אשיחה בנפלאותיך · Asichu Benifle'oisechu — בראשית (2026-10-05)

בס"ד פרשת בראשית תשפ"ז
אשיחה בנפלאותיך יו"ל ע"י מכון
אשיחה בנפלאותיך
בהנהלת הרב ש .י.
הגליון נתנדב לרפו"ש שרה לאה בת אסתר יהודית בתוך שאר חולי ישראל אטלאס
שנה ח'
ביאורים בספרי בעל הבני יששכר גליון ג'
מאמר שני מאורות פקודיך הבינני
דשכינתא( ",אגד"כ)
בזוהר הקדוש מבואר שיש מלאכים
המשמשים את גוף האדם בעוה"ז
שנעשה ע"י מצוות צדקה ,דהמצוה
עצמה מרמזת על היחוד בין קוב"ה
ושכ נת י' .ד השכינ ה ,ה וא ספ יר ת
פרק א'
יחוד קוב"ה ושכנתי'
תב רבינו ( ד רך פ ק ו די ך
מצוה א' חלק המעשה) וז"ל, כ
ו
"מצות עשה הראשונה
של א י ה י ה נ י ז ו ק ,ו י ש מ ל א כ י ם מלכות ,לית לה מגרמה כלום ,פי', יעש אלקים את שני המאורות שבתורה הוא פריה ורביה,
המשמשים את הנשמה אחר פטריתה דאין לה אור מעצמה ,רק ממ ה הג ד ול י ם ,את המא ור הג ד ו ל
שנאמר ויברך אותם אלקים
מן העולם .וכמו שיש חילוק בין הגוף שמקבלת מקוב"ה .והיא נקראת דלה לממשלת היום ואת המאור הקטון
להנשמה ,כמו כן הוי החילוק בין ב' ועניה ,וקוב"ה הוא כמו עשיר ,שיש ויאמר להם אלקים פרו ורבו
לממשלת הלילה ואת הכוכבים( .א'
מיני מלאכים אלו ,דהיינו שחלוקים לו האור .וכשמשפיע מן אורו ט"ז) ומלאו את הארץ וכבשה ורדו
הם בשו רש ם ,שש ורש ה מלא כי ם לשכנתי' בשעת היחוד זה דומה נקדים למאמר הזאת דברי התיקוני וכו' (בראשית א' כ"ח) .ולבני נח
המשמשים את הגוף אינו בעילוי כמו ממש למי שמקיים מצות צדקה, זוהר מה שפירשו בזה הפסוק ,כיון נאמר ,ואתם פרו ורבו שרצו
שור ש ה מל א כי ם ה מ שמ ש ים א ת שהנותן שהוא העשיר הוא דוגמת שרבינו מרמז כאן לדבריהם .ובזה בארץ ורבו בה (שם ט' ז')".
הנשמה. ז"א שמשפיע להעני שאין לו ,הוא יובן אי"ה המאמר על הנכון .וכאן
איתא בגמ' יבמות (ס"ג ע"ב) ,
ומבואר שם ובמפרשים ,ששורש השכינה. נציין הדברים כמו שכתוב ,ואי"ה
כל מי שאין עוסק בפריה
המלאכים המשמשים את הנשמה והוסיפו ז"ל ,שכל זמן שבא איזה נבאר העניינים על דרך עבודה
הוא בז"א שנקרא קוב"ה כנ"ל ,ואלו השפעה ,שורש ההשפעה בא מלמעלה בתוך המאמר עצמה. ורביה וכו' בן עזאי אומר,
המשמשים את הגוף שורשם במלכות, מן הש"י בעצמו ,ונעשה יחוד בכל חז"ל דרשו כל מעשה בראשית דקאי כאילו שופך דמים וממעט
הנקרא ג"כ השכ ינה ה ק' .ואי" ה עולם ועולם ,וניתן ההשפעה גם על עולמות העליונים ,שכמו הדמות ,שנאמר ואתם פרו
יתבאר עוד בהמשך המאמר. מלמעלה למטה .וממילא ,כדי שז"א שנברא עוה"ז ,כמו כן נברא כל ורבו .אמרו לו לבן עזאי ,יש
"בסוד ומקבלין דין מן דין( ".שם) יתן למלכות איזה השפעה ,צריך העולמות .ורמזו ,ששני מאורות אלו, נאה דורש ונאה מקיים ,נאה
כתיב ,וקרא זה (המלאך) אל זה שיבוא ההשפעה מלמעלה ממנו. השמש והירח ,מכוון על קודשא מקיים ואין נאה דורש ,ואתה
( ה מ ל א ך ) ו א מ ר וכ ו ' ,ו ת ר ג ו מ ו , וממילא כביכול אומרת השכינה בריך הוא ,הנקרא זעיר אנפין (ז"א),
נאה דורש ואין נאה מקיים,
ומקבלין דין מן דין וכו' .וכוונת לקוב"ה ,לוו עלי ואני פורע ,פי', ושכנתי'.
ר ב י נ ו ,ש כ מ ו ש ה שכ י נ ה מ ק ב ל ת תשפיע לי ואני פורע לך ,שכיון וז"א ,שכנגדו השמש ,הוא בחי' אמר להן בן עזאי ,ומה
מקוב "ה ,כן ה מלאכ ים ש שורש ם שאתה משפיע לי ונעשה יחוד ,ע"כ הכללית של השש מידות חסד גבורה אעשה ,שנפשי חשקה
במלכות מקבלים שפע מן המלאכים שיבא גם השפעות מלמעלה ,ובזה וכו' עד יסוד( ,וגם בו נכלל בחי' בתורה ,אפשר לעולם
ששורשם בקוב"ה .ובאמת כן הוא גם נעשה פרעון .וכמו כן הוא בעני עטרת היסוד ,ש הוא כנגד בחי ' שיתקיים על ידי אחרים.
בין הגוף והנשמה ,שהגוף מקבל חיות ועשיר ,שכאשר נותן העשיר צדקה המלכות שבתוך ז"א) .והירח ,שהוא וכתב הרמב"ם (פט"ז הל' אישות
מן הנשמה. להע ני הר י הו א מ קבל ש פע ר ב כנגד השכינה ,בבחי' מלכות הכללית. ה"ג) ע"פ גמ' הזאת וז"ל ,מי
מלמעלה. ובאמת יש בב' בחינות אלו ,בין
שחשקה נפשו בתורה תמיד
מלאכים חיצוניים וזהו הנרמז בשמש וירח ,שהירח אין קוב"ה ובין שכנתי' ,עשר ספירות
"ולזה ירצה בכאן ,ויעש אלקים, לו אור עצמי ,רק מה שמקבל מן פרטיות ,אבל לא בכל זמן מתגלים ושגה בה כבן עזאי ונדבק בה
(ר"ל ,שעשה המאציל ,אלקים ,הם השמש ,ממש דוגמת קוב"ה ושכנתי'. כולם ,וכמו שביארנו במ"א .ועל ידי כל ימיו ולא נשא אשה אין
המלאכים הנקראים גם כן קיום המצוות בונים שניהם שיהיו בידו עון והוא שלא יהיה
אלקים( ",שם)
הטעם מבואר בספה"ק ,שכל השמות
פרק ב' שיעור קומה שלימה של עשר
ספירות ,ואז נעשה יחוד ביניהם,
יצרו מתגבר עליו ,אבל אם
היה יצרו מתגבר עליו חייב
של "פנימיות העולמות" הם שמות ב' מיני מלאכים והוא הכוונה שעושים כל המצוות לישא אשה ואפילו היו לו
הוי"ה ,ושל "חיצוניות העולמות" הם "א ו יא מ ר ,ש כ ל ה פ ס ו ק מ ד ב ר לשם יחוד קוב"ה ושכנתי'.
בנים שמא יבוא לידי הרהור.
שמות אלקים .ונשמות בני אדם מעולם העליון כנודע בכל מעשה
מושרשים בפנימיות העולמות ,אבל בראשית ,והוא על פי מ"ש בזוה"ק, וכן נפסק להלכה בטור
היחוד במצות צדקה
המלאכים מושרשים רק בחיצונות אית מלאכין דקוב"ה ,ואית מלאכין ודרשו ז"ל בתיקונים בענין היחוד ושו"ע (אה"ע סי' א' סעי' ד').
המשך בעמוד הבא המשך בעמוד ד'
אשיחה בנפלאותיך
עמוד ב‘
תמידית הוא כמו איש ואשתו ,שאפי' התהוות נשמות ישראל "את המאור הגדול לממשלת היום, המשך המאמר מעמוד הקודם
בשעה שאינם נמצאים יחד לעולם "ואת הכוכבים ,יפורש לפ"ז על ר"ל מלאכין דקוב"ה ,ואת המאור העולמות ,ע"כ נרמזים המלאכים
הם מקושרים אחד עם השני כנ"ל, נשמות ישראל שנמשלו הקטן לממשלת הלילה ,המלאכין בהשם אלקים.
ע"כ אפי' אם אינם נמצאים יחד לכוכבים( ",שם) דשכינתא( ",שם) ויש לפרש ,שהשם הוי"ה פירושו
אפ"ה לא נעשה פירוד .והוא כמו כן אמר הקב"ה לאברהם ,הבט נא דהיינו כנ"ל ,שהשמש כנגד קוב"ה שמהווה הש"י את העולם ,והוא
האדם שהגוף הגשמי שוכן יחד עם השמימה וספור הכוכבים וכו' כה יהיה הוא שורש להמלאכים שמשמשים כמו נשמה להעולם שהוא הפנימיות
הנשמה הרוחני ,ואין פירוד ביניהם זרעך. נשמת האדם ,והירח כנגד השכינה של העולם .משא"כ השם אלקים
כלל. "שנתהוו מהזיווג העליון הוא שורש להמלאכים המשמשים את שמורה על הנהגת הטבע ,אלקי"ם
הקדוש( ",שם) בגימ' הטב"ע ,הנה הטבע הוא
גופו של האדם.
יחוד תדירי ואינו תדירי פירוש ,שהתהוות האיש הישראלי לבוש העולם וחיצוניותו ,בגשמיותו,
וכדי להבין סיום המאמר צריכים אינו כמו מלאכים ,אלא הוא ע"י כפי ראות עינינו .וכן הוא במלאכים
יחוד נשיקין
להוסיף מה דמבואר בספה"ק ,דכל יחוד השני היותר עליון ,וכמו שמבאר שהם רק המשמ שים ש ל האד ם
"והבן כי יראתי בפצותי פי להרחיב
זמן שיש יחוד הגמור בא עוד תיקון רבינו עוד בסמוך. כנ"ל ,שעומדים חוצה לו ומסייעים
הדיבור ,רק בין והתבונן הרמיזות
להעולם ,שיחוד הלזה נעשה רק ע"י " ו ה ב ן ע " פ מ ה ש נ ו ד ע מ צ יא ו ת לו לשומרו מכל היזק.
אשר נרמוז ,מתחלה מפרש מציאותם
קיום מצוות שלנו והעלאת ניצו' המלאכים מבחינת נשיקין ודביקות "ואל תתמה על החפץ שלפי זה
על החיבור הקדוש ,ואח"כ מפרש כל
קדושות מתוך הקלי' ,משא"כ יחוד רוחא ברוחא ,ע"כ מפרש הפסוק כל נעשה ח"ו מן קודש חול( ",שם)
מציאות בפני עצמו ,משא"כ נשמות אחד בפני עצמו מציאותם ,ודבר
הנשיקין שהוא תדירי( .ויש לציין, שהרי כפשוטו השם אלקים הזאת
עמוק הוא( ".שם)
דאע"פ דיחוד הנשיקין הוא תדירי, ישראל מבחינת הזיווג הגמור ,ע"כ
כוונת רבינו על מה שמרמז בסמוך הוא קודש ,ולפי רמז רבינו נעשה
אפ"ה אין המלאכים מתהווים רק נקראים העמוסים מני בטן ,ע"כ כולל
שיש ב' יחודים בין קוב"ה ושכנתי'. חול ,שכוונתו על המלאכים.
בזמן שיש גם יחוד השני ).וכן הוא מציאותם יחד ,והבן( ".שם)
(וצריכים להיזהר מאד מן הגשמה, "כי באמת קדיש הוא לעלם
באמת התכלית ,שיהא יחודא שלים דהיינו ,כיון שבא האיש הישראלי ע"י
ולעלמי עלמיא ,ואין מקרא יוצא
דייקא בין קוב"ה ושכנתי'. יחוד גמור ,כמו נישואין איש ואשה חלילה ).והאדם נקרא דביקות רוח
מידי פשוטו ,ואעפ"כ רשות נתונה
והנה כשאמר הקב"ה להלבנה לכי שנעשו כאחד ,ממילא נעשה אדם ברוח ,כאילו הרוח היוצא מפה איש
לכל ישראל לדרוש ולחקור
מעטי את עצמך ,ונתמעט אורה, אחד המורכב בגוף ונשמה ,ולא ב' אחד מתחבר ברוח שיוצא מן איש
ברמיזות התורה)( ",שם)
רמזו בזה הספה"ק שיצא מזה שלא נבראים נפרדים כמו המלאכים. השני ,שכך נעשה ע"י נשיקת פה אל
יהא יחוד הגמור תדירי .אבל לע"ל פה .ויחוד השני הוא כמו איש ואשה
שיהיה אור החמצה כאור הלבנה ,אז פרק ד' שמתחתנים ,ויהיו לבשר אחד. פרק ג'
יתקיים התיקון השלם ולא יהיה עוד ויש חילוק גדול בין ב' מיני יחודים
התהוות המלאכים
יחוד של נשיקין שאינו יחוד אמיתי, ב' מיני דבקות אלו .ומובן מתוך המשל ,שכאשר ב'
"את( ,ר"ל עם) שני המאורות
רק יחוד השלם ויתכללו המאורות, ויש לפרש הענין ע"ד העבודה ,בב' אנשים חבירים מנשקים זה את זה,
הגדולים (ר"ל זו"נ [זכר ונק']( ",שם)
היינו קוב"ה ושכנתי' ,כדבעי. מדריגות בעבודת השם .יש אשר רק הרוח שיצא מפיהם נעשה אחד,
בשעת עבודתם את הש"י הם הזכר ונק' הנזכרים כאן הם כינוי
וכיון שישפיע קוב"ה להשכינה שהיא אבל כאשר האיש והאשה מתחתנים
דבוקים ממש בו ית' ,באהבה ויראה. הנמצא בספה"ק על קוב"ה ושכנתי'.
דלה ועני' ,ממילא יבא לו עוד שפע נעשה קשר אמיתי ביניהם ,שאם
בשעה שלומדים תורה הם ראשם (ונכתב נק' ולא במילואו משום
מלמעלה ,וכנ"ל בהקדמת המאמר. רוצים הם חלילה להתפרד צריכים
ורובם בתוך הלימוד .כאשר מקיימים צניעות ,וחלילה שלא לגשם או
וזהו שאמרו ז"ל שיהיה אז אור גט כריתות לנתק הקשר הזאת.
איזה מצוה הוא בהתלהבות גדולה. לחלל דברים קדושים ונשגבים
החמה שבעתים כאור שבעת הימים. הנה ע"י יחוד נשיקין בין קוב"ה
כאשר מתפללים כמעט ששוכחים כאלו ).והטעם ,שכל משפיע נקרא
ושכנתי' נבראים המלאכים ,וע"י יחוד זכר ,שבאמת כך פירושו של תיבת
דביקות תמידית שיש עוד אנשים שם שמתפללים
הגמור נבראים נשמות ישראל .נמצא זכר ,ונק' המקבל .וכיון שקוב"ה הוא
ויש להוסיף עוד ע"פ דרכינו בעבודה, עמהם .אבל כל זה הוא רק בשעת
דבהתהוות המלאכים אע"פ שנעשה המשפיע להשכינה כנ"ל ,ממילא
דעכשיו שעדיין לא נתגלה כבוד המצוה ,אבל אח"כ לא נמשך
ע"י יחוד בין קוב"ה ושכנתי' ,אבל נקראים זו"ן .ונרמזים בשני
מלכותו ית' על כל העולם קשה הדביקות כ"כ זמן .אבל היותר נעלה,
כאשר נמשך הרושם של התעלות, מ יד א ח ר ה י ח וד " מ ת פרד א י ש המאורות האלו ,וכמו שביארנו כבר
להמשיך דביקות תמידית גם שלא
שגם שלא בשעת העבודה מחשבים מאחיו" כמו אחר שמסיימים ב' לעיל בהקדמתנו להמאמר.
בשעת המצוות ,ע"כ יחוד הגמור,
מן הש"י ונשארים דבוקים בו. חבירים לנשק זה את זה כנ"ל .ולפיכך "על ידי היחוד של המאורות נתהוו
היינו קשר אמיתי עם הש"י ,אינו
נעשה רק מזמן לזמן ,בעת קיום והצדיק השלם הוא זה שלעולם אינו המלאכים הנבראים ,שהם בבחי' גוף המלאכים( ",שם)
המצוות .אבל לע"ל יזכו כולם להיות מפסיק מן דביקותו. ונשמה כנ"ל ,אינם נבראים במציאות פירוש ,ששני מיני המלאכים הנ"ל
תמיד דבוק בהש"י. הנה מדריגה הראשונה הוא כמו שני אחד כמו איש שהגוף ונשמה שוכן שורשם בקוב"ה ושכנתי' וכנ"ל,
"וסופי תיבות כל הפסוק בגימ' אנשים חבירים ,בשעה שנמצאים יחד ביחד ,אלא נשארים נפרדים זה מזה, והתהוותם ע"י היחוד של ב'
לימו"ת המשי"ח ב"ן דו"ד יהי"ה יש לה ם קירוב לבבו ת ,ו בשעו ת וכמו שמבאר רבינו בסמוך. מאורות אלו כמו שיתבאר בהמשך
או"ר הלבנ"ה כאו"ר החמ"ה ואו"ר אחרות יכולים לשכוח לגמרי אחד וכמו כן ברמז הקרא ,שמתחילה כתיב המאמר.
החמ"ה יהי"ה שבעתי"ם כאו"ר מן השני .והוא כמו המלאך שאינו כאחד ,שני מאורות הגדולים ,דקאי "וחדתין נבוט לצפרין
שבע"ת הימי"ם עם הכולל ,להורות משמש את הגוף והנשמה יחד ,אלא על זמן היחוד ,ושוב מפרט כל אחד כנודע)( ",שם)
על כללות המאורות יחד במהרה עתים יש לו להנשמה הרוחני בעשיית בפנ"ע ,את המאור הגדול וכו' ואת לשון הזאת הוא מנוסח אקדמות,
בימינו ,וגם הר"ת בגימ' במשי"ח המצוות ,ועתים להגוף הגשמי .אבל המאור הקטן ,להורות על הפירוד ופירושו שמלאכים חדשים נבראים
ב"ן דו"ד( ".שם) מדרי גה ה שנ יי ' שה וא בדב יק ו ת אח"כ ובריאת ב' מיני המלאכים. בכל בוקר.
פרשת בראשית תשפ"ז
עמוד ג‘
תולדות רבינו פנינים מספרי רבינו
גליון העבר זכרנו
אודות ההקפות שיסד ב
רבינו ,וכנה וג הי ום אצ ל
בנקל לו לחסום תאוותו ,וזה
שנצטווינו לקרות קריאת שמע בכל
יום פעמים ולקבל על עצמו בתיבת
בראשית ב' ראשית ברא אלקים,
היינו את השמים לצורך השמימיים,
ואת הארץ לצורך קיום הארץ ,חסד
בראשית
צאצאיו ,בבלאזוב ומונקאטש. אחד למסור נפשנו על קדושת שמו. ורחמים( .אגד"כ בראשית) צירופי בראשית
וזכרנו שאצל ההקפות אין וזה שנרמז יקוו המים (היינו כל אמרו רז"ל שכל התורה כלה נכללה
תענוגי עולם הזה) ,אל מקום אחד תכלית בריאת העולם בבראשית ,הנה הנם בתש"ך צירופיו
האויר של שמחה כמו אצל
(היינו למקום שאומר אחד) ,הנה בראשית וכו'( .שם) בר"ת ,ומעתה ארשום מה שנלע"ד
שאר צדיקים ,אלא של גילה
מקבל על עצמו יסורי מיתה בעבור בראשית ואות ב' רבתי ,להורות זה כמה עתים רמזים בצירופים...
ברעדה ,ברתת וזיעה .והיו בי"ת ראשי"ת ,היינו לעשות מתיבת
אהבתו ית"ש ,מכל שכן שיבטל ח .בראשית ,יצורף בר"א שת"י.
אומרים שאצל ההקפות היו תענוגיו כרגע עבור אהבתו ית"ש... ראשית בתים ,כי אות נקרא אבן אמרו רז"ל ,מבראשית נתאוה הש"י
מורידים דמעות יותר מכל (שם) כשאינו במילואו ,ובמילואו הוא תיבה להיות לו דירה בתחתונים ,ואמרו
שאר ימי חודש תשרי. וקרוי בית ...ותמצא הסוד למה ברא רז"ל כסא כבוד קדם לעולם ,ועיקר
הנה ההקפות היה זמן מיוחד השם ארץ מרמז על הגאולה הש"י את העולם דהיינו בכדי שיהיה כסא כבו דו הוא בי שרא ל ,נרמז
ונשגב .אבל באופן כללי כן ויקרא אלקים ליבשה ארץ( .שם י') נקרא מלך כי אין מלך בלא עם ,ע"כ בר"ת ב'ראשונה ר'צה א'לקים ש'בת
היה הנוסח אצל רבינו ,שלא ...על פי האמור אמת מארץ תצמח, ראשית התעוררות הבריאה היה ת'וך י'שראל.
ע"פ מה דנודע הקץ האחרון האמור כביכול בבחינת תואר מלכות ...והנה ט .בראשית ,יצורף רת"א יש"ב.
היו התפילות או שאר
בדניאל ...הוא אלף מאתים תשעים הכל ממך לדרוש תיבת ראשי"ת אמרו רז"ל ,תורה אבות שמו של
עבודות בגיל ורינה ובששון
( ה ג ם שא י ן את נ ו י ו ד ע מ ה ה ו א בתים ,הנה המילוי מתיבת ראשי"ת משיח ישראל בית המקדש קדמו
ושמחה ,אלא בדביקות
החשב ון הזה ,ע כ"ז נד ע מ דבר י הוא י"ש ל"ף י"ן ו"ד ו' ,בגימ' לעולם ,נרמז בר"ת ר'אה ת'ורה
גדולה ,בפחד נורא ,והרבה הנביא זה סימן קץ הגאולה האחרונה, מלכו"ת ,ובזה נדרש סוף התורה א'בות י'שראל ש'ם (הוא שמו של
דמעות .וכן תנועות התפילה סימנך אמ"ת[ ,ר"ת] א'לף מ'אתים לתחילתה ,לעיני כל ישראל משיח) ב'ית (הוא בית המקדש)...
היו כך ,וכמו שנהוג עד היום. ת'שעים) .והנה אמת ,היינו סימן (העמוסים מני בטן בני מלכים ,המה יב .בראשית ,יצורף בש"ר את"י,
יש פתגם בין החסידים (בדרך הגאולה האחרונה ,מארץ תצמח ,נדע מבינים) בראשי"ת ברא אלקים ,היינו אמרו רז"ל ,בזכות שלש ראשונות
צחות) ,ש ב רא פ ש י ץ הם זה משם אר"ץ שקרא הקב"ה טעם בריאת העולם בכדי שיתגלה נברא העולם בזכות חלה ביכורים
מזמרים בימים הנוראים ליבשה ארץ ,א' אלף ,ר' מאתים ,ץ' תאר מלכות( ...שם) מעשרות ...והוא ר"ת ב'זכות ש'לש
שהקב"ה יכה אותם בסריטות תשעים ,להורות עיקר בריאת העולם ר'אשונות א'שר ת'ורמים י'שראל.
ובעיטות ,אבל בדינוב אמרו על אותו הזמן( ...שם)
מים ויבשה יג .בראשית ,יצורף אב"י שר"ת,
כן בדמעות ואנחה. אמרו רז"ל לומר בכל יום תהלה
עוד נקודה אודות תפילות כי טוב אהבת הש"י מגרש התאוות לדוד ...והוא נרמז בר"ת א'מור ב'כל
רבינו ,הנה רבינו היה מאריך ויאמר אלקים יקוו המים מתחת( .שם י'ום ש'לש ר'ננות ת'הלה...
נפלאים מעשה השם ט') כ .בראשית ,יצורף בש"ר את"י.
בתפילתו הרבה ,וגם התפלל
וירא אלקים כי טוב( .שם י"ב) ...הנה כל התענוגים שבעולם מכונים ר"ת ב'זכות ש'שים ר'בוא א'ותיות
בקולות וברקים עד שנשמע בשם מים ,כי מיסוד המים רודף אדם
הנה מ"ש בכל מעשה בראשית וירא ת'ורת י'שראל ,היינו כשיתעסקו
קולו למרחוק .ומסופר בזה, אחר תענוגים ,כי המים מצמיחים כל
אלקים כי טוב ,הנה זה לא יתכן כ"כ בהם ישראל אז יהיה בש"ר את"י
שבכל שבת היה רבינו אומר מיני תענוגים ,וכשמתגבר באדם יסוד
על יוצרנו יוצר בראשית ,רק על שלא יורקב בשרם .ולפי זה,
תפילת נשמת בתנועה פעולת האדם שאינו יודע אם תתכן ה מ י ם מתא ו ו ה ל ת ע נ ו ג י ם ,ו ה נ ה כא .בראשית ,יצורף אי"ב שת"ר.
מיוחדת ,ובשבת אחר פטירתו פעלו עד יגמרנה ויראה בעיניו, כשהאדם מתאווה לתאוה הנה מצטער ר"ת א'ל י'שלוט ב'הם ש'ום ת'ולעה
באו הרועים הערלים וריננו כשאינו עוסק בתאוה ההוא וקשה לו ר'קבון...
משא"כ הבורא ית"ש וכי היה
התנועה הזאת שהיו רגילים לפרוש הימנה ,וסגולה לזה ,בהעלות כג .בראשית ,יצורף יא"ב שר"ת.
מסתפק ח"ו בטוב פעולתו עד אשר
לשמוע ממקומם בשדות על לבו אהבת יוצרו שמוטבע בטבע אמרו רז" ל ש צ ר י ך א ד ם ל י ז ה ר
ראה בעיניו כביכול .אבל ע"פ פשוטו
הרחוקות .וכן היה הנהגתו א י ש ה י ש רא ל י מ מ ק ב ל י הת ו ר ה מדברי סופרים .ר"ת י'זהר א'דם
הוא אזהרה לבאי עולם לבל יבואו
שאפילו הוא מפחות הערך ובעל ב'תקנות ש'תיקנו ר'בנן ת'מיד( .אגד"כ
הכללית ,להראות את עבודתו להתחכם על מעשה הש"י ויבואו תאוה ,כשרוצים לכופו לכפור צירופי בראשית)
הגדולה לחוץ ,כדי שישמעו לומר יותר היה טוב אם היו השמים באמונת אלקים חיים הנה הוא מוסר
העם וילמדו. נטועים במישור ולא בגלגלים... נפשו על קדושת שמו ית' ,והנה חסד דין ורחמים
ויש לציין שבניו הק' ,הרה"ק וכדומה בכל בריאה יבוא בן אדם כשמוסר נפשו למיתה הנה כבר בראשית וכו'( .א' א')
ר' דויד מדינוב והרה"ק ר' לחשוב שבתמונה כך וכך היה יותר מבטל כל תענוגי עולם הזה עבור עוד [פירוש ,בראשית ב] בי"ת גדול"ה
אלעזר מלאנצוט ,לא אחזו טוב ויפה ,ע"כ נכתב בכל מלאכת אהבת יוצרו ,והנה אם עושה כן בגימ' הוי"ה חס"ד די"ן רחמי"ם,
בדרך הלזה אלא בחרו בדרך הש"י וירא אלקים כי טוב הוא, בעבור אהבת יוצרו לבטל כל תענוגי שהם הוי"ה מנהיג העולם בחסד דין
של הצניע לכת ,והתפללו הש"י ראה בחכמתו כי טוב הוא עולם הזה ולקבל על עצמו יסורי רחמים ,ועיקר החסד ורחמים לצורך
במהירות ושתיקה כמו אנשים שתהיה הבריאה דוקא באופן זה מיתה הקשים ,איך לא יחסום תאוותו הארציים שאינם מתקיימין בדין,
פשוטים ,כדי שלא יהא נרגש ובתמונה זו ,וזו היא תכלית ההטבה... כרגע בעבור אהבת יוצרו ,והנה ועיקר הדין לצורך השמימיים שאין
מדריגתם הגדולה. (שם) בהעלות זאת על לבבו בכל זמן אזי מצוי ביניהם היצר הרע .וזהו
להערות ולנדבות יש להתקשר עם המכון
טלפון 777-707-2788אימייל mechonusicha@gmail.com
אגרא דפרקא רמז ע"ג
הרי שמר הש"י את נח ומשפחתו עם כל החיות בתוך התיבה דרך נס ,ובודאי
שזכר אותו .אלא פירושו שלא היה נזכר בפה לפניו ית' ,שכיון שהיה אז שעת
דין אילו היה נזכר היו משגיחים במעשיו ואפשר שלא יהא ראוי להינצל .רק
רמז העבר ביאר רבינו היאך להינצל מן עין הרע ומן החיצונים
שרוצים להזיק את האדם .וכאן ממשיך להביא דברי הזוה"ק בענין ב
הזהירות מן הדין בשעת הדין.
אח"כ שנסתיים הדין היה מזכירו. "שם ,בשעתא דדינא שריא בעלמא לא ליבעי ליה לאינש דידכר שמיה
"קבלנו מהצדיקים בשעה שאדם צריך להתפלל על חבירו ורואין ח"ו שהדין קמיה דקודשא בריך הוא ,דהא אי אדכר שמיה מדכרין חובוי וייתון
מתוח ,יתפלל עליו במחשבה". לאשגחא ביה ,מנלן ,משונמית וכו'".
שכיון שאם יזכיר שמו של חבירו בתפילה שמא יגרום החטא ויתהפך הדין פירוש ,בשעה שהדין שורה בעולם אין להזכיר שמו של איזה איש לפני
לרעה חלילה ,ממילא אין להזכירו בפה ,רק במחשבה ,שהש"י יודע מחשבות, הקב"ה ,שאם נזכר שמו אז ישגחו בחטאיו ויתחייב בדין .ודבר הזאת נלמד
אבל הקטיגור אינו יודע מה שבליבו ,ובזה יעלה התפילה לרצון לפניו ,וכמו מן האשה השונמית ,ששאלה אלישע "היש לדבר לך אל המלך" ,היינו אם
שמסיים רבינו. רוצה היא שיתפלל לפני המלך מלכי המלכים הקב"ה עליה .והשיבה" ,בתוך
"ועוד קבלנו להתפלל עליו ברמז ,דהיינו אם צריך לרפואה יתפלל עליו על עמי אני יושבת" ,היינו שלא רצתה שיתפלל עליה .והטעם שהשיבה כך לא
מזונות ,שהרפואה כמזונות ,וכיוצא". היה משום שלא רצתה שיתפלל עליה ,או שלא היתה לה איזה בקשה ,אלא
שהמזונות הם קיום הגוף שיהא בריא ,ושניהם ענין אחד .וי"ל עוד ,דפעם שהיה ראש השנה ,יום הדין על כל העולם ,ולא רצתה שיזכירה בפה
היתה רעב ,וגם מגיפה ,ולא ידעו אם להתפלל על מזונות או על הרפואה, בתפילה ,שאז ישגיחו למעלה במעשיה ,הן לטוב והן למוטב.
ופשטו חז"ל שיש להתפלל על מזונות ,שאין הקב"ה נותן מזונות למתים אלא "תא חזי ,לא בשעתא דרוגזא שריא בעלמא לא אדכר כיון דדינא אתעבר,
לחיים .וכן כאן ,שאם יתפלל על חבירו שיזכה למזונות גם יזכה לחיים. מה כתיב ,ויזכר אלקים את נח וכו' ,ע"כ".
"והש"י בוחן לבות וכליות הוא יודע מחשבתו ,ובעלי הקטרוג לא יקטרגו כיון דהיינו ,שיש לדייק מן הפסוק ויזכר אלקים את נח ,שמשמע שכל זמן שהיה
שאין תפילתו בפירוש על הדין המתוח עליו ,כך קבלנו". המבול לא הזכירם הש"י ,והדבר צ"ב ,האם יש שכחה לפניו חלילה .ועוד,
כי כל אדם שיוולד יהיה לו שכל משכיל וכו' .בחשק התורה ,הנה אם לא המשך פקודיך הבינני מעמוד א' וכפשוטו ביאור הדברים ,שבודאי בן עזאי
קיים המצוה בגשמיות אעפ"כ קיימה ברוחניות ,ועוד חיזק דבריו בן עזאי היה ביכולתו לישא אישה ולהוליד בנים ,רק שחשקתו בתורה היה כ"כ עד
באמרו אפשר שתיעשה (המצוה הזאת) ע"י אחרים ,והנה לכאורה דבריו שלא רצה לעסוק בשום דבר חוץ מלימוד התורה ,ע"כ ביטל עצמו מפרי'
תמוהין א"כ נאמר כזאת בכל המצות בציצית ותפילין ,אך הוא אשר דברנו ורבי' .ומצד השני ,אילו היה בא לידי הרהורים ולא היה יכול לכבוש את
להיות שאמר שאעפ"כ הוא מקיים המצוה ברוחניות שהוא ג"כ מחוייבת ,ואם יצרו לא היה רשאי לעשות כן ,שאין היתר הזאת של נפשי חשקה בתורה
יפנה מחשבתו מחשק התורה כדי להוליד בגשמיות הנה תתבטל ממנו מצות רק מצד מצות פרי' ורבי' ,אבל לא שיבא לידי חטא.
פ"ו ברוחניות בעסק התורה הולדת השכל ,וזה א"א לעשותה כל כך ע"י אבל רבינו (דרך פקודיך שם ז') ביאר באופן אחר וז"ל ,ונראה לי ,דוקא אם
אחרים כי לא כו"ע גמירי בתורה להוליד ברוחניות ,משא"כ בגשמיות אפשר דבוק בתורה כבן עזאי עד שע"י תשוקתו בתורה א"א לו להפריד את
לעשותה ע"י אחרים ,ע"ש. עצמו לחמם את גופו לכח המוליד ,וכן הוא הלשון שאמר בן עזאי מה
ויש להוסיף ,דבסוטה (דף ג') נחלקו בשיעור ביאה ,וביניהם בן עזאי .ומסיים אעשה ונפשי חשקה בתורה ,רצונו לומר א"א לי בשום אופן לקיים המצוה
הגמ' ,שכל אחד בעצמו שיער ,עד כמה המשיך מעשיו .והק' הגמ' ,הלא בן כי מחמת תשוקת התורה אין לי תשוקה לתאות כח המוליד.
עזאי לא נשא אשה .ותי' הגמ' בתי' הראשון דנסיב ופירש .ואם כדברי רבינו ועוד כתב (שם חלק המחשבה כ"ה) ,דודאי גם בן עזאי היה רוצה לקיים המצוה
שלא היה לו כח המוליד היאך נשא אשה כלל .וי"ל ,שבשעה שנשא אשה דמי פטרו ממצות עשה דאורייתא ,רק שאמר מה אעשה ונפשי חשקה
עדיין לא זכה לחשוק בתורה כ"כ ,רק כשפירש מאשתו. בתורה (דר"ל) דע"י תשוקתו הנכבדת בלב ונפש בתורה לא היה לו שום
אבל יש להעיר על רבינו מלשון הרמב"ם והפוסקים ,שאחר שכתבו שצריך מבוא לגופניות ונשען על ביתו ולא יעמוד ,וז"ש מה אעשה דהנני אנוס
להיות כבן עזאי הוסיפו שאעפ"כ אם היה יצרו מתגבר עליו חייב לישא אשה כמו הסריס ח"ו וכיוצא שאין בידו עון דמה אית ליה למעבד ,ומשום הכי
"שמא יבוא לידי הרהור" ,והנה לדעת רבינו שפירושו כבן עזאי היינו שאין דקדקו הפוסקים ג"כ בדבריהם וכן הוא בשולחן ערוך בזה"ל ,מי שחשקה
לו כח להוליד ,מהו הספק שמא יבוא לידי הרהור ,הלא זה גופא פירושו של נפשו בתורה כבן עזאי (דייקא) ונדבק בה כל ימיו (דייקא) ,ר"ל דאי אפשר
חשקת התורה הזאת שא"א לעשות מעשה הזאת כלל ,וצ"ע. לו להפריד תשוקתו כרגע לתקוע מחשבתו ודעתו בעסק הלזה כדי שיתפעל
כח המוליד כנודע ,איש כזה אין בידו עון דמה אית ליה למעבד ,הנה
המצוה הזאת לגביה כדברים התלויים בסיבה כגון יבום וכיוצא שבאם יעדר
שותף בהוצאות הגליון
שותף בהוצאות הגליון ממנו הסיבה פטור וכו'.
נתנדב לע"נ כ"ק אדמו"ר הרה"ק
יכולים לנדב וכתב עוד (שם כ"ו) וז"ל ,מחשבת הדעת והשכל הוא העיקר פריה ורביה
ר' ישראל בן כ"ק אדמו"ר
בסכום 00$$ באדם ,רק שהשי"ת צונו גם להוליד בגשמיות ואז יתרבה גם השכל ביותר
הרה"ק ר' יהושע מבלאזוב
