מאורות השבת · Me'oirois Hashabbos — בראשית (2026-10-05)

ניתן לקבל את העלון כל שבוע
במייל0527615936b@gmail.com :
מאורות השבת
להערות והארות:
•מן הפרשה 0527615936b@gmail.com
מתקבלות
•מן המדרש עבודות הקלדה ועימוד
•הלכה ב'מכון התורני'
רחוב האומן 27ירושלים.
•זכרון לצדיקים
שע"י המכון התורני ירושלים
טל0533194867 :
בראשית -תשפ"ז | גליון | 233הפקה ועריכה :הרב נעם יעקובי שליט"א וצוות המכון התורני
במה שאיחדו את הסיום ואת ההתחלה ליום אחד ,מצינו בדברי הראשונים "ְוְ ֶנֶ ְְח ָָמד ָָה ֵֵעץ ְלְ ַַהְׂש�ְ ִ�ִּכיל" (בראשית ג ,ו).
ב"פרדס יוסף" הביא מדרש ,מפני מה חטא אדם הראשון,
מן הפרשה
טעם -דכמו שזכינו לסיימה כן נזכה להתחיל ולסיים.
זה לשון ספר "המנהיג" (מגדולי הראשונים ,הל׳ סוכה עמ׳ תיד)" :ונהגו כל
ישראל להתחיל היום בבראשית ...כמו שזכינו להשלימה נזכה בהתחלה מפני שראה שתים .והביא בשם הגר"א דהביאור דתנן
ובהשלמה" .וכן ב"אורחות חיים" (הלכות קריאת ס״ת סי׳ נח). (אבות פ"ג מ"א) 'הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי
עבירה ,דע מאין באת ,ולאן אתה הולך ,ולפני מי אתה
בנפשו יביא לחמו עתיד ליתן דין וחשבון' ,ואדם הראשון היה יציר כפיו
מדמה ,אלא אדרבא "מות תמות" -קרוב אתה "ַוַ ְיְ ַַצו ה' ֱֱאֹל ִִֹהים ַַעל ָָה ָָא ָָדם ֵלֵ אֹמֹר ִִמֹּכ� ֹל ֵֵעץ ַַה ָָּג� ן ָָאֹכֹל של הקב"ה ,לכן לא היה יכול להסתכל רק בשנים .ותמה
למיתה יותר ח״ו ,כי מת הרגש החם שבקרבך, ֹּת� ֹאֵכֵ לּ ,ו ֵֵּמ ֵֵעץ ַַהַּד�ַ ַַעת טֹוֹ ב ָוָ ָָרע ֹל ֹא ֹתֹאַכַ ל ִִמֶּמ� ֶ ּּנ ּּו ִִּכ� י שם על הגר"א וז"ל' :ודבריו צע"ג דקודם החטא לא היה
(אמרי דעת – הגאון רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין זצ"ל) ְוְ ִִה ָ �ָּז ֵֵהר. ְְּב� יֹוֹ ם ֲֲאָכָ ְלְ ָָך ִִמֶּמ� ֶ ּּנ ּּו מֹוֹ ת ָּת�ָ מּוּת" (בראשית ב ,טז-יז). יכול להסתכל גם ב'לאן את הולך' ,שעדיין לא היה גזירת
* הנה על פת לחם יפשע גבר ויחליף את הדעת מיתה ,וא"כ לא ראה רק אחד'.
הגר״י אברמסקי זצ״ל היה רגיל לומר ,שבפיוט מטוב לרע ,והכל בשביל הלחם .עניות מעבירתו והדברים תמוהים ,הא מן המיתה הקב"ה בעצמו הזהירו,
"ונתנה תוקף" כולם בוכים כשהם אומרים 'אדם על דעתו ועל דעת קונו וכאשר המליצו כדכתיב " ְְּב� יֹוֹ ם ֲֲאָכָ ְלְ ָָך ִִמֶּמ�ֶ ּּנ ּּו מֹוֹ ת �ָָּתמּוּת" (בראשית ב ,יז).
יסודו מעפר וסופו לעפר' .ואני לא בוכה ,כיון הראשונים בנאמר" :בנפשו יביא לחמו" כי האדם (אבן ישראל – רבי ישראל יעקב פישר)
ש'אדם יסודו מעפר וסופו לעפר' זה דבר הגיוני מוכר הנפש היקרה שבו בשביל לחמו טרף ביתו.
*
וכך הוא דרכו של עולם ,אבל כשאני אומר 'בנפשו וזהו שהזהירה התורה כאן" :מכל עץ הגן אכול
יביא לחמו' ...אז אני בוכה ...למה? כי אז עולה תאכל" ,מהכל תמצא לך פרנסתך ,אבל זכור את
ֹאֶמר ה' ֱֱאֹל ִִֹהים ֶֶאל ַַה ָ�ָּנ ָָח ׁׁש ִ�ִּכי ָָעִׂש�ִ ָיָת �ֹּזֹאת ָָארּוּר ַַא �ָָּתה ִִמ ָָּכל
� "ַוַ �ֹּי ֶ
ְ ָ
ַַה ְ �ְּב ֵֵה ָָמה ִּוִּמֹּכ� ֹל ַַח ַ �ַּית ַַה � ָָּׂש� ֶֶדה ַַעל ְ �ְּגֹחְֹנְ ָך ֵֵתֵלֵ ְך ְוְ ָָעָפָ ר �ֹּתֹאַכַ ל ָ�ָּכל ְיְ ֵֵמי
בדעתי ,עם מה בן אדם מביא את הלחם שלו ,את בוראך ולא תחליף את הדעת מטוב לרע" .ומעץ
הפרנסה שלו? 'בנפשו' -מיט זיין נפשיות ,מיט די הדעת טוב ורע" מזה "לא תאכל" לא תעשה לך ַַח ֶ �ֶּי ָיָך" (בראשית ג ,יד).
רוחניות ...עם הנפשיות ,עם הרוחניות שלו ,הוא פרנסתך" ,כי ביום אכלך ממנו מות תמות" .ביום "ַעל ֲֲא � ֶֶׁשר ִיִ ְלְ ְְקט ּּו יֹוֹ ם יֹוֹ ם" (שמות טז ,ה)" ,יֹוֹ ם איתא במסורהַ :
מביא את הפרנסה .על כך יש לבקש. אכלך -לא שאתה מחיה עצמך בזה ,כאשר אתה ַלַ � � ָָּׁשָנָ ה יֹוֹ ם ַלַ � � ָָּׁשָנָ ה" (במדבר יד ,לד) "ְוְ אֹוֹ ִִתי יֹוֹ ם יֹוֹ ם ִיִ ְְדֹרֹׁשּׁוּן"
(ישעי׳ נח ,ב).
רעת היאוש והעצבות ויש לבאר הדברים ע״פ מה ששאלו לאחד איזה חטא
יָך" ההתחלות קשות ואם תקבלו עליכם מעתה ֹאֶמר ה' ֶֶאל ָָקִיִ ן ָלָ � ָָּמה ָָח ָָרה ָלָ ְְך ְוְ ָלָ � ָָּמה ָנָ ְְפל ּּו ָָפֶנֶ ָ "ַוַ ֹּי� ֶ היה יותר גדול ,של נחש או של אדם הראשון ,והשיב של
יערב לכם ,שאף שלא היה טוב עד עתה ,יקבל (בראשית ד ,ו). נחש היה גדול ,שהיה מסית .ושאלו שוב א״כ למה אצל
לכאורה קשה איזה מקום יש כאן לשאלה עליו שמהיום והלאה יהיה טוב ,ותקבלו עול
אדם הראשון כתיב " ְְּב� ֵזֵ ַַעת ַַאֶּפ� ֶ ָיָך ֹּת� ֹאַכַ ל ֶלֶ ֶֶחם" ובנחש
כזו ,וכי מה שהשי״ת לא קיבל מנחתו אין זו מלכות שמים ותשובה ,יערב לכם מהיום והלאה
כתיב "ְוְ ָָע ָָפר ֹּת� ֹאַכַ ל ָָּכ� ל ְיְ ֵֵמי ַַח ֶֶּי� ָיָך" ,שיהא מזומן לו לחמו?
סיבה מספקת שיתעצב ויהיו פניו נפולים ,הרי ומה דהוה הוה.
זהו הצער הגדול ביותר שהשי״ת לא נתרצה ועד״ז כתב בשל"ה הק׳ בפרשה זו ,שמקלקולו והשיב דאדרבה ,קללה היא לנחש ,שאין לו לצפות עוד
של קין יש לקחת מוסר ,שבאם האדם נכשל לעבודתו. להקב״ה ,והוא כמו שהאב אומר לבנו הא לך מזונך ואין
וכתב הספורנו ,כי כשיש לקלקול איזו תקנה אין באיזה חטא ,תיכף ומיד יראה לעשות תשובה, לי עוד עסק בך ,אבל לאדם אמר ברוב רחמיו בזעת וגו׳
ראוי להצטער על מה שעבר ,אבל ראוי להשתדל שאם לא יעשה כן – 'עבירה גוררת עבירה' (אבות ֶׁש� ֶ ְ �ְּיַצַ � ֶֶּפה להקב״ה .והנה במסכת יומא (עו ,א) איתא :שאלו
פ״ד מ״ב) .דהנה אם היה שב קין כשאמר לו הקדוש להשיג תיקון לעתיד. לרשב״י למה היה צריך להוריד לישראל מן בכל יום ,היה
יִטיב ְְׂש� ֵֵאת" וגו׳ אז לא ודבריו הם יסוד גדול בעבודת ה' .ועל דרך משל ,ברוך הוא (ד ,ז) ֲ
"ֲהלֹוֹ א ִִאם �ֵֵּת ִ לו ליתן פעם אחת בשנה שיהא די לכל השנה ,והשיב כדי
לאדם הנוסע בספינה על הים הגדול ובידו גביע היה חוטא אחר כך ,ומאחר שלא שב בא לידי � ֶֶׁש ְְּי� ַַצ ּּפ ּּו בכל יום להקב״ה.
יקר משובץ ביהלומים ומידי התהלכו על סיפון עבירה גדולה של שפיכת דמים שכתוצאה מכך וזוהי כוונת המסורה" :על אשר ילקטו יום יום" .ולכאורה
האניה נפל הגביע מידו לתוך מי הים ,הנה בודאי הרג את הבל אחיו ,וגם כפר בהשגחה שאמר לית קשה היה מספיק שיתן "יום לשנה ,יום לשנה"? והתירוץ
יצטער בזה מאוד ,שהרי אין לו שום עצה להציל דין ולית דיין כו׳ כדאיתא בתרגום יונתן (פסוק ח). בכדי ש״ואותי יום יום ידרושון".
הגביע מהמים הרבים כי לא יוכל לקפוץ אחריו והנה נמצא שהיאוש והעצבות היא רעה גדולה (אמרי דעת – הגאון רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין)
אל הים למצאו .אבל אם היה הולך בדרך ונפל כל כך שלא רק שמרחיקה מן התשובה ,אלא *
הגביע לתוך בור עמוק ,אזי אין לו סיבה לעמוד מביאה בעקבותיה עוד חטאים חמורים. יָך �ֹּתֹאַכַ ל ֶלֶ ֶֶחם" (בראשית ג ,יט). "ְּבֵזֵ ַַעת ַַא � ֶֶּפ ָ
ְ�
(משחת שמן – הגאון רבי חיים שאול קויפמאן זצ"ל) על שפתו ולהצטער ,שהרי יש בידו עצה פשוטה
אמרו חז״ל שבחרישה אחד של אדם הראשון הספיק לו
* ביותר ,שהולך ומביא סולם ויורד אל הבור
כדי לאכול ארבעים שנה ,וזה היה מקללת "בזיעת אפיך".
...מה הקב״ה אומר לקין" ,למה חרה לך ולמה ומוציאו משם.
וכן הוא הנמשל בעבודת ה׳ ית׳ שכאשר האדם נפלו פניך" ,וצריך להבין מהי השאלה" :למה אם כן נמצינו למדים ,שכל טרחתינו ויגיעתינו מבוקר עד
נכשל בעוון כלשהו ,אזי אין לו שום מקום נפלו פניך" וכי אין לו סיבה שבגינה נפלו פניו, ערב להביא טרף לביתינו ,אינו מקללת אדם הראשון ,כי
ותירוץ לעמוד ולהצטער על המכשול שיצא הלא דבר פשוט הוא שפניו יפלו ,הרי קרבנו לא (רבי משה הלוי סאלאווציק משוייץ) אם מקללתינו אנו...
מתחת ידיו ,מאחר שיש לו עצה פשוטה לתקן התקבל ,ופירש הספורנו' :כי כשיש לקלקול איזו *
עצמו מן החטא ,כאשר יהרהר בתשובה ויקבל תקנה ,אין ראוי להצטער על מה שעבר ,אבל "ְוְ ָָה ָָא ָָדם ָיָ ַַדע ֶֶאת ַַח ָ �ָּוה ִִאְׁש� ְ ּתֹּוֹ " (בראשית ד ,א).
ראוי להשתדל להשיג תיקון לעתיד' ,הקב״ה על עצמו שלא ישוב עוד לכסלה. פי׳ להתחבר ,שידיעת הדבר היא התחברות הדעת לה,
וע״ד שכתב בספר "בית ישראל" בדברות קדשו אומר לקין :אין מקום לעצבות ,יש לך אפשרות ודוגמא לכך מצינו שקטן אינו בר שמירה (ב״מ מב ,א) שאינו
האחרונים שנשא בפני הציבור (פרשת יתרו תשל״ז) לתקן ,וכשיש אפשרות לתקן ,לא משתקעים בר דעת (עי׳ חגיגה ב ,ב) ,שאין לו הדעת להתחבר להפקדון
שע״ז אמר הכתוב (שמות יט ,ה) "ְוְ ַַעָּת�ָ ה ִִאם � ָָׁשמֹוֹ ַַע בעצבות ,אלא פועלים ומתקנים. לאחריות שמירתה ,ונשאר הפקדון חוץ מדעתו ,ואין לו
�ִִּת � ְְׁש ְְמעּוּ ְ �ְּבֹקִֹלִ י" ודרשו רז״ל (מכילתא פרשת יתרו פ״ב) שכל ומהו התיקון? לתקן את המידות הרעות .לתקן עסק וחיבור בה.
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -תישארב רב [עמ' ]1
לרפואת הנפש -צריך ללכת ולקבל מוסר ,זוהי את הקנאה שהביאה אותו לידי כך .כיצד יתקן את וזהו עומק דברי הרמב״ם בריש הלכות יסודי
רפואתו .בלא לימוד מוסר אין לו תקוה ,ואם יקבל מידותיו הרעות? אין תקנה למידות רעות ,אלא התורה (פרק א׳ הלכה א׳) :׳יסוד היסודות ועמוד
מוסר יתרפא ממחלתו ויעלה על דרך המלך .יתכן מוסר! רק על ידי לימוד המוסר ישנה אפשרות לאדם החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון׳ וכו׳ ,שאין
שלא ירגיש מיד את ההשפעה ,אך רושם מצטרף לתקן את המידות הרעות .אין רפואה אחרת כי אם
כוונתו להחקירה ,אלא לידע הדבר כל כך לעמקו
לרושם ,ובמשך הזמן יראה את הפירות של לימוד מוסר בלבד .וכמו שחולה ,רחמנא ליצלן ,אינו יושב
המוסר ,שישנה את כל מהותו לטובה. בטל במצבו ,אלא הולך לרופא לקבל את הרפואה
ולרחבו ,עד שהוא מחובר בה בלב ונפש!
(ארזי הלבנון)
(יראה ודעת – הגאון רבי יהודה זאב סגל זצ"ל) הנחוצה לו לריפוי מחלתו ,כך הוא בזה ,הזקוק
הנה למדונו חז״ל (בספרים הובא בשם הזוה״ק ,אך לפנינו אינו) "ויפח באפיו " ִִּכ� י בֹוֹ � ָָׁש ַַבת ִִמ ָָּכ� ל ְְמַלַ אְכְ ּּתֹוֹ ֲֲא � ֶֶׁשר ָָּב� ָָרא ֱֱאֹל ִִֹהים ַלַ ֲֲעׂשׂ ֹוֹ ת" (בראשית ב ,ג).
נשמת חיים" -׳מאן דנפח מדיליה נפח' ,והיינו החלק אלוקי ממעל, כבר הקשו הראשונים שהיה לו לומר אשר ברא אלהים ׳ועשה׳ ,ולמה
וכתיב בהמשך הפסוק "ויהי האדם לנפש חיה" ,ובאונקלוס תרגם כתיב "לעשות" שהוא לשון עתיד.
'לרוח ממללא' ,והיינו כח הדיבור .ותמיד נתקשתי בהדבר ,דמשמע והביאור הוא ,שהנה הרבה דברים נתחדשו בדורות האחרונים כמו
דכל החלק האלוקי ממעל בא לידי כח ולידי ביטוי וגילוי ,רק על ידי חשמל וכדומה ,ואיך אפשר דבר זה ,הרי כבר אמר החכם מכל אדם
הדיבור .אבל כאשר ראה ראינו את מורינו הרב מדבר -אז נתיישב לי (קהלת א ,ט) "ְוְ ֵֵאין ָ�ָּכל ָָח ָָדׁשׁ �ַַּת ַַחת ַַה � ָָּׁש ֶֶמׁשׁ " .אלא ,שבאמת אין זה דבר
הדבר היטב; שראינו שהיה זה דיבור לא של הגוף ,אלא של הנשמה חדש כלל ,ושהקב״ה ברא את העולם בכוח זה ,רק הטמינו שלא
והלב! יתגלה עד זמן האחרון .וזהו "אשר ברא אלהים לעשות".
* (רבי מיכאל דוב ווייסמאנדל מנייטרא)
"ַוַ ְיְ ִִהי ָָה ָָא ָָדם ְלְ ֶנֶ ֶֶפׁשׁ ַַח ָָּי� ה" (בראשית ב ,ז). *
ותרגומו ׳לרוח ממללא' .האדם נברא יחידי ,ועם מי היה יכול לדבר, "ַוַ ִִּי� ַּפ� ַ ח ְְּב� ַַאָּפ� ָ יו ִנִ � ְְׁש ַַמת ַַח ִִּי� ים ַוַ ְיְ ִִהי ָָה ָָא ָָדם ְלְ ֶנֶ ֶֶפׁשׁ ַַח ָָּי� ה" (בראשית ב ,ז).
ועל כרחך שעיקר מה שנברא כח הדיבור הוא לדבר עם הבורא כשנפטר רבי יוסף שלמה כהנמן גאב״׳ד פוניבז׳ מן העולם ,הספידו
(רבי יצחק הוטנר) יתברך ,כדי שידבר ויתפלל אל ה'! מרורות ראש הישיבה רבי שמואל רוזבסקי ,וישא משלו ויאמר:
מן המדרש
מדרש רבה בראשית ה ,ה אמר רבי יוחנן ,תנאין התנה הקדוש ברוך הוא עם הים כשברא אותו ,שכל זמן
הוא רוּ הקדוֹ ׁש ּב ּ
התנה ּ נאין חנןּ ,ת
רבי יוֹ אמר ּ שיצטרכו ישראל ,הוא יקרע לפניהם ,ושעוד תיראה בו לפעמים היבשה ,שאף אחרי
הואהדא ּ ראל , יש לפני ׂ נקרע יהא ש עם ה ּים ׁ שיקוו המים למקום אחד ,יהא נקרע לפני ישראל כשיצטרכו .וגם בקריעת ים סוף
כשחזר הים למקומו ,היה זה על תנאי שכשיצטרכו עוד הפעם לעתיד ,יקרע לפניהם,
לאיתנוֹ " )שמות יד ,כז( ,
לתנאוֹ שב ה ּים "ו ּי ׁ
כתיב דּ
הדא הוא דכתיב ]זה מה שנאמר[ בקריעת ים סוף "וישב הים לפנות בקר לאיתנו",
התנה ּ
עמוֹ . ש ׁ והיה לו לומר 'וישב הים כשהיה' ,אלא ידרש 'לאיתנו' בחילוף אותיות 'לתנאו',
לבדאלעזר ,א עם הּים ּב ירמיה ּבן רבי אמר ּ שהכוונה שחזר לתנאו שהתנה עמו ,שכשיצטרכו לכך לעתיד ,יקרע לפניהם.
ברא נּ אלא עם ּכל מה הואּ , רוּ הקדוֹ ׁש ּב ּ התנה ּ אמר רבי ירמיה בן אלעזר לא עם הים בלבד התנה הקדוש ברוך הוא ,אלא עם
"אני
ידי דכתיב הוא הדא ּ בראשית ,ימי ׁ שת ש ּׁב ׁ כל מה שנברא בששת ימי בראשית התנה הקב"ה לשנות טבעם בעת הצורך ,הדא
הוא דכתיב ]זה מה שנאמר[ על צבא השמים "אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי",
יתי" )ישעיה מה ,יב( ,מּי די צו
צבאם ּ
וכל מים ש נטו ׁ
ּ
]שלכאורה לא שייך לענין בריאתם לשון ציווי ,וכי מה ציוה את צבא השמים .אלא[
צו
יתי. צבאם ּ
וכל מים
ש נטו ׁ
ּ ידרש הכתוב כך :מ'ידי נטו שמים' – מן העת שידי נטו את השמים ,ואז את 'כל
צו
יתי ראלּ . יש לפני ׂ נקרע היה ש ּ י
יתי את ה ּים ׁ צו ּ צבאם צויתי' לעשות את הנסים העתידים .שהרי כתוב "מה שהיה הוא שיהיה ומה
משה, ׁ קו
לפני ש ּ י ׁ ש ּת ּ הארץ ׁ ואת המים את שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש" ,ועוד נאמר "כל אשר יעשה האלהים
הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע" ,ולכן בהכרח כל מה שיוצא מחוץ
הארץ ותש מע ואדברה ׁ המים ּ "האזינו אמר ּ שנּ ׁ לגדר הטבע ,הוא בציווי ותנאי מתחילת הבריאה.
ואת המש יתי את ׁ צו אמרי פי" )דברים לב ,א(ּ .
המדרש מונה והולך את שינויי הטבע שציוה עליהם הקב"ה מתחילה :צויתי את הים
"ש ׁ
מש ׁ אמרשנּ ש עׁ , לפני יהוֹ ׁ עמדו ש ּי ּ רח ׁ הּי שיהיה נקרע לפני ישראל בקריעת ים סוף ]כמבואר[ .וכן צויתי את השמים ואת
רבים יתי את העוֹ צו גבעוֹ ן דּ וֹ ם" )יהושע י ,יב(ּ . ּב הארץ שישתקו ]מקילוסם שהם מקלסים ומשבחים בתמידות את הקב"ה[ לפני
מביאים "והערבים אמר שנּ הוׁ ,אל ּי ּ לו את ש ּ
יכלכ ּ ׁ משה בשעה שדיבר אליהם ,שנאמר "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי
פי" .וכן צויתי את השמש ואת הירח שיעמדו ממהלכם ,לפני יהושע במלחמת
יתי את ּ
האור צו בשר" וגו' )מלכים א יז ,ו(ּ . לחם ּו ׂ לוֹ
האמורי ,שנאמר בתפילת יהושע בעת מלחמתו באמורי בגבעון ,שאמר לשמש ולירח
יתי את צו
ועזריהּ . מיש אל לחנניה ׁ שא ּת ּ זיק ׁ "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון" ]שימתינו השמש בגבעון והירח בעמק אילון,
יתי את
המים צו יקו את דּ נ ּיאלּ , שא י ּ ז ּ האריוֹ ת ׁ ולא ימשיכו במהלכם[ .וכן צויתי את העורבים שיכלכלו את אליהו הנביא בעת
חו
"נפת ּ ּ אמר שנּ יחזקאלׁ , תחו לקוֹ ל ש ּ י ּפ ּ ׁ שנסתר מפני אחאב ,כמו שנאמר כשהסתתר אליהו מפני אחאב בציווי ה' "והערבים
ש ּי קיא הדּ ג ׁ יתי את צו מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב" וגו'.
המים" וגו' )יחזקאל א ,א(ּ .
לדּ ג ו ּי קא את יוֹ נה" אמר ה' "ו ּי
אמר שנּ את יוֹ נהׁ ,
ותיבת 'העורבים' ]בה"א הידיעה[ רומזת על העורבים הידועים מששת ימי בראשית.
וכמו כן צויתי את האור ]האש[ שלא תזיק לחנניה מישאל ועזריה בעת שהושלכו
)יונה ב ,יא(.
לתוכה .וכן צויתי את האריות שלא יזיקו את דניאל בעת שהושלך לגוב שלהם .וכן
צויתי את השמים שיפתחו לקול יחזקאל ,שנאמר "נפתחו השמים ואראה מראות אלהים" וגו' .וכן צויתי את הדג שבלע את יונה ,שיקיא את
יונה ,שנאמר "ויאמר ה' לדג ויקא את יונה אל היבשה".
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -תישארב רב [עמ' ]2
)חלק א'( קריאת שמע על המטה וברכת המפיל
עפ"י ספר "הלכות יו ביו "להגרמ"מ קארפ שליט"א
אע"פ שקרא אדם ק"ש בביהכנ"ס בזמנה צריך לקרותה על מטתו שנאמר "אמרו בלבבכם על חיוב ק"ש שעל המטה
משכבכם ודומו סלה" .
קורא אותה מיד כשנכנס לישון על מיטתו ולא ימתין עד שתפול עליו השינה ,ומ"מ כשנופלת עליו אימתי וכיצד קורין אותה
השינה יאמר פס' תחינה ושמירה כגון "בידך אפקיד רוחי" .וראוי לאומרה בעמידה כדי שיאמרנה
בכוונה ,וגם אם אומרה במיושב שפיר דמי ובלבד שיאמרנה בכוונה ,אבל הוידוי צריך לאומרו
מעומד .
ראוי שיתודה קודם השינה על עונותיו וחטאיו ויפשפש במעשיו שעשה כל היום ואם מצא עבירה וידוי קודם השינה
כביטול תורה לשה"ר רכילות שקר כעס ליצנות וחנופה ובעבירות שבין אדם לחבירו יותר מכולם,
ויחזור בתשובה עליהם ויקבל עליו לפייס לחבירו בהקדם אם אין יכול לפייסו מיד .
יאמר קודם השינה שמוחל לכל מי שחטא כנגדו וציערו ]חוץ מממון שדעתו לתבוע[ וע"ז תיקנו מחילה לכל קודם השינה
"רבש"ע הריני מוחל לכל מי שחטא כנגדי" ,ובזכות זה ימחלו לו אחרים ומן השמים יזכה לאריכות
ימים .
צריך לקרות כל פרשה ראשונה "שמע" וכן הנוסח בסידור אשכנז ,וי"א שיאמר ב' הפרשיות שמע קריאת פרשה ראשונה או ג'
פרשיות
והיה אם שמע ,וטוב לקרוא כל הג' פרשיות עם קל מלך נאמן כנגד רמ"ח איברים וכ"ה ע"פ
האריז"ל וכן מנהג ספרד .
ואם התפללו ערבית קודם צה"כ צריך מדינא לקרוא כל הקריאת שמע ולכוין לצאת בה ידי חובת התפללו ערבית קודם צה"כ
חייב מדינא בק"ש ופרשיותיה
קריאת שמע וזכירת יציאת מצרים .ומדינא סגי בב' פרשיות ופסוק א' של יצי"מ .
אחר קריאת שמע שעל המטה לא יפסיק לדבר דברי שיחה ,אבל אומר פסוקי רחמים ישב בסתר איסור ההפסק בין הקריאת
שמע לשינה
וכו' ]וי"א עד מעונך[ ,מזמור ה' מה רבו צרי ,בידך אפקיד רוחי ,הנה מטתו שלשלמה וכו' ,יברכך
וכו' ,רגזו ואל תחטאו ,השכיבנו עד סמוך לחתימה והנוסח הנד' בסדורים.
• •
אות ג( דפשט המנהג שלא לומר אלא פרשה אחת ,ועי' הטעם במטה משה ברכות )ד ,ב( אריב"ל אע"פ שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת מצוה
)סי' שצ( ולחם חמודות )ברכות פ"ט או' סז( "עם כל זה פשט המנהג שלא לקרות לקרותה על מטתו מאי קרא רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם
רק פרשה ראשונה .והטעם הוא מפני שאינה נקראת לשם חובת קריאת ודומו סלה .וברמב"ם פ"ז מתפלה דקורא פר' ראשונה מקריאת שמע וישן,
שמע לצאת בה כלל" ע"ש. ובטוש"ע רלז ס"א דקורא על מטתו פר' ראשונה.
כ"כ הרא"ש שם פ"ט סי' כג בשם הר"ח ,לפי שאף פר' והיה נאמר בה המגן אברהם סי' רלט סק"ג כ' בשם הסדה"י דלא יקרא קריאת שמע
ובשכבך ,והטור סי' רלט כ' דכן היה נוהג הרא"ש .והבית יוסף כ' דכך כשיכנס לישן אלא כשרואה שהשינה באה עליו ,אך הביא המג"א דבכנסת
היתה גירסתו בגמ' אומר שמע והיה אם שמע. הגדולה כ' "שיש לקרות מיד שמא תחטפנו שינה אח"כ ולא יקרא ואין
כלבו )סי' ט'( דיש קורין כל קריאת שמע דיש בו רמ"ח תיבות כנגד רמ"ח לחוש משום הפסק אלא כשעושה דבר אחר בנתיים" ,והביא דבריו במ"ב
אברים של אדם ישמרם השם בזכות הקריאה והובא במטה משה שם וכ' שכן שם סק"ט ובמ"ב הוסיף אבל בכנה"ג כ' ומשמע דמסכים לכנה"ג והביא
נהג רבו המהרש"ל ,והפרישה סי' רלט סק"ב מהמהרש"ל בחי' לטור דרבינו דכ"מ מש"א .ובכה"ח סק"ט כ' דאם מאחר לא יוכל לכוין בה כראוי.
יונה כתב בספר היראה שיש לקרות קריאת שמע כולה לפי שיש בה רמ"ח ובאליה רבה סק"ה כ' "ואני נוהג בשעה שהשינה באה עלי לומר בידך
תיבות ]כנגד רמ"ח איברים[ שמצלת את כולן מן המזיקין .וכ"כ המג"א אפקיד רוחי וכו' רגזו ואל תחטאו וכו'".
סק"א ובמ"ב שם סק"א .וכ"ה ע"פ האריז"ל בשער הכוונות דרושי הלילה חיי אדם כלל לה ס"א ובמ"ב רלט סק"ו שיש מחמירין לאומרה במעומד
וכן מנהג הספרדים בכל הסדורים שלהם .וכן נהג רבינו הגריש"א זצ"ל. או מיושב ,ובשער הכוונות להאר"י ז"ל דרושי הלילה דרוש ה' )ד"ה ואחר
המג"א בסי' רלה סק"ב כ ,דבקרא מבעו"י צריך לקרוא בלילה ב' כך( "וצריכים להתודות מעומד אמנם שאר הסדר אם תוכל לאומרו מעומד
פרשיות שמע והיה אם שמע ,וכ"כ הפמ"ג ומחה"ש ר"ס רלט .ובמ"ב רלט שפיר טפי ואם תאמר מיושב אין בכך כלום" ע"כ .ובכה"ח סקי"א
סק"א כ' דצריך לקרוא כל הג"פ וביאר בשעה"צ טעמו דהמג"א כ' כן שיאמרנה מיושב בכונה עצומה .והא"ר סק"ג הביא מהתשב"ץ סי' ר"ס
לשיטתו דנקט כרבינו יונה שיוצאין בזכירת יצי"מ מבעוד יום אבל למאי בשם רבו מהר"ם מרוטנבורג ז"ל שהיה עומד בעת שאמר ברכה זו ,וכן
דקיי"ל כהשאגת אריה דזכירת יצי"מ זמנה בלילה דוקא צריך לקרוא כל ביסוד ושורש העבודה כ' "וראוי לכל ירא וחרד להתנהג כן לקרותה מעומד
ג"פ .וראה לעיל פרק י"ח דין י"ג בענין זמן זכירת יצי"מ בלילה. ועכ"פ בישיבה אך לא בשכיבה על מטתו" וכו' ,ובכה"ח סקי"א כ' צריך
פשוט דליציאת מצרים דאורייתא סגי בפסוק אחד שיש בו יציאת מצרים לקרותה מיושב ובכוונה.
כדאיתא בברכות )יב ,ב( בדרבי וא"צ לכל פר' ויאמר עבור זה ועכ"פ לגבי מג"א רלט סק"ז ובמ"ב שם סק"ט בשם כתבו הספרים .וראה הע' דלעיל
זה שפיר סמכי' על המג"א ופמ"ג דסגי בב"פ או דיצא בשל ביהכנ"ס. מהאריז"ל.
ובריטב"א ברכות )יד ,ב( דבקרא בבוקר כל פרשה ציצית סמכו ע"ז בני מגילה )כח ,א( ובמ"ב שם .ובשבת )קכז ,ב( דכל המלמד זכות על אחרים
מערבא שלא אמרו בלילה כל פרשה ציצית רק תחילה וסופו .ואף דאנן מן השמים יתנוהו לזכות מדה כנגד מדה ,וה"ה בזה כשם שהוא מוחל
קי"ל בברכות )יב ,ב( דאם התחיל גומר ,מ"מ היינו בסדר קריאת שמע עם לאחרים מן השמים ימחלו לו ויתנו בלב אחרים למחול לו.
ברכות קריאת שמע שלא לקבוע בציבור חצאי פרשה דכל פסוקיה דלא ברכות )ס ,ב( הנכנס לישן אומר משמע והיה אם שמוע ואומר ברוך
פסקי משה לא פסקינן .אך כשחוזר אח"כ לעצמו לצאת יד"ח די בפסוק המפיל ,וכ"פ הרמב"ם פ"ז מתפלה ה"ב וכ"כ רש"י בריש ברכות
אחד של יציאת מצרים ואין צריך לכל פרשה ציצית. "ובקריאת פר' ראשונה על מטתו יצא" וכ"פ בטוש"ע רלט ס"א .וכן הנוסח
רמ"א שם ס"א מהראשונים. בכל סידורי אשכנז ובאליה רבה סק"א בשם שיירי כנסת הגדולה )הגהות טור
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -תישארב רב [עמ' ]3
מי שחולה או אנוס די שיאמר פרשה ראשונה ופסוק "בידך אפקיד רוחי" והמפיל . חיוב אמירת פסוקי רחמים
לאנוס וחולה
ע"פ האריז"ל יש סדר אחר לקריאת שמע שעל המטה אחר קריאת ג' פרשיות וכן נוהגין הספרדים. קריאת שמע שעה"מ נוסח
האר"י
• •
או אנוס סגי בפרשה ראשונה והמפיל .ולא ידעתי למה היקל לחולה מג"א סי' רלט "באמת המזמורים אינן חיוב כלל רק שמע והמפיל
הלא החולה צריך שימור טפי ועכ"פ היה לו לומר לפחות חד פס' רק שנהגו לאומרם מדחזי' דריב"ל אמרם המנהג לאמרם ונפק"מ לענין
דרחמי כגון בידך אפקיד רוחי כדאיתא בגמ' )ה ,א( דאף ת"ח צ"ל פסוק חולה או אנוס" .וכ"כ האליה רבה שם סק"ג "מיהו כל המזמורים אינו
זה. חיוב כלל רק שמע והמפיל ,רק שנהגו לאומרם" .ובמ"ב סק"ט דבחולה
זכרון לצדיקים
א' חשוון ה'תר"פ :הגאון רבי יוסף ענגל זצ"ל
מהספר שבעים פנים לתורה .וזה לשונו שם :קונטרסך הנחמד ,בקראך בשמו לקח טוב לנכון "גבורות שמונים" הוא אחד ממאה וחמשה עשר חיבורים שהשאיר אחריו ר' יוסף ענגל זצ"ל.
היגיעני לששון ולשמחת לבבי ,ותעלוזנה כליותי בדבר שפתיך המישרים אורו עיני ,והאותיות הספר הופיע ללא הקדמה ומבוא ,ללא הסכמות והתנצלויות כדרכם של מחברים ,כל אלו באו
צהלוני על פני ,ונפשי תגיל בה' אלוקים ,כי הגיע חשקי ותאותי אלי ,כאשר נכסוף נכספתי בקצירת האומר בשערו של הספר .ישא מדברותיו ביישוב קושיא אחת ויתרץ הקושיא ההיא
למתי תבוא לידי עת ושעת הכושר ,להתעלס במתק ודשן עדיו ,ולהשתעשע בצחות פלפוליו בשמונים פנים ...זו ההקדמה ...זה המבוא ,וזו ההתנצלויות ...שמעתי מקשים לר"א ב"ר יוסי
המצוחצחות ,ונועם נאומיו הנעימים ,שמוקירו הייתי לשעבר ,בספרו אשר הוציא לאור העולם שסבירא ליה בזבחים דף מז וכו' ,ומכיון שלרב יוסף ענגל היו כמה קושיות טובות ,הרי הם אלה
אשר בשם שבעים פנים לתורה יקבנו .ועכשיו ביותר עת שיר ההיא ליעקב ,כי יוסף הוא הנתונים היחידים והטובים ביותר לחיבור ספרים.
המסביר בסבר אל סבר ,יחדיו ידובקו במתק פלפולו הזך ,אשר לתוה"ק עשה כוונים ,והרבה ושח אחד מגדולי ישראל לתלמידיו אל תדמו בנפשכם כי רב יוסף ענגל יישב את הקושיא
מקנתו לפי מעט השנים ,ואלף תודות לך ידידי וכו'. בשמונים אופנים ,ואחר כך קרא למערכה "גבורות שמונים" .אלא קריאת השם ליצירה ,קודם
ידעו והכירו גדולי ישראל כי לטורנער עילוי מוח פלאים וכולו גאוניות .הגאון רב יוסף שאול ההחלטה גבורות שמונים ואחר כך תירוצים .כי לגבורות רוחו ומחשבתו לא היו גבולות ,מיום
מלבוב התבטא עליו ,כשהיה בן ארבע עשרה ,ראיתי כבר גאונים גדולים ,אך הוא יגדל מהם. עומדו על דעתו לא חדל מוחו לחשוב ,ומחשבתו לא ידעה מחדל ,מוח ללא מחיצות .וכך
היה זה לאחר שרב יוסף שהה במחיצתו כמה ימים .והגאון מלבוב לא פסק מלהשתעשע איתו. הגדיר הוא החושב הגדול את המחשבה ,בהסתכמו על אמרת המהר"ל מפראג" :המחשבה אין
הם חזרו בע"פ על כל התוספות של מסכת יבמות ,הגאון מלבוב ציטט תוס' אחד והטורנער סכלות רק חכמה" ,על כן כתב רב יוסף :עצם המחשבה היא חכמה ,ולכן גם אויל מחריש חכם
עילוי את התוס' הבא .הגאון מלבוב שונה פסוק בתנ"ך ,והעילוי הצעיר מצטט בע"פ דברי יחשב .אין מחשבות סכליות כלל ,כי המחשבה היא תנועתית ,דינאמית .כינו את המחשבה
רש"י במקום. מעוף ,כי היא מעופפת ומשוטטת ואינה נחה כלל .זה ההבדל בין עופות ובין בעלי חיים
אמר פעם ר' יוסף לבן אחיו ר' מאטיל ענגל מטארני ,שאל נא את דודך ר' שמואל ,מה זה אחרים :על בעלי חיים מהלכים אמרו מהלך כעומד דמובא אפי' קפיצת הצבי זה תנועה בלתי
אשר לפי זכרוני בהיותו בן ארביסר היה בקי בכל תוס' הש"ס .וכשנסע מטארנא אחר שנה שכיחה .לא כן תנועת העוף כשהעוף טס אינו נח ,ולכן דמתה המחשבה לעוף .וזה כוונת חז"ל:
ומחצה היה בקי בכל הפרמ"ג והחוו"ד ותהום כל העיר וראיתי שיהא פוסק גמור ,ועל כן יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו נשרף ,המחשבה שעברה
תשאל אותו מדוע בכל תשובה מפלפל בדברי הנו"ב והחתם סופר ,ואינו עוסק בדברי עצמו? במוחו עברה נשרפה (אוצרות יוסף ח"א).
ועל כן השיב ר' שמואל כך מקובלני מרבותי שהנו"ב והחתם סופר נשלחו מן השמים לקבוע מהותה של הגאוניות האמיתית של אות השלימות השכל הוא עיקר ובעצם דלייתן של כל
הלכות בישראל ,ועל כן טוב לי לעסוק בדבריהם מבדברי( :שם משמואל אות ג' ).אותה תקופה לא הבכח שלו עד מיצוי אחרון .עשייתו את הבכח שלו לבפועל ,וזה השכל הנודע של הרמב"ם,
היו בביתו של ר' יוסף ספרים ומרגליה בפומיה :עד שלא יודעים לספור את אותיותיהם של אשר רק הוא מביא את האדם לחיי עולם הבא ועושה אותו לנצח (מו"נ ג' נא) .הגאון האמיתי חותר
רש"י ותוס' ,אין לעיין בספרים אחרים" .לכן שאל את ספרי הנו"ב והחת"ס ולמד בהם ימים עד תהום אחרון וכורה תהומות חדשות ,משדד ומפרח ליבו ומוחו ,המקור היחידי לכל עצי
אחדים ,עד שגם תאריכי השאלות ושמות המחברים היו נהירים לו ,ואז הפטיר" :אכן שליחים הדעת ומימי התבונה .כל העולם כולו ,ידיעותיו ,אוצרותיו ,לקחיו ,רבותיו ותלמידיו ,לא נבראו
היו ,ומלאו שליחותם באמונה" .מעשה וחבירו ר' מאיר אריק זצ"ל ,רבה של טרנוב ,נפגש עם ר' אלא לשמש כלי כריה ולטישה לתהומותיו הוא ,למרגליותיו שדולה מאותן תהומות.
יוסף בנאות קיץ סמוך לוינה ,סיפר לו ר' יוסף שבר"ח אלול כתב ספר שלם על פרק בתהילים, ואכן כרה רב יוסף תהומות חדשות ,סלל דרכים חדשים .לכשתרצה הרי חקירות בריסק על
לקח ר' מאיר את הספר מידו ,עבר עליו והכריז ברבים,, :גאון הגאונים ,לא בא כבושם הזה'. שני הדינים טבועות במערכותיו ,וכשתרצה תמצא את ה"עיין" של הרוגוטשבאי בין שורו¬תיו.
הגאון מסטאניסלוב אמר פעם" :בקיאותם של הרוגוטשבאי ושל ר' יוסף ענגל ,של שניהם הנה הבהירות של ר׳ מאיר שמ¬חה ,והנה החשבון של ר׳ חיים עוזר .אך מעל הכל ,בקיאותו
מדהימה היא ,אך ההבדל ביניהם הוא ,שהרוגוטשבאי דומה לבעלת בית בערב פסח ,אמנם שהיתה לחידה ,מעולם לא הובן מהיכן הספיק ללמוד ולקלוט את התורה כולה על הנגלה
הכל נמצא ,אך רק בעה"ב יודעת מקומם של דברים ,ואילו ר' יוסף דומה לבעלת בית בליל והנסתר שבה .ראיותיו והברקותיו מפתיעות ,לא רק מבבלי וירושלמי ,פוסקים ראשונים
פסח עצמו ,סדר ובהירות". ואחרונים ,אלא מהמורה נבוכים ומהכוזרי ,מהר"ל ואבן עזרא ,מרבי חיים ויטאל ומהמגיד
"גדול הדור ,גאון העולם שלא היה כמותו בהרבה דורות שלפנינו ,יחיד בדורו ,רשכבה"ג, ממזריטש ,כל רז לא אניס ליה.
תהילתו מי יוכל לספר ,מרן ר' יוסף ענגל מקראקא זצ"ל – כך מגדירו הרב מלבוב ("ציון לנפש 'א"ה ,הקונטרס הנוכחי אשר ִִעְנְ ָיָ נֹוֹ ביאור שבע אגדות חכז"ל מאמרי דנחמתא (ועמהן ביאור ודיבור
חיה" לבוב תרפ"ו). בשאר אגדות והלכות המסתעפות מעניו לענין) כתבתי לכבוד אמי הצנועה והצדקת וכו' אשר הלכה לבית
ואילו הרב מקראקא ,ר' פנחס אלי' דעמביצר ,כותב בהספדו ("גבעת פנחס") "יום צרה ותוכחה עולמה יום ז' בשבט שנת תרח"ם לפ"ק ,כי לא זכיתי להיות בעיר טארני ביום ההוא ולהספידה
ונאצה היום הזה,על השמועה כי באה ,כי מת הגאון המפורסם מאור הגולה מו״ה יוסף ענגל על קברה ,כאשר היא חובה עלי ,מפאת מצות כיבוד אב ואם וכו' ולכן מלבד גודל צערי ויגוני
זצלה״ה ,שהיה רב רבנים .וגאון הגאונים ,שהיה בקי בכל הש״ס בבלי .וג״כ בכל התלמוד על פטירתה ,כי מתה בחצי חלדה .עוד היה לי דאבון לב על אשר לא זכיתי ללוותה ולהספידה
ירושלמי ,וג״כ היתה ,לו ידיעה בסתרי תורה -אוי לו עולם שאבד מנהיגו". על קברה וכו' לכן אמרתי תהי זאת תנחומתי לכתוב לכבודה איזה מילי דנחמתא ...כך כתב
רמ״מ קירשבוים -שחיבר מערכות שלמות כהגהות על ספרי ר׳ יוסף ענגל ״עלי עין״ "מנחם רב יוסף ענגל אז אברך צעיר בפתח קונטרסו "שב דנחמתא" .ואלו היו הגיגים ושברי רעיונות
משיב״ -כותב בקונטרסו "עלי עין״ :הגאון האדיר הזה הי׳ כחד מקמאי ,עושר בקיאותו הפלא שעלו במוחו ,עת ישב שבעה על אמו הצדקת' (כך סיפר לרבי משולם ראטה זצ"ל).
ופלא ,בבלי וירושלמי היו שגורים על פיו". את הקונטרס הראה לשארו ר' שמואל ענגל זצ"ל ,רבי שמואל התפעל מהדברים וביקש
משיב גדול היה ר׳ יוסף ,ומכל קצוות ארץ פנו אליו ,בין השוא¬לים היו גאוני עולם מצוקי ארץ. מרבי יוסף להדפיסם .רב יוסף שלא רצה שספרו הראשון יהיה בעניני אגדה ,החליט לספחו
מחותנו האדמו״ר ר׳ ישראל מקוצק שלח לר׳ יוסף את קונטרסו תורת שביעית" ,ור' יוסף ענה לקונטרס שבעים פנים לתורה ,שנמצא אצלו בכתובים כבר כמה שנים ,והוא כשמו כן הוא,
לו תשו-בה שנתפרסמה לאחמ״כ כספר בפני עצמו" ,אוצרות יוסף" על הלכות שבי¬עית בזמן ישא מדברותיו בישוב קושיא המפורסמת בסתירת דברי ר' אשי פסחים (דף מד ב') לדבריו (זבחים
הזה .ספר זה משמש כאחד מספרי היסוד בהלכות שביעית. דף צז ב) בסוגיא דיקדש להיות כמוהו וכו' .ויתרץ קושיא זאת בשבעים פנים .הראה רב יוסף
שם עולם הניח אחריי ר׳ יוסף ענגל בספריו המופלאים ,שאחדים מהם "אתוון דאורייתא", הקונטרס הנ"ל לשארו הגאון ,וזה עיין בו כמה ימים ואמר לר' יוסף :כל התירוצים הם כפתור
"לקח טוב"" ,ציונים לתורה" ועוד ,זכו לכמה מהדורות ,ונח¬שבים מהספרים המקובלים ביותר ופרח מלבד תירוץ אחד .השיב לו רב יוסף :אתה מתכוין בודאי לתירוץ פלוני ,כן ענה ר' שמואל
ב¬עולם התורה" .מכון ירושלים" עורך עתה מפתחות מפורטים לכל ספרי ר"י ענגל .אך מאה נפעם ונרגש ,הסיבה היא אמר ר' יוסף שאני משתמש בש"ס ווילנא המתוקן ,ושם הנוסחא
ואחד חיבוריו בכל מקצועות התורה ,נגלה ונסתר ,שנעל¬מו ואינם ,הינם אבידה ללא תמורה, ברש"י אחרת ,וממילא גם תירוץ זה נכון.
(רבי יוסף בוקסבוים – שערים) ותגדל זכותו של מי שיחזיר אבידה זו לבעליה — עולם התורה. בהסכמתו של רבי שמעון ענגל על ספרו של רבי יוסף לקח טוב מביע הוא שוב התפעלותו
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -תישארב רב [עמ' ]4
