gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

חלקינו בתורתיך · Chelkeiny Besoirosaicho — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: חלקינו בתורתיך · Chelkeiny Besoirosaicho

שבוע: בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס”ד‬ ‫וק ןוילג • שנה ג'‬ ‫תישארב תשרפ‬ ‫תשפ"ז לפ"ק‬ ‫הוצאה לאור‬ ‫חידושי תורה‬ ‫של בעלי בתים‬ ‫העושים תורתם‬ ‫קבע ומלאכתם‬ ‫עראי‬ ‫שילוב‬ ‫בשער התורה‬ ‫מבוא‬ ‫סוף התורה לתחילתה‬ ‫כלתה‪ ,‬והיינו ויכל אלקים ביום השביעי‪ ,‬עם‬ ‫בא שבת בא מנוחה‬ ‫כח הצדיקים לשנות סדרי בראשית‬ ‫יום השביעי‪ ,‬מלאכתו אשר עשה‪ ,‬מאי טעמא‬ ‫משום וישבות ביום השביעי וכו'‪ ,‬בזה ששבת‬ ‫ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר‬ ‫לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ‬ ‫מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו‪ ,‬ולכל היד החזקה‬ ‫מכל מלאכתו ביום הזה‪ ,‬ויברך אותו ויקדש‬ ‫עשה‪ ,‬פירש"י‪ ,‬מה היה העולם חסר מנוחה‪,‬‬ ‫ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל‪,‬‬ ‫אותו שלא לעשות בו שום מלאכה‪ ,‬כלתה‬ ‫באת שבת באת מנוחה כלתה ונגמרה המלאכה‪.‬‬ ‫בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ‪.‬‬ ‫מלאכתו עכ"ד‪.‬‬ ‫הנה אנחנו יוצאים מחגיגת הימים טובים‬ ‫והיינו שאכן אין המנוחה כשלעצמה‬ ‫בירח האיתנים העעל"ט בהתרוממות ובחדוה‬ ‫לנעוץ סוף התורה לתחילתה‪ ,‬נקדים דברי התפארת‬ ‫התכלית‪ ,‬שהעיקר הוא להתייגע ולילך מחיל‬ ‫עילאה‪ ,‬ומרגלא בפומא דאינשי בעת הזאת‬ ‫שלמה זי"ע (רמזי שביעי של פסח‪ ,‬ד"ה מה תצעק אלי)‪ ,‬שכבר‬ ‫אל חיל כי האדם לעמל יולד‪ ,‬אבל דוקא מטעם‬ ‫כי מעתה חוזרים אל ימי הטירדה והיגיעה‪,‬‬ ‫בשעת בריאת העולם מסר השי"ת את כל חוקי ההנהגה‬ ‫זה הרי המנוחה היא תכלית הבריאה‪ ,‬שסוף כל‬ ‫תקופת המועדות חלפו ועברו והשאירו אתנו‬ ‫וטבעי העולם שיהיו נשמעים לצדיקים‪ ,‬ובידם לשנות‬ ‫סוף עיקר מטרת היגיעה הוא כדי להגיע לידי‬ ‫כל ההשפעות טובות לאורך כל השנה‪ ,‬והגיע‬ ‫את מנהגם ולעשות מופתים בשמים ובארץ בעת הצורך‪,‬‬ ‫כי כל העולם ומלואו נברא בשביל הצדיקים ועליהם הוא‬ ‫שלימות‪ ,‬וזה אי אפשר אלא אם כן יש יום א'‬ ‫הזמן לעשות למעשה‪ ,‬ונראה כאילו דברי רש"י‬ ‫מתקיים‪ ,‬עכת"ד‪.‬‬ ‫קבוע למנוחה שאז אפשר ללמוד ולהתבונן‬ ‫הק' בפרשתן ששלימות הבריאה הוא כאשר‬ ‫בעניני תכליתו‪.‬‬ ‫בא מנוחה‪ ,‬אינו בבחינת דבר בעתו‪ ,‬כי לכאורה‬ ‫ומבואר מדבריו‪ ,‬שכח הצדיקים לשנות סדרי בראשית‬ ‫כבר סיימו עם המנוחה ולכל זמן ועת לכל‬ ‫נמסר להם מתחילת הבריאה‪ ,‬שהרי העולם נברא‬ ‫וחידוש פלא מצינו איך שכל היצור מעידה‬ ‫חפץ תחת השמים‪ ,‬והרי אנו עוברים אל העת‬ ‫בשבילם‪ ,‬ועל כן מסר השי"ת בידם את הממשלה על‬ ‫על התכלית‪ ,‬שיום השבת הוא העיקר של‬ ‫לזרוע ולחרוש‪.‬‬ ‫טבעי העולם‪ .‬ונמצא שגם כאשר הצדיק משנה את הטבע‬ ‫הבריאה‪ ,‬שלא בני ישראל לבד שובתין בשבת‬ ‫ופועל ישועה שלא כדרך העולם‪ ,‬הרי בזה מתקיים רצונו‬ ‫קודש‪ ,‬אלא גם בשאר ברואים מצינו ענין‬ ‫אמנם בספר כתב סופר בפרשתן כתב לפרש‬ ‫של השי"ת שקבע בשעת הבריאה‪ ,‬שיהיו כל הנבראים‬ ‫השביתה בשבת קודש‪ ,‬וכמו שכתב בספר‬ ‫דברי רש"י‪ ,‬על פי מה דאיתא במדרש‪ ,‬תכלית‬ ‫כפופים לצדיקים‪.‬‬ ‫פרשת דרכים (דרוש כג) וז"ל‪ ,‬הנה אנחנו נאמין‬ ‫הימים יום השבת‪ ,‬כי כל ימי השבוע אדם טרוד‬ ‫וכעין זה כתב האור החיים הק' (שמות יד‪ ,‬כז)‪ ,‬שבשעת‬ ‫אמונה שלימה דכשם שאנחנו מבדילין בין‬ ‫בטרדת עולם הזה על המחיה ועל הכלכלה‪,‬‬ ‫בריאת העולם התנה השי"ת עם כל מעשה בראשית שיהיו‬ ‫יום הששי ליום השביעי‪ ,‬כך בשמים ממעל‬ ‫ויום השבת יום מנוח ואסור במלאכה‪ ,‬אז‬ ‫כפופים לתורה ולעמליה‪ ,‬ויעשו כל אשר יגזרו עליהם‪.‬‬ ‫יש הבדלים והפרשים רבים בין יום השביעי‬ ‫ימצא מרגוע לנפשו לקדש ולהכין עצמו ליום‬ ‫ומטעם זה מצינו שהצדיקים שלטו בשמים ובארץ‪ ,‬בשמש‬ ‫לשאר הימים‪ ,‬ומלבד מה שאמרו רז"ל מענין‬ ‫שכולו שבת‪ ,‬וכן איתא במדרש (מובא בטור או"ח‬ ‫ובירח‪ ,‬כי הכל בכח התורה‪ ,‬אשר בעבורה נברא העולם‪.‬‬ ‫גיהנם ששובתין הרשעים ביום השביעי ונהר‬ ‫סימן ר"צ) כשנכנסו לארץ אמרה תורה זה פונה‬ ‫ובזה מבאר האור החיים הק' מה שבתחילה לא רצה‬ ‫סמבטיון‪ ,‬עוד יש הבדלים רבים ודברים‬ ‫לכרמו וכו'‪ ,‬אמר הקב"ה ביום השבת יעסקו‬ ‫הים להיקרע לפני משה רבינו‪ ,‬שהרי באותה שעה עדיין‬ ‫מופלאים בשמי השמים בין ימי חול ליום‬ ‫בתורה‪ .‬וזהו כוונת המדרש‪ ,‬מה היה העולם‬ ‫לא קיבלו ישראל את התורה‪ .‬עד שהוליך השי"ת ימינו‬ ‫שבת קודש כאשר נודע ליודעי חן עכ"ל‪ .‬וניתי‬ ‫חסר מנוחה‪ ,‬דעד שלא היה יום מנוח מיוחד‬ ‫לימין משה והראה לים כי הוא בן תורה‪ ,‬ומיד נקרע הים‬ ‫ספר ונחזי מה שכתב הרה"ג ר' צבי הירש ווייס‬ ‫לנוח בו לא היה תכלית לכל נברא לצרכי האדם‪,‬‬ ‫לפניו כתנאו הראשון‪ .‬ומסיים בלשונו‪" :‬ולזה כל צדיק‬ ‫שליט"א בספר הנפלא 'מעמד הנבחר' (עמוד ת"ש‪,‬‬ ‫והאדם עצמו לא היה יכול לבוא אל תכליתו‪,‬‬ ‫וצדיק שיעמוד אחר קבלת התורה יביא בידו שטר חוב אחד‬ ‫מדור אוצר המנוצר) מפי ספרים וסופרים אודות‬ ‫וכשבא שבת באה מנוחה אז כלתה ונגמרה‬ ‫לכופו ליחלק לפניו"‪ ,‬עכת"ד‪ .‬הרי שכח התורה הוא הנותן‬ ‫כמה ברואים השובתים בשבת קודש‪.‬‬ ‫המלאכה‪ ,‬שהשיגה הבריאה תכליתה כאלו אזי‬ ‫המשך בעמוד ב׳‬ ‫המשך בעמוד ב׳‬ ‫הגליון נתנדב ע"י‪ :‬מוה"ר אברהם ישעי' קליין הי"ו להגדיל תורה ולהאדירה‬ ‫מבוא בשער התורה‬ ‫שילוב סוף התורה לתחילתה‬ ‫המשך מעמוד א׳‬ ‫המשך מעמוד א׳‬ ‫ראשון תחלה ידוע אודות הנהר סמבטיון ששובת בכל יום‬ ‫לצדיקים ממשלה על מעשה בראשית‪ ,‬וכח זה כבר נקבע מתחילת הבריאה‪.‬‬ ‫שבת‪ ,‬כמו שמזמרין בזמירות לליל שב"ק סמבטיון הנהר שבכל‬ ‫ואפשר לרמז דזהו כוונת הכתוב 'לכל האותות והמופתים וגו' ולכל היד החזקה‬ ‫יום רץ ונמהר יוכיח בו מנוח תשיב למין אשר שואל‪ ,‬ונקרא בשם‬ ‫ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל'‪ ,‬דמהיכן היה למשה רבינו הכח‬ ‫סמבטיון מטעם זה כמו שכתב הרמב"ן פ' האזינו (דברים לב כו) וז"ל‪,‬‬ ‫לעשות את כל האותות והמופתים ולשנות סדרי בראשית‪ ,‬על זה באה תחילת התורה‬ ‫והנה ירמוז לגלות עשרת השבטים שגלו לנהר גוזן (מלכים ב יז ו)‪ ,‬הוא‬ ‫'בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ'‪ ,‬ופירש רש"י‪ ,‬בשביל התורה שנקראת‬ ‫שהחכמים קורין סמבטיון‪ ,‬כי נקרא גוזן מלשון ויגז שלוים (במדבר‬ ‫ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית‪ .‬ומאחר שכל הבריאה נבראה בשביל התורה‬ ‫יא לא)‪ ,‬אתה גוזי (תהלים עא ו)‪ ,‬כי העומדים אחריו מוסרים מבני אדם‪,‬‬ ‫וישראל‪ ,‬לכן נמסר הכח בידי הצדיקים עמלי התורה למשול בה‪ ,‬כי כבר ב'בראשית‬ ‫וקורין אותו סמבטיון מפני שביתתו בשבת‪ ,‬כי יום השבת בלשון‬ ‫ברא' הותנה שיהיו השמים והארץ וכל אשר בהם נשמעים אליהם‪ ,‬ומכח זה עשה משה‬ ‫ההוא סבט כאשר הוא בערבי‪ ,‬ונהוג בלשונם להוסיף בתארים "יון"‪,‬‬ ‫את כל האותות והמופתים לעיני כל ישראל‪.‬‬ ‫אזוביון חוריון מוליון‪ ,‬וכן הרבה עכ"ל‪.‬‬ ‫(הרה"ח ר' אברהם ישעי' קליין הי"ו)‬ ‫וכן כתב הרד"ק בפרשתן (בראשית ב ג) וז"ל‪ ,‬ויקדש אתו‪ ,‬שיהא‬ ‫קדוש ומובדל משאר הימים לפי ששובתין בו בני ישראל‪ ,‬והנה‬ ‫הוא אות בינם ובין האל כי הם קדושים בשמרם את השבת שהיא‬ ‫כל הארץ של הקב"ה היא‬ ‫עדות על חדוש העולם‪ ,‬ולהודיע לכל העולם כי העולם איננו‬ ‫לנעוץ סוף התורה לתחילתה‪" :‬לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה׳ לעשות בארץ‬ ‫קדמון‪ ,‬כי חדשו האל יתברך בששה ימים ושבת בשביעי‪ .‬גם אמרו‬ ‫מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו‪ ,‬ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה‬ ‫כי יש דג אחד בים שאינו שוחה ביום השבת והוא נח כל היום‬ ‫משה לעיני כל ישראל" — "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ"‪.‬‬ ‫סמוך ליבשה או לסלע‪ ,‬וחכמינו ז"ל אמרו (תנחומא כי תשא לג‪ ,‬ב"ר יא‪,‬‬ ‫ו) על נהר שבתיון שבכל ימי השבוע הוא מושך אבנים וחול וביום‬ ‫ונראה בהקדם דברי רש"י ז"ל על הכתוב "בראשית ברא אלקים"‪" :‬אמר רבי יצחק‪,‬‬ ‫השבת הוא נח‪ ,‬לפיכך קורין אתו שבתיון וכו'‪ ,‬הנה כי האל יתברך‬ ‫לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם‪ ,‬שהיא מצוה ראשונה‬ ‫שם בבריאותיו אות ליום השבת כדי שידעו בו העולם חדוש‬ ‫שנצטוו בה ישראל‪ ,‬ומה טעם פתח בבראשית‪ ,‬משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם‬ ‫העולם עכ"ל‪.‬‬ ‫נחלת גוים‪ ,‬שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה‬ ‫גוים‪ ,‬הם אומרים להם‪ ,‬כל הארץ של הקב"ה היא‪ ,‬הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו‪,‬‬ ‫ובספר מקוה ישראל (פרק י') להגאון ר' מנשה בן ישראל זצ"ל‬ ‫ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו"‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫האריך טובא בענין נהר סמבטיון וכתב בתוך דבריו וז"ל‪ ,‬מה מאוד‬ ‫ועל פי זה יש לפרש מה שאמר הקב"ה למשה קודם יציאת מצרים‪" :‬ונתתי את חן‬ ‫הוא חזקה עדות יוסף בן גוריון הכהן בספרו מלחמות ישראל פכ"ד‬ ‫העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם‪ ,‬ושאלה אשה משכנתה ומגרת‬ ‫שכאשר נסע טיטוס בין מדינת ארקאש ומדינת רופאנא‪ ,‬מקומות‬ ‫ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות ושמתם על בניכם ועל בנותיכם ונצלתם את מצרים"‬ ‫המלך אגריפס‪ ,‬ראה נהר נפלא שאף שמימיו רבים ושוטף בחוזק‪,‬‬ ‫(שמות ג‪ ,‬כא–כב)‪ .‬וכן נאמר להלן‪“ :‬דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת‬ ‫הוא נח מזעפו אחר כל ששת ימים‪ ,‬עד שביום השביעי רואין בו‬ ‫רעותה כלי כסף וכלי זהב" (שם יא‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫תהום יבש בלי מים כלל ואחר יום השביעי הולך וסוער בלי‬ ‫ולכאורה יש להבין‪ ,‬למה צוה השי"ת לקחת את הכסף והזהב בדרך שאלה דוקא? היד‬ ‫שינוי כלל‪ ,‬ועל כן כינו את הנהר ההוא בשם שאבאתיק"א‪ ,‬על‬ ‫ה׳ תקצר?! הלא הוציאנו ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה‪ ,‬ואין מעצור לה׳ לתת בלב‬ ‫שם ששובת ביום השבת קודש וכו'‪ ,‬ובודאי אמת הוא כי אם היה‬ ‫המצריים שיתנו לישראל את כספם וזהבם בתורת מתנה‪ ,‬ולא בתורת שאלה‪.‬‬ ‫משקר היה הקיסר טיטוס מוכיחו על פניו וכו' עכ"ל‪ .‬והובא דבריו‬ ‫במגדול עוז להיעב"ץ (בית מדות‪ ,‬עליית הטבע) וכתב על זה וז"ל‪ ,‬לא‬ ‫יסתפק במציאות נהר סמבטיון המוזכר בדברי חז"ל כדבר ידוע‪,‬‬ ‫גם יצאה טבעו בעולם לקדמונים‪ ,‬ובשכבר הכל נשכח אין זכרון‬ ‫להאיר את הגשמיות באור התורה‬ ‫לראשונים להיותו נעלם באלה הזמנים‪ ,‬ואודיעך שהעיד עליו‬ ‫הסופר הנאמן יוסיפון וכו'‪ ,‬והודיע מקומו ביחוד בארץ הלבנון‬ ‫"בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ‪ ,‬והארץ היתה תהו ובהו וגו׳ ורוח‬ ‫(לצפונה של ארץ ישראל) אצל עיר ערקא (הוא העיר ערקא לבנה הנזכרת בפ'‬ ‫אלקים מרחפת על פני המים‪ ,‬ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור" (בראשית א‪ ,‬א–ג)‪.‬‬ ‫מעשר בהמה) וכו'‪ ,‬ובודאי יקיים באחרית הימים לתת לנו את הארץ‬ ‫אפשר לפרש פסוקים אלו בדרך העבודה‪ ,‬בהקדם מה ששמעתי לבאר דברי‬ ‫אשר נשבע לאבותינו לארכה ולרחבה‪ ,‬ואז יהיה גם נהר סמבטיון‬ ‫המשנה‪" :‬אם בטלת מן התורה‪ ,‬יש לך בטלים הרבה כנגדך"‪.‬‬ ‫תוך גבולי ארץ ישראל‪ ,‬ונראהו בעינינו מה שנעלם ממנו עתה‬ ‫דהנה הקב"ה ברא את העולם הזה עם כל עניניו הגשמיים‪ ,‬אכילה ושתיה‪ ,‬שינה‬ ‫בסבת שבוש הדרכים מאין עובר ושב וכו' עכ"ל ועיין עוד שם‬ ‫ומשא ומתן‪ .‬ובודאי לא נבראו כל אלו אלא לכבודו יתברך‪ ,‬כדי שיעבוד האדם את‬ ‫בענין זה‪.‬‬ ‫בוראו גם על ידם‪ .‬אף בשעה שהוא עוסק בצרכי גופו‪ ,‬יכול הוא לעשותם לצורך‬ ‫עוד יש מין דג השובת בשבת כנזכר בדברי הרד"ק הנ"ל‪,‬‬ ‫עבודת השי"ת‪.‬‬ ‫ובילקוט ראובני בפרשתן הביא מסודי רזא לבעל הרוקח שכתב‬ ‫כשאוכל ושותה‪ ,‬יכוון שיהיה לו כח ללמוד וללמד ולהתפלל‪ .‬כששוכב לישון‪ ,‬תהיה‬ ‫וז"ל‪ ,‬יש דג ששובת בשבת על שפת הים עד מוצאי שבת‪ ,‬ושם הדג‬ ‫כוונתו שתהא דעתו צלולה וזכה לעבודתו יתברך‪ ,‬ולא יהיה מוחו טרוד ומבולבל‪.‬‬ ‫הוא שבתי לפי ששובת בשבת ע"כ‪ .‬וכן הוא בפירוש סידור התפילה‬ ‫ואף כשעוסק במשא ומתן‪ ,‬יכוון שיוכל להחזיק את בניו לתלמוד תורה‪ ,‬לשמור שבת‬ ‫לבעל הרוקח (סדר קידוש ליל שבת‪ ,‬ח"ב עמוד תפ"ז) וז"ל‪ ,‬דג אחד נקרא‬ ‫קודש‪ ,‬לתת צדקה‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫בלשון ישמעאל שבתי‪ ,‬בכל ערב שבת הולך אצל שפת הנהר ואינו‬ ‫זז משם עד מוצאי שבת ע"כ‪ .‬ועיין גם במגדול עוז להיעב"ץ הנ"ל‬ ‫ונמצא‪ ,‬שאין אלו ענינים נפרדים מעבודת ה׳‪ ,‬אלא כולם מסייעים בידו לעשות רצון‬ ‫שהביא ענין זה מעוד מקורות‪ .‬ובשו"ת שם משמעון (יו"ד סי' י"ג) כתב‬ ‫קונו‪ .‬בכוונה זו הוא מעלה את הדברים הגשמיים למעלה עליונה‪ ,‬ומחבר את העולמות‬ ‫על פי זה לבאר מה דרבא הוה מלח שיבוטא בכל ערב שבת (שבת‬ ‫התחתונים בעולמות העליונים‪ .‬אבל אם אין כוונתו לכך‪ ,‬הרי כל עשיותיו אלו נשארות‬ ‫קיט‪ ,.‬קידושין מא‪ ,).‬דלא נפלאת הוא לומר שאותו דג הנקרא שיבוטא‬ ‫בגדר דברים בטלים‪.‬‬ ‫היא מאותן המינים שפורשים בערב שבת ליבשה להורות סימן‬ ‫המשך בעמוד ג׳‬ ‫‪2‬‬ ‫מבוא בשער התורה‬ ‫שילוב סוף התורה לתחילתה‬ ‫המשך מעמוד ב׳‬ ‫המשך מעמוד ב׳‬ ‫ועדות על השבת‪ ,‬ושמו מוכיח עליו שנקרא שיבוטא‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫ובאבן עזרא (שמות ג‪ ,‬כב) הביא טענה חמורה מזו‪ ,‬וכתב‪“ :‬יש מתאוננים ואומרים כי‬ ‫הרמב"ן (פ' האזינו) על נהר סמבטיון שנקרא סמבטיון או סבטיון‬ ‫אבותינו גנבים היו‪ ,‬ואלה הלא יראו כי מצוה עליונה היתה‪ ,‬ואין טעם לשאול למה‪ ,‬כי‬ ‫שהוא מלשון שבת‪ ,‬וכמו"כ יש לומר שאותו דג הנקרא שיבוטא‬ ‫השם ברא הכל והוא נתן עושר למי שירצה ויקחנו מידו ויתננו לאחר‪ ,‬ואין זה רע כי הכל‬ ‫היינו מלשון שבתא‪ ,‬משום שטבעו מורה על מצות שביתה‬ ‫שלו הוא"‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫בשבת‪ ,‬ולכן הידר רבא על דג זה ששמו וטבעו מורה על השבת‬ ‫והנה‪ ,‬יציאת מצרים היתה הכנה לכניסתם של ישראל לארץ הקודש‪ ,‬כמו שנאמר‪:‬‬ ‫ע"כ‪ .‬והגר"ח פאלאגי זצ"ל כתב בספר נפש היפה דמשום הכי נהגו‬ ‫“ואותנו הוציא משם למען הביא אותנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבותינו" (דברים ו‪,‬‬ ‫לאכול דג בשבת דאפשר שיזדמן לו אותו הדג ששמו שבתי ויאכל‬ ‫כג)‪ .‬ולפי זה יש לומר‪ ,‬שהיה חשש שמא בבואם לארץ ישראל יתפעלו בני ישראל מטענת‬ ‫בשבת ע"כ‪.‬‬ ‫האומות "לסטים אתם"‪ ,‬וימנעו מלהיכנס לארץ ולרשת אותה‪.‬‬ ‫עוד יש מעין השובת בשבת‪ ,‬כמו שכתב בספר הברית (ח"א‬ ‫על כן הקדים השי"ת וצוה אותם עוד במצרים לשאול כלי כסף וכלי זהב‪ .‬בזה ניסה‬ ‫מאמר ח') וז"ל‪ ,‬יש מעין שובת בשבת ומים לא יהיה בו כי אם‬ ‫אותם ולימדם‪ ,‬שכאשר הקב"ה מצוה ליטול‪ ,‬אין מקום לטענת גניבה — שהרי הכל שלו!‬ ‫בששת ימים‪ ,‬וביום השביעי שבת ע"כ‪ .‬ובסדר הדורות (ח"ב ערך רבי‬ ‫הוא שנתן את העושר למצריים‪ ,‬והוא שצוה עתה להעבירו לידי ישראל‪.‬‬ ‫יהודה הנשיא אות י"ב) כתב דבציפורי יש מעין באר מים חיים שכל‬ ‫ומכאן ישכילו לדעת גם בבואם לארץ ישראל‪ ,‬שלא להתפעל מטענת האומות‪ .‬כשם‬ ‫ימי השבוע רץ בכח‪ ,‬ובשבת אין זב אף טיפה אחת‪ .‬גם יש הר‬ ‫שכסף מצרים וזהבה שייכים להקב"ה‪ ,‬ובידו ליטלם מזה וליתנם לזה‪ ,‬כך גם ארצות‬ ‫השובת בשבת‪ ,‬כמו שכתב בילקוט ראובני בפרשתן בשם הרוקח‬ ‫שבעה גוים שלו הן‪ ,‬וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו‪ .‬נמצא‪ ,‬שביזת מצרים היתה לימוד‬ ‫וז"ל‪ ,‬עוד יש הר שמוציאים מעפרו כסף ובשבת לא יוציאו‬ ‫והכנה לירושת הארץ‪.‬‬ ‫מעפרו כסף ע"כ‪.‬‬ ‫ולפי זה יתכן לומר בדרך חידוש‪ ,‬שאותם שלא רצו לקיים את ציווי ה׳ לשאול כלי כסף‬ ‫היונה שובתת בשבת‪ ,‬כמו שכתב בתיקוני זוהר (תיקון ו'‪ ,‬דף כב‪):‬‬ ‫וכלי זהב‪ ,‬מפני שחששו לטענת גניבה‪ ,‬היו בכלל אלו שמתו בשלשת ימי אפילה ולא זכו‬ ‫וז"ל‪ ,‬ולא מצאה היונה מנוח אלא בשבת ויומין טבין‪ .‬ועוד שם‬ ‫לצאת ממצרים‪ .‬שהרי תכלית היציאה היתה להיכנס לארץ ישראל‪ ,‬ואם כבר במצרים‬ ‫בתיקון כ"א (דף נד‪ ):‬ותשב אליו היונה לעת ערב‪ ,‬דא ערב שבת‬ ‫אינם מוכנים ליטול על פי ציווי ה׳‪ ,‬אף בבואם לארץ יימנעו מלרשת אותה מחמת טענת‬ ‫ויומין טבין ע"כ‪ .‬והיעב"ץ כתב במגדול עוז וז"ל‪ ,‬שמעתי אומרים‬ ‫“לסטים אתם"‪.‬‬ ‫שיש עוד אות ליום מימים מן היונה שאינה אוכלת מהנתלש מן‬ ‫ובזה יובן סמיכת סוף התורה לתחילתה‪ .‬בסיום התורה נאמר‪“ :‬לכל האותות‬ ‫המחובר בשבת‪ ,‬דכנסת ישראל ליונה אמתילא ע"כ‪ ,‬והגאון בעל‬ ‫והמופתים אשר שלחו ה׳ לעשות בארץ מצרים"‪ ,‬ויש לרמז בזה גם על מה שצוה השי"ת‬ ‫שואל ומשיב זצ"ל העתיק דברי היעב"ץ בספרו דברי שאול על פ'‬ ‫קודם יציאתם‪ ,‬שישאלו כלי כסף וכלי זהב‪ ,‬כדי להשריש בלבם שהכל שלו‪ ,‬והוא נותן‬ ‫נח‪ .‬ובעיון יעקב (סוטה לח‪ ):‬כתב וז"ל‪ ,‬שמעתי מחכם א' שמקובל‬ ‫לאשר ישר בעיניו‪.‬‬ ‫שבני יונה מכירין התבואה שנחתך בשבת שאין אוכלין ממנה‪,‬‬ ‫ולזה נסמכה תחילת התורה‪“ :‬בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ"‪ .‬וכפירוש‬ ‫ואם קבלה נקבל עכ"ל‪.‬‬ ‫רש"י‪ ,‬שפתחה התורה בבראשית כדי להשיב על טענת “לסטים אתם"‪“ :‬כל הארץ של‬ ‫הקב"ה היא‪ ,‬הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו"‪.‬‬ ‫הגר"ח פאלאגי זצ"ל בספרו כף החיים (סי' כ"ז אות ל"ד) כתב בענין‬ ‫מה שיש לפנות בערב שבת קורי העכביש‪ ,‬שכאשר אומרים‬ ‫אותו יסוד שלמדו ישראל בנטילת כסף מצרים וזהבה‪ ,‬הוא שיעמוד להם בבואם לרשת‬ ‫לשממית 'שבת' אינה זזה ממקומה‪ ,‬ורבים אומרים דהוא בדוק‬ ‫ומנוסה ע"כ‪ .‬ובספר תורת חיים להרה"ק ר' דובער מליובאוויטש‬ ‫זי"ע (פ' ויקהל) כתב וז"ל‪ ,‬מצד בחינת הנשמה יתירה שמאיר בכל‬ ‫המשך מעמוד ב׳‬ ‫איש מישראל ניכר אפס קצהו אף בחיות המורגש‪ ,‬כמו שהעיד‬ ‫וזהו שאמרו‪" :‬אם בטלת מן התורה" — אם הדברים הגשמיים שאתה עושה בטלים‬ ‫על זה מן גדולי חכמי הרופאים שבליל שבת ויומו יש שינוי גדול‬ ‫הם מן התורה‪ ,‬ואינך מכוון בהם כדי שתוכל לעסוק בתורה ולקיים מצוותיה‪ ,‬אזי "יש לך‬ ‫בדפק שביד הישראל‪ ,‬מחמת הארת אור העונג וכו' עכ"ל‪ .‬ועיי"ש‬ ‫בטלים הרבה כנגדך"‪ ,‬שכל אותם המעשים המרובים שאתה עושה במשך היום‪ ,‬הרי הם‬ ‫עוד בספר מעמד הנבחר שמאריך ומביא כמה וכמה מקורות‬ ‫דברים בטלים‪ .‬אולם כשכוונתך לשם שמים‪ ,‬גם אכילתך ושינתך‪ ,‬ואפילו עסקי פרנסתך‪,‬‬ ‫נאמנים בענין זה‪.‬‬ ‫נעשים הכנה וסיוע לעבודת הבורא‪.‬‬ ‫וידוע מה שהיה מרגלא בפומי' דמרן הקדושת יום טוב זי"ע‬ ‫ועל דרך זה יתפרש מאמרם‪" :‬יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ" — שטוב ונאה שיהיו‬ ‫לומר שבשבת קודש אפשר לראות בחוש על האבנים ששבת‬ ‫עסקי דרך ארץ מחוברים לתורה‪ ,‬וכל משאו ומתנו של האדם יהיה על דעת שיוכל‬ ‫היום‪ ,‬שמאירים בקדושת השבת‪ .‬ובספר ראשית חכמה (שער‬ ‫לקיים את התורה והמצוות‪.‬‬ ‫האהבה פ"ה) כתב וז"ל‪ ,‬ראוי שיבחין האדם ענין זה ממש שנמצא‬ ‫בפי כל האומות בשבעים לשון ששם שבת לא נשתנה בשום לשון‬ ‫ובזה יתבארו הפסוקים‪" :‬בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" — את‬ ‫אלא כולם קוראים ליום השביעי שבת‪ ,‬והטעם ששבת מורה על‬ ‫העולמות העליונים ואת העולמות התחתונים‪ ,‬עם כל הארציות והגשמיות שבהם‪.‬‬ ‫חדוש העולם ושהקב"ה בראו בשבעה ימים ונח ושבת בשביעי‪,‬‬ ‫אמנם "והארץ היתה תהו ובהו"‪ ,‬כי הגשמיות מצד עצמה היא הבל ותוהו‪ .‬אך כאשר‬ ‫על כן לא נשתנה כדי שהכל יכירו שבורא אחד לכל עכ"ל‪.‬‬ ‫"ורוח אלקים מרחפת על פני המים"‪ ,‬ואין מים אלא תורה‪ ,‬כמאמר הכתוב "הוי כל צמא‬ ‫לכו למים"‪ ,‬היינו שמחשבתו בעסקיו הגשמיים היא לצורך התורה ועבודת השי"ת — אזי‬ ‫ודבר בעתו מה טוב בעמדינו בשנה זו שיש התעוררות‬ ‫"ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור"‪ :‬גם הארציות מתעלה ומאירה באור הקדושה‪ ,‬ועל ידי‬ ‫להתחזק בו ביותר בשמירת שבת‪ ,‬כידוע דברי הערוך לנר‬ ‫כך נמשכות מלמעלה השפעות טובות לעולם‪.‬‬ ‫שבשנה שאין תוקעין בה בראש השנה מחמת שחל בשבת‪,‬‬ ‫ומטעם זה מברכים על הגשם בחג שמיני עצרת‪ .‬יום קדוש זה הוא יום הנבחר מכל‬ ‫יש להתאמץ ביותר להדר ולקדש את השבת‪ ,‬ויהי רצון שנזכה‬ ‫השנה ליחד שכינה עם דודה‪ ,‬לרמז על העלאת הגשמיות למקורה ולשורשה למעלה‪.‬‬ ‫במהרה ליום שכולו שבת‪ ,‬וכל הבריאה כולה מגדול ועד קטן‬ ‫וכאשר מעלים את הגשמיות לשם שמים‪ ,‬זוכים שתימשך על ידה ברכה ושפע טוב‬ ‫כולם ידעו את ה' בב"א‪.‬‬ ‫לעולם‪ ,‬אמן כן יהי רצון‪.‬‬ ‫(הרה"ח ר' אברהם ישעי' קליין הי"ו)‬ ‫(הרה"ק רבי משה מראזוודוב זי"ע)‪.‬‬ ‫וק ןוילג‬ ‫‪3‬‬ ‫לרגל יומא דהילולא של רבינו החתם סופר זי"ע‬ ‫מדור תורת משה‬ ‫מדור תורתם קבע‬ ‫המשך מעמוד ג׳‬ ‫קדושת השבת מקפת את העולם‬ ‫את הארץ‪ :‬אין להם להתפעל מטענת האומות‪ ,‬כי ברצונו‬ ‫“ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה‪ ,‬וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר‬ ‫נתנה להם‪ ,‬וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו‪.‬‬ ‫עשה" (בראשית ב‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫(הרה"ח ר' חיים פריעדמאן הי"ו)‬ ‫בכל מקום שישראל יושבים בו‪ ,‬מקדשים הם את יום השבת לפי זמני מקומם‪ .‬בארץ‬ ‫ישראל כבר פרושה מנוחת השבת‪ ,‬ובארצות אחרות עדיין עוסקים בהכנות לכבודה‪ ,‬ובארץ‬ ‫אחרת כבר נפרדים מן השבת‪ ,‬ובמקום אחר עדיין מתענגים בקדושתה‪ .‬כיצד מתקשרת‬ ‫האותות והמופתים שעשה משה היו‬ ‫שביתתם של כל ישראל‪ ,‬בזמנים שונים‪ ,‬עם שביתתו של הקב"ה בשבת בראשית‪.‬‬ ‫כדי לחזק את האמונה‬ ‫ונקדים דברי החתם סופר זי"ע‪ ,‬המבאר ענין זה בדברים נפלאים‪.‬‬ ‫לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ‬ ‫החתם סופר מביא את שאלת הכוזרי‪ :‬הרי זמני היום והלילה משתנים ממדינה למדינה‪,‬‬ ‫מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו‪ ,‬ולכל היד החזקה ולכל‬ ‫וכשמתחילה השבת במקום אחד‪ ,‬במקום אחר כבר עברו כמה שעות מן השבת‪ .‬ואם כן‪,‬‬ ‫המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל‪ ,‬בראשית ברא‬ ‫כיצד אנו שובתים באותה שבת ששבת בה הקב"ה ממלאכת בראשית‪.‬‬ ‫אלקים את השמים ואת הארץ‪.‬‬ ‫ומבאר החתם סופר‪ ,‬שגם בששת ימי בראשית לא נעשתה מלאכתו של כל יום ברגע‬ ‫נראה לומר עוד דרך לנעוץ סוף התורה לתחילתה‪ ,‬נקדים‬ ‫אחד בלבד‪ .‬כשאמר הקב"ה “תדשא הארץ"‪ ,‬או “יהי אור"‪ ,‬היתה אמירתו יתברך פועלת‬ ‫מה דאיתא באזהרות וסייגים שבספר מגיד מישרים (ד"ה‬ ‫במשך כל היום‪ ,‬בכל מקום לפי זמנו‪ .‬וזהו שדקדק הכתוב לומר “כי ששת ימים עשה ה׳"‪,‬‬ ‫שבח הרב)‪ ,‬שאמר המלאך למרן הבית יוסף 'ובכן תהיה תמיד‬ ‫ולא “בששת ימים"‪ ,‬שבכל ששת הימים‪ ,‬בכל רגע ורגע‪ ,‬היה הקב"ה עושה את השמים‬ ‫מתדבק בשי"ת‪ ,‬ותזכה לעשות ניסים על ידך כמו שהיו נעשים‬ ‫ואת הארץ‪.‬‬ ‫ע"י ראשונים‪ ,‬וידעו העם הזה כי יש אלקים בישראל‪ ,‬כי עתה‬ ‫נמצא‪ ,‬שגם גמר המלאכה והשביתה היו בכל מקום לפי זמנו‪ .‬במקום שכבר נשלם היום‬ ‫אין שם שמים מתקדש‪ ,‬כי אין העולם רואים שנעשו נסים ע"י‬ ‫החכמים‪ ,‬וכשיראו שעל ידך נעשים שם שמים מתקדש'‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫הששי‪ ,‬נגמרה המלאכה ונתקדש יום השביעי; ובמקום שעדיין היה יום‪ ,‬נמשכה המלאכה‬ ‫עד שהגיעה שם שעת השביתה‪.‬‬ ‫וידוע שהרבה צדיקים מתלמידי הבעש"ט זי"ע‪ ,‬נהגו‬ ‫לפעול ישועות אפילו כנגד הטבע‪ ,‬באמרם שבכדי לחזק‬ ‫מעתה‪ ,‬כשיהודי שובת בשבת במקום מגוריו‪ ,‬הרי הוא שובת באותו הזמן שבו שבת‬ ‫האמונה‪ ,‬כדאי להראות אפילו מופתים גלויים ולשנות סדרי‬ ‫הקב"ה ממלאכתו באותו מקום בשבת בראשית‪ ,‬וזהו שאמר הכתוב‪“ :‬שבת היא לה׳‬ ‫בראשית‪ .‬וכמ"ש הרה"ק מצאנז זי"ע‪ ,‬שהגם שמי שממשיך‬ ‫בכל מושבותיכם" — בכל מקום שאתם יושבים‪ ,‬השבת שלכם היא כנגד שביתתו יתברך‬ ‫ישועה מלמעלה שלא בדרך הטבע הרי בזה הוא מעמיד את‬ ‫באותו מקום‪.‬‬ ‫עצמו ואת אשתו ובניו בסכנה ח"ו‪ ,‬אך בשביל להביא אמונה‬ ‫(אורות חתם סופר‪ ,‬פרשת בראשית‪ ,‬עמ׳ ח–ט‪ ,‬ד"ה ויכל אלקים)‪.‬‬ ‫בליבות בני ישראל הרחוקים‪ ,‬מוכן הוא למסור נפשו ולפעול‬ ‫מופתים גלויים‪.‬‬ ‫גם הרה"ק מריבניץ זי"ע (יודה"ל כ"ד תשרי) היה אומר‪,‬‬ ‫מאור השבת מתפשט בכל העולם‬ ‫שהטעם שהוא פועל מופתים‪ ,‬הוא כדי להחדיר ולחזק את‬ ‫האמונה בליבות בני ישראל‪ ,‬שע"י המופתים יאמינו בה' שהוא‬ ‫ומאידך גיסא יש להביא דברים נפלאים שמביא מרן גאב"ד ירושלים שליט"א בספרו‬ ‫מנהיג את העולם בכל עת ובכל שעה‪.‬‬ ‫“עובדות והנהגות"‪ ,‬שמהם נלמד עד היכן מגיע כוחה של קדושת השבת‪.‬‬ ‫ואפשר לרמז דזהו כוונת הכתוב 'לכל האותות והמופתים‬ ‫בכתבי האריז"ל מבואר‪ ,‬שכבר שתי שעות קודם חצות היום בערב שבת מתנוצצת‬ ‫וגו' אשר עשה משה'‪ ,‬שהמטרה בכל האותות והמופתים‬ ‫קדושת השבת בארץ ישראל‪ ,‬ואז הוא הזמן לצאת לקבל פניה‪ ,‬לטבול במקוה ולקבל‬ ‫שפעל משה‪ ,‬היה בשביל 'לעיני כל ישראל בראשית ברא‬ ‫את קדושתה‪.‬‬ ‫אלקים את השמים ואת הארץ'‪ ,‬היינו לחזק עי"ז בקרב בנ"י‬ ‫וקבלתי מאחד ממקובלי ארץ ישראל טעם נפלא לדבר‪ :‬באותה שעה כבר נכנסה‬ ‫את האמונה‪ ,‬שע"י האותות והמופתים יכירו וידעו כל ישראל‬ ‫השבת במקומות הרחוקים שבמזרח‪ ,‬כגון אוסטראליע‪ ,‬ויהודים היושבים שם כבר שובתים‬ ‫שהשי"ת ברא את השמים ואת הארץ‪ ,‬והוא בורא ומנהיג לכל‬ ‫ומקדשים את היום‪ .‬ומכיון שישראל למטה כבר קיבלו את השבת‪ ,‬מאיר על ידם אור השבת‬ ‫הברואים‪ ,‬ומזה יבואו לידי אמונה שלימה‪.‬‬ ‫בשמים‪ ,‬וממנו מתנוצצת קדושה בכל העולם‪ .‬משום כך אפשר כבר בשעה זו לטבול לכבוד‬ ‫(הרה"ח ר' אברהם ישעי' קליין הי"ו)‬ ‫שבת ולקבל את הארת קדושתה‪.‬‬ ‫יש בדברים אלו כדי לחבב עלינו את ההכנה לשבת‪ .‬אצלנו עדיין ערב שבת‪ ,‬עוד היום‬ ‫גדול ומלאכת ההכנה לפנינו‪ ,‬אבל בקצה אחר של העולם כבר נכנסה שבת המלכה לבתי‬ ‫ישראל‪ .‬ושביתתם של אותם יהודים פועלת גם בשבילנו‪ :‬מכוחה כבר נמשך אלינו מאור‬ ‫היום הקדוש‪ ,‬ואפשר להכין את הלב ולקבל ממנו קדושה‪.‬‬ ‫נמצא לפי זה שאכן בכל מקום שובתים ישראל בשעה שבה שבת הקב"ה באותו מקום‬ ‫בשבת בראשית‪ .‬אבל אף קודם שהגיעה שעת השביתה במקומנו‪ ,‬כבר נוכל לזכות להארה‬ ‫‪845.210.6668‬‬ ‫עימוד‬ ‫הדפסה‬ ‫מקדושת השבת של אחינו בני ישראל‪ ,‬אשר השבת הקדימה לבוא בגבולם‪.‬‬ ‫‪sales@kintress.com‬‬ ‫(עובדות והנהגות עמוד תקל"ה)‪.‬‬ ‫הגליון נערך ע"י מכון קונטרס‬ ‫טעל‪ | 845.210.6668 :‬פעקס‪845.314.8486 :‬‬ ‫להכניס דברי תורה בתוך‬ ‫מו"ה אברהם ישעי' קליין‬ ‫אימעיל‪chelkeiny@gmail.com :‬‬ ‫עורכים‬ ‫הגליון ולהערות והארות‪:‬‬ ‫מו"ה יואל הכהן מאשקאוויטש‬ ‫מו"ה משה אברהם לייפער‬ ‫צו באקומען דעם גליון יעדע וואך אין אימעיל‪ ,‬שיקט א אימעיל צו‪chelkeiny@gmail.com :‬‬ ‫מו"ה שלמה הערשקאוויטש‬ ‫‪4‬‬