gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis

שבוע: בראשית (2026-10-05)

ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫ילקוט מאמרים מיוחדים‬ ‫מספרי חסידות‬ ‫שבת בראשית‬ ‫נדבת ידידנו החשוב‬ ‫הרה"ח ר' ישראל גוטליב שליט"א‬ ‫מחשובי תומכינו שזכה להתעטר בתואר‬ ‫◆‬ ‫◆ בריח התיכון‬ ‫לרגל שמחתו בהולדת בתו למז"ט‬ ‫הקידושא רבה בהיכל ביהמ"ד הגדול בירושלים עיה"ק‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫מפתח‬ ‫©‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫באר מים חיים‪....................................‬ג‬ ‫לעולם ה' דברך ניצב בשמים‬ ‫תפארת שלמה‪....................................‬ז‬ ‫יפתח בדורו כשמואל בדורו‬ ‫שבטי ישראל ‪ 48‬כ"ב‬ ‫‪050-413-1519‬‬ ‫צדיק‪...........................................‬ט‬ ‫פרי‬ ‫סגולת שבת בראשית‬ ‫קו 'קול דודי'‬ ‫מבחר שיעורים ושיחות באור החסידות‬ ‫אירופה‪:‬‬ ‫ארה"ב‪:‬‬ ‫ארה"ק‪:‬‬ ‫‪033.0551.7811‬‬ ‫‪605.313.6695‬‬ ‫‪035.100.200‬‬ ‫היכל המרכזי ‪ -‬שלוחה ‪1‬‬ ‫לתרומות והערות ‪05041-31519‬‬ ‫ג‬ ‫חסידות‬ ‫תישארב תבש‬ ‫ספרי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫באר מים חיים‬ ‫לעולם ה' דברך ניצב בשמים‬ ‫כלל ישראל שותפים במעשי בראשית להמשיך חיות השי"ת להחיות הבריאה‬ ‫בכל רגע‬ ‫ידוע היסוד של "כח הפועל בנפעל" שבכל דבר הנפעל בעולם יש בו כח‬ ‫הפועל בו‪ ,‬אולם מבאר לנו ה'באר מים חיים' כי אף שגם אצל מעשי בשר‬ ‫ודם יש בנפעל כח הפועל בו‪ ,‬אולם הרי אינו דומה כלל למעשי השי"ת‪.‬‬ ‫כי מעשה בשר ודם מיד כאשר גמר פעולתו נסתלק מעשיו‪ ,‬ומעתה אין לו‬ ‫כבר שום שייכות לנפעל‪ ,‬הנפעל קיים בלעדו וכבר אין בו את כח הפועל‪,‬‬ ‫אבל במעשי השי"ת יש בו תמיד את כח השי"ת שבראו‪.‬‬ ‫וההבדל הוא מפני שהאומן ‪ -‬הבשר ודם המייצר כלי‪ ,‬אינו מייצר יצירה‬ ‫חדשה כי עצם הדבר היה גם מלבדו‪ ,‬אלא שהוא החליף הצורה לצורת‬ ‫הכלי‪ ,‬אבל השי"ת ברא את כל העולמות יש מאין‪ ,‬כי קודם לכן לא היו‬ ‫כלל‪ ,‬וממילא אין להם שום מציאות עצמית להתקיים אלא מכח דבר‬ ‫השי"ת המחיה ומהוה את כולם בכל רגע ורגע‪ ,‬ובהעדר החיות לרגע אחד‬ ‫היה כל הבריאה אפס ואין‪ ,‬וממילא נמצא כח השי"ת בכל הבריאה תמיד‪.‬‬ ‫ודבר ה' המחיה את הבריאה הוא אותיות התורה הקדושה‪ ,‬וממשיך‬ ‫ה'באר מים חיים' לבאר כי המשכת החיות של אותיות התורה הק' להחיות‬ ‫העולם‪ ,‬הוא על ידי קיום המצוות שלנו בני ישראל‪ ,‬זהו פנימיות הענין‬ ‫שאנו שותפים במעשי בראשית‪ ,‬וכפי ריבוי קיום המצוות בשלימות מתרבה‬ ‫המשכת חיות השי"ת להחיות הבריאה‪( ,‬לציין כי מפני האריכות הוכרחנו‬ ‫להשמיט חלקים מדבריו הקדושים והמתוקים באמצע המאמר‪ ,‬והחכם ילמוד המאמר‬ ‫בשלימותו בפנים‪ ,‬ויערב לו)‪.‬‬ ‫חסידות‬ ‫םייח םימ ראב‬ ‫ספרי‬ ‫ד‬ ‫והכלי עומדת תמיד על מעמדה בלתי‬ ‫שותף במעשי בראשית‬ ‫השגחת וראיית פני האומן‪ ,‬כי הוא‬ ‫אמרו חז"ל (שבת קיט‪ ):‬אמר רב‬ ‫עשה הכלי יש מיש משברי כסף כלי‬ ‫המנונא כל המתפלל בערב‬ ‫נאה‪ ,‬ועל כן אחר גמר עשייתה אינה‬ ‫שבת ואומר ויכולו‪ ,‬מעלה עליו הכתוב‬ ‫צריכה עוד להאומן‪ ,‬כי עיקרה היה‬ ‫כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה‬ ‫במציאות קודם שבאה ליד האומן‪.‬‬ ‫בראשית‪ ,‬וכדומה בכמה דברים אמרו‬ ‫כזה כאילו נעשה שותף במעשה‬ ‫יצירת השי"ת ‪ -‬יש מאין‬ ‫בראשית‪ ,‬ולכאורה לפלא הוא כי‬ ‫ולא כן באומנות אלקינו יתברך שמו‬ ‫היבוא אדם לאומן אחר אשר הוציא‬ ‫לעולמי עולמים‪ ,‬כי הוא ברא‬ ‫כלי למעשהו‪ ,‬ויאמר הייתי שותף עמך‬ ‫כל העולמות יש מאין‪ ,‬וקודם הבריאה‬ ‫במלאכת כלי הזה‪ ,‬אתמהא‪ ,‬וכמו כן‬ ‫לא היה במציאות כלל שום נברא‬ ‫במעשה בראשית מי יבוא אחר המלך‬ ‫ונמצא‪ ,‬גם אחר בריאתן חלילה אם‬ ‫את אשר כבר עשהו‪ ,‬לקנות שותפות‬ ‫יסתלק השגחת בוראן מהן אף על‬ ‫בדבר שכבר נגמרה מלאכתו‪.‬‬ ‫רגע כמימרא‪ ,‬היו כל העולמות כמו‬ ‫שהיה קודם בריאתן והיו לאפס ואין‬ ‫יצירת בשר ודם‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫ונודע מה שאמר הבעל שם טוב‬ ‫זי"ע ועל כל ישראל‪ ,‬על‬ ‫דבר ה' עומד תמיד ומחיה‬ ‫פסוק (תהלים קיט‪ ,‬פט) לעולם ה' דברך‬ ‫הבריאה‬ ‫נצב בשמים‪ ,‬כי הנה אומן בשר ודם‬ ‫ועיקר חיותן וקיומן הוא בכח‬ ‫העושה כלי‪ ,‬דרך משל הצורף לוקח‬ ‫הראשון שהניח בוראינו‬ ‫שברי חתיכות כסף ועושה מהם כלי‬ ‫ברוך הוא וברוך שמו בבריאתן‪ ,‬והמה‬ ‫אחת יפה ונאה עד מאוד‪ ,‬הנה ודאי‬ ‫אותיות התורה אשר בהן ברא את‬ ‫בעת עשיית הכלי הניח בה חכמתו‬ ‫עולמו‪ ,‬כמאמר חז"ל הנזכר דרך משל‬ ‫ופעולת מעשה ידיו‪ ,‬וכח הפועל‬ ‫במאמר יהי רקיע בתוך המים וגו'‪,‬‬ ‫בנפעל להיות על ידו נעשה הכלי‪,‬‬ ‫הנה באותיות אלו נתהוה הרקיע‪,‬‬ ‫אבל אחר גמר פעולתו ועשיית הכלי‬ ‫ועד עתה האותיות האלו הם הם‬ ‫על תכונתה‪ ,‬אין להאומן אשר עשאה‬ ‫חיותן וקיומן של השמים ושמי‬ ‫שום מחשבה ושום עשיה עוד עליה‪,‬‬ ‫ה‬ ‫חסידות‬ ‫תישארב תבש‬ ‫ספרי‬ ‫והאמת כי מעולם לא אלמן ישראל‬ ‫השמים‪ ,‬ואלמלי יצויר העדר שפע‬ ‫ותמיד נמצא בישראל צדיקים‬ ‫חיות האותיות משמים ברגע אחת‪,‬‬ ‫המקיימין העולם‪ ,‬ולולא זאת חלילה‬ ‫תיכף ומיד יוחזרו לכמו שהיה לאין‬ ‫היה מוחזר כל העולם לתוהו ובוהו‪,‬‬ ‫ואפס ממש‪ ,‬והיו כלא היה‪ ,‬וכמו כן‬ ‫ועל כן אמר הכתוב (משלי י‪ ,‬כה) וצדיק‬ ‫בכל העולמות שלמעלה ושלמטה‪.‬‬ ‫יסוד עולם‪ ,‬כי הוא היסוד וכן ובסיס‬ ‫וזה שאמר הכתוב 'לעולם ה' דברך‬ ‫שהעולם עומד עליו‪ ,‬וזאת הטובה‬ ‫נצב בשמים' כלומר דברך אשר‬ ‫עשה הקב"ה עם עולמו‪ ,‬שאף בצדיק‬ ‫דברת בבריאת השמים להיות אמר‬ ‫אחד בכל העולם די לעמידת כל יצורי‬ ‫ויהי‪ ,‬עד הנה הוא נצב ועומד בשמים‬ ‫עולמים‪ ,‬במעט דמעט חיות לפי‬ ‫להיות על ידו קיום השמים‪ ,‬עד כאן‬ ‫צדקת הצדיק הלז‪ ,‬ובזה יסד ארץ על‬ ‫דברי פי חכם חן‪.‬‬ ‫מכוניה בל תמוט עולם ועד‪ ,‬וכו'‬ ‫(וכפי ריבוי קיום המצוות מתרבה חיות העולם)‪.‬‬ ‫המשכת החיות על ידי קיום‬ ‫המצוות‬ ‫הקב"ה מסר בידינו המשכת חיות‬ ‫ועיקר קיום אותיות התורה בשמים‬ ‫הבריאה לטובתינו‬ ‫וארץ וכל אשר בהם‪ ,‬הכל‬ ‫ואולם תדע אשר כל זה עשה‬ ‫הוא כשישראל מקיימין אותיות האלו‬ ‫הקב"ה לטובתינו‪ ,‬כי הכי‬ ‫למטה בארץ‪ ,‬וידוע מה שאמרו חז"ל‬ ‫לא היה כח ביד ה' לתת ברכה וחיות‬ ‫(עבודה זרה ג‪ ).‬על פסוק ויהי ערב ויהי‬ ‫ושפע‪ ,‬לכל עולם ועולם בעת הבריאה‬ ‫בוקר יום הששי‪ ,‬מלמד שהתנה‬ ‫עד בלי די להתקיים כך עד עולמי‬ ‫הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר‪,‬‬ ‫עד‪ ,‬לבל יצטרכו להמתין על קיום‬ ‫אם ישראל מקבלין את התורה מוטב‬ ‫התחתונים להם‪.‬‬ ‫ואם לאו אחזיר אתכם לתוהו ובוהו‪,‬‬ ‫עד כאן‪.‬‬ ‫אכן בכדי לתת שכר טוב לצדיקים‬ ‫שמקיימין העולם‪ ,‬בראם על‬ ‫כי ח"ו אם לא יקיימו ישראל את‬ ‫אופן הלז שיצטרכו לעבודת אדם‪ ,‬ועל‬ ‫התורה יסתלקו חיות האותיות‬ ‫כן לא המטיר בעת הבריאה על הארץ‬ ‫אשר מונח בהם מיום הוסדה הארץ‪,‬‬ ‫כי עדיין לא היה אדם להוריד‬ ‫וממילא יוחזרו לתוהו ובוהו‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫חסידות‬ ‫םייח םימ ראב‬ ‫ספרי‬ ‫ו‬ ‫כידו הגדולה להיות בהם כל צורך‬ ‫השפעה לחיות העולמות‪ ,‬כי הוא‬ ‫עמידתן חיותן וקיומן לעולמי עולמים‪,‬‬ ‫הצריך לעבוד את העבודה הלזו לעבדה‬ ‫הכל הוא עבור כי חפץ 'לעשות'‪,‬‬ ‫ולשמרה‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫פירוש שהצדיקים שבדור יעשו זאת‪,‬‬ ‫שיתברך כל עולם ועולם על ידי‬ ‫צמצום אורו ית' ‪ -‬כדי שאנחנו‬ ‫נמשיכו‬ ‫מעשה ידיהם‪ ,‬בכדי לתת להם שכר‬ ‫טוב בשכר כפול ומכופל‪.‬‬ ‫(של רש"י הק'‬ ‫ולדברינו יטעמו דבריו‬ ‫ברא‬ ‫'אשר‬ ‫הפסוק‬ ‫על‬ ‫שפירש‬ ‫וזה אמר הכתוב 'בראשית' בשביל‬ ‫אלקים לעשות' – כל מה שברא השי"ת צריך‬ ‫ישראל שנקראו ראשית‪' ,‬ברא‬ ‫עשיה) כי זה פירוש הכתוב 'מכל‬ ‫אלקים' כלומר שברא את העולם‬ ‫מלאכתו אשר ברא אלקים' כלומר כל‬ ‫במדת הדין והקימוץ‪ ,‬בכדי להניח‬ ‫מלאכת הבריאה אשר ברא במדת‬ ‫קיום העולם וברכתו לצדיקים לעתיד‬ ‫אלקים‪ ,‬בבחינת הקימוץ הגדול שיהיו‬ ‫לבוא וכו'‪.‬‬ ‫צריכין לאורו של בשר ודם‪ ,‬ולא בראן‬ ‫ז‬ ‫חסידות‬ ‫תישארב תבש‬ ‫ספרי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫תפארת שלמה‬ ‫יפתח בדורו כשמואל הדורו‬ ‫התקשרות לצדיקים בדורנו אנו‬ ‫במאמר שלפנינו מבאר לנו הרה"ק את ענין התקשרות לצדיקים‪ ,‬כאשר‬ ‫מאריך בספרו על הענין הרבה פעמים‪ .‬כאן במאמר מבאר את הצורך‬ ‫להתקשרות בצדיקים אף בדורינו אנו שנתמעטו הגילויים‪ ,‬נחוץ לנו‬ ‫ההתקשרות כדי שלא נאבד חס ושלום‪.‬‬ ‫וגדול כוחם של הצדיקים דוקא בדורינו אנו יותר מהצדיקים בדורות‬ ‫הקודמים‪ ,‬כי בכוחם להאיר אף בתוך חשכת הגלות‪ ,‬והם מקילים עלינו‬ ‫להאיר לנו אף שאין אנו ראויים‪ ,‬ובכח הצדיקים נוכל להאיר את החושך‪.‬‬ ‫להם‪ ,‬ועל כל דרכיהם נגה אור‪.‬‬ ‫יפתח בדורו כשמואל בדורו‬ ‫ויעש אלקים את שני המאורות‬ ‫אכן עתה בדורות הללו אף‬ ‫הגדולים‪ ,‬את המאור הגדול‬ ‫כמו‬ ‫אינם‬ ‫שהצדיקים‬ ‫לממשלת היום ואת המאור הקטן‬ ‫הראשונים‪ ,‬מכל מקום אל יתייאש‬ ‫לממשלת הלילה וגו'‪.‬‬ ‫האדם לאמר אנחנו נגשש כעור‬ ‫באפילה חלילה‪ .‬אך ידע כי הם גם‬ ‫כי הנה יש שני מיני הצדיקים‬ ‫כן נקראים מאורות בזמנם‪ ,‬כי עתה‬ ‫הנקראים מאורות הגדולים כל‬ ‫בעקבות דמשיחא אינם יכולים להיות‬ ‫אחד גדול בדורו‪ .‬כאשר אמנם‬ ‫במעלות כמו הראשונים‪ ,‬ועתה על‬ ‫בדורות שלפנינו היו צדיקים גדולים‬ ‫פיהם ישק כל דבר‪ ,‬להם לבדם ניתנה‬ ‫אשר האירו תבל בצדקתם‪ ,‬כמו‬ ‫הארץ‪ ,‬וצריך האדם להתאבק בעפר‬ ‫הצדיקים והנביאים הראשונים אשר‬ ‫רגליו של הצדיק אשר הוא בדורו פן‬ ‫מעולם היו‪ .‬הנה להם ניתנה הממשלה‬ ‫יאבד חלילה‪ .‬יפתח בדורו כשמואל‬ ‫והכח בשמים ובארץ‪ ,‬לגזור אומר ויקם‬ ‫חסידות‬ ‫המלש תראפת‬ ‫ספרי‬ ‫ח‬ ‫שני המאורות הגדולים‪ ,‬רמז לשני‬ ‫בדורו‪.‬‬ ‫מיני הצדיקים הראשונים והאחרונים‪,‬‬ ‫'את המאור הגדול לממשלת היום'‬ ‫מעלת הצדיקים שבדור האחרון‬ ‫שהיו בדורות הראשונים והיה בכחם‬ ‫וכן אמרו ז"ל (ר"ה כה‪ ):‬שקל הכתוב‬ ‫לבטל מבני ישראל כל גזירות קשות‪,‬‬ ‫שלשה קלי עולם (ירובעל בדן ויפתח)‬ ‫'ואת המאור הקטן' הוא הצדיק‬ ‫כשלשה חמורי עולם (משה אהרן ושמואל‪,‬‬ ‫שבדור הזה‪ ,‬לממשלת הלילה בגלות‬ ‫לומר לך ירובעל בדורו כמשה בדורו‪ ,‬בדן בדורו‬ ‫המר הדומה ללילה‪ .‬וגם לו הכח‬ ‫כאהרן בדורו‪ ,‬יפתח בדורו כשמואל)‪ .‬לכאורה‬ ‫להתפלל כמו בשנים קדמוניות על‬ ‫קשה הלשון קלי עולם (הרי גם הם היו‬ ‫הראשונים והאחרונים דבר טוב‪ ,‬כי‬ ‫צדיקים)‪.‬‬ ‫הליכות עולם לו מן השמים להתראות‬ ‫אמנם הנה הצדיקים הראשונים‬ ‫בקרב הארץ‪.‬‬ ‫הגבוה‬ ‫במעלה‬ ‫בהיותם‬ ‫וזהו שאמרו בגמ' (שבת קד‪ ).‬אמרו‬ ‫מאוד מאוד הנה היו מחמירים על‬ ‫ליה רבנן לר' יהושע בן לוי‬ ‫דורם‪ ,‬כי ֵהרע להם על דורם אשר‬ ‫אתו דרדקי האידנא לבי מדרשא‪,‬‬ ‫אינם מתנהגים כשורה‪ ,‬כנודע אצל‬ ‫ואמרו מילי דאפילו בימי יהושע בן‬ ‫הנביאים והדורות שלאחריהם‪ .‬אמנם‬ ‫נון לא אתמר כוותיהו וכו'‪ ,‬ופירשו‬ ‫הצדיקים אשר אינם במדריגה גבוהה‬ ‫הראשונים שהיה יום המעונן ולא באו‬ ‫ההיא‪ ,‬המה מקילים על בני דורם‬ ‫הגדולים לביהמ"ד ובאו הם ואמרו‬ ‫להמליץ טוב בעדם‪ ,‬למחול על עונותם‬ ‫דבריהם‪.‬‬ ‫לכל חטאותם‪ ,‬כי מתנצלים לפני‬ ‫השי"ת על כובד הגלות וגודל העניות‬ ‫הרמז בזה כי בזמן הגלות הוא כיום‬ ‫(לכן נקראו וקלי עולם)‪ .‬וגם זה יקר מאד‬ ‫הגלות‬ ‫מחשכות‬ ‫המעונן‬ ‫לפני השי"ת‪ ,‬כי בזו חפץ הקב"ה‬ ‫התורה נתמעט‪ .‬ואנו חשובים כדרדקי‬ ‫ללמד זכות על בני ישראל‪ ,‬ולהתפלל‬ ‫נגד הראשונים‪ ,‬ואפילו הכי יהיו‬ ‫עליהם תמיד‪.‬‬ ‫אמרינו לרצון למעלה‪ ,‬לשמוע בקול‬ ‫תפלתנו להרים קרן לעמו ישראל‬ ‫כוחו בגלות הדומה ללילה‬ ‫במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫וזהו שאמר הכתוב ויעש אלקים את‬ ‫ט‬ ‫חסידות‬ ‫תישארב תבש‬ ‫ספרי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫פרי צדיק‬ ‫סגולת שבת בראשית‬ ‫התעוררות תשובה מצד השי"ת להחיש הגאולה‪ ,‬אחר היחוד בחודש תשרי‬ ‫במאמר שלפנינו מאיר לנו הרה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין זי"ע את סגולת‬ ‫שבת בראשית‪ ,‬שהיא מסוגלת מאוד להביא הגאולה השלימה‪ .‬כי מצד‬ ‫קדושת השב"ק שמאיר אור התשובה זוכים אנו להחיש הגאולה בכח‬ ‫התשובה‪ ,‬אולם יתרון שב"ק זו – שבת בראשית‪ ,‬שההתעוררות תשובה‬ ‫היא מכח אתערותא דלעילא מצד השי"ת‪ ,‬אחר שזכינו ליחוד הגמור‬ ‫בחודש תשרי‪ ,‬עתה נוכל ב'כח התשובה' ‪ -‬המאיר עדיין בכל חודש תשרי‬ ‫‪ -‬להשלים התיקון השלם ולהחיש הגאולה‪.‬‬ ‫ולכן קורין פרשת זו מיד אחר תשרי‪ ,‬כי בפרשת בראשית מרומזת אורו‬ ‫של משיח כמבואר במדרש על הפסוק ורוח אלוקים מרחפת על פני המים‪,‬‬ ‫ועתה שההתעוררות היא מצד השי"ת מסוגל מאוד להביא הגאולה שלימה‪.‬‬ ‫רוחו של משיח – תיקון השלם‬ ‫בראשית אחר שמחת תורה‬ ‫אך בגמרא (ראש השנה יא‪ ).‬לר' אליעזר‬ ‫[ה] מתחילין בראשית אחר שמחת‬ ‫דבתשרי נברא העולם ‪ -‬בתשרי‬ ‫תורה‪ ,‬אף דניסן ראשון לחדשי‬ ‫עתידין להגאל‪ ,‬ולר' יהושע דבניסן‬ ‫הלבנה‪ ,‬וישראל מונין ללבנה‪ ,‬כמו‬ ‫נברא ‪ -‬בניסן עתידין להגאל‪.‬‬ ‫שאמרו (בראשית רבה פ' ו)‪ ,‬ולמה לא‬ ‫והענין דבפרשת בראשית כתיב ורוח‬ ‫תיקנו שיתחילו בראשית אחר פסח‬ ‫אלקים מרחפת על פני‬ ‫ויסיימו בפסח‪.‬‬ ‫חסידות‬ ‫קידצ ירפ‬ ‫ספרי‬ ‫י‬ ‫נברא אז רוחו של משיח‪ ,‬שיהיה‬ ‫המים‪ ,‬ובמדרש רבה זה רוחו של‬ ‫הגאולה בניסן כשיהיה בעתה‪ ,‬ויהיה‬ ‫משיח כו'‪ .‬והיינו כשנברא האדם ישר‬ ‫הסדר כמו גאולת מצרים מצד השם‬ ‫שלא יקלקל‪ ,‬אך מכל מקום יהיה כח‬ ‫יתברך‪ ,‬שיהיה מכות ויתבררו ישראל‬ ‫לנחש לכנוס ולגרום הקלקול‪ .‬על זה‬ ‫בכל העשר מדות‪ ,‬ויהיה הגאולה מצד‬ ‫נברא אז רוחו של משיח‪ ,‬שיבא עת‬ ‫השם יתברך‪.‬‬ ‫שיהיה משיח שאז יתוקן העולם‪ ,‬שלא‬ ‫יוכל להתקלקל‪ ,‬שישחוט הקב"ה ליצר‬ ‫כל חודש תשרי מיוחד לתשובה‬ ‫הרע‪ ,‬כמו שאמרו (סוכה נב ע"ב)‪.‬‬ ‫ועל כן תיקנו שיסיימו התורה בתשרי‬ ‫ואחר סוכות‪ ,‬אף שרואין שעדיין‬ ‫שלימות התיקון אחר ירח‬ ‫לא היה התיקון כראוי‪ ,‬מכל מקום כל‬ ‫האיתנים‬ ‫החדש מוכן ומסוגל לתשובה‪ ,‬וכמו‬ ‫ולרבי אליעזר שבתשרי נברא העולם‬ ‫שאמרנו במה שאמרו בתנחומא (האזינו)‬ ‫הסדר הוא שיהיה הגאולה‬ ‫שעל שם זה נקרא מזלו מאזנים‪.‬‬ ‫בתשרי‪ ,‬שבראש השנה יהיה התעוררת‬ ‫התשובה על ידי תקיעת שופר‪ ,‬כמו‬ ‫סגולת השבת לתשובה‪ ,‬להחיש‬ ‫שנאמר אם יתקע שופר בעיר ועם לא‬ ‫הגאולה‬ ‫יחרדו‪ .‬ואחר כך יום הכיפורים לתקן‬ ‫ושבת מוכן לתשובה‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫כל העבר‪ ,‬וכשיזכו יהיה אז היחוד‪.‬‬ ‫טוב להודות לה'‪ ,‬שכל מי שמודה‬ ‫ואחר כך סוכות זמן שמחתינו‪,‬‬ ‫ועוזב ירוחם כמו שכתוב (בפרקי דר'‬ ‫ומלחמת גוג ומגוג בסוכות‪.‬‬ ‫אליעזר פרק יט)‪ ,‬ועל ידי שמירת שבת‬ ‫מיד נגאלין‪.‬‬ ‫ואף שעל ידי התשובה זמן הגאולה‬ ‫תמיד‪ ,‬כמו שנאמר היום אם‬ ‫וכבר אמרנו דכתיב עולת שבת‬ ‫בקולו תשמעו כמו שאמרו (סנהדרין‬ ‫בשבתו‪ ,‬וכן ומידי שבת‬ ‫צח‪ ,).‬אך בעיתה יהיה התעוררת‬ ‫בשבתו‪ ,‬שכל שבת יש לו קדושה‬ ‫התשובה מצד השם יתברך‪ ,‬וכמו‬ ‫מיוחדת לאותו שבת‪ ,‬והקדושה הוא‬ ‫שנאמר והסירותי את לב האבן וגו'‪,‬‬ ‫קדושת הפרשה שקורין בשבת זה‪,‬‬ ‫וכתיב ועשיתי את אשר בחוקי תלכו‪.‬‬ ‫וקדושת פרשת בראשית הוא שיזכו‬ ‫לאור רוחו של משיח‪.‬‬ ‫יהושע שבניסן נברא העולם‬ ‫ולר'‬ ‫אי‬ ‫חסידות‬ ‫תישארב תבש‬ ‫ספרי‬ ‫חדא ולא פליגי‪.‬‬ ‫התעוררות הגאולה מצד ה'‬ ‫בשבת בראשית‬ ‫ועל כן תיקנו שיסיימו התורה‬ ‫ועל כן מתחילין בראשית בשבת‬ ‫בשמחת תורה‪ ,‬ויתחילו בשבת‬ ‫אחרונה מחודש תשרי‪ ,‬שלא‬ ‫אחרונה מתשרי פרשת בראשית‪,‬‬ ‫יצויר שיקראו בראשית בחשוון אם לא‬ ‫שקדושת הפרשה שיזכו לאור רוחו של‬ ‫שיהיה שמחת תורה בשבת ולא אד"ו‬ ‫משיח‪ ,‬כמו שנאמר ורוח אלקים‬ ‫ראש‪ .‬שאף שרואין שעברו כמה יותר‬ ‫מרחפת על פני המים‪.‬‬ ‫מי"ח מאות שנה ולא זכינו להגאל‬ ‫מסוגל לאור התשובה ואור‬ ‫עדיין‪ .‬אולי בשבת זה נזכה להגאל‬ ‫התורה‬ ‫מיד על ידי התעוררת תשובה מלעילא‬ ‫ובמדרש רבה בזכות התשובה‬ ‫וכל החדש מסוגל לזה‪.‬‬ ‫למים‪.‬‬ ‫שנמשלה‬ ‫מה שאין כן בניסן אחר שרואין‬ ‫ובתיקונים (תי' לו) על פני המים ולית‬ ‫שעבר הפסח ולא היה מכות‬ ‫מים אלא אורייתא‪.‬‬ ‫וסדר הגאולה כיציאת מצרים אין‬ ‫מקום להתחיל בראשית‪ .‬ואם שיהיה‬ ‫ושבת מסוגל לתשובה כאמור‪ ,‬וכן‬ ‫על ידי תשובה מצד ישראל היום אם‬ ‫שבת הזמן לזכות לתורה‪,‬‬ ‫בקולו תשמעו אין לזה זמן מיוחד‬ ‫דכולי עלמא בשבת נתנה תורה‪ ,‬וכן‬ ‫כלל‪.‬‬ ‫התורה שבעל פה כמו שכתוב בזוהר‬ ‫הקדוש (ח"א מז ב) יום השביעי דא‬ ‫ואף לר' יהושע זמן הגאולה על ידי‬ ‫תורה שבעל פה דאיהו יום שביעי‪,‬‬ ‫תשובה מיוחד לתשרי שיהיה‬ ‫והיינו מלכות פה תורה שבעל פה‬ ‫התעוררות התשובה מהשם יתברך‪ .‬אך‬ ‫קרינן לה‪ ,‬ואולי נזכה בשבת זה לרוחו‬ ‫לשיטתו אזיל בגמרא (סנהדרין צז‪ ).‬לא‬ ‫של משיח‪ ,‬בזכות התורה ובזכות‬ ‫בתשובה ובמעשים טובים (כמו שיתבאר‬ ‫התשובה‪.‬‬ ‫במקום אחר)‪ ,‬ומר אמר חדא ומר אמר‬ ‫משלו של הרה"ק מצאנז זי"ע‬ ‫על שבת בראשית‬ ‫ונח קמעא‪ ,‬אז פונה לעצמו עם יועציו‬ ‫פעם אחת בליל שבת בראשית היה הרה"ק‬ ‫ומתיישב ומתחיל לחשב בחשבון מדוקדק מה‬ ‫ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע כל כולו‬ ‫שקנה מסוחר זה ומה שקנה מגראף זה‪ ,‬ומה‬ ‫רותח ובוער כלפיד אש‪ ,‬ולפני קידוש ליל‬ ‫הרויח באמת בכל קניה וקניה‪ ,‬ומה נשאר‬ ‫שבת היה ממש אחוז שרעפים‪ ,‬כי בצאנז'‬ ‫בידו להשתמש בו‪ ,‬ומה הרויח באמת‪,‬‬ ‫היה שבת בראשית המשך לימים הנוראים‬ ‫מציאות קטנות או יקרי המציאות‪ ,‬באיזה‬ ‫והתחלת ההכנה לימים הנוראים הבאים עלינו‬ ‫סחורה עדיף לסחור שיש בהם רויח גדול‪,‬‬ ‫לטובה‪ ,‬ואז היה ממש בוער באש קודש זמן‬ ‫ובאיזו לא שוה להתעסק‪.‬‬ ‫רב‪.‬‬ ‫המשיך הרה"ק מצאנז זי"ע בנמשל‪ :‬כמו כן‬ ‫ואחר כך פתח ואמר‪ ,‬הנה כל ה'ימים‬ ‫הוא לגבי ימים הנוראים‪ ,‬ירח‬ ‫נוראים' הם משל לסוחר הנוסע‬ ‫האיתנים דתקיף במצוות‪ ,‬והזמן גרמא לקנות‬ ‫ליריד לקנות סחורה‪ ,‬ששם הרי הוא חוטף‬ ‫מצוות ולעסוק בהם ללא הרף‪ ,‬סליחות‪,‬‬ ‫מכל הבא לידו‪ ,‬וממה שנראה בעיניו שירויח‬ ‫תפילות‪ ,‬שופרות‪ ,‬עשרת ימי תשובה‪ ,‬תשובה‬ ‫מזה‪ ,‬דהיינו שרואה בעיניו הדברים שאפשר‬ ‫מיראה‪ ,‬תשובה מאהבה‪ ,‬יום כיפור‪ ,‬עבודת‬ ‫להשיג עכשיו בזול‪ ,‬ככלי הבית [מעבי"ל]‬ ‫הכהן גדול לפני ולפנים‪ ,‬סוכה וד' מינים‪,‬‬ ‫ותכשיטים‪ ,‬ויש כאלו השמים עיניהם בעיקר‬ ‫ערבה‪ ,‬שמחת תורה‪ ,‬מצוות דאורייתא‬ ‫על סוסים וחמורים וכדו'‪ ,‬כדי שיהיה לו‬ ‫ומצוות דרבנן‪ ,‬אמנם אין הזמן מאפשר אז‬ ‫מספיק לכל השנה‪ ,‬אבל הצד השוה ששם‬ ‫לחשוב חשבונו של עולם מה קנה ואיך קנה‪,‬‬ ‫הוא הזמן לסחור‪ ,‬ולא יחזור הזדמנות פז זו‬ ‫ומה נשאר ברשותו‪ ,‬והאם קיים המצוה כדבעי‬ ‫בשום אופן‪ ,‬כי שם אפשר למצוא 'מציאות'‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫רבות בזול‪ ,‬ואפשר להרוויח בהן הרבה הן‬ ‫לקנות והן למכור‪.‬‬ ‫אבל בהגיע "שבת בראשית" אז חוזרים‬ ‫הביתה והגיע הזמן להתיישב בדעתו‬ ‫אמנם בשעת היריד אין לו היישוב הדעת‬ ‫ולעשות החשבון‪ ,‬כי שבת הוא זמן‬ ‫הראוי להתעכב זמן רב ולחקור‬ ‫התחדשות‪ ,‬הוא זמן קדוש ‪ -‬וקדשתו מכל‬ ‫ולחשוב על כל דבר אם שוה לקנותו‪ ,‬או‬ ‫הזמנים‪ ,‬ואז הוא הזמן הרצוי לעשות בו‬ ‫שאולי יתכן להשיגו אצל מוכר אחר בזול‬ ‫חשבון הנפש ראוי‪ ,‬ושב"ת ראשי תיבות ש'בת‬ ‫יותר‪ ,‬כאדם רגיל שיוצא לקנות בחנות‪ ,‬וכל‬ ‫ב'ו ת'שוב‪.‬‬ ‫שכן בודאי שאין לו אז את הזמן הראוי‬ ‫להתיישב ולהימלך עם יועצי העסק שלו‬ ‫עתה היא הזמן להתיישב ולהתבונן מה נקלט‬ ‫ולחשב בפרוטרוט כמה הרויח על השוק וכמה‬ ‫בקרבינו ירח האיתנים‪ ,‬ולהמשיך את‬ ‫הפסיד‪ ,‬שהרי עתה הזמן לחטוף סחורה‪.‬‬ ‫האור לכל ימות השנה‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬ע"פ הדעה והדיבור‬ ‫רק בהגיעו לביתו‪ ,‬עם כל החבילות בידיו‪,‬‬