gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah

שבוע: בראשית (2026-10-05)

א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ש‬ ‫ויאמר האדם האשה אשר נתת עמדי הוא נתנה לי מן‬ ‫ויאמר האדם האשה אשר נתת עמדי הוא נתנה לי מן‬ ‫העץ ואוכל‪.‬‬ ‫העץ ואוכל‪.‬‬ ‫אדם התנצל שחוה הכתה אותו והכריחתו לאכול‬ ‫ביאור ה'נודע ביהודא' בכוונת אדה"ר במה שאמר 'אכלתי ואוכל עוד'‬ ‫איתא בבעל הטורים [כאן] שחוה הכתה אותו בעץ עד שאכל‪ ,‬עיין‬ ‫מסופר שה'נודע ביהודא' ראה באיש אחד שאכל סעודה גדולה בערב‬ ‫שם‪.‬‬ ‫שבת סמוך לחשיכה‪ ,‬ושאלו – 'הלא אסור לאכול בערב שבת אחר‬ ‫הצהרים סעודה גדולה‪'?1‬‬ ‫ויישבתי לפי זה כמה ענינים‪ ,‬דאף דחצי שיעור אסור מן התורה‬ ‫כדאמרינן ביומא [דף ע"ג‪ ]:‬משום דחזי לאצטרופי‪ ,3‬הני מילי כשאוכל‬ ‫נענה ה'בעל הבית' ואמר – 'הרי כל האיסור הוא משום [כדי] שיאכל‬ ‫מרצונו‪ ,‬אבל כשאוכל רק מתוך כפיה‪ ,‬לא אמרינן דחצי שיעור אסור‪,‬‬ ‫האדם סעודת שבת לתיאבון‪ ,‬ולדידי ברי לי שעדיין אוכל לאכול‬ ‫דבכי האי גוונא לא אמרינן דחזי לאצטרופי‪,4‬הוראיה ממה שאדם‬ ‫סעודת הלילה לתיאבון‪'...‬‬ ‫התנצל ואמר שאכל מעץ הדעת בעל כרחו על ידי שהכתה אותו חוה‪,‬‬ ‫ואין זה נחשב לאכילה‪.5‬‬ ‫אמר הנודע ביהודא שעכשיו הוא מבין פשט בהמדרש [בראשית רבה‬ ‫י"ט‪ ,‬י"ב] שאמר אדם הראשון 'אכלתי ואוכל עוד'‪ ,‬דהנה איתא‬ ‫ספר 'אוצרות פנחס' עה"ת ופנינים לגאה"ג רבי פנחס הירשפרונג‬ ‫דהקדוש ברוך הוא רצה להתיר את עץ הדעץ לאדם הראשון בשבת‬ ‫מדוקלא – אב"ד מאנטריאול [יו"ל ע"י הג"ר פנחס יהודא שרגא וויליגער‬ ‫קודש‪ ,‬ולא התירו בערב שבת כדי שיאכלנו בשבת לתיאבון‪ ,‬אבל‬ ‫שליט"א – מאנטריאול תש"פ]‬ ‫אדם הראשון טען‪' :‬אכלתי ואוכל עוד'‪ ,‬שאף אם אוכל ממנו בערב‬ ‫שבת‪ ,‬עדיין יהיה לי תאוה לאכלו בשבת‪.‬‬ ‫בראשית ברא וכו'‪.‬‬ ‫ספר 'אוצרות פנחס' עה"ת ופנינים לגאה"ג רבי פנחס הירשפרונג‬ ‫במדרש [רבה פ"ח] בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לבראות את‬ ‫מדוקלא – אב"ד מאנטריאול‪[ 2‬יו"ל ע"י הג"ר פנחס יהודא שרגא וויליגער‬ ‫הע ולם‪ ,‬חסד אמר ייברא שהוא גומל חסדים‪ ,‬ואמת אמר אל ייברא‪,‬‬ ‫שליט"א – מאנטריאול תש"פ]‬ ‫שכולו שקרים‪ ,‬צדק אמר ייברא שהוא עושה צדקות‪ ,‬שלום אמר אל‬ ‫שבתורה שיש לו שיעור‪ ,‬ובאכילתו שיעור זה חייב מלקות‪ ,‬מה הדין‬ ‫‪ 1‬כמבואר בשולחן ערוך או"ח סימן רמ"ט סעיף ב' מגמרא דגיטין‬ ‫אם אכל רק חצי משיעור זה‪ ,‬מלקות אינו חייב בודאי כיון שלא אכל‬ ‫ל"ח‪ :‬וכן מבואר ברמב"ם פרק ל' מהלכות שבת ה"ד ועיין בטו"ז‬ ‫את כל השיעור‪ ,‬אבל האם אסור מן התורה לאכול חצי שיעור?‬ ‫סק"א שם‪.‬‬ ‫ולדעת הסובר שאסור מן התורה לאכול חצי שיעור‪ ,‬הוא מחמת כי‬ ‫‪ 2‬ובספר 'שיחת חולין של ת"ח החדש' לגאה"ג רבי אברהם איטינגא‬ ‫'חזי לאצטרופי' – ראוי חצי שיעור זה להפוך לשיעור שלם אם יאכל‬ ‫מדוקלא‪ ,‬הובא כך‪' :‬הגאון בעל נוב"י הלך פ"א בעש"ק אחר חצות‬ ‫עוד חצי ונמצא שעבר בעזרת חצי שיעור זה שאכל בתחילה‪ - ,‬על‬ ‫היום לקבץ נדבות‪ ,‬ויבוא לבית עשיר א'‪ ,‬וימצא אותו סועד סעודת‬ ‫איסור דאורייתא ויתחייב מלקות‪ ,‬ולכן אסור מן התורה‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫קבע‪ ,‬ויאמר לו‪ :‬הלא מדינא אסור לקבוע סעודה בשעה זו [עי' גיטין‬ ‫‪ 4‬הערת הגר"פ וויליגער שליט"א‪ :‬ויש להוסיף עוד לפי סבר החכם‬ ‫ל"ח(ו)‪ :‬וש"ע או"ח סי' רמ"ט]‪ .‬ויענהו העשיר‪ :‬לוא בא רבינו לביתי‬ ‫צבי [סימן פ"ז] שהטעם דחצי שיעור אסור היא משום דאחשביה‬ ‫בליל שבת הי' רואה כי למרות מאכלי עתה‪ ,‬בכ"ז הנה אוכל אז‬ ‫באכילתו‪ ,‬וזה הרי לא שייך כאשר אוכל על ידי הכפיה‪ ,‬דאז לא‬ ‫לתיאבון‪.‬‬ ‫אחשביה באכילתו‪ ,‬והנה נחלקו גדולי האחרונים – הפנים יפות‬ ‫ויאמר הגאון הנ"ל‪ ,‬אכן נודע פירוש דברי המדרש שאמר אדה"ר‬ ‫ואמרי בינה אם אכל חצי שיעור הראשון באונס ושוב חצי השני‬ ‫'אכלתי ואוכל עוד'‪ ,‬היינו דאדה"ר נצטוה שלא לאכול מעץ הדעת‬ ‫מרצון אי חייב‪ ,‬ולפי דבריהם א"ש כאן בפשיטות‪ ,‬שזהו שאמר‬ ‫כדי שיכנס לשבת כשהוא תאב וכאמרם ז"ל‪ :‬לוא היה ממתין‬ ‫אכלתי ואוכל עוד‪ ,‬כי רק אחר שהיה חצי שיעור הראשון בעל כרחי‪,‬‬ ‫אדה"ר עד הליל ולא הי' אוכל באיסור הי' אוכל בשבת בהיתר‪,‬‬ ‫אכלתי עוד מדעתי‪.‬‬ ‫והשיב אדה"ר להקב"ה 'אכלתי ואוכל עוד' לתיאבון בש"ק ג"כ‪ ,‬אכן‬ ‫‪ 5‬הערת הגר"פ וויליגער שליט"א‪ :‬ועל ד"ז מצינו במאירי שבועות‬ ‫חטא בזה שאין להגיד טעמים ושכליות נגד מצו ה' לעבור על‬ ‫[דף כ"ג‪ ]:‬כי האוכל מחמת הכרח קיום שבועתו לא אמרינן שאסור‬ ‫מצותיו‪.‬‬ ‫חצי שיעור דלא שייך חזי לאצטרופי‪.‬‬ ‫‪ 3‬בגמרא שם נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש אם חצי שיעור אסור מן‬ ‫התורה‪ ,‬כלומר‪ ,‬אם אדם אכל חצי כזית נבילה או כל איסור אחר‬ ‫הוא קיחה ממש בידים‪ ,‬מפני שלא היו רגילים לעבור בעצמם‪ ,‬וכן כי‬ ‫ייברא שכולו קטטה‪ ,‬מה עשה הקדוש ברוך הוא‪ ,‬נטל אמת והשליכו‬ ‫לקח אותו אלקים [בראשית ה'‪ ,‬כ"ד] קשה לשני הפירושים‪.‬‬ ‫לארץ‪ ,‬הדא הוא דכתיב‪ :‬ותשלך אמת ארצה‪.‬‬ ‫והנה גבי קח את הלוים [במדבר ח'‪ ,‬ו'‪ ]7‬פירש רש"י כן‪ ,‬ופירש גם כן‬ ‫והקשו המפרשים – הלא עדיין נשאר שלום שאמר 'אל ייברא'‪,‬‬ ‫השפתי חכמים כפירושו כאן‪ ,‬שקיחה הוא מלשון קנין וכניסת דבר‬ ‫ותירצו דשלום נתבטל ברוב [דמדאורייתא חד בתרי בטל]‪.‬‬ ‫תחת רשותו‪ ,‬וזה לא שייך בהלויים‪ ,‬וכן ותקח שרי אשת אברם את‬ ‫הגר המצרית שפחתה [בראשית ט"ז‪ ,‬ג'] פירש רש"י – לקחתה‬ ‫וגם שמעתי בשם הרב הצדיק מפשיסחא זצ"ל דאחר שהשליך האמת‬ ‫בדברים‪ ,‬אשרייך שזכית‪ ,‬ופירש השפתי חכמים כפירוש הנחלת יעקב‬ ‫ארצה לא הי'ה שלום יכול לקטרג‪ ,‬דאם השקר מתגבר‪ ,‬אז בעלי‬ ‫דאכן‪ ,‬ולפע"ד דבריהם סתורים מכמה מקומות‪.‬‬ ‫מחלוקת נראים כאוהבים ואין קטטה בעולם‪.‬‬ ‫אך לפע"ד טעם אחר בכולן‪ ,‬דבכל אלו שהם למצוה‪ ,‬רצה השם‬ ‫ולי נראה לפרש דמה שטענו אמת ושלום שכולו שקרים וקטטות‪ ,‬לא‬ ‫יתברך שלא יהיו בעל כרחם‪ ,‬דטוב יותר שהלוים יתרצו בעצמם לקבל‬ ‫הי'ה כוונתם על הרשכים‪ ,‬שהם לא עכבו את הבריאה כמבואר‬ ‫עליהם עבדות השם‪ ,‬וכן הגר שתהיה אשה לאברהם‪ ,‬בודאי צריך‬ ‫במדרש שם ובתנא דבי אליהו [פ"א] דהקדוש ברוך הוא ברא את‬ ‫להיות מרצונה – דיאן קידושין בעל כרחה‪ ,‬וכין הוא גם הכא‪ ,‬דהשם‬ ‫העולם בשביל הצדיקים והעביר דרך הרשעים מעיניו‪ ,‬שנאמר כי יודע‬ ‫יתברך הכניס את אדם לגן עדן לשמור מצותיות וכדברי חכמינו‬ ‫ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד‪.‬‬ ‫זכרונם לברכה [זוהר ח"א דף כ"ז‪ ,.‬תקוני זוהר תקון נ"ה] לעבדה‬ ‫ועל כ רחך צריך לומר דהאמת היה מקטרג על הצדיקים‪ ,‬דלפעמים‬ ‫[בראשית ב'‪ ,‬ט"ו]‪ ,‬היינו עשה‪ ,‬ולשמרה זו לא תעשה (עיין באור‬ ‫הם משנים דבריהם כמאמר חכמינו זכרונם לברכה [יבמות דף ס"ה‪]:‬‬ ‫החיים הקדוש שביאר זה באר היטב)‪.‬‬ ‫מותר לשנות מפני דרכי שלום‪.‬‬ ‫משום הכי לא שייך שלקח אותו בלקיחה ממש דיהיה משמע שהיה‬ ‫וגם השלום הי'ה מקטרג על הצדיקים דלפעמים יש להם קטטות‬ ‫בלא הסכמתו ולא היה מגיע לו שכר על זה‪ ,‬משום הכי פירש שהיה‬ ‫ומריבות עם הרשעים [כמאמר חכמינו זכרונם לברכה (ברכות ז'‪– ):‬‬ ‫ברצונו‪.‬‬ ‫מותר להתגרות ברשעים כו' ועיין בגמרא ערכין (דף ט"ז‪ ):‬מזה]‪ ,‬מה‬ ‫והנה אדם הראשון יציר כפיו של השם יתברך‪ ,‬ידע בשכלו את אשר‬ ‫עשה הקדוש ברוך הוא‪ ,‬נטל אמת והשליכו לארץ‪ ,‬דכל זמן שהאמת‬ ‫חכמים הגידו [עירובין י"ג‪ ]:‬טוב שלא נברא משנברא‪ ,‬שקשה מאוד‬ ‫והשלום נתחברו יחדיו‪ ,‬הי'ה להם טענה‪ ,‬אבל אחר שנפרדו זה מזה‪,‬‬ ‫לקיים כראוי [המצוות]‪ ,‬על כן היה צריך פיתוי שיקבל עליו עול‬ ‫לא הי'ה להם טענה לשניהם‪ ,‬כי במקום שאין שלום מותר לשנות‬ ‫המצות‪.‬‬ ‫האמת‪ ,‬ובמקום שאין אמת אין שלום אמר ה' לרשעים‪ ,‬ויהי רצון‬ ‫שנזכה לשלום באמת‪.‬‬ ‫וכמו במת ן תורה שכפה עליהם הר כגיגית [שבת דף פ"ח‪ ,].‬דמשמע‬ ‫שהיו יראים לקבל עליהם [עיין שם בתוד"ה כפה]‪ ,‬משום הכי ניחא‬ ‫גאה"ג רבי יוסף שמואל געלערנטער אב"ד יאבלאנאב וקיטוב – הו'‬ ‫דלא פירש רש"י כן רק הכא‪ ,‬דלעיל גבי וישם שם‪ ,‬שלא נזכר הכונה‬ ‫בליקוטים בראש ספר 'עונג חיים לשבת' מבנו הג"ר חיים אב"ד‬ ‫קיטוב ‪6‬‬ ‫שהיה לשם קבלת המצות‪ ,‬לא היה צריך לפרש שהיה על ידי פיתוי‪,‬‬ ‫ודו"ק‪.‬‬ ‫ויקח ה' אלקים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה‬ ‫ספר 'זבד טוב' עה"ת לגאה"ג רבי זאב פאפריש מבראד‬ ‫ולשמרה‪.‬‬ ‫|| לזמירות שבת‪|| :‬‬ ‫האם 'קיחה' הכוונה בדברים או 'בידים' ממש – יישוב דקדוקים ברש"י‬ ‫צאתכם לשלום מלאכי השלום‪.‬‬ ‫ויקח ה' אלקים‪ ,‬פירש רש"י – פיתהו בדברים לכנוס לגן עדן‪ ,‬עיין‬ ‫שפתי חכמים [אות ג'] שביאר טעמו‪ ,‬מפני שלשון לקיחה משמע‬ ‫וכי מה איכפת לן שיישארו המלאכים? – כיון שאין אוכלים עמנו‬ ‫שקודם שלקחו לא היה ברשותו‪ ,‬וזה לא שייך בהשם יתברך שהכל‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫פעם אחת אמר‪ :‬למה אנו אומרים 'צאתכם לשלום'‪ ,‬וואס הארט דען‬ ‫אז זיי זענען דא? אך באמת הוא שהמלאכים בלאו הכי אינם אוכלים‬ ‫ולפענ"ד לא דק‪ ,‬דגם בשל עצמו שייך קיחה‪ - ,‬ואקחה פת לחם‬ ‫איתנו‪ ,‬לכן אומרים בעת ההיא – עטץ עסט מיט אונז נישט‪ ,‬אם כן‬ ‫[בראשית י"ח‪ ,‬ה'] ותקח הצעיף ותתכס [בראשית כ"ד‪ ,‬ס"ה]‪ ,‬ויקח‬ ‫אין נאה לכם לעמוד פה בעת האכילה‪ ,‬על כן צאתכם ובואכם לשלום‪.‬‬ ‫את המאכלת [בראשית כ"ב‪ ,‬י']‪ ,‬ויקחם ויעבירם את הנחל [בראשית‬ ‫ל"ב‪ ,‬כ"ג‪ ],‬קחם על זרועותיו [הושע י"א‪ ,‬ג']‪.‬‬ ‫אדמו"ר מרה"ק הרב הצדיק ר' משה'לי משיניאווע ז"ל בשם ה'דברי‬ ‫חיים' ז"ל‬ ‫וגם בהשם יתברך מצינו קיחה בפועל ממש‪ ,‬ויקחני בציצית ראשי‬ ‫[יחזקאל ח'‪ ,‬ג'] (ואף שלא היה בפועל רק במראה הנבואה‪ ,‬מכל מקום‬ ‫ספר 'קול מרדכי' על זמירות שבת לגאה"ג רבי יואל משה פינטער‬ ‫אם לא שייך בפועל אצל השי"ת‪ ,‬לא היה הנביא אומר בלשון זה)‪.‬‬ ‫מסאניק – ביאלע ביליץ‪8‬‬ ‫וכן מה שכתב [השפתי חכמים שם באות ד'] בשם נחלת יעקב‪ ,‬לתרץ‬ ‫צאתכם לשלום וכו'‪.‬‬ ‫למה לא כתב כן רש"י לעיל [פסוק ח'] גם וישם שם‪ ,‬ותירץ שגבי איש‬ ‫שעיקרו הוא הדעת‪ ,‬צריך לפרש הקיחה על פיתוי הדעת שלו‪ - ,‬גם‬ ‫רבים אומרים שאין לומר צאתכם לשלום‪ ,‬דאין נכון שתיכף בבואם‬ ‫זה אינו מכוון‪ ,‬שמקרא הנ"ל קחם על זרועותיו‪ ,‬וכן ויקחני בציצית‬ ‫יאמר להם צאתכם‪ ,‬ומקרוב תקנו קצת ואומרים 'ב'צאתכם בב'‪,‬‬ ‫ראשי‪ ,‬משמע בלא פיתוי‪ ,‬וכן ויקחם ויעבירם את הנחל‪ ,‬פשטות הענין‬ ‫‪8‬עיין שם מה שהביא בשם חמיו הגאה"ק רבי אהרן האלבערשטאם‬ ‫‪ 6‬כפה"נ ד"ת המובאים שם הם ד"ת היחידים שנשתיירו מאותו גאון‬ ‫אב"ד ביאלע ביליץ – בספרו על הפרמ"ג – 'מגד ארץ' בסימן רס"ב‬ ‫מגואני גאליציה‪.‬‬ ‫עמ"ז ס"ק א' – שב' מלאכים המלווים לאדם בערב שבת הם‬ ‫‪ 7‬הערת המהדירים‪ :‬וכן בריש פרשת שמיני [ויקרא ח'‪ ,‬ב'] קח את‬ ‫מלאכים ממש‪ ,‬ולא כיש אומרים – צדק ומאדים‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫אהרן‪.‬‬ ‫|| תגובות קוראינו על הגליונות הקודמים‪|| :‬‬ ‫ורוצה לומר‪ - ,‬כאשר תצאו במוצאי שבת קודש‪ ,‬יהיה אז – צאתכם‬ ‫מאת הרה"ח יעקב הכהן זורגר שליט"א – יד בנימין‪:‬‬ ‫לשלום‪.‬‬ ‫בענין אמירת 'שלום עליכם' בליל יו"ט סוכות שחל בשב"ק‬ ‫ואני כתבתי ליישב על פי מה שכתב האלשיך הק' על הפסוק ויעקב‬ ‫בעניינ א דזמירות שבת‪ ,‬יש לעיין במנהג שנהגו ישראל לזמר בלילי‬ ‫הלך לדרכו‪ ,‬דבשעה שהלך מארץ ישראל לחרן כתיב תחילה עולים‬ ‫שבת עם בואם מבית הכנסת זמר 'שלום עליכם מלאכי השרת וכו'‪– ',‬‬ ‫ואחר כך יורדים‪ ,‬לפי שהלך לחוצה לארץ שאינו מקום קדושה‪ ,‬אבל‬ ‫האם בימי חג הסוכות‪ ,‬כאשר אדם שרוי בסוכה ב'צילא דמהימנותא'‪,‬‬ ‫כאן אמר ויעקב הלך לדרכו‪ ,‬היינו מחוצה לארץ לארץ ישראל‬ ‫יש מקום לשורר זמר המכוון למלאכים‪ ,‬ומה המנהג בזה‪.‬‬ ‫שהוא מקום קדושה‪ ,‬לכן ויפגעו בו מלאכי אלקים‪ ,‬שבאו תחילה‬ ‫אמר העורך‪ - :‬הנה ידוע מה שהביא גאה"ג בעל 'מטה אפרים' [סימן‬ ‫מלאכי ארץ ישראל קודם שעלו מלאכי חוץ‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫תקפ"ג ס"א] לומר שלום עליכם בליל ראש השנה שחל בשב"ק‪,‬‬ ‫וידוע שיש לכל אדם גם ב[ימות ה]חול מלאכים‪ ,‬כדכתיב כי מלאכיו‬ ‫ובהגהות קצה המטה [שם] כתב 'ובמדינותינו [באונגאר"ן] יש‬ ‫יצוה לך וגו'‪ ,‬אך ביום שבת קודש מבואר בגמרא דשני מלאכים‬ ‫מקומות שאומרים ויש מקומות שאין אומרים ונהרא נהרא ופשטיה'‪,‬‬ ‫מלוין אותו מבית הכנסת לביתו‪ ,‬ואלו מסתמא הם קדושים יותר‬ ‫‪ -‬זהו לענין יו"ט בכלל ור"ה בפרט כשחל בשב"ק‪.‬‬ ‫ממלאכי חול‪ ,‬וכיון שה אדם נכנס לקדושת שבת‪ ,‬הוא גם כן כנזכר‬ ‫ומובא מספר 'הדרת קודש' שהגה"ק אב"ד נאסויד זצ"ל נהג כך גם כן‬ ‫לעיל‪ ,‬שמלאכים חול ממתינים ואינם הולכים להם עד שיבואו‬ ‫בשבת חוה"מ כמנהג רבו הגאה"ק מצאנז זיע"א לזמר שלום עליכם‬ ‫מלאכי שבת תחילה‪.‬‬ ‫הכל כסדר‪ ,‬ובנו הגה"צ מהוניאד זצ"ל סיפר שכן נהג הגאה"ק‬ ‫משיניאווא לומר בשחוה"מ כל הזמירות‪ ,‬וכן נהגו הה"ק מזידיטשויב‬ ‫ולזה אומרים תחילה שלום עליכם למלאכי שבת הבאים תחילה‪,‬‬ ‫והה"ק מסיגעט‪.‬‬ ‫ואחר כך אומרים צאתכם לשלום למלאכי חול [עיון תפילה]‪.‬‬ ‫ובשו"ת ויחי יעקב [ לגאה"ג רבי יעקב חיים זעליג גאלדשלאג אב"ד‬ ‫ואמר המלקט‪ ,‬עיין בספר רביד הזהב‪[ 9‬פרשת וישלח] שכתב גם כן‬ ‫לובראנץ זצ"ל ‪ -‬או"ח סי' ל'] האריך בזה ומסיק שאין חילוק כלל בזה‬ ‫כי האי גוונא‪ ,‬ומפרש בזה מה שכתב רש"י שם – וישלח יעקב‬ ‫בין שבת דעלמא לשבת שחל בו יו"ט עיין שם‪.‬‬ ‫מלאכים – מלאכים ממש‪.‬‬ ‫בענין הנהגות הצדיקים אם להקדים 'שלום עליכם' או סדר אמירת 'אושפיזין' –‬ ‫דהנה בשבת יש לאדם מלאכים קדושים יותר מבחול‪ ,‬ולכן אנחנו‬ ‫וטעמיהם בזה‬ ‫אומרים בשבת שלום עליכם מלאכי השרת‪ ,‬ובמוצאי שבת הולכים‬ ‫מאתו מלאכי שבת ובאים מלאכי חול‪ ,‬ולכן אומרים במוצאי שבת‬ ‫ויסופר בזה כאשר זימנא חדא נכנס מרן הגאה"ק מהרי"ד מבעלזא‬ ‫וישלח יעקב מלאכים – לכבד את המלאכים הבאים במוצאי שבת‪,‬‬ ‫זיע"א אל הסוכה בליל יו"ט ראשון שחל בשב"ק‪[ ,‬הי' זה בראשית‬ ‫וכאשר שלח יעקב מלאכים לעשיו הרשע‪ ,‬מסתמא שלח המלאכים‬ ‫שנות הנהגתו בשנת תרנ"ט]‪ ,‬שאל את הציבור היושבים אצל‬ ‫השולחן‪ ,‬מה לומר תחילה‪ ,‬האם 'שלום עליכם' או שמא את סדר‬ ‫ממוצאי שבת ולא המלאכים של שבת קודש הקדושים יותר‪ ,‬על כן‬ ‫ה'אושפיזין'‪ ,‬והנוכחים לא השיבוהו דבר‪.‬‬ ‫פירש רש"י 'מלאכים ממ"ש' – ראשי תיבות ממ'וצאי ש'בת‪ ,‬עד כאן‬ ‫דבריו דפח"ח‪.‬‬ ‫המשיך מרן מהרי"ד זיע"א והכריע שתחילה ראוי לומר 'שלום עליכם'‬ ‫כיון דהמלאכים כבר נמצאים עמנו כאן [שהרי מלווים אותנו מביהכ"נ‬ ‫ועיין בספרת תוספת שבת [סימן רס"ב ס"ק א'] שכתב דיש שמחקו‬ ‫אל הבית וכו']‪ ,‬ואילו את האושפיזין עדיין צריך להזמינם‪.‬‬ ‫הנוסח צאתכם לשלום‪ ,‬אך קשה לשבש הנוסחא המקובלת‬ ‫מקדמונינו עיין שם‪ ,‬ואני שמעתי אומרים צאתכם ובואכם לשלום‪.‬‬ ‫וכך נקט למעשה‪ ,‬וכך נהג אחריו בנו מרן מהר"א זיע"א לומר תחילה‬ ‫שלום עליכם ורק לאחמ"כ יה"ר ואושפיזין‪.‬‬ ‫פירוש 'נעים זמירות ישראל' על הזמירות 'עונג חיים לשבת' מאת‬ ‫גאה"ג רבי חיים געלענטער אב"ד קיטוב‬ ‫וכן היה מנהג צדיקי בית דז'יקוב‪ ,‬שנהג הגאה"ק הרבי ר' אליעזר‬ ‫מדז'יקוב ואחריו בניו הקדושים [הגאה"ק ה'אמרי נועם' ‪ ]-‬מדז'יקוב‬ ‫צאתכם לשלום וכו'‪.‬‬ ‫ו[הגאה"ק רבי משה הרב מ]ראזוודאב שנהגו לומר סדר האושפיזין‬ ‫אחר 'שלום עליכם' ו'אשת חיל' לפני קידוש‪.‬‬ ‫אין 'מגרשים' המלאכים אלא מבקשים שישלחו לפנינו לשלום‬ ‫ברם‪ ,‬פעם אחת נכנס הגאה"ק מרן בעל 'עטרת ישועה מדז'יקוב זיע"א‬ ‫אפשר דהכוונה היא שאנו מתפללים להשם יתברך שישלח המלאכי‬ ‫לסוכתו בליל שב"ק‪ ,‬ואמר‪ :‬אנו יודעים שהאושפיזין הם גדולים מן‬ ‫השלום לפנינו שיהיה לנו שלום‪ ,‬כדמצינו באלכסנדרוס מוקדון‬ ‫המלאכים‪ ,‬לכן נאמר תחילה ה'אושפיזין' ואחר כך 'שלום עליכם'‪.‬‬ ‫שאמר – דמות דיוקנו של זה היא מנצחת לפני בעת מלחמתי‪ ,‬ולכך‬ ‫ליהודים היתה אורה ושמחה ונמסרו השונאים בידיהם‪ - ,‬עיין יומא‬ ‫ובשם ה'דברי יואל' מובן שגם כן הקדים סדר האושפיזין וכו' ונימוקו‬ ‫ס"ט‪.‬‬ ‫עמו כי אנן קיי"ל [סנהדרין צ"ג‪ ].‬גדולים צדיקים יותר ממלאכי‬ ‫השרת‪ ,‬ולכן מהראוי להקדים לקבל את הצדיקים לפני מלאכי השרת‪.‬‬ ‫ועיין שם במהרש"א – דמות דיוקנו וכו' – מלאך בדמותו בא‬ ‫במלחמה לנצח לפניו להראות שהם מתפללין בו בשלומה של‬ ‫אך כמו כן מצינו צדיקים שלא אמרו 'שלום עליכם' כלל שהוא נדחה‬ ‫מלכות‪ ,‬והיינו דאנו מתפללים צאתכם לשלום מלאכים השלום‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫מפני ה'אושפיזין' וכמו שמצינו בספה"ק 'שם משמואל' שנהג כך הוא‬ ‫המלקט‬ ‫ואביו הק' הגאה"ק בעל 'אבני נזר' זיע"א עי"ש שהביא כמה טעמים‬ ‫לזה‪ ,‬וכן היו בחצרות הקודש לבית ריז'ין שנהגו כן ואכמ"ל‪.‬‬ ‫ספר 'קול מרדכי' על זמירות שבת לגאה"ג רבי יואל משה פינטער‬ ‫מסאניק – ביאלע ביליץ‬ ‫מאת הרה"ח רבי פסח לעמבערגער שליט"א – ארה"ב‪:‬‬ ‫‪ 9‬לגאה"ק רבי ישראל דוב געלענטער אב"ד יאשניצא ותלמיד‬ ‫מובהק למרן הרב הק' מראפשיץ זיע"א‪.‬‬ ‫ולא היה לו מזה ושם מיחוש‪ ,‬כיון שהצדיק אמר ש'מאכלי שבת אינם‬ ‫במקור המימרא דחמין במקום תק"ש בר"ה שחל בשב"ק‬ ‫מזיקים'‪.‬‬ ‫בראשית אבוא להודות על גליונכם הנחמד המשמר תורת חכמי‬ ‫מאת הרב ר' שמעון זאב קליין שליט"א – משב"ק כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫גאליציה הגדולים אשר אור תורתם מאיר לארץ ולדרים‪ ,‬תזכו להגדיל‬ ‫מבעלזא שליט"א – קרית בעלזא ירושת"ו‬ ‫תורה ולהאדירה!‬ ‫מדוע אין אוכלים ב' כזיתים בליל א' דסוכות כבליל א' דפסח‬ ‫במה שהבאתם בגליונכם העבר לראש השנה‪ ,‬ה'ווארט' הידוע השגור‬ ‫במ "ש בענין אכילת כזית בליל יו"ט ראשון של סוכות‪ ,‬הנה להלכה‬ ‫בפי העולם מאת הרה"ק רבי מאיר'ל מפרעמישלאן זיע"א אודות‬ ‫נפסק שבליל יו"ט הראשון אוכלים כזית אחד‪ ,‬ולכאורה תמוה‪ ,‬דגם‬ ‫המלאכים הממונים על תקיעת שופר‪ ,‬שבכל השנה הם ממונים על‬ ‫איתא בפוסקים שילפינן ט"ו ט"ו מחג המצות‪ ,‬ולמה אין אוכלים ב'‬ ‫שמירת ה'טשאלנט'‪ ,‬ובר"ה שחל בשבת אין תוקעים כי המלאכים‬ ‫כזיתים בליל ראשון של סוכות כשם שאוכלין ב' כזיתים בליל הסדר?‬ ‫שומרים על החמין וכו'‪.‬‬ ‫ואציין מ"ש אחד מגאוני גאליציה הגאון בעל 'בית אפרים' בספרו‬ ‫הנה שמעתי מאת הרב החסיד בנש"ק ר' יעקב יצחק מאסקאוויטש‬ ‫'מטה אפרים' [סימן תרכ"ה סעיף נ"א] גבי שצריך לאכול לכתחילה‬ ‫שליט"א – בן כ"ק אדמו"ר משאץ – מאנטריאול‪ ,‬ששמע בשם זקינו‬ ‫כביצה בסוכה בלילה הראשון וכו'‪ ,‬הביא שם באלף למטה [ס"ק פ"ה]‬ ‫כ"ק האדמו"ר משאץ – לונדון שהכחיש דבר זה בכל תוקף‪ - ,‬שלא‬ ‫כך‪:‬‬ ‫יצאו הדברים הללו מפי זקינו הק' מפרעמישלאן זיע"א‪.‬‬ ‫[עמ"ש שאם אירע שלא אכל כביצה אלא כזית‪ ,‬יכוין דעתו לצאת בו‬ ‫[אמנם הרה"ח ר' חיים מענדל מערמלשטיין ז"ל שזכה להיות 'בדחנא דמלכא' אצל‬ ‫יד"ח מצות סוכה ‪ ]-‬כ"כ במורה באצבע להאזולאי ז"ל‪ ,‬ואף שבמצה‬ ‫ה'מצוה טאנץ' בשמחות נישואיהם של צאצאי צדיקי הדור הקודם‪ ,‬הוא היה אומר כן‬ ‫בצחות‪ ,‬כיצד זה ייתכן שבימות הקיץ מכינים מאכל החמין מאוחר יותר [שכניסת שבת‬ ‫מברך על אכילת מצה על מצה אחרת‪ ,‬שאני התם שהמצוה היא‬ ‫מאוחרת יותר]‪ ,‬ובימות החורף מכינים מוקדם יותר‪ ,‬ונאכל בצפרא דשבתא תמיד‬ ‫האכילה עצמה‪ ,‬ולפי שאין עושין מצוות חבילות חבילות‪ ,‬מחלקים‬ ‫באותה השעה‪ ,‬וטעמו כטעם לשד השמן בכל ימות השנה? אלא מוכרח לומר שישנו‬ ‫שני הברכות לשני מצות‪ ,‬משא"כ בזה‪ ,‬אף שהמצוה חלה על‬ ‫מלאך השומר על מאכלי השבת וזה תפקידו‪ ,‬לבסומי אוכלא דשבתא‪ ...‬ובר"ה שחל‬ ‫האכילה‪ ,‬מ"מ עיקר המצוה הוא מה שאוכל בסוכה שכבר בירך עליה‬ ‫להיות בשבת‪ ,‬אין תוקעין‪ ,‬שהרי אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות וכו']‪.‬‬ ‫בשעת הקידוש‪ ,‬ולכן יכול לצאת ידי חובת סוכה בפרוסה זו של‬ ‫מאכלי שבת – מאכל ה'טשאלנט' – אינם מזיקים ‪ -‬עובדות בזה‬ ‫המוציא שאין כאן מצוות חבילות‪.‬‬ ‫ואגב דעסיקנא בהכא‪ ,‬במנהג ישראל לאכול 'טשאלנט' בצפרא‬ ‫וגם יש לומר דלהרא"ש דהברכה הוא על מה שאכל אח"כ‪ ,‬ע"כ‬ ‫דשבת קודש‪ ,‬יש בנותן טעם להביא ב' עובדות ששמעתי בענין זה‪,‬‬ ‫דאכילה ראשונה הסמוכה לברכה הוא שיוצא בו‪ ,‬ושוב אין תועלת‬ ‫האחת שמעתי מהרה"ג ר' אפרים ראזנער שליט"א שסיפר שהגרי"ז‬ ‫מה שיכוון באכילה שאחריה לשם מצות אכילה בסוכה בלילה‬ ‫סאלאוויצ'יק – ה'בריסקער רב'‪ ,‬לא היה יכול לאכול מאכל‬ ‫ראשונה‪ ,‬וגם במצה‪ ,‬אע"פ שמברך על אחרת‪ ,‬מ"מ אינו אוכל עד‬ ‫ה'טשאלנט' כיון שהיה חולה במעיו וכו'‪ ,‬אמר לו אביו הגאון ר' חיים‬ ‫אחר שני הברכות ואוכלים יחד‪ ,‬ומ"מ באכילה ראשונה קיים מצוות‬ ‫בריסקער זצ"ל‪' - ,‬יכול אתה לאכול ה'טשאלנט'‪ ,‬כיון שמאכלי שבת‬ ‫סוכה‪ ...‬לפי שאין עיקר המצוה באכילה לבד‪ ,‬רק העיקר הוא מצות‬ ‫אינם מזיקים‪ '...‬וכך עשה לשבת הבאה‪ ,‬ואכל ולא היה לו שום מיחוש‬ ‫הסוכה‪ ,‬ואין הברכה על האכילה לבדה‪ ,‬שהברכה קאי על כל מה‬ ‫מזה‪ ,‬לשבת הבאה אכל שוב 'טשאלנט' והיו לו ייסורים מזה‪ ,‬ותמה‬ ‫שעושה בסוכה‪ ,‬כגון שינה וטיול ושאר צרכים‪ ,‬רק שמי שמברך ברכת‬ ‫לפני אביו כיצד זה? השיבו הגר"ח – 'בשבת שעברה לא היה לך שום‬ ‫המוציא על האכילה‪ ,‬מתחיל הקביעות בסוכה כמבואר בלבוש‪ ,‬שלכן‬ ‫מיחוש מחמת שאכלת בביטחון ובאמונה ש'מאכלי שבת אינם‬ ‫מברך 'לישב בסוכה' אחר 'המוציא'‪ ,‬ולכן אין זה בכלל 'מצוות חבילות‬ ‫מזיקים'‪ ,‬אבל השבוע‪ ,‬אכלת‪' ,‬מחמת ששבוע שעבר לא הזיק‪ '...‬ולכן‬ ‫חבילות'‪ ,‬כיון דברכת סוכה כוללת גם דברים אחרים ולא על האכילה‬ ‫היו לך כאבים‪'!...‬‬ ‫לבדה יצא‪ ,‬והוי כברכה בפני עצמה שאין בה שייכות לברכת המוציא‬ ‫שאינה שייכות רק על האכילה וברכת הסוכה על הקביעות הוא מברך‪,‬‬ ‫העובדא הב' היא בגאה"ג רבי ירחמיאל ישראל סעקולא הגאב"ד‬ ‫ולכן באכילה אחת שאוכל יוצא משום המוציא ומשום אכילה בסוכה‪,‬‬ ‫דסדאוונא מרבני פולין ומחשובי חסידי אלכסנדר – ואח"כ רב בבית‬ ‫וצריך עיון‪...‬‬ ‫מדרש דחסידי אלכסנדר בארה"ב – שהיה גאון וצדיק‪ ,‬ועוד לפני‬ ‫המלחמה היה ראש ישיבת אלכסנדר ואב"ד סדאוונא [על מקום‬ ‫וקצת יש לעיין למה לא קבעו ברכה בלילה ראשונה לברך על האכילה‬ ‫חמיו]‪ ,‬ולמד אצלו בחור אחד שעוד בקראקא היה לו קצת נטיות‬ ‫בסוכה כמו שמברך במצה‪ ,‬כיון שבלילה ראשונה המצוה הוא על‬ ‫שלא לצד תורה ועבודה‪ ...‬ומחמת שהיה פעם אחת בשוה"ט אצל‬ ‫האכילה גופא דילפינן ממצה‪ ,‬וצריך לומר שאע"פ שמצות האכילה‬ ‫מרן קוה"ק מהר"א זיע"א – והביט בתואר פני קדשו‪ ,‬נכנס בו הרהור‬ ‫מחודש ת שאינה בשאר ימות החג‪ ,‬מ"מ גם היא נכללת בברכת לישב‬ ‫תשובה ורוח טהרה זו גרמה לו לחזור למוטב ולמד אצל הרב‬ ‫בסוכה כיון שהמצוה הוא על האכילה בסוכה‪ ,‬וצריך עיון‪.‬‬ ‫מסאדאוונא‪ - ,‬כשמוע הרב ז"ל זאת‪ ,‬החליט בדעתו שרוצה לראות‬ ‫מי האיש הקדוש הלזה‪ ,‬אך בינתיים פרצה מלחה"ע‪ ,‬ולאחר ששרד‬ ‫[אמר העורך‪ :‬אמנם כן בדומה לזה שמענו ג"כ מהרה"ג ר' עזריאל‬ ‫את המלחמה ושמע שמרן ז"ל חי ומתגורר באה"ק‪ ,‬החליט לנסוע‬ ‫נוסבוים שליט"א וכן ציין לנו הרה"ג ר' אהרן שטערנליכט שליט"א –‬ ‫לשחר פניו‪[ ,‬כמדומה היה זה בשנת תשי"ג] – ובהגיעו‪ ,‬שבת אצל‬ ‫ובעז"ה בל"נ נעתיק בגליון הבא את דברי מרנא הגרש"ק בקונטרס‬ ‫מרן ז"ל‪ ,‬שכיבדו וכו'‪ ,‬אולם כשכבדוהו במאכל ה'טשאלנט'‪ ,‬אמר‬ ‫'עמק סוכות' מ'ספר החיים' סימן תרל"ט בענין זה‪ ,‬וכן מש"כ‬ ‫שאינו אוכל מזה כיון שחולה במעיו ב'אולקוס'‪ ,‬אמר לו מרן ז"ל‪,‬‬ ‫ב'הליכות שלמה' מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל בענין זה‪].‬‬ ‫שיאכל ולא יחוש‪ ,‬כיון שמאכלי שבת אינם מזיקים וכו'‪ ,‬וכך הוה‪,‬‬ ‫ומאז עד פטירתו [נפטר בתשנ"ג] אכל בכל שבת כף אחת של חמין‪,‬‬ ‫בטוב צדיקים תעלוץ קריה‬ ‫ברכת מזלא טבא וגדיא יאה נשגרה נא ברחשי אהבה והערכה קדם האי גברא יקירא עביד עובדא דאהרן וחכימא דיהודאי כמרדכי דורש טוב לעמו ודובר‬ ‫שלום לכל זרע בני אמונים‬ ‫הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח שליט"א מבעלזא‬ ‫והברכה אחת היא קדם אביו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מבעלזא לרפו"ש‬ ‫לרגל השמחה הגדולה השרויה במעון הקודש באירוסי בנו – נכדו‬ ‫החתן החשוב חוטר מגזע תרשישים כמר אלעזר יחזקאל שרגא לאוי"ט‬ ‫ויה"ר מקמי שמיא שמשמחה זו יושפע לכל בנ"י רוב שלום ממקור הברכות שובעא לחיי ובני בריכי וכל מילי דמיטב כל הישועות וכל הנחת אכי"ר‬