חלקינו בתורתיך · Chelkeiny Besoirosaicho — בראשית (2026-10-05)
בס”ד
וק ןוילג • שנה ג'
תישארב תשרפ
תשפ"ז לפ"ק
הוצאה לאור
חידושי תורה
של בעלי בתים
העושים תורתם
קבע ומלאכתם
עראי
שילוב בשער התורה מבוא
סוף התורה לתחילתה
כלתה ,והיינו ויכל אלקים ביום השביעי ,עם בא שבת בא מנוחה
כח הצדיקים לשנות סדרי בראשית יום השביעי ,מלאכתו אשר עשה ,מאי טעמא
משום וישבות ביום השביעי וכו' ,בזה ששבת ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר
לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ
מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו ,ולכל היד החזקה
מכל מלאכתו ביום הזה ,ויברך אותו ויקדש עשה ,פירש"י ,מה היה העולם חסר מנוחה,
ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל, אותו שלא לעשות בו שום מלאכה ,כלתה באת שבת באת מנוחה כלתה ונגמרה המלאכה.
בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ. מלאכתו עכ"ד. הנה אנחנו יוצאים מחגיגת הימים טובים
והיינו שאכן אין המנוחה כשלעצמה בירח האיתנים העעל"ט בהתרוממות ובחדוה
לנעוץ סוף התורה לתחילתה ,נקדים דברי התפארת
התכלית ,שהעיקר הוא להתייגע ולילך מחיל עילאה ,ומרגלא בפומא דאינשי בעת הזאת
שלמה זי"ע (רמזי שביעי של פסח ,ד"ה מה תצעק אלי) ,שכבר
אל חיל כי האדם לעמל יולד ,אבל דוקא מטעם כי מעתה חוזרים אל ימי הטירדה והיגיעה,
בשעת בריאת העולם מסר השי"ת את כל חוקי ההנהגה
זה הרי המנוחה היא תכלית הבריאה ,שסוף כל תקופת המועדות חלפו ועברו והשאירו אתנו
וטבעי העולם שיהיו נשמעים לצדיקים ,ובידם לשנות
סוף עיקר מטרת היגיעה הוא כדי להגיע לידי כל ההשפעות טובות לאורך כל השנה ,והגיע
את מנהגם ולעשות מופתים בשמים ובארץ בעת הצורך,
כי כל העולם ומלואו נברא בשביל הצדיקים ועליהם הוא שלימות ,וזה אי אפשר אלא אם כן יש יום א' הזמן לעשות למעשה ,ונראה כאילו דברי רש"י
מתקיים ,עכת"ד. קבוע למנוחה שאז אפשר ללמוד ולהתבונן הק' בפרשתן ששלימות הבריאה הוא כאשר
בעניני תכליתו. בא מנוחה ,אינו בבחינת דבר בעתו ,כי לכאורה
ומבואר מדבריו ,שכח הצדיקים לשנות סדרי בראשית כבר סיימו עם המנוחה ולכל זמן ועת לכל
נמסר להם מתחילת הבריאה ,שהרי העולם נברא וחידוש פלא מצינו איך שכל היצור מעידה חפץ תחת השמים ,והרי אנו עוברים אל העת
בשבילם ,ועל כן מסר השי"ת בידם את הממשלה על על התכלית ,שיום השבת הוא העיקר של לזרוע ולחרוש.
טבעי העולם .ונמצא שגם כאשר הצדיק משנה את הטבע הבריאה ,שלא בני ישראל לבד שובתין בשבת
ופועל ישועה שלא כדרך העולם ,הרי בזה מתקיים רצונו קודש ,אלא גם בשאר ברואים מצינו ענין אמנם בספר כתב סופר בפרשתן כתב לפרש
של השי"ת שקבע בשעת הבריאה ,שיהיו כל הנבראים השביתה בשבת קודש ,וכמו שכתב בספר דברי רש"י ,על פי מה דאיתא במדרש ,תכלית
כפופים לצדיקים. פרשת דרכים (דרוש כג) וז"ל ,הנה אנחנו נאמין הימים יום השבת ,כי כל ימי השבוע אדם טרוד
וכעין זה כתב האור החיים הק' (שמות יד ,כז) ,שבשעת אמונה שלימה דכשם שאנחנו מבדילין בין בטרדת עולם הזה על המחיה ועל הכלכלה,
בריאת העולם התנה השי"ת עם כל מעשה בראשית שיהיו יום הששי ליום השביעי ,כך בשמים ממעל ויום השבת יום מנוח ואסור במלאכה ,אז
כפופים לתורה ולעמליה ,ויעשו כל אשר יגזרו עליהם. יש הבדלים והפרשים רבים בין יום השביעי ימצא מרגוע לנפשו לקדש ולהכין עצמו ליום
ומטעם זה מצינו שהצדיקים שלטו בשמים ובארץ ,בשמש לשאר הימים ,ומלבד מה שאמרו רז"ל מענין שכולו שבת ,וכן איתא במדרש (מובא בטור או"ח
ובירח ,כי הכל בכח התורה ,אשר בעבורה נברא העולם. גיהנם ששובתין הרשעים ביום השביעי ונהר סימן ר"צ) כשנכנסו לארץ אמרה תורה זה פונה
ובזה מבאר האור החיים הק' מה שבתחילה לא רצה סמבטיון ,עוד יש הבדלים רבים ודברים לכרמו וכו' ,אמר הקב"ה ביום השבת יעסקו
הים להיקרע לפני משה רבינו ,שהרי באותה שעה עדיין מופלאים בשמי השמים בין ימי חול ליום בתורה .וזהו כוונת המדרש ,מה היה העולם
לא קיבלו ישראל את התורה .עד שהוליך השי"ת ימינו שבת קודש כאשר נודע ליודעי חן עכ"ל .וניתי חסר מנוחה ,דעד שלא היה יום מנוח מיוחד
לימין משה והראה לים כי הוא בן תורה ,ומיד נקרע הים ספר ונחזי מה שכתב הרה"ג ר' צבי הירש ווייס לנוח בו לא היה תכלית לכל נברא לצרכי האדם,
לפניו כתנאו הראשון .ומסיים בלשונו" :ולזה כל צדיק שליט"א בספר הנפלא 'מעמד הנבחר' (עמוד ת"ש, והאדם עצמו לא היה יכול לבוא אל תכליתו,
וצדיק שיעמוד אחר קבלת התורה יביא בידו שטר חוב אחד מדור אוצר המנוצר) מפי ספרים וסופרים אודות וכשבא שבת באה מנוחה אז כלתה ונגמרה
לכופו ליחלק לפניו" ,עכת"ד .הרי שכח התורה הוא הנותן כמה ברואים השובתים בשבת קודש. המלאכה ,שהשיגה הבריאה תכליתה כאלו אזי
המשך בעמוד ב׳ המשך בעמוד ב׳
הגליון נתנדב ע"י :מוה"ר אברהם ישעי' קליין הי"ו להגדיל תורה ולהאדירה
מבוא בשער התורה שילוב סוף התורה לתחילתה
המשך מעמוד א׳ המשך מעמוד א׳
ראשון תחלה ידוע אודות הנהר סמבטיון ששובת בכל יום לצדיקים ממשלה על מעשה בראשית ,וכח זה כבר נקבע מתחילת הבריאה.
שבת ,כמו שמזמרין בזמירות לליל שב"ק סמבטיון הנהר שבכל ואפשר לרמז דזהו כוונת הכתוב 'לכל האותות והמופתים וגו' ולכל היד החזקה
יום רץ ונמהר יוכיח בו מנוח תשיב למין אשר שואל ,ונקרא בשם ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל' ,דמהיכן היה למשה רבינו הכח
סמבטיון מטעם זה כמו שכתב הרמב"ן פ' האזינו (דברים לב כו) וז"ל, לעשות את כל האותות והמופתים ולשנות סדרי בראשית ,על זה באה תחילת התורה
והנה ירמוז לגלות עשרת השבטים שגלו לנהר גוזן (מלכים ב יז ו) ,הוא 'בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ' ,ופירש רש"י ,בשביל התורה שנקראת
שהחכמים קורין סמבטיון ,כי נקרא גוזן מלשון ויגז שלוים (במדבר ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית .ומאחר שכל הבריאה נבראה בשביל התורה
יא לא) ,אתה גוזי (תהלים עא ו) ,כי העומדים אחריו מוסרים מבני אדם, וישראל ,לכן נמסר הכח בידי הצדיקים עמלי התורה למשול בה ,כי כבר ב'בראשית
וקורין אותו סמבטיון מפני שביתתו בשבת ,כי יום השבת בלשון ברא' הותנה שיהיו השמים והארץ וכל אשר בהם נשמעים אליהם ,ומכח זה עשה משה
ההוא סבט כאשר הוא בערבי ,ונהוג בלשונם להוסיף בתארים "יון", את כל האותות והמופתים לעיני כל ישראל.
אזוביון חוריון מוליון ,וכן הרבה עכ"ל. (הרה"ח ר' אברהם ישעי' קליין הי"ו)
וכן כתב הרד"ק בפרשתן (בראשית ב ג) וז"ל ,ויקדש אתו ,שיהא
קדוש ומובדל משאר הימים לפי ששובתין בו בני ישראל ,והנה
הוא אות בינם ובין האל כי הם קדושים בשמרם את השבת שהיא כל הארץ של הקב"ה היא
עדות על חדוש העולם ,ולהודיע לכל העולם כי העולם איננו
לנעוץ סוף התורה לתחילתה" :לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה׳ לעשות בארץ
קדמון ,כי חדשו האל יתברך בששה ימים ושבת בשביעי .גם אמרו
מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו ,ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה
כי יש דג אחד בים שאינו שוחה ביום השבת והוא נח כל היום
משה לעיני כל ישראל" — "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ".
סמוך ליבשה או לסלע ,וחכמינו ז"ל אמרו (תנחומא כי תשא לג ,ב"ר יא,
ו) על נהר שבתיון שבכל ימי השבוע הוא מושך אבנים וחול וביום ונראה בהקדם דברי רש"י ז"ל על הכתוב "בראשית ברא אלקים"" :אמר רבי יצחק,
השבת הוא נח ,לפיכך קורין אתו שבתיון וכו' ,הנה כי האל יתברך לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם ,שהיא מצוה ראשונה
שם בבריאותיו אות ליום השבת כדי שידעו בו העולם חדוש שנצטוו בה ישראל ,ומה טעם פתח בבראשית ,משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם
העולם עכ"ל. נחלת גוים ,שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה
גוים ,הם אומרים להם ,כל הארץ של הקב"ה היא ,הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו,
ובספר מקוה ישראל (פרק י') להגאון ר' מנשה בן ישראל זצ"ל ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" ,עכ"ד.
האריך טובא בענין נהר סמבטיון וכתב בתוך דבריו וז"ל ,מה מאוד
ועל פי זה יש לפרש מה שאמר הקב"ה למשה קודם יציאת מצרים" :ונתתי את חן
הוא חזקה עדות יוסף בן גוריון הכהן בספרו מלחמות ישראל פכ"ד העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם ,ושאלה אשה משכנתה ומגרת
שכאשר נסע טיטוס בין מדינת ארקאש ומדינת רופאנא ,מקומות ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות ושמתם על בניכם ועל בנותיכם ונצלתם את מצרים"
המלך אגריפס ,ראה נהר נפלא שאף שמימיו רבים ושוטף בחוזק, (שמות ג ,כא–כב) .וכן נאמר להלן“ :דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת
הוא נח מזעפו אחר כל ששת ימים ,עד שביום השביעי רואין בו רעותה כלי כסף וכלי זהב" (שם יא ,ב).
תהום יבש בלי מים כלל ואחר יום השביעי הולך וסוער בלי
ולכאורה יש להבין ,למה צוה השי"ת לקחת את הכסף והזהב בדרך שאלה דוקא? היד
שינוי כלל ,ועל כן כינו את הנהר ההוא בשם שאבאתיק"א ,על
ה׳ תקצר?! הלא הוציאנו ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה ,ואין מעצור לה׳ לתת בלב
שם ששובת ביום השבת קודש וכו' ,ובודאי אמת הוא כי אם היה
המצריים שיתנו לישראל את כספם וזהבם בתורת מתנה ,ולא בתורת שאלה.
משקר היה הקיסר טיטוס מוכיחו על פניו וכו' עכ"ל .והובא דבריו
במגדול עוז להיעב"ץ (בית מדות ,עליית הטבע) וכתב על זה וז"ל ,לא
יסתפק במציאות נהר סמבטיון המוזכר בדברי חז"ל כדבר ידוע,
גם יצאה טבעו בעולם לקדמונים ,ובשכבר הכל נשכח אין זכרון להאיר את הגשמיות באור התורה
לראשונים להיותו נעלם באלה הזמנים ,ואודיעך שהעיד עליו
הסופר הנאמן יוסיפון וכו' ,והודיע מקומו ביחוד בארץ הלבנון "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ ,והארץ היתה תהו ובהו וגו׳ ורוח
(לצפונה של ארץ ישראל) אצל עיר ערקא (הוא העיר ערקא לבנה הנזכרת בפ' אלקים מרחפת על פני המים ,ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור" (בראשית א ,א–ג).
מעשר בהמה) וכו' ,ובודאי יקיים באחרית הימים לתת לנו את הארץ אפשר לפרש פסוקים אלו בדרך העבודה ,בהקדם מה ששמעתי לבאר דברי
אשר נשבע לאבותינו לארכה ולרחבה ,ואז יהיה גם נהר סמבטיון המשנה" :אם בטלת מן התורה ,יש לך בטלים הרבה כנגדך".
תוך גבולי ארץ ישראל ,ונראהו בעינינו מה שנעלם ממנו עתה
דהנה הקב"ה ברא את העולם הזה עם כל עניניו הגשמיים ,אכילה ושתיה ,שינה
בסבת שבוש הדרכים מאין עובר ושב וכו' עכ"ל ועיין עוד שם
ומשא ומתן .ובודאי לא נבראו כל אלו אלא לכבודו יתברך ,כדי שיעבוד האדם את
בענין זה.
בוראו גם על ידם .אף בשעה שהוא עוסק בצרכי גופו ,יכול הוא לעשותם לצורך
עוד יש מין דג השובת בשבת כנזכר בדברי הרד"ק הנ"ל, עבודת השי"ת.
ובילקוט ראובני בפרשתן הביא מסודי רזא לבעל הרוקח שכתב
כשאוכל ושותה ,יכוון שיהיה לו כח ללמוד וללמד ולהתפלל .כששוכב לישון ,תהיה
וז"ל ,יש דג ששובת בשבת על שפת הים עד מוצאי שבת ,ושם הדג
כוונתו שתהא דעתו צלולה וזכה לעבודתו יתברך ,ולא יהיה מוחו טרוד ומבולבל.
הוא שבתי לפי ששובת בשבת ע"כ .וכן הוא בפירוש סידור התפילה
ואף כשעוסק במשא ומתן ,יכוון שיוכל להחזיק את בניו לתלמוד תורה ,לשמור שבת
לבעל הרוקח (סדר קידוש ליל שבת ,ח"ב עמוד תפ"ז) וז"ל ,דג אחד נקרא
קודש ,לתת צדקה ,וכו'.
בלשון ישמעאל שבתי ,בכל ערב שבת הולך אצל שפת הנהר ואינו
זז משם עד מוצאי שבת ע"כ .ועיין גם במגדול עוז להיעב"ץ הנ"ל ונמצא ,שאין אלו ענינים נפרדים מעבודת ה׳ ,אלא כולם מסייעים בידו לעשות רצון
שהביא ענין זה מעוד מקורות .ובשו"ת שם משמעון (יו"ד סי' י"ג) כתב קונו .בכוונה זו הוא מעלה את הדברים הגשמיים למעלה עליונה ,ומחבר את העולמות
על פי זה לבאר מה דרבא הוה מלח שיבוטא בכל ערב שבת (שבת התחתונים בעולמות העליונים .אבל אם אין כוונתו לכך ,הרי כל עשיותיו אלו נשארות
קיט ,.קידושין מא ,).דלא נפלאת הוא לומר שאותו דג הנקרא שיבוטא בגדר דברים בטלים.
היא מאותן המינים שפורשים בערב שבת ליבשה להורות סימן המשך בעמוד ג׳
2
מבוא בשער התורה שילוב סוף התורה לתחילתה
המשך מעמוד ב׳ המשך מעמוד ב׳
ועדות על השבת ,ושמו מוכיח עליו שנקרא שיבוטא ,וכמ"ש ובאבן עזרא (שמות ג ,כב) הביא טענה חמורה מזו ,וכתב“ :יש מתאוננים ואומרים כי
הרמב"ן (פ' האזינו) על נהר סמבטיון שנקרא סמבטיון או סבטיון אבותינו גנבים היו ,ואלה הלא יראו כי מצוה עליונה היתה ,ואין טעם לשאול למה ,כי
שהוא מלשון שבת ,וכמו"כ יש לומר שאותו דג הנקרא שיבוטא השם ברא הכל והוא נתן עושר למי שירצה ויקחנו מידו ויתננו לאחר ,ואין זה רע כי הכל
היינו מלשון שבתא ,משום שטבעו מורה על מצות שביתה שלו הוא" ,עכ"ד.
בשבת ,ולכן הידר רבא על דג זה ששמו וטבעו מורה על השבת והנה ,יציאת מצרים היתה הכנה לכניסתם של ישראל לארץ הקודש ,כמו שנאמר:
ע"כ .והגר"ח פאלאגי זצ"ל כתב בספר נפש היפה דמשום הכי נהגו “ואותנו הוציא משם למען הביא אותנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבותינו" (דברים ו,
לאכול דג בשבת דאפשר שיזדמן לו אותו הדג ששמו שבתי ויאכל כג) .ולפי זה יש לומר ,שהיה חשש שמא בבואם לארץ ישראל יתפעלו בני ישראל מטענת
בשבת ע"כ. האומות "לסטים אתם" ,וימנעו מלהיכנס לארץ ולרשת אותה.
עוד יש מעין השובת בשבת ,כמו שכתב בספר הברית (ח"א על כן הקדים השי"ת וצוה אותם עוד במצרים לשאול כלי כסף וכלי זהב .בזה ניסה
מאמר ח') וז"ל ,יש מעין שובת בשבת ומים לא יהיה בו כי אם אותם ולימדם ,שכאשר הקב"ה מצוה ליטול ,אין מקום לטענת גניבה — שהרי הכל שלו!
בששת ימים ,וביום השביעי שבת ע"כ .ובסדר הדורות (ח"ב ערך רבי הוא שנתן את העושר למצריים ,והוא שצוה עתה להעבירו לידי ישראל.
יהודה הנשיא אות י"ב) כתב דבציפורי יש מעין באר מים חיים שכל ומכאן ישכילו לדעת גם בבואם לארץ ישראל ,שלא להתפעל מטענת האומות .כשם
ימי השבוע רץ בכח ,ובשבת אין זב אף טיפה אחת .גם יש הר שכסף מצרים וזהבה שייכים להקב"ה ,ובידו ליטלם מזה וליתנם לזה ,כך גם ארצות
השובת בשבת ,כמו שכתב בילקוט ראובני בפרשתן בשם הרוקח שבעה גוים שלו הן ,וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו .נמצא ,שביזת מצרים היתה לימוד
וז"ל ,עוד יש הר שמוציאים מעפרו כסף ובשבת לא יוציאו והכנה לירושת הארץ.
מעפרו כסף ע"כ. ולפי זה יתכן לומר בדרך חידוש ,שאותם שלא רצו לקיים את ציווי ה׳ לשאול כלי כסף
היונה שובתת בשבת ,כמו שכתב בתיקוני זוהר (תיקון ו' ,דף כב): וכלי זהב ,מפני שחששו לטענת גניבה ,היו בכלל אלו שמתו בשלשת ימי אפילה ולא זכו
וז"ל ,ולא מצאה היונה מנוח אלא בשבת ויומין טבין .ועוד שם לצאת ממצרים .שהרי תכלית היציאה היתה להיכנס לארץ ישראל ,ואם כבר במצרים
בתיקון כ"א (דף נד ):ותשב אליו היונה לעת ערב ,דא ערב שבת אינם מוכנים ליטול על פי ציווי ה׳ ,אף בבואם לארץ יימנעו מלרשת אותה מחמת טענת
ויומין טבין ע"כ .והיעב"ץ כתב במגדול עוז וז"ל ,שמעתי אומרים “לסטים אתם".
שיש עוד אות ליום מימים מן היונה שאינה אוכלת מהנתלש מן ובזה יובן סמיכת סוף התורה לתחילתה .בסיום התורה נאמר“ :לכל האותות
המחובר בשבת ,דכנסת ישראל ליונה אמתילא ע"כ ,והגאון בעל והמופתים אשר שלחו ה׳ לעשות בארץ מצרים" ,ויש לרמז בזה גם על מה שצוה השי"ת
שואל ומשיב זצ"ל העתיק דברי היעב"ץ בספרו דברי שאול על פ' קודם יציאתם ,שישאלו כלי כסף וכלי זהב ,כדי להשריש בלבם שהכל שלו ,והוא נותן
נח .ובעיון יעקב (סוטה לח ):כתב וז"ל ,שמעתי מחכם א' שמקובל לאשר ישר בעיניו.
שבני יונה מכירין התבואה שנחתך בשבת שאין אוכלין ממנה, ולזה נסמכה תחילת התורה“ :בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" .וכפירוש
ואם קבלה נקבל עכ"ל. רש"י ,שפתחה התורה בבראשית כדי להשיב על טענת “לסטים אתם"“ :כל הארץ של
הקב"ה היא ,הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו".
הגר"ח פאלאגי זצ"ל בספרו כף החיים (סי' כ"ז אות ל"ד) כתב בענין
מה שיש לפנות בערב שבת קורי העכביש ,שכאשר אומרים אותו יסוד שלמדו ישראל בנטילת כסף מצרים וזהבה ,הוא שיעמוד להם בבואם לרשת
לשממית 'שבת' אינה זזה ממקומה ,ורבים אומרים דהוא בדוק
ומנוסה ע"כ .ובספר תורת חיים להרה"ק ר' דובער מליובאוויטש
זי"ע (פ' ויקהל) כתב וז"ל ,מצד בחינת הנשמה יתירה שמאיר בכל המשך מעמוד ב׳
איש מישראל ניכר אפס קצהו אף בחיות המורגש ,כמו שהעיד וזהו שאמרו" :אם בטלת מן התורה" — אם הדברים הגשמיים שאתה עושה בטלים
על זה מן גדולי חכמי הרופאים שבליל שבת ויומו יש שינוי גדול הם מן התורה ,ואינך מכוון בהם כדי שתוכל לעסוק בתורה ולקיים מצוותיה ,אזי "יש לך
בדפק שביד הישראל ,מחמת הארת אור העונג וכו' עכ"ל .ועיי"ש בטלים הרבה כנגדך" ,שכל אותם המעשים המרובים שאתה עושה במשך היום ,הרי הם
עוד בספר מעמד הנבחר שמאריך ומביא כמה וכמה מקורות דברים בטלים .אולם כשכוונתך לשם שמים ,גם אכילתך ושינתך ,ואפילו עסקי פרנסתך,
נאמנים בענין זה. נעשים הכנה וסיוע לעבודת הבורא.
וידוע מה שהיה מרגלא בפומי' דמרן הקדושת יום טוב זי"ע ועל דרך זה יתפרש מאמרם" :יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ" — שטוב ונאה שיהיו
לומר שבשבת קודש אפשר לראות בחוש על האבנים ששבת עסקי דרך ארץ מחוברים לתורה ,וכל משאו ומתנו של האדם יהיה על דעת שיוכל
היום ,שמאירים בקדושת השבת .ובספר ראשית חכמה (שער לקיים את התורה והמצוות.
האהבה פ"ה) כתב וז"ל ,ראוי שיבחין האדם ענין זה ממש שנמצא
בפי כל האומות בשבעים לשון ששם שבת לא נשתנה בשום לשון ובזה יתבארו הפסוקים" :בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" — את
אלא כולם קוראים ליום השביעי שבת ,והטעם ששבת מורה על העולמות העליונים ואת העולמות התחתונים ,עם כל הארציות והגשמיות שבהם.
חדוש העולם ושהקב"ה בראו בשבעה ימים ונח ושבת בשביעי, אמנם "והארץ היתה תהו ובהו" ,כי הגשמיות מצד עצמה היא הבל ותוהו .אך כאשר
על כן לא נשתנה כדי שהכל יכירו שבורא אחד לכל עכ"ל. "ורוח אלקים מרחפת על פני המים" ,ואין מים אלא תורה ,כמאמר הכתוב "הוי כל צמא
לכו למים" ,היינו שמחשבתו בעסקיו הגשמיים היא לצורך התורה ועבודת השי"ת — אזי
ודבר בעתו מה טוב בעמדינו בשנה זו שיש התעוררות "ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור" :גם הארציות מתעלה ומאירה באור הקדושה ,ועל ידי
להתחזק בו ביותר בשמירת שבת ,כידוע דברי הערוך לנר כך נמשכות מלמעלה השפעות טובות לעולם.
שבשנה שאין תוקעין בה בראש השנה מחמת שחל בשבת,
ומטעם זה מברכים על הגשם בחג שמיני עצרת .יום קדוש זה הוא יום הנבחר מכל
יש להתאמץ ביותר להדר ולקדש את השבת ,ויהי רצון שנזכה
השנה ליחד שכינה עם דודה ,לרמז על העלאת הגשמיות למקורה ולשורשה למעלה.
במהרה ליום שכולו שבת ,וכל הבריאה כולה מגדול ועד קטן
וכאשר מעלים את הגשמיות לשם שמים ,זוכים שתימשך על ידה ברכה ושפע טוב
כולם ידעו את ה' בב"א.
לעולם ,אמן כן יהי רצון.
(הרה"ח ר' אברהם ישעי' קליין הי"ו) (הרה"ק רבי משה מראזוודוב זי"ע).
וק ןוילג 3
לרגל יומא דהילולא של רבינו החתם סופר זי"ע
מדור תורת משה מדור תורתם קבע
המשך מעמוד ג׳
קדושת השבת מקפת את העולם
את הארץ :אין להם להתפעל מטענת האומות ,כי ברצונו
“ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה ,וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר נתנה להם ,וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.
עשה" (בראשית ב ,ב).
(הרה"ח ר' חיים פריעדמאן הי"ו)
בכל מקום שישראל יושבים בו ,מקדשים הם את יום השבת לפי זמני מקומם .בארץ
ישראל כבר פרושה מנוחת השבת ,ובארצות אחרות עדיין עוסקים בהכנות לכבודה ,ובארץ
אחרת כבר נפרדים מן השבת ,ובמקום אחר עדיין מתענגים בקדושתה .כיצד מתקשרת האותות והמופתים שעשה משה היו
שביתתם של כל ישראל ,בזמנים שונים ,עם שביתתו של הקב"ה בשבת בראשית. כדי לחזק את האמונה
ונקדים דברי החתם סופר זי"ע ,המבאר ענין זה בדברים נפלאים.
לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ
החתם סופר מביא את שאלת הכוזרי :הרי זמני היום והלילה משתנים ממדינה למדינה, מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו ,ולכל היד החזקה ולכל
וכשמתחילה השבת במקום אחד ,במקום אחר כבר עברו כמה שעות מן השבת .ואם כן, המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל ,בראשית ברא
כיצד אנו שובתים באותה שבת ששבת בה הקב"ה ממלאכת בראשית. אלקים את השמים ואת הארץ.
ומבאר החתם סופר ,שגם בששת ימי בראשית לא נעשתה מלאכתו של כל יום ברגע נראה לומר עוד דרך לנעוץ סוף התורה לתחילתה ,נקדים
אחד בלבד .כשאמר הקב"ה “תדשא הארץ" ,או “יהי אור" ,היתה אמירתו יתברך פועלת מה דאיתא באזהרות וסייגים שבספר מגיד מישרים (ד"ה
במשך כל היום ,בכל מקום לפי זמנו .וזהו שדקדק הכתוב לומר “כי ששת ימים עשה ה׳", שבח הרב) ,שאמר המלאך למרן הבית יוסף 'ובכן תהיה תמיד
ולא “בששת ימים" ,שבכל ששת הימים ,בכל רגע ורגע ,היה הקב"ה עושה את השמים מתדבק בשי"ת ,ותזכה לעשות ניסים על ידך כמו שהיו נעשים
ואת הארץ. ע"י ראשונים ,וידעו העם הזה כי יש אלקים בישראל ,כי עתה
נמצא ,שגם גמר המלאכה והשביתה היו בכל מקום לפי זמנו .במקום שכבר נשלם היום אין שם שמים מתקדש ,כי אין העולם רואים שנעשו נסים ע"י
החכמים ,וכשיראו שעל ידך נעשים שם שמים מתקדש' ,ע"כ.
הששי ,נגמרה המלאכה ונתקדש יום השביעי; ובמקום שעדיין היה יום ,נמשכה המלאכה
עד שהגיעה שם שעת השביתה. וידוע שהרבה צדיקים מתלמידי הבעש"ט זי"ע ,נהגו
לפעול ישועות אפילו כנגד הטבע ,באמרם שבכדי לחזק
מעתה ,כשיהודי שובת בשבת במקום מגוריו ,הרי הוא שובת באותו הזמן שבו שבת
האמונה ,כדאי להראות אפילו מופתים גלויים ולשנות סדרי
הקב"ה ממלאכתו באותו מקום בשבת בראשית ,וזהו שאמר הכתוב“ :שבת היא לה׳
בראשית .וכמ"ש הרה"ק מצאנז זי"ע ,שהגם שמי שממשיך
בכל מושבותיכם" — בכל מקום שאתם יושבים ,השבת שלכם היא כנגד שביתתו יתברך ישועה מלמעלה שלא בדרך הטבע הרי בזה הוא מעמיד את
באותו מקום. עצמו ואת אשתו ובניו בסכנה ח"ו ,אך בשביל להביא אמונה
(אורות חתם סופר ,פרשת בראשית ,עמ׳ ח–ט ,ד"ה ויכל אלקים). בליבות בני ישראל הרחוקים ,מוכן הוא למסור נפשו ולפעול
מופתים גלויים.
גם הרה"ק מריבניץ זי"ע (יודה"ל כ"ד תשרי) היה אומר,
מאור השבת מתפשט בכל העולם שהטעם שהוא פועל מופתים ,הוא כדי להחדיר ולחזק את
האמונה בליבות בני ישראל ,שע"י המופתים יאמינו בה' שהוא
ומאידך גיסא יש להביא דברים נפלאים שמביא מרן גאב"ד ירושלים שליט"א בספרו
מנהיג את העולם בכל עת ובכל שעה.
“עובדות והנהגות" ,שמהם נלמד עד היכן מגיע כוחה של קדושת השבת.
ואפשר לרמז דזהו כוונת הכתוב 'לכל האותות והמופתים
בכתבי האריז"ל מבואר ,שכבר שתי שעות קודם חצות היום בערב שבת מתנוצצת
וגו' אשר עשה משה' ,שהמטרה בכל האותות והמופתים
קדושת השבת בארץ ישראל ,ואז הוא הזמן לצאת לקבל פניה ,לטבול במקוה ולקבל שפעל משה ,היה בשביל 'לעיני כל ישראל בראשית ברא
את קדושתה. אלקים את השמים ואת הארץ' ,היינו לחזק עי"ז בקרב בנ"י
וקבלתי מאחד ממקובלי ארץ ישראל טעם נפלא לדבר :באותה שעה כבר נכנסה את האמונה ,שע"י האותות והמופתים יכירו וידעו כל ישראל
השבת במקומות הרחוקים שבמזרח ,כגון אוסטראליע ,ויהודים היושבים שם כבר שובתים שהשי"ת ברא את השמים ואת הארץ ,והוא בורא ומנהיג לכל
ומקדשים את היום .ומכיון שישראל למטה כבר קיבלו את השבת ,מאיר על ידם אור השבת הברואים ,ומזה יבואו לידי אמונה שלימה.
בשמים ,וממנו מתנוצצת קדושה בכל העולם .משום כך אפשר כבר בשעה זו לטבול לכבוד (הרה"ח ר' אברהם ישעי' קליין הי"ו)
שבת ולקבל את הארת קדושתה.
יש בדברים אלו כדי לחבב עלינו את ההכנה לשבת .אצלנו עדיין ערב שבת ,עוד היום
גדול ומלאכת ההכנה לפנינו ,אבל בקצה אחר של העולם כבר נכנסה שבת המלכה לבתי
ישראל .ושביתתם של אותם יהודים פועלת גם בשבילנו :מכוחה כבר נמשך אלינו מאור
היום הקדוש ,ואפשר להכין את הלב ולקבל ממנו קדושה.
נמצא לפי זה שאכן בכל מקום שובתים ישראל בשעה שבה שבת הקב"ה באותו מקום
בשבת בראשית .אבל אף קודם שהגיעה שעת השביתה במקומנו ,כבר נוכל לזכות להארה 845.210.6668 עימוד
הדפסה
מקדושת השבת של אחינו בני ישראל ,אשר השבת הקדימה לבוא בגבולם. sales@kintress.com
(עובדות והנהגות עמוד תקל"ה).
הגליון נערך ע"י מכון קונטרס
טעל | 845.210.6668 :פעקס845.314.8486 : להכניס דברי תורה בתוך מו"ה אברהם ישעי' קליין
אימעילchelkeiny@gmail.com :
עורכים
הגליון ולהערות והארות: מו"ה יואל הכהן מאשקאוויטש
מו"ה משה אברהם לייפער
צו באקומען דעם גליון יעדע וואך אין אימעיל ,שיקט א אימעיל צוchelkeiny@gmail.com : מו"ה שלמה הערשקאוויטש
4
