gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

טועמיה - שבת ברמה אחרת · Toyameihu - Shabbos on the next level — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: טועמיה - שבת ברמה אחרת · Toyameihu - Shabbos on the next level

שבוע: בראשית (2026-10-05)

טועמיה - שבת ברמה אחרת · Toyameihu - Shabbos on the next level — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שנה ה' ‪193‬‬ ‫זמני הדלק"נ שבת מוקדם שבת פרשת בראשית‬ ‫ירושלים‪ 5:49 :‬מוקדם‪5:39 :‬‬ ‫תוספת‬ ‫שבת‬ ‫בני ברק‪ 6:03 :‬מוקדם‪5:53 :‬‬ ‫מודיעין עילית‪ 5:56 :‬מוקדם‪5:46 :‬‬ ‫חיפה‪ 5:55 :‬מוקדם‪5:45 :‬‬ ‫מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת‬ ‫דברי חיזוק בסגולת התוספת שבת לקראת פרשת בראשית‬ ‫וכן סיפר הגאון רבי רפאל הכהן קוק זצ"ל‪ ,‬רבה של טבריה‪ ,‬שפעם‬ ‫אמר הרה"ק ה'אמרי אמת' זי"ע‪ ,‬שהמדקדק ב'תוספת שבת'‬ ‫כאשר בא לבית מרן הגרי"ז זצ"ל בערב שבת ראה את מרן עם שקיעת‬ ‫הרי הוא ניצול מד' מיתות בי"ד ומכריתות‪ ,‬וכל כך למה‪ ,‬דכל עניין‬ ‫החמה נוטל את כובעו ואת מעילו‪ ,‬עומד ואומר‪' :‬מזמור שיר ליום‬ ‫המיתה באה בעטיו של חטאו של אדם הראשון שאכל מעץ הדעת‬ ‫השבת'‪ .‬ושאלו ר' רפאל זצ"ל‪' :‬האם צריכים ללבוש המעיל והכובע‬ ‫שאסר עליו הקדוש ברוך לאכלו‪ ,‬וב'אור החיים' הק' (בראשית א‬ ‫ולעמוד בשעה שאומרים 'מזמור שיר ליום השבת?'‪ ,‬אמר לו מרן‬ ‫כט בשם מד"ר כא) כתב שכל האיסור היה רק ל'יום השישי' ואילו‬ ‫זצ"ל 'אכן כן'‪ .‬שאלו ר' רפאל‪ ,‬האם הטעם הוא ע"פ מה שכתוב‬ ‫היה ממתין באכילתו עד כניסת השבת קודש מאז כבר היה מותר לו‬ ‫בגמ' במסכת שבת 'כך היה מנהגו של ר' יהודה בר אלעאי ‪-‬‬ ‫לאכלו אלא שהוא הקדים המאוחר‪ .‬ואם כן בעת אשר אנו מקדימין‬ ‫ערב שבת מביאים לו ערבה מלאה חמין‪ ,‬ורוחץ פניו ידיו ורגליו‬ ‫וממהרים לבוא אל יום השבת קודש בקבלת 'תוספת שבת'‪,‬‬ ‫ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין ודומה למלאך ה' צבקות'‪.‬‬ ‫מכפרים אנו על אותו החטא (הקדמה תחת הקדמה)‪ ,‬וממילא‬ ‫אמר לו מרן זצ"ל‪' :‬איננו מחקים את המלאכים'‪ .‬אלא‪ ,‬הטעם‬ ‫פטורים אנו מעונש המיתה הנגזר בגינו‪.‬‬ ‫ע"פ מה שכתוב בגמ'‪' :‬דאמר ר' חנינא 'בואו ונצא לקראת שבת‬ ‫סיפר הגאון הגדול רבי יחזקאל אברמסקי זי"ע על זקינו הרידב"ז זי"ע‬ ‫מלכתא‪ ,‬ואמרי לה 'לקראת שבת כלה מלכתא'‪ .‬סיים מרן זצ"ל‬ ‫(בסוף ימיו היה רבה של צפת ונלב"ע בר"ה תרע"ד) שבעת שכיהן‬ ‫ואמר‪" :‬וכי את המלך אפשר לקבל ללא כובע וחליפה? וכי את המלך‬ ‫כרבה של העיר סלוצק המעטירה‪ ,‬חלה מאד ושכב על ערש דווי‪,‬‬ ‫אפשר לקבל בישיבה? והרי מפני כבוד המלכות צריכים ללבוש הכובע‬ ‫באחד הימים נרדם הרב וירא בחלומו שחברי בי"ד של מעלה‬ ‫והחליפה ולעמוד ולומר 'קבלת שבת'!"‬ ‫יושבים ודנים אותו‪ ,‬והנה עומדים הם לפסוק שעליו להסתלק מן‬ ‫ובעומדינו בשבוע שלאחר פרשת בראשית בו ראינו שוב על עונשי‬ ‫העולם‪ ,‬בראותו כן‪ ,‬החל הרידב"ז להתחנן על נפשו שישאירוהו‬ ‫האדם לחטא עץ הדעת‪ ,‬ראוי להביא את דברי מרן הח"ח זצ"ל‬ ‫בהאי עלמא כי עומד הוא באמצע כתיבת ביאורו על הירושלמי‪,‬‬ ‫המובאים בספר 'חפץ חיים על התורה' וז"ל ‪" -‬כמה נואלו המה קטני‬ ‫ובאם יעלוהו לשמי רום לא יצא החיבור לאור עולם‪ ,‬אך מן‬ ‫אמונה שמאחרים לקבל את השבת וממהרים לצאת‪ ,‬כי הלא כל ששת‬ ‫השמים ענוהו‪ ,‬שיבוא אחר וישלים את החיבור‪ ,‬הוסיף הרידב"ז‬ ‫ימי המעשה יונקים מן הקללה שנתקלל אדם הראשון "בזעת‬ ‫לומר שהוא עומד לימין הרבה אלמנות ויתומים לפרנסם ולספק‬ ‫אפיך תאכל לחם"‪ ,‬ורק השבת לבדה יצאה מכלל הקללה והקב"ה‬ ‫להם את כל צרכיהם‪ ,‬ומי יתן להם אכלם אחר שהוא יסתלק מן‬ ‫בכבודו "ברכו וקדשו"‪ .‬ותחת אשר –ובעצמו ברך את היום הזה‬ ‫העולם‪ ,‬ענו לו‪ ,‬בוא יבואו שני 'בעלי חסד' תחתיך והם יעזרו‬ ‫בעלי השכל ממהרים להיכנס אל השבת לקבל ברכתה בשביל‬ ‫לאלמנות‪ .‬עד שעמד הרידב"ז ואמר הרי מ'ליל שישי' כבר פרושה‬ ‫שלא להיכנס כ"כ מהר אל קללת –ומאחרים לצאת מהפכים הם‬ ‫המפה על שולחני לכבוד שבת קודש‪ ,‬ואני וביתי מקבלים את השבת‬ ‫את הסדר‪ ,‬מאחרים הם – ששת ימי המעשה להיכנס אל הברכה‬ ‫בעוד היום גדול בתוספת הראויה לשמה‪ ,‬כשמוע כן הדיינים בבית דין‬ ‫ונחפזים הם לצאת ממנה ולהיכנס במהרה אל הקללה של ששת‬ ‫של מעלה‪ ,‬פסקו‪ ,‬שבזכות זה ישאר בעולם הזה עוד שנים רבות‪ ,‬ואכן‬ ‫ימי המעשה‪ .‬אשרי מי שזוכה למהר בקבלת השבת ולאחר לצאת‬ ‫זכה לסיים את חיבורו על הירושלמי ואף לעלות לארץ הקודש‬ ‫ממנה‪ ,‬כדי –להבין זאת לקבל ברכת ה' הבאה ממילא למקבלי‬ ‫ולכהן כרבה של צפת ומאותה שעה קבל על עצמו גם הגר"י‬ ‫שבת"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫אברמסקי זצ"ל מנהג טוב זה‪ ,‬כפי שנהג חמיו הרידב"ז זצ"ל‪.‬‬ ‫"תוספת שבת" מצילה מעונש מיתה‬ ‫רש"י וז"ל‪ :‬רבי שמעון אומר בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך‬ ‫כתב ה'אמרי אמת' זי"ע‪ ,‬שהמדקדק ב'תוספת שבת' הרי הוא‬ ‫להוסיף מחול על הקודש‪ ,‬אבל הקב"ה שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו‬ ‫ניצול מד' מיתות בי"ד ומכריתות‪ ,‬וכל כך למה‪ ,‬דכל עניין המיתה‬ ‫כחוט השערה‪ ,‬ונראה כאילו כילה בו ביום‪.‬‬ ‫באה בעטיו של חטאו של אדם הראשון שאכל מעץ הדעת שאסר‬ ‫וכתב ע"ז רשכבה"ג מרן הגראי"ל שטינמן זיע"א בספרו "אילת השחר"‬ ‫עליו הקדוש ברוך לאכלו‪ ,‬וב'אור החיים' הק' (בראשית א כט בשם‬ ‫כאן וז"ל‪ :‬משמע שאם היה אפשר לצמצם בזמן כניסת השבת‬ ‫מד"ר כא) כתב שכל האיסור של עץ הדעת היה רק ל'יום השישי' ואילו‬ ‫היה מותר לעשות מלאכות עד כניסת השבת‪ ,‬ומה עם תוספת‬ ‫היה ממתין באכילתו עד כניסת השבת קודש מאז כבר היה מותר לו‬ ‫שבת?‪....‬ובהמשך דבריו כתב על המשנה באבות (ה' ו') י' דברים‬ ‫לאכלו אלא שהוא הקדים המאוחר‪ .‬ואם כן בעת אשר אנו מקדימין‬ ‫נבראו בערב שבת בין השמשות" והנה לפניו יתברך ידוע שדברים‬ ‫וממהרים לבוא אל יום השבת קודש בקבלת 'תוספת שבת'‪ ,‬מכפרים‬ ‫אלו נבראו ביום ששי‪ ,‬אלא שדברים אלו נבראו בזמן הנקרא‬ ‫אנו על אותו החטא (הקדמה תחת הקדמה)‪ ,‬וממילא פטורים אנו‬ ‫אצל בני אדם בין השמשות‪ ,‬ויש טעם למה הם נבראו דווקא‬ ‫מעונש המיתה הנגזר בגינו‪.‬‬ ‫בבין השמשות‪..‬ובהמשך דבריו כתב‪ :‬הקב"ה לא עשה מלאכות‬ ‫ואכן בפרשיות אלו של תחילת חומש בראשית ראינו עוד כמה דברים‬ ‫אלא כביכול דיבר‪ ,‬וכדתנן באבות "בעשרה מאמרות נברא העולם"‬ ‫בהקשר לקדושת השבת וביא חלק מהם‪ :‬בפרשת בראשית על הפסוק‬ ‫ולפי"ז וישבות מכל מלאכתו הכוונה ששבת ממאמרות‪ ,‬וצ"ב‬ ‫"ויכל אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו" (בראשית ב' ‪ -‬ב') כתב‬ ‫תוספת שבת‬ ‫מבואר שאוכלין ושותין כבני אדם‪ ,‬הרי דיש להם גוף (ובפירוש‬ ‫הלשון "מכל מלאכתו אשר עשה" דלכאורה שבת ממלאכה אשר‬ ‫עץ יוסף במדרש כתב שיש להם גוף שאינו בשלימות ולכן נקרא‬ ‫עשה‪ .‬ובמדרש רבה כתב שהקב"ה ברא את נשמתן של השדים‪ ,‬ובא‬ ‫שאין להם גוף ע"ש) עד כאן מהספר אילת השחר‪.‬‬ ‫לברוא את גופן וקידש השבת ולא בראן וכו'‪ ,‬וצ"ע דבחגיגה טז‪.‬‬ ‫מדוע מספר הקרואים בתורה בשבת יותר מכל הימים טובים?‬ ‫ולמה ביו"ט אין קבלת יו"ט? ומה יותר חמור בחילולו שבת או יו"כ?‬ ‫שיהיה פנוי ומחכה לבוא השבת שהיא קבלת פני השכינה‪.‬‬ ‫קדושת 'שבת קודש' היא המקור לקדושת ישראל וכל המועדים‪ ,‬וכפי‬ ‫והנה כמה רחקנו מהמסופר על אבותינו‪ ,‬שהיו גומרים את כל‬ ‫שחותמין בתפילה "מקדש השבת וישראל והזמנים"‪ ,‬ובתפילת‬ ‫הכנותיהם כבר בחצות ער"ש והיו פנויים כל אחר חצות היום לקבלת‬ ‫ליל שב"ק "וקדשתו מכל הזמנים"‪ .‬וכן מצינו בלבוש (סי' תכ"ג‬ ‫פני השכינה‪ .‬ויש בזה תרתי‪ :‬חדא‪ ,‬לכבד את מלך הכבוד שבא אלינו‬ ‫סק"א) שמספר הקרואים בקריאת התורה תלוי לפי קדושת היום‪,‬‬ ‫עם כניסת השבת‪ ,‬ושנית‪ ,‬שכל איכות הקדושה של כל השבת תלויה‬ ‫שבכל יום רק ג' אנשים‪ ,‬בר"ח שקדוש יותר קוראים ד' אנשים‪,‬‬ ‫בזה‪ ,‬שאת קדושת השבת אין בידינו להשיג על ידי שום השתדלות‬ ‫ביום טוב חמשה אנשים‪ ,‬ביום כיפור ששה‪ ,‬ובשבת שבעה‪ .‬הרי‬ ‫שנוכל לומר‪ ,‬אשלים ההשתדלות אח"כ במשך הלילה ויום‪ ,‬שזה בידו‬ ‫לנו שקדושת שבת גדולה מקדושת יו"כ‪ .‬וכ"כ הרמח"ל (דרך ה'‬ ‫של הקב"ה שרק הוא ית' מקדש השבת‪ ,‬שכפי ההכנה והצפיה באה‬ ‫ח"ד פ"ז אות ה') שיש כמה ימי קודש מלבד השבת‪" ,‬אמנם כולן‬ ‫אח"כ הקירבה הנוראה של השבת"‪.‬‬ ‫למטה ממדרגת השבת‪ ,‬השפעתה וקידושה"‪ .‬ולאחר מכן הוא‬ ‫מפרט את ענייני שאר המועדים וביניהם גם יום כיפור‪ .‬וכמו"כ‬ ‫עוד סיפר הגר"ש קפלן זצ"ל (רבה של צפת)‪ ,‬שבצעירותו ל'בעלי‬ ‫אנו רואים זאת ממה שחילול יום כיפור מחייב כרת‪ ,‬משא"כ חילול‬ ‫האכסניה' שלו היה אך ורק 'בן יחיד' שנולד להם אחר שנים‬ ‫שבת מחייב סקילה שחמורה יותר‪.‬‬ ‫רבות מנשואיהם‪ ,‬באחת מערבי השבתות בבוקרו של יום ראיתי‬ ‫שבעל הבית מכין עצמו לצאת לדרך אל היריד‪ ,‬ו'בעלת הבית'‬ ‫וכתב הסטייפלער –זצ"ל ב"חיי עולם" (ח"ב פ"ח) שעל קדושת שבת‬ ‫עומדת ומזהירתו שוב ושוב ‪' -‬זכור נא' ערב שבת היום‪ ,‬חזור‬ ‫נאמר בגמרא 'דלא עבידי לגלויי'‪ .‬ענין מיוחד לשבת הוא ענין‬ ‫הנה בשעה מוקדמת בעוד היום גדול‪ ,‬בעת חזרי מהישיבה ראיתי‬ ‫"קבלת שבת"‪ .‬הנה לא מצאנו קבלת יו"ט או קבלת איזו מצווה‬ ‫שבעלת הבית נסערת והיא עומדת ליד החלון וממתינה בכליון‬ ‫אחרת ומדוע רק בשבת יש את ענין קבלת הפנים?‬ ‫עיניים על בעלה שיחזור לביתו‪ ,‬ולתמיהתי כי רבה 'בשל מה‬ ‫באר את הענין בטוב טעם הגר"ש פינקוס זצ"ל בספרו "שבת‬ ‫הרעש הגדול' הרי שעות רבות יש עד כניסת השבת‪ ,‬פתחה‬ ‫מלכתא" וז"ל‪" :‬הנה בכלל ענין השבת רואים אנו בדברי חז"ל‬ ‫האשה וסיפרה‪ ,‬שבנם זה ה'יחיד' נולד להם שנים רבות אחר‬ ‫שמתייחסים הם אל השבת כאל אישיות וכמאמר חז"ל (ב"ר י"א‬ ‫נישואיהם‪ ,‬לאחר זמן מה נתגלה שלרך הנולד יש מום בלבו‬ ‫ט')‪" :‬אמרה שבת לפני הקב"ה וכו'" מה שלא מצאנו כן בשום‬ ‫וספק רב האם אפשר לרפאתו‪ ,‬באותה העת דרנו ב'קראקא'‬ ‫מצווה אחרת חוץ מהתורה עצמה‪ ,‬שיהיו התפילין מדברים או‬ ‫ופנינו לרופא הגדול ביותר בקראקא שיבדוק את בנינו‪ ,‬כראותו‬ ‫המזוזה או השופר‪ .‬אבל אצל השבת ‪ -‬השבת מדברת‪ ,‬השבת באה‪,‬‬ ‫את הנער המליץ לנו ליסע מיד לווילנא הרחוקה‪ ,‬כי שם יש‬ ‫השבת הולכת‪ ,‬קבלת שבת‪ ,‬מלווה מלכה‪ .‬ישנה אישיות הנקראת‬ ‫רופא 'יחיד מומחה' ברפואת הלב‪ ,‬מיד החשנו פעמינו לאותו‬ ‫"שבת" ואותה מקבלים ולכבודה מכינים‪ ...‬אבל האמת שהאישיות‬ ‫רופא גם הוא אמר שאין לו כל דרך לרפאות את הילד‪ ,‬ואף אם‬ ‫של השבת אינה השבת‪ ,‬אלא השכינה הקדושה ששבת היא שמו‬ ‫יתן לו איזה רפואה לא יועיל כי אם להאריך ימיו בעוד ב' ירחים‪,‬‬ ‫של היינו כלפי השכינה הקדושה –הקב"ה‪ ,‬ומה שאומרים 'בואי‬ ‫כלה' וקבלת שבת היא קבלת פני השכינה‪ ...‬כל מהות השבת היא‬ ‫בצר להם נסעו ההורים אל הגה"ק ה'חפץ חיים' זי"ע ויספרו‬ ‫שהעולם על ידי גילוי ענין חידוש העולם‪ ,‬ונשאר השם לבדו‬ ‫לו על הילד ועל אך מחלתו‪ ,‬נאנח ה'חפץ חיים' ואמר להם‪ ,‬וכי‬ ‫ביום –כולו שובת השבת‪ ,‬והאישיות של שבת הוא הי"ת המשרה‬ ‫'מחיה מתים' אנכי כי באתם אלי‪ ,‬אך נכדו של ה'חפץ חיים'‬ ‫שכינתו בתוכנו דרך ייחוד הי"ת מקיף את כל –השבת‪ ,‬נמצא‬ ‫שעמד לצדו נזדעק אליו באמרו‪ ,‬הלא בן יחיד הוא להם שנולד‬ ‫שכאשר נכנסת השבת מציאות העולם‪ .‬ולהכי יש מצווה מיוחדת‬ ‫אחר שנים רבות‪ ,‬וכי אפשר לשלחם ריקם‪ ,‬נענה אליהם ה'חפץ‬ ‫של קבלת שבת‪ ,‬שלא שייך לקבל פני שום מצווה ‪ -‬שמצווה היא צווי‬ ‫חיים' ואמר ‪ -‬קבלו עליכם כחק ולא יעבור להקדים לקבל את השבת‬ ‫על מעשה ואינה אישיות בעלת הרגשים שצריך לכבד על ידי קבלת‬ ‫בעוד היום גדול‪ ,‬ותראו ישועות גדולות‪ .‬ויענו יחדיו 'נעשה ונשמע'‪,‬‬ ‫הפנים‪ ,‬ושתאמר 'אם אב אני איה כבודי' (מלאכי א')‪ .‬אבל שבת‬ ‫ואכן כעבור רגעים אחדים נעשה ה'נס' הגדול וכבר ראו שינוי לטובה‬ ‫קודש שמו של הקב"ה ‪ -‬וקבלת שבת היא קבלת פני השכינה‪.‬‬ ‫במצב התינוק‪ ,‬עד שבהגיעם אל ביתם הבריא לגמרי‪ .‬כשהגיעו לרופא‬ ‫זעק ואמר‪ ,‬אין זה התינוק שהיה אצלי כי המום היה חשוך כל‬ ‫עוד עורר מאוד הגר"ש פינקוס זצ"ל בספרו "שבת מלכתא" וז"ל‪" :‬כאן‬ ‫מרפא‪ ,‬אך הם אמרו לו הרי זה בנינו ה'יחיד' וסיפרו לו את דבר‬ ‫המקום לעורר על ההכנות של הרגע האחרון עם כניסת השבת‪,‬‬ ‫היותם אצל ה'חפץ חיים'‪ ,‬אמר להם תדעו שה'חפץ חיים' פעל 'יש‬ ‫ולפעמים כבר כמעט אחר השקיעה עוד מסתובב בבית ומסלק‬ ‫מאין'‪ ...‬אמרה בעלת הבית‪ ,‬המבין אתה מדוע לא אמצא מרגוע‬ ‫חפצי מוקצה כלאחר יד שזה ממש נגד ההלכה‪ ,‬כמ"ש הרמב"ם‬ ‫עד שאראה את 'בעל הבית' יושב בבית ומקבל פני שבת בזמן‬ ‫(פ"ו מהל' חו"מ) "כדי שלא תכנס השבת והוא אינו פנוי"‪ .‬ובהל'‬ ‫מוקדם‪.‬‬ ‫שבת פ"ל "ויושב בכובד ראש מייחל להקבלת פני השבת כמו‬ ‫שהוא יוצא לקראת המלך" היינו שבשעה שהשבת נכנסת צריך‬ ‫לתרומות לעלון אפשר גם ב"נדרים פלוס" ו"קהילות" קופת‬ ‫לפרטים והנצחות או לשליחת דרשות וכד' ניתן לפנות‬ ‫"אוסף גליונות" קופת "עלון תוספת שבת" או בטלפון‬ ‫למייל ‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫‪ 037630543‬שלוחה ‪. 2040‬‬ ‫לשמיעת שיחות חיזוק בנושא שבת בטל‪073-2951324 :‬‬