כתר תורה · Keser Torah — בראשית (2026-10-05)

גליון קכ"א | בראשית | יו"ל בס"ד על ידי מכון "כתר תורה"
לא טוב היות האדם לבדו -לפיכך נברא אדם יחידי
הגמרא במסכת כתובות מקשה סתירה .כתוב אחד אומר' :ויברא אלוקים את האדם ימי הבראשית – חי נושא את עצמו
בצלמו' יחיד .וכתיב' :זכר ונקבה בראם' ,שתי בריאות .הא כיצד? בתחילה
עלה במחשבה לברא שניים ,ולבסוף נברא אחד. אחרי ימי ירח האיתנים שתורתנו הקדושה נתנה לנו מקלט לצאת ממוות לחיים ע"י
המלכויות של ר"ה ,ועבודת היום של יוהכ"פ ,והמצוות והשמחה של ימי
אומר הגר"א במשלי ,בוודאי שאין הוה אמינא ומסקנה אצל הקב"ה' .סוף מעשה הסוכות ,אנחנו מגיעים לרגע של הבראשית.
במחשבה תחילה' .וא"כ מהו תחילה עלה במחשבה?
הארכנו הרבה להסביר על פי דברי רבותינו שהמציאות שלנו הייתה ממש יציאה
הכל נמצא בתכנון הראשוני .כמו אדריכל שבא לתכנן בנין .קודם כל בתוכנית ממוות לחיים .כמשל אדם מסוכן שמבהילים אותו לבית החולים לטיפול
האדריכלית הוא מעלה במחשבה את סוף המעשה .וכשהוא ניגש לראשית נמרץ ,מחברים לו מכשירי החייאה ,ומטפלים בו בצורה נמרצת ,עד שמיצבים את
המעשה ,מעלים את הדחפור על האדמה ,ואחר כך בונים יסודות ,ואחר כך עוד קומה מצבו.
ועוד קומה עד שנבנה הבנין .אבל כבר בתוכנית של המחשבה נמצאת התוכנית
הסופית ,עד הפרט האחרון .וא"כ כשאנחנו אומרים תחילה עלה במחשבה לברא אבל מהי שעת הבחינה שיכולה לשמש כאבן בוחן שהנה החולה התיצב לחיים
שנים ,זוהי התוכנית הסופית .אבל למעשה ברא אותו אחד ופיצל אותו לשנים. חדשים ,חי נושא את עצמו? ברגע שמנתקים את המכשירים מהחולה ,והוא יכול
להיות חי נושא את עצמו גם בלעדיהם.
זאת אומרת שבאדם מניה וביה היו שתי בריאות מגולמות בישות אחת .וכיון שלא
טוב היות האדם לבדו יחיד בתחתונים ,משום שבאדם מרוכזים כאלה כוחות, נכון ,היינו חולה מסוכן ,והבורא עולם חיבר אותנו במכשירי החייאה ,ב'יום תרועה
הוא הפועל והיוצר ,על ידי הפעולות והמעשים שלו ,הוא לא נצרך .הוא לעצמו .לא יהיה לכם' ,ביום כפרה וטהרה ,ביצפנני בסוכה ,בארבעת המינים .מכשירים
צריך לתת למישהו ולא צריך לקבל ממישהו .הוא בתוך המעגל הפרטי שלו .כל ממכשירים שונים לבוא וליצב מצבו של החולה המסוכן .ואכן התייצב המצב ,אבל
הכוחות מרוכזים בפעולותיו ובמעשיו .זה מסוכן .לא טוב היות האדם לבדו .אדם עדיין היינו מחוברים למכשירים ,זה עדיין לא מהווה הוכחה שהחולה אכן יכול
שהוא לא מקבל ,ולא נמצא במצב שהוא צריך להשתלם או להשלים ,זה מצב מסוכן לעמוד על הרגלים .אבל עכשיו חודש חשוון ,שאנחנו בלעדי המכשירים ,זוהי שעת
שיכול להגיע עד ע"ז .ולכן 'אעשה לו עזר כנגדו' זה מה שפירש רש"י. הבחינה.
שלי שלי ושלך שלך י"א זו מדת סדום איך אנחנו מתחיל את הזמן בחודש שאין בו מצוות מיוחדות ,האם גם בלעדי
המכשירים עומדים על הרגלים .האם באים לסדר ומשקיעים עם התחדשות
ברגע שהאדם נהפך להיות נצרך ,זה חותך ושובר את הגאוה שלו .הוא נזקק ונצרך והרעננות של הבראשית ,והמטענים הגדולים שהחיו אותנו בירח האיתנים.
ולא חי לבד .לא 'אני ואפסי עוד' .לא חיים באולימפוס .צריך להיות מבקש ,אני עכשיו כשעומדים על הרגלים ,ומעבירים את הסדר במתיקות נפלאה ,ומרגישים
צריך משהו שישלים אותי ויעזור לי ,בלעדי זה אני לא יכול להתקיים .זה מוריד את שהלב נהפך להיות מבקש ופתוח לחכמה ,זה מהווה שעת מבחן שאכן החולה
הגאוה. הזה הוא חי נושא את עצמו.
אז המחשבה הראשונה והבסיסית של לא טוב היות האדם לבדו ,מה הוא? אעשה לו
עזר .אני חייב להשלים את עצמי ,אני לא יכול לחיות לבד .ממנו אשתלם ואני לא טוב היות האדם לבדו
אשלים אותו .זה טוב .והלא טוב זה כשאני סוגר מעגל סביב עצמי' .שלי שלי ,שלך כתיב בפרשה "ויאמר ה' אלוקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו".
שלך ,וי"א זו מידת סדום' .מהי מידת סדום? 'לא מדובשך ולא מעוקצך' ,אני לא צריך וצריכים להבין מה זה לא טוב ,ומדוע לא טוב? באופן פשוט הכוונה לא טוב
לקבל ממך ,אתה לא מקבל ממני ,אני חי נושא את עצמו' ,אני ואפסי עוד' .זה ע"ז ,זה להיות בבדידות ,אף אחד לא מרגיש טוב להיות בודד.
ה'לא טוב' הראשוני.
ואולם אם נתבונן נראה שאדם הראשון לא היה כל כך בודד .הוא היה בגן עדן ,והיו
ולכן "ויצר ה' אלוקים מן האדמה חיית השדה ,כל עוף השמיים" ,התוכנית הראשונה מלאכים צולים לו בשר ומסננים לו יין ,שכינה נמצאת איתו ,הבורא עולם עושה
שאולי האדם ישתלם על ידי הבעלי חיים ,וזה לא הולך .האדם לא מצא קורת לו טיול יומי בעצי הגן' ,לעבדה ולשמרה' אומרים חז"ל זה מצוות עשה ומצוות לא
רוח ומנוחה .גם מה שקרא שמות לכל בעלי החיים" ,ולאדם לא מצא עזר כנגדו". תעשה (זוהר בראשית) ,אומר הגר"א כך עובדים ושומרים את גן עדן ,במצוות עשה
דהיינו כביכול הניסיון הראשוני היה לעשות לאדם עזר על ידי מה שהוא נצרך ומצוות לא תעשה .ומה בדידות יש כאן?
מהבעלי חיים ,וזה לא הצליח .עד ש"ויפל ה' אלוקים תרדמה על האדם ,ויקח אחת
מצלעותיו ,ויסגור בשר תחתנה ,ויבן את הצלע ,זאת הפעם עצם מעצמי ובשר "ויצר ה' אלוקים מן האדמה כל חיית השדה ואת כל עוף השמיים ויבא אל האדם
מבשרי" .בא בורא עולם ועושה את האדם נצרך לדבר שהוא חלק מהישות העצמית לראות מה יקרא לו .ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולכל עוף השמיים ,ולאדם
שלו .הוא הפך אותו להיות פלגא דגופא .ואז האדם משתלם מתוך עצמו .כי כל עוד לא מצא עזר כנגדו" .כביכול היו נסיונות וחיפושים ,אולי העזר יהיה ע"י בעלי החיים.
שהוא היה נברא ביחידה אחת( ,כפי שאומרים חז"ל בכתובות ח ).לא היה נצרך לשום ואז "ויפל ה' אלוקים תרדמה על האדם ויישן ,ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר
דבר ,וזה לא טוב .אבל כשהבורא עולם הפך אותו להיות פלגא דגופא הנצרך לעזר תחתנה .ויבן ה' אלוקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאישה ,ויביאה אל האדם.
כנגדו ,על ידי 'זאת הפעם עצם מעצמי' הוא משתלם ,ונהפך להיות טוב .אלו דברי ויאמר האדם :זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי ,לזאת יקרא אישה כי מאיש
הגמרא ביבמות. לוקחה זאת" .בסוף הסתדר ע"י מציאת האשה.
איך רש"י מסתדר עם הגמרא ביבמות? ההבנה היא פשוטה .כשהאדם מרכז בתוך כל אדם שאין לו אישה אינו אדם
עצמו את כל הכוחות מניה וביה ,זה ה'לא טוב' הראשוני ,מפני שיש כאן חשש
שהאדם יגיע לע"ז .וכפי רואים שהאדם גם לאחר ההורדה והקיזוז והחיתוך ,עדיין יש בגמרא מסכת יבמות דף ס"ב .אמר רבי חנילאי ,כל אדם שאין לו אישה שרוי בלא
לו את המחשבות של כוחי ועוצם ידי .וכ"ש אדם הראשון ,שמלאכי השרת טעו בו, שמחה ,בלא ברכה ,בלא טובה .בלא שמחה דכתיב' :ושמחת אתה וביתך'.
ואמרו לפניו קדוש קדוש קדוש ,שהוא כולו מניה וביה יש בו את כל הכוחות 'צלם בלא ברכה דכתיב' :להניח ברכה אל ביתך' .בלא טובה דכתיב' :לא טוב היות האדם
אלוקים' .ולכן יש לחשוש מע"ז .אז הבורא עולם הופך אותו להיות נזקק ונצרך לבדו' .ע"י האישה האדם משתלם ,ומניח את הברכה אל ביתו ,וזוכה להגיע אל
להשתלמות ,שהוא לא יוכל להסתדר בלי הפלגא דגופא השני .ואז הוא משתלם על הטובה .ובהמשך אמר רבי אלעזר ,כל אדם שאין לו אישה אינו אדם .שנאמר' :זכר
ידי שהוא נושא את האישה ,אלו הם הדברים בגמרא ביבמות. ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם' .קודם שנשא אישה לא נקרא אדם.
א"כ אנחנו כאן מתגלגלים מהמשמעות השורשית של 'לא טוב היות האדם לבדו' עד עוד לא הבנו מה פירוש לא טוב היות האדם לבדו ,איזה בדידות הייתה לו כאן .אומר
המשמעות הסופית .המשמעות הראשונית והבסיסית היא כדברי רש"י ,מחשש רש"י :שלא יאמרו שתי רשויות הן .הקב"ה יחיד בעליונים ואין לו זוג ,וזה
שיאמרו שתי רשויות הן .ולאחר שהבורא עולם עשה תיקון לדבר הזה על ידי שברא בתחתונים ואין לו זוג.
אותו שתי בריות .מפני שהוא צריך להיות עזר כנגדו .ואומר הגר"א ,שכדי שתהיה מבט חדש לגמרי .עד עכשיו הבנו ש'לא טוב' כיון שהיה בודד בלי אישה .אבל פה
עזר כנגדו הוא צריך להיות במצב שהוא מופרד .ורק על ידי שהשורש הראשוני של ברש"י כתוב מבט חדש .מפני שאם האדם לבדו ,אז יש חשש עבודה זרה.
האדם ואשתו הוא למעשה בריה אחת .אז באמת יש ביניהם את האהבה ואחווה שלום הקב"ה יחיד בעליונים ,והאדם יחיד בתחתונים ויאמרו שתי רשויות הן.
כשבאים לישיבה זה לא מצב שאחד יושב לעצמו בבית מדרש ועוד אחד שלכל היותר ורעות שמכחה הרצון להשלים זה את זה .לכן הבורא עולם באמת ברא אותם בשורשם
נהנה מהאווירה שקיימת בבית מדרש .אלא זה מצב שאני בלעדיך לא יכול, בריה אחת .כי בשורשם זה חלק אחד .רק אחר כך חייבים להגיע למצב שהאחד צריך
ואתה בלעדי לא יכול .וכן כלפי צוות רבני הישיבה .כולם משלימים זה את זה .לא להשלים את השני והצד השני ישלים את הראשון .ואז על ידי כך אנחנו מגיעים
לחינם אמרו רבותינו מתלמידי יותר מכולם .גם הרב משתלם על ידי תלמידיו ,וגם להטבה השלמה שכל צד משלים זה את זה.
התלמידים משתלמים על ידי רבותיהם .וכך יוצקים יציקה של יחידה אחת ,והיא
הצורה המושלמת בבריאה. תחושת הנצרכות פותחת את האדם להשתלמות
אפשר אפילו להמתיק את זה על דרך הדרוש .ע"פ המובא בחז"ל ,מיום שברא הקב"ה אם כן הלימוד הגדול שפה למדנו ,יש בחור בא לישיבה ,ומרגיש שלא צריך לבוא
את העולם יושב ו מזווג זיווגים (ב"ר ס"ח ,ד) .זיווגים זה לא רק בין בעל ולהיכנס לשיעורים ,לשמוע שיחות ,או לשאול בסדרים ,לבדו חי נושא את עצמו,
לאשתו .אלא כל הבריאה היא זיווגים .ועל ידי כך הדברים מגיעים לפריון עצום. מבין מה שמבין ומגיע להישגים שלו ,הוא חי לו באולימפוס ,אני ואפסי עוד .מלבד
שזה בוודאי אבן רועץ ואבן נגף בעליה ובהתפתחות האדם ,זה למעשה שורש
ונשגב ה' לבדו – ויותר יעקב לבדו מחשבת ע"ז .ה'לא טוב היות האדם לבדו' בשורשו אומר לנו ,לדעת שהבורא עולם
אבל יש מצב שהלבדו הוא חיובי' .ויותר יעקב לבדו' .אומרים חז"ל' ,אין כאל ישורון', ברא את הבריאה במצב כזה שאין אפשרות להיות לבד .בתוכנית האדם חייב להיות
יעקב נקרא ישורון ,הוא כמו הקב"ה .שנאמר 'ונשגב ה' לבדו ביום ההוא' .יעקב נצרך ולהשתלם על ידי עזר .ולא משנה באיזו מדרגה הוא נמצא ,אדם צריך לכוון את
הגיע למדרגה של 'לבדו' כביכול כמו האל. עצמו להיות פתוח להשתלמות .ועי"כ אכן חיים בכיוון ומחשבה נכונה ,כיון
שכמרגיש את עצמו נזקק לעזר גם הלב שלו יהיה פתוח לקבל ולהיות נכנע תחת עול
וצריכים להבין ,מתי ה'לבדו' הוא סכנה' ,לא טוב היות האדם לבדו' עד כדי ע"ז ,ומתי מלכות שמים .וברגע שאדם סוגר מעגל סביב עצמו ,זאב בודד ,חי עם עצמו ,חושב
הוא הדבר המושלם ,בבחינת אין כאל ישורון .והביאור בזה ,כמו שאדם בתוך לעצמו ,עושה לעצמו ,לא צריך שיעורים ושיחות ,לא צריך שום דבר ,זה 'לא טוב'.
חברה צריך עוזר ונעזר .כך יש את עבודת ה' חיובית של 'לבדו' .יש התבודדות
חיובית .שהמתבודד באמת נמצא עם הקב"ה. כריתת ברית -פלגא ופלגא היוצרת שלמות
האתרוג אינו אגוד עם הלולב ולמעשה אנחנו רואים זאת בברית בין הבתרים .שאמר הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה,
'קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת וכו' ויבתר אתם' וכו' .והאש כנגד
עברנו את ימי הסוכות' ,ולקחתם לכם פרי עץ הדר כפות תמרים וכו'' ,וכולם מכירים השכינה ואאע"ה עוברים בין הבתרים .זו הברית בין אאע"ה לקב"ה .מה מסמל הדבר?
את מאמר חז"ל ,יש כאלה שיש להם טעם וריח ,שאין להם טעם ואין להם ריח, אומר רש"י ,שכך דרך כורתי ברית .מבתרים בהמה לשניים וכורתי הברית עוברים בין
ריח ולא טעם ,טעם ולא ריח. הבתרים .אבל מה התוכן של זה? הרי שלכאורה זה נשמע הפוך .מה פירוש ברית? עד
הצדיק זה האתרוג ,יש לו טעם וריח .ואיך לוקחים אותם? באגודה אחת .יבואו אלו היום כל אחד היה לחוד .ומהיום והלאה אנחנו רוצים לכרות ברית להיות יחד .להפוך
ויכפרו על אלו .אבל האתרוג לא ממש באגודה אחת יחד עם הלולב .אלא את השניים ליחידה אחת .מה אנחנו עושים? לוקחים בהמה אחת ,חותכים אותה
מצמידים אותו לפרקים עם הלולב .כיון שהצדיק צריך להיות לבדו .יש זמן שהוא לשניים .איפה פה הרעיון של הברית? התשובה היא ,מה גורם לנו להיות כל אחד
במגע עם הכלל ,אבל יש זמן של עבודת ה' של 'ויותר יעקב לבדו' .פירושו של דבר, לחוד? כשבן אדם מרגיש שהוא חי לעצמו ,אני ואפסי עוד ,אני לא צריך אותך ,לא
יעקב אבינו כבר לא חשש מ'לבדו' של ע"ז .כיון שהיה אחרי הפלגא דגופא ,עזר צריך את העזרה שלך ולא רוצה לעזור לך ,אני לא משלים אותך ,אתה לא משלים
כנגדו ,ואחרי התיקון של חטא אדם הראשון ,ולא עוד אלא אחרי התיקון השלם אותי ,שלי שלי ,שלך שלך ,זו מידת סדום.
שהתחיל ,אין כאל ישורון. זה לא מתחיל במעשה סדום .זה מתחיל כשאומרים לא מדובשך ולא מעוקצך ,אל
יעקב אבינו הכין את עצמו לפני המפגש עם עשו בעבודה של 'לבדו' .בלי הכנה אדם תהיה לי בעיניים .אני לעצמי חי ,העוצמה שלי כבר מספיקה להעמיד את עצמי.
עלול ליפול בצורה נוראית .הרי עשו מבקש להורגו ויוצא עם ארבע מאות איש כשאני סוגר מעגל סביב עצמי ,ואתה סוגר מעגל סביב עצמך ,שלי שלי שלך שלך ,זה
להלחם ,ופתאום בלי הכנה הוא מנשק ומחבק אותו .מה היה קורה ליעקב בלי הכנה? שורש לכל מרעין בישין .אחר כך בא הקנאה והשנאה והתחרות והמלחמות.
מי לא היה מתמוטט מכזה מפגש ואומר בוא נהיה ביחד! יעקב אבינו חשש מעצמו אבל דרך כורתי ברית היא ,אני לא יכול בלעדיך ,אני חצי .ואתה גם חצי .ואנחנו
שלא יוכל לעמוד במפגש .ויקבל את ההצעה הנדיבה של עשו .ואיך עובדים להתמודד חייבים להשלים זה את זה .לוקחים בהמה ,חותכים אותה לשניים ,חצי מהאגף
מחברה רעה? אחד חצי מהאגף השני ,החצי אחד לא יכול להיות בלי החצי השני ,והחצי השני לא
'ויותר יעקב לבדו'! לפני שהוא נפגש עם עשו ,הוא עושה התבודדות' .ונשגב ה' לבדו יכול בלי החצי הראשון.
ביום ההוא' .הוא חושב מחשבות .ואע"פ שהיה עם אלף איש היה לבדו עם כשאתה פתוח לקבל אתה גם פתוח לתת .והתורה ציוותה אותך לתת ,שארה כסותה
הקב"ה .לא יעזורו פיתוים של עשו ,אני עומד להיפגש עם עשו ,עם חברה רעה ,אני ועונתה לא יגרע .כל אחד הוא פלגא וביחד יש את הברית .זה ה'טוב'.
יוצא עכשיו מהישיבה לרחוב ,ומי יודע מה אני יכול לפגוש בראיה ,שמיעה ,ובכל
מיני פיתוים ,בכל מיני חיבוקים של כל מיני 'עשו' עם כל מיני חליפות .כמה אפשר ובלי זה ,ממה נפשך אם הוא לבד שלם זה לא טוב כי יכול להגיע לע"ז .כך היה אדם
ליפול במפגש של החלפת כמה מילים. הראשון לפני ההפרדה .ואם זה כך אחרי ההפרדה וודאי שזה לא טוב מפני שהוא
חצי ,וחצי לא יכול להסתדר .וזה לא טוב היות האדם לבדו בשתי המשמעויות .לפני
התבודדות ,זה שעת המוסר שיש בישיבה .בשעת המוסר אתה מקיים ויותר יעקב ההפרדה ואחרי ההפרדה.
לבדו .נמצא עם עצמך ,וזה לא לבדו אלא עם הקב"ה ,ותחשוב בתוך נבכי
הנפש על העבודות שצריך לתקן. ברית הקשת -יצירת מעגל
בשעת הסדר עצמו זה 'לא טוב היות האדם לבדו' .במוסר 'ויותר יעקב לבדו' .להיזהר כך גם הבורא עולם כרת ברית עם באי עולם בפרשת נח' .את קשתי נתתי בענן' ,אות
מחברה רעה ,שם צריכים לעבוד עבודה מוסרית גדולה ,לדעת איך להיות ברית.
אפילו עם אלף ולהרגיש כמי שאינם .כך יעקב הכין את עצמו .ואח"כ כשנפגש עם כיצד הקשת מהווה אות ברית שהבורא עולם לא יביא יותר מבול על הארץ? אומר
עשו ,הוא הרגיש עדיין לבדו ,ולא התפעל מעשו .כיון שנמצא מחובר עם הבורא הרמב"ן ,מה זה קשת? אנחנו מכירים את חץ וקשת במערכות מלחמתיות.
עולם ,על ידי ההכנה של ויותר יעקב לבדו .אבל בעבודה הרגילה היומיומית ,אל תשב לוקחים הקשת ומכונים כנגד הצד שכנגד להילחם בו ,ויורים חץ מקשת .הצד הקמור
לך אל מצרים .בישיבה צריכים להרגיש אותך .לשמוע את הניגון ,לשמוע איך אתה של הקשת מופנה לאויב וכך יורה עליו חיצים .אומר הרמב"ן ,כך היה הסמל של ברית
שואל .אתה חי יחד עם כולם ,וכולם חיים איתך כאיש אחד ,זו היציקה שבונים השלום בשעה שהיו באים לכרות ברית ,באים שני הצדדים ,ובמקום לכוין את הקשת
בישיבה. כשהצד הקמור כנגד האויב ,היו מהפכים את הקשת.
וזוהי העבודה הגדולה לכל אדם ואדם .גם בבית הפרטי .יש אדם שמרגיש שהוא כבר כך אמר הקב"ה ,עד עכשיו הבאתי מבול על הארץ .כביכול היתה הקשת מכוונת עם
בעל הבית ,הוא כבר אברך ,וכבר הגיע אפילו למדרגה טובה בלימוד ,כבר הצד הקמור על התחתונים ,הבורא עולם ירה עלינו חץ מקשת ,אבני אלגביש,
קוראים לו 'הרב' ,הוא כבר יכול לסגור מעגל סביב עצמו ,יש לו ילדים ודירה ב"ה, מבול על הארץ .ומעכשיו 'אות הברית' .אני מראה את הצד המהופך של הקשת .ע"כ
בלי עין הרע ,נפלא מאוד ,והוא נמצא במבצר וסוגר מעגלים .ואחר כך לאט לאט הוא דברי הרמב"ן.
יודע לחשוב איך שהוא רוצה ,הוא לא צריך להתייעץ עם כל דבר ,הוא לבדו .הוא דגם
שיכול לחיות לבד .זה ע"ז. אבל מה הרעיון שעומד מאחורי זה? הצד הקמור מראה שאני סוגר מעגל סביבי .הצד
העגול כלפיך ,ואני סוגר סביבי .לא צריך אותך ואת העזרה שלך ,ואני לא רוצה
צריך לדעת שאתה חייב להתייעץ ולהיות נצרך ונזקק .הגעת למדרגה עשר ,תהיה לעזור לך .אני לא זקוק לך ואתה לא זקוק לי ,שלי שלי שלך שלך ,וי"א זו מידת סדום.
נצרך ונזקק כלפי המדרגה הבאה .העובדה שאתה מפתח באישיות שלך את זה שורש המלחמות .אבל אם אני מראה את הצד ההפוך של הקשת ופותח את המעגל,
הנצרך והנזקק ,עי"כ באמת תשתלם בצורה יותר מאוזנת ויותר שלמה ,בצורה שאתה ואתה משלים אותו .אנחנו יחידה אחת .אני לא יכול בלעדיך ואתה לא יכול בלעדי.
משתלם ומשלים את האחרים. כך כורתים ברית.
צרכים לדעת ,בחור שבא לישיבה ופותח את עצמו להיות מבקש ומשתלם ,אז ישתלם וככה הקב"ה אומר' ,את קשתי נתתי בענן' ,אני עכשיו כורת ברית עם כל באי עולם.
לו .יום רודף יום וחודש רודף חודש ושנה רודפת שנה ,הוא לא יכיר את עצמו נתתי לכם עוצמה ,אתם צלם אלוקים' .תנו עוז לאלוקים'' ,בונה בשמים
כעבור שנה ועל אחת כמה וכמה במעגל של חמש שנים .אבל אחד שבא ואומר ,אני מעלותיו' .המעשים שלכם יכולים לעשות דברים גדולים ,ועל ידי כך לבוא ולבנות את
כמו שאני ,אשאר סביב עצמי ,מבין מה שאני מבין ,שואל מה שאני שואל ,מסתפק כל הבריאה אבל תיזהרו .אות ברית לכל באי עולם.
בקטנות ,ונוח לו בזה .זה מהווה בלימה וחסימה לכל התקדמות כולה .שיהיה בעזרת
ה' תחילת הזמן פוריה ומשתלם בעבודת ה' יתברך .אמן הקב"ה מזווג זיווגים
יו"ל על ידי מכון כתר תורה © כל הזכויות שמורות .קו שיעורי תורה מרבינו (קו ישיר בקול הלשון) 03-617-1097 :ניתן לקבל את הגליון בדוא"ל ע"י שליחת בקשה לכתובתMACHONKETER@gmail.com :
