אמרי קודש קאפיטשיניץ · Imrei Koidesh Kapischnitz — בראשית (2026-10-05)

בס"ד
לקט אמרי קודש
ממרן אדמו"ר שליט"א
פרשת בראשית
שמרחשין שפתייה ,שזה עדיין חלק והמשכה של חודש קידושא רבה תש"פ
תשרי.
הרה"ק ר' רפאל מבערשיד זיע"א היה תלמיד של
שמעתי מהבושער רבי זיע"א ששמע מזקינו ר' מענדל'ע הרה"ק ר' פנחס מקאריץ זיע"א ,ר' רפאל היה זקן מופלג
בוהוש'ער זיע"א שהיה חתן של המעזבוז'ער ה'אור והאריך ימים רבים עד קרוב למאה שנים ,והיה נקרא
יהושע' -וה'אור יהושע' אמר לגבאי דיבור זה בשם אצל החסידים 'איש אמת' .והיה לו חסידים רבים ,והיה
ה'צמח צדיק' ,וזה היה הדיבור האחרון שאמר קודם מאות חסידים ועשרות בערשיד'ער שטיבלעך -חסידי
שהסתלק מזה העולם. בערשיד עבדו בעיקר על ענין 'אהבת חברים' .ועוד
הכרתי חסידי בערשיד -עד המלחמה היה להם
הענין בזה שהוא כמו שקורין אצלינו שבת נאך שבועות
חסידים.
ואומרים 'נאך' לשון 'עוד' שהשבת אחר שבועות הוא
ג"כ המשכה של שבועות ,וכן הענין של שבת בראשית ו'בשבת בראשית' היה אצלם נסיעות גדולות ,והיה הזמן
שהוא ג"כ גדול מאוד והוא המשכה של חודש תשרי הנעלה בשנה מכל הזמנים .והיו מנגנים אז ניגון על
והימים נוראים. התיבות 'שבת בראשית אלע אין איינעם'.
כידוע היה שבת בראשית אצל חסידים שבת גדולה ויש בזוה"ק אשר שבת קודש משפיע השפע לכל ששת
מאוד ,בפרט אצל הבערשעד'ער חסידים (ר' רפאל מבערשד ימי המעשה ,והרה"ק ר' מרדכי מאליק זי"ע [היה בן של
שהיה תלמיד של ר' פנחס קאריצער זיע"א והיה כידוע דער איש אמת)
הרה"ק ר' הערשל'ע מאליק ,לשלשלת אליק היה הרבה צדיקים ,ועוד
אצלם היה השבת גדולה מאוד דער שפיץ שבת פין
הכרתי את הרבי מאליק מארה"ב שהתגורר בשכונת זקני הראי"ה
יאהר. מקאפיטשיניץ] כותב מער טיפ'ער -אשר כל שבת משפיע
אני הכרתי עוד חסידי בערשד ,שהיו להם חסידים עד לששת ימי המעשה של השבוע הבעל"ט ,ושבת
הוועלד קריג עדיין. בראשית משפיע לכל השנה כולה.
היום היארצייט של ה'צמח צדיק' זיע"א ,מנהגו של ושבת בראשית הוא המשך של חודש תשרי ,כמ"ש
הס"ק מרוז'ין היה לטייל בכל יום עם אחד מצאצאיו הס"ק מרוז'ין על שבת שאחר שבועות ,שהעולם קורין
בתורו ,פעם בעת שהתהלך עם חתנו ה'צמח צדיק' דיבר אותו 'שבת נאך שבועות' ,שהוא מלשון שבת שעוד
דברים העומדים ברומו של עולם ,והיה נראה כדברים שבועות בו ,וכן שבת בראשית הוא שבת שעוד חודש
גשמיים וטבעיים מסדרי העולם ,ושאל את חותנו הס"ק תשרי בו ,וע"כ השפע בו גדול כל כך.
מרוז'ין מה פירוש באותם דיבורים ,וענה הס"ק מרוז'ין
ענין דיבורים הללו שייך אך לצדיקים ,אמנם אברכים
חסידיים צריכים לדבר אך ורק על תורה ועבודה ,...אתם קידושא רבה תשפ"א
שומעים בוחרים מיט אינגלייט... אנו נמצאים בשבת מברכין חודש מר חשון ,והשבוע חל
וכן שמעתי מזקני הרה"ק ר' אברהם יהושע העשיל היארצייט של ה'צמח צדיק' ,מובא ב'צמח צדיק' בשם
מקאפיטשיניץ זי"ע ,שפעם הס"ק מרוז'ין דיבר ענינים חותנו שהיה זייער דבוק אצל השווער שלו הרה"ק
גבוהים ,וחתנו ה'צמח צדיק' לא השיגם ,ופתח את פיו הסבא קדישא מרוז'ין זיע"א ,הטעם שאומרים מר-חשון,
והכניס את הבלו של הס"ק ,ואמר שאם אינו משיג את
אך שניהם היו גבירשע משפחות) ,והכלה קבלה הרבה מתנות, הדיבורים הללו ,על כל פנים שהבל הדיבורים יכנס אל
ובתו של הס"ק השניה כלתו של ה'צמח צדיק' לא קבלה לבי.
מתנות מכובדות ,שה'תורת חיים' לא היה לו עשירות קרא לספרו 'צמח צדיק' שהוא גימטריא של שמו 'מנחם
כל כך ,והיה לו מכך צער ועגמת נפש .והס"ק מרוז'ין מענדיל' ,והגה"ק מליבאוויטש קרא את ספרו 'צמח
שהבחין שבתו בוכה על כך ,הרגיעה ואמר מדוע בוכה צדק' שהוא חתם את שמו 'מנחם מענדל' ללא אות י',
את ,והרי יחכו לך להדלקת נרות שלוש רבעי שעה. וע"כ קרא שם הספר 'צמח צדק'.
בני המשפחה לא הבינו את פשר הדברים ,לאחר שנים
שמחת החתונה של ה'צמח צדיק' -הייתה חתונה גדולה
שהשיא ה'צמח צדיק' את בנו ה'אמרי ברוך' זי"ע ,ושם
מאוד ,והרה"ק מרוזין לא יכל להשתתף בה משום שהיה
ג"כ היה אותו סיפור שהרוזינ'ע קינדער לא יכלו להכנס
לאחר שברח מרוסלאנד ,והשתקע בסאדיגורה ועדיין
לרוסלאנד ,וערכו את האויפרוף בסאדיגורה במחיצת
לא היה לו הויף מיוסד די כל צרכו ,והה"ק ר' חיים
והשתתפותו של הדוד אדמו"ז מסאדיגורה זי"ע.
קאסוב'ער רצה שישתתף בשמחת נישואי בנו ,על כן
והמנהג היה בשנים הללו ששמחת החתונה היה לבני ערך את שמחת השבת אויפרוף אצל הס"ק מרוז'ין
המשפחה בלבד ,והחסידים היו משתתפים על שמחת בסאדיגורה ,אעפ"י ששמחת האויפרוף שייכת לצד
האויפרוף .והיה קהל עצום והרבנית של ה'צמ צדיק' לא החתן .ועל שבת זה היה אלפי אנשים מחסידי סאדיגורה
יכלה להכנס להדליק נרות לכבוד שבת קודש ,והתחילו וקאסוב ,ובשב"ק בעת מנהג הבאגליטען מבית
לדחוף את הקהל כדי שתוכל לעבור. האכסניה רצו לצאת האדמורי"ם ל'הויבט שול' (-ביהמ"ד
המרכזי) ,והיה שם כ"כ הרבה אנשים שלא יכלו לצאת,
ואדמו"ז מסאדיגורה עמד במרפסת ביתו ,והביט
שיגרום סכנת נפשות ח"ו ,ועל כן נשארו הצדיקים
בשעונו ,והביט על קהל הדוחקים והנדחקים ,ולאחר
בפנים ושם התקיים התפלות וקריאת התורה עם עליית
שלוש רבעי שעה ,עלתה בת שחוק על פניו והתבטא:
החתן ,והביאו דרך החלון ספר תורה.
דער טאטענ'ס ברכה איז מקויים גוועראן...
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל כל השפעות טובות א עוד מסופר שה'צמח צדיק' השתדך בעת שהיה לס"ק
גועט חודש ולכולם יהיה רפואה שלימה. מרוז'ין עוד אחת מבנותיו בתקופת בין האירוסין
לנישואין( ,אינני זוכר עם בתו הרבנית גיטל מונזון או הרבנית מוואסלוי,
סיפורי קודש שנשמעו מפי מרן אדמו"ר שליט"א
שלחן הטהור ג' חשון תשפ"ה
לחיים ,לחיים טובים ולשלום ,דער אייבשטער זאל העלפן ,זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל .צדיקים שעוד זכו להכיר את
הס"ק מרוז'ין' ,איך שהם דיברו מג' חשון' ,וכשהגיע ג' חשון בעת עריכת השלחן ,ראו עליהם ממש פחד ואימה מהיום
הזה ,וה'זכותו יגן עלינו' שבירכו היה להם בזה הבנה ומשמעות אחרת ,דער אייבשטער זאל העלפן זאל מען טאקע זוכה
זיין ,דער השפעות פונעם הייליגע טאג זאל נשפע ווערן לכל אחד ואחד בכלל ובפרט ,ברוחניות ובגשמיות.
שמדברים מצדיק ,ושמספרים איזה סיפור מצדיק ,אין הכוונה שיש לנו איזה השגה בצדיק ,צדיק הוא הרי למעלה
מהשגתינו ,אנו הרי אנשים מגושמים ,והצדיק הוא כולו רוחניות ,אבל בכל זאת צריכים קצת לדבר מהצדיק.
ברוז'ין היו מספרים בערגה איך שה'קינדער' היו דבוקים באביהם הס"ק מרוז'ין - ,כמה שהיו דבוקים בו אין לשער.
דודי ה'אביר יעקב' מסאדיגורה זי"ע סיפר בעת שנסע להרי הכרמל בחיפה לפוש שם כמידי שנה ,וליד בית האכסניה
היה א קליין וועלד'ל שגדלו בו עצי אורן שמועיל מאוד לנשימה ,ודודי היה מטייל שם מידי יום ביומו.
פעם אחת כשטייל שם ,סיפר דודי מדודו הרה"ק אדמו"ז מטשורטקוב כשנסע לעיירת הנופש סורקא שקרוב מאוד
לסאדיגורה כמה מייל ,וכשטייל שם בין עצי האורן ,סיפר שזוכר את אביו הס"ק מרוז'ין כשבא לאותו יער ,ותיאר דודי
את איך שהרבי מטשורטקוב עמד ומישש את העצים והתבטא 'דא האט דער הייליגער טאטע מיחד יחודים געוון'' ,דא
האט דער הייליגער טאטע מיחד יחודים געוון' - ,בזה הלשון.
היה כמה שנים שהרה"ק ר' שלומ'ניו מסאדיגורה זיע"א הנהיג שכל הרוזינע רעב'ס התכנסו יחדו לעריכת השלחן בג'
חשון בבית המדרש 'תפארת ישראל' שהיה נקרא 'דער רוזינע'רס שוהל' שבעיר העתיקה בירושלים.
ודודי הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין היה הזקן מהם ,והוא גם כן היה ממש נכד של הס"ק בן בנו ,והוא ישב באמצע
השלחן ,ומשני צדדיו ישבו שאר הצדיקים לבית רוז'ין ,ובתוכם דודי ה'אביר יעקב' מסאדיגורה ,ה'אהלי יעקב'
מהוסיאטין ,ר' נחום מרדכי מטשורטקוב ,ושאר הצדיקים ,והיה גם שנים שבהם הגיעו עוד רעב'ס כמו הרבי
מראחמיסטריווקא וה'דמשק אליעזר' מויזניץ ,והרבי מהוסיאטין ישב שם פאר-קוכעט אין פאר-דביקות ,ולא שמעו ממנו
תיבה אחת.
אך פעם אחת כן סיפר סיפור ,הוא סיפר שליהודי הקדוש מפרשיסחא היה בן ר' נחמיל'ה ,והוא היה חסיד נלהב של
הס"ק מרוז'ין ,ובילדותו הלך פעם ברגל מרחק רב מפרשיחסא עד רוז'ין שהוא מרחק עצום ,כל כך דבוק היה ברוזינ'ער,
ואח"כ היה נוסע כל שנה לרוז'ין ,ולאחר מכן שהס"ק עבר לסאדיגורה ,גם כן היה נוסע כל שנה לסאדיגורה ,וכאשר
הסתלק הס"ק מרוז'ין ,לא רצו אנשים לבשר לו ,משום שהיה אדם חלש ובעל יסורים -ואכן הסתלק בצעירותו ,ויום
אחד בבוקר קרא למשמש ושאל אותו מה קרה לרבי ,והגבאי נבהל מאוד מהיכן נודע לו ,ואמר ר' נחמיל'ה שראה
בלילה את הס"ק יושב בתוך נהר גדול ,ושאלתי אותו מה הנהר הזה שיושב בתוכו ,וענה לי שהנהר נעשה מדמעות של
בני ישראל ,ולא אצא מהנהר עד שיצאו בני ישראל מן הגלות - ,על כן הבנתי שהרבי כבר לא בעולם הזה.
ומי יודע עם הס"ק מרוז'ין עדיין לא עומד שם באותו נהר ומעורר רחמים על כלל ישראל עד היום הזה.
שמעתי לספר כאשר ר' נחמיל'ה בעודו אברך נסע פעם לסאדיגורה לס"ק ,ותוך הדרך נתעכב באחד העיירות על שבת
קודש ,ונסעו עמו כמה אנשים שהסתופפו בצלו ,ותוך כדי שבת קרא אסיפה לכמה מתושבי המקום ,ואמר להם שהיות
והוא נוסע לסאדיגורה ועמו עוד כמה אנשים ,ואזל לו כל כספו ,על כן מבקש שיתמכו עבורו ויעמידו לו הסכום הנצרך
כדי שיוכל להמשיך לנסוע לסאדיגורה ,וענו לו ,ראשית כל אם אין לך כל הסכום מדוע אתה נוסע עם עוד אנשים,
ושנית מדוע אתה מדבר על דברים אלו בשבת קודש ,ענה להם ר' נחמיל'ה ,שמעתי מאבי הקדוש מפרישסחא דאין לנו
השגה איזה טובה היא לנשמה בעת שרואה את פני צדיק הדור ,ועל כן רציתי לזכות עוד כמה אנשים שיכלו לראות
את הס"ק ,וממילא שהוא טובה לנשמה מותר לדבר על דברים הללו אפילו בשבת קודש ,כך התבטא.
אין לנו השגה מה התרחש כשהס"ק מרוז'ין הצליח לברוח מרוסיא לאסטרייך ,כל העולם רעש אז ,הרבה צדיקים נסעו
אליו באותו תקופה ,גם החידושי הרי"ם היה בין אותם הצדיקים שנסעו לסאדיגורה ,וכן ר' איציק'ל ווארק'ער.
היה עוד פעם שהרה"ק מהוסיאטין בעת השלחן הטהור ג' חשון בבית מדרש 'תפארת ישראל' שישב מאוד בדביקות,
ולפתע התבטא' :ער האט אויכעט געטון פאר משיח'ס וועגן'-( ,הוא גם כן פעל לדרכי משיח) ע"כ.
שדודי ה'אביר יעקב' מסאדיגורה זי"ע נסע לירושלים לעיר העתיקה בג' חשון באותם שנים ,התאכסן בלילה במלון
באב"ד ,ועלו אליו כמה היימישע אידן מחסידי סאדיגורה ,ודודי סיפר אז ,שאנו כבנים אצל אבינו גדלנו כחסידים אצל
רבי ,אך דבר אחד לא היה לנו ,לא היה לנו את הענין של 'נסיעה לצדיק' ,אמנם כעת שאנו נוסעים לדודינו מהוסיאטין
אנו מקיימים הענין של נסיעה לצדיק .ואחר כך המשיך דודי לספר ,שפעם ישבו החסידים בקלויז לסעודה ,ובאמצע
פתח הס"ק את דלת חדרו ,וכולם נבהלו ונעמדו וניגשו אליו לדלת ,ושאל הס"ק מהו קשר גדול יותר ,התקשרות לצדיק,
או התקשרות לחסידים ,ולא הבינו מה כוונת הס"ק ,וענה חסיד אחד שהוא יודע הכוונה ,וסימן על עצמו ,וסיפר שהוא
סוחר ונוסע למקומות שונים לרגל מסחרו ,ופעם אחת בדרך פתה אותו הבעל דבר לעבור על איזה עבירה ,וחשב שהרי
הרבי יראה על פניו הכל ,וחשב לעצמו שבזה הוא יסתדר ,שיסע לרבי אחר שאינו רואה על הפנים ,אך אח"כ חשב
לעצמו ,שרבי אחר אולי ימצא ,אבל איפה אמצא כאילו חסידים ,ולכן מנעתי מזאת ונשארתי כאן ,וזה כוונת הרבי
שהתקשרות לחסידים גדולה יותר מהתקשרות לצדיק.
שמעתי פעם מהר"ר שמואל אהרן וובער ע"ה ,שישב פעם במלווה מלכה בהריזנע'רס שוהל ,וישב שם יהודי זקן מצפת,
ושמע שמדברים ומספרים מסיפורי צדיקים ,וגם כן אמר שיספר וסיפר מעשה שבדידה הוה עובדא ,דלאביו קראו ר'
יוסלע טיבלס ,והוא היה נכד מהרה"ק מאפטא זיע"א ,והיה חסיד נלהב של הס"ק מרוז'ין זי"ע ,ואני הייתי ילד בן תשע,
ואבי לקח אותי לרוז'ין ,ושירדנו מהרכבת ראינו ששורר מרה שחורה ,היפך מהשמחה שהיה שורר שם בכל פעם ,שבכל
פעם שהגענו היה שורר אווירה של שמחה ,ושהגיע לאיזור ההויף פגשו אותו הגבאים ,וסיפרו לו שהס"ק כבר שמונה
ימים שאינו יוצא מחדרו כלל ,ואין מכניס לחדרו נפש חיה ,וגם בכל בוקר נכנס לומר לאמו גועט מארגין ,וכבר שמונה
ימים שלא בא אליה ,וגם הבנים לא יודעים מה לעשות.
ור' יוסל הנ"ל לא היה פחדן ,ער איז דאך געוון א רעביש קינד ,והוא דפק על דלת חדרו הקדוש של הס"ק ,והס"ק פתח
לו את הדלת בחדק קטן ,ומיד הכניס ר' יוסל את רגלו לפנים ,כדי שהס"ק לא יוכל לסגור עליו את הדלת ,ושהס"ק
ראה שאינו יכול לסגור הדלת ,שאל :וואס ווילט איר? ,אמר לו ר' יוסל ,דאינו מבין מה מתרחש פה ,שהרבי לא יוצא
לקהל ,וגם אינו הולך לאמו ,וכל החסידים בפחד ,ויש כאן מרה שחורה בכל ההויף ,התבטא הס"ק 'אזוי'?! ,אם כן
תכנס ,ונכנס ר' יוסל אל חדרו ,ואמר לו הס"ק ,אני יאמר לך מה קורה כאן ,יש בעיר טשערנוביץ משכיל אחד שחיבר
ספר ,וביקש ממני שאכתוב לו הסכמה ,והספר מלא במינות ואפיקורסות ,ולא עניתי לו ,ושבוע לאחר מכן נכנס אלי
שוב לבקש הסכמה ,ולא עניתי לו ,ובשבוע השלישי אמרתי לו שאינני חפץ לתת לא הסכמה ,אמר לי אותו משכיל
שבעיר טשערנוביץ יש שמונה תביעות כנגדו מצד רוסיא ,ואם לא אתן לו הסכמה הוא ילך ל'חלונות הגבוהים' ויסגיר
אותי ,שיש לו השפעה שם ,ואמר הס"ק שמרוסיא מגרשים אותו ,ולרומניע אינו יכול להכנס ,ופירט עוד כמה מקומות
שאינו יכול להתגורר ,ואינו יודע מה לעשות ,על כן הוא יושב סגור בחדרו בימים האחרונים ,ענה ר' יוסל להס"ק ,שהרי
כל תכלית של ספר הוא שיהא 'שפתותיו דובבות בקבר' ,שהרבי יעשה מאותו משכיל כעת 'קבר' ,ענה הס"ק :אזוי זאגט
איר?! ,אז תשלח שליח לקרוא למשכיל ,והילד הנ"ל היה השליח ,והלך לומר לו שהס"ק קורא לו ,שאל המשכיל את
הילד האם הוא כבר מסכים?! ,והלך המשכיל לס"ק.
באותם ימים המשכילים היה להם צורה של יראים ושלמים ,אח"כ השתנה תנועת המשכילים ,ונכנס אותו משכיל
לס"ק ,ושאל אותו הס"ק מה אתה רוצה ,וענה שכבר בא לבקש הסכמה ,אמר לו הס"ק אבל הספר אינו ראוי להדפסה
שהוא מלא במינות ,ענה המשכיל ,אבל כבר אמרתי שיש עליכם שמונה תביעות ,אמר הס"ק תלך להדפיס את הספר
בבית הדפוס בטשערנוביץ ,לפני שיהיה מוכן אכתוב לך הסכמה ,ואותו משכיל הלך לדרכו לטשערנוביץ לכיוון בית
הדפוס ברוב שמחה .בינתיים הלך ר' יוסל לבית האכסניה ללון ,ובינתיים אותו משכיל נסע מבית הס"ק לטשערנוביץ
דרך גשר על הנהר ,ותוך כדי הנסיעה בגשר העגלה סטה מהדרך ונטבע אותו משכיל בנהר ,החסידים ששמעו על כך
וראו זאת הלכו לספר לר' יוסל ,ודפקו בבית האכסניה להודיע לו הבשורה הטובה ,ור' יוסל ישן באותו עת ,ושמע
שדופקים התעורר משנתו ,ובישרו לו ברוב התפעלות מה שאירע עם אותו משכיל ,כעס עליהם ר' יוסל ברוגזה ,ואמר,
בשביל זה הערתם אותי ,ידעתי שזה מה שיקרה ...ואחר כך המשכילים הלשינו על הס"ק שרצח את אותו משכיל ,ומאז
התחיל כל הפרשה עד שברח לסאדיגורה ,סיפור זה שמעתי מהרה"ח ר' שמואל אהרן וובער ששמע מבנו של ר' יוסל
שהיה נוכח בשעת מעשה ,והיה השליח לקרוא למשכיל לפני הס"ק .ויהי רצון שלשונאי ישראל בזמנינו גם יהיה מפלה,
וזכותו יגן עלינו ועל כל ישראל ונזכה לישועת ה' השלימה במהרה בימינו ,אכי"ר.
גליון פ"ד ,יוצא לאור על ידי וועד אמרי קודש קאפיטשיניץ -
להערות הארות ותרומות ניתן לפנות 0556727105 -
