gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

להבין · Lehuvin — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: להבין · Lehuvin

שבוע: בראשית (2026-10-05)

להבין · Lehuvin — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫להתבונן להתקדם להתרומם!‬ ‫נפ‪+‬תחו‬ ‫ירונו הלומדים ויגילו המעמיקים בהגלות נגלות אור יקרות‬ ‫האוצרות‬ ‫ִל ְלמֹד את הספה"ק‬ ‫בֹורה‬ ‫ּת ֶֹמר ְּד ָ‬ ‫"ל ָה ִבין"‬ ‫ִעם ְ‬ ‫ההוגים והמעיינים בספה"ק‬ ‫"תומר דבורה" עם ביאור "להבין"‪,‬‬ ‫יתעוררו ביותר באוצרות של יראת‬ ‫שמים‪ ,‬אהבת ה'‪ ,‬ועבודת ה'‪,‬‬ ‫ולהנהגות ישרות בקדושת המדות‬ ‫שבין אדם לחבירו‬ ‫מושגי הסוד והקבלה‬ ‫כלים מעשיים להנהגת האדם‬ ‫ביאור משולב לכל תיבה ותיבה‬ ‫מבוארים היטב‬ ‫באופן הגיוני וברור‬ ‫ומאמרי העמקה והתבוננות‬ ‫גם למי שאינו רגיל במושגים אלו‬ ‫המתיישב על הלב‬ ‫ביסודות המרכזיים‬ ‫לקבוצות לימוד‪ :‬ניתן להשיג חוברות עם 'הביאור המשולב' בלבד‪ ,‬במחיר עלות בטלפון‪055-6724041 :‬‬ ‫מאמרי התורה‬ ‫להתבונן‬ ‫התבוננות מעמיקה ומחזקת‬ ‫ביסודות עבודת האדם בעולמו‬ ‫על סדר פרשיות התורה‬ ‫* בראשית *‬ ‫ערוך על פי וועדים שנמסרו‬ ‫בפני מבקשי דעת‬ ‫ע"י הרה"ג‬ ‫רבי אהרן שווב שליט"א‬ ‫כתיבה ועריכה‪:‬‬ ‫הרב אריה לייב גולדשטוף שליט"א‬ ‫‪-----------------------------‬‬ ‫עימוד וגרפיקה‪:‬‬ ‫אהרן עמיר ‪052-7657995‬‬ ‫‪-----------------------------‬‬ ‫להארות ולהערות‪:‬‬ ‫‪lehovin.tora@gmail.com | 050-4166000‬‬ ‫ּ ָפ ָר ׁ ַשת‬ ‫אשית‬ ‫ְּב ֵר ׁ ִ‬ ‫כר | להתבונן‬ ‫פרשת בראשית‬ ‫ּו ִמ ׁ ּ ָשם יִ ּ ָפ ֵרד וְ ָהיָ ה ְל ַא ְר ָּב ָעה ָר ׁ ִ‬ ‫אשים‬ ‫ֲע ב וֹ ָד ֵת נ ּו ְּב ע וֹ ָל מ וֹ ת א ב י " ע‬ ‫מה הלימוד עבורנו בחלוקה לארבעה נהרות‬ ‫פרשת בראשית עוסקת ביסודות הבריאה‪ ,‬ביצירת אדם הראשון ובתהליך התפתחות‬ ‫העולם בדורות הראשונים‪ .‬הסוגיות של פרשה זו הם סוגיות יסודיות ועמוקות‪ ,‬ולכן‬ ‫דרך העולם לא לנסות להעמיק בהם מפני קוצר המשיג ועומק המושג‪ .‬אולם בדברים‬ ‫הבאים נבאר סוגיא יסודית המופיעה בפרשה ויש לה השלכות על עבודתנו‪ ,‬וזאת‬ ‫כמובן לפי ערכינו ויכולת השגתנו‪.‬‬ ‫בתיאור על ה'גן עדן'‪ ,‬מבואר שיש ארבעה נהרות שיוצאים משם ומתפשטים‬ ‫לעולם כולו‪:305‬‬ ‫ַו ִ ּי ַּטע ה' ֱאל ִֹהים ַ ּגן ְּב ֵע ֶדן ִמ ֶּק ֶדם‪ַ ,‬ו ָ ּישֶׂ ם ׁ ָשם ֶאת ָה ָא ָדם ֲאׁ ֶשר יָ ָצר‪ְ ...‬ונָ ָהר יֹ ֵצא‬ ‫אשים‪ֵ ׁ :‬שם ָה ֶא ָחד‬ ‫ֵמ ֵע ֶדן לְ ַה ׁ ְשקוֹ ת ֶאת ַה ָ ּגן ּו ִמ ּׁ ָשם יִ ּ ָפ ֵרד ְו ָהיָ ה לְ ַא ְר ָּב ָעה ָר ׁ ִ‬ ‫ישי ִחדֶּ ֶקל‪ְ ...‬ו ַה ָ ּנ ָהר ָה ְר ִב ִיעי‬ ‫ּ ִפ ׁישוֹ ן‪ְ ...‬וׁ ֵשם ַה ָ ּנ ָהר ַה ּׁ ֵשנִ י ִ ּגיחוֹ ן‪ְ ...‬וׁ ֵשם ַה ָ ּנ ָהר ַה ּׁ ְשלִ ׁ ִ‬ ‫הוּא ְפ ָרת‪.‬‬ ‫ויש להבין מה כוונת התורה ללמדנו בסיפור הזה‪ .‬מה נפקא מינה לנו בידיעה‬ ‫שיש ארבעה נהרות שיוצאים מ'גן עדן'‪ ,‬ומה המשמעות של החלוקה ל"ארבעה"‬ ‫נהרות דוקא‪.‬‬ ‫הרמז לארבעת עלמות ‪ -‬אבי"ע‬ ‫השערי אורה‪ 306‬מבאר שכאן רמוזה הסוגיא של 'ארבעת העולמות ‪ -‬אבי"ע'‪:‬‬ ‫דַּ ע ִּכי ַה ּׁ ֵשם ַה ְּמיֻ ָחד יהו"ה יִ ְת ָּב ַר ְך ַה ּ ֹכל ָּתל ּוי ּבוֹ ‪ֲ ,‬א ָבל ְּת ִח ַּלת ַה ּׁ ְש ָע ִרים‬ ‫ְו ַה ַּמ ְפ ְּתחוֹ ת ׁ ֶש ּבוֹ נִ ְכנָ ִסים לַ ּׁ ֵשם יִ ְת ָּב ַר ְך‪ ,‬הוּא ַה ּׁ ֵשם ַה ִ ּנ ְק ָרא אדנ"י‪ְ ,‬והוּא סוֹ ף‬ ‫ָּכל ַמ ֲעלוֹ ת ׁ ֶשל ה' יִ ְת ָּב ַר ְך ִמלְ ַמ ְעלָ ה לְ ַמ ָּטה‪.‬‬ ‫‪ .305‬ב‪ ,‬ח‪-‬יד‪.‬‬ ‫‪ .306‬תחילת שער ראשון‪.‬‬ ‫םיִׁ שאָר הָעָּבְרַאְל הָיָהְו דֵרָּפִי םָּׁשִמּו | אכר‬ ‫ו ִּמ ּׁ ָשם וּלְ ַמ ָּטה הוּא עוֹ לָ ם ַה ּ ֵפרוּד‪ְ ,‬ו ַה ּסוֹ ד‪"ְ :‬ונָ ָהר יֹ ֵצא ֵמ ֵע ֶדן לְ ַהׁ ְשקוֹ ת ֶאת ַה ָ ּגן‬ ‫אשים"‪ְ .‬ו ֵא ּל ּו ֵהם ַא ְר ַּבע ַמ ֲחנוֹ ת ׁ ְש ִכינָ ה ׁ ֶש ֵהם‬ ‫ו ִּמ ּׁ ָשם יִ ּ ָפ ֵרד ְו ָהיָ ה לְ ַא ְר ָּב ָעה ָר ׁ ִ‬ ‫ַּת ַחת אדנ"י יִ ְת ָּב ַר ְך‪ֶ ׁ ,‬שהוּא סוֹ ף ָּכל ַמ ֲעלוֹ ת ׁ ֶשל יִ חוּד ַה ּׁ ֵשם ִמלְ ַמ ְעלָ ה לְ ַמ ָּטה‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬יש מושג הנקרא 'מעלות של ה' יתברך' שהתחתית שלהם היא שם אדנו"ת‬ ‫‪ -‬והוא מקביל לגן עדן‪ ,‬ומתחתיו יש פירוד לארבעה מחנות ‪ -‬והם ארבעת הנהרות‬ ‫שיוצאים מגן עדן‪.‬‬ ‫והדברים לכאורה עמוקים ונסתרים‪.‬‬ ‫מערכת העולמות ומערכת הספירות‬ ‫כדי לבאר את הענין לפי השגתנו‪ ,‬עלינו להקדים יסוד גדול בדרכי הגילוי האלוקי‪.‬‬ ‫בגישה שטחית ניתן לחשוב שכל הבריאה מתנהלת באופן מאוד פשוט‪ :‬הקב"ה ברצונו‬ ‫משפיע על העולם דבר כלשהו ‪ -‬ומיד הוא נוצר‪ .‬אולם האמת היא שהדברים מורכבים‬ ‫יותר‪ ,‬כי כל השפעה עוברת תהליך של השתלשלות והתעַבּוּת מקומה עליונה לקומה‬ ‫שתחתיה עד שהיא יוצאת לפועל בעולמנו‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬בתחילה ‪ -‬קודם בריאת העולם‪ ,‬היה ה' אחד ושמו אחד‪ ,‬ולא היה כלל מקום‬ ‫נפרד שניתן לדבר על השפעה והארה בו‪ .‬ובבריאת העולם הקב"ה חידש שיש מקום‬ ‫שהוא ריקני לכאורה מכל גילוי‪ ,‬ובאותו מקום הונח האדם כדי לעבוד ולהביא בכוחות‬ ‫עצמו את הגילוי האלוקי‪ .‬וכדי שהגילוי האלוקי יאיר עד לאותו מקום חשוך‪ ,‬יש תהליך‬ ‫של השתלשלות שהגילוי צריך לעבור‪.‬‬ ‫בשלבי השתלשלות הגילוי והשפע האלוקי יש שתי מערכות מרכזיות והם‪' :‬מערכת‬ ‫הספירות'‪ ,‬ו'מערכת העולמות'‪ .‬ונבאר ‪-‬‬ ‫'מערכת העולמות' ‪-‬‬ ‫ישנם ארבעה עולמות הנקראים‪ :‬אצילות‪ ,‬בריאה‪ ,‬יצירה‪ ,‬עשיה‪ ,‬ונרמזו‬ ‫יתיו"‪.‬‬ ‫אתיו יְ ַצ ְר ִּתיו ַאף ֲע ִׂש ִ‬ ‫"כֹל ַה ִ ּנ ְק ָרא ִב ׁ ְש ִמי ְו ִל ְכבוֹ ִדי ְּב ָר ִ‬ ‫בפסוק‪ּ :307‬‬ ‫ב'עולם האצילות' הגילוי האלוקי מוצב בעוצמתו ובשלימותו‪ ,‬ותחתיו‬ ‫נמצאים שאר העולמות בי"ע [‪-‬בריאה‪ ,‬יצירה‪ ,‬עשיה]‪ ,‬שהם נקראים 'עולמות‬ ‫הנפרדים'‪ ,‬בהם הגילוי האלוקי מוסתר‪ ,‬ושם מתחיל תפקידם של הנבראים‬ ‫לפעול שיהיה גם שם גילוי אלוקי כמו ב'עולם האצילות'‪ ,‬וזו עבודת חיינו‪.‬‬ ‫ולהלן יתבארו הדברים בצורה מפורטת יותר‪.‬‬ ‫‪ .307‬ישעיה מג‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫בכר | להתבונן‬ ‫'מערכת הספירות' ‪-‬‬ ‫גם בתוך 'עולם האצילות' עצמו‪ ,‬בו הגילוי האלוקי מאיר בשלימותו‬ ‫ובעוצמתו המלאה‪ ,‬ישנה חלוקה והתפרטות ל'עשר ספירות'‪ .‬משמעות הדבר‬ ‫היא‪ ,‬שיש כביכול אור פשוט ראשוני שעובר בתוך מערכת מידות שונות עם‬ ‫חיבורים וזיווגים ביניהם‪ ,‬והם קובעים את האופן המסויים שבו הוא יצא‬ ‫להאיר לבסוף לעולם באופן מדויק ומותאם לרצון ה'‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬השפעה של חסד מתחילה בהארה פשוטה‪ ,‬ועל ידי המעבר דרך כל‬ ‫עשרת הספירות‪ ,‬אותה הארה מקבלת 'צורה של חסד'‪ ,‬באופי ובדיוק המתאים‬ ‫להשפעה הראויה להתגלות‪.‬‬ ‫בתחתית מערכת הספירות נמצאת ספירת ה'מלכות'‪ ,‬שתפקידה לקבל את כלל‬ ‫ההשפעות מהט' ספירות והמידות שמעליה‪ ,‬ולהוציא אותה לפועל בצורה‬ ‫מותאמת לכלי הקיבול של הברואים הניצבים בעולמות הנפרדים שתחת‬ ‫'עולם האצילות'‪.‬‬ ‫השם הקדוש שכנגד כלל הספירות ‪ -‬הוא שם הוי"ה‪ ,‬והשם הקדוש שכנגד ספירת‬ ‫המלכות ‪ -‬הוא השם אדנו"ת‪ ,‬מפני שהיא הפועלת את האדנות וההנהגה בפועל‬ ‫בעולמות של הנבראים הנפרדים‪.‬‬ ‫ועל כך כותב השערי אורה‪:‬‬ ‫ַה ּׁ ֵשם ַה ִ ּנ ְק ָרא אדנ"י‪ ,‬הוּא סוֹ ף ָּכל ַה ַמ ֲעלוֹ ת ׁ ֶשל ה' יִ ְת ָּב ַר ְך ִמלְ ַמ ְעלָ ה לְ ַמ ָּטה‪.‬‬ ‫שם זה מבטא את מידת ה'מלכות'‪ ,‬שהיא כונסת את כל ההשפעה המשתלשלת בעולם‬ ‫האצילות‪ ,‬ומעבירה אותו הלאה ‪ -‬אל העולמות הנפרדים שתחתיה‪.‬‬ ‫ומכיון שאין לנו עדיין השגה מלאה בעולם האצילות בעצמו‪ ,‬לכן איננו קוראים‬ ‫בתפילה ובלימוד התורה בשם הוי"ה ‪ -‬שהוא כנגד הגילוי בעולם האצילות‪ ,‬אלא‬ ‫אנו מזכירים בפינו רק את השם אדנות ‪ -‬שהוא גילוי שיש לנו בו השגה‪ ,‬בראותנו את‬ ‫הנהגת אדנותו בעולם‪.308‬‬ ‫עולם האצילות ‪ -‬מקור האור לעולמות הנפרדים‬ ‫כאמור‪ ,‬עולם האצילות הוא הגילוי של הנהגת הקב"ה בעצמו‪ ,‬אשר בחר להתגלות‬ ‫באופנים שונים‪.‬‬ ‫'מ ְר ָאה' לגילוי של‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬העולמות הנפרדים ‪ -‬בי"ע‪ ,‬תפקידם להיות כמין ַ‬ ‫הקב"ה‪ ,‬וזה גילוי שנחשב חיצוני ממנו עצמו‪.‬‬ ‫‪ .308‬כדברי חז"ל (פסחים נ ע"א)‪" :‬לא כשאני נכתב אני נקרא‪ ,‬נכתב אני ביו"ד ה"א‪ ,‬ונקרא אני באל"ף דל"ת"‪.‬‬ ‫םיִׁ שאָר הָעָּבְרַאְל הָיָהְו דֵרָּפִי םָּׁשִמּו | גכר‬ ‫הדבר דומה לרב ותלמיד‪ ,‬שכאשר התלמיד הולך בדרך רבו באופן מלא‪ ,‬וכל‬ ‫הליכותיו מכוונים למעשיו ולהשקפתו של רבו‪ ,‬הרי שבזה הוא מגלה את רבו‪.‬‬ ‫אולם זה לא כמו הגילוי העצמי של הרב בעצמו‪ ,‬אלא זהו גילוי כמין 'מַרְאָה'‬ ‫המשתקפת בתלמיד‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬אם הרב הוא בעל השקפה ודרך לימוד בנגלה ובנסתר ובהלכה ובאגדה‪,‬‬ ‫והעמיד בתי מדרשות שונים‪ ,‬אזי תלמידיו מתפרטים לגלותו בגוונים שונים‪:‬‬ ‫האחד מיצג ומגלה את תורת רבו בנגלה‪ ,‬והשני בנסתר‪ ,‬וכן על זה הדרך‪ ,‬וכך‬ ‫הגילוי של הרב מפורט לפי תלמידיו‪.‬‬ ‫עולם הבריאה ‪ -‬מקום ההשתקפות של האצילות‬ ‫ההתגלות של הקב"ה בעולמות הנפרדים היא בכמה אופנים‪ ,‬אך האופן המרכזי הוא‬ ‫על ידי שנתן לנו את תורתו‪ ,‬ובה הוא גילה את רצונו הפנימי ביותר‪ ,‬ועל כך נאמר‪:309‬‬ ‫"אנכי" ‪ -‬נוטריקון‪ :‬אנא נפשי כתבית יהבית‪.‬‬ ‫תפקידנו לומדי התורה‪ ,‬לחקור ולדרוש אחר רצון ה' הטמון בעומק דברי התורה‪,‬‬ ‫ולהפנים וליישם את הדברים‪ .‬ומכיון שלכל אדם יש תפיסה ייחודית ושונה מחבירו‪,‬‬ ‫ממילא הגילוי נעשה מפורט לפי שישים ריבוא נשמות ישראל ‪ -‬שלכל אחד תפיסה‬ ‫בגוון אחר בעומק הדברי תורה‪ .‬וכך יש שישים ריבוא אותיות לתורה‪ ,‬וכנגד כל אדם‬ ‫מישראל יש 'אות' בספר תורה‪ ,310‬שתפקידו ללטש ולהבהיק את הגילוי שיש בה‪.‬‬ ‫עד שלבסוף מצירוף כל ישראל יחד‪ ,‬יעלה הגילוי השלם והמושלם‪ ,‬שיהיה העתק מלא‬ ‫של הגילוי הקיים בעולם האצילות‪ .‬ובזאת העולם הנפרד יהיה כמין 'מַרְאָה' לגילוי‬ ‫המקורי‪ ,‬וזו התכלית‪.‬‬ ‫המקום המקורי המתאים לעשות בו את העבודה הזו‪ ,‬הוא עולם הבריאה‪' .‬בריאה'‬ ‫מלשון 'בר' ‪ -‬חוץ‪ ,‬כלומר‪ ,‬זהו המקום שבו יש יציאה ונפרדות מהבורא יתברך‪,‬‬ ‫ותפקידנו ליצור במקום הנפרד הזה העתק של הגילוי האלוקי‪.‬‬ ‫ולכן בעולם הבריאה ניצב 'כסא הכבוד'‪ .311‬שמשמעותו היא ‪ -‬כסא ומושב לגילוי‬ ‫האלוקי המלא הנוצר על ידי עבודת ישראל‪ .‬ולכן אמרו חז"ל‪ 312‬ששורש נשמות ישראל‬ ‫הוא מתחת כסא הכבוד‪ ,‬מפני שכולנו יחד בעבודתנו מגלים ומקיימים את ה'כסא'‬ ‫והגילוי הזה‪.‬‬ ‫‪ .309‬שבת קה ע"א‪.‬‬ ‫‪ .310‬מגלה עמוקות אופן קפ"ו ‪' -‬ישראל ראשי תיבות יש שישים ריבוא אותיות לתורה'‪ .‬פירוש הגר"א‬ ‫לספר יצירה פ"א מ"א‪ ,‬וביאור הגר"א לתיקו"ז חדש לד ע"א‪ ,‬והוא מבוסס על דברי הזוהר בתיקו"ז מ ע"א‪.‬‬ ‫‪ .311‬ראה דרך ה' לרמח"ל ח"ד פ"ו אות יג‪.‬‬ ‫‪ .312‬שבת קנב ע"ב‪.‬‬ ‫דכר | להתבונן‬ ‫בעולם הזה גם קיימת ה'מרכבה' שהאבות הקדושים הם רגליה‪ - 313‬אברהם יצחק‬ ‫יעקב ודוד‪ ,‬מפני שהם מובילים ומייצגים במעשיהם את הגילוי האלוקי בעולם‪,‬‬ ‫על ידי שזיככו את עצמם לגמרי והשלימו את ההשתקפות של המידות העליונות‬ ‫במעשיהם ובאישיותם‪ ,‬ובזאת שימשו 'העתק מלא' לגילוי האלוקי המקורי הקיים‬ ‫בעולם האצילות‪.‬‬ ‫אדם הראשון קודם החטא היה בעולם הבריאה‬ ‫והנה‪ ,‬אדם הראשון לפני החטא‪ ,‬מקומו היה ב'עולם הבריאה'‪ ,‬ואילו היה ממשיך‬ ‫בעבודתו בצורה מתוקנת‪ ,‬הוא היה מגיע למצב שהאצילות תשתקף בו‪ ,‬והבריאה תבוא‬ ‫לתכליתה אצלו‪.‬‬ ‫אולם בעקבות החטא של האכילה מעץ הדעת‪ ,‬יצר האדם בעצמו נפרדות גדולה ביותר‬ ‫מרצון הבורא‪ ,‬וכתוצאה מכך היתה לו ירידה עצומה‪ ,‬עד שלא היה ניתן להשאירו‬ ‫במקום הגבוה של 'עולם הבריאה'‪.‬‬ ‫החטא יצר נפרדות וחסרונות עמוקים כל כך‪ ,‬עד שגם התשובה שעשה במשך ק"ל‬ ‫שנים‪ ,314‬לא הועילה לתקן לחלוטין את הקלקולים‪ ,‬ומעתה הוא כבר אינו יכול להיות‬ ‫העתק מושלם של האצילות והמרכבה העליונה‪.315‬‬ ‫דוגמה לדבר‪:‬‬ ‫ה'מ ְר ָאה'‪ ,‬ככל שהיא נקיה ‪ -‬היא משקפת בדיוק מלא את הדמות הנשקפת‬ ‫ַ‬ ‫עליה‪ .‬אולם לאחר שנעשה בה לכלוך משמעותי‪ ,‬היא כבר אינה יכולה לשקף‬ ‫את הדמות העומדת מולה‪ ,‬ולא נראית בה אלא בבואה דבבואה‪.‬‬ ‫הדרך היחידה לתקן את הלכלוך הזה‪ ,‬היא על ידי שהאדם ימות‪ ,‬גופו יכנס לאדמה‬ ‫ויתכלה ‪ -‬וה'עצמיות' שנקנתה בו על ידי החטא תעלם‪ ,‬ומשם יוולד מחדש בתחיית‬ ‫המתים בגוף מזוכך ונקי‪ ,‬באופן המותאם שוב לחיבור עוצמתי לה' במקום הגבוה של‬ ‫'עולם הבריאה'‪.‬‬ ‫ובזמן המוות וכילוי הגוף המקולקל‪ ,‬נשמת האדם עולה לעולם הנשמות להתרחב‬ ‫ולגדול כפי המתאים לצורה המרוממת שבה תכנס באדם לאחר התחיה‪.316‬‬ ‫‪ .313‬בראשית רבה מז‪ ,‬ו ועוד‪.‬‬ ‫‪ .314‬עירובין יח ע"ב‪.‬‬ ‫‪ .315‬אולם בודאי היתה תועלת מהתשובה שעשה‪ ,‬והיאף שזרעו יהיה נקי וזך יחסית לשאר העולם‪ ,‬ויוכלו‬ ‫להמשיך בסדר העבודה עד להחזרת העולם למצבו המתוקן כבראשונה‪.‬‬ ‫‪ .316‬על כל פרטי התהליך הזה‪ ,‬ראה בדרך ה' לרמח"ל ח"א פ"ג‪.‬‬ ‫םיִׁ שאָר הָעָּבְרַאְל הָיָהְו דֵרָּפִי םָּׁשִמּו | הכר‬ ‫ואמנם‪ ,‬הקב"ה היה יכול לבצע את התיקון הזה בעצמו בצורה מהירה‪ ,‬אולם רצונו‬ ‫יתברך היה שזיכוך הכלי של הגוף העכור יעשה על ידי תהליך של תיקון שיפעל‬ ‫האדם בעצמו‪.‬‬ ‫עומק הפגם של החטא ‪ -‬בנפרדות‬ ‫נפרט יותר על ה'נפרדות' שנוצרה בעקבות החטא של אדם הראשון ‪-‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬הנפרדות אינה בהכרח דבר שלילי! שהרי הקב"ה בכוונה תחילה ברא את‬ ‫האדם כדבר נפרד העומד לעצמו‪ ,‬במטרה שהוא יבחר בטוב על פי דעת עצמו‪ ,‬ובכך‬ ‫יהיה הוא עצמו היוצר של חלקו בעולם הבא‪.‬‬ ‫אולם הנפרדות השלילית היא כשהאדם מנותק מהקב"ה‪ .‬אפשר וצריך להיות נפרד‪ ,‬כדי‬ ‫להדבק מחדש‪ ,‬אבל לא להיות מנותק!‬ ‫תפקיד האדם להיות מחובר תמיד לאלקיו‪ ,‬לשמור עמו על קשר בלימוד התורה‪,‬‬ ‫בעבודת התפילה ובקיום המצוות‪ .‬ואם הוא מתנתק ולא מתייחס לציווי שלו‪ ,‬הוא‬ ‫מאבד את כל זכות הקיום בעולם‪.‬‬ ‫עד שאדם הראשון חטא‪ ,‬לא היתה כלל אפשרות להמנע מקיום רצון ה'‪ ,‬ובשעה שאדם‬ ‫הראשון חטא ‪ -‬הוא פתח את השער והכניס את האפשרות הזו למציאות‪ .‬ודבר זה הפך‬ ‫את האדם ל'נפרד' ו'מנותק' לעומת פוטנציאל החיבור המוחלט שהיה לו בתחילה‪.‬‬ ‫התוצאה של הנתק הזה היא לא רק החשש שהוא יעבור עבירות או לא יקיים את‬ ‫כל המצוות‪ ,‬אלא זה יצר פגם עמוק ביותר ‪ -‬שכבר אין לאדם יכולת להיות מחובר‬ ‫לרצון האלוקי בטהרתו ובשלימותו‪ .‬והוא לא יכול עוד לחדור למעמקי פנימיות‬ ‫התורה והבריאה‪.‬‬ ‫אחר החטא ירד האדם לעולם העשיה‬ ‫מעתה‪ ,‬לאחר החטא‪ ,‬הוצרך האדם לרדת ל'עולם העשיה'‪ ,‬שהוא העולם הנמוך‬ ‫והחשוך ביותר‪ ,‬המנותק כמעט לגמרי מהגילוי האלוקי העליון‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬קודם החטא ‪ -‬התפקיד של האדם היה לעמוד בעולם הבריאה הגבוה‪ ,‬ומשם‬ ‫להאיר לתוך עולם העשיה הנמוך‪ ,‬וליצוק תוכן רוחני לתוכו‪.‬‬ ‫אך לאחר שהוא חטא והגדיל את הנפרדות במציאות‪ ,‬ובכך נתן תוקף לצד הרע ולכל‬ ‫החלקים הנפרדים ומנותקים מהבורא‪ ,‬מעתה אין לו יכולת לתקן את העולמות באופן‬ ‫ישיר‪ ,‬אלא עליו קודם לעסוק בתיקון עצמו‪ ,‬ולהתחבר בעצמו לגילוי האלוקי‪ ,‬ורק על‬ ‫ידי שהוא יתקן את עצמו‪ ,‬יעלה את 'עולם העשיה' הנמוך יחד עמו‪.‬‬ ‫וכר | להתבונן‬ ‫ואופן עבודת האדם מעתה הוא‪ ,‬על ידי התחברות מלמטה אל ההארה הגבוהה הקיימת‬ ‫בעולם הבריאה ‪ -‬כלומר‪ ,‬לעומק ופנימיות התורה הקדושה‪ ,‬ומשם למשוך את ההארה‬ ‫חזרה אל העולם הגשמי והחומרי ‪' -‬עולם העשיה'‪ ,‬ולהאיר אותו בכך‪.‬‬ ‫וזה פירוש הפסוק‪:317‬‬ ‫שְׂ א ּו ָמרוֹ ם ֵעינֵ ֶיכם‪ ,‬ו ְּרא ּו ִמי ָב ָרא ֵא ֶּלה‪.‬‬ ‫עבודת הבירורים טוב מרע‬ ‫כמו כן‪ ,‬חלק מתהליך העבודה שהתחדש לאדם בעקבות החטא ‪ -‬הוא "עבודת‬ ‫הבירורים"‪ ,‬לזכך ולנקות את 'עולם העשיה' מהחלקים הרעים שהתחדשו בו‪.‬‬ ‫ותוכן העבודה הזו הוא‪ :‬להפריד בין הטוב לבין הרע‪ ,‬ולסלק את הערבוב והבלבול‬ ‫שיש ביניהם‪.‬‬ ‫ֹאכל ֶל ֶחם"‪ - 318‬לברור את האוכל מתוך הפסולת‪ ,‬ולנקות‬ ‫"ב ֵז ַעת ַא ּ ֶפ ָ‬ ‫יך ּת ַ‬ ‫וזה ענין הקללה ְ ּ‬ ‫את החלקים הרעים מהטובים‪ - .‬וכן בלימוד התורה יש להפריד את הטוב מהרע‪ ,‬מותר‬ ‫מול אסור‪ ,‬חייב מול זכאי‪ ,‬טהור מול טמא‪ ,‬לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא‪ .319‬וכן‬ ‫על ידי קיום המצוות בקום עשה‪ ,‬ושמירה מן העבירות בשב ואל תעשה‪.‬‬ ‫נשמת אדם הראשון התחלקה לרבבות נשמות‬ ‫ירידה נוספת שנעשתה לאדם הראשון מחמת החטא‪ ,‬היא חלוקת נשמתו הגדולה‬ ‫לחלקיקי נשמות‪.‬‬ ‫כיון שהחטא יצר פגם ונפרדות לגוף של האדם‪ ,‬והוא נעשה חומרי וחשוך‪ ,‬אין עוד‬ ‫אפשרות להכניס בתוכו את הנשמה הגבוהה והמאירה בעוצמה שהיתה לו בתחילה‪,‬‬ ‫כי הגוף הנוכחי אינו יכול להכיל נשמה גדולה כזו‪.‬‬ ‫ולכן נשמת אדם הראשון התחלקה לגופים רבים‪ ,‬ואלו הם ריבוי בני אדם‪ ,‬שכל אחד‬ ‫מהם קיבל חלק אחר מנשמתו של אדם הראשון‪ ,‬ותפקידו לתקן חלק פרטי זה‪ ,‬עד‬ ‫שבצירוף כולם יהיה תיקון שלם לכל חלקי הנשמה‪.‬‬ ‫וכך נאמר במדרש‪:320‬‬ ‫יש שהוא תלוי בראשו של אדם‪ ,‬ויש שהוא תלוי בשערו‪ ,‬ויש שהוא תלוי‬ ‫‪ .317‬ישעיה מ‪ ,‬כו‪.‬‬ ‫‪ .318‬בראשית ג‪ ,‬יט‪.‬‬ ‫‪ .319‬זוהר הקדוש (ח"א כז ע"ב)‪ ,‬ותיקוני זוהר חדש (קדמאה ד"ה ויהי לי)‪.‬‬ ‫‪ .320‬שמות רבה מ‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫םיִׁ שאָר הָעָּבְרַאְל הָיָהְו דֵרָּפִי םָּׁשִמּו | זכר‬ ‫במצחו‪ ,‬ויש בעיניו‪ ,‬ויש בחוטמו‪ ,‬ויש בפיו‪ ,‬ויש באזנו‪ ,‬ויש במלתין (זה‬ ‫מקום הנזם)‪.‬‬ ‫ותדע לך‪ ,‬בשעה שהיה איוב מבקש להתווכח עם הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא משיבו (איוב לח) "איפה היית ביסדי ארץ"‪ ,‬מהו 'איפה'‪,‬‬ ‫א"ר שמעון בן לקיש‪ ,‬אמר לו הקדוש ברוך הוא‪ :‬איוב‪ ,‬אמור לי‪ ,‬האיפה‬ ‫שלך באיזה מקום היתה תלויה‪ ,‬בראשו או במצחו או באיזה אבר שלו‪.‬‬ ‫ומאחר שכל הבריות הקיימות בעולם הם חלק מאדם הראשון ממש‪ ,‬לכן כשם שהגוף‬ ‫שלו נעשה עכור וחשוך לאחר החטא‪ ,‬כך ממילא גם הגוף של כולם נמצא באותו מצב‬ ‫של עכירות כמוהו‪.‬‬ ‫ועבודתנו במהלך חיינו ‪ -‬לזכך את הגוף כמה שיותר‪ ,‬ובזאת לעשותו כלי מוכשר יותר‬ ‫לקבלת האור והגילוי האלוקי‪ ,‬ובזאת נזכה לשכר האמיתי שהוא הדביקות בהארת‬ ‫פני ה'‪.‬‬ ‫זכות אבות‬ ‫והנה‪ ,‬אנו ‪ -‬עם ישראל‪ ,‬זכינו שאבותינו הקדושים‪ ,‬אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬כבר זיככו‬ ‫את עצמם היטב‪ ,‬והשלימו את תיקון גופם‪ ,‬עד שהיו יכולים לשקף את הגילוי האלוקי‬ ‫באופן מלא כפי החלק שלהם בתיקון העולם‪.‬‬ ‫מאברהם עדיין יצא חלק של פסולת ‪ -‬בישמעאל‪ ,‬ומיצחק ‪ -‬בעשיו‪ ,‬אך יעקב‬ ‫כבר היה זך לגמרי‪ ,‬ולכן היתה 'מטתו שלימה' וכל זרעו קדושים ומזוככים‪.321‬‬ ‫ומעתה‪ ,‬הוולדות שנולדו מהם ‪ -‬שזה אנחנו ‪ -‬כלל ישראל‪ ,‬זכינו להיוולד מזוככים יותר‬ ‫משאר העולם‪ ,‬שכן הולד נולד כפי דרגת הזיכוך של אביו‪.‬‬ ‫ועל כך נאמר שיש בידינו 'זכות אבות'‪ ,‬ומבאר המכתב מאליהו ‪ :322‬זכות מלשון‬ ‫ַ'ז ּכוּת'‪ .‬זהו הזיכוך שיש בנו מאבותינו‪ ,‬שמציב אותנו מלכתחילה במקום גבוה ומחובר‬ ‫יותר לבורא‪.‬‬ ‫ואמנם‪ ,‬אין זה פוטר אותנו מעבודה‪ ,‬כי האבות רק הציבו אותנו ב'נקודת פתיחה'‬ ‫גבוהה‪ ,‬אך עדיין נותרה לנו מלאכה להמשיך את הזיכוך מהמקום הגבוה שבו אנו‬ ‫מתחילים ‪ -‬והלאה‪ ,‬וכך שלב אחר שלב‪ ,‬בלימוד התורה ובקיום המצוות‪ ,‬ובכל אורחות‬ ‫חיינו‪ ,‬עלינו להוסיף צירוף וזיכוך תמידי‪ ,‬כדי להתעלות ולהגיע לשיקוף מלא יותר של‬ ‫הגילוי האלוקי‪.‬‬ ‫‪ .321‬ויק"ר לו‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫‪ .322‬ח"א עמוד ‪.8‬‬ ‫חכר | להתבונן‬ ‫עולם היצירה – מקשר בין העולמות‬ ‫עד כה התברר עניינם של 'עולם האצילות' ‪ -‬מקור הגילוי האלוקי‪' ,‬עולם הבריאה' –‬ ‫העולם האידיאלי והמושלם‪ ,‬בו אמורה להשתקף כראוי ההתגלות האלוקית הקיימת‬ ‫בעולם האצילות‪ ,‬וכן 'עולם העשיה' הנמוך והנפרד ביותר‪ ,‬אליו גורש אדם הראשון‬ ‫כדי לתקן את מציאות הנפרדות וההעלם השולטת שם‪.‬‬ ‫בין העולמות 'בריאה' ו'עשיה'‪ ,‬ישנו עולם נוסף ‪' -‬עולם היצירה'‪ ,‬עולם זה נועד להיות‬ ‫תיווך וגשר בין עולם הבריאה לעולם העשיה‪.‬‬ ‫כוחו ותפקידו של העולם הזה ‪ -‬להתאים את עוצמת ההארה הקיימת בעולם הבריאה‪,‬‬ ‫שתהיה מתאימה אל המקום הנמוך שבעולם העשיה‪ ,‬וכך לתת לו 'צורה' רוחנית‬ ‫ונאותה כפי שצריך להיות‪ .‬וזהו שמו 'יצירה'‪ ,‬על שם שהוא יוצר את הצורה לעולם‬ ‫הנמוך‪.‬‬ ‫עולם זה מקביל לחלק של ה'רוח' בנפש האדם‪.‬‬ ‫וכדי לבאר זאת נפרט על מבנה נפש האדם ‪-‬‬ ‫חלקי הנפש שבאדם כנגד העולמות בי"ע‬ ‫בנפש האדם יש שלשה חלקים מרכזיים‪ ,‬שהמקור שלהם הוא בשלשת העולמות בי"ע‪:‬‬ ‫הנפש – היא החלק הנמוך שכנגד 'עולם העשיה'‪ .‬הנפש היא מקור הרצונות‬ ‫והתאוות‪ ,‬וניתן לעצב אותה ולהטותה לרוחניות או לגשמיות‪ .‬וכמו שכל חלקי‬ ‫עולם העשיה הם פרטים שניתן להאיר אותם‪ ,‬כך תפקיד האדם למלא את נפשו‬ ‫ברוחניות‪ ,‬ולהאיר ולקדש אותה‪.‬‬ ‫הנשמה – היא החלק הגבוה שכנגד 'עולם הבריאה'‪ ,‬בה יש השתקפות מלאה‬ ‫של האור האלוקי הקיים בעולם האצילות‪ .‬ותפקיד האדם לינוק הארה משורש‬ ‫נשמתו‪ ,‬ובאמצעות זאת להעלות ולתקן את הנפש הנמוכה שלו‪.‬‬ ‫הרוח – היא החלק האמצעי שכנגד 'עולם היצירה'‪ ,‬וזהו כח פעולה שמעביר את‬ ‫הארת הנשמה אל הנפש‪ ,‬ובאמצעות כח זה האדם 'יוצר' את ה'צורה' הנאותה‬ ‫שאמורה להיות לנפשו‪ .‬בכח זה נמצא שורש הבחירה של האדם‪ ,‬האם למשוך‬ ‫השפעה מהנשמה אל הנפש‪ ,‬או להשאיר אותן מנותקות זו מזו‪.‬‬ ‫כמו שצייר מחליט בכל תנועה איך יראה הציור בקנבס שמולו‪ ,‬באלו צבעים‬ ‫להשתמש והיכן להטביע כל טביעת מכחול‪.‬‬ ‫כך האדם יוצר ומצייר את נפשו‪ ,‬וממלא אותה בתוכן הנשמה‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא מקבל‬ ‫םיִׁ שאָר הָעָּבְרַאְל הָיָהְו דֵרָּפִי םָּׁשִמּו | טכר‬ ‫הארה מנשמתו ומטביע בנפש הנמוכה את האופי הטהור של נשמתו‪ ,‬וזאת על‬ ‫ידי בחירה תמידית כל העת כיצד לנהוג בכל מצב ומקרה שמתרחש אצלו‪.‬‬ ‫בכל פעם שה'רוח' מצליחה במשימתה‪ ,‬הנפש מתרוממת ועולה‪ ,‬ויוצאת מ'אזור‬ ‫הנוחות' הנמוך שלה‪ ,‬ונעשית דומה יותר לדמות המושלמת של הנשמה‪.‬‬ ‫אולם כשחלילה ה'רוח' נכשלת במשימתה‪ ,‬ובוחרת להיכנע לנמיכות קומתה של הנפש‪,‬‬ ‫ומתכחשת לאמת האלוקית הנוקשת על דלתה על ידי הנשמה ‪ -‬הנפש יורדת מטה‬ ‫ומתנתקת יותר מהארת הנשמה‪.‬‬ ‫כל אדם לאחר פטירתו יזכה לראות בחוש את האור המקורי שטמון בשורש נשמתו‪,‬‬ ‫ואם הוא לא התאמץ מספיק ליישם את אותה הארה גם ברוח והנפש שלו שבעולם‬ ‫הזה‪ ,‬תהיה לו בושה עצומה מההפסד האדיר של הפוטנציאל שהתבזבז ולא הגיע לידי‬ ‫גילוי – וזה עיצומו של הדין‪.‬‬ ‫יעקב אבינו זכה להשלים את התפקיד הזה‪ ,‬ולכן מצינו שכאשר המלאכים עלו וירדו‬ ‫בסולם‪ ,‬היו מביטים ביעקב שלמטה וביעקב שלמעלה‪ ,‬ולא רואים הבדל ביניהם‪.‬‬ ‫וכמאמר הגמרא‪:323‬‬ ‫עולין ומסתכלין בדיוקנו של מעלה‪ ,‬ויורדין ומסתכלין בדיוקנו של מטה‪.‬‬ ‫ועל כך כותב רבי חיים ויטאל ז"ל בספר שערי קדושה‪:324‬‬ ‫וזהו סוד מה שכתוב בצדיקים שנכפל שמם‪' ,‬אברהם אברהם'‪' ,‬יעקב יעקב'‪,‬‬ ‫'משה משה'‪ .‬אחד כנגד בחינת השורש הנשאר למעלה דבוק באילן‪ ,‬כי‬ ‫ממנו נוזל השפע אל הענף שירד ונתלבש בגוף‪ .‬והשני כנגד התקיימו‬ ‫באדם התחתון שלמטה הלבוש בגוף‪.‬‬ ‫עדן ‪ -‬נהר ‪ -‬גן‪ ,‬ארבעה נהרות‬ ‫כעת נשוב לבאר את סוגיית ארבעת הנהרות היוצאים מגן עדן‪ ,‬וכפי שלמדנו בשערי‬ ‫אורה ‪-‬‬ ‫הגן הוא המלכות של 'עולם האצילות'‪ ,‬ובו קיים כל השפע שמתקבל מהספירות‬ ‫העליונות‪ ,‬וזהו המקום הגבוה ביותר שיש לנו השגה בו‪ ,‬והוא כנגד שם אדנו"ת‪.‬‬ ‫והגן עצמו יונק את השפע שלו מ'עדן'‪ ,‬שזה כנגד ספירת החכמה‪ .‬כלומר‪ ,‬מהשפע‬ ‫שמקורו בראשית עולם האצילות‪ ,‬ומשתלשל והולך עד שמגיע לספירת המלכות‬ ‫שבתחתית עולם האצילות‪.‬‬ ‫‪ .323‬חולין צא ע"ב‪.‬‬ ‫‪ .324‬ח"ג שער ה'‪.‬‬ ‫לר | להתבונן‬ ‫וזה הכוונה בפסוק‪:325‬‬ ‫ְונָ ָהר יֹ ֵצא ֵמ ֵע ֶדן לְ ַהׁ ְשקוֹ ת ֶאת ַה ָ ּגן ו ִּמ ּׁ ָשם יִ ּ ָפ ֵרד ְו ָהיָ ה לְ ַא ְר ָּב ָעה ָר ׁ ִ‬ ‫אשים‪.‬‬ ‫ה'עדן' הוא מידת החכמה‪ ,‬וממנה יוצא 'נהר' שהוא מידת הבינה עם ששת‬ ‫המידות שתחתיה‪ ,‬והם מובילים את השפע 'להשקות את הגן' שהוא מידת‬ ‫המלכות שבה צומחים הגידולים ויוצאים לפועל‪.‬‬ ‫"ומשם יפרד לארבעה ראשים" – כלומר‪ ,‬תחת עולם האצילות קיים עולם הבריאה‪,‬‬ ‫שבו ישנם ארבעה 'מחנות שכינה'‪ ,‬שהם מקבילים ל"ארבעה" הקיימים בכל מקום‪,‬‬ ‫כגון ארבעת העולמות‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫מחוץ ל'גן' מתחילים עולמות הפירוד‪ ,‬שהם בי"ע‪ ,‬ובהם ישתקף הגילוי האלוקי היוצא‬ ‫מן הגן‪.‬‬ ‫עבודת הגן ‪ -‬אתערותא דלתתא‬ ‫והנה‪ ,‬ה'גן' עדן מקביל למידת המלכות‪ ,‬ובתחילה הקב"ה שם את אדם הראשון בגן‬ ‫עדן כשתפקידו 'לעבדה ולשמרה'‪.‬‬ ‫ויש להתבונן‪ ,‬מה משמעות עבודתו שם?‬ ‫פשר הדבר הוא כך ‪-‬‬ ‫בטבע העולם אנו רואים שהאופן שבו האדמה מצמיחה גידולים‪ ,‬הוא בשילוב הגשם‬ ‫וכח הצמיחה שיורד מן השמים‪ ,‬יחד עם המינרלים והכוחות שעולים מן הקרקע‬ ‫[כאשר לכל פיסת אדמה יש תכונות יחודיות‪ ,‬ולכן לכל קרקע יש סוג גידולים אחר‬ ‫שמתאים לה]‪.‬‬ ‫באותו האופן ישנו סדר בתהליך הצמיחה של מידת המלכות‪ :‬אמנם מקור השפע שלה‬ ‫מגיע מהעליונים‪ ,‬אבל בכדי להצמיח מהשפע הזה גידולים ופירות‪ ,‬היא צריכה לקבל‬ ‫גם מעשים והשפעות מאיתנו התחתונים‪ ,‬מתוך ה'קרקע'‪.‬‬ ‫וזו היתה עבודתו של אדם הראשון בגן עדן ‪' -‬לעבדה ולשמרה'‪ ,‬להכין את השפע‬ ‫שצריך לעלות מלמטה‪ ,‬על מנת שהוא יצטרף עם השפע הבא מלמעלה ‪ -‬וכך הגן יצמיח‬ ‫גידולים משובחים‪ ,‬שיבטאו את הגילויים האלוקיים במגוון הגילויים הקיים‪.‬‬ ‫ועל כך נאמר‪:326‬‬ ‫ַו ִ ּי ַּקח ה' ֱאל ִֹהים ֶאת ָה ָא ָדם ַו ַ ּי ִ ּנ ֵחה ּו ְבגַ ן ֵע ֶדן לְ ָע ְב ָד ּה וּלְ ׁ ָש ְמ ָר ּה‪.‬‬ ‫‪ .325‬בראשית ב‪ ,‬י‪.‬‬ ‫‪ .326‬ב‪ ,‬טו‪.‬‬ ‫םיִׁ שאָר הָעָּבְרַאְל הָיָהְו דֵרָּפִי םָּׁשִמּו | אלר‬ ‫ומבארים חז"ל‪:327‬‬ ‫מה עבודה היתה בתוך הגן שאמר לעבדה?‬ ‫לעסוק בדברי תורה ולשמור כל המצוה‪ ,‬שנאמר "לשמור את דרך עץ החיים"‪,‬‬ ‫ואין 'עץ החיים' אלא תורה‪ ,‬שנאמר (משלי ג‪ ,‬יח) "עץ חיים היא למחזיקים בה"‪.‬‬ ‫לעבדה ולשמרה זו שבת‪ ...‬לעבדה ולשמרה אלו הקרבנות‪...‬‬ ‫מעתה הגידולים תלויים באדם‪ :‬אם הוא עושה מצוות ומעלה 'אתערותא דלתתא' כראוי‬ ‫‪ -‬הגידולים יהיו משובחים‪ ,‬בבחינת "צדיק כתמר יפרח"‪ .328‬אך אם הוא יחטא ויפגום‬ ‫ח"ו ‪ -‬האדמה תהיה יבשה והגידולים יהיו פגומים‪ ,‬וזה עומק הקללה "קוץ ודרדר‬ ‫תצמיח לך"‪.329‬‬ ‫וזהו ה'גן עדן' אליו אנו נעלה לאחר המוות ‪ -‬המקום בו צומחים הגידולים של מעשינו‬ ‫הטובים‪ ,‬והגידולים שנראה שם תלויים במעשינו‪ ,‬כי הצמחים של הגן הם יצירה שלנו‬ ‫ממש‪ :‬שהרי אנו מביאים את הכח מלמטה שמשמש כלי קיבול לשפע העליון‪.‬‬ ‫ארבעת הגילויים היסודיים בכל מקום‬ ‫נשוב לנושא המרכזי של המאמר ‪-‬‬ ‫כאמור‪ ,‬הגילוי האלוקי היוצא מעולם האצילות‪ ,‬יוצא מגן עדן ומתחלק לארבעה‬ ‫"נהרות"‪ ,‬ואלו הם ד' מחנות שכינה שב'עולם הבריאה'‪.‬‬ ‫ובאמת‪ ,‬החלוקה ל"ארבעה" מופיעה בכל מקום ‪-‬‬ ‫בעולם האצילות ‪ -‬ד' אותיות שם הוי"ה‪ ,‬שכנגד ד' ספירות יסודיות‪ :‬חכמה‬ ‫בינה‪ ,‬תפארת ומלכות‪.‬‬ ‫בעולם הבריאה ‪ -‬ד' רגלי המרכבה‪ ,‬אברהם יצחק יעקב ודוד [ובבחינה אחרת‪:‬‬ ‫אריה‪ ,‬שור‪ ,‬נשר ואדם]‪.‬‬ ‫בעולם היצירה ‪ -‬ד' ראשי המלאכים‪ ,‬מיכאל‪ ,‬גבריאל‪ ,‬אוריאל‪/‬נוריאל ורפאל‪.‬‬ ‫ובעולם העשיה – ד' יסודות ארמ"ע – אש רוח מים ועפר‪ .‬וכן בצדדי העולם –‬ ‫דרום‪ ,‬צפון‪ ,‬מזרח ומערב‪.‬‬ ‫‪ .327‬פרקי דרבי אליעזר פרק יב‪.‬‬ ‫‪ .328‬תהילים צב‪ ,‬יג‪.‬‬ ‫‪ .329‬בראשית ג‪ ,‬יח‪.‬‬ ‫בלר | להתבונן‬ ‫ארבעת החסרונות בנפש האדם‬ ‫וחלוקה זו קיימת גם בנפש האדם ‪-‬‬ ‫לארם יש ארבעה תכונות בסיסיות‪ .‬התכונות הללו אינם בדוקא תכונות שליליות‪,‬‬ ‫אדרבה‪ ,‬הם מיועדות להיות כלים מדהימים לשימוש עבור העליה ועבודת האדם‬ ‫בצורה מושלמת‪ .‬אלא שבבסיסם הם מתחילים בצורה שלילית‪ ,‬ותפקיד האדם ללטש‬ ‫ולווסת אותם ‪ -‬שיהיו תכונות חיוביות לשמשו לטובה‪.330‬‬ ‫ונפרט את ארבעת התכונות‪ ,‬בצד השלילי שלהם‪ ,‬והם מתחלקות לפי ד' יסודות‬ ‫ארמ"ע‪:331‬‬ ‫כנגד יסוד העפר – עצלות‪ ,‬ועצבות‪ .‬שמצידם האדם נוטה לפסיביות ולחוסר‬ ‫חיות‪.‬‬ ‫כנגד יסוד המים – תאוה‪ .‬רצון להנאות ותענוגים‪.‬‬ ‫כנגד יסוד האש – גאוה‪ .‬הרצון לכבוש והשאיפה להיות מעל כולם‪.‬‬ ‫כנגד יסוד הרוח – דיבורים אסורים וכפירה‪ .‬סטיית האדם מהדרך הנכונה‪,‬‬ ‫בכוח פיו‪.‬‬ ‫בחטא עץ הדעת היה פגם בכל ארבעת החלקים הללו‪ ,‬וכפי שנרמז בפסוק‪:‬‬ ‫ַו ֵּת ֶרא ָה ִא ּׁ ָשה ִּכי טוֹ ב ָה ֵעץ לְ ַמ ֲא ָכל ְו ִכי ַת ֲא ָוה ה ּוא לָ ֵעינַ יִ ם ְונֶ ְח ָמד ָה ֵעץ‬ ‫אכל‪.‬‬ ‫יש ּה ִע ָּמ ּה ַו ֹ ּי ַ‬ ‫לְ ַהשְׂ ִּכיל ַו ִּת ַּקח ִמ ּ ִפ ְריוֹ ַו ּ ֹת ַ‬ ‫אכל ַו ִּת ֵּתן ַ ּגם לְ ִא ׁ ָ‬ ‫'טוב העץ למאכל' ‪ -‬פגם בגאוה‪ .‬ראיה לא נכונה של מטרת הכלים העומדים מחוץ‬ ‫לאדם בבריאה‪' .‬תאוה הוא לעינים' ‪ -‬פגם בתאוה‪' .‬נחמד העץ להשכיל' ‪ -‬פגם בכפירה‪.‬‬ ‫'והייתם כאלקים'‪ .‬ועצם הבחירה לסטות מרצון ה' ‪ -‬פגם בנפרדות‪.‬‬ ‫אילו אדם הראשון היה עומד בנסיון ומקיים את הציווי של הקב"ה לא לאכול מ'עץ‬ ‫הדעת'‪ ,‬הוא היה מתקן את כל הפגמים הללו‪.‬‬ ‫‪ .330‬ביאור הגר"א למשלי כב‪ ,‬ז ‪" -‬האדם אי אפשר לו לשבור דרכו כלומר מזלו שנולד בו‪ ,‬כמו שאמרו‬ ‫(שבת קנו ע"א) האי מאן דבצדק יהיה גבר צדקן כו'‪ ,‬וכשנולד במזל רע אז על זה ניתנה הבחירה ביד האדם‬ ‫שיוכל לאחוז במזלו לאיזה דבר שירצה להיות או צדיק או רשע או בינוני‪ ,‬וכמו שאמרו במסכת שבת האי‬ ‫מאן דבמאדים יהיה שופך דמים אמר רב אשי או מהולא או טבחה או ליסטים‪ .‬והוא לפי שמזלו מורה שיהיה‬ ‫שופך דמים‪ ,‬אך בבחירתו יוכל לבחור באלו הג'‪ ,‬או מהולא והוא צדיק שעושה מצות עשה‪ ,‬או טבחא הוא‬ ‫בינוני‪ ,‬או ליסטים והוא רשע שופך דמים כמשמעו"‪.‬‬ ‫‪ .331‬עפ"י מהרח"ו שערי קדושה ח"א פ"ב‪.‬‬ ‫םיִׁ שאָר הָעָּבְרַאְל הָיָהְו דֵרָּפִי םָּׁשִמּו | גלר‬ ‫ארבעת החסרונות בבריאה ‪ -‬ותיקונם‬ ‫הנושא של ארבעת החסרונות הללו‪ ,‬שנצרכים להגיע לתיקונם‪ ,‬מוטבע בעצם הבריאה‬ ‫מראשיתה‪ ,‬ועל כך נאמר‪:332‬‬ ‫חש ְך ַעל ּ ְפנֵ י ְתהוֹ ם‪ְ ,‬ורו ַּח ֱאל ִֹהים ְמ ַר ֶח ֶפת ַעל ּ ְפנֵ י‬ ‫ְו ָה ָא ֶרץ ָהיְ ָתה תֹ ה ּו ָובֹ ה ּו ְו ׁ ֶ‬ ‫ַה ָּמיִ ם‪.‬‬ ‫'תוהו' – ְּת ִה ָ ּיה מתוך חוסר בהירות מי ברא את העולם‪ ,‬ומה המטרה שלו בכך‪.‬‬ ‫ומכאן שורש הכפירה‪.‬‬ ‫'בוהו' – ְ ּב ִה ָ ּיה מתוך חוסר בהירות מהו תפקיד האדם בעולמו‪ ,‬ומה היעד שאליו‬ ‫הוא צריך לצעוד‪ .‬התוצאה של חוסר בהירות זו מובילה ממילא לנתינת דרור‬ ‫לכל הדחפים הטבעיים של האדם לפנות לכל עבר‪ .‬ומכאן שורש התאוה‪.‬‬ ‫יכה מתוך חוסר בהירות ביחס הנכון לכל הנבראים שמחוץ‬ ‫'חושך' – ֲח ׁ ֵש ָ‬ ‫לאדם‪ .‬ומכאן השורש להסתכלות על כל הנבראים במבט טבעי וחיצוני המנותק‬ ‫מהגילוי האלוקי שבתוכם‪ .‬וזה גורם לאדם להתגאות על אחרים‪ ,‬או להשתמש‬ ‫עם כלי הבריאה לא לצורך הנכון‪.‬‬ ‫'תהום' – נִ ְפ ָרדוּת‪ ,‬מציאות של חוסר חיבור למקור ההשפעות ‪ -‬הקב"ה‪.‬‬ ‫כשם שמי התהום נפרדו והורחקו בתכלית מן המים העליונים שבשמים‪ ,‬כך‬ ‫האדם ביסודו נברא נפרד לגמרי מהנשמה האלוקית ומהאור הרוחני‪ .‬ומכאן‬ ‫שורש הנפרדות‪.‬‬ ‫לאמיתו של דבר‪ ,‬יש כאן רק שלשה חסרונות עקרוניים ‪ -‬כפירה‪ ,‬תאוה‪ ,‬גאוה‪,‬‬ ‫אלא שהם יוצרים את התוצאה של החסרון הרביעי ‪ -‬הנפרדות‪ .‬ולכן התיקון של ג'‬ ‫החסרונות‪ ,‬יכול להוביל ממילא לתיקון החיסרון הרביעי‪.‬‬ ‫בהמשך נעשה תיקון לכל ארבעת החסרונות בירידה של כלל ישראל לגלות במשך‬ ‫"ארבע מאות" שנה במצרים‪ ,‬ומשם יצאו ב"ארבעה" לשנות של גאולה‪ .‬אך כיון שלא‬ ‫הושלמו כל שנות הגלות במצרים‪ ,‬הוצרכו ישראל לרדת שוב ל"ארבע" גלויות‪ ,‬וכפי‬ ‫שיתבאר כל ענין הגלות והגאולה בפירוט ובהרחבה במאמר לפרשת שמות בעז"ה‪.‬‬ ‫וכשנזכה לסיים את תיקון כל החסרונות‪ ,‬נשוב להיות מזוככים וראויים שתשרה בנו‬ ‫השכינה ואור ה' יאיר בנו בתפארתו ובעוצמתו‪ ,‬ובזה נהיה דומים לאדם הראשון בגן‬ ‫עדן‪ ,‬ונמשיך בעליה אחר עליה עד החזרה אל 'עולם הבריאה'‪ ,‬בב"א‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ .332‬בראשית א‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫בס"ד‬ ‫ָּת ִמיד ָּר ִצית ' ְל ָּה ִבין'‪:‬‬ ‫יאה? ו ֵאיְך זֶ ה ָקׁשּור ֵאלַ י?‬ ‫‪ַ .1‬מ ִהי ַתכְ לִ ית ַה ְב ִר ָ‬ ‫רּוצה ִמ ֶמנִ י?‬ ‫ומ ֶ‬ ‫אֹותי ְ‬ ‫אֹוהב ִ‬ ‫‪ֵ .2‬איְך ֵא ַדע ִאם הקב"ה ֶב ֶא ֶמת ֵ‬ ‫‪ַ .3‬מה זֶ ה עֹולָ ם ַה ָבא? וְ ֵאיְך אּוכַ ל לָ ַד ַעת ִאם יֵ ׁש לִ י ֵחלֶ ק בֹו?‬ ‫יּובי‬ ‫ֹופי ֶׁשלִ י ֵהם ָד ָבר ִח ִ‬ ‫בּועים ָבא ִ‬ ‫‪ַ .4‬ה ִאם ְד ָח ִפים ְּורצֹונֹות ֲחזָ ִקים ֶׁש ְט ִ‬ ‫אֹו ְׁשלִ ילִ י?‬ ‫‪ַ .5‬מ ִהי ְב ִדיּוק ַה'נְ ָׁש ָמה' ֶׁש ְבתֹוכִ י?‬ ‫‪ָ .6‬מה ְב ֱא ֶמת ַה ַמ ָט ָרה ְב ִקיּום ִמ ְצוֹות ַמ ֲע ִשיֹות? ֲה ִאם ֹלא ָע ִדיף ַהכַ ּוָ ונָ ה‬ ‫ֹוער? ו ַה ִאם הקב"ה ָצ ִריְך ֶאת ַה ִמ ְצוֹות ֶׁשלָ נּו?‬ ‫ימי ַהב ֵ‬ ‫וְ ָה ֶרגֶ ׁש ַה ְפנִ ִ‬ ‫יתית ֶׁשל ֵח ְטא? ַעל ָמה‬ ‫ּומ ִהי ַה ַמ ְׁש ָמעּות ָה ֲא ִמ ִ‬ ‫‪ַ .7‬מה זֶ ה ְשכַ ר ִמ ְצוֹות? ַ‬ ‫יע?‬‫זֶ ה ַמ ְׁש ִפ ַ‬ ‫ּומזְ ָע ִרית ְבתֹוְך כָ ל‬ ‫יׁשה לִ ְפ ָע ִמים כָ ל כָ ְך ְק ַטנָ ה ִ‬ ‫‪ַ .8‬ה ִאם גַ ם ֲאנִ י‪ֶׁ ,‬ש ַמ ְרגִ ָ‬ ‫חּודי ֶׁש ַרק ֲאנִ י יְ כֹולָ ה לְ ַמ ֵמׁש?‬ ‫ֶה ָהמֹון ַהזֶ ה‪ַ ,‬ה ִאם גַ ם לִ י יֵ ׁש ַת ְפ ִקיד יִ ִ‬ ‫דּוע ַרק‬ ‫תֹורה'? וְ ִאם כָ ְך ַמ ַ‬ ‫יחּודית ֶׁשיֵ ׁש לְ 'לִ מּוד ָ‬ ‫‪ָ .9‬מה ַה ַמ ְׁש ָמעּות ַהיִ ִ‬ ‫יה‪ֵ ,‬היכָ ן ַה ָמקֹום ֶׁשל ַהנָ ִׁשים ְב ָד ָבר ַהכֹל כָ ְך‬ ‫ַהגְ ָב ִרים ְמצּווִ ים ָעלֶ ָ‬ ‫עּותי ַהזֶ ה?‬ ‫ַמ ְׁש ָמ ִ‬ ‫ּומ ְת ַעלֶ ה ָבעֹולָ ם ַה ָבא‪ָ ,‬מה ַה ַמ ָט ָרה לְ ַה ֲחזִ יר‬ ‫‪ַ .10‬א ֲח ֵרי ֶׁש ַהנְ ָׁש ָמה עֹולֶ ה ִ‬ ‫אֹו ָתה ׁשּוב לָ עֹולָ ם לְ תֹוְך ַהגּוף ִב ְת ִחיַ ית ַה ֵמ ִתים? ָמה ִת ְהיֶ ה ַה ֲחוָ ויָ ה‬ ‫ֶׁשלִ י ִב ְת ִחיַ ית ַה ֵמ ִתים?‬ ‫הּודי?‬ ‫‪ָ .11‬מה ַה ַת ְפ ִקיד ֶׁשלִ י כְ ִא ָשה ַב ַביִ ת ַהיְ ִ‬ ‫ימה‬ ‫טּורה ִמ ִמ ְצוַ ת ֲע ֵשה ֶׁש ַהזְ ַמן גְ ָר ָמא‪ ,‬וְ ֵאיְך ֲאנִ י ַמ ְׁשלִ ָ‬ ‫‪ַ .12‬מדּו ַע ֲאנִ י ְפ ָ‬ ‫ֶאת נִ ְׁש ָמ ִתי ַב ֵחלֶ ק ַהזֶ ה ֶׁש ָח ֵסר לִ י?‬ ‫עּותי ַב ַחיִ ים ֶׁשלִ י?‬ ‫יסיֹון כָ ל כָ ְך ַמ ְׁש ָמ ִ‬ ‫דּוע ַה ְ'צנִ יעּות' ְמ ַהּוֶ וה נִ ָ‬ ‫‪ַ .13‬מ ַ‬ ‫דּוע לִ ְפ ָע ִמים ַהנִ ְסיֹונֹות וְ ַה ְק ָׁשיִ ים‬ ‫ּוק ָׁשיִ ים? ַמ ַ‬ ‫‪ .14‬לָ ָמה יֵ ׁש לָ נּו נִ ְסיֹונֹות ְ‬ ‫ֶׁש ֲאנִ י חֹווָ ה ֵהם ַדוְ ָקא ְב ִקיּום ַה ִמ ְצוֹות?‬ ‫ּומה ֵמ ֶהן ֵהן‬ ‫‪ֵ .15‬איְך אּוכַ ל לָ ַד ַעת ָמה ֵמ ַה ְתכּונֹות ֶׁשלִ י מּוגְ ָדרֹות כְ א ִֹפי ָ‬ ‫' ִמדֹות ָרעֹות' ֶׁש ָעלַ י לְ ַת ְקנָ ם?‬ ‫תֹוקעֹות‬ ‫ּותכּונֹות ְׁשלִ ילִ יֹות ֶׁש ְ‬ ‫מֹודד ִעם ִמדֹות ָרעֹות ְ‬ ‫יצד אּוכַ ל לְ ִה ְת ֵ‬ ‫‪ .16‬כֵ ַ‬ ‫אֹותי ַב ַחיִ ים? ַה ִאם יֵ ׁש ֶד ֶרְך לְ ִה ְׁש ַת ְח ֵרר ֵמ ֶהן?‬ ‫ִ‬ ‫ּומ ְפ ִס ָידה?‬ ‫‪ֵ .17‬איְך ֶא ְפ ָׁשר לָ ֵתת ּולְ ַה ֲענִ יק ְבלִ י לְ ַה ְרגִ יׁש ְמ ַר ָצה ַ‬ ‫יע‬ ‫גַּ ם ָּלְך ַּמגִ ַּ‬ ‫סֹוף סֹוף‪ְ ,‬ל ָּה ִבין!‬ ‫ַּעל כָּ ל זֹאת וְ עֹוד ַּאת מּוזְ ֶמנֶ ת ְל ַּק ֵּבל ְתׁשּובֹות ַּב ֵּס ֶפר‪" :‬גִ ינַּ ת ֱאגֹוז"‪.‬‬ ‫ַ�ִּגם ָָל ְְך ַַמ ִ �ִּג ַ‬ ‫המתנה‬ ‫המושלמת‬ ‫לאשה ולבת‬ ‫יַע‬ ‫ְְל ָָה ִִבין‬ ‫יסודות היהדות על פי הספר‪:‬‬ ‫"דרך ה'" לרמח"ל‬ ‫ערוך ומעובד ביד אמן‬ ‫על ידי המחנכת והסופרת י‪ .‬דרור‬