נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel — בראשית (2026-10-05)

נעימו<ת
בס"ד
יו"ל ע"י
גליון
פרשת בראשית תשפ"ז
גליון ל"ט
יש+רא<ל דברי תורה ושיחות מאת כ"ק הגה"צ אב"ד שליט"א
כח ההתחדשות
לאחר חודש תשרי כאשר האדם מבין שלא לקח עמו מאומה מהשפעות הימים הקדושים ,יכול
להמשיך אליו שוב את הימים ההם ולהתעורר בהם
דור עני ואביון ,אשר נחלשו המוחות לאותם ימים ושואב מלוא חפניים יראת מנהג ישראל לקשר סוף התורה
ונתמעטו הלבבות ,והקדים רפואה למכה שמים ,לחזות ולהסתופף באור פני מלך לתחילתה ,בסוד 'נעוץ סופו בתחילתו' ,ואף
למעלה מדרך הטבע ,ועל כן סיבב מסבב כל חיים ,ועתה אנה אני בא. אנו נענה חלקינו אי"ה בדברי חיזוק ,בפרט
הסיבות שיצטרך יעקב אבינו ע"ה לחלוף בימים אלו בהם יוצאים מימי חודש תשרי
כמו כן כאשר נזכר בעשרת ימי
על פני המקום המקודש ביותר בעולם, הנשגבים ונכנסים לימי החורף הארוכים.
תשובה ובמיוחד ביום צום כיפור ,בו האיר
וכאשר יבוא חרנה יאמר לעצמו בשברון
אור התשובה בעולם בבחינת 'דרשו ה'
הלב 'מה נורא המקום הזה' ,שלא נטל עמו
בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב' ,וחושב למה קפצה הארץ ליעקב אבינו
מאומה מהיראה הגדולה השורה במקום
לעצמו בשברון הלב מה עשיתי ,כיצד ופתח דברינו יאיר בדברי הספה"ק
המקדש ,וכמו כן לא לקח מהשמחה
נתתי לימים נעלים כאלו לעבור בלי ליטול ערוגות הבושם על הפסוק (דברים לג ,כח)
הנשגבה המאירה בבית הבחירה משוש
עמדי מאומה ,מי יתן לי עוד יום קדוש כזה 'וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ
כל הארץ ,אשר כל מי שלא ראה שמחת
להתענג בקירבת אלקים ותשובה שלימה דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל'.
בית השואבה לא ראה שמחה מימיו (סוכה
שאוכל להמשיך ממנו על כל השנה.
נא ע"א) ,וכן לא התעורר בתשובה הפועמת ומבאר דהנה מצינו ביעקב אבינו ע"ה
בלב כל מי שבא ליראות את פני הבית וכאשר ׂשם אל ליבו את ימי חג (חולין צא ע"ב) כי מטא לחרן אמר :אפשר
הגדול והקדוש. הסוכות זמן שמחתינו ,בו האירה שמחה עברתי על מקום שהתפללו אבותי ,ואני
יתירה ועצומה ,וכל אחד היה יכול לשאוב
מה עשה הקב"ה ,ראה את שברון ליבו לא התפללתי .כד יהיב דעתיה למיהדר -
בששון את מעייני הישועה ,בבחינת 'חג קפצה ליה ארעא ,מיד -ויפגע במקום .ע"כ.
של יעקב בחיר האבות ,על כן קפצה הארץ
האסיף' שכל אחד אוסף לביתו שפע רוחני
לקראתו ,וזכה להסתופף שוב בפינת יקרת
ושמחה ותענוג בעבודת השי"ת על כל וצריך להבין ,כיצד לא שת יעקב אבינו
קודש הקדשים רצוף אהבה ,במקום אשר
תקופת השנה ,והנה הוא ריק ומנוער מכל את לבו אל המקום הקדוש ההוא ,כי הלוא
נעקד בו אביו יצחק ,וליטול מלוא חפניים
מאוצר של יראת שמים ושפע רוחני של שפע רוחני ,אין בו מתום ,ולבו נשבר בקרבו אנו מאמינים שהכל מושגח בפרטות ,ואף
שמחה ותשובה המאירים שמה. בכאב ובגעגועים לימים הנעלים והקדושים השכחה מושגחת מן השמים ,בפרט דבר
של ירח האיתנים. תימה כזה שלא הרגיש יעקב בקדושת
ומעשה אבות סימן לבנים ,כי אף המקום שעבר בו .גם צריך להבין ,הרי לא
שכבר חלפו הימים הנוראים ,אך כאשר והנה צריך סייעתא מיוחדת ממרומים
שיוכל האדם להגיע אל היו"ט מתוך ישוב עביד קודשא בריך הוא ניסים לחינם ,ולמה
רואה הקב"ה את שברון לבם של ישראל, הוצרך הר המוריה לעקור ממקומו ולבוא
חוזרים ובאים שוב הימים הנעלים הללו הדעת ולדעת את אשר לפניו ,כי בלאו הכי
לא יוכל לקבל התעוררות אמיתית ,וימצא אל יעקב ,והלא היה בדרכו אל לבן ולא היה
אל האדם ,ובתוך חודש חשוון יכול האדם מפסיד כלום באם היה הולך ברגליו.
ליטול כוחות והשפעות גדולות המאירות את עצמו בחלוף ימי המועדים ערטילאי
בלא כלום .וכך מצינו בדברי הכתוב (דברי לאחר הימים הנוראים נשבר האדם
מהימים הנוראים של חודש תשרי ,כי יש
בעולם שלוש בחינות עולם שנה נפש בסוד הימים א' יב ,לג) 'ומבני יששכר יודעי בינה שלא לקח עמו מאומה מהשפעות הימים
עש"ן הכלולים זה בזה ,וכשם ששייך ענין לעיתים' ,ששבט יששכר -היינו תלמידי ההם
קפיצת הדרך בבחינת 'מקום' ,כך הוא ג"כ חכמים ועובדי ה' -יודעים ומבינים את
העיתים הידועים שהם מקודשים יותר אכן הענין הוא ,כי הנה אמרו ז"ל
בבחינת 'זמן' ,ששייך קפיצת הזמן ,שהזמן (תנחומא לך-לך ט)' :כל מה שאירע לאבות
הנשגב של ראש השנה יום הקדוש וחג משאר ימות השנה ,ובהם תלויים כל ימי
השנה ,ואז שורהעליהם אור קדושת היו"ט סימן לבנים' .והנה כשם שמצינו אצל
הסוכות נעקר ממקומו ובא אליו ,בבחינת יעקב שלאחר שעבר את מקום המקדש
מאוחר יוכל לתקן וחסרון יוכל להשלים. ומרגישים נועם זיו קירבת אלוקים .ואז
נתקיים בהם הכתוב 'ויאמר המלךלחכמים נזכר עצמו שלא התפלל שם ,כך נעשה עם
כאשר שב בתשובה מוסיף כח יותר יודעי העיתים' (אסתר א ,יג) ,הוא מלכו של כל אחד מישראל לאחר ימי חודש תשרי
מבתחילה עולם שמתגלה אל החכמים שהשכילו שהם חטיבה אחת של קדושה יתירה ,כי
להתקדש לקראת החג כדבעי. הנה מוצא עצמו לאחר ימים כה נשגבים
ובזה מבאר בספה"ק ערוגות הבושם וחושב לעצמו הנה עבר עלי ראש השנה
מאמר הכתוב 'וישכון ישראל בטח בדד עין
יעקב' ,כי בראות איש ישראל שהוא שוכן ימי חודש תשרי קופצים לקראת האדם בו האיר פחד ה' ויראתו על כל באי העולם,
ולא לקחתי מאומה בידי ,והנה חלפו הימים
בדד ולא נשאר בידו מאומה מכל השפע והקב"ה רחום וחנון ,צופה ומביט עד האלו ואיככה אוכל לראות באובדן
הרוחני שנשפע בחודש תשרי ,בכל סוף כל הדורות ,ראה את אחרית הימים, מדריגותי ,לּו הייתי יכול הייתי חוזר
לאחר הימים הנוראים נעשה אתערותא אם נשתנו מכמות שהיו ואינה ניכרת מציאות זאת יוכל לשכון בטח ,כי כל המועדים רצים
הראשונה ,הנה אשתנו לגריעותא ואבדו לקראתו במקום ובזמן שהוא נמצא .וכאשר
דלעילא ללא התעוררות התחתונים חשיבותן וברכתן 'שהכל' ,מה שאין כן דגן וגפן יסתפק האדם בכך כי חידוש דברים הוא,
והמשיך הכתוב ואמר 'אף שמיו יערפו אם נשתנו -נשתנו למעליותא ,ונתעלו במעלת לזה ממשיך הכתוב ואומר 'עין יעקב' ,כלומר,
טל' .ויובן על פי מה שכתב בספר יערות דבש הברכות המיוחדות' ,המוציא לחם מן הארץ' הסתכל בעיניך על יעקב אבינו ,אשר גם לאחר
(ח"א דרוש א) כי הנה הגשם נעשה על ידי לדגן ,ו'בורא פרי הגפן' לגפן (שם לח ע"ב). שכבר חלף על פני מקום המקדש ,חזר וקיבל
הלחות העולה מהתחתונים בבחינת אתערותא את כל האורות והכוחות הנשפעים שם ,כי אין
וזהו מה שיש לפרש בדברי הנביא,
דלתתא ,ואילו טל יורד מנטיפות הלחות בחלק לך מאוחר ברוחניות.
'ישובו [בתשובה] יושבי בצילו [היינו בצילא
האויר הרחוק מאתנו ,ועומד תמיד קר ולח, דמהימנותא ,צל סוכה ,דאז הוא התשובה עוד מוסיף הכתוב לאמר 'אל ארץ דגן
ומשם יטפו אגלי טל על הארץ ,והוא בחינת מאהבה ואשתנו למעליותא לתוספת טובה ותירוש' ,ויובן על פי מאמר הספה"ק בני
אתערותא דלעילא.
וברכה ,על כן] 'יחיו דגן ויפרחו כגפן' ,דהנהו יששכר (תשרי ,מאמר י אות כ) שמבאר הכתוב
ובעשרת ימי תשובה מעורר אותנו בי תרי כי הדדי דמיין אשר שינויים גורם להם (הושע יד ,ח) 'ישובו יושבי בצילו יחיו דגן
הקב"ה בתשובה בלי התעוררות דלמטה כלל, תוספות עילוי ,כן התשובה מאהבה שמתהפכין ויפרחו כגפן' ,שהוא הנאמר בפרשת התשובה
רק הוא מעורר אותנו כעין מעשה בראשית, הזדונות לזכיות .ע"כ. דהושע ,דהנה ע"י תשובה מאהבה נהפכים
כדכתיב 'אהיה כטל לישראל' (הושע יד ,ו), וזהו שאמר הכתוב 'אל ארץ דגן ותירוש', זדונות לזכיות.
בבחינת אתערותא דלעילא .וזהו 'דרשו ה'
כי הגם שהאדם מקבל השפעות הימים והנה קיימא לן בכל הברכות שתיקנו
בהמצאו' ,שהוא ממציא עצמו לנו טרם קראינו
הנוראים על ידי שינוי ,כי תמיד הם מאירים חז"ל על כל דבר פרטי ,הגם שברכת 'שהכל
אליו ,רק אדרבה הוא נמצא מקודם לעורר לבנו
בחודש תשרי ואצלו מאירים בחודש חשון, נהיה בדברו' היא ברכה כוללת ,עכ"ז לכל דבר
לתשובה .ע"כ.
בכל זאת שינוי זה לטובה הוא ,בבחינת 'נשתנו החשוב תיקנו ברכה פרטית ,פרי האדמה ,פרי
וזהו שנאמר 'אף שמיו יערפו טל' ,כי למעליותא' כמו לחם ויין ,ולזה אמר 'ארץ העץ ,פרי הגפן (ברכות לה ע"א) ,והנה קיימא
אף שהימים הנוראים כבר חלפו ונמצאים דגן ותירוש' דהיינו קמח וענבים ,שנשתנו לן דכל הפירות אין להם חשיבות הברכה
מאחרינו ,מבטיח לנו הכתוב שישפיע השי"ת למעליותא. הפרטית כי אם כשהם בעינייהו ,אבל
הילולא דצדיקיא
הרה"ק רבי ישראל מרוזין זיע"א //ג' חשון
הראויים עבורו להוצאות ביתו ,ומגירה מיוחדת היתה לו עבור שח רבינו -כד הוינא טליא כבר ארבע שנין הלכתי עם אבי הק'
המעות שמהם לקח לעצמו ,והיה משתמש מהם מאוד בצמצום. לשוח בשדה לפנות ערב ,ובראותי את שקיעת החמה אמרתי לאבי
••• הנה רואים אנו את סוף השמים -שכך זה נראה בעת השקיעה .-ואמר
לי אבי הזהו סוף השמים? ...ישנו עוד שמים ושמי שמים גדולים
פעם נעל רבינו נעלים מיוחדות ומבריקות כדרך הפריצים ,ואירע ורמים ובראם אלקי השמים שהוא עד אין סוף ותכלית ,והתחלחל
אז שיצאו לקדש את הלבנה בימי החורף והקור ,והשלג היה על כל גופי ברעדה מפחד הוי'" ...און עס ציטערט נאך!".
הארץ ,וכאשר עמדו להיכנס הביתה ניתק הרה"ק את רגליו בכח
מהכפור עד שנטפו מהם דם ...וראו שהם מבלי סוליא תחתיהם. •••
••• רבינו נענה פעם ואמר שאינו יודע למה באים עליו יסורים ,ואם
תאמרו משום גדלות אין זה שייך אלי ...אלא -המשיך רבינו ,בהיותי
הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא נסע בימי עלומיו אל הרה"ק
עלם כבן שבע והמלמד ציוה לכל הילדים שילכו לומר לי "גוט שבת",
מרוזין ומרוב עניותו לא היה לו לשלם על הנסיעה ,ולקח ממנו בעל
אולי אז זחה דעתי עלי קצת ...ואף שלא היה אז עדיין בר עונשין,
העגלה את הטלית והתפילין לשכרו ,ובראותו את ההרחבה הגדולה
אבל השיג אז כבר יותר מבר עשרים.
בחצר הקודש תמה מאוד והיה לפלא בעיניו .ותפס רבינו תיכף את
מחשבתו ,והכניסו אל תוך ביתו חדר לפנים מחדר ופתח לו מגירה •••
והראה לו ואמר - ,ראה נא שמכל מה שמצוי כאן אין בעדי כלום ,כי בימי חורפו היה פרוש מכל עניני עולם הזה ,וקבלה אמו עליו
אם שתי חתיכות סוכר אלו אחת לי ואחת להרבנית ...וסיים הרה"ק לפני הרה"ק מאפטא ,ודבר עמו בענין זה ,והתנצל רבינו ואמר ,ירא
מליסקא ואמר :מרוב פחד ורעדה כשדיבר אלי קדוש ישראל נשרו אנוכי פן לא יהיו לי בנים הגונים ,ואמר לו הרה"ק מאפטא :אייערע
בשעת מעשה שני שיניים מפי. קינדער וועלן אייך נאך איבער יאגן ,...אך בענין אכילה לא פעל אצלו
••• כלום.
הרה"ק מרוז'ין הראה להרה"ק מגור בעל חידושי הרי"ם את ואמר הרה"ק מאפטא -ראיתי שאינו מעולם האכילה ורציתי
סוסיו ,ונענה ואמר גם זה הבל ,ואמר לו 'הבל' נוטריקון ה'כל ב'רא להמשיך אותו לעולם האכילה ,אך יראתי שהוא יכול להמשיך אותי
ל'כבודו. אליו" ,און איך וויל דאך טאקע עסן "...כנודע מדרכו בקודש להרבות
••• באכילה ,ולא הוספתי לדבר עמו עוד בזה.
כשחיתן הרה"ק מסאווראן את בנו השתתפו כל צדיקי הדור •••
בסעודת הנישואין ,כששמעו שהנה מגיע רבינו הכריז הרה"ק רבינו היה מתנהג בגינוני מלכות והרחבה ,אמנם לעצמו היה
מאפטא שהיה זקן המסובים "אלו שיצאו לקבל פני הצדיק מובטח מצמצם מאוד ,שאת כל המעות שקיבל היה מחלק לכמה מדריגות,
להם שהם בני עולם הבא!" והלכו כולם לקבל פני רבינו. כפי כשרותם ומחשבת הנותנים ,והיו לו כמה מגירות ,באחת הניח
ואמר הרה"ק מסאווראן לבנו החתן שבינתיים ילמוד עמו את הכסף לקניית סוסים וכדומה ,ובמגירה אחרת הניח כסף לדברים
בספה"ק ראשית חכמה ,והיה שם אחד שהתיישב בדעתו נעלים יותר ,ולפעמים מצאו גם שזרק מעות בבית הכסא ולא
שלשמוע את הרה"ק מסאווראן לומד עם בנו ביום חופתו השתמש עמהם כלל ,והיתה לו מגירה ששם היה מניח המעות
// 2 //
אני בדיבור שלי עשיתי שמים וארץ ,כמו מה אני מובד סברי מן בריי [ -וכי אני מאבד אורו בבחינת טל לישראל שמתעורר מלעילא
שנאמר (תהלים לג ,ו) 'בדבר ה' שמים נעשו' ,אף את תקוותי מבוראי] ,חס ושלום ,לית אנא ואינו צריך להתעוררות התחתונים על ידי
כך אתה. מובד סברי מן בריי [ -אין אני מאבד תקוותי מצוות החג.
מבוראי] .והיינו שיעקב אבינו הנחיל לנו ענין
וכאשר ישים האיש אל לבו דברים אלו,
יתבונן במעשיו ויתעצב לבו לאמר ,כמה וכמה
זה שלא להתייאש בשום מצב ,אף גם כשאין יעקב אבינו חיזק עצמו במעשה בראשית
עולמות בראתי על ידי מצוות ומעשים טובים, שוםקצה אור ואיןשום דרך להינצל מןהמיצר.
והמורם מדברי קדשו ,כי כל אחד יכול
אבל כולם חרובים המה ,בלא הכנה ובלי דחילו
ורחימו ,ואומר על מעשיו' :דין אהניין לי ודין סדר בנין העולם הוא בדרך של חורבן לחזק עצמו ממעשה קפיצת הדרך של יעקב
אבינו ע"ה ,וללמוד מכך שלעולם אינו מאוחר,
לא אהניין לי'. ותיקון ותמיד אפשר לשוב אל ימי קדם להסתופף
ולכן הודיעו לנו חכמינו ז"ל כי כך הוא וכאשר נעמיק בדברים ,נחזה כי כל בנין בנחלת ה' ולשאוב כוחות והשפעות קדושות.
סדר העולם ,שהיה בונה עולמות ומחריבן, העולם הוא בסדר זה של חורבן ותיקון ,וכן ובזה יש לקשר סוף התורה לתחילתה,
ואף שנחרבו בכל זאת לקח עולמות אלו עצמם בנין קומת האדם הרוחנית צריך להיות במצב בהקדם דברי חכמינו ז"ל (ב"ר סח ,ב)על הפסוק
ותיקן מהם עולם התיקון ,ובזאת יתנחם האדם זה של שבירה ותיקון ,וכדאיתא במדרש (ב"ר ג, (תהלים קכא ,א) 'שיר למעלות אשא עיני אל
שגם מעשי בראשית נתקנו בדרך זו ,תחילה ז) :מלמד שהיה הקב"ה בורא עולמות ומחריבן, ההרים'. ומבאר המדרש שפסוק זה אמריעקב
עולם התוהו ואח"כ עולם התיקון ,כי זה בלא אמר דין הניין לי ,יתהון לא הניין לי. אבינו כאשר הגיע אל לבן ונעצבונשבר כי לא
זה אי אפשר.
והנה כל מה שכתוב בתורה הרי הוא היה בידו מאומה .ואמרלעצמו ,אליעזר בשעה
וכן אמר יעקב 'אשא איני אל ההרים בבחינת 'ללמוד אני צריך' ,והוא הוראה לכל שהלך להביאאת רבקה מה כתיב ביה (בראשית
מאין יבוא עזרי' ,בראותו את מיעוט ערכו לפי אחד מישראל שהוא עולם קטן ,ובכל מעשיו כד ,י) 'ויקח העבד עשרה גמלים' וגו' ,ואני לא
רום מעלתו ,שאינו עומד בשום דרגה ונמצא הוא בורא עולמות ובורא שמים חדשים, נזם אחד ולא צמיד אחד .לכך אמר 'אשא
>>
המשך בעמוד 4
בעלמא דחרובא .אך חזר ואמר
מה אני מובד סברי מן בריי [ -וכי
וכדאיתא בזוה"ק (הקדמה ה ע"א) על הפסוק
(ישעיה נא ,טז) 'לאמר לציון עמי אתה' ,אל תיקרי
עיני אל ההרים' ,כלומר 'אל ההורים' למלפני
ולמעבדני [ -לשון לימוד ,שאלמד מן ההורים
ַ'עמי' אתה אלא ִ'עמי' ,להיות שותף עימי .מה איך להתנהג] מאין יבוא עזרי .חזר ואמר
הלא אני אך אתמול חזרתי על גמרא זו ,ואילו רבינו אין רואים אותו ראשית חכמה עדיף לו מכל חללי דעלמא וחיי העולם הבא ,ונשאר
ללמוד כי אם לעיתים רחוקות .אמר לו רבינו -תדע ,אתה כשהנך שם לשמוע לימודם.
לומד ,הנך לומד רק את השכל של המימרא ולכן אין נחקק בזכרונך וסיפר הלה ,שכשבאה השמועה שרבינו כבר נכנס לעיר ציוה
משמי' דמאן אמרו ,ואילו אצלי "אמר" זו תורה ,ו"רבא" זו תורה. הרה"ק מאפטא לתלמידו המחותן הרה"ק מסאווראן שעכשיו יצא
••• גם הוא לקראתו ,והתנצל הרה"ק מסאווראן שהוא צריך לקבל פני
המחותנים ,ואמר לו הרה"ק מאפטא אעפ"כ צא ,אמנם ישנם הרבה
פעם הביאו לפני רבינו יונה צלויה ,והיה מבצבץ השומן ממנה,
צדיקים ,אך הוא -רבינו -בבחינת מלכות!.
ונעץ בה רבינו את המזלג ועשה תנועה כמו שזה מאוס עליו מרוב
גשמותו ,ונמאס אצל כל יושבי השולחן והשליכוה לחוץ ,ואפילו •••
הכלבים בחוץ לא רצו עוד לאכלה!. הרה"ק רבי הערש מרימינוב אמר על רבינו -הרבה צדיקים עשו
••• עליות נשמה אך הגוף נשאר בזה העולם ,אבל אותו ראינו עם גופו
למעלה "...ער איז ארויף מיט די פאנטאפל אויבן!".
רבינו ביקש פעם מחייט אחד מאנשי שלומו שיבא אליו ביום
השישי ערב שבת שהוא צריך לנסוע למקום אחד ,והתנצל החייט •••
שאינו יודע להנהיג את הסוסים בשופי ,וגם אינו מכיר את נתיבי אחד בא לפני רבינו בקובלנא על חתנו ,שקודם התפלה הוא
הדרכים ,אך רבינו אמר שאעפ"כ הוא רוצה לנסוע עמו. מסתובב בטל ואינו לומד ואינו הולך למקוה כדרך החסידים,
ויצאו לדרך ונכנסו אל יער עבות והגיעו אל בית אחד בתוך ושאלו רבינו אלא מה הוא עושה? ואמר הוא מתהלך ומפזם לעצמו
היער ונכנס שם רבינו פנימה ובחוץ עמדו שני מרכבות אחת גדולה מהנגונים שלכם ...ונענה הרה"ק הנגונים שלי מטהרים כמו מקוה!.
ואחת קטנה ,ושאל החייט להבעלי עגלות שעמדו בחוץ מי הם •••
הבאים עמם ,ואמרו לו שאחד הוא המגיד מטשערנאביל ואחד הוא פעם ביקר אחד אצל רבינו ודיבר עמו בענינים שונים ורבינו
הרה"ק מאפטא ,וניגש החייט ושאל לאשת בעל הבית אם יש שם קירבו וענה לו בסבר פנים יפות ,והרהיב הלה עוז בנפשו ושאל על
מקוה וענתה שנהר אחד עובר סמוך אליהם ,ושאל אותה אודות דבר זמן תפילה ,שלא היה רבינו מקפיד על זה כל כך .ואמר לו רבינו:
בעלה וענתה שהוא משומרי היער. מעשה באדם כפרי פשוט שנכנס אל היכל המלך והתבונן בהציורים
בליל שבת קודש לאחר שהתפללו אמרה האשה להבעלי עגלה הנפלאים שהיו מצויירים שם ,והיה שם תמונת שיכור שעומד
למה לכם לחכות על הרבנים ,תעשו קידוש ואכלו סעודת שבת, וקנקנו בידו ,וכן ציור שדה תבואה שקמה בשיבוליה ,והתחיל הלה
וכן עשו והלכו לישון וכן בבוקר אכלו לעצמם אחרי שהתפללו, לבקר את הציורים שאינם נכונים כלל כי הלוא שיכור אינו עומד
אבל בסעודה שלישית החליטו ביניהם שרוצים לראות ולשמוע ביושר אלא מתנועע הוא כעומד ליפול ,וכן שדה התבואה אינו
מה מדברים הצדיקים ביניהם ,והטו אזנם מאחורי הדלת ושמעו בנכון כי קצה השיבולים צריכים להטות מעט כלפי מטה ,ושמעו
שמדברים בענין המלחמה שהיתה אז לרוסיא ודנים מי צריך את טענתו והצדיקו את דבריו ,וכשראה שדבריו נשמעים התחיל
לנצח ,ושני הצדיקים אמרו שהרוסים יפסידו במלחמה אך רבינו להעיר ולומר גם בעניני מושב המלך והמלכה שאינו נכון כל כך,
סבר שעדיף שהרוסים ינצחו שבזה עדיף ליהדות ,אמנם ליהודים וגערו בו ואמרו לו הנה בתמונת השיכור והשדה אתה יכול לבקר
יהיה יותר טוב אצל האחרים אך למצב היהדות עדיף אצל הרוסים, להעיר שכן אתה שייך ומבין בזה ,אבל בעניני מושב המלך והמלכה
ואמרו לו הרי תראו עוד מה שתסבלו מהם ,וענה ,זאת הנני מקבל האיך תדבר ותאמר הלא אינך שייך כלל לזה ,כלך לך לעסקך.
על עצמי ואף על פי כן. •••
אח"כ שאלו לבעל הבית ,מה דעתו על הויכוח בין הצדיקים, פעם הזכיר רבינו בתוך דבריו מימרא בש"ס והעיר תלמיד חכם
וענה ואמר כיון שהרה"ק מרוזין אומר כן ,והוא מקבל על עצמו אחד מהמסובים שמימרא זו אמרה אחר ,ובדקו בספר ונמצא
מה שיהיה לו מהרוסים ,אם כן מה תרצו... כמו שהזכיר רבינו ,ותמה אותו תלמיד חכם מאוד ואמר בלבו
// 3 //
המשך מעמוד 3 >>
בספה"ק בני יששכר (תשרי ,מאמר יב אות ב) שישנם שלושה זמנים אנימאבד את תקוותי מבוראי] ,אלאעזרימעם ה' עושה שמים
לפסק הדין בבית דין של מעלה ,היינו בראש השנה יכתבון ,וביום וארץ וכו'. והיינו שלקח חיזוק מהקב"ה שברא שמים וארץ בדרך
צום כיפור יחתמון ,ובהושענא רבה גמר החתימה מסירת הפתקין, זו של שבירה ותיקון ,לפי שאין לך תיקון אלא מתוך שבירה ,ולא
כדאיתא בזוהר (צו ,לא ע"ב) ,אם כן הוא כעין בית דין של מטה אשר בנין אלא מתוך חורבן.
נעשה עניינם בכתיבה וחתימה ומסירה .עכ"ד.
והנהחותמו של הקב"ה אמ"ת -ר"ת א'לול ת'שרימ'רחשוון, לוחות ראשונות ושניות
והענין בזה ,כי כאשר האדם מחדש עצמו בתשובה ומעשים וענין זה רמז לנו הכתוב בסיום התורה ,שנאמר (דברים לד,
טובים בחודש אלול ,ועובד עבודתו בחודש תשרי ,ואחר כך יב) 'ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני
ממשיך בהתעוררות זו גם בחודש חשוון ,הרי זה סימן שעבודתו כל ישראל' ,ופירש רש"י' :ולכל היד החזקה' -שנשאו לבו לשבור
נעשית באמת ,כמאמרם (שבת קד ע"א) 'קושטא קאי' ,כלומר הלוחות לעיניהם ,והסכימה דעת הקב"ה לדעתו ,שנאמר (שמות
האמת עומדת לעד. לד ,א) 'אשר שיברת' ,יישר כוחך ששיברת.
החכם עיניו בראשו והנה אמרו חז"ל (שבת פז :).מאי דרש משה ,אמר ,ומה פסח
שהוא אחד מתרי"ג מצוות אמרה תורה 'כל בן נכר לא יאכל בו',
וכל זה הוא בכח ההתחדשות שהיא מתנה גדולה מאת התורה כולה וישראל מומרים על אחת כמה וכמה.
השי"ת ,כמו שכתב בספה"ק ישמח משה (בהקדמתו) וזל"ק: אך לכאורה קל וחומר זה אית ליה פירכא (עי' תוס' שם) ,שהרי
'והחכם עיניו בראשו' (קהלת ב ,יד) ,כי ההתחלה היא מתנת אלקים, בקרבן פסח אם נשארו מקצת ישראל נאמנים לה' ולתורתו אפשר
אׁשא ושלהובא דלעילא שלהבת יה ,רק מי שהוא חכם עיניו תמיד להקריב הפסח אף שמקצת מנויים מומרים ,וא"כ כאשר נשארו
על ההתחלה לבל ימוט נצח ,ומקיים 'אחזתיו ולא ארפנו' (שיר
בקרב ישראל משה רבינו ועימו אחיו הלויים ושאר ישראל שלא
השירים ג ,ד) .ועל דרך זה פירשנו (תהלים קיט ,קל) 'פתח דבריך יאיר חטאו בעגל ,אמאי הוצרך לשבור הלוחות.
מבין פתיים' ,כלומר שזאת אף פתאים מבינים כשפותחין בדברים
יאיר להם .עכד"ק. אכן משה שבר את הלוחות מדעתו מפאת כוונה נסתרת,
להורות את בני ישראל כי סדר העולם הוא באופן של 'לוחות
ובזה מבאר בספה"ק ערבי נחל (פר' בראשית) את פרשת קין ושברי לוחות מונחין בארון' (ברכות ח ע"ב) ,ורק על ידי מעשה
עימוד ועיצוב :משה קלמן פריינד MKF62602@GMAIL.COM
והבל ,וזל"ק :כי קין הורה פחיתות חפצו אליו יתברך במה שלא השבירה התחילה התורה שוב 'בראשית' בהתחדשות יתירה
נזדרז להקדים מיד בראשית פרי אדמתו טרם שיתהנה הוא מהם, בבחינת תיקון ,וניתנו הלוחות השניות ,כדרך שאמרו ז"ל (גיטין מג
אלא 'ויהי מקץ ימים' ,אחר זמן רב שכבר נתרבו הפירות על פני ע"א) 'אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן'.
חוצות והוא מילא כריסו עד שכמעט קץ בהם .אבל הבל כשהביא
היה מהבכורות מהפרי הראשון שנולד מן צאנו יחדו לו ית' ,ולפיכך ומניין למד משה דבר זה ,ממעשה בראשית למד ,ששם היה
שעה אל הבל ולא אל קין ,כי המחוייב הוא שהראשית מהכל יהיה הקב"ה בונה עולמות ומחריבן ,ולא משום שלא נתקיימו עולמות
שלו ית' אחרי היותו ית"ש ראשית כל ראשית .עכד"ק. אלו והוצרך הבורא ב"ה לברוא עולמות חדשים ,חלילה לומר כן,
אלא בכדי להורות לכל דרי העולם שכך הוא סדרי בראשית ,שאין
ונמצא כי עיקר החטא שלא השכיל קין להתעורר בתחילת לך בנין אלא אם קדמה לו סתירה ,שהרי כל אדם יש לו עליות
הזמן שיש בו חיות התחדשות ,אלא הביא קרבנו 'מקץ הימים', וירידות ,הצלחות וכשלונות ,ואם מכין עצמו לעליות והצלחות
ואילו הבל הביא 'מבכורות צאנו' ,כמו שאמרו צדיקים 'קדש לי בלבד אין לו קיום ,וצריך לידע כי 'שבע יפול צדיק וקם' ,הן
כל בכור' שצריך לקדש את תחילת היום ואת תחילת השנה ,וכן בגשמיות והן ברוחניות.
כאשר אנו עומדים עתה בתחילת הזמן ובראשית השנה ,הזמן
גרמא להתחזק ולהתעורר לקבל על עצמו קבלות טובות ולעבוד ובזה נעוץ סוף התורה לתחילתה ,כי בסוף התורה נזכר ענין
עבודתו ית"ש מתוך התחדשות. שבירת הלוחות שלמד משה ממעשה בראשית שהיה הקב"ה
בורא עולמות ומחריבן.
וכבר הזהיר הבעש"ט הק' על ענין ההתחדשות ,כפי שכתב
נכדו בספה"ק דגל מחנה אפרים (פר' עקב ,ד"ה והיה) וזל"ק :וזהו לכו בנים שמעו לי
שאמר אא"ז זללה"ה על פסוק (תהלים עא ,ט) 'אל תשליכני לעת
זיקנה' ,פירוש שלא יזקין הדבר אצלו ,כי כשם שהזיקנה גורמת ובכן לאחר שלמדנו יסוד נפלא זה לחזק לבבות נשברים כי
חלישות בכל איברי האדם מחמת שתש כוחותיו ולחלוחו טוב מאוחר מבלא כלום ,יש בידינו עצה נפלאה בימים ההם בזמן
ומריצות הדמים המחיה את האדם ,כמו כן ברוחניות שדבר ישן הזה בצאתינו מהימים הנוראים,ימי חודש תשרי ,שלא להתייאש,
וזקן אין לו בו תענוג וחיות גדול ולא דבר חדש .עכד"ק. שכן תמיד בכל עת ובכל מצב ניתן לקבל שוב כל אותן השפעות
ובזה יש לחבר סוף התורה לראשיתה ,כדאיתא בספה"ק ייטב נשגבות של חודש תשרי ,בבחינת קפיצת הזמן ,כדרך שאירע
לב' :ולכל היד החזקה וגו' אשר עשה משה לעיני כל ישראל' - ליעקב אבינו ע"ה קפיצת המקום.
'בראשית' ,והיינו שמשה רבינו הראה לעיני כל ישראל את הכח ונודע מאמר הצדיקים למה נאמר (תהלים לד ,יב) 'לכו בנים
החזק של 'בראשית' ,היינו ענין ההתחדשות ,שבכוחה לחדש את שמעו לי' ולא נאמר 'בואו בנים' ,כי כשנמצאים בהתעוררות
כוחות הנפש לעשות רצון אבינו שבשמים. בימים הנעלים בתקיעת שופר או בנעילה או בכל עת שמתעורר
ובזה יובן המשך הכתובים ,כי אפילו באם 'הארץ היתה תוהו לב האדם בדביקות הבורא ית"ש ,אין זו מעלה כל כך ,אך עיקר
ובוהו וחושך על פני תהום' ,אך בכח ההתחדשות 'ויאמר אלקים המעלה היא כאשר מסתלקת הימנו ההתעוררות ומוצא עצמו
יהי אור ויהי אור' ,כי גדול כוחה של ההתחדשות להאיר כאבוקה בימי החולין שלחודש חשוון וצריך להתחזק אז עםההתעוררות
בתוך החשיכה. שקיבל בימים הנוראים. ולכן בחינת 'בואו בנים' כאשר מגיע ובא
אל המצב הנעלה אין זה חידוש כלל ,ועיקר ההתעוררות הוא
ונסיים בדברי כ"ק אאמו"ר זצוק"ל בספה"ק 'דברי אמונה', בבחינת 'לכו בנים' ,כאשר הולכים ויוצאים מהזמן הנעלה.
כי על 'תוהו ובוהו' פירש רש"י :לשון תמה ושממון ,שאדם תוהא
וכן אומרים בפיוט להבדלה במוצאי יום הקדוש (המיוחס
ומשתומם על בוהו שבה .והכוונה על אחרית הימים כאשר
להאריז"ל) 'שובו לכם לאהליכם ובראשיכם אלקיכם יהללו שמו
החושך יכסה ארץ ,עד שאדם מתפלא על ריבוי ההסתר .ובו בזמן
במחול' וכו' ,כי דוקא לעת כזאת כאשר ישראל שבים וחוזרים
'ורוח אלקים מרחפת' -זה רוחו של משיח העומד אחר כתלינו,
לבתיהם צריך להתחזק ולשמור אצלו את ההתעוררות של יום
ולפתע פתאום יבוא האדון אל ביתו ,ויתקיים 'ויאמר אלקים יהי
הקדוש.
אור ויהי אור' כמאמר הכתוב (זכריה יד ,ז) 'והיה יום אחד הוא יוודע
לה' לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור' במהרה בימינו וזהו ענין החותם שנעשה בנעילת יום הכיפורים ,לעשות
בתשועת עולמים ,אכי"ר. חותם שלא יצא השפע אלא ישתמר בקרבינו לעולמים .ואיתא
יו"ל ע"י מוסדות האר"י שבחבורה ללימוד תורת הנגלה והנסתר בארה"ק //רחוב ר‘ יהושע - 7בית שמש
טלפון // 025600080 :אימיילA6639095@gmail.com :
