א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — בראשית (2026-10-05)

ש
ויאמר האדם האשה אשר נתת עמדי הוא נתנה לי מן ויאמר האדם האשה אשר נתת עמדי הוא נתנה לי מן
העץ ואוכל. העץ ואוכל.
אדם התנצל שחוה הכתה אותו והכריחתו לאכול ביאור ה'נודע ביהודא' בכוונת אדה"ר במה שאמר 'אכלתי ואוכל עוד'
איתא בבעל הטורים [כאן] שחוה הכתה אותו בעץ עד שאכל ,עיין מסופר שה'נודע ביהודא' ראה באיש אחד שאכל סעודה גדולה בערב
שם. שבת סמוך לחשיכה ,ושאלו – 'הלא אסור לאכול בערב שבת אחר
הצהרים סעודה גדולה'?1
ויישבתי לפי זה כמה ענינים ,דאף דחצי שיעור אסור מן התורה
כדאמרינן ביומא [דף ע"ג ]:משום דחזי לאצטרופי ,3הני מילי כשאוכל נענה ה'בעל הבית' ואמר – 'הרי כל האיסור הוא משום [כדי] שיאכל
מרצונו ,אבל כשאוכל רק מתוך כפיה ,לא אמרינן דחצי שיעור אסור, האדם סעודת שבת לתיאבון ,ולדידי ברי לי שעדיין אוכל לאכול
דבכי האי גוונא לא אמרינן דחזי לאצטרופי,4הוראיה ממה שאדם סעודת הלילה לתיאבון'...
התנצל ואמר שאכל מעץ הדעת בעל כרחו על ידי שהכתה אותו חוה,
ואין זה נחשב לאכילה.5 אמר הנודע ביהודא שעכשיו הוא מבין פשט בהמדרש [בראשית רבה
י"ט ,י"ב] שאמר אדם הראשון 'אכלתי ואוכל עוד' ,דהנה איתא
ספר 'אוצרות פנחס' עה"ת ופנינים לגאה"ג רבי פנחס הירשפרונג דהקדוש ברוך הוא רצה להתיר את עץ הדעץ לאדם הראשון בשבת
מדוקלא – אב"ד מאנטריאול [יו"ל ע"י הג"ר פנחס יהודא שרגא וויליגער קודש ,ולא התירו בערב שבת כדי שיאכלנו בשבת לתיאבון ,אבל
שליט"א – מאנטריאול תש"פ] אדם הראשון טען' :אכלתי ואוכל עוד' ,שאף אם אוכל ממנו בערב
שבת ,עדיין יהיה לי תאוה לאכלו בשבת.
בראשית ברא וכו'.
ספר 'אוצרות פנחס' עה"ת ופנינים לגאה"ג רבי פנחס הירשפרונג
במדרש [רבה פ"ח] בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לבראות את מדוקלא – אב"ד מאנטריאול[ 2יו"ל ע"י הג"ר פנחס יהודא שרגא וויליגער
הע ולם ,חסד אמר ייברא שהוא גומל חסדים ,ואמת אמר אל ייברא, שליט"א – מאנטריאול תש"פ]
שכולו שקרים ,צדק אמר ייברא שהוא עושה צדקות ,שלום אמר אל
שבתורה שיש לו שיעור ,ובאכילתו שיעור זה חייב מלקות ,מה הדין 1כמבואר בשולחן ערוך או"ח סימן רמ"ט סעיף ב' מגמרא דגיטין
אם אכל רק חצי משיעור זה ,מלקות אינו חייב בודאי כיון שלא אכל ל"ח :וכן מבואר ברמב"ם פרק ל' מהלכות שבת ה"ד ועיין בטו"ז
את כל השיעור ,אבל האם אסור מן התורה לאכול חצי שיעור? סק"א שם.
ולדעת הסובר שאסור מן התורה לאכול חצי שיעור ,הוא מחמת כי 2ובספר 'שיחת חולין של ת"ח החדש' לגאה"ג רבי אברהם איטינגא
'חזי לאצטרופי' – ראוי חצי שיעור זה להפוך לשיעור שלם אם יאכל מדוקלא ,הובא כך' :הגאון בעל נוב"י הלך פ"א בעש"ק אחר חצות
עוד חצי ונמצא שעבר בעזרת חצי שיעור זה שאכל בתחילה - ,על היום לקבץ נדבות ,ויבוא לבית עשיר א' ,וימצא אותו סועד סעודת
איסור דאורייתא ויתחייב מלקות ,ולכן אסור מן התורה ,ודו"ק. קבע ,ויאמר לו :הלא מדינא אסור לקבוע סעודה בשעה זו [עי' גיטין
4הערת הגר"פ וויליגער שליט"א :ויש להוסיף עוד לפי סבר החכם ל"ח(ו) :וש"ע או"ח סי' רמ"ט] .ויענהו העשיר :לוא בא רבינו לביתי
צבי [סימן פ"ז] שהטעם דחצי שיעור אסור היא משום דאחשביה בליל שבת הי' רואה כי למרות מאכלי עתה ,בכ"ז הנה אוכל אז
באכילתו ,וזה הרי לא שייך כאשר אוכל על ידי הכפיה ,דאז לא לתיאבון.
אחשביה באכילתו ,והנה נחלקו גדולי האחרונים – הפנים יפות ויאמר הגאון הנ"ל ,אכן נודע פירוש דברי המדרש שאמר אדה"ר
ואמרי בינה אם אכל חצי שיעור הראשון באונס ושוב חצי השני 'אכלתי ואוכל עוד' ,היינו דאדה"ר נצטוה שלא לאכול מעץ הדעת
מרצון אי חייב ,ולפי דבריהם א"ש כאן בפשיטות ,שזהו שאמר כדי שיכנס לשבת כשהוא תאב וכאמרם ז"ל :לוא היה ממתין
אכלתי ואוכל עוד ,כי רק אחר שהיה חצי שיעור הראשון בעל כרחי, אדה"ר עד הליל ולא הי' אוכל באיסור הי' אוכל בשבת בהיתר,
אכלתי עוד מדעתי. והשיב אדה"ר להקב"ה 'אכלתי ואוכל עוד' לתיאבון בש"ק ג"כ ,אכן
5הערת הגר"פ וויליגער שליט"א :ועל ד"ז מצינו במאירי שבועות חטא בזה שאין להגיד טעמים ושכליות נגד מצו ה' לעבור על
[דף כ"ג ]:כי האוכל מחמת הכרח קיום שבועתו לא אמרינן שאסור מצותיו.
חצי שיעור דלא שייך חזי לאצטרופי. 3בגמרא שם נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש אם חצי שיעור אסור מן
התורה ,כלומר ,אם אדם אכל חצי כזית נבילה או כל איסור אחר
הוא קיחה ממש בידים ,מפני שלא היו רגילים לעבור בעצמם ,וכן כי ייברא שכולו קטטה ,מה עשה הקדוש ברוך הוא ,נטל אמת והשליכו
לקח אותו אלקים [בראשית ה' ,כ"ד] קשה לשני הפירושים. לארץ ,הדא הוא דכתיב :ותשלך אמת ארצה.
והנה גבי קח את הלוים [במדבר ח' ,ו' ]7פירש רש"י כן ,ופירש גם כן והקשו המפרשים – הלא עדיין נשאר שלום שאמר 'אל ייברא',
השפתי חכמים כפירושו כאן ,שקיחה הוא מלשון קנין וכניסת דבר ותירצו דשלום נתבטל ברוב [דמדאורייתא חד בתרי בטל].
תחת רשותו ,וזה לא שייך בהלויים ,וכן ותקח שרי אשת אברם את
הגר המצרית שפחתה [בראשית ט"ז ,ג'] פירש רש"י – לקחתה וגם שמעתי בשם הרב הצדיק מפשיסחא זצ"ל דאחר שהשליך האמת
בדברים ,אשרייך שזכית ,ופירש השפתי חכמים כפירוש הנחלת יעקב ארצה לא הי'ה שלום יכול לקטרג ,דאם השקר מתגבר ,אז בעלי
דאכן ,ולפע"ד דבריהם סתורים מכמה מקומות. מחלוקת נראים כאוהבים ואין קטטה בעולם.
אך לפע"ד טעם אחר בכולן ,דבכל אלו שהם למצוה ,רצה השם ולי נראה לפרש דמה שטענו אמת ושלום שכולו שקרים וקטטות ,לא
יתברך שלא יהיו בעל כרחם ,דטוב יותר שהלוים יתרצו בעצמם לקבל הי'ה כוונתם על הרשכים ,שהם לא עכבו את הבריאה כמבואר
עליהם עבדות השם ,וכן הגר שתהיה אשה לאברהם ,בודאי צריך במדרש שם ובתנא דבי אליהו [פ"א] דהקדוש ברוך הוא ברא את
להיות מרצונה – דיאן קידושין בעל כרחה ,וכין הוא גם הכא ,דהשם העולם בשביל הצדיקים והעביר דרך הרשעים מעיניו ,שנאמר כי יודע
יתברך הכניס את אדם לגן עדן לשמור מצותיות וכדברי חכמינו ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד.
זכרונם לברכה [זוהר ח"א דף כ"ז ,.תקוני זוהר תקון נ"ה] לעבדה ועל כ רחך צריך לומר דהאמת היה מקטרג על הצדיקים ,דלפעמים
[בראשית ב' ,ט"ו] ,היינו עשה ,ולשמרה זו לא תעשה (עיין באור הם משנים דבריהם כמאמר חכמינו זכרונם לברכה [יבמות דף ס"ה]:
החיים הקדוש שביאר זה באר היטב). מותר לשנות מפני דרכי שלום.
משום הכי לא שייך שלקח אותו בלקיחה ממש דיהיה משמע שהיה וגם השלום הי'ה מקטרג על הצדיקים דלפעמים יש להם קטטות
בלא הסכמתו ולא היה מגיע לו שכר על זה ,משום הכי פירש שהיה ומריבות עם הרשעים [כמאמר חכמינו זכרונם לברכה (ברכות ז'– ):
ברצונו. מותר להתגרות ברשעים כו' ועיין בגמרא ערכין (דף ט"ז ):מזה] ,מה
והנה אדם הראשון יציר כפיו של השם יתברך ,ידע בשכלו את אשר עשה הקדוש ברוך הוא ,נטל אמת והשליכו לארץ ,דכל זמן שהאמת
חכמים הגידו [עירובין י"ג ]:טוב שלא נברא משנברא ,שקשה מאוד והשלום נתחברו יחדיו ,הי'ה להם טענה ,אבל אחר שנפרדו זה מזה,
לקיים כראוי [המצוות] ,על כן היה צריך פיתוי שיקבל עליו עול לא הי'ה להם טענה לשניהם ,כי במקום שאין שלום מותר לשנות
המצות. האמת ,ובמקום שאין אמת אין שלום אמר ה' לרשעים ,ויהי רצון
שנזכה לשלום באמת.
וכמו במת ן תורה שכפה עליהם הר כגיגית [שבת דף פ"ח ,].דמשמע
שהיו יראים לקבל עליהם [עיין שם בתוד"ה כפה] ,משום הכי ניחא גאה"ג רבי יוסף שמואל געלערנטער אב"ד יאבלאנאב וקיטוב – הו'
דלא פירש רש"י כן רק הכא ,דלעיל גבי וישם שם ,שלא נזכר הכונה בליקוטים בראש ספר 'עונג חיים לשבת' מבנו הג"ר חיים אב"ד
קיטוב 6
שהיה לשם קבלת המצות ,לא היה צריך לפרש שהיה על ידי פיתוי,
ודו"ק.
ויקח ה' אלקים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה
ספר 'זבד טוב' עה"ת לגאה"ג רבי זאב פאפריש מבראד ולשמרה.
|| לזמירות שבת|| : האם 'קיחה' הכוונה בדברים או 'בידים' ממש – יישוב דקדוקים ברש"י
צאתכם לשלום מלאכי השלום. ויקח ה' אלקים ,פירש רש"י – פיתהו בדברים לכנוס לגן עדן ,עיין
שפתי חכמים [אות ג'] שביאר טעמו ,מפני שלשון לקיחה משמע
וכי מה איכפת לן שיישארו המלאכים? – כיון שאין אוכלים עמנו שקודם שלקחו לא היה ברשותו ,וזה לא שייך בהשם יתברך שהכל
שלו.
פעם אחת אמר :למה אנו אומרים 'צאתכם לשלום' ,וואס הארט דען
אז זיי זענען דא? אך באמת הוא שהמלאכים בלאו הכי אינם אוכלים ולפענ"ד לא דק ,דגם בשל עצמו שייך קיחה - ,ואקחה פת לחם
איתנו ,לכן אומרים בעת ההיא – עטץ עסט מיט אונז נישט ,אם כן [בראשית י"ח ,ה'] ותקח הצעיף ותתכס [בראשית כ"ד ,ס"ה] ,ויקח
אין נאה לכם לעמוד פה בעת האכילה ,על כן צאתכם ובואכם לשלום. את המאכלת [בראשית כ"ב ,י'] ,ויקחם ויעבירם את הנחל [בראשית
ל"ב ,כ"ג ],קחם על זרועותיו [הושע י"א ,ג'].
אדמו"ר מרה"ק הרב הצדיק ר' משה'לי משיניאווע ז"ל בשם ה'דברי
חיים' ז"ל וגם בהשם יתברך מצינו קיחה בפועל ממש ,ויקחני בציצית ראשי
[יחזקאל ח' ,ג'] (ואף שלא היה בפועל רק במראה הנבואה ,מכל מקום
ספר 'קול מרדכי' על זמירות שבת לגאה"ג רבי יואל משה פינטער אם לא שייך בפועל אצל השי"ת ,לא היה הנביא אומר בלשון זה).
מסאניק – ביאלע ביליץ8
וכן מה שכתב [השפתי חכמים שם באות ד'] בשם נחלת יעקב ,לתרץ
צאתכם לשלום וכו'. למה לא כתב כן רש"י לעיל [פסוק ח'] גם וישם שם ,ותירץ שגבי איש
שעיקרו הוא הדעת ,צריך לפרש הקיחה על פיתוי הדעת שלו - ,גם
רבים אומרים שאין לומר צאתכם לשלום ,דאין נכון שתיכף בבואם זה אינו מכוון ,שמקרא הנ"ל קחם על זרועותיו ,וכן ויקחני בציצית
יאמר להם צאתכם ,ומקרוב תקנו קצת ואומרים 'ב'צאתכם בב', ראשי ,משמע בלא פיתוי ,וכן ויקחם ויעבירם את הנחל ,פשטות הענין
8עיין שם מה שהביא בשם חמיו הגאה"ק רבי אהרן האלבערשטאם 6כפה"נ ד"ת המובאים שם הם ד"ת היחידים שנשתיירו מאותו גאון
אב"ד ביאלע ביליץ – בספרו על הפרמ"ג – 'מגד ארץ' בסימן רס"ב מגואני גאליציה.
עמ"ז ס"ק א' – שב' מלאכים המלווים לאדם בערב שבת הם 7הערת המהדירים :וכן בריש פרשת שמיני [ויקרא ח' ,ב'] קח את
מלאכים ממש ,ולא כיש אומרים – צדק ומאדים ,עי"ש. אהרן.
|| תגובות קוראינו על הגליונות הקודמים|| : ורוצה לומר - ,כאשר תצאו במוצאי שבת קודש ,יהיה אז – צאתכם
מאת הרה"ח יעקב הכהן זורגר שליט"א – יד בנימין: לשלום.
בענין אמירת 'שלום עליכם' בליל יו"ט סוכות שחל בשב"ק
ואני כתבתי ליישב על פי מה שכתב האלשיך הק' על הפסוק ויעקב
בעניינ א דזמירות שבת ,יש לעיין במנהג שנהגו ישראל לזמר בלילי הלך לדרכו ,דבשעה שהלך מארץ ישראל לחרן כתיב תחילה עולים
שבת עם בואם מבית הכנסת זמר 'שלום עליכם מלאכי השרת וכו'– ', ואחר כך יורדים ,לפי שהלך לחוצה לארץ שאינו מקום קדושה ,אבל
האם בימי חג הסוכות ,כאשר אדם שרוי בסוכה ב'צילא דמהימנותא', כאן אמר ויעקב הלך לדרכו ,היינו מחוצה לארץ לארץ ישראל
יש מקום לשורר זמר המכוון למלאכים ,ומה המנהג בזה. שהוא מקום קדושה ,לכן ויפגעו בו מלאכי אלקים ,שבאו תחילה
אמר העורך - :הנה ידוע מה שהביא גאה"ג בעל 'מטה אפרים' [סימן מלאכי ארץ ישראל קודם שעלו מלאכי חוץ ,עיין שם.
תקפ"ג ס"א] לומר שלום עליכם בליל ראש השנה שחל בשב"ק,
וידוע שיש לכל אדם גם ב[ימות ה]חול מלאכים ,כדכתיב כי מלאכיו
ובהגהות קצה המטה [שם] כתב 'ובמדינותינו [באונגאר"ן] יש
יצוה לך וגו' ,אך ביום שבת קודש מבואר בגמרא דשני מלאכים
מקומות שאומרים ויש מקומות שאין אומרים ונהרא נהרא ופשטיה',
מלוין אותו מבית הכנסת לביתו ,ואלו מסתמא הם קדושים יותר
-זהו לענין יו"ט בכלל ור"ה בפרט כשחל בשב"ק.
ממלאכי חול ,וכיון שה אדם נכנס לקדושת שבת ,הוא גם כן כנזכר
ומובא מספר 'הדרת קודש' שהגה"ק אב"ד נאסויד זצ"ל נהג כך גם כן לעיל ,שמלאכים חול ממתינים ואינם הולכים להם עד שיבואו
בשבת חוה"מ כמנהג רבו הגאה"ק מצאנז זיע"א לזמר שלום עליכם מלאכי שבת תחילה.
הכל כסדר ,ובנו הגה"צ מהוניאד זצ"ל סיפר שכן נהג הגאה"ק
משיניאווא לומר בשחוה"מ כל הזמירות ,וכן נהגו הה"ק מזידיטשויב ולזה אומרים תחילה שלום עליכם למלאכי שבת הבאים תחילה,
והה"ק מסיגעט. ואחר כך אומרים צאתכם לשלום למלאכי חול [עיון תפילה].
ובשו"ת ויחי יעקב [ לגאה"ג רבי יעקב חיים זעליג גאלדשלאג אב"ד ואמר המלקט ,עיין בספר רביד הזהב[ 9פרשת וישלח] שכתב גם כן
לובראנץ זצ"ל -או"ח סי' ל'] האריך בזה ומסיק שאין חילוק כלל בזה כי האי גוונא ,ומפרש בזה מה שכתב רש"י שם – וישלח יעקב
בין שבת דעלמא לשבת שחל בו יו"ט עיין שם. מלאכים – מלאכים ממש.
בענין הנהגות הצדיקים אם להקדים 'שלום עליכם' או סדר אמירת 'אושפיזין' – דהנה בשבת יש לאדם מלאכים קדושים יותר מבחול ,ולכן אנחנו
וטעמיהם בזה אומרים בשבת שלום עליכם מלאכי השרת ,ובמוצאי שבת הולכים
מאתו מלאכי שבת ובאים מלאכי חול ,ולכן אומרים במוצאי שבת
ויסופר בזה כאשר זימנא חדא נכנס מרן הגאה"ק מהרי"ד מבעלזא
וישלח יעקב מלאכים – לכבד את המלאכים הבאים במוצאי שבת,
זיע"א אל הסוכה בליל יו"ט ראשון שחל בשב"ק[ ,הי' זה בראשית
וכאשר שלח יעקב מלאכים לעשיו הרשע ,מסתמא שלח המלאכים
שנות הנהגתו בשנת תרנ"ט] ,שאל את הציבור היושבים אצל
השולחן ,מה לומר תחילה ,האם 'שלום עליכם' או שמא את סדר ממוצאי שבת ולא המלאכים של שבת קודש הקדושים יותר ,על כן
ה'אושפיזין' ,והנוכחים לא השיבוהו דבר. פירש רש"י 'מלאכים ממ"ש' – ראשי תיבות ממ'וצאי ש'בת ,עד כאן
דבריו דפח"ח.
המשיך מרן מהרי"ד זיע"א והכריע שתחילה ראוי לומר 'שלום עליכם'
כיון דהמלאכים כבר נמצאים עמנו כאן [שהרי מלווים אותנו מביהכ"נ ועיין בספרת תוספת שבת [סימן רס"ב ס"ק א'] שכתב דיש שמחקו
אל הבית וכו'] ,ואילו את האושפיזין עדיין צריך להזמינם. הנוסח צאתכם לשלום ,אך קשה לשבש הנוסחא המקובלת
מקדמונינו עיין שם ,ואני שמעתי אומרים צאתכם ובואכם לשלום.
וכך נקט למעשה ,וכך נהג אחריו בנו מרן מהר"א זיע"א לומר תחילה
שלום עליכם ורק לאחמ"כ יה"ר ואושפיזין. פירוש 'נעים זמירות ישראל' על הזמירות 'עונג חיים לשבת' מאת
גאה"ג רבי חיים געלענטער אב"ד קיטוב
וכן היה מנהג צדיקי בית דז'יקוב ,שנהג הגאה"ק הרבי ר' אליעזר
מדז'יקוב ואחריו בניו הקדושים [הגאה"ק ה'אמרי נועם' ]-מדז'יקוב צאתכם לשלום וכו'.
ו[הגאה"ק רבי משה הרב מ]ראזוודאב שנהגו לומר סדר האושפיזין
אחר 'שלום עליכם' ו'אשת חיל' לפני קידוש. אין 'מגרשים' המלאכים אלא מבקשים שישלחו לפנינו לשלום
ברם ,פעם אחת נכנס הגאה"ק מרן בעל 'עטרת ישועה מדז'יקוב זיע"א אפשר דהכוונה היא שאנו מתפללים להשם יתברך שישלח המלאכי
לסוכתו בליל שב"ק ,ואמר :אנו יודעים שהאושפיזין הם גדולים מן השלום לפנינו שיהיה לנו שלום ,כדמצינו באלכסנדרוס מוקדון
המלאכים ,לכן נאמר תחילה ה'אושפיזין' ואחר כך 'שלום עליכם'. שאמר – דמות דיוקנו של זה היא מנצחת לפני בעת מלחמתי ,ולכך
ליהודים היתה אורה ושמחה ונמסרו השונאים בידיהם - ,עיין יומא
ובשם ה'דברי יואל' מובן שגם כן הקדים סדר האושפיזין וכו' ונימוקו ס"ט.
עמו כי אנן קיי"ל [סנהדרין צ"ג ].גדולים צדיקים יותר ממלאכי
השרת ,ולכן מהראוי להקדים לקבל את הצדיקים לפני מלאכי השרת. ועיין שם במהרש"א – דמות דיוקנו וכו' – מלאך בדמותו בא
במלחמה לנצח לפניו להראות שהם מתפללין בו בשלומה של
אך כמו כן מצינו צדיקים שלא אמרו 'שלום עליכם' כלל שהוא נדחה מלכות ,והיינו דאנו מתפללים צאתכם לשלום מלאכים השלום ,והבן.
מפני ה'אושפיזין' וכמו שמצינו בספה"ק 'שם משמואל' שנהג כך הוא המלקט
ואביו הק' הגאה"ק בעל 'אבני נזר' זיע"א עי"ש שהביא כמה טעמים
לזה ,וכן היו בחצרות הקודש לבית ריז'ין שנהגו כן ואכמ"ל. ספר 'קול מרדכי' על זמירות שבת לגאה"ג רבי יואל משה פינטער
מסאניק – ביאלע ביליץ
מאת הרה"ח רבי פסח לעמבערגער שליט"א – ארה"ב:
9לגאה"ק רבי ישראל דוב געלענטער אב"ד יאשניצא ותלמיד
מובהק למרן הרב הק' מראפשיץ זיע"א.
ולא היה לו מזה ושם מיחוש ,כיון שהצדיק אמר ש'מאכלי שבת אינם במקור המימרא דחמין במקום תק"ש בר"ה שחל בשב"ק
מזיקים'.
בראשית אבוא להודות על גליונכם הנחמד המשמר תורת חכמי
מאת הרב ר' שמעון זאב קליין שליט"א – משב"ק כ"ק מרן אדמו"ר גאליציה הגדולים אשר אור תורתם מאיר לארץ ולדרים ,תזכו להגדיל
מבעלזא שליט"א – קרית בעלזא ירושת"ו תורה ולהאדירה!
מדוע אין אוכלים ב' כזיתים בליל א' דסוכות כבליל א' דפסח
במה שהבאתם בגליונכם העבר לראש השנה ,ה'ווארט' הידוע השגור
במ "ש בענין אכילת כזית בליל יו"ט ראשון של סוכות ,הנה להלכה בפי העולם מאת הרה"ק רבי מאיר'ל מפרעמישלאן זיע"א אודות
נפסק שבליל יו"ט הראשון אוכלים כזית אחד ,ולכאורה תמוה ,דגם המלאכים הממונים על תקיעת שופר ,שבכל השנה הם ממונים על
איתא בפוסקים שילפינן ט"ו ט"ו מחג המצות ,ולמה אין אוכלים ב' שמירת ה'טשאלנט' ,ובר"ה שחל בשבת אין תוקעים כי המלאכים
כזיתים בליל ראשון של סוכות כשם שאוכלין ב' כזיתים בליל הסדר? שומרים על החמין וכו'.
ואציין מ"ש אחד מגאוני גאליציה הגאון בעל 'בית אפרים' בספרו הנה שמעתי מאת הרב החסיד בנש"ק ר' יעקב יצחק מאסקאוויטש
'מטה אפרים' [סימן תרכ"ה סעיף נ"א] גבי שצריך לאכול לכתחילה שליט"א – בן כ"ק אדמו"ר משאץ – מאנטריאול ,ששמע בשם זקינו
כביצה בסוכה בלילה הראשון וכו' ,הביא שם באלף למטה [ס"ק פ"ה] כ"ק האדמו"ר משאץ – לונדון שהכחיש דבר זה בכל תוקף - ,שלא
כך: יצאו הדברים הללו מפי זקינו הק' מפרעמישלאן זיע"א.
[עמ"ש שאם אירע שלא אכל כביצה אלא כזית ,יכוין דעתו לצאת בו [אמנם הרה"ח ר' חיים מענדל מערמלשטיין ז"ל שזכה להיות 'בדחנא דמלכא' אצל
יד"ח מצות סוכה ]-כ"כ במורה באצבע להאזולאי ז"ל ,ואף שבמצה ה'מצוה טאנץ' בשמחות נישואיהם של צאצאי צדיקי הדור הקודם ,הוא היה אומר כן
בצחות ,כיצד זה ייתכן שבימות הקיץ מכינים מאכל החמין מאוחר יותר [שכניסת שבת
מברך על אכילת מצה על מצה אחרת ,שאני התם שהמצוה היא מאוחרת יותר] ,ובימות החורף מכינים מוקדם יותר ,ונאכל בצפרא דשבתא תמיד
האכילה עצמה ,ולפי שאין עושין מצוות חבילות חבילות ,מחלקים באותה השעה ,וטעמו כטעם לשד השמן בכל ימות השנה? אלא מוכרח לומר שישנו
שני הברכות לשני מצות ,משא"כ בזה ,אף שהמצוה חלה על מלאך השומר על מאכלי השבת וזה תפקידו ,לבסומי אוכלא דשבתא ...ובר"ה שחל
האכילה ,מ"מ עיקר המצוה הוא מה שאוכל בסוכה שכבר בירך עליה להיות בשבת ,אין תוקעין ,שהרי אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות וכו'].
בשעת הקידוש ,ולכן יכול לצאת ידי חובת סוכה בפרוסה זו של מאכלי שבת – מאכל ה'טשאלנט' – אינם מזיקים -עובדות בזה
המוציא שאין כאן מצוות חבילות.
ואגב דעסיקנא בהכא ,במנהג ישראל לאכול 'טשאלנט' בצפרא
וגם יש לומר דלהרא"ש דהברכה הוא על מה שאכל אח"כ ,ע"כ דשבת קודש ,יש בנותן טעם להביא ב' עובדות ששמעתי בענין זה,
דאכילה ראשונה הסמוכה לברכה הוא שיוצא בו ,ושוב אין תועלת האחת שמעתי מהרה"ג ר' אפרים ראזנער שליט"א שסיפר שהגרי"ז
מה שיכוון באכילה שאחריה לשם מצות אכילה בסוכה בלילה סאלאוויצ'יק – ה'בריסקער רב' ,לא היה יכול לאכול מאכל
ראשונה ,וגם במצה ,אע"פ שמברך על אחרת ,מ"מ אינו אוכל עד ה'טשאלנט' כיון שהיה חולה במעיו וכו' ,אמר לו אביו הגאון ר' חיים
אחר שני הברכות ואוכלים יחד ,ומ"מ באכילה ראשונה קיים מצוות בריסקער זצ"ל' - ,יכול אתה לאכול ה'טשאלנט' ,כיון שמאכלי שבת
סוכה ...לפי שאין עיקר המצוה באכילה לבד ,רק העיקר הוא מצות אינם מזיקים '...וכך עשה לשבת הבאה ,ואכל ולא היה לו שום מיחוש
הסוכה ,ואין הברכה על האכילה לבדה ,שהברכה קאי על כל מה מזה ,לשבת הבאה אכל שוב 'טשאלנט' והיו לו ייסורים מזה ,ותמה
שעושה בסוכה ,כגון שינה וטיול ושאר צרכים ,רק שמי שמברך ברכת לפני אביו כיצד זה? השיבו הגר"ח – 'בשבת שעברה לא היה לך שום
המוציא על האכילה ,מתחיל הקביעות בסוכה כמבואר בלבוש ,שלכן מיחוש מחמת שאכלת בביטחון ובאמונה ש'מאכלי שבת אינם
מברך 'לישב בסוכה' אחר 'המוציא' ,ולכן אין זה בכלל 'מצוות חבילות מזיקים' ,אבל השבוע ,אכלת' ,מחמת ששבוע שעבר לא הזיק '...ולכן
חבילות' ,כיון דברכת סוכה כוללת גם דברים אחרים ולא על האכילה היו לך כאבים'!...
לבדה יצא ,והוי כברכה בפני עצמה שאין בה שייכות לברכת המוציא
שאינה שייכות רק על האכילה וברכת הסוכה על הקביעות הוא מברך, העובדא הב' היא בגאה"ג רבי ירחמיאל ישראל סעקולא הגאב"ד
ולכן באכילה אחת שאוכל יוצא משום המוציא ומשום אכילה בסוכה, דסדאוונא מרבני פולין ומחשובי חסידי אלכסנדר – ואח"כ רב בבית
וצריך עיון... מדרש דחסידי אלכסנדר בארה"ב – שהיה גאון וצדיק ,ועוד לפני
המלחמה היה ראש ישיבת אלכסנדר ואב"ד סדאוונא [על מקום
וקצת יש לעיין למה לא קבעו ברכה בלילה ראשונה לברך על האכילה חמיו] ,ולמד אצלו בחור אחד שעוד בקראקא היה לו קצת נטיות
בסוכה כמו שמברך במצה ,כיון שבלילה ראשונה המצוה הוא על שלא לצד תורה ועבודה ...ומחמת שהיה פעם אחת בשוה"ט אצל
האכילה גופא דילפינן ממצה ,וצריך לומר שאע"פ שמצות האכילה מרן קוה"ק מהר"א זיע"א – והביט בתואר פני קדשו ,נכנס בו הרהור
מחודש ת שאינה בשאר ימות החג ,מ"מ גם היא נכללת בברכת לישב תשובה ורוח טהרה זו גרמה לו לחזור למוטב ולמד אצל הרב
בסוכה כיון שהמצוה הוא על האכילה בסוכה ,וצריך עיון. מסאדאוונא - ,כשמוע הרב ז"ל זאת ,החליט בדעתו שרוצה לראות
מי האיש הקדוש הלזה ,אך בינתיים פרצה מלחה"ע ,ולאחר ששרד
[אמר העורך :אמנם כן בדומה לזה שמענו ג"כ מהרה"ג ר' עזריאל
את המלחמה ושמע שמרן ז"ל חי ומתגורר באה"ק ,החליט לנסוע
נוסבוים שליט"א וכן ציין לנו הרה"ג ר' אהרן שטערנליכט שליט"א –
לשחר פניו[ ,כמדומה היה זה בשנת תשי"ג] – ובהגיעו ,שבת אצל
ובעז"ה בל"נ נעתיק בגליון הבא את דברי מרנא הגרש"ק בקונטרס
מרן ז"ל ,שכיבדו וכו' ,אולם כשכבדוהו במאכל ה'טשאלנט' ,אמר
'עמק סוכות' מ'ספר החיים' סימן תרל"ט בענין זה ,וכן מש"כ
שאינו אוכל מזה כיון שחולה במעיו ב'אולקוס' ,אמר לו מרן ז"ל,
ב'הליכות שלמה' מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל בענין זה].
שיאכל ולא יחוש ,כיון שמאכלי שבת אינם מזיקים וכו' ,וכך הוה,
ומאז עד פטירתו [נפטר בתשנ"ג] אכל בכל שבת כף אחת של חמין,
בטוב צדיקים תעלוץ קריה
ברכת מזלא טבא וגדיא יאה נשגרה נא ברחשי אהבה והערכה קדם האי גברא יקירא עביד עובדא דאהרן וחכימא דיהודאי כמרדכי דורש טוב לעמו ודובר
שלום לכל זרע בני אמונים
הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח שליט"א מבעלזא
והברכה אחת היא קדם אביו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מבעלזא לרפו"ש
לרגל השמחה הגדולה השרויה במעון הקודש באירוסי בנו – נכדו
החתן החשוב חוטר מגזע תרשישים כמר אלעזר יחזקאל שרגא לאוי"ט
ויה"ר מקמי שמיא שמשמחה זו יושפע לכל בנ"י רוב שלום ממקור הברכות שובעא לחיי ובני בריכי וכל מילי דמיטב כל הישועות וכל הנחת אכי"ר
