לענין הלכה · Le'inyan Halacha — בראשית (2026-10-05)

לענין הלכה
בס"ד בראשית תשפ"ז
+
הערות מעשיות בהל' ועניני שעטנז ,מס' כתובות
מטרת הגליון לעורר לב המעיין בלבד ולא לסמוך עליו למעשה גליון 603
כפי ראות עיניהם ,ובלאו הכי קשה לדעת האם באמת נעשה בכלל
בדיקת מדגם כדין כשאין עליו תווית הכשר מוכר ומוסמך המעיד שעטנז בחליפות מטורקיה
על כך.ג עורר מומחה בודק השעטנז בערים מודיעין עילית ובני ברק הר"ר
הכשרים על בגדים ללא חשש שעטנז יהודה שלאס שליט"א בשיעורו השבוע (היכל יצחק ,מודיעין
בחסדי ה' אכשר דרא ויש בהחלט שמירה מסוימת ברוב חנויות עילית) ,על שאלה חמורה של שעטנז בשוק שלא היתה כמותה
החרדיות ,וזאת בבגדים שעליהם תווית הכשר מוסמך שמעיד עשרות שנים -שלצערנו יש עדיין מכשול בשוק בחליפות של צמר
שאין בו שעטנז[ ,ולא כיתוב בלבד 'ללא חשש שעטנז']. מיובאים מטורקיה " ,"Made in Turkiyeולמרות שלפני כשנה
בירורים בעניני שעטנז :ניתן לברר במעבדות של שעטנז (אלול תשפ"ה) יצא מכתב מרבני העיר בני ברק שחובה גמורה
המאושרים – ירושלים – (רח' מאה שערים ועוד) ,025371021בני לבדוק חליפות צמר מטורקיה ,לפי הנראה הדבר לא התפרסם
ברק (רח' הרב שך) ,036192632וכן במודיעין עילית אצל הר"ר כנדרש ,ומי שקנה בשנה אחרונה (מאב – אלול תשפ"ה) חליפת
יהודה שלאס שליט"א .089741013 צמר מטורקיה ,עליו להביאו מיד לבדיקה [או עכ"פ ליצור קשר
למעבדת שעטנז מוסמכת (ראה להלן ,ואין לסמוך על עדיות
חליפות צמר מוכרי החנויות כשאין מכתב רבנים על כך)].
הורה הגר"ש וואזנר זצ"ל (ס' השעטנז עמ' קסא) כל בגד שיש בו בחליפות שנשלחו לבדיקה (ע"י אחד מהיבואנים ששיתף פעולה עם
בודאי צמר או פשתן [ללא קשר למקום היצור] ראוי לבודקו אם מעבדות שעטנזא) כחצי מהחליפות היו בהם שעטנז (כ 1000חליפות
יש בו מהמין השני (אלא שא"א להסמך לגמרי על הרישום בתוית עם שעטנז וכ 1000בלי שעטנז).
מה מכיל הבגד)ד .ע"ש. עשרות שנים :הבהיר הרב שלאס שליט"א ,שכמות גדולה של
מסכת כתובות חליפות של שעטנז בשוק לכזה זמן ארוך ,לא היה בעשרות שנים
האחרונות .והוסיף שבמודיעין עילית בס"ד רוב המוחלט של
(פ' בראשית -ליל חמישי ברכה לדגים וליל שישי ברכה לאדם) חליפות אינם מוכרות חליפות כאלו מטורקיה אלא משאר
לרגל התחלת זמן חורף הבעל"ט ולמעלה מ 10,000בחורי מדינות כגון סין[ ,ורק בחנויות בודדות בעיר עדיין מוכרים
חליפות אלו] ,אך בירושלים ובני ברק ידוע על חנויות שמוכרים
ישיבות לומדים מסכת כתובות כ"י ,להלן שאלות מעשיות חליפות כאלו ,וידע הציבור ויזהרב (וכן מי שקנה חליפה (של צמר
בתחילת המסכת. מטורקיה) בשנה אחרונה עליו לבדוק זאת מיד וכנ"ל).
להתחתן ביום רביעי או חמישי חומר איסור שעטנז
שאלה :האם ראוי להדר להתחתן ביום רביעי או ביום חמישי עובר בכל רגע :הלובש בגד שיש בו שעטנז עובר בלאו בכל רגע
בזמננו ואיזה מהן עדיףה. ורגע שהבגד עליו ויכול לפושטו ולא פשט (רמב''ם פ''י כלאים ה''ל).
מעכב תפילתו :מלבד איסור לבישת שעטנז ,הלובש שעטנז מעכב
טעמים להתחתן ביום רביעי תפילותיו מלהתקבל ,שאין המלאך מקבל תפילתו עם שאר
מבואר מגמ' ג' טעמים להתחתן ביום רביעי ,משום שמא ימצא תפילות של ישראל שנדמה לו ככומר ע''ז הנותן כח לרוח
טענת בתולים וישכים לבית דין ,משום 'שקדו' – שיהא זמן לאחר הטומאה (ריקאנטי פ' קדושים) ואפילו אם לובש שעטנז בשוגג
שבת כדי להכין צרכי סעודה ומשום ברכה -שבליל חמישי יש הרי זה מעכב תפילתו (ספר שלמי ציבור למהרי''ט אלגאזי דיני
ברכה לדגים. ההכנות לתפילה סי' ג' ,קב הישר פמ''ו ,יסוד שורש העבודה שער
הכולל פי''ח) .וכתב בדרשות הצל"ח (ח אות ו) "ויום אחד אם
לובש שעטנז ,אין תפילתו נשמעת ארבעים יום".
ג וכפי שהעיד בפנינו בודק שעטנז בקי ומוסמך שאחרי שמצא שעטנז בבגד שהיה
כתוב על התווית 'ללא חשש שעטנז' ,פנה לחנות והעיר להם על הימצאות שעטנז מציאות שעטנז בשוק בזמננו
בבגד וטען בפניהם האיך יכולים לכתוב ללא חשש שעטנז ,וענו בתמימות 'כולם
כותבים כך' .ובמקרה אחר כששאלו יצרן אודות שעטנז שנמצא בבגד ממפעל לא שומעים כל כך על מציאת שעטנז :עוד שמענו מבודקים
שלו ,אף שהיה כתוב בבגד שהוא ללא חשש שעטנז ,והשיב היצרן שלא יתכן מומחים ,שגם אחרי שמוצאים שעטנז בבגדים ,מצוי הדבר
הדבר כי הוא הורה במפורש ליצרן בסין שלא לשים פשתן בכתפי החליפה... שחנויות אינם מפרסמים זאת מחשש שיפגע העסק שלהם ואימון
וכנראה לא היה ידוע ליצרן שאין מקום להסתמך על הוראות כאלו ליצרן הציבור בהצהרותיהם בענין שעטנז במוצריהם ,ומחמת כן לא
בסין ....ומכאן ומעוד מקרים רבים למדו הבודקים להורות לרבים שאין
להסתמך כלל על כיתוב בלבד שהבגד ללא חשש שעטנז. שומעים הרבה על מציאת שעטנז בבגדים למרות שאינו נדיר כלל
ד ואף שיתכן שיש אופנים שלמצוא שעטנז בחליפה של צמר הוא בגדר מיעוט בבגדים שיש בהם צמר ,לצערינו.
שאינו מצוי לפי חלק מהפוסקים (די"א מיעוט שאינו מצוי הוא 10%או יותר ע' בדיקת מדגם :בדבר שמן הדין חובה לבדוק אותו מחמת
שו"ת משכנות יעקב (ס' טז) בדיקת המזון כהלכתה להגר"מ ויא ,וי"א ,)% 5 – 4 הימצאות שכיחה של שעטנז בסוג בגד כמוהו ,בודקי שעטנז
אך מומחי הכשרות מעידים שודאי הוא אינו בגדר 'דבר תמוה' למצוא שעטנז מעידים שאין לסמוך על בדיקת מדגם שעושים (וכן כבר הורו
בחליפה של צמר ,וע"פ שו"ת בית אפרים (יו"ד ס' ו) לדעת הגר"ש וואזנר
הגרפ"א פאלק זצ"ל (מדריך לתולעים הע' ל) ועוד ,כבר הוה בגדר מיעוט המצוי בזה הגר"ש וואזנר זצ"ל והגר"נ קרליץ זצ"ל) ,ובפרט שקשה
שחייב מדרבנן לבדוק .ובמקום הדחק יברר עם המומחים האם מכירים סוג לסמוך על עדות בעלי המפעלים ,מפני שאינם עושים הבדיקות
הבגד ,ויעשה שאילת חכם .אך כיון שיש חשש קיים של שעטנז בבגדי צמר אינו כפי הנצרך ע"פ הלכה אלא כדי לצאת ידי חובה באופן מינימלי
ראוי לסמוך על זה בקביעות.
ה והשאלה מצויה יותר באלו שמתארסים בתחילת החורף (ובשנה
מעוברת) שיש יותר אפשרות לבחור יום החתונה במשך החורף, א ושאר היבואנים לצערנו לא שיתפו פעולה.
משא"כ המתארס סמוך לספירת העומר או בין המצרים האולמות ב בחור ישיבה שכעת חוזר לישיבה הרוצה לתלות על כך מודעה בישיבה וכדו'
תפוסים הרבה יותר וזה שאלה של דחיית החתונה כמה שבועות. תע"ב.
ממש לחופה. וע' ברמב"ם (אישות פ"י ס' טו) וכן בשו"ע (אבה"ע ס' סד ס' ג)
ויש לציין שלפעמים מתעוררת בזה קושי ,כשאחד משמות החתן או שבמקום שאין בית דין יושבים אלא ביום השני וחמישי בלבד,
הכלה ,או אבי החתן וכלה הוא שם פחות מוכר ,או שנחלקו בתולה נישאת ביום רביעי שאם היתה לו טענת בתולים היה
הפוסקים איך לכותבו ,או צריך הכרעה איך לכותבו [כגון השמות משכים לבית דין .ולכן בזמננו שעושין אירוסין ונישואין בבת אחת
'דוב' עם או בלי וי"ו' ,הילל'' ,צפורה' עם וי"ו או בלי וי"ו וכו'], לא שייך טעם של טענת בתולים ,ובתולה נישאת בכל יום וכ"כ
ומומלץ לברר זאת מבעוד מועד ולא ברגע האחרון. בערוך השולחן (ס' סד סע' ו).
ואם ח"ו יש טעות בכתובה (באופן שזה פסול) ,לבד האיסור לגור אמנם ע' בפתחי תשובה ס' סד ס"ק ו שהביא דברי הפני יהושע
בלא כתובה ,ידוע שזה יכול לגרום עיכוב בזרע של קיימא או שלום (קו"א ב אות א) שראוי למעשה בזמננו לחשוש לטעם של ברכה
בית רח"ל .ולכן אם המסדר קידושין נוהג להשאיר הכל עד רגע ולישא ביום רביעי ,ויש להעדיף להנשא ביום חמישי (ע"ש הטעם)
האחרון ,כדאי לבדוק לסדר מראש כתיבת השמות שאין בהם שאלה והאריך בזה ליישב קצת וסיים ומ"מ כל הרוצה לקיים דברי
וכנ"ל. חכמים יש לו לחוש לכתחילה לטעמא דברכה וינוחו לו ברכות על
שינויים במחיר המקוואות בעיר ראשו וכמדומה לי שכן נהגו בכמה קהילות קודש והוא מנהג
ותיקין ע"ש.
'אונס ביום אחרון' :בעיר מודיעין עילית (ועוד מקומות) ,יש שינויים וכתב הנחלת שבעה (ס' יב אות א) שבאשכנז המנהג לעשות נישואי
בתעריף המקוה סמוך יותר לשבת ,והיו אלו שפלפלו בדין מי שהגיע הבתולות ביום רביעי ,אף שלא שייך הטעם שישכים לבית דין,
למקווה רגע לפני שהתעריף עולה והיה תור ארוך ,ומחמת כן לא מ"מ המנהג במקומו עומד ,וכמו שמצאנו בכמה מקומות שאף
הצליח ליכנס בעוד שתעריף המוזל היה בתוקף ,האם יכול להשתמט שבטל הטעם לא בטל המנהגו.
מלשלם תעריף היקר בטענה שכבר היה מחוץ למקווה בזמן שתעריף וע' בשל"ה (שער האותיות – עמק הברכה אות מ ,סז) שכתב שם
המוזל היה בתוקף ,ורק בגלל תור הארוך לא הצליח ליכנס בזמן, שמים יהיה מקודש על ידכם שתעשו חתונה כצווי רז"ל בתולה
(וכעין מה שמצינו בריש כתובות שדנו בסוגיא של 'אונס ביום נשאת ליום רביעי ,וכתב לזה טעם ע"פ הזוהר הק' (ח"ב רמא,:
אחרון') ,למעשה לא ברור למה יהיה הבדל בין מי שהתעכב בגלל תור קסט ,ורות קח) .ודעת הגר"ש וואזנר זצ"ל ע' בשו"ת שבט הלוי
ארוך באוטובוס בדרך למקווה שודאי אינו פוטרו מלשלם המחיר ח"ט ס' רע ב) שהיום מעיקר הדין אשה נשאת בכל יום ממש ,ואם
המלא ,למי שהתעכב בגלל תור מחוץ למקווה .וכן שמענו מהגר"י אפשר בלי דחוי מה טוב שיעשו הנשואין ביום רביעי שבודאי היה
קנר שליט"א שאין טענה כזו ,ומי שהמתין בחוץ מחמת התור ובין להם לחז"ל עוד טעמים פנימים על נשואין לכתחילה ביום זה ,אלא
כך עלה המחיר ,צריך לשלם מחיר הגבוהח. שאין קובעים כן לעכובא ,ואם אי אפשר יכול לינשא גם בשאר
סעודה שלישית בערב ראש חודש ימים לכתחילה.
ע' במשנה ברורה (ס' קפח ס"ק לג) שאם חל ראש חודש במוצאי וע' דברי הגרי"ש אלישיב זצ"ל (ס' יבקשו מפיהו להגר"ז
שבת ,והמשיך סעודתו עד שתחשך ,נחלקו הפוסקים האם להזכיר קוסובסקי שליט"א שידוכין ונישואין ח"א עמ' שפ) שלמעשה לא
גם רצה וגם יעלה ויבוא או רק 'יעלה ויבוא' של ראש חודש בברכת נוהגים להקפיד בזה [שאלו אם גם בזמן הזה לכתחילה ראוי
המזון דהוה תרתי דסתרי .וע' בערוך השולחן (קפח ס' כג) שיש להתחתן דווקא בליל רביעי? והשיב בזה"ל "בזמן הזה קל יותר ,כי
להזכיר רק רצהט. לא שייך הטעם שישכים לבית דין ביום חמישי" "ואין נוהגים
והורה הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שש"כ פנ"ז סי"ג) שלכתחילה נכון להקפיד על כך ,אלא מתחתנים באיזה יום שנוח לו" .עכ"ד.
לא לאכול לאחר שהחשיך ,כדי שלא להיכנס לספק .והובא בשם ויש לעיין ע"פ גמ' כתובות דף ה ברכה לאדם בליל שישי עדיפא
הגרי"ש אלישיב זצ"ל (וזאת הברכה פט"ו עמ' )145שלכתחילה האם עדיף להתחתן ביום חמישי בזמנינו שלא שייך טעם שישכים
להחמיר לאכול הפת לפני השקיעהי. לבית דין או שקדו ,אכן ע"פ דברי השל"ה עדיף דוקא ביום רביעי.
ודנו הפוסקים בענין שאר דברים המשביעים שעשוין מקמח כגון וע' דברי הגר"ח קניבסקי זצ"ל בס' תורת חיים (עמ' עו) :מה עדיף
בורקס או עוגה האם נכלל בכלל זה .אך שאר מאכלים כגון ירקות -להקדים מה שנכתב ברמ"א שיש לישא אשה כשהלבנה במילואה
וכדומה יכול לאכול גם אחרי שהחשיך (ע' וזאת הברכה שם)יא. או מה שכתב הגר"א שם שנהגו לישא ביום הרביעי שיש ברכה
עוד כתב הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שם הע' מו) שאף לאחר שהחשיך לדגים? והשיב" :זריזים מקדימים" .דהיינו עיקר החשבון
מותר לאכול על כל פנים כזית ביותר מכדי אכילת פרס [ויוכל לומר כשמסדרים תאריך לחתונה הוא להקדים מה דאפשר משום
רצה ולא יצטרך לומר 'יעלה ויבוא'] ,שאין זה נחשב אכילהיב. זריזים.
פ' בראשית :וראה בהערהז תולעת יעקב סוד נישואין שבתולה
לתרומות נדרים פלוס "לענין הלכה" הערות והארות 0533163916 - נשאת ליום הרביעי לתקן מה שנתמעט הירח ביום רביעי.
(מ.י .הרסקין -מודיעין עילית)
ניתן לקבל הגיליון במיילg089285647@gmail.com :
ריקודים לאחר קידוש לבנה
וכן הגליון ללמוד ולקיים על סדר הדף היומי עי' ברמ"א בדרכי משה (ס"ס תכ"ו) "ודע כי כל ענינים אלו
שצריכים להיות בשמחה בקידוש החודש וענין הריקודים יש לו סוד
גדול בדבר הקבלה וכבר הארכתי בו בפירוש הגדול שלי במסכת
סנהדרין וכתבתי שכולם הם עניני שמחת נישואין שהאשה חוזרת
ח וכתב במשנה ברורה בהל' יוה"כ (ס' תרו ס"ק א) "כללו של דבר ,כל דבר ומתקדשת לבעלה וכו' והוא סוד קידוש החודש והמשכיל יבין" וכן
שבממון לא יסמוך על הוראתו כי היצר הרע יש לו התרים הרבה (חיי אדם כלל כתב הרמ"א תכו ס"ב ונוהגין לומר "דוד מלך ישראל חי וקים
קמד)". שמלכותו נמשלה ללבנה ועתיד להתחדש כמותה ,וכנסת ישראל
ט וכן נקטו הגרש"ז אויערבך זצ"ל הליכות שלמה הל' פסח (א כא) והגר"מ
פיינשטיין זצ"ל ס' ברכת הנהנין קכד ז ,אך ע' המ"ב הנ"ל. תחזור להתדבק בבעלה שהוא הקדוש ברוך הוא ,דוגמת הלבנה
י וקצת יש לעיין בזה ומעיקר הדין במ"ב לא כתב שצריך להחמיר שלא להיכנס המתחדשת עם החמה ,שנאמר שמש ומגן ד' ,ולכן עושין שמחות
לספק ,ומשמעות הפוסקים די לנו להחמיר מצאת הכוכבים ,שזה ודאי חיוב ורקודין בקידוש החודש דוגמת שמחת נשואין (ע' רש"י ר"ה פ"ב
הזכרת יעלה ויבוא ,ועכ"פ עד 13.5דקות (ויותר) אחר השקיעה הדבר יותר קל. הו"ד בבה"ל).
יא מי שאכל כמה פעמים סעודת שבת :לכאורה גם נכנס לשאלה זו כיון שחובה
להזכיר רצה כל פעם שאוכל וכמבואר בשו"ע ס' קפח שאם שכח רצה ונזכר לפני להימנע מחשש כתיבת כתובה שלא כדין
הטוב והמיטיב מברך 'ברוך אשר נתן' .ואינו דומה למה שכתב המ"ב שבחנוכה יש כיום הנהגות שונות בין גדולי ראשי הישיבות ומסדרי קידושין,
ופורים שחל במוצאי שבת אין חשש ,ויזכיר רק רצה ,שעל הניסים הוא רק
רשות (שבת דף כד) משא"כ רצה הוא חובה בכל סעודת שבת. יש ראשי ישיבות שדורשים שהחתן וכלה יסדרו הכתובה ולבדוק
מלוה מלכה :ויש לעיין במי בדרך כלל קשה לו להקפיד על סעודת מלוה מלכה איך כותבים השמות מבעוד מועד ,בתקופה לפני החתונה .ויש ראשי
(מצוי בנשים מינקיות וכדו' וקטנים) ,ויש עצה של המטה אפרים לאכול עוד ישיבות שמתחילים הכל בליל החתונה לאחר הגעתם לחתונה סמוך
כזית פת מחשיכה כדי לקיים מצות מלוה מלכה (מעיקר הדין) וכן הובא בא"ר
הו"ד בבאר היטב ס' ש .ולכאורה באופן זה אולי עדיף לאכול כזית פת בחשיכה
גם בשבוע זו ,ולומר רצה ויעלה ויבוא (או רק יעלה ויבוא) ,מאשר לבטל לגמרי ו וכתב עוד היות שבארץ אשכנז נשארו מעט מהרבה והעם נפוצים אחד בעיר
סעודה מלוה מלכה .אכן כיון שמעיקר הדין מבואר במ"ב ס' ש ס"ק א שיכול ושנים בממלכה ,ובעל החתונה צריך לקרוא לקרואים ממקומות וישובים
לקיים סעודת מלוה מלכה בפירות ,לכאורה למ"ב עדיף באופן זה לאכול פירות אחרים ,על כן מפני תקנת הרחוקים שכל אחד יכול לבוא אל מקומו קודם שבת
אחר חשיכה לשם מלוה מלכה מאשר להכינס לשאלה זו [ואם יכולים לאכול הנהיגו לעשות הנישואין באמצע השבוע .ע"כ
כזית במוצאי שבת למלוה מלכה ודאי עדיף ,וגם ע"פ סוד עדיף לקיים הסעודה ז ע' בתולעת יעקב סוד הנישואין שנינו בתולה נשאת ליום רביעי ,ואמרינן טעמא
במוצאי שבת ממש וכמנהג העולם]. שמא יהיה לו טענת בתולים וישכים לבית דין ,ובמדרשו של רשב"י הקשו ,יום
חסרונה של בתולת ישראל כי ביום רביעי נתמעט הירח ,לא היה ראוי שבו יהיה
יב יש לציין שיטת הט"ז שאף אם אינו אוכל לאחר שקיעה אלא מברך שלימות לבתולה אחרת .והשיבו כי נתקנו נשואי בתולה ברביעי להראות קיום
ברכת המזון יש להזכיר גם רצה ויעלה ויבוא .וע' בארחות רבינו ח"ד ומעלה בבתולת ישראל ,כי אף אם נתמעטה ביום ההוא הנה יש לה נחת רוח
עמ' קס"א אות ל" ג שנהג הסטייפלר זצ"ל לברך ברכת המזון לפני למטה בנשואי בתולה ,ובת קול אומרה (מיכה ז ח) 'אל תשמחי אויבתי כי נפלתי
שקיעה .והחת"ס נהג להקדים לברך ברכת המזון לפני צאת הכוכבים. קמתי וגו' ולטעם זה בתולה נשאת ליום הרביעי .עכ"ד [ואפשר שזה הביאור
[מנהגי חת"ס (פרק ו' אות י"ב)]. שנישאת ביום רביעי ולא בליל ה' ,ע' רמ"א בהל' קידוש לבנה].
