gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מטעם · Mita'am — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: מטעם · Mita'am

שבוע: בראשית (2026-10-05)

מטעם · Mita'am — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מטעם ‪ 311‬לפרשת בראשית‬ ‫בס"ד‬ ‫רמזים בטעמי המקרא בפרשה‬ ‫מהספר העתידי רמזי טעם עם טעם לשב"ח מאת שלום המאירי‪ ,‬אשמח לתגובות במייל‪shalom303@gmail.com :‬‬ ‫תחל שנה וברכותיה‪ .‬טועמי"ה חיים זכו‪.‬‬ ‫ֽרץִׁ‬ ‫ש ַמִׁ֖ים ִׁ ְּו ֵאִׁ֥ת ִׁ ָּה ָּא ֶ‬ ‫את ִׁ ַה ָּ‬ ‫ה֑ים ִׁ ִֵׁ֥‬ ‫ר֣א ִׁ ֱא ֹל ִׁ‬ ‫אשית ִׁ ָּב ִָּׁ‬ ‫ְּב ֵר ִׁ֖‬ ‫(בראשיתִׁא‪ִׁ,‬א) ִׁ‬ ‫רבי יששכר שלמה רוטשילד מעיר‪ :1‬סופי התיבות בראשי'ת בר'א אלהי'ם הם אותיות אמ"ת שלא כסדרן אף‬ ‫סופי התיבות 'ברא אלהים את' הם אותיות אמ"ת כסדרן‪ .‬וי"ל שאותיות אמ"ת נרמזו דוקא בסופי התיבות ולא‬ ‫בהתחלותיהן (בשתי הופעותיהן הנזכרות) משום שחותמו‪ 2‬של הקב"ה אמת‪.3‬ע"כ‪.‬‬ ‫‪ ,‬כולם‬ ‫ֱֹלהים ֵ ֥את‬ ‫ֱֹלהים וכן בָּ ָּ ֣רא א ֑‬ ‫אשית בָּ ָּ ֣רא א ֑‬ ‫ונרמז בטעמים‪ :‬הטעמים בתיבות בְּ ֵר ֖‬ ‫בהברות האחרונות של התיבות‪ ,4‬ואף זה רמז שחותמו (חתימת – סיום התיבות) של הקב"ה אמת‪.‬‬ ‫שלום המאירי‬ ‫ָּבהּוִׁ(בראשיתִׁא‪ִׁ,‬ב) ִׁ‬ ‫הִׁתהּוִׁו ֹ‬ ‫(רביעי)ִׁה ְּי ָּת ֹ‬ ‫ָּ‬ ‫ִׁ‬‫ְּו ָּה ָּאִׁ֗ ֶרץ‬ ‫(רביעי)‪ ,‬רמז לארבעה יסודות‪ :‬אש‪ ,‬רוח‪ ,‬מים‪ ,‬עפר‪,‬‬ ‫רבי חיים אלתר פאנעט מבאר שהטעם וְּ הָּ ֗ ָּא ֶרץ‬ ‫‪5‬‬ ‫שמהם נבראת הארץ‪.‬‬ ‫רמז נוסף‪ :‬רבי ישראל אהרן קלצקין‪ ,‬מעדני הפרשה‪ ,‬מבאר‪ :‬הפסוק הראשון הוא הקדמה למעשה הבריאה‬ ‫כמו שמפרש רש"י שהכוונה היא קודם שנברא העולם‪.‬‬ ‫במסכת חגיגה פרק ב משנה א נאמר‪" :‬כל המסתכל בארבעה דברים‪ ,‬ראוי לו כאילו לא בא לעולם‪ ,‬מה למעלה‪,‬‬ ‫מה למטה‪ ,‬מה לפנים‪ ,‬ומה לאחור"‪.‬‬ ‫מוטעם רביעי ללמדנו‬ ‫לכן מיד בתחילת הבריאה כאשר מתחיל לספר מה היה בפועל קודם הבריאה וְּ הָּ ֗ ָּא ֶרץ‬ ‫שיש להיזהר מלהסתכל באותם ארבעה דברים‪.‬‬ ‫רמז נוסף‪ :‬במדרש‪ 6‬מבואר שהפסוק רומז לארבע גלויות‪" :‬ר"ש בן לקיש פתר קריא בגליות‪ .‬והארץ היתה‬ ‫תהו ‪ -‬זה גלות בבל‪ ,‬שנאמר (ירמיה ד) ראיתי את הארץ והנה תהו‪ .‬ובהו ‪ -‬זה גלות מדי (אסתר ו) ויבהילו‬ ‫‪ 1‬תורת יש"ר‪ ,‬רבי יששכר שלמה רוטשילד ראש ישיבת מאור התורה לייקווד‪ ,‬ירושלים תשעג‪.‬‬ ‫‪ 2‬חותם במובן של סוף‪ ,‬כמו 'בך חותמין'‪.‬‬ ‫‪ 3‬העורך רבי שלמה מתתיהו לוונטהל מוסיף‪" :‬בבעל הטורים ציין חמשה סופי תיבות אמ"ת נוספים בפרשה זו ועל כך‬ ‫כתב (ומקורו בבראשית רבה א‪ ,‬ז)‪' :‬מלמד שברא הקדוש ברוך הוא העולם באמת‪ ,‬כמו שנאמר (תהלים קי"ט ק"ס)‬ ‫ראש דברך אמת'‪ .‬אף בתקוני זוהר תיקון ס"ג (מהדו' מוסה"ק צ"ה ע"א) הובאו סופי תיבות אלו‪ ,‬ושם נוסף‪ ,‬שאף סופי‬ ‫שלשת התיבות האחרונות של מעשה בראשית הם אותיות אמ"ת‪' :‬אשר ברא אלהים לעשות'‪ .‬וי"ל שלכן נכתב בתהלים‬ ‫(קמ"ו‪ ,‬ו) על הבריאה כולה‪' :‬עשה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם השמר אמת לעולם'"‪.‬‬ ‫‪ 4‬ואילו ההטעמה בתיבה שאחרי כן הַ שָּ ַמ֖ים היא מלעיל‪ ,‬בהברה שלפני האחרונה‪.‬‬ ‫‪ 5‬תפוחי חיים על טעמי המקרא‪ ,‬רבי חיים אלתר פאנעט מקרלסבורג ואב"ד רמת אביב‪ ,‬ירושלים תשנט‪.‬‬ ‫‪ 6‬בראשית רבה‪ ,‬פרשה ב פסקה ד‪.‬‬ ‫א‬ ‫מטעם ‪ 311‬לפרשת בראשית‬ ‫בס"ד‬ ‫רמזים בטעמי המקרא בפרשה‬ ‫מהספר העתידי רמזי טעם עם טעם לשב"ח מאת שלום המאירי‪ ,‬אשמח לתגובות במייל‪shalom303@gmail.com :‬‬ ‫להביא את המן‪ .‬וחושך ‪ -‬זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם כתבו על‬ ‫קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל‪ .‬על פני תהום ‪ -‬זה גלות ממלכת הרשעה שאין להם חקר כמו התהום"‪.‬‬ ‫ומבאר רבנו בחיי (על הפסוק) "וביאור המדרש הזה כי ה' יתברך בפרשה זו מגיד מראשית אחרית‪ ,‬והכתוב‬ ‫כיוון לרמוז סוף הזמן בתחילת הזמן‪ ,‬להורות כי תכלית כוונת הבריאה הוא לימות המשיח וזהו תחילת‬ ‫המחשבה סוף המעשה"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫ונרמז בטעמים‪ :‬וְּ הָּ ֗ ָּא ֶרץ (רביעי)‪ ,‬רמז לארבע גלויות‪ .7‬ואפשר שמקום הטעם בתחילת הפסוק‪ ,‬רומז כדברי‬ ‫רבנו בחיי "לרמוז סוף הזמן בתחילת הזמן‪ ,‬להורות כי תכלית כוונת הבריאה הוא לימות המשיח וזהו תחילת‬ ‫המחשבה סוף המעשה"‪.‬‬ ‫שלום המאירי‬ ‫יתי אַ ְב ָרהָ ם‬ ‫יתי יִּצְ ָחק וְאַ ף אֶ ת ְב ִּר ִּ‬ ‫יתי ַיעֲקֹוב וְאַ ף אֶ ת ְב ִּר ִּ‬ ‫רמז נוסף‪ :‬מובא בזוהר‪ 8‬על הפסוק‪ְ :‬ו ָזכ ְַר ִּתי אֶ ת ְב ִּר ִּ‬ ‫אֶ זְ כֹּר וְהָ אָ ֶרץ אֶ זְ כֹּר (ויקרא כו‪ ,‬מב)‪ ,‬שהמלים "וְהָ אָ ֶרץ אֶ זְ כֹּר" רומזות לדוד המלך‪ ,‬המצטרף לשלשת האבות‬ ‫והוא רגל רביעי במרכבה‪ .9‬ע"כ‪.‬‬ ‫ונרמז בטעמים‪ :‬וְּ הָּ ֗ ָּא ֶרץ (רביעי)‪ ,‬רמז לדוד המלך‪ ,‬רגל רביעי במרכבה‪ ,‬הרמוז במלים "והארץ אזכר"‪.‬‬ ‫שלום המאירי‬ ‫רמז נוסף‪ :‬וְּ הָּ ֗ ָּא ֶרץ (רביעי)‪ ,‬באותו טעם כמו בפרשת בהר (ויקרא כה‪ ,‬כג)‪ :‬וְּ הָּ ֗ ָּא ֶרץ (רביעי) ל ֹּא ִּת ָמכֵר‬ ‫ִּלצְ ִּמתֻ ת כִּ י ִּלי הָ אָ ֶרץ‪,‬‬ ‫ללמד שהארץ שייכת למי ש ְבראה‪.10‬‬ ‫שלום המאירי‬ ‫‪ 7‬רבי ישראל אהרן קלצקין‪ ,‬מעדני הפרשה‪ ,‬מוסיף‪" :‬יש רמז נפלא במיקום הגלויות בתורה‪ .‬תהו זו המילה העשירית‬ ‫מתחילת התורה זה בבל שערכה מצור על ירושלים בעשרה בטבת הוא היום העשירי בחודש העשירי וכן עיקר השרפה‬ ‫של בית המקדש היתה ביום העשירי לחודש אב‪ .‬ובהו היא המילה הי"א בתורה‪ ,‬זה פרס שאנו מתחילים כל שנה את‬ ‫החג על הנצחון כנגדם ביום י"א לחודש אדר וכן מתחילה המסכת שמתארת את נצחוננו‪ :‬מגילה נקראת בי"א‪ .‬וחשך‬ ‫היא המילה הי"ב בתורה זה יוון שנוצחו ע"י י"ב בני חשמונאי (רש"י על ברך י׳ חילו)‪ .‬תהום המילה הט"ו בתורה זה‬ ‫אדום שקיבל שמו אדום בהיותו בן ט"ו ע"ש המאורע של הלעיטני נא מן האדם וזה היה ביום פטירת אברהם אבינו שאז‬ ‫היה עשו בן ט"ו‪ .‬לפי כל זה‪ ,‬יוצא שהמילה "והארץ" היא הכותרת של של כל המצבים הקשים שכלל ישראל יעברו‬ ‫בימיהם‪.‬‬ ‫בהקדמת "סולם בית אל" לסידור היעב"ץ‪ ,‬בתחילתו‪ ,‬סוף אות ב' (מחשבה וכוונת הלב)‪ ,‬כותב בלשון שבועה‪' :‬חי נפשי‪,‬‬ ‫כי העובדה שבני ישראל המעטים והמעונים והמוכים בכל מקום בו הם נמצאים ולמרות הכל הם שורדים‪ ,‬זהו נס גדול‬ ‫יותר מכל הניסים והמופתים שהיו במצרים'‪ .‬לפי "ז נפרש שהמילה 'והארץ' שמרמזת על כל הגלות הקשה והנס הגדול‬ ‫שאנו שורדים‪ ,‬היא המילה השמינית בתורה‪ ,‬שהמספר שמונה מסמל מעל לדרך הטבע‪ .‬כל זה נרמז בטעם רביעי‪,‬‬ ‫כלומר ארבעת הגלויות עד לקיבוצנו מארבע כנפות הארץ"‪.‬‬ ‫‪ 8‬זוהר חלק ב דף נג עא (פרשת בשלח)‪" :‬אמר רבי שמעון‪ ,‬וכן בגיניהון דאבהתא אזדמן פורקנא תדיר לישראל‪ ,‬דכתיב‬ ‫(ויקרא כו‪ ,‬מב) וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור‪ ,‬אבהתא תינח‪,‬‬ ‫מהו והארץ אזכור‪ ,‬אלא לאכללא עמהון דוד מלכא‪ ,‬דאיהו רתיכא באבהתא‪,‬ואינון מתערין פורקנא תדיר לישראל"‪.‬‬ ‫‪9‬ראה רבינו בחיי על ויקרא כו‪ ,‬מב‪" :‬והארץ אזכור‪ ,‬כדי להזכיר המרכבה בשלמותה‪ ,‬שאין מרכבה פחותה מארבעה"‪.‬‬ ‫ובספר "ליקוטי דברי דוד" הביא בשם רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב שדוד המלך נרמז ב"והארץ" כי היה נמוך‬ ‫כאדמה וכארץ‪.‬‬ ‫‪ 10‬עיין לקמן בפרשת בהר (ויקרא כה‪ ,‬כג) רמזים נוספים‪.‬‬ ‫ב‬