gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ויאמר אליהו · Vayoimer Eliyuhi — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: ויאמר אליהו · Vayoimer Eliyuhi

שבוע: בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ערב שב"ק פרשת‬ ‫דברי חיזוק‬ ‫באמונה ובטחון ועוד‬ ‫על פרשיות השבוע‬ ‫ויאמר אליהו‬ ‫מאת הרב אלי' מאיר סמיט שליט"א‬ ‫בראשית‬ ‫ביהמ"ד תוס' יו"ט ירושלים ◆ ‪347-897-9968 ◆ 058-323-1459‬‬ ‫כ"ט תשרי שנת תשפ"ז‬ ‫בס”ד‬ ‫אדם המאמין ש'יהיה טוב' אין זו מידת הביטחון בשלימות‪,‬‬ ‫רק המאמין כי החושך עצמו היא 'סיבת' האורה‪ ,‬זו שלימות במידת הבטחון !!‬ ‫אפילו בכל אדם‪ ,‬כי קודם שחפץ השי"ת להופיע עליו בחסדו הגדול‬ ‫◆ איך שייך שינוי רצון אצל הקב"ה??‬ ‫ולהיטיב לו‪ ,‬צריך להיות מקודם צמצום ודין מצד הגבורה שזהו ג"כ‬ ‫טובה להאדם ההוא‪ ,‬באופן שעי"ז יוכל אח"כ לקבל טובת החסד‪ ,‬כי‬ ‫כתוב בפרשה (א‪ ,‬א) 'בראשית ברא אלוקים את השמים והארץ'‪,‬‬ ‫בלעדי הדין והצמצום שבא לו מקודם לא היה יכול לקבל אור בהירת‬ ‫וברש"י מפרש‪ ,‬ולא אמר ברא ה'‪ ,‬שבתחילה עלה במחשבה לבראותו‬ ‫החסד שיבא לו אח"כ מגודל הבהירות‪ ,‬כאמור למעלה בכללות‬ ‫במדת הדין‪ ,‬וראה שאין העולם מתקיים‪ ,‬והקדים מדת רחמים ושתפה‬ ‫בריאת העולמות‪.‬‬ ‫למדת הדין‪ ,‬והיינו דכתיב (ב‪ ,‬ד) 'ביום עשות ה' אלוקים ארץ ושמים'‪,‬‬ ‫(ור"ל‪ ,‬כי שם אלוקים מורה על מדת הדין ואילו שם הוי"ה ב"ה מרמז‬ ‫◆ חייב אדם לברך על הרעה כמו על הטובה‪ ,‬היתכן??‬ ‫על מדת הרחמים‪ ,‬והוקשה לרש"י מדוע נאמר בתחילה בראשית‬ ‫ועל כן אמרו רז"ל (ברכות ס‪ ).‬חייב אדם לברך על הרעה בשמחה‪ ,‬כי‬ ‫ברא אלוקים שמרמז על מדת הדין‪ ,‬ותירץ‪ ,‬כי אכן מתחילה חשב‬ ‫באמת הכל הוא טובה‪ ,‬אפילו הרע ההוא ג"כ לטובה יחשב‪ ,‬כי מצד‬ ‫הקב"ה לברוא את העולם במדת הדין‪ ,‬אך ראה שאי אפשר בלא מדת‬ ‫הצמצום הוא שמצמצם מדת החסד שחפץ הבורא להיטיב לו אחר כך‬ ‫הרחמים‪ ,‬ועל כן ברא את העולם ברחמים ובדין‪ ,‬וזהו שנאמר ביום‬ ‫מגבילו עד שיעור שיוכל אח"כ לקבלו‪ ,‬וכפי הטובה הגדולה שבדעת‬ ‫עשות ה' אלוקים)‪.‬‬ ‫הבורא ב"ה להביא עליו כך צריך להיות הצמצום גדול מקודם‪ ,‬כי אם‬ ‫והקשה הרה"ק המאור עינים מטשערנאביל זי"ע (פרשת לך‬ ‫יהיה הטובה גדולה יהיה הצמצום שמקודם שנראה לו לרעה גם כן‬ ‫לך ד"ה ויאמר ה')‪ ,‬האיך שייך לומר שכביכול היה שינוי הרצון אצל‬ ‫גדול‪ ,‬וכשמאמין בזה בודאי יברך על הרעה בשמחה כמו שמברך על‬ ‫הקב"ה‪ ,‬והלוא הוא צופה ומביט עד סוף כל הדורות‪ ,‬וכבר ידע‬ ‫הטובה כי זהו התחלת הטובה"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ועיי"ש עוד מאריך בזה‪.‬‬ ‫מעיקרא שאין העולם מתקיים במידת הדין‪ ,‬וא"כ כיצד ניתן לומר‬ ‫בגמ' שבת (עז‪ ):‬איתא כדלהלן‪" :‬רבי זירא אשכח לרב יהודה‬ ‫שרצה בתחילה לבראו במדת הדין אף שידע באותו הרגע שלא יוכל‬ ‫דהוה קאי אפיתחא דבי חמוה‪ ,‬וחזייה דהוה בדיחא דעתיה‪ ,‬ואי בעי‬ ‫העולם להתקיים כך‪.‬‬ ‫מיניה כל חללי עלמא הוה אמר ליה (‪-‬אם יבקש ממנו כל חללי‬ ‫ומבאר‪ ,‬כי הנה הקב"ה ברא את העולם מחמת שדרך הטוב‬ ‫דעלמא ישיב לו)‪ ,‬א''ל מ''ט עיזי (‪-‬זכרים) מסגי ברישא והדר אימרי‬ ‫להיטיב‪ ,‬והוא רב חסד הטוב ומיטיב‪ ,‬על כן ברא תבל ומלואה כדי‬ ‫(‪-‬הנקבות שלהן)‪ ,‬א''ל כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר‬ ‫שיהיו ברואיו מכירים כח מלכותו ויתענגו מזיו כבודו‪ ,‬אך היות ואין‬ ‫נהורא"‪ ,‬ופי' רש"י 'ברישא חשוכא‪ ,‬סתם עיזים שחורות‪ ,‬סתם רחלים‬ ‫גבול למידת החסד של הבורא ית"ש‪ ,‬על כן לא היה שייך לברוא את‬ ‫לבנות'‪ ,‬עכ"ל"‪.‬‬ ‫העולם במידת החסד‪ ,‬כי לא היו הנבראים יכולים לקבל רוב השפעות‬ ‫ולכאורה צריך להבין‪ ,‬מהו פשר שיחתן של צדיקים אלו בכלל‪,‬‬ ‫החסד‪.‬‬ ‫ומה זה שענה לו ר' יהודה במליצה של 'ברישא חשוכא והדר נהורא'‪.‬‬ ‫משל למה הדבר דומה לאור השמש‪ ,‬אשר אי אפשר ליהנות‬ ‫והנה‪ ,‬עיין בשערי תשובה (שער השני אות ה') שכתב בזה"ל‪:‬‬ ‫לאורה אלא רק לאחר צמצום האור כפי השיעור שיכולים הנבראים‬ ‫"ויש על הבוטח בה'‪ ,‬להוחיל במעוף צוקתו‪ ,‬כי יהיה החשך סבת‬ ‫לקבל‪ ,‬כך על אף שאין הנמשל דומה למשל הוא כלפי הקב"ה אשר‬ ‫האורה‪ ,‬כמו שכתוב (מיכה ז‪ ,‬ח) ַ'ַאל �ִִּתְׂש�ְ ְְמ ִִחי ֹאַֹיַ ְְב �ִִּתי ִלִ י‪ ,‬כי נפלתי קמתי‬ ‫מלוא כל הארץ כבודו‪ ,‬אמנם כדי לקבל מושג אפשר להבין באפס‬ ‫כי אשב בחשך ה' אור לי'‪ ,‬ואמרו רז"ל (מדרש שוח"ט ה‪ ,‬א) 'אלמלא‬ ‫מה‪ ,‬דלכן הוצרך למידת הגבורה והדין שהיא מצמצת את השפעת‬ ‫נפלתי לא קמתי‪ ,‬אלמלא ישבתי בחשך לא היה אור לי'‪ ,‬וכו'‪ ,‬וכאשר‬ ‫החסד כפי כח שיש למקבלים‪ ,‬ונמצא שבאמת גם מידת הדין שורשה‬ ‫יבא מוסר השי"ת על האיש אשר הוא זך וישר יהיה לנסיון‪ ,‬ולהגדיל‬ ‫במידת החסד וברצון להיטיב לבריותיו‪ ,‬כי רק על ידה יוכלו לקבל‬ ‫שכרו לעולם הבא כמו שנאמר (דברים ח) 'למען ענותך ולמען נסותך‬ ‫את אור החסד‪.‬‬ ‫להטיבך באחריתך'‪ .‬ואמרו רז"ל פשפש במעשיו בעת צרתו וחפש‬ ‫וזה שאמרו‪ ,‬בתחילה עלה במחשבה לבראותו במדת הדין היא‬ ‫וחקר ולא מצא חטא בידו‪ ,‬הן הן יסורין של אהבה"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫מידת הגבורה שמצמצמת את השפעת החסד כפי יכולת העולם‬ ‫וזה לשון החסיד יעב"ץ בפירושו על תהלים (פרק ו')‪" :‬כי זכינו אל‬ ‫לקבלו‪ ,‬וכל כך למה‪ ,‬מפני שראה שאין העולם מתקיים במידת החסד‬ ‫האור הגדול מצד חושך הגלות"‪.‬‬ ‫לבדה‪ ,‬וזהו שאמרו הקדים מדת רחמים שההקדמה למידת הדין היתה‬ ‫מידת הרחמים ושתפה למדת הדין כי הדין מעורב ברחמים ושורשו‬ ‫ואיתא במדרש שוח"ט (תהלים כב‪ ,‬א) על הפסוק 'למנצח על‬ ‫בחסד‪.‬‬ ‫אילת השחר'‪" ,‬זה שאמר הכתוב (מיכה ז‪ ,‬ח) "אל תשמחי איבתי לי כי‬ ‫נפלתי קמתי כי אשב בחושך ה' אור לי"‪ ,‬אמר דוד 'למנצח' למי שהוא‬ ‫ומסיים המאור עיניים בזה"ל‪" :‬והנה כמו שהוא בטובת הבורא‬ ‫קופץ 'כאיל' ומאיר לעולם בשעת חשכה‪ ,‬ואימתי הוא מאיר בלילה‬ ‫ב"ה הכללית שהוא בריאת העולמות‪ ,‬שהוצרך להיות מקודם צמצום‬ ‫וכו'‪ ,‬ואימתי הוא חושך‪ ,‬מעלות השחר הלבנה והכוכבים נכנסין‬ ‫מצד הגבורה והדין לטעם הנזכר‪ ,‬כך הוא תמיד בהווה ובפרטית‬ ‫{א}‬ ‫"ומי אז יהיה המשיח‪ ,‬ראוי היה שיהיה אחד מראשי גדולי הדורות‬ ‫והמזלות הולכין להם‪ ,‬ואותה שעה אין חושך גדול מזה‪ ,‬והקב"ה‬ ‫הראשונים מהדורות הכי בהירים‪ ,‬אבל היות כן לא יהיה‪ ,‬משיח יהיה‬ ‫באותה שעה מעלה את השחר מתוך החושך ומאיר לעולם וכו'‪ ,‬לכך‬ ‫איש מאנשי הדור שבו יבא משיח יהיה הגדול הדור של אותו הזמן‪,‬‬ ‫נאמר על אסתר על אילת השחר שהביאה השחר מתוך החושך"‪,‬‬ ‫הגדול של אותו הדור החשוך‪ ,‬הוא יהיה המשיח‪".‬‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫"ובכלל‪ ,‬כל גדול נחשב תמיד רק לפי הזמן שבו נמצא‪ ,‬ואיש‬ ‫ויש לבאר דברי המדרש על פי דברי רבינו יונה הנ"ל "כי יהיה‬ ‫כי יתגדל ויתנשא למעלה מן הדור אשר הוא חי בו‪ ,‬הגדול הזה הנה‬ ‫החושך סבת האורה" וזה הענין של "עלות השחר" בדברי המדרש‬ ‫מכנים אותו בשם מיוחד בשם "גדול לא לפי הדור"‪ ,‬גדול נמדד רק‬ ‫שאין חושך גדול מאותה שעה שלפני עלות השחר‪ ,‬ואף מתוך אפילה‬ ‫לפי הדור‪ ,‬הנה כי המשיח‪ ,‬יהיה הגדול של הדור הכי חשוך‪ ,‬וכגדול‬ ‫זו נולד ובא אור היום‪.‬‬ ‫של אותו הדור החשוך‪ ,‬הרי אנו רואים בהדיא כי החושך קובע מקום‬ ‫בעל ה"פחד יצחק" זצ"ל כשהיה קורא את דברי רבינו יונה‬ ‫יותר גדול מן אור‪".‬‬ ‫הנ"ל 'ויש על הבוטח בשם להוחיל במעוף צוקתו כי יהיה החושך סבת‬ ‫◆ למה נקרא סומא בשם 'סגי נהור'??‬ ‫האורה' היה אומר בזה"ל‪" :‬כי מי שמאמין ש'יהיה טוב'‪ ,‬אין זו מידת‬ ‫הביטחון בשלימות‪ ,‬כי כל זמן שאינו מאמין כי החושך יהיה 'סיבת'‬ ‫ומעתיק דברי החפץ חיים (בספרו תורה אור) בלשונו‪" :‬ואם‬ ‫האורה‪ ,‬אין זה בטחון‪ .‬מה שלפני רגע היה נראה לדבר הכי גרוע‪ ,‬הוא‬ ‫יפלא בעינינו‪ ,‬איך תהיה כזאת פתאום‪ ,‬כבר כתיב 'מאת ה' היתה זאת‬ ‫יהיה הסיבה לדברים הכי טובים"‪ .‬זו מידת הבטחון על פי רבינו יונה‪.‬‬ ‫היא נפלאת בעינינו'‪ ,‬וכל זה ראינו במצרים‪ ,‬שהיא היתה התחלת‬ ‫התגלות כבוד מלכותו בעולם‪ ,‬שקודם זמן הגאולה לא היה שום ניצוץ‬ ‫כדוגמת מכירת יוסף למצרים‪ ,‬שלכאורה היה הדבר הכי גרוע‬ ‫אור‪ ,‬ואדרבה גברה חשכת הגלות‪ ,‬שהכניסו הכל בעבודתם בחומר‬ ‫ולבסוף נתברר 'כי למחיה שלחני אלוקים'‪ ,‬עיקר החכמה האלוקית‬ ‫ובלבנים‪ ,‬וכל הגוי כולו היו עבדים נרצעים להם‪ ,‬ומסורים בידיהם‬ ‫מונחת בדברים אלו‪ ,‬כל מה שמונח בבריאה הוא רק בגזירת העליון‬ ‫לכל אשר יחפצו ולחצו ודחקו את ישראל‪ ,‬ולקחו בניהם כמו שכתוב‬ ‫ואין שום דבר יותר מזה‪.‬‬ ‫'את לחצנו זו הדחק ואת עמלנו אלו הבנים'"‪.‬‬ ‫ולפי"ז יש לבאר הכתוב "כי גדול היום ההוא מאין‬ ‫"וכן בענין רוחניות קדושת ישראל‪ ,‬הגבירו‬ ‫כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע" (ירמיה ל‪ ,‬ז) כי‬ ‫והשליטו כח הטומאה עליהם עד שהכניסו רבים בעון‬ ‫"‪...‬ודאי לא מטעם‬ ‫מעצם הצרה ליעקב תבוא הישועה‪.‬‬ ‫עבודה זרה‪ ,‬כדאיתא ב'תנא דבי אליהו' "שהיו אומרין‬ ‫שכשתישן על‬ ‫המשגיח רבי ירוחם ממיר זצ"ל (מאמרים פ' שלח)‬ ‫לישראל עבדו אלהי מצרים ותוקל עבודתכם"‪ ,‬ואם כי‬ ‫הארץ אז תקום‬ ‫כותב בזה"ל‪" :‬איפה אנו נוכחים לראות יותר הנהגה‪,‬‬ ‫לא שמעו להם כמבואר שם‪ ,‬מ"מ כמה נכשלו בזה‪ ,‬כמו‬ ‫בהקדם ותשקוד‬ ‫בתוך גילוי של תורה שבכתב אשר נתגלתה לנו בהר סיני‬ ‫שאמרו הללו עע"ז והללו וכו'‪ ,‬ופתאום בעצם התגברות‬ ‫יותר על לימודך‪,‬‬ ‫בעצם זיו הארה‪ ,‬או מתוך הגילוי של תורה שבעל פה‬ ‫החושך נגלה עליהם מלך מלכי המלכים וגאלם‪ ,‬והוציאם‬ ‫כי גם אם ב'כמות'‬ ‫אשר נתגלתה לנו על ידי חז"ל הקדושים בעתות הצרות‬ ‫מאפילה לאור גדול‪ ,‬וכן יהיה גם בגאולה האחרונה"‪.‬‬ ‫יקוים לך הלימוד‬ ‫והעינויים הכי עצומות‪ ,‬באפלת הגלות הנורא‪ ,‬הלא הנה‪,‬‬ ‫כמות אותו הזמן‪,‬‬ ‫"וע"כ לא נתרשל ולא נתרפה מלצפות ולחכות‬ ‫כי בחושך מתראה הנהגה יותר גדולה‪ ,‬ודאי בהסתר כזה‬ ‫ואותה המסכת‬ ‫לישועה‪ ,‬וכל מה שאנו רואין שהחושך יגביר בעולם‬ ‫מתוך כל אלה היסורים יצא לנו אור תלמוד כזה"‪.‬‬ ‫עצמה‪ ,‬אולם אם‬ ‫בגוף ונפש‪ ,‬עלינו לצפות כי יופיע פתאום אור מלכותו‬ ‫הלימוד יבא מתוך‬ ‫◆ האם שינה על הארץ מביאה את האדם לגדול‬ ‫יתברך‪ ,‬וישלח לנו משיח צדקו‪ ,‬כמו ששלח לנו אז‬ ‫עידון ותענוגים‬ ‫לגאון??‬ ‫משה עבדו‪ ,‬וע"י ריבוי נפלאותיו אשר הראה במצרים‬ ‫היא לא תצלח‪,‬‬ ‫וממשיך ואומר‪" :‬תורה נקנית ביסורים (יעוין ברכות‬ ‫ע"י משה עבדו‪ ,‬נתרומם ונתגדל שמו של הקב"ה ושל‬ ‫כן הוא סוד הענין‬ ‫ישראל בכל העולם"‪.‬‬ ‫ה‪ ,).‬כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים‬ ‫של חיי צער‬ ‫במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה וכו'‬ ‫וממשיך החפץ חיים בלהט‪" :‬וכזאת יראה לנו‬ ‫שהוא בעצם‬ ‫(אבות ו‪ ,‬ו)‪ ,‬הנה לישון על הארץ זה סגולה להתגדל לגאון‪,‬‬ ‫הקב"ה גם בגאולה העתידה‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל במדרש‬ ‫'סגולה' לגידול‬ ‫ומדוע‪ ,‬זה ודאי לא מטעם שכשתישן על הארץ אז תקום‬ ‫ויושע‪" :‬אמר להן משה לישראל‪ ,‬ראיתם כל הנסים‬ ‫ועליה בתורה‪ ,‬כי‬ ‫בהקדם ותשקוד יותר על לימודך‪ ,‬כי גם אם ב'כמות'‬ ‫האלה שעשה לנו הקב"ה בזמן הזה‪ ,‬כך עתיד לעשות‬ ‫מן החושך באים‬ ‫יקוים לך הלימוד כמות אותו הזמן‪ ,‬ואותה המסכת‬ ‫לעתיד לבא בשעה שיגאל את ישראל"‪ .‬ועוד שם על‬ ‫הדברים הכי‬ ‫עצמה‪ ,‬אולם אם הלימוד יבא מתוך עידון ותענוגים היא‬ ‫הפסוק 'ה' ימלוך לעולם ועד'‪" ,‬אמר להן משה לישראל‪,‬‬ ‫נהדרים‪ ,‬ומתוך‬ ‫לא תצלח‪ ,‬כן הוא אמנם סוד הענין‪ ,‬חיי צער הוא בעצם‬ ‫ראיתם הנסים והגבורות והנפלאות שעשה לכם הקב"ה‪,‬‬ ‫יסורים קונים‬ ‫'סגולה' לגידול ועליה בתורה‪ ,‬מן החושך באים הדברים‬ ‫יותר ויותר הוא עתיד לעשות לכם לעתיד לבא בעוה"ז‬ ‫תורה‪"...‬‬ ‫הכי נהדרים‪ ,‬מתוך יסורים קונים תורה (יעוין ברמב"ם ה'‬ ‫ובעוה"ב"‪ .‬ע"כ מדברי החפץ חיים‪.‬‬ ‫תלמוד תורה פ"ג הי"ב)‪".‬‬ ‫ובזה אפשר להבין את דברי הגמ' דשבת‪ ,‬הרי שעיזים מרמז על‬ ‫"מוסר אני לכם סוד גדול‪ ,‬כי עיקר כוונתו ית' היה באמת‪ ,‬כי‬ ‫תוקף הדין‪( ,‬עז מלשון עז וקשה)‪ ,‬ועל כן היתה השאלה מדוע הדין‬ ‫תיקון הבריאה יבא אמנם מתוך חושך‪ ,‬מתוך הנהגת משפט‪ ,‬הנהגת‬ ‫קודם לרחמים‪ ,‬ותירץ לו כברייתו של עולם שנאמר בו ויהי ערב ויהי‬ ‫טוב ורע של שית אלפי שנין‪ ,‬גם החושך הוא למען התכלית כי‬ ‫בוקר‪ ,‬שכאמור‪ ,‬אי אפשר לרחמים אלא אם קדם להם הדין‪ ,‬וכל‬ ‫החושך עצמו הנהו אמנם הנהגה שלימה להנהיג בו עולם מלא"‪.‬‬ ‫הדין אינו אלא הכנה לטובה‪ ,‬וכדאיתא בזוה"ק לית חשוכא אלא מגו‬ ‫נהורא‪.‬‬ ‫והנה רבי ירוחם מוסיף לנו בזה הבנה עמוקה בדברי חז"ל‬ ‫כדלהלן‪" :‬הנה אמרו חז"ל שמשיח יבא בדור שכולו חייב (סנהדרין צח‪,).‬‬ ‫וכך ביאר כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בטעם שכינו‬ ‫מחשכות נוראה כזאת תצא זיו ואור הכי גדול‪ ,‬ומעתה אם החשכות‬ ‫חז"ל את הסומא בלשון סגי נהור (מרובה האור)‪ ,‬ולכאורה מה מקום‬ ‫הכי גדולה סיבה לאור גדול כזה‪ ,‬הלא בהכרח כי בחושך אור גדול‬ ‫לשם זה שאינו אלא ההיפך הגמור ממש מן הקצה אל הקצה‪ ,‬אלא‪,‬‬ ‫בו"‪.‬‬ ‫שנודע מה שפירשו בהא דכתיב (קהלת ב‪ ,‬יג) 'יתרון האור מן החושך'‬ ‫"אמנם הלא חזינן כי מן החושך היותר גדול והחזק ממנו משיח‬ ‫דלית נהורא אלא דנפיק מגו חשוכא‪ ,‬וככל שיגדל ויתרבה החושך כך‬ ‫יבא‪ ,‬לכאורה היה נאות יותר להיות כי משיח צדקנו יבא בדור מאיר‬ ‫לעומתו יתרבה האור‪ ,‬נמצא שהסומא שאינו רואה כלל ושרוי תמיד‬ ‫ביותר‪ ,‬כי יבא באחד הדורות הכי מובחרים במאורי אור‪ ,‬ולבסוף הנה‬ ‫בחושך עתיד להיות סגי נהור כפשוטו‪ ,‬כי הרעה אלא הכנה לטובה‪,‬‬ ‫בא יבא בדור חושך‪ ,‬בדור של אפילה הכי מעורפלת‪ ,‬וזה הדור‪ ,‬זה‬ ‫וכבר מעכשיו ניתן לכנותו בשם נכבד זה כי הוא נידון על שם סופו‪.‬‬ ‫המעורפל בכל אפילה‪ ,‬הוא הנהו הראש של כל הדורות משיח הנה‬ ‫בו יבא‪".‬‬ ‫{ב}‬