משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer — בראשית (2026-10-05)
משך חכמה
פרשת בראשית פסקא ה -יג
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ד תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
להורדת כל המשך חכמה עם בינת החכמה חינם לחץ כאן
כמו בתחילה בציווי )א ,יא( ,מפני ,לרמוז על אתרוג שטעם עצו פרשת בריאת האדם
ופריו שוין )סוכה לה ,א( ,והוא עץ פרי ,והוא עץ הדעת לחד מאן
בראשית ב ,א -כה
דאמר )בראשית רבה טו ,ז( שאתרוג היה ,שאותו לא נתן לאכלה,
פסקאות :ה -יג
ודו"ק .2
]ה[
]ו[
�הים ִהנֵּה נ ַָת ִתּי ָלכֶ ם ֶאת כָּל עֵ שֶׂ ב ז ֵֹרעַ ֶז ַרע אֲ שֶׁ ר
)א ,כט( וַיּ ֹאמֶ ר אֱ ִ
מוּתנוּ וְ י ְִרדּוּ ִב ְדגַת
ֲשׂה ָאדָ ם בְּ צַ לְמֵ נוּ כִּ ְד ֵ
�הים ַנע ֶ
)א ,כו( וַיּ ֹאמֶ ר אֱ ִ
עַ ל פְּ נֵי כָל הָ ָא ֶרץ וְ ֶאת ָכּל הָ עֵ ץ אֲ שֶׁ ר בּוֹ פְ ִרי עֵ ץ ז ֵֹרעַ ז ַָרע ָלכֶ ם יִ ְהיֶה
וּבעוֹף הַ שָּׁ מַ יִם וּבַ בְּ ֵהמָ ה וּבְ כָל הָ ָא ֶרץ וּבְ כָ ל הָ ֶרמֶ שׂ הָ ר ֵֹמשׂ עַ ל
הַ יָּם ְ
ל ְָאכְ לָ ה::
הָ ָא ֶרץ:
מדוע כתוב כאן "כל עץ" ,ובצווי לעיל כתוב "עץ פרי"
מה הפירוש "נעשה אדם בצלמנו" – הרי הבורא יתברך אין לו דמות וצלם חלילה
)א ,כו( נעשה אדם בצלמנו .הצלם האלקי ,3הוא הבחירה )א ,כט( ואת כל העץ וכו' .דייק 1פה בלשון כל העץ ,ולא עץ פרי
] 1ה[ )א ,כט( " ַויֹּאמֶ ר אֱ�הִ ים הִ נֵּה נָתַ תִּ י ָלכֶם אֶ ת כָּל עֵ שֶׂ ב ז ֵֹרעַ ז ֶַרע אֲשֶׁ ר עַ ל
אָרץ וְ אֶ ת כָּל הָ עֵ ץ אֲ שֶׁ ר בּוֹ פְ ִרי עֵ ץ ז ֵֹרעַ ז ַָרע ָלכֶם יִהְ יֶה לְ אָכְ לָה",
פְּ נֵי כָל הָ ֶ
ע"כ .יש לדקדק ,מדוע לעיל כתוב "עץ פרי" ,דכתיב )א ,יא( " ַויֹּאמֶ ר אֱ�הִ ים
]ו[
אָרץ ֶדּשֶׁ א עֵ שֶׂ ב מַ זְ ִריעַ ז ֶַרע עֵ ץ פְּ ִרי עֹ שֶׂ ה פְּ ִרי לְ ִמינ ֹו אֲשֶׁ ר ז ְַרע ֹו ב ֹו
תַּ ְדשֵׁ א הָ ֶ
אָדם בְּ צַ לְמֵ נוּ כִּ ְדמוּתֵ נוּ וְ י ְִרדּוּ בִ ְדגַת הַ יָּם
ֹאמר אֱ�הִ ים ַנעֲשֶׂ ה ָ
] 3ו[ )א ,כו( "וַיּ ֶ
אָרץ ַויְהִ י כֵן" ,דהיינו שטעם העץ כפרי ,כמו שפירש רש"י וז"ל שם
עַ ל הָ ֶ
אָרץ" ע"כ .יש
אָרץ וּבְ כָל הָ ֶרמֶ שׂ הָ ֹרמֵ שׂ עַ ל הָ ֶ
וּבְ עוֹף הַ שָּׁ מַ יִם וּבַ בְּ הֵ מָ ה וּבְ כָל הָ ֶ
"עץ פרי -שיהא טעם העץ כטעם הפרי" ,וכאשר ציוה ה' את האדם כאן,
לדקדק :א .מהו ביאור הלשון "בצלמנו" ,שלכאורה הוא משולל הבנה,
כתוב "וְ אֶ ת כָּל הָ עֵ ץ אֲשֶׁ ר בּ ֹו פְ ִרי עֵ ץ" ,דהיינו שאין לעץ טעם הפרי ,אלא
שאין לבורא יתברך דמיון לאדם ,ומהו בצלמנו .ב .למי אמר ה' ,דכתיב
הוא עץ שיש בו פרי.
ויאמר .ג .למה כתוב לשון רבים" ,נעשה"" ,בצלמנו" ,והרי הבורא הוא יחיד
והביאור בזה ,על פי מה שאמרו חז"ל )סוכה לה ,א( דאתרוג טעם עצו ופריו
אָדם
ואין יחידות כמוהו .ד .להלן כתוב )פרק ו ,ו( וַיִּ נָּחֶ ם ה' כִּ י עָ שָׂ ה אֶ ת הָ ָ
שוה ,ואיכא מאן דאמר )בראשית רבה טו ,ז( דעץ הדעת היה אתרוג ,וזה
אָרץ ַויִּ תְ עַ צֵּ ב אֶ ל לִ בּ ֹו ,וצריך ביאור מה הכוונה אֶ ל לִ בּ ֹו.
בָּ ֶ
נרמז כאן ,דלעיל בעשיה היה גם אתרוג שטעם עצו שוה לפרי ,אבל כאשר
והביאור בזה ,שכל נברא אינו יכול להיות בחירי לעשות כפי רצונו ,כיון
ציוה ה' את האדם לאכול ,אמר לו שיאכל רק מעץ שאין לעץ טעם פרי ,דלא
שחיותו וטבעיו הן כפי שגזר הבורא יתברך ,וכפי שגזרה חכמתו כך יתנהג
הותר לו לאכול אתרוג ,לפיכך לא כתוב "עץ פרי" אלא "הָ עֵ ץ אֲשֶׁ ר בּ ֹו פְ ִרי
הנברא על כורחו ,ואף אם נתן לו הבורא יתברך את האפשרות לחיות
עֵ ץ" .ומבואר הכל בסייעתא דשמיא.
בעצמו ,מכל מקום רצונותיו וטבעיו הם כפי שגזר הבורא ,והוא אינו בחירי
2תמצית דבריו :הטעם שכתוב כאן " ָכּל הָ עֵ ץ אֲ שֶׁ ר בּוֹ פְ ִרי עֵ ץ",
לנהוג הפך טבעיו ,אלא הוא נשלט על ידי טבעיו שטבע בו הבורא ,כי לא
דמשמע שאין לעץ טעם פרי ,ולעיל כתוב שתעשה "עץ פרי",
יתכן לנברא ,שחיותו מהבורא ,יהיה לו בחירה ,שהרי חיות הנברא בכל רגע
שטעם העץ כפרי .כיון שלחד מ"ד עץ הדעת היה אתרוג ,דטעם
ורגע תלויה בבורא יתברך ,ואינו יכול להיות בחירי.
עצו ופריו שוה ,ולא התיר לו לאכול ממנו ,אלא מעץ שיש לו פרי
וכיון שעיקר הבריאה היתה כדי שהאדם יקבל שכר על בחירתו ,היה הכרחי
דאין טעם עצו ופריו שוה.
לאפשר לו להיות בעל בחירה ,וזה לא אפשרי ,כיון שחיות האדם תלויה בה'
אינו יכול להיות בחירי ,כי אלוקות ה' בו ,והוא תלוי ברצון ה' ככל הבריאה
א
משך חכמה
פרשת בראשית פסקא ה -יג
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ד תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
מקום לבחירת האדם שלא יהא מוכרח במפעליו ומחויב החופשית בלי טבע מכריח ,רק מרצון ושכל חפשי .והנה ,4ידיעתו
במחשבותיו ,ויהיה בחירי חפשי לעשות טוב או רע כאשר יחפוץ יתברך אינה מכרעת הבחירה ,כי אין ידיעתו באה נוספת כידיעה
נפשו ,ויוכל לעשות דברים נגד מזגי טבעו ,ונגד הישר בעיני ה', של בשר ודם הבאה מהחושים ,רק היא עצמותו יתברך ,וכמו
ולכן מדבר בלשון רבים ,כאשר בכמה מקומות לשון אלקות לשון שכתב הרמב"ם )תשובה ה ,ה( .5והנה ,אם כי אין ביכולת בנו
רבים ,וכמו אשר לו אלקים קרובים אליו )דברים ד ,ז( ,וכן כל להבין איך היא כי אילו ידעתיו הייתיו ,רק זאת אנו יודעים
לשון מרות ,כמו שפירש רש"י )בראשית כ ,יג( פרשת וירא על שלהבחירה החפשית הוא מצמצום האלקות ,שהשם יתברך
קרא דכאשר התעו אותי אלקים וכו' יעוין שם .7ועיין ירושלמי 8 מניח מקום לברואיו לעשות כפי מה שיבחרו ,ושלל ממפעליהם
סוף פרק הרואה )ברכות ט ,ה( .9 הגזירה וההחלטה בפרטיות .ולכן אמר אל לבו נעשה אדם
]ז -המשך[ בצלמנו .פירוש ,שהתורה מדברת בלשון בני אדם ,6שאמר נניח
אחד ,ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו ,וכשם שאין כח שבעולם .לכן צמצם ה' כביכול אלוקותו באדם ,שיהיה לאדם אפשרות
באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא שנאמר )שמות לג ,כ( כי לא יראני להיות בחירי ,ולנהוג כפי רצונו נגד טבע הלב ,ונגד רצון הבורא.
האדם וחי ,אין כח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא ,הוא שהנביא אמר ועל פי זה מבואר כל הדקדוקים הנ"ל :א .דצלם אלוקים הוא הבחירה,
)ישעיהו נה ,ח( כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי .וכיון שכן שהבחירה היא אלוקות ,וזה כוונת הכתוב בצלמנו ,דהיינו להיות בעל
הוא ,אין בנו כח לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא כל הברואים והמעשים, בחירה .ב .ולשון "אמר" היינו אמר לעצמו ,כביכול ,שכדי שיהיה האדם
אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם ,ואין הקדוש ברוך הוא בחירי ,צריך היה ה' לצמצם אלוקותו ,לכן כתיב ויאמר ,שאמר לעצמותו
מושכו ,ולא גוזר עליו לעשות כך ,ולא מפני קבלת הדת בלבד נודע דבר זה, לצמצם את אלוקותו באדם ,ולאפשר לאדם להיות בחירי .ג .ולכן כתיב
אלא בראיות ברורות מדברי החכמה .ומפני זה נאמר בנבואה שדנין את בלשון רבים ,כי אלוקות בתורה נכתב פעמים רבות בלשון רבים ,כי הוא
האדם על מעשיו ,כפי מעשיו אם טוב ואם רע ,וזה הוא העיקר שכל דברי מרמז על כוחות רבים ,אבל שם הויה הוא יחיד ומיוחד .ד .וזה כוונת הכתוב
הנבואה תלויין בו" .עכ"ל. ַויִּ תְ עַ צֵּ ב אֶ ל לִ בּו ,היינו אל צימצום אלוקותו )נראה לי שהכוונה "על" ליבו-
6מיישב מהו לשון אל לבו ,ומפרש ,שכוונת התורה שה' אמר לרצונו שיהיה היינו על זה שעשה את האדם בעל בחירה ולא "אל" ליבו( ,שצימצם כדי
האדם בחירי ,וכיון שמקום הרצון בלב ,אמר אל לבו ,שדברה תורה בלשון שיהיה האדם בחירי והבחירה היא בלב ,זה תוכן דבריו ,ונבאר בדבריו עוד
בני אדם ,אף על פי שאין שייך אצל הבורא יתברך לב. כמה דברים שצריכים ביאור.
ז"ל רש"י )בראשית כ ,יג( "כאשר התעו -לשון רבים ,ואל תתמה ,כי 7
4בא לבאר מדוע הבחירה תלויה בצמצום אלוקותו יתברך .ומבאר ,שידיעת
בהרבה מקומות לשון אלהות ולשון מרות קרוי לשון רבים) .שמואל ב' ז ה' על הנברא מכריחה שיעשה כפי רצון הבורא ,לכן כל נברא אינו בחירי,
כג( אשר הלכו אלהים) ,דברים ה כג( אלהים חיים) ,יהושע כד יט( אלהים אבל באדם בלבד הבורא צמצם אלוקותו שידיעתו לא תכריח את הנברא
קדושים הוא ,וכל לשון אלהים לשון רבים .וכן )לט כ( ויקח אדוני יוסף, לעשות כרצון ה' ,לכן רק האדם הוא בצלם אלוקים ,כי כלפי האדם צמצמם
)דברים י יז( אדוני האדונים) ,להלן מב לג( אדוני הארץ ,וכן )שמות כב יד( כביכול אלוקותו שיהיה לאדם בחירה לעשות כרצונו.
בעליו עמו) ,שם כא כט( והועד בבעליו" .עכ"ל. 5ז"ל הרמב"ם )הלכות תשובה פרק ה ,ה(" :שמא תאמר והלא הקדוש ברוך
8ז"ל הירושלמי )ברכות ט ,ה( "אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב ,דכתיב הוא יודע כל מה שיהיה ,וקודם שיהיה ידע שזה יהיה צדיק או רשע ,או לא
]נחמיה ט ח[ ומצאת את לבבו נאמן לפניך" .עכ"ל .פירוש ,אברהם אבינו ידע .אם ידע שהוא יהיה צדיק ,אי אפשר שלא יהיה צדיק .ואם תאמר שידע
הפך הטבע שנמשך לחומר לטוב שנמשך לרוחניות .רואים ,שנטע הקב"ה שיהיה צדיק ,ואפשר שיהיה רשע ,הרי לא ידע הדבר על בוריו .דע שתשובת
באדם את הכח להפוך את טבעו ,מה שאינו בשום בעל חי ,ונקט לשון לבבו, שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ,וכמה עיקרים גדולים והררים
שהבחירה היא בלב ,וזו ראיה למה שכתב לעיל. רמים תלויים בה ,אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר ,כבר
9תמצית דבריו :יש לדקדק ,מה הפירוש "נעשה אדם בצלמנו" – בארנו בפ' שני )הלכה י( מהלכות יסודי התורה ,שהקב"ה אינו יודע מידיעה
הרי הבורא יתברך אין לו דמות וצלם חלילה .אבל הביאור בזה שהיא חוץ ממנו ,כבני אדם שהם ודעתם שנים ,אלא הוא יתעלה ,שמו ודעתו
ב
משך חכמה
פרשת בראשית פסקא ה -יג
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ד תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
ביאור כוונת המדרש" :משל לשר שבנה פלטין על ידי אדריכל ,ראה אותה ולא
ערבה לו ,על מי יש לו להתכעס לא על אדריכל ,כך ויתעצב אל לבו"
וזה כוונת רבותינו 10במדרש )בראשית רבה ח ,ג( ,רבי אמי אמר
בלבו נמלך ,משל למלך שבנה פלטרין על ידי אדריכל ,ראה אותה
ולא ערבה לו ,על מי יש להתרעם ,לא על אדריכל ,הוי ויתעצב אל
לבו .כי בבחירת האדם החפשית הוסיפו לעשות רע ,לכן ניחם ה'
על האדם הבחירי אשר עשה ,ובמשל האדריכל לפי דרכנו הוא
כוח האלקי המצמצם לתת מקום לבריותיו להיות חפשים ולבחור
כאשר ירצו .והמקובלים ,ומהם הרמב"ן )בראשית ב ,ז ד"ה
פלטין על ידי אדריכל ,ראה אותה ולא ערבה לו ,על מי יש לו להתכעס לא הוא ,דצלם אלוקים הוא האפשרות של בחירה ,שכל הנבראים
על אדריכל ,כך ויתעצב אל לבו" עכ"ל. מוכרחים להתנהג כפי טבעם ,אבל האדם בחירי ,וזה צלם
פירוש ,דחציו הראשון של הפסוק בא לומר שה' ניחם שעשה את האדם, אלוקים] .והטעם שנתן ה' לאדם בחירה ,כדי שיוכל לקבל הנאה
וחציו השני בא לפרש שהתרעם על לבו ,שלבו היה האדריכל של האדם ,זה על בחירתו בטוב ,ואין הנאה ממתנת חינם .וזה הטוב האמיתי[.
פשטות כוונת המדרש .אבל מכל מקום דברי המדרש כפשוטם קשים
להבנה ,דסוף סוף וינחם ה' כי עשה את האדם משמעו שהתרעם כביכול על
עצמו ,ומאי קמ"ל ויתעצב אל לבו .ולפי המבואר אתי שפיר עומק כוונת
]ז[
חז"ל ,דהנה "לב" משמעו רצון ,וכוונת התורה לבאר שלא ניחם על שעשה
] 10ז[ על פי זה מבואר כוונת רבותינו במדרש .דעל הכתוב )בראשית פרק ו
את האדם ,אלא על מה שנתן לו כח להיות בחירי" ,כי בבחירת האדם
אָרץ ַויִּ תְ עַ צֵּ ב אֶ ל לִ בּ ֹו" .הוקשה
אָדם בָּ ֶ
פסוק ו( " ַויִּ נָּחֶ ם ה' כִּ י עָ שָׂ ה אֶ ת הָ ָ
החפשית הוסיפו לעשות רע ,לכן ניחם ה' על האדם הבחירי אשר עשה,
לחז"ל מהו כפל הלשון וינחם ויתעצב ,ומהו לשון לבו ,ומפרש המדרש,
ובמשל האדריכל לפי דרכנו הוא כוח האלקי המצמצם ,לתת מקום לבריותיו
)בראשית רבה ,פרשה כז סימן ד( וז"ל "אמר רבי ברכיה משל לשר שבנה
להיות חפשים ולבחור כאשר ירצו".
ג
משך חכמה
פרשת בראשית פסקא ה -יג
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ד תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
�הים ֶאת כָּל אֲ שֶׁ ר עָ שָׂ ה וְ ִהנֵּה טוֹב ְמאֹד ַוי ְִהי עֶ ֶרב
)א ,לא( ַויּ ְַרא אֱ ִ ויפח( 11דברו בזה נשגבות ,ויובנו לפי דברינו ,ודו"ק .12
ַוי ְִהי ב ֶֹקר יוֹם ַה ִשּׁ ִשּׁי:
יש לדקדק ,מדוע באדם לא כתוב בפרט וירא כו' כי טוב ,אלא כללו עם כל
הבריאה ,וכתוב טוב מאוד
)א ,לא( וירא וכו' והנה טוב מאוד .13לא כתב וירא אלקים על ]ח[
והנפש אומרת למלאך .וכן רוחו ונשמתו אליו יאסוף )איוב לד יד( ,יורה ] 11ראינו להביא את לשון הרמב"ן )בראשית ב ,ז ד"ה ויפח( במלואו וכפי
כפי משמעו שהן שתים :ואם כן יאמר הכתוב וייצר ה' אלהים את האדם - שכתב רבינו שעל פי דבריו יובנו דבריהם ולא ירדנו לבארו כי דבריו קבלה
יצירת תנועה שהיה האדם נוצר ,כלומר בעל תנועה ,כי היצירה היא החיות הם .וז"ל "ויפח באפיו נשמת חיים -ירמוז לנו הכתוב הזה מעלת הנפש
וההרגש ,שבהם הוא אדם לא גבול העפר ,וכמו שאמר ויצר ה' אלהים מן יסודה וסודה ,כי הזכיר בה שם מלא ,ואמר כי הוא נפח באפיו נשמת חיים,
האדמה כל חית השדה ויבא אל האדם )להלן ב יט( ,ואחרי שיצרו בהרגשה להודיע כי לא באה בו מן היסודות כאשר רמז בנפש התנועה )לעיל א כ(,
נפח באפיו נשמת חיים מפי עליון להוסיף הנפש הזאת על היצירה הנזכרת, גם לא בהשתלשלות מן השכלים הנבדלים ,אבל היא רוח השם הגדול ,מפיו
ויהי האדם כולו לנפש חיה -כי בנשמה הזאת ישכיל וידבר ,ובה יעשה כל דעת ותבונה ,כי הנופח באפי אחר ,מנשמתו יתן בו .וזהו שנאמר )איוב לב
מעשה ,וכל הנפשות וכחותן לה תהיינה :והלמ"ד הזו למ"ד הקנין ,כמו ח( ונשמת שדי תבינם :כי היא מיסוד הבינה בדרך אמת ואמונה ,והוא
אדוני המלך לך אני וכל אשר לי )מ"א כ ד( ,לקונה אותו לדורותיו )ויקרא מאמרם בספרי )ריש פרשת מטות( נדרים כנשבע בחיי המלך ,שבועות
כה ל( ,לך אני הושיעני )תהלים קיט צד( .או יאמר שחזר כולו נפש חיה, כנשבע במלך עצמו ,אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר חי ה' וחי נפשך
ונהפך לאיש אחר ,כי כל יצירותיו היו עתה לנפש הזאת" עכ"ל הרמב"ן. וגומר )מ"ב ד ל( .ובמדרשו של רבי נחוניא בן הקנה )ספר הבהיר אות נז(
12תמצית דבריו :כוונת המדרש" :משל לשר שבנה פלטין על ידי מאי וינפש ,מלמד שיום השבת מקיים כל הנפשות ,שנאמר וינפש .ומכאן
אדריכל ,ראה אותה ולא ערבה לו ,על מי יש לו להתכעס לא על תבין דברת שבועת אלהים .והמשכיל יבין :ודע כי המתחכמים במחקר
אדריכל ,כך ויתעצב אל לבו" כי בבחירת האדם החפשית הוסיפו חלקו באדם .מהם יאמרו )ראב"ח הנשיא ,ראב"ע שמות כג כה( כי באדם
לעשות רע ,לכן ניחם ה' על האדם -הבחירי -אשר עשה ,ובמשל שלש נפשות ,נפש הגדול כצומח ,או תאמר בזו נפש הגדול ,ובו עוד נפש
האדריכל לפי דרכנו הוא כוח האלקי המצמצם לתת מקום התנועה שהזכירה הכתוב )לעיל א כ -כד( בדגים ובחיה ובכל רומש על
לבריותיו ,להיות חפשים ולבחור כאשר ירצו. הארץ ,והשלישית הנפש המשכלת .ומהם יאמרו )שמונה פרקים להרמב"ם
פ"א( כי זאת הנפש אשר באדם מפי עליון ,בה ימצאו שלש הכחות האלה,
ורק היא יחידה .והכתוב הזה כפי משמעו ירמוז כן ,כי יאמר שיצר השם את
האדם עפר מן האדמה והיה מוטל גולם כאבן דומם ,והקב"ה נפח באפיו
]ח[
נשמת חיים ,ואז חזר האדם להיות "נפש חיה" שיתנועע בה כמו החיות
]13ח[ )א ,לא( " ַויּ ְַרא אֱ�הִ ים אֶ ת כָּל אֲשֶׁ ר עָ שָׂ ה וְ הִ נֵּה טוֹב ְמאֹ ד ַויְהִ י עֶ ֶרב וַ יְהִ י
והדגים שאמר בהם )לעיל א כ ,כד( "ישרצו המים שרץ נפש חיה" "ותוצא
בֹקֶ ר יוֹם הַ ִשּׁ ִשּׁי" ע"כ .יש לדקדק :א .מדוע בכל הבריאה כתוב על כל בריאה
הארץ נפש חיה" .וזה טעם "לנפש חיה" ,כלומר ששב האדם להיות נפש בה
וירא אלוקים כי טוב ,וביום שישי על בריאת האדם לא כתב ראיה נפרדת,
חיים ,אחרי שהיה חרש את חרשי אדמה ,כי הלמ"ד תבא בהפוכים ,כמו
אלא כולל ראיה של כל הבריאה כולה ,כדכתיב וירא את כל אשר עשה ,ועל
והיו לדם ביבשת )שמות ד ט( ,ויהי לנחש )שם ד ג( ,וישם את הים לחרבה
כלל הבריאה כתוב כי טוב מאוד ובתוכה האדם .ב .כיון שעל כל בריאה,
)שם יד כא( :אבל אונקלוס אמר והות באדם לרוח ממללא .נראה שדעתו
כתוב וירא אלוקים כי טוב ,מדוע חזר וכתב בכלל הבריאה עוד פעם "וירא
כדברי האומרים שהם נפשות שונות וזאת הנפש המשכלת אשר נפחה השם
כו' את כל אשר עשה והנה טוב מאוד" .ג .מדוע בכל הבריאה כתוב "וירא
באפיו היתה בו לנפש מדברת .וכן נראה לי מדעת רבותינו ,ממה שאמרו
כי טוב" ,וכשכלל את כל הבריאה עם האדם ,כתוב "טוב מאוד".
)סנהדרין סה ב( רבא ברא גברא שדריה לקמיה דרבי זירא הוה מישתעיה
ולפי המבואר לעיל )פסקא ו-ז( שנעשה אדם בצלמנו היינו שהאדם נברא
ליה ולא אישתעי ,אמר דמן דחבריא את תוב לעפרך .ובויקרא רבה )לב ב(
עם כח בחירה ,מבואר היטב מדוע לא כתוב על האדם בנפרד וירא כי טוב,
אמר רבי אבין בשעה שאדם ישן הגוף אומר לנשמה ,והנשמה אומרת לנפש,
ד
משך חכמה
פרשת בראשית פסקא ה -יג
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ד תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
בריאתם ,ודו"ק .14 האדם בפרט כמו בכל הנבראים ,רק כללו בכל אשר עשה ,בזה
רמז סוד הבחירה שאין הידיעה מכרחת הבחירה ,לכן בכל
]ט -המשך[
הנבראים כתוב וירא אלקים ,כי המה טבעיים ,והראיה היא כפי
ביאור דברי המדרש ,שה' גילה למלאכים שמאדם יהיו צדיקים ,ולא גילה שיהיו
רשעים.
מה שהוא ,וכן יהיה לעולם ,אבל האדם אינו בטבעו רק בבחירתו,
לפי זה יתבאר דברי המדרש )בראשית רבה ח ,ד( 15נמלך במלאכי ובחירתו מתחלפת ,והראיה לא תכריחנו .והגם כי כבר כתוב וירא
השרת וכו' גילה להם שהצדיקים עומדים ממנו ,ולא גילה להם בכל הנבראים בפרט ,כתב וירא על הכל אחר בריאת האדם ,שעל
שהרשעים עומדים ממנו וכו' .שידיעת השם יתברך אינו מכריח ידי האדם מתעלין כולן ,שכשעושה רצונו של המקום יתברכו
הבחירה כמו שהבאתי בשם הרמב"ם )תשובה ה ,ה( ,וידיעת כולם בגללו ,עד שאמרו )איכה רבה א ,לג( שמוסיפים כוח
המלאך מכריח ,לכן לא גילה להם רק הטוב שעליו מוכרח האדם בפמליא של מעלה ,והכוונה בכל הנבראים כולם ,ואז על ידי
האדם המה טוב מאוד ,שנתוסף בהן מעלה וזוהר יתר מכפי
צדיקים למלאכי השרת" ,ודרך רשעים תאבד" ,איבדה מהם .גילה להם כיון שיש באדם בחירה ,וראיית ה' שהאדם טוב אינה מכרחת שבאמת יהיה
שהצדיקים עומדים ממנו ,ולא גילה להם שהרשעים עומדים ממנו ,שאילו טוב ,לכן לא פירט באדם בנפרד וירא כי טוב ,מה שאין בכל הנבראים הם
גילה להם שהרשעים עומדים ממנו ,לא היתה מידת הדין נותנת שיברא". אינם בעלי בחירה ,וכפי שבראם ככה יהיו ,לפיכך כתוב בהם וירא כי טוב,
עכ"ל המדרש. ומיושב דקדוק א'.
והנה דברי המדרש צריכים ביאור :א .הרי ידיעת ה' אינה מכרחת ,ומה והנה כיון שהאדם בעל כח בחירה ,הרי שמעשיו יכולים להעלות את כל
משמעות הדבר גילה להם ,הרי הידיעה אינה מכרחת ,והאדם בחירי .ב. הבריאה ,ולהפך חלילה ,כמו שאמרו חז"ל )איכה רבה א ,לג( שהאדם
מדוע אם גילה להם שהרשעים עומדים ממנו לא היתה מדת הדין נותנת שעושה רצונו של מקום מוסיף כח בפמליה של מעלה ,והכוונה על כל
שיברא ,והרי האדם בחירי ,ואם כן שיברא האדם ,ואם בחר ברע צריך הנבראים ,לפיכך לאחר שברא את האדם כתוב וירא את כל הבריאה שהיא
להענש על זה. טוב ,ואם האדם יהיה טוב אז הבריאה תהיה טוב מאוד ,כי הוא יעלה את
אבל הביאור בזה ,דדוקא ידיעת ה' אינה מכרחת ,אבל ידיעת המלכים כל הבריאה יותר "ואז על ידי האדם המה טוב מאוד ,שנתוסף בהן מעלה
מכרחת ,כיון דדוקא ידיעת ה' שאינה מחוץ לעצמותו ואינה כידיעה של וזוהר יתר מכפי בריאתם" .ומיושב דקדוק ב' ג'.
הנבראים ,אין ידיעתו מכרחת ,אבל ידיעת המלאכים מכרחת ,לפיכך אם היה 14תמצית דבריו :הטעם שבאדם לא כתוב בפרט וירא כו' כי טוב,
מגלה להם ידיעתו על הרשעים ,היו הרשעים מוכרחים במעשיהם ולא היתה אלא כללו עם כל הבריאה ,וכתוב טוב מאוד ,כיון שהאדם בחירי
מדת הדין עליהם ,כי היו מוכרחים לעשות רע .וזה הכוונה שמדת הדין לא ואין בהכרח שבריאתו תהיה טובה ,משא"כ שאר הבריאה .וכללו
היתה נותנת שיברא אדם .אלא שלפי זה קשה ,איך גילה להם מעשי עם כל הבריאה וכתוב "טוב מאוד" ,ללמד שעל ידי מעשיו ,יכול
הצדיקים ,והרי ידיעת המלאכים מכרחת ,ואם כן יהיו הצדיקים מוכרחים האדם לעלות את הבריאה לדרגה גבוהה יותר מכפי שנבראה,
במעשיהם ואין שכר ועונש .אבל הביאור בזה ,דגילה להם רק קצת ,שבאמת ולהיות "טוב מאוד".
יהיו הנבראים מוכרחים קצת לעשות טוב ,ואין זה סותר לבחירה ,שהרי
אמרו חז"ל )קידושין ל ,ב( שהקדוש ברוך הוא עוזר ,וזה ממידת הרחמים
קצת לסייע לנבראים להיות טובים ,ולכן גילה קצת למלאכים שיהיו בני
]ט -המשך[
אדם צדיקים ,היינו שכל בני האדם שיהיו בעולם יעשו קצת טוב ע"י עזרת
] 15ט -המשך[ על פי המבואר יתבאר דברי המדרש )בראשית רבה ח ,ד(:
הקב"ה ,וזה הכוונה שגילה על הצדיקים שכל בנ"א בעולם יהיו קצת
וז"ל "בשעה שבא לבראות את אדם הראשון נמלך במלאכי השרת ,אמר
צדיקים ,והאם ימשיכו לעשות טוב או שיעשו רע זה לא גילה להם כדי
להם נעשה אדם ,אמרו לו מה טיבו ,אמר להם צדיקים עומדים ממנו ,הוא
שישאר בחירה ,ויהיו מוכרחים להמשך קצת אחר הטוב ,והשכר יקבלו על
ההוא דכתיב )תהילים א ,ו( "כי יודע ה' דרך צדיקים" ,כי הודיע ה' דרך
מה שהמשיכו ונלחמו ביצר בכוחות עצמם .ומבואר הכל בסייעתא דשמיא.
ה
משך חכמה
פרשת בראשית פסקא ה -יג
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ד תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
�הים עַ ל הָ ָא ָדם לֵ אמֹר ִמכֹּל עֵ ץ הַ גָּן ָאכֹל תּ ֹאכֵ ל:
)ב ,טז( ַויְצַ ו ה' אֱ ִ קצת ,וכמו שאמרו )קידושין ל ,ב( הקדוש ברוך הוא עוזרו ,והבן .16
הלשון "לאמר" צריך ביאור ,דלכאורה הוא שפת יתר
)ב ,טז( לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל .לאמר ,17זו גילוי עריות,
]י[
בִּ זְ נוּתַ יִ� וּבְ ָרעָ תֵ �ַ :ויִּ מָּ נְעוּ ְרבִ בִ ים וּמַ לְ קוֹשׁ לוֹא הָ יָה וּמֵ צַ ח אִ שָּׁ ה ז ֹונָה הָ יָה לָ� 16תמצית דבריו :ביאור דברי המדרש ,שה' גילה למלאכים
מֵ אַנְתְּ הִ ָכּלֵם" ע"כ .הנה מבואר בירמיה ,שעל ידי גילוי עריות שהיה לך מצח שמאדם יהיו צדיקים ,ולא גילה שיהיו רשעים .כיון שאע"פ
אשה זונה ימנע רבבים ומלקוש והארץ לא תוציא פירות ,ולזה נתכונו חז"ל שידיעת ה' אינה מכרחת ,כי היא בעצמותו יתברך ,אבל ידיעת
כשהביאו הפסוק בירמיהו ,אלא שקצרו כדרכם בקודש להסתיר הדברים. מלאך מכרחת ,ואם היה מגלה שיהיו רשעים ,יהיו בהכרח
ועוד ראיה שזנות מביאה לעצירת הפירות ,מהספרא ,דעל הפסוק בפרשת רשעים ולא היה שייך מדת הדין ,אבל מה שגילה שיהיו צדיקים,
אָרץ
קדושים )ויקרא ,יט ,כט( "אַל תְּ חַ לֵּל אֶ ת בִּ תְּ � לְ הַ זְ נוֹתָ הּ וְ �א תִ זְ נֶה הָ ֶ אין הכוונה שגילה ממש שיהיו צדיקים ,אלא שה' יסייע להם
אָרץ זִ מָּ ה" ,אמרו בספרא פרשת קדושים )פרשה ג פרק ז אות ג-ד(
וּמָ לְ אָה הָ ֶ להיות צדיקים ,כמו שאמרו חז"ל שהקב"ה מסייע לצדיק.
אָרץ" ,מה היא זנות הארץ ,ומפרש הספרא
ליישב מהו לשון "וְ �א תִ זְ נֶה הָ ֶ
שבגלל זנות ,הארץ מוציאה פירות מקולקלים וכביכול מזנה ,ורבי יהודה
לומד דבר זה מהפסוק בירמיה הנ"ל ,שזנות מביאה קלקול בפירות .וז"ל
]י[
הספרא קדושים )פרשה ג פרק ז ,אות ג-ד( "ולא תזנה הארץ ,מזנים הם
אָדם לֵאמֹר ִמכֹּ ל עֵ ץ הַ גָּן אָכֹ ל תֹּ אכֵל"
] 17י[ )ב ,טז( " ַויְצַ ו ה' אֱ�הִ ים עַ ל הָ ָ
הפירות ,יכול על מעשה יחידי תלמוד לומר ומלאה הארץ זימה ,ולא על
ע"כ .יש לדקדק מהו לשון "לאמר" ,דלכאורה הוא שפת יתר .והנה חז"ל
מעשה יחידי .רבי יהודה אומר הרי הוא אומר ותחניפי ארץ בתזנותיך
בסנהדרין )נו ,ב( דרשו מפסוק זה ,מנלן שאדם הראשון נצטווה על שבע
וברעתיך ,מהו עונשו של דבר וימנעו רביבים ומלקוש לא היה ,ומצח אשה
מצוות בני נח ,דראש הפסוק נראה כמיותר ,דלעיל מיניה כתיב ")טו( וַיִּ קַּ ח
זונה היה לך מאנת הכלם" ע"כ.
אָדם ַו ַיּנִּחֵ הוּ בְ גַן עֵ ֶדן לְ עָ בְ ָדהּ וּלְ שָׁ ְמ ָרהּ" וסגי לכתוב רק ויאמר
ה' אֱ�הִ ים אֶ ת הָ ָ
וכיון שזנות מביאה עצירת פירות ,לפיכך כתוב "לאמור" ,שיראה שלא יזנה,
וכדו' ,ולמדו חז"ל מכל מילה שהיא מרמזת על מצות בן נח אחרת,
ועל ידי שלא יזנה יהיה יכול לאכול מכל הפירות .כמו שפירש להלן )פסוק
ומהמילה "לאמר" דרשו על גילוי עריות .וז"ל "לאמר -זו גילוי עריות ,וכן
כד( ,על כן יעזוב האדם כו' ודבק באשתו ולא באשת חברו )סנהדרין נח,
הוא אומר )ירמיה ג ,א( לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה
ב( ,שאז תזנה הארץ ,והפירות לא יהיו ראוים לאכול ,ולכן ציוה עליו שיראה
לאיש אחר" ע"כ.
שיאכל מכל עץ הגן ,ולא כמו שהיה בדור המבול שמחטים נעשו זונין,
וצריך ביאור :א .איך מתיישב פשוטו של מקרא בדרשה זו ,כי אין לדרוש
כמובא בירושלמי כלאים )א ,א( שזונין הוא מין חיטין ,אלא שהארץ מזנה
סתם ,שמילה מרמזת על מצוה אם אינה מתיישבת על פשוטו של מקרא ,ב.
והחיטין נעשים זונים מחמת הזנות ,ולמדו זאת מהפסוק בפרשת קדושים
לשון "לאמר" כתוב בתורה בהרבה מאוד מקומות ,ומהיכי תיתי לדרוש על
הנ"ל .וז"ל הירושלמי "מעתה יהו כלאים עם החטים .אמר רבי יונה מין
עריות.
חטין הם ,אלא שהפירות מזנין .כהדא דתני )ויקרא יט ,כט( ולא תזנה הארץ
והביאור בזה ,דגילוי עריות גורם קלקול בפירות הארץ ,דמהפסוק שמביא
מיכן שהפירות מזנין" ע"כ
הש"ס בירמיה ,מדובר שירמיה מוכיח את ישראל שעזבו את ה' ,ואמר )סוף
וגם בבראשית רבה )בראשית פרשה כח סימן ח( אמרו כן ,וז"ל "רבי עזריה
פרק ב( ")לו( מַ ה תֵּ זְ לִ י ְמאֹ ד לְ שַׁ נּוֹת אֶ ת ַדּ ְרכֵּ� גַּם ִמ ִמּצְ ַריִם תֵּ בו ִֹשׁי ַכּאֲשֶׁ ר בּ ְֹשׁתְּ
בשם רבי יהודה בר סימון אמר ,הכל קלקלו מעשיהן בדור המבול ,הכלב
מֵ אַ שּׁוּר) :לז( גַּם מֵ אֵ ת זֶה תֵּ צְ אִ י וְ י ַָדיִ� עַ ל רֹאשֵׁ � כִּ י מָ אַס ה' בְּ ִמבְ טַ חַ יִ� וְ �א
היה הולך אצל הזאב ,והתרנגול היה מהלך אצל הטווס ,הדא הוא דכתיב כי
יחי לָהֶ ם" ע"כ ועל זה אומר ירמיה )ג ,א-ג( "לֵאמֹ ר הֵ ן יְשַׁ לַּח אִ ישׁ אֶ ת
תַ צְ לִ ִ
השחית כל בשר ,השחית כל אדם אין כתיב אלא כי השחית כל בשר ,רבי
אִ ְשׁתּ ֹו וְ הָ לְ כָה מֵ ִאתּ ֹו וְ הָ יְתָ ה לְ אִ ישׁ אַחֵ ר ֲהיָשׁוּב אֵ לֶיהָ עוֹד הֲלוֹא חָ נוֹף תֶּ ֱחנַף
לוליאני בר טברין בשם רבי יצחק אמר אף הארץ זינתה ,היו זרעין לה חטין
אָרץ הַ הִ יא וְ אַ תְּ ָזנִית ֵרעִ ים ַרבִּ ים וְ שׁוֹב אֵ לַי ְנאֻם ה'ְ :שׂאִ י עֵ י ַניִ� עַ ל ְשׁפָ יִם
הָ ֶ
והיא מפקא זונין ,אילין זונייא רבה ,מן דרא דמבולא אינון" ע"כ.
ְוּראִ י אֵ יפֹ ה �א ֻשׁכַּבְ תְּ עַ ל ְדּ ָרכִ ים יָשַׁ בְ תְּ לָהֶ ם ַכּע ֲָרבִ י בַּ ִמ ְדבָּ ר וַתַּ ֲחנִיפִ י אֶ ֶרץ
ועוד ראיה ,ממה שמפורש בפרשת וזאת הברכה )דברים לג ,יג-טז( שארצו
ו
משך חכמה
פרשת בראשית פסקא ה -יג
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ד תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
וכן הוא בסדר עולם )פרק ה( יעוין שם .ומיוסף ,מבורכת ארצו שנאמר )ירמיהו ג ,א( הן ישלח ]סנהדרין נו ,ב[ .פירוש ,דסיפא
מכל השבטים )דברים לג ,יג-טז( ,שלא זן עיניו מהערוה )זבחים דקרא ואת זנית כו' ,ותחניפי ארץ בזנותיך כו' וימנעו רביבים
קיח ,ב .בראשית רבה ויחי ,פרשה צח סימן יח( .18 ומלקוש כו' אשה זונה כו' .ואמר בספרא פרשת קדושים )פרשה
ג פרק ז ,אות ג-ד( ,ולא תזנה הארץ )ויקרא יט ,כט( מזנים הן
]יא[ הפירות ,ר' יהודה אומר ,הרי הוא אומר ותחניפי ארץ .הרי ענשו
�הים עַ ל הָ ָא ָדם לֵ אמֹר ִמכֹּל עֵ ץ הַ גָּן ָאכֹל תּ ֹאכֵ ל:
)ב ,טז( ַויְצַ ו ה' אֱ ִ של דבר שהפירות מזנין ועצירת גשמים ואין ראוים הפירות
וּמפְּ ִרי
)ג ,ב( וַתּ ֹאמֶ ר ָה ִאשָּׁ ה ֶאל הַ נָּחָ שׁ ִמפְּ ִרי עֵ ץ הַ גָּן נ ֹאכֵל) :ג ,ג( ִ לאכול .לכן צוה עליו לאמר ,מכל עץ הגן אכל תאכל ,שיראה שלא
�הים ל ֹא ת ֹאכְ לוּ ִממֶּ נּוּ וְ ל ֹא ִתגְּ עוּ בּוֹ ֶפּן
הָ עֵ ץ אֲ שֶׁ ר בְּ תוֹ� הַ גָּן ָאמַ ר אֱ ִ יזנה בעריות ,כמו שפירש להלן )פסוק כד( ,על כן יעזוב האדם כו'
ְתּמֻ תוּן: ודבק באשתו ולא באשת חברו )סנהדרין נח ,ב( ,שאז תזנה הארץ,
מדוע על האכילה כתוב לשון ציוי .איזה מצוה היא .ומדוע לא הזכירה חוה "אמר והפירות לא יהיו ראוים לאכול ,ולכן ציוה עליו שיראה שיאכל
אלוקים" ,על האכילה
מכל עץ הגן ,ולא כמו שהיה בדור המבול שמחטים נעשו זונין,
)ב ,טז( מכל עץ הגן אכול תאכל .פירוש 19הוא מצוה להחיות נפשו יעוין ירושלמי כלאים )א ,א( ,ובמדרש רבה פרשה כח ,ח ודו"ק.
ומלשון הפסוק "הלא חנוף תחנף הארץ" ,דהיינו שהיכא דאיכא זנות לוקה של יוסף היתה הכי מבורכת משאר השבטים ,כדכתיב ")יג( וּלְ יוֹסֵ ף אָמַ ר
הארץ הוא ממש כדברי רבינו ,וא"כ בסדר עולם מבואר יותר מדברי הגמ' וּממֶּ גֶד תְּ בוּאֹ ת
וּמתְּ הוֹם רֹבֶ צֶ ת תָּ חַ ת) :יד( ִ
אַרצ ֹו ִממֶּ גֶד שָׁ מַ יִם ִמטָּ ל ִ
ְמב ֶֹרכֶת ה' ְ
בסנהדרין[. וּממֶּ גֶד גִּ בְ ע ֹות ע ֹולָם) :טז(
וּממֶּ גֶד גּ ֶֶרשׁ י ְָר ִחים) :טו( וּמֵ רֹאשׁ הַ ְר ֵרי קֶ ֶדם ִ
שָׁ מֶ שׁ ִ
18תמצית דבריו :דרשו חז"ל בסנהדרין ,שכתוב "לאמור" ללמד וּמ�אָ הּ ְוּרצוֹן שֹׁכְ נִי סְ נֶה תָּ בוֹאתָ ה לְ רֹאשׁ יוֹסֵ ף וּלְ קָ ְדקֹ ד נְזִ יר
וּממֶּ גֶד אֶ ֶרץ ְ
ִ
שאדם נצטוה על העריות ,כדכתיב בירמיה "לֵ אמֹר הֵ ן ְישַׁ לַּ ח ִאישׁ אֶ חָ יו" ע"כ .והוא מפני שלא זן עיניו מהערוה ,כמו שאמרו בזבחים )קיח,
ֶאת ִא ְשׁתּוֹ וְ ָה ְלכָ ה מֵ ִאתּוֹ וְ הָ ְי ָתה ל ְִאישׁ ַאחֵ ר הֲ יָשׁוּב ֵא ֶליהָ עוֹד הֲ לוֹא ב( שלא זן עיניו מהערוה" ,רבי אבהו אמר ,אמר קרא :בן פרת יוסף בן פרת
חָ נוֹף ֶתּחֱ נַף ָה ָא ֶרץ הַ ִהיא וְ ַא ְתּ זָ נִית ֵרעִ ים ַרבִּ ים וְ שׁוֹב ֵא ַלי ְנאֻ ם ה'". עלי עין ,עין שלא רצתה לזון וליהנות מדבר שאינו שלו ,תזכה ותאכל כמלא
והדרש נכנס בפשוטו של מקרא ,דכיון שזנות מביאה לקלקול עיניה .רבי יוסי ברבי חנינא אמר :ורצון שוכני סנה ,עין שלא רצתה ליהנות
הפירות ,לכן ציוהו שיאכל מכל עץ הגן ,ולא יעבור על גילוי עריות מדבר שאינו שלו ,תזכה ותאכל בין השנואין" ע"כ ופירש רש"י )שם( שלא
ויתקלקלו פירות הגן ולא יוכל לאכלן. רצה להנות מאשת אדוניו .וכן בבראשית רבה )ויחי פרשה צח סימן יח(
מצאנו שלא זן עיניו מבנות מצרים ,וז"ל "את מוצא בשעה שיצא יוסף
למלוך על מצרים היו בנות מלכים מציצות עליו דרך החרכין והיו משליכות
עליו שירין וקטלין ונזמים וטבעות כדי שיתלה עיניו ויביט בהן ,אעפ"כ לא
]יא[
היה מביט בהן" ע"כ.
אָדם לֵאמֹ ר ִמכֹּ ל עֵ ץ הַ גָּן אָכֹ ל תֹּ אכֵל:
] 19יא[ )ב ,טז( " ַויְצַ ו ה' אֱ�הִ ים עַ ל הָ ָ
]א .ה .חיפשתי בכל סדר עולם ראיה לדברי רבינו שזנות מביאה קלקול
וּמפְּ ִרי הָ עֵ ץ אֲשֶׁ ר
)ג ,ב( וַתֹּ אמֶ ר הָ ִאשָּׁ ה אֶ ל הַ נָּחָ שׁ ִמפְּ ִרי עֵ ץ הַ גָּן נֹ אכֵל) :ג ,ג( ִ
פירות ולא מצאתי .אבל כוונתו רק לציין שדברי הגמרא בסנהדרין ,דדרשינן
בְּ תוֹ� הַ גָּן אָמַ ר אֱ�הִ ים �א תֹ אכְ לוּ ִממֶּ נּוּ וְ �א תִ גְּ עוּ בּ ֹו פֶּ ן תְּ מֻ תוּן" ע"כ .יש
מלאמור זו גילוי עריות ,הוא גם בסדר עולם ,ממש כדברי הגמרא .והטעם
אָדם לֵאמֹ ר ִמכֹּ ל עֵ ץ הַ גָּן אָכֹ ל
לדקדק :א .מדוע כתוב " ַויְצַ ו ה' אֱ�הִ ים עַ ל הָ ָ
שכתב "ועיין שם" ,והא לכאורה דברי הסדר עולם ממש כדברי הגמרא ,אבל
תֹּ אכֵל" ,משמע שה' ציוה על האדם לאכול ,מה מצוה היא שיאכל מהעצים
כוונת רבינו דבגמ' מובא רק ריש הפסוק )ירמיהו ג ,א( "לֵאמֹ ר הֵ ן יְשַׁ לַּח
שבגן ,והם רק באכילת רשות .ב .יש לשים לב לשינוי הלשון בדברי חוה
אִ ישׁ אֶ ת ִא ְשׁתּ ֹו וְ הָ לְ כָה מֵ אִ תּ ֹו וְ הָ יְתָ ה לְ אִ ישׁ אַחֵ ר " ,ופירשו הראשונים שם
וּמפְּ ִרי
לנחש להלן )ג ,ב-ג( "וַתֹּ אמֶ ר הָ אִ שָּׁ ה אֶ ל הַ נָּחָ שׁ ִמפְּ ִרי עֵ ץ הַ גָּן נֹ אכֵלִ :
)תוס' ,ותוס' רא"ש ,ור"ן( דהוא כעין גזירה שוה ,דמצינו לשון לאמר על
הָ עֵ ץ אֲשֶׁ ר בְּ תוֹ� הַ גָּן אָמַ ר אֱ�הִ ים �א תֹ אכְ לוּ ִממֶּ נּוּ וְ �א תִ גְּ עוּ בּ ֹו פֶּ ן תְּ מֻ תוּן".
ענין אישות ,ואם כן אין ראיה למה שכתב רבינו דהוא שייך ממש לפסוק
הנה על הציווי לאכול מעץ הדעת לא אמרה "אמר אלוקים" ,רק על מה
הנ"ל משום זנות הארץ ,אמנם בסדר עולם מובא כל לשון הפסוק בירמיה
שאמרה מה שאמר אלוקים לא לאכול מעץ הדעת ,בזה בלבד אמרה "אמר
ז
משך חכמה
פרשת בראשית פסקא ה -יג
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ד תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
ולהנות מפרי הגן ,וכמו דאמר סוף ירושלמי דקידושין )ד ,יב(
עתיד אדם ליתן דין וחשבון כו' ולא אכיל .ואם אמר האדם לאשתו
]יב[
כי השם יתברך צוה לאכול מן הגן ,אף שלא כוונה למצוה ,מכל
�הים ל ֹא טוֹב הֱ יוֹת הָ ָא ָדם לְבַ דּוֹ ֶאעֱשֶׂ ה לּוֹ עֵ זֶר
)ב ,יח( וַיּ ֹאמֶ ר ה' אֱ ִ
מקום היה קיומה מגין שלא לאכול מעץ הדעת ,אבל כיון שלא
כְּ נֶגְ דּוֹ:
אמר לה במצות השם יתברך לאכול ,ולא קיימה המצוה ,וכדברי
מהו לשון "כנגדו"
הרא"ה )ר"ן ראש השנה ז ,ב מדפי הרי"ף .אורח חיים תעה ,ד(
)ב ,יח( אעשה לו עזר כנגדו .פירושו ,21על פי מה דאיתא בכורות באוכל מצה וסבר שהוא חול ,לא יצא .וכמו שלא זכרה חוה הציווי
ח ,א שלושה כו' פנים כנגד פנים ,הואיל ודברה בהן שכינה ,אדם רק בלא תעשה ,לכן לא הגין עליה ,ועברה הלא תעשה ,ודו"ק .20
הביאה לחטוא באכילת עץ הדעת ,כי לא עמדה לה זכות האכילה. אלוקים".
20תמצית דבריו :ה' ציוה את האדם על האכילה ,כי חייב אדם והביאור בזה ,דבאמת ה' ציוה לאדם לאכול מעצי הגן ,ואינה אכילת רשות,
להנות ממה שרואות עיניו .אבל אדם לא מסר לחוה מצוה זו ,ולכן אלא ציוהו ממש לאכול מעץ הגן ,שמצוה על האדם להנות ממה שרואות
לא הזכירה שם ה' באמירת האכילה לנחש רק באיסור אכילה, עיניו בעולם הזה ,כמו שאמרו בירושלמי )קידושין ד ,יב( "רבי חזקיה ר'
ובאה התורה ללמדנו ,שאם היה לה מצות אכילה ,זכות המצוה כהן בשם רב ,עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראת עינו ולא אכל" ]עיין
היתה עומדת לא שלא להכשל בחטא עץ הדעת. במסילת ישרים פרק יג ,לבאר איך יתיישב לפי זה מה שאמרו )יבמות כ ,א(
קדש עצמך במותר לך[.
והנה הציווי לאכול מכל עץ הגן נאמר לאדם עוד לפני שנבראה חוה
כמבואר בפסוקים ,ומדיוק לשון הפסוק הכא דלא אמרה חוה על האכילה
]יב[
"אמר אלוקים" משמע שאדם לא אמר לחוה שיש מצוה מהקב"ה לאכול
אָדם לְ בַ דּ ֹו אֶ עֱשֶׂ ה לּ ֹו עֵ זֶר
] 21יב[ )ב ,יח( " ַויֹּאמֶ ר ה' אֱ�הִ ים �א טוֹב הֱיוֹת הָ ָ
מכל עץ הגן ,אלא בסתמא שמותר לאכול ,רק על איסור עץ הדעת אמר לה
כְּ נֶגְ דּוֹ" ע"כ .יש לדקדק מהו לשון "כנגדו" ,היה לכתוב רק אעשה לו עזר.
שהוא איסור מהקב"ה ,ומדוקדק לשון הפסוקים.
ונראה בזה ,שה' אמר שיעשה לאדם עזר ,עם מעלה גדולה נוספת ,שהעזר
אמנם עדיין קשה מדוע הוצרך הכתוב להשמיענו זאת ,והביאור בזה ,דאם
תהיה כנגדו ,כלומר שתשמישו יהיה עמה פנים כנגד פנים כנגדו .והיא
הייתה חוה מקיימת מצוה באכילתה מפירות הגן ,הייתה זכות מצוה זו
מעלה גדולה יותר משאר בעלי חיים ,שכל בעלי החיים אינם משמשמים
עומדת לה שלא תיכשל באכילת עץ הדעת ,ולכך השמיענו הפסוק דלא
פנים לפנים ,דז"ל הגמרא בבכורות )ח ,א( "א"ר יוחנן :כו' הכל משמשין
ידעה חוה שהוא מצוה.
פנים כנגד עורף ,חוץ משלשה שמשמשין פנים כנגד פנים ,ואלו הן :דג
אלא שעוד קשה הא קיי"ל דגם אדם שלא כיון לשם מצוה יצא ידי חובתו
ואדם ונחש .ומאי שנא הני תלתא ,כי אתא רב דימי ,אמרי במערבא :הואיל
כמו שאמרו בפסחים )קיד ,ב( שהאוכל מצה בלא כוונה יצא ידי חובתו וכן
ודיברה עמהם שכינה" ע"כ .שכיון דברה עמהם שכינה אין ראוי שישמשו
פסק השו"ע )או"ח תעה ,ד( ,אם כן מה בכך שלא התכוונה לשם מצוה הא
פנים כנגד עורף ,ואדם חוה והנחש הוא מפורש בפרשה ,ודג הוא ביונא
אכתי קיימה מצוה ,ויש ליישב דדוקא אם יודע שיש מצוה כזו אלא שבשעה
הנביא )יונה פרק ב פסוק יא( " ַויֹּאמֶ ר ה' ל ַָדּג ַויָּקֵ א אֶ ת י ֹונָה אֶ ל הַ יַּבָּ שָׁ ה"
שקיים המצוה לא כיון לשם מצוה ,אבל אדם שאינו יודע כלל שקיימת מצוה
)רש"י בכורות שם(.
גרע ואפילו אם יקיים אותה לא נחשב שקיים מצוה ,כמבואר סברא זו בר"ן
ועל פי זה מיושב הא דאמרו בבראשית רבה )יח ,ו( שכיון שראה הנחש את
בראש השנה בפי' לרי"ף )ז ,ב מדפי הרי"ף( בשם הרא"ה ,וכן פסק השו"ע
האדם וחוה מתעסקים בדרך ארץ נתאוה לה ,ורצה להרוג את האדם ולישא
כדבריו )שם( ,ולכך חוה שלא ידעה שקיימת מצוה באכילת הפירות לא
את האשה .ודברי חז"ל צריכים ביאור ,מדוע נתאוה להם ,והרי יכול להזקק
קיימה מצוה כלל ולא ניצלה מחטא עץ הדעת.
עם בני מינו ,אלא שלפני שדברה שכינה עם הנחש היה זיוגו פנים לאחור,
ועכשיו יתיישב הכל ככפתור ופרח ,דכיון שאדם לא אמר לחוה שיש מצוה
וראה את האדם וחוה מזדוגין פנים לפנים ,לפיכך נתאוה לה.
באכילה ,לכן לא אמרה לנחש ,ולכן לא היה לה שכר מצוה על האכילה ,וזה
וזה פירוש הפסוק "כנגדו" שיהיה תשמישו כנגדו ,פנים לפנים.
ח
משך חכמה
פרשת בראשית פסקא ה -יג
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ד תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
]יג[ דג נחש .ולכן נתאוה להן הנחש ]כמו שכתוב במדרש )בראשית
)ב ,כד( עַ ל ֵכּן ַי ֲעזָב ִאישׁ ֶאת ָאבִ יו וְ ֶאת ִאמּוֹ וְ דָ בַ ק בְּ ִא ְשׁתּוֹ וְ הָ יוּ ְלבָ שָׂ ר רבה יח ,ו([ .וזה כנגדו ,פנים כנגד פנים .ומצאתי כעין זה בזוהר
ֶאחָ ד: הקדוש פרשת תזריע )מד ,ב( .22
מה הפירוש יעזוב את אביו ואמו לפי תרגום אונקלוס
)ב ,כד( תרגום :23על כן יעזוב בית משכבי אבוהי ואמיה .דמכל
עריות ,אדם שוכב עם אמו ,ואב עם בתו ,בסוף קידושין )פ ,ב( .24
ועם בתו; וישן עמהם בקירוב בשר ,ואם הגדילו -זו ישנה בכסותה וזה ישן וכעין זה איתא בזוהר הקדוש ,דכנגדו היינו שהאשה תהיה כנגד פניו ,דז"ל
בכסותו" ע"כ .הנה מכל העריות מותר לשכב הבן עם אמו והאב עם בתו, הזוהר )מהדורת הסולם ,תזריע מאמר ויקח אחת מצלעותיו אות מד(
אפילו כשהגדילו ,כשכל אחד בכסותו ,ולפני שהגדילו אפילו בקירוב בשר, "אֶ עֱשֶׂ ה לּ ֹו עֵ זֶר כְּ נֶגְ דּוֹ .מַ הוּ כְּ נֶגְ דּוֹ ,לָקֳ בֵ ל אַנְפּוֹי ,לְ ִא ְת ַדּבְּ קָ א ָדּא בְּ ָדא אַנְפִּ ין
אבל בשאר העריות אסור .וזה פירוש הכתוב לפי אונקלוס ,שיעזוב הבן נוּקבָ א ִמנֵּיהּ ,הה"דַ ,ויִּ קַּ ח אַחַ ת
בְּ אַנְפִּ ין ,מָ ה עֲבַ ד קב"ה ,נָסַ ר לֵיהּ וְ נ ִָטיל ְ
משכב אמו ,והבת משכב אביה ,וישכב יחד עם אשתו .ובזה מיושב מדוע נוּקבָ א ִדּילֵיהּ .כד"א ,אַחַ ת הִ יא י ֹונָתִ י תַ מָּ תִ יַ .ויְבִ יאֶ הָ
ִמצַּ לְ עוֹתָ יו .מַ הוּ אַחַ תָ .דּא ְ
כתוב דוקא אביו ואמו ,דדוקא בהם הותר לשכב עמהם ,והיה מקום לומר אָדם ,אַתְ ִקין לָהּ כְּ ַכלָּה וְ אַיְיתֵ י לָהּ לְ מֶ ֱהוֵי לָקֳ בֵ יל אַנְפּוֹי נְהִ ִירין אַנְפִּ ין
אֶ ל הָ ָ
שהם העריות היותר קלים ,ואעפ"כ אמר הכתוב שיעזוב שכבתם וישכב עם אָדם לְ בַ דּוֹ .לְ בָ תַ ר,
נוּקבָ א בְּ סִ ְטרוֹי ,הֲוָ ה הָ ָ
בְּ אַנְפִּ ין .וּבְ עוֹד ַדּ ֲהוָה ִמתְ ַדּבְּ קָ א ְ
אשתו. סְ לִ יקוּ תְּ ֵרין ,וְ קָ מוּ שֶׁ בַ ע ַכּח ֲָדא" ע"כ.
]א .ה .אבל צריך ביאור ,מכל מקום מה בא הכתוב לחדש שישכב עם אשתו. ]ופירוש הסולם וז"ל "אעשה לו עזר כנגדו :מהו כנגדו .ומשיב ,פירושו
ונראה שמכאן המקור לפירוש הרמב"ן שפירש ,וז"ל "והנכון בעיני ,כי כנגד הפנים ,כדי שיתחברו זה בזה פנים בפנים .מה עשה הקדוש ברוך הוא,
הבהמה והחיה אין להם דבקות בנקבותיהן ,אבל יבא הזכר על איזה נקבה נסר אותו ולקח הנקבה ממנו .זה שאמר ,ויקח אחת מצלעותיו .מהו אחת.
שימצא ,וילכו להם ,ומפני זה אמר הכתוב ,בעבור שנקבת האדם היתה עצם הוא הנוקבא שלו .כש"א ,אחת היא יונתי תמתי .ויביאה אל האדם ,היינו
מעצמיו ובשר מבשרו ,ודבק בה ,והיתה בחיקו כבשרו ,ויחפוץ בה להיותה שהתקין אותה ככלה ,והביאה שתהיה כנגד פניו מאירים פנים בפנים .ובעוד
תמיד עמו .וכאשר היה זה באדם ,הושם טבעו בתולדותיו ,להיות הזכרים שהיתה הנוקבא מתדבקת בצדו ,היה האדם לבדו .ואח"כ עלו שנים,
מהם דבקים בנשותיהם ,עוזבים את אביהם ואת אמם ,ורואים את נשותיהן ונזדווגו ,וקמו שבע יחד ,דהיינו קין עם תאומתו והבל עם ב' תאומות ,הרי
כאלו הן עמם לבשר אחד .וכן כי אחינו בשרנו הוא )להלן לז כז( ,אל כל חמשה ,ועם אדם וחוה ,הם שבעה[ .ומבואר הכל בסייעתא דשמיא.
שאר בשרו )ויקרא יח ו( .הקרובים במשפחה יקראו "שאר בשר" .והנה 22תמצית דבריו" :כנגדו" פירושו שיהיה תשמישו פנים לפנים,
יעזוב שאר אביו ואמו וקורבתם ,ויראה שאשתו קרובה לו מהם" עכ"ל .ודע דלא כשאר בעלי החיים ,ולכן נתאוה הנחש לחוה ,שראה
שפירוש רבינו הוא פירוש מחודש בכוונת התרגום ,כי בספר נפש הגר על שמשמשים פנים לפנים.
תרגום אונקלוס ,ובעוד ספרים ,פירשו כוונת התרגום שיעזוב משכב אחותו,
הבאה ממשכב אבי ואמו .ורבינו מפרש כפשוטו[ .ומבואר הכל בסייעתא
דשמיא.
]יג[
24תמצית דבריו :דמכל העריות מותר הבן לשכב עם אמו והאב
] 23יג[ )ב ,כד( "עַ ל כֵּן ַי ֲעזָב אִ ישׁ ֶאת ָאבִ יו וְ ֶאת ִאמּוֹ וְ ָדבַ ק בְּ אִ ְשׁתּ ֹו וְ הָ יוּ
עם בתו] ,כשכל אחד בכסותו .או לפני שהגדילו אפילו בקירוב
לְ בָ שָׂ ר אֶ חָ ד" ע"כ .פירש רש"י "על כן יעזב איש – רוח הקודש אומרת כן
בשר[ .וזה פירוש הכתוב ,דיעזוב משכב אביו ומשכב אמו ,וישכב
לאסור על בני נח את העריות" עכ"ל .וצריך ביאור מדוע נקט הכתוב דוקא
רק עם אשתו.
אביו ואמו מכל העריות ,ואונקלוס בתרגומו הוסיף בזה וז"ל "על כן ישבוק
גבר בית משכבי אבוהי ואמיה" ע"כ ,פירוש" :על כן יעזוב איש בית משכב
אביו ואמו" ,וצריך ביאור מדוע הוסיף על פשט הפסוק.
והביאור בזה הוא על פי מה דתנן בקידושין )פ ,ב( "מתייחד אדם עם אמו
ט
