פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — בראשית (2026-10-05)

בעזהשי״ת
פניני התורה
ספר
ליקוטי פנינים מתוך הקובץ הגדול והנפלא
של הגאון הגדול המפורסם
זצוק״ל רבי גרשון שטערן
אבד״ק מ׳ לודאש
תלמידם של בעל מהר״ם שיק ,חתן סופר ,וקול ארי׳ זי״ע
וחתן בעל בית שערים זי״ע
בעהמ״ח ספרי ילקוט הגרשוני י״ב חלקים ועוד
נלקטו ,נערכו ,ונסדרו בס״ד ע״י
חיים יוסף בערנאטה
ברוקלין נ.י.
שנת תשפ״ו לפ״ק
בראשית
להערות והגהות ,ולכל עניני הספר ,נא להתקשר347.224.1477 | P ninei Yalkut H agershuni @ gmail . com :
אנק תישארב תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
ספר בראשית
פרשת בראשית
לא פתח באלף שהוא ארור ,דבלי תורה אין יכולין בראשית ברא אלקים וגו' והארץ
להפוך קללה לברכה ,וא"ש. היתה תוהו ובוהו (בראשית א ,א)
(תנ״ך -פ׳ בראשית -בראשית) spacer
למה בבריאת התורה פתח בבי״ת
ובקבלת התורה פתח באל״ף
בראשית ברא אלקים (בראשית א ,א) נראה לענ"ד על פי דברי [ספר] אמרי שפר להגאון
רבי שלמה קלוגערא מבראד ז"ל ,דבתחלה שהעולם
בזכות שבת דהיינו התלמיד חכם נברא העולם
נברא קודם מתן תורה היה צריך לפתוח בבי"ת
ועיין בבעל הטורים ריש פרשת בראשית שכתב שהוא ברכה ולא באל"ף שהוא ארורב ,אבל כשנתן
בראשית אותיות ירא שבת לומר לך שבזכות שבת התורה ,פתח הקב"ה באל"ף [אנכי] דעל ידי התורה
נברא העולם ,ופלא לכאורה שהרי כאן מפורש יכולין להפוך מדת הדין לרחמים ,לכך יכול לפתוח
בגמרא (יבמות ו א) שאין להתיירא משבתג ,ואם אף באל״ף דאף הארור נהפך לברכה ,עיין שם .והנה
כן היאך רמז לנו הכתוב ירא שבת דמשמע שיש התורה נקראת אור ,כמו שכתוב (משלי ו כג) כי נר
להתיירא מן השבת גופא. מצוה ותורה אור ,ובלי תורה הכל חושך ואפילה.
ובדרך אגדה יש לומר דידוע דתלמיד חכם הוא בחינת וזה שכתוב בראשית ברא אלקים ,שברא העולם
שבתד דלית ליה מגרמיה כלום אלא מה שמכינים לו בבי״ת ,וקשה למה לא נברא באלף? לזה אמר הטעם
סוחרי ארץ ובעלי מלאכה שהם בבחינת ששת ימי -יען והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום
המעשה ,וזה שאמרו ירא שבת דהיינו התלמיד חכם שלא היה עדיין תורה בעולם [היינו אור התורה] ,לכך
מאורות הילקוט
א .מגדולי הפוסקים ,הדרשנים ,והרבנים .רב ומגיד מישרים בעיר בראד .חיבר יותר מ 150-ספרים ,וכתב אלפי תשבות להלכה .נלב״ע תרכ״ט.
ב .ובמדרש רבה (א י) דבר אחר ,ולמה בב' ,שהוא לשון ברכה ,ולמה לא באל"ף שהוא לשון ארירה .דבר אחר ,למה לא באל"ף ,שלא ליתן
פתחון פה לאפיקורסין ,לומר היאך העולם יכול לעמוד שהוא נברא בלשון ארירה ,אלא אמר הקב"ה :הרי אני בורא אותו בלשון ברכה
והלואי יעמוד ,עכ״ל.
ג .מה שמירה האמורה בשבת לא משבת אתה מתיירא אלא ממי שהזהיר על השבת.
ד( .זוהר ח"ג כט ,א) :נפש של תלמידי חכמים נקראת שבת מלכה ,שהיא נפש יתירה של שבת.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה בנק
של אדם בטובתו עשיר בשורו עני ְבְ ֵֵׂשיֹו וכו' ,פירש כמו שאמר ר׳ עקיבא (בבא קמא מא ב) את ה' אלקיך
רש"י מפסידו ממון ומכפר על גופו – פירוש הודו לה' תירא לרבות תלמידי חכמים ,לומר לך שבזכות שבת
כי טוב -הודו לה' שגובה חובתו של אדם בטובתו, דהיינו התלמיד חכם נברא העולם ,כדאיתא בכמה
כלומר בטובה שהשפיע לו תחלה ,כדי לגבות ממנו מקומות בש"ס ,דתלמידי חכמים הם בוני העולם
על ידי זה את חובתו והוא כמו שאמרו רז"ל (ילקוט ומקיימי העולם ובזכותם העולם עומד (אלא דרחוק
תשא) ארך אפים ורב חסד ,משל למלך שהיה חייב לו בעיני שזה יהיה כוונת הבעל הטורים ז"ל וצריך עיון כעת ).
אחד מאה מנה ,שלח עליו שליח ואמר לו בוא ועשה (אגדות הש״ס -מסכת יבמות -דף ו ב)
עם המלך חשבון ,היה מיצר ,שלח עליו שליח אחר
כו' ,מה עשה המלך עמד בלילה ונטל כיס אחד ונתן
לתוכו מאה מנה ,וזרקו דרך החלון ,ועמד וקיבל הכיס,
כשם שציוה הקב"ה לתת מורא למקדש
והתחיל להיות שמח ,ואחר כך שלח עליו שליח אחר, כך צוה הקב"ה לתת מורא לשבת
אמר לו בוא ועשה עם המלך חשבון ,בא ופרע לו מה
בענין מה שכתבתי לעיל (בדף ו) בשם בעל הטורים
שהיה חייב לו ,נמצא זה פורע חובו והמלך נוטל את
בראשית אותיות ירא שבת ,מצאתי דבר חידוש
שלו ,כך הבריות ,עשה אדם עבירה וחייב עליה מיתה,
בספר יראים לר"א ממיץה ז"ל (בסימן צ"ח) שכתב
והקב"ה ממתין לו כו'.
וז"ל :כשם שציוה הקב"ה לתת מורא למקדש כך צוה
ובזה יובנו דברי המדרש (בראשית) מתחלה עלה הקב"ה לתת מורא לשבת שהרי הוקשו זה לזה דכתיב
במחשבה לברוא העולם במדת הדין ,וראה שאין (ויקרא יט ל) את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו ,ומהו
העולם מתקיים ,שיתף עמו מדת הרחמים ,ולא עוד מורא שבת שיחשב אדם בלבבו לכבד את השבת
אלא שהקדים מדת הדין למדת הרחמים ,וצריך ולשמור אותו ולהיות חרד על הדבר ולא מן השבת
ביאור מה ענין השיתוף ומה ענין ההקדם ,כי אם אתה ירא אלא ממי שהזהיר על השבת עכ"ל ,והוא
הניחו שמדת הרחמים משותפת למדת הדין ,איך אם דבר חדש שלא מצינו בש"ס ובמפורשים ,וכעת לא
כן חזרו ואמרו ולא עוד אלא שהקדים כו' ,וגם הדבר נודע לי המקור אשר ממנו שאב רא"מ ז"ל את דבריו
בעצמו צריך ביאור מה יתרון בזה אם הקדים ,ולהנ"ל אלה .ואולי סבירא ליה להרא"מ ז"ל דמורא שבת
אתי שפיר כי ראה הקב"ה שאין העולם מתקיים גם כן נכלל בדרשת חז"ל (יבמות דף ו א) בפסוק את
במדת הדין ,כי לפי מדת הדין הנפש החוטאת שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו וצ"עו ז .
תמות ח"ו כמו שאמרו ז"ל (בילקוט תהלים כ"ה) שאלו (אגדות הש״ס -מסכת יבמות -הערה בדף יד ב)
לחכמה כו' עיין שםח ,ולכן שיתף מדת הרחמים
למידת הדין.
בראשית ברא אלקים (בראשית א ,א)
ואופני השותפות ותועלתה כך הוא ,כי כאשר יש ביד
החוטא איזה דבר לתת בעד נפשו ,אזי יעשו ב' המדות ראה שאין העולם מתקיים במדה״ד ,שיתף עמו מדת
הרחמים ,ולא עוד אלא שהקדימו למדת הרחמים
האלה פעולותיהם גם יחד ,כי המדת הדין תעשה דבר
המשפט ,לקחת דין מאת החוטא ,והמדת הרחמים הודו לה' כי טוב (פסחים קיח א ) הודו לה' שגובה חובתו
מאורות הילקוט
ה .רבי אליעזר ממיץ זצ״ל ,מבעלי התוספות .תלמיד רבינו תם והרשב״ם ורבו של הרוקח הראבי״ה ועוד .חיבר ספר יראים על תרי״ג מצות.
ו .בענין מצות מורא שבת ,ראה בספר סביב ליראיו מהג"ר אהרן וואלקין ז"ל אב"ד פינסק קארלין ,שכתב כדברי רבינו עיי"ש באריכות.
ז .וראה בקונטרס מורא שבת להג"ר ברוך וייסבעקער זצ"ל שהאריך לבאר שיטת היראים ועיין בשו"ת חיי אברהם להג"ר אברהם חיים
שפיטצער זצ"ל (ח"ב סי' י"ז) שמבאר מקור וגדר מצות מורא שבת.
ח .וכן איתא בפסיקתא דרב כהנא (כה ז ):שאלו לחכמה החוטא מהו עונשו ,אמרה להם וחטאים תרדף רעה (משלי יג :כא) .שאלו לנבואה
החוטא מהו עונשו ,אמרה להם הנפש החוטאת היא תמות (יחזקאל יח :ד) .שאלו לתורה חוטא מה עונשו ,אמרה להם יביא אשם ויתכפר
לו .שאלו להקב"ה החוטא מהו עונשו ,א' להם יעשה תשובה ויתכפר לו.
גנק תישארב תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
במחשבה של בריאת העולם כך עלה לפני שעל ידך פעולת ההגנה וההצלה אל גוף החוטא לבלתי יפגעו
תנתן תורה לישראל ואי אפשר לשנות וליתן התורה בו בעצמו ,כמאמר רז"ל (ויקרא רבה פרשה יז אות ד ועוד)
על ידי ר׳ עקיבא וא"ש. אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה.
(אגדות הש״ס -מסכת מנחות -דף כט ב)
והפליגו עוד ואמרו ,ולא עוד אלא שהקדים מדת
הדין למדת הרחמים ,היינו כאשר יקרה כי יהיה
החוטא ההוא מסכן ודל עד שלא יהיה בידו דבר במה
להתפרע ממנו ,הנה השי"ת יעשה עמו צדקה ,ויחון
התחלת הבריאה הוא מציאות הזמן אותו בעושר ,טרם יקחהו לדין ,וזהו ,ולא עוד אלא
וקודם לזה לא היה הזמן כלל
שהקדים מדת הדין למדת הרחמים ,כלומר אשר
במגילה (ט א) איתא כתבו לו כולם בספרם" :אלהים מדת הדין תעשה פעולתה טרם בוא אליו המדת
ברא בראשית וכתב ביערות דבש (דף קעב) כי כבר הרחמים( .מהמגיד ר׳ אברהם בעריש פלאהם בסוף ספרו אבל
עמדו רבים מן אפיקורסים וטענו שהעולם קדמון, יחיד הספד על גאון יעקב מליסא ז"ל).
דלמה לא ברא העולם קודם ,כי הטוב האמיתי לא (אגדות הש״ס -פסחים קט"ז א -הודו לה׳)
יכלה טובו ,ואם כן למה לא הקדים טובו מאז ומקדם.
ובאמת אילו היה הזמן קודם לבריאה ,היה מקום
לשאלתם אבל הזמן הוא ראשון לבריאה כי התחלת
בשעת בריאת שמים וארץ עלה במחשבתו
הבריאה הוא מציאות הזמן וקודם לזה לא היה הזמן ית׳ ,שיתן התורה לישראל על ידי משה
כלל ,ואם כן סגר עליהם המדבר בשאלה זו למה לא
[מנחות כט ב] אמר ליה [ר׳ עקיבא] ,רבונו של עולם
ברא קודם בזמן כי לא היה מקדם זמן כלל ולא שייך
יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי? אמר ליה
לברוא קודם.
שתוק כך עלה במחשבה לפני.
וזהו ענין חכמי ישראל כי כאשר יכתבו בראשית
יש לומר הכוונה על פי מה שכתבתי בחלק הראשון
ברא אלקים יקשה למה לא קודם ויכחישו הכחשת
מזה החיבור במסכת ראש השנה (דף לב א) בהא
העולם קדמון ולכך כתבו אלהים ברא בראשית -
דאיתא שם בגמרא בראשית נמי מאמר הוא ,והוא
פירוש התחלת הזמן הנקרא בראשית ברא ה' והוא
גופא קשיא אמאי כתיב בראשית ולא כתיב ויאמר,
מהנבראים ולא היה מקדם זמן כלל ,ואם כן הקושיא
והבאתי בשם האלשיך והשם משמואלט ז"ל דשמים
נופלת למה לא ברא קודם וא"ש ודפח"חי .
וארץ נבראו במחשבה ולא בדיבור עיין שם.
(אגדות הש״ס -מסכת מגילה -דף ט א)
והנה איתא במדרש בראשית ברא אלקים בשביל
התורה שנקרא ראשית ,בשביל ישראל שנקראו
ראשית ,אם כן בשעת בריאת שמים וארץ במחשבה,
האם שמים נבראו תחילה או הארץ
עלו במחשבתו ית' תורה וישראל ומשה דהיינו שיתן
בית שמאי אומרים שמים נבראו תחלה ואחר כך ארץ התורה לישראל על ידי משה ,ואם כן אי אפשר לבטל
כו' ובית הלל אומרים ארץ נבראת תחלה ואחר כך מחשבה זו וליתן התורה על ידי ר' עקיבא .וזה שאמר
שמים (חגיגה יב א) הקב"ה למשה ,שתוק כך עלה במחשבה לפני ,ר"ל
מאורות הילקוט
ט .חידושי שם משמואל ,חידושים על התורה ועל מסכתות בש"ס ,מאת הג״ר שמואל סליר אב"ד לבוב .י״ל לבוב ,תקע"ז עם הסכמות
רבות ,ביניהן הרה״ק בעל ישמח משה.
י .עי' בס' אמת ליעקב להגר"י קמינעצקי זצ"ל שפירש כן ,אלקים ברא בראשית ,פי' ה"ראשית" עצמו ברא ,דהיינו הזמן.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה דנק
התגבורת היצר הרע ותאות העולם הזה ,האדם קרוב וכתב בספר עיון יעקבאי דבית שמאי אזיל לשיטתו
יותר להפסד מלשכרגי ,ואם כן קשה על מה עשה ה' דסבר נוח לאדם שלא נברא לכך איחר בבריאתם כי
ככה ועל מה שוא ברא את כל בני אדם? (מגילה ה א) אקדומי פורענות לא מקדמינן ,מה שאין
כן בית הלל לשיטתם דסבירא להו (עירובין יג ב) נוח
אבל באמת ישר ה' צורי ולא עולתה בו ,דכבר כתבו
לאדם שנברא לכך סבירא להו דצרכי בני אדם נבראו
התוספות בעירובין שם ,דמה שאמרו נוח לו לאדם
תחלה ,וק"ל עכ"ל.
וכו׳ היינו דוקא בסתם בני אדם אבל צדיק אשריו
ואשרי דורו ,והנה האלקים עשה את האדם ישר ולפי זה צריך לומר דאחר שנמנו וגמרו נוח לו לאדם
בתחלת בריאתודי ונתן לפניו ב' דרכים הטוב והרע שלא נברא והסמיכו בית הלל לדברי בית שמאי ,הכי
וציוהו לבחור בטוב ,אם כן ,אם ישמע האדם בקול ה' נמי חזרו בית הלל והסמיכו לדברי בית שמאי דשמים
הלא אז אשריו ואשרי דורו. נבראו תחלה.
וזאת תורת המסורה בראשית ברא אלקים את ומה מאוד מיושב בזה תמיהת הגאון רבי ישעיה
השמים וכו' ,ועל זה אין קושיא כי המה עומדים לעד פיק ז"ל (תמיד דף לב א) דזקני הנגב השיבו לאלכסנדר
לעולם במדריגה העליונה וטוב שנבראו ,אבל אשר מוקדון שמים נבראו תחלה ,ותמה הגאון הנ"ל מדוע
ברא אלקים אדם על הארץ ,זה נראה חלילה כעוול אמרו כבית שמאי ולא כבית הלל[ .ועיין בספר דברי
בחקו ית' ,ולמה בראו כלל? שאול לכאן שנדחק בזה] ,ולפי הנ"ל ניחא דהא
אחר שנמנו וגמרו נוח לאדם שלא נברא ,גם בית
על זה אמר כי ה' וכסאו נקי ,כי הלא -אשר ברא
הלל הודו לבית שמאי דשמים נבראו תחלה ,וא"ש
אלקים ,היה לתכלית לעשות ,לעבוד את ה' ולעשות
בריוח בעזהי"תבי .
מצותיו ,ואם כן נעשה ,הלא אז אשרינו מה טוב (אגדות הש״ס -מסכת חגיגה -דף יב א)
חלקנו ומה נעים גורלנו ,ובדרושים הארכתי עוד ,ואין
כאן מקומו להאריךוט זט .
(אותיות -אות ב -בריאה) בראשית ברא אלקים (בראשית א ,א)
אם באמת נוח לו לאדם שלא נברא ,על מה
עשה ה' ככה ועל מה ברא את בני האדם?
בראשית ברא אלקים (בראשית א ,א)
גדולי מנחילי התורה נרמזים בפתיחת התורה
במסורה בראשית ברא אלקים וגו'(,דברים ד לב) אשר
ברא אלקים אדם על הארץ (כן איתא בבעל הטורים ריש
בגמרא גיטין (דף נט א) מימות משה ועד רבי לא מצינו בראשית -ובספר ישמח משה מביא עוד) (בראשית ב ג) אשר
תורה וגדולה במקום אחד כו׳ ,מימות רבי ועד רב אשי ברא אלקים לעשות.
לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד.
ונראה לי דהנה אמרו חז"ל בעירובין (יג ב) נמנו וגמרו
משה ,רבי ,ורב אשי הם כותבי מקרא משנה וגמרא, נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא ,דעל ידי
מאורות הילקוט
אי .פירוש על העין יעקב להגאון ר׳ יעקב ריישר זצ״ל בעל שו״ת שבות יעקב.
בי .ועיין מה שכתב רבינו במקומו שם (במס' עירובין דף יג) והרחיב הדברים יעויי"ש ,ועיין בילקוה"ג אגדות הש״ס תמיד (לב א).
גי .ועיין באריכות מה שכתב מהרש״א שם.
די .עיין מה שהבאנו דברי רבינו בפסוק כנים אנחנו (בראשית מב יד) -בענין חזקת כשרות.
וט .ועיין עוד אופנים שכתב רבינו בזה בפניני ילקוט הגרשוני -פנינים לעת מצוא במדור נישואין. .
זט.ועיין לקמן פרשת תזריע מה שפירש רבינו ,ותו"ד שעל ידי זיכוי הרבים זוכה שאין חטא בא על ידו אז טוב לו שנברא.
וראה בדברי רבינו בהשמטות למס' עירובין שכתב לפרש קושיית ספר שיר החיים על פרק שירה שהקשה ,איך נחלקו ב"ש וב"ה הלא
מקרא מפורש הוא (קהלת ד ג) וטוב משניהם את אשר עדן לא היה ,ומפרש רבינו באריכות דאם לומד תורה לשמה שפיר שייך לומר עליו
טוב לו שנברא ,עיי"ש.
הנק תישארב תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
[ואחר כך כתיב] ויעש אלקים את הרקיע ויבדל בין ולכך היה צריך שיהיה אצלם תורה וגדולה במקום
המים אשר מתחת לרקיע ,שהיא תורה שלא לשמה, אחד ,עיין בספר עיון יעקב ובספר יד יוסף שבגליון
כ
ובין המים אשר מעל לרקיע ,שהיא תורה לשמה. העין יעקב בשם תורת חיים בסנהדרין (דף לו) עיין שם.
(מספר מתוק מדבש לר׳ יצחק פרחיאכ ס״ט)
ואמר הגאון ר׳ שמעון סופרזי ז״ל מקראקא ,דמשה,
(תנ״ך -פ׳ בראשית -יהי רקיע)
רבי ,רב אשי ,ורש״י שהוא ראש המפרשים במקרא
משנה וגמרא כולם נרמזים בתחילת התורה בתיבת
בראשית ,דעל משה אמרו חז״ל (בראשית רבה א ד)
בראשית בשביל משה שנקרא ראשית שנאמר (דברים
לימוד החריפות הוא נמשל לאש ולימוד
הבקיאות הוא נמשל למים לג כא) וירא ראשית לוחי וגם יש בתיבת בראשית
אותיות רבי ,רב אשי ,רש״י ,והוא פלא.
במתניתא תנא אש ומים מלמד שהביאן הקב"ה
(אגדות הש״ס -גיטין נט א -מימות משה)
וטרפן זה בזה ועשה מהן רקיע (חגיגה יג א)
וכתב בספר תורה תמימהבכ (פרשת בראשית) ,וענין
הבלילה מאש וממים יש לומר דרומז וכו'גכ עיין שם. יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל
– ופלא שלא ראה שככבר כתב כן המהרש"א בכאן בין מים למים (בראשית א ,ו)
שהכוונה על שם ב' מדותיו הדין והרחמים ששתפן
הקב״ה הבדיל בין תורה לשמה ושלא לשמה
וברא מהן השמים ,עכ"ל.
איתא בגמרא פסחים (דף נ ב) כתיב כי גדול מעל שמים
ויתכן לומר עוד על פי מה שאמרו רבותינו ז"ל
חסדך וכתיב כי גדל עד שמים חסדך? לא קשיא ,כאן
דבחידושי דאורייתא שהאדם מחדש לאמיתה של
העוסק לשמה הוא למעלה מן שמים ,ותורה שלא
דכ
תורה הוא בורא רקיעים חדשים ועל זה נאמר
לשמה הוא עד שמים ולא עד בכללטי .
לברוא שמים חדשיםהכ .והנה פלפולא דאורייתא
נצמח ממה שבוללים חריפות ובקיאות כאחד וזה והנה תורה נמשלה למים כמו שכתוב (ישעיהו נא א) הוי
ענין אש ומים שאמרו חז"ל (תענית ז א) שהתורה כל צמא לכו למים ,וזה שכתוב יהי רקיע וגו׳ שהרקיע
נמשלה לאש דכתיב (ירמיה כג כט) הלא כה דברי כאש, יהא מבדיל בין מים למים ,בין תורה לתורה.
מאורות הילקוט
זי .אב״ד קראקא .בן הגאון החתם סופר זצ״ל ,בעמ״ח שו״ת ודרשות מכתב סופר ,נלב״ע תרנ״ט.
חי .רבי ברכיה אמר בזכות משה שנאמר (דברים לג ,כא) :וירא ראשית לו וכו׳.
טי .וזה לשון הגמרא :רבא רמי ,כתיב (תהלים נֿֿז�ֿ) כי גדול עד שמים חסדך ,ועד שחקים אמתֿֿך�ֿ ,וכתיב (תהלים קֿחֿ) כי גדול מעל שמים
חסדך ,ועד שחקים אמתך .הא כיצד? -כאן בעושין לשמה ,וכאן בעושין שלא לשמה .וכדרב יהודה ,דאמר רב יהודה אמר רב לעולם יעסוק
אדם בתורה ומצות אף על פי שלא לשמה ,שמתוך שלא לשמה -בא לשמה.
כ .כן הובא ד״ז בפנינים יקרים.
אכ .״המגיד הירושלמי״ ,תלמיד בעל רי״ט אלגאזי בירושלים והי׳ שד״ר בשליחות הכוללים בירושלים לטורקי׳ ולאיטלי׳ .נלב״ע תקנ״ח.
בכ .להג״ר ברוך עפשטיין מפינסק ,בנו של הגאון בעל ערוך השולחן זצ״ל ,מח״ס תורה תמימה ,ברוך שאמר ,תוספות ברכה ומקור ברוך.
נלב״ע תש״ב (משוער). .
גכ .וענין הבלילה מאש וממים ,י"ל דרומז למ"ש באגדות דמדת הדין נמשלה לאש ומדת הרחמים למים ,ואמרו באגדות [ב"ר ס"פ י"ב]
ראה הקב"ה שאין העולם מתקיים במדת הדין עמד ושתף אליה מדת הרחמים ,וזהו שאמר שהביאם הקב"ה לשתי אלה המדות ושתפם
ביחד וברא העולם ,ואין להאריך עוד ,עכ״ל.
דכ .ע״פ ישעי׳ (סי יז) כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה.
הכ .עיין של״ה הק׳ שער האותיות -כוונת האכילה :ומאחר שכתב בזוהר בפרשת בראשית (ח"א ד ,ב) ר' שמעון פתח ,ואשים דברי בפיך
(ישעיה נא ,טז) ,כמה אית ליה לבר נש לאשתדלא באורייתא יממא ולילא ,בגין דקודשא בריך הוא ציית לקולהן דאינון דמעסקי באורייתא,
ובכל מילי דאתחדש באורייתא על ידא דההוא דאשתדל באורייתא ,עביד רקיע חדתא ,עד כאן לשונם .הרי נשמע מזה המאמר ,דמי
שמחדש דברי תורה בורא שמים חדשים ,על כן אמרתי עם לבי אותן הדברים שחנני אלהים לדרוש מלבי לסמוך אותם על ענין מראה
הסולם שראה יעקב ראשו מגיע השמימה ,אולי אבנה גם אנכי לזכות בדברי תורה לברוא שמים חדשים ,בחידוש הזה שאחדש לכם ,עכ״ל.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה ונק
נאמר את המאור הגדול לממשלת היום ומה תלמוד ונמשלה למים דכתיב (ישעיה נה א) הוי כל צמא לכו
לומר ולמשול ביום ובלילה ,אלא אלו הצדיקים שהם למים ,ושניהם אמת דלימוד החריפות הוא נמשל
שולטים במה שנברא להאיר ביום ובמה שנברא לאש ולימוד הבקיאות הוא נמשל למים ,וזה שאמרו
להאיר בלילה הדא הוא דכתיב (יהושע י יג) וידום אש ומים מלמד שהביאן הקב"ה וטרפן זה בזה ועשה
השמש וגו׳. מהן רקיע ,והבן.
(אגדות הש״ס -מסכת חגיגה -דף יג א)
והנה מבואר לקמן בילקוט בשם פרקי דר׳ אליעזר
הטעם שהעמיד יהושע את החמה ,משום דעשו
יקוו המים מתחת השמים אל מקום
מלחמה בערב שבת וראה בצרתם של ישראל שלא
אחד ותראה היבשה (בראשית א ,ט)
יחללו את השבת ,על כן פשט את ידיו לאור השמש
ולאור הירח והזכיר עליהם את השם ועמד כל אחד על ידי עסק התורה לשמה נזכה לגאולה
ואחד במקומו ל”ו שעות עד מוצאי שבת ,עיין שם.
ולפענ״ד נראה רמז בזה -שאם ילמדו ישראל תורה
וזה שכתוב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו, לשמה אזי יגאלו מן הגלות שנמשל לים כמו שכתוב
כלומר ,על ידי התורה תוכל להגות (מלשון דיבור כמו (ישעיה יז יב) המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון
[תהלים ל”ה] ולשונו תהגה) יומם ולילה ,אימתי יהיה יום וכמו שכתוב (תהלים קכד ד) אזי המים שטפונו וגו׳
ואימתי יהיה לילה ,ויהיה יכולת בידך לעשות מלילה וכאלה הרבה במקרא ,ובזמן שעוסקים בתורה שלא
יום ,אמנם לא תעשה זאת לכבודך למען ספר שמך לשמה אז נחלק כוונתם לכמה כוונות ,אחד בשביל
בכל הארץ ,כי אם למען תשמור לעשות ככל הכתוב כבוד ואחד בשביל ממון וכדומה .אבל אם לומדים
בו ,דהיינו שלא יחללו ישראל את השבת ,כי אז לשמה ,אז הכל הולך אל מקום אחד לעשות נחת רוח
כשתעשה זאת לכבודו ית’ בודאי תצליח את דרכך להבורא יתברך.
ואז תשכיל ,וא”ש.
(תנ״ך -יהושע -א ח) והנה נמשלה התורה למים כנודע ,וזה שכתוב יקוו
המים -דהיינו התורה -אל מקום אחד ,אז ותראה
היבשה ולא יעבור עוד על נפשנו המים הזידונים ,כי
אם נגאל גאולה שלימה במהרה בימינו אמן כיה״ר -
והעוף ירב בארץ (בראשית א ,כב)
ודו״ק היטב כי נכון הוא בעזהי״ת.
כאשר נעסוק בתורת ה' גם אנחנו נתפרנס (אותיות חלק ג׳ -מכתבים -סי׳ י
שלא בצער כמו הבהמה והעוף
מסורה ג' [פעמים] והעוף( ,עיין בעל הטורים פרשת ולמשל ביום ובלילה (בראשית א ,יח)
בראשית) (בראשית א כב) והעוף ירב בארץ( ,בראשית מ
יז) והעוף אוכל אותם מן הסל( ,ויקרא יא מו) זאת תורת ע”י התורה יוכלו הצדיקים להגות אימתי יהי׳ יום
הבהמה והעוף. ואימתי יהי׳ לילה ,והיכולת בידם לעשות מלילה יום
לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה,
ואמרתי ,דהנה מבואר בפסחים (מט א) דזאת תורת
למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את
[הבהמה והעוף] ,היינו במי שעוסק בתורת ה',
דרכך ואז תשכיל (יהושע א ,ח)
כדאיתא שם ,רבי אומר עם הארץ אסור לאכול בשר
שנאמר (ויקרא יא מו) זאת תורת הבהמה והעוף ,כל נראה לי הכוונה דהנה איתא במדרש על פסוק
העוסק בתורה מותר לאכול בשר בהמה ועוף ,וכל (בראשית א יח) ולמשול ביום ובלילה -הלא כבר
זנק תישארב תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
יוחאי תמיה אני האיך נחלקו אבות העולם בית שאינו עוסק בתורה אסור לאכול בשר בהמה ועוףוכ .
שמאי ובית הלל על בריית שמים וארץ וכו' ,וכתב
אלא שהרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי
שם בפירוש נבחר מפניניםטכ בשם מגלה עמוקות
(אופן עד) וז"ל ,קראן אבות העולם משום שבתחלת והנה איתא בסוף קידושיןזכ ר׳ שמעון בן אלעזר
הבריאה אמר הקב"ה נעשה אדם בצלמנו תיבת אומר ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות
נעשה נוטריקון נ׳מלך ע׳ם ש׳מאי ה׳לל שהם כלל כל ומתפרנסים שלא בצער ,והלא לא נבראו אלא
נשמות הצדיקים ,והן הן ממש אבות העולם ,שמאי לשמשני ,ואני נבראתי לשמש את קוני ,אינו דין
משמאל המרכבה הלל מימן המרכבה ,עכ"ל ע"ש. שאתפרנס שלא בצער? אלא שהרעותי את מעשי
(ועיין בסוף ספר דבש לפי מהגאון חיד"א ז"ל בקונטרס פה אחד וקפחתי את פרנסתי ,עיין שם.
פי' על הגדה של פסח בפיסקא מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו
וזהו כוונת המסורה ,והעוף ירב בארץ ,שהם הרבה
כו' מה שכתב בזה).
בעולם ,ואף על פי כן והעוף אוכל אותם מן הסל,
(אגדות הש״ס -חלק שלישי -מסכת עדיות)
כלומר פרנסתם מוכנת להם שלא בצער שלא
ביגיעה ,ואנו מתפרנסים בצער ,אמנם זאת תורת,
ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם כאשר נעסוק בתורת ה' גם אנחנו נתפרנס שלא
אלהים ברא אתו (בראשית א ,כז) בצער כמו הבהמה והעוף ודו"ק.
(תנ״ך -אחרי פרשת אמור -דרוש לשבת שובה)
טעם למה מזמרים לחתן בשבת לפני
החתונה ״אחד יחיד ומיוחד״
נעשה אדם בצלמנו כדמותנו (בראשית א ,כו)
נראה לפענ״ד על פי דברי רש״י ז״ל בפסוק לא טוב
היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו (בראשית ב למה נקראו שמאי והלל אבות העולם
יח) שלא יאמרו שתי רשויות הן ,הקדוש ברוך הוא
[עדיות פרק א משנה ד] ולמה מזכירין את דברי
יחיד בעליונים ואין לו זוג ,וזה בתחתונים ואין לו זוג
שמאי והלל כו' ללמד לדורות הבאים שלא יהא אדם
עיין שם.
עומד על דבריו שהרי אבות העולם לא עמדו על
וזה שכתוב ויברא אלקים את האדם בצלמו דבריהם – עיין בספר שושן עדות מהגאון ר' וואלף
בצלם אלקים ברא אותו ,אם כן כשלא יהיה לו זוג, באסקאוויץחכ על מסכת עדיות מה שכתב הוא ז"ל
בנקל לטעות בו ולעשותו אלוה ,על כן זכר ונקבה ליתן טעם על פי נגלה למה נקראו שמאי והלל "אבות
ברא אותם. העולם" .ולבסוף כתב :ועל דרך האמת ידוע ששמאי
והלל הן הן זרועות העולם והן הן האבות של כל
ובענין זה ראיתי במעגלי צדקל על התורה שנתן טעם
העולם ,והמשכיל יבין.
על מה שמזמרים לפני החתן בשבת שקודם החתונה
אחד יחיד ומיוחד וכו׳ משום דלכך נתן השי״ת זוג ועיין בבראשית רבה (פרשה א) אמר ר׳ שמעון בן
מאורות הילקוט
וכ.עיין פניני ילקה״ג -פניני הדרוש שם מאמר שובה ישראל עד ה׳ אלהיך הבאנו דרשת רבינו במילואו ,ומבאר בזה מה שאומרים ״על חטא
שחטאנו לפניך במשא ובמתן ...במאכל ובמשתה.
זכ .בבלי קידושין (פרק ד משנה יד) ירושלמי קידושין (פרק ד הלכה יב).
חכ .בנו של הגאון בעל מחצית השקל זצ״ל .עמיתו של רבינו החתם סופר .בעמ״ח סדר משנה על הרמב״ם ועוד .נלב״ע תקע״ח.
טכ .לרבי חנוך זונדל מביאליסטאק זצ״ל .מגדולי חכמי פולין .בעמ״ח עץ יוסף ,ענף יוסף ויד יוסף .נלב״ע תר״כ.
ל .להרה״ק רבי מנחם מנדל פאנעטה זצ״ל מדעעש בן רבי יחזקאל זצ״ל בעל מראה יחזקאל ,ותלמיד החתם סופר והישמח משה זצ״ל,
נלב״ע תרמ״ה.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה חנק
להקדוש ב"ה במעשה בראשית. לאדם כדי שידעו הכל שהקדוש ברוך הוא אחד יחיד
ומיוחד ,ולא יטעו ח״ו דיש ב׳ רשויות ,ומנהג ישראל
ולכן מזמר עליו החזן 'אחד יחיד ומיוחד’ ,ומכריז,
תורה היא ,ודפח״ח.
שהבורא ית' הוא 'אחד יחיד ומיוחד' ,ואין החתן (תנ״ך -פ׳ בראשית -ויברא)
שותף לו ,וק"לאל .
צוה ה׳ לישא אשה ולפרות ולרבות כדי
(אגדות הש"ס -השמטות וחידושים למס׳ שבת -אות טו) שעל ידי כן יתוודע כי הוא ה׳ ואין עוד
לא תהו בראה לשבת יצרה אני ה׳ ואין עוד (ישעיה
מה ,יח).
פרו ורבו ומלאו את הארץ
וכבשה (בראשית א ,כח) יבואר על פי פירוש רש”י ז”ל בפרשת בראשית פסוק
לא טוב היות האדם וגו׳ שלא יאמרו שתי רשויות הן
למה ממתין הקב״ה עד כ׳ שנה שינשא ואז כועס הקב”ה יחיד בעליונים ואין לו זוג וזה בתחתונים ואין
לו זוג עיין שם.
בגמרא קידושין (כט ב) עד עשרים שנה יושב הקב”ה
ומצפה לאדם מתי ישא אשה ,כיוון שהגיע עשרים וזה שכתוב כאן לא תוהו בראה לשבת יצרה ,שצוה ה׳
ולא נשא ,אומר תיפח עצמותיו. לישא אשה ולפרות ולרבות כדי שעל ידי כן יתוודע
כי אני ה׳ ואין עוד ולא יאמרו ח”ו שתי רשויות
...ובספר מקרי דרדקי (פרשת בראשית) מהגאון ר' הילל
הן וא”ש.
ל"ש [ליכטנשטיין] ז"ל מקאלאמעאבל כתב דהנה
(תנ״ך -ישעיה מה ,יח)
אשה פטורה מפריה ורביה משום דכתיב וכבשוה
[ודרשו חז״ל] איש דרכו לכבש ואין דרכה של אשה במה שמזמר ׳אחד יחיד ומיוחד׳ ,מכריז
לכבש ופירש רש"י בקידושין (לה א) איש דרכו לכבש שהבורא ית' הוא יחיד ,ואין החתן שותף לו
את הארץ במלחמה ואין דרכה וכו' נמצא דחיוב פריה וכתב רבינו :ובסעודת אירוסין אחד אמרתי ,דלכך
ורביה תלוי בכיבוש במלחמה ,ופחות מבן עשרים מזמר החזן לחתן בעת שעולה לתורה בשבת שקודם
שנה אינו יוצא לצבא ,לכך ממתין הקב"ה עד כ' שנה החתונה' ,אחד יחיד ומיוחד'.
דאז מתחיל עיקר החיוב דפריה ורביה.
...דלכאורה גם החתן נעשה שותף להקדוש ב"ה
שוב ראיתי בשל"ה הקדוש ז"ל (בחלק תורה שבכתב במעשה בראשית ,דהקדוש ברא העולם והחתן
סוף פרשת תולדות) שכתב מה שאמרו תיפח עצמותיו, מקיימו .דלולא שנושאין אשה ומולידים בנים ,היה
הענין כי האשה היא עצם מעצמות האיש ואינו מתוקן העולם חרב .וכמאמר הכתוב (ישעיה מה ,יח) 'לא תוהו
עד שנושא אשה והיו לבשר אחד ,ואם לאו תיפח בראה לשבת יצרה'.
עצמותיו כי הוא חסר עצם ,ומה שנתנו זמן כ' שנה
אך ,התינח אם נושא אשה בכדי לקיים המין .אבל
כי אז נקרא איש יוצא צבא ,ורמז לזה גם כן בפרשת
באמת אין מתכוין לזה ,דאם כן ,למה מבקש נדוניא,
בראשית פרו ורבו וגו' וכבשוה וגו' ואמרו רז"ל האיש
ובלי נדוניא אינו נושאה,
שדרכו לכבוש מצווה על פריה ורביה ,ודרכו לכבוש
במלחמה הוא מבן כ' שנה ,עכ"ל הטהור. אם כן הוי ממש כמו הדיין שלוקח שוחד ואינו שותף
מאורות הילקוט
אל .לקטע זה העיר לי ידידי הרה״ג ר׳ יעקב יהושע בוים שליט״א ,עורך הגליון נחלת יעקב יהושע ,והבאנו דבר זה בפניני ילקה״ג -פנינים
נבחרים מנהגי ישראל.
בל .מגדולי תלמידי החתם סופר זצ״ל .מגדולי הלוחמים נגד ההשכלה והרפורם .בעמ״ח משכיל אל דל ועוד .נלב״ע תרנ״א.
טנק תישארב תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
ולאכול בשר אך כל ירק עשב יאכלו יחדיו כולם ,וכן (וזה זמן רב שכתבתי בגליון החומש עם תורה תמימה פרשת
פירש רש״י בסנהדרין דף נט ,ועל זה כתב הרמב״ן: בראשית דשם כתב התורה תמימה באות ס"ה טעם הנ"ל על
ואינו כן ,אבל נתן לאדם ולאשתו כל עשב זורע זרע הא דחיוב פריה ורביה מתחיל מבן עשרים דכבר קדמו בשל"ה
וכל פרי עץ ,ולחית הארץ ולעוף השמים נתן כל ירק הקדוש סוף פרשת תולדות יע"ש).
עשב לא פרי העץ ולא הזרעים ,ואין מאכלם יחד
(אגדות הש״ס -מסכת קידושין -דף כט ב)
כולם בשוה ,אך הבשר לא הורשו בו עד בני נח כדעת
רבותינו והוא פשוטו של מקרא ,עיין שם.
ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב
וכן כתב רבינו יונתן אייבשיץ ז״ל בספר תפארת יונתן
זרע זרע.. .לכם יהיה לאכלה (בראשית א כט)
(פרשת בראשית) וז״ל: spacer
...והטעם ,כי אין ראוי לאדם ולבהמה לאכול באבוס אמאי הותר לנח לאכול דגים אחר
המבול -הא לא נצולו בזכות נח
אחד ,ולכך אז לא הותר לבהמה רק לאכול מעשבים, spacer
ולאדם מפרי העץ .אמנם אחר המבול שפרץ היונה בספק כלי חמדהגל על התורה מהגאון מדוואהרט
הגדר ,והנה עלה זית טרף בפיה ,הותר לבני נח בשר, נ״י (בפרשת בראשית) הקשה על טעם הרמב״ן ז״ל
עכ״ל התפארת יונתן ז״ל. בפסוק הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע שכתב
דלאדם הראשון לא הותר לו להמית בריה משום
אמנם הרמב״ן ז״ל מיאן לומר כטעם הנ״ל דלכך
דהם גם כן קצת בני מעלה ,אבל מנח ואילך אחר
הותר אחר המבול לבני נח בשר ,יען דפרצה היונה
המבול כיון דניצולו בזכותו ,לכן נתן להם השי״ת זכות
הגדר ואכלה מפרי העץ ,ממילא צריך האדם לאכול
לשחוט ולאכול.
בשר כדי שלא יהיה מאכל האדם והבעלי חיים
בשוה ,דלפי הטעם הזה היה סגי שיאכל האדם וקשה ,הא מבואר בסנהדרין (נט ב) דגם דגים היו
בשר דגים ,שלא נאסר לאדם הראשון בפירוש ,אבל אסורים לאדם הראשון ,מדפריך שם על רב -מיתבי
בשר חיות הארץ שנאסר לאדם הראשון בפירוש, (בראשית א כח) ורדו בדגת הים -מאי לאו לאכילה,
מדכתיב לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ ,ולא חית ותרצינן לא למלאכה [אבל אכילה אסור] ,עיין שם,
הארץ לכם ,כדאיתא בסנהדרין (דף נט) מנלן להתיר ועל דגים לא נגזר כלל בשעת המבול לפי דהם לא
לבני נח אחר המבול. השחיתו דרכם כמו שכתב הר״א מזרחי בפרשת נח
וכן כתבו שאר המפרשים ,ואם כן דגים לא נצולו
לזה נתן הרמב״ן ז״ל טעם דחיות הארץ ניצולו בזכותו
בזכות נח ,ואם כן אמאי הותרו דגים אחר המבול ,עד
ומותרים לאכלו ,אבל הדגים שלא נאסרו לאדם
כאן הקושיא.
הראשון בפירוש ,פשיטא דהם מותרים אחר המבול,
(וכבר כתבתי בזה ספרי ילקוט הגרשוני על [יורה דעה] הלכות
דכיון שפרצה היונה הגדר ואכלה מפרי העץ ,הותר טריפות דף מ״ב עיין שםדל ).
האיסור שנאסר לאדם הראשון שלא יאכל אלא
עשב ופרי עץ ,וא״ש ודו״ק. אמנם כעת נראה לי ,דהנה הרמב״ן שם הביא מה
(אגדות הש״ס -מסכת זבחים דף קיג א) שפירש רש״י לא הרשה לאדם ואשתו להמית בריה
מאורות הילקוט
גל .להג״ר מאיר דן פלאצקי זצ״ל .תלמיד הגאון ר׳ חיים אלעזר וואקס בעל נפש חיה ,ולהגאון ר׳ יעקב יהושע מקוטנא זצ״ל .אבד״ק
דווהארט מח״ס כלי חמדה עה״ת וחמדת ישראל על הש״ס ורמב״ם .נלב״ע תרפ״ח.
דל .שהביא דברי הרמב״ן בזה ומה שביאר האלשיך בדבריו שלאדם ולאשתו נאסר הבשר כי המה חטאו והיו סיבת מיתת כל חי ,אך נח
עשה מצות קונו והחיה את כל הבעלי חיים ,יעדיף עליהם ויאכלם הוא וכל זרעו ,כי הכשרון הוא מעדיף את האדם על הבעלי חיים ,ולכן
הטיבו אשר דברו רז״ל באמרם (פסחים מט ב) עם הארץ אסור לאכול בשר ,כי מותר האדם מן הבהמה אין ,עכ״ל וא״ש ודוק .עכ״ל שם.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה סק
כן כאן דכתיב ואדמה על ראשו ,הוי ליה לכתוב ועפר
וייצר ה' אלקים את האדם עפר
על ראשו דהא כבר נבדל מהאדמה ,אלא על כרחך
מן האדמה (בראשית ב ,ז)
שמע מינה אדם גופיה אדמה ,ועפר שבראש האדם
עדיין קרויה אדמה יען שהוא מחובר להאדם שהיא כל חיות האדם ,הוייתו ויצירתו היתה לנטות
גופיה אדמה ,וכן קיימא לן להלכה דנמצא קן בראשו מהחומר להצורה ולעשות שתהא קיימת לנצח
של אדם חייב בשילוח כדאיתא ברמב"ם וטור
תיקן הקב"ה עפר זו חומרו ,ונתן בו נשמת חיים
ושולחן ערוךהל .
נבדלת ,והוא הצורה ,באופן שיש לו בחירה לנטות או
(אגדות הש״ס -מסכת חולין -דף קלט ב)
לחומר או לצורה ,אמנם ,ויהי האדם לנפש חיה ,ירצה
כל החיות אדם היתה הכוונה רק לעשות שתהא חיה
ומעץ הדעת טוב ורע לא ונצחיית וקיימת ,וזהו תכלית הווייתו ויצירתו.
תאכל ממנו (בראשית ב ,יז) (כליל תפארת דרוש ט"ו בשם מהר"י אדרבי)
(תנ״ך -פ׳ בראשית -וייצר)
אדם הראשון לא אמר זה בבחינת
אחטא ואשוב אלא באופן המותר
כתב באבן עזרא דמלת ממנו בא להוסיף אפילו
עפר שבראש האדם עדיין קרויה אדמה יען
מעט ממנו ,וזה דלא כמו שכתב בספר ידי משה על שהוא מחובר להאדם שהיא גופיה אדמה
המדרש (בראשית רבה פ' יט) אכלתי ואוכל עוד ,דאדם
[חולין קלט ב] אמר ליה פפונאי לרב מתנה ,מצא קן
הראשון התנצל שאכל חצי כזית וחצי שיעור מותר
בראשו של אדם מהו ,אמר להו (שמואל ב ,ד יב) ואדמה
עיין שם( ,ובלאו הכי ידי משה כבדים ,דהרי כתב הרמב"ם
על ראשו .פירש רש"י ואדמה על ראשו .אף על פי
(בפרק ט מהלכות מלכים) שלא ניתנו שיעורין לבני נח ,ואין כאן
שהיה בראשו לא אבדה שמה ,שמע מינה אדם גופיה
מקומו להאריך) – ועל המדרש הנ"ל יפה כתב בספר
אדמה הוא מדלא אבדה את שמה דלא קרויה עפר
ארץ חמדה ,דכוונת אדם הראשון אכלתי בכוונה זו
והשתא נמי על הארץ קרינא ביה –
לאכול עוד ,ולא על דרך האומר אחטא ואשוב ,אם כן
מהני תשובה על חטאי ,ודו"ק היטבול . ביאור דבריו ,כי עפר הארץ כל זמן שהוא מחובר
לסדנא דארעא נקרא אדמה ,ורגב הנפרש ונבדל
מהארץ יכונה עפר ,וכמו שכתוב בפרשת בראשית
(ב ז) וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ,אם
מאורות הילקוט
הל .והעיר רבינו :אלא דלפי זה קצת קשה לשון הכתוב בפרשת בראשית (ג ט) בזעת אפך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת
כי עפר אתה ואל עפר תשוב ,ולפי הנ"ל הוי ליה למימר כי אדמה אתה ואל אדמה תשוב ,וצ"ע.
ול .בהערות תחת הקו בסוף משלי כתב רבינו ,וז״ל :בפסוק ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו ,וכ' האבן עזרא דמלת ממנו ר"ל אפילו
מעט ממנו ,ונלע"ד דמ"ש בס' החינוך לרא"ה ז"ל מצוה ח' שלא להותיר "כלום" מבשר הפסח וכו' שנא' לא תותירו ממנו ,ג"כ מלשון "ממנו"
יליף לי' דמשמעות ממנו אפילו מעט ממנו ,ומה"ט לא כ' הרמב"ם שיעור במותיר ,ולא כמ"ש במנחת חינוך דטעמי' דרמב"ם משום דבנותר
אין לוקין וא"ש בלא"ה אסור מה"ת ,עיי' במפתחות והערות לתשו' מוצל מאש סי' נ"א שהשיג עליו בזה ,אלא טעמי' כמ"ש משום דכתיב
ממנו .ועיי' ברמב"ם רפ"ה מה' איסורי מזבח דאיסור הקטרה שאור ודבש בכל שהו וכתב הלח"מ דהוא מצד איסור חצי שיעור ,ומנחת
חינוך מצוה קי"ז השיג עליו דכאן ל"ש חזי לאיצטרופי בכדי אכילת פרס דאין הקטרה פחות מכזית וצריך דוקא להיות הכזית בבת אחת,
ולפי"ז י"ל דהרמב"ם נמי מתיבת לא תקטירו "ממנו" יליף דמשמע אפילו מעט ממנו .והנה מצינו בקרא פ' צו גבי פיגול ,והנפש האוכלת
ממנו עונה תשא ,י"ל ג"כ מתיבת ממנו דאסור אפי' בכל שהו ,ונ"מ אליבא דר"ל דחצי שיעור מותר מה"ת י"ל בפיגול מודה או אפילו לדידן
לענין ח"ש בתערובת ,דלא מיתסר מה"ת אלא היכי דמפורש איסור חצי שיעור להדיא בקרא (עיין ליקוטי שלמה חולין צ"ח ע"א ברש"י
ד"ה לא תזלזל) –.
ועיין במנחת חינוך מצוה ק"ח שכתב דהסך משמן המשחה בפחות מכזית שמן תליא בפלוגתא אם בדבר שאינו אכילה אסור ח"ש ,ולהנ"ל
י"ל כיון דכתיב ואשר יותן "ממנו" על זר כ"ע מודים דח"ש אסור ממשמעותא דממנו ,וכמו כן י"ל דלאו דשלא להוציא דמי מע"ש אלא
בצורכי אכילה ושתי' שנא' לא נתתי "ממנו" למה ,דהאיסור הוא אפי' בכל שהו מדכתיב ממנו כנלע"ד בכל זה. .
אסק תישארב תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
אדם מה אסון האמור בידי אדם פטור מן התשלומין שהאדם לא יחקור מפני מה צדיק ורע
לו וכו׳ כי בזה עלול לכפירה
אף אסון האמור בידי שמים פטור מן התשלומין וכו׳
ורבא מפרש טעמא שאמרה תורה כרת שלי כמיתה ובספר עוללות אפריםזל כתב רמז בפסוק זה ומעץ
שלכם ,מאי בינייהו זר שאכל תרומה שחייב מיתה הדעת ״טוב ורע״ [לא תאכל ממנו] כלומר שלא
בידי שמים ,לאביי פטור [מתשלומין] לרבא חייב, תחקור לדעת ענין ההנהגה העליונה מפני מה רשע
שדוקא כרת פוטר מתשלומין ולא מיתה בידי שמים, "וטוב" לו צדיק "ורע" לו ,כי ביום אכלך ממנו מות
ומקשה הגמרא לאביי נמי מדאגבהה קנייה[ ,אבל] תמות על ידי שתפול ברשת הכפירה בהשגחה ר"ל,
מיתה לא מיחייב עד דאכיל ,עיין שם בגמרא .ואם ותיאבד מן העולם.
(תנ״ך -פ׳ בראשית -ומעץ הדעת)
כן הכא נמי אדם הראשון מדאגבהה קנייה ונתחייב
בתשלומין[ ,אבל] מיתה לא מיחייב עד דאכיל.
ביום אכלך ממנו מות תמות (בראשית ב ,יז)
ועוד תירץ אליבא דרבא דסובר כרת פטור
[מתשלומין] ולא מיתה בידי שמים ,והנה איתא כיון דקיי״ל אינו מת ומשלם אם כן
במסכת שבועות (יג א) -חמורות ,חייבי מיתות בית למה נקנס אדם הראשון במיתה
דין וחייבי כריתות -קלות ,חייבי מיתה בידי שמים,
[מסכת שבת דף נה א] אמרו מלאכי השרת לפני
ועוד אמרינן במסכת כתובות (לח ב) חידוש הוא
הקדוש ברוך הוא ,רבונו של עולם למה קנסת מיתה
שחידשה תורה בקנס ,וזהו קושיית מלאכי השרת
על אדם הראשון ? אמר להם מצוה קלה צויתיו
מפני מה קנסת מיתה על אדם הראשון ,פירוש -
ועבר עליה.
שודאי מיתה זו בתורת קנס הוא ,דאם מיתה מן הדין
-למה מת ומשלם ,אלא ודאי קנס הוא וקנס חידוש לכאורה קשה וכי לא ידעו מלאכי השרת מקרא מלא
הוא ולכך מת ומשלם ,ואם כן כיון שלא היה חייב מן בתורה ביום אכלך ממנו מות תמות?
הדין למה קנסת עליו?
(ועיין מה שכתב בזה בעץ יוסף ובענף יוסף בשם ספר מיני
והשיב להם הקב״ה המיתה מן הדין היה חייב ולא תרגימא ובשם ספר קול נהי ב׳ תירוצים ,וכולן שוין לטובה).
בתורת קנס כלל ,והא דמת ושילם ,לזה אמר מצוה
ובספר דורש לציוןחל דרוש י״א הביא בשם [בעל] מגן
קלה צויתיך -פירוש שאין על מצוה זו מיתת בית
אברהם בספרו שמן ששון (פרשת בראשית) שהקשה
דין ולא כרת שזהו מהחמורות ,רק מהקלות שחייב
על מה דאיתא דבחטא אדם הראשון נתמעטו
בהם מיתה בידי שמים ,ולכן מת ושילם ,שמיתה בידי
המאורות ,ונתחייב לשלם שבעתייםטל .והקשה המגן
שמים אינו פוטר מתשלומין כדעת רבא .עיין שם
אברהם הא אין אדם מת ומשלם (סנהדרין ח ו)?
בספר שמן ששון שהאריך ,ודפח״ח עכ״ל.
ותירץ ב׳ תירוצים על פי סוגיא דכתובות (ל א) דרבי
(ועיין בספר בינה לעתים דרוש ע״ד בסופו גם כן פירוש נחמד
נחוניא בן הקנה היה עושה יום הכפורים כשבת
במאמר זה)
(אגדות הש״ס -שבת נה א -אמרו) לתשלומין ,ומפרש אביי טעמא -נאמר אסון בידי
מאורות הילקוט
זל .לבעל כלי יקר זצ״ל.
חל .להג״ר יחזקאל לנדא בעל נודע ביהודה זצ״ל ,אב״ד פראג ,נלב״ע תקנ״ג.
טל .רבי לוי בשם רבי נזירא אמר :שלושים ושש שעות שמשה אותה האורה .שתים עשרה של ע"ש ,ושתים עשרה של ליל שבת ,ושתים
עשרה של שבת ,כיון שחטא אדם הראשון בקש לגנזה ,חלק כבוד לשבת ,שנאמר :ויברך אלהים את יום השביעי .ובמה ברכו? באור וכו׳.
(בראשית רבה יב).
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה בסק
מחסורו זה הבית ,אשר יחסר זה מטה ושלחן ,לו זו
לא טוב היות האדם לבדו אעשה
אשה וכן הוא אומר אעשה לו עזר כנגדו (כתובות סז ב).
לו עזר כנגדו (בראשית ב ,יח)
כתב בספר גור אריה על רש"י פרשת ראה ,שהאשה
מיוחדת לו יותר מכל הקנינים ,ולפיכך דרשו ,לו הקב״ה עשה את האשה ההיפך מן הבעל
ועי״ז נעשית לו לעזר בצרכי הבית
לרבות אשה ,עכ"ל.
עיין בזה בספר אפריון על התורה.
די מחסורו אשר יחסר לו
ובצרור המורמ פירש אעשה לו עזר כנגדו ר"ל הפכיי
(ובספר לחמי תודה מהגאון מהר"ץ [צבי הירש] לוי
לו .כי הוא [הבעל] יש לו לצאת ולהשתדל בימים
איש הורוויץאמ זצ"ל כתב בדרך הלצה ,דקשה איך
ובמדברות בעסקי פרנסתו ,והיא [האשה] יושבת
אפשר ליתן לאדם די מחסורו אשר יחסר לו ,הלא
בבית כאומרו (תהלים מה יד) כל כבודה בת מלך פנימה,
לעולם חסר לאדם ואין לו די מחסורו ,כמאמר חז"ל
ועל ידי שיהא ההפכיי ממנו ,נעשית לו לעזר ,שאם
(קהלת רבה א לד) אין אדם מת וחצי תאותו בידו יש
יצטרך להשתדל בבקשת פרנסתו ,ימצא בבית מי
לו מנה רוצה מאתים וכן תמיד ,לפיכך דרשו די מחסורו
שיתקן מאכלו וישמור ביתו ,וא"ש.
אשר יחסר לו זו אשה ,כי אשה די לאדם באחת ,ואינו
(תנ״ך -פ׳ בראשית -לא טוב)
מתאוה שיהיה לו עוד אחת ,כי די לו בצרות רבות
ורעות שסובל מאשה אחת ,ואינו מתאוה לישא עוד ה׳ צוה לישא אשה ולפרות ולרבות כדי שעי״כ יתוודע
אשה להוסיף צרה על צרתו ,ובזה מקויים שפיר מאמר כי אני ה׳ ואין עוד ולא יאמרו ח”ו שתי רשויות הן
הכתוב ,די מחסורו אשר יחסר לו ,ע"כ דפח"ח). לא תהו בראה לשבת יצרה ,אני ה׳ ואין עוד (ישעיה
(אגדות הש״ס -כתובות סז ב) מה ,יח).
[ועיין עוד מה שכתב רבינו להלן בפרשת תולדות יבואר על פי פירוש רש”י ז”ל בפרשת בראשית
בפסוק ויעתר יצחק לה׳ לנכח אשתו בענין היפך פסוק (בראשית ב יח) לא טוב היות האדם לבדו וגו׳
טבעיות איש ואשתו .ועיין עוד ביאורים בפסוק זה שלא יאמרו שתי רשויות הן ,הקב”ה יחיד בעליונים
בפניני ילקוט הגרשוני -חלק פנינים לעת מצוא]. spacer
ואין לו זוג ,וזה בתחתונים ואין לו זוג עיין שם.
spacer
וזה שכתוב כאן לא תוהו בראה לשבת יצרה ,שצוה ה׳
ויפל ה׳ אלהים תרדמה על האדם ויישן לישא אשה ולפרות ולרבות כדי שעל ידי כן יתוודע
ויקח אחת מצלעתיו (בראשית ב כא)
כי אני ה׳ ואין עוד ולא יאמרו ח”ו שתי רשויות
הן ,וא”ש:
(תנ״ך -ישעיה מה)
מאי אהני מה שנתן הקב״ה לאדם האשה
במקום הצלע ,הא מ״מ קיי״ל דאסור לגנוב
אע״פ שמשלם יותר ממה שנטל
אעשה לו עזר כנגדו (בראשית ב ,יח)
סנהדרין (לט א) אמר ליה קיסר לרבן גמליאל אלקיכם
האשה מיוחדת לו יותר מכל הקנינים
גנב הוא דכתיב ויפל תרדמה גו' ויישן אמר ליה ברתיה
וכו' ליסטין בא עלינו הלילה ונטלו ממנו קיתון של תנו רבנן יתום שבא לישא שוכרין לו בית ומציעין
כסף והניח לנו קיתון של זהב ,אמר לה הלואי שיבא לו מטה וכל כלי תשמישו ואחר כך משיאין לו אשה
עלינו בכל יום ,ולא יפה היה לו לאדם הראשון שנטלו שנאמר (דברים טו ,ח) די מחסורו אשר יחסר לו -די
מאורות הילקוט
מ .פירוש על התורה לרבי אברהם סבע זצ״ל ממגורשי ספרד ואח״כ מפורטוגל ,משם התיישב במרוקו .נלב״ע רס״ט.
אמ .בן הגאון בעל הפלאה ופנים יפות זצ״ל ,מילא מקום אביו כאב״ד פראנקפורט.עמד בחליפת מכתבים עם הגרעק״א זצ״ל .נלב״ע תקע״ז.
גסק תישארב תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
ס״טגמ בספר מתוק מדבש שכתב :יש לדייק למאי ממנו צלע אחת ונתנו לו שפחה לשמשו.
נפקא מינה היכן מצוי ומה התשובה?
הקשה באהבת איתן שבגליון העין יעקב ,הא איתא
אמנם הדבר ידוע כי נחש הוא היצר הרע (עיין זוה״ק בבבא מציעא (דף ס"א) לא תגנובו אפילו על מנת
על הפסוק והנחש היה ערום) ,ועל זה שואלים אותו למה לשלם תשלומי כפל ,ואם כן אכתי קושית הקיסר
הוא מצוי בין הגדרות ,רצה לומר למה אתה מפתה לרבן גמליאל במקומה עומדת ,דמכל מקום הוי
את האדם בתחלת הפתוי בסייג וגדר ,ולמה אין גניבה אף על פי שמשלם יותר ממה שנטל.
אתה מפתה אותו על גוף העבירה עצמה ,והשיב
ויש לומר על פי מה שכתב בספר דברי שאול להגאון
תשובה נצחת על זה ,וכה אמר :אני הוא שפרצתי
מלבוב ז"לבמ בבא בתרא (דף ע"ז) הטעם דאסור לגנוב
גדרו של עולם ,רצה לומר כשפתיתי את חוה לאכול
אפילו על מנת לשלם תשלומי כפל ,היינו משום
מעץ הדעת לא עלתה בידי -רק על ידי שפתיתי
דאית ליה צערא בשעתיה ,ומה מועיל תשלומי כפל
אותה לעבור על הגדר שהוא הנגיעה כמו שכתוב
אחר כך ,כל שעל כל פנים גזל וצערו יעו"ש ,ואם כן
(בראשית ג ג) ולא תגעו [בו] ,ואז על ידי הגדר עלה
כאן דבעת שנטל ממנו הקב"ה הצלע היה ישן ולא
בידי לפתות אותה לאכול מעץ הדעת ,ומאותה פרק
היה יודע כלל מזה ,אם כן לא היה לו שום צער ,ותיכף
ומאותה אשה למדתי לעשות כן להיות מצוי בין
כשהקיץ משנתו ראה שהקב"ה שילם לו יותר ממה
הגדרות ודפח״ח.
(אות ג’ -גדר) שנטל ,אם כן לא שייך טעם הנ"ל ומותר בכהאי גוונא.
ולפי זה לא קשה מה ששאל הקיסר אחר כך לישקליה
המן העץ אשר צויתיך לבלתי בהדיא ,דהא בלתי שינה לא היה באפשרי ליקח ממנו
אכל ממנו אכלת (בראשית ג ,יא) הצלע אף על פי שמשלם יותר ממה שנטל משום
דאית ליה צערא בשעתיה ,ובת רבן גמליאל השיבה
שתייה הוי בכלל אכילה וע״כ
עבר אדם על צווי הקב״ה
לקיסר -לפי שיטתו דמותר לגנוב על מנת לשלם
יותר ממה שגנב כי אומות העולם אינם יודעים
ראיתי בספר יסוד יוסף (תיקוני קרי תיקון כ) פירוש משפטי תורה הק׳ כמו שנאמר (תהלים קמזכ) לא עשה
נחמד על המדרש אשר הובא בשל״ה ובשאר ספרי כן וכו' ומשפטים בל ידעום ,וא"ש ודו"ק.
מקובלים :בשעה שחטא אדם הראשון פרחה (אגדות הש״ס -מסכת סנהדרין -דף לט א)
ממנו אות א׳ ונשאר דם ,שנאמר (משלי טז כח) [איש
תהפוכות ישלח מדון] ְוְ ִנִ רגן מפריד אלוףדמ .
ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלקים
וקשה למה אות אלף דוקא פרחה ממנו יותר מן לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו (בראשית ג ,ג)
שארי אותיות של אדם? ופירש על פי הגמרא
שבועות (כג א) דילפינן שתייה בכלל אכילה [גזירה היצר הרע מפתה את האדם קודם לעבור
על הגדר ,ורק אח״כ על גוף העבירה
שוה] שכר שכר מנזיר .והקשו בתוספות שם בד״ה
גמר וכו׳ לר׳ יהודה דלא גמר שכר שכר מנזיר מנא אמרו חז״ל (מדרש רבה במדבר ,פרשה יט) שאלו לנחש
ליה דשתייה בכלל אכילה? ותירצו דר׳ יהודה יליף מפני מה אתה מצוי בין הגדרות? אמר ליה מפני שאני
דשתייה בכלל אכילה כדיליף בירושלמי מדכתיב וכל פרצתי גדרו של עולם ,וראיתי להרב יצחק פרחי
מאורות הילקוט
במ .בעל שו״ת שואל ומשיב.
גמ .״המגיד הירושלמי״ ,תלמיד בעל רי״ט אלגאזי בירושלים והי׳ שד״ר בשליחות הכוללים בירושלים לטורקי׳ ולאיטלי׳ .נלב״ע תקנ״ח.
דמ .ברש״י -ע"י רינונו ותרעומתו מפריד ממנו אלופו של עולם.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה דסק
במחובר ,לזה אמר המן העץ אשר צויתיך וגו' דכתב דם לא תאכלו[ .ומקשה הגמ׳] היכי דמי ,אי קריש -
בשל"ה הקדוש שאדם הראשון מעל בהקדש כשאכל והא תני דם שהוא קרוש אינו לא אכילה ולא שתייה?
מן האילן ,אם כן שמע מינה דיש מעילה במחובר, אלא כשהוא צלול הוא משקה ,וכתיב לא תאכלו -
ולכן שפיר נתחייב המן מיתה ,עכ"ד רבינו המגן שמע מינה שתייה בכלל אכילה.
אברהםומ ז"ל ודפח"ח.
ועל פי הדברים האלה יהיה פירוש המדרש כך -
(אגדות הש״ס -מסכת חולין -דף קלט ב)
בשעה שחטא אדם הראשון ושתה מן הענבים
שסחטה לו ,כמו שאמרו חז״ל ענבים סחטה לו (ראה
בראשית רבה פי"ט ועוד) ,בקש להתנצל עצמו ולומר
החטה וכן ארבעה מינים שבלולב הם תירוץ שלא עבר כלום כי נאמר לו (בראשית ב טז ,יז)
תחת השגחתו ית"ש בלי אמצעי מכל עץ הגן וגו׳ ומעץ הדעת לא תאכל -והוא לא אכל
ב[ברכות] (דף מ א)זמ ר׳ יהודה אומר אילן שאכל ממנו אלא שתה ,ושתיה לאו בכלל אכילה ,ולא סבירא ליה
אדם הראשון חטה היתה וכו' .כתב בספר עיון יעקב דילפינן שכר שכר מנזיר ,כי סבירא ליה כר׳ יהודה -
לסנהדרין (ע ב) וז"ל :במקצת עין יעקב כתב וקרי ליה אז פרחה ממנו אות א׳ ונשאר ממנו דם ,להורות לו
עץ על שם העתיד שחטה תתמר כדקל ובאמת אין שמן דם ילפינן ששתיה בכלל אכילה כמו שכתבתי
צריך לזה ,שכתבו המפרשים שגם קודם החטא היה לעיל ,ודפח״ח ש״י.
הכל כמו שיהיה לעתיד ,ולכך נאסר לו החטה דוקא (אותיות -מכתבים ח״ג -סי׳ י -לאות אדם הראשון) spacer
שהוא מקודש ביותר שהוא תחת יד הקדוש ברוך
הוא בעצמו ולא תחת שום שר כדאיתא בש"ך על
התורה פרשת עקב עיין שם עכ"ל.
ָָה ָָמן מן התורה מניין ַַ -ה ִִמן העץ וכו׳
ונוראות נפלאתי עליו שלא זכר שר דברי המדרש
בחולין (קלט ב) המן מן התורה מניין ,אמר ליה המן
רבה פרשת בראשית (סוף פרשה טו) ר׳ שמואל בן ר׳
העץ – דקשה דהלא המן עצמו לא הרג אלא צוה
יצחק בעי קמי ר' זעירא ,אמר ליה אפשר חטים היו?
להרוג ,ולמה נתחייב מיתה הלא קיימא לן קידושין
אמר לו הין .אמר ליה והכתיב עץ אמר ליה מתמרות
(מב ,ב) אין שליח לדבר עבירה – אלא צריך לומר דהוי
היו כארזי הלבנון ע"ש .והנה מבואר עוד שם במדרש
כמשתמש בהקדש ,ואיתא בילקוט( ,ירמיה ב ג) קדש
דעת ר' אבא דעכו שאמר אתרוג היה הדא הוא דכתיב
ישראל לה' ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו ,מה
ותרא האשה כי טוב העץ וגו' ,אמרת ,צא וראה איזה
הקדש הנהנה ממנו חייב מיתה אף ישראל וכו' ,אם כן
אילן שעצו נאכל כפריו ,ואין אתה מוצא אלא אתרוג.
הוי המן כמועל בהקדש ,וקיימא לן במעילה (קידושין
ויובן גם כן דלכך נאסר לו אתרוג דוקא לפי שהוא
מב ב) דיש שליח לדבר עבירה ,וגבי עכו"ם דן הקב"ה
מקודש ביותר שהוא תחת יד הקדוש ברוך הוא
על המחשבה כמעשה כדאיתא בקידושין (לט ב).
בעצמו ,וכמו שכתוב בספר בני יששכר (במאמרי חודש
תשרי מאמר י"א) בשם ספרי המקובלים הראשונים אך קשה הלא ילפינן (פסחים לג א) חטא חטא
אשר ארבעה מינים שבלולב אין שר שולט עליהם מתרומההמ (מעילה יג א) ואין מעילה במחובר ,אלא
רק הם מתגדלים בהשגחתו ית"ש בלי אמצעי עיי"ש. צריך לומר כדעת הרשב"ם בפרק קמא דסנהדרין
והוא על דרך שכתב העיון יעקב גבי חטה .אך בער דיש מעילה במחובר ,וקשה מנין דיש מעילה
מאורות הילקוט
המ .הזיד במעילה במיתה רבי היא דתניא הזיד במעילה רבי אומר במיתה וחכמים אומרים באזהרה מאי טעמא דרבי אמר רבי אבהו גמר
חטא חטא מתרומה מה תרומה במיתה אף מעילה במיתה ומינה מה תרומה בכזית אף מעילה בכזית.
ומ .בספר שמן ששון ,דפוס פאדגורזע תרס״א.
זמ .וכן הוא בסנהדרין (ע א) וכעין זה בבראשית רבה (טו ז).
הסק תישארב תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
אבל הוא ברמב"ם [ב]פירוש המשניות (סנהדרין ריש אנכי ולא אדע מה יענה למאן דאמר גפן או תאנה היה
פרק חלק) שכתב כי באותם הימים יהיה נקל מאוד על (ברכות מ א ,בראשית רבה עז ז).
בני האדם למצוא מחייתם עד שבעמל מעט שיעמול
העץ והפרי אסור -או רק העץ
אדם יגיע לתועלת גדול ,וזה שאמרו עתידה ארץ
ישראל להוציא גלוסקאות וכלי מילת ,לפי שבני אדם ודע דבספר ראש דוד להחיד"א ז"ל מביא בפרשת
אומרים כשימצא אדם דבר מוכן ומזומן ״מצא פלוני בראשית בשם האר"י הקדוש זצ"ל שטענת הנחש
פת אפוי ותבשיל מבושל,״ והראיה על זה מה שכתוב היה שעל העץ עצמו צוה שכן כתיב ומעץ הדעת לא
(ישעיה סא ה) ּוְבְ ֵנֵ י ֵנֵ ָכָ ר ִִאָּכּ ֵֵריֶכֶ ם ְוְ ֹכ ְְֹר ֵֵמיֶכֶ ם ,להודיע שיש תאכל ,אך הפרי מותר ,וחוה השיבה שגם הפרי אסור,
שם זרע וקציר .ולכן קצף החכם הזה שאמר המאמר אבל אחר כך כשראתה כי עץ הדעת היה משונה והיו
הזה על תלמידו כשלא הבין דברו וחשב שהוא עצו ופריו טובים ,אז אמרה אמת אמר לי הנחש.
על פשוטו ,והשיבו כפי השגתו ולא היתה אותה
וזה שכתוב ותרא האשה כי טוב העץ עצמו למאכל,
התשובה תשובה האמיתית ,והראיה על שלא השיב
ולא אמר פרי העץ ,ואז נתפתית בדברי הנחש ,כי אם
לו על אמיתתו מה שהביא ראיה (משלי כו ה) מענה
לא היה רק הפרי ראוי למאכל ,אם כן אף שהקב"ה
כסיל כאיולתו עכ"ל.
לא פירש ומפרי העץ לא תאכל רק ומעץ הדעת לא
וכן כתב הכותב בעין יעקב (שבת ל ע"ב) וז"ל :עתידין תאכל ודאי שעל הפרי אמר ולא על העץ כיון שאינו
אילנות שמוציאין פירות בכל יום ,מכאן למדנו ראוי לאכילה ,אבל עתה כראותה כי טוב העץ עצמו
אמיתת כוונת הדרשות האלו שאינן כפשטן ממש למאכל ,אז אמרה אם כן לא צוה אלא על העץ.
כמו שחשב התלמיד... .
וזהו ותקח מפריו שסברה שהפרי מותר ,ע"כ
אמנם הגאון מלבי"ם ז"ל בפירוש התורה והמצוה דפח"ח ש"י.
על התורת כהנים (ריש פרשת בחוקותי) הבין הדברים
והנה זה הפירוש מסכים מאוד לדעת ר' אבא דעכו
כפשטן ממש שלעתיד לבא יחזור הכל לכמות
הנ"ל שאמר אתרוג היה .שוב ראיתי בילקוט דוד
שהיה באדם הראשון קודם החטא ,שאז הוציאה
(פויזנר) פרשת בראשית בשם "חן טוב" שכל מה
הארץ גלוסקאות וכלי מילת ממש ,וכן כתב בעץ
שהיה בגן עדן היה טעם העץ כטעם הפרי עיי"ש.
יוסף שעל העין יעקב (סנהדרין כ"ט ב) בשם ספר
אמנם ר' אבא דעכו על כרחך לא סבירא ליה
תורת חיים על הא דאמר רבי יהודא בן תימא אדם
סברא זאת.
הראשון מיסב בגן עדן היה ,והיו מלאכי השרת צולין
(אגדות הש״ס -חלק א -השמטות וחידושים למס׳ ברכות)
לו בשר ומסננין לו יין וכו' ,אבל לחם היה מוכן לפניו
ולא היה צריך שום תיקון ,כי אז היתה הארץ מוציאה
גלוסקאות כמו שתוציא לעתיד לבוא כדאמרינן בזעת אפיך תאכל לחם (בראשית ג ,יט)
בפרק ב׳ דשבת ,אלא אשלאחר החטא נתקלל בזעת
אפיך תאכל לחם ,משמע דקודם לכן לא היה צריך מה דאיתא שתוציא הארץ גלוסקאות
מוכנות לאכילה הוא כפשוטו ,או רק שיהי׳
להטריח עצמו בתיקון הלחם ,עכ"ל. ניקל מאוד לאדם למצוא מחייתם
ויש להעיר קצת מהא דאיתא ביבמות (ס"ג א) כתובות (קיא ב) ואמר ר׳ חייא ב"ר יוסף עתידה ארץ
אשכחיה ר' יוסי לאליהו אמר ליה כתיב (בראשית ב ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת שנאמר (תהלים
יח) אעשה לו עזר ,במה אשה עוזרתו לאדם ,אמר עב טז) יהי פיסת בר בארץ ,עיין בעץ יוסף שעל העין
ליה אדם מביא חיטין ,חיטין כוסס ,פשתן פשתן יעקב שמביא בשם הרמב"ם (בפרק י"ב מהלכות מלכים)
פשתן כוסס? לא נמצאת מאירת עיניו יעויין שם. שהוא מהנמנע שתוציא גלוסקאות וכלי מילת ולכן
ולהנ"ל אכתי קשה ,דהרי באותה שעה שאמר מלביש הגדה זו בציור ,עיין שם .ואני עיינתי שם ולא
הקב"ה אעשה לו עזר כנגדו היה עדיין קודם החטא, מצאתי מזה מאומה.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה וסק
כתב טעם דכל המתגאה אינו עומד בתחיית המתים רק לאחר שנבראה חוה נתהוה החטא דאכילת
כדאמר ר׳ אלעזר לעיל (סוטה ה א) כל אדם שיש בו עץ הדעת ,אם כן על אותה שעה הדרא קושית ר'
גסות הרוח אין עפרו ננער וכו' יעויין שם באריכות.
spacer
יוסי לדוכתה במה אשה עוזרתו לאדם .ואין לומר
spacer
spacer
כמו שהשיב אליהו דהאשה טוחנת החיטין וטוות
ולפענ"ד יש לומר עוד על פי הגמרא ברכות (דף לג) הפשתן ,דהא קודם החטא הוציאה הארץ גלוסקאות
כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו שנאמר (שמואל וכלי מילת והיה מוכן לו הלחם לאכול והבגד ללבוש.
א ב) כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עושהו ואין לומר דהקב"ה היה יודע עתידות שיחטא ולכך
יעויין שם .והנה אמרו חז"ל כל גאה שוטהטמ ,וכיון אמר אעשה לו עזר ,דזה אינו דהא כללא בידינו דאין
דאין לו דעת אסור לרחם עליו ,ולכך שפיר אינו ידיעתו ית׳ מכרחת הבחירה ,וצע״ק.
עומד בתחיית המתים ,דעל פי מדת הדין אי אפשר
אמאי אין מברכין על היין בורא היין
לתחיית המתים ,וכל עיקר תחיית המתים הוא רק על ועל הלחם בורא פרי הדגן
ידי רחמים ,וכמו שאנו אומרים בשמונה עשרה מחיה
אמנם כדמות ראיה יש להסוברים דבימי אדם
מתים ברחמים רבים ,ממילא כל אדם שיש בו גסות
הראשון קודם החטא הוציא הארץ גלוסקאות וכלי
הרוח שהוא עני בדעת ,וכמו שאמרו חז"ל (שבת לג א)
מילת ממש ,ממה שכתב בנחלת יעקב על התורה
סימן לגסות הרוח עניות דתורהנ ,אם כן אסור לרחם
פרשת בראשית ,שם הקשה הגאון מליסאחמ ז״ל
עליו ,ולכן אי אפשר שיעמוד לתחית המתים. spacer
spacer
s spacer
pacer
אמאי בברכת הגפן מברכינן בורא פרי הגפן ולא
מברכין בורא יין ,והטעם שהיין מעשה ידי אדם הוא,
ויש לפרש בזה הפסוק בפרשת בראשית (לעיל ג יט) אם כן הלחם נמי מעשה ידי אדם הוא ויברך בורא
כי עפר אתה ואל עפר תשוב ,ואיתא (בבראשית רבה פרי הדגן ,ועל כרחך כמו שכתב הגאון הנ״ל שם,
פרשה כ) אמר ר׳ שמעון בן יוחאי מכאן רמז לתחיית דהא אנן כדמעיקרא מברכינן כמבואר בברכות (לח
המתים מן התורה ,כי עפר אתה ואל עפר תלך לא א) ,ובסוף כתובות איתא עתידה ארץ ישראל שתוציא
נאמר ,אלא תשוב ,ופירש רש"י דמשמע שאף על פי גלוסקאות ,ןאם שכן יהיה אחר התיקון ,כל שכן
שתלך אל עפר תשוב יעויין שם ,אמנם אימתי יקום שהיה כן קודם הקלקול שקלקל האדם ,ולזה שפיר
אדם לתחיית המתים ,כשהוא עניו ,וכמו שאמר ר' מברכינן המוציא לחם מן הארץ ,דבתחילת הבריאה
אלעזר (סוטה ה א) דגס רוח אין עפרו ננער שנאמר הוציא הארץ לחם ,ולא היה מעשה ידי אדם ,יעויין
הקיצו ורננו שוכני עפר ,שוכבי בעפר לא נאמר אלא שם ,ויותר אין להאריך בזה.
שוכני עפר מי שנעשה שכן לעפר בחייו ,ופירש רש"י (אגדות הש״ס -כתובות קיא ב)
משפיל עצמו עד לעפר ,וזה שאמר הכתוב כי עפר
אתה ,אם אתה עניו ושפל בבחינת אברהם אבינו כי עפר אתה ואל עפר תשוב (בראשית ג ,יט)
שאמר ואנכי עפר ואפר ,אז ואל עפר תשוב ותקום
לתחיית המתים ,והוא ממש כדברי ר' אלעזר ,וליכא מי שעניו ושפל בבחינת אברהם
אבינו יקום לתחיית המתים
מידי דלא רמיזא באורייתא.
(אגדות הש״ס -מסכת סוטה -בהערה תחת לקו) בספר שער בת רבים פרשת תזריע (דף כה עמוד ד)
מאורות הילקוט
חמ .בעל חוות דעת על יו״ד ונתיבות המשפט על חו״מ.
טמ .מימרא זו מקורו אינו בחז״ל ,אלא מובא בכמה קדמונים ,במהרש״א ,בארחות צדיקים ועוד.
נ .סימן לגסות הרוח עניות -וברש״י בפרק האיש מקדש (קדושין דף מט ):מפרש מאי עניות עניות דתורה.
זסק תישארב תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו והבל הביא גם הוא מבכרות
ואתה תמשל בו (בראשית ד ,ז) צאנו ומחלבהן (בראשית ד ,ד)
היצר הרע מתחיל כעני בפתח ואח״כ בולע את האדם מחלוקת קין והבל כיון שהותר לשתות
חלב מן החי אי הוי מן המותר בפיך
פירשו ז״ל על פי הגמרא סוכה (נב א) דיצר הרע
spacer
בתחילה דומה לאורח ואחר כך נעשה בעל הביתגנ , ...וראוי להעתיק כאן מה שכתב בספר נפש דוד
וזה שכתוב לפתח חטאת רובץ ,בתחילה עושה להגאון רבי דוד טעביל מליסא ז״ל בפרשת בראשית
היצר הרע את עצמו כעני ודל העומד בפתח ,ושואל בענין פלוגתת קין והבל ,דקין היה סובר (יחזקאל מה
רק דבר קטן וכמאמר חז״ל (שבת קה ב) כך דרכו של טו) ממשקה ישראל למנחה -מן המותר לישראל,
יצר הרע ,היום אומר לו עשה כך ומחר אומר לו עשה לכך לא רצה להביא קרבן מן החי כיון שלא הותר
כך ,וכשנותנין לו אינו מסתפק במועט ,רק -ואליך להם לאכול בעל חי עד נח ,אם כן אין זה מן המותר
תשוקתו ,שרוצה לבלוע אותך לגמרי ,וכמאמר חז״ל בפיך .והבל היה סבר כיון שהותר לשתות החלב הבא
הנ״ל שלבסוף אומר לו לך עבוד עבודה זרה. מן החי שפיר הוי מן המותר בפיךאנ . spacer
spacer
לכן העצה היעוצה -ואתה תמשול בו ,ר״ל מיד
וזהו והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן,
ולאלתר בראותך שעומד על פתח ביתך מבחוץ ,כלה
פירוש שהביא ראיה כיון שהותר חלביהן של הצאן
גרש תגרשהו מאתך ועל ידי כן תנצל ממנו.
שפיר הוי החי מן המותר בפיךבנ . spacer
spacer
היצר הרע משתוקק שהאדם ינצח אותו
ולפי דבריו יש לעיין בהני איסורין דמותר לשתות
עוד כתבו ז״ל בזה ,דידוע שהיצר הרע עצמו משתוקק
משקין היוצאין מהן אי שייך בהו איסורא לגבוה
דהאדם ינצח אותו דזה תכלית בריאתו ושליחותו
משום ממשקה ישראל .ועיין בש״ך יורה דעה (סימן
מהשם יתברך וכמו שכתוב (תהלים לז לב) צופה רשע
רצג סעיף קטן ו) בשם לחם משנה למשניות סוף מסכת
(שהוא היצר הרע) לצדיק ומבקש להמיתו ,דהיצר הרע
תרומות ,דמשקין היוצאין מחדש אפילו מדרבנן
מבקש שהצדיק ימית אותו וינצחו.
מותרין ,אם כן לא שייך בחדש לפסול מחמת שאינו
וזה שכתוב ואליך תשוקתו ,ומה הוא התשוקה שלו? ממשקה ישראל כיון שהותר לשתות המשקה
לזה אמר ואתה תמשול בו ,זאת היא תשוקתו של היוצא ממנו.
היצר הרע שאתה תמשול בו ,כי בזה נתקיים התכלית (ויש לתרץ בזה קושית התוספות מנחות דף סח ב בד״ה לא אם
שבעבורו נברא ונשלח מאת ה׳ אל האדם ,ודו״ק. אמרת עיי״ש ,וכעת אין לי פנאי לפלפל ולהאריך יותר בזה).
(תנ״ך -פ׳ בראשית -לפתח) (תנך -יחזקאל מה טו -ושה אחת מן הצאן)
מאורות הילקוט
אנ .ועיין בדברי מהרי״א למהר״י אסאד זצ״ל בפסוק זה מחלוקת קין והבל לגבי שתיי׳ בכלל אכילה.
בנ .יש להעיר מדברי רבינו עצמו שכתב בילקוה"ג (אותיות אות א) וז"ל :ראיתי בספר ישן עה"ת שהקשה ,א"כ האיך הקריב אדם הראשון
קרבן( ,עיין חולין ס' ע"א שור שהקריב אדה"ר וכו') ,הא בעינן ממשקה ישראל מן המותר לישראל .והקושיא אין לה יסוד כלל ,דממ"נ אם
באנו לאסור ההקרבה משום שעתידה תורה לומר ממשקה ישראל ,א"כ זיל ג"כ בתר העתיד שעתידה תורה להתיר הבשר לישראל ,וא"ש.
ועיין עונג יו"ט בהקדמה שמביא קושיא זו ,ועיין בספר תפארת יוסף עה"ת מהגר"י ענגיל אריכות עם כמה ישובים על קושיא זו ,ועיין
ישועות יעקב (פרשת נח) מה שכתב ע"ז .וראה בשו״ת מנחת אלעזר (ח"ד בהקדמה) שכתב דאדם הראשון באמת אכל בשר כמו דאיתא
בגמרא שמלאכי השרת היו צולין לו בשר ומסננין לו יין ,וראה באמרי נועם (ח"ג בתשובות מבהמ"ח) מש"כ שם.
גנ .אמר רבא בתחלה קראו הלך ,ולבסוף קראו אורח ,ולבסוף קראו איש ,שנאמר (שמואל ב׳ יב ד) ויבא הלך לאיש העשיר וכו׳.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה חסק
להשביע האדם מחלב חטה פת בג התאות תערב היצה״ר דומה לזבוב -אף אם ירדוף אותו
כמה פעמים ישוב ,ודומה לחטה -שלולא
לנפש המתאוה ,ואחר כך אם כבר נלכד ברשתו, spacerהחריץ בקרב לבו אזי לא היה יכול לו
דומה לזבוב שמעופף והולך גם בדברים מאוסים
ומתועבים ודו"ק. אמר רב יצר הרע דומה לזבוב כו' ושמואל אמר דומה
לחטה שנאמר לפתח חטאת רובץ (ברכות סא א)
ויאמר לו ה' לכן כל הורג קין פירש רש"י חטאת לשון חטה דריש ליה עכ"ל.
שבעתים יוקם (בראשית ד ,טו)
.....ובגוף המאמר עיין באורח ישריםדנ שהיצר הרע
בשביל אמונתו בה׳ שבלתי השגחתו ית׳ הוא כזבוב מעופף הוא ,אף אם תרדף אותו ממך כמה
עלול לכל פגעים רעים ,לכן כל הורגו יוקם פעמים כל עוד שלא תמיתהו ישוב אליך עוד ,כן הוא
היצר אף אם תרדף אותו ממך כמה פעמים יעשה
עיין בספר זכרון אפרים בשם הגאון המלבי״ם ז"ל.
הוא את שלו וישוב אליך עוד ,ושמואל אמר דומה
ובספר עצי עדן להגאון רי"ל מרגליותהנ ז"ל כתב לחטה ,הכוונה בזה כי כל גרעיני התבואה שלמים הם
בזה ,דבשכר האמונה שהאמין קין ,דלולא השגחת
spacer מקצה אל הקצה לבד החטה יש בה חריץ מפסיק
השם ית׳ הוא משולח לכל פגעים רעים ,וכמו שכתוב באמצע מקצה אל הקצה ,כן הוא מדרך היצר בבואו
(בראשית ד יד) ומפניך אסתר [והייתי נע ונד בארץ] להסית את האדם לעבירה עושה הוא בו רושם וחריץ
והיה כל מצאי יהרגני ,אמונה זאת לבדה כדאי הוא מתחלה בקרב לבו ,ומעט מעט יתרחב החריץ עד כי
שישמרהו ה' מכל צער ונזק. יוכל לו ,ולולא לא עשה בו חריץ מעט בקרב לבו אזי
לא היה יכול לו ,וזה הוא שדרש מן המקרא הזה,
וזה שכתוב ויאמר לו ה' "לכן" ,פירוש בשביל
לפתח ,אם יעשה לו לאדם פתח בתחלה -אזי חטאת
שהאמנת שזולת השגחתי אין לאדם קיום בארץ,
רובץ ,יכול הוא לרבוץ אצלו ולארוב לו.
[בשביל זה] כל הורג קין שבעתים יוקם ,ודו"ק היטב. spacer
(תנ״ך -פ׳ בראשית -ויאמר) מתחלה מסית לאדם בדבר הערב ומתוק,
ואח״כ אפילו בדברים מאוסים spacer
וישם ה' לקין אות (בראשית ד ,טו) ובספר ילקוט אליעזר מביא בשם רבו הגאון בעל כתב
סופר ז"ל הכוונה כי כך דרכו של יצר הרע ,מתחלה
על ידי שהיה לקין מכל טוב ,זה גרם שיחטא מסית לאדם בדבר הערב ומתוק לאדם ,ואחר כך
אמרו חז"ל (עיין משנת ר׳ אליעזר על בראשית רבה כב יב) מדחהו מדחי אל דחי גם בדבר אשר הוא סחי ומאוס
אות וי"ו מסר לו ,ופלא. ומתועב לנפש ,כענין שמצינו בסנהדרין (קג ב) אמון
בא על אמו ,אמרה לו אמו כלום יש לך הנאה ממקום
ופירש בלחמי תודהונ דוי"ו הוא ראשי תיבות ו׳ישמן
שיצאת ממנו וכו' ע"ש.
י׳שורון ו׳יבעט ,ולימד עליו זכות ,דעל ידי שהיה לו
כל טוב לכן רם לבבו וחטא. וזה ענין יצר הרע דומה לזבוב -דומה לחטה ,ושניהם
(תנ״ך -פ׳ בראשית -וישם) אמת כי מתחלה היצר הרע בבחינת חטה ומגמתו
מאורות הילקוט
דנ .להג״ר מנחם צבי טאקסין ז״ל .י״ל ווארשא תרס״ט.
הנ .הג״ר יהודה ליב מרגליות זצ״ל .ממלא מקומו של בעל פרי מגדים בפרנקפורט דאודר .מחבר הספרים :שו"ת פרי תבואה ,קרבן ראשית,
ועוד ,נלב״ע תקע"א.
ונ .להג״ר צבי הירש הורוויץ זצ״ל בן הגאון בעל הפלאה זצ״ל ,מילא מקום אביו כאב״ד פראנקפורט .עמד בחליפת מכתבים עם הגרעק״א
זצ״ל .נלב״ע תקע״ז.
טסק תישארב תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
ולי נראה על פי מה שכתב באהבת ציוןזנ (דרוש ו)
וישם ה' לקין אות לבלתי הכות
דמה שכתוב (קהלת א ה) וזרח השמש ובא השמש,
אותו כל מוצאו (בראשית ד ,טו)
[ואמרו חז״ל] (בראשית רבה כג ועוד) עד שלא שקעה
שמשו של צדיק זה זורח שמשו של צדיק אחר -אינו אם מאמין אדם שהכל לטובה ,אין
מצד ההכרח שיעמוד צדיק אחר למלאות מקום שום מצב בחייו מכה אותו
הצדיק הנפטר אלא הכל הולך אחר התעוררות העם
שמעתי הכוונה ,דמי שמאמין שהכל לטובה כל
בתשובה ואז הקדוש ברוך הוא מצליח לצדיק הנולד
אשר יעבור עליו מקבל באהבה ואינו מכה אותו (טהוט
ועוזרו שיגדל בתורה וביראת חטא עד שיגדל ויגיע
ניעדערשלָא גען) כל מה שמוצא אותו ,אחרי
ָ איהם ניכט
למעלתו של הראשון ,עיין שם.
שהכל לטובה ,וזה ענין לבלתי הכות אותו כל מוצאו
והנה על ידי מיתת צדיקים מתעוררים באבל גדול ודו"ק היטב.
(תנ״ך -פ׳ בראשית -וישם)
בבכי ומספד ותשובה ואז זוכים שיקום צדיק אחר,
אבל בחנוך שלא מת לא היה התעוררות כלל בעולם
וממילא לא קם צדיק אחר דוגמת חנוך. ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי
לקח אותו אלקים (בראשית ה ,כד)
וזה שכתב [התרגום] וליתוהי ,שלא היה דוגמתו ארי
לא אמית יתי ה׳ [כיון שלא היה בו מיתה] ודוק. כיון שעבד ה׳ בבדידות ולא העמיד
(תנ״ך -פ׳ בראשית -ובתרגום) תלמידים לא נשאר ממנו כלום
פירשו ז״ל כי המזכה את הרבים ומדריך בני דורו
בתורה ויראה גם אחרי מותו ,חיו יחיה בעולם הזה
על ידי תלמידיו ,אבל חנוך שהתהלך את האלקים
חנוך שלא נקבר לא נשאר רוחו בעוה״ז כלל בהתבודדות ולא הדריך את בני דורו ,לאחר פרידתו
ובעת כותבי נפל בדעתי במה שכתוב ואיננו כי לקח מן העולם לא נשאר ממנו כלום בעולם.
אותו אלקים שנראה כאריכות לשון ,על פי מהרש״א
וזה שכתוב ויתהלך חנוך את האלקים ולא השגיח על
בחידושי אגדות (ברכות דף יח ב) גבי מעשה בחסיד
בני דורו -לכן ואיננו ,כי (ר״ל כאשר) לקח אותו אלקים
אחד וכו׳חנ דרוח המדבק בחיים את החומר והצורה,
שוב איננו בעולם כלל (ועיין עוד בתורת משה מבעל חתם
גם במותו של אדם שהגוף מתפרד מן הנשמה שהגוף
סופר ז״ל בפרשת שמיני בהספד על רבו הגאון רבי נתן אדלער
הולך אל העפר והנשמה הולכת למעלה ,מכל מקום
ז״ל מה שאמר בזה וינעם לך).
הרוח שהיה מדבקן בחיים אינו מתפרד מהם לגמרי, (תנ״ך -פ׳ בראשית -ויתהלך)
אלא לפעמים הוא שורה במקום הגוף ולפעמים שט
בעולם למקום הנשמה ,עיין שם ,וזה שייך בכל אדם.
ואיננו כי לקח אותו אלקים (בראשית ה ,כד)
אבל בחנוך שלא נקבר ,רק עלה בגופו ונשמתו אל
כיון שלא נתעורר העם לתשובה ע״י
האלקים ,גם הרוח אינו כאן בעולם הזה ,וזה שכתוב אבלותו לא קם צדיק אחר דוגמתו
ואיננו בעולם כלל ,כי לקח אותו אלקים לגמרי,
ואתי שפיר. בתרגום אונקלוס וליתוהי ארי לא אמית יתי ה׳( .ועיין
(תנ״ך -פ׳ בראשית -שם) אמרי שפר מה שכתב בזה).
מאורות הילקוט
זנ .תוכחת מוסר להג״ר יחזקאל לנדא בעל נודע ביהודה זצ״ל ,אב״ד פראג ,נלב״ע תקנ״ג.
חנ .וז״ל הגמרא שם :מעשה בחסיד אחד שנתן דינר לעני בערב ר"ה בשני בצורת והקניטתו אשתו והלך ולן בבית הקברות ושמע שתי
רוחות שמספרות זו לזו אמרה חדא לחברתה חברתי בואי ונשוט בעולם ונשמע מאחורי הפרגוד מה פורענות בא לעולם וכו׳.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה עק
שהוא תרומה של העולם שהוא ששת אלפים שנה,
בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה
וראשית תרומה אחד מחמשים עולה מאה ועשרים,
ועשרים שנה (בראשית ו ,ג)
על כן היה משה רבינו חי מאה ועשרים שנה .אמנם
השתא דפשיט להו "ואדמה על ראשו" דאדם יש עוד קודם שנקרא משה ע"י בת פרעה,
לו דין מחובר ,וקיימא לן דאין תרומה במחובר קראה התורה אותו בשם זה
כדאיתא פרק קמא דתרומות ,אם כן אף אם תמצי
בגמרא חולין (קלט ב) משה מן התורה מנין ,בשגם הוא
לומר דחייב מדרבנן ,מכל מקום התרומה אינו אלא
בשר – פירש רש"י ועוד זה שאלו ממנו ,מנין למשה
אחד מששים ,דתרומה דרבנן לעולם אין אלא אחד
רמז קודם שבא ,סופו לבוא?
מששים ,ואם כן למה חי משה ק"כ שנה שהוא אחד
מחמשים מכל העולם שהוא ששת אלפים שנה ,הלא עיין במהרש"א בחידושי אגדות שפירש כי אמרו
אדם שמחובר פטור מדאורייתא – ומשני ,בשגם הוא חז"ל דלמשה יש עוד שמות הרבה ,טוביה אביגדור
בשר וגו' ,דאיתא בפרק קמא דסוטה (ה א) -אדם יקותיאל וכו' ,ושם משה בת פרעה נתנה לו והוא
לא כתיב ביה ונרפא ,בשר כתיב ביה ונרפא ,ופירש לשון מצרי כדעת המפרשים.
רש"י מי שהוא עניו ומשים עצמו כבשר ,וגבי משה
וזה ששאלו פפונאי לרב מתנה ,מנין לשם משה
כתיב (במדבר יב ג) והאיש משה עניו מאוד ,ואם כן דינו
רמז מן התורה שזה השם הוא שמו העיקרי ולא
כבשר ולא כאדמה ,ולכן והיו ימיו מאה ועשרים שנה
שאר השמות ,ועל זה השיב רב מתנה דכתיב בשגם
שהוא אחד מחמשים מכל העולם.
(בגימטריא) משה הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים
(אגדות הש״ס -מסכת חולין -דף קלט ב)
שנה ,אלמא דקודם שנקרא כן על ידי בת פרעה,
קראה התורה אותו בשם זה על שם שהוא הוציא
הנפילים היו בארץ...המה הגבורים וָמ ָ�ָָׁשׁ�ה את ישראל מן הים על דרך הכתוב (תהלים יח יז)
ָ
אשר מעולם אנשי השם (בראשית ו ,ד) ַיַ ְְמ �ֵֵֵׁשׁ�ני ממים רבים ,ועל כן נקרא משה ולא נמשה או
משוי ,ע"כ דפח"חטנ .
החוטא מפאת היצה״ר דרכו להתעצב אל לבו,
אבל החוטא מצד מינות עוד מתהלל אחריו משה רבינו ע"ה היה ראשית שהוא תרומה
של העולם -ע״כ חי מאה ועשרים שנה
(תהלים צז ז) יבשו כל עובדי פסל המתהללים באלילים.
ועיין בענף יוסף שעל העין יעקב החדש שהביא
נראה לי על פי פירוש מהר"ם אלבילדא בפסוק
אס
בשם ספר אור חדשס על מגלת אסתר (דף ג) פירוש
(בראשית ו ד) הנפילים היו בארץ בימים ההם וגם השאלה בדרך חיבור וקישור למה שכתוב תחילה
אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו ואדמה על ראשו ע"ש.
להם המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם ,והוא
ובדרך הזה הלך גם רבינו המגן אברהם ז"ל בספרו
כולו מוקשה.
שמן ששון (דפוס פאדגורזע תרס"א דף י"ד) על פי מה
ופירוש דידוע שהחוטא מצד התאוה וחום הטבעי שאמרו חז"ל כי משה רבינו ע"ה היה ראשית
מאורות הילקוט
טנ .והעיר רבינו ,וז״ל :הספרים שדברו באגדה זו לא זכרו שום אחד דברי המהרש"א ז"ל בזה ,וסהדי במרומים כי קודם שראיתי דבריו
תיכף עלה במחשבה לפני שיש לפרש כן השאלה משה מן התורה מנין ,אך נסוגותי אחור מפני שלפ"ז אין להשאלה הזאת שום חיבור
וקישור להשאלה מצא קן בראשו של אדם מהו ,ששאלו פפונאי תחילה לרב מתנה ,ופשיט להו מקרא ואדמה על ראשו ,דמשמע מיני'
דשאלתם אח"כ משה מה"ת מנין מוסב על תשובת רב מתנה דמוכח מקרא הנ"ל דאדם גופיה אדמה הוא ,ובהיות כן אמור לנו משה מן
התורה מנין ,ואפשר דמהאי טעמא מיאנו כל הספרים המדברים בזה לפרש השאלה משה מן התורה מנין כפירוש המהרש"א ז"ל ,עכ״ל.
ס .להמהר״ל מפראג זצ״ל.
אס .הר׳ משה אלבילדא בעיר וילונא ,בעל עולת תמיד וספר דרש משה .נפ׳ ה׳ אלפים רפ״ג.
אעק תישארב תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
המתגבר עליו ,מיד כאשר מילא תאותו מתחרט
ונח מצא חן בעיני ה' (בראשית ו ,כח)
על חטאתו אשר חטא ,אבל החוטא מצד מינות
נח שבני דורו לא החזיקו אותו, ואפיקורסות גם אחרי עשותו ַַה ְְמִזִ ָָּמ ָָתה (על פי ירמיהו
נחשב כאילו הוליד את עצמו יא טו) מתהלל בו ,על דרך שנאמר(תהלים י ג) כי הלל
רשע על תאות נפשו ,לפי ששכלו נפסד ,על כן הוא
...אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים וגו' ,הכוונה
שמח עם העבירה אפילו אחר שעשאה.
נראה לי דרש"י ז"ל פירש דזהו דנח היה צדיק תמים,
זהו היה תולדות נח ,שעיקר תולדותיהם של צדיקים וזה שכתוב הנפילים היו בארץ בימים ההם ,וגם אחרי
מעשים טובים ,פירוש לפירושו כי אותן הצדיקים כן ,אחרי זמן רב שהיו עושים עבירה זאת אשר יבאו
שהעולם מחזיקים אותם כענין יששכר וזבולון אל בנות האדם וילדו להם ומילאו תאותם ,עדיין לא
[פירוש שזבולון מחזיק ליששכר] ,לא נוכל לומר התחרטו על המעשה הרע ,אבל מתהללים ואומרים
עליהם שהם בעצמם הולידו את עצמם ,כי אם אותם כי המה הגבורים אשר מעולם אנשי שם על דרך כי
שהחזיקו בידיהם הן הם שהולידו אותם ,כי לולי הלל רשע וגו' ועל דרך (תהלים נב ג) מה תתהלל ברעה
שהיו מחזיקים אותם לא היו יכולים לעסוק בתורה הגבור וגו' ,ודפח"ח.
ולהשלים את נפשם כראוי ,אבל נח שבני דורו לא
והנה בדורות הראשונים היה יצרא דעבודה זרה גדול
החזיקו אותו ,עליו נוכל לומר שמה שהיה צדיק הוא
מאד כדאיתא בגמרא (סנהדרין קב ב) דאמר ליה מנשה
בעצמו הוליד את עצמו .וזה שכתוב אלה תולדות נח
לרב אשי בחלום הלילה ,אי הות התם הות נקיטנא
נח איש צדיק תמים ,וק"ל.
בשיפולי גלימא ורהטת אבתראיבס עיין שם ,ואם כן
צדיקים שאין הדור מחזיק אותם אינם נתפסים היה התנצלות קצת לעובדי עבודה זרה דיצרו תוקפו
בעון הדור ,כי אינם מכפרים עליהם אבל לא כן המתהללים באלילים דיפה עשו שעבדו
והנה כבר מבואר בספרי ילקוט הגרשוני (חלק ג בדף עבודה זרה גם אחרי עשותם התועבה ,אין שום
האחרוןגס ) ,דצדיקים כאלו שלא קבלו מתנות ,ובני התנצלות ואמתלא כלל שעשו כן מפאת היצר הרע,
דורם לא החזיקו אותם ,אלו אינם נתפסים בעון הדור, כי העושה עבירה מפאת היצר הרע זה דרכו להתעצב
כי מה להם להיות כפרה על הדור בחנם עיין שם אל לבו בשקוט חומו ותאותו ,וזה שאמר הכתוב
באריכות כי נעים הוא. יבשו כל עובדי פסל המתהללים באלילים ,כי לאלה
אין שום תירוץ ואמתלא כלל ,וק"ל.
וזה שכתוב ונח מצא חן בעיני ה' ואם תאמר הא צדיק
(אותיות -ליקוטי אגדה -בפסוקים ומאמרים)
נתפס בעון הדור כדי לכפר עליהםדס אם כן היה לו
להקב"ה ליטול את נח כדי לכפר על כל הדור ,לזה
אמר אלה תולדות נח ,נח איש צדיק תמים ,דמה
מאורות הילקוט
בס .אמר ליה רב אשי {למנשה המלך] :מאחר דחכימתו כולי האי ,מאי טעמא קא פלחיתו [מה טעם עבדתם] לעבודה זרה? אמר ליה
מנשה :אי הות התם הות נקיטנא בשיפולי גלימא ורהטת אבתראי [אילו היית שם באותם הדורות היית אוחז בשיפולי הגלימא שלך,
מגביהה ורץ אחרי ,מחמת יצרא דעבודה זרה ששרר אז].
גס .הערת ידידנו הרה״ג בעל בנין שלום שליט״א :כוונתו בספר [ילקוט הגרשוני על] כללים (ח"ג יח ע"ב) על הפסוק בפרשת קרח אל
תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ,כי מאחר שלא נהניתי מהם למה אהי' כפרתם בחנם עיי"ש [עיין פניני ילקה״ג -פניני התורה
בפ׳ קרח הבאנו דברי רבינו במלואם ,עיי״ש] ,וראוי לציין לדברי ספה"ק נועם אלימלך (שם עה"פ הנ"ל) וזל"ק :וזהו שאמר לא חמור וכו'
כלומר אני גרמתי להם זאת ,שע"י שלא לקחתי מהם זה גרם להם שחטאו ,שאם נהניתי מהם הי' מגין עליהם זאת לבלתי יחטאו עכדה"ק,
ומסופר שכן אמר הגה"ק אך פרי תבואה זי"ע ,להגה"ק המהר"ם א"ש זי"ע בעת שלא רצה לקבל קוויטל ופדיון נפש ממנו ,והראה לו דברי
הנו"א הנ"ל ,ואמר אם הרה"ק רבי אלימלך כותב כך ,מוכרח לקבלו ממנו זי"ע.
דס .בגמרא (שבת דף לג ב) אמר רבי גוריון ואיתימא רב יוסף ברבי שמעיה ,בזמן שהצדיקים בדור צדיקים נתפסים על הדור.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה בעק
מה לו להיות כפרה עליהם בחנם ,וא"ש. שהיה נח צדיק תמים לא היה תולדות בני דורו ,כי אם
(תנ״ך -פ׳ בראשית -ונח מצא חן) תולדות נח בעצמו ,שבני דורו לא החזיקו אותו ,אם כן
הפטרת בראשית
מי נתן למשיסה יעקב וישראל ה' חפץ למען צדקו יגדיל
לבוזזים וגו' (ישעיה מב ,כד ) תורה ויאדיר (ישעיה מב ,כא )
מה גרם זאת שישראל המצויינים במדת החסד רחמנים להצדיק את ישראל שלא יוכלו אומה״ע לומר
בני רחמנים ,יתהפכו לבוזזים שוסים ומשחיתים לסטים אתם ,לכן הגדיל הקדוש ב"ה התורה
בדרשה לשבת נחמו שנת תרמ"ה פירשתי על פי ראיתי בספר אחד פירוש על פי רש"י ריש פרשת
מה שכתוב בספרים הקדושים דהמצות [שבין אדם בראשית -אמר ר׳ יצחק לא היה צריך להתחיל אלא
לחבירו] תלויים במצות שבין אדם למקום ,כי אם מהחודש הזה לכם ,ומה טעם פתח בבראשית ,אלא
האדם מאמין בה' ,ומקיים המצות שבין אדם למקום משום כח מעשיו וגו' שאם יאמרו אומות העולם
[כגון] ציצית תפילין סוכה ולולב וכדומה ,אז נזהר לישראל לסטים אתם וכו' יאמרו להם כל הארץ של
גם מגניבה וגזילה נקימה ונטירה ורציחה כי האמונה הקב"ה היא וכו' עיין שם.
היא לו למתג ורסן לבל ילך אחרי החמדה והכעס וכל
מבואר דלמען להצדיק את ישראל שלא יוכלו אומות
מדה רעה למינהו.
העולם לומר להם לסטים אתם ,לכן הגדיל הקדוש
אבל אם אינו מקיים המצות שבינו למקום ,ואבדה ב"ה התורה מן בראשית עד החודש הזה לכם ,וזה
האמונה ונכרתה מפיו ,אזי בטל ממנו גם הרחמנות, שכתוב ה' חפץ למען צדקו לכן יגדיל תורה ויאדיר.
וכאשר יגבר עליו רוח חמדה אזי יגנוב ויגזול וימלא
רצה הקב״ה לזכות את ישראל ,לפיכך
ידיו חמס ,ואם ימלא חימה וכעס אזי ירצח את נפש הרבה להם תורה ומצות
רעהו בלי חמלה ויהי לנפש חיה רעה בלתי שום
ובמשנה סוף מכות אמר ר׳ חנניה בן עקשיא רצה
רגש אנושי ,ובספר ישמח משה פירש בזה הפסוק
הקדוש ב"ה לזכות את ישראל [לפיכך הרבה להם
בפרשת ויקרא ,ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו ,דמי
תורה ומצוות] ,פירש הגאון ר׳ אליעזר פלעקלס
שמועל בה' ומבטל מצוה שבינו לקונו ,הסוף שמבטל
ז"ל בפתיחה לשו"ת תשובה מאהבה (חלק ראשון)
גם מצות שבינו לחבירו וכחש בעמיתו ודו"ק.
כלומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל שלא לחייבם
והנה קודם החורבן היו ישראל במדריגה תחתונה על שכחת התורה ,לפיכך הרבה להם תורה ומצות,
והיה חרב איש באחיו ,כמאמר הכתוב לעיל (פרק א ויהיה להם דין (אבות ג ח) תקפה עליו משנתוהס ,ומביא
כא) צדק ילין בה ועתה מרצחים וכמאמר (הושע א) הפסוק ה' חפץ למען צדקו לפיכך יגדיל תורה ויאדיר,
אלה וכחש ורצוח וגנוב ונאוף פרצו ודמים בדמים והוא מבואר למבין.
נגעו ,הרי היו ישראל עצמן הבוזזים והמשחיתים את
ישראל ,ועל זה התפלא הנביא ואמר מי נתן למשיסה
מאורות הילקוט
הס .ופי׳ הרע״ב :תקפה עליו משנתו -שהיתה קשה עליו ומתוך הקושי שבה שכחה.
געק חנ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
מלת זו ,כלומר אתה שואל מי נתן למשיסה וגו' הלא יעקב וישראל לבוזזים ,כלומר מה גרם זאת שישראל
ה' "זו" חטאנו לו ,זו בעצמו מה ששאלנו מי נתן וגו' המצויינים במדת החסד רחמנים בני רחמנים,
היה החטא ,יען לא האמננו כי יד ה' עשתה כל אלה יתהפכו לבוזזים שוסים ומשחיתים?
רק תלינו הכל במקרה כאומרו (ויקרא כו כח) ואם תלכו
על זה באה התשובה הלא ה' "זו" – שביטלנו מצות
עמי קרי וגו' ,ויען שדייק התינוק מלת "זו" ראה בו
שבין אדם לחבירו ,והיה בינינו אלה וכחש ורצוח
רבי יהושע בן חנניה סימני חכמה ואמר מובטחני
וגנוב ,בא מחמת כי חטאנו "לו" – ועברנו על המצות
שמורה הוראה בישראל.
spacer
spacer
שבין אדם למקום ,לכן בנפול היסוד והוא אמונת
(ומחכם אחד שמעתי דרך הלצה ,דבזמנינו יש מורי הוראה שאין השם ושמירת מצותיו יפול כל הבנין ותעשה אדם
יודעין שום הלכה על בוריה ואין להם ידיעה בש"ס ופוסקים ,רק כדגי הים וחית הארץ למינה( .עיין שם עוד בביאור הפסוק).
מיד כשיודעים פסוק אחד בישעי' ממנים אותם למורי הוראה,
וכיון שראה רבי יהושע בן חנניה באותו תינוק שידע פסוק ובגמרא גיטין (נח א) במעשה דרבי יהושע בן חנניה
בישעיה ,אמר מובטחני שעוד יבואו ימים שיהיה תינוק כזה עם אותו תינוק שהיה בבית האסורים שאל רבי
מורה הוראה בישראל). יהושע בן חנניה מי נתן למשיסה יעקב ענה אותו
(תנ״ך -ישעיה מב -מי נתן) תינוק הלא ה' זו חטאנו לווס – הכוונה דהתינוק דייק
פרשת נח
והנה מי שמוכיח מחפשים עליו עבירות ,ואם יאמר
נח איש צדיק תמים היה
טול קיסם [מבין שיניך] אומרים לו טול קורה [מבין
בדורותיו (בראשית ו ,ט)
עיניך] (ע״פ הגמרא ערכין טז ב) ,אבל אם אין מוכיח הכל
מסכימים עליו שהוא צדיק. spacer מי שאינו מוכיח דורו נחשב כצדיק בעיניהם
spacer
פירוש בספר תיבת גומא ל[בעל] פרי מגדיםזס ז״ל
וזה שכתוב צדיק תמים היה בדורתיו -והטעם כי את
(ובעל אפריוןחס גם כן זכה לכוין לדעתו הרמה) כי נח לא
האלקים התהלך נח ולא הוכיח אותם ,ואתי שפירטס .
הוכיח בני דורו ולא השגיח עליהם וכל הילוכו היה
(תנ״ך -פ׳ נח -נח איש צדיק)
בהתבודדות עם ה׳.
מאורות הילקוט
וס .ת"ר מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול שברומי אמרו לו תינוק אחד יש בבית האסורים יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו
סדורות לו תלתלים הלך ועמד על פתח בית האסורים אמר (ישעיהו מב ,כד) מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים ענה אותו תינוק
ואמר הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו אמר מובטחני בו שמורה הוראה בישראל העבודה שאיני זז מכאן
עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו אמרו לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל ומנו
רבי ישמעאל בן אלישע.
זס .להג״ר יוסף תאומים זצ״ל רבה של פרנקפורט דאודר ,מגדולי הפוסקים האחרונים .נלב״ע תקנ״ב.
חס .להגאון רבי שלמה גאנצפריד זצ״ל בעל קיצור שלחן ערוך זצ״ל.
טס .הערת ידידינו הרה״ג בעל בנין שלום שליט״א :עיין בפנים שם שכתב עוד וז"ל ,גם אם ידע ולא הוכיחם מטילין עליו עונות אחרים
מי שיש בידו למחות [ואינו מוחה נתפס על אחרים (שבת נד ע"ב)] משא"כ נח לא ראה ולא ידע הנסתרת לד' (דברים כט כח) עכ"ד ,וזהו
קישור הפסוק דכיון דאת ד' התהלך נח ,שלא ידע מה נעשה אצל האחרים ,לכן הי' צדיק ותמים שלא נתפס על עונם במה שלא הוכיחם
שהרי לא ידע ,והנסתרת לד' ,שאנו ערבים רק בהנגלות ולא על הנסתרות ,ובביאור פתח התיבה על ספר תיבת גמא כתב דכוונתו לבאר בזה
דברי היש דורשים לגנאי ,והוא דמה שהי' ידוע לכל לצדיק ,הוא מחמת שלא הוכיחם וע"כ לא דקדקו אחריו במעשיו ,שאם הי' מוכיחם
אז לא ימלט שלא יכעסו עליו ויאמרו שאינו צדיק ,והביטו אחרי משה ,והיש דורשים לשבח ,שבזה שלא ידע נח ממעשיהם הרעים וע"כ
