gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer

שבוע: בראשית (2026-10-05)

היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ע"ו · פרשת בראשית · יומא דהילולא תשפ"ז‬ ‫בפתח ההיכל‬ ‫פנינים מתורת רבינו‬ ‫· ערוכים בשפה ברורה לשולחן השבת ·‬ ‫זכרו תורת משה עבדי‬ ‫עומדים אנו בימי הילולא קדישא של רבן ומאורן של‬ ‫זיווג טוב הוא כשאין טבע האיש והאשה שוה‬ ‫תלמידי חכמים ע"י לימוד התורה מביאים שלום גם כשאין‬ ‫ישראל מרנא ורבנא החתם סופר זיע"א‪ ,‬וגם עומדים‬ ‫בית המקדש קיים‬ ‫אנו סמוך ונראה לסיום התורה בפרשת וזאת הברכה‪.‬‬ ‫ל ֹא טוֹ ב ֱהיוֹ ת ָה ָא ָדם לְ בַ דּ וֹ ֶא ֱע ֶׂשה לּ וֹ ֵעזֶר ְּכנֶ גְ דּ וֹ (ב‪ ,‬יח)‪.‬‬ ‫הגאון רבי יוסף נפתלי שטערן זצ"ל בהקדמתו לספר‬ ‫כתבו המפרשים פירוש הפסוק‪ ,‬שאם האשה היא‬ ‫אשית ָ ּב ָרא ֱאל ִֹקים ֵאת ַה ּׁ ָש ַמיִם וְ ֵאת ָה ָא ֶרץ (א‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫ְ ּב ֵר ׁ ִ‬ ‫חתם סופר על דברים (עמ' ט) מביא מליצה נאה מאת‬ ‫מתנגדת בטבעה לטבעו של הבעל‪ ,‬על ידי זה היא עזר‬ ‫בית המקדש הביא שלום בעולם‪ ,‬כמו שאמרו הכהנים‬ ‫בעל הליקוטי חבר בן חיים על הפסוק בסיום התורה‬ ‫לו‪ ,‬כי לא טוב אם יהיו שניהם וותרנים או פזרנים וכדו'‪.‬‬ ‫בפטירתן‪ ,‬מי ששיכן שמו בבית הזה ישכן ביניכם אהבה‬ ‫(דברים לד‪ ,‬ו) 'ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה'‪,‬‬ ‫ולכן אברהם שהיה במדת החסד‪ ,‬היתה אשתו שרה‬ ‫אחוה שלום ורעות (ברכות יב‪ .).‬והוא ר"ת אש"ר‪ ,‬א'חוה‬ ‫"הרמז אף שמשה מת הרי הוא עדיין חי בתוכינו‪ ,‬וזה ולא‬ ‫עיניה צרה באורחים (בבא מציעא פז‪ ,).‬יצחק שהיה במדת‬ ‫ידע כלומר לא הרגיש איש את קבורתו שהוא נקבר עד‬ ‫א'הבה ש'לום ר'עות‪ ,‬על ידי ששיכן שמו בבית‪ .‬ורמז‬ ‫הדין פחד יצחק‪ ,‬טוב מאד שאשתו רבקה היתה במדת‬ ‫בתיבת בראשי"ת רא"ש בי"ת‪ ,‬ר'יעות א'הבה א'חוה‬ ‫היום הזה"‪ .‬והיינו שעל ידי התורה שהנחיל לנו ממדבר‬ ‫החסד גומלת חסדים טובים‪.‬‬ ‫מורשה‪ ,‬ואשר אף גם נקראת על שמו כדכתיב זכרו‬ ‫ש'לום על ידי הבי"ת‪ ,‬היינו בית המקדש כנ"ל‪.‬‬ ‫תורת משה עבדי‪ ,‬עי"ז לא הרגיש איש מישראל שמשה‬ ‫(תורת משה פרשת חיי שרה עמו' פ"ד‪ ,‬וע"ש שלכן כשראה את רבקה גומלת‬ ‫אמנם אפילו בלא בית המקדש‪ ,‬תלמידי חכמים על ידי‬ ‫רבינו מת ונקבר‪ .‬אלא הוא ותורתו חי וקיים‪.‬‬ ‫חסדים אמר "אותה הוכחת לעבדך")‪.‬‬ ‫לימוד התורה מרבים שלום בעולם (ברכות סד‪ ,).‬בעולם‬ ‫וכותב שם הגרי"נ‪ ,‬דהדברים נאים ומתקבלים על‬ ‫דייקא‪ ,‬כלומר אפילו בלא בית אלא בעולם‪ .‬והוא מרומז‬ ‫מרן זי"ע‪" ,‬שאור תורתו מאיר ומוסיף והולך בימינו‬ ‫ביאור מידה כנגד מידה בעונשי הנחש‬ ‫בתיבת ישרא"ל‪ ,‬י'שכן ש'לום ר'יעות א'הבה א'חוה‪,‬‬ ‫אלה"‪ ,‬ומעיין תורתו לא פסק מעולם‪ ,‬אלא מתגבר‬ ‫והלמ"ד רומז ללומדי תורה‪ .‬וזהו הכונה בחיבור סוף‬ ‫והולך מיום ליום‪ .‬שודאי הוא נרגש אצלינו משל הוא‬ ‫ִּכי ָע ִׂש ָית זֹּאת ָארוּר ַא ָּתה ִמ ָּכל ַה ְ ּב ֵה ָמה ו ִּמכּ ֹל ַח ּיַת ַה ּ ָׂש ֶדה ַעל‬ ‫התורה לתחילתה‪ ,‬שני אופני השלום בעולם‪ ,‬מתחיל‬ ‫חי וקיים מוסיף ונובע‪ .‬ואם בזמנו אמר כן הגרי"נ‪ ,‬הרי‬ ‫ֶיך‪ ,‬וְ ֵאיבָ ה ָא ׁ ִשית ֵ ּב ָ‬ ‫ינְך וּבֵ ין‬ ‫ְ ּגח ָֹנְך ֵתלֵ ְך וְ ָע ָפר ּתֹאכַ ל ָּכל י ְֵמי ַח ּי ָ‬ ‫בשלום שע"י הבית‪ ,‬היינו בראשי"ת‪ ,‬ומסיים בשלום של‬ ‫כיום הזה בריבוי העצום של הפצת מעיינותיו הקדושים‬ ‫ָה ִא ּׁ ָשה וּבֵ ין ז ְַר ֲע ָך וּבֵ ין ז ְַר ָע ּה הוּא י ְׁשו ְּפך ר ׁ‬ ‫ֹאש וְ ַא ָּתה ְּת ׁשו ֶּפ ּנ ּו‬ ‫ָ‬ ‫ידי התורה היינו ישרא"ל‪.‬‬ ‫הגובר מיום ליום‪ ,‬ודאי שכן הוא כיום הזה‪ ,‬שבהרגש‬ ‫ָע ֵקב (ג‪ ,‬יד‪-‬טו)‪.‬‬ ‫(דרשות דף ס‪ .‬אות מ"א)‬ ‫הלב משה רבינו חי ומעיין תורתו נובעת‪.‬‬ ‫עונשי הנחש הם במדה ממש‪ ,‬כי נגד מה שחטא בכלי‬ ‫לא זו בלבד‪ ,‬אלא אף באור תורתו שהשאיר עלי‬ ‫מעשיו שלו לדחוף ידי האשה שתגע בעץ (בראשית רבה‬ ‫נעיצת סוף התורה לתחילתה‪ ,‬לרמז שמצד הטבע יש כח‬ ‫אדמות‪ ,‬הרי הוא באמת בבחינת חי‪ ,‬וכמו שהביא‬ ‫יט ג)‪ ,‬על כן נחתכו ידיו ורגליו (שם כ ה)‪ .‬וכלפי מה שחטא‬ ‫ביד חכמים לשנות הטבע‬ ‫המאור עינים בשם מרן הבעש"ט זי"ע שחיותו של‬ ‫בדבורו שהלשין על בורא עולם ית"ש כי יודע אלקים וגו'‬ ‫הצדיק טמונה בדברי תורתו‪ ,‬ועי"ז אנו יכולים לזכות‬ ‫(פסוק ה)‪ ,‬על כן עפר לחמו (פסוק יד)‪ ,‬וכידוע שזה העונש על‬ ‫אשית ָ ּב ָרא ֱאל ִֹקים ֵאת ַה ּׁ ָש ַמיִם וְ ֵאת ָה ָא ֶרץ (א‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫ְ ּב ֵר ׁ ִ‬ ‫באמת להדבק באותו חיות קדושה כשנלמוד ונעסוק‬ ‫לשון הרע הוא בא‪ .‬ומה שחטא במחשבה שחשב שישא‬ ‫בדברי תורתו‪ .‬וז"ל שם (ישמח לב עמ״ס שבת לא‪" :).‬ובדורות‬ ‫בראשית בריית העולם התנה הקב"ה עם כל הטבעיים‬ ‫חוה‪ ,‬על כן ואיבה אשית (פסוק טו) היפך האהבה‪.‬‬ ‫שהם משועבדים לתורה ושומריה (ילקוט רמז רל"ז)‪ ,‬על‬ ‫האחרונים‪ ,‬כשלומדים דברי שום תנא וחכם מדברי‬ ‫הקדמונים‪ ,‬שהדבר ההוא הוא חיות ומוחין שלו‪ ,‬והאדם‬ ‫(עה"ת עמוד יד‪ ,‬וע"ש שביאר באורך שיש לפרש גם המידה כנגד מידה‬ ‫כן נקל היה מאד לרבי פנחס בן יאיר לגזור על הנהר‬ ‫הלומד ומדבר דבריו‪ ,‬מדבק ומכניס חיות ומוחין שלו‬ ‫בעונשי האשה)‬ ‫שיבקע (חולין ז‪ ,).‬ומכל שכן לאליהו הנביא לבקוע הירדן‬ ‫לתוך הדיבורים‪ ,‬ונקרא אתדבקות רוחא ברוחא‪ ,‬ולכך‬ ‫(מ"ב ב' ח')‪ ,‬ולרבי חנינא בן דוסא שיאמר לחומץ וידליק‬ ‫מחיה אותו‪ ,‬שמכניס החיות בהדברים‪ ,‬שלכך אמרו‬ ‫אפילו עני שגרם לעצמו העניות יש לסייע לו‬ ‫(תענית כה‪ ,).‬ורבות כהנה אפילו לדורות האחרונים שעשו‬ ‫(יבמות דף צ״ז ע״א) שפתותיו דובבות בקבר‪ ,‬שאפשר לומר‬ ‫הצדיקים אותות ומופתים‪ .‬ואין הענין הזה צריך לנבואה‬ ‫כי זהו בחינת השתטחות על קברי צדיקים‪ ,‬כי דיבורי‬ ‫ש ה' ֱאל ִֹקים לְ ָא ָדם וּלְ ִא ׁ ְש ּתוֹ ָּכ ְתנוֹ ת עוֹ ר וַ ּיַלְ ִ ּב ׁ ֵשם (ג‪ ,‬כא)‪.‬‬ ‫וַ ּי ַַע ׂ‬ ‫כי כך התנה השי"ת עם הטבע בבריאת העולם‪.‬‬ ‫הצדיק שם הוא קבור וטמון החיות שלו כאמור‪ ,‬וזה‬ ‫מכאן נלמד מצות מלביש ערומים‪ ,‬מה הקב"ה מלביש‬ ‫הלומד‪ ,‬בהכנסו עם החיות ומוחין שלו לתוך החיות‬ ‫וזה מרומז בנעיצת סוף התורה בתחילתה‪ ,‬שבסוף‬ ‫ערומים אף אתה תהא מלביש ערומים (סוטה יד‪.).‬‬ ‫התורה כתוב "לכל האותות והמופתים וגו'"‪ ,‬ד"בראשית‬ ‫ומוחין של הצדיק שטמן בדבריו‪ ,‬נקרא אתדבקות‬ ‫רוחא ברוחא‪ ,‬ושפתותיו דובבות בקבר‪ ,‬כנודע זה מדברי‬ ‫שמעתי בשם חכם אחד להסביר דברי חז"ל אלו‪ ,‬שיש‬ ‫ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" לכל אותן האותות‪,‬‬ ‫הבעש״ט נשמתו בגנזי מרומים"‪.‬‬ ‫לפרש שלא תאמר לעני בשעת דחקו שהוא בעצמו‬ ‫ולכן הוא פשוט בטבע ואין צריכים לזה נבואת פנים אל‬ ‫גרם לו עניותו שהוא מבזבז בממונו‪ ,‬כי אפילו באמת‬ ‫פנים‪.‬‬ ‫יתירה על כן‪ ,‬מצאנו בדברי מרן זי"ע (תורת משה‬ ‫עשה שלא כהוגן אף על פי כן תלבישהו‪ ,‬שהרי הקב"ה‬ ‫פרשת חוקת בהספד על בעל עמק המלך) שע"י הלימוד בספרי‬ ‫(דרשות דף נ"ו ע"ב‪ ,‬ושם דף ע"ח ד"ה ולא‪ .‬וע"ש שמרומז בזה עוד דאף‬ ‫החכם‪ ,‬הרי זה כאילו למדו תורה מפיו‪ .‬ומיירי שם ממה‬ ‫הלבישם אע"פ שהיו ערומים על ידי חטאם ומכל מקום‬ ‫שהוא בטבע ואי"צ לזה נביאות‪ ,‬מ"מ אצל משה רבינו ע"ה נתגלה הקב"ה‬ ‫דאמרי' (מו"ק כה‪' ).‬רב ספרא שכיב לא קרעו עליה ‪ -‬אמרו‬ ‫הלבישם הקב"ה‪.‬‬ ‫פנים אל פנים גם לאותן האותות והמופתים שהטבע מחויב להם‪ ,‬וזהו‬ ‫לא גמירנא מיניה‪ .‬א״ל אביי כל יומא שמעתתיה בפומין‬ ‫(תו"מ עמוד י"ד)‬ ‫החידוש אצל משה אשר ידעו ה' פנים בפנים‪ ,‬ע"ש)‪.‬‬ ‫ואתם אמרתם לא גמירנא מיניה'‪ ,‬והוא פלאי‪ ,‬אם אכן כל‬ ‫יומא שמעתתיה בפומין מ"ט אמרו לא גמירנא מיניה‪.‬‬ ‫"אבל הענין יבואר ע״פ ספרי הדורות שרב ספרא נקרא‬ ‫כן על שהיה סופר מהיר ומעתיק משניות וברייתות‬ ‫חייגו‪:‬‬ ‫טעמו וראו כי טוב‬ ‫ומדקדק בגירסתם וכיוצא‪ ,‬ועל כן אמינא דודאי לא‬ ‫מתורת מרנא החתם סופר זיע"א ‪1-605.615.70.10‬‬ ‫מאות שיעורים חדשים‪ ,‬שיחות‪ ,‬וסיפורי קודש‬ ‫גמרי מיניה מידי‪ ,‬אך ספריו היו נמצאים אתם‪ ,‬וא״כ‬ ‫שמעו ותחי נפשכם!‬ ‫קו היכל‬ ‫החתם סופר‬ ‫שפיר קאמר אביי כל יומא שמעתתיה בפומייכו"‪.‬‬ ‫לשה"ק אידיש אנגלית צרפתית‬ ‫ארץ ישראל‪:‬‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן‬ ‫‪0733.454.678‬‬ ‫כמו"כ תוכלו בקו זה להירשם לקבלת הגיליון‪,‬‬ ‫ואפשרות מענה על מדור 'לחידודא'‬ ‫א‬ ‫מדור נושא פרסים‪:‬‬ ‫ואתפלפל כדת‬ ‫הגרלות מיוחדות בין המשיבים‬ ‫ֹלקים ֶאל ַהּנָ ָחׁש כִּ י ָע ִש ָׂית זֹּאת‬ ‫ֹאמר ה' ֱא ִ‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫לחידודא‬ ‫חיוב הנחש בעונש‪ ,‬בדיני אדם‬ ‫או בדיני שמים?‬ ‫· מדברי גאוני הדורות המפלפלים בתורת רבינו ·‬ ‫· חידות ועיונים מתורת רבינו זי"ע ·‬ ‫ֹלקים ֶאת יֹום ַה ְּׁש ִב ִיעי וַ יְ ַק ֵּדׁש אֹתֹו‪:‬‬ ‫וַ יְ ָב ֶרְך ֱא ִ‬ ‫הנחש נענש משום 'מסית' או משום משלח שליח לדבר עבירה · הנחש חשב שחוה אינה מצווה בעץ הדעת‪ ,‬והסית אותה שתסית היא לאדם שיאכל‬ ‫הנה מי שלא קידש בלילה קידוש של שבת‪,‬‬ ‫· 'הוא ישופך ראש' הוא עונש בידי אדם או בידי שמים?‬ ‫הולך ומקדש כל היום‪ .‬וכן בהבדלה אם לא‬ ‫הבדיל מבדיל כל השבוע כולו‪ ,‬והיינו עד‬ ‫כמשלח"‪ .‬והיינו דביאר בזה רבינו‪ ,‬את מה ד'לא מצאנו זה‬ ‫מחלוקת הראשונים אם בשליח לדבר עבירה המשלח חייב‬ ‫ג' בשבת‪ .‬וצריך לדעת אם זמנים אלו הם‬ ‫נהנה וזה מתחייב' (קידושין מג‪ ,).‬והיינו משום דתמיד בעבירה‬ ‫בדיני שמים‬ ‫מעיקר הזמן‪ ,‬או שאינם כי אם זמן 'תשלומין'‪.‬‬ ‫של הנאת הגוף‪ ,‬עושה אותה העובר להנאת עצמו ולא עבור‬ ‫הנה נחלקו הראשונים בכל שליח לדבר עבירה‪ ,‬אם המשלח‬ ‫ומה סיבת החילוק ביניהם‪.‬‬ ‫המשלח‪ ,‬ונמצא דהמשלח הוא רק בגדר 'מסית'‪.‬‬ ‫יש עליו חיוב עכ"פ בדיני שמים‪ .‬ומקור הדברים ממה דאי'‬ ‫שו"ת או"ח סי' יז‬ ‫גם הפנ"י (ב"ק נו‪ ).‬והברוך טעם (גליון חו"מ שם) האריכו לחלק‬ ‫בב"ק (נה‪ ).‬דארבעה דברים העושה אותם פטור מדיני אדם‬ ‫בין המשיבים בחודש תשרי‪ ,‬תתקיים הגרלה‬ ‫כן‪ ,‬והפנ"י שם הרחיב הדיבור ביותר בזה‪ .‬ואילו ברעק"א תי'‬ ‫וחייב בדיני שמים‪ ,‬ואחד מהם הוא השוכר עדי שקר להעיד‬ ‫כעין זה אבל בפשיטות‪ ,‬דכיון דאמרי' בקידושין (שם) דאף למי‬ ‫על חברו‪ .‬וכתבו שם התוס' (נו‪ .‬ד"ה אלא) דזהו דוקא בשוכר‪,‬‬ ‫פרס שני‪:‬‬ ‫פרס ראשון‪:‬‬ ‫שמחייב שליח לדבר עבירה‪ ,‬עכ"ז באומר לשלוחו לך אכול‬ ‫אבל אם שידלם בדברים אין אפילו חיוב מדיני שמים ד'היה‬ ‫‪ 2‬זוכים כ"א בסך‬ ‫‪ 1,000‬ש"ח‬ ‫את החלב פטור המשלח משום דלא מצאנו זה נהנה וזה‬ ‫סבור שלא ישמעו לו'‪ .‬והיא הסברא שאמרו בגמ' (קידושין מב‪):‬‬ ‫‪ 400‬ש"ח‬ ‫מתחייב‪ ,‬א"כ ה"נ דכוותה אין בזה עונש בידי שמים לדידן‪.‬‬ ‫גבי אין שליח לדבר עבירה‪' ,‬דברי הרב ודברי התלמיד דברי‬ ‫ולכן שפיר בעץ הדעת דהיה הנאת האשה אין בזה עונש בידי‬ ‫מי שומעים'‪ .‬והוכיחו התוס' כדעתם ממה דאי' בהכונס (נט‪).‬‬ ‫שמים וכל החיוב רק משום מסית‪.‬‬ ‫שלח את הבעירה ביד חש"ו פטור מדיני אדם חייב בדיני‬ ‫תשובות ניתן להחזיר באופנים הבאים‪:‬‬ ‫אמנם עי' במקנה בקידושין שם דהביא תירוץ זה דבנחש‬ ‫שמים‪ ,‬אבל שלח ביד פיקח חייב הפיקח בידי אדם‪ .‬ומשמע‬ ‫‪ .1‬בטלפון ‪ 1-605.615.70.10‬שלוחה ‪4‬‬ ‫הוי נהנה‪ ,‬וחלק על זה‪ ,‬דאף דאמרי' דמודה שמאי בלך אכול‬ ‫מזה דהמשלח פטור לגמרי בכה"ג‪ .‬וכדעת התוס' פסק הרמ"א‬ ‫(לאחר בחירת השפה)‬ ‫(חו"מ סי' לב ס"ב)‪.‬‬ ‫את החלב דלא אמרי' בזה שליחות לדבר עבירה‪ ,‬עדיין אינו‬ ‫‪ .2‬במייל ‪CH3131325@gmail.com‬‬ ‫סיבה שלא יהיה בו חיוב בידי שמים‪ .‬ובפרט דסיבת העונש‬ ‫אבל הש"ך שם (סק"ג) הוכיח מסוגיית הגמ' ריש האיש מקדש‬ ‫יש לציין‪ ,‬שם‪ ,‬כתובת‪ ,‬טלפון‪ ,‬ומקום לימודים‪.‬‬ ‫בידי שמים‪" :‬הוא מטעם גרמא כפירש"י‪ ,‬ועכ"פ גורם הוא‪,‬‬ ‫(קידושין מג‪ ,).‬דבשליח לדבר עבירה חייב המשלח בדיני שמים‪,‬‬ ‫יש לשלוח כל תשובה בהודעה נפרדת‪.‬‬ ‫ולא גרע ממסייע [ל]עוברי עבירה דאסור אפי' בזה נהנה‬ ‫שנחלקו שם באומר לשלוחו צא והרוג את הנפש‪ ,‬לת"ק‬ ‫כדמשמע בפ"ה דשביעית‪ ,‬משנה ט' משאלת אשה לחברתה‬ ‫השליח חייב והמשלח פטור‪ ,‬ולשמאי הזקן השולח חייב‪.‬‬ ‫וכו' אף על פי שהאיסור אינו אלא באכילה"‪ .‬ועוד הקשה על זה‬ ‫ומקשינן שם 'מכלל דתנא קמא סבר אפילו בדיני שמים נמי‬ ‫דלפי"ז למה לא אמרו בגמ' דהנחש הו"ל 'לא מצאנו זה נהנה‬ ‫פטור׳‪ ,‬ומתרצינן 'דינא רבה ודינא זוטא איכא בינייהו׳‪ .‬ומבואר‬ ‫וזה מתחייב'‪ ,‬שהרי זהו עיקר הסיבה ולא 'דברי הרב ודברי‬ ‫מזה דגם לת"ק יש דינא זוטא בדיני שמים‪ .‬ומה דהוכיחו‬ ‫בקרב קדושים‬ ‫התלמיד'‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫הנחש נענש מפני שהסית את חוה להסית את אדם‪ ,‬ובמשלח‬ ‫התוס' משלח ביד פיקח דהמשלח פטור מדיני שמים‪ ,‬הביא‬ ‫הש"ך מדברי הריטב"א (קידושין מב‪ ).‬דהטעם שם הוא רק מאחר‬ ‫· שבחי מרן זי"ע בפי צדיקי ומאורי הדורות ·‬ ‫שהפיקח משלם לכן שוב לא שייך לחייב את המשלח בדיני‬ ‫את המשלח לכו"ע אין עונש בידי שמים‬ ‫שמים‪ .‬ומבואר מזה‪ ,‬דהריטב"א נחלקו על דברי התו'‪.‬‬ ‫בדבריו על התורה בפרשתן (חת"ס עמ' יג)‪ ,‬כתב רבינו באריכות‬ ‫להשיב על ראיית הש"ך‪ ,‬וזאת בהקדם דברי הגמ' (סוטה ט‪:‬‬ ‫ראיית הש״ך מהנחש שפטור מדיני שמים‬ ‫יומא דהילולא‬ ‫והביאו רש"י בפרשתן) דכונת הנחש היתה שימות אדם וישא הוא‬ ‫בסוף דבריו בהג״ה כתב הש״ך‪ ,‬שיש להביא ראיה שלא כדעת‬ ‫השואל ומשיב מעיין בספרי חתם סופר‬ ‫את חוה‪ .‬ובמהרש"א (ח"א שם) נתקשה בזה‪ ,‬שהרי להדיא רצה‬ ‫עצמו אלא כדעת התוספות‪ ,‬דהנה אמרינן בסנהדרין (כט‪ ).‬דאין‬ ‫ביום ההילולא‬ ‫להאכיל גם את חוה‪ ,‬וא"כ גם היא תמות ומה הועיל בזה‪.‬‬ ‫טוענין למסית‪ ,‬וגם אם יש טענה להוציאו זכאי לא טענין ליה‬ ‫ובכ״ה תשרי יום היארצייט של הגאון‬ ‫וביאר המהרש"א‪ ,‬דהציווי על עץ הדעת היה קודם יצירת‬ ‫אנן עד שיטעון בעצמו‪ .‬וילפינן לה התם מפרשת עץ הדעת‪:‬‬ ‫הצדיק מוהר״ר משה סופר זצ״ל‪ ,‬עיינתי‬ ‫חוה‪ ,‬ולכן היה ס"ל להנחש דחוה עצמה אינה מצווה בזה‪,‬‬ ‫"אמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן‪ ,‬מנין שאין טוענין‬ ‫בספרו חתם סופר‪ ,‬לזכות נשמתו‪.‬‬ ‫אך אדם וחוה עצמם ידעו שהיא מצווה‪ ,‬שהרי בשעת הציווי‬ ‫למסית‪ ,‬מנחש הקדמוני‪ ,‬דאמר רבי שמלאי‪ ,‬הרבה טענות היה‬ ‫הגאון רבי יוסף שאול נאטאנזאהן זצ״ל‪ ,‬דברי שאול יו"ד סי' שסו‬ ‫היתה חלק מאדם‪ .‬והנחש על פי סברתו רצה שתאכל חוה ולא‬ ‫לו לנחש לטעון ולא טען‪ ,‬ומפני מה לא טען לו הקדוש ברוך‬ ‫תמות‪ ,‬ומזה יראה אדם שאין לו ממה לחוש ויאכל גם הוא‬ ‫הוא‪ ,‬לפי שלא טען הוא‪ .‬מאי הוה ליה למימר‪ ,‬דברי הרב ודברי‬ ‫הרה"ק מבעלזא ביומא דהילולא‪ :‬די קדושה‬ ‫וימות וישא הוא את חוה‪.‬‬ ‫תלמיד דברי מי שומעין‪ ,‬דברי הרב שומעין"‪ .‬והנה טענה זו‬ ‫וטהרה‪ ,‬די קדושה וטהרה‪ ,‬די קדושה וטהרה‬ ‫דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין‪ ,‬היא ניהו סיבת‬ ‫כאשר חלפו עברו הימים הנוראים‬ ‫ועל פי דבריו כתב רבינו ליישב‪ ,‬דעל אכילת האשה אי אפשר‬ ‫לחייב את הנחש בידי שמים‪ ,‬דהא היה בזה 'אומר מותר' וקרוב‬ ‫פטור המשלח שליח לדבר עבירה‪ ,‬ומעתה אי נימא דהמשלח‬ ‫הנוראים וחג הסוכות נכנס אבי [הג״מ רבי‬ ‫חייב בידי שמים‪ ,‬א"כ מנלן דאין טוענין למסית‪ ,‬דילמא טענו‬ ‫שמעון שמחה שרייבער] ז״ל אל הרה"ק‬ ‫לאונס‪ .‬ורק משום אכילת אדם יש לחייבו‪ ,‬ובזה י"ל "דדוקא‬ ‫השוכר [עדי שקר] הוא חייב בדיני שמים‪ ,‬אבל המסית להשכיר‬ ‫שפיר לנחש דברי הרב ודברי התלמיד כו'‪ ,‬אלא דעכ"ז אכתי‬ ‫מהר״א מבעלזא זי"ע וקבל ממנו ברכת‬ ‫פש עליו חיוב מדיני שמים‪ ,‬ולכן באמת נענש הנחש בדיני‬ ‫פרידה‪ .‬היה זה ביום המיוחס אצלו‪ ,‬יום כ״ה‬ ‫עדי שקר איכא למימר דפטור מכולם"‪ ,‬ולכן כשהוא הסית את‬ ‫תשרי הילולת זקנו מרן החתם סופר‪ ,‬שהוא‬ ‫האשה להסית את אדם‪ ,‬אין להנחש על זה חיוב בידי שמים‬ ‫שמים‪ .‬ואף דאמרי' (ב"ר כ‪ ,‬ו) דהנחש נידון בסנהדרין של ע"א‪,‬‬ ‫היה כ"כ דבוק במשנתו ובחידושיו‪ .‬כשנפרד‬ ‫מחמת משלח שליח לד"ע‪ .‬רק חיוב מסית בלבד‪ .‬ועדיין צריך‬ ‫מ"מ העונש שקיבל היה עונש בידי שמים‪ .‬ומסיק על זה‬ ‫אבי מהרה"ק מבעלזא זצ״ל ונתן לו ידו‪ ,‬אמר‬ ‫לבאר החילוק בין השוכר עצמו לבין המסית לשכור‪.‬‬ ‫הש״ך‪" ,‬ויש לדחות בדוחק"‪.‬‬ ‫להרב מבעלזא‪" ,‬היינט איז דער חתם סופר׳ס‬ ‫והנה רבינו בדבריו בכמה מקומות מתייחס לראיה זו של‬ ‫יארצייט"‪ ,‬אמר לו הרה"ק זי״ע‪" :‬אוי‪ ,‬דער‬ ‫'הוא ישופך ראש' הוא עונש בידי אדם ‪ -‬שהרי הותר לאדם‬ ‫הש"ך‪ ,‬ומיישבה בכמה אופנים‪.‬‬ ‫חתם סופר‪ ,‬איך רעד שוין נישט פון די גדלות‬ ‫להורגו‬ ‫און גאונות‪ ,‬אבער די קדושה און טהרה‪ ,‬די‬ ‫במקום נוסף מתייחס לזה רבינו בפרשתן (שם עמ' יב)‪ ,‬וכתב‬ ‫דחיית רבינו דיש חילוק בין מסית לשליח‬ ‫קדושה און טהרה‪ ,‬די קדושה און טהרה"‪,‬‬ ‫ראשית בכל עצם השוואת הש"ך דין מסית דנחש לשליח‬ ‫ע״כ‪ .‬ולא הרפה ידו מיד אבא עד שגמר כל‬ ‫ליישב‪ ,‬דהנה בעונש הנחש נאמר (ג‪ ,‬טו) 'הוא ישופך ראש'‪,‬‬ ‫האמירה‪ ,‬כך סיפר אבא ז״ל‪.‬‬ ‫וחזינן שהותר לאדם להורגו‪ .‬והנה הרי כל בריה אחרת נאסר‬ ‫לדבר עבירה תמה רבינו (שו"ת אבהע"ז ח"א סי' קנ)‪ ,‬דהא כלל‬ ‫לאדם להרוג (רש"י א‪ ,‬כט) ומ״מ את הנחש היה מותר להרוג מפני‬ ‫אין דומה זה לזה‪ ,‬דבשליח לדבר עבירה הוי שלוחו‪ ,‬אלא‬ ‫הג"מ עקיבא דוב שרייבר‪ ,‬אוצרות הסופר חלק כ"ב עמ' קי‬ ‫מה שעשה לו‪ .‬ומעתה נמצא דעונש הנחש קיבל ביד אדם ולא‬ ‫דמסברת דברי הרב ודברי התלמיד אין המעשה מתייחס‬ ‫שיחת קודש מהאדמו"ר מבאיאן‪-‬קראקא‬ ‫ביד שמים‪ .‬ונמצא דהוא ודאי משום מסית ולא משום משלח‬ ‫אל המשלח‪ ,‬אך במסית כלל אין עושה העבירה עושה אותה‬ ‫עם בעל הדעת סופר ביו"ד‬ ‫שליח לדבר עבירה‪ .‬דהא ביד אדם ודאי פטור‪ .‬וע"ש בהגהות‬ ‫בשליחות המשלח‪ ,‬אלא עושה אותה להנאת עצמו‪ ,‬והמשלח‬ ‫שמעתי אשר שאל פעם [אדמו״ר רבי‬ ‫שער יוסף מש"כ הגרי"נ לפי"ז‪ ,‬בביאור גדר 'בדיני אדם' ו'בדיני‬ ‫רק הסית אותו ופיתה אותו שיעשנו לטובת עצמו‪.‬‬ ‫משה׳ניו מבאיאן‪-‬קראקא זצ״ל] ביום‬ ‫שמים' עפי"ז‪.‬‬ ‫וזל"ק‪" :‬מיהו ק' ש"ך בלאה"נ לק"מ ותמוהים דבריו מה‬ ‫היארצייט של ה'חתם סופר' זי״ע לנכדו‬ ‫לסיומא דמילתא נעתיק דברי הפנים יפות בקושיא זו‪ ,‬והוא‬ ‫ענין מסית למשלח‪ ,‬הנחש הסיתה לחוה לעשות עבירה‬ ‫המנוח הגאון ר' עקיבא סופר [בעל דעת‬ ‫העלה דקושיא מעיקרא ליתא‪ ,‬דבאמת כל מה שמחייבים‬ ‫בשביל עצמה‪ ,‬לא בשליחות הנחש שיהי' שלוחה כמותה‪,‬‬ ‫סופר] זצ"ל‪ ,‬האם גם הוא יודע מה שמקובל‬ ‫בידו אשר ה'חתם סופר' זי״ע לא הזכיר‬ ‫בדיני שמים את המשלח שליח לדבר עבירה הוא אכן מחמת‬ ‫ואנן במשלח עסקינן‪ ,‬דמדינא יהי' שלוחו כמותו ממש‪ ,‬אלא‬ ‫בלילה בשום אופן המלה 'דין'‪ ,‬רק בלמדו‬ ‫הך דינא דאין טוענים למסית! וז"ל‪" :‬ולא ידענא מאי קשיא‬ ‫משום דברי הרב וכו'‪ ,‬נהי דפטור מדיני אדם מ"מ חייב בדיני‬ ‫בישיבה אמר 'איז דיא הלכה אזוי' ולא מלת‬ ‫ליה דאדרבה‪ ,‬דהיינו טעמא דחייב בידי שמים מפני שבכל דיני‬ ‫שמים‪ ...‬הסברא אמיתית דיש חלוק בין משלח שיעשה בגינו‬ ‫'דער דין' ‪ -‬והודה לו שכן גם אצל משפחתם‬ ‫שמים כתיב [איוב לג‪ ,‬כג] אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף‬ ‫ובין מסית לעשות ע"ד עצמו‪ ,‬ויעויי' גם בתומים‪ .‬ונראה שזהו‬ ‫מקובל וידוע זאת‪.‬‬ ‫וגו'‪ ,‬וכיון דאין טוענין למסית לא נמצא מליץ עליו‪ ,‬לכך נתחייב‬ ‫בכלל לא מצינו זה נהנה וזה מתחייב שא"א למצוא שליחות‬ ‫דעת משה (באיאן‪-‬קראקא) עמ׳ שיב‪ ,‬אות ו׳‬ ‫בידי שמים‪ ,‬ומהכא ילפינן דאין טוענין למסית"‪.‬‬ ‫בהנאה שיהי' כמותו כאלו הוא נהנה ולא הוה אלא כמסית ולא‬ ‫ב‬ ‫עובדות בענין השתטחות על ציון המצוינת‬ ‫תולדותיו‬ ‫· פרקי חייו של רבינו זיע"א ·‬ ‫של רבינו החתם סופר זי"ע – לרגל יומא דהילולא רבה‬ ‫החיים הישן דשם‪ ,‬והשתטח אאמ״ו ז״ל על קבר איש אלקים רבו רשכבה״ג החת״ס ז״ל‬ ‫הגר"ד דייטש זצ"ל ‪ -‬לשלוח י' אנשים לציון החתם סופר יועיל לביטול‬ ‫בפרט‪ ,‬ובכלל שאר קברי מאורי בית ישראל הקדושים הטמונים שם‪ ,‬ואשר בתוכם גם‬ ‫סמינר הרבנים‬ ‫קברי אבותיו הקדושים והטהורים ז״ל‪.‬‬ ‫ויהי ה׳ עמכם בעצה טובה‪ ,‬ויגולגל זכות על ידכם וזכות אביכם רבינו הגדול הקדוש‬ ‫הג״מ רבי יוסף צבי סופר זצ״ל‪ ,‬תולדות סופרים (לונדון תשכ"ג) עמ' עו בהערה‬ ‫בעל חתם סופר תעמוד לכם‪ ,‬וראוי לשלוח על קברו טרם ימסור הדבר לקיר״ה בנוסח‬ ‫הבקשה שסיים צוואתו 'שלא ייבש המעין ולא יקצץ האילן׳‪ ,‬והן דבר זה הוא ביטול‬ ‫הגאון רבי עקיבה יוסף שלעזינגר בציון רבינו מבוקר עד ערב‬ ‫צוואתו‪ ,‬כי הן זאת הייתה תפלתו שבניו ותלמידיו יהיו מרביצים תורה בישראל‪ ,‬לכן‬ ‫הגאון רבי עקיבה יוסף שלעזינגער ז״ל‪ ,‬טרם נתן לדפוס ספר 'לב העברי'‪ ,‬פי׳ צוואת מרן‬ ‫לדעתי כאשר יושלחו על קברו עשרה אנשים יראי ה׳‪ ,‬הוא ימליץ בעדינו שיצא הדבר‬ ‫החתם סופר ז״ל‪ ,‬התבודד על קברו דמרן ז״ל מאחר תפילת שחרית עד שקיעת החמה‬ ‫לטובת הבחורי חמד‪ ,‬וצדיק מצרה נחלץ‪ ,‬ויהפך הדבר שתתבטל הראבינאטס‪-‬שולע‪.‬‬ ‫ביום א׳ בחודש תמוז‪ ,‬והתפלל שם כל היום כולו‪.‬‬ ‫ואני מאמין שזכותו היא שעמדה לי בעניני העירובין כשהייתי בפרעשבורג בקיץ העבר‪,‬‬ ‫הג״מ רבי יצחק ווייס זצ״ל‪ ,‬אלף כתב אות שסט‬ ‫וזכותו תגן עליכם וגם עלי‪.‬‬ ‫הג״מ רבי דוד דייטש זצ״ל‪ ,‬אגרות סופרים‪ ,‬מערכת רש"ס‪ ,‬מכתב יג‬ ‫תפילה על קברו של החתם סופר‪ ,‬אינה שבה ריקם‬ ‫כ״ק מרן הגאון הקדוש רבי יהודא׳לי הורוביץ מדזיקוב זצ״ל‪ ,‬באחת השנים נסע לוינה‬ ‫השתטח עצמו זמן רב על קברו של רבינו החתם סופר זיע״א‬ ‫לדרוש ברופאים‪ ,‬משהיה שם‪ ,‬ניצל את ההזדמנות‪ ,‬ופנה לפרעשבורג‪ ,‬מרחק שעה אחת‬ ‫ואשר זממו במעשה קאנגרעס וסעמנאר מן חברת פועלי און למיניהם וכו׳ וכאשר‬ ‫נסיעה מוינה‪ ,‬כדי להשתטח על ציונו הקדוש של מרן החתם סופר זיע״א‪.‬‬ ‫עברנו דרך פרעשבורג‪ ,‬וראשית דבר היה אצלנו להתפלל על קברי אבות‪ ,‬ועל קברו של‬ ‫וכשמגיע מלאך אלוקים כמו רבי יהודא׳לי למקום קדוש כמו ציונו של החתם סופר‪,‬‬ ‫רבינו החת״ס זיע״א באשמורת אחרי חצות הלילה‪ ,‬ונסענו עם להבדיל בחיים עם אבי‬ ‫היו התפילות והיו התחינות‪ ,‬ולא היה יכול איש להביט בו בהתחטאו לפני קונו כי קרן‬ ‫מורי זיע״א עם אנשים במכוסה שלא להיות ברעש במהומה לבית החיים‪ ,‬ומו״ח [הג״מ‬ ‫אור פניו‪ ,‬ואחרי ששהה שם שעות ארוכות‪ ,‬הרעיד את אמות הסיפין ומילא נהרות‬ ‫רבי הלל מקאלמייא זצ״ל] השתטח עצמו זמן רב בקברו של רבינו החתם סופר זיע״א‪,‬‬ ‫ואגמים בדמעות‪ ,‬יצא‪ .‬ורק כשפנה והלך משם‪ ,‬נעצר על עמדו כהלום רעם‪' ,‬לא זכרתי‬ ‫ואחרי התפלות והברכות נסענו מיד למקום הקאנגרעם לב׳ פעסט וכו׳‪.‬‬ ‫להתפלל על עצמי׳ [להפקד בזש"ק]‪ ,‬לחש בצער‪' .‬אילו הייתי זוכר‪ ,‬אולי תפילתי הייתה‬ ‫הג״מ רבי עקיבה יוסף שלעזינגער זצ״ל‪ ,‬שו"ת רבי עקיבה יוסף (ירושלים תשס"ט)‪ ,‬הקדמה עמ' טז‬ ‫מתקבלת‪ ,‬אבל לא זכרתי‪ ,‬הקב״ה השכיח ממני׳‪ .‬לחזור‪ ,‬אי אפשר‪ ,‬שהרי אין פוקדים‬ ‫ה'מחנה חיים' זצ"ל פוקד את הציון הקדוש לאחר שעברו ארבעים שנה‬ ‫ציון פעמיים באותו יום‪ ,‬ושוב לא זכה לחזור לשם‪ .‬כל ימיו היה אותו צדיק רבי יהודא׳לי‬ ‫שבהם עומד אדם על דעת רבו‬ ‫מצטער על אותו יום‪' ,‬אילו הייתי זוכה להתפלל על בנים ליד ציונו של החתם סופר‪,‬‬ ‫כנראה הייתי נענה׳‪ ,‬הוא אמר פעם בשעת גילוי לב‪' .‬אין זאת אלא שמשמים עכבו בעדי'‪.‬‬ ‫וגוף המעשה כך היתה‪ .‬במו״ש קודש אסרו חג דסוכות בשנת תר״מ לפ״ק‪ ,‬אמר אלי‬ ‫אאמ״ו החסיד [בעל המחנה חיים] זצוק״ל בזה הלשון‪ :‬שמע בני מה שעלה בדעתי‬ ‫כי תפילה על ציונו של החתם סופר אינה שבה ריקם‪.‬‬ ‫כעת עתה שהוא יום היארצייט מאדמ״ו החת״ס ז״ל‪ ,‬וחכז״ל אמרו שאין אדם עומד‬ ‫מנוחת הסופר עמ' רו‬ ‫על דעת רבו וחכמת משנתו עד ארבעים שנה‪ ,‬ואנכי בלימודיי השגתי כמה פעמים‬ ‫על דעתו הגדולה והנוראה‪ ,‬ואולי לא ירדתי עד סוף דעתו‪ .‬וכעת שהוא ארבעים שנה‬ ‫הגרי"ז סגל – לפני עליה לציון החתם סופר צריך הכנה‪ ,‬וגם טבילה במקוה‬ ‫שאזל אדמ״ו ז״ל לעלמא דקשוט‪ ,‬אמרתי בנפשי ליסע לפ״ב ולילך ביום המחרת ביום‬ ‫ראש הישיבה הגאון רבי יהודה זאב סגל זצ״ל ראש הישיבה דמאנטשעסטער יצ״ו‪,‬‬ ‫היארצייט על קברו‪ ,‬ולבקש מעצמותיו הקדושות והטהורות מחילה וסליחה ולהתפלל‬ ‫קודם שנסע להשתטח על ציון המצוינת של מרן החתם סופר זיע״א והיה שם נכדו‬ ‫שם במקום קדושים שבזכותם יאיר השי״ת עיניי בתורתו ‪ ...‬והגם שהיה סכנת פיקוח‬ ‫בחור‪ ,‬אמר לו לנכדו שצריך הכנה קודם שנוסעים להתפלל ולהשתטח על ציון החתם‬ ‫נפש לפניו מגודל חולשת גופו וכחו לעשות נסיעה הלזו‪ ,‬וכל בני הבית הפצירו בו מאד‬ ‫סופר‪ .‬ואף הורה לו לילך למקוה קודם שנסעו לפרעשבורג‪.‬‬ ‫שיניח ממחשבתו זו‪ ,‬ואאמ״ו החסיד ז״ל בכ״ז כן עשה בצוותא שלי‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬בשם רשימות התלמידים‪ ,‬וראה שם עוד ליקוט נפלא בענין זה‪ ,‬וגם שאר הקטעים משם מקורם‬ ‫"‪...‬וכחצות היום נסעו אנכי ורבים אשר היו אתנו בצוותא עם אאמ״ו הקדוש ז״ל לבית‬ ‫לשון קדשו‬ ‫ענינא דיומא‬ ‫ניצוצי אור על פרשת השבוע‬ ‫· שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו ·‬ ‫בלשון קדשו של רבינו זי"ע‬ ‫הקב"ה חפץ שהצדיק לא יהיה מלאך‬ ‫נס השריפה אצל רבו מהר"נ אדלער זי"ע‬ ‫אלא יתערב בין הבריות וישיב אותם מעוון‬ ‫"אם כן מה נאמר‪ ,‬וכי זה מת בחטאו שלא השלים שניו‬ ‫בעו"ה‪ ,‬והלא משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח‬ ‫כפי שהבאנו במדור זה בפרשת נצו"י‪,‬‬ ‫ביום כ"ז אלול שנת תק"ס חשכו‬ ‫כ"ז תשרי‬ ‫בה' (תהלים קי"ב ז')‪ ,‬כאשר ראיתי בהיות אש ה' ברחוב‬ ‫המאורות‪ ,‬והגה"ק רבי נתן אדלער‬ ‫תקס"א‬ ‫ֹלקים (ה‪ ,‬כד)‪.‬‬ ‫ֹלקים וְ ֵאינֶ ּנּו ּכִ י ָל ַקח אֹתֹו ֱא ִ‬ ‫וַ ּיִ ְת ַה ֵּלְך ֲחנֹוְך ֶאת ָה ֱא ִ‬ ‫היהודים בק"ק פפ"ד שנת תקל"ד ונשרפו הבתים‬ ‫השיב את נשמתו הטהורה‪ ,‬ולמחרתו ביום כ"ח אלול‬ ‫פירש רש"י לגנאי‪ ,‬שלא היה בטוח בו שלא יחטא‪ ,‬על כן לקחו‬ ‫מצדדי ביתו‪ ,‬ומצד שכנגד ביתו‪ ,‬והוא לא קם ולא זע‬ ‫נקבר בעיר כהונתו פפד"מ‪ .‬רק לאחר כמה שבועות‬ ‫אלקים קודם זמנו שלא יחטא‪ .‬ובדברי רבותינו מפורסם ההיפך‬ ‫מבית מדרשו מעוטף בטלית ותפילין והתפלל תפלתו‬ ‫ביום כ"ז תשרי תקס"א באה השמועה לתלמידו‬ ‫לשבח‪ ,‬כי נתהפך למלאך ומפורסם שהוא מט"ט שנהפך לאש‬ ‫ולא בלבלו דעתו‪ ,‬ולא נגעה יד ה' בביתו ולא קרב האש‬ ‫המובהק ה"ה רבינו החתם סופר‪ ,‬ותיכף ביום השמועה‬ ‫ִמ ָּב ָׂשר‪ ,‬כמו שכתבו תוס' פרק אלו טריפות (חולין ס‪ .‬ד"ה פסוק)‪.‬‬ ‫לגבולו – זה כמו שש שנים בבוא עיר פ"פ במצור ושות‬ ‫בכה אותו בכי תמרורים בהספד מר (נדפס בדרשות חת"ס‬ ‫והנראה לענ"ד כי חנוך התהלך והתבודד בחדרי חדרים ופירש‬ ‫שתו השערה לא נע ממדרשו ולא ירא לנפשו אף על‬ ‫מעצם כתב יד קדשו‪ ,‬דף רע"א ע"ב)‪ ,‬ובין הדברים קונן כי ודאי‬ ‫מדרכי העולם עד שנעשה מלאך‪ .‬אך אין זה חפץ ה' יתברך‪ ,‬אלא‬ ‫פי שנשרפה רובה של רחוב היהודים‪ ,‬לא ירא לנפשו‬ ‫לא בחטאו מת בחצי ימיו‪ ,‬ואפילו נדנוד קל לא היה‬ ‫להתערב בין הבריות ולהשיב רבים מעון כאברהם אבינו ע"ה‪ ,‬כי‬ ‫מאומה‪ ,‬הכזה לא ישלים שנותיו בחטאו חלילה‪ .‬אין‬ ‫בידו‪ ,‬רק בעוון הדור נתפס‪ ,‬ובתוך דבריו מזכיר רבינו‬ ‫לא ברא הקב"ה העולם הזה למלאכי השרת כי אם לבני אדם‪ ,‬ואז‬ ‫זה כי אם עוונותינו שמונו יתומים ואין אב לישראל‪,‬‬ ‫נס גדול שנעשה עמו‪ ,‬וזלש"ק‪:‬‬ ‫אחר גמר מלאכתם ותיקונם אזי נשמתם למעלה ממלאכי השרת‪.‬‬ ‫ונשכבה בבשתינו ותכסינו כלימותינו‪ ,‬איך אבדנו‬ ‫"כי הנה במות תלמידי חכמים יוקח מוסר השכל אם‬ ‫והיה ראוי במקום שהעלה הקב"ה את חנוך למדריגת מלאך‪ ,‬היה‬ ‫גבורנו‪ ,‬אוי לספינה שאבדה קברניטה‪ ,‬אוי לדור שאבד‬ ‫בארזים נפלה שלהבת וכו'‪ ,‬לומר אם הקב"ה מדקדק‬ ‫טוב יותר שישלחהו הקב"ה להוכיח בני אדם כדרך הנביאים‪ ,‬או‬ ‫פרנסו‪"...‬‬ ‫כדרך שאמר לאברהם אבינו ע"ה (להלן יב‪ ,‬א) לך לך מארצך‪ ,‬כי שם‬ ‫על צדיקיו על עבירה קלה שעושה‪ ,‬מה נעשה אנחנו‬ ‫ישמעו אליך ותשיב רבים מעון‪ .‬אך לא היה הקב"ה בטוח בחנוך‬ ‫בהמשך דבריו כותב רבינו כי רבו רבי נתן זי"ע הצטער‬ ‫הנשארים מלאים עון ומרמה‪ ,‬הנה כל זה במי שיצויר‬ ‫לכשיתערב עם אנשי דורו ולא יתבודד‪ ,‬היה חששא שיחזור‬ ‫כל ימיו בצער הכלל‪ ,‬ועל כן ודאי גם אחר מותו יתפלל‬ ‫בו שמת בחטאו‪ ,‬אך מי שהגיע לכלל תכלית החסידות‬ ‫לדרכיהם ולא יעמוד בנסיון כאברהם אבינו ע"ה‪ ,‬על כן אחר שכבר‬ ‫במרומים על תלמידיו‪ ,‬וזלש"ק‪" :‬על כן במר תבכה‬ ‫והפרישות ולא כחסידי הזמן ח"ו‪ ,‬כי אם קרא ושנה‬ ‫גמר תיקונו מה שהיה בכחו להגיע ע"י התבודדתו להגיע למדריגת‬ ‫נפשינו על מרנא ורבנא הגאון זצ"ל הכ"מ ועל בית‬ ‫ושונה לתלמידים וכל רז לא אנס ליה‪ ,‬וכל שערי התורה‬ ‫מלאך לקחו אלקים ונעשה מט"ט ולא הגיע למדריגת אברהם אבינו‬ ‫מקדש שחרב‪ ,‬ואין לנו אלא לבקש רחמים להיות עצור‬ ‫פתוחים לפניו אהוב לה' ולבריות‪ ,‬גודר גדרי התורה‬ ‫ע"ה‪ ,‬כן נראה לענ"ד‪.‬‬ ‫פה עמנו בשעת הספידא שיבקש רחמים עלינו‪ ,‬כי הלא‬ ‫ומוסר נפשו עליה‪ ,‬כידוע כמה טלטולים התטלטל‪,‬‬ ‫ונ"ל היינו דכתיב גבי נח (להלן ו‪ ,‬ט) איש צדיק תמים היה בדורותיו‪,‬‬ ‫כן היה דרכו בחיים חיותו להתפלל ולהצטער על כל צרת‬ ‫כמה צרות ותלאות עברו ראשו‪ ,‬כמה רבוא זהובים פזר‬ ‫פירוש שהיה מתערב עם אנשי דורותיו ולא התבודד‪ ,‬ונשאר איש‬ ‫הציבור והיחיד כידוע ומפורסם‪ ,‬גם כי עתה יתפלל על‬ ‫על אות אחת של תורה שלא יתבטל‪ ,‬והדבר ידוע לרוב‬ ‫ולא מלאך‪ ,‬ואפילו הכי היה צדיק תמים (בדורותיו)‪ ,‬אך לא השיבם‬ ‫תלמידיו ותלמידיהם ועל כל הציבור בכלל"‪...‬‬ ‫העומדים פה‪"...‬‬ ‫מעון‪ ,‬עצמו הציל ואותם לא תיקן‪ .‬ואברהם אבינו ע"ה הוא ציוה‬ ‫ביתו ובניו אחריו ושמרו דרך ה' ועשה נפש בחרן ובכל מקומותיו‪.‬‬ ‫ד חשון תרנ"ד | רבי יהודה (ב"ר ישעי') מודרן | תלמיד החת"ס‪ ,‬מחבר ההערות על תרומת הכרי‪ ,‬דר בסיגעט ושם מנו"כ‬ ‫(על התורה עמוד יח)‬ ‫(תקי"ף)‪.‬‬ ‫ו חשון תקנ"א | רבי משולם זלמן (ב"ר שמעי' שמריל) חסיד | רבו של החת"ס‪ ,‬מרביץ תורה בפפד"מ ושם מנו"כ‬ ‫ג‬ ‫היכל המעשה‬ ‫הליכות והנהגות‬ ‫· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע ·‬ ‫· מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·‬ ‫כל כתבי הקודש מצילין‪...‬‬ ‫עניני ראש חודש ‪ -‬המשך‬ ‫בני המשפחה סבבו את מיטתה של הרבנית‬ ‫לפני כמאה שנה אירע סיפור זה‪ :‬בשנת ה' אלפים‬ ‫שבת מברכין · ערב ראש חודש · סעודת ראש חודש · יעלה ויבוא · תפילות‬ ‫שהתפתלה מייסורים והגיעה עד שערי מוות‪,‬‬ ‫תרפ"ז‪.‬‬ ‫ראש חודש · הנהגות שונות בראש חודש · מעלת וסגולת היום · קידוש לבנה‬ ‫ואילו אבי המשפחה‪ ,‬רבי שמואל‪ ,‬החיש מהר את‬ ‫ייסורים של אהבה תקפו את גופו הטהור של‬ ‫פעמיו לזויערברון‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע‪ ,‬שהיה עדיין‬ ‫ענינים שונים (ב)‬ ‫*‬ ‫בתוך השנה הראשונה לשבתו על כסא אבותיו‬ ‫עם כניסתו אל הקודש פנימה אל הרה"ק מבעלזא‪,‬‬ ‫הקדושים‪ .‬כתוצאה מהתנזרותו המופלגת‬ ‫איסור מלאכה לנשים‬ ‫הזכיר את מצבה הקשה של זוגתו הרבנית‬ ‫מאכילה‪ ,‬החלו בני המעיים להצטמק ורע להם‪,‬‬ ‫איסור מחודש לנשים הוא איסור מלאכה בראש חודש‪ ,‬שאין לו שום‬ ‫המוטלת על ערש דווי‪ ,‬ומצבה הולך ומחמיר‬ ‫והכאבים והייסורים גברו מיום ליום‪.‬‬ ‫שורש מן התורה (כמש"כ רש"י מגילה כב‪ :‬ד"ה ראשי‪ .‬ועי' טושו"ע או"ח סי' תי"ז)‪,‬‬ ‫מרגע לרגע‪.‬‬ ‫בשלהי חודש סיון עזב הרבי את העיירה בעלזא‬ ‫ומכל מקום יש לו רמז בתורה בשני אותיות השינוי בין זכור לשמור (תו"מ‬ ‫כשמוע הרה"ק מבעלזא את הדברים נענה תיכף‬ ‫בלוויית פמליה נכבדה של גבאים וחסידים‪ ,‬ויצא‬ ‫דברים עמו' מ"ה‪ ,‬ועה"ת דברים עמו' כ"ד)‪ .‬ולכן מיבעי להו לנשים להקביל בו‬ ‫ומיד ואמר‪' :‬ווי איז די קונטרס? וואס איז מיט די‬ ‫ברכבת לעבר עיר מלוכה ווינה‪ ,‬שם עבר בדיקות‬ ‫פני הרב‪ ,‬לפי שאינם משועבדות לעשות מלאכה (עה"ת בראשית עמו' ע"ה‪.‬‬ ‫קונטרס?' [היכן הקונטרס? מה עם הקונטרס?]‪.‬‬ ‫רפואיות מקיפות ונרחבות‪ ,‬ואף בדיקת 'רנטגן'‬ ‫ועי' עה"ת ויקרא עמוד ל"ב שבר"ח השיירות מצויות לקבל פני הנביא‪ ,‬ולכן ליכא משום‬ ‫שהיתה נחשבת כחידוש בעולם הרפואה‪.‬‬ ‫יחוד בדרך‪ ,‬ע"ש)‪.‬‬ ‫לרגע עמד רבי שמואל נבוך ולא הבין כלפי איזה‬ ‫קונטרס הכוונה‪ ,‬איך עד‬ ‫תוצאות הבדיקות בישרו‬ ‫על הצטמקות והתייבשות‬ ‫הספד לתלמיד חכם‬ ‫מהרה נזכר שבוודאי כוונתו‬ ‫תלמיד חכם שהוא ממשפחה רמה‪ ,‬ויש בהספידו כבודו וכבוד משפחתו‪,‬‬ ‫של הרבי היא לקונטרס של‬ ‫בני המעיים שגרמו לפצעים‬ ‫קשים ומסוכנים‪ .‬הפרופסור‬ ‫הספידו מרן זי"ע גם בר"ח טבת שהוא גם חנוכה וגם ראש חודש (תו"מ‬ ‫כמה דפים מכתב יד קדשו‬ ‫של רבינו החתם סופר זי"ע‬ ‫מבכירי‬ ‫האפבאלער‪,‬‬ ‫בראשית עמו' קפ"ט‪ ,‬ודרשות דף שצ"ד ע"ב)‪.‬‬ ‫אשר ברשותו‪.‬‬ ‫הרופאים בווינה‪ ,‬המליץ‬ ‫לנסוע אל עיירת המרפא‬ ‫סידור תפילה מיוחד לראש חודש‬ ‫ליותר מכך הוא לא היה‬ ‫'זויערברון' הסמוכה לווינה‪,‬‬ ‫"שמעתי ממורי ורבי הגה"צ בעל לבושי מרדכי זצ"ל‪ ,‬איך שסיפר‬ ‫זקוק‪ .‬הוא הבין היטב את‬ ‫שם יוכל הרבי לנוח מעמל‬ ‫בבכיות‪ ,‬שאחר פטירת הג"מ רבי מרדכי בנעט זצ"ל‪ ,‬הגיע מוכר ספרים‬ ‫כוונת הרבי‪ ,‬ומיהר לחזור‬ ‫הרפואות‪ ,‬והרופאים יוכלו‬ ‫א' לעיר פרעשבורג למכור ספרים‪ ,‬ובין הספרים הי' לו גם סידור אחד‬ ‫לביתו‪ ,‬נטל את תכריך‬ ‫להמשיך לעקוב אחרי דרכי‬ ‫שהיה שייך להגאון מהר"ם בנעט אב"ד דק"ק ניקלשבורג זצ"ל‪ ,‬וביקש‬ ‫כתבי הקודש של זקינו‬ ‫הטיפול‪.‬‬ ‫המוכר ספרים בעבורו עשרה כתרים (סכום גדול בימים ההם)‪ ,‬והחתם סופר‬ ‫הקדוש החתם סופר‪ ,‬ורץ‬ ‫*‬ ‫זצ"ל קנה אותו ממנו בכסף מלא‪ .‬וכאשר פתח את הסידור מצא כתוב בו‬ ‫מהר אל בית החולים‪ ,‬שם‬ ‫בעצם כתי"ק מהר"ם בנעט זצ"ל בזה"ל‪ :‬נדר נדרתי לה' אלוקי ישראל‬ ‫הניח את כתבי הקודש תחת‬ ‫עיירת המרפא 'זויערברון'‬ ‫למראשותיה של הרבנית‬ ‫שוכנת בגלילות העיר‬ ‫שלא אהנה מהעולם הזה רק כדי חיות נפשי‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫אשר שכבה באפס אונים‪.‬‬ ‫וכפופה‬ ‫מאטערסדארף‪,‬‬ ‫והתפלא החתם סופר על זה מאוד‪ ,‬וקרא לפניו את הדיינים הג"מ רבי‬ ‫תחת מרותו של רב‬ ‫מרדכי טאסק זצ"ל ואת הג"מ רני דניאל פרוסטניץ זצ"ל‪ ,‬והראה להם‬ ‫הוא התיישב על כסא‬ ‫העיר הגאון רבי שמואל‬ ‫את הדבר הזה‪ ,‬ובכה ואמר‪ :‬נדר זה אי אפשר לעשות אם לא שהיה‬ ‫כתב יד קדשו של מרן החתם סופר זיע''א סמוך למיטתה‪ ,‬ונשאר שם‬ ‫עהרנפעלד זצ"ל‪ ,‬חוטר‬ ‫בו יותר רוח הקודש ונביאות מישעיה הנביא‪ ,‬כי הלא איך יודע האדם‬ ‫כל הלילה‪ ,‬מצפה ומייחל‬ ‫מגזע קודש רבינו החתם‬ ‫למדוד בדיוק מה שהוא רק לכדי חיות נפשו‪ ,‬עד שיכול לנדור על זה‪,‬‬ ‫לחסדי שמים‪ .‬אפילו חרב‬ ‫סופר זי"ע [רבי שמואל היה בנו‬ ‫ולכאורה אם יאכל או ישתה מעט יותר מכדי חיותו כבר עבר הנדר‪ ,‬אין‬ ‫של הגה"צ רבי שמחה בונם זצ"ל בעל 'מענה שמחה'‪ ,‬בנו של חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן‬ ‫הגה"צ רבי שמואל זצ"ל בעל 'חתן סופר'‪ ,‬בן הגה"צ רבי דוד צבי הרחמים‪.‬‬ ‫זה אלא שעל ידי רוח הקודש יכולין לנדור נדר כזה‪.‬‬ ‫*‬ ‫והחתם סופר זצ"ל התפלל בסידור הזה רק פעם אחת בחודש‪ ,‬בראש‬ ‫זצ"ל – חתנא דבי נשיאה רבינו החתם סופר זי"ע]‬ ‫חודש" (אוצרות הסופר חכ"ב בשם ספר מפיהם ומפי כתבם ח"ב מערכת מהר"ם בנעט)‪.‬‬ ‫למחרת בבוקר כאשר עברו הרופאים לסיור היומי‬ ‫השמועה על ביאתו של הרה"ק מבעלזא זי"ע‬ ‫בין מיטות החולים‪ ,‬והגיעו למיטתה של הרבנית‬ ‫אל העיירה 'זויערברון' הגיעה עד מהרה אל‬ ‫מעלת יום ראש חודש וסגולתו ‪ -‬א‬ ‫ממאטערסדארף‪ ,‬נענה אחד הרופאים ואמר‪' :‬אין‬ ‫העיר מאטערסדארף‪ ,‬ורב העיר הגאון רבי‬ ‫מה לגשת אליה‪ ,‬זה עניין של שעות עד ש‪'...‬‬ ‫שמואל עהרנפעלד הגיע יחד עם כל בני ישיבתו‬ ‫יום דין‬ ‫אך בעלה‪ ,‬הגאון רבי שמואל‪ ,‬הפציר בהם שבכל‬ ‫לזויערברון כדי לקבל את פני קדשו של הרה"ק‬ ‫ראש חודש הוא יום דין (כ"ה גם בדרושים ואגדות דף רמ"א ע"א ד"ה וכעת‪ ,‬והטעם‬ ‫זאת יגשו ויבדקו את מצבה‪ .‬הרופאים נענו‬ ‫מבעלזא שקיבלו בכבוד גדול‪ ,‬וכמנהגו כיבדו‬ ‫לזה ראה בתו"מ פרשת פנחס עמו' קל"א)‪ ,‬ובו היו הנביאים מתפללים על ישראל‬ ‫לבקשתו והחלו לבדוק את מצב המחלה בדרכי‬ ‫בכבוד רב בתור 'מרא דאתרא'‪ ,‬ואף חזר לבקרו‬ ‫(תו"מ בראשית עמוד ע"ה)‪ ,‬אמנם אף שהוא יום דין‪ ,‬הוא בטוב ורחמים ורצון‬ ‫הנשימה‪ ,‬והם עמדו משתוממים ומשתאים‪ ,‬לא‬ ‫ביקור גומלין בביתו של רבי שמואל עהרנפעלד‬ ‫גמור (דרשות דף רפ"א טור א')‪.‬‬ ‫האמינו למראה עיניהם! כזאת לא ראו מימיהם!‬ ‫זצ"ל‪.‬‬ ‫ביקורים אלו היו מלאי הוד והדר‪ ,‬אלא שלדאבון‬ ‫זמן כפרה לכל תולדותם‬ ‫באורח פלא חסר כל הסבר בדרך הטבע‪ ,‬במהלך‬ ‫הלב הוא נאלץ להגיע לביתו של הרבי לביקור‬ ‫ראש חודש הוא יום מקודש ולכן צריך בו חטאת לכפרה (שבועות ט‪.‬‬ ‫הלילה החלה המחלה לסגת לאחור‪ ,‬הדלקת‬ ‫בדרכי הנשימה הצטמצמה והתמעטה‪ ,‬והרופאים‬ ‫נוסף שאינו משמח כל כך‪...‬‬ ‫ובתוד"ה שעיר)‪ ,‬והטעם שאפילו כשכולם צדיקים גמורים‪ ,‬בכל יום‬ ‫הנדהמים הכריזו פה אחד‪" :‬היא יצאה מכלל‬ ‫*‬ ‫שמתעלה ומקודש צריך מירוק‪ ,‬כי המקום שהיה עד עתה נחשב מעתה‬ ‫סכנה!"‬ ‫כחטא‪ ,‬וכן הוא בראש חודש (תו"מ במדבר עמוד קל"א)‪ ,‬ועוד ענין הבאת‬ ‫הרבנית‪ ,‬אשת חבר של רב העיר מאטערסדארף‪,‬‬ ‫כפרה בר"ח הוא על מידת הקנאה שנמשכה לעולם ע"י קנאת הלבנה‪,‬‬ ‫נענה הגאון רבי שמואל‪ ,‬הרב ממאטערסדארף‬ ‫נתקפה בפתע פתאום במחלה הקשה 'אסכרה'‬ ‫ואמר לרופאים‪ ,‬שרובם היו במקורם מזרע‬ ‫ל"ע [דיפטריה]‪ ,‬הידועה כמחלה קשה ומסוכנת‬ ‫ונעשית הקדמה לפיתוי נחש ושאר החטאים (תו"מ שם עמוד קי"ט)‪.‬‬ ‫ישראל‪" :‬איני יודע עד כמה אתם מאמינים‪ ,‬אך‬ ‫מאד‪ ,‬הפוגעת בדרכי הנשימה בצורה אנושה‬ ‫יום מסוגל להודאה‬ ‫דעו לכם‪ ,‬שבעיירה הסמוכה נמצא כאן איתנו‬ ‫וגורמת לסכנת חיים של ממש‪ ,‬ובימים ההם היתה‬ ‫ראש חודש הוא יום מסוגל להודות על העבר ולהתפלל על העתיד‬ ‫דער בעלזער וואונדער רבינער‪ ,‬והוא הזכיר לי‬ ‫זו מחלה חשוכת מרפא‪.‬‬ ‫(דרשות ח"ג דף נ"ג ע"ב)‬ ‫שיש תחת ידי כתב יד קודש של זקני מרן החתם‬ ‫היא הובלה לבית החולים המקומי‪ ,‬שם הודיעו‬ ‫סופר זי"ע‪ ,‬ואכן אמש הנחתי את כתב היד מתחת‬ ‫הרופאים בייאוש כי אין להם כל דרך להציל את‬ ‫לעתיד לבוא יעלו לרגל בכל ראש חודש‬ ‫לראשה‪ ,‬והנה התוצאות לפניכם!‪"---‬‬ ‫חייה‪ ,‬ולכל היותר הם יכולים לנסות כמה תרופות‬ ‫היה מן הראוי לעלות לרגל בכל שבת וכל ראש חודש‪ ,‬אלא משום שאי‬ ‫(מקור‪ :‬קובץ 'אור הצפון' גליון מד עמ' עז מפי הרבנים בני הגאון‬ ‫שאולי יסייעו להקל מעט על ייסוריה עד אשר‬ ‫אפשר לנו מחמת שאינם טהורים‪ ,‬ולעתיד לבא יעלו לרגל גם בשבת‬ ‫ממאטערסדארף זצ"ל‪ ,‬וקובץ אוצרות הסופר גליון כח עמ' קנו‪).‬‬ ‫תשיב את נשמתה לבוראה‪.‬‬ ‫וראש חודש (תו"מ בראשית עמו' רכ"ט)‪.‬‬ ‫יו"ל על ידי‪:‬‬ ‫לציון קדשו של מרן‬ ‫היכל החתם סופר‬ ‫קויטל‬ ‫בטעלפאן ליין‪1-605.615.70.10 :‬‬ ‫החתם סופר זי"ע בפרשבורג‬ ‫המפעל העולמי להפצת והנחלת מורשת החתם סופר‬ ‫דרך האימייל‪k6056157010@gmail.com :‬‬ ‫להצטרפות לקבלת הגיליון באימייל‪:‬‬ ‫הקויטלך יונחו על מקום מנוחת קדשו מידי שבוע‬ ‫‪chasamsofer3@gmail.com‬‬ ‫ד‬