ליקוטים וסיפורים נפלאים · Lekitim V'sipirim N'flaim — בראשית (2026-10-05)

אל ביתנו -ומוצאת כי איש כלל לא ציפה לה? שוב ,לא
תועיל כאן טענה כביכול ההכנות לשבת הן אשר גרמו
למראה המרושל ...לקראת כלה -לא יוצאים כך ,וכל
פרשת בראשית
שכן שלא מקבלים כך את פניה של הכלה המלכה!
לצערנו ,לפעמים המצב אצלנו אפילו גרוע יותר.
"ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו" (ב ,ג) עקרת הבית ,אשר טרחה ועמלה לכבוד שבת -מגיעה אל
כידוע נקראת השבת "כלה" ,כפי שאנו אומרים בכל הסעודה כשהיא עייפה עד מוות ,וממתינה בכלות עיניים
שבוע בקבלת שבת" :לכה דודי לקראת כלה כי היא מקור לסיום הסעודה כדי שתוכל ללכת לישון.
היא מזרזת את בעלה ,דוחקת בילדים למהר ולאכול, הברכה".
ומבהירה כי היא כבר רוצה להגיע למיטה ...כך מקבלים מגיעים היינו אילו אומרים היינו מה השאלה: נשאלת
פני כלה? לחתונה ,מבחינים בחתן ובכלה העומדים תחת החופה,
חושבים אתם אם וממתינים לאם הכלה
מה ,שחילול שבת זה רק "וַיִּיצֶ ר ה' אֱ ל ִֹּהים ֶאת הָ ָא ָדם עָ פָר ִּמן הָ אֲ ָד ָ אשר טרם הגיעה?
לנסוע בשבת -אתם הנה ,היינו רואים את
טועים; לחלל את כבודה ש ׁ ֶפֶ נ לְּ ם דָ אָ הָ י ְּה
ִּ י וַ ִּים, י חַ ת מ ַ ש ְּ ׁ נִּ יו פָ א ַ בְּ ח ִּפ
ַ ַי ו האימא היקרה מגיעה,
ולפגוע השבת של אולם אבוי ,איך היא
נראית :נעלי בית בלתי חַ יָה" (בראשית ב ,ז).
בכבודה באופן שכזה -
אשוֹןִּ .מצַד גם זה נחשב לחילול תואמות ,מטפחת בלויה
עָ פָר וְ ַח ִּיים -זֶהו הַ ִּספור ׁ ֶשלָנו ֵמהָ ֶרגַע הָ ִּר ׁ
שבת! חלוק וקשורה ברישול,
שי ֵׁש כאשר יוצא אדם מבית עַ צְ ֵמנו ֵאין ָבנו ְכלום -עָ פָ ר ִּמן הָ אֲ ָדמָ הָ .כל ָמה ׁ ֶ בית ישן ומרופט ,וכל
ימהִּ ,היא נִּ ׁ ְש ַמת ַח ִּיים הכנסת בליל שבת - כולה אומרת עליבות...
ימה ונְ ׁ ִּש ָ ָבנו ֶבאֱ ֶמתָ ,כל נְ ׁ ִּש ָ
מלווים אותו שני מלאכי מה היינו אומרים?
וכשמגיעה השרת, ַע. ג ר ֶ ל כָבְ ש ׁ דָ חָ מ ֵ א ֹר ֵ ו ב הַ נו ב
ָ יחַ פִּמ ֵ ש
ֶ ׁ כלה? כך מגיעים לקראת
שאֲ נִּ י זוֹכֵ ר ֶאת עַ צְ ִּמי ,הָ אֱ מונָה ְמלַוָה או ִֹּתי .אֵ י אָ ז ,המשלחת ומוצאת את האם גם אילו הייתה
ֵמאָ ז ׁ ֶ טוענת להגנתה כי עבדה
הבית במצב המתואר -
ֹשב לְ צַד ִּמ ָט ִּתי ו ְמסַ ֵפר ִּמתו ְ
ֹך ֵ ׁ ו י י בִּ אָ ָה י הָ ֹת, ו ֵיל ל ב ַ לחתונה והתכוננה
הרי זה ממש כמו סטירת
ֹוש ֶקה נִּ ְר ָדף ,בוֹר ְכלִּ יאָ ה ,לחי למלאכי השרת הרגע עד הברכות ולשבע
ִּספְ רוֹן ָקטָ ן עַ ל פ ִָּריץ אַ כְ זָר ,מ ׁ ְ האחרון ממש ,לא היה
רחמנא ליצלן!
את השבת צריך לקבל ֹת. וָשׁ ג רְ י ֵאֵל מ ְ ים ר ִּ ו י צִּ וְ ֶת נ נ
ֶ חַ ת ְ מ ִּ ה חָ פָ ש ְ ׁ מ ִּ התנצלות בכך כדי להוות
של ֹו ובִּ ְתפִּ לָה כשכל בני הבית לבושים תשובה זו הולמת;
הַ ֶמ ֶסר הָ יָה אֱ מונָה ַבבו ֵֹראַ ,בכֹחוֹת ׁ ֶ מטופשת ,כך לא מגיעים
כיאות ,כמו שיוצאים
קרוב של לחתונה יתי. ִּמ ָמקוֹם אֲ ִּמ ִּ לקראת כלה ,נקודה.
מדרגה משפחה אם כן ,מדוע איננו
ראשונה! מזדעזעים כאשר בכל
את השבת צריך לקבל כשהשולחן ערוך ,וכשאבי המיוחדת הכלה את - השבת את שבוע אנחנו מקבלים
המשפחה חוזר מבית הכנסת עם המלאכים -צריך הוא הזו -בערך בצורה הזו?
למצוא יין וחלות על השולחן. מסתיימות לשבת ההכנות כאשר מדוע איננו מזדעזעים
כך מקבלים שבת! בני כל - שבת וכשנכנסת האחרון, הרבה אחרי הרגע
טענת העייפות ,כאמור ,אינה מתקבלת... הבית נראים כאילו זה עתה הגיעו ישר מהמיטה?
מדוע איננו מזדעזעים כאשר שבת הכלה מגיעה
שבת מברכין חודש מרחשוון
המולד יהיה ביום ראשון בשעה 43 ,9דקות ו 2חלקים
ראש חודש מרחשוון יהיה ביום ראשון ולמחרתו ביום שני הבעל"ט
[ב]
מאמו מגיעים העור ,הבשר ,השערות ושחור שבעין. כשם שלחתונה לא מתכוננים ביום האחרון ,כך לכבוד
הקב"ה נותן בו רוח ונשמה ,קלסתר פנים ,ראיית העין, שבת המלכה צריך להקדים ולהתכונן.
שמיעת האוזן ,דיבור פה והילוך רגליים ,בינה והשכל. לא להתחיל ביום שישי -אלא ביום שלישי ,ביום רביעי!
מי שמתחיל להכין לשבת ביום שישי -אל יתפלא על שואל רבי שמואל יוסף רבינוב בספרו "דברי שיר" :לחווה
לא הייתה אמא ,אם כן מהיכן קיבלה את הבשר שבדרך שאינו מספיק לסיים בזמן...
כלל מגיע מהאמא? מי שמתחיל בזמן -
אלא ברור שקיבלה
ָכ ְך ג ַָדלְ נו ֻּכלָנו ְבבַ יִּ ת יְהו ִּדי טָ הוֹרֶ ׁ ,שב ֹו הַ ִּחנו ְך הָ יָה מספיק בזמן ,ומקבל את
ירה מאדם הראשון .אבל זה ֹאש הַ ַמ ְעיָנוֹת .לִּ פְ נֵי ָכל חַ ג הָ יְ ָתה הָ אֲ וִּ ָ ְבר ׁ פני הכלה כראוי לה!
היה חד-פעמי ,שהרי לא (נתיבי אור)
של יַחַ ד ִּעם הייתה אפשרות אחרת; יח הַ ִּב ׁשולִּ ים וְ הַ ִּנ ְקיוֹנוֹת ִּה ְת ַב ׁ ֵ
ִּמ ְת ַחלֶפֶ ת ,וְ ֵר ַ
שלוֹ .בהמשך קיום העולם, ְרג ָׁשוֹת גו ִֹּאים ׁ ֶשל אֱ מונָהָ .כל חַ ג וְ ִּספור הָ אֱ מונָה ׁ ֶ "וייצר ה' אלוקים את
יבוא תמיד הבשר מן עפר האדם
ֹתנו מהאמא. גַם ָב ְרג ִָּעים ׁ ֶש ָפחוֹת נ ְָתנו לְ ַחי ְֵךָ ,ת ִּמיד ִּח ְזקו או ָ
האדמה" (ב ,ז)
על כך אמר אדם ְב ִּדבְ ֵרי אֱ מונָה ובְ ג ְֶע ַדנְ ק ְמ ַר ֵפאְ ,מ ׁשוֹבֵ ב לֵב. ידועה אמרת העולם:
הראשון" :זאת הפעם "אבא אחד יכול לגדל
ובשר מעצמי שב ֹו ג ַָדלְ נו הוא זֶה עצם אֲ בָ ל ִּאם נִּ ְהיֶה ֵכנִּ ים :הַ ִּאם הַ ַמ ְסלול ׁ ֶ
עשרה ילדים ,ואילו
ש ְך הַ ַח ִּיים? ִּה ְת ַק ְבעָ ה אֶ צְ לֵנו ְתפִּ יסָ ה מבשרי" -רק הפעם ׁ ֶש ָרצוי לְ הֶ ְמ ׁ ֵ אינם ילדים עשרה
לקחו את הבשר ממני, מסוגלים 'לגדל' אבא
ולהבא, מכאן של אֱ מונָהִּ ,כי אבל ׁ ֶשהַ ׁ ְש ִּאיפָה ִּהיא לְ הַ ִּגיעַ לְ ֵמאָ ה אֲ חוזִּ ים ׁ ֶ
אחד".
ל ְדנו וְ ג ַָדלְ נו ִּא ָתהִּ .אם י ֵׁש לִּ י ַמ ָט ָרה ,אֲ נִּ י עָ ֵמל האישה היא זו שתיתן את הֲ ֵרי נ ֹו ַ האדמו"ר מבאר
הבשר. אדם מאוסטרובצה:
ימלִּ יתִּ .מי ל ֹא ְמ ַד ֵבר
לְ הַ ׁ ְשלִּ ים או ָֹתה ַב ׁ ְשלֵמות הַ ַמ ְק ִּס ָ
הראשון הנחיל אחריו
"ויאמר ה' אלוקים אל ַכיוֹם ֵמאֱ מונָה ו ִּמ ִּב ָטחוֹן ַבבו ֵֹרא? אָ נו חו ְֹב ׁ ִּשים אֶ ת הטבעים כל את
הנחש כי עשית זאת והתכונות שלו לבניו,
יש ִּרים ,יו ְֹד ִּעים לַחֲ זֹר עַ ל הַ ִּשיחָ ה
כוֹבַ ע הַ ַמ ִּגיד ֵמ ׁ ָ
מכל אתה ארור ובניו העבירו לבניהם
הבהמה ומכל חית ָשר
"באֹפֶ ן ׁ ֶשי ְַחדֹר י ׁ ָ
ש ַמ ְענו ולְ ַד ְקלֵם או ָֹתה לְ חָ בֵ ר ְ ׁ ֶש ׁ ָ בשלשלת הדורות ,וכך
השדה על גחונך תלך גם את הדאגה ואת
לְ לִּ בוֹ" ,אַ ְך ְכ ׁ ֶשאָ נו עַ צְ ֵמנו נִּ פְ ג ׁ ִָּשים ְבנִּ ָסיוֹן ֶבאֱ מונָה -
ועפר תאכל כל ימי המסירות של אב לבן
חייך" (ג ,יד) אָ נו ְמנ ְַגנִּ ים אַ ֶח ֶרת. שאדם הראשון התמסר
לשאול: מקום שר פְ ַריינְ ד יש לבניו.
יח הרה"צ ַר ִּבי אָ ׁ ֵ "ב ִּמי אַ ָתה ַמאֲ ִּמין?" ,הֵ ִּט ַ ְ אבל תכונה אחת אדם
בפסוקים מבואר שהנחש
ית אוֹת ֹו ַפעַ ם דיבר עם האישה ,וכיום "בבו ֵֹרא? הַ ִּאם ָר ִּא ָ ְבחָ בֵ ר ׁ ֶש ִּנכְ נַס ֵאלָיוַ , הראשון לא יכול היה
ית וְ גַם ל ֹא הנחש אינו מדבר. להנחיל ,והיא :מסירות
ׁ ֶשאַ ָתה ַמאֲ ִּמין בוֹ? ל ֹא ,אַ ף ַפעַ ם ל ֹא ָר ִּא ָ הבנים לאבא ,משום
אם כן ,גם כוח הדיבור
ומדוע ממנו, ִּת ְראֶ ה .אָ ז ל ָָמה אַ ָתה ַמאֲ ִּמין בוֹ? ִּכי הַ ַסבְ ָתא לִּ ְמ ָדה ניטל שלאדם הראשון לא היה
נוצר שהרי אבא,
שאַ ָתה ַמאֲ ִּמין ַב ַסבְ ָתא ,ל ֹא התורה לא מדגישה זאת או ְֹת ָך .י ֹוצֵא אֵ פוֹא ׁ ֶ מהאדמה.
כוח ממנו שניטל
ַבבו ֵֹרא ."...זֶהו ׁש ֶֹר ׁש הַ ַפ ַרדוֹקס :אָ נו ַמאֲ ִּמינִּ ים הדיבור? מכיוון שהתכונה הזאת
של ֹא ָר ִּאינו ֵמע ֹולָם .הַ ִּאם ִּספו ֵרי הוֹד ומוֹפֵ ת פרט לכך ,מה שניטל לא השתרשה אצלו ,הוא
ישהו ׁ ֶ ְב ִּמ ׁ ֶ לא העביר אותה לבניו,
ממנו כוח הדיבור הוא
ֹתנו לִּ ְחיוֹת אֱ מונָהִּ ,אם לְ ע ֹולָם עונש גדול יותר ממה ִּבלְ בַ ד יְכוֹלִּ ים לְ הָ ִּביא או ָ וממילא בניו לא העבירו
שניטלו ממנו הרגליים, את זה לבניהם...
ל ֹא נִּ ִּסינו או ָֹתה?
שהרי אם היינו שואלים
אדם איזה עונש הוא "זאת הפעם עצם
מעדיף לקבל ,להיות רחמנא ליצלן בלי רגליים או אילם מעצמי ובשר מבשרי"
שאינו יכול לדבר -בוודאי יעדיף להיות בלי רגליים (ב ,כג)
מאשר ללא אפשרות לדבר ,כי בלי יכולת הדיבור אין לו יש שותפים שלושה אומרת: ב) (לא, נדה במסכת הגמרא
אפשרות לעשות כמעט כלום ,שכן זה עיקר החיים. באדם -הקב"ה ,אביו ואמו.
למה אם כן התורה לא כתבה לנו שגם הפסיד את מאביו מגיעים העצמות ,הגידים ,הציפורניים ,המוח
דיבורו? שבראשו ולבן שבעין.
לעי"נ הרה"צ
ר' פנחס בן ר' בנימין בינוש רוזנבוים זצוק"ל
כ"ו בניסן תשע"ז
[ג]
מהנחש כוח הדיבור ,משום שאדרבה -הנחש קיבל את מתרץ רבי חזקיהו מישקובסקי על ידי משל :אדם
הכוח לשעה בלבד. שהפקידו אצלו מיליון דולר וגנב אותם לעצמו ,כעת
תובעים אותו להשיב
"ומחיתי את כל היקום מיליון דולר וגם רוצים
אשר עשיתי מעל פני ָה י הָ ג, רְ ב ֶ נְ רְ ט ֶ ש ְ ׁ ָהו י לִּ אֵ ים י
ִּ חַ י ב ִּ ר ַ ר, ש ֵ ׁ אָ י בִּ ר ַ ל שֶ ׁ ו
ֹ יס ג ִּ להושיבו במאסר כמה
"מה אָ נו? מָ ה ַחיֵינו?" -עָ לֵינו לִּ ְבדֹק ֵמהֵ יכָן אָ נו האדמה" (ז ,ד) וכמה שנים.
ׁשוֹאֵ לָ :
רש"י מבאר שאפילו אינה הכסף תביעת הנה
שלושה טפחים של עומק . ָנו ל ש ֶ ׁ ת ו י ח ִּ הַ ת א
ֶ ים בִּ ֹאֲ ו ש ׁ מה החזר רק אלא עונש
ֹח אֶ ת הַ ב ֶֹקר ְבלִּ י המחרשה נימוחו במי שגנב ,אבל שנות המאסר
י ֵׁש אֲ נ ׁ ִָּשים ׁ ֶש ֵאינָם ְמסֻּ גָלִּ ים לִּ פְ ת ַ
המבול. - שרוצים להשית עליו
ירה עַ ל הָ ִּעתוֹן הַ יו ִֹּמיִּ ,כי הַ יְ ִּדיעוֹת ,הַ ִּדוו ִּחים העולם הולך להיחרב ְס ִּק ָ זהו העונש.
ש ׁשוֹאֲ בִּ ים ִּחיות במחיקה יסודית של כל כך גם בענייננו :הקב"ה
יקים לָהֶ ם ִּחיות .י ֵׁש ׁ ֶ וְ הַ ִּנתו ִּחים ַמעֲנִּ ִּ נתן פיקדון לנחש -כוח
הבריאה ,כך אמר הקב"ה
ְ
שב ֹו הֵ ם ְטרו ִּדים .אַ ך הַ צ ִַּדיק ,לנח. ֵמהַ ִּמ ְקצוֹעַ ו ֵמהָ ִּעסוק ׁ ֶ הדיבור.
שרֶ ,באֱ מונָת ֹו יִּ ְחיֶה! הַ צ ִַּדיק ׁשו ֵֹאב ֶאת ָכל לכאורה יש להבין :האם את פיתה הלך, הנחש
אָ ַמר ַר ִּבי אָ ׁ ֵ מוות שיהיה וגרם חווה
לא די בכך שהעולם יוצף
ִּחיות ֹו אַ ך וְ ַרק ֵמהָ אֱ מונָה ,אֱ מונָה ְס ִּביבָ ה הוא חַ י במים ,הבריות החוטאות ְ בעולם.
ימותו ,בעלי החיים לוקח הקב"ה לפיכך,
שעוֹת ַביוֹם. עֶ ְש ִּרים וְ אַ ְר ַבע ׁ ָ כוח - פיקדונו את בחזרה
שסרחו יאבדו ,ולאחר
ישוב העולם יך מכןיך עוֹבְ ִּרים ֵמאֱ מונָה ׁ ֶש ִּק ַבלְ נו לְ חַ יֵי אֱ מונָה? אֵ ְ ֵא ְ הדיבור -כי הוא לא
לקדמותו? עם טוב השתמש
ֶשר ׁ ֶש ַיע ֲִּביר או ָֹתנו ֵאלָיו? יעים לַיַעַ ד ו ַמהו הַ ג ׁ ֶ ַמ ִּג ִּ הפיקדון שנתנו בידו ,אך
מדוע יש צורך למחות,
לטשטש למחוק, ף: ר ֶ הֶ ֹא ל לְ ש ׁ רַ ד ָ ר שֵ ׁ אָ י בִּ ר ַ ת! נו ֹנְ ו ב ת ְ ה ִּ ב ְ ת ר ֶ ֹבֶ ו ע ך ְ ר ֶ ד ֶ הַ זה לא בתורת עונש.
ולשרש? גחונו מה שמעתה ילך על
ִּה ְתבוֹנְ נות ִּה ְתבוֹנְ נות. ִּה ְתבוֹנְ נות, ִּה ְתבוֹנְ נות, -זה נחשב עונש.
מאחד חכר יהודי
הפריצים בית מרזח ,שם ַב ׁ ִּשפְ לות ׁ ֶש ִּליַ ,בהַ ׁ ְשגָחָ ה הַ ְפ ָר ִּטית ובָ אֱ מונָה. ללמוד גם אנו צריכים
מכר שתייה לאיכרים לנו נותן מכך ,שהקב"ה
שנוֹת ֶאת הַ ְתפִּ יסָ ה :ל ֹא עוֹד אשית כֹל ,עָ לֵינו לְ ׁ ַ ֵר ׁ ִּ כל מיני כוחות ועלינו
ולחובבי הטיפה המרה
את הוציא ׁ ְש ִּאיפָה לְ ֶַפ ְרפֶ ְקצְ י ֹונִּ יזְ ם ֶבאֱ מונָה א ֹו ִּת ְקוָה לִּ ְחיוֹת ִּעמ ֹו וממנו להשתמש בהם לדברים
פרנסתו. טובים -כפיקדון.
ֵ .24/7מהַ יוֹם ק ֶֹדם כֹל ֶא ְר ֶאה ַכ ָמה אֲ נִּ י ל ֹא ְמסֻּ גָל וְ ל ֹא אם חלילה הקב"ה רואה
מדי שנה שילם לפריץ
ש ָפל .סכום שכירות שנתי על יָכוֹל לִּ ְחיוֹת ִּעמוִֹּ ,כי זו ִֹּהי הָ אֱ ֶמת הָ אֲ ִּמ ִּתית ׁ ֶש ִּלי ָ ׁ - משתמשים שאנחנו לא
הפעלת המקום. בהם כפי רצונו ,עלול
אֲ נִּ י ִּמצַד עַ צְ ִּמי ,אֲ פִּ לו ַד ָקה אַ ַחת ׁ ֶשל אֱ מונָה ל ֹא ְמסֻּ גָל הקב"ה חלילה לקחת
מדי חודש היה היהודי
חוסך כסף כדי שבסוף לִּ ְחיוֹת. זאת מאיתנו ,לא מדין
השנה יוכל לעמוד עונש אלא מדין פיקדון.
בתשלום.
ו
ֹ ינ אֵ וְ ים ֹנִּ ו א ר סַ חֲ א הו וֹ מ צְ עַ ַד צ מ ִּ ש
ֶ ׁ ֶה ַל ג מ ְ ם ד ָ אָ ש ֶ ׁ כְ ק ר ַ כל לכן עלינו לנצל את
ְמסֻּ גָל אֲ פִּ לו לָקום ֵמהַ ִּמ ָטה ַבב ֶֹקר -הוא ַמ ְת ִּחיל באחד הימים קרא הפריץ מקבלים הכוחות שאנחנו
ליהודי החוכר ובישר לו לעבודת ה'.
שהוא ייעדר מן האזור ֹ.
ו ֹת ו א יק זִּ חֲ מ ַ ש
ֶ ׁ א ֹרֵ ו ב הַ ת ָח
ַ ג ש ְ ׁ הַ ת א ֶ ֹת ו א ר ְ לִּ השאלה עצם אמנם על
ִּמתו ְֹך נְ פִּ ילוֹתִּ ,כ ׁ ְשלוֹנוֹת וכְ אֵ בִּ ים ,עֶ זְ ַרת הַ בו ֵֹרא לתקופה של חצי שנה, לא שלנחש לומר, יש
ומנהל הכספים של הייתה אפשרות לדבר,
האחוזה ימלא את מקומו. י נִּ אֲ ָה: נ מו אֱ הָ ֵי י חַ ם הֵ ו ל א ֵ ה. ק ָ ֲמ ֻּ ע ת עו מ ָ ש ְ ׁ מ ַ ֶת ל ב ֶ ק
ַ מ ְ רק שאדם וחווה הבינו
בשונה מן הפריץ שהיה את שפת החיות כפי
ְכלום -וְ הַ כֹל זֶה הוא.
הגון ,היה מנהל הכספים ששלמה המלך הבין את
רע לב ומעללים ,ובעיקר שפתם.
-שונא ישראל מובהק. פירוש החזקוני מציין,
מיד כאשר נסע הפריץ ,קרא המנהל ליהודי והודיע לו בלעם של שבאתון כמו נס, זה שמה שהנחש דיבר היה
שהחל מעתה ,בכל חודש הוא צריך לשלם לו את דמי דיברה. הקב"ה עשה נס שהאתון
השכירות – במקום אחת לשנה ,כפי שהיה עד ממילא לא קשה מדוע לא הזכירה התורה שניטל
לעי"נ האשה החשובה
מרת מרים יוכבד ב"ר צבי ליבוביץ ע"ה
כ"א מר חשון תשפ"א
[ד]
כה -ולבד מכך ,על היהודי להוסיף בכל חודש עשירית נוסף לחטוא ,כמאמר חז"ל" :עבירה גוררת עבירה".
כדי להתחיל דף חדש ,יש צורך בניקוי הלכלוך הרוחני על הסכום לכיסו של מנהל הכספים.
תחילה ,כדי שיוכל האדם לנהל מלחמה הוגנת עם יצרו. היהודי התקומם :מה פתאום לשנות את תנאי החוזה?
אך המנהל לא התכוון באמת לנהל איתו דיון; הוא הורה אותן מכות שקיבל היהודי ובסופו של דבר הכניסו לכיסו
למשרתי הפריץ להכותו עשרים מלקות ,כדי שילמד עוד רווח ,כך לא עונש של נקמה חלילה הייתה מחיית
העולם מן היסוד במבול, לא המנהל שעם
כי אם מים של רחמים מתווכחים.
אוויר את ָמל ֲעלֵי ִּאמוֹ"ְ ,כ ִּתינוֹק הַ ַמ ִּכיר אֶ ת לנקות "כג ֻּ הַ ׁ ְש ִּאיפָה ִּהיא ְ לאחר חצי שנה ,כאשר
ש ִּבלְ עָ ֶדיהָ ֵאין ל ֹו ַחיִּים הטומאה ששרר בעולם, ִּאמ ֹו וְ אוֹהֵ ב או ָֹתה ִּכי הוא יו ֵֹדעַ ׁ ֶ חזר הפריץ ממסעו ,סח
כפי שטבילה במקווה לו היהודי בכאב את אשר
מטהרת. וְ אֵ ין עוֹד אַ ף אֶ חָ ד אַ ֵחר ָבע ֹולָם. עשה לו מנהל הכספים.
שהחטאים לְ ַחזֵק אֲ ֵח ִּרים ,לִּ יזֹם יוֹזְ מוֹת וְ לִּ כְ תֹב ַמאֲ מָ ִּרים -אֵ לו מכיוון חמתו של הפריץ בערה
העמיקו והשרישו אחיזה בו על החירות שנטל
לגובה ולעומק בחלל ָה. נ מו אֱ ֵי י ח ַ ָם נ י א
ֵ ו ל אֵ ך ְ אַ ים, כִּ ֲרָ ע מו ו ים כִּ ֹר
ָ ב מ ְ ים ֲש
ִּ ע מ ַ לעצמו המנהל ועוד רצה
ש ָרצָה לְ הַ ְמ ִּח ׁיש עַ ד הֵ יכָ ן ַמ ִּגיעָ ה ִּחיות ֹו העולם ,היה צורך שכל ַר ִּבי אָ ׁ ֵשרְ ,כ ׁ ֶ לעשות קופה מנכסיו...
ההרים יכוסו ועומק לאלתר ציווה הפריץ
ֹשם האדמה 'יטבול' אף הוא ׁ ֶשל הַ צ ִַּדיק ,הָ יָה ַמצְ ִּמיד אֶ צְ ַבע ִּמ ַת ַחת לְ אַ פ ֹו וְ נו ׁ ֵ להביא לפניו את המנהל,
ימהָ ,כעֵ ת ִּהיא נֶעֶ לְ ָמה ,כָעֵ ת במי המבול לטהרתו. ע ֲֻּמקוֹתִּ :הנֵה כָעֵ ת י ֵׁש נְ ׁ ִּש ָ וחרץ :כאשר עשה -כן
(במחשבה תחילה) ילקוהו לו. ייעשה
ִּהיא ח ֹוז ֶֶרת וְ כָעֵ ת ִּהיא ׁשוב נָמ ֹוגָה .הוא ִּמ ְתב ֹונֵן ַכ ָמה עשרים המשרתים
הוא ְמסֻּ גָל לְ אַ ֵבד אֶ ת הַ ְנ ׁ ִּשימוֹת וְ כַ ָמה הֵ ן ְכלָל ֵאינָן "ויאמר ארור כנען מלקות!
עבד עבדים יהיה היהודי שלקה? ראשית
ו
ֹ ֹנ ו ב ר ִּ ה ת ָ אַ ק "רַ א: ֹרֵ ו ַב ל ֶה נ ו
ֹ פ וֹ ז ת לו פְ ש ִּ ׁ ְבי ָָדיו ,ו ִּמתו ְ
ֹך כל ,יושב לו הכסף
לאחיו" (ט ,כה)
העודף ששילם ,וכפיצוי
חז"ל שואלים (בראשית ׁ ֶשל ע ֹולָם ַמעֲנִּ יק לִּ י אֶ ת הַ ְנ ׁ ִּשימוֹתַ ,רק ִּמ ְמ ָך אֲ נִּ י חַ י!"
רבה פל"ז) למה נח קילל כללי יקבל היהודי מכיסו
את בנו של חם ולא את ל כָ ב ְ נו ב
ָ ת ש ֶ ׁ ד ֶ ח ַ ת ְ מ ִּ ם ד ָ אָ הָ ת יאַ ר ִּ בְ מ ִּ ים י
ִּ ח
ַ ת מַ ש ְ ׁ נִּ ה ֹת
ָ ו א של מנהל הכספים
חם עצמו ,מה ההיגיון? עשרים זהובים על כל
נְ ׁ ִּשימָ ה.
ועונים :כשנח ובניו יצאו מכה ,סך הכל ארבע
מן התיבה הם קיבלו י נ
ִּ אֲ ָה: ל עֻּ פְ ל כ
ָ ֵי נ פְ לִּ ֹר כ זְ לִּ ֵינו ל עָ ָהנ מו אֱ ֹת ו י ח ְ לִּ י דֵ כ
ְ מאות זהובים.
במתנה ברכה" ,ויברך והחל לביתו שב היהודי
ִּמצַד עַ צְ ִּמי ל ֹא ְמסֻּ גָל ,וְ הַ בו ֵֹרא הוא ׁ ֶשנו ֵֹתן לִּ י כֹחַ .
אלוקים את נח ואת בניו", מתאונן" :חבל שלא
ין ב ִּ הֵ ל ָפַ נ ש ֶ ׁ כְ ו י", נִּ ַס ֵ נ וְ ה' י ֵנִּ נ חָ "בְ ר מ ַ אָ ָדוִּ ד הַ ֶמל ְ
ֶך קיבלתי עוד מכות"...
ובמקום שהקב"ה מברך
ש ַמ ִּשיגִּ ים -עוֹד ל ֹא ִּה ְת ַחלְ נו לִּ נְ גֹעַ ַב ִּחבור לא יכולה לחול קללה. עיניה למראה
ׁ ֶש ַכ ָמה ׁ ֶ
על בסיס דברים אלו, רעייתו של המתעגלות
אומר ה"שיח יצחק" דבר לַבו ֵֹרא. הסביר: התמהה,
ש ִּמ ִּצד ֹו הוא ְכלום וְ ָכל ִּחיות ֹו מעניין :כתוב בגמרא "כל "הכאבים של המכות פגו
ַרק ִּמתו ְֹך הַ הַ כ ָָרה ׁ ֶ והלכו להם ,ואילו בכיסי
מזונותיו של אדם קצובין
ְ
"דוִּ ד ֶמלֶך לו מראש השנה עד ראש נִּ ׁ ְשאֶ בֶ ת ֵמהַ בו ֵֹרא ,זָכָ ה לַתֹאַ ר הַ ְמהֻּ לָלָ : שוכנים כעת דמי פיצויים
השנה חוץ מהוצאות על הסבל .מוטב היה
יִּש ָר ֵאל חַ י וְ ַקיָם". ְ לקבל עוד מכות כדי
שבת יום טוב והוצאת
בניו לתלמוד תורה" (מ ִּציוֹן ֵּתצֵּ א תו ָֹרה ְּ -ס ִּפינְּ ָקא) ִּ עוד כעת להרוויח
(ביצה טז). כסף"...
למה "הוצאות שבת" היה מדוע לשאלה: נשוב
יצאו מן הכלל? מדוע עליהם לא חלה הקללה של "בזיעת היסוד? עד העולם את למחות צורך
שאלה זו שואל הרה"ק רבי חיים טירר מטשרנוביץ אפיך תאכל לחם"?
בספרו "באר מים חיים" ,והוא מבאר :כאשר אדם חוטא ,מסביר ה"שיח יצחק" לפי דברי המדרש הנזכר לעיל ,כי
הרי שנותרת רוח טומאה באותו המקום לפי ערך חטאו .השבת קיבלה ברכה מהקב"ה ,ככתוב "ויברך אלוקים את
ככל שירבה האדם בחטאים ,כך תלך הזוהמה הרוחנית יום השביעי" ,ובמקום שיש ברכה לא יכולה לחול הקללה
של בזיעת אפיך תאכל לחם. ותגבר.
(להגיד) טומאה זו משפיעה על המקום ועל יושביו רצון
