לעבדך באמת · Le'uvdechu Be'emes — בראשית (2026-10-05)

בראשית
תשפ"ז
משה עבד ה' במשנתו של האי צדיק הרה"ק
בעל ישועות משה מויז'ניץ זי"ע ועכי"א
ליקוט נאדר בענין
לימוד פרשת השבוע ומפרשיה בעיון
לרגל ההתעוררות בקרב ציבור היראים לקנין התורה שבכתב
עם התחלת התורה מבראשית
"הייתי רגיל לבוא לגראסווערדיין לאדמו"ר * מתפשטת הארת קדושה
מויז'ניץ זיע"א ,ראיתי שם כ"ק שליט"א ,פעם בפתיחת זמן הקיץ לתלמידי הישיבות הק'
למדנו ביחד חומש ורש"י לפני שנכנס כ"ק אביו
ערב שבת הוקדש ללימוד הפרשה
בשנת תשמ"ח ,אמר רבינו:
הרב הקדוש זיע"א לטיש". באחת משיחותיו הפרטיות עמי ,שמעתי
מרבינו על קצת מסדרי לימודיו בהיותו אברך, ידוע מספה"ק גודל הארת הקדושה
ספר "בסתר עליון" המתפשטת בנפש האדם על ידי לימוד פסוקי
כאשר סיפר לי שאת יום חמישי בשבוע הקדיש
לתולדות המקובל הגה"צ רבי יהודה זאב ליבוביץ הפרשה כדבעי ,עם פירוש רש"י הקדוש.
זצ"ל כולו ל'חזרה' על כל אשר למד מתחילת השבוע
פרק ב' ,גירסא דינקותא' בימים ראשון עד רביעי .זה היה 'יום שכולו חזרה'. פשיטא שמוטל על כל בחור לקבוע סדרים
* אז אמר לי גם רבינו ,שאת ימי ערב שבת ושב"ק לעצמו בכדי לסיים בכל שבוע ושבוע את
הקדיש ללימוד הפרשה עם מפרשיה וללימוד ספרי הפרשה כולה בלימוד כדבעי.
"האם כבר סיימת את הרמב"ן על חסידות .הוא אמר לי שביום שישי העביר תחילה *
הפרשה"? את הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום ,על פי לא להיות 'עם הארץ מדאורייתא'
מספר הגה"ח הרב אריה ווייס שליט"א ,רב דברי זקינו ה"צמח צדיק" זי"ע שאמר שראוי זכיתי להיות מקורב אל כ"ק מרן רבינו בעל
דחסידי ויזניץ בלונדון יצ"ו: למסור נפש להעביר את הפרשה שמו"ת עוד הישועות משה זצוק"ל ,וקבלתי ממנו הדרכות
לפני כניסת השבת ,ולאחר מכן חזר ללמוד את רבות.
זכורני כי כ"ק רבינו זי"ע ,בהיותו מכהן
הפרשה. זכורני ,באחת מערבי השבתות בקיץ תשכ"ט,
כראש הישיבה ,כשנמשכה השעה אחה"צ
הגה"ח הרב שמשון לרנר שליט"א נכנס בערב שב"ק לפני התפילה לביהמ"ד,
בשבתות הארוכות היה מסתובב ליד חדרי
שם ישבתי אז ועיינתי בדברי הרמב"ן על פרשת
הפנימיה שבישיבה כשהוא כולו כאש יוקדת
* השבוע .הוא ניגש אלי ,התבונן ,ואמר:
ומחא כפים בהתלהבות' :שבת! שבת קודש!',
"טוב מאד ללמוד את הפרשה עם פירוש רש"י
וכך היה מעיר את הבחורים. מתוך מכתבו של המקובל רי"ז ומפרשי התורה .כשהייתי בחור ,הורה לי אבי הקדוש
אם היה מבחין בבחורים שעומדים סתם ליבוביץ (רבינו ה"אמרי חיים" זי"ע) שלא יעבור עלי שבוע
ומשוחחים ומבטלים הזמן להבל וריק ,היה נביא כאן מכתב שכתב רבינו (-המקובל מבלי לימוד פירוש רש"י ומפרשי הפרשה ,ואמר לי
שגור בלשונו לשאול" :האם כבר סיימת את הגה"צ רבי יהודה זאב ליבוביץ זצ"ל ,בעל במליצה להזהר שלא להיות כאותם אברכים שהם
דברי האוה"ח הק' והרמב"ן על הפרשה"? ספרי "זיו יהודה" ו"וזאת ליהודה") לידיד בבחינת 'צורבא דרבנן' ו'עם הארץ מדאורייתא'"...
ע"פ ספר "הליכות הישועות משה" נעוריו הרבי הקדוש ה"ישועות משה" מויזניץ, הגה"ח הרב שמשון לרנר שליט"א
להרב יחזקאל יוסף גייגר שליט"א
בשנת תשמ"ה: בהקדמה לספרו "המפתח הגדול"
לימוד פירוש ה"אור החיים" הקדוש על הפרשה
יקרת הזמן בעיני אביו הקדוש ,שחס על הרגע הגליון .זקיה"ק ה"אמרי חיים" הפליא חלוקת לימוד למחזור שנות שמיטה
כמימרא של טבילת הקולמוס בדיו ,והעדיף בהזדמנות את הדבר שההערות כתובות ספר "אור החיים הקדוש" הוא כרכא דכולא
לציין הגהותיו בעפרון אף שאינה כתיבה תמה. בעפרון ולא בקולמוס ,בציינו שניכר מכך גודל ביה ,בלול מכל חלקי התורה .המעיין בו ימצא
גם אאמו"ר הק' זי"ע קבע שיעור בספה"ק בין בתרי דבריו כל ארבעת חלקי פרד"ס
והיה הוגה בו כל שבוע .בשנים קדמוניות מסר התורה ,פשט ,רמז ,דרוש וסוד.
שיעור בספה"ק ,וחילק את הלימוד למחזור שנת זקיה"ק ה"אמרי חיים" סיפר שאביו הקדוש
השמיטה ,דהיינו שבשנה ראשונה לשביעית למד בעל ה"אהבת ישראל" זי"ע היה נוהג לסיים את
עמהם עד 'שני' ,בשנה שלאחריו עד 'שלישי' וכן כל דברי ה'אור החיים' הקדוש על הפרשה,
הלאה ,וכה היה מסיים את הספר כולו אחת לשבע מדי שבוע בשבוע ,ואם לא עלתה בידו לסיים
שנים. עד צאת השבת היה משלימו משך השבוע
מתוך שיחת קדשו של מרן אדמו"ר שליט"א שלאחריו.
מויזניץ כרכי ה'חומש' עם פירוש האור החיים
בשולה"ט שבת פרשת בלק תשע"ז הק' שהיו ברשות זקיה"ק ה"אהבת ישראל",
* מיטיב את הנרות מעוטרים בהגהות שונות שהעלה בשולי
מוגש ע"י מכון אור פני משה להפצת משנתו הטהורה של כ"ק מרן אדמו"ר בעל הישועות משה מויזניץ זי"ע
חסידים .זקיני הקדוש (-רבינו "איך אפשר אחרת"?
ה"אהבת ישראל" זי"ע) סיים סגולה לבטל גזירות ומחלות! פעם שאלני רבינו אם אני
בכל שבוע את ה"אור החיים" בכולל "חזון נחום" שבקרית ויזניץ ,פועל רבות בשנים שיעור קבוע בספר לומד מדי שבוע ב"אור החיים"
הק' ,וכשהיה נוסע לשבות אוה"ח הק' בלילי שבת אחר חצות. הקדוש ,באומרו" :איך יכול
בערי החסידים במארמרוש מספר יו"ר הכולל ,הרה"ח רבי שמואל יוסף הכהן ברכר הי"ו: אברך חסידי לגשת אל השבת
והיה שם ציבור גדול מאד ולא בלא ללמוד את ה'אור החיים' הק'
רבינו זי"ע אמר לי כמה פעמים" :גדול ונשגב הוא זמן נעלה זה של ליל
הספיק לסיים את כל קטעי שב"ק אחר חצות ,ולימוד תורה ברבים בזמן זה -ובפרט שיעור בספר קדוש על הפרשה?"
האוה"ח הק' על הפרשה -לא כה'אור החיים הקדוש' -בכוחו לבטל גזירות ומחלות .אף אני לומד באותה רבינו אף הציע לי הצעה
החסירם ,אלא השלים אותם שעה את שיעורי ,וברצוני להיות שותף בכך לבטל הגזירות". כדי להקל על השלמת הלימוד,
במהלך השבועות הבאים. והיא -ללמוד לפי סדר
בתחילה קבעתי את השיעור רק לשבתות החורף .בהגיע שבתות
ספר "בהורמנא דמלכא", הקיץ ,הבחין בי רבינו אחר סיום ה'טיש' שהנני עוד מתעכב על השמיטה ,בשנה הראשונה
סאטמאר וויליאמסבורג מקומי ,ופנה אלי בשאלה" :שמואל יוס'ל ,גייסט נישט אין כולל"? עניתי ללמוד עד 'שני' מדי שבוע,
* ואמרתי כי בשבתות הקיץ שה'טיש' מסתיים בשעה כה מאוחרת לא בשנה השניה לשמיטה -עד
קבעתי שיעור ,הגיב רבינו" :מחלות וגזירות יש לדאבון לב גם בקיץ", שלישי ,וכך הלאה .כך אסיים
הספר מיועד לכל יהודי! במשך שבע שנים את לימוד
כאומר שהשמירה הנמשכת משיעור זה צריכים לה גם עתה .מאז נקבעו
באותו ביקור מרומם של האור החיים הק'.
כמובן השיעורים לכל שבתות השנה ,תוך שרבינו זי"ע מתעניין מזמן
האדמו"ר מסאטמאר במעונו, משמשו הרה"ח ר' צבי פייביש
לזמן אודותיו.
אמר רבינו: גליון "קשר איתן" ויזניץ, מילר הי"ו,
"חידוש יש בהקדמת האוה"ח בלק תשפ"ד מתוך פרקי זכרונותיו שפורסמו
הק' לספרו "חפץ ה'" ,שכותב שם בגליון "היכלות" -ויזניץ
שמי שאינו לומד תורה לשמה שאם יבוא ה' לעמוד עמו בדין -יוכל! כי הפליא *
לא ילמד בספריו" (וזלש"ק" :ח"ו נתכוונתי לעשות הטוב והישר ,עכלה"ק. מדוע התקדמה ה'סימניה' ל'וזאת
והפטיר רבינו זי"ע" :ראה עד היכן מסוגל לשום דבר ,זולת רצון יוצרי ,כי למה אהיה
הברכה'
ילוד אשה להתעלות!" ושוב חזר בלהט על כעבד המתעצל במלאכת אדונו ולמה באתי
ברבות הימים ,נוכחתי שרבינו נוהג ללמוד
מעולם העליונה ,וה' יעזרני על דבר כבוד שמו את כל האוה"ח הק' על הפרשה מדי שבוע המילים' :איש האלקים'...
אין לתאר את רגש הקודש של ערגה לדמותו כי גלוי וידוע לפני ה' כי כל כוונתי לעשות
בשבוע.
של משה רעיא מהימנא ,אשר אפף את החדר .רצון יוצרי ,לכן כל פותח ספר זה וקורא בו
בתקופה שעמדתי לשמשו בשהותו למנוחה
משמשו הרה"ח ר' צבי פייביש מילר הי"ו - ,לא תהיה הכוונה אלא בדחילו ורחימו לשם
בשווייץ בשלהי דקייטא ,גיליתי לאחר תשעה
שם שמים").
באב שהסימניה ב"אור החיים" הקדוש מונחת
נענה האדמו"ר מסאטמאר וקרא" :גם בספרו * בפרשיות נצבים-וילך ,ולאחר
"פרי תואר" כתב כן". מכן ב"וזאת הברכה" .הרהבתי
והמשיך רבינו" :ואולם, מתוך כתב יד קודש של רבינו זי"ע: עוז ושאלתי את רבינו מדוע
למרות כל זאת ,בספרו 'אור "...לימוד קדוש כמו אוה"ח שמטהר את הנפש" הוא מקדים את המאוחר.
החיים' הק' לא כתב זאת". "הרי עוד מעט מסתיימת
שם השנה" -הסביר לי רבינו
* במתק לשונו " -ובשבת
בראשית יש להתחיל את
"פצחנו בריקוד ,ושבנו הלימוד מחדש .אנו נשוב
לצלול אל האוה"ח הק'"... הביתה באלול -והנך יודע
סיפר רבינו לבנו של החסיד היטב איך אנשים עטים על הדלת ,כאשר אנו
הותיק רבי צבי הערשיל ויזניצר ע"ה: להשלים בשבועות הבאים שבים הביתה ...מתי אפוא אסיים ללמוד את
"הסתופפתי יחד עם אביך בישיבה בויזניצא, באותו ענין יצוין את אשר סח רבינו עצמו ה'אור החיים' הקדוש?"...
לעיני רוחי ניצבת אותה תמונה ,עת בשעה שביקר במעונו מחותנו כ"ק האדמו"ר בעל בצלו של דודי ה'דמשק' .בלילי שישי למדנו
בחברותא את ה'אור החיים' הקדוש על הפרשה, ישב רבינו והגה בפירוש ה"אור החיים"" ,ברך משה" מסאטמאר זי"ע ,סיון תשנ"ד:
ה"אור החיים" הקדוש היה לימוד עיקרי אצל לימוד שנמשך אל תוך עומק הלילה. בהתפעלות ובלהט ,במתק שלא יתואר,
"זוכרני את אותו 'ליל ואמר לי" :בוא וראה מה
שישי'" ,גולל לו רבינו בכמיהה, ה'אור החיים' הק' כותב כאן
"שהתקשינו במיוחד בהבנת אות מן השמים על 'משה איש האלקים'!",
עמקי הדברים .התייגענו וזה לשון קדשו" :יתבאר
הגה"ח הרב גדליה טויסיג שליט"א נמנה על כותבי דברי תורתו של
ארוכות ,נסינו בכה ובכה ,עד הכתוב על דרך אומרם ז"ל
רבינו בשנים הראשונות של ההנהגה.
שחשנו עייפות. (ערכין יז :).אם יבוא הקב"ה
סיפר לי הרב גדליה ,שבאחת הפעמים כאשר הכניסו את עלי המאמרים לישב בדין עם אברהם יצחק
מה עשינו? לעין עיונו של רבינו ,אמר ל'כותבים': ויעקב ,אינם יכולים לעמוד
נעמדנו על רגלנו ,ופצחנו "בעת לומדי את בפרשה עם רש"י הקדוש ,אויב ס'פאלט מיר איין ַא בפניו ,ע"כ .הא למדת ,כי מה
בריקוד נלהב בזמר 'ותמיד געדאנק ,פארשטיי איך איז ס'איז רצון הבורא צו זאגן שבת ביים טיש" שמועילים הצדיקים במעשיהם
נספר תהלתך' .רקדנו בעוז עד (-הנני לומד את הפרשה עם רש"י הק' ,ואם עולה לי אז רעיון מסוים, ובהתעצמותם בעולם הזה,
שנמסכה בנו רוח התחדשות - מבין הנני שרצון הבורא הוא שאומר אותו לציבור החסידים בעת עריכת אינו אלא לזכות מכוח
או אז ,שבנו לצלול לעומק השולחן). הרחמים ,אבל בדין לא .וכאן
פשט דברי ה'אור החיים' ע"פ ספר "הליכות הישועות משה" הודיע הכתוב ,כי משה רבינו
הקדוש"--- להרב יחזקאל יוסף גייגר שליט"א נתעצם ופעל הטוב אפילו בערך
קונטרס "תורה מאי היא", בחינת הדין הרמוז באלקים,
מערכה ב והוא אומרו "איש האלקים",
