חדוותא דאורייתא · Chedvusa De'oiraysa — בראשית (2026-10-05)

ב"ה ,גליון מס' 127 עש"ק בראשית תשפז
האהבה העצומה שהראה הקב"ה לעם ישראל בימי חג הסוכות
רוב חסדי ה' שהיה לאלו מישראל בס"ד
ששהו באותה עת בטיסה ואהבתו הללו את ה' כל גויים ...כי גבר עלינו
לישראל שהראה ה' לעיני כל חסדו | הנס העצום שאירע לעם
העולם ,ולכך אנו מתוודעים מיום ישראל זה עתה באושפיזא דאהרן
ליום את פרטי הפרטים ,הניסים עם ישראל בעולם כולו נתוודע לנס
הקטנים שהתרחשו אז באותו העצום שאירע ימים מספר לפני
אירוע דרמטי ,וכנצרפם אחד שמחת תורה .הנס הפלאי שהתרחש
לאחד נראה שמדובר כאן בניסי במטוס שטס מדובאי והיה אמור
ניסים של ממש ,והיה זה נס בתוך לנחות כאן בארץ.
נס כמו שתיאר זאת בלשונו הבהיר לנס עצמו התוודענו כאשר ראינו
הגאון רבי שמעון שפיצר שליט"א. זאת שחור על גבי לבן בתמונות
שהתנוססו יום למחרת בעיתונות
היה יכול להיות כאן פי כמה החרדית שהצליחו לתאר במקצת
מהשביעי באוקטובר | הגן עלינו את אשר התרחש אז ברגעים
הקב"ה תחת צל כנפיו דרמטיים אלו .אבל את העומק
שבנס מאוד קשה לתאר עלי כתב,
וזה היה התוכנית הארורה של אותו התכנון המקורי של המחבל היתה
מחבל להתאבד עם המטוס על כל מרושעת וזדונית פשוט וקל.
יושביו בשדה התעופה בלוד ,ואז להיכנס לתא הטייס עם גרזן תחוב
יפרוץ ממילא שריפה ענקית בכל בבגדו בלי שאף אחד יהיה מודע
האיזור ושברי המטוס יתפזרו לכך ,וכשיגיע הרגע יכה עם הגרזן
שדה וגם עצומים, למרחקים כמה מכות חזקות שיפלחו את
התעופה עצמו ייצא מכלל שימוש, ראשו של טייס המשנה עד זוב דם,
ובכך יצליח להרוג בבת אחת מאות ועד בכלל.
אם לא אלפי אנשים ויותר ויוכרז ומכיוון שאין סיכוי לפתוח את דלת
יום 'אבל לאומי' בארץ ישראל. הפלדה החוצצת בין תא הטייס
שאחד מבלי המטוס ליושבי
הפר את עצתו וקלקל מחשבתו | מבפנים יפתח זאת בעצמו ,על כן
כשהמטוס היה בין שמים לארץ העמיד את עצמו מאחורי הטיייס
התוודע הנס לעין כל המוכה וחסם לו את הכניסה שלא
אולם כמו שכולנו יודעים שה' הפר יוכל הלה לפתוח את התא ולזעוק
את עצתו וקלקל מחשבתו ולא נתנו לעזרה .כוונתו היתה שהמטוס על
למלאך המשחית להרע. יתאבד יושביו מאתיים כל
ומשמים רצו שיוודע לעין כל כי לה' במהירות הבזק על שדה התעופה
הארץ ומלואה והוא המושל בכל בנתב"ג בלוד.
העולם וחפץ בעמו ישראל ואוהב אם בכל יום נמצאים בשדה
אותם ,ולכן נהיה הדבר הגדול הזה התעופה מאות אם לא אלפי
שלא יוודע לאף אחד מכל התוכנית אנשים שמחכים לטוס לעבר
המרושעת עד שזה קרה בפועל בין כ"ש אחרת, או זו מדינה
שמים לארץ ,ובכך נתוודע והכל שכשהמדובר בימי חוה"מ העומס
למעשי ניסים שעשה עימנו ה'. גדל פי כמה ומי מדבר על כמות
אכן ,על אף שהצליח לחסום את הנוסעים וכמות הטיסות שיש אז
דלת היציאה מהתא ,ברוב חסדי ה' בשדה התעופה.
המשנה הטייס לפתע הצליח
ראו כזאת וזהו תופעה מאוד להתגבר עליו בכוחות האחרונים,
משונה שע"פ ההיגיון הפשוט אין ומשנפתחה הדלת נתוודעו כולם
מציאות כזו שאחרי שהמטוס לגודל האסון המתרחש אך זה עתה
אלפי וצונח שליטה מאבד עליהם.
קילומטרים מגובה רב בבת אחת, ריחם ה' עליהם ,ואכן נתברר הדבר
יצליחו לייצב אותו חזרה. אחר כך שלא ב"מקרה" היו שם בין
ומן השמים עשו את זה דווקא הנוסעים גם כמה טייסים בעלי
שיתרחש באוויר כדי שהעולם ניסיון ,והם אלו שהצליחו לעשות
יתוודע לכך ,יראו הם בעיניים את את הבלתי ייאמן ולבצע שלושה
המתרחש וכולם יכירו ויידעו כי לה' משמיות בבת אחת.
הארץ ומלואה שאין כמוהו ואין גם להגיש עזרה ראשונה דחופה
בלתו. לטייס המשנה המוכה שחייו היו
והיה זה דווקא ביום האושפיזין של תלויים לו מנגד ,גם היה מוטל
אהרן הכהן שהיה אוהב שלום עליהם בראש ובראשונה להצליח
ורודף שלום אוהב את הבריות לתפוס את המחבל ולאזוק אותו על
ומקרבן לתורה ,והוא הוא אשר הכסא מסביב עם כבלי חשמל
בזכותו זכו עם ישראל לענני כבוד עבים ושמנים ,וכך גם להציל את
במשך ארבעים שנה שהיו במדבר, המטוס על כל יושביו ולתפוס את
וזה הגין עליהם מקור ומחום, ההגה ולהצליח להשתלט ברגעים
משרב ומשמש .והרי לשם כך אנו ספורים על כל הכפורים והלחצנים
עושים את חג הסוכות. שיש שם בלי פחד ומורא ,לבל
ויום זה גרם וזכותו של אהרן הגין יאבד מהשיווי משקל.
בעדם לבל יינזקו ,והמטוס שהיה
בין שמים לארץ היה זה בבחינת יד ה' היתה בו | מדרך הטבע לא
'ענני כבוד' ,זכו כל היושבים שם יכלו לייצב את המטוס
והמטוס הצליח להתייצב ברגע זה לכשעצמו היה נס עצום.
האחרון ולא להתדרדר כלפי מטה וכפי שהעידו על כך המומחים
בתחבורה אווירית שמעולם לא
ואז הגרוע מכל היה מתרחש
המעשה הידוע מזקני הק' סניגורן במאות ואלפי הרוגים ל"ע.
של ישראל | אביו כידוע היה מתנגד ועל כך אנו חייבים בהלל והודיה
ידוע בזה המעשה הנפלא על זקני להשי"ת ולהכיר בטובו וחסדו אשר
הק' רבי לוי יצחק מברדיטשוב גמל עימנו.
זיע"א בעל ה"קדושת לוי" הנקרא
בפי כל 'סניגורן של ישראל',
שכשמו כן הוא ,היה עוסק בכל עת דבריו של מרן האדמו"ר מויז'ניץ
להמליץ טוב על ישראל לפני אבינו שליט"א כקילורין הם לעיניים | יש
שבשמים ולעורר זכויות בפמליא בורא עולם – אין עוד מלבדו
של מעלה להסיר מעלינו את רוע י'סוד ה'אמונה ו'שורש ה'עבודה
הגזירה. לידע ולהודיע לעין כל שיש בורא
אביו ,כידוע היה מתנגד מאוד עולם ואין עוד מלבדו.
לחסידים והרבה פעלים כדי למנוע מאוד השנונה האימרה זהו
את עדת צאן מרעיתו ,את השייכים לאחרונה אצל מרן האדמו"ר
אליו ואת קרוביו ומעריציו להימנע מויז'ניץ שליט"א ששר את אותם
מלהיסחף אחר כת זו כי אחריתו מי מילים במקהלות עם רב פעמים
ישורנו ,ומי יודע לאיזה מקום הם השולחנות בעריכת תכופות
עוד יידרדרו לאמונות תפילות על ובשמחות הרבות בלעה"ר.
ידם כלשונם. וזאת אשר עלינו לשנן בכל עת
אולם תקוותו נכזבה עד מהרה ,ולא ועונה שאין די בידיעה גרידא שיש
רחוק מהעץ נפל ה'תפוח הרקוב' בורא לעולם כי אם עלינו לשנן
כביכול. ולחוש זאת בכל עת ועונה ברמ"ח
אברינו ושס"ה גידינו על כל צעד
נסע לכמה חודשים למעזריטש | ושעל ולדעת היטב בליבנו אשר
אני נוסע ללמוד ממנו חכמה הוא המנהלנו בכל עת והמשגיח
האבא לא ייחל למה שעומד את דרכינו לבל נתעה מאורחותיו.
להתרחש בעוד כמה ימים .לדאבונו
אחרי תשעה חודשים ששהה בנו הרב פנה אליו באחד הימים בנו
רבי לוי יצחק בצל רבו חזר למחוז אהובו רבי לוי יצחק שעוד לא היה
חפצו לעיירה שגר בו אביו. מודע לכל זה ובקשתו בפיו .אם
האבא היה כל כך מרוגש כשפגש יואיל האבא בטובו להסכים עימו
אותו ויאמר לו 'הנני בני .אודה לה' שיסע לעבר העיירה מעזריטש
על שזכיתי לראות את בני מחמדי להגאון הגדול המגיד של העיירה
אחרי כל כך הרבה זמן'. הרה"ק רבי דוב עבר ,שעוד לא היה
ובכן שואל אותו 'מה למדת שם? אז מפורסם כל כך עדיין.
כמה פרקים במסכת בבא מציעא 'מה קרה?' שאלו אביו.
או במסכת זבחים או מנחות 'שמעתי עליו שהוא גאון גדול
למדת?' ורוצה אני לנסוע אליו כדי לקנות
להפתעתו ענה רבי לוי יצחק' :לא! ממנו תורה וחכמה!' אמר.
לא למדתי את הסוגיות האלו!' 'ממי שמעת את זה?' שאלו שוב.
'רגע ,אולי סוגיות קשות במסכתות 'החבריא קדישא סיפרו לי זאת!'
אחרות כן למדת?' שאלו. אמר.
'לא! גם את זה לא למדתי!' ענה לו. 'נו ,בסדר .אבל לכמה זמן?' שאלו.
'אני מקווה שזה לכמה חודשים
למדתי שיש בורא לעולם | לא ידעת ולא יותר!' נענה.
זאת משחר ילדותך
אביו היה מאוד בהלם מכך ולא
ידע את נפשו מרוב צער באמרו מה לא למדתי סוגיות בש"ס | מה כן
קרה לפתע עם בני מחמדי אהובי, למדת
האם עבר עליו משהו – איזה רוח ברירה לא היתה בידו של רבי מאיר
רפאים או שמא 'נסחף' בטעות אביו אשר הוצרך להסכים עימו,
לכת החסידות. ולא חשב לרגע מה יקרה עם בנו
'בני יקירי!' ניגש לבנו ושאלו' .תגיד אחר כך.
לי מה כן למדת?!'
'יש חילוק גדול ביני לבין המשרתת. 'למדתי שיש בורא לעולם!' ענה.
היא אומרת שיש בורא לעולם – 'מה?' תמה עליו אביו' .בגלל זה
אבל אני יודע מזה!' חתם את נסעת שם לכמה חודשים?! הרי כל
דבריו. אחד יודע מזה מאז שנולד ,מאז
שמחנכים אותו לכך מילדותו .ומה
להגיד זה מאוד קל | לדעת זה הכי בצע לך כי הוצרכת לנסוע בגלל זה
קשה תשע במשך מרוחק למקום
רבי מאיר בהתחלה לא קלט כלל חודשים תמימים ושלמים כדי
לפשר התשובה. לדעת את זה?!' תמה אביו בפניו
משכך הסביר לו בנו הרה"ק את מרוב צער.
פשר דבריו ,וכה אמר:
'נכון שכל אחד ואחד חינכו אותו היא אומרת ואני יודע | ענה הרה"ק
ההורים מילדותו שיש בורא לעולם מבארדיטשוב לאביו
.ומובן מאליו גם שברגע שהיו מיד פנה אביו לשפחתו המשרתת
שואלים אותו האם הוא יודע שיש ושאל אותה:
בורא לעולם ,אז ודאי שהוא יגיד 'האם את יודעת שיש בורא
'כן' .הרי מה הבעיה?! זה לא עולה לעולם?'
שום כסף כדי להשיב על כך?! ,אבל 'מה זה נקרא?! מה השאלה בכלל?!
אם השפחה שאמרה זאת היא הרי כולנו יודעים את זה!' ענתה.
באמת מאמינה בתוך תוכה שכן החווה רבי מאיר לעבר בנו בסוג
הוא?! האם היא חיה עם זה או שזה של תמיהה ושאלו' :נו ,אם היא
רק דברים כלפי חוץ!'. יודעת -אז למה שאתה לא תדע.
הרי חינכתי אותך לכך מילדותך.
האם לא ידעת לפני כן שיש בורא
מסבבי באחד שהיה מעשה לעולם?! הרי כל יהודי יודע זאת
הבחירות כאן בארץ | ראשי היטב משחר ילדותו?!' תמה אביו.
נענה רבי לוי יצחק לאביו בדברים
מרטיטים עד מאוד ואמר:
חתמו עם ראש הממשלה על המפלגות מציעים לנשיא המדינה
ההסכמים הקואליציוניים | היכן למי להעניק את המנדט
ההבטחה בהקשר לכך מסופר על אחד
הנציגים החרדים באו וגם ניצבו מראשי הממשלה כאן בארץ לפני
למעון ראש הממשלה ודנו איתו על עשרות שנים.
כל הנושאים המורכבים והבוערים היה זה אחרי הבחירות הכלליות
ליהדות החרדית .הדיון ארך כמה התוצאות משהתבררו לכנסת.
וכמה ימים ואחר כך חתמו הם יחד הסופיות היו צריכים המפלגות
ההסכמים על טובה בשעה להחליט לאיזה מועמד יציעו את
הקואליציוניים כתובים ומפורשים עצמם לראשות הממשלה לפני
ב'כתב אשר נכתב ונחתם בטבעת נשיא המדינה .אחר כך עליו
המלך' אשר אין להשיב. להחליט למי יש כעת יותר סיכויים
הגיע היום ,היה זה כבר שנתיים להרכיב ממשלה ולו יתן את
לכנסת. למשך החוקיות' ה'מפתחות
הגיעו הם יחד כל חברי הכנסת על לחתום ו... יום ארבעים
ללשכת ראש הממשלה לשיחת הסכמים קואליציוניים עם שותפיו
הבהרה ושאלתו בפיהם: לקואליציה.
'היכן ההבטחה שהבטחתנו בקשר והיה אם לא יצליח הלה במלאכת
לנושאים אלו?!' המה ראו כן תמהו. הקמת הממשלה אזי יקרא ל'ראש'
מהגוש האחר ויתן לו לנסות בעצמו
הבטחתי | אבל לא הבטחתי לקיים להקים ממשלה עם השותפים
את מה שהבטחתי היריבים מגוש השמאל או הימין.
כאשר שמע זאת התגלגל מיד אכן בהתחלה נתן הנשיא את
מצחוק ואמר: מלאכת הרכבת הממשלה לגוש
'יתכן שהבטחתי לכם .אבל לא הימני והעומד בראשו.
הבטחתי שאקיים מה שהבטחתי!'
כמובן שנשארו הם פעורי פה
לשמע הצחוק השטני שהתגלגל
חוצבי הלהבות ויתקיים בהם ממנו מתוך בת שחוק רחב על פניו
אומרם ז"ל () טובה מרדות אחת מהדברים המזלזלים שלו כלפיהם.
בליבו של אדם יותר מכמה דברים אלו כקילורין הם לעיניים.
מלקויות.
היום המיוחל הגיע והבעל דרשן
ניצב בפתח בית המדרש הגדול של הבעל דרשן דרש על מעלת ק"ש
הישיבה. בזמנה | כולם הרצינו ורצו לתקן
הוא הלך לכיוון ה'מזרח' וניגש את עצמם
בתחילה לעבר ארון הקודש ,אחר מספרים במליצה על בעל דרשן
כך ניגש לר"מים ולצוות הישיבה אחד שהזמינו אותו לשאת דרשה
והם איחלו זה את זה בברכת שלום בישיבה חשובה ומפורסמת מאוד
עליכם ,וכך ניגש ל'עמוד' לשאת בעולם הישיבות ,וקודם לכן הודיעו
את דבריו בפני מאות הבחורים. לו צוות הישיבה שעליו לעורר את
מאוד הסתקרנו כמובן כולם הבחורים על מעלת וחשיבות אחד
לשמוע את דבריו ,והצפיפות היה שיכולים הרגישים מהנושאים
מאוד גדול. לקרות אצל כל אחד מבחורי
כך הוא החל לדרוש על גודל הישיבה מאלו ה'יושבים במזרח'
חשיבות ומעלת מצות 'ק"ש של ועד אלו היושבים בקצה-קצהו של
שחרית בזמנה' .הוא החל לפלפל הישיבה.
בזה לכאן ולכאן ובבחינת 'עוקר הבעל דרשן שקראו לדבר היה איש
הרים וטוחנן זה בזה' הביא ראיות מורם מעם .הוא היה איש מכובד
מהמשנה ובבקיאות בעיון מאוד שכולם העריצו וכיבדו אותו
והתלמוד עד ספרי הראשונים עד מאוד ,ומובן מאליו שלקרוא
והאחרונים ונשא ונתן בהם. למשפיע החשוב לדבר אצלהם
ומדברי הלכה עבור לדרושים מוסיף נופך ו'שם טוב' לישיבה,
באגדה בענין מצות ק"ש בזמנה עצמם לבחורים גם וכמובן
וכך עורר את הבחוריםשיש בזה גם שיסתקרנו ויהנו מאוד לשמוע את
עולם הבא ,ולא די להיקרא בשם דרשתו המאלפת ויתעוררו מדבריו
מה עליהם לעשות בנידון בכדי שזה 'א ערילכ'ע חסיד'ישע בחור' בפני
לא יהיה אצלם בבחינת 'דרשה ותו צוות הישיבה ומחוצה לה ,אלא
לא' כי אם להלכה ולמעשה. בראש ובראשונה צריך להיות ירא
לפתע הרצינו פניו של בעל הדרשן וחרד כלפי שמיא ולעשות נחת רוח
כאשר בחור אחד מאוד חשוב להשי"ת.
מה'יושבים במזרח' של הישיבה כך גם עורר את צוות הישיבה
ניגש אליו בחשאי וביקש ממנו 'הלכה למעשה' לעשות מכאן
רשות ללחוש באוזניו דבר מה. ואילך מבצעים והפתעות שימשכו
וכך אמר לו הבחור: חודש- למשך הבחורים את
'אמת וכנים הם דבריך ,ומי הוא חודשיים לקום השכם בבוקר
דבריך כנגד יצטדק אשר לקרות קריאת שמע בזמנה.
המעוררים ובפרט לאחר שפרסת כולם הרצינו שם והאווירה היתה
לפנינו את כל דברי הראשונים מאוד מחשמלת .הם הרגישו את
והאחרונים כשולחן הערוך. עצמם דבוקים לכסא ללא יכולת
אולם שאלה אחת לי אל מעלת לנוע מרוב דבריו המעוררים של
כבודו. המשפיע הדגול.
מכורח הסידורים והדברים שהיו
לי כמה פעמים והוצרכתי לשהות
במקומות אחרים כמה וכמה דבריך הם כנים ואמיתיים | אבל
פעמים ואחרי זה כשחזרתי לישיבה למה אתה בעצמך לא קורא ק"ש
הוצרכתי להתפלל מכורח הנסיבות בזמנה
בשטיבלא"ך המפורסם של העיר, דבריו עשו רושם.
וכל פעם ראיתי את מעלת כבודו משאך סיים לדבר כולם רצו אצו
בא מבית הטבילה אם פיאות לקבל את פניו ביותרת הכבוד
רטובות כאשר ניכר עליו ש'פנים מרוב התרגשות לשמוע את דרשתו
חדשות' באו לכאן מיד עם קומו המאלפת והמעוררת ,וכך ניגשו
ממיטתו. אליו הבחורים עצמם וביקשו ממנו
איזה פיתרון לכך וטיכסו ביניהם
מהספרים ראיות ופלפולים, 'ובכן ,שואל אותו הבחור' .איך
הקדושים ,מספר חסידות כזה או יתכן שאתה עצמך שעוררת אותנו
אחר ומוסיף לדרוש בה מכרכא מאוד בגודל הזהירות במצות ק"ש
לכרכא דכולא בה – אולם מכאן בזמנה אינך בר הכי ולא מקפיד על
ולמציאות הנכוחה – רחוקים הם זה כלל! אתמהה?!' חתם הבחור את
הדברים ממזרח למערב והכל דבריו.
נראה אחרת אצלו. פניו של הבעל דרשן הרצינו לפתע
עד מאוד ולא היה לו מה לענות על
דבריו הנכוחים.
שוכח מהכל ומבזה ומתריס כנגד
השני | הלזה ייקרא 'אמונה'
שעה שלפתע מגיע האחד ,מתחיל דיברת דברי חיזוק של אמונה
לבזות ולהתריס כנגדך בסתר וביטחון | אבל איפה אתה
ובגלוי .כך גם לפתע כשאתה מרגיש זהו משלו הנפלא של המגיד
איזה מצב של 'אי נעימות' כזה או מישרים הגה"צ רבי שלום שבדרון
אחר ,הוא פתאום "שוכח" כביכול זצ"ל.
שיש מנהיג לבירה שדיבר על זה אך והנמשל יפה הוא עד מאוד:
רגע קודם לכן דיבורי אמונה לפעמים האנשים נפגשים אחד עם
והתחזקות. השני בביהמ"ד קודם התפילה או
הרי אך רגע קודם לכן דיברת כל כך לאחריו .קודם הלימוד ,באמצעה
על אמונה והוספת בזה דרשות או לאחריו .באמצע הקניות בשוק,
ופלפולים ,כך גם נופך רב של בחירת האתרוגים או ה -ד' מינים
סיפורי צדיקים ,מעשיות וסיפורים וכך גם עצי הדפנות והקישוטים
מאלפים של תלמידי הבעש"ט הק' לסוכה.
איך שהם נהגו בעת כזאת ,ולפתע הם מדברים אחד עם השני על גודל
כאילו שכחת מהכל ואתה מתחיל מעלת מצות סוכה והאמונה בה'
להתעסק בזוטות. שלמדים הימנה .וכך מוסיף כל
דרשות ומביא מדיליה אחד
הלה הולך ומבזה בחזרה את חבירו
השאלה שהציב רבי שלום שבדרון על שהעיז לומר לו משהו כנגדו.
לבחורי הישיבה | סברו לעצמם צועק על השני בסתר ובגלוי על
שהם מ'מקיימי העולם' משהו שהלה לא עשה בדיוק כמו
מישרים המגיד על מספרים שביקש ממנו .גוער בו בקולי קולות
שלום רבי הגה"צ המפורסם על שלא התייחס אליו כראוי לפי
שבדרון זצ"ל שנסע פעם לשאת כבודו וכדומה ,וכן הלאה דוגמאות
דרשה באחת הישיבות החשובות עוד כהנה וכהנה ,אולם שוכח
המפורסמות בירושלים של מעלה מהעיקר שדבר זה לא קרה באופן
שהזמינו אותו. הרצוי משום שמשמים רצו זאת.
לפליאתם של הבחורים ,כשהגיע
לשם התייצב מיד על ה'עמוד' ואמר
להם כך: ידוע על דוד המלך ע"ה שלא רצה
'אני חושב שיש לי הרבה מה לומר לקלל בחזרה את שונאיו שקיללו
לכם .האם אתם מסכימים לכך?' אותו באמרו המשפט הידוע:
שאל. 'ה' – אמר לו קלל!'
המה ראו כן תמהו לפשר השאלה, הרי שלפעמים אנו לא תופסים את
אולם הסתקרנו מאוד מהשאלה עצמנו שהכל בא מאת ה' בהשגחה
שהולך להעמיד בפניהם ולאתגר פרטית ומדוקדקת מן השמים ,ואין
אותם ,ונענו לו בחיוב. זה אמירה גרידא כי אם אמת
עודם חושבים לעצמם מה כבר לאמיתה.
יכול להעיר להם ,הרי בין כה לכן בל נהיה כאותו בעל דרשן
לומדים הם שעות רצופות ועליהם שדיבר עם כל ההתלהבות לעורר
התנא כמאמר עומד העולם את הציבור ,אבל בתוך תוכו היה זה
במשנה (אבות פ"א מ"ב) על שלושה רק 'בשביל הדרשה' ותו לא .כלומר
דברים העולם עומד על התורה על הוא שוכח מעצמו לגמרי שהוא גם
העבודה ועל גמילות חסדים. כן נגוע בזה עד מאוד.
כולם היו בהלם מעצם הדבר ולא האם יש לכם אמונה בהשי"ת |
קלטו לפשר השאלה המוטחת הבחורים היו בהלם
בפניהם .הם היו בטוחים שהוא החווה את פניו כלפיהם באי נוחות
סתם מתבדח איתם ביני לביני .הרי ואמר:
העוילע"ם כבר רגילים לשמוע את בלי עין הרע .אני ממש מתפעל
שלו, הירושלמיות' ה'מליצות ממה ששמעתי עליכם ע"י כל צוות
וחשבו שהוא סתם שאל אותם זאת על והמשגיחים הר"מים
כדי להלהיב ולרומם קצת את התנהגותכם הנאותה כבני מכלים,
הציבור. בכבוד מתנהגים שאתם איך
וברגישות יתירה אחד לשני .לאות
ולמופת היא עבור כולם בראותם
הניסיון הביא אותו להאמין בה' | צורבא מברנן יראי שמים כאלו
אין לך אמונה גדולה מזו מתהלכים ברחוב בצניעות יתירה
משכך ,הסביר להם רבי שלום את ובשקט אופייני.
שאלתו במשל נפלא: כך גם שמעתי עליכם ד"שים חמים
היה יהודי יקר של"ע היה לו חולה על היגיעה הרצופה בתורה בשעת
בתוך ביתו או שאר מרעין בישין. הסדרים ביני עמודי דגרסי ,בין
כמובן שהיה צריך להתמודד עם זה כותלי הישיבה יום יום שעות
דבר יום ביומו ומטבע הדברים היה רצופות בלי הפסק כלל .ומי מדבר
עסוק בזה כל כולו .היה אפילו הגבוהים הציונים על בכלל
פעמים תכופות שלא היה יכול שמתבטאת אצלכם במבחנים .זה
להניח תנומה לעפעפיו מרוב שהיה מראה עד כמה הצוות כאן מגדל
צריך לטפל עם כל זה. ומטפח אתכם לשם ולתהילה
יום אחד הגיע אל רבו ותינה בפניו כראוי וכיאות לישיבה חשובה זו.
את צערו .הוא שפך לפניו את ליבו אולם ברצוני לשאול אתכם שאלה
על כך ,על שהוא עובר קשיים לא אחת דוגרי:
נעימים דבר יום ביומו ,ומרגיש 'האם יש לכם אמונה בהשי"ת?'
בעצמו שהוא מט ליפול עוד מעט הטיח בהם.
קט ואינו יודע עד מה?! עד מתי
אתם יושבים ועוסקים בתורה | יתרגשו עליו צרות רבות ורעות
האם יש לכם ניסיון באמת כאלה?!
כך פנה רבי שלום לצורבא מרבנן שמע רבו את עניו והחל לחזק אותו
הבחורים הצעירים ושאל אותם: בדברי אמונה וביטחון ואמר לו
'תגידו את האמת .האם היה חסר שבעצם העולם אינו הפקר והכל
לכם פעם מיטה לישון? האם יש הוא מאיתו יתברך ,ועל כן עליו
לכם חשבון בבנק שאתם מודאגים ובשמחה באהבה זאת לקבל
מהכסף ההולך ואוזל או מהחובות להתפלל ולהמשיך ולהתפלל
מאה ומהבעלי שתופחים להשי"ת שמאיתו לא תצא הרעות,
שמבקשים את כספם וכסף מנלן?! שיתן לו חיים ארוכים וברוכים
חולאים פעם הרגשתם האם דשנים ורעננים למען יוכל לעבדו
ומרעין בשין רח"ל?! כראוי.
אתם יושבים לכם בישיבה ברוגע הדבר נשנה שוב ושוב עד שהלה
ובנחת ,בהשקט ובשלווה מהבוקר בתפילותיו החמות והזכות והפלגי
עד הערב ועוסקים בתורה יומם מים אשר ירדו מעיניו זכה ושפע
ולילה (או שלא?!) .יש לכם מיטה של רחמים נפתחו ,ואכן בנו
נוחה עם מצעות וכרים מפנקים כל התרפא וכך גם שאר הדברים
לילה בחדר שינה המיועד לשינה הסתדרו במהרה.
עריבה ומתוקה של י"ב שעות בערך בהודיעו לרבו את הבשורה ,אמר
למהדרין. לו:
בתוך ליבכם אתם מרגישים את 'אכן כן – דע לך שהגענו כאן לעולם
עצמכם ברום המעלה על שהנכם להתמודד ולהתנסות איך אנחנו
נמצאים בישיבה חשובה מאוד (וזה באמת מאמינים באלוקי עולם ה',
כולל גם את הבחורים מה'מזרח' ובכח אמונתנו אנחנו משפיעים
של הישיבה) שפע של רחמים וחסדים לעולם,
אתם רצים ערב ובוקר וצהריים וכך מתבטלים הרבה גזירות קשות
לחדר האוכל ומשתאים לראות את ורעות מעם ישראל.
המגיד אכן צודק | נוכחו הבחורים האוכל העשיר הטוב והמפנק
בצדקת דבריו שמוגש בפניכם באדיבות צוות
הבחורים לא ידעו את נפשם, הגשמי של הישיבה.
ונוכחו לראות שיש קצת אמת אם כן ,ברור שקל לכם ללמוד
בדבריו. תורה עם כל הגעשמא"ק והברע"ן.
או אז הפנה אליהם רבי שלום את הרי בין כה אתם לא צריכים להיות
מבטו ואמר להם: לחוץ משום דבר .אין לכם כמעט
תרגיעו את עצמכם .לא באתי לכאן שום דאגות ,ואין זה פלא
להטיף לכם מוסר כי אם להמחיש שתפילתכם בכל יום לאות ולמופת
לכם אמונה מהי ,מה זה נקרא הוא עבור תושבי השכונה ,ואף זקני
'אמונה בהשי"ת'. המנוסים והשדכנים החסידים
המשיך ואמר: בהערצה עליכם מסתכלים
'אמונה' זה לאר נקרא להתפלל לה' ובהשתאות.
בהתלהבות בסתם איזה יום או 'היוצא לנו מזה!' אמר להם רבי
ללמוד ברוגע ובשלווה כשהכל נוח שלום.
לו לאדם מסביב ,וכן בשאר 'בינתיים התברר לי שאתם פשוט
הדברים כשהכל זורם לו מסביב עובדים ומשתחווים בכל לצוות
כרצונו. ולר"מים לשגיחים הישיבה,
האמונה מתבטאת כשיש לאדם הממלאים את סדר היום שלכם,
איזה קושי פה ושם .הוא מתחיל וכמובן כשאתם באים לחצרות
להיות קצת את 'אווירת העולם' ובמועדים בחגים האדמו"רים
ופה ושם לא מתחיל לו להסדר אתם חושבים כל הזמן להתייפייף
דברים – אז בא השי"ת ואומר לו לשדכנים שמסתובבים להם בין
לאדם 'נתתי לך ניסיון זה כדי שורות הבחורים ,ומדברים ממכם
לראות אותך 'גבר' ,אם תוכל יומם ולילה לא ישבותו בחדרים
לעמוד בזה ולדעת שאני הוא הסגורים'.
העומד מאחורי זה ,ועל כן לסמוך
ולבטוח רק בו ,וכמאמר נעים
באים להתנחל כאן בארץ ,הרי זמירות ישראל דוד המלך ע"ה
לסטים אתם שכבשתם ארצות בתהלים (ס' ,ו') 'נתתה ליראיך נס –
שבעה גויים .אומרים להם ,כל להתנוסס' .היינו שהניסיון הוא כדי
הארץ של הקב"ה היא ,הוא נתנה לבחון את האדם אם ביכלתו
לכם ,והוא נטלה ממכם ונתנה לנו'. להתגבר על היצר הלכה למעשה
עד כאן דברי רש"י. ולדעת שהכל הוא ממנו יתברך.
ולכאורה קשה ,הרי מה טעם יש
לזה שבגללה התחילה התורה
מ'בראשית'. הטעם של רש"י שאם יאמרו
הלוא בפרשה זו נתבאר הענין של אומות העולם | למה צריכים אנו
בריאת העולם איך שהקב"ה סובב לכל זה
ומנהיג את הכל בחסדו ובטובו מורי ורבותי ,אנחנו עומדים כעת
והוא אשר ברא כל אלה .השמים בפרשת בראשית תחילתה של
ושמי השמים וכל היקום אשר התורה כולה.
בארץ מתחת וגם כל הנמצא ידוע לכולנו דברי רש"י בתחילת
בשמים ממעל ,במשך ששת ימי הפרשה שמקשה ,למה התחילה
בראשית. התורה מבראשית היינו בסיפורי
ואם כן ,מסברא לא שייך כאן נברא איך כביכול המעשיות
הטעם של רש"י ,שהרי בספר העולם ,יצירתו ובריאתו של כל
'יהושע' מהנביאים שבה מתואר אחד ביומו .הרי כל העולם לא
המסע של עם ישראל שהתחילו נברא אלא כדי שיקבלו ישראל את
להיכנס לארץ ולהתנחל בה ,ושם להתחיל צריך והיה התורה
שעשו המלחמות כל נתבארו מ'החודש הזה לכם' כלומר המצוה
ישראל שניצחו את אלו שבעה הראשונה שנצטוו ישראל בצאתם
למועם שביקשו העממים ממצרים.
מלהתיישב בה ,ושם שייך טעם זה. ואומר ,שמשום 'כח מעשיו הגיד
ולפיכך היה דברי רש"י כאן לעמו לתת להם נחלת גויים' .שאם
צריכים להיכתב שם ,שבשעה יאמרו אומות העולם למה אתם
'מי אתם בכלל?! הרי הארץ 'שלנו שכיבשו ישראל את הארץ באו
היא' – היינו שזה שייכת לנו והיא אליהם שבעה עממים וטענו כנגדם
בעצם משלנו' כאן המבוארות הטענות את
כלומר שהם כבר נהיו בטוחים ברש"י ,ועל כך משיבים להם
נולדו שהם שמכיוון בעצמם ישראל תשובה ניצחת זו ,אבל מה
ונתגדלו בה זה בוודאי שייכת להם שייכים הדברים לכאן.
והם כבר שכחו מי הוא שברא את
הארץ שהם יושבים בה .היינו 'מי
נתנה להם' ולמי שייך הארץ שלא
נברא מעצמו. הם טענו שהארץ שייכת לנו |
לזה באים ישראל ואומרים להם: ישראל באו להתיישב בה כדי
'הארץ של הקב"ה היא .הוא אשר לקדש את שמו בעולם
נתנה לכם ,והוא אשר נטלה ממכם אלא ,שלא תשובה זו גרידא הוא
ונתנה לנו' .כלומר שכל תכלית מה שרצה רש"י ללמדנו בזה ולומר
הבריאה הוא כדי לידע ולהודיע התורה התחילה שבגללה
לכל באי עולם מי ברא כל אלה. ב'בראשית' ,כי אם טמון בה
וזהו התשובה הניצחת שהשיבו משמעות יתירה והוא שהרי מטבע
ישראל לאומות העולם :אתם הדברים כאשר האדם נולד וחי את
כשהתיישבתם בה – כל זה היה אך חייו עם אביו ואמו אינו מרגיש
ורק כדי להתיישב בנחלת הארץ שנצרך הוא למשהו משום שסומך
וברבות הימים אף ליטול חלק בה ובוטח על אביו ועל אמו שהם שהם
ולשלוט על הארץ כפי שעשיתם. הדואגים לכל מחסורו .ומשגדל
ונהיה לאיש ,הוא כבר סומך על
האמונה שלימה בהשי"ת | ע"י עצמו ושוכח לגמרי ממי שבראו
הבריאה בנפלאות ההתבוננות הלוא הוא מלך מלכי המלכים
לידע מי ברא אלה הקב"ה.
לכן כשיבואו עם ישראל להתנחל
בארץ ,יטענו כנגדם שבעה עממים:
העולם ולהיפך .שכל התכלית של נמצא שכל תכלית יישוב הארץ
בריאת העולם הוא לגדל ולקדש אצלכם היה כדי להשתלט עליו
את שמו בעולם ,וזה בא לפעמים בכח הזרוע ולשכוח מי ברא כל
שלא בנקל. אלה .ולכן ברצונו יתברך העביר
וממעשה רב זה של הרה"ק בעל זאת ממכם ונתנה לנו כיוון שידע
ה"קדושת לוי" מבארדיטשוב אנו על ידינו יתגדל ויתקדש שמו בעולם
למדים שלא רק לדעת ב'הכרה ואנו נפרסם את אלקותו יתברך
גרידא' שיש ה' בעולם כי אם לשנן בעולם ,ולא נחזיק בה כדרך
זאת בכל עצמותינו ברמ"ח אברינו שלוקחים והגזלנים השודדים
שנתבונן וע"י גידינו, ושס"ה פיסת קרקע והולכים להם ,אלא
בנפלאות הבריאה שברא השי"ת אנו כל מטרתנו שהתנחלנו בה הוא
במשך ימי בראשית יעלה בדעתנו לפרסם בזה את אלוקותו יתברך
שמחה טוב לבב מי ברא כל אלה בעולם ולקדש את המטרה שלשם
ולמי אנו עובדים יומם ולילה כך היא נבראת.
בקיום התורה נפש במסירות הוא אשר בראנו לכבודו וכל
והמצוות ,וע"י כן ממילא נחוש זאת התכלית שלנו כאן בעולם הוא
על בשרנו גם כשנגיע למצבים לא לגדול ולקדש את שמו בעולם .ולכן
קלים – ובזאת ניבחן הלה' אנו או אמר רש"י שמשום כך היה צריך
רק לשמוע דברי חיזוק ואמונה ותו התורה להתחיל מ'בראשית' היינו
לא. ענין בריאת העולם של ששת ימי
בראשית ,ונמצינו למדים מאומות
יו"ל בסיוע
מרכז "אמונת חיים" קראלי
בנשיאות כ"ק מרן רבינו שליט"א
עיה"ת אשדוד ת"ו
עורך ומתמלל שיחות תורניות ,שמועס'ן בהלכה ובאגדה,
סיפורי צדיקים והסטוריה שסופרו ע"י חסידים ואנשי מעשה וכדומה
:צרו קשר בפלא' ,053-4199-289 :או בדוא"לs963096 @gmail.com :
ברינה יגילו
ברכת מזל טוב
לידידנו הר"ר יחיאל מיכאל פוגל הי"ו
ולחותנו הרה"ח ר' אליהו גוטסמן ני"ו
לרגל הולדת הנכדה | הבת בשעטו"מ
יה"ר שמשמחה זו יושפע לכם שפע שמחות ורב
טוב ואך ששון ושמחה יישמע באהליכם תמיד
גליון השבוע
נתרם
לז"נ
הצדיק מקראלי
הגה"צ אביגדור ב"ר משה זצ"ל
נלב"ע
א' חשון
ת.נצ.ב.ה
תשית לראשו עטרת פז
ברכת מזל טוב
אברך מעומקא דליבא קדם האי גברא רבה מזכה הרבים
בשיעוריו הנפלאים המתוקים מדבש לאלפים ולרבבות
שומעי לקחו השותים בצמא את דבריו בארץ ובגולה
ה"ה המשפיע הנודע לתהילה
הגה"צ רבי יהודה אריה דייטש שליט"א
לרגל שמחת נישואי בנו
הבה"ח העילוי כמר הילל מרדכי אליעזר הי"ו
עב"ג בת
הרה"צ פאמ"ק רבי ישראל יצחק סאפרין שליט"א
בן כ"ק אדמו"ר מקאמרנא שליט"א – בית שמש
בברכת הדיוט אברך את מע"כ שמשמחה זו יושפע לכם ולכל בית ישראל
שפע שמחות ורב טוב ויזכה להפיץ מעיינותיו חוצה ולהשקות מבארו באר
המים החיים לצמאי ומבקשי ה' עוד שנים רבות כשאיפתו הטהורה.
המברך בכבוד וביקר
עורך הגיליון
