בארה של תורה · Be'ara Shel Torah — בראשית (2026-10-05)

פרשת
בראשית
דוא"ל להערות
בארה של תורה
מאוצרותיו של הרב ראובן גולן שליט"א
ורשימת תפוצה: מח"ס "בארה של תורה"" ,רביד הזהב" על הל' שבת ,ו"לפלגות ראובן" על הל' פסח ויו"ט
rg5740@gmail.com
054-8410805 העלון יו"ל ע"י מוסדות "דרכי תורה" -רחובות
לע"נ יחיאל בן סעדיה שעירי ז"ל | גליה בת עובדיה אהרוני ע"ה
גליון 955 אריאלה חיה בת אהובה רוזנפלד ע"ה | אביבה בת שושנה ישראלי ע"ה
חשוב להעניק לילד הרבה ידע ,אבל קודם כל צריך להעניק לו לב.
לא טוב היות האדם לבדו :סוד כוחה ועוצמתה של אשת חיל
חשוב ללמד אותו מה מותר ומה אסור ,אבל קודם כל צריך לגרום לו לאהוב את
הטוב. כאשר התורה מספרת לנו על בריאתו של אדם הראשון ,נאמר" :לא טוב היות
חשוב לומר לו שצריך להתפלל ,ללמוד ולכבד תלמידי חכמים ,אבל כאשר הילד האדם לבדו" (בראשית ב ,יח) .ומבאר הגרי"ש אלישיב בספר 'דברי אגדה':
רואה בבית את היחס של הוריו לתורה – הוא לומד משהו עמוק הרבה יותר הפירוש אינו רק שחסר לאדם בן-זוג לנוחיותו האישית ,אלא שלא טוב בשביל
ממילים.
כל הבריאה שהאדם יהיה לבדו.
וזה אולי אחד התפקידים הגדולים ביותר שהוטלו על האשה :לא רק לגדל ילדים,
אלא לעצב את האדם שהם עתידים להיות. בכל עבודה רוחנית האדם זקוק לעזר כנגדו .חז"ל מגלים במסכת ברכות (יז
ע"א) את גודל זכותן של נשים" :נשים במאי זכיין? באקרויי בנייהו לבי כנישתא
וכאשר מבינים זאת ,מקבלים מבט חדש על תפקיד האשה.
ובאתנויי גברייהו בי רבנן ,ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן" .ההצלחה
היא אינה עומדת בצד של בניין התורה – היא שותפה בבניינו. הרוחנית של הבית ,חינוך הילדים ,והיכולת של האיש לשקוד על תורתו – כולם
היא אינה רק מגדלת את הדור הבא – היא מעצבת אותו. נשענים על שותפות קדושה זו ,שבה האשה היא העוגן והרוח החיה.
היא אינה רק חיה בתוך הבית – היא יוצרת את האקלים הרוחני של הבית. את העוצמה הזו רואים אנו כבר בשחר ההיסטוריה של אבות האומה .בגמרא
במסכת בבא בתרא (צא ע"א) מבואר ייחוסם של ענקי עולם ושל צוררים :אמו
בן יומו וזקן בקומתו של אברהם אבינו נקראה אמתלאי בת כרנבו ,ואילו אמו של המן הרשע נקראה
אמתלאי בת עורבתא.
במסכת חולין (ס ע"א) דרשו חז"ל "כל מעשה בראשית בקומתן נבראו ,לדעתן אברהם אבינו מסר את נפשו נגד עבודה זרה והשליט את אמונת ייחוד ה'
נבראו ,בצביונם נבראו ,שנאמר' :ויכולו השמים והארץ וכל צבאם' – אל תקרי בעולם .אומר הגרי"ש אלישיב :אילו אמו הייתה "בת עורבתא" – עוף טמא
צבאם אלא צביונם". הנוטע אכזריות ומידות נשחתות על תלמי לבבו של הילד – מי יודע היכן היה
ומבואר שכל הנבראים לא נבראו בתחילת דרכם כשהם קטנים ורק לאחר מכן היום האור הגדול של אברהם? אך אמו הייתה "בת כרנבו" (כרים מצאן תמימה)
גדלו ,אלא הקב"ה בראם מלכתחילה בקומתם ובצורתם השלמה .נמצא ,למשל, – אשה זכה וטהורה ,שרצתה לראות בבנה בן תמים ,וחינכה אותו למידות
שהשור הראשון שנברא לא היה עגל קטן שהלך וגדל ,אלא נברא מיד כשור טובות עוד מנעוריו.
גדול. כמו כן ,התורה מעידה על האדם קרא שם אשתו חוה" :כי היא היתה אם כל חי"
לאור זאת יש לחקור חקירה מעניינת: (בראשית ג ,כ) .אדם הראשון לא נקרא "אב העולם" ,שכן כדי להיות אב לכל
העולם נדרשת יגיעה עצומה ומסירות נפש כפי שעשה אברהם אבינו שעמל
כבש בשנתו הראשונה נקרא כבש ,ואילו בשנתו השניה הוא נקרא איל .אם כן, והגיע לכך .לעומת זאת ,האשה באופן טבעי היא "אם כל חי" .בידה הנאמנה
כאשר נברא כבש בבריאת העולם "בקומתו" – דהיינו בגודלו המלא ,כגודל איל נמסר כל עתיד הדור ,ובידה להטות את הלבבות אל הטוב ,להקים ולחנך את
– מה היה דינו? האם דינו ככבש ,שהרי זה עתה נברא ועדיין לא עברה עליו שנה, הדורות לפי הצביון והרוח שהיא יוצקת לתוך הבית.
או שמא דינו כאיל ,שהרי מבחינת גודלו וצורתו הוא כבר איל?
רעיון זה מתבאר בדברי חז"ל (ברכות ג ע"א) על שלוש משמרות הלילה ,שבהן
לחקירה זו עשויה להיות נפקא מינה גדולה :קרבן פסח וקרבן תמיד צריכים להיות
הקב"ה שואג כארי על חורבן בית המקדש .המשמרת השלישית והאחרונה,
כבש בשנתו הראשונה .אם הכבש הראשון נברא כבר בגודלו של איל ,האם ניתן
המסמלת את סוף ליל הגלות הארוך ,מתאפיינת בשני סימנים מופלאים" :תינוק
היה להקריבו כדין כבש בתוך שנתו הראשונה ,שהרי בפועל רק עתה נברא ,או
יונק משדי אמו ,ואשה מספרת עם בעלה".
שמא דינו כאיל ,מאחר שנברא כבר בקומתו השלמה?
תינוק יונק משדי אמו :ההשפעה הרוחנית והחינוכית הראשונית על התינוק
בדומה לכך ,חז"ל (סנהדרין סה ע"ב) מספרים על רב חנינא ורב אושעיא שהיו
נמסרת לגמרי לידי האם המזינה אותו לא רק לחם חלב ,אלא יראת שמים
עוסקים בכל ערב שבת בספר יצירה ,ובאמצעותו היו בוראים עגל משולש
וטהרת לב.
ואוכלים אותו .ויש לדון ,אם היו בוראים בהמה שכבר הגיעה לגודלו של איל
– האם דינה ככבש ,כיון שזה עתה נוצרה ,או כאיל ,כיון שנבראה מלכתחילה אשה מספרת עם בעלה :שימו לב לדיוק הלשון הנפלא – לא הבעל מספר עם
בגודלו של איל? האשה ,אלא האשה מספרת עם בעלה .לאשה יש כוח השפעה עצום לכוון את
הבית ,ללמד את האיש איך לחיות נכון ,ולקבוע את צביונם הרוחני של החיים
בספר 'שומר אמת' לרבי מאיר שצ'יגל הביא ראיה מדברי הגמרא בעבודה זרה
המשותפים מתוך חכמת הנשים.
(ח ע"א) ,שם חז"ל מספרים שביום שנברא אדם הראשון ,לאחר ששקעה החמה,
הוא חשב שהעולם עומד לחזור לתוהו ובוהו בגלל חטאו .הוא ישב בתענית ובכה ועל כן התורה מלמדת שהאדם זקוק ל"עזר כנגדו" לא רק כדי שלא יהיה בודד,
כל הלילה ,אך כשעלה עמוד השחר וראה שהאיר היום התעודד ואמר "מנהגו אלא כדי שיוכל להגיע למקום שאליו לבדו לא היה מגיע.
של עולם הוא" ,ומיד עמד והקריב שור "שקרניו קודמות לפרסותיו". האם נמצאת בנקודת ההתחלה של חייו של הילד .היא אינה רק מביאה אותו
שור זה היה השור הראשון בבריאה ,ויצא מן האדמה בששת ימי בראשית לעולם; היא מעניקה לו את הצביון שבו יפגוש את העולם .היא יוצקת לתוך נפשו
את ההסתכלות על החיים.
דניאל בן ניסים ושושנה מרים בת יצחק ע"ה סעדיה בן אברהם קרואני ז"ל בנימין בן סלחה קומה ז"ל מיכאל בן יעל ומאיר בן חמו ז"ל
כוכבי ז"ל רפאל שרגא פייבל בן וינבך ז"ל שמחה בת אסתר ע"ה שלמה בן יפת גדסי ז"ל אברהם בן יוכבד גורן ז"ל
להצלחת ת הגון
לזיווג מ
מוקדש ש
נ י ו ל טאוס
שלמה בןע י טלעת ש
יחיאל קבן ד בנימין בן סלחה מוקדש
נאזהל בת תאג’ה מ ו
סרח בת רחמה לעילוי נשמת
בארה של תורה
הקידוש – עליו להתבונן לרגע בגודל המעמד :הוא איננו סועד סעודה שגרתית כשראשו – וקרניו בראשו – יצאו תחילה מן האדמה ,ורק לאחר מכן יצאו רגליו
של סוף שבוע ,ואף לא רק מקיים מצווה פרטית .באותו רגע הוא מחזיק בידיו את ופרסותיו.
המפתח לקיומו של העולם כולו! ולכאורה הדבר תמוה :הרי הבהמות נבראו ביום השישי ,אותו יום שבו נברא
בכל זהירות מחילול שבת ,בכל התענגות על השבת ,ובכל מילה של קידוש אדם הראשון .ואם אדם הראשון הקריב את הקרבן כבר באותו יום ,נמצא
ותפילה – אנו מזרימים חמצן וחיות לכל הבריאה כולה לששת הימים הבאים. שהשור שהקריב היה עדיין בן יומו ,וכיצד אם כן היה ניתן להקריבו ,והרי נאמר
ההכרה הזו נוסכת בנו רוממות עצומה ואחריות קדושה :לחוש עד כמה יקרה כל (ויקרא כב ,כז)" :והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן
דקה של שבת ,לשמור על קדושתה בהידור ובשמחה ,ולדעת שבזכותנו – העולם אשה לה'"?
ממשיך לעמוד. וביאר מרן הגרי"ז שיתכן לומר שאין כאן דין מחוסר זמן ,משום שהבהמה
דוא"ל להערות מאוצרותיו של הרב ראובן גולן שליט"א נבראה כבר במעמד של פר .שהרי פר הוא בהמה בת שנתיים לפחות ,וכפי
ורשימת תפוצה: הבל של הקרבן עומק י? יצֹוִֹנִִח
ִ ּוּי ּקִּח
ִ אֹוֹ ית יִמ
ִ ִנְִּפ
ּ � ה ָר ָ ְבְָעָ ַ
ַה שכתבו הר"ש והרע"ב (פרה א ,ב) .ממילא ,מאחר שנבראה מלכתחילה כפר,
הל' שבת ,ו"לפלגות ראובן" על הל' פסח ויו"ט עלנולדה. הזהב"
עתה "רביד
צעירה שזה תורה",
כבהמה דינהשל
כפר ,ולא מח"ס "בארה
rg5740@gmail.com
התורה הקדושה מעידה על הקרבנות של קין והבלַּ " :וִַּי � ַׁׁשע ה' ֶֶאל ֶֶהֶבֶ ל ְוְ ֶֶאל ומעתה יש לומר יסוד נפלא :הגיל ההלכתי של הנברא אינו בהכרח נקבע לפי
ָׁעה" .ועל כך מעורר המהר"ל מפראג (בספרו ִמְִנְ ָָחתֹוֹ ְ ,וְ ֶֶאל ַקִַיִ ן ְוְ ֶֶאל ִמְִנְ ָָחתֹוֹ ֹל ֹא �ָׁש ָ הזמן שחלף מאז בריאתו ,אלא לפי המעמד שבו נברא.
"גבורות ה'" ,בדרוש לשבת הגדול) קושיא עצומה :הרי הבטיח שלמה המלך ע"ה בריאתה שביום אף כפר, אם הקב"ה ברא בהמה כשהיא כבר בגדר "פר" – דינה
בחכמתוׁ" :שֹׁוֹ ֵֵמר ִמְִצְ ָוָ ה ֹל ֹא ֵיֵ ַדַ ע ָּד�ָּבָ ר ָָרע" (קהלת ח ,ה)! אם הבל עסק במצווה כה מלכתחילה שנברא בכבש עדיין לא עבר עליה אפילו יום אחד .ואם כן ,הוא הדין
נעלה של הבאת קרבן לה' ,וזכה שתרד אש ותקבל את מנחתו ,כיצד אירע לו אסון שדינו לומר מקום יש איל, בקומתו של איל :מאחר שנברא בצורתו ובמעמדו של
נורא שכזה מיד לאחר מכן? כאיל ,ולא ככבש בן יומו.
מבאר המהר"ל יסוד רוחני אדיר:
סוד ה'מצבר' של הבריאה:
התורה מדייקת בלשונהְ" :וְ ֶֶהֶבֶ ל ֵֵהִבִ יא ַגַ ם הּוּא" .מדוע הוצרך הכתוב להדגיש " ּ �ַּגם תגליתו המרעישה של ה"אור החיים" הקדוש
הּוּא"? אלא ללמדנו ,שהבל לא התעורר להקריב מעצמו! קין היה הראשון שיזם,
חשב ופעל להביא מנחה לה' .הבל ראה את מעשה אחיו ,ורק אז "הצטרף לגל" חז"ל הקדושים במסכת שבת (קיט ע"ב) השמיעונו מאמר מפעים" :כל המתפלל
והביא "גם הוא" .לא הייתה כאן יוזמה עצמית ,לא בעירה פנימית ,ולא התאמצות בערב שבת ואומר 'ויכולו' – מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה
שנבעה מעומק נשמתו. במעשה בראשית".
ממשיך המהר"ל ומלמד :כל יסוד אמיתי נבנה על עצמו ,ואינו נבנה על זולתו. דברים אלו מעוררים תמיהה עצומה ,אותה מקשה רבנו ה"אור החיים" הקדוש:
מעשה של מצווה שנעשה אך ורק כחיקוי ,או מפני "שראיתי את חברי עושה" הכיצד יתכן שאדם בשר ודם ייעשה "שותף" למעשה הבריאה? והלוא בריאת
– אין לו שורש ויסוד פנימי בנפש האדם .הוא תלוי באחרים ,ולכן אין לו קיום העולם נשלמה והסתיימה זה מכבר לפני אלפי שנים! וכי שייך להיעשות "שותף"
אמיתי; הוא בבחינת "הבל" כשמו של הבל. בבניין שכבר נבנה ונגמר עד תומו?
כיון שלא הייתה כאן עשייה הנובעת מעצמיותו ומכוונת לבו הטהורה ,לא נכנס יתרה מזו – אם רצו חז"ל להפליג בשכר המקדש ,מדוע נקטו דווקא הגדרה כה
הבל תחת ההגדרה השלמה של "ׁשֹׁוֹ ֵֵמר ִמְִצְ ָוָ ה" שזוכה להגנה המוחלטת של "ֹל ֹא מרחיקת לכת שנעשה "שותף למעשה בראשית" ,ולא הבטיחו לו אריכות ימים,
ֵיֵ ַדַ ע ָּד�ָּבָ ר ָָרע". עושר ,כבוד וחיי עולם הבא?
מסופר על אחד מגדולי החסידות ,שבא לפניו אברך וביקש הדרכה בעבודת מבאר ה"אור החיים" הקדוש יסוד עמוק ומופלא בגנזי הבריאה:
השם.
במעשה בראשית לא הטביע הבורא יתברך בעולם כוח חיים בלתי מוגבל.
אמר לו האברך" :רבי ,אני רואה את שכני בבית המדרש – כיצד הוא עומד הבריאה כולה נבראה עם "מצבר אנרגיה" רוחני המספיק לששת ימי המעשה
שעות בתפילה ,מתלהב ובוכה בדמעות שליש .כשראיתי זאת ,התעוררתי גם אני, בלבד!
נעמדתי לידו וניסיתי להתפלל בדיוק כמוהו ,אך הרגשתי ריקנות גדולה בתוכי,
אילו היה הזמן מתקדם ללא שבת – כעבור ששת ימים היה העולם כלה ,מתרוקן
וכעבור יומיים כבה הכל". מחיותו וחוזר ברגע אחד לתוהו ובוהו מוחלט ,והיה על הבורא לברוא אותו
חייך אליו הרבי ואמר לו: מחדש "יש מאין" .אולם בחסדו הגדול ובחכמתו העליונה ,תיקן הקב"ה בעולמו
את יום השבת .השבת איננה רק יום מנוחה מעבודה פיזית ,אלא היא תחנת הכוח
"אמשיל לך משל :אדם ההולך בלילה קר וחשוך ,ורואה ממרחק מדורה בוערת של היקום .ביום השבת חוזר הקב"ה ומזרים 'נפש' ורוח חיים חדשה לכללות
ומחממת .הוא מתקרב אליה ונהנה מחומה .אך מה יקרה כאשר יתרחק מהמדורה? העולמות ,כוח שמספיק ומחזיק את הבריאה על עומדה בדיוק לששת הימים
ישוב אליו הקור מיד ,כי החום לא היה שלו! הבאים .וכן חוזר חלילה – שבת אחר שבת ,העולם מתמלא מחדש בכוח קיום.
אבל אם ייקח גחלת אחת ,יביא אותה אל ביתו ,יניח עליה עצים וינשוף בה עד איך האדם נעשה שותף? כאן מגיע חידושו המרעיש של ה"אור החיים" :מציאות
שתעלה שלהבת – יהיה לו חום תמידי בביתו. השבת והשפעת החיות שלה בעולם תלויות לחלוטין בשמירתה על ידי האדם!
מעשהו של חברך טוב כדי לעורר אותך לקנאת סופרים ,אך אינך יכול לחיות אם חלילה אין מי שישמור ויקדש את השבת – אין השבת פועלת את פעולתה,
מ'האש שלו' .עליך למצוא את הנקודה העצמית שלך ,את הכוונה הפנימית שלך, וממילא אין כוח שיחזיק את העולם בששת הימים הבאים.
ולבנות ממנה את עבודת ה' שלך – רק בניין שנבנה מתוכך יחזיק מעמד". כהלכתה השבת את ומשמר נמצא אפוא ,שיהודי שעומד בליל שבת ,מקדש
– הוא זה שמפעיל את צינור החיים של היקום .הקב"ה ברא את ששת הימים
מדברי המהר"ל אנו לומדים לקח עמוק לחיי היומיום: הראשונים ,והאדם בשמירת השבת מאפשר לעולם להמשיך ולהתקיים שבוע
אל תהיה " ּ �ַּגם הּוּא" :פעמים רבות אנו מקיימים מצוות ,קובעים עתים לתורה או נוסף.
נותנים צדקה מתוך הרגל ,שגרה חברתית או כי "כולם עושים כך" .מעשים אלו אין זו הגזמה ולא מליצה; זהו דין וצדק גמור :הוא שותף אמיתי לקיום מעשה
אמנם ברוכים ,אך חסר בהם הלב. בראשית!
עלינו ליצוק כוונה אישית :לפני כל מעשה טוב ,תפילה או לימוד – נקדיש כמה העולם חסר לא הראשון אדם שנברא שמיום ומגלה, החיים" ה"אור מוסיף
שניות של מחשבה" :מדוע אני עושה זאת? הרי אני עושה זאת לשם שמיים ,מתוך מעולם שומר שבת שיעמיד את הבריאה :מאדם הראשון ,דרך שת ,מתושלח,
הכרה אישית שלי במלכותו של הבורא יתברך!". נח ,שם ,אבות האומה ,ועד עם ישראל כולו שלא פסק מלשמור שבת – אפילו
כאשר המעשה נובע מבחירה עצמית והכרה פנימית ,הוא מכה שורשים עמוקים, בעומק שעבוד מצרים.
מקבל יסוד איתן ,והופך למגן ולמחסה לכל ימי חיינו. כאשר יהודי ניגש אל שולחן השבת ,לבוש בבגדי חג ,ועומד לאחוז בכוס
רשימת השיעורים של הרב ראובן גולן שליט"א בביהמ"ד "דרכי תורה" שיעורי הרב ראובן גולן במגוון נושאים
ימים א|ג |ד -הלכות כשרות המטבח (לאחר ערבית בצאת הכוכבים) ב"קול הלשון בטל' 0733-71-81-56
יום שלישי| "סמיכת חבר" | הלכות איסור והיתר | 20:30-21:30
יום רביעי| טור בית יוסף הלכה למעשה | הלכות שבת | 20:30-21:30 שותפות בזיכוי הרבים של "בארה של תורה"!
יום חמישי | שיחה על פרשת השבוע 17:20-18:00 חסות שבועית בלעדית :הקדשת הגיליון כולו לברכה,
שבת קודש | גמרא “מסכת מגילה” |16:15-17:00 לרפואה או עילוי נשמה 250ש"ח.
שבת קודש | הלכות שבת| 17:00-17:30 הקדשה אישית (במסגרת ייעודית) 50 :ש"ח.
שבת קודש | אור החיים הקד' | כ 20-דקות לפני צאת השבת לפרטים ניתן להתקשר או לשלוח הודעה לטל 053-4514677 -
להצלחת מוקדש לזיווג הגון שלמה בן טאוס יחיאל בן טלעת בנימין בן סלחה מוקדש
נאזה בת תאג’ה סרח בת רחמה לעילוי נשמת
