היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — בראשית (2026-10-05)

גליון ע"ו · פרשת בראשית · יומא דהילולא תשפ"ז
בפתח ההיכל פנינים מתורת רבינו
· ערוכים בשפה ברורה לשולחן השבת ·
זכרו תורת משה עבדי
עומדים אנו בימי הילולא קדישא של רבן ומאורן של זיווג טוב הוא כשאין טבע האיש והאשה שוה תלמידי חכמים ע"י לימוד התורה מביאים שלום גם כשאין
ישראל מרנא ורבנא החתם סופר זיע"א ,וגם עומדים בית המקדש קיים
אנו סמוך ונראה לסיום התורה בפרשת וזאת הברכה. ל ֹא טוֹ ב ֱהיוֹ ת ָה ָא ָדם לְ בַ דּ וֹ ֶא ֱע ֶׂשה לּ וֹ ֵעזֶר ְּכנֶ גְ דּ וֹ (ב ,יח).
הגאון רבי יוסף נפתלי שטערן זצ"ל בהקדמתו לספר כתבו המפרשים פירוש הפסוק ,שאם האשה היא אשית ָ ּב ָרא ֱאל ִֹקים ֵאת ַה ּׁ ָש ַמיִם וְ ֵאת ָה ָא ֶרץ (א ,א).
ְ ּב ֵר ׁ ִ
חתם סופר על דברים (עמ' ט) מביא מליצה נאה מאת מתנגדת בטבעה לטבעו של הבעל ,על ידי זה היא עזר בית המקדש הביא שלום בעולם ,כמו שאמרו הכהנים
בעל הליקוטי חבר בן חיים על הפסוק בסיום התורה לו ,כי לא טוב אם יהיו שניהם וותרנים או פזרנים וכדו'. בפטירתן ,מי ששיכן שמו בבית הזה ישכן ביניכם אהבה
(דברים לד ,ו) 'ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה', ולכן אברהם שהיה במדת החסד ,היתה אשתו שרה אחוה שלום ורעות (ברכות יב .).והוא ר"ת אש"ר ,א'חוה
"הרמז אף שמשה מת הרי הוא עדיין חי בתוכינו ,וזה ולא עיניה צרה באורחים (בבא מציעא פז ,).יצחק שהיה במדת
ידע כלומר לא הרגיש איש את קבורתו שהוא נקבר עד א'הבה ש'לום ר'עות ,על ידי ששיכן שמו בבית .ורמז
הדין פחד יצחק ,טוב מאד שאשתו רבקה היתה במדת בתיבת בראשי"ת רא"ש בי"ת ,ר'יעות א'הבה א'חוה
היום הזה" .והיינו שעל ידי התורה שהנחיל לנו ממדבר החסד גומלת חסדים טובים.
מורשה ,ואשר אף גם נקראת על שמו כדכתיב זכרו ש'לום על ידי הבי"ת ,היינו בית המקדש כנ"ל.
תורת משה עבדי ,עי"ז לא הרגיש איש מישראל שמשה (תורת משה פרשת חיי שרה עמו' פ"ד ,וע"ש שלכן כשראה את רבקה גומלת אמנם אפילו בלא בית המקדש ,תלמידי חכמים על ידי
רבינו מת ונקבר .אלא הוא ותורתו חי וקיים. חסדים אמר "אותה הוכחת לעבדך").
לימוד התורה מרבים שלום בעולם (ברכות סד ,).בעולם
וכותב שם הגרי"נ ,דהדברים נאים ומתקבלים על דייקא ,כלומר אפילו בלא בית אלא בעולם .והוא מרומז
מרן זי"ע" ,שאור תורתו מאיר ומוסיף והולך בימינו ביאור מידה כנגד מידה בעונשי הנחש בתיבת ישרא"ל ,י'שכן ש'לום ר'יעות א'הבה א'חוה,
אלה" ,ומעיין תורתו לא פסק מעולם ,אלא מתגבר והלמ"ד רומז ללומדי תורה .וזהו הכונה בחיבור סוף
והולך מיום ליום .שודאי הוא נרגש אצלינו משל הוא ִּכי ָע ִׂש ָית זֹּאת ָארוּר ַא ָּתה ִמ ָּכל ַה ְ ּב ֵה ָמה ו ִּמכּ ֹל ַח ּיַת ַה ּ ָׂש ֶדה ַעל התורה לתחילתה ,שני אופני השלום בעולם ,מתחיל
חי וקיים מוסיף ונובע .ואם בזמנו אמר כן הגרי"נ ,הרי ֶיך ,וְ ֵאיבָ ה ָא ׁ ִשית ֵ ּב ָ
ינְך וּבֵ ין ְ ּגח ָֹנְך ֵתלֵ ְך וְ ָע ָפר ּתֹאכַ ל ָּכל י ְֵמי ַח ּי ָ
בשלום שע"י הבית ,היינו בראשי"ת ,ומסיים בשלום של
כיום הזה בריבוי העצום של הפצת מעיינותיו הקדושים ָה ִא ּׁ ָשה וּבֵ ין ז ְַר ֲע ָך וּבֵ ין ז ְַר ָע ּה הוּא י ְׁשו ְּפך ר ׁ
ֹאש וְ ַא ָּתה ְּת ׁשו ֶּפ ּנ ּו ָ
ידי התורה היינו ישרא"ל.
הגובר מיום ליום ,ודאי שכן הוא כיום הזה ,שבהרגש ָע ֵקב (ג ,יד-טו). (דרשות דף ס .אות מ"א)
הלב משה רבינו חי ומעיין תורתו נובעת. עונשי הנחש הם במדה ממש ,כי נגד מה שחטא בכלי
לא זו בלבד ,אלא אף באור תורתו שהשאיר עלי מעשיו שלו לדחוף ידי האשה שתגע בעץ (בראשית רבה נעיצת סוף התורה לתחילתה ,לרמז שמצד הטבע יש כח
אדמות ,הרי הוא באמת בבחינת חי ,וכמו שהביא יט ג) ,על כן נחתכו ידיו ורגליו (שם כ ה) .וכלפי מה שחטא ביד חכמים לשנות הטבע
המאור עינים בשם מרן הבעש"ט זי"ע שחיותו של בדבורו שהלשין על בורא עולם ית"ש כי יודע אלקים וגו'
הצדיק טמונה בדברי תורתו ,ועי"ז אנו יכולים לזכות (פסוק ה) ,על כן עפר לחמו (פסוק יד) ,וכידוע שזה העונש על אשית ָ ּב ָרא ֱאל ִֹקים ֵאת ַה ּׁ ָש ַמיִם וְ ֵאת ָה ָא ֶרץ (א ,א).
ְ ּב ֵר ׁ ִ
באמת להדבק באותו חיות קדושה כשנלמוד ונעסוק לשון הרע הוא בא .ומה שחטא במחשבה שחשב שישא
בדברי תורתו .וז"ל שם (ישמח לב עמ״ס שבת לא" :).ובדורות בראשית בריית העולם התנה הקב"ה עם כל הטבעיים
חוה ,על כן ואיבה אשית (פסוק טו) היפך האהבה. שהם משועבדים לתורה ושומריה (ילקוט רמז רל"ז) ,על
האחרונים ,כשלומדים דברי שום תנא וחכם מדברי
הקדמונים ,שהדבר ההוא הוא חיות ומוחין שלו ,והאדם (עה"ת עמוד יד ,וע"ש שביאר באורך שיש לפרש גם המידה כנגד מידה כן נקל היה מאד לרבי פנחס בן יאיר לגזור על הנהר
הלומד ומדבר דבריו ,מדבק ומכניס חיות ומוחין שלו בעונשי האשה) שיבקע (חולין ז ,).ומכל שכן לאליהו הנביא לבקוע הירדן
לתוך הדיבורים ,ונקרא אתדבקות רוחא ברוחא ,ולכך (מ"ב ב' ח') ,ולרבי חנינא בן דוסא שיאמר לחומץ וידליק
מחיה אותו ,שמכניס החיות בהדברים ,שלכך אמרו אפילו עני שגרם לעצמו העניות יש לסייע לו (תענית כה ,).ורבות כהנה אפילו לדורות האחרונים שעשו
(יבמות דף צ״ז ע״א) שפתותיו דובבות בקבר ,שאפשר לומר הצדיקים אותות ומופתים .ואין הענין הזה צריך לנבואה
כי זהו בחינת השתטחות על קברי צדיקים ,כי דיבורי ש ה' ֱאל ִֹקים לְ ָא ָדם וּלְ ִא ׁ ְש ּתוֹ ָּכ ְתנוֹ ת עוֹ ר וַ ּיַלְ ִ ּב ׁ ֵשם (ג ,כא).
וַ ּי ַַע ׂ כי כך התנה השי"ת עם הטבע בבריאת העולם.
הצדיק שם הוא קבור וטמון החיות שלו כאמור ,וזה מכאן נלמד מצות מלביש ערומים ,מה הקב"ה מלביש
הלומד ,בהכנסו עם החיות ומוחין שלו לתוך החיות וזה מרומז בנעיצת סוף התורה בתחילתה ,שבסוף
ערומים אף אתה תהא מלביש ערומים (סוטה יד.). התורה כתוב "לכל האותות והמופתים וגו'" ,ד"בראשית
ומוחין של הצדיק שטמן בדבריו ,נקרא אתדבקות
רוחא ברוחא ,ושפתותיו דובבות בקבר ,כנודע זה מדברי שמעתי בשם חכם אחד להסביר דברי חז"ל אלו ,שיש ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" לכל אותן האותות,
הבעש״ט נשמתו בגנזי מרומים". לפרש שלא תאמר לעני בשעת דחקו שהוא בעצמו ולכן הוא פשוט בטבע ואין צריכים לזה נבואת פנים אל
גרם לו עניותו שהוא מבזבז בממונו ,כי אפילו באמת פנים.
יתירה על כן ,מצאנו בדברי מרן זי"ע (תורת משה
עשה שלא כהוגן אף על פי כן תלבישהו ,שהרי הקב"ה
פרשת חוקת בהספד על בעל עמק המלך) שע"י הלימוד בספרי (דרשות דף נ"ו ע"ב ,ושם דף ע"ח ד"ה ולא .וע"ש שמרומז בזה עוד דאף
החכם ,הרי זה כאילו למדו תורה מפיו .ומיירי שם ממה הלבישם אע"פ שהיו ערומים על ידי חטאם ומכל מקום שהוא בטבע ואי"צ לזה נביאות ,מ"מ אצל משה רבינו ע"ה נתגלה הקב"ה
דאמרי' (מו"ק כה' ).רב ספרא שכיב לא קרעו עליה -אמרו הלבישם הקב"ה. פנים אל פנים גם לאותן האותות והמופתים שהטבע מחויב להם ,וזהו
לא גמירנא מיניה .א״ל אביי כל יומא שמעתתיה בפומין (תו"מ עמוד י"ד) החידוש אצל משה אשר ידעו ה' פנים בפנים ,ע"ש).
ואתם אמרתם לא גמירנא מיניה' ,והוא פלאי ,אם אכן כל
יומא שמעתתיה בפומין מ"ט אמרו לא גמירנא מיניה.
"אבל הענין יבואר ע״פ ספרי הדורות שרב ספרא נקרא
כן על שהיה סופר מהיר ומעתיק משניות וברייתות חייגו: טעמו וראו כי טוב
ומדקדק בגירסתם וכיוצא ,ועל כן אמינא דודאי לא
מתורת מרנא החתם סופר זיע"א 1-605.615.70.10 מאות שיעורים חדשים ,שיחות ,וסיפורי קודש
גמרי מיניה מידי ,אך ספריו היו נמצאים אתם ,וא״כ
שמעו ותחי נפשכם! קו היכל
החתם סופר
שפיר קאמר אביי כל יומא שמעתתיה בפומייכו". לשה"ק אידיש אנגלית צרפתית
ארץ ישראל:
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן 0733.454.678
כמו"כ תוכלו בקו זה להירשם לקבלת הגיליון,
ואפשרות מענה על מדור 'לחידודא'
א
מדור נושא פרסים:
ואתפלפל כדת
הגרלות מיוחדות בין המשיבים
ֹלקים ֶאל ַהּנָ ָחׁש כִּ י ָע ִש ָׂית זֹּאת
ֹאמר ה' ֱא ִ
וַ ּי ֶ
לחידודא חיוב הנחש בעונש ,בדיני אדם
או בדיני שמים?
· מדברי גאוני הדורות המפלפלים בתורת רבינו ·
· חידות ועיונים מתורת רבינו זי"ע ·
ֹלקים ֶאת יֹום ַה ְּׁש ִב ִיעי וַ יְ ַק ֵּדׁש אֹתֹו:
וַ יְ ָב ֶרְך ֱא ִ הנחש נענש משום 'מסית' או משום משלח שליח לדבר עבירה · הנחש חשב שחוה אינה מצווה בעץ הדעת ,והסית אותה שתסית היא לאדם שיאכל
הנה מי שלא קידש בלילה קידוש של שבת, · 'הוא ישופך ראש' הוא עונש בידי אדם או בידי שמים?
הולך ומקדש כל היום .וכן בהבדלה אם לא
הבדיל מבדיל כל השבוע כולו ,והיינו עד כמשלח" .והיינו דביאר בזה רבינו ,את מה ד'לא מצאנו זה מחלוקת הראשונים אם בשליח לדבר עבירה המשלח חייב
ג' בשבת .וצריך לדעת אם זמנים אלו הם נהנה וזה מתחייב' (קידושין מג ,).והיינו משום דתמיד בעבירה בדיני שמים
מעיקר הזמן ,או שאינם כי אם זמן 'תשלומין'. של הנאת הגוף ,עושה אותה העובר להנאת עצמו ולא עבור הנה נחלקו הראשונים בכל שליח לדבר עבירה ,אם המשלח
ומה סיבת החילוק ביניהם. המשלח ,ונמצא דהמשלח הוא רק בגדר 'מסית'. יש עליו חיוב עכ"פ בדיני שמים .ומקור הדברים ממה דאי'
שו"ת או"ח סי' יז גם הפנ"י (ב"ק נו ).והברוך טעם (גליון חו"מ שם) האריכו לחלק בב"ק (נה ).דארבעה דברים העושה אותם פטור מדיני אדם
בין המשיבים בחודש תשרי ,תתקיים הגרלה כן ,והפנ"י שם הרחיב הדיבור ביותר בזה .ואילו ברעק"א תי' וחייב בדיני שמים ,ואחד מהם הוא השוכר עדי שקר להעיד
כעין זה אבל בפשיטות ,דכיון דאמרי' בקידושין (שם) דאף למי על חברו .וכתבו שם התוס' (נו .ד"ה אלא) דזהו דוקא בשוכר,
פרס שני: פרס ראשון: שמחייב שליח לדבר עבירה ,עכ"ז באומר לשלוחו לך אכול אבל אם שידלם בדברים אין אפילו חיוב מדיני שמים ד'היה
2זוכים כ"א בסך 1,000ש"ח את החלב פטור המשלח משום דלא מצאנו זה נהנה וזה סבור שלא ישמעו לו' .והיא הסברא שאמרו בגמ' (קידושין מב):
400ש"ח מתחייב ,א"כ ה"נ דכוותה אין בזה עונש בידי שמים לדידן. גבי אין שליח לדבר עבירה' ,דברי הרב ודברי התלמיד דברי
ולכן שפיר בעץ הדעת דהיה הנאת האשה אין בזה עונש בידי מי שומעים' .והוכיחו התוס' כדעתם ממה דאי' בהכונס (נט).
שמים וכל החיוב רק משום מסית. שלח את הבעירה ביד חש"ו פטור מדיני אדם חייב בדיני
תשובות ניתן להחזיר באופנים הבאים: אמנם עי' במקנה בקידושין שם דהביא תירוץ זה דבנחש שמים ,אבל שלח ביד פיקח חייב הפיקח בידי אדם .ומשמע
.1בטלפון 1-605.615.70.10שלוחה 4 הוי נהנה ,וחלק על זה ,דאף דאמרי' דמודה שמאי בלך אכול מזה דהמשלח פטור לגמרי בכה"ג .וכדעת התוס' פסק הרמ"א
(לאחר בחירת השפה) (חו"מ סי' לב ס"ב).
את החלב דלא אמרי' בזה שליחות לדבר עבירה ,עדיין אינו
.2במייל CH3131325@gmail.com
סיבה שלא יהיה בו חיוב בידי שמים .ובפרט דסיבת העונש אבל הש"ך שם (סק"ג) הוכיח מסוגיית הגמ' ריש האיש מקדש
יש לציין ,שם ,כתובת ,טלפון ,ומקום לימודים. בידי שמים" :הוא מטעם גרמא כפירש"י ,ועכ"פ גורם הוא, (קידושין מג ,).דבשליח לדבר עבירה חייב המשלח בדיני שמים,
יש לשלוח כל תשובה בהודעה נפרדת. ולא גרע ממסייע [ל]עוברי עבירה דאסור אפי' בזה נהנה שנחלקו שם באומר לשלוחו צא והרוג את הנפש ,לת"ק
כדמשמע בפ"ה דשביעית ,משנה ט' משאלת אשה לחברתה השליח חייב והמשלח פטור ,ולשמאי הזקן השולח חייב.
וכו' אף על פי שהאיסור אינו אלא באכילה" .ועוד הקשה על זה ומקשינן שם 'מכלל דתנא קמא סבר אפילו בדיני שמים נמי
דלפי"ז למה לא אמרו בגמ' דהנחש הו"ל 'לא מצאנו זה נהנה פטור׳ ,ומתרצינן 'דינא רבה ודינא זוטא איכא בינייהו׳ .ומבואר
וזה מתחייב' ,שהרי זהו עיקר הסיבה ולא 'דברי הרב ודברי מזה דגם לת"ק יש דינא זוטא בדיני שמים .ומה דהוכיחו
בקרב קדושים התלמיד' .ע"ש.
הנחש נענש מפני שהסית את חוה להסית את אדם ,ובמשלח
התוס' משלח ביד פיקח דהמשלח פטור מדיני שמים ,הביא
הש"ך מדברי הריטב"א (קידושין מב ).דהטעם שם הוא רק מאחר
· שבחי מרן זי"ע בפי צדיקי ומאורי הדורות · שהפיקח משלם לכן שוב לא שייך לחייב את המשלח בדיני
את המשלח לכו"ע אין עונש בידי שמים
שמים .ומבואר מזה ,דהריטב"א נחלקו על דברי התו'.
בדבריו על התורה בפרשתן (חת"ס עמ' יג) ,כתב רבינו באריכות
להשיב על ראיית הש"ך ,וזאת בהקדם דברי הגמ' (סוטה ט: ראיית הש״ך מהנחש שפטור מדיני שמים
יומא דהילולא והביאו רש"י בפרשתן) דכונת הנחש היתה שימות אדם וישא הוא בסוף דבריו בהג״ה כתב הש״ך ,שיש להביא ראיה שלא כדעת
השואל ומשיב מעיין בספרי חתם סופר את חוה .ובמהרש"א (ח"א שם) נתקשה בזה ,שהרי להדיא רצה עצמו אלא כדעת התוספות ,דהנה אמרינן בסנהדרין (כט ).דאין
ביום ההילולא להאכיל גם את חוה ,וא"כ גם היא תמות ומה הועיל בזה. טוענין למסית ,וגם אם יש טענה להוציאו זכאי לא טענין ליה
ובכ״ה תשרי יום היארצייט של הגאון וביאר המהרש"א ,דהציווי על עץ הדעת היה קודם יצירת אנן עד שיטעון בעצמו .וילפינן לה התם מפרשת עץ הדעת:
הצדיק מוהר״ר משה סופר זצ״ל ,עיינתי חוה ,ולכן היה ס"ל להנחש דחוה עצמה אינה מצווה בזה, "אמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן ,מנין שאין טוענין
בספרו חתם סופר ,לזכות נשמתו. אך אדם וחוה עצמם ידעו שהיא מצווה ,שהרי בשעת הציווי למסית ,מנחש הקדמוני ,דאמר רבי שמלאי ,הרבה טענות היה
הגאון רבי יוסף שאול נאטאנזאהן זצ״ל ,דברי שאול יו"ד סי' שסו היתה חלק מאדם .והנחש על פי סברתו רצה שתאכל חוה ולא לו לנחש לטעון ולא טען ,ומפני מה לא טען לו הקדוש ברוך
תמות ,ומזה יראה אדם שאין לו ממה לחוש ויאכל גם הוא הוא ,לפי שלא טען הוא .מאי הוה ליה למימר ,דברי הרב ודברי
הרה"ק מבעלזא ביומא דהילולא :די קדושה וימות וישא הוא את חוה. תלמיד דברי מי שומעין ,דברי הרב שומעין" .והנה טענה זו
וטהרה ,די קדושה וטהרה ,די קדושה וטהרה דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ,היא ניהו סיבת
כאשר חלפו עברו הימים הנוראים ועל פי דבריו כתב רבינו ליישב ,דעל אכילת האשה אי אפשר
לחייב את הנחש בידי שמים ,דהא היה בזה 'אומר מותר' וקרוב פטור המשלח שליח לדבר עבירה ,ומעתה אי נימא דהמשלח
הנוראים וחג הסוכות נכנס אבי [הג״מ רבי חייב בידי שמים ,א"כ מנלן דאין טוענין למסית ,דילמא טענו
שמעון שמחה שרייבער] ז״ל אל הרה"ק לאונס .ורק משום אכילת אדם יש לחייבו ,ובזה י"ל "דדוקא
השוכר [עדי שקר] הוא חייב בדיני שמים ,אבל המסית להשכיר שפיר לנחש דברי הרב ודברי התלמיד כו' ,אלא דעכ"ז אכתי
מהר״א מבעלזא זי"ע וקבל ממנו ברכת פש עליו חיוב מדיני שמים ,ולכן באמת נענש הנחש בדיני
פרידה .היה זה ביום המיוחס אצלו ,יום כ״ה עדי שקר איכא למימר דפטור מכולם" ,ולכן כשהוא הסית את
תשרי הילולת זקנו מרן החתם סופר ,שהוא האשה להסית את אדם ,אין להנחש על זה חיוב בידי שמים שמים .ואף דאמרי' (ב"ר כ ,ו) דהנחש נידון בסנהדרין של ע"א,
היה כ"כ דבוק במשנתו ובחידושיו .כשנפרד מחמת משלח שליח לד"ע .רק חיוב מסית בלבד .ועדיין צריך מ"מ העונש שקיבל היה עונש בידי שמים .ומסיק על זה
אבי מהרה"ק מבעלזא זצ״ל ונתן לו ידו ,אמר לבאר החילוק בין השוכר עצמו לבין המסית לשכור. הש״ך" ,ויש לדחות בדוחק".
להרב מבעלזא" ,היינט איז דער חתם סופר׳ס והנה רבינו בדבריו בכמה מקומות מתייחס לראיה זו של
יארצייט" ,אמר לו הרה"ק זי״ע" :אוי ,דער 'הוא ישופך ראש' הוא עונש בידי אדם -שהרי הותר לאדם הש"ך ,ומיישבה בכמה אופנים.
חתם סופר ,איך רעד שוין נישט פון די גדלות להורגו
און גאונות ,אבער די קדושה און טהרה ,די במקום נוסף מתייחס לזה רבינו בפרשתן (שם עמ' יב) ,וכתב דחיית רבינו דיש חילוק בין מסית לשליח
קדושה און טהרה ,די קדושה און טהרה", ראשית בכל עצם השוואת הש"ך דין מסית דנחש לשליח
ע״כ .ולא הרפה ידו מיד אבא עד שגמר כל ליישב ,דהנה בעונש הנחש נאמר (ג ,טו) 'הוא ישופך ראש',
האמירה ,כך סיפר אבא ז״ל. וחזינן שהותר לאדם להורגו .והנה הרי כל בריה אחרת נאסר לדבר עבירה תמה רבינו (שו"ת אבהע"ז ח"א סי' קנ) ,דהא כלל
לאדם להרוג (רש"י א ,כט) ומ״מ את הנחש היה מותר להרוג מפני אין דומה זה לזה ,דבשליח לדבר עבירה הוי שלוחו ,אלא
הג"מ עקיבא דוב שרייבר ,אוצרות הסופר חלק כ"ב עמ' קי
מה שעשה לו .ומעתה נמצא דעונש הנחש קיבל ביד אדם ולא דמסברת דברי הרב ודברי התלמיד אין המעשה מתייחס
שיחת קודש מהאדמו"ר מבאיאן-קראקא ביד שמים .ונמצא דהוא ודאי משום מסית ולא משום משלח אל המשלח ,אך במסית כלל אין עושה העבירה עושה אותה
עם בעל הדעת סופר ביו"ד שליח לדבר עבירה .דהא ביד אדם ודאי פטור .וע"ש בהגהות בשליחות המשלח ,אלא עושה אותה להנאת עצמו ,והמשלח
שמעתי אשר שאל פעם [אדמו״ר רבי שער יוסף מש"כ הגרי"נ לפי"ז ,בביאור גדר 'בדיני אדם' ו'בדיני רק הסית אותו ופיתה אותו שיעשנו לטובת עצמו.
משה׳ניו מבאיאן-קראקא זצ״ל] ביום שמים' עפי"ז. וזל"ק" :מיהו ק' ש"ך בלאה"נ לק"מ ותמוהים דבריו מה
היארצייט של ה'חתם סופר' זי״ע לנכדו לסיומא דמילתא נעתיק דברי הפנים יפות בקושיא זו ,והוא ענין מסית למשלח ,הנחש הסיתה לחוה לעשות עבירה
המנוח הגאון ר' עקיבא סופר [בעל דעת העלה דקושיא מעיקרא ליתא ,דבאמת כל מה שמחייבים בשביל עצמה ,לא בשליחות הנחש שיהי' שלוחה כמותה,
סופר] זצ"ל ,האם גם הוא יודע מה שמקובל
בידו אשר ה'חתם סופר' זי״ע לא הזכיר בדיני שמים את המשלח שליח לדבר עבירה הוא אכן מחמת ואנן במשלח עסקינן ,דמדינא יהי' שלוחו כמותו ממש ,אלא
בלילה בשום אופן המלה 'דין' ,רק בלמדו הך דינא דאין טוענים למסית! וז"ל" :ולא ידענא מאי קשיא משום דברי הרב וכו' ,נהי דפטור מדיני אדם מ"מ חייב בדיני
בישיבה אמר 'איז דיא הלכה אזוי' ולא מלת ליה דאדרבה ,דהיינו טעמא דחייב בידי שמים מפני שבכל דיני שמים ...הסברא אמיתית דיש חלוק בין משלח שיעשה בגינו
'דער דין' -והודה לו שכן גם אצל משפחתם שמים כתיב [איוב לג ,כג] אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף ובין מסית לעשות ע"ד עצמו ,ויעויי' גם בתומים .ונראה שזהו
מקובל וידוע זאת. וגו' ,וכיון דאין טוענין למסית לא נמצא מליץ עליו ,לכך נתחייב בכלל לא מצינו זה נהנה וזה מתחייב שא"א למצוא שליחות
דעת משה (באיאן-קראקא) עמ׳ שיב ,אות ו׳ בידי שמים ,ומהכא ילפינן דאין טוענין למסית". בהנאה שיהי' כמותו כאלו הוא נהנה ולא הוה אלא כמסית ולא
ב
עובדות בענין השתטחות על ציון המצוינת תולדותיו
· פרקי חייו של רבינו זיע"א ·
של רבינו החתם סופר זי"ע – לרגל יומא דהילולא רבה
החיים הישן דשם ,והשתטח אאמ״ו ז״ל על קבר איש אלקים רבו רשכבה״ג החת״ס ז״ל הגר"ד דייטש זצ"ל -לשלוח י' אנשים לציון החתם סופר יועיל לביטול
בפרט ,ובכלל שאר קברי מאורי בית ישראל הקדושים הטמונים שם ,ואשר בתוכם גם סמינר הרבנים
קברי אבותיו הקדושים והטהורים ז״ל. ויהי ה׳ עמכם בעצה טובה ,ויגולגל זכות על ידכם וזכות אביכם רבינו הגדול הקדוש
הג״מ רבי יוסף צבי סופר זצ״ל ,תולדות סופרים (לונדון תשכ"ג) עמ' עו בהערה בעל חתם סופר תעמוד לכם ,וראוי לשלוח על קברו טרם ימסור הדבר לקיר״ה בנוסח
הבקשה שסיים צוואתו 'שלא ייבש המעין ולא יקצץ האילן׳ ,והן דבר זה הוא ביטול
הגאון רבי עקיבה יוסף שלעזינגר בציון רבינו מבוקר עד ערב צוואתו ,כי הן זאת הייתה תפלתו שבניו ותלמידיו יהיו מרביצים תורה בישראל ,לכן
הגאון רבי עקיבה יוסף שלעזינגער ז״ל ,טרם נתן לדפוס ספר 'לב העברי' ,פי׳ צוואת מרן לדעתי כאשר יושלחו על קברו עשרה אנשים יראי ה׳ ,הוא ימליץ בעדינו שיצא הדבר
החתם סופר ז״ל ,התבודד על קברו דמרן ז״ל מאחר תפילת שחרית עד שקיעת החמה לטובת הבחורי חמד ,וצדיק מצרה נחלץ ,ויהפך הדבר שתתבטל הראבינאטס-שולע.
ביום א׳ בחודש תמוז ,והתפלל שם כל היום כולו. ואני מאמין שזכותו היא שעמדה לי בעניני העירובין כשהייתי בפרעשבורג בקיץ העבר,
הג״מ רבי יצחק ווייס זצ״ל ,אלף כתב אות שסט וזכותו תגן עליכם וגם עלי.
הג״מ רבי דוד דייטש זצ״ל ,אגרות סופרים ,מערכת רש"ס ,מכתב יג
תפילה על קברו של החתם סופר ,אינה שבה ריקם
כ״ק מרן הגאון הקדוש רבי יהודא׳לי הורוביץ מדזיקוב זצ״ל ,באחת השנים נסע לוינה השתטח עצמו זמן רב על קברו של רבינו החתם סופר זיע״א
לדרוש ברופאים ,משהיה שם ,ניצל את ההזדמנות ,ופנה לפרעשבורג ,מרחק שעה אחת ואשר זממו במעשה קאנגרעס וסעמנאר מן חברת פועלי און למיניהם וכו׳ וכאשר
נסיעה מוינה ,כדי להשתטח על ציונו הקדוש של מרן החתם סופר זיע״א. עברנו דרך פרעשבורג ,וראשית דבר היה אצלנו להתפלל על קברי אבות ,ועל קברו של
וכשמגיע מלאך אלוקים כמו רבי יהודא׳לי למקום קדוש כמו ציונו של החתם סופר, רבינו החת״ס זיע״א באשמורת אחרי חצות הלילה ,ונסענו עם להבדיל בחיים עם אבי
היו התפילות והיו התחינות ,ולא היה יכול איש להביט בו בהתחטאו לפני קונו כי קרן מורי זיע״א עם אנשים במכוסה שלא להיות ברעש במהומה לבית החיים ,ומו״ח [הג״מ
אור פניו ,ואחרי ששהה שם שעות ארוכות ,הרעיד את אמות הסיפין ומילא נהרות רבי הלל מקאלמייא זצ״ל] השתטח עצמו זמן רב בקברו של רבינו החתם סופר זיע״א,
ואגמים בדמעות ,יצא .ורק כשפנה והלך משם ,נעצר על עמדו כהלום רעם' ,לא זכרתי ואחרי התפלות והברכות נסענו מיד למקום הקאנגרעם לב׳ פעסט וכו׳.
להתפלל על עצמי׳ [להפקד בזש"ק] ,לחש בצער' .אילו הייתי זוכר ,אולי תפילתי הייתה הג״מ רבי עקיבה יוסף שלעזינגער זצ״ל ,שו"ת רבי עקיבה יוסף (ירושלים תשס"ט) ,הקדמה עמ' טז
מתקבלת ,אבל לא זכרתי ,הקב״ה השכיח ממני׳ .לחזור ,אי אפשר ,שהרי אין פוקדים ה'מחנה חיים' זצ"ל פוקד את הציון הקדוש לאחר שעברו ארבעים שנה
ציון פעמיים באותו יום ,ושוב לא זכה לחזור לשם .כל ימיו היה אותו צדיק רבי יהודא׳לי שבהם עומד אדם על דעת רבו
מצטער על אותו יום' ,אילו הייתי זוכה להתפלל על בנים ליד ציונו של החתם סופר,
כנראה הייתי נענה׳ ,הוא אמר פעם בשעת גילוי לב' .אין זאת אלא שמשמים עכבו בעדי'. וגוף המעשה כך היתה .במו״ש קודש אסרו חג דסוכות בשנת תר״מ לפ״ק ,אמר אלי
אאמ״ו החסיד [בעל המחנה חיים] זצוק״ל בזה הלשון :שמע בני מה שעלה בדעתי
כי תפילה על ציונו של החתם סופר אינה שבה ריקם. כעת עתה שהוא יום היארצייט מאדמ״ו החת״ס ז״ל ,וחכז״ל אמרו שאין אדם עומד
מנוחת הסופר עמ' רו על דעת רבו וחכמת משנתו עד ארבעים שנה ,ואנכי בלימודיי השגתי כמה פעמים
על דעתו הגדולה והנוראה ,ואולי לא ירדתי עד סוף דעתו .וכעת שהוא ארבעים שנה
הגרי"ז סגל – לפני עליה לציון החתם סופר צריך הכנה ,וגם טבילה במקוה שאזל אדמ״ו ז״ל לעלמא דקשוט ,אמרתי בנפשי ליסע לפ״ב ולילך ביום המחרת ביום
ראש הישיבה הגאון רבי יהודה זאב סגל זצ״ל ראש הישיבה דמאנטשעסטער יצ״ו, היארצייט על קברו ,ולבקש מעצמותיו הקדושות והטהורות מחילה וסליחה ולהתפלל
קודם שנסע להשתטח על ציון המצוינת של מרן החתם סופר זיע״א והיה שם נכדו שם במקום קדושים שבזכותם יאיר השי״ת עיניי בתורתו ...והגם שהיה סכנת פיקוח
בחור ,אמר לו לנכדו שצריך הכנה קודם שנוסעים להתפלל ולהשתטח על ציון החתם נפש לפניו מגודל חולשת גופו וכחו לעשות נסיעה הלזו ,וכל בני הבית הפצירו בו מאד
סופר .ואף הורה לו לילך למקוה קודם שנסעו לפרעשבורג. שיניח ממחשבתו זו ,ואאמ״ו החסיד ז״ל בכ״ז כן עשה בצוותא שלי.
שם ,בשם רשימות התלמידים ,וראה שם עוד ליקוט נפלא בענין זה ,וגם שאר הקטעים משם מקורם "...וכחצות היום נסעו אנכי ורבים אשר היו אתנו בצוותא עם אאמ״ו הקדוש ז״ל לבית
לשון קדשו ענינא דיומא
ניצוצי אור על פרשת השבוע · שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו ·
בלשון קדשו של רבינו זי"ע
הקב"ה חפץ שהצדיק לא יהיה מלאך נס השריפה אצל רבו מהר"נ אדלער זי"ע
אלא יתערב בין הבריות וישיב אותם מעוון "אם כן מה נאמר ,וכי זה מת בחטאו שלא השלים שניו
בעו"ה ,והלא משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח
כפי שהבאנו במדור זה בפרשת נצו"י,
ביום כ"ז אלול שנת תק"ס חשכו כ"ז תשרי
בה' (תהלים קי"ב ז') ,כאשר ראיתי בהיות אש ה' ברחוב המאורות ,והגה"ק רבי נתן אדלער תקס"א
ֹלקים (ה ,כד).
ֹלקים וְ ֵאינֶ ּנּו ּכִ י ָל ַקח אֹתֹו ֱא ִ
וַ ּיִ ְת ַה ֵּלְך ֲחנֹוְך ֶאת ָה ֱא ִ היהודים בק"ק פפ"ד שנת תקל"ד ונשרפו הבתים השיב את נשמתו הטהורה ,ולמחרתו ביום כ"ח אלול
פירש רש"י לגנאי ,שלא היה בטוח בו שלא יחטא ,על כן לקחו מצדדי ביתו ,ומצד שכנגד ביתו ,והוא לא קם ולא זע נקבר בעיר כהונתו פפד"מ .רק לאחר כמה שבועות
אלקים קודם זמנו שלא יחטא .ובדברי רבותינו מפורסם ההיפך מבית מדרשו מעוטף בטלית ותפילין והתפלל תפלתו ביום כ"ז תשרי תקס"א באה השמועה לתלמידו
לשבח ,כי נתהפך למלאך ומפורסם שהוא מט"ט שנהפך לאש ולא בלבלו דעתו ,ולא נגעה יד ה' בביתו ולא קרב האש המובהק ה"ה רבינו החתם סופר ,ותיכף ביום השמועה
ִמ ָּב ָׂשר ,כמו שכתבו תוס' פרק אלו טריפות (חולין ס .ד"ה פסוק). לגבולו – זה כמו שש שנים בבוא עיר פ"פ במצור ושות בכה אותו בכי תמרורים בהספד מר (נדפס בדרשות חת"ס
והנראה לענ"ד כי חנוך התהלך והתבודד בחדרי חדרים ופירש שתו השערה לא נע ממדרשו ולא ירא לנפשו אף על מעצם כתב יד קדשו ,דף רע"א ע"ב) ,ובין הדברים קונן כי ודאי
מדרכי העולם עד שנעשה מלאך .אך אין זה חפץ ה' יתברך ,אלא פי שנשרפה רובה של רחוב היהודים ,לא ירא לנפשו לא בחטאו מת בחצי ימיו ,ואפילו נדנוד קל לא היה
להתערב בין הבריות ולהשיב רבים מעון כאברהם אבינו ע"ה ,כי מאומה ,הכזה לא ישלים שנותיו בחטאו חלילה .אין בידו ,רק בעוון הדור נתפס ,ובתוך דבריו מזכיר רבינו
לא ברא הקב"ה העולם הזה למלאכי השרת כי אם לבני אדם ,ואז זה כי אם עוונותינו שמונו יתומים ואין אב לישראל, נס גדול שנעשה עמו ,וזלש"ק:
אחר גמר מלאכתם ותיקונם אזי נשמתם למעלה ממלאכי השרת. ונשכבה בבשתינו ותכסינו כלימותינו ,איך אבדנו "כי הנה במות תלמידי חכמים יוקח מוסר השכל אם
והיה ראוי במקום שהעלה הקב"ה את חנוך למדריגת מלאך ,היה גבורנו ,אוי לספינה שאבדה קברניטה ,אוי לדור שאבד בארזים נפלה שלהבת וכו' ,לומר אם הקב"ה מדקדק
טוב יותר שישלחהו הקב"ה להוכיח בני אדם כדרך הנביאים ,או פרנסו"...
כדרך שאמר לאברהם אבינו ע"ה (להלן יב ,א) לך לך מארצך ,כי שם על צדיקיו על עבירה קלה שעושה ,מה נעשה אנחנו
ישמעו אליך ותשיב רבים מעון .אך לא היה הקב"ה בטוח בחנוך בהמשך דבריו כותב רבינו כי רבו רבי נתן זי"ע הצטער הנשארים מלאים עון ומרמה ,הנה כל זה במי שיצויר
לכשיתערב עם אנשי דורו ולא יתבודד ,היה חששא שיחזור כל ימיו בצער הכלל ,ועל כן ודאי גם אחר מותו יתפלל בו שמת בחטאו ,אך מי שהגיע לכלל תכלית החסידות
לדרכיהם ולא יעמוד בנסיון כאברהם אבינו ע"ה ,על כן אחר שכבר במרומים על תלמידיו ,וזלש"ק" :על כן במר תבכה והפרישות ולא כחסידי הזמן ח"ו ,כי אם קרא ושנה
גמר תיקונו מה שהיה בכחו להגיע ע"י התבודדתו להגיע למדריגת נפשינו על מרנא ורבנא הגאון זצ"ל הכ"מ ועל בית ושונה לתלמידים וכל רז לא אנס ליה ,וכל שערי התורה
מלאך לקחו אלקים ונעשה מט"ט ולא הגיע למדריגת אברהם אבינו מקדש שחרב ,ואין לנו אלא לבקש רחמים להיות עצור פתוחים לפניו אהוב לה' ולבריות ,גודר גדרי התורה
ע"ה ,כן נראה לענ"ד. פה עמנו בשעת הספידא שיבקש רחמים עלינו ,כי הלא ומוסר נפשו עליה ,כידוע כמה טלטולים התטלטל,
ונ"ל היינו דכתיב גבי נח (להלן ו ,ט) איש צדיק תמים היה בדורותיו, כן היה דרכו בחיים חיותו להתפלל ולהצטער על כל צרת כמה צרות ותלאות עברו ראשו ,כמה רבוא זהובים פזר
פירוש שהיה מתערב עם אנשי דורותיו ולא התבודד ,ונשאר איש הציבור והיחיד כידוע ומפורסם ,גם כי עתה יתפלל על על אות אחת של תורה שלא יתבטל ,והדבר ידוע לרוב
ולא מלאך ,ואפילו הכי היה צדיק תמים (בדורותיו) ,אך לא השיבם תלמידיו ותלמידיהם ועל כל הציבור בכלל"... העומדים פה"...
מעון ,עצמו הציל ואותם לא תיקן .ואברהם אבינו ע"ה הוא ציוה
ביתו ובניו אחריו ושמרו דרך ה' ועשה נפש בחרן ובכל מקומותיו. ד חשון תרנ"ד | רבי יהודה (ב"ר ישעי') מודרן | תלמיד החת"ס ,מחבר ההערות על תרומת הכרי ,דר בסיגעט ושם מנו"כ
(על התורה עמוד יח) (תקי"ף). ו חשון תקנ"א | רבי משולם זלמן (ב"ר שמעי' שמריל) חסיד | רבו של החת"ס ,מרביץ תורה בפפד"מ ושם מנו"כ
ג
היכל המעשה הליכות והנהגות
· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע · · מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·
כל כתבי הקודש מצילין... עניני ראש חודש -המשך
בני המשפחה סבבו את מיטתה של הרבנית לפני כמאה שנה אירע סיפור זה :בשנת ה' אלפים
שבת מברכין · ערב ראש חודש · סעודת ראש חודש · יעלה ויבוא · תפילות
שהתפתלה מייסורים והגיעה עד שערי מוות, תרפ"ז. ראש חודש · הנהגות שונות בראש חודש · מעלת וסגולת היום · קידוש לבנה
ואילו אבי המשפחה ,רבי שמואל ,החיש מהר את ייסורים של אהבה תקפו את גופו הטהור של
פעמיו לזויערברון. הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע ,שהיה עדיין ענינים שונים (ב)
* בתוך השנה הראשונה לשבתו על כסא אבותיו
עם כניסתו אל הקודש פנימה אל הרה"ק מבעלזא, הקדושים .כתוצאה מהתנזרותו המופלגת איסור מלאכה לנשים
הזכיר את מצבה הקשה של זוגתו הרבנית מאכילה ,החלו בני המעיים להצטמק ורע להם, איסור מחודש לנשים הוא איסור מלאכה בראש חודש ,שאין לו שום
המוטלת על ערש דווי ,ומצבה הולך ומחמיר והכאבים והייסורים גברו מיום ליום. שורש מן התורה (כמש"כ רש"י מגילה כב :ד"ה ראשי .ועי' טושו"ע או"ח סי' תי"ז),
מרגע לרגע. בשלהי חודש סיון עזב הרבי את העיירה בעלזא ומכל מקום יש לו רמז בתורה בשני אותיות השינוי בין זכור לשמור (תו"מ
כשמוע הרה"ק מבעלזא את הדברים נענה תיכף בלוויית פמליה נכבדה של גבאים וחסידים ,ויצא דברים עמו' מ"ה ,ועה"ת דברים עמו' כ"ד) .ולכן מיבעי להו לנשים להקביל בו
ומיד ואמר' :ווי איז די קונטרס? וואס איז מיט די ברכבת לעבר עיר מלוכה ווינה ,שם עבר בדיקות פני הרב ,לפי שאינם משועבדות לעשות מלאכה (עה"ת בראשית עמו' ע"ה.
קונטרס?' [היכן הקונטרס? מה עם הקונטרס?]. רפואיות מקיפות ונרחבות ,ואף בדיקת 'רנטגן' ועי' עה"ת ויקרא עמוד ל"ב שבר"ח השיירות מצויות לקבל פני הנביא ,ולכן ליכא משום
שהיתה נחשבת כחידוש בעולם הרפואה. יחוד בדרך ,ע"ש).
לרגע עמד רבי שמואל נבוך ולא הבין כלפי איזה
קונטרס הכוונה ,איך עד תוצאות הבדיקות בישרו
על הצטמקות והתייבשות הספד לתלמיד חכם
מהרה נזכר שבוודאי כוונתו תלמיד חכם שהוא ממשפחה רמה ,ויש בהספידו כבודו וכבוד משפחתו,
של הרבי היא לקונטרס של בני המעיים שגרמו לפצעים
קשים ומסוכנים .הפרופסור הספידו מרן זי"ע גם בר"ח טבת שהוא גם חנוכה וגם ראש חודש (תו"מ
כמה דפים מכתב יד קדשו
של רבינו החתם סופר זי"ע מבכירי האפבאלער, בראשית עמו' קפ"ט ,ודרשות דף שצ"ד ע"ב).
אשר ברשותו. הרופאים בווינה ,המליץ
לנסוע אל עיירת המרפא סידור תפילה מיוחד לראש חודש
ליותר מכך הוא לא היה 'זויערברון' הסמוכה לווינה, "שמעתי ממורי ורבי הגה"צ בעל לבושי מרדכי זצ"ל ,איך שסיפר
זקוק .הוא הבין היטב את שם יוכל הרבי לנוח מעמל בבכיות ,שאחר פטירת הג"מ רבי מרדכי בנעט זצ"ל ,הגיע מוכר ספרים
כוונת הרבי ,ומיהר לחזור הרפואות ,והרופאים יוכלו א' לעיר פרעשבורג למכור ספרים ,ובין הספרים הי' לו גם סידור אחד
לביתו ,נטל את תכריך להמשיך לעקוב אחרי דרכי שהיה שייך להגאון מהר"ם בנעט אב"ד דק"ק ניקלשבורג זצ"ל ,וביקש
כתבי הקודש של זקינו הטיפול. המוכר ספרים בעבורו עשרה כתרים (סכום גדול בימים ההם) ,והחתם סופר
הקדוש החתם סופר ,ורץ * זצ"ל קנה אותו ממנו בכסף מלא .וכאשר פתח את הסידור מצא כתוב בו
מהר אל בית החולים ,שם בעצם כתי"ק מהר"ם בנעט זצ"ל בזה"ל :נדר נדרתי לה' אלוקי ישראל
הניח את כתבי הקודש תחת עיירת המרפא 'זויערברון'
למראשותיה של הרבנית שוכנת בגלילות העיר שלא אהנה מהעולם הזה רק כדי חיות נפשי ,ע"כ.
אשר שכבה באפס אונים. וכפופה מאטערסדארף, והתפלא החתם סופר על זה מאוד ,וקרא לפניו את הדיינים הג"מ רבי
תחת מרותו של רב מרדכי טאסק זצ"ל ואת הג"מ רני דניאל פרוסטניץ זצ"ל ,והראה להם
הוא התיישב על כסא העיר הגאון רבי שמואל את הדבר הזה ,ובכה ואמר :נדר זה אי אפשר לעשות אם לא שהיה
כתב יד קדשו של מרן החתם סופר זיע''א סמוך למיטתה ,ונשאר שם עהרנפעלד זצ"ל ,חוטר בו יותר רוח הקודש ונביאות מישעיה הנביא ,כי הלא איך יודע האדם
כל הלילה ,מצפה ומייחל מגזע קודש רבינו החתם למדוד בדיוק מה שהוא רק לכדי חיות נפשו ,עד שיכול לנדור על זה,
לחסדי שמים .אפילו חרב סופר זי"ע [רבי שמואל היה בנו ולכאורה אם יאכל או ישתה מעט יותר מכדי חיותו כבר עבר הנדר ,אין
של הגה"צ רבי שמחה בונם זצ"ל בעל 'מענה שמחה' ,בנו של חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן
הגה"צ רבי שמואל זצ"ל בעל 'חתן סופר' ,בן הגה"צ רבי דוד צבי הרחמים. זה אלא שעל ידי רוח הקודש יכולין לנדור נדר כזה.
* והחתם סופר זצ"ל התפלל בסידור הזה רק פעם אחת בחודש ,בראש
זצ"ל – חתנא דבי נשיאה רבינו החתם סופר זי"ע] חודש" (אוצרות הסופר חכ"ב בשם ספר מפיהם ומפי כתבם ח"ב מערכת מהר"ם בנעט).
למחרת בבוקר כאשר עברו הרופאים לסיור היומי השמועה על ביאתו של הרה"ק מבעלזא זי"ע
בין מיטות החולים ,והגיעו למיטתה של הרבנית אל העיירה 'זויערברון' הגיעה עד מהרה אל מעלת יום ראש חודש וסגולתו -א
ממאטערסדארף ,נענה אחד הרופאים ואמר' :אין העיר מאטערסדארף ,ורב העיר הגאון רבי
מה לגשת אליה ,זה עניין של שעות עד ש'... שמואל עהרנפעלד הגיע יחד עם כל בני ישיבתו יום דין
אך בעלה ,הגאון רבי שמואל ,הפציר בהם שבכל לזויערברון כדי לקבל את פני קדשו של הרה"ק ראש חודש הוא יום דין (כ"ה גם בדרושים ואגדות דף רמ"א ע"א ד"ה וכעת ,והטעם
זאת יגשו ויבדקו את מצבה .הרופאים נענו מבעלזא שקיבלו בכבוד גדול ,וכמנהגו כיבדו לזה ראה בתו"מ פרשת פנחס עמו' קל"א) ,ובו היו הנביאים מתפללים על ישראל
לבקשתו והחלו לבדוק את מצב המחלה בדרכי בכבוד רב בתור 'מרא דאתרא' ,ואף חזר לבקרו (תו"מ בראשית עמוד ע"ה) ,אמנם אף שהוא יום דין ,הוא בטוב ורחמים ורצון
הנשימה ,והם עמדו משתוממים ומשתאים ,לא ביקור גומלין בביתו של רבי שמואל עהרנפעלד גמור (דרשות דף רפ"א טור א').
האמינו למראה עיניהם! כזאת לא ראו מימיהם! זצ"ל.
ביקורים אלו היו מלאי הוד והדר ,אלא שלדאבון זמן כפרה לכל תולדותם
באורח פלא חסר כל הסבר בדרך הטבע ,במהלך
הלב הוא נאלץ להגיע לביתו של הרבי לביקור ראש חודש הוא יום מקודש ולכן צריך בו חטאת לכפרה (שבועות ט.
הלילה החלה המחלה לסגת לאחור ,הדלקת
בדרכי הנשימה הצטמצמה והתמעטה ,והרופאים נוסף שאינו משמח כל כך... ובתוד"ה שעיר) ,והטעם שאפילו כשכולם צדיקים גמורים ,בכל יום
הנדהמים הכריזו פה אחד" :היא יצאה מכלל * שמתעלה ומקודש צריך מירוק ,כי המקום שהיה עד עתה נחשב מעתה
סכנה!" כחטא ,וכן הוא בראש חודש (תו"מ במדבר עמוד קל"א) ,ועוד ענין הבאת
הרבנית ,אשת חבר של רב העיר מאטערסדארף, כפרה בר"ח הוא על מידת הקנאה שנמשכה לעולם ע"י קנאת הלבנה,
נענה הגאון רבי שמואל ,הרב ממאטערסדארף נתקפה בפתע פתאום במחלה הקשה 'אסכרה'
ואמר לרופאים ,שרובם היו במקורם מזרע ל"ע [דיפטריה] ,הידועה כמחלה קשה ומסוכנת ונעשית הקדמה לפיתוי נחש ושאר החטאים (תו"מ שם עמוד קי"ט).
ישראל" :איני יודע עד כמה אתם מאמינים ,אך מאד ,הפוגעת בדרכי הנשימה בצורה אנושה יום מסוגל להודאה
דעו לכם ,שבעיירה הסמוכה נמצא כאן איתנו וגורמת לסכנת חיים של ממש ,ובימים ההם היתה ראש חודש הוא יום מסוגל להודות על העבר ולהתפלל על העתיד
דער בעלזער וואונדער רבינער ,והוא הזכיר לי זו מחלה חשוכת מרפא.
(דרשות ח"ג דף נ"ג ע"ב)
שיש תחת ידי כתב יד קודש של זקני מרן החתם היא הובלה לבית החולים המקומי ,שם הודיעו
סופר זי"ע ,ואכן אמש הנחתי את כתב היד מתחת הרופאים בייאוש כי אין להם כל דרך להציל את לעתיד לבוא יעלו לרגל בכל ראש חודש
לראשה ,והנה התוצאות לפניכם!"--- חייה ,ולכל היותר הם יכולים לנסות כמה תרופות היה מן הראוי לעלות לרגל בכל שבת וכל ראש חודש ,אלא משום שאי
(מקור :קובץ 'אור הצפון' גליון מד עמ' עז מפי הרבנים בני הגאון שאולי יסייעו להקל מעט על ייסוריה עד אשר אפשר לנו מחמת שאינם טהורים ,ולעתיד לבא יעלו לרגל גם בשבת
ממאטערסדארף זצ"ל ,וקובץ אוצרות הסופר גליון כח עמ' קנו). תשיב את נשמתה לבוראה. וראש חודש (תו"מ בראשית עמו' רכ"ט).
יו"ל על ידי:
לציון קדשו של מרן היכל החתם סופר
קויטל
בטעלפאן ליין1-605.615.70.10 :
החתם סופר זי"ע בפרשבורג המפעל העולמי להפצת והנחלת מורשת החתם סופר
דרך האימיילk6056157010@gmail.com : להצטרפות לקבלת הגיליון באימייל:
הקויטלך יונחו על מקום מנוחת קדשו מידי שבוע chasamsofer3@gmail.com
ד
