ויאמר אליהו · Vayoimer Eliyuhi — בראשית (2026-10-05)
ערב שב"ק פרשת
דברי חיזוק
באמונה ובטחון ועוד
על פרשיות השבוע ויאמר אליהו
מאת הרב אלי' מאיר סמיט שליט"א
בראשית ביהמ"ד תוס' יו"ט ירושלים ◆ 347-897-9968 ◆ 058-323-1459
כ"ט תשרי שנת תשפ"ז
בס”ד
אדם המאמין ש'יהיה טוב' אין זו מידת הביטחון בשלימות,
רק המאמין כי החושך עצמו היא 'סיבת' האורה ,זו שלימות במידת הבטחון !!
אפילו בכל אדם ,כי קודם שחפץ השי"ת להופיע עליו בחסדו הגדול ◆ איך שייך שינוי רצון אצל הקב"ה??
ולהיטיב לו ,צריך להיות מקודם צמצום ודין מצד הגבורה שזהו ג"כ
טובה להאדם ההוא ,באופן שעי"ז יוכל אח"כ לקבל טובת החסד ,כי כתוב בפרשה (א ,א) 'בראשית ברא אלוקים את השמים והארץ',
בלעדי הדין והצמצום שבא לו מקודם לא היה יכול לקבל אור בהירת וברש"י מפרש ,ולא אמר ברא ה' ,שבתחילה עלה במחשבה לבראותו
החסד שיבא לו אח"כ מגודל הבהירות ,כאמור למעלה בכללות במדת הדין ,וראה שאין העולם מתקיים ,והקדים מדת רחמים ושתפה
בריאת העולמות. למדת הדין ,והיינו דכתיב (ב ,ד) 'ביום עשות ה' אלוקים ארץ ושמים',
(ור"ל ,כי שם אלוקים מורה על מדת הדין ואילו שם הוי"ה ב"ה מרמז
◆ חייב אדם לברך על הרעה כמו על הטובה ,היתכן?? על מדת הרחמים ,והוקשה לרש"י מדוע נאמר בתחילה בראשית
ועל כן אמרו רז"ל (ברכות ס ).חייב אדם לברך על הרעה בשמחה ,כי ברא אלוקים שמרמז על מדת הדין ,ותירץ ,כי אכן מתחילה חשב
באמת הכל הוא טובה ,אפילו הרע ההוא ג"כ לטובה יחשב ,כי מצד הקב"ה לברוא את העולם במדת הדין ,אך ראה שאי אפשר בלא מדת
הצמצום הוא שמצמצם מדת החסד שחפץ הבורא להיטיב לו אחר כך הרחמים ,ועל כן ברא את העולם ברחמים ובדין ,וזהו שנאמר ביום
מגבילו עד שיעור שיוכל אח"כ לקבלו ,וכפי הטובה הגדולה שבדעת עשות ה' אלוקים).
הבורא ב"ה להביא עליו כך צריך להיות הצמצום גדול מקודם ,כי אם והקשה הרה"ק המאור עינים מטשערנאביל זי"ע (פרשת לך
יהיה הטובה גדולה יהיה הצמצום שמקודם שנראה לו לרעה גם כן לך ד"ה ויאמר ה') ,האיך שייך לומר שכביכול היה שינוי הרצון אצל
גדול ,וכשמאמין בזה בודאי יברך על הרעה בשמחה כמו שמברך על הקב"ה ,והלוא הוא צופה ומביט עד סוף כל הדורות ,וכבר ידע
הטובה כי זהו התחלת הטובה" ,עכ"ל .ועיי"ש עוד מאריך בזה. מעיקרא שאין העולם מתקיים במידת הדין ,וא"כ כיצד ניתן לומר
בגמ' שבת (עז ):איתא כדלהלן" :רבי זירא אשכח לרב יהודה שרצה בתחילה לבראו במדת הדין אף שידע באותו הרגע שלא יוכל
דהוה קאי אפיתחא דבי חמוה ,וחזייה דהוה בדיחא דעתיה ,ואי בעי העולם להתקיים כך.
מיניה כל חללי עלמא הוה אמר ליה (-אם יבקש ממנו כל חללי ומבאר ,כי הנה הקב"ה ברא את העולם מחמת שדרך הטוב
דעלמא ישיב לו) ,א''ל מ''ט עיזי (-זכרים) מסגי ברישא והדר אימרי להיטיב ,והוא רב חסד הטוב ומיטיב ,על כן ברא תבל ומלואה כדי
(-הנקבות שלהן) ,א''ל כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר שיהיו ברואיו מכירים כח מלכותו ויתענגו מזיו כבודו ,אך היות ואין
נהורא" ,ופי' רש"י 'ברישא חשוכא ,סתם עיזים שחורות ,סתם רחלים גבול למידת החסד של הבורא ית"ש ,על כן לא היה שייך לברוא את
לבנות' ,עכ"ל". העולם במידת החסד ,כי לא היו הנבראים יכולים לקבל רוב השפעות
ולכאורה צריך להבין ,מהו פשר שיחתן של צדיקים אלו בכלל, החסד.
ומה זה שענה לו ר' יהודה במליצה של 'ברישא חשוכא והדר נהורא'. משל למה הדבר דומה לאור השמש ,אשר אי אפשר ליהנות
והנה ,עיין בשערי תשובה (שער השני אות ה') שכתב בזה"ל: לאורה אלא רק לאחר צמצום האור כפי השיעור שיכולים הנבראים
"ויש על הבוטח בה' ,להוחיל במעוף צוקתו ,כי יהיה החשך סבת לקבל ,כך על אף שאין הנמשל דומה למשל הוא כלפי הקב"ה אשר
האורה ,כמו שכתוב (מיכה ז ,ח) ַ'ַאל �ִִּתְׂש�ְ ְְמ ִִחי ֹאַֹיַ ְְב �ִִּתי ִלִ י ,כי נפלתי קמתי מלוא כל הארץ כבודו ,אמנם כדי לקבל מושג אפשר להבין באפס
כי אשב בחשך ה' אור לי' ,ואמרו רז"ל (מדרש שוח"ט ה ,א) 'אלמלא מה ,דלכן הוצרך למידת הגבורה והדין שהיא מצמצת את השפעת
נפלתי לא קמתי ,אלמלא ישבתי בחשך לא היה אור לי' ,וכו' ,וכאשר החסד כפי כח שיש למקבלים ,ונמצא שבאמת גם מידת הדין שורשה
יבא מוסר השי"ת על האיש אשר הוא זך וישר יהיה לנסיון ,ולהגדיל במידת החסד וברצון להיטיב לבריותיו ,כי רק על ידה יוכלו לקבל
שכרו לעולם הבא כמו שנאמר (דברים ח) 'למען ענותך ולמען נסותך את אור החסד.
להטיבך באחריתך' .ואמרו רז"ל פשפש במעשיו בעת צרתו וחפש וזה שאמרו ,בתחילה עלה במחשבה לבראותו במדת הדין היא
וחקר ולא מצא חטא בידו ,הן הן יסורין של אהבה" ,עכ"ל. מידת הגבורה שמצמצמת את השפעת החסד כפי יכולת העולם
וזה לשון החסיד יעב"ץ בפירושו על תהלים (פרק ו')" :כי זכינו אל לקבלו ,וכל כך למה ,מפני שראה שאין העולם מתקיים במידת החסד
האור הגדול מצד חושך הגלות". לבדה ,וזהו שאמרו הקדים מדת רחמים שההקדמה למידת הדין היתה
מידת הרחמים ושתפה למדת הדין כי הדין מעורב ברחמים ושורשו
ואיתא במדרש שוח"ט (תהלים כב ,א) על הפסוק 'למנצח על בחסד.
אילת השחר'" ,זה שאמר הכתוב (מיכה ז ,ח) "אל תשמחי איבתי לי כי
נפלתי קמתי כי אשב בחושך ה' אור לי" ,אמר דוד 'למנצח' למי שהוא ומסיים המאור עיניים בזה"ל" :והנה כמו שהוא בטובת הבורא
קופץ 'כאיל' ומאיר לעולם בשעת חשכה ,ואימתי הוא מאיר בלילה ב"ה הכללית שהוא בריאת העולמות ,שהוצרך להיות מקודם צמצום
וכו' ,ואימתי הוא חושך ,מעלות השחר הלבנה והכוכבים נכנסין מצד הגבורה והדין לטעם הנזכר ,כך הוא תמיד בהווה ובפרטית
{א}
"ומי אז יהיה המשיח ,ראוי היה שיהיה אחד מראשי גדולי הדורות והמזלות הולכין להם ,ואותה שעה אין חושך גדול מזה ,והקב"ה
הראשונים מהדורות הכי בהירים ,אבל היות כן לא יהיה ,משיח יהיה באותה שעה מעלה את השחר מתוך החושך ומאיר לעולם וכו' ,לכך
איש מאנשי הדור שבו יבא משיח יהיה הגדול הדור של אותו הזמן, נאמר על אסתר על אילת השחר שהביאה השחר מתוך החושך",
הגדול של אותו הדור החשוך ,הוא יהיה המשיח". עכ"ל.
"ובכלל ,כל גדול נחשב תמיד רק לפי הזמן שבו נמצא ,ואיש ויש לבאר דברי המדרש על פי דברי רבינו יונה הנ"ל "כי יהיה
כי יתגדל ויתנשא למעלה מן הדור אשר הוא חי בו ,הגדול הזה הנה החושך סבת האורה" וזה הענין של "עלות השחר" בדברי המדרש
מכנים אותו בשם מיוחד בשם "גדול לא לפי הדור" ,גדול נמדד רק שאין חושך גדול מאותה שעה שלפני עלות השחר ,ואף מתוך אפילה
לפי הדור ,הנה כי המשיח ,יהיה הגדול של הדור הכי חשוך ,וכגדול זו נולד ובא אור היום.
של אותו הדור החשוך ,הרי אנו רואים בהדיא כי החושך קובע מקום בעל ה"פחד יצחק" זצ"ל כשהיה קורא את דברי רבינו יונה
יותר גדול מן אור". הנ"ל 'ויש על הבוטח בשם להוחיל במעוף צוקתו כי יהיה החושך סבת
◆ למה נקרא סומא בשם 'סגי נהור'?? האורה' היה אומר בזה"ל" :כי מי שמאמין ש'יהיה טוב' ,אין זו מידת
הביטחון בשלימות ,כי כל זמן שאינו מאמין כי החושך יהיה 'סיבת'
ומעתיק דברי החפץ חיים (בספרו תורה אור) בלשונו" :ואם האורה ,אין זה בטחון .מה שלפני רגע היה נראה לדבר הכי גרוע ,הוא
יפלא בעינינו ,איך תהיה כזאת פתאום ,כבר כתיב 'מאת ה' היתה זאת יהיה הסיבה לדברים הכי טובים" .זו מידת הבטחון על פי רבינו יונה.
היא נפלאת בעינינו' ,וכל זה ראינו במצרים ,שהיא היתה התחלת
התגלות כבוד מלכותו בעולם ,שקודם זמן הגאולה לא היה שום ניצוץ כדוגמת מכירת יוסף למצרים ,שלכאורה היה הדבר הכי גרוע
אור ,ואדרבה גברה חשכת הגלות ,שהכניסו הכל בעבודתם בחומר ולבסוף נתברר 'כי למחיה שלחני אלוקים' ,עיקר החכמה האלוקית
ובלבנים ,וכל הגוי כולו היו עבדים נרצעים להם ,ומסורים בידיהם מונחת בדברים אלו ,כל מה שמונח בבריאה הוא רק בגזירת העליון
לכל אשר יחפצו ולחצו ודחקו את ישראל ,ולקחו בניהם כמו שכתוב ואין שום דבר יותר מזה.
'את לחצנו זו הדחק ואת עמלנו אלו הבנים'". ולפי"ז יש לבאר הכתוב "כי גדול היום ההוא מאין
"וכן בענין רוחניות קדושת ישראל ,הגבירו כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע" (ירמיה ל ,ז) כי
והשליטו כח הטומאה עליהם עד שהכניסו רבים בעון "...ודאי לא מטעם מעצם הצרה ליעקב תבוא הישועה.
עבודה זרה ,כדאיתא ב'תנא דבי אליהו' "שהיו אומרין שכשתישן על
המשגיח רבי ירוחם ממיר זצ"ל (מאמרים פ' שלח)
לישראל עבדו אלהי מצרים ותוקל עבודתכם" ,ואם כי הארץ אז תקום
כותב בזה"ל" :איפה אנו נוכחים לראות יותר הנהגה,
לא שמעו להם כמבואר שם ,מ"מ כמה נכשלו בזה ,כמו בהקדם ותשקוד
בתוך גילוי של תורה שבכתב אשר נתגלתה לנו בהר סיני
שאמרו הללו עע"ז והללו וכו' ,ופתאום בעצם התגברות יותר על לימודך,
בעצם זיו הארה ,או מתוך הגילוי של תורה שבעל פה
החושך נגלה עליהם מלך מלכי המלכים וגאלם ,והוציאם כי גם אם ב'כמות'
אשר נתגלתה לנו על ידי חז"ל הקדושים בעתות הצרות
מאפילה לאור גדול ,וכן יהיה גם בגאולה האחרונה". יקוים לך הלימוד
והעינויים הכי עצומות ,באפלת הגלות הנורא ,הלא הנה,
כמות אותו הזמן,
"וע"כ לא נתרשל ולא נתרפה מלצפות ולחכות כי בחושך מתראה הנהגה יותר גדולה ,ודאי בהסתר כזה
ואותה המסכת
לישועה ,וכל מה שאנו רואין שהחושך יגביר בעולם מתוך כל אלה היסורים יצא לנו אור תלמוד כזה".
עצמה ,אולם אם
בגוף ונפש ,עלינו לצפות כי יופיע פתאום אור מלכותו הלימוד יבא מתוך ◆ האם שינה על הארץ מביאה את האדם לגדול
יתברך ,וישלח לנו משיח צדקו ,כמו ששלח לנו אז עידון ותענוגים לגאון??
משה עבדו ,וע"י ריבוי נפלאותיו אשר הראה במצרים היא לא תצלח, וממשיך ואומר" :תורה נקנית ביסורים (יעוין ברכות
ע"י משה עבדו ,נתרומם ונתגדל שמו של הקב"ה ושל כן הוא סוד הענין
ישראל בכל העולם". ה ,).כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים
של חיי צער במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה וכו'
וממשיך החפץ חיים בלהט" :וכזאת יראה לנו שהוא בעצם (אבות ו ,ו) ,הנה לישון על הארץ זה סגולה להתגדל לגאון,
הקב"ה גם בגאולה העתידה ,וכמו שאמרו חז"ל במדרש 'סגולה' לגידול ומדוע ,זה ודאי לא מטעם שכשתישן על הארץ אז תקום
ויושע" :אמר להן משה לישראל ,ראיתם כל הנסים ועליה בתורה ,כי בהקדם ותשקוד יותר על לימודך ,כי גם אם ב'כמות'
האלה שעשה לנו הקב"ה בזמן הזה ,כך עתיד לעשות מן החושך באים יקוים לך הלימוד כמות אותו הזמן ,ואותה המסכת
לעתיד לבא בשעה שיגאל את ישראל" .ועוד שם על הדברים הכי עצמה ,אולם אם הלימוד יבא מתוך עידון ותענוגים היא
הפסוק 'ה' ימלוך לעולם ועד'" ,אמר להן משה לישראל, נהדרים ,ומתוך לא תצלח ,כן הוא אמנם סוד הענין ,חיי צער הוא בעצם
ראיתם הנסים והגבורות והנפלאות שעשה לכם הקב"ה, יסורים קונים 'סגולה' לגידול ועליה בתורה ,מן החושך באים הדברים
יותר ויותר הוא עתיד לעשות לכם לעתיד לבא בעוה"ז תורה"... הכי נהדרים ,מתוך יסורים קונים תורה (יעוין ברמב"ם ה'
ובעוה"ב" .ע"כ מדברי החפץ חיים. תלמוד תורה פ"ג הי"ב)".
ובזה אפשר להבין את דברי הגמ' דשבת ,הרי שעיזים מרמז על "מוסר אני לכם סוד גדול ,כי עיקר כוונתו ית' היה באמת ,כי
תוקף הדין( ,עז מלשון עז וקשה) ,ועל כן היתה השאלה מדוע הדין תיקון הבריאה יבא אמנם מתוך חושך ,מתוך הנהגת משפט ,הנהגת
קודם לרחמים ,ותירץ לו כברייתו של עולם שנאמר בו ויהי ערב ויהי טוב ורע של שית אלפי שנין ,גם החושך הוא למען התכלית כי
בוקר ,שכאמור ,אי אפשר לרחמים אלא אם קדם להם הדין ,וכל החושך עצמו הנהו אמנם הנהגה שלימה להנהיג בו עולם מלא".
הדין אינו אלא הכנה לטובה ,וכדאיתא בזוה"ק לית חשוכא אלא מגו
נהורא. והנה רבי ירוחם מוסיף לנו בזה הבנה עמוקה בדברי חז"ל
כדלהלן" :הנה אמרו חז"ל שמשיח יבא בדור שכולו חייב (סנהדרין צח,).
וכך ביאר כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בטעם שכינו מחשכות נוראה כזאת תצא זיו ואור הכי גדול ,ומעתה אם החשכות
חז"ל את הסומא בלשון סגי נהור (מרובה האור) ,ולכאורה מה מקום הכי גדולה סיבה לאור גדול כזה ,הלא בהכרח כי בחושך אור גדול
לשם זה שאינו אלא ההיפך הגמור ממש מן הקצה אל הקצה ,אלא, בו".
שנודע מה שפירשו בהא דכתיב (קהלת ב ,יג) 'יתרון האור מן החושך'
"אמנם הלא חזינן כי מן החושך היותר גדול והחזק ממנו משיח
דלית נהורא אלא דנפיק מגו חשוכא ,וככל שיגדל ויתרבה החושך כך
יבא ,לכאורה היה נאות יותר להיות כי משיח צדקנו יבא בדור מאיר
לעומתו יתרבה האור ,נמצא שהסומא שאינו רואה כלל ושרוי תמיד
ביותר ,כי יבא באחד הדורות הכי מובחרים במאורי אור ,ולבסוף הנה
בחושך עתיד להיות סגי נהור כפשוטו ,כי הרעה אלא הכנה לטובה,
בא יבא בדור חושך ,בדור של אפילה הכי מעורפלת ,וזה הדור ,זה
וכבר מעכשיו ניתן לכנותו בשם נכבד זה כי הוא נידון על שם סופו.
המעורפל בכל אפילה ,הוא הנהו הראש של כל הדורות משיח הנה
בו יבא".
{ב}
