אור יוסף · Ohr Yosef — בראשית (2026-10-05)

גליון אור יוסף -בראשית תשפ"ז בעזהי"ת
קנ"ה עץ החיים ועץ הדעת עמוד א
ֹלהים עַ ל הָ ָאדָ ם לֵאמֹרִ ,מכֹל עֵ ץ הַ גָן ָאכֹל ת ֹאכֵלּ .ומֵ עֵ ץ הַ דַ עַ ת טֹוב
" ַויְצַ ו ה' אֱ ִ
ו ָָרע ל ֹא ת ֹאכַל ִממֶּ ּנּו ,כִ י בְ יֹום אֲ ָכלְָך ִממֶּ ּנּו מֹות ָתמּות" (בראשית ב טז-יז)
"וְ עֵ ץ הַ דַ עַ ת טֹוב ו ָָרע"
לאחר שברא הקדוש ברוך הוא את העולם ,וברא את האדם ,הוא שם את
האדם בגן עדן ,וציוה אותו איך להתנהג שם ,כפי שנאמר (בראשית ב ח-יז):
ֹלהים גַן בְּ עֵ דֶ ן ִּמ ֶקדֶ םַ ,ויָּשֶ ם שָּ ם ֶאת הָּ ָּאדָּ ם אֲ שֶ ר יָּצָּ רַ .ויַצְּ מַ ח ה' " ַויִּטַ ע ה' אֱ ִּ
ֹלהים ִּמן הָּ אֲ דָּ מָּ ה ,כָּל עֵ ץ נ ְֶּחמָּ ד לְּמַ ְּר ֶאה וְּ טֹוב לְּמַ אֲ כָּל ,וְּ עֵ ץ הַ חַ יִּים בְּ תֹוְך הַ גָּן, אֱ ִּ
ֹלהים ֶאת הָּ ָּאדָּ םַ ,ו ַינִּחֵ הּו בְּ גַן עֵ דֶ ן לְּעָּ בְּ דָּ ּה
וְּ עֵ ץ הַ דַ עַ ת טֹוב ו ָָּּרעַ ...וי ִַּקח ה' אֱ ִּ
ֹלהים עַ ל הָּ ָּאדָּ ם לֵאמֹרִ ,מכֹל עֵ ץ הַ גָן ָאכֹל ת ֹאכֵלּ .ומֵ עֵ ץ הַ דַ עַ ת ּולְּשָּ ְּמ ָּרּהַ .ויְּצַ ו ה' אֱ ִּ
טֹוב ו ָָרע ל ֹא ת ֹאכַל ִממֶּ ּנּו ,כִּ י בְּ יֹום אֲ ָּכלְָּך ִּממֶ נּו מֹות ָּתמּות".
ולכאורה ,הכתוב סותר את עצמו מיניה וביה .מחד נאמר (בראשית ב טז)ִ " :מכֹל
עֵ ץ הַ גָּן ָּאכֹל ת ֹאכֵל" ,ומשמע אף מעץ הדעת שבתוך הגן ,ומאידך נאמר (שם פסוק
יז)ּ" :ומֵ עֵ ץ הַ דַ עַ ת טֹוב ו ָָּּרע ל ֹא ת ֹאכַל ִּממֶ נּו" ,כלומר ,אין לאכול מכל עץ הגן.
והדבר טעון ביאור.
לאחר מכן ,הגיע הנחש לפתות את חוה לאכול מעץ הדעת ,וכך הוא אמר לה
ֹלהים ל ֹא ת ֹאכְּ לּו ִּמכֹל עֵ ץ הַ גָּן" .והאשה ענתה לו (בראשית ג א)ַ " :אף כִּ י ָּאמַ ר אֱ ִּ
ֹלהים
ּומפְ ִרי הָ עֵ ץ אֲ שֶּ ר בְ תֹוְך הַ גָןָ ,אמַ ר אֱ ִ
(שם פסוקים ב-ג)ִּ " :מפְּ ִּרי עֵ ץ הַ גָּן נ ֹאכֵלִ .
ל ֹא ת ֹאכְ לּו ִממֶּ ּנּו וְּ ל ֹא ִּתגְּ עּו בֹו ,פֶן ְּתמֻ תּון".
ואף על כך קשה ,שהרי עץ החיים הוא אשר נאמר עליו ,שהיה בתוך הגן ,כפי
שנאמר (בראשית ב ט)" :וְ עֵ ץ הַ חַ יִים בְ תֹוְך הַ גָן" ,ומדוע זה כאשר האשה מדברת
על עץ הדעת ,שעליו הצטוו שלא לאכול ממנו ,היא מכנה אותו "הָּ עֵ ץ אֲ שֶ ר בְּ תֹוְך
הַ גָּן"?
ואף אם נאמר שאמרה כן משום שגם עץ הדעת היה בתוך הגן ,הרי אין סיבה
שהיא תכנה אותו בסתם "הָּ עֵ ץ אֲ שֶ ר בְּ תֹוְך הַ גָּן" ,שהרי גם עץ החיים בתוך הגן,
ומותר לאכול ממנו .ואף דבר זה טעון ביאור.
נערך ע"י ר' יוסף ארי' ראבינאוויטץ ,ניתן לקבל הגליון באתר גליונות ובאתר לדעת ,ובדו"א gilyonOhrYosef@gmail.com
גליון אור יוסף -בראשית תשפ"ז בעזהי"ת
קנ"ה עץ החיים ועץ הדעת עמוד ב
הנחש השיב לאשה שחששה לאכול ולנגוע בעץ הדעת שמא תמות ,ואמר לה
ֹלהים ,כִּ י בְּ יֹום אֲ ָּכ ְּלכֶם ִּממֶ נּו ,וְּ נִּפְּ ְּקחּו
(בראשית ג ד-ה)" :ל ֹא מֹות ְּתמֻ תּון .כִּ י יֹדֵ עַ אֱ ִּ
ֵאֹלהים י ְֹּדעֵ י טֹוב ו ָָּּרע" .על דבריו אלו של הנחש אמרו חז"ל ִּיתם כ ִּעֵ ינֵיכֶם ,וִּ ְּהי ֶ
(בראשית רבה פרשה כ אות א)ִּ '" :איש לָּשֹון בַ ל יִּכֹון בָּ ָּא ֶרץ' (תהלים קמ יב) ...זה הנחש
שאמר לשון הרע על בוראו" .כלומר ,הטענה על הנחש היתה שאמר לשון הרע,
אך לא היתה עליו טענה על שאמר שקר .ויש להבין ,שהרי הקדוש ברוך הוא
אמר על עץ הדעת (בראשית ב יז)" :כִּ י בְּ יֹום אֲ ָּכלְָּך ִּממֶ נּו מֹות ָּתמּות" ,ואילו הנחש
אמר (בראשית ג ד)" :ל ֹא מֹות ְּתמֻ תּון" ,אם כן לכאורה הוא שיקר ,ולא רק דיבר
לשון הרע ,ומדוע לא באו אליו בטענה על כך?
זאת ועוד .ברמב"ן (בראשית ב ט) מובא" :שלשה אמרו אמת ואבדו מן העולם
ואלו הן נחש ומרגלים ודואג האדומי" .כלומר ,הנחש אמר אמת .ויש להבין,
שהרי הקדוש ברוך הוא אמר שאם יאכל האדם מעץ הדעת ,ימות ,ואילו הנחש
אמר שלא ימותו .אם כן ,לכאורה הוא שיקר ,ולא אמר אמת?
ויתירה מכך .בילקוט שמעוני (בראשית רמז כה) מובא שכל מה שאמר הנחש ,על
פי מלאך הוא היה ,ומלאך ודאי אינו משקר .וכך מובא שם" :מה עשה סמ',
לקח כת שלו ,וירד וראה כל הבריות ,ולא מצא בהם חכם להרע כנחש ,שנאמר
(בראשית ג א)' :וְּ הַ נָּחָּ ש הָּ יָּה עָּ רּום' ,והיתה דמותו כעין גמל ,ועלה ורכב עליו...
משל למה הדבר דומה ,לאדם שיש בו רוח רעה ,כל מעשים שהוא עושה ,וכל
מה שמדבר ,אינו מדעתו ,אלא מדעת רוח רעה שיש בו .כך הנחש ,כל מעשים
שעשה ,לא דיבר אלא מדעתו של סמ'".
עוד טעון ביאור ,שהרי על עץ החיים נאמר (בראשית ג כב)" :וְּ עַ ָּתה פֶן י ְִּּשלַח יָּדֹו
וְּ ל ַָּקח גַם מֵ עֵ ץ הַ חַ יִּים וְּ ָּאכַל וָּחַ י ְּל ֹעלָּם" ,ואילו על עץ הדעת נאמר (בראשית ב יז):
"כִּ י בְּ יֹום אֲ ָּכלְָּך ִּממֶ נּו מֹות ָּתמּות" ,אם כן יכול היה אדם לאכול מעץ החיים
קודם שאכל מעץ הדעת ,ולאחר מכן לחיות לעולם ,ומדוע לא עשה כן? ועוד יש
לדעת ,מה היה דינו של אדם אם היה אוכל משני העצים ,האם היה מת או חי
לעולם? והרי במקרה כזה היה מתבטל ממה נפשך אחד מדברי ה' ,דבר
שכמובן ,לא שייך שיהיה.
גליון אור יוסף -בראשית תשפ"ז בעזהי"ת
קנ"ה עץ החיים ועץ הדעת עמוד ג
עוד יש להבין ,מדוע כאשר נצטווה האדם שלא לאכול מעץ הדעת ,נאמר לו
(בראשית ב יז)ּ" :ומֵ עֵ ץ הַ דַ עַ ת טֹוב ו ָָּּרע ל ֹא ת ֹאכַל ִּממֶ נּו ,כִ י בְ יֹום אֲ ָכלְָך ִממֶּ ּנּו מֹות
ָתמּות" .האם הסיבה לכך שנאסר עליו לאכול מעץ הדעת הוא משום שאכילה
זו תביא למותו? והרי סיבת האיסור היא עצם העובדה שהקדוש ברוך הוא
אסר עליו לאכול מעץ זה?
"ּומֵ עֵ ץ הַ דַ עַ ת טֹוב ו ָָרע"
הנה ,כדי לבאר ענין זה ,יש להקדים שמהותה של דעת היא התחברות ,כפי
שנאמר (בראשית ד א)" :וְּ הָּ ָּאדָּ ם יָדַ ע ֶאת חַ ּוָּה ִּא ְּשתֹו ,ו ַַתהַ ר ו ֵַתלֶד ."...כלומר,
ידיעה היא לשון של חיבור .וכן נאמר (בראשית יח יט)" :כִּ י יְדַ עְ ִתיו ,לְּמַ עַ ן אֲ שֶ ר
יְּצַ ּוֶה ֶאת בָּ נָּיו וְּ ֶאת בֵ יתֹו ַאחֲ ָּריו" ,ופירש רש"י (שם)'" :כִּ י יְּדַ עְּ ִּתיו' -לשון חיבה...
שהמחבב את האדם ,מקרבו אצלו ,ויודעו ומכירו".
הנחש אמר לחוה ,שאם הם יאכלו מעץ הדעת ,הם יהיו "י ְֹּדעֵ י טֹוב ו ָָּּרע" ,כפי
ֹלהים ,כִּ י בְּ יֹום אֲ ָּכ ְּלכֶם ִּממֶ נּו ,וְּ נִּפְּ ְּקחּו עֵ ינֵיכֶם,
שנאמר (בראשית ג ה)" :כִּ י יֹדֵ עַ אֱ ִּ
ֵאֹלהים ,י ְֹּדעֵ י טֹוב ו ָָּּרע" .כלומר ,לאחר שאכל האדם מעץ הדעת ,הוא ִּיתם כ ִּ
וִּ ְּהי ֶ
נהיה בבחינת 'יודע טוב ורע' .הוא מחובר ומקושר ,הן לטוב והן לרע .טבעו של
האדם הוא לאהוב את הטוב ,אך גם לאהוב את הרע ,כפי שנאמר (משלי ט יז):
"מַ יִּם גְּ נּובִּ ים י ְִּּמ ָּתקּו ,וְּ לֶחֶ ם ְּס ָּת ִּרים ִּינְּעָּ ם" .גם אדם בעל אישיות נאצלת ומדות
טובות ,יש בו חלקים המתחברים לרע ,ויכול הוא להתפעל ממנו ,כפי שנאמר
(בראשית ח כא)" :כִּ י יֵצֶ ר לֵב הָּ ָּאדָּ ם ַרע ִמ ְּנע ָֻריו" .ככל שהאדם נחות יותר ,כך
הוא מחובר יותר לרע ופחות לטוב ,וככל שנעלה הוא יותר ,מתגברת יותר
נשמתו על גופו ,ומחובר הוא לטוב יותר מאשר לרע ,כפי שנאמר (תהלים צז י):
"אֹהֲ בֵ י ה' ִּשנְּאּו ָּרע" ,וכן נאמר (משלי ח יג)" :י ְִּּר ַאת ה' ְּשנ ֹאת ָּרע".
אדם הראשון עמד בפני הבחירה אם לאכול מעץ החיים או מעץ הדעת.
הבחירה היתה אם להשליט את הנשמה על הגוף ,ולא להיות מחובר לרע בשום
אופן ,ואפילו גופו ימשך לרע ,הוא ימאס בו כרעל שמאוס אף אם טעים הוא,
או להתחבר לעולם דרך הגוף והחומר ,כך שהוא יהיה קשור לטוב ולרע.
גליון אור יוסף -בראשית תשפ"ז בעזהי"ת
קנ"ה עץ החיים ועץ הדעת עמוד ד
כאשר אכל האדם מעץ הדעת הוא בחר להיות מחובר לטוב ולרע .הוא בחר
להתחבר לעולם גם על ידי גופו ,הנמשך לטוב ולרע.
"בְ יֹום אֲ ָכלְָך ִממֶּ ּנּו מֹות ָתמּות"
בכך יובן היטב מדוע המיתה שנגזרה על האדם אינה רק עונש ,אלא היא סיבה
ותוצאה של אכילתו מעץ הדעת .אכילתו מעץ הדעת קישרה וחיברה אותו לרע,
והרע אין לו קיום .טבעו של הרע הוא שנשחת ומת .כח הקיום בעולם הוא כח
הטוב ,וכאשר התחבר האדם גם לרע ,הוא התחבר להשחתה ולמיתה.
לכן ,אין הביאור בכתוב (בראשית ב יז)ּ" :ומֵ עֵ ץ הַ דַ עַ ת טֹוב ו ָָּּרע ל ֹא ת ֹאכַל ִּממֶ נּו,
כִּ י בְּ יֹום אֲ ָּכלְָּך ִּממֶ נּו מֹות ָּתמּות" ,שהמיתה היא סיבת האיסור .סיבת האיסור
היא עצם העובדה שהקדוש ברוך הוא אסר עליו לאכול מעץ זה .אלא שהמיתה
היא תוצאת האכילה מעץ הדעת .הכתוב אומר ,שהואיל ואסור לאכול מעץ
הדעת ,הרי שאכילת איסור זו מחברת את הדעת לרע ,ומביאה בהכרח למותו.
עץ החיים ועץ הדעת – עץ אחד הם
לפי זה ,נראה לומר שעץ החיים ועץ הדעת ,עץ אחד הם .האדם יכול היה לבחור
איך לאכול מהעץ הזה .הוא יכול היה לאכול ממנו אכילה רוחנית ,בקדושה,
ועל פי ציווי ה' ,ולהתקשר רק לטוב שבעולם ולחיות לעולם .זו היא אכילה
מעץ החיים .אך הוא בחר לאכול אכילה גשמית ,בניגוד לציווי ה' ,ולהתחבר
גם לרע שבעולם ,ולכן נגזרה עליו מיתה .זו היא אכילה מעץ הדעת.
בחירה זו לא עמדה רק בפני אדם הראשון .כל אחד מאיתנו נדרש לעשות את
כל מעשיו לשם שמים ,ולהתחבר לטוב .לאכול ,לישון ולהנות לשם שמים ,כדי
שיהיה לו כח לעבודת הבורא ,כפי שמובא בשולחן ערוך (או"ח סי' רלא ס"א):
"וכן בכל מה שיהנה בעולם הזה ,לא יכוין להנאתו ,אלא לעבודת הבורא
יתברך ,כדכתיב (משלי ג ו)' :בְּ כָּל ְּד ָּרכֶיָך דָּ עֵ הּו' ,ואמרו חכמים (אבות פ"ב מי"ב):
'כל מעשיך יהיו לשם שמים' ,שאפילו דברים של רשות ,כגון האכילה
והשתיה וההליכה והישיבה והקימה והתשמיש והשיחה וכל צרכי גופך,
יהיו כולם לעבודת בוראך ,או לדבר הגורם עבודתו .שאפילו היה צמא ורעב,
גליון אור יוסף -בראשית תשפ"ז בעזהי"ת
קנ"ה עץ החיים ועץ הדעת עמוד ה
אם אכל ושתה להנאתו אינו משובח ,אלא יתכוין שיאכל וישתה כפי חיותו,
לעבוד את בוראו ...וכן בשכיבה ,אין צריך לומר שבזמן שיכול לעסוק בתורה
ובמצוות לא יתגרה בשינה לענג עצמו ,אלא אפילו בזמן שהוא יגע וצריך לישן
כדי לנוח מיגיעתו ,אם עשה להנאת גופו אינו משובח ,אלא יתכוין לתת שינה
לעיניו ולגופו מנוחה לצורך הבריאות שלא תטרף דעתו בתורה מחמת מניעת
השינה ...כללו של דבר ,חייב אדם לשום עיניו ולבו על דרכיו ולשקול כל מעשיו
במאזני שכלו ,וכשרואה דבר שיביא לידי עבודת הבורא יתברך יעשהו ,ואם
לאו לא יעשהו .ומי שנוהג כן ,עובד את בוראו תמיד".
ונראה לבאר ,שמה שאמר הקדוש ברוך הוא לאחר חטאו של אדם הראשון:
"הֵ ן הָּ ָּאדָּ ם הָּ יָּה כְּ ַאחַ ד ִּממֶ נּו לָּדַ עַ ת טֹוב ו ָָּּרע ,וְּ עַ ָּתה פֶן י ְִּּשלַח יָּדֹו וְּ ל ַָּקח גַם מֵ עֵ ץ
הַ חַ יִּים ,וְּ ָּאכַל וָּחַ י ְּל ֹעלָּם" ,כוונתו היתה שלאחר שאכל האדם מעץ הדעת,
והתחבר גם לרע ,יש חשש שיאכל מעץ החיים .כלומר ,יש חשש שיערב את
הרע בטוב ,ויקלקל גם את הטוב [וראה רמב"ן ויקרא יט ב" :נבל ברשות התורה"].
לכן ,גירש הקדוש ברוך הוא את האדם מגן עדן ,מקום הטוב.
לפי זה ,אין סתירה בין הכתובים .מחד נאמר (בראשית ב טז)ִ " :מכֹל עֵ ץ הַ גָּן ָּאכֹל
ת ֹאכֵל" ,ומשמע אף מעץ הדעת שבתוך הגן ,ומאידך נאמר (שם פסוק יז)ּ" :ומֵ עֵ ץ
הַ דַ עַ ת טֹוב ו ָָּּרע ל ֹא ת ֹאכַל ִּממֶ נּו" ,כלומר ,אין לאכול מכל עץ הגן .שכן באמת
מותר היה לאכול מכל עץ הגן ,וההבדל הוא רק באופן האכילה .מאותו עץ היה
מותר לאכול באופן של עץ החיים ,ולא באופן של עץ הדעת.
כמו כן ,לא קשה מדוע אף על פי שעץ החיים הוא אשר נאמר עליו ,שהיה בתוך
הגן ,כפי שנאמר (בראשית ב ט)" :וְ עֵ ץ הַ חַ יִים בְ תֹוְך הַ גָן" ,ומכל מקום כאשר
האשה מדברת על עץ הדעת ,שעליו הצטוו שלא לאכול ממנו ,היא מכנה אותו
(בראשית ג ג)" :הָּ עֵ ץ אֲ שֶ ר בְּ תֹוְך הַ גָּן" .שכן האשה מדברת על אותו העץ ,שעליו
נאמר שהיה בתוך הגן .אותו העץ הוא עץ החיים ,וגם עץ הדעת .הוא העץ אשר
הצטוו לאכול ממנו על פי ציווי ה' ,ולא לאכול ממנו כנגד ציווי ה'.
גליון אור יוסף -בראשית תשפ"ז בעזהי"ת
קנ"ה עץ החיים ועץ הדעת עמוד ו
מובן גם מדוע לאחר שהקדוש ברוך הוא אמר על עץ הדעת (בראשית ב יז)" :כִּ י
בְּ יֹום אֲ ָּכלְָּך ִּממֶ נּו מֹות ָּתמּות" ,אמר עליו הנחש (בראשית ג ד)" :ל ֹא מֹות ְּתמֻ תּון",
ולא באו אליו בטענה על כך ששיקר .שכן ,על אותו העץ שאמר הקדוש ברוך
הוא שהאוכל ממנו ימות ,והיינו אם יאכל באופן של עץ הדעת ,אמר הנחש
שהאוכל לא ימות ,שהרי ניתן לאכול ממנו גם באופן של עץ החיים ,וכפי
שהתבאר.
גם לא קשה מדוע לא אכל האדם קודם מעץ החיים ,או מה היה קורה אם היה
אוכל מעץ החיים ומעץ הדעת ,שכן לא שני עצים הם ,ועמדה בפני הבחירה
באיזה אופן לאכול מהעץ.
צדיקים ,אין הקב"ה מביא תקלה על ידם
על פי הדברים הללו ניתן ליישב מה שהקשה דודי זקני זצוק"ל ,בשם אביו
האדמו"ר רבי ברוך פנחס ,האיך יתכן שהאדם נכשל ואכל מעץ הדעת ,ועבר
על ציוויו של הקדוש ברוך הוא ,והרי אמרו חז"ל (חולין ה ע"ב)" :השתא בהמתן
של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידן [היינו חמורו של פנחס
בן יאיר ,שלא רצה לאכול טבל] ,צדיקים עצמן לא כל שכן" .אם כן ,איך יתכן
שבאה תקלה כזו לאדם הראשון?
והנה ,תוספות (חולין שם ד"ה צדיקים) מקשים מכמה תנאים שנכשלו בחטאים,
והאיך מתיישב הדבר עם הכלל שצדיקים ,אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה
על ידם? תוספות מיישבים ,וזו לשונם" :ואומר ר"י ,דדוקא במידי דאכילה
אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידן ,שגנאי הוא לצדיק שאוכל דבר
איסור" .כלומר ,דוקא דבר שהוא מהמאכלות אסורות ,המטמטמים את הלב,
הוא שאין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה לצדיק שיאכל ,ולא שאר איסורים.
לפי זה ,אם עץ הדעת היה עץ בפני עצמו ,הרי שהוא היה מהמאכלות
האסורות ,ולא היה הקדוש ברוך הוא מביא תקלה לאדם ,שיאכל ממנו .אולם,
הואיל ועץ החיים ועץ הדעת ,עץ אחד הם ,הרי שאין העץ הזה מאכל אסור
בעצם ,ותלוי איסורו באופן האכילה ,וכפי שהתבאר .משום כך ,אין הוא בכלל
גליון אור יוסף -בראשית תשפ"ז בעזהי"ת
קנ"ה עץ החיים ועץ הדעת עמוד ז
הדברים שאין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידם ,ולכן נכשל בו אדם
הראשון.
עץ הדעת – גפן היה או חטה היה
על פי דברים אלו ,יש להעמיק בדברי הגמרא המבארת מה היה עץ הדעת .וכך
שנינו בברייתא (סנהדרין ע ע"א)" :רבי מאיר אומר ,אותו אילן שאכל אדם
הראשון ממנו ,גפן היה ...רבי יהודה אומר ,חטה היה."...
הגפן ,שממנו נעשה היין מרמז היטב על תכונה זו של העץ ,שהאוכל ממנו לשם
שמים ,אוכל מעץ החיים ,ואילו האוכל ממנו לשם תאוותו ,אוכל מעץ הדעת.
כך גם היין .יש מי שמתבשם ביין ,ובעקבות זאת הוא מגיע לדביקות בה' ,בלא
שום מחיצות ,ודברי תורה יוצאים מפיו בלא להפסיק ,ויש מי ששותה מן היין
ומתגולל בקיאו כבהמה ,ודיבורים שאינם טובים יוצאים מפיו.
כך גם החיטה ,שעליה אמרו בגמרא (סוכה מב ע"ב) שהיכול לאכול כזית דגן ,יש
להרחיק מצואתו ארבע אמות כדי לקרוא קריאת שמע ולהתפלל ,ומוסיף על
כך רב חסדא שהיינו דוקא אם יכול לאכול את הדגן בשיעור של כזית בכדי
אכילת פרס ,ואמר רב חייא בריה דרב ייבא שיש הבדל לענין זה בין גדול לקטן,
שבגדול אפילו אינו יכול לאכול שיעור זה ,והוא מביא על כך את הכתוב (קהלת
יֹוסיף מַ כְּ אֹוב" .כלומר ,ככל שאדם יש לו יותר דעת ,כך יֹוסיף דַ עַ ת ִּ
א יח)" :וְּ ִּ
צואתו מסריחה יותר .יכול האדם להשתמש בדעת שניתנה לו ,ולקלקל ולערב
רע באכילתו ,כפי שנאמר (ירמיה ד כב)" :חֲ כ ִָּּמים הֵ מָּ ה לְּהָּ ַרע" .והביאור הוא
שהחיטה משתנה לפי האדם האוכל אותה .וזה הוא הביאור בכך שעץ שאכל
ממנו אדם הראשון ,חיטה היה ,שכן כאמור משתנה הוא לפי אופן אכילתו.
יתם ֶּאת הָ ָא ֶּרץ"
" ִה ְננִי מַ ְש ִח ָ
מטבעה של ההתחברות לרע הוא שהרע מתגבר והולך ,שכן האדם נמשך אחר
החומר יותר ויותר .לכן ,לאחר שאכל האדם הראשון מעץ הדעת ,והתחבר
לרע ,המשיכו בני האדם להתחבר לרע עוד ועוד ,עד שלא היו מחוברים לטוב
גליון אור יוסף -בראשית תשפ"ז בעזהי"ת
קנ"ה עץ החיים ועץ הדעת עמוד ח
כלל ,כפי שנאמר עליהם (בראשית ו ה)ַ " :רבָּ ה ָּרעַ ת הָּ ָּאדָּ ם בָּ ָּא ֶרץ ,וְּ כָּל יֵצֶ ר מַ ְּח ְּשבֹת
לִּבֹו ַרק ַרע כָּל הַ יֹום".
ומשראה הקדוש ברוך הוא כך ,אמר (בראשית ו יג)ֵ " :קץ כָּל בָּ שָּ ר בָּ א ְּל ָּפנַי ,כִּ י
יתם ֶּאת הָ ָא ֶּרץ" .הקדוש ברוך הוא מָּ ל ְָּּאה הָּ ָּא ֶרץ חָּ מָּ ס ִּמפְּ נֵיהֶ ם ,וְ ִה ְננִי מַ ְש ִח ָ
הביא עליהם את ההשחתה המוטבעת כבר בארץ מכח מעשיהם .וכאשר מתו
כולם במבול ,ונסתיימה המיתה שנמשכה מחטאו של אדם הראשון ,היה ניתן
להתחיל את העולם מחדש על ידי נח ,שהיה מקושר גם לטוב ,שנאמר (בראשית
ֹלהים ִּה ְּתהַ לְֶך נֹחַ ".
ו ט)ֶ " :את הָּ אֱ ִּ
