gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

על הצדיקים · Al Hatzadikim — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: על הצדיקים · Al Hatzadikim

שבוע: בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ַעַל ַַהַּצּ �ִּד�ּיִקִים‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫אהבת השי"ת‬ ‫מידות טובות‬ ‫פרשת השבוע‬ ‫אלומות אור‬ ‫מרבותינו צדיקי עולם‬ ‫פרשת בראשית | תשפ''ז‬ ‫ועל החסידים‬ ‫מה אתה יושב‬ ‫'מסתובבים בעולם חיידקים של כפירה‬ ‫עם ספרים עתיקים?‬ ‫ומינות‪ ,‬וזקוקים אנו לחיסון כנגדם'‬ ‫הגאון רבי גואל אלקריף שליט"א‬ ‫הגה"צ רבי יצחק קולדצקי שליט"א על אמונה בהקב"ה‬ ‫את העולם‪ ,‬ידיעה זו כבר מושרשת‬ ‫היתה בו משנות לימודו ב'חיידר'‪...‬‬ ‫אלא הוא קרא זאת כדי להרגיש את‬ ‫האמונה בחוש! לחוות אותה ב'הרגש'!‬ ‫כיצד מגיעים לידי‬ ‫הרגשת האמונה?‬ ‫כיצד מגיעים לידי הרגשת האמונה?‬ ‫תמיד אנו חוזרים על הקדמת הרמב"ן‬ ‫איך חווים אמונה? על ידי שינון תמידי‬ ‫ֹלִקים (א)‬ ‫אִׁשית ָּּב ָָרא ֱֱא ִ‬ ‫ְּּב ֵֵר ׁ‬ ‫הקדוש בפתיחת חומש בראשית‪" :‬ונפשי‬ ‫ובלתי‪-‬פוסק על היסודות הפשוטים‬ ‫יודעת מאוד ידיעה ברורה‪ ,‬שאין ביצת‬ ‫עליהם מושתתת הדת היהודית‪ .‬שהקדוש‬ ‫מרן ה'חפץ חיים' זצ"ל היה רגיל לומר‪:‬‬ ‫הנמלה כנגד הגלגל העליון צעירה‪ ,‬כאשר‬ ‫ברוך הוא יצר את הבריאה כולה יש מאין‪,‬‬ ‫"מסתובבים בעולם חיידקים של כפירה‬ ‫חומתי קטנה ודעתי קצרה כנגד סתרי‬ ‫עולם מחודש‪ ,‬ואחרי ככלות הכל לבדו‬ ‫ומינות רחמנא‪-‬ליצלן‪ ,‬וזקוקים אנו‬ ‫תורה‪ ,‬הצפונים בביתה הטמונים בחדרה"‪.‬‬ ‫ימלוך נורא‪ .‬אין עוד מלבדו אפס זולתו‪.‬‬ ‫לחיסון כנגדם"‪.‬‬ ‫פעם הוצרך אחד מילדי להתאשפז בבית‬ ‫אין בבריאה מאומה זולת רצונו יתברך!‬ ‫אנו במצבנו אולי לא מרגישים את‬ ‫החולים 'איכילוב'‪ .‬בחדר שבו היינו‪ ,‬אושפזה‬ ‫התורה אומרת‪" :‬וידעת היום והשבת אל‬ ‫החיידקים הללו‪ ,‬וברוב‪-‬עוונותינו סבורים‬ ‫בתו של צייר מפורסם מתל אביב‪ ,‬שמוכר‬ ‫לבבך כי השם הוא האלוקים בשמים ממעל‬ ‫אנו לתומנו כי איננו זקוקים לחיסון‪.‬‬ ‫את ציוריו בגלריה הפרטית שלו‪ ,‬וכל‬ ‫ועל הארץ מתחת אין עוד" (דברים ד‪,‬‬ ‫ברם‪ ,‬ה'חפץ חיים' ברוב גדולתו ושגב‪-‬‬ ‫ציור נמכר בסכום עתק‪ .‬הוא ראה אותי‬ ‫לט)‪ .‬לאחר הידיעה ישנה מצוה נוספת‪:‬‬ ‫קדושתו הבין את הצורך הנחוץ בכך‪...‬‬ ‫יושב עם ספרים ומכין שיעורים ואמר‬ ‫השבה אל הלב‪ .‬את העבודה הזאת ניתן‬ ‫כיצד היה ה'חפץ חיים' מתחסן כנגד גלי‬ ‫לי‪" :‬מה אתה יושב עם ספרים עתיקים?‬ ‫לעשות על ידי שינון וחזרה על יסודות‬ ‫המינות והכפירה השוטפים את העולם?‬ ‫העולם התקדם!"‬ ‫האמונה שוב ושוב‪ ,‬בכל יום‪.‬‬ ‫בכל בוקר לפני תפילת שחרית היה קורא‬ ‫אמרתי לו‪" :‬זהו בדיוק ההבדל ביני לבינך!"‬ ‫הרמב"ם בסוף י"ג העיקרים שלו כותב‪:‬‬ ‫פרשת בראשית מתחילת הפרשה ועד‬ ‫"מה כוונתך?" שאל מופתע‪.‬‬ ‫"דע אותם‪ ,‬הצלח בהם וחזור עליהם‬ ‫שני‪ .‬הוא הטעים את פשר הנהגתו כך‪:‬‬ ‫"אתה יודע מה ההבדל בין זהב אמיתי‬ ‫פעמים רבות‪ ,‬ואם השיאך לבך שהגיע לך‬ ‫"כשקוראים מעשה בראשית – מתחממים‬ ‫לזהב מזויף?‬ ‫עניינו מפעם אחת או מעשרה‪ ,‬הרי השם‬ ‫באמונה!"‪.‬‬ ‫(הכתבה המלאה בעמודים ‪)12-13‬‬ ‫יתברך יודע שהשיאך לבך על שקר"‪...‬‬ ‫ה'חפץ חיים' הקדוש הרי לא נזקק לקריאה‬ ‫זו כדי לדעת שהקדוש ברוך הוא ברא‬ ‫המשך בעמודים ‪>>> 2-3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת בראשית תשפ''ז‬ ‫את היום ללמוד את י"ג עיקרי האמונה!"‪...‬‬ ‫בכדי שהאדם יגיע לידי אמונה חושית והרגשית‪ ,‬אמונה‬ ‫גדול הדור‪ ,‬גאון התורה‪ ,‬ראה לנכון לעצור את כל שטף‬ ‫כזאת שאינה רק ידיעה זנוחה במוחו‪ ,‬אלא כזו שמנווטת‬ ‫החיים ליום אחד‪ ,‬ופשוט 'להתיישב' עם עצמו ולהתבונן‬ ‫את צורת‪-‬חייו‪ ,‬עליו לשנן ולחזור על עיקרי האמונה שוב‬ ‫בעיקרי האמונה; במציאות השם‪ ,‬בהשגחתו הפרטית‪ ,‬בטובות‬ ‫ושוב‪ ,‬מבלי להרפות כל עוד אשר יש רוח חיים באפו‪ .‬ואם‬ ‫הגדולות שהקדוש ברוך הוא מרעיף עליו כסדר‪ .‬איך הוא‬ ‫חושב אחרת‪ ,‬שישיג אמונה בלא זה‪ ,‬אינו אלא טועה‪.‬‬ ‫רואה בשתי העיניים‪ ,‬איך הידיים עובדות‪ ,‬איך הרגליים‬ ‫ליבו משיאו שקר – כלשונו החריפה של הרמב"ם‪.‬‬ ‫פועלות‪ ,‬וכך כל אבר ואבר בגופו‪ .‬אין כאן טבע ומנהגו של‬ ‫על מלמדי תשב"ר ומרביצי‪-‬התורה לדעת‬ ‫עולם‪" .‬אין אדם נוקף אצבעו למטה אלא אם כן מכריזין‬ ‫עליו מלמעלה" (חולין ז‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫על מלמדי תשב"ר ומרביצי‪-‬התורה לדעת‪ ,‬כי מוטלת עליהם‬ ‫זוהי אחת החובות הנחוצות המוטלות על כל איש ישראל‪,‬‬ ‫חובה קדושה להרחיב בפני התלמידים את סיפור פרשת‬ ‫לראות בכל פרט 'בורא עולם'‪ .‬בכל מצב‪ ,‬בכל גיל‪ ,‬ובכל‬ ‫השבוע‪" :‬מה השם ברא ביום הראשון?"‪" ,‬מה ברא השם ביום‬ ‫דרגה רוחנית שאוחז בה‪.‬‬ ‫השני?"‪ ...‬למרות שודאי הם יודעים את הדברים מקטנותם‪,‬‬ ‫המשגיח מפוניבז'‪ ,‬מרן הגאון הצדיק רבי יחזקאל לוינשטיין‬ ‫אולם זה מקרב את האמונה ללב ומחדיר אותה בעצמות‪,‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬היה אומר שזה עיקר חיות האדם‪ ,‬ועל זה נאמר (חבקוק‬ ‫וזה מיסודות היהדות ממש!‬ ‫ב‪ ,‬ד)‪" :‬צדיק באמונתו יחיה"‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל (מכות כד‪,‬‬ ‫כל חיזוק בהכרת האמונה‪ ,‬אפילו מועטת ביותר‪ ,‬חשובה היא‬ ‫א)‪" :‬בא חבקוק והעמידן על אחת" – אמונה!‬ ‫עד מאד‪ ,‬ולא יסולא בפז ערכה!‬ ‫הגאון הצדיק רבי יעקב ניימן זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת 'אור ישראל'‪,‬‬ ‫מרן ה'חפץ חיים' זצ"ל לעת זקנותו המופלגת‪ ,‬נסע פעם‬ ‫בספרו 'דרכי מוסר'‪ ,‬במאמר מלהיב הוא מעורר ומחזק ענין‬ ‫לוילנא לדרוש ברבים בענייני חיזוק הדת‪ .‬לאחר הדרשה‬ ‫זה של חיזוק האמונה והכרת הבורא מתוך הבריאה הנפלאה‪:‬‬ ‫ניגש אליו יהודי לשוחח איתו‪ ,‬וה'חפץ חיים' הרחיב בדיבורו‬ ‫הוא עומד על הבנת דברי המשנה (אבות ה‪ ,‬א)‪" :‬בעשרה‬ ‫בענייני האמונה‪ .‬בתום השיחה אמר הלה‪" :‬הרבי חיזק אותי‬ ‫מאמרות נברא העולם‪ ,‬ומה תלמוד לומר‪ ,‬והלא במאמר אחד‬ ‫באמונה"‪ .‬אחר‪-‬כך התבטא ה'חפץ חיים' באוזני מלויו‪" :‬היה‬ ‫יכול להיבראות? אלא‪ ,‬להיפרע מן הרשעים שמאבדין את‬ ‫כדאי לי כל הטרחה הכרוכה בנסיעה הזאת ולו בשביל לחזק‬ ‫העולם שנברא בעשרה מאמרות‪ ,‬וליתן שכר טוב לצדיקים‬ ‫יהודי זה באמונה!"‪...‬‬ ‫שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות"‪.‬‬ ‫משפט מופלא ויסודי שהיה נר לרגליו כל הימים‬ ‫דברים שלכאורה קשים להבנה לפי פשוטם‪ ,‬כפי שהקשו‬ ‫המפרשים‪ ,‬ונמחיש קושייתם באמצעות ציור הלקוח מן החיים‪:‬‬ ‫הגאון הצדיק רבי חיים ברים זצ"ל היה מספר על מרן הגאון‬ ‫אדם נכנס לחנותו של חייט ומבקש להזמין חליפה מהודרת‪.‬‬ ‫רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל‪ ,‬בעל 'אבן האזל'‪ ,‬שביומו האחרון‬ ‫החייט מגיש בפניו קטלוג עם שלל פיסות בדים שונים‬ ‫עלי‪-‬אדמות הלך בדרך עם אחד מתלמידיו‪ ,‬ואמר לו בשפת‬ ‫ממרכולתו‪ ,‬ומציע לו לבחור סוג של בד‪ ,‬צבע וגוון‪ .‬מודד‬ ‫האידיש משפט מופלא ויסודי שהיה נר לרגליו כל הימים‪:‬‬ ‫את מידותיו‪ ,‬נוקב במחירו‪ ,‬ומסכם איתו שיחזור שוב לקראת‬ ‫"הרי מה תכליתם של כל החיים הללו? להכיר את ה'ריבונו‬ ‫סוף השבוע ואז החליפה תהיה מוכנה‪.‬‬ ‫של עולם' במשהו יותר!"‪...‬‬ ‫הלקוח הגיע שוב בסוף השבוע ותכנן לקחת את החליפה‬ ‫אחת הדרכים להכיר את ה'ריבונו של עולם' במשהו יותר‪,‬‬ ‫שהזמין‪ .‬אך לתדהמתו החייט דרש ממנו מחיר כפול ממה‬ ‫הוא על ידי לימוד פרשת בראשית‪ ,‬ושינון תמידי של יסודות‬ ‫שסוכם בשעת הקניה‪" .‬מה פתאום?" – תמה הקונה‪" ,‬והלוא‬ ‫האמונה‪ ,‬חזור והדגש שוב ושוב‪" .‬והשבת אל לבבך"‪.‬‬ ‫סיכמנו מראש מחיר אחר!"‪ ,‬והחייט השיב‪" :‬תראה‪ ,‬למרות‬ ‫תלמידי ישיבת פוניבז' סיפרו על ראש הישיבה מרן הגאון‬ ‫שהעבודה על חליפה כמו שלך אמורה להימשך יום אחד‬ ‫רבי אלעזר מנחם שך זצ"ל‪ ,‬שהגיע פעם לסדר א' בישיבה‬ ‫בלבד בתפירה במכונה‪ ,‬החלטתי הפעם שאתפור עבורך‬ ‫בבוקר וישב כל העת תפוס בשרעפיו‪ .‬הוא אפילו לא פתח‬ ‫את החליפה באופן ידני‪ ,‬וכך העבודה נמשכה שבוע שלם‪...‬‬ ‫גמרא כל הסדר‪ ,‬אלא רק ישב דרוך ומרוכז בעינים עצומות‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬על עבודה של שבוע שלם המחיר שונה לחלוטין‪ ,‬הוא‬ ‫הם חשבו כי זה מקרה חד‪-‬פעמי‪ ,‬אך למרבה הפלא המחזה‬ ‫גבוה בהרבה!"‪...‬‬ ‫חזר על עצמו גם בסדר שני ובסדר שלישי באותו היום‪.‬‬ ‫כל בר‪-‬דעת מבין שאין כל הגיון בטענת החייט‪ ,‬וכי תשלום‬ ‫בלילה ניגש אליו אחד התלמידים הקרובים ושאלו‪" :‬ילמדנו‬ ‫דמי העבודה אמור להיגבות מהקונה לפי קצב העבודה הרגילה‪,‬‬ ‫רבינו‪ ,‬מה יום מיומיים?"‪ ,‬וראש הישיבה השיב‪" :‬הקדשתי‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת בראשית תשפ''ז‬ ‫‪2‬‬ ‫למדים ממנה מאומה‪ ,‬עלולים להיכשל ולהיענש בחומרה‬ ‫ולא כפי הקצב האיטי שנמשך הפעם באשמתו של החייט‪...‬‬ ‫רבה על כך שהבריאה התגדלה והתרחבה‪ .‬כי אדרבה‪ ,‬שלל‬ ‫כן גם במעשה הבריאה‪ :‬הלוא אם הקדוש ברוך הוא יכול היה‬ ‫הברואים‪ ,‬וריבוי הצבעים והגוונים הקיימים בבריאה גורמים‬ ‫לברוא את העולם במאמר אחד‪ ,‬מדוע הוא יפרע מן הרשעים‬ ‫להם לבעוט‪ ,‬למרוד‪ ,‬להרגיז ולהכעיס את מי שאמר והיה‬ ‫לפי חשבון עשרה מאמרות? הלוא הם לא אבדו אלא עולם‬ ‫עולם‪ .‬לסבור כאילו העולם ברשותם‪ ,‬וליבם בריא להם כאולם‪.‬‬ ‫השווה מאמר אחד‪ ,‬ואם רצונו יתברך היה להרבות במאמרים‪,‬‬ ‫על ידי שהיו זורעים ולא קוצרים‬ ‫מדוע הרשע אמור לשלם את המחיר על כך?‬ ‫ומדוע לא הסתפק הבורא בבריאה קטנה‬ ‫כך מצינו באנשי דור המבול‪ ,‬עליהם נאמר בסוף הפרשה‪" :‬וירא‬ ‫השם כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע‬ ‫רבי יעקב הסביר את הענין נפלא מאד‪ :‬כאשר התנא באבות‬ ‫כל היום‪ :‬וינחם השם כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל‬ ‫אמר שיכול היה הקדוש ברוך הוא לברוא את הבריאה‬ ‫לבו" (ו‪ ,‬ה‪-‬ו)‪ .‬שואלים המפרשים‪ :‬מהו "רעת האדם בארץ"?‬ ‫במאמר אחד ולבסוף ברא בעשרה מאמרות‪ ,‬אין הכוונה שאת‬ ‫לכאורה המילה 'בארץ' המורה על המקום מיותרת? אלא‬ ‫הבריאה כמות שהיא לפנינו היום יכול היה לברוא במאמר‬ ‫שהיא באה להורות על סיבת הרעות הרבות של אנשי דור‬ ‫אחד‪ ,‬אלא הכוונה היא שיכול היה לברוא בפחות מעשרה‬ ‫המבול‪ .‬הארץ היא הסיבה שגרמה להם ללכת אחר שרירות‬ ‫מאמרות את הבריאה באופן קטן ומצומצם יותר‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫הלב ולהרע‪ ,‬כפי שאומרים חז"ל (בראשית רבה פרשה לד‬ ‫לברוא רק את ההכרחי לחיי האדם; לחם‪ ,‬מים ושאר מצרכים‬ ‫אות יא)‪" :‬מי גרם להם שימרדו בי? על ידי שהיו זורעים‬ ‫חיוניים ונחוצים לקיומו בלבד‪ .‬אם כן‪ ,‬שואל התנא‪ ,‬מדוע‬ ‫ולא קוצרים‪ .‬פעם אחת לארבעים שנה היה זורעים והיה‬ ‫ברא הקדוש ברוך הוא עוד ועוד ברואים נפלאים בעשרה‬ ‫להם אויר יפה כל ארבעים שנה כמן פסח ועד עצרת‪ ,‬וכל‬ ‫מאמרות‪ ,‬כגון; בהמות וחיות – בים וביבשה‪ ,‬עופות ודגים‪,‬‬ ‫פעם שהיו צריכים היו הולכים לשדה ולוקחים כפי צרכם‪,‬‬ ‫ועוד כל‪-‬כך הרבה מינים וסוגים אשר אי‪-‬אפשר למנותם‬ ‫ולא היתה המלאכה כבדה עליהם כמו עתה שמוכרחים‬ ‫מרוב‪ .‬וכן מינים וסוגים שונים ומרובים של עצים‪ ,‬אילנות‪,‬‬ ‫לקצור פעם אחת מפני החורף המפסיד התבואה שבשדות‪,‬‬ ‫נטעים‪ ,‬פירות וירקות – לבלי שיעור ממש? הרי אפשר‬ ‫כי בימיהם היתה התבואה עומדת בשדה כל ארבעים שנה‬ ‫היה לו לאדם לחיות בלעדיהם? ומדוע לא הסתפק הבורא‬ ‫מזריעה אחת‪ ,‬לפי שהיה להם אויר יפה תמיד‪ ,‬ואויר צח‬ ‫בבריאה קטנה שהיתה נבראת במאמר אחד?‬ ‫ונקי וכל העתים היו שוות להם כזמן קציר"‪.‬‬ ‫על זה באה תשובתו של התנא‪" :‬אלא‪ ,‬להיפרע מן הרשעים‬ ‫הרי ששפע הטובה שהשפיע הקדוש ברוך הוא על אנשי דור‬ ‫– שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות‪ ,‬וליתן‬ ‫המבול‪ ,‬שלא היו צריכים לעמול ולהתייגע אלא לזרוע אחת‬ ‫שכר טוב לצדיקים – שמקיימין את העולם שנברא בעשרה‬ ‫לארבעים שנה‪ ,‬וכן האויר היפה והנקי בכל חודשי השנה‬ ‫מאמרות"‪.‬‬ ‫וכיוצא בזה‪ ,‬לא גרם להם להתקרב לקדוש ברוך הוא יותר‪,‬‬ ‫ההבנה בתשובתו היא‪ ,‬שאילו היתה הבריאה נבראת במאמר‬ ‫להודות לו ולעובדו בלבב שלם‪ .‬אלא את ההיפך הגמור;‬ ‫אחד‪ ,‬אזי גילויי האמונה בה היו נסתרים יותר‪ ,‬והיה צורך‬ ‫לכפור בהשגחתו יתברך‪ ,‬לעבור על מצוותיו בשאט‪-‬נפש‪,‬‬ ‫לעמול ולהתייגע כדי להגיע לאמונה‪ .‬מה שאין כן עתה‬ ‫ולהכעיסו אפילו בעבירות כאלו אשר השכל הישר וההיגיון‬ ‫שהבריאה נבראה בעשרה מאמרות‪ ,‬וברא בה ברואים רבים‪,‬‬ ‫מורה על השחיתות שבהן‪ ,‬כמו גזל וגילוי‪-‬עריות וכדומה‪.‬‬ ‫אזי ישנה יכולת לאדם לראות אמונה בכל צעד ושעל‪ ,‬כי‬ ‫זהו שנאמר‪" :‬רעת האדם בארץ"‪ .‬כלומר‪ ,‬הארץ המבורכת‬ ‫כבודו וחכמתו יתברך ניכרים בכל פרט ופרט‪ .‬בכל מקום‬ ‫הזאת היא היא הסיבה שגרמה למעשיהם הרעים‪ .‬מרוב שפעת‬ ‫שעיני האדם יביטו ויתבוננו הן יראו את הקדוש ברוך‬ ‫הטובה שהושפעו הגיעו לידי קלקול המעשים‪.‬‬ ‫הוא ונפלאותיו‪ .‬על ידי זה בטל תחושת ה'כוחי ועוצם ידי'‬ ‫הבה ונלך אנו בדרך הצדיקים; נלמד מהבריאה היפה‪,‬‬ ‫שקיימת באדם‪ ,‬ומתחזקת בליבו האמונה האחת והיחידה של‬ ‫נשתמש בה להוסיף דעת וחכמה‪ ,‬ונתעלה על ידה מעלה‬ ‫מציאותו והשגחתו יתברך‪ ,‬וכך יקבל שכר טוב על דבקותו‬ ‫מעלה להתקרב להשם יתברך‪ ,‬ונהיה ראויים לקבל שכר‬ ‫בקדוש ברוך הוא ואמונתו‪.‬‬ ‫על כך‪ ,‬כי זהו קיום העולם ויישום המטרה שלשמה נבראה‬ ‫אולם מצד שני‪ ,‬בעולם הבחירה‪ ,‬עצם בריאת הבריאה הגדולה‬ ‫הבריאה הזאת בצורתה ונפלאותיה‪.‬‬ ‫הזאת בכוחה גם להטעות‪ ,‬וכפי שאומר הנביא הושע (יד‪ ,‬י)‪:‬‬ ‫"כי ישרים דרכי השם‪ ,‬צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם"‪.‬‬ ‫(מתוך הספר 'לעשות רצונך')‬ ‫הרשעים שאינם מביטים על הבריאה בצורה הנכונה‪ ,‬ואינם‬ ‫‪3‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת בראשית תשפ''ז‬ ‫פעם בשבת בראשית הגיעו אל רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל‬ ‫נכדיו וניניו‪ .‬אחד הנינים בכה ואמר‪" :‬סבא‪ ,‬סבא‪"...‬‬ ‫"מדוע אתה בוכה?" ְׁׁש ָָאלֹו הסב הגדול‬ ‫הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א על בראשית והתורה הקדושה‬ ‫ורימון‪ ,‬שמש וירח‪ ,‬כוכבים וגלקסיות מה תכליתו של כל‬ ‫התורה הקדושה מתחילה במילה "בראשית"‪ .‬רש"י מביא את‬ ‫זה העולם?‬ ‫דרשת חז"ל בראשית – בשביל ראשית‪ .‬ומה היא ה"ראשית"?‬ ‫אם הבורא יתברך ברא את העולם הזה ‪ -‬אומר ה"חפץ‬ ‫התורה נקראת "ראשית"‪ ,‬שנאמר (משלי ח‪ ,‬כב)‪" :‬ה' קנני‬ ‫חיים" ‪ -‬ודאי יודע הוא שיצא לו מכך רווח גדול מאוד שאין‬ ‫ראשית דרכו"‪ ,‬וישראל נקראו "ראשית"‪ ,‬שנאמר (ירמיה ב‪,‬‬ ‫כדוגמתו‪ .‬ומהו? התכלית של כל ה"חנות" הזאת שנקראת‬ ‫ג)‪" :‬קודש ישראל לה' ראשית תבואתו"‪.‬‬ ‫"העולם הזה" ‪ -‬זו התורה הקדושה‪ .‬אם בני האדם ילמדו‬ ‫הקב"ה ברא את כל הבריאה כולה בשביל התורה ובשביל‬ ‫ויהגו בה‪ ,‬הרי שה' יתברך כביכול "השיג" את מטרתו בבריאה‪.‬‬ ‫ישראל‪ .‬שניהם דבר אחד הוא‪ ,‬כי ישראל הם לומדי התורה‪,‬‬ ‫אדם הפותח חנות‪ ,‬יודע שזמן רב יחלוף עד שישיג את‬ ‫ולשם כך נוצרו‪ .‬תכלית העולם היא דבר אחד ‪ -‬לימוד התורה‬ ‫מטרתו‪ .‬בהתחלה מגיעים קונים מעטים‪ ,‬והוא אינו מכסה‬ ‫הקדושה‪ .‬בתורה כלול הכל‪" ,‬הפך בה והפך בה‪ ,‬דכולא בה"‬ ‫אפילו את השכירות‪ ,‬אלא אט אט העסק פורח ומשגשג‪.‬‬ ‫(אבות ה‪ ,‬כא)‪ .‬על ידי לימוד התורה יודעים כיצד להתנהג‬ ‫חלפו שנים רבות מעת בריאת העולם‪ ,‬ועדיין לא ניתנה התורה‪.‬‬ ‫בכל עניין‪ :‬עם ההורים‪ ,‬עם בני הזוג‪ ,‬עם הילדים והשכנים‪,‬‬ ‫בדור הפלגה היה צורך להחליף את "המדפים" בחנות‪ ,‬ובדור‬ ‫בעבודה‪ ,‬והעם הפועלים – הכל כתוב בתורה‪.‬‬ ‫המבול הוחלפה "הסחורה" כולה בחדשה‪...‬‬ ‫אין חכמה עילאית כמו התורה הקדושה‪ ,‬בשבילה ברא ה'‬ ‫אך בסופו של דבר הגיע העולם ליום הנכסף‪" :‬ויהי ערב‬ ‫יתברך את כל העולם כולו‪.‬‬ ‫ויהי בוקר יום השישי" (א‪ ,‬לא)‪ ,‬יום ששי בסיוון המיוחל‪ ,‬בו‬ ‫רק באמצעות לימוד התורה ניתן לזכות להיות שלמים ומתוקנים‪.‬‬ ‫ניתנה תורה לישראל‪ ,‬יום מתן תורה ‪ -‬היום שבו התממשה‬ ‫רק לומד התורה זוכה להיות האדם השלם הדומה לקונו‪.‬‬ ‫כל תכלית בריאת העולם‪.‬‬ ‫כאשר אדם שוכר חנות ברחוב‬ ‫מהו הפרוז'קטור הזה‪ ,‬שמאיר את כל התבל?‬ ‫ה"חפץ חיים" זצ"ל מבאר זאת באמצעות משל נפלא‪:‬‬ ‫רבי שלמה וולבה זצ"ל‪ ,‬כותב‪ :‬הקב"ה ברא את האור‪ .‬מהו‬ ‫כאשר אדם שוכר חנות ברחוב או בקניון מרכזי‪ ,‬מקום‬ ‫האור – אף אחד עדיין לא הצליח לענות על כך‪ .‬הירח‪,‬‬ ‫שנכנסים ויוצאים בו בכל יום עשרות אלפים אנשים‪ ,‬הוא‬ ‫למשל‪ ,‬מאיר את העולם כולו‪ .‬כשאין ירח‪ ,‬שורר בעולם‬ ‫משלם דמי שכירות גבוהים ביותר‪ ,‬מלבד תשלום המיסים‬ ‫שָמאיר את כל התבל?‬ ‫חושך מוחלט‪ .‬מהו הפרוז'קטור הזה‪ָ ,‬‬ ‫לעירייה‪.‬‬ ‫רוסיה ואמריקה חקרו את העניין הזה והטיסו חלליות לירח‪.‬‬ ‫לכאורה אין מובן פשר הדבר‪ :‬לשם מה הוא מוכן לשלם‬ ‫כשהצליחו להגיע‪ ,‬העולם נדהם‪ .‬ואז הם ירדו על הירח –‬ ‫סכום עצום זה לשכירות החנות? וכי הוא רוצה לעבוד רק‬ ‫שָמאיר את הלילה בכל העולם כולו ‪ -‬ומה‬ ‫המצבר המופלא ָ‬ ‫בשביל השכירות?‬ ‫גילו? רק סלעים שחורים‪ .‬הם חפרו‪ ,‬ו‪ ...‬שום דבר‪ .‬רק סלעים‪.‬‬ ‫אולם לאמיתו של עניין צעד זה משתלם ביותר‪ ,‬שהרי שוכר‬ ‫איך הסלע ששמו ירח מאיר את כל העולם?!‬ ‫החנות מצפה‪ ,‬שעל ידי פתיחת עסק במקום זה דווקא‪,‬‬ ‫והשמש – מהי? עדיין חוקרים אותה‪.‬‬ ‫הכנסותיו בהמשך תהיינה כה גבוהות‪ ,‬עד שתכפלנה ותשלשנה‬ ‫סוג של אש‪ ,‬שנותנת אור לכל העולם כולו‪...‬‬ ‫את דמי השכירות והמיסים‪ .‬לכן שכר חנות במקום כזה‪.‬‬ ‫התשובה האמיתית לחידה הזו היא שהכל אלוקות‪ .‬השמש‬ ‫הנמשל‪ :‬הקב"ה ברא את העולמות כולם‪ ,‬ו"שכר" גם את‬ ‫והירח הם משרתים‪ ,‬והוא יתברך "המאיר לארץ ולדרים עליה‬ ‫העולם הזה‪ .‬לכאורה יבוא השואל וישאל‪ :‬לשם מה ה'‬ ‫ברחמים"‪ .‬הם ‪ -‬השמש והירח ‪ -‬כוחו של בורא העולם‪ .‬הוא‬ ‫יתברך צריך את העולם הזה? "הנה השמים ושמי השמים לא‬ ‫אומר להם‪' :‬תאירו!' והם מאירים‪ ,‬בלי סוללות ומצברים‪,‬‬ ‫יכלכלוך" (מלכים א ח‪ ,‬כז)‪ ,‬ה' יתברך בורא הרים וגיאיות‪,‬‬ ‫באור אדיר‪ .‬ואתה האדם עומד ורואה את האור – ובעצם‬ ‫ציפורים ועופות‪ ,‬חיות ובהמות‪ ,‬חיטה‪ ,‬שעורה‪ ,‬גפן‪ ,‬תאנה‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת בראשית תשפ''ז‬ ‫‪4‬‬ ‫רואה אלוקות מול עיניך!‬ ‫אומר הרב ולבה‪ :‬אילו היה האדם חוקר את חקירת האלוקות‬ ‫שבשמש ובירח‪ ,‬היה נבהל לראות את האור‪ .‬הוא היה קם‬ ‫בבוקר‪ ,‬מתחבא במערות ופוחד לראות את האור בעולם‪,‬‬ ‫שהוא אורו של ה' יתברך המאיר לארץ‪.‬‬ ‫בתורה הקדושה‪ ,‬ובפרט בבריאת העולם‪ ,‬טמונים יסודות‬ ‫האמונה‪ .‬אלו לא סתם סיפורים‪ .‬על כך נאמר בזוהר הקדוש‬ ‫(ח"ג דף קמט ע"ב)‪ :‬תיפח רוחם של החושבים כי התורה היא‬ ‫סיפורי מעשיות! כאמור‪ ,‬כל הבריאה כולה נבראה בששת ימי‬ ‫בראשית‪ .‬ובנוסף‪ ,‬כל דבר שנברא נעשה בשלמות‪.‬‬ ‫מוסדות אור החיים‬ ‫נאמר בפסוק (בראשית א‪ ,‬כה)‪" :‬ויעש אלוקים את חיית‬ ‫"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ"‪ ,‬הקב"ה‬ ‫הארץ"‪ .‬פירש רש"י‪" :‬תיקנם בצביונם‪ ,‬בתיקונן ובקומתן"‪.‬‬ ‫ברא את השמים ואת הארץ‪" ,‬והארץ הייתה תהו"‪ ,‬לא היה‬ ‫מתחילת בריאתם נבראו כל הברואים בצורה מושלמת‪,‬‬ ‫כלום‪ ,‬רק "חושך על פני תהום"‪" ...‬ויאמר אלוקים יהי אור‪...‬‬ ‫כנאמר בגמרא (חולין ס)‪" :‬כל מעשה בראשית ‪ -‬בקומתן‬ ‫ויקרא אלוקים לאור יום"‪...‬‬ ‫נבראו‪ ,‬בדעתן נבראו‪ ,‬בצביונם נבראו"‪ .‬באותו רגע שנבראו‬ ‫הוא נהג לומר‪ ,‬כי בתקופתנו ירדה לעולם רוח קרה וקפואה‪,‬‬ ‫כבר היו עשויים בשלמות‪ :‬השור נברא עם קרניו‪ ,‬האריות‬ ‫שבָאה לקרר ולכבות את זיק האמונה‪ ,‬וחייב כל אדם לחזק‬ ‫ָ‬ ‫נבראו כשהם גדולים וענקיים‪ ,‬כאילו כבר חיים שנים רבות‪,‬‬ ‫את עצמו באמונה כנגדה (שיחות ה"חפץ חיים" ח"ב עמוד ע‬ ‫וכן הלאה‪ .‬זוהי הסיבה שאומות העולם טעו וטענו שהעולם‬ ‫אות פד)‪ .‬כאשר לומדים פרשה זו‪ ,‬רואים כיצד ברא הקב"ה‬ ‫קדמון‪ ,‬שכן בגזע העץ מצאו טבעות המעידות‪ ,‬לכאורה‪ ,‬על‬ ‫את עולמו והכל נהיה בדברו‪ ,‬וכך מתחזקת האמונה כנגד כל‬ ‫מאות אלפי שנות גדילה‪ ,‬וההרים אף הם לשיטתם עומדים‬ ‫הכוחות המשחיתים המנסים לערער אותה‪.‬‬ ‫כבר שנות דור‪ .‬אך הנה חכמינו כתבו לדורות את מה שידעו‬ ‫"מדוע אתה בוכה?" �ְׁשָאל ֹֹו הסב הגדול‪.‬‬ ‫תמיד המאמינים בה'‪ ,‬שכך ברא ה' את העולם‪ ,‬באופן שהבריאה‬ ‫ׁ ָ‬ ‫מושלמת כבר‪ .‬ממילא אין כל מקום לטענת הכופרים‪.‬‬ ‫פעם בשבת בראשית הגיעו אל הגאון רבי אלעזר מנחם מן‬ ‫אכן‪ ,‬את כל הבריאה הזו ברא בורא עולם‪ .‬כדי שתישמר‬ ‫שך זצ"ל נכדיו וניניו‪ .‬אחד הנינים בכה ואמר‪" :‬סבא‪ ,‬סבא‪"...‬‬ ‫בלב האדם האמונה הזו שבורא עולם הוא הבורא‪ ,‬ואין עוד‬ ‫"מדוע אתה בוכה?" ְׁׁש ָָאלֹו הסב הגדול‪.‬‬ ‫אחר זולתו‪ ,‬והוא לבדו ברא‪ ,‬ולא היה איתו שום מסייע‪ ,‬עליו‬ ‫"לא נתנו לי לרקוד בשמחת תורה עם ספר התורה"‪...‬‬ ‫לחזק את הדברים בלבו בכל יום‪.‬‬ ‫נענה הרב שך ואמר לו‪" :‬אני אתן לך משהו גדול מאוד‬ ‫במשך שנים אחדות זכה הגאון רבי מרדכי פסח פודרבסקי‬ ‫שתרקוד איתו‪ .‬הנה לך ספר בראשית‪ ,‬ובו כתוב שהקב"ה‬ ‫זצ"ל לשמש את ה"חפץ חיים" זצ"ל‪ ,‬והתפעל מאמונתו‬ ‫ברא את כל העולם כולו! דע לך שזה היסוד של כל התורה‪,‬‬ ‫החושית‪ .‬ה"חפץ חיים" ראה את כל הנעשה בעולם במבט‬ ‫וכעת קח‪ ,‬תרקוד ותנשק את הספר‪ ,‬כמו את ספר התורה"‬ ‫של תורה‪ .‬זו הייתה צורת ההתבוננות שלו גם בטבע‪ ,‬שנגזר‬ ‫(ראה מחשבת מוסר ח"א עמוד קמ"ט)‪.‬‬ ‫מכוח התורה‪ .‬פשוט היה אצלו‪ ,‬שאם נשאל אדם‪ :‬מהיכן‬ ‫בספר בראשית‪ ,‬כתובים יסודות האמונה‪ ,‬ויש ללמוד אותו‬ ‫אתה יודע שמחר תזרח השמש‪ ,‬הוא יענה‪ :‬משום שהבורא‬ ‫היטב היטב‪ .‬כי האמונה היא כגן שושנים‪ .‬כדי שהשושנים‬ ‫הבטיחנו כי "יום ולילה לא ישבתו" (בראשית ח‪ ,‬כב)‪.‬‬ ‫תמשיכנה להתקיים ולתת את יבולן‪ ,‬תפרחנה ותשגשגנה ‪-‬‬ ‫מכוח הביטחון הזה הוא גם האמין בגאולה‪ ,‬שהרי הבטחנו‬ ‫צריך להשקותן‪ .‬יש לאדם אמונה‪ ,‬אבל כדי שהאמונה הזו‬ ‫עליה במפורש "ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ‪"...‬‬ ‫תישֵאר‪ ,‬תפרח ותשגשג‪ ,‬ותתקיים בתוכו ‪ -‬עליו 'להשקות'‬ ‫ֵ‬ ‫(במדבר יד)‪ .‬לכן הגם שאנו חיים כעת בלילה ובחשכת הגלות‬ ‫ולטפח אותה מידי יום ביומו‪.‬‬ ‫"תשת חושך ויהי לילה" (תהילים קד‪ ,‬כ)‪ ,‬ממילא עוד יאיר‬ ‫על כן נלמד ונשנן פסוקים של אמונה‪ ,‬ונקרא על גדולי‬ ‫כבוד ה'‪ ,‬ויכירו כולם בכוח מלכותו!‬ ‫ישראל שהתחזקו באמונה בה' יתברך‪ ,‬כדי להשקות את‬ ‫עם כל זאת ‪ -‬סיפר רבי מרדכי – בבקר של כל יום היה‬ ‫האמונה שנמצאת בלבנו‪ .‬כי לולי זאת עלולה האמונה בלבנו‬ ‫נוהג ה"חפץ חיים" ללמוד‪ ,‬לפני תפילת שחרית‪ ,‬את פרשת‬ ‫לכהות‪ ,‬חלילה‪.‬‬ ‫הבריאה‪ ,‬המחזקת את האדם באמונה! היה קורא בנעימה‬ ‫(מתוך הספר 'משכני)‬ ‫את פסוקי מעשה בראשית‪ ,‬מתחילת החומש ועד ויכולו‪:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת בראשית תשפ''ז‬ ‫כל אחד יכול לבקש בהם כל מה שחסר לו‪ .‬זה רוצה התעלות‬ ‫בתורה‪ ,‬זה רוצה ילדים‪ ,‬זה רוצה בריאות‪ .‬אך ישנו דבר אחד‬ ‫משותף לכולם‪ :‬כולם רוצים כסף‪...‬‬ ‫הגאון רבי שלום מאיר ולך זצ"ל ‪ -‬מדי שנה בשנה אנו מתחילים את התורה מבראשית‬ ‫כל עיר הייתה קונה אתרוג‪ .‬לפני הלל נעמדו כולם בטור‬ ‫מדי שנה בשנה אנו מתחילים את התורה מבראשית‪ ,‬ושוב‬ ‫ארוך‪ ,‬וכל אחד בתורו ברך ונענע‪ .‬מרוב משמוש הידיים‬ ‫חוזרים על כל מה שלמדנו בשנה שעברה‪ .‬חזרה זו – לשם‬ ‫היה האתרוג של העיירה משחיר‪ .‬בעניין זה יש תשובה של‬ ‫מה נועדה? הלא לכאורה את הכל אנו כבר יודעים!‬ ‫ה"חתם סופר"‪ ,‬שאומר שאתרוג שהשחיר מרוב נטילה זהו‬ ‫תשובה לכך נתן ה"חפץ חיים" זצ"ל בשיחה שמסר בישיבת‬ ‫הידורו‪ .‬רק עשירים מופלגים ביותר היו קונים אתרוג לעצמם‪.‬‬ ‫ראדין‪ ,‬כפי שסיפר אחד מתלמידי הישיבה באותם ימים לרבי‬ ‫הם נהגו להגיע עם ארבעת המינים שלהם לבית הכנסת‪,‬‬ ‫יעקב גלינסקי זצ"ל‪ ,‬וכך אמר‪ :‬באתי לישיבת ראדין בתחילת‬ ‫ובשעה שהרב אמר הלל ונענע את ארבעת המינים‪ ,‬עמדו‬ ‫חודש אלול‪ .‬באחד הימים הראשונים לבואי עלה ה"חפץ חיים"‬ ‫הם עם שלהם ונענעו ביחד איתו‪ .‬לא ניתן לדעת במה שמחו‬ ‫לבית המדרש‪ ,‬ונתן שיחה לבני הישיבה‪' .‬אנחנו בתחילת‬ ‫יותר – בארבעה מינים הפרטיים שלהם‪ ,‬או בכך שלכולם‬ ‫חודש אלול' – אמר – "אלול הוא הכנה לימים הנוראים‪,‬‬ ‫אין‪ ...‬מובן אפוא כי חלומו של כל בן תורה היה – שיהיו לו‬ ‫והימים הנוראים הם הכנה לשנה הבאה‪ .‬כל אחד יכול לבקש‬ ‫חמישים רובל כדי יוכל לקנות לעצמו ארבעה מינים‪.‬‬ ‫בהם כל מה שחסר לו‪ .‬זה רוצה התעלות בתורה‪ ,‬זה רוצה‬ ‫שאם נשים את כל המצוות בכף אחת‬ ‫ילדים‪ ,‬זה רוצה בריאות‪ .‬אך ישנו דבר אחד משותף לכולם‪:‬‬ ‫כולם רוצים כסף"‪" ...‬מבין אני בעלי משפחות שרוצים כסף"‬ ‫אמר ה"חפץ חיים"‪ :‬אין ספק שזהו חלום טוב‪ .‬כדאי לאדם‬ ‫– המשיך החפץ חיים – "הם צריכים לפרנס את המשפחה‪.‬‬ ‫שיהיו לו ארבעה מינים לעצמו‪ .‬אמנם לקיום המצווה די‬ ‫אך לשם מה בן תורה צריך כסף? פסגת החלומות של בן‬ ‫לו באתרוג של העיירה‪ ,‬אך כשיש לו ארבעה מינים שלו‬ ‫תורה היא לקנות לעצמו ארבעה מינים!"‬ ‫יכול הוא לעשות הידור מצווה ולנענע גם בהלל‪ .‬והנה‪,‬‬ ‫שהוא כעשרת אלפים שקל שלנו ואפילו יותר‬ ‫כדאי לאדם להוציא חמישים רובל עבור קצת יותר הידור‪,‬‬ ‫שהגמרא קוראת לו שיירי מצווה – ביום הראשון אלו שיירי‬ ‫כאן הוסיף רבי יעקב גלינסקי‪ :‬ברוסיה לא צמחו לולבים‬ ‫מצווה מדאורייתא ובשאר הימים שיירי מצווה מדרבנן‪ .‬אם‬ ‫ואתרוגים‪ .‬היה צורך לייבא אותם מארצות חמות כמו איטליה‪.‬‬ ‫כך שווים שיירי מצווה – כמה שווה מצווה בעצמה? כמה‬ ‫בשל קשיי הדרכים היו הרבה מהם נפסלים‪ ,‬ומחירם של‬ ‫רובלים שווה לשלם עליה?! ואם כך כל מצווה‪ ,‬על אחת‬ ‫הפריטים הבודדים שהגיעו האמיר‪ .‬מחירו של אתרוג מהודר‬ ‫כמה וכמה במצוות תלמוד תורה‪ ,‬שלא רק שהיא מדאורייתא‪,‬‬ ‫עשוי היה להגיע לחמישים רובל‪ ,‬שהוא כעשרת אלפים שקל‬ ‫אלא שהירושלמי אומר‪ ,‬שאם נשים את כל המצוות בכף‬ ‫שלנו ואפילו יותר‪ .‬כאשר נשרפה חצי מעיירת ראדין‪ ,‬ערך‬ ‫אחת ואותה בכף השנייה – היא תכריע את כולם! מצווה‬ ‫החפץ חיים מגבית עבור שיקומה‪ .‬הוא כתב מכתבים באופן‬ ‫ש"כל חפציך לא ישוו בה – אפילו חפצי שמים"‪ ,‬ללמד שכל‬ ‫אישי‪ ,‬והאנשים התעוררו ותרמו עד שנאספו מאתיים רובל‬ ‫המצוות אינן שוות לדיבור אחד מהתורה‪ .‬הגאון מווילנא כתב‬ ‫לשיקום חצי עיירה‪ .‬נוכל להבין‪ ,‬אפוא‪ ,‬שמחיר של חמישים‬ ‫שדיבור אחד מן התורה זו מילה אחת של תלמוד תורה‪.‬‬ ‫רובל לאתרוג הוא הון תועפות ממש‪ .‬מה עשו‪ ,‬אם כך?‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת בראשית תשפ''ז‬ ‫‪6‬‬ ‫המשיך ה"חפץ חיים" ואמר‪" :‬לקחתי שעון ומדדתי וספרתי‪,‬‬ ‫ומצאתי כי בדקה אפשר לומר מאתיים מילים‪ ,‬שכל אחת‬ ‫מהן היא מצוות עשה מן התורה‪ ,‬ששווה כנגד כל המצוות‬ ‫שבתורה!"‪ .‬כמה רובלים מרוויחים בדקה אחת של לימוד‬ ‫תורה!‪ ...‬והנה באים בחורים ומאחרים לסדר בחמש דקות‪.‬‬ ‫הם חושבים‪ :‬מה זה כבר חמש דקות? ואני שואל אתכם‬ ‫– אם בשביל אתרוג מוכנים להוציא חמישים רובל‪ ,‬כיצד‬ ‫מוכנים הם להפסיד חמש דקות של תורה ששווים אלפי‬ ‫רובלים?!"‪ ...‬בזאת סיים ה"חפץ חיים" את דבריו‪.‬‬ ‫מתי התגרשנו? אני כבר נשוי עם התורה‬ ‫עשרות שנים‪...‬‬ ‫לסדר בחמש דקות‪ ,‬כי עדיין לא הבנת מהי תורה‪ .‬כך גם‬ ‫לאחר השיחה הבחנתי בבחור מבוגר שלמד כבר שש שנים‬ ‫לפני חמש‪ ,‬ארבע ושלוש שנים‪ .‬אבל אולי כעת כשתישמע‬ ‫בישיבה ניגש אל ה"חפץ חיים" – המשיך הבחור לספר לרבי‬ ‫את השיחה‪ ,‬פתאום תבין‪ ,‬הרי אתה כעת אדם חדש‪ ,‬ממילא‬ ‫יעקב גלינסקי – כנראה שהרגיש איתו 'היימיש'‪ .‬הוא ניגש‬ ‫אני אומר גם לך את השיחה הזאת"‪...‬‬ ‫ואמר לו‪" :‬רבי‪ ,‬את השיחה הזו שמעתי מהרב כשנכנסתי‬ ‫עד כאן היו דבריו‪ .‬הדברים נכונים ונפלאים גם עבורנו‪ .‬בכל‬ ‫לישיבה לפני שש שנים‪ ,‬גם לפני חמש שנים שמעתי אותה‬ ‫פעם שפותחים חומש "בראשית"‪ ,‬ניתן למצוא נקודה שמעולם‬ ‫שיחה‪ ,‬וגם לפני ארבע שנים‪ ,‬ושלוש‪ ,‬ושנתיים‪ ,‬שנה‪ ...‬מדוע‬ ‫לא עמדנו עליה‪ .‬אדם עומד ותוהה‪ :‬איך יתכן שעד היום לא‬ ‫אומר הרב את אותה שיחה לכל הישיבה? הרי כולם כבר‬ ‫ראיתי את הקושיה הזו שהיא כל כך זועקת? אין זאת אלא‬ ‫שמעו אותה‪ .‬שהרב יאסוף את תלמידי השיעור הראשון‪,‬‬ ‫שהוא נעשה אדם אחר‪ ,‬ועיניו נפקחו מחדש‪ .‬בכל פעם בה‬ ‫ויאמר להם את הדברים הללו"‪ .‬התקשיתי להבין איך הוא‬ ‫אנו מתחילים את התורה מחדש‪ ,‬אנו עושים סיבוב עמוק‬ ‫מעז לומר כך‪ ,‬אבל זה מה שאמר‪ .‬ענה לו ה"חפץ חיים"‪:‬‬ ‫יותר‪ ,‬שיש בו יותר הבנה‪ .‬משנה לשנה מקבלים אופק חדש‪,‬‬ ‫"וכי סבור אתה שאמרתי את השיחה לשיעור הראשון? –‬ ‫ביאור חדש‪ ,‬הבנה מחודשת‪ .‬מה קרה? איך הגענו לכך?‬ ‫אמרתי אותה לך! לפני שש שנים שמעת‪ ,‬לפני חמש שנים‬ ‫ההסבר פשוט – הרי עברנו משנה שעברה עד היום מסלול‬ ‫שמעת שוב‪ ,‬וכן לפני ארבע שנים‪ ,‬ושלוש שנים‪ .‬נו‪ ,‬וכי‬ ‫של לימוד תורה‪ .‬התעלינו‪ .‬ממילא‪ ,‬ההבנה בתורה היא אחרת‪.‬‬ ‫אינך מאחר לסדר בחמש דקות?"‪ .‬אמר אותו בחור‪" :‬נכון‪,‬‬ ‫(מתוך 'נאה דורש' בראשית בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫ואם שמעתי לפני שש וחמש‪ ,‬ארבע ושלוש‪ ,‬מדוע כעת‬ ‫זה ישפיע?"‪ .‬השיבו החפץ חיים‪":‬לפני שנתיים בשמחת‬ ‫תורה קיבלתי חתן תורה‪ .‬שמחתי‪ .‬איזו זכות זו להתחתן‬ ‫עם התורה! לפני שנה שוב קיבלתי חתן תורה‪ .‬לא הבנתי‬ ‫מה קרה? מתי התגרשנו? אני כבר נשוי עם התורה עשרות‬ ‫שנים‪ ...‬והתשובה‪ ,‬שזה לא שהתגרשנו מהתורה באמצע‪,‬‬ ‫אלא שהחתן תורה מלפני שנתיים הוא לא אותו חתן מלפני‬ ‫שנה‪ .‬בינתיים התעליתי ונעשיתי אדם אחר‪ .‬אדם בונה את‬ ‫עצמו על ידי לימוד תורה! ה'חפץ חיים' מלפני שנתיים הוא‬ ‫לא אותו 'חפץ חיים' מלפני שנה‪ ,‬ולא כמו ה'חפץ חיים' של‬ ‫השנה! אני חתן תורה אחר בכל שנה‪ .‬חתן תורה חדש‪ .‬התורה‬ ‫לא השתנתה‪ ,‬אבל אני השתניתי‪ ,‬וכבר מבין אותה אחרת‪.‬‬ ‫לפני שש שנים שמעת את השיחה הזאת ובכל זאת איחרת‬ ‫‪7‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת בראשית תשפ''ז‬ ‫הרי התפוז הזה הוא בריאה של הקב"ה!‬ ‫האין כדאי עבורי להתכופף ולו רק כדי לזכות ולהחזיק בידי‬ ‫מעשה ידיו של הקב"ה בכבודו ובעצמו"!‬ ‫הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א על גדולי ישראל והאמונה בהקב"ה‬ ‫ֹלִקים (א)‬ ‫אִׁשית ָּּב ָָרא ֱֱא ִ‬ ‫ְּּב ֵֵר ׁ‬ ‫הרתיחה עוברת מאליה!‪ ...‬העבודה וההשקעה היא כאשר‬ ‫רוצים לחמם את המים‪ ,‬אך בשביל לקררם מספיק שהייה‬ ‫שני גאונים וצדיקים פיארו בזמנו את בני‪-‬ברק‪ .‬שניהם גדולי‬ ‫וחוסר מעש‪"...‬‬ ‫תורה מופלגים‪ ,‬אנשי מעלה ודמויות מופת‪ ,‬שעל אף הפרש‬ ‫מכאן הסיק רבי זאב יסוד עצום‪:‬‬ ‫הגילאים הניכר ביניהם למדו יחדיו 'חברותא'‪ ,‬והתרועעו‬ ‫"האדם דומה במובן הזה לשתיה‪ .‬כדי לחמם אותו בענייני‬ ‫כידידים ותיקים‪ .‬הלוא הם‪ :‬הגה"צ רבי זאב איידלמן זצ"ל‪,‬‬ ‫עבודת ה' ואהבת ה' ולעורר אותו בענייני האמונה‪ ,‬הוא‬ ‫מילידי העיר בריסק‪ ,‬שהשפיע מאורו ומאישותו רבות‪ ,‬ומגיד‬ ‫נדרש לעבוד על כך עבודה תמידית ורצופה‪ .‬באם הוא לא‬ ‫המישרים הנודע הגה"צ רבי ראובן קרלינשטיין זצ"ל‪.‬‬ ‫יעבוד כל העת בלי היסח הדעת‪ ,‬לחדש את רגשות הקודש‬ ‫שניהם היו עורכי מחשבות באמונה זכה‪ ,‬במוסר וביראת ה'‪,‬‬ ‫של האמונה‪ ,‬של היראת שמים‪ ,‬גם אם לא יעשה דבר הם‬ ‫וזיכו את הרבים בדרשות חוצבות להבות אש‪ ,‬ובהרבצת תורה‬ ‫יחלפו מאליהם‪...‬‬ ‫בטהרת הלב‪ .‬מטבע הדברים הלימוד המשותף שלהם הפיק‬ ‫נקודה זו לימדונו חכמי ישראל‪ ,‬כי העבודה שלנו היא לחדד‬ ‫הרבה פנינים ויסודות יקרים‪ ,‬כדרכם של הצדיקים הלמדים‬ ‫לשנן ולהחדיר שוב ושוב את היסודות הפשוטים לנו‪ ,‬את‬ ‫מוסר השכל מכל דבר שמזדמן להם‪.‬‬ ‫האמונה הבסיסית‪ .‬רק בדרך זו נצליח להשריש בליבנו את‬ ‫את אחת הדוגמאות המובהקות לכך‪ ,‬שח רבי ראובן קרלינשטיין‬ ‫האמונה ונזכה לחיות לאורה‪.‬‬ ‫על ידידו ורעו רבי זאב אידלמן‪:‬‬ ‫סיפר המשגיח הגה"צ רבי דן סגל שליט"א‬ ‫משהתקרר מעט התה נטל רבי זאב את הכוס בידו‬ ‫יש להביא עובדה נפלאה שסיפר המשגיח הגה"צ רבי דן‬ ‫באחד הפעמים בזמן לימודם המשותף הגישו לפני רבי זאב‬ ‫סגל שליט"א‪ ,‬לה היה עד בבחרותו‪ .‬כדי לקבל מושגים מה‬ ‫כוס תה‪ ,‬התה היה כה רותח עד כדי כך שלא היה מסוגל‬ ‫היא עבודה תמידית בהחדרת יסודות האמונה מהליכות חייו‬ ‫ללגום ממנו‪ .‬כעבור דקות ספורות‪ ,‬משהתקרר מעט התה‬ ‫של קדוש ישראל מרן ה'סטייפלער' זצ"ל‪:‬‬ ‫נטל רבי זאב את הכוס בידו‪ ,‬בירך בכוונה והחל לשתות‪.‬‬ ‫בזמן שלמדתי בישיבת פוניבז' בבני‪-‬ברק‪ ,‬שבתי באחד הלילות‬ ‫לפתע‪ ,‬נעצר רבי זאב‪ ,‬ולפי ההתרגשות שנשמעה בקולו‬ ‫עם מספר בחורים לישיבה‪ .‬בדרכנו עברנו סמוך לביתו של‬ ‫והחיוך הרחב שננסך על פניו‪ ,‬ניתן היה להבחין בקלות כי‬ ‫מרן ה'סטייפלער' זצ"ל‪ .‬היה זה כאשר התגורר עדיין בדירתו‬ ‫רעיון מוצלח הבזיק כעת במוחו‪ .‬פנה רבי זאב לרעו וידידו‬ ‫הישנה‪ ,‬בה היתה ממוקמת בקדמת הבית חורשה קטנה‪,‬‬ ‫רבי ראובן‪ ,‬ואמר לו‪:‬‬ ‫וממנה בקע קול מוכר של ניגון ערב ומעורר‪.‬‬ ‫"כיצד תסבירו זאת?! שרק לפני דקות אחדות התה היה כה‬ ‫כשהתקרבנו הבחנו בבירור שהקול שנשמע ברקע הוא קולו‬ ‫רותח עד שלא הייתי מסוגל להכניסו לפי‪ ,‬ואילו כעת מבלי‬ ‫של ה'סטייפלער' הקדוש‪ .‬לתומנו חשבנו שהוא הוגה באחת‬ ‫שעשיתי דבר הוא כבר התקרר"?‬ ‫הסוגיות העמוקות שבש"ס‪ .‬אך לא! לעינינו נגלה מחזה‬ ‫רבי ראובן הבין שיש לו תשובה על כך‪ ,‬והטה את אוזנו‬ ‫מדהים ומפעים במיוחד‪.‬‬ ‫לשמוע דברי חכמה מקוריים מפי רבי זאב‪ .‬ואכן כך הסביר‬ ‫ה'סטייפלער' ישב על כסאו‪ ,‬עיניו עצומות וקולו הרוטט‬ ‫רבי זאב בתבונה‪:‬‬ ‫נשמע איך שהוא שר את י"ג עיקרי האמונה בניגון מיוחד‪:‬‬ ‫"אהא! כך זה טבע הדברים‪ ,‬כדי לקרר לא צריך לעשות‬ ‫"אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו הוא יחיד‬ ‫כלום! כדי שהשתיה תתקרר יש רק לחכות ולשהות וכל‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת בראשית תשפ''ז‬ ‫‪8‬‬ ‫ואין יחידות כמוהו‪ "...‬כך אמר קטע אחרי קטע‪ ,‬ברגש מיוחד‬ ‫שובה לב‪ ,‬שעורר אותנו מאוד לאהבת ה' ויראתו‪.‬‬ ‫השתוממנו למראה עינינו; ראש קהילות יעקב שעיני הכל‬ ‫נשואות אליו‪ .‬מי שזכה להרביץ תורה לאלפים ולרבבות‬ ‫בספריו המופלאים‪ .‬איש אלוקים ששכינה מדברת מתוך‬ ‫גרונו‪ .‬במה הוא עוסק? בשירת 'אני מאמין' ברצינות תהומית‪,‬‬ ‫בטהרת לב‪ .‬אשרי עין ראתה זאת!‪...‬‬ ‫כעין זאת‪ ,‬סיפר רבי דן סגל‪ ,‬ששמע מד"ר גרינוולד מארצות‪-‬‬ ‫הברית‪:‬‬ ‫בהזדמנות מסויימת זכה ד"ר גרינוולד להיכנס אל חדרו של‬ ‫מרן הסטייפלער זצ"ל‪ .‬כאשר נכנס ישב ה'סטייפלער' עם‬ ‫פנים לכיוון הקיר‪ ,‬וגבו היה מופנה לכיוון הדלת‪ ,‬כך שלא‬ ‫הדברים! הם חיו בהתבוננות מתמדת; כל פעולה‪ ,‬כל תנועה‪,‬‬ ‫הרגיש כלל בנכנסים אל החדר‪( .‬כידוע בשנים האחרונות‬ ‫כל פסיעה‪ ,‬כל דיבור‪ ,‬הם חשו כיצד זה אינו מכוחם אלא‬ ‫נחלשה שמיעתו כמעט לחלוטין)‪.‬‬ ‫מפעולת הבורא‪ .‬וכשהתעוררו בהרגשה כזו או אחרת‪ ,‬או‬ ‫הוא ישב מרוכז‪ ,‬ואמר בקול רם קטע אחר קטע‪ ,‬את כל‬ ‫כשקיבלו הכרה חזקה ובהירה יותר בנפלאות הבריאה הם‬ ‫י"ג עיקרי האמונה‪ ,‬והסבירם וביארם באידיש אחד לאחד‪:‬‬ ‫העלו זאת על הכתב למשמרת‪ ,‬רק לאחר כך הם החליטו‬ ‫ייְּבט ִִמיְטְ 'ן ַגַ ַַאְנְְצְ ן ַַה ַַאְרְ ץ‪[ ...‬אני מאמין עם כל‬ ‫אֶטע ִִאיך ְגְֶלֶ ְ‬ ‫"ַט ֶ‬ ‫ַ‬ ‫להעניק זאת כמתנה לרבים‪.‬‬ ‫הלב‪ ]...‬שהבורא יתברך שמו אינו גוף‪"...‬‬ ‫הם חיו את האמונה! הם ראו במוחש את יד ה' בכל דבר‬ ‫"כששמעתי זאת"‪ ,‬סיפר ד"ר גרינוולד‪" :‬פשוט התמוגגתי‪,‬‬ ‫ויצאו מכליהם‪ .‬סוג החיים הללו העניקו לנו את את ה'אמונה‬ ‫מהמתיקות המיוחדת‪ ,‬מהתרוממות הרוח ומהבהירות שנאמרו‬ ‫ובטחון' ואת ה'חיי עולם'‪.‬‬ ‫הדברים"‪.‬‬ ‫כידוע הקפיד מרן ה'חזון‪-‬איש' לצאת ולטייל בקביעות‬ ‫זו היא התגלמותה של עבודת האמונה במיטבה!‬ ‫לצורך בריאותו כעצת הרופאים‪ .‬כששאלוהו פעם תלמידיו‬ ‫שמעתי מאדם גדול שאמר בזה‬ ‫מדוע הוא מטייל רק בלילה? הוא השיב‪" :‬משום שבלילה‬ ‫יש חושך ואינני רואה את הבריאה‪ .‬ביום אני כה מתפעל‬ ‫הבריאה כולה למעשה מעידה ומספרת על מציאות הבורא‪.‬‬ ‫מהבריאה שקשה לי לא להתעכב בהליכה‪ ,‬ומוכרח אני‬ ‫בעלי אמונה אשר הציבו לעצמם את האמונה כמשאת חיים‬ ‫ללכת רק בלילה‪."...‬‬ ‫וכיעד ותכלית עיקרי בעבודת ה' שלהם‪ ,‬אכן השכילו לראות‬ ‫מרן הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל‪ ,‬בעל ה'שבט הלוי'‪,‬‬ ‫אמונה בחוש בכל פרט בבריאה‪.‬‬ ‫סיפר שפעם כשביקר בבית מרן ה'חזון‪-‬איש' זצ"ל היה זה‬ ‫אם נתבונן נראה כי גם מרן ה'חזון איש' זצ"ל וגם מרן‬ ‫בתחילת הלילה‪ ,‬וה'חזון‪-‬איש' ישב בחצר שקוע בהבטה על‬ ‫הסטייפלער זצ"ל הקדישו חיבורים נפלאים העוסקים בחכמת‬ ‫כוכבי הלילה‪ .‬הוא היה נתון בהתפעלות ודבקות מיוחדת‬ ‫הבריאה הטמונה ביצירת האדם‪ .‬ויש לדעת מדוע שני ענקי‬ ‫מתפארת הבריאה ועיניו זלגו דמעות‪ ,‬עד שלא הרגיש כלל‬ ‫הרוח אלו שעסקו כל ימיהם בעומקן של תורה והלכה מצאו‬ ‫שהוא עומד אצלו‪.‬‬ ‫זמן ונכונות לכתוב חיבורים על עניינים כאלו?‬ ‫שמעתי מידידי הגאון רבי אשר וייספיש שליט"א‬ ‫אלא‪ ,‬שמעתי מאדם גדול שאמר בזה הרגשה נפלאה‪ .‬סביר‬ ‫להניח שה'חזון‪-‬איש' וה'סטייפלער' לא התיישבו במיוחד‬ ‫שמעתי מידידי הגאון רבי אשר וייספיש שליט"א‪ ,‬מרבני‬ ‫להעלות על הכתב עניינים אלו‪ ,‬במטרה לחלקם ביעקב‬ ‫אחוזת ברכפלד במודיעין‪-‬עילית‪ ,‬שבבחרותו כשלמד כתלמיד‬ ‫ולהפיצם בישראל‪ .‬אלא חיבורים אלו מסמלים את הלך‬ ‫מן המנין בישיבת חברון‪ ,‬נזדמן לו ולמספר בחורים נוספים‬ ‫מחשבותם ליבם התמידיים ואת התחושה עימה הם חיו‬ ‫מהישיבה לשבות בבני‪-‬ברק‪ ,‬לרגל שמחת ה'אויפרוף' של‬ ‫את חייהם‪.‬‬ ‫ידיד טוב מהישיבה‪ .‬במוצאי שבת החליטו לעלות לביתו‬ ‫הם לא כתבו זאת מתחילה לרבים‪ ,‬אלא פשוט הם חיו את‬ ‫המשך בעמוד הבא >>>‬ ‫‪9‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת בראשית תשפ''ז‬ ‫נפלאה‪ ,‬הכל מסודר‬ ‫של מרן הרב שך‪ ,‬לזכות לקבל את ברכתו ולהתחזק ממנו‬ ‫לפרטי פרטים בכזו‬ ‫בלקחי חכמה ויראה‪.‬‬ ‫חכמה נפלאה‪ ,‬אם רק‬ ‫"כשנקשנו על דלת ביתו"‪ ,‬מספר רבי אשר‪" ,‬להפתעתנו‬ ‫פותחים את העינים‬ ‫ניגש הרב שך בכבודו ובעצמו לפתוח לנו‪ ,‬וקיבלנו בסבר‬ ‫ומתבוננים רואים‬ ‫פנים יפות ביותר‪ .‬משהבענו את רצוננו לשמוע ממנו דברי‬ ‫שיש בורא עולם‪,‬‬ ‫חיזוק‪ .‬הוא החל להרצות בפנינו בהתלהבות רבה במשך שעה‬ ‫שיש אדון לארץ‪.‬‬ ‫ארוכה דברים נפלאים אודות האמונה הפשוטה‪.‬‬ ‫ולמרות כן בהנהגת‬ ‫הוא לקח לדוגמא את התפוז‪ ,‬והראה לנו איך הוא מסודר‬ ‫ההפקרות שלך הינך‬ ‫להפליא עם פלחיו‪ .‬כל פלח ופלח מלא בגרגירים קטנים‪,‬‬ ‫מכריז שהעולם נעשה‬ ‫מלאים בנוזל מתוק‪ .‬הגרעינים שנמצאים בתוך הפלחים‬ ‫לבד‪ .‬היש לך שיגעון גדול מזה?!"‬ ‫גלומים בהם כח עצום‪ ,‬כל גרעין בודד יכול לצאת ממנו אילן‬ ‫האיש נעצר‪ ,‬נאלם דום‪ ,‬הוא שמע משהו‪...‬‬ ‫גדול‪ ,‬שמניב בכל שנה מאות מאות של פירות הדר מתוקים‬ ‫לאדם חסרה רק ההתבוננות‪ ,‬כל אחד לפי רמתו ודרגתו‬ ‫ונאים בצורתם המרהיבה‪ ,‬בצבעם וטעמם"‪.‬‬ ‫הרוחנית‪ .‬אם רק פותחים את העינים‪ ,‬אם רק עוצרים‬ ‫"איך?‪ ...‬מי?‪ ...‬האם לא רואים בחוש את הקדוש ברוך‪-‬הוא"?‬ ‫לרגע את שטף החיים ומביטים נכוחה – הרי מיד יכולים‬ ‫אני המשוגע? אתה הוא משוגע!‬ ‫לראות אמונה!‬ ‫הרי תפוז זה בריאה של הקדוש ברוך‪-‬הוא!‬ ‫המשגיח הגה"צ רבי דן סגל שליט"א סיפר סיפור נפלא‬ ‫ששמע מהגאון רבי אלחנן משה קונשטט זצ"ל‪ ,‬מראשי‬ ‫הגה"צ רבי זונדל קרויזר זצ"ל‪ ,‬בעל 'אור החמה' ומגדולי‬ ‫ישיבת 'קול תורה'‪:‬‬ ‫צדיקי ירושלים‪ ,‬היה נוהג לסור מידי יום לבית תלמידו יבדל‬ ‫רבי אלחנן נכנס פעם לחנות מסויימת‪ ,‬בשעה שבעל החנות‬ ‫לחיים הגאון רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א‪ ,‬ללימוד חברותא‬ ‫עזב לרגע את החנות‪ .‬באותו זמן נכנס לחנות יהודי חילוני‬ ‫במסכתות הש"ס ולימודים שונים‪.‬‬ ‫שחזותו הוכיחה עליו שהוא רחוק משמירת התורה והמצוות‪.‬‬ ‫ביום מן הימים כשהגישו לפניו מגש עמוס בפירות כדי שישבע‬ ‫הלה שאל את רבי אלחנן "האתה הוא בעל החנות?"‪ ,‬השיב‬ ‫צדיק נפשו‪ ,‬התגלגל תפוז אחד מן המגש על הרצפה והתמקם‬ ‫לו רבי אלחנן‪" :‬לא! לחנות הזאת אין בעלים!"‪.‬‬ ‫באחת מפינות הבית‪ .‬עוד לפני שהספיקו בני הבית לעשות‬ ‫התפלא האיש‪" :‬מה הפירוש? איך יתכן שאין כאן בעלים?‬ ‫משהו‪ ,‬רבי זונדל בזריזותו הנודעת כבר הספיק להתכופף‬ ‫מי סידר כאן על המדפים את כל המוצרים? מי קבע מחיר‬ ‫ולהרימו‪ .‬הוא היה אז למעלה מגיל שמונים‪ ,‬ולמותר הוא‬ ‫לכל פרט ופרט העומד כאן למכירה? מי פותח את החנות‬ ‫לציין שטרחה זו עלתה לו בקושי רב‪.‬‬ ‫בבוקר ומי סוגר אותו בערב? האם אינך רואה שיש כאן יד‬ ‫שאל רבי גמליאל את רבי זונדל מדוע ַַה ֶֶרֶּבּ ה כה טרח‪ ,‬הרי‬ ‫מטפלת?‪"...‬‬ ‫סוף כל סוף יש על התפוז קליפה עבה המגינה על הפרי‬ ‫רבי אלחנן המשיך בקו שלו‪" :‬אני אסביר לך‪ ,‬הנה כאן‬ ‫שלא יתקלקל?‬ ‫בסמוך בנמל חיפה היתה התפוצצות עזה בתוך הים‪ ,‬מיליוני‬ ‫השיב רבי זונדל בתמיהה‪" :‬הרי תפוז זה בריאה של הקדוש‬ ‫חלקיקים החלו לעוף באויר מעוצמת ההדף של הפיצוץ‪ ,‬עד‬ ‫ברוך‪-‬הוא! האין כדאי עבורי להתכופף ולו רק כדי לזכות‬ ‫שנחתו כאן בסדר מופתי בצורת חנות‪ ,‬והנה היא לפניך‪"...‬‬ ‫ולהחזיק בידי מעשה ידיו של הקדוש ברוך‪-‬הוא בכבודו‬ ‫האיש הסתכל על רבי אלחנן כמי שהשתבשה עליו דעתו‪:‬‬ ‫ובעצמו"!‬ ‫"רוץ לרופא‪ ,‬הינך פשוט אדם לא שפוי‪ "...‬קבע האיש בפניו‪.‬‬ ‫פלאי פלאים!‬ ‫בדיוק לרגע זה חיכה רבי אלחנן‪ .‬הוא פתח את פיו והחל‬ ‫זה הוא תמצית חומש בראשית; ספר זה אמור ללמד אותנו‬ ‫בתוכחה גלויה ונוקבת‪:‬‬ ‫מעט להתבונן‪ ,‬קצת לחוש‪ .‬לראות את האמונה בבהירות‪,‬‬ ‫"אני המשוגע? אתה הוא משוגע! אתה שהכרזת מרד באלוקי‬ ‫בלי סטיות‪ ,‬בלי ערפל‪ .‬פשוט להרגיש את בורא עולם בכל‬ ‫ישראל‪ ,‬ופרקת עול תורה ומצוות מעליך ‪ -‬אתה הוא זה‬ ‫(מתוך הספר 'אוצרותיהם אמלא')‬ ‫צעד ושעל בחיינו!‬ ‫שנשתבשה דעתו! הרי אתה רואה כאן לפניך בריאה כה‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת בראשית תשפ''ז‬ ‫‪10‬‬ ‫האדמו"ר ה"שר שלום" מבעלזא זצ"ל הוסיף ואמר‪ ,‬שאדם‬ ‫שילמד בכל שבוע חומש עם פירוש רש"י‪ ,‬יזכה לאחר מאה‬ ‫ועשרים שנותיו להיות במחיצת רש"י בהיכל קדשו!‬ ‫הגה"צ רבי אהרן טויסיג שליט"א על אבן היסוד לכל לומדי התורה‬ ‫שימש כראש ישיבה בעיירה‬ ‫פתחנו בלימוד חמשה חומשי תורה‪ ,‬חובה נעימה לנו לציין‬ ‫חוסט‪ .‬הוא היה אדם גדול‬ ‫כי המפרש הראשון על חמשה חומשי תורה הוא רש"י‬ ‫וקדוש מאוד וזכה לחבר את‬ ‫הקדוש‪ ,‬אשר פירושו הפך לאבן יסוד לכל לומדי התורה‬ ‫הספר "ערוגת הבושם" על‬ ‫בכל תפוצות ישראל‪.‬‬ ‫התורה ועל המועדים‪.‬‬ ‫מעלתו של פירוש רש"י על התורה כה גדולה‪ ,‬עד שהחיד"א‬ ‫באחד הימים הזדמן האדמו"ר‬ ‫זצ"ל כתב בספרו "פני דוד" בפרשת וישב‪ ,‬שלאחר שרש"י‬ ‫רבי מרדכי מנדבורנא זצ"ל‬ ‫סיים להעלות על הכתב את יצירתו הגדולה על התורה‪ ,‬אמר‬ ‫לעיירה חוסט ופגש את בעל ה"ערוגת הבושם"‪ ,‬אשר חילה‬ ‫הקב"ה למשה רבינו‪" :‬אתה זכית לקבל את התורה מסיני‬ ‫את פניו‪ ,‬ובקשהו שיבוא לבקר בישיבתו‪ .‬אכן‪ ,‬רבי מרדכי‬ ‫ולהורידה משמים לעם ישראל‪ .‬ואילו רש"י זכה להיות המפרש‬ ‫זצ"ל נענה לבקשה‪ ,‬סירי בישיבה והתבונן בתלמידים‪ .‬כאשר‬ ‫הראשון על התורה‪ .‬לך ואמור לו ישר כוח!"‪.‬‬ ‫יצא רבי מרדכי מהיכל הישיבה‪ ,‬שאלו בעל ה"ערוגת הבושם"‪:‬‬ ‫בתו של רש"י זכתה להביא לעולם מספר בנים גדולי עולם‬ ‫"רבי‪ ,‬כיצד התרשמת מתלמידי הישיבה?"‪.‬‬ ‫הידועים בשם "בעלי התוספות"‪ .‬אחד מהם הוא רבי שמואל‬ ‫"הישיבה בכללה טובה ונפלאה!"‪ ,‬השיב רבי מרדכי'לה‪" ,‬אבל‬ ‫בן מאיר זצ"ל המכונה הרשב"ם‪ .‬הוא היה אחד מגדולי‬ ‫לצערי הרב‪ ,‬על פניהם של חלק מהתלמידים אין רואים‬ ‫הפרשנים‪ ,‬וזכה לחבר פירוש על התורה ופירוש על הש"ס‪.‬‬ ‫יראת שמים!"‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬הוא התבטא בפה קודשו ואמר‪ ,‬כי יתכן שגם הוא‬ ‫בעל ה"ערוגת הבושם" נרעש ונפחד לשמע הדברים‪ .‬היטב‬ ‫היה מסוגל לכתב פירוש דומה לפירוש רש"י על הש"ס‪ ,‬אך‬ ‫ידע כי כל ימיו הוא עמל לנטוע בלב תלמידיו מוסר ויראת‬ ‫ליצירה הקדושה שסבו כתב על התורה אין אח ורע בכל‬ ‫ה'‪ ,‬כיצד יתכן אפוא שמי מתלמידיו אינו בעל יראת שמים?!‬ ‫מפרשי התורה‪.‬‬ ‫"האם מצא הרבי איזה פגם או דבר לא הגון באחד מתלמידי?"‪,‬‬ ‫כל מילה מפירוש רש"י מכילה אוצרות רוח מפירושי הש"ס‬ ‫שאל בעל ה"ערוגת הבושם" ברעדה‪" .‬חס ושלום!" נענה רבי‬ ‫וממדרשי חז"ל‪ .‬מכל אות ואות בפירושו עולה מסר של‬ ‫מרדכי'לה‪" ,‬אבל עם זאת רואים כי לחלק מהתלמידים חסרה‬ ‫יראת שמים‪ .‬על כן הובא בספרים הקדושים‪ ,‬שאדם לא‬ ‫יראת שמים‪ .‬אין זאת אלא משום שככל הנראה הם אינם‬ ‫יעז למחוק אות אחת מדברי רש"י או להוסיף חלילה על‬ ‫לומדים חומש עם פירוש רש"י מדי שבוע!"‪ .‬בעל ה"ערוגת‬ ‫דבריו‪ .‬וכן אין לטעון כי בפסוק פלוני רש"י לא כתב את מה‬ ‫הבושם" נפעם ונדהם ומיהר לחקור מי הם התלמידים‬ ‫שהיה עליו לכתוב‪ .‬טעם הדבר‪ ,‬מפני שעל כל מילה ועל כל‬ ‫עליהם כיוון רבי מרדכי בדבריו‪ .‬למרבה הפלא התגלה כי‬ ‫אות מדברי רש"י יש להתייגע ימים ולילות כדי להבין את‬ ‫אכן תלמידים אלו לא הקפידו על לימוד חומש עם פירוש‬ ‫עומק דברי קודשו‪.‬‬ ‫רש"י מדי שבוע‪ .‬בעל ה"ערוגות הבושם" נסער ומרגש לנוכח‬ ‫צדיקי הדורות הפליגו מאוד בשבחו של פירוש רש"י על‬ ‫הדברים ומאז נהג לבקש מתלמידיו‪ ,‬שלא יעבר עליהם שבוע‬ ‫התורה‪ ,‬ואמרו‪ ,‬כי על כל אדם להשתדל ללמדו מדי שבוע‪.‬‬ ‫בו לא ילמדו חומש עם פירוש רש"י‪.‬‬ ‫האדמו"ר ה"שר שלום" מבעלזא זצ"ל הוסיף ואמר‪ ,‬שאדם‬ ‫מכל זאת עלינו ללמוד כמה יקרה וחביבה כל מילה ואות‬ ‫שילמד בכל שבוע חומש עם פירוש רש"י‪ ,‬יזכה לאחר מאה‬ ‫בפירוש רש"י‪ ,‬אשר כל דבריו הינם קודש קודשים‪.‬‬ ‫ועשרים שנותיו להיות במחיצת רש"י בהיכל קודשו!‬ ‫(מתוך 'נאה דורש' בראשית בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫רבי משה גרינוולד זצ"ל‪ ,‬אשר היה אחד מגדולי גאוני הונגריה‪,‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת בראשית תשפ''ז‬ ‫פעם הוצרך אחד מילדי להתאשפז בבית החולים 'איכילוב'‪.‬‬ ‫בחדר שבו היינו‪ ,‬אושפזה בתו של צייר מפורסם מתל אביב‪,‬‬ ‫וכל ציור נמכר בסכום עתק‪ .‬הוא ראה אותי יושב עם ספרים‪...‬‬ ‫הגאון רבי גואל אלקריף שליט"א לדלות אוצרות חכמה מתורתינו הקדושה‬ ‫ֹלִקים (א)‬ ‫אִׁשית ָּּב ָָרא ֱֱא ִ‬ ‫ְּּב ֵֵר ׁ‬ ‫אמרתי לו‪" :‬זהו בדיוק ההבדל ביני לבינך!"‬ ‫"מה כוונתך?" שאל מופתע‪.‬‬ ‫מדי שנה כאשר מתחילים לקרוא את פרשיות התורה‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬כבר קולטים את הזיוף‬ ‫מחדש‪ ,‬אנו חשים עד כמה התורה גדולה‪ ,‬ושלכל אדם‪ ,‬בין‬ ‫אם הוא בעל בית פשוט ובין אם הוא תלמיד חכם מופלג‪,‬‬ ‫"אתה יודע מה ההבדל בין זהב אמיתי לזהב מזויף? זהב‬ ‫יש מה לשחות במימיה העמוקים והזכים‪ ,‬ולדלות ממנה‬ ‫אמיתי נשאר כזה גם לאחר שנות דור‪ .‬הוא היה זהב גם לפני‬ ‫אוצרות חכמה‪.‬‬ ‫חמש מאות שנה‪ ,‬ושמר על ערכו גם בחלוף מאות שנים‪.‬‬ ‫הזוהר הקדוש (זוהר חדש בראשית דף יב) מביא דבר מופלא‪:‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בזהב מזויף ניתן להשתמש רק פעמיים‪-‬שלוש‪.‬‬ ‫"רבי אליעזר הגדול אומר‪ :‬כתיב (מלכים א ה‪ ,‬כו) 'וה' נתן‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬כבר קולטים את הזיוף‪ ,‬וחייבים להחליף אותו‪.‬‬ ‫חכמה לשלמה כאשר דבר לו'‪ ,‬מלמד שעמד על דקדוקי‬ ‫ההנאות שלנו‪ ,‬הן אותן הנאות כבר משעת מתן תורה‪ .‬לימוד‬ ‫תורה‪ ,‬אבל על עומקיה לא עמד‪ ,‬וכשביקש לעמוד עליה‬ ‫תורה‪ ,‬עונג שבת‪ ,‬מצוות‪ ,‬שמחה‪ .‬אני לומד את אותה משנה‬ ‫אמר (קהלת ז‪ ,‬כג) 'אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני"‪.‬‬ ‫שלמד רבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬ואת אותה גמרא שלמד רבא‪.‬‬ ‫שלמה המלך זכה לחכמה מופלאה שכמותה לא היה ולא‬ ‫יש לי ביד זהב אמיתי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אצלכם מחליפים בכל‬ ‫יהיה‪ ,‬וכמו שנאמר (שם‪ ,‬י‪-‬יא)‪" :‬ותרב חכמת שלמה מחכמת‬ ‫תקופה את הדגל‪ :‬פעם קומוניזם‪ ,‬פעם סוציאליזם‪ ,‬ופעם‬ ‫כל בני קדם ומכל חכמת מצרים ויחכם מכל האדם מאיתן‬ ‫קפיטליזם‪ .‬בכל יום הנאה אחרת‪ .‬אלה הנאות מזויפות!"‬ ‫האזרחי והימן וכלכל"‪ ,‬ופירש רש"י‪" :‬מכל האדם ‪ -‬זה‬ ‫הוספתי ואמרתי לו‪" :‬אתה עשיר‪ ,‬טיילת בכל המדינות כבר‬ ‫אדם הראשון‪ ,‬איתן האזרחי ‪ -‬זה אברהם‪ ,‬הימן ‪ -‬זה משה‪,‬‬ ‫שלוש פעמים‪ ,‬והיום כבר אין לך להיכן לנסוע‪ .‬נמצא שמחמת‬ ‫וכלכל ‪ -‬זה יוסף"‪ .‬בחכמתו הגדולה‪ ,‬אמר שלמה על כל‬ ‫עשירותך מיצית את כל ההנאות‪ .‬בניגוד אליך – אני עדיין‬ ‫דבר שבתורה שלושת אלפים טעמים‪ ,‬כפי שמובא בגמרא‬ ‫לא התחלתי! תמיד אני מסתכל כיצד כל גדולי הדורות ידעו‬ ‫(עירובין כא)‪ .‬ולאחר שהשיג כל זאת‪ ,‬הכיר שלמה המלך‬ ‫הרבה יותר ממני‪ ,‬ואני שואף להגיע למדרגתם‪ .‬בצורה כזו‪,‬‬ ‫בכך שאין ביכולתו לעמוד על עומק חכמת התורה‪ ,‬והכריז‪:‬‬ ‫לעולם איני מגיע לתחושת מיצוי!"‬ ‫"אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני!"‬ ‫שמעתי ווארט בדרך צחות‪:‬‬ ‫תמיד אנו חוזרים על הקדמת הרמב"ן הקדוש‬ ‫לספר תורה יש 'עצי חיים'‪ .‬כאשר מתחילים לקרוא בפרשת‬ ‫בראשית‪ ,‬הרי בצד ימין של הספר יש בקושי קלף‪ ,‬וכל‬ ‫תמיד אנו חוזרים על הקדמת הרמב"ן הקדוש בפתיחת חומש‬ ‫הכובד של ספר התורה נמצא בצד שמאל‪ .‬ככל שמתקדמים‬ ‫בראשית‪" :‬ונפשי יודעת מאוד ידיעה ברורה‪ ,‬שאין ביצת‬ ‫בקריאת התורה ולומדים עוד פרשה ועוד פרשה‪ ,‬מקבלת יד‬ ‫הנמלה כנגד הגלגל העליון צעירה‪ ,‬כאשר חומתי קטנה ודעתי‬ ‫ימין יותר ויותר כובד‪ ,‬ואילו צד שמאל נהיה קל עוד ועוד‪.‬‬ ‫קצרה כנגד סתרי תורה‪ ,‬הצפונים בביתה הטמונים בחדרה"‪.‬‬ ‫מכאן יכולים אנו להבין‪ ,‬כי ככל שנלמד יותר את התורה‪,‬‬ ‫פעם הוצרך אחד מילדי להתאשפז בבית החולים 'איכילוב'‪.‬‬ ‫כך יהיה לנו קל יותר‪ .‬כאשר לא לומדים והחומש נשאר‬ ‫בחדר שבו היינו‪ ,‬אושפזה בתו של צייר מפורסם מתל אביב‪,‬‬ ‫בהתחלה‪ ,‬אזי זה קשה וכבד‪ .‬אבל אם לומדים‪ ,‬ככל שלומדים‬ ‫שמוכר את ציוריו בגלריה הפרטית שלו‪ ,‬וכל ציור נמכר בסכום‬ ‫עוד ועוד‪ ,‬כך נהיה הלימוד קל יותר‪.‬‬ ‫עתק‪ .‬הוא ראה אותי יושב עם ספרים ומכין שיעורים ואמר‬ ‫לי‪" :‬מה אתה יושב עם ספרים עתיקים? העולם התקדם!"‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת בראשית תשפ''ז‬ ‫‪12‬‬ ‫פרשת בראשית בנויה כולה על מידות טובות‬ ‫ְֶׁשֶלֶ ת‬ ‫ְלְֶמְמ ֶ‬ ‫ְֶׁשֶלֶ ת ַַהּיֹום ְו ְֶֶאת ַַה ָָּמאֹור ַַה ָָּקֹטֹן ֶ‬ ‫ְלְֶמְמ ֶ‬ ‫ֶֶאת ַַה ָָּמאֹור ַַהָּגָ ֹדֹל ֶ‬ ‫ַַהַּלַ ְיְָלָ ה‬ ‫פרשת בראשית בנויה כולה על מידות טובות‪ .‬כאשר ברא‬ ‫הקב"ה את השמש והירח‪ ,‬אמרה הלבנה‪ :‬ריבונו של עולם‪,‬‬ ‫אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד‪ .‬אמר לה‬ ‫הקב"ה‪ :‬ומה רצונך‪ ,‬שהשמש תמעט את עצמה?! השמש‬ ‫שתקה ולכן היא נותרה עם האור שלה‪ ,‬ואילו השם יתברך‬ ‫מיעט את אור הלבנה‪ .‬הכוונה בכך היא‪ ,‬שאין ללבנה אור‬ ‫משל עצמה‪ ,‬אלא את כל האור שלה היא מקבלת מן השמש‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬מי שמעיר הערה לזולתו‪ ,‬גם אם צודק הוא בהערתו‪,‬‬ ‫ראו דבר נפלא‪ .‬השמש לעולם אינה רואה את צידו של הירח‬ ‫עליו לחשוב איך לפייסו כדי שלא יפגע מעבר למה שצריך‪.‬‬ ‫שאינו מאיר‪" .‬מעולם לא ראתה חמה‪ ,‬פגימתה של לבנה"‬ ‫לבני אדם יש פנים שונות זה מזה‬ ‫(ראש השנה כג)‪ .‬היא מחפשת לראות רק את הטוב שבשני‪,‬‬ ‫ֹלִקים ֶֶאת ָָה ָָא ָָדם (א‪ ,‬כז)‬ ‫ַוַ ְִּיְִב ָָרא ֱֱא ִ‬ ‫ולכן היא רואה רק הצד המואר של הלבנה‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬לאחר שהקב"ה מיעט את אור הלבנה‪ ,‬הוא פייס‬ ‫יצירת האדם הייתה שונה מיצירתם של שאר בעלי החיים‬ ‫אותה בארבעה דברים‪ :‬האחד ‪ -‬הרבה את צבאה‪ .‬השמש‬ ‫בשתי נקודות‪:‬‬ ‫אמנם גדולה והירח קטן‪ ,‬אבל כל הכוכבים שסביב הירח‪,‬‬ ‫א‪ .‬כל בעלי החיים מאותו הסוג דומים זה לזה‪ .‬לכל הפרות‬ ‫משלימים את גודלו‪ .‬השני ‪ -‬אמנם השמש מאירה בעוצמה‬ ‫יש אותה צורת פנים וכיוצא בזה‪ .‬לבני אדם יש פנים שונות‬ ‫ואילו הירח בחלק מהחודש הוא חשוך‪ ,‬ועל כן קוראים לו‬ ‫זה מזה‪ .‬אין שניים עם אותה צורת פנים‪.‬‬ ‫"המאור הקטון"‪ ,‬אבל תחת זאת רבים מגדולי עולם זכו‬ ‫ב‪ .‬כל בעלי החיים נבראו זכר ונקבה‪ .‬שור ופרה‪ ,‬כבש וכבשה‬ ‫לתואר 'הקטן'‪ .‬כך 'שמואל הקטן' 'יעקב הקטן' ועוד רבים‪.‬‬ ‫וכו'‪ .‬האדם נברא יחידי‪ ,‬ורק בשלב מאוחר יותר נבראה‬ ‫הצדיקים נמשלו ללבנה‪ ,‬ונקראים כמותה ‪' -‬הקטן'‪ .‬זאת‬ ‫ממנו האישה‪.‬‬ ‫כדי לפייס את הלבנה‪ ,‬שלא תאמר כי התואר 'קטן' יש בו‬ ‫המשגיח רבי דב יפה זצ"ל מבאר‪ ,‬שהקב"ה עשה זאת כדי‬ ‫גנאי‪ ,‬שהרי כל הצדיקים שעליהם עומד העולם‪ ,‬זכו לתואר‬ ‫ללמד את האדם‪ :‬מה שאתה יכול לעשות בעולם – אף‬ ‫'הקטן'‪ .‬הרי שכאשר נקראה הלבנה "המאור הקטון"‪ ,‬היה‬ ‫אחד אחר לא יוכל לעשות! מה ששור יכול לעשות ‪ -‬יכול‬ ‫זה למעליותא ולא לגריעותא‪.‬‬ ‫כל שור אחר לעשות‪ .‬החלב שנותנת פרה אחת – יכולה‬ ‫הפיוס השלישי – אף אמנם שהשמש גדולה חשובה יותר‪,‬‬ ‫גם פרה אחרת לתת‪ .‬לא כן האדם! כל אדם חייב לדעת‪:‬‬ ‫עם זאת כלל ישראל מונים את החודשים לפי הלבנה‪ ,‬וכל‬ ‫"בשבילי נברא העולם"‪ .‬את התפקיד שלי אף אחד לא יכול‬ ‫החודשים והמועדים תלויים בלבנה‪.‬‬ ‫לקיים במקומי‪.‬‬ ‫והפיוס הרביעי ‪ -‬נגד עצם הצער שה' מיעט אותה‪ ,‬אמר‬ ‫את התפילה שלך – אף אחד לא יכול להתפלל! את קיום‬ ‫הקב"ה‪ :‬כל ראש חודש תביאו שעיר חטאת‪ ,‬כפרה עלי‬ ‫המצוות שלך – אף אחד לא יכול לקיים! זאת משום שלכל‬ ‫שמיעטתי את הירח‪.‬‬ ‫אחד יש את היצרים שלו‪ ,‬הקשיים והנסיונות שעמם הוא‬ ‫ולכאורה פלא הוא‪ :‬מדוע צריך לפייס אותה‪ ,‬והרי העונש‬ ‫צריך להתמודד ועליהם הוא אמור להתגבר‪.‬‬ ‫שקיבלה מגיע לה בדין? היא באה בטענות אל הקב"ה כיצד‬ ‫האדם נברא יחידי‪ ,‬ושונה מאחר‪ ,‬כדי שאדם ידע מה הכוח‬ ‫'לסדר' את העולם‪ ,‬והרי אם הוא ברא כך את העולם‪ ,‬הוא‬ ‫של כל אדם באופן אישי‪ .‬אדם פשוט‪ ,‬שמתחזק מתגבר‪,‬‬ ‫יודע מה הוא עושה‪ ,‬ומה פשר שאלותיה?‬ ‫ועושה את העבודה שלו‪ ,‬שווה לאדם צדיק שעושה את‬ ‫רואים אנו מכאן‪ ,‬שגם אם הלבנה אשמה ומגיע לה עונש‬ ‫(מתוך 'שש באמרתך' בראשית בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫העבודה שלו‪.‬‬ ‫בדין‪ ,‬עם זאת צריך לחוש את צערה ולפייסה‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת בראשית תשפ''ז‬ ‫לא אשכח כיצד מרן הרב שך זצ"ל בכל שיחה שלו‪ ,‬היה מדבר על‬ ‫אמונה ועל בורא עולם‪ .‬הוא היה דורש מאיתנו להתבונן ולראות‬ ‫את בורא עולם בכל דבר‪ ,‬גם בדברים הפעוטים והפשוטים ביותר‬ ‫מגיד המישרים רבי ישראל מאיר שושן שליט"א על אמונה מוחשית‬ ‫במקום ספר מוסר הוא החזיק בידו סכין ושקית תפוזים‪...‬‬ ‫סיפר רבי שלמה ולבה זצ"ל‪ ,‬שכאשר נוסדה ישיבת באר‬ ‫הבחורים היו מופתעים‪ ,‬מה קרה? כולם ישבו במקומות ועקבו‬ ‫יעקב והוצע לו לכהן בה כמשגיח‪ ,‬הוא בא אל המשגיח רבי‬ ‫אחרי המשגיח‪ .‬הוא שלף מהתיק פמוט ונר‪ ,‬הניח את הנר‬ ‫יחזקאל לווינשטיין זצ"ל ונועץ בו בעניין‪ .‬אמר לו המשגיח‬ ‫בתוך הפמוט והדליק אותו‪ .‬סקרנותם של הבחורים גברה‪,‬‬ ‫ר' יחזקאל‪:‬‬ ‫מה מתכנן לנו המשגיח?‪...‬‬ ‫"סע לבאר יעקב‪ ,‬ותאמר לבחורים שם שיש בורא לעולם"‪.‬‬ ‫ואז הוציא המשגיח את התפוזים מהשקית ושאל בקול‪" :‬מה‬ ‫מה הייתה כוונתו של המשגיח רבי יחזקאל? וכי תלמידי‬ ‫זה?"‪ .‬הסקרנות גברה עוד יותר‪ ,‬לאן הוא חותר? וכי איננו‬ ‫הישיבה בבאר יעקב אינם יודעים שיש בורא לעולם?! וכי‬ ‫יודעים שהוא מחזיק בידיו תפוז? הבחורים היו נבוכים ולא‬ ‫יש אדם שומר תורה ומצוות שאינו מאמין בנותן התורה?‬ ‫השיבו‪ .‬אחד הבחורים‪' ,‬חוצניק'‪ ,‬לא הבין מה המבוכה‪ .‬אם‬ ‫הרי האמונה היא יסוד היסודות של כל יהודי!‬ ‫המשגיח שואל ‪ -‬משיבים לו‪ ...‬והוא השיב בפשטות‪" :‬זה תפוז"‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬עם ישראל הם מאמינים בני מאמינים‪ .‬האמונה זורמת‬ ‫המשגיח התחיל לקלף את התפוז‪ ,‬הוא קילף קליפה קטנה‬ ‫בעורקים שלנו‪ ,‬היא נטועה בעמקי הלב‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬אין זה‬ ‫והטה אותה לכיוון הנר הדולק‪ .‬התמיהה התגברה‪ .‬הבחורים‬ ‫פוטר אותנו מלעסוק בה‪ ,‬להעמיק ולהשריש אותה עוד ועוד‪.‬‬ ‫המשיכו לעקוב אחרי מעשיו של המשגיח‪ ,‬מנסים להבין סוף‬ ‫לא אשכח כיצד מרן הרב שך זצ"ל בכל שיחה שלו‪ ,‬היה‬ ‫סוף את פשר העניין‪.‬‬ ‫מדבר על אמונה ועל בורא עולם‪ .‬הוא היה דורש מאיתנו‬ ‫המשגיח סחט את קליפת התפוז על הנר הדולק‬ ‫להתבונן ולראות את בורא עולם בכל דבר‪ ,‬גם בדברים‬ ‫הפעוטים והפשוטים ביותר‪ .‬הוא היה אומר שכל עץ וכל‬ ‫המשגיח סחט את קליפת התפוז על הנר הדולק‪ .‬המיץ שהיה‬ ‫פרי משמשים לנו כספר מוסר שלם של אמונה בבורא‬ ‫ספוג בקליפה‪ ,‬במקום לכבות את הנר ‪ -‬הגביר את הלהבה‪.‬‬ ‫עולם‪ .‬מכל תפוז אפשר לראות את בורא עולם‪ .‬אדם זורע‬ ‫המשגיח הביט עלינו וחיפש את תגובתנו‪ .‬היו כמה בחורים‬ ‫גרעין באדמה והוא נרקב‪ ,‬וממנו צומח עץ עם גזע עבות‪,‬‬ ‫שידעו את סוד העניין‪ :‬מיץ היוצא מן הקליפה משמש כחומר‬ ‫עם ענפים עלים‪ ,‬והעץ הזה מצמיח פירות מזינים וטעימים‬ ‫בעירה‪ ,‬הוא כמו ספירט או נפט‪ .‬כשרוצים להבעיר מדורה‪,‬‬ ‫לחך‪ .‬התפוז צבוע בצבע מרהיב‪ ,‬הוא עטוף בקליפה עבה‬ ‫אפשר להכניס לתוכה קליפות של תפוזים במקום נפט‪ .‬אחד‬ ‫שמגנה עליו‪ ,‬מקלפים את הקליפה ומגלים את פרי התפוז‬ ‫הבחורים אמר שכעת הוא מבין מדוע כשמקלפים את קליפת‬ ‫עשוי פלחים פלחים‪ .‬הרי שום דבר לא נוצר מעצמו‪ ,‬יש בעל‬ ‫התפוז‪ ,‬נזהרים מפני צריבה בעיניים‪ ,‬שכן זה חומר בעירה‪.‬‬ ‫הבית לבריאה והוא ברא כל אלה!‬ ‫הרמתי טלפון לחקלאי‪ ,‬ושאלתי אותו‬ ‫אך במקום ספר מוסר‬ ‫הוא החזיק בידו סכין ושקית תפוזים‬ ‫אמר המשגיח‪" :‬האם חשבתם פעם למה הקב"ה עשה זאת?"‪,‬‬ ‫והמשיך‪" :‬הלכתי צעד אחד קדימה‪ .‬הרמתי טלפון לחקלאי‪,‬‬ ‫זכורני שהמשגיח בישיבה רצה להמחיש לנו עניין זה‪ .‬מלבד‬ ‫ושאלתי אותו לפשר הדבר‪ ,‬האם יש לכך איזה משמעות"‪.‬‬ ‫שיחות מוסר לכלל תלמידי הישיבה‪ ,‬הוא היה מוסר גם‬ ‫התפלא החקלאי‪" :‬מה‪ ,‬אינך יודע? כל חקלאי מתחיל יודע‪.‬‬ ‫'ועדים' פנימיים לבחורים‪ .‬הוא היה נכנס ל'ועד' ובידו ספר‬ ‫החומר הזה שתוך קליפת התפוז הוא חומר הריסוס היעיל‬ ‫מוסר‪ ,‬היה מעלה רעיון מסוים‪ ,‬והבחורים היו דנים סביבו‬ ‫ביותר לתפוז עצמו‪ .‬הוא מציל את התפוז! אלמלי החומר‬ ‫ומלבנים את הנושא‪ .‬יום אחד הוא נכנס לועד כהרגלו‪ ,‬אך‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת בראשית תשפ''ז‬ ‫‪14‬‬ ‫הזה‪ ,‬לא היה התפוז ראוי לאכילה‪ .‬כל הרמשים היו משתלטים‬ ‫עליו ומקלקלים אותו"‪.‬‬ ‫ה'ספירט' הזה שתוך קליפת התפוז משמש הגנה מפני רמשים‪.‬‬ ‫כשהם מתקרבים לתפוז‪ ,‬הם מסתלקים מיד‪ .‬ה'ספירט' הזה‬ ‫מבריח אותם‪.‬‬ ‫אמר המשגיח‪" :‬אתם רואים איזה חכמה אלוקית יש כאן!‬ ‫כעת אתם מבינים מדוע בורא עולם ברא את הקליפה העבה‬ ‫של התפוז ‪ -‬כדי להטמין בתוכה את חומר הריסוס הטבעי‬ ‫והעצמי של התפוז‪ .‬אך בכך לא די‪ .‬הקליפה הזאת שומרת‬ ‫על טריותו של התפוז‪ .‬היא מגנה עליו מפני השמש ומפני‬ ‫הקור‪ .‬אם תקלף את התפוז מקליפתו‪ ,‬אחרי זמן קצר הוא‬ ‫יאבד את טריותו‪ ,‬יתייבש ויתקלקל"‪.‬‬ ‫כעת ביקש המשגיח לפתוח את הפלחים‬ ‫כל אחד מבין שמאחורי המנה הזאת יש יד מכוונת ופועלת‪.‬‬ ‫הוסיף המשגיח‪" :‬הבה נמשיך להתבונן בתפוז הזה ודרכו נראה‬ ‫מישהו קנה את המצרכים‪ ,‬טרח ובישל והכין‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫את חכמת הבורא ואת חסדו הגדול"‪ .‬הוא שאל‪" :‬מי מתנדב‬ ‫שם בצלחת והגיש לשולחן‪ .‬שום דבר לא נעשה מעצמו‪.‬‬ ‫לקלף את התפוז?"‪ .‬כולם‪ ,‬כמובן‪ ,‬התנדבו‪ .‬הוא קרא לאחד‬ ‫כך גם בבריאה הנפלאה שאנו חיים בה‪ .‬מאחורי התפוז הזה‪,‬‬ ‫הבחורים ונתן לו לקלף את התפוז‪ .‬הוא הפריד את הפלחים‪,‬‬ ‫כמו מאחורי כל שאר הדברים בריאה‪ ,‬עומד בורא עולם‪ .‬הוא‬ ‫וחילק פלח לכל קבוצת בחורים‪ .‬כעת ביקש המשגיח לפתוח‬ ‫ברא כל דבר בחכמתו האלוקית ובחסדו הגדול‪ .‬ותפקידנו –‬ ‫את הפלחים‪ ,‬ושאל‪" :‬מה אתם רואים שם?"‪.‬‬ ‫להתבונן‪ ,‬ולא לקבל את הדברים כמובנים מאליהם‪.‬‬ ‫הבחור האמריקאי השיב‪" :‬יש כאן הרבה בקבוקים קטנים"‪.‬‬ ‫כשילד נגש לשולחן ואוכל את המנה שבצלחת‪ ,‬עליו לראות‬ ‫שתי שורות סדורות של בקבוקונים זעירים‪ ,‬ובתוך כל‬ ‫לנגד עיניו את אמו המסורה שטרחה וקנתה ובישלה והגישה‪.‬‬ ‫בקבוקון יש מיץ‪ .‬וראה זה פלא‪ :‬הבקבוקונים עצמם יבשים‪,‬‬ ‫כך כשאדם מחזיק תפוז בידו ורוצה לאכול אותו‪ ,‬עליו‬ ‫הם עוטפים את הנוזל בתוכם‪ .‬אם מפוצצים את הבקבוקון‬ ‫להתבונן מי עומד מאחוריו‪ ,‬מי ברא אותו בשבילו‪ ,‬מי עשה‬ ‫מתפרץ מיץ‪.‬‬ ‫אותו בחכמה ובחסד ‪ -‬הכל לתועלת האדם‪.‬‬ ‫באיזה מפעל משקאות יצרו את הבקבוקים הללו? מי ערב‬ ‫כך הסתיים 'שיעור הטבע' של המשגיח‬ ‫את המרכיבים התזונתיים שתוך כל בקבוקון כזה? מי סידר‬ ‫אותם בסדר מופתי בתוך התפוז? מי עטף כל בקבוק? מי‬ ‫כך הסתיים 'שיעור הטבע' של המשגיח‪ .‬ואז הגיע רגע השיא‪:‬‬ ‫סידר בכל פלח את הצורה המושלמת שלו?‬ ‫הבחורים החזיקו בידם פלחי תפוז‪ ,‬ועם ההתבוננות הנפלאה‬ ‫אדם לוקח תפוז‪ ,‬מקלף אותו‪ ,‬מפריד את הפלחים ואוכל‬ ‫הזאת ברכנו יחד בקול רם‪:‬‬ ‫פלח אחרי פלח‪ .‬הוא עושה זאת כלאחר יד‪ ,‬בלי התבוננות‪,‬‬ ‫"ברוך אתה ה'‪ ...‬בורא פרי העץ"!‬ ‫כאילו זה דבר פשוט ומובן מאליו‪ .‬זו גישה פסולה! היא‬ ‫כשמתבוננים ‪ -‬הברכה מקבלת משמעות אחרת לגמרי‪ .‬אנו‬ ‫מורידה לטמיון יסודות שלמים של אמונה‪.‬‬ ‫מכניסים ברכה את כל האמונה שלנו‪ ,‬את ההתפעלות שלנו‪,‬‬ ‫את הכרת הטוב שלנו לבורא עולם‪ .‬על ידי התבוננות בנפלאות‬ ‫בצלחת יש שניצל‪ ,‬אורז ותפוח אדמה‪.‬‬ ‫הבריאה‪ ,‬אשר כולן מעשי ה'‪ ,‬אנו משרישים ומעמיקים בנו‬ ‫איך זה נעשה?‬ ‫את האמונה‪ ,‬ומגבירים בנו את אהבת ה' ויראתו‪.‬‬ ‫כשילד חוזר לביתו בצהריים‪ ,‬יש לו ארוחת צהרים מוכנה‬ ‫על השולחן‪ .‬בצלחת יש שניצל‪ ,‬אורז ותפוח אדמה‪ .‬איך זה‬ ‫(מתוך 'נאה דורש' בראשית בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫נעשה? מי הגיש את האוכל לשולחן? וכי זה נעשה מעצמו?‬ ‫‪15‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת בראשית תשפ''ז‬ ‫הייתי בטוח שהוא הולך לרשום לכל הפחות סכום בן שש ספרות‪.‬‬ ‫אבל במקום זאת הוא כתב שלוש מאות וששים ש"ח‪,‬‬ ‫הגיש לי את הצ'ק ואמר‪...‬‬ ‫הגאון רבי ברוך רוזנבלום שליט"א על חסד אמיתי‬ ‫ְלְִּב ֵֵׁשם (ג‪ ,‬כא)‬ ‫ּוְלְִאְׁשְ ּתֹו ָּכָ ְתְ נֹות עֹור ַוַ ַּיַ ִ‬ ‫ְלְָא ָָדם ִ‬ ‫ֹלִקים ָ‬ ‫ַוַ ַּיַ ַעַ ׂש ה' ֱֱא ִ‬ ‫לפני מספר שנים הלכתי לאסף כסף לצדקה עבור אחד‬ ‫מחברי שירד מנכסיו‪ .‬האיש היה עשיר גדול‪ ,‬אבל עיסקה‬ ‫אחת שגויה שביצע‪ ,‬הביאה אותו עד פת לחם‪.‬‬ ‫מאיפה משיגים כסף?‬ ‫סידרו לנו תור לאחד מיליונר‪ .‬היינו בטוחים שממנו תבוא‬ ‫הישועה‪ .‬נכנסנו אליו והצגנו בפניו את כל ההסכמות‬ ‫וההמלצות מהרבנים שהכירו את האיש‪ ,‬וקראו לתמוך בו‪.‬‬ ‫המיליונר ישב וקרא את ההסכמות בעיון ושלף את פנקס‬ ‫המחאות‪ .‬הייתי בטוח שהוא הולך לרשום לכל הפחות סכום‬ ‫בן שש ספרות‪ .‬אבל במקום זאת הוא כתב שלוש מאות‬ ‫וששים ש"ח‪ ,‬הגיש לי את הצ'ק ואמר‪:‬‬ ‫גמילות חסדים דכתיב‪' :‬ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו‬ ‫"הנה לך‪ ,‬בבקשה‪ ,‬עשרים פעמים 'חי'!"‪.‬‬ ‫כתנות אור וילבישם'‪ ,‬וסופה גמילות חסדים דכתיב‪' :‬ויקבר‬ ‫הבטתי בסכום הנמוך בהרבה מהמצופה ואמרתי לעשיר‪:‬‬ ‫אותו בגיא'"‪.‬‬ ‫"תאמין לי‪ ,‬עדיף שבמקום לכתוב עשרים פעמים 'חי'‪ ,‬היית‬ ‫"מדוע הגמרא מוכיחה שתורה תחילתה גמילות חסדים‬ ‫כותב פעם אחת 'מת'!"‪...‬‬ ‫מתפירת כתנות העור‪ ,‬ולא מבריאת האדם הראשון?!"‪.‬‬ ‫"למה אתה מדבר אלי בצורה כזאת?" נפגע העשיר‪" ,‬למה‬ ‫"מדוע באמת?"‪ ,‬התעניין העשיר‪.‬‬ ‫אתה מזלזל בתרומה שלי?!"‪.‬‬ ‫"בכך לימד אותנו הקב"ה‪ ,‬שהחסד האמיתי הוא לא כאשר‬ ‫"חס ושלום!" השבתי‪" ,‬אינני מזלזל בשום תרומה‪ ,‬אבל אומר‬ ‫אתה עושה דבר מה‪ ,‬ויוצאים ממנו דברים טובים‪ ,‬אלא אפילו‬ ‫לך את האמת שציפיתי ממך לתרומה הרבה יותר גבוהה!"‪.‬‬ ‫כשאתה עושה דבר מה‪ ,‬ויוצאים ממנו דברים שליליים‪.‬‬ ‫"אם אתה מדבר בעזות‪ ,‬גם אני אענה לך בעזות!"‪ ,‬השיב‬ ‫מבריאת האדם יצא דבר רע‪ ,‬הקב"ה ברא את אדם הראשון‬ ‫העשיר מניה וביה‪" .‬אמור לי אתה‪ ,‬אם ידידך היה מצליח‬ ‫ותוך יום אחד הוא חטא‪ .‬על פניו הוא יכול לומר לו‪' :‬חטאת‪,‬‬ ‫בעסקיו‪ ,‬הוא היה נותן לי דיבידנדים?! אם כן למה עכשיו‬ ‫הסתבכת‪ ,‬עכשיו תסתדר לבד!'‪ .‬אבל הקב"ה לא נהג כך‬ ‫כשהוא הפסיד‪ ,‬אני צריך לתת לו דיבידנדים?!"‪.‬‬ ‫אלא עשה לאדם ולאשתו כתנות אור וילבישם‪ .‬ללמדך שאם‬ ‫האם כבודו לומד לפעמים גמרא?‬ ‫אדם מסתבך יש לדאוג לו ולסייע לו‪ .‬ולמה נסמך לזה עניין‬ ‫הקבורה? ללמדך שכמו שהאדם לא צריך לעשות כלום כדי‬ ‫ראיתי שהעסק לא יתקדם בדרך הפשוטה והסטתי את נושא‬ ‫למות‪ ,‬אלא הקב"ה נוטל לפתע את נשמתו‪ ,‬כך גם אם האדם‬ ‫השיחה‪" :‬האם כבודו לומד לפעמים גמרא?"‪.‬‬ ‫נופל אין זה כתוצאה ממעשיו‪ .‬הקב"ה סובב שהוא יפול כדי‬ ‫"ודאי‪ ,‬פעמיים ביום אני שומע שיעור דף היומי!" הכריז‬ ‫לזכות את סובביו במצות צדקה!"‪.‬‬ ‫העשיר‪.‬‬ ‫ציטטתי בפניו את דברי הגמרא (סוטה יד)‪" :‬דרש רב שמלאי‪,‬‬ ‫(מתוך 'נאה דורש' בראשית בהוצאת 'יפה נוף')‬ ‫תורה תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים‪ ,‬תחילתה‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת בראשית תשפ''ז‬ ‫‪16‬‬