gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נועם ורצון · Noyam Verutzoin — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: נועם ורצון · Noyam Verutzoin

שבוע: בראשית (2026-10-05)

נועם ורצון · Noyam Verutzoin — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ג׵יון‬ ‫נועם ורצון‬ ‫גליון פח ‪ -‬בראשית‬ ‫שיחות ומאמרים ממו"ר המשפיע‬ ‫הגה"ח הרב יוסף שיינברגר שליט"א‬ ‫שבת בראשית‬ ‫פתח להם נועם ורצון‬ ‫לפתוח שערי רצונך‬ ‫שערים בתורת החסידות‬ ‫בהבנה בהירה ובנפש האדם‬ ‫©‬ ‫כל הזכיות שמורות‬ ‫מכון נועם ורצון‬ ‫רחוב רבי יהושע ‪ ,12‬בית שמש‬ ‫איימיל‪w5187272@gmail.com :‬‬ ‫להצלחת ידידנו עוז‬ ‫הרה"ח המפואר‬ ‫לקבלת גליונות באיימיל‬ ‫יעקב יואל אליעזר בן שפרינצא‬ ‫‪w5187272@gmail.com‬‬ ‫פערל ובני ביתו שיחיו‬ ‫ניתן לשמוע כל שיעורי הרב‬ ‫באתר קול הלשון‬ ‫מספר ישיר‬ ‫ארץ ישראל‪073.2951207 :‬‬ ‫ארצות הברית‪646.5134509 :‬‬ ‫בקול נועם ורצון‪718.4007221 :‬‬ ‫ובאתר תורה אני טיים‬ ‫עימוד‪:‬‬ ‫ש"ס ‪053.3177225 -‬‬ ‫עיצוב‪:‬‬ ‫לתרומות והנצחות נא לפנות לטלפון ‪0556781410‬‬ ‫אדרת ‪050.4107439 -‬‬ ‫כמו כן אפשר לתרום להוצאות הגליון בנדרים פלוס‬ ‫נועם ורצון ‪ -‬בית שמש (ע"ר)‬ ‫|א‬ ‫שבת בראשית‬ ‫שבת בראשית‬ ‫פרק א‬ ‫‪ äàøùää‬של ירח האיתנים חופף ומשליך הארתו על בני ישראל קדושים‪ ,‬וכפי‬ ‫שנרמז בזמירות שבת 'יהא רעוה קמיה דתשרי על עמיה'‪ ,‬בחודש זה‬ ‫שאבנו כוחות מחודשים בהארת הנשמה והנפש לכל ימות השנה לעבודה תמה‬ ‫בדביקות בפנימית בהקב"ה ובקיום התורה והמצוות מתוך שמחה וטוב לבב‪ ,‬ומכח‬ ‫זה אנו נכנסים לחודשי החורף להאיר חשכת לילה באור פני מלך חיים‪.‬‬ ‫אל תסתר פניך ממני‬ ‫‪ íðîà‬יתכן שבחלוף הארת הימים טובים יתעורר באדם תחושה של כאב לב על‬ ‫שלא ניצל כראוי את החגים של חודש תשרי‪ ,‬הנה כהרף עין חלפו ימים‬ ‫נעלים אלו והיה יכול להפנים יותר אור קדושתם‪ ,‬מהרהר בליבו שהיה יכול להעמיק‬ ‫יותר בקבלת מלכותו ית' בראש השנה‪ ,‬וכן היה יכול לעורר ביום הכיפורים נקודת‬ ‫תשובה פנימית יותר‪ ,‬גם את חג הסוכות העביר בדברים של מה בכך‪ ,‬והיה יכול‬ ‫להתאמץ יותר בשמחה עם הקב"ה‪ ,‬או החדרת הדעת במצוות לולב‪ ,‬ועוד הרהורי‬ ‫הלב מעין אלו העוטפים את נפשו‪.‬‬ ‫‪ íâ‬אלו החשים בנפשם תחושת התעלות בחודש זה‪ ,‬ואינם מבכים העדר עבודתם‪,‬‬ ‫יתכן שיתגנב אל לבם הרגשה אחרת של חלישות הדעת‪ ,‬חשים כמו אחד שנסק‬ ‫לגבהי מרומים והגיע זמן הנחיתה לקרקע המציאות‪ ,‬חודשיים שלמים של אלול‬ ‫תשרי עלה ונתעלה לעולם רוחני נעלה הרגיש ואני קרבת אלוקים לי טוב‪" ,‬ה' אורי‬ ‫וישעי"‪ ,‬והנה שוב אנו חוזרים לימי החולין‪ ,‬כל האורות הנעלים שהקיפו אותו בעוז‬ ‫ותעצומות חלפו להם ונעלמו‪ ,‬והלב מתקשה לעבור מימי קודש לאוירת החולין של‬ ‫ימות החול‪ ,‬ונפשם בשאלתם כיצד אפשר להחזיק במידת מה בימים טובים של‬ ‫פרק א‬ ‫ב|‬ ‫חודש תשרי למשך כל השנה‪ ,‬ולארוז אורות נעלים אלו בכלים ראויים בכדי שישאר‬ ‫רושם ניכר מימים נשגבים אלו‪.‬‬ ‫אוצרות פ"ז‬ ‫‪ äðòîä‬לאלו החשים שלא ניצלו די הצורך את העבודה של ירח האיתנים הוא‪,‬‬ ‫שעליו לשמוח עם כל ההשפעות הרוחניות והגשמיות שנתן לו הקב"ה‬ ‫בימים אלו‪ ,‬גם אם לא השלים עבודת הנפש די הצורך‪ ,‬מכל מקום עיקר שפע אור‬ ‫הקודש של חודש זה הוא על ידי מצוות מעשיות שנתן לנו הקב"ה המשמשים‬ ‫ככלים לקבל שפע הקדושה של כל חג בצורה שלו‪ ,‬ואכן השפיעו עליו מלמעלה‬ ‫אוצרות פ"ז‪ ,‬השפע קודש שאנו מקבלים על ידי קיום המצוות נעלה יותר מכל‬ ‫המחשבות והשגות ורגשי הלב‪ ,‬ועליו לשמוח שזכה לשמוע קול שופר‪ ,‬וקיבל טהרת‬ ‫יום הכפורים לפני ה' תטהרו‪ ,‬וכן שאר המצוות של חודש זה‪.‬‬ ‫‪ àì‬לחינם המשיך הקב"ה אורות נעלים אלו לגדרי המצוות בכדי שכל אחד‬ ‫מישראל יוכל לקבלם ולהמשיכם על נפשם על ידי מעשה המצוה‪ ,‬והאורות‬ ‫וההרגשים אינם אלא כמתנה‪ ,‬ואינם קנה מידה נכון למדוד את שפע אור הקדוש‬ ‫שניתן לנו ממעל‪ .‬ועל כן אל יפול לב האדם לאחר שמיני עצרת בהרגשת דכדוך‬ ‫שלא ניצל את הימים כראוי‪.‬‬ ‫שובע שמחות‬ ‫‪ øúé‬על כן בעבודה נפשית בלבד לא יתכן לעשות שינוי מופלג במשך זמן של‬ ‫חודשיים‪ ,‬צא ולמד מאלו העוסקים בעבודת הנפש בליבון כוחתיהם‬ ‫ותכונתיהם כמה זמן ויגיעה נדרש ליישר מחשבתם ורגשותם‪ ,‬בעולם המעשה אפשר‬ ‫לעשות שינוי מרגע אל הרגע‪ ,‬אמנם הנפש מורכבת היא מרבבות מחשבות והרגשים‬ ‫שונים ויש לקחת את הזמן הנדרש לעשות שינוי אמיתי‪ .‬ועל אחת כמה וכמה שינוי‬ ‫נפשי ונשמתי בעבודת הקודש בוודאי שחודש אחד לא יספיק להפנים די הצורך‬ ‫כל אורות הקודש שהקיפו אותנו בחודש תשרי‪.‬‬ ‫‪ àìà‬שחודש תשרי משמש כפתיחת הנפש לקבל הארה מכל מדרגות הנעלות של‬ ‫הנשמה‪ ,‬ולאחר מכן נדרש האדם לעמול בעבודה עצמית במשך השנה להפנים‬ ‫כל זה לנפשו רוחו ונשמתו‪ .‬ועל כן נקרא "בחודש השביעי" מלשון 'שובע'‪ ,‬כנאמר‬ ‫"שובע שמחות את פניך‪ ,‬הקב"ה השביע את נשמותינו בצורה הנכונה של קומת‬ ‫|ג‬ ‫שבת בראשית‬ ‫איש הישראלי מכל טוב הגנוז למעלה ‪ ,à‬ומשמש לנו כנתינת כח להפנים אורם‬ ‫משך כל השנה כולה ‪.á‬‬ ‫‪ éøáãëå‬הבעש"ט שכאשר אדם רוצה לשנות דרכו לטוב‪ ,‬משפיעים עליו כוחות‬ ‫מחודשים מלמעלה בכדי שיהיה בו כח לשנות טבעו‪ ,‬אמנם לאחר מכן‬ ‫על האדם לעמול בכח עצמו לאחוז בכוחות שקיבל מלמעלה ולעבוד בהם את קונו ‪.â‬‬ ‫יריד לנשמה‬ ‫‪ éìåãâ‬החסידות המשילו את חודש תשרי ליריד‪ .‬כאשר אדם נוסע ליריד לרכוש‬ ‫סחורה בוחן מלמעלה טיב הסחורה‪ ,‬אבל טרם משתמש בהם בפועל עד‬ ‫שמגיע לביתו‪ .‬חתן הנכנס לחנות לקנות מלבושים לרגל יום נישואיו מודד כל אחד‬ ‫מהם אם תואמים מדותיו‪ ,‬וכן אם צורתם מוצא חן בעיניו‪ ,‬וכך רוכש לו שטריימל‬ ‫ובגדי משי ושאר הבגדים הנצרכים לו‪ ,‬אמנם אינו יוצא עם בגדים אלו מהחנות‪,‬‬ ‫כי אם אורזם ולוקח אותם לביתו ובזמן המתאים משתמש בהם‪.‬‬ ‫‪ .ìùîðä‬בחודש תשרי נתנו לנו טעימה מכל אורות הקודש של כוחות הנשמה‬ ‫של בני ישראל קדושים‪ ,‬בראש השנה מדדנו את הכתר היינו קבלת עול‬ ‫מלכות שמים בשני ימים‪ ,‬טהרת יום הקדוש ביום אחד‪ ,‬שבעה ימי שמחה‪ ,‬נקודת‬ ‫הערות וציונים‬ ‫ונטוע בלב האדם מכח עצמו כי אם מכח‬ ‫‪ à‬על דרך מה שמבאר הרה"ק בעל הצמח‬ ‫ההארה הנמשך עליו מלמעלה בעת וזמן‬ ‫צדק על הנאמר שקודם שהנשמה יורדת‬ ‫התגלותו דהיינו בראש השנה בחי' יראה כו'‪.‬‬ ‫לעולם הגשמי 'משביעין אותו תיהיה צדיק'‬ ‫וכו'‪ .‬ומבאר‪ ,‬ש'משביעין' מלשון 'שובע'‪,‬‬ ‫‪ â‬ראה בעל שם טוב )‪ :(ãé úåà çð‬משל נאה‬ ‫מראים לנשמה כל המדרגות הנעלות של‬ ‫שאמר מרן הקדוש הריב"ש טוב‪ ,‬כשאדם בא‬ ‫הקב"ה‪ ,‬וכן אור ונועם זיו התורה וקדושת‬ ‫לחנות שיש בה כמה מיני מטעמים ומעדנים‪,‬‬ ‫המצוות‪ ,‬ושביעה זו משמש כנתינת כח‬ ‫מתחלה נותן לו בעל החנות לטעום מעט מכל‬ ‫לנשמה למלא תפקידו לשנות ולהפך את‬ ‫מין‪ ,‬שידע מה לקנות‪ ,‬ואחר כך כשהוא טועם‬ ‫הנפש הבהמית לה' ולתורתו‪.‬‬ ‫ורואה שהוא מתוק וטוב‪ ,‬ורוצה לטעום עוד‪,‬‬ ‫אומרים לו קנה לך בדמים כי בחנם אין נותנים‬ ‫‪ á‬ראה ליקוטי תורה )‪ :(éãåãì éðà ä"ã äàø‬ולכן‬ ‫כאן כלום‪ ,‬והנמשל הוא על האור שמרגיש‬ ‫קוראין לו המלך כי מלכותך מלכות כל‬ ‫האדם בתחילת החסידות שעל ידי טעם ואור‬ ‫עולמים‪ .‬פי' שאפילו בעולמות הנעלמים תפול‬ ‫זה יכול לכפות כל הרע ולהחזיר הכל לתכלית‬ ‫עליהם אימת המלך ופחדו‪ ,‬ומזה נמשך גם‬ ‫הטוב‪ ,‬ונותנין לו זה כדי שידע טעם עבודה‪,‬‬ ‫למטה על כללות נשמות ישראל לקבל עול‬ ‫ויהיה נשאר בו רשימו כשמסתלקין ממנו‬ ‫מלכות שמים עליהם ותהיה יראתו על פניהם‬ ‫בחינות אלו‪ ,‬שידע מה לחפש‪.‬‬ ‫כל השנה‪ ,‬כי יראת ה' ואהבתו אינו עשויה‬ ‫פרק א‬ ‫ד|‬ ‫היחוד של שמיני עצרת ביום אחד‪ ,‬מודדים אנו כוחות ואורות נעלים אלו לפי מידת‬ ‫נפשינו‪ ,‬ועיקר התפקיד לדעת ללבוש לבושי קודש אלו כאשר אנו חוזרים לימות‬ ‫החורף‪.‬‬ ‫נישואין בנין היסוד‬ ‫‪ íðùé‬כאלו המתקשים להיפרד מהקב"ה בנעילת החג של שמיני עצרת‪ ,‬טרם‬ ‫שמכניסים את הספרי קודש לארון הקודש חשים הם שהקב"ה נעלם שוב‬ ‫יחד עם הספרי תורה עד חודש אלול הבא‪ ,‬אמנם טעות הוא בידם‪ ,‬הקב"ה ותורתו‬ ‫נשארים עימנו כל השנה‪ ,‬אדרבה‪ ,‬בחודש תשרי לא היו יכולים כל האורות להתיישב‬ ‫כראוי‪ ,‬ושימשו רק כנתינת כח לימות השנה‪ ,‬נקודת החיים המשותפים עם הקב"ה‬ ‫מתחיל זה עתה בימי החולין דווקא‪.‬‬ ‫‪ ì"æéøàä‬מבאר שכללות החגים של חודש תשרי דומה למדרגות היחוד של חתן‬ ‫וכלה‪ ,‬כנסת ישראל והקב"ה‪ .‬ראש השנה‪ ,‬אירוסין ‪ -‬עצם הקשר נקודת‬ ‫היחוד‪ .‬יום הכיפורים ‪ -‬חופה‪ .‬סוכות – נישואין‪ ,‬שבעת ימי המשתה‪ .‬ושמיני עצרת‬ ‫יום היחוד והזיווג‪.‬‬ ‫‪ åîëå‬בשמחת נישואין הכלול מיום החופה ריקודין קדישין‪ ,‬שבעת ימי המשתה‪,‬‬ ‫עיקר מטרתם לתת כוחות לחתן והכלה שהתחילו זה יחד את דרכם בחיים‪,‬‬ ‫ועל כן משפיעים בהם שמחה להשלים יחודם כל משך חייהם‪ ,‬וברור שעיקר המכוון‬ ‫הוא החיים היום יום כאיש ואשה לאחר השבע ברכות‪ .‬כן מערכת של חודש תשרי‬ ‫בנין נקודת היחוד בין הקב"ה לכנסת ישראל‪ ,‬משמש כנתינת כח לחיות בצוותא‬ ‫ביחודא שלים עם הקב"ה בכל ימות השנה‪.‬‬ ‫דירה בתחתונים‬ ‫‪ .êãéàì‬באם אדם יוצא בהרגשה שב"ה הצליח להתעלות בחודש תשרי כראוי‬ ‫וכנכון והצליח להפעיל רגשותיו ומחשבותיו כראוי‪ ,‬והיה חודש של‬ ‫התעלות‪ ,‬ועכשיו הגיע הזמן לחזור לעבודת ימות החול‪ ,‬ואינו נותן על ליבו לחיות‬ ‫בהארת ירח האיתנים‪ ,‬דומה הוא לחתן שחודשיים אחרי חתונתו גירש את אשתו‪,‬‬ ‫ותמונות של החתונה הגיע רק לאחר מכן‪ ,‬ומזמין את חבירו להראות לו את‬ ‫התמונות היפות של החתונה‪ ,‬איזה אירוע נפלא היה‪ .‬חבירו אינו יודע אם לצחוק‬ ‫או לבכות‪ ,‬תמה בפני חבירו מה יש לך מכל החתונה היפה‪ ,‬הרי הזיווג לא עלה‬ ‫יפה ונפרדו דרכיכם‪ ,‬החתן מסתכל עליו בפליאה‪ ,‬מה משנה אם הזיווג עלה יפה‬ ‫או לא העיקר שהיה אירוע מושלם‪...‬‬ ‫|ה‬ ‫שבת בראשית‬ ‫‪ .ìùîðä‬יתכן שאדם עומד בסוף חודש תשרי ושמח שהיה חודש מוצלח אירוע‬ ‫נפלא בצל ה'‪ ,‬יש לו תמונות יפות במחשבתו מתקיעת שופר‪ ,‬כאשר הוא‬ ‫עומד בתנועת ביטול להקב"ה‪ ,‬כן מעוטר הוא בקיטל נאה ביום הכפורים ומכה על‬ ‫חטא‪ ,‬גם תמונה מוצלחת מעבודת הנענועים‪ ,‬ושוב לא מעניין אותו כל כך הקשר‬ ‫והדביקות עם הקב"ה‪ ,‬הרי שהוא דומה לחתן הנ"ל‪ .‬תכלית העבודה הוא דייקא‬ ‫לאחר חודש תשרי לחיות בצל ה' שהרי נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים‪,‬‬ ‫ונקודת העבודה להמשיך אור היחוד לכל ימות השנה‪.‬‬ ‫פרק ב‬ ‫ו|‬ ‫פרק ב‬ ‫‪ íðîà‬כאן הבן שואל כיצד אפשר לאחוז באור קדושת הימים טובים הלכה למעשה‪,‬‬ ‫ומהו הדרך לקחת עימנו אור קדושת חודש תשרי‪.‬‬ ‫מקומות בנפש‬ ‫‪ äðòîä‬על כך‪ ,‬על פי דברי הקדושת לוי )בא( המבאר שכל הימים טובים רוחניים‬ ‫המה‪ ,‬גווני קשר וידידות עם הקב"ה‪ ,‬ובעצם הם מקומות בנפש של איש‬ ‫הישראלי‪ ,‬ועל כן יכול האדם להשתמש בהם ולקבל שפע אורם גם באמצע השנה ‪.ã‬‬ ‫נכון שהארות אלו יורדים גם לגדרי הזמן והמקום‪ ,‬ועל כן נגבלים הם בימים‬ ‫מסוימיים הנקראים ימים טובים‪ ,‬ועל כן יש מצוות מעשיות בימים אלו‪ ,‬אמנם מכל‬ ‫מקום נשארים הם בנפשו של האדם‪ ,‬שהרי רוחניים המה‪ ,‬וכדברי הבעל שם טוב‪:‬‬ ‫'במקום שמחשבתו של האדם שם הוא נמצא'‪.‬‬ ‫מציאות רוחנית‬ ‫‪ .øåàéá‬תוכן הפנימי והרוחני של ראש השנה הוא קבלת עול מלכות שמים ‪ -‬רצון‬ ‫למלוכה‪ ,‬יכול האדם לחיות באור רוחני זה בכל יום בזמן שהוא קורא‬ ‫קריאת שמע‪ ,‬ולא זו בלבד אלא גם במשך היום יכול לעצור שטף מחשבותיו ולעורר‬ ‫נקודת נפשו לגלות רצונו במלכות ה'‪ .‬יום הכיפורים הוא מקום טהרה‪ ,‬יחידה‬ ‫שבנפש‪ ,‬מקום בנפש שלא נגע ולא יגע בו הפגם‪ ,‬יכול לעורר נקודה זו בשבתו‬ ‫על ספסל ברחוב להעמיק ולגלות נקודת נפש זו‪ .‬שמחת חג הסוכות יכול לעורר‬ ‫בהרגשת מחילת העוונות בכל יום‪ ,‬כמו כן בשמחה עם ה' אלוקיו‪ .‬נקודת היחוד‬ ‫הערות וציונים‬ ‫וסוכות הוא בעולם שהם משפיעין לכל השנה‪.‬‬ ‫‪ ã‬ראה לשונו‪ :‬ושמרת את החוקה הזאת‬ ‫וזה מימים ימימה‪ ,‬שמשפיעים לימימה‪ ,‬דהיינו‬ ‫למועדה מימים ימימה‪ .‬דהנה ברגלים‪,‬‬ ‫לכל השנה‪ ,‬שגם בחול יכולין להמשיך הארת‬ ‫פסח‪ ,‬שבועות‪ ,‬סוכות‪ ,‬נחקק הארה לכל השנה‬ ‫החגים כשמאמין בניסים ממשיך הארת פסח‬ ‫בעולם‪ ,‬שנה‪ ,‬נפש‪ ,‬דפסח הוא בזמן‪ ,‬כי אין‬ ‫ובקבלת התורה ממשיך הארת שבועות‬ ‫בין חמץ למצה אלא משהו‪ ,‬דהיינו שיעור‬ ‫ובמחילות עונות ממשיך הארת סוכות‪.‬‬ ‫מיל‪ .‬ושבועות הוא בנפש קבלת התורה‪.‬‬ ‫|ז‬ ‫שבת בראשית‬ ‫של שמיני עצרת‪' ,‬אני ואתה' יכול לעטף רוחו כל היום כולו‪" ,‬אתה הראת לדעת‬ ‫כי ה' הוא אלוקים אין עוד מלבדו"‪ ,‬אינו פסוק שאומרים דווקא מתחת הטלית‬ ‫וספר תורה בידו‪ ,‬גם בעסק הפרנסה יכול להכניס הכרה זו שאין עוד מלבדו‪.‬‬ ‫‪ äòéãéä‬הברורה והסתכלות הנכונה על הימים טובים כמציאות רוחנית‪ ,‬נוטע הכח‬ ‫בלב האדם לאחוז בהם בכל זמן ועידן‪ ,‬יכול להתענג עליהם ביום רגיל‬ ‫של חודש טבת‪ ,‬ולעורר יותר רגשי הלב יוכל לפזם לו מלוך על כל העולם כולו‪,‬‬ ‫או וידע כל פעול‪ ,‬ובדרך ממילא נמצא בהיכל ראש השנה‪ ,‬ועל דרך זה שאר החגים‪,‬‬ ‫וכדברי הצדיקים שמציאות רוחנית אינו פחותה ממציאות גשמית‪.‬‬ ‫זכרינו לחיים‬ ‫‪ íðîà‬עיקר המשכת הארת חודש תשרי לכל ימות השנה הוא נקודת טעם חיים‪,‬‬ ‫ישנם אנשים שהרגשת טעם החיים הוא בעת שמחה‪ ,‬או רח"ל בעת צרה‪,‬‬ ‫כלומר אין להם טעם חיים עצמיים‪ ,‬כי אם כאשר הם צבועים בצבעים עזים של‬ ‫רגשי שמחה או צער‪ ,‬אמנם שגרת החיים משעמם להם‪ ,‬ימים שאין בהם חפץ‪ ,‬עד‬ ‫כדי כך שיתכן שיצבוט את עצמו להיות בטוח שהוא חי ואינו מת‪ ,‬אמנם לא זאת‬ ‫ייקרא חיים‪ ,‬נקודת החיים מתגלה דייקא בימים אלו שלא ניכר בהם ענין מיוחד‪,‬‬ ‫כי אם החיים בעצמם‪ ,‬אדם הדר בביתו וצריך לדבר עם בני ביתו בכל רגע‪ ,‬או‬ ‫לייצר כל הזמן איזה שהוא הרגשה מיוחדת‪ ,‬הרי שבית זה נטול חיים‪ ,‬הדירה בבית‬ ‫בצוותא חדא הוא טעם החיים בעצם ‪.ä‬‬ ‫לתקן עולם במלכות שד‪-‬י‬ ‫‪ ïëå‬הוא בעבודת ה'‪ .‬יתכן שבני אדם חיים נקודת דבקותם עם הקב"ה רק בזמנים‬ ‫מיוחדים דוגמת השבתות והימים טובים‪ ,‬צריכים איזה ריגוש לעורר נקודת‬ ‫דבקותם בהקב"ה‪ ,‬ועל כן ניכר קושי בנפש לאחר שהימים טובים חלפו ועברו להם‪,‬‬ ‫אמנם החי לאור תורתו הבהיר של הבעש"ט הק' ותלמידיו‪ ,‬יודע הוא שטעם חיים‬ ‫הוא נקודת האמונה‪" ,‬וצדיק באמונתו יחיה"‪ ,‬נתאווה לו הקב"ה להיות לו דירה‬ ‫בתחתונים‪ ,‬עצם הדבקות עם הקב"ה גם מבלי שום הרגש או מחשבה הוא הנותן‬ ‫טעם חיים לאיש הישראלי‪ ,‬אמנם בהייתנו מלובשים בגוף גשמי הכניס עצם אורו‬ ‫הערות וציונים‬ ‫אותו 'בהצלחה שבתוך הצלחה'‪ ,‬התכלית למצוא‬ ‫‪ ä‬ובדרך הלצה‪ :‬יש שמוצאים את הקב"ה‬ ‫אותו 'גם בימים הפשוטים העוברים עלינו'‪.‬‬ ‫'מאחורי הדברים הקשים'‪ ,‬ויש כאלו המוצאים‬ ‫פרק ב‬ ‫ח|‬ ‫יתברך בתורה ובמצוות‪ ,‬על דרך הנאמר )שבת סה‪ (.‬אנכ"י נוטריקון‪ ,‬א'נא נ'פשי כ'תבית‬ ‫י'הבית‪ ,‬הקב"ה וחכמתו ורצונו חד הם‪ ,‬וכאשר יהודי לומד תורה או מקיים מצוה‬ ‫דבוק הוא בעצם אורו יתברך‪ ,‬לימוד תורה וקיום מצוה במעשה גשמי‪ ,‬ובכל דרכיך‬ ‫דעהו‪ ,‬זהו הכלי המועיל ביותר לאחוז בנקודת היחוד של חודש תשרי‪ ,‬הדבקות‬ ‫בעצם אורו יתברך בעולם גשמי‪ ,‬וכל הרגשות והמוחין אינם אלו ככלים לאחוז‬ ‫באור זה‪ ,‬ואין לעשות מעיקר טפל ומטפל עיקר‪.‬‬ ‫‪ éëå‬לא על זה התפללנו בירח האיתנים שוב ושוב‪" ,‬ותמלוך אתה ה' אלוקיך לבדך‬ ‫על כל מעשיך"‪ ,‬שלימות גילוי כבוד מלכותו יתברך הוא דווקא בעולם גשמי‪,‬‬ ‫להפוך את חושך העולם באור אלוקי על ידי התורה והמצוות‪ ,‬וזהו נקודת העבודה‬ ‫של ימות החורף ובכל השנה לתקן עולם במלכות שד‪-‬י‪.‬‬ ‫|ט‬ ‫שבת בראשית‬ ‫פרק ג‬ ‫‪ úáùä‬הראשונה לאחר שמיני עצרת הוא 'שבת בראשית'‪ ,‬אור מיוחד שורה בשבת‬ ‫זו‪ ,‬הן מצד זה שהיא השבת הראשונה לאחר שלימות היחוד של שמיני‬ ‫עצרת הכולל כל המדרגות של חודש תשרי‪ ,‬הן מצד תחושת נקודת ההתחדשות‬ ‫בפרשה זו‪ ,‬כבוד מלכותו יתברך מתגלה בעולם הגשמי‪ .‬למעשה שבת זו משמשת‬ ‫כבית שער לצורת חיים עם הקב"ה לאחר הנישואין של חודש תשרי‪ ,‬בתנועה של‬ ‫התחדשות 'בראשית'‪ .‬נכון הוא יום השבת שמאיר בו שלימות היחוד בין כנסת‬ ‫ישראל להקב"ה‪ ,‬להתחיל את צורת החיים המשותפים עם הקב"ה בפועל ממש ‪.å‬‬ ‫מן המקדש לא יצא‬ ‫‪ äàéø÷ä‬מעוררת את הזמן‪" ,‬בראשית ברא אלוקים"‪ ,‬בלב ישראל טהור נרגש רוח‬ ‫הטהרה של אדם הראשון קודם החטא‪ ,‬וכמו כן הבריאה בטהרתה‪ ,‬ריח‬ ‫חידוש העולם מכה באפנו משך השבת‪ ,‬אניני הדעת מתעמקים היטב ביסודות הבריאה‬ ‫ותואר קומת האדם השלם בלימוד הפרשה‪ ,‬כי הפוך בה והפוך בה דכולה בה‪.‬‬ ‫‪ íðîà‬אנו ניגע בדברינו רק בנקודה אחת השייכת להמשכת חודש תשרי על כל‬ ‫השנה הטמונה בפרשה זו‪ .‬אחד מעיקרי היסודות של תורת הבעש"ט‪ ,‬אם‬ ‫לא העיקרי מביניהם‪ ,‬הוא שעל האיש הישראלי לדעת ולחוש מקומו האמיתי‬ ‫והטבעי‪ ,‬שהוא נשמה טהורה חלק אלוקי ממעל ממש‪ ,‬זהו מהותו הפנימית‬ ‫והעצמית‪ ,‬ובל יתן לחטא ועון לאבד זהותו ומהותו הטבעית‪ ,‬וכדברי הבעש"ט על‬ ‫הפסוק "מן המקדש לא יצא" ‪ .æ‬הזהרה הוא לכל בר ישראל בל יצא מעולם של‬ ‫הערות וציונים‬ ‫להשתנות בשאר ימות השנה‪ ,‬אלא שבת זו‬ ‫‪ å‬וכאימרת הרה"ק הצמח צדק‪' :‬אזוי ווי‬ ‫נותנת לנו נתינת כח בצורת העבודה על‬ ‫מען שטעלט זיך שבת בראשית אזוי איז‬ ‫כל השנה‪.‬‬ ‫אגנץ יאר' )‪úéùàøá úáùá ãîòð íãàù åîëù ¯ íåâøú‬‬ ‫‪ .(äðùä ìëá åúãåáò úãå÷ð àåä ïë‬ואפשר לבאר‬ ‫‪ æ‬ראה בעל שם טוב )‪ :(éðéîù‬ותמיד יהיה‬ ‫כוונתו כי בשבת בראשית אנו מתחילים‬ ‫מחשבתו דבוקה בעולם העליון בו יתברך‪,‬‬ ‫בפועל צורת החיים עם הקב"ה לאחר הימים‬ ‫וזהו פירוש הפסוק ברמז )‪" (øåîà 'ô‬ומן המקדש‬ ‫הנשגבים‪ ,‬ואין זה אומר שאין האדם יכול‬ ‫פרק ג‬ ‫י|‬ ‫קדושה‪ ,‬על האדם להתאזר בעזות דקדושה בכל התוקף והעוז לא לצאת מגן עדן‪,‬‬ ‫גם לאחר חטא ועון עליו לשנן כי אין זה מקומו הטבעי‪ ,‬כי אם נפילה‪ ,‬מקומו‬ ‫הטבעי הוא באור פני מלך חיים שהרי הוא בן המלך‪ ,‬ובכח נקודת עבודה זו בכל‬ ‫העוז הוא הגורם שבדרך ממילא יתפרדו כל פועלי און ‪.ç‬‬ ‫בגן עדן מקדם‬ ‫‪ ìòå‬פי יסוד זה מבואר פליאה עצומה‪ ,‬כיצד גירשו את אדם הראשון מגן עדן‬ ‫לאחר חטא עץ הדעת‪ ,‬הרי בגן עדן אין שום מציאות של רע כלל‪ ,‬וכדכתיב‬ ‫"לא יגורך רע"‪ ,‬במקומו של הקב"ה שהוא גן עדן שורר עוז וחדוה‪ ,‬ואין כלל המושג‬ ‫של גירושין‪ ,‬וכמו כן מי גירש אותו הרי האדם גדול הוא ממלאכי השרת‪ ,‬ואם‬ ‫תאמר הקב"ה גירש אותו‪ ,‬אומר הבעש"ט שזה אינו‪' ,‬כי אין השכל סובל זה' ‪ ,è‬ואם‬ ‫כן איך נתגרש האדם מגן עדן‪.‬‬ ‫‪ .õåøéúäå‬כי אכן לא יגורך רע‪ ,‬ובאמת בגן עדן אין שום דיבור של שלילי‪ ,‬על‬ ‫אחת כמה וכמה של גירושין‪ ,‬אלא שהחטא הוא הגורם הרגשת הריחוק‬ ‫מאת ה'‪ ,‬לאחר החטא חש אדם הראשון כי שוב אין מקומו בגן עדן‪ .‬דוגמת אדם‬ ‫שנקלע לבית כנסת זר‪ ,‬ומיד מרגיש שאין זה מקומו‪ ,‬הגם שאף אחד לא אמר לו‬ ‫מילה )יתכן שמשום זה הרגיש שאין זה מקומו וד"ל(‪ .‬וכן פעולת החטא נוטע הרגשה בלב‬ ‫האדם שנתרחק מאת הקב"ה‪ ,‬ושוב אינו מרוצה לפניו‪ .‬ומדברי הבעש"ט עולה כי‬ ‫הערות וציונים‬ ‫מאדם הראשון טרם שחטא בכדי שלא יהיו‬ ‫לא יצא"‪ ,‬וכשיאריך לדבר מעניני עולם הזה‪,‬‬ ‫כלולים בחטא זה עכת"ד‪ .‬כלומר הנשמות‬ ‫יהיה מחשבתו שהוא הולך מעולם העליון‬ ‫הגבוהות אמורים לתקן את בני ישראל‪ ,‬וכלל‬ ‫למטה‪ ,‬כמו האדם שהולך מביתו לחוץ ודעתו‬ ‫הוא בתורת הבעש"ט שאין מתקנים דבר שבור‬ ‫לחזור תיכף‪ ,‬ובעת ההליכה חושב מתי יחזור‬ ‫ממקום שבירה‪ ,‬כי אם ממקום מתוקן‪ ,‬על כן‬ ‫לביתו‪ ,‬כך יחשוב תמיד בעולם העליון ששם‬ ‫פרחו הנשמות הגבהות בכדי שיהיה בידם‬ ‫ביתו העקריי הבורא יתברך שמו‪ ,‬וזה אף בעת‬ ‫לתקן את בני ישראל‪ .‬וההוראה למעשה‬ ‫שהוא מדבר בעניני העולם הזה‪ ,‬ויחזור תיכף‬ ‫בעבודת ה' שכל אחד מישראל צריך לעורר‬ ‫מחשבתו לדבוק בראשון‪.‬‬ ‫את נקודת הצדיק שבקרבו היינו מקום בנפש‬ ‫הנקרא יחידה שלא נגע ולא יגע בו הפגם ורק‬ ‫‪ ç‬כתב הבית אהרן )‪ (úåà úéùàøá è"ùòá‬שקבלה‬ ‫כך יוכל לתקן שאר מעשיו‪.‬‬ ‫בידו שהבעש"ט הק' היה מאותם הנשמות‬ ‫שפרחו מאדם הראשון קודם החטא‪ ,‬כנודע‬ ‫‪ è‬ראה הערה הבאה‪.‬‬ ‫מדברי האריז"ל שהנשמות הגבוהות פרחו‬ ‫| יא‬ ‫שבת בראשית‬ ‫אם היה לאדם הראשון עזות דקדושה‪ ,‬ולא היה שם לב להרהורי לבו וחלישות‬ ‫הדעת בהרגשת הריחוק‪ ,‬היה נשאר לשבת עד עצם היום הזה בגן עדן ‪.é‬‬ ‫חוץ מ'צא'‬ ‫‪ ïëå‬הוא בכל אדם‪ ,‬היציאה מגן עדן תלוי בו‪ ,‬באם אינו שם לב למחשבות והרגשת‬ ‫הריחוק לאחר חטא‪ ,‬ומשתמש בעזות דקדושה בידיעת מקומו האמיתי שהוא‬ ‫בגן עדן מקדם‪ ,‬שום כח בעולם אינו יכול להרחיקו מאת הקב"ה‪ .‬וכדברי הרה"ק‬ ‫רבי צדוק הכהן מלובלין על דברי הגמרא )פסחים פו‪' (.‬כל מה שאומר לך בעל הבית‬ ‫חוץ מצא'‪ ,‬שגם אם ישמע האדם מהקב"ה בעצמו 'צא'‪ ,‬היינו שאינו מקבל תשובתו‪,‬‬ ‫אף על פי כן אל יצא האדם‪' ,‬חוץ מצא' ‪.àé‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫אליו ביחוד להיות מושל באדם צדיק‪ ,‬היינו‬ ‫‪ é‬ראה כעין זה אור יצחק מראדויל )‪:(äøù ééç‬‬ ‫גם בדברים שנאמר בזוהר הקדוש מרבי‬ ‫מהבעל שם טוב ז"ל שנאמר )‪(ãë â úéùàøá‬‬ ‫שמעון בר יוחאי שאינו מועיל תשובה חס‬ ‫ויגרש את האדם מגן עדן‪ ,‬ושאל מי הוא זה‬ ‫וחלילה‪ ,‬יש ממשלה להבעל תשובה לבטל‬ ‫שגירש אותו‪ ,‬שהיה גדול ממלאכי השרת‪,‬‬ ‫זאת ולתקן‪ .‬וגם מושל ביראת אלהים‪ ,‬מה‬ ‫גם איזה גדר ופתח יש בגן עדן שגרשו אותו‬ ‫שנאמר מפי הקב"ה כענין הבת קול שיצא‬ ‫דרך שם‪ ,‬ואם תאמר שכביכול ב"ה לקח‬ ‫שובו בנים שובבים חוץ מאחר‪ ,‬אף על פי כן‬ ‫אותו ביד‪ ,‬וגירש אותו‪ ,‬זה אינו‪ ,‬והוא מן‬ ‫היה ביכלתו לתקן על ידי תשובה‪ ,‬מפני שכן‬ ‫הנמנע והשכל אינו סובל זה‪ .‬ואמר הבעל‬ ‫רצון השם יתברך‪ ,‬וכמו שכתב בשל"ה ובספר‬ ‫שם טוב ז"ל על ויגרש אותו מגן עדן‪ ,‬פירש‬ ‫ראשית חכמה שעל זה רמזו )‪ (:åô íéçñô‬כל מה‬ ‫התרגום אונקלוס וטריד יתי‪,‬שכתוב )‪úéùàøá‬‬ ‫שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא‪.‬‬ ‫‪ (å ç äáø‬ואמר הרעותי את מעשי וקפחתי‬ ‫את פרנסתי‪ ,‬וכשחטא נתעלם ממנו פרנסתו‬ ‫‪ äàøå‬עוד בדבריו ליקוטי אמרים )‪ :(æè úåà‬כי‬ ‫והוא טרוד בפרנסתו‪ ,‬וממילא הוא מגורש‬ ‫באמת רצון ה' יתברך שינצחוהו בכהאי‬ ‫מגן עדן‪ ,‬ומי שהוא טרוד אינו יכול להיות‬ ‫גוונא‪ ,‬ועל דרך שאמרו )‪ (:èð àòéöî àáá‬לא‬ ‫בגן עדן‪ .‬וזהו שפירש אונקלוס וטריד יתי‪,‬‬ ‫בשמים הוא‪ ,‬והקב"ה חייך נצחוני בני‪ ,‬וכן‬ ‫שעשה אותו טריד בפרנסתו וממילא לא היה‬ ‫בהפועלים )‪ (.åô íù‬נחלקו מתיבתא דרקיע עם‬ ‫בגן עדן‪.‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬שעניני התורה מסורים לבני ישראל‪,‬‬ ‫ואף זה בכלל עניני התורה שאין לו לעבור‬ ‫‪ àé‬ראה פרי צדיק )‪ :(á úåà ¯ õ÷î‬וכמו ששמענו‬ ‫על דברי תורה‪ ,‬והרי זה על דרך שאמרו )‪äâéâç‬‬ ‫מרה"ק זצוק"ל על פסוק לי דבר צור‬ ‫‪ (.åè‬גבי אחר דכל מה שאומר בעל הבית עשה‬ ‫ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים‪.‬‬ ‫חוץ מצא שאין מכל מקום לשמוע לה' יתברך‬ ‫כי צור לשון תקיפות‪ ,‬והיינו שהשם יתברך‬ ‫הנועל בפניו דרכי התשובה‪.‬‬ ‫נותן תקיפות בלב הבעל תשובה כמו שדיבר‬ ‫פרק ג‬ ‫יב |‬ ‫להט החרב המתהפכת‬ ‫‪ ãåò‬מוסיף הבעש"ט לבאר‪ .‬שגם לאחר שגורש האדם מגן עדן היה יכול לדחוק‬ ‫עצמו לשוב לשם‪ ,‬כמו כן גם לאחר שאדם נתרחק מאת ה' יכול לדחוק עצמו‬ ‫ולחזור להדבק עימו בתכלית היחוד‪ ,‬ולהרגיש ריח גן עדן‪ .‬ומייסד את דבריו על‬ ‫הפסוק )בראשית ג כד( "ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים"‪ .‬ומבאר‬ ‫שמשמעות הפנימית של להט החרב המתהפכת הם המחשבות של ריחוק מאת‬ ‫הקב"ה‪ ,‬כלומר הכל תלוי במחשבת בני אדם‪ ,‬ואם מתגבר על מחשבות אלו יכול‬ ‫לדחוק עצמו שוב בגן עדן מקדם ‪.áé‬‬ ‫‪ êøãáå‬אפשר יש לבאר דבריו‪ ,‬כי כלל הוא בתורת הפנימיות שכל מעשה ודבר‬ ‫בתורה מורה על משל לנמשל פנימי יותר‪ .‬ולכאורה יש לתמוה מדוע בחר‬ ‫הקב"ה שמירת דרך עץ החיים בציור של להט החרב המתהפכת דייקא‪ ,‬ולא באופן‬ ‫אחר דוגמת שער חזק מברזל‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הרי להט חרב המתהפך אם כי קשה‬ ‫מאוד לעבור דרך להב החרב‪ ,‬מכל מקום יש איזה שהוא סדק שאפשר לדחוק‬ ‫ולהכנס‪ ,‬הגם שיתכן שחלק מבשרו יחתכו‪ ,‬אבל בשער של ברזל אין שום פירצה‬ ‫ואין סיכוי שיוכל לעבור דרכו‪.‬‬ ‫‪ äðòîä‬על כך‪ ,‬שהקב"ה בא להורות דרך בעבודת ה' לאדם הראשון ולכל לבני‬ ‫ישראל הכלולים בו‪ ,‬כנאמר אתם קרויים אדם‪ ,‬כי גם לאחר שנתגרש מגן‬ ‫עדן יכול וצריך לדחוק עצמו דרך להט החרב המתהפך ולהיכנס שוב לגן עדן‪ ,‬ובידו‬ ‫לגרש כל מחשבות של ריחוק ולהשתמש בעזות דקדושה גם לאחר החטא‪ ,‬אמנם‬ ‫באם היה דלת של ברזל לא היה ניתן האפשרות לאדם להיכנס שוב לגן עדן‪.‬‬ ‫שבת בראשית‬ ‫‪ úáù‬בראשית מלבד מה שמורה על חידוש הבריאה לאחר חודש תשרי‪ ,‬הרי הבא‬ ‫לשמור על הארת חודש תשרי על כל השנה‪ ,‬וכמו כן תיקון חטא הקדמוני‪,‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שאינו יכול‪ ,‬ידחוק עצמו בכל כחו פעמים‬ ‫‪ áé‬ראה בעל שם טוב )‪ (èì÷ úåà úéùàøá‬ואת‬ ‫הרבה בתפלה‪ ,‬אזי ידבק עצמו בהבורא יתברך‬ ‫להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ‬ ‫שמו ויכנוס בעולמות העליונים‪ ,‬ויחזיק עצמו‬ ‫החיים‪ ,‬יש להט החרב המתהפכת לשמור את‬ ‫באמונה‪ ,‬שיאמין שמלא כל הארץ כבודו‪ ,‬וזהו‬ ‫דרך עץ החיים שכשאדם רוצה לדבק‬ ‫בהיותו בעולם העליון באמונה שלימה‪ ,‬דכתיב‬ ‫מחשבותיו בעולמות העליונים‪ ,‬בבורא יתברך‬ ‫)‪ (á ÷å÷áç‬וצדיק באמונתו יחיה‪.‬‬ ‫שמו‪ ,‬אין מניחין אותן הקליפות‪ ,‬ואף על פי‬ ‫| יג‬ ‫שבת בראשית‬ ‫ומאירה היא לנו נקודת עבודה יסודית זו‪ ,‬לא לצאת מגן עדן‪" ,‬ומן המקדש לא‬ ‫יצא"‪ ,‬נשארים אנו בטהרת יום הקדוש בקודש הקדשים‪ ,‬ובנקודת היחוד של שמיני‬ ‫עצרת‪ ,‬בכל ימות השנה‪ ,‬כי זהו מקומנו הטבעי‪ ,‬ועלינו להחדיר נקודה זו בנפשינו‬ ‫בעולם שנה נפש‪ ,‬ובל נחזור על טעותו של אדם הראשון שנתן להרגשת החטא‬ ‫לצאת מגן עדן ‪.âé‬‬ ‫‪ íâå‬אם ניפול ח"ו באחד מימות החורף מדרגתינו‪ ,‬נידחק שוב בין להב החרב‬ ‫למקומנו הטבעי‪ ,‬ולא נתבלבל מכל מחשבות ריחוק וחלישות דעת המונעים‬ ‫מאיתנו לחיות באור פני מלך חיים‪.‬‬ ‫‪ úáù‬בראשית טומן נקודת החידוש בנפש‪ ,‬להתחדש כל פעם בנקודה הטבעית‬ ‫והעצמית שלנו‪ ,‬מהותנו הפנימית כחלק אלוקי ממעל ממש‪ ,‬וזה מועיל לאדם‬ ‫להנצל מכל חטא ועון ומכל רע‪ .‬וכדברי הבעל התניא שהיסוד לסור מרע הוא‬ ‫לדעת שהקב"ה מחדש בכל יום מעשה בראשית‪ ,‬ולא לחשוב מהיום של אתמול‪,‬‬ ‫שמא יאמר האדם אכן הקב"ה כל יכול ואינו מחשב חשבונות של אתמול‪ ,‬אבל אני‬ ‫בן אנוש הזוכר מעשי הרעים‪ ,‬וכיצד יכול אני להתחדש לגמרי לנקודה הטבעית‬ ‫שלי‪ ,‬על כן ממשיך בדבריו‪ ,‬וגם יראה את עצמו כאילו היום נוצר כמו אדם הראשון‪,‬‬ ‫כאשר אדם חי בנקודת חידוש זה שחי במקומו הטבעי מקום טהרה שלא נגע ולא‬ ‫יגע בו הפגם הרי שבדרך ממילא יסור מכל רע ‪.ãé‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫‪ ãé‬ראה ליקוטי תורה )‪ :(êúåìòäá‬וצריך להיות סור‬ ‫‪ âé‬ראה אור יצחק מראדויל )‪ (äøù ééç‬כי‬ ‫מרע לגמרי‪ ,‬והיינו להאמין בבוקר חדשים‬ ‫גירוש האדם מגן עדן היה על ידי שנהיה‬ ‫לבקרים שהיום נתחדש העולם‪ ,‬מחדש כמאמר‬ ‫טרוד בפרנסה‪ ,‬ובדרך ממילא יצא מגן עדן‪,‬‬ ‫המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית‬ ‫אבל כל זה בימות החול‪ ,‬אבל בשבת שאין‬ ‫שממש נברא מאין ליש‪ .‬והוא גם כן היום נוצר‬ ‫טרדת הפרנסה הרי שהאדם חוזר לשורשו‬ ‫כמו אדם הראשון‪ ,‬בוודאי יירא ויבוש מלמרות‬ ‫ונמצא בגן עדן‪ ,‬ועל ידי זה בא האדם על‬ ‫עיני כבודו ולא ירצה בעולם האין‪.‬‬ ‫תיקונו‪.‬‬