טועמיה - שבת ברמה אחרת · Toyameihu - Shabbos on the next level — בראשית (2026-10-05)

שנה ה' 193
זמני הדלק"נ שבת מוקדם שבת פרשת בראשית
ירושלים 5:49 :מוקדם5:39 :
תוספת
שבת
בני ברק 6:03 :מוקדם5:53 :
מודיעין עילית 5:56 :מוקדם5:46 :
חיפה 5:55 :מוקדם5:45 :
מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת
דברי חיזוק בסגולת התוספת שבת לקראת פרשת בראשית
וכן סיפר הגאון רבי רפאל הכהן קוק זצ"ל ,רבה של טבריה ,שפעם אמר הרה"ק ה'אמרי אמת' זי"ע ,שהמדקדק ב'תוספת שבת'
כאשר בא לבית מרן הגרי"ז זצ"ל בערב שבת ראה את מרן עם שקיעת הרי הוא ניצול מד' מיתות בי"ד ומכריתות ,וכל כך למה ,דכל עניין
החמה נוטל את כובעו ואת מעילו ,עומד ואומר' :מזמור שיר ליום המיתה באה בעטיו של חטאו של אדם הראשון שאכל מעץ הדעת
השבת' .ושאלו ר' רפאל זצ"ל' :האם צריכים ללבוש המעיל והכובע שאסר עליו הקדוש ברוך לאכלו ,וב'אור החיים' הק' (בראשית א
ולעמוד בשעה שאומרים 'מזמור שיר ליום השבת?' ,אמר לו מרן כט בשם מד"ר כא) כתב שכל האיסור היה רק ל'יום השישי' ואילו
זצ"ל 'אכן כן' .שאלו ר' רפאל ,האם הטעם הוא ע"פ מה שכתוב היה ממתין באכילתו עד כניסת השבת קודש מאז כבר היה מותר לו
בגמ' במסכת שבת 'כך היה מנהגו של ר' יהודה בר אלעאי - לאכלו אלא שהוא הקדים המאוחר .ואם כן בעת אשר אנו מקדימין
ערב שבת מביאים לו ערבה מלאה חמין ,ורוחץ פניו ידיו ורגליו וממהרים לבוא אל יום השבת קודש בקבלת 'תוספת שבת',
ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין ודומה למלאך ה' צבקות'. מכפרים אנו על אותו החטא (הקדמה תחת הקדמה) ,וממילא
אמר לו מרן זצ"ל' :איננו מחקים את המלאכים' .אלא ,הטעם פטורים אנו מעונש המיתה הנגזר בגינו.
ע"פ מה שכתוב בגמ'' :דאמר ר' חנינא 'בואו ונצא לקראת שבת סיפר הגאון הגדול רבי יחזקאל אברמסקי זי"ע על זקינו הרידב"ז זי"ע
מלכתא ,ואמרי לה 'לקראת שבת כלה מלכתא' .סיים מרן זצ"ל (בסוף ימיו היה רבה של צפת ונלב"ע בר"ה תרע"ד) שבעת שכיהן
ואמר" :וכי את המלך אפשר לקבל ללא כובע וחליפה? וכי את המלך כרבה של העיר סלוצק המעטירה ,חלה מאד ושכב על ערש דווי,
אפשר לקבל בישיבה? והרי מפני כבוד המלכות צריכים ללבוש הכובע באחד הימים נרדם הרב וירא בחלומו שחברי בי"ד של מעלה
והחליפה ולעמוד ולומר 'קבלת שבת'!" יושבים ודנים אותו ,והנה עומדים הם לפסוק שעליו להסתלק מן
ובעומדינו בשבוע שלאחר פרשת בראשית בו ראינו שוב על עונשי העולם ,בראותו כן ,החל הרידב"ז להתחנן על נפשו שישאירוהו
האדם לחטא עץ הדעת ,ראוי להביא את דברי מרן הח"ח זצ"ל בהאי עלמא כי עומד הוא באמצע כתיבת ביאורו על הירושלמי,
המובאים בספר 'חפץ חיים על התורה' וז"ל " -כמה נואלו המה קטני ובאם יעלוהו לשמי רום לא יצא החיבור לאור עולם ,אך מן
אמונה שמאחרים לקבל את השבת וממהרים לצאת ,כי הלא כל ששת השמים ענוהו ,שיבוא אחר וישלים את החיבור ,הוסיף הרידב"ז
ימי המעשה יונקים מן הקללה שנתקלל אדם הראשון "בזעת לומר שהוא עומד לימין הרבה אלמנות ויתומים לפרנסם ולספק
אפיך תאכל לחם" ,ורק השבת לבדה יצאה מכלל הקללה והקב"ה להם את כל צרכיהם ,ומי יתן להם אכלם אחר שהוא יסתלק מן
בכבודו "ברכו וקדשו" .ותחת אשר –ובעצמו ברך את היום הזה העולם ,ענו לו ,בוא יבואו שני 'בעלי חסד' תחתיך והם יעזרו
בעלי השכל ממהרים להיכנס אל השבת לקבל ברכתה בשביל לאלמנות .עד שעמד הרידב"ז ואמר הרי מ'ליל שישי' כבר פרושה
שלא להיכנס כ"כ מהר אל קללת –ומאחרים לצאת מהפכים הם המפה על שולחני לכבוד שבת קודש ,ואני וביתי מקבלים את השבת
את הסדר ,מאחרים הם – ששת ימי המעשה להיכנס אל הברכה בעוד היום גדול בתוספת הראויה לשמה ,כשמוע כן הדיינים בבית דין
ונחפזים הם לצאת ממנה ולהיכנס במהרה אל הקללה של ששת של מעלה ,פסקו ,שבזכות זה ישאר בעולם הזה עוד שנים רבות ,ואכן
ימי המעשה .אשרי מי שזוכה למהר בקבלת השבת ולאחר לצאת זכה לסיים את חיבורו על הירושלמי ואף לעלות לארץ הקודש
ממנה ,כדי –להבין זאת לקבל ברכת ה' הבאה ממילא למקבלי ולכהן כרבה של צפת ומאותה שעה קבל על עצמו גם הגר"י
שבת" ,עכ"ל. אברמסקי זצ"ל מנהג טוב זה ,כפי שנהג חמיו הרידב"ז זצ"ל.
"תוספת שבת" מצילה מעונש מיתה
רש"י וז"ל :רבי שמעון אומר בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך כתב ה'אמרי אמת' זי"ע ,שהמדקדק ב'תוספת שבת' הרי הוא
להוסיף מחול על הקודש ,אבל הקב"ה שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו ניצול מד' מיתות בי"ד ומכריתות ,וכל כך למה ,דכל עניין המיתה
כחוט השערה ,ונראה כאילו כילה בו ביום. באה בעטיו של חטאו של אדם הראשון שאכל מעץ הדעת שאסר
וכתב ע"ז רשכבה"ג מרן הגראי"ל שטינמן זיע"א בספרו "אילת השחר" עליו הקדוש ברוך לאכלו ,וב'אור החיים' הק' (בראשית א כט בשם
כאן וז"ל :משמע שאם היה אפשר לצמצם בזמן כניסת השבת מד"ר כא) כתב שכל האיסור של עץ הדעת היה רק ל'יום השישי' ואילו
היה מותר לעשות מלאכות עד כניסת השבת ,ומה עם תוספת היה ממתין באכילתו עד כניסת השבת קודש מאז כבר היה מותר לו
שבת?....ובהמשך דבריו כתב על המשנה באבות (ה' ו') י' דברים לאכלו אלא שהוא הקדים המאוחר .ואם כן בעת אשר אנו מקדימין
נבראו בערב שבת בין השמשות" והנה לפניו יתברך ידוע שדברים וממהרים לבוא אל יום השבת קודש בקבלת 'תוספת שבת' ,מכפרים
אלו נבראו ביום ששי ,אלא שדברים אלו נבראו בזמן הנקרא אנו על אותו החטא (הקדמה תחת הקדמה) ,וממילא פטורים אנו
אצל בני אדם בין השמשות ,ויש טעם למה הם נבראו דווקא מעונש המיתה הנגזר בגינו.
בבין השמשות..ובהמשך דבריו כתב :הקב"ה לא עשה מלאכות ואכן בפרשיות אלו של תחילת חומש בראשית ראינו עוד כמה דברים
אלא כביכול דיבר ,וכדתנן באבות "בעשרה מאמרות נברא העולם" בהקשר לקדושת השבת וביא חלק מהם :בפרשת בראשית על הפסוק
ולפי"ז וישבות מכל מלאכתו הכוונה ששבת ממאמרות ,וצ"ב "ויכל אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו" (בראשית ב' -ב') כתב
תוספת שבת
מבואר שאוכלין ושותין כבני אדם ,הרי דיש להם גוף (ובפירוש הלשון "מכל מלאכתו אשר עשה" דלכאורה שבת ממלאכה אשר
עץ יוסף במדרש כתב שיש להם גוף שאינו בשלימות ולכן נקרא עשה .ובמדרש רבה כתב שהקב"ה ברא את נשמתן של השדים ,ובא
שאין להם גוף ע"ש) עד כאן מהספר אילת השחר. לברוא את גופן וקידש השבת ולא בראן וכו' ,וצ"ע דבחגיגה טז.
מדוע מספר הקרואים בתורה בשבת יותר מכל הימים טובים?
ולמה ביו"ט אין קבלת יו"ט? ומה יותר חמור בחילולו שבת או יו"כ?
שיהיה פנוי ומחכה לבוא השבת שהיא קבלת פני השכינה. קדושת 'שבת קודש' היא המקור לקדושת ישראל וכל המועדים ,וכפי
והנה כמה רחקנו מהמסופר על אבותינו ,שהיו גומרים את כל שחותמין בתפילה "מקדש השבת וישראל והזמנים" ,ובתפילת
הכנותיהם כבר בחצות ער"ש והיו פנויים כל אחר חצות היום לקבלת ליל שב"ק "וקדשתו מכל הזמנים" .וכן מצינו בלבוש (סי' תכ"ג
פני השכינה .ויש בזה תרתי :חדא ,לכבד את מלך הכבוד שבא אלינו סק"א) שמספר הקרואים בקריאת התורה תלוי לפי קדושת היום,
עם כניסת השבת ,ושנית ,שכל איכות הקדושה של כל השבת תלויה שבכל יום רק ג' אנשים ,בר"ח שקדוש יותר קוראים ד' אנשים,
בזה ,שאת קדושת השבת אין בידינו להשיג על ידי שום השתדלות ביום טוב חמשה אנשים ,ביום כיפור ששה ,ובשבת שבעה .הרי
שנוכל לומר ,אשלים ההשתדלות אח"כ במשך הלילה ויום ,שזה בידו לנו שקדושת שבת גדולה מקדושת יו"כ .וכ"כ הרמח"ל (דרך ה'
של הקב"ה שרק הוא ית' מקדש השבת ,שכפי ההכנה והצפיה באה ח"ד פ"ז אות ה') שיש כמה ימי קודש מלבד השבת" ,אמנם כולן
אח"כ הקירבה הנוראה של השבת". למטה ממדרגת השבת ,השפעתה וקידושה" .ולאחר מכן הוא
מפרט את ענייני שאר המועדים וביניהם גם יום כיפור .וכמו"כ
עוד סיפר הגר"ש קפלן זצ"ל (רבה של צפת) ,שבצעירותו ל'בעלי אנו רואים זאת ממה שחילול יום כיפור מחייב כרת ,משא"כ חילול
האכסניה' שלו היה אך ורק 'בן יחיד' שנולד להם אחר שנים שבת מחייב סקילה שחמורה יותר.
רבות מנשואיהם ,באחת מערבי השבתות בבוקרו של יום ראיתי
שבעל הבית מכין עצמו לצאת לדרך אל היריד ,ו'בעלת הבית' וכתב הסטייפלער –זצ"ל ב"חיי עולם" (ח"ב פ"ח) שעל קדושת שבת
עומדת ומזהירתו שוב ושוב ' -זכור נא' ערב שבת היום ,חזור נאמר בגמרא 'דלא עבידי לגלויי' .ענין מיוחד לשבת הוא ענין
הנה בשעה מוקדמת בעוד היום גדול ,בעת חזרי מהישיבה ראיתי "קבלת שבת" .הנה לא מצאנו קבלת יו"ט או קבלת איזו מצווה
שבעלת הבית נסערת והיא עומדת ליד החלון וממתינה בכליון אחרת ומדוע רק בשבת יש את ענין קבלת הפנים?
עיניים על בעלה שיחזור לביתו ,ולתמיהתי כי רבה 'בשל מה באר את הענין בטוב טעם הגר"ש פינקוס זצ"ל בספרו "שבת
הרעש הגדול' הרי שעות רבות יש עד כניסת השבת ,פתחה מלכתא" וז"ל" :הנה בכלל ענין השבת רואים אנו בדברי חז"ל
האשה וסיפרה ,שבנם זה ה'יחיד' נולד להם שנים רבות אחר שמתייחסים הם אל השבת כאל אישיות וכמאמר חז"ל (ב"ר י"א
נישואיהם ,לאחר זמן מה נתגלה שלרך הנולד יש מום בלבו ט')" :אמרה שבת לפני הקב"ה וכו'" מה שלא מצאנו כן בשום
וספק רב האם אפשר לרפאתו ,באותה העת דרנו ב'קראקא' מצווה אחרת חוץ מהתורה עצמה ,שיהיו התפילין מדברים או
ופנינו לרופא הגדול ביותר בקראקא שיבדוק את בנינו ,כראותו המזוזה או השופר .אבל אצל השבת -השבת מדברת ,השבת באה,
את הנער המליץ לנו ליסע מיד לווילנא הרחוקה ,כי שם יש השבת הולכת ,קבלת שבת ,מלווה מלכה .ישנה אישיות הנקראת
רופא 'יחיד מומחה' ברפואת הלב ,מיד החשנו פעמינו לאותו "שבת" ואותה מקבלים ולכבודה מכינים ...אבל האמת שהאישיות
רופא גם הוא אמר שאין לו כל דרך לרפאות את הילד ,ואף אם של השבת אינה השבת ,אלא השכינה הקדושה ששבת היא שמו
יתן לו איזה רפואה לא יועיל כי אם להאריך ימיו בעוד ב' ירחים, של היינו כלפי השכינה הקדושה –הקב"ה ,ומה שאומרים 'בואי
כלה' וקבלת שבת היא קבלת פני השכינה ...כל מהות השבת היא
בצר להם נסעו ההורים אל הגה"ק ה'חפץ חיים' זי"ע ויספרו
שהעולם על ידי גילוי ענין חידוש העולם ,ונשאר השם לבדו
לו על הילד ועל אך מחלתו ,נאנח ה'חפץ חיים' ואמר להם ,וכי
ביום –כולו שובת השבת ,והאישיות של שבת הוא הי"ת המשרה
'מחיה מתים' אנכי כי באתם אלי ,אך נכדו של ה'חפץ חיים'
שכינתו בתוכנו דרך ייחוד הי"ת מקיף את כל –השבת ,נמצא
שעמד לצדו נזדעק אליו באמרו ,הלא בן יחיד הוא להם שנולד
שכאשר נכנסת השבת מציאות העולם .ולהכי יש מצווה מיוחדת
אחר שנים רבות ,וכי אפשר לשלחם ריקם ,נענה אליהם ה'חפץ
של קבלת שבת ,שלא שייך לקבל פני שום מצווה -שמצווה היא צווי
חיים' ואמר -קבלו עליכם כחק ולא יעבור להקדים לקבל את השבת
על מעשה ואינה אישיות בעלת הרגשים שצריך לכבד על ידי קבלת
בעוד היום גדול ,ותראו ישועות גדולות .ויענו יחדיו 'נעשה ונשמע',
הפנים ,ושתאמר 'אם אב אני איה כבודי' (מלאכי א') .אבל שבת
ואכן כעבור רגעים אחדים נעשה ה'נס' הגדול וכבר ראו שינוי לטובה
קודש שמו של הקב"ה -וקבלת שבת היא קבלת פני השכינה.
במצב התינוק ,עד שבהגיעם אל ביתם הבריא לגמרי .כשהגיעו לרופא
זעק ואמר ,אין זה התינוק שהיה אצלי כי המום היה חשוך כל עוד עורר מאוד הגר"ש פינקוס זצ"ל בספרו "שבת מלכתא" וז"ל" :כאן
מרפא ,אך הם אמרו לו הרי זה בנינו ה'יחיד' וסיפרו לו את דבר המקום לעורר על ההכנות של הרגע האחרון עם כניסת השבת,
היותם אצל ה'חפץ חיים' ,אמר להם תדעו שה'חפץ חיים' פעל 'יש ולפעמים כבר כמעט אחר השקיעה עוד מסתובב בבית ומסלק
מאין' ...אמרה בעלת הבית ,המבין אתה מדוע לא אמצא מרגוע חפצי מוקצה כלאחר יד שזה ממש נגד ההלכה ,כמ"ש הרמב"ם
עד שאראה את 'בעל הבית' יושב בבית ומקבל פני שבת בזמן (פ"ו מהל' חו"מ) "כדי שלא תכנס השבת והוא אינו פנוי" .ובהל'
מוקדם. שבת פ"ל "ויושב בכובד ראש מייחל להקבלת פני השבת כמו
שהוא יוצא לקראת המלך" היינו שבשעה שהשבת נכנסת צריך
לתרומות לעלון אפשר גם ב"נדרים פלוס" ו"קהילות" קופת לפרטים והנצחות או לשליחת דרשות וכד' ניתן לפנות
"אוסף גליונות" קופת "עלון תוספת שבת" או בטלפון למייל a0732951324gail.coa
037630543שלוחה . 2040 לשמיעת שיחות חיזוק בנושא שבת בטל073-2951324 :
