שארית אברהם · She'aris Avraham — בראשית (2026-10-05)

שארית אברהם חנוך גúיון מכתבי יד ש úזקינינו הרב הצדיק ענוותן כה úúהמאור הגדוú
רבי אברהם חנוך פריעדמאן זצוק"ל הי"ד
דומ"ץ בסאטמאר יצ"ו ◆ ורב דביהמ"ד מחזיקי תורה ◆ בן בתו ש úמרן רשכבה"ג החת"ם סופר זצוקúúה"ה
גליון לב
שבת בראשית
ואפ"ל כי ביום הכיפורים דומים למלאכים ,שכולם עושים
באימה וביראה רצון קונם ,וע"י האכילה מתעורר באדם תאות
החטא וגסות הרוח ,וזהו הפך דוגמת המלאכים. ויקרא אלקים לאור יום ולחשך קרא לילה (א ה)
אבל באמת לא כל האכילה גורמת כן ,כגון אכילת המן הנה שלמה המלך אמר בקהלת (ב יג) יתרון החכם מן
מאכל שאפי' המלאכים אוכלים אותו ,וע"כ נקרא המן לחם הכסיל כיתרון האור מן החושך ,וצריך ביאור הקשר.
אבירים (יומא עה.): ואפשר לומר דיתרון האור מן החושך היינו דאצל אור כתיב
ועיי' ברש"י כאן שהארץ שינה מדתה שהקב"ה ציווה שיהא אלקים ,ובחשך אינו מזכיר שמו ב"ה ,וזהו היתרון ,והיינו ג"כ
טעם עצו ופריו שוה והיא לא עשתה כן רק עץ עושה פרי ,וע"כ הנפקא מינה בין החכם לרשע בהגדה שהחכם אומר אשר צוה
נתקללה ,אבל לא נתקללה עד אחר חטא אדם הראשון ,וכמה ה' ,והרשע אינו מזכיר שמו של הקב"ה ,אלא סתם מה העבודה
טעמים נאמרו בדבר למה המתין ה' עד אז ,וראיתי ג"כ טעם,3
הזאת לכם ,שמעתי בשם הקדוש ר' שמשון מאוסטרופולי.1
כי אלמלא לא חטאה הארץ ,גם אדם לא הי' בא לידי חטא,
רק ע"י חטא האדמה נתגשם כל פירותיה וע"י שאכלם אדם
גם הוא נתגשם ,והי' עלול לחטא ,ע"כ כאשר חטא אדם אז תדשא הארץ דשא עץ פרי עושה פרי (א יא)
נתקללה היא ג"כ. איתא במדרש הנעלם הובא בס' אפריון 2הד"ד ועניתם את
וממי' אפשר דמהיי' טעמא אמרה תורה ביו"כ להתענות נפשותיכם בתשעה לחדש בערב וכו' (ויקרא כג לב).
ולא לאכול כדי שיהי' קדושים ביום זה ,ואלמלא שלא הי' ואפשר לקרב קצת הדברים בטעם לשבח ,למה ציוותה
חטא בהאדמה היו יכולין שפיר לאכול ביו"כ ,כי המאכל לא התורה להתענות ביו"כ ,ומה טעם יש בה במניעת האכילה.
הי' מעורר וגורם שום טומאה וחטא באדם ,ומובן היטב דברי
המדרש. 1לא מצאתי בשם הקדוש ר' שמשון מאוסטרופולי אבל מצאתי מובא בשם הגר"א כן :להבין
ההפרש בין שאלת החכם לשאלת הרשע הרי גם החכם הוציא עצמו באמרו אתכם .יש לפרש
שהחכם עכ"פ מזכיר ש"ש ,משא"כ הרשע ,ובזה יתבאר הפסוק בקהלת וראיתי אני שיש יתרון
לחכמה מן הכסילות כיתרון האור מן החושך ,והנה מצינו שבבריאת האור הוזכר ש"ש ,ובבריאת
החושך לא הוזכר שם ה' ,וז"ש הכתוב בקהלת כי יתרון שאלת החכם מהכסיל הוא כיתרון האור
מהחושך שבחושך לא הוזכר שם ה'.
נעשה אדם בצלמנו כדמותינו (א כו)
2להגאון ר' שלמה גאנצפריעד זצ"ל אב"ד אונגוואר בעמח"ס קיצור שולחן ערוך ועוד.
אפשר לבאר דהיינו כוונת הכתוב אדם שהוא מהאדמה 3המהר"ל בספרו גור אריה עה"ת מבאר כן אבל שם לא הזכיר דחטא האדם בא מחמת שאכל
פירות מן האדמה אלא מבאר שם דכיון שחטאה האדמה ואדם הראשון נברא מן האדמה על כן
ועפר ושורשו ויסודו גשמיות ,עם כל זה יהא כדמותינו. השפיע עליו שיחטא .עיי"ש.
1 פאר הערות והארות ביטע זיך פארבינדן אויףrabbiachfriedman@gmail.com :
שארית אברהם חנוך
והנה על שלשה דברים העולם עומד על תורה עבודה וגמ"ח,
והיינו פי' המסורה אלה תולדות שמים וארץ בזכות ג' אלה
לא טוב היות האדם לבדו (ב יח)
תולדות.
היי' עפ"י מה שפירשו ביד יוסף שבא הפסוק לתרץ הקושיא
למה לא נאמר "טוב" ביצירת האדם.
ויבן ה' אלוקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה. ונ"ל עפ"י מה שאמרו חכז"ל( 4מנחות כט ):שעוה"ז נברא בה'
הנה איתא במדרש טעמים ע"ז למה לקח הקב"ה אחת בהבראם ולמה בה' לומר מה ה' פתוחה למטה וכו' ,כי הבחירה
מצלעותיו ובנה את האשה ולא בראה מן האדמה ,ואפשר חפשית לאדם לעשות כלבו ואין מעכב בעדו,
לומר בדרך רמז כמו שתכלית הצלעים לשמור הכלים ועיי' רש"י למה לא נאמר כי טוב ביום שני לפי שלא נגמרה
הפנימים הדקים וטובים כמו הלב והריאה וכלי האוכל ,כן מלאכת היום ,ועל דבר שלא נגמר ואינו בשלימותו לא שייך
תכלית וחיוב האשה לשמר את בעלה לבו ונשמתו ובני מעים לומר טוב.
מכל איסור ומכשול וכו' .וק"ל. ומעתה מאחר שאדם פרא יולד ובידו הבחירה ועדיין לא
נגמר מלאכתו ,כי אם חלילה יבחר בדבר לא טוב ,אז יותר טוב
לנשואין שלא נברא.
וזה אפשר כוונת הכתוב לא טוב פי' ע"כ לא כתיב טוב
כיון שהיות האדם לבדו שהוא מסור לעצמו וברשותו ואין מי
לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו.
שיאמר לו מה תעשה ויכריחו.
אין לך אשה כשרה אלא מי שעושת רצון בעלה (אליהו רבא
ט) ,עפ"י שפרשתי זכה היי' מלשון זך ,אם נוטה לדברים טובים
אז היא עוזרתו ואם לא זכה ונוטה לדרך לא טוב מנגדתו כי במסורה (מובא בבעה"ט) אלה תולדות השמים והארץ
בכוחה לפייסו ולהטותו כי יתירה בינתה מבינת בעלה להטותו בהבראם (בראשית ב ד) אלה תולדות נח (בראשית ו ט) אלה
לכל אשר תחפוץ ,ושלמה המלך ע"ה שהי' חכם וצדיק ויחכם תולדות שם (בראשית יא י) אלה תולדות יעקב (בראשית לז ב).
מכל חכמת בני קדם הטו נשיו לבבו לרע ,ושלמה אמר על
אפשר לפרש המסורה ובהקדם דברי רש"י על הפסוק אלה
כלל ישראל אני ישנה ולבי ער כי ישראל עם קדוש משרשם
תולדות נח נח ,דהיה צריך לומר מיד שם חם ויפת אלא דבא
טהורים ורצונם טהור ,ואם גם ח"ו נתלכלכו בחטא בקל יכולים
ללמד שתולדותיהם של צדיקים אלו המעשים טובים ,והיינו
לטהרם ולכבסם ,וכנסת ישראל אומרת שחורה אני ונאוה ,ואז
דבנח איתא (בראשית רבה ל) נח לשמים ונח לבריות ,שהיה בו
היא אשת חיל בטח בה "לב" בעלה וישמח אם בכחה שתעזור
בחינת גמילות חסדים ,ועיי' ג"כ מדרש תנחומא (נח ב) לוקח
לו שילך אחר רצון לבו הטוב ,כמו שאמרו ז"ל כופין אותו
נפשות חכם זה נח שהי' מפרנס בתיבה החיה אשר אתו עיי"ש,
עד שיאמר רוצה אני ,יקריב אותו משמע בעל כרחו לרצונו
ואצל שם מצינו שהי' בחינת עבודה כדכתיב והוא הי' כהן לאל
משמע לרצונו דווקא בלא כפיה ע"כ עד שיאמר רוצה אני,
עליון ,ויעקב היה בחינת תורה כדכתיב ויעקב איש תם יושב
וכפי' הרמב"ם ,כי לעולם יש בלב כל בר ישראל הרצון רק
אהלים ,וגם מצינו שאמרו חז"ל י"ד שנים לא שכב בבית עבר,
היצר מעכב ,וכופין שיכבוש יצרו ממי' יהא הרצון ,ובו החיוב
מהאשת חיל ומהאשה כשרה להיות לו כחומה ולהגין עליו 4ושם :אלה תולדות השמים והארץ בהבראם אל תקרי בהבראם אלא בה"י בראם ומפני מה
נברא העולם הזה בה"י מפני שדומה לאכסדרה שכל הרוצה לצאת יצא ומ"ט תליא כרעיה דאי
שיהא בכחו להוציא לפועל רצונו הטהור, הדר בתשובה מעיילי ליה.
פאר הערות והארות ביטע זיך פארבינדן אויףrabbiachfriedman@gmail.com : 2
שארית אברהם חנוך
ומשעה שאדם נשא אשה צריך לעלות במדריגה מלזכות והנה רש"י פי' אצל אברהם אבינו ע"ה אל הבקר אשר עשה,
עצמו בטהרה חושיו ואיבריו צירוף אחר צירוף בכל עניינים אשר תיקן ,והיי' אין לך אשה כשרה אלא מי שעושת 'רצון'
ובכל צרכיו ,וזה תלוי בהאשה כהמעשה בהמדרש בעיר אחת בעלה ,שמתעמלת ומשדלת אותו בדברים עד שיאמר 'רוצה
ב' נערות אחת כשרה ואחת חצופה ודעתה קלה וב' בחורים אני'.
אחד חסיד ואחד רשע נשא הרשע את הכשרה ונעשה ע"י וי"ל לפי"ז עזר כנגדו האי כ' הדמיון צריך פירוש ,ולפי הנ"ל
חסיד והחסיד את המרשעת ונעשה רשע ,והיי' זכה שנעשה י"ל עפ"י מה שפי' במדרש שמואל הכובש את יצרו כי אין דומה
זכה ,עזר ,לפי שהיא עוזרתו ,לא זכה שלא הי' מצרף עצמו אחר יצרו ותאותו של זה לשל זה ,ע"כ אמר איזהו גיבור הכובש את
החתונה ,האשה היא הגורמת לפי שהיתה כנגדו. 'יצרו' דייקא ,למה שנוטה ומתאוה יותר בטבעו או איזה מידה
שכרוך אחריו ביותר ,והיי' שהקב"ה מזווג לכל אדם זיווג הצריך
לו להיות לו לעזר ,דומה לכנגדו ,לפי מה שהוא צריך לפי טבעו
לא טוב היות אדם לבדו על כן אעשה לו עזר כנגדו. ונטיתו העומד נגדו להחטיאו והיי' עזר כנגדו,
כי צריך האדם ללחום ב' מלחמות ,א' נגד היצר הפנימי וכבר פירשתי על מה שדרשו בגמרא כתובות די מחסורו
שנולד עמו משננער לצאת ,ב' וגם נגד היצר הבא מחוץ אשר יחסר לו ,די מחסורו זה בית ,אשר יחסר זה כלים ,לו זו
מחברים ושכנים רעים מסיתים ומדיחים ,והיי' שאנו מתפללים, אשה ,שנאמר אעשה לו עזר ,לפי הנ"ל מובן שפיר שהאשה
א' ואל תשלט בנו יצר הרע ,וב' והרחיקנו מאדם רע ומחבר רע נקראת לו ששייכה ומתאים לו ,ע"כ זיווגו של אדם מן ה',
ומשכן רע, בתורה ,מה' יצא הדבר ,בנביאים ,כי לא ידעו כי מה' היא,
והובא בחובת הלבבות שזה מחסדי ה' יתברך שאין לכל בכתובים ,ומה' אשה משכלת ,כי אף שלפי ראות עיני בני אדם
אדם בפני עצמו בד' אמות שלו כל צרכיו ,וכן כל עיר וכל נראה שראוים לזווגם ,אבל זה שהוא לו וכנגדו כהנ"ל גלוי רק
מדינה והם צריכים זה לזה ,וזה מעלה וטובה לישוב העולם, לפני הקב"ה ,והבן.
אבל חסרון והפסד לעבודת ה' חלילה ,ויותר טוב הי' אם כל
אחד הי' יכול להתבודד ולהבדל עצמו מכל חברותא כי הרבה
חברותא עושה ,אבל אנו עם קדוש צריכים להיות גדורים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו.
ופרושים אפי' באופן זה ולהתגבר על כל הנסיונות, זכה עזר לא זכה כנגדו .היי' אם זוכה לפי מעשיו עזר ,הלשון
ועיי' בח"ס קדושים תהיו פרשה זו בהקהל נאמרה ,אפי' זכה משמעו ג"כ כמו שמן זית זך ,כמו שפירשו על רצה הקב"ה
בהקהל וחברותא צריכים להיות קדושים ,כי בהקהל רוב גופי 'לזכות' את ישראל ,היי' לצרפן ,אמרת ה' צרופה שמצרפת
התורה תלוים ,וגדר גדול וחומה חזקה לזה אם יש לו בביתו את האדם ,ואמרתי ששניהם אמת כי התורה מצרפת והמצות
אשה כשרה ,שעכ"פ שאם יבא לביתו ימצא הכל כדת משה מזכות את האדם לקבל שכר טוב ,והיי' רצה הקב"ה 'לזכות' את
וישראל ,והיי' לא טוב לישוב העולם היות אדם לבדו כחובת ישראל היי' לזכות כפשוטו ,וגם לצרפם ע"י הרבה תורה ומצות,
הלבבות הנ"ל ע"כ אעשה לו עזר וכו'. וע"י שניהם זוכה לצירוף וזכות,
מודעה ובקשה
בזה אנו מודיעים שינתן הזדמנות למי שרוצה ליטול חלק בהוצאת הספר
לקנות פרנס השבוע בגליונינו לזכות או לע"נ
יכולים לפנות להאימעי"לrabbiachfriedman@gmail.com :
ולכתוב השם -וטעלעפאון נומער ,והמערכת יפנה אליהם בס"ד
וזכותו תגן על כל המשתתפים
3 פאר הערות והארות ביטע זיך פארבינדן אויףrabbiachfriedman@gmail.com :
