gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah

שבוע: בראשית (2026-10-05)

פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫תשרי התשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫מפטיר מָ חָ ר ח ֶֹדׁש (שמואל א כ)‬ ‫פרשת בראשית – שבת מברכין וערב ר"ח‬ ‫עלון חידושי תורה ופרפראות על פרשת השבוע בעניינא דיומא ממפרשי ומדרשי חז"ל‬ ‫בפרשת בראשית ‪ 146‬פסוקים = סֹוף ‪ ,‬חמה ולבנה ‪ ,‬עולם‬ ‫ָאדָ ם הָ ִראׁשֹון‪ִ ,‬מּסֹוף הָ עֹולָם וְ עַ ד סֹופֹו הָ יָה‪ ,‬כֵּיוָן ׁשֶׁ סָ ַרח ִהנִיחַ הַ ָקדֹוׁש בָ רּוְך הּוא יָדֹו עָ לָיו ּו ִמיעֲטֹו‪( .‬חגיגה יב‪).‬‬ ‫ֹלהים י ְָרא וְ ֶׁאת ִמצְ ו ָֹּתיו ְׁשמֹור כִ י זֶׁ ה כׇּל הָ ָאדָ ם‪( .‬קהלת יב יג)‬ ‫סֹוף דָ בָ ר הַ כֹּל נ ְִׁשמָ ע ֶׁאת הָ א‪ִ -‬‬ ‫מולד חודש מרחשוון יהיה ביום ראשון בשעה ‪ 43 ,9‬דקות ו ‪ 2‬חלקים‬ ‫ּורבִ יָה‪( .‬ספר החינוך)‬ ‫בפרשה מצות עשה אחת ִמצְ וַת פְ ִריָה ְ‬ ‫צירוף השם הנכבד המאיר בחודש מרחשון הוא והה"י‪ ,‬יוצא מפסוק בפרשת כי תבוא ּו ְדבָ ׁש היֹום הזֶׁה י‪-‬הֹוָה (דברים כו טו‪-‬טז) ‪.‬התיבות‬ ‫הללו בגימטריא י"ו הויו"ת )‪ ,(16X26‬ובגימטריא ב' פעמים יצחק‪)208X2( .‬‬ ‫איתא במדרש ‪ -‬המשכן שעשה משה‪ ,‬נשלם בכסלו‪ ,‬וצוה השם יתברך להמתין בחינוכו עד ניסן‪ ,‬ירח שנולד בו יצחק‪ ,‬והיה כסלו‬ ‫מתבייש‪ ,‬ושילם השם יתברך שכרו בחינוך בית שני בזמן החשמונאים‪ ,‬והוא לדורות ימי חנוכה‪ .‬והנה בית ראשון שבנה שלמה נשלם‬ ‫בחדש הזה מרחשון‪ ,‬כמבואר בכתוב 'יֶרח ּבּול' ופירשו חז"ל שהוא מרחשון‪ ,‬והנה על פי רוח הקודש לא חינכו שלמה עד ירח האיתנים‬ ‫תשרי‪ ,‬והיה מרחשון מתבייש‪ ,‬והבטיח השם יתברך לשלם שכרו לעתיד במהרה בימינו בבניין השלישי‪ ,‬עד כאן תוכן דברי המדרש‪.‬‬ ‫מבואר מזה‪ ,‬דחינוך בית השלישי במהרה בימינו יהיה במרחשון‪ .‬אם כן‪ ,‬חינוך כל השלשה בתים הם באלו הג' חדשים‪ :‬תשרי ‪ -‬בית‬ ‫ראשון ‪ ,‬מרחשון – בית שלישי בעתיד ‪ ,‬כסלו ‪ -‬בית שני בימי החשמונאים‪.‬‬ ‫אלו הג' חדשים על פי סדר הדגלים אל השבטים‪ ,‬הלא הם מתייחסים תשרי לאפרים‪ ,‬מרחשון למנשה‪ ,‬כסלו לבנימין‪ .‬והנה תמצא לפי‬ ‫זה חינוך כל הג' בתים המה בחדשים המתייחסים לבניה של רחל‪ ,‬כי היא נקראת עקרת הבית‪.‬‬ ‫לֹותיָך ּבל נָמֹוּטּו פעָ מָ י‪ָ .‬תמְֹך ראשי תיבות תשרי מרחשון כסלו‪ .‬כשיושלמו חינוך הבתים של אלו הג'‬ ‫כתיב (תהלים יז ה) ָתמְֹך אֲ ׁשֻׁ רי ּבמעג ֶ‬ ‫חדשים‪ ,‬אז ּבל נָמֹוּטּו פעָ מָ י‪( .‬בני יששכר מאמרי מרחשון א)‬ ‫כתב רבינו בחיי ‪ -‬בנימין הצדיק נולד ביום י"א לחודש מר חשון‪ ,‬ובו ביום שנולד בנימין מתה רחל כדכתיב וי ִהי ּבצֵ את נפׁשָ ּה כִ י מֵ ָתה‬ ‫ו ִתק ָרא ׁשמֹו ּבֶ ן אֹו ִני ו ָאבִ יו ָק ָרא לֹו בִ ני ִָמין עכ"ל‪ .‬ולפי זה אשכחן טוב טעם על קריאת שם החודש הזה מר חשון על שם דנפטרה בו אמא‬ ‫רחל‪ ,‬ומ"ר ראשי תיבות מ'תה ר'חל‪ ,‬וכהאי גוונא כבר אמרו חז"ל דנקרא כך משום דבו מתה שרה (כדאיתא במדרש מגילת אסתר)‪.‬‬ ‫ועוד אמרו טעם אחר על שם שאין בו יום טוב ולא נזכר שם החודש בשום אופן‪ ,‬ויותר פשוט הוא הטעם דאמרו דהוא על שם טיפת‬ ‫הגשמים שיורד דמר הוא מלשון (ישעיה מ) הֵ ן גֹויִם כמר ִמד ִלי‪.‬‬ ‫החודש הזה שבטו נפתלי כמו שכתב הרב עמודי שמים דף קמ"ד ע"ב‪ ,‬וראוי לרוץ בו לדבר מצוה כמדתו אילה שלוחה‪ ,‬וביום י' לחודש שנולד‬ ‫גד כמו שכתוב שם‪ ,‬יהיה היום הזה למזל טוב לכל העושה דבר‪ ,‬וביום טובה יהיה טוב כי זכות גד חופף עליו כל היום ההוא‪ ,‬וכן כל‬ ‫חודש כסליו כי מזלו גד יהיה מוצלח להרים מזלו לכל עסקיו וכל ענייניו בעזרתו יתברך שמו‪( .‬מועד לכל חי סימן כו ה)‬ ‫ֹלהים אֵ ת הַ שָּ מַ יִׁ ם וְּ אֵ ת הָּ אָּ ֶרץ‪( .‬א א)‬ ‫אשית בָּ ָּרא א‪ִׁ -‬‬ ‫ְּב ֵר ִׁ‬ ‫אשית – בתיבה זו רמוזה הגאולה העתידה‪ ,‬כי תרין משיחין נינהו‪ ,‬משיח בן אפרים ומשיח בן דוד‪ ,‬וכפי המקובל בידינו זה שמם לעולם נחמיה‬ ‫ְּב ֵר ִׁ‬ ‫אשית‪( )913( .‬בני יששכר שבתות ח אות יג)‬ ‫בן חושיאל מנחם בן עמיאל‪ .‬נחמיה בן חושיאל מנחם בן עמיאל אליהו הם בגימטריא ְּב ֵר ִׁ‬ ‫אשית בָּ ָּרא א‪ֹ-‬ל ִׁהים אֵ ת הַ שָּ מַ יִׁ ם וְּ אֵ ת הָּ אָּ ֶרץ‪( .‬א א)‬ ‫ְּב ֵר ִׁ‬ ‫אשית בָּ ָּרא כי נעוץ סופו בתחלתו ותחלתו בסופו‪ .‬דהיינו לְּ כׇל הָּ אֹ תֹ ת וְּ הַ ּמֹופְּ ִׁתים‪ ...‬אֲ שֶ ר עָּ שָּ ה‬ ‫בשמחת תורה כשמסיימים התורה מתחילים ְּב ֵר ִׁ‬ ‫אשית בָּ ָּרא‪.‬‬ ‫אשית בָּ ָּרא וגו' האותות והמופתים פרסמו חידוש הבריאה של ְּב ֵר ִׁ‬ ‫מֹ שֶ ה‪...‬וגו' ְּב ֵר ִׁ‬ ‫רבותינו ז"ל אמרו (שבת נה‪ ).‬חותמו של הקב"ה אמת‪ ,‬פרשו המקובלים רומז ל'אֶ ְּהיֶה אֲ שֶ ר אֶ ְּהיֶה' (שמות ג יד)‪ ,‬וחותמו שחתם הקב"ה הוא ששה‬ ‫קצוות‪ ,‬דהיינו מעלה ומטה וארבע רוחות‪ ,‬היה בששה צרופי אותיות יה"ו כדתנן בספר יצירה (פ"א מי"ג)‪ .‬הרי 'אהי"ה' ו'יהו"ה' ענין אחד סוד‬ ‫ֹלהים אֶ ת כׇל אֲ שֶ ר עָּ שָּ ה (א לא)‬ ‫החותם‪ .‬על כן 'אמת' חותם מעשה בראשית בתחלה ובסוף‪ ,‬בתחלה בָּ ָּרא א‪ֹ-‬להִ ים את ס"ת אמת‪ ,‬ולבסוף ַוי ְַּרא א‪ִׁ -‬‬ ‫ַויַרא א‪ֹ-‬להִ ים את ס"ת אמת‪ .‬ואמת שהוא 'אהי"ה אשר אהי"ה' הוא החותם‪ ,‬ושם יה"ו הוא החותם‪ ,‬ושם יה"ו הוא חותם בשש קצוות‪( .‬אוצרות‬ ‫ֹלהים‬‫השל"ה) וזש"ה ר ֹאש ְּדבָּ ְּרָך אמֶ ת (תהלים קיט)‪ ,‬וסיים בָּ ָּרא א‪ֹ-‬להִ ים ַלעֲׂשֹות ס"ת אמת‪ ,‬כי הקב"ה ברא עולמו על האמת‪ ,‬וזש"ה (ירמיה י) וַי‪-‬הֹ וָּה א‪ִׁ -‬‬ ‫קֹורין אֶ ת ְּשמַ ע בגמרא תַ נָּא הֵ יכָּא קָּ אֵ י ובתורה שבכתב אָּ נֹ כִׁ י יְּ ‪-‬הֹ וָּה א‪ֹ-‬להֶ יָך הם‬ ‫אמֶ ת‪ .‬וחותמו אמת‪[ .‬ר"ת של המלים הראשונות במשנה מֵ אֵ ימָּ תַ י ִׁ‬ ‫אמת‪ .‬וזש"ה ר ֹאש ְּדבָּ ְּרָך אמֶ ת‪ .‬חידושי הרי"ם] רש"י פתח את פירושו באות א' אָּ מַ ר ַרבִ י יִ צחָּ ק‪ ,‬ובאמצע התורה 'גָּחֹון' שהֹולְך שָּ ח ונֹופל ַעל מֵ עָּיו‬ ‫וסיים את פירושו באות ת' ‪ -‬יִ ישַ ר כֹּ חֲָך ש ִשבַ רתָּ ‪ .‬ס"ת אמת‪( .‬עמק המלך)‪.‬‬ ‫ו' פעמים רמוז כאן אמת‪ ,‬בָּ ָּרא א‪ֹ-‬להִ ים את‪ַ ,‬ויַרא א‪ֹ-‬להִ ים את‪ ,‬וַיִב ָּרא א‪ֹ-‬להִ ים את הַ תַ נִ י ִנם‪ ,‬וַיִ ב ָּרא א‪ֹ-‬להִ ים את הָּ אָּ דָּ ם‪ַ ,‬ויַרא א‪ֹ-‬להִ ים את כׇּל‪ ,‬בָּ ָּרא‬ ‫א‪ֹ-‬להִ ים ַלעֲׂשֹות ‪ ,‬הרי ו' פעמים אמת‪ ,‬וכנגדן תיקנו באמת ויציב ו' פעמים אמת‪ ,‬לומר לך כי כל פעולתו אמת ואין שקר בפעולתו‪ ,‬ולכך כל ההברות‬ ‫אשית לבד הברת שּורֻ ק והן אותיות שקר‪ ,‬וכן בפסוק אָּ נֹכִׁ י יְּ ‪-‬הֹ וָּה א‪ֹ-‬להֶ יָך לא תמצא בו הברת שּורֻ ק‪ ,‬לכן כל אדם יזהר מן‬ ‫תמצא בפסוק של ְּב ֵר ִׁ‬ ‫שקָּ ף‪( .‬תהלים פה) (הרוקח)‬ ‫השקר וילמד האמת ממידותיו של אל מלך תמים‪ ,‬כי כשאמֶ ת מֵ אֶ ֶרץ ִׁת ְּצמָּ ח אז וְּ צֶ דֶ ק ִׁמשָּ מַ יִׁ ם נִׁ ְּ‬ ‫אשית ר"ת בקול רם אברך שם יהו‪-‬ה תמיד‪ .‬מכאן רמז שיש לברך בקול רם שיענו אמן‪( .‬חשוקי חמד)‬ ‫ְּב ֵר ִׁ‬ ‫לוחות אֲ בָּ נִׁ ים‪ 913( .‬בכתיב מלא) (נחל קדומים בשם גורי האר"י)‬ ‫אשית גימטריא ְּשנֵי ֻ‬ ‫ְּב ֵר ִׁ‬ ‫אשית אותיות 'ברא שית' (סוכה מט‪ ).‬בששת ימי בראשית ברא השיתין‪ .‬אמרו רז"ל (שם נג‪ ).‬הָּ ני חֲמש עׂשרה מַ עֲלֹות שהיו מעזרת נשים לעזרת‬ ‫ְּב ֵר ִׁ‬ ‫יתין שהם המערות‬ ‫ישראל כנגד חמש עשרה שיר המעלות שבספר תהלים‪ ,‬כנגד ִמי ֲאמָּ ָּרם דָּ וִ ד? ֲאמַ ר ליּה‪ :‬הָּ כִ י אָּ מַ ר ַרבִ י יֹוחָּ נָּן‪ :‬בשָּ עָּה שכ ָָּּרה דָּ וִ ד ִש ִ‬ ‫הֹורידָּ ן‪ .‬כָּתב שם‬ ‫והנקבים ביסוד המקדש‪ ,‬קפָּא תהֹומָּ א ּובָּ עי ל ִמשטפיּה לעָּלמָּ א צף‪ ,‬עלה התהום ורצה לשטוף את העולם אָּ מַ ר דָּ וִ ד ֲחמש עׂשרה מַ עֲלֹות ו ִ‬ ‫אַ חַ ספָּא ושָּ די לִ תהֹומָּ א‪ּ ,‬ונחית תהֹומָּ א ִשיתסַ ר אַ לפי גַר ִמידי‪ .‬כתב שם קודש על חרס וזרק אותו לתהום‪ ,‬וירד התהום שש עשרה אלף אמות כִ י חָּ זי דנָּחית‬ ‫טּובָּ א כאשר ראה שירד ביותר‪ ,‬אֲמַ ר‪ :‬כַמָּ ה ד ִמידלי שמורם התהום — טפי ִמירטַ ב עָּלמָּ א‪ .‬יותר רטוב העולם ֲאמַ ר חֲמש עׂשרה שירי מַ עֲלֹות‪ ,‬ואַ סקיּה‬ ‫חֲמיסַ ר אַ לפי גַר ִמידי והעלוהו לתהום חמש עשרה אלף אמות‪ ,‬ואֹוקמיּה באַ לפָּא גַר ִמידי והעמידוהו שיהא התהום באלף אמות‪.‬‬ ‫לכך בכל ט"ו שיר המעלות יש השיתין תיבות‪ ,‬בגימטריא תשע"ה‪( )775( .‬הרוקח)‬ ‫אשית בגימטריא תרי"ג יצ"ר (‪ ,)913‬שבשביל שיקיימו ישראל תרי"ג מצוות יצר את העולם‪ .‬דבר אחר בגימטריא בריא"ת יצ"ר ובגימטריא‬ ‫ְּב ֵר ִׁ‬ ‫תֹורה תַ בלִ ין‪ ,‬היא התורה הכוללת תרי"ג מצוות כמנין בתורה (‪ )613‬שהוא צרי‬ ‫אתי לֹו ָּ‬ ‫אתי יצר הָּ ָּרע ּובָּ ָּר ִ‬‫בתורה צר"י כמאמרם ז"ל (קידושין ל‪ ):‬בָּ ָּר ִ‬ ‫ֹלהים אֶ ת הָּ אֹור כִׁ י טֹוב (א ד) אֶ ת הָּ אֹור בגימטריא תרי"ג‪ ,‬כִׁ י טֹוב הוא שהם טובים לישראל‪(.‬שפתי כהן)‬ ‫ומזור ותרף למכת היצר הרע‪( .‬פענח רזא) ַוי ְַּרא א‪ִׁ -‬‬ ‫וְּ ִׁהנֵה טֹוב ְּמאֹ ד (א לא) ארז"ל (ב"ר פ"ט) וְּ ִׁהנֵה טֹוב זה יצר טוב ְּמאֹ ד זה יצר הרע‪ .‬וכי יצר הרע טוב מאד? אלא אילולי יצר הרע לא בנה אדם בית‬ ‫ולא נשא אישה ולא הוליד בן ולא נשא ונתן‪ ,‬וכן שלמה הוא אומר (קהלת ד)‪ :‬כִׁ י ִׁהיא קִׁ נְּ אַ ת ִׁאיש מֵ ֵרעֵהּו‪( .‬ילקו"ש)‬ ‫‪1‬‬ ‫וְּ ִׁהנֵה טֹוב ְּמאֹ ד זה יצר הרע‪ ,‬והוא טוב מאד לאדם שכופה יצרו‪ ,‬לכן טוב מאוד אותיות אדם טוב‪' ,‬טוב' מתחלף באותיות אטב"ח ג"ז ד"ו 'אדח'‬ ‫יעלו בגימטריא י"ג שהוא 'אחד'‪ ,‬לומר שאין טוב אלא הקב"ה שנקרא אחד והוא מיוחד לבדו‪( .‬רבינו אפרים)‬ ‫שאלה – מה הטעם שחז"ל קראו לתורה 'תַ בלִ ין'‪.‬‬ ‫אשית (בראשית א‪ ,‬א) ראשה בית וסופה תי"ו הרי ת"ב של 'תַ ְּבלִ ין' וסוף התורה תיבת יִׁ ׂש ָּראל‬ ‫תשובה – לפי שהתיבה הראשונה בתורה היא ְּבר ִ‬ ‫(דברים לד‪ ,‬יב) ראשה יוד וסופה למ"ד הרי לי של 'תַ בלִׁ ין' ונשאר אות נו"ן רמז לחמישים שערי בינה כי התורה קיבלנו מעולם הבריאה שהוא סוד‬ ‫בינה שיש בה חמש ים שערים מספר נון של תבלין ובזכות התורה שנקראת תבלין יבא אליהו זכור לטוב לבשר טוב ומשיח בן דויד לגאל אותנו‬ ‫שעולה מספרם תבלין כי תבלין גימטריא 'משיח בן דויד ואליהו' [‪ ]492‬עולה מספר 'תַ בלִ ין' [‪( .]492‬בן יהוידע – קידושין ל‪):‬‬ ‫שנֵי הַ ְּּמאֹ רֹ ת הַ גְּ דֹ לִׁ ים אֶ ת הַ ּמָּ אֹור הַ גָּדֹ ל לְּ מֶ ְּמשֶ לֶת הַ יֹום וְּ אֶ ת הַ ּמָּ אֹור הַ קָּ טֹ ן לְּ מֶ ְּמשֶ לֶת הַ לַיְּ לָּה וְּ אֵ ת הַ כֹוכ ִָּׁבים‪( .‬א טז)‬ ‫ֹלהים אֶ ת ְּ‬ ‫ַויַעַ ש א‪ִׁ -‬‬ ‫ֹלהים אֶ ת ְּשנֵי הַ ְּּמאֹ רֹ ת הַ גְּ דֹ לִׁ ים משמע שהיו שוין בתחלה‪ ,‬כתיב‪ :‬וְּ אֶ ת הַ ּמָּ אֹור הַ קָּ טֹן? משמע אח"כ נעשה‬ ‫רבי שמעון בן עזאי רמי‪ :‬כתיב ‪ַ :‬ויַעַ ש א‪ִׁ -‬‬ ‫אחד מהן קטן שנתמעטה הלבנה‪( .‬הרע"ב) אמרה ירח לפני הקב"ה‪ :‬רבונו של עולם! אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? אמר לה הקב"ה‪ :‬לכי‬ ‫מעטי את עצמך‪ .‬אמרה לפניו‪ :‬רבונו של עולם! הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון‪ ,‬אלך ואמעיט את עצמי? אמר לה‪ :‬לך ומשול ביום ובלילה‪ .‬אמרה‬ ‫לפניו‪ :‬רבונו של עולם! שרגא בטיהרא מאי מהני? אמר לה‪ :‬לכי וימנו בך ישראל ימים ושנים‪ .‬דידה נמי לא סגי דלא אימני ביה‪ ,‬דכתיב‪ :‬וְּ הָּ יּו‬ ‫לְּ אֹ תֹ ת ּולְּ מֹוע ֲִׁדים‪ .‬אמר לה‪ :‬לכי ו יקראו צדיקים על שמך‪ ,‬יעקב הקטן‪ ,‬שמואל הקטן‪ ,‬דוד הקטן‪ .‬לא הות מיתבא דעתה‪ .‬אמר הקב"ה‪ :‬הביאו כפרה‬ ‫ּושעִׁ יר עִׁ ִׁזים אֶ חָּ ד לְּ חַ טָּ את לַי‪-‬הֹ וָּה‪,‬‬ ‫עלי על שמעטתי את הירח‪ .‬והיינו דאמר ריש לקיש‪ :‬מה נשתנה שעיר של ראש חודש שנאמר בו (במדבר כח) ְּ‬ ‫אמר הקב"ה‪ :‬שעיר זה יהי כפרה על שמעטתי את הירח‪( .‬ילקו"ש‪ ,‬שבועות ט‪).‬‬ ‫והוא רמוז בפסוק – הַ כֹוכ ִָּׁבים ר"ת הביאו כפרה ואתכפר כי בכעס ירח מיעטתי‪( .‬רבינו אפרים)‬ ‫מתּון‪( .‬ג ד)‬ ‫ַות ֹאמֶ ר הָּ ִׁאשָּ ה אֶ ל הַ נָּחָּ ש ִׁמפְּ ִׁרי עֵץ הַ גָּן נ ֹאכֵל‪( .‬ג ב) ַוי ֹאמֶ ר הַ נָּחָּ ש אֶ ל הָּ ִׁאשָּ ה ל ֹא מֹות ְּת ֻ‬ ‫שאלה – איך ידעה חוה לדבר בלשון הנחש‪ .‬איך ידע הנחש לדבר בלשון חוה‪.‬‬ ‫תשובה – כתיב (ב כב) וַיִ בן י‪-‬הֹּ וָּה א‪ֹ-‬להִ ים את הַ צלָּע אֲשר לָּקַ ח ִמן הָּ אָּ דָּ ם ל ִאשָּ ה‪ .‬וַיִׁ בֶ ן בגימטריא נביאה (‪ ,)68‬שנתן לה הקב"ה בינה יתירה‪ ,‬וחכם‬ ‫עדיף מנביא שנאמר (תהלים צ) וְּ נ ִָּׁבא לְּ בַ ב חׇ כְּ מָּ ה‪ ,‬ולכן נקראת חוה שהיתה מגדת עתידות‪ ,‬שכן מתרגמינן ַו ַיגֵד 'וחַ ּוִ י'‪ .‬חוה היתה יודעת לדבר בכל‬ ‫לשון ולכן נקראת אֵ ם כׇל חָּ י‪ .‬או נאמר שדיבר הנחש בלשון הקודש (פסיקתא זוטרתי)‪ ,‬כי בתחילת הבריאה היו כולם מדברים בלשון הקודש‬ ‫ּודבָּ ִׁרים אֲ חָּ ִׁדים (יא א) וכל חיה ועוף בכלל‪ .‬א"נ השטן היה מדבר עימה‪ ,‬אמרו ז"ל (ספר הבהיר‪ ,‬פדר"א יג)‬ ‫כאומרם ז"ל וַיְּ ִׁהי כׇל הָּ אָּ ֶרץ שָּ פָּ ה אֶ חָּ ת ְּ‬ ‫סמאל היה ונראה רוכב על נחש באותה שעה‪ ,‬ירד סמאל המלאך מן השמים‪ ,‬ורכב על נחש הזה ובאו בדברים עם האשה‪ ,‬וגרמו מות לעולם‪(.‬ר אפרים)‬ ‫האבן עזרא פירש ‪ -‬והישר בעיני‪ ,‬שהם הדברים כמשמעם‪ .‬והנחש היה מדבר‪ ,‬והיה הולך בקומה זקופה‪ ,‬והׂשם דעת באדם – שם בו‪ .‬והנה הפסוק‬ ‫העיד כי היה עָּ רּום ִׁמכֹ ל חַ יַת הַ שָּ דֶ ה‪ ,‬רק לא כאדם‪ .‬ופירוש עָּ רּום‪ ,‬חכם‪ ,‬שיעשה דבריו בערמה‪ .‬האוה"ח פירש – בציפצוף אשר ידברו בו הבעלי‬ ‫חיים בלתי מדברים‪ ,‬ואז היו מכירים כל ציפצופי וכו' ואפילו שיחת הדומם‪ .‬כי כל מה שברא ה' יש לו כפי בחינתו דיבור לטעם אשר ישבח את‬ ‫קונו כאומרו (משלי‪ ,‬טז) כֹ ל ָּפעַ ל יְּ ‪-‬הֹ וָּה לַּמַ ֲענֵהּו ‪ ,‬וצא ולמד מפרקי שירה‪ .‬ומצאנו לגדולי ישראל שהיו מכירים בכל צפצוף ושיחה כאומרם ז"ל‬ ‫(סוכה כח‪ ).‬אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי עליו השלום וכו' שהיה יודע ִׂשיחַ ת מַ לאֲכי הַ שָּ רת ו ִׂשיחַ ת ש ִדים ו ִׂשיחַ ת דקָּ לִ ים‪ .‬ומכל שכן אדם הראשון‬ ‫יציר כפיו יתברך‪ .‬המלבי"ם – וכן נוכל לאמר שהיה יכול הנחש לדבר גם כן כי נמצאו קצת עופות שמלמדים אותם לדבר‪ ,‬וזה מבואר שכמו‬ ‫שמעלת אדם היה גדול מאד קודם החטא עד להפליא כמ"ש למעלה‪ ,‬כן גם החיה והבהמה היה טבעם מעולה מאשר עתה‪.‬‬ ‫שכִׁ יל ו ִַׁתקַ ח ִׁמפִׁ ְּריֹו ַות ֹאכַל ו ִַׁתתֵ ן גַם לְּ ִׁאישָּ ּה עִׁ ּמָּ ּה ַוי ֹאכַל‪( .‬ג ו)‬ ‫וַתֵ ֶרא הָּ ִׁאשָּ ה כִׁ י טֹוב הָּ עֵ ץ לְּ מַ אֲ כָּל וְּ כִׁ י תַ אֲ וָּה הּוא לָּעֵ ינַיִׁ ם וְּ נ ְֶּחמָּ ד הָּ עֵ ץ לְּ הַ ְּ‬ ‫נחלקו רבותינו ז"ל בדבר זה אי זה אילן היה יש אומרים תאנה היתה שנאמר (ג ז) וַיִׁ ְּתפְּ רּו ֲעלֵה ְּתאֵ נָּה בדבר שקלקלו בו נתקנו ויש אומרים גפן‬ ‫היה‪ ,‬וזהו שדרשו רז"ל סחטה ענבים והביאה לו ולפי שמראהו אדום כדם לכך נשפך דמם ודם כל העולם מדה כנגד מדה ולכך נשפך דמה שנתנה‬ ‫לה דם נדות שהוא חולי בטבעה של אישה מזמן לזמן והוא סוד הכתוב (דברים לב טו) וְּ דַ ם עֵ נָּב ִׁת ְּשתֶ ה חָּ מֶ ר שקרא המשקה היוצא מן הענבים דם‬ ‫לפי שהוא הביא דם לעולם‪ .‬וי"א אתרוג היה וכן אמרו במדרש מה היה אותו אילן שאכלו אדם וחוה רבי יהודה אומר ענבים היו‪ ,‬רבי אבא דמן‬ ‫עכו אומר אתרוג היה‪ ,‬רבי עזריה ורבי יהושע בן לוי אומרים ח"ו לא גילה הקב"ה אותו אילן לשום אדם ולא עתיד לגלותו‪ ,‬ראה מה כתיב (ויקרא כ‬ ‫טז) וְּ הָּ ַרגְּ תָּ אֶ ת הָּ ִׁאשָּ ה וְּ אֶ ת הַ ְּבהֵ מָּ ה אם אדם חטא בהמה מה חטאה אלא שלא תהא בהמה עוברת בשוק ואמרים זאת הבהמה שנסקל פלוני על ידה‬ ‫ואם על תולדותיו חס הקב"ה על כבודו עאכ"ו‪.‬‬ ‫ּומ ַרגַג כי הוא פרי נחמד ומהודר וטבעו חם ומושל על‬ ‫וע"ד הקבלה אתרוג היה והוא נרמז בכתוב שנאמר וְּ נ ְֶּחמָּ ד הָּ עֵ ץ לְּ הַ ְּשכִׁ יל ותרגום אונקלוס ְּ‬ ‫השכל וכן תרגום (ויקרא כג מ) פְּ ִׁרי עֵ ץ הָּ דָּ ר‪' ,‬פירי ִאי ָּלנָּא אתרֹוגִ ין' ומזה הזכיר בקללתו (ג יח) וְּ קֹוץ וְּ דַ ְּרדַ ר תַ ְּצ ִׁמיחַ לְָּך‪( .‬רבנו בחיי)‬ ‫כׇל עֵץ נ ְֶּחמָּ ד לְּ מַ ְּראֶ ה וְּ טֹוב בגימטריא 'אתרוג' (‪ 611‬עם הכולל) (רבינו אפרים)‪ .‬למה נקרא שמו נחש שגרם זוהמא בחוה ופרסה נדה ופגע בחלתו של עולם‬ ‫ונטרד מעולם שכולו שבת‪ ,‬נח"ש ר"ת נדה חלה שבת‪( .‬שפתי כהן)‬ ‫וְּ קֹוץ וְּ דַ ְּרדַ ר בגימטריא 'האתרוג' (‪ 616‬עם הכולל) וכן (תהלים לו) אַ ל ְּתבֹוא ִני ֶרגל ַג ֲאוָּה ר"ת אֶ ְּתרֹג‪( .‬הרוקח)‬ ‫כדאיתא במדרש – באותה שעה היה נחש הרשע נטל עצה בלבו‪ ,‬אמר‪ ,‬הואיל ואיני יכול להכשיל את האדם‪ ,‬אלך ואכשיל את חוה‪ .‬הלך וישב‬ ‫אצלה והרבה שיחה עמה‪ .‬אמר לה‪ ,‬אם לנגיעה את אומרת ציווה עלינו הקב"ה‪ ,‬הריני נוגע בו ואיני מת‪ ,‬אף את אם תגעי בו אי את מתה‪ .‬מה עשה‬ ‫הנחש הרשע באותה שעה‪ ,‬עמד ונגע באילן בידיו וברגליו‪ ,‬והרתיעו עד שנשרו פירותיו לארץ‪ .‬כיון שראהו אותו אילן‪ ,‬היה צווח עליו ואמר לו‪,‬‬ ‫רשע רשע‪ ,‬אל תגע בי‪ ,‬שנאמר (תהלים לו) אַ ל ְּתבֹואנִ י ֶרגל ַג ֲאוָּה ויַד רשָּ עִ ים אַ ל ת ִנדנִ י‪( .‬אדר"נ פ"א ה"ה)‬ ‫ובאמת אלו ואלו דברי אלקים חיים דכלהו איתנהו‪ ,‬כי עץ הדעת היה בו פרי טעם חטה‪ ,‬ופרי טעם תאנה‪ ,‬ופרי טעם גפן‪ .‬ואל תתמה על הדבר –‬ ‫הלוא במן מצינו דאמרו רבותינו ז"ל (ספרי בהעלתך יא‪ ,‬ה)‪ :‬שהיה מתהפך לכל טעמים שבעולם‪ .‬ונראה דהיה בעץ הדעת פירות משלשה מינים אלו‬ ‫שהם ראשי תיבות חג"ת‪ ,‬מכונים לשלשה קווין שהם‪ :‬ח'סד ג'בורה ת'פארת‪ ,‬אשר גם כן ראשי תיבות שלהם חג"ת‪( .‬בא"ח בראשית ב)‬ ‫ֹלהים אֶ ל הָּ אָּ דָּ ם ַוי ֹאמֶ ר לֹו אַ ֶי ָּכה‪( .‬ג ט) פרש"י ‪ -‬יֹוד ַע הָּ יָּה היכָּן הּוא‪ ,‬אלָּא לִ כָּנס עִ מֹו בִ דבָּ ִרים‪ ,‬של ֹּא יהא נִ בהָּ ל להָּ ִשיב ִאם ַיעֲנִ ישהּו פִ תאֹום‪(.‬ב"ר)‬‫וַיִׁ קְּ ָּרא יְּ ‪-‬הֹ וָּה א‪ִׁ -‬‬ ‫איתא במדרש – (ילקו"ש) אַ ֶיכָּה איך הוה לך? 'אתמול' לדעתי‪ ,‬ו'עכשיו' לדעתו של נחש; 'אתמול' מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬ו'עכשיו' בתוך עץ הגן‪.‬‬ ‫שאלה – מדרש זה טעון ביאור שהרי אדה"ר נברא ביום שישי וחטא בו ביום‪ ,‬ומה שייך אפוא 'אתמול' ו'עכשיו'‪ .‬וכן צריך ביאור מדוע שאלו‬ ‫בלשון אַ ֶיכָּה‪ .‬וכי לא ידע איהו? ולהיכנס עמו בדברים יכול לפתוח עמו בעניין אחר‪.‬‬ ‫תשובה – הקב"ה דיבר אל הנשמה של אדה"ר שנבראה ביום הראשון לבריאה‪ ,‬וזה הכוונה אתמול לדעתי כלומר ביום הראשון של הבריאה וזה‬ ‫היה בכ"ה לחודש אלול‪ ,‬ולכן אמר לו אַ ֶיכָּה דהיינו אי‪-‬כה איה כ"ה אלול שהיתה נשמתך עמי ועכשיו ביום השישי עם הנחש‪( .‬תפארת יהונתן)‬ ‫וַיְּ ִׁהי אֹור התיבה ה‪ 25-‬בתורה היא אֹור‪ .‬האור הזה נסתלק מהאדם אחר החטא‪ .‬וַי ֹּאמר לֹו אַ יֶכָּ ה אי כ"ה היכן האור מספר כה' למנין התיבות‪( .‬אדרת אליהו)‬ ‫ַוי ֹאמֶ ר לֹו יְּ ‪-‬הֹ וָּה ָּלכֵן כׇל ֹה ֵרג קַ יִׁ ן ִׁש ְּבעָּ תַ יִׁ ם יֻקָּ ם ַויָּשֶ ם יְּ ‪-‬הֹ וָּה לְּ קַ יִׁ ן אֹות לְּ ִׁבלְּ ִׁתי הַ כֹות אֹ תֹו כׇל מֹ ְּצאֹו‪( .‬ד טו) תרגום יונתן ‪ -‬ו ָּרשַ ם י ָּי עַל אַ פי דקַ יִ ן‬ ‫אָּ תָּ א ִמן שמָּ א ַרבָּ א ויַקִ ָּירא בגִ ין דלָּא ל ִמקטֹול יָּתיּה כָּל דיִ שכחּוניּה ב ִאסתַ כלּותיּה ביּה‪.‬‬ ‫שאלה – מהו האות שחקק לו ה' במצחו כדי להצילו‪.‬‬ ‫תשובה – כתב האבן עזרא‪ :‬והנכון בעיני שהשם עשה לו אות עד שהאמין‪ ,‬והכתוב לא גילה האות‪ .‬הרמב"ן ‪ -‬ששם לו האות קבוע שיהיה עמו‬ ‫תמיד אולי כשהיה נוסע ממקום למקום היה לו אות מאת השם מורה לו הדרך אשר ילך בה ובזה ידע שלא יקראנו אסון בדרך ההוא‪ .‬במדרש ‪ -‬רב‬ ‫אמר‪ :‬כלב מסר ל ו‪ .‬אבא יוסי בן קסרי אמר‪ :‬קרן הצמיח לו‪ .‬רב אמר‪ :‬עשאו אות לרוצחנים‪ .‬רבי חנין אמר‪ :‬עשאו אות לבעלי תשובה‪( .‬ב"ר כב יב)‬ ‫המלבי"ם ‪ -‬ששם לו קרן במצחו או הזריח עליו את הצרעת כדי שי פרשו ממנו בני אדם מפני צרעתו‪ ,‬מזה עצמו ישמרו א"ע מן הרציחה ולא יכו‬ ‫אותו‪ .‬הכלי יקר ‪ -‬על כן הזריח ה' עליו החמה בכל המקומות אשר הלך להורות שאין לו דין הנמצא במחתרת כי אם דין מי שזרחה השמש עליו‬ ‫שדמים לו וכל ההורגו נהרג עליו וזה מופת חותך לְּ ִׁבלְּ ִׁתי הַ כֹות אֹ תֹו כׇל מֹ ְּצאֹו‪ .‬האוה"ח ‪ -‬ורשם ה' אות בפניו כמשפטו הנהוג בעושה מצוה‬ ‫שנרשמת במצחו לטובה אות‪ ,‬והוא אומרו ַויָּשֶ ם יְּ ‪-‬הֹ וָּה לְּ קַ יִׁ ן אֹות‪ ,‬והוא על דרך מה שדרשו ז"ל (שמו"ר פי"ז) בפסוק (שמות יב) וְּ הָּ יָּה הַ דָּ ם ָּלכֶם‬ ‫לְּ אֹ ת פירוש לאות מצוה להם לשמירה‪ .‬הרד"ק – שם לו אות בלבו‪ ,‬כלומר חיזק לבבו שלא יפחד‪.‬‬ ‫ַויָּשֶ ם יְּ ‪-‬הֹ וָּה לְּ קַ יִׁ ן אֹות משמו של הקב"ה שאמו קראתו קין על שם קניתי והי"ל לקרות לו שם 'קן' בלא יוד‪ ,‬שם לו הקב"ה משמו אות י' לְּ ִׁבלְּ ִׁתי‬ ‫הַ כֹות אֹ תֹו כׇל מֹ ְּצאֹו‪( .‬פני דוד)‬ ‫ַויָּשֶ ם יְּ ‪-‬הֹ וָּה לְּ קַ יִׁ ן אֹות פירש אות משמו של קין והוא אות י' דרמז בו יחיה‪ ,‬כלומר שלא יהרגנו‪ ,‬אי נמי אות אחת משמו של הקב"ה והוא אות ה'‬ ‫רמז על כָּל הֹ ֵרג קַ יִׁ ן‪( .‬שפתי חכמים בשם המהרש"ל)‬ ‫אֹות ר"ת תורה אהבה ויראה‪ ,‬כשלומד תורה ברחימו ודחילו אין שום שליטה למזיקין עליו‪( .‬אמרי חיים)‬ ‫שבעים פנים לתורה ‪ ,‬לעיתים תהיה יותר מתשובה אחת‬ ‫התשובות אינם להלכה למעשה ‪ ,‬הערות והארות יתקבלו בברכה‬ ‫לעילוי נשמת הרב חפץ בן אסתר זצ"ל‬ ‫לקבלת העלון במייל ניתן לפנות לכתובת ‪ramnadlan018@gmail.com‬‬