דברי תורה - המכון התורני · Divrei Torah - Hamachon Hatorani — בראשית (2026-10-05)

ניתן לקבל את העלון כל שבוע
במייל0527615936b@gmail.com :
להערות והארותyoelf@asiatec.co.il :
דברי תורה
שירותי הקלדה ועימוד ב'מכון התורני'
רחוב האומן 27ירושלים0533194867 :
ירושלים
יעקובי שליט"א וצוות המכון התורני המכון התורני
נעם שע"י ועריכה :הרב
בראשית -תשפ"ז | גליון | 206הפקה
נחלת גּ וֹ ים" )תהלים קיא ,ו( )רש"י(.
להם
לתת
לעמוֹ
הגּ יד ּ
ואת
האר) "בראשית א ,א(. המי
אהי את
רא
"ראית
מדוע דוקא מפרשת החודש? הלא יש כמה מצוות לפניה, "לעיני כל ישראל" וסמיך ליה "בראשית ברא אלהים",
כמו מילה וגיד הנשה? בהיות אין לתורה סוף ,ננעץ סופה בתחילתה ,ואשר על כן
אכן באמת הרי יש עוד טעם על פתיחת התורה בבראשית, מצוה לקשר סופה עם תחילתה.
כדברי רש"י בסמוך 'בשביל ישראל שנקראו ראשית' ,ולפי ויובן עם מאי דאיתא במס' סנהדרין )נט ,א( ,גוי שעסק בתורה
זה מראה התורה בפתיחה כזו ,שישראל הם המושלים בה, רשה" )דברים לג, משה מוֹ ׁ
"תוֹ רה צּוה לנ ּו ׁ
חייב מיתה ,שנאמר ּ
ועל זה אמר רבי יצחק ,שאם מטעם זה היה צריך להתחיל ד( ,לנו מורשה ולא להם ,ע"כ .עוד נביא מה שכתב רש"י ז"ל
מ"החודש" ,שדרשו על זה גם כן 'שיהא החודש מסור בפירוש החומש )כאן(" ,בראשית" בשביל התורה שנקראת
בידכם' כמבואר בגמרא ,כי הרי משם מוכח ביותר שישראל ראשית דרכו ,ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתה וכו',
מושלים בתורה ,מוכרח איפוא מזה שהטעם משום "כח יעו"ש .ובזה נבוא לבאר שזה דאמר "לעיני כל ישראל" -
)אמרי דעת רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין( מעשיו". "בראשית" ,דהינו התורה ,מה שאין כן באומות העולם ,דגוי
)תורת אהרן רבי אהרן בן שמעון( שעסק בתורה חייב מיתה וק"ל.
)בראשית א, ואת
האר" המי
אהי את
רא
"ראית
א(. ואת
האר) "בראשית א ,א(. המי
אהי את
רא
"ראית
"בראשית ברא אלקים" ,סופי תיבות אמת. איתא במדרש רבה )פ"א י'( למה התחילה התורה בבי"ת ,לפי
שבי'ת היא לשון ברכה ,ואלף היא לשון ארור ,אמר הקב"ה
וכתב בספר "ישמח משה" בפתיחה בשם הקדמונים דז"ש
אפתח בלשון בי'ת שהיא לשון ברכה ,ולא אפתח באלף
בר
אמת" )תהלים קיט ,קס( ,דבראש "ראש דּ
דוד המלך ע"ה ׁ
שהיא לשון ארור .דבר אחר למה פתח בבי'ת ,רמז לנו לשני
התורה מרומז אמת בסופי תיבות להורות בני אדם מדת אמת
תורות תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
וחותמו של הקב"ה אמת ,ע"ש באריכות.
ואני מוסיף נופך עפי"ד חכמינו ז"ל באבות פ"א 'על ג' דברים
העולם קים על האמת ועל הדין ועל השלום' ,ושלשה דברים אי נמי יובן על פי מה שאמרו בגמרא )מגילה ט ,א( ,שתלמאי
הללו מבוארים כאן ,כי "אלוקים" הוא דין לשון דיין ושופט המלך קבץ כל חכמי ישראל ,ואמר להם תכתבו לי התורה,
כמ"ש רש"י ז"ל ,והסופי תיבות הוא אמת ,הרי דין ואמת, וכל אחד עשה לו חדר בפני עצמו .וכמה דברים הפכו לו,
ו"שמים" מורה על שלום דנבראו מאש ומים להורות דעושה ואחת מן הדברים היא" ,בראשית ברא אלהים" .שהפכו
שלום במרומיו ומבואר בספר יש"מ סוף פ' ברכה דמה"ט אותה וכתבו אלהים ברא בראשית ,שלא יחשוב שח"ו
התחיל בשמים להורות על שלום עש"ה ,הרי בתחילת בראשית הוא שם ,והוא שברא אלהים לפיכך הפכו לו .וזה
הבריאה מרומזין ג' דברים אלו שהעולם עומד עליהן. שאמר "בראשית" וסוף התורה "לעיני כל ישראל" ,לומר לך
אכן צריכין להבין מדוע נרמז 'אמת' רק בסופי תיבות ,לכן דוקא לעיני כל ישראל צריך לקרוא "בראשית ברא אלהים",
אמינא בס"ד בביאור הענין כי הנה שלימות כל מצוה אבל לעיני אומות העולם אלהים ברא בראשית ,ודו"ק.
בהיותה נעשית בתכלית ענוה ושפלות רוח וביטול מציאת אי נמי יובן בהקדים מה שכתב הרב "כסף נבחר" ז"ל ,על
נש ּברה" )תהלים נא ,יט(, אקים ר ּו ח ׁ
"זבחי
עצמו כמו שתוב פי מה שאמרו בגמרא דנדרים )כ ,א( ,מי שאין לו בושת פנים
אבל אם מתגאה הרי אמרו חז"ל אין אני והוא יכולין לדור אין בו יראת חטא ,ובידוע שלא עמדו רגליו על הר סיני.
יחד ואיך יהיה לרצון לפני הבורא ית"ש עשותו איזה מצוה והוא ברמז בראשית ירא בושת ,וא"כ יקושר סוף התורה
בה עבת ה' ּכל גּ ּ ו"תוֹ והוא מרוחק ממנו ית' בתכלית הריחוק ּ לעיני כל ישראל שעמדו על הר סיני .זה אומרו בראשית ירא
לב" )משלי טז ,ה( ,אבל אם עושה בשפלות ובענוה השכינה בושת ,לאפוקי הגויים שלא עמדו רגליהם על הר סיני
ואת דּ ּכא", "אש ּכוֹ ן
שורה עליו כמו שכתוב )ישעיהו נז ,טו( ׁ )תורת אהרן רבי אהרן בן שמעון( ודו"ק.
אולם עכ"ז לפעמים צריכין לזרוק מדת הענוה הלאה ולאחוז
לבוֹגב ּה ּ
"ו ּ י ּ
במדת הגאוה קצת כמו שכתוב )דברי הימים ב' יז ,ו(
דרכי ה'" והיינו משום דשלימות המצוה בהיותה נעשית ּב האר) "בראשית א ,א(. ואת
המי
אקי את
רא
"ראית
מחה" וגו' )תהלים ק, ש "עבד ּו את ה' ּב ׂ
בשמחה וכמו שכתוב לכם" מ"החדש ה ּ זה
ׁ א"ר יצחק לא היה צריך להתחיל אלא
ב( ,ואם האדם הוא שפל בעיני עצמו בזכרו את חטאיו נעשה "כ ח ׂ
מעשיו )שמות יב ,ב( ,ומאי טעמא פתח ב"בראשית" משום ּ
ןוילג | ז"פשת -תישארב "הרות ירבד"בד"" []1
אמת בסופי תיבות להורות שמדת ענוה טוב לאחוז בה בסוף עצב ויחשוב האדם מה אני לעמוד ולשרת ולהתפלל לפני
עשיית המצוה ולא בתחילה והבן ,ויתפרש בזה דברי דוד בורא ב"ה אשר אין קץ וסוף לגדולתו ,והגם כי יהיה מוכרח
תיים" ,כי מבין ּפ
יאיר
ברי
"פ תח דּ
המלך ע"ה )תהלים קיט ,קל( ּ לעשות לעשות המצוה כי כן נצטוה עכ"ז לא יעשנה
הפתי יחשוב שהוא בר מעלה אבל כיון שהתורה פתחה בשמחה ,ע"כ עצה היעוצה שבבואו לעשות איזה מצוה
באמת יבין הפתי שהוא אינו כלום רק אפר מה תועלת, יגבה לבו בדרכי השם ויחשוב הלא בשבילי נברא העולם
)אבן שלמה רבי שלמה זלמן ארנרייך( והבן. כמו שאמרו ז"ל "בראשית" בשביל ישראל שנקראו ראשית
ובנו בחר מכל עם ולשון ומתאוה לתפילתינו ויש לו נחת
רוח מעבודתינו ועי"ז תגבה לבו קצת ויעשה המצוה
)בראשית א, ואת
האר" המי
אהי את
רא
"ראית
בשמחה ,וכ"ז בבואו לעשות המצוה אבל אחר שגמרה תיכף
א(. צריך שידע כי לא עשה כלום כי מה יעצור כח נוצר מטיפה
סרוחה ומלא חטאים ועונות ופשעים לפני יוצר כל.
במדרש "בראשית ברא אלהים" ,הדא הוא דכתיב "ה'
חפץ
ועפי"ז פירש בספר פה"ע פרש לך מה שכתוב אצל אברהם
יגדּ יל ּתוֹ רה
ויאדּ יר" )ישעיהו מב ,כא( ,עכ"ל צדקוֹ
למען
שב "ואברהם ׁ
בפרשת וירא אחר שהתפלל על אנשי סדום
המדרש .והוא תמוה.
למקמוֹ " )בראשית יח ,לג( ,כי אברהם אבינו ע"ה היה עניו גדול
ויובן בהקדים מה שכתב רש"י ז"ל ,דלמה התחיל התורה
אמנם בעת שהתפלל על אנשי סדום הוצרך לשנות מידתו
מבראשית לא היה לו להתחיל אלא מהחודש הזה לכם ראש
לבוֹ ּב
דרכי ה'" )דברי הימים ב יז ,ו( גב ּה ּ
"ו ּ י ּ
קצת ולהיות בבחינת
חודשים .אלא כדי שלא יאמרו אומות העולם לישראל
כנ"ל ]אשר על כן השכילו חז"ל לפרש מה שאמר אברהם
ליסטים אתם ,שכבשתם ארץ שבעה עממין .אומרים להם כל
ואפר" )בראשית יח ,כז( ,עפר ע"י נמרוד עפר "ואנכי
אבינו ע"ה
הארץ של הקב"ה היא ,וברצונו נטלה מכם ונתנה ,עכ"ל.
ואפר ע"י כבשן האש ולא פירשו דאמר "ואנכי עפר ואפר"
נמצינו למדין ,כדי שלא יהיו ישראל חשודים בעיני אומות
מחמת ענוה שהחזיק עצמו כעפר ואפר כמו שאמרו חז"ל
העולם ,לזה הגדיל התורה והתחיל מבראשית .ובזה ביאר
בחולין דף פ"ט משום דבעת שעומד בתפילה צריך לזרוק
הרב סיעתא דשמיא ז"ל כונת המדרש בראשית ברא אלהים,
מדת ענוה כנ"ל[ ,אבל אחר התפילה שב למקומו למדת
וכי תימא למה הצריכה התורה להתחיל מבראשית כמו
ענוה שבו ,עכ"ד.
שהקשה רש"י ז"ל .לזה בא כמתרץ "ה' חפץ למען צדקו
והנה ראיתי בספרים הקדושים דאמת ראשי תיבות אפר ,מה,
יגדיל תורה ויאדיר" ,ר"ל לצורך ישראל .כדי שלא יהיו
תולעת ,היינו שלשה מיני ענוה ,אברהם אבינו ע"ה אמר
אומרים אומות העולם לישראל חשודים אתם שכבשתם ארץ
מה" )שמות "ונחנ ּו
"ואנכי עפר ואפר" ,משה רבינו ע"ה אמר
שבעה עממין ,לכן הגדיל התורה והתחיל מבראשית,
לעת וא ׁ
איש" )תהלים "ואנכי תוֹ
טז ,ז( ,דוד המלך ע"ה אמר
שהקב"ה נתנה לאברהם אבינו במתנה ,וק"ל.
כב ,ז( ,ועיין בס' אהבת שלום פ' פקודי ,ומובן לי בזה מה
)תורת אהרן רבי אהרן בן שמעון(
שנרמז אמת בסופי תיבות "בראשית ברא אלקים" שלא
כסדרן ,קודם התיו ואח"כ הא' ואח"כ המ' ,דמדרגה היותר
גדולה בענוה הוא 'ונחנו מה' ולמטה ממנה הוא 'אפר'
ואת
האר) "בראשית א ,א(. המי
אהי את
רא
"ראית
ולמטה ממנה הוא 'תולעת' ועל כן מתחיל ת' תולעת
'ולא אמר 'ברא ה'' ,שבתחילה עלה במחשבה לבראתו המדרגה הקטנה ואח"כ אפר ואח"כ מ' בהדרגה והבן.
במדת הדין ,וראה שאין העולם מתקיים ,והקדים מדת ויש להבין מדוע נרמז ענין ענוה בתיבת 'אמת' .ונלע"ד כי
רחמים ושתפה למדת הדין' )רש"י(. מי שמרגיש בנפשו שיש לו איזה השגה והוא צדיק או גדול
הנה איתא בהגדה של פסח 'ברוך המקום ברוך הוא' ,ויעוין הוא שקר ,כי הלא אם הלא אם יתבונן האדם בגדלות הבורא
בהגר"א שכתב ד'ברוך הוא' קאי כנגד המחשבה .והיינו ידע ויבין שהוא איננו כלום ויראה שהוא בריה קטנה
שמחשבה אצל הקב"ה אינה מחשבה ותו לא ,אלא זה ושפילה עומדת בדעת מעוטה לפני תמים ,עיין רמ"א בריש
מציאות קיימת לעד ולעולמי עולמים. ש"ע או"ח ,על כן כל מי שמדמה בעצמו שיש בו איזה
ומצינו כעין זה בגמ' )כתובות ח ,א( גבי הברכות שמברכים מעלה ודבר טוב הוא שקר מוחלט ,אבל מי שהוא בענוה
בברכת חתנים 'לא דכולי עלמא חדא יצירה הואי ,מר סבר ושפלות אז הוא מכיר האמת והוא במדת האמת כי האמת
בתר מחשבה אזלינן ,ומר סבר בתר מעשה אזלינן' ]כו"ח כך הוא ,וע"כ ראשי תיבות אפר מה תולעת כי ענוה ושפלת
סוברים שאדם וחוה נבראו ביצירה אחת בעלת שני פרצופים הוא האמת ,ומה"ט חותמו של הקב"ה הוא אמת כי השי"ת
אלא שבתחילה עלה במחשבה לבראותם שנים ולבסוף אוהב את השפלים כמ"ש "אשכון את דכא" ,ומגודל אהבתו
נבראו אחד ,דמר -רב אסי שבירך גם 'יוצר האדם' סבר, מדת השפלות בחר לו מדת ענוה הוא אמת לחומתו והבן.
דבתר מחשבה אזלינן -הולכים אחרי המחשבה ,וכיון ומעתה יובן מדוע נרמז אמת בסופי תיבות ,כי בתחילה
שבמחשבה עלו לבראות שנים מברכין בתחילה יוצר האדם בבואו לקיים מצות הבורא צריך לזרוק מדת האמת הוא
על בריאת הזכר לחוד ואחר כך אשר יצר על בריאת הנקבה. הענוה ולאחוז בגאוה קצת לומר ולחשוב בעצמו בשבילי
ומר -לוי שלא בירך 'יוצר האדם' סכר ,בתר מעשה אזלינן נברא העולם "בראשית ברא אלקים" בשביל ישראל שנקראו
־ הולכים אחרי המעשה ,וכיון שלבסוף נבראו בריאה אחת ראשית ברא השי"ת את העולם ,אבל אח"כ בסוף עשיית
אין לברך יוצר האדם על בריאת הזכר לחוד ,אלא יוצר המצוה צריך לאחוז במדת הענוה שהוא האמת לכן נרמז
ןוילג | ז"פשת -תישארב "הרות ירבד"בד"" []2
"תה
ובה) "בראשית א ,ב(. האדם על בריאת שניהם[.
פירש רש"י "תהו" -לשון תמה ושממון ,שאדם תוהה וחזינן ש'מחשבת הקב"ה' הינה מציאות קיימת ,עד שלחד
ומשתומם על בהו שבה .והדבר פלא ,מה שייך לומר 'שאדם מאן דאמר יש לברך ברכה כפי המחשבה!
תוהה' אם זה קודם בריאת האדם ,ועוד הרי כל הבריאה הוא )רבי יחיאל מיכל פיינשטיין(
נפלא עד ש"השמים מספרים כבוד אל" ,ומה הייחוס
המיוחד של שעת בהו.
ואת
האר) "בראשית א ,א(. המי
אהי את
רא
"ראית
אלא שזהו לימוד לדורות ,שיכולת שלא נתקיימה ואפשרות
איתא בגמ' )מגילה כא ,ב( 'בעשרה מאמרות נברא העולם',
שלא נעשתה זה גורם תמיהה גדולה ,ובודאי לא שייך זה על
ד"בראשית" נמי על ידי מאמר נברא ,שבמאמר הזה נבראו
ה' ,אבל כתוב בלשון זו להורות ,שכל זמן שיש 'בהו'
שמים וארץ ,תוהו ובוהו ,אור וחושך ,מים ורוח ,מדת היום
בכוחות הנפש ובכשרונות של האדם ,זועקת תמיהה .ואף
ומדת לילה ,כדאיתא בחגיגה )יב ,א( שעשרה דברים נבראו
דבודאי גם כשאדם ,או ה' ,מקיים היכולת ובורא עולמות זה
ביום ראשון.
גורם תמיהה והתפעלות ,אבל יש תמיהה יותר גדולה אם יש
ובזה המאמר לא נאמר"'ויאמר" כמו שכתוב בשאר
מצב של 'תהו' ,דהיינו אם הוא לא בראם.
המאמרים ,משום דזה מקרי 'מה לפנים ומה לאחור' )חגיגה יא,
)רבי משה פיינשטין' ,מסורת משה' מרשימות נכדו(
ב( ,ואין לנו רשות להתבונן בהם מה היה קודם שנבראו ,אלא
רק מתחילת "ויאמר ה' יהי אור") .רבי מענדיל זאקס ,חתן החפץ חיים(
אהי י האר
ובל
אהי את האר י טב
"ורא
בי
הח) "בראשית א ,ד(. ואת
האר) "בראשית א ,א(. המי
אהי את
רא
"ראית
שלימות הבריאה 'בשביל התורה שנקרא ראשית' )רש"י(.
'ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים והבדילו לצדיקים הנה על שלשה דברים העולם עומד :על התורה ועל העבודה
לעתיד לבוא' )רש"י ,ממסכת חגיגה יב ,א(. ועל הגמילות חסדים )אבות פרק א' משנה ב'( ,אך הרי בריאת
יש להבין ,אם הקב"ה מיעט את האור הגדול ,וגנזו לעתיד העולם היה לכאורה רק בשביל התורה.
לבוא ,לשם מה ברא לכתחילה את האור הגדול .הרי בריאת אך באמת גם עבודה וגמ"ח הוא תורה ולא עוד אלא שהוא
האור וגניזתו -כפי שמשמע כאן -היו בזה אחר זה .ומאחר תורה בפועל ממש ,וכל אדם מישראל שעובד השי"ת מפני
וידוע היה לפני בורא העולם יודע כל תעלומות שאין כדאי שכך צוה הקב"ה בתורתו ,וכן מי שגומל חסדים מטעם זה,
האור הגדול עבור הרשעים ,לשם מה איפוא ּבראוֹ הרי מקיים התורה בפועל ,והכל הוא תורה ,ובשבילו נברא
לכתחילה. )הקדמת ה'כלי חמדה'( התורה.
אלא צריך לומר ,שבריאת הקב"ה היא בשלימות .ועל כן
מתחילה ברא הקב"ה כל דבר בצורתו השלימה .ואם נדרש
ורח
אהי ני תה וח על
ובה
תה
היתה "והאר
למעט אזי אחר כך ימעט מהשלימות .כך גם האור ראשית
ני
הי) "בראשית א ,ב(. מרחפת על
בריאתו היתה בגדלות ,וכאשר המצב היה שהרשעים אינם
יהודי צריך לדעת ,כי דווקא כאשר החושך יכסה שמים
זכאים לאור זה ,מיעטו הקב"ה לעת עתה ,ולעתיד לבוא
והסתרת הפנים ניכרת על כל צעד ,אסור להתייאש ,כי מיד
כאשר יהיה העולם זכאי יחדש הקב"ה שוב את האור הגנוז.
לאחר שהתורה מספרת לנו "וחושך על פני תהום" ,היא
ענין זה אנו מוצאים גם בבריאת האדם .בתחילה בראו לבדו
אהים
יהי אוֹ ר" )בראשית א ,ג(. אמר
"ו ּי
אומרת לנו
שזוהי באמת צורתו השלימה ,ורק לאחר מכן כשראה מצבו
ובזכות אמונתינו האיתנה ודבקותינו בתורה ,הרי מתוך
אזי העמיד לו עזר כנגדו.
החשכות המלאה של התוהו ובהו יזרח לנו אור ה' ,וכבודו
והוא שאמר הכתוב )בראשית ב( "לא טוב היות האדם לבדו" )האדמו"ר רבי ישראל מטשורקוב( עלינו יראה!
אין הכוונה שהתברר ח"ו לא טוב בבריאה שברא ה' ,אלא
להיפך בתחילתה היתה בשלימות ,רק שלעת עתה לא טוב
הוא ,ועל כן שינה את בריאתו לשני מינים. תה
ובה) "בראשית א ,ב(. היתה
"והאר
)כרם טוביא רבי טוביא ליסיצין( דרש רבי מנחם זעמבא הי"ד בהכנסיה הגדולה השלישית
של 'אגודת ישראל' ,חודש אלול תרצ"ז במרינבאד:
כבר נאמר )דברים רבה ח ,ה( 'אלמלא תורה היה העולם חוזר
קרא
לילה" )בראשית א ,ה(. ולח
אהי לאר י
"וקרא
לתוהו ובוהו' ,וביארו הראשונים ז"ל ,כי אין הכונה שהיתה
הנה מביאים בשם הגר"א דהחושך אינו רק העדר אור אלא נפילת החומות והבנינים .אך עולם כזה בנוי לתלפיות עד
הוא דבר הנברא ,וכמו שאנו אומרים 'יוצר אור ובורא לשיא המדרגה שהשיגה הטכניקה ,בלי רוח תורה והכרת
חושך'. מלכות שמים ,זהו תוהו ובוהו עם כל היופי והתפארת!
)'אותיות פורחות'(
וכדבריו מבוארים בגמ' ריש פסחים )ב ,א(' :הכי קאמר ,קרייה
רחמנא לנהורא ופקדיה אמצותא דיממא ,וקרייה רחמנא
ןוילג | ז"פשת -תישארב "הרות ירבד"בד"" []3
אלקים נעשה אדם במי נמלך ר"י בשם ר"ל אמר במלאכת לחשוכא ופקדיה אמצותא דלילה' ,ונראה מבואר מזה ,דכמו
השמים והארץ נמלך" .מבואר מדבריהם שהקב"ה לקח את שהאור נוצר להאיר ,כן החושך נברא להחשיך.
כל הכחות שכבר ברא ,שיבואו להשתתף בבריאת האדם, )רבי יוסף שלמה כהנמן גאב"ד פוניבז'(
באופן שכולם יהיו נמצאים בו.
ובמלבי"ם )שם( הוסיף עוד שמה שהכיר אדם הראשון את
רקיע ת
הי) "בראשית א ,ו(. יהי
אהי
"ואמר
הכוחות של החיות וקרא אותן בשמות אלו ,היה על ידי זה
'יתחזק הרקיע ,שאף על פי שנבראו שמים ביום ראשון עדיין
שראה כוחות אלו בתכונות נפשו ,וז"ל" :כל כחות מעשה
לחים היו וקרשו בשני מגערת הקב"ה ...כאדם שמשתומם
בראשית המפוזרות בכל בעלי חיים -שכל בעל חי נקבע
ועומד מגערת המאיים עליו' )רש"י(.
בנפשו כח ומדה מיוחדת -כולם נקבצו באו בנפש האדם
גם אצל אדם יכול להיות מהלך כזה ,כשרוצה משהו,
וכו' .וזה שקרא שמות לכל בע"ח מפני שהכיר ההבדלים
לפעמים הוא מצליח ולפעמים לא ,אך כשהוא מכניס לזה
שבין כל אחד ואחד ע"י המדה המיוחדת בו וכו' ,וזה ידע
יראת שמים ,הדברים נעשים למגובשים וחזקים .ליראה יש
ממה שכלל מדותיהם שתולים בנפשו וכו' ,וזהו שכתוב
את הכח לתת לדברים את החוזקה שלהם.
"ויצר ה' כל חית השדה ויבא אל האדם" ,ר"ל שכל
)רבי שלמה וולבה ,בשם המשגיח רבי ירוחם ממיר(
תכונותיהם ומדותיהם הביא אל האדם שנפש האדם כוללת
את כולם ,ולכן הביאם אליו 'לראות מה יקרא לו' ,כי הוא
ידע מנפשו ליחד שם לכל כח וכח השתול בכל בע"ח" .וזהו ויר
בדגת דמתנ
צלמנ אד נעה
אקי
"ואמר
ענין קריאת השמות של אדם הראשון לכל בעלי החיים ,כדי בכל
הרמ האר בכל
בהמה המי
בע
ה
להודיע לאותם אנשים המבינים פנימיות הענינים ,המהות
האר) "בראשית א ,כו(.הרמ על
והכח המיוחד של כל בעל חי ,וע"י זה יוכל גם הוא -העולם השלטת האדם על הבריאה כמשל לשליטתו על עצמו
הקטן ,להבין מהם הכחות שיש לו בעצמו לעבודת ה'. הנה צריך ביאור מה הכוונה בשליטה זו שנתן הקב"ה לאדם
וגם זה חלק מהתכלית של כל בעלי החיים בעולם ,כדי שירדו בבעלי החיים ,שהרי לא היתה לענין אכילה או
שילמד האדם מכל אחד מהם הכוחות שיש לו בעצמו. מלאכה ,כיון שלא הותרה לו אכילתם עדיין ,וגם למלאכה
וכמאמרו של יהודה בן תימא בפרקי אבות )ה ,כג( 'הוי עז לא היה נצרך להם במצבו בגן עדן שהיה מקבל את כל
כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך הנצרך לו מן המוכן.
שבשמים' ,שיש לאדם את כח העזות של נמר וכח הגבורה ונראה לבאר ,בהקדם ביאור ענין השמות שקרא אדם
של ארי ,וכן שאר כוחות של שאר בעלי חיים ,וצריך האדם לראוֹ תהאדם "ו ּי בא אל
הראשון לכל החיות ,וכמש"כ )ב ,יט(
להשתמש בכוחות אלו לעשות רצון אביו שבשמים נפש חּיה ה ּוא ׁ שמוֹ ".
האדם ׁ יקרא לוֹ
אשר
וכל ׁ
קרא לוֹ
מה ּ י
ועל פי זה יש לבאר את ענין השליטה שנתן הקב"ה לאדם וביאר השל"ה )פסחים שמ"ג( 'כי האותיות הקדושות שלנו אינם
על בעלי החיים ,שעיקר הכוונה בזה שהוא ימשל על כל הסכמיות כאותיות האומות שהם סימנים בעלמא ,רק הם
הכוחות הנמצאים בעולם ,שהרי לכל בעל חי ישנו כח עצמיות קדושות נחצבות למעלה וכו' ,וזה ענין חכמת אדם
מיוחד ,ולאדם ניתנה השליטה בכל הכוחות כולם כדי הראשון בקריאת השמות מצד השגתו לשון קודש ,והשיג
שישתמש בהם במקום הראוי ובאופן הראוי לעבודתו וידע כל נברא ונברא שרשו למעלה' ]ועוד כתב השל"ה )תורת
)עץ החיים( יתברך. אדם קנ"ב(' :וזו היתה חכמת אדם הראשון אשר קרא שמות
לכל דבר ,כדי שיוכר על ידי השם ההוא ,עד שנאמר שהיתה
מעלתו בזה גדולה ממלאכי השרת ,כי ברוח הקודש שעליו
"נעה
אד) "בראשית א ,כו(.
בנה אותיות ומלות וכו' ,בשביל שהשמות ההם יורו על
'אף על פי דכל הנמצאים המה מעשי ידיו של הקב"ה
שורש הדבר ההוא וכו' ,כי כל נברא )של( מטה יש לו שורש
ומספרים כבוד אל ע"י תנועותיהם אשר ירוצו ולא יגעו ,מכל
למעלה וכו' ,וזאת היתה חכמה נפלאה ,כי השיג מקור
מקום על ידי הוד נפש השכלית אשר חלק ה' בבינה לבני
ושורש כל דבר ,וכנהו בשם ההוא והוא שמו ודאי'.
אדם ובראם בצלם אלהים ,מזה נכרו יותר נפלאות יוצר כל.
וביאור הדברים הוא ,שכל אות בלשון הקודש מורה על איזה
כי שמה לא ראינו רק נמצאים דוממים או גולמים אשר יעשו
ענין ,וצירוף כמה אותיות יחד מורה על עוד ענינים .וזהו
רק חוקם הטבוע בם ושומרים תמונתם ,לא כן נפש האדם
ענין השם המצורף מכמה אותיות ,שזה מורה על עצם
אשר נתגלה על ידי תבונתו ונטיותיו החפשיות ואינו עומד
מהותו ושרשו של הדבר בעולמות העליונים .ואדם הראשון
במצב אחד ,רק הולך מחיל אל חיל לעלות על במתי ההשגה
השיג את סודות הבריאה וידע שם כל דבר ,היינו שידע תוכן
השלימה.
מהותו הפנימית .ונראה להוסיף עוד ,שבאמת כוחות אלו
ועל זה כוונו )כתובות ה ,א( 'גדולים מעשה צדיקים יותר הנמצאים בכל הבהמות הן הכוחות הנמצאים בהאדם עצמו.
מבריאת שמים וארץ' ,דעל ידי בריאת הצדיקים אשר יטו וענין זה מבואר ברמב"ם )מורה נבוכים פרק ע"א( שהאדם נקרא
מזלם להשגת השלימות ,נגלה ע"י שלימות הפועל השכלי, עולם קטן ,מפני שכל דבר שיש בעולם נמצא גם באדם ,וכן
יותר ממה שנגלו על ידי בריאת שמים וארץ!' הוא ב"נפש החיים" )שער א' סוף פ"ו בהג"ה(' :וזהו פשטות ענין
)מהר"ץ חיות ,מאמר 'דברי נביאים דברי קבלה'(
הכתוב "נעשה אדם" לשון רבים ר"ל שכולם יתנו כח וחלק
בבנינו שיהא כולל ומשותף מכולם וז"ש בב"ר פ"ח ויאמר
ןוילג | ז"פשת -תישארב "הרות ירבד"בד"" []4
)כדאיתא באבות פ"ה מ"א( היה על הכח הזה שיהיו המאכלים צלמנ
דמתנ) "בראשית א ,כו(. אד
נעה
אהי
"ואמר
סועדים את האדם ,ועל זה נאמר "ויהי כן". פירש רש"י ז"ל" ,בצלמנו" -בדפוס העשוי לנו.
והאברבנאל מדיליה פירש שזה חוזר למה שזכר למעלה על 'ויש לומר ,שאין דפוס לפניו אלא תורה בלבד ,הם שש
כל המעלות שיש לאדם על שאר בעלי חיים ,שנברא בצלם מאות ושלוש עשרה מצות ,ובאותו דפוס עשאו!') .משיב דברים
ונתברך בברכה מיוחדת ,וניתנה לו מצוות פריה ורביה, נכוחים פרק ארבעה עשר ,להמקובל רבי יעקב ב"ר ששת בן דורו של רבינו יונה ,בעמח"ס
ולרדות ולכיבוש הארץ והחיים שבה ,וליתר הדברים שנזכרו האמונה והבטחון(
בפרשה ,ועל כולם אמר "ויהי כן" כלומר שגזר השם
שיתמידו ויהיו כן תמיד במין האנושי.
)משחת שמן רבי חיים שאול קויפמאן(
רמ על
האר לכל המי
לכל ע
האר
חת "לכל
ויהי כ"
לאכלה
עב חה את ל ירק נפ אר
)בראשית א ,ל(.
אקי
לעת" רא
אר
מלאכ
מל
בת
"י ב
יש לעיין בכוונת הכתוב מה שאמר "ויהי כן" אהי קאי,
)בראשית ב ,ג(. שהרי אינו כסדר שאר הפעמים שכתוב "ויהי כן" אחר
המפרשים הראשונים )רש"י אבן עזרא רמב"ן וכן בתרגום יונתן( נתקשו אמירה ,ובא לומר שאחר שאמר ה' שיצא הדבר הזה לפועל,
בלשון הכתוב "אשר ברא אלוקים לעשות" ,על מה קאי היה כן ונתהווה רצונו ,אבל כאן לא יצא שום פועל אחר זו
תיבת "לעשות" ,וכי מה עשה בזה היום ,הלוא אדרבה ביום האמירה ,שהרי כאן לא אמר כלום רק ציוה להם סדר
השבת כבר שבת מכל עשיותיו ,ופירשו כל חד כפום אכילתם.
שיעוריה ושיטה דיליה. ומצאנו בראשונים כמה מהלכים.
ויש לומר בזה עוד עפ"י מש"כ ב"אור החיים" הק' דברים הרד"ק פירש שע"י אמירה זו דבק כל בעל חי במאכל הראוי
מחודשים בפירוש הלשון הזה ,וז"ל :מצינו כי בשעת לו.
הבריאה לא ברא ה' כח בעולם זולת לעמוד ששת ימים וכו', ובפירוש הטור על התורה כתב בשם אביו הרא"ש ז"ל,
ונתחכם ה' וברא יום אחד ובו ביום חוזר ה' ומשפיע נפש שבמאמר זה נתן להם הקב"ה בלב החיות שלא יתאוו תאוה
לעולם שיעור המקיים עוד ששת ימים ,וכן על זה הדרך, לאכול בשר ויסתפקו באכילת עשבים לבד .וכעין זה כתב
וזולת זה היום היה העולם חרב בגמר ששת ימים וחוזר הרמב"ן בפרשת בחקותי )ויקרא כו ,ו( שבמאמר זה הושם
לתוהו ובוהו ,וצריך ה' להכינו פעם שניה ובאמצעות שבת הטבע בחיות השדה שלא יהיה מתאווים לטרוף את מינם או
העולם עומד .ואכן מצינו שהקב"ה עצמו גילה הדבר במה את האדם ,כי כן היה בתחילת העולם קודם חטאו של אדם
עשה ה'ימים ׂ
שת ש ׁ
"כי ׁ
שאמר בעשרת הדברות )שמות כ ,י( ּ הראשון שאין חיה ורמש ממית ,ורק אחר שחטא אדם
הארץ" כלומר ,שלא נתן כח בבריאה אלא ואת
המים
את הראשון למדו מידת הטרף מפני החטא הממית .ולפירושם
שתעמוד ששת ימים בלבד ,ואחר עבור ששת ימים נבראת קאי המאמר על תאוות האכילה שנתהווה אז בטבע
שוב לעוד ששת הימים הבאים. הברואים איזה מיני מאכל יאכלו ואלו מינים לא יאכלו.
ולפי דבריו אתי שפיר הלשון "לעשות" כוונתו שע"י ובאברבנאל הביא שהר"ן היה מפרש שחוזר למה שכתוב
השביתה ממלאכה ביום השבת ,נעשה קיום לעולם ,וניתן בו דגת ה ּים וגו'
לעיל מיניה אצל ברכת האדם )פסוק כח( " ּו רד ּו ּב
הכח לעמוד עוד ששה ימים ,ונמצא שהשבת 'עושה' את הארץ" ,ואמר "ויהי כן" שנעשה כך הרמשת על
בכל ח ּיה ׂ
ּו
העולם שיתקיים. שהאדם ירדה בחיות ,כי אין ספק שאם לא הוטבעו בזה מצד
ומוסיף ב"אור החיים" הק' ,ולך לדעת כי מיום ברא אלוקים אותה ברכה לא היה האדם רודה בבעלי חיים החזקים ועשה
אדם לא חסר העולם צדיק שהוא שומר שבת כי אדם כרצונו והצליח ,אלא שמצד ברכת ה' זו היה כן .ולפירושו
הראשון שומר שבת היה כדאיתא במדרש תהלים )צב ,ו(. קאי המאמר על האדם ,שבו הומשל להיות רודה על
ואחריו קם שת בנו כי הוא היה צדיק גמור .ואחריו כמה הבהמות והחיות ולהיות גדול מהם.
צדיקים וכשזה נופל כבר בא השמש שומר שבת מתושלח אלא שהר"ן עצמו דחה פירוש זה מפני שיש כמה פסוקים
וכו' נח שם אברהם וכו' ומשם לא פסקה שמירת שבת המפסיקים בין מאמר "ורדו בעוף השמים" למאמר "ויהי
מישראל ,ואפילו במצרים היו שומרי שבתות כמאמרם ז"ל כן" ולא יתכן שעל זה קאי ,ולכן נטה מפירושו הראשון
)שמו"ר א ,כח(. ופירש באופן אחר כעין פירוש הרא"ש דהכוונה שהטביע
)דרוש א( ולפי דבריו צ"ע מש"כ בספר "פרשת דרכים" בטבע הברואים שיהיו ניזונים מהעשבים ,שבתחילה לא
להוכיח שלהאבות הקדושים היה דין ישראל ,כי אל"כ היאך עלה על דעת הברואים לאכול את עשב השדה מפני שהצמח
שמרו שבת הרי גוי ששבת חייב מיתה )סנהדרין נח ,ב( ,ולפי הוא רחוק מטבע החי ואין לו שום דמיון אליו שיוכל
המבואר כאן שאדם ובניו כבר שמרו השבת ,לכאורה אין להשתמש בו ,ובמאמר זה הטביע הקדוש ברוך הוא בטבע
בטענתו ראיה שהשומר שבת יש לו דין ישראל ,כי הרי כמו הבעלי חיים שיזונו כולם מהצומח ויסעדו בו את לבם.
שהם לא נכללו בכלל ישראל משום שמירת השבת ,כך גם ובמשנת רבי אהרן להגר"א קרטלר זצ"ל )ח"א( הוסיף על זה
האבות לא נכללו בשם ישראל משום זאת .וכדי ליישב מהגר"א שאחד מעשרה המאמרות שנברא בהם העולם
ןוילג | ז"פשת -תישארב "הרות ירבד"בד"" []5
שנפקד עון אבות על בנים שיהא זרעו נכרת ,ניחא שהיו התמיהה האיך שמרו השבת כתבו המפרשים כמה אופנים
כולם בכלל הגזירה. )משחת שמן( האיך ניתן היה לשמור.
וכן יש לתרץ בפשיטות עפ"י מש"כ רש"י )ג ,ו( שחוה נתנה
לאכול מעץ הדעת גם לבהמות ולחיות ,וא"כ כנראה שנתנה
גם לקין והבל בניה ,וניחא שלכאורה נקנסה מיתה גם עליהם לנפ
חה" )בראשית ב ,ז(. האד
"ויהי
ועל זרעם. במקומות רבים בכתוב נקראת הנפש החיה 'כבוד' ,כדכתיב
לבי ו ּי גל ּכבוֹ די" )תהלים טז ,ט( ,וכתיב "ע ּורה
ש מח ּ
"לכן ׂ
ומה שמביא הרמב"ן שם מהמדרש )שמו"ר לא ,יז( שקין מת רק
יזמ ר כבוֹ ד" )תהלים ל ,יג(.
"למען ּ
כבוֹ די" )תהלים נז ,ט( ,וכתיב
בימי המבול ואז ראה היאך שכל זרעו נכרת ,יש לציין דזה
לא כמו שהביא רש"י )שם( שלמך הרג את קין ]ועי' רמב"ן כי הבורא אצלה על האדם מכסא כבודו ובה נתן עליו
)ד כב( שמקשה שאשתו של נח שניצולה במבול היתה מזרעו מהודו ,והוא העצם הנכסף אל יסודו ,כמו חושק אשר נכסף
)משחת שמן( של קין ,וא"כ הרי לא כלה כל זרעו[. לדודו ,אז יגלה אליו סודו ,בדרשו הצדק בעודו!
)הרז"ה ,בפתיחת ספרו 'המאור הקטן'(
תאכל
מ) "בראשית ב ,יז(. העת טב ורע א
"מע
מ מת מת" )בראשית ב ,יז(.
אכל
"י י
ענין עץ הדעת יש בו רמז לדורות ,שהפירצה הכי גדולה
צריך להבין אם הזהירו ה' בשעת הציווי שביום אכלו ממנו
בחומת הדת וריסון התאות הבהמיות שבאדם -תבא מצד
ימות מדוע אכן לא מת מיד.
השטן המסית את האדם להיות שואף להשכלה מדומה
והחזקוני )לקמן ג ,יז( כתב שרק דנו אותו למיתה אבל לבסוף
ול'דעת' ,המסוגלת לפקוח את עיני האדם רק לראות ,כי
ניצל מעונשו לגמרי מפני שהשיב דברים נכוחים.
עירום הוא וכי עליו ...לתפור לו בגד לפי אופנה חדשה...
)רבי זלמן סורוצקין(
עיניּ כיוֹ ם
אתמוֹ ל ש נים ּב
אלף ׁ
"כי
וברש"י עה"כ )תהלים צ ,ד( ּ
יעבר" פירש שמה שאמר לו "ביום אכלך ממנו" הכוונה ּכי
ליומו של הקב"ה שהוא אלף שנים )ב"ר ח ,ב( ,ולזה חי אדה"ר
)בראשית עזר
נג" אעה
לב
האד
"א טב הית עד סמוך לאלף שנים .וכ"כ בריב"א עה"ת בשם רבנו
אליקים ,ומביא שכבר איתא כן במדרש )ב"ר יט ,ח(.
ב ,יח(.
וה"אור החיים" )לקמן ג ,כב( מביא פירוש זה ,ומוסיף שהדבר
לא יוכל האדם למלאות תפקידו בעולם הזה ,כאשר יהיה
תלוי כפי בחינת החטא וכפי הרגשתו בדבר ,שאם ירשיע
עסוק בצרכי הגוף "לבדו" ,כי תכלית בריאת האדם הוא,
לעבור פי ה' בעזות יקיים בו יומו של אדם ,ואם ישגוג שגגה
לעבוד את ה' ולקיים תורה ומצות ,ואמרו אין טוב אלא
כזו ויגלה דעתו כי לא היה חפץ בדבר תהיה הכוונה יומו
תורה .לכן "אעשה לו עזר" והיא תדאג לצרכי גופו והוא
של הקב"ה אלף שנה כמו שכן היה.
יהיה פנוי לעבודת ה' .עזר כזה צריך להיות דווקא "כנגדו"
דאילו הוא חייב בתורה ומצות והיא פטורה ,ופנויה לעזור וכעין זה איתא ב"חתם סופר" )להלן ג ,יז( בשם הרמ"ע מפאנו
)'תורת חכם' לרבי חיים הכהן ,תלמיד רבי חיים ויטאל( לבעלה בקיומם. שבתחילה היתה הגזירה על יומו של האדם ,רק שאח"כ חס
עליו ה' והאריך לו אפו כשיעור יומו של הקב"ה ,וכן משמע
בילקוט תהלים )רמז תתעד( ,והובא בר"ן סוף ר"ה )יב ,ב( ובבית
)בראשית עזר
נג" אעה
לב
האד
"א טב הית יוסף הלכות ר"ה )סי' תקפ"ב( ,וכן משמע גם ברש"י בתהילים
)כה ,ו(.
ב ,יח(.
והרמב"ן פירש שכוונת האזהרה היתה שביום אכלו ממנו
למה באמת אינו טוב לו להיות לבדו ,הרי אמרו חז"ל
יהיה בן מיתה ,כי אם לא כן היה חי לעולם ,ומביא שכן
שמלאכי השרת היו צולים לו בשר ומסננים לו יין )ילקוט רמז
משמע בגמרא )עי' שבת נה ,ב( שאלמלא חטא לא היה מת .ועוד
ט"ו( ,וכיון שלא חיסר בעולמו כלום ,אשה זו למה לי.
פירש שביום אכלו ממנו יתחייב מיתה ,אבל לא שימיתו ה'
אך דבר עמוק הוא זה; אמנם בהחיים השוטפים לא היה
מיד אלא ימתין עד הזמן שיהא הרצון לפניו .ולפירושו יש
צריך שום סיוע כלל ,אך הרי כשהוצרך לקבל החלטות
לדקדק ,שאם לא נגזרה מיתה לעולם רק לאחר שאכל מעץ
בפרשת דרכים ,הרי הוא היה מונח בכלי שכלי טהור ,ויש
הדעת ,א"כ צריך להבין מדוע נכללו בני קין בגזירה זו הלוא
מצבים בהם אסור לפעול לפי שיקול שכלי וחייבים לפעול
אבותיהם נולדו קודם שירדה מיתה לעולם ,דבשלמא מה
לפי איטואיציה רגשית .דוגמא לדבר מצינו בבת פרעה,
שישנה היום לגזירה זו ניחא כי הרי כולנו בני שת אנחנו
כמובן שעל פי שכל אין אפשרות להגיע להילד ,אך בא
שהוא נולד אחר שכבר ירדה גזירת המיתה לעולם ,וכמו כן
הרגש ואומרת מה שצריך להיעשות] .וכן אתה אומר לגבי
קין והבל עצמם לא קשה ,כי הבל נהרג ע"י קין אחיו ,וקין
הויכוח של מרים עם עמרם ,לפרוש מאשתו אם לאו[ .ואדם
מת בגלל חטאו זה שהרג את אחיו וקללו ה' שאחר שבעה
הראשון שהיה כולו שכלי ,אמר עליו הקב"ה שזהו לא טוב,
דורות יקום אחד מזרעו ויהרגו ,אבל על בניו של קין מדוע
צריך לצרף אליו את האשה לעזור כנגדו ,ויצר בה את הטבע
נגזרה מיתה.
)רבי אליעזר פלאצינסקי( הרגשי יותר!
ולפי מש"כ רש"י לקמן )ד ,כד( שהגזרה על קין עצמו נגזרה
גם לכלות זרעו לאחר שבעה דורות ,וכן הוא ברמב"ן )שם יז(
ןוילג | ז"פשת -תישארב "הרות ירבד"בד"" []6
היטב בספר חוסן יוסף על המהרי"ט )להגר"י אות קכ( שנגע קצת )בראשית עזר
נג" אעה
לב
האד
"א טב הית
בזה ,וצריך עיון בכוונת עומק דבריו .ע"ש. ב ,יח(.
שוב ראיתי בספר פורת יוסף עמ"ס יבמות להפרי מגדים 'שמעתי בשם הרב הגאון מו"ה שמחה בונם עהרענפעלד
)בפתיחה( שכתב שם לדבר פשוט דאיכא איסור עשה לישראל שליט"א האבדק"ק מאטטערסדארף במדינת אונגארן
בפנויה משום "ודבק באשתו ולא בזנות" ,ובביאור "באר שפירש ,ר"ל "אעשה לו עזר כנגדו" ,כמו האיש אשר הוא
יוסף" ]שי"ל זה עתה[ תמה על זה ,דבגמרא מצינו ד"ודבק נגדו ,אשר לא ייעף ולא ייגע בשום דבר לבטל שונאו
באשתו" ממעט אשת איש ולא מצינו דממעט גם כן פנויה, -במשקל זה תהיה האשה בהיפך מזה ,שלא תשוב אחור
אך מציין שכן חוזר ונשנה בספרי הפרי מגדים בעוד כמה משום דבר קשה מלעשותו ,אם תראה ממנו תועלת
דוכתי ]פורת יוסף )דף סב ,ב( ,תיבת גמא )פ' ויגש סוף אוח ב'( ,ושם )'דורש טוב לעמו' לאנדאן תרס"ז( לבעלה!'
)פר' כי תצא אות א'([ .ועל פי הנ"ל יש לומר דאכן כוונת הפרי
מגדים היא כמו שנתבאר ,דכיון דבעכו"ם לא שייכי עניני
אישות על כרחך צריך לומר ד"ודבק באשתו" בא לאפוקי "עזר
נג) "בראשית ב ,יח(.
גם ביאת פנויה דרך זנות ,דבא לאפוקי כל היכי דאינו דבוק
'זכה עוזרתו לא זכה כנגדו' )יבמות סג ,א(.
)גיצי אורה רבי אליקים גיצל פריד( באשתו ,להיות לו כאשה.
וקשה איך יתכן לדרוש 'לא זכה כנגדו' ,הלא הפסוק אומר
"לא טוב היות האדם לבדו" ,שצריך עזר וזה לו לברכה,
ואיך דורשים מזה על תופעה לא-טובה .ונמצינו למדים
עה ה'
אהי אר
הדה חת
מל
היה ער
"והח
מכאן ,היה אומר הגרי"ז מבריסק ,שאפילו אם היא כנגדו,
מל ע
תאכל
אהי א אמר האה א י
ואמר אל
)רבי אליהו ברוך פינקל( עדיין זה טוב מהיות האדם לבדו...
ה) "בראשית ג ,א(.
הכשרונות מחייב
"ערום מכל" ,לפי ערמתו וגדולתו היתה מפלתו ,ערום מכל אה י
מאי ירא לזאת
מרי
בר
מעצמי
"עצ
ארור מכל )רש"י(. לקחה את" )בראשית ב ,כג(.
לפי שהיה בנחש ערמה וחכמה גדולה ,לפיכך היתה לו שתהא האשה לקוחה מגופו ומצלעותיו להיותה כאחד
מפלה גדולה ,שמי שיש לו חכמה יתירה ,הקב"ה תובע ממנו מאבריו ,ולהשתוקק בתועלת בעלה והבעל משתוקק
שיגדל יותר בעבודתו ,וכשחוטא ח"ו חטאו גדול יותר .וכפי בתועלתה .והוא שהכתוב אומר "עצם מעצמי ובשר מבשרי
שמסופר על רבי ישראל סלנטר זצוק"ל ,שכששמע שהבריות -על כן יעזוב" וכו' ,רוצה בו על כן נבראת עצם מעצמיו
אומרים שיש לו מוח וכשרונות כמו רבי עקיבא איגר ,דאג להיות הדבקות בהם אמת וחזק יותר מדבקות הבן לאב
מאד ואמר' ,אם כך הוא הם; יתבעו ממני בשמים שהיה עלי ולאם שהוא מגופם ,כי זה יותר דבק שנלקח חלק ממש
ללמוד ולגדול בתורה כמו רבי עקיבא איגר'. )שו"ת הרשב"א ח"א תשובה ס'( מאבריו.
וכן הוא בבני תורה העוסקים בתורה ויראת שמים ,הקב"ה
דורש מהם יותר משאר בני אדם ,שיהא ניכר בהם
ובמעשיהם שהם מיוחדים במידות ובהנהגות טובות. )בראשית ודבק
א" ואת א
אביו
יעזב אי את
"על
)עץ החיים( ב ,כד(.
האם איסור עשה של "ודבק באשתו" שייך בישראל ובפנויה
הנה בסנהדרין )נח ,ב( יליף מכאן "ודבק באשתו" ,ולא באשת
הע
למאכל" וגו' )בראשית ג ,ו(. "טב חבירו" .עיין שם כל הסוגיא .והנה בתוספות בקידושין )יג ,ב
עץ שאכל אדם חטה היה ד"ה לכ"ע בעשה ,כא ,ב ד"ה אשת( מבואר דהאי עשה ד"ודבק
אילן שאכל ממנו אדם הראשון רבי יהודה אומר חטה היתה באשתו" נאמרה גם בישראל .ובאמת דלכאורה מוכרח לומר
)ברכות מ ,א( .יש להבין מה טעם נמצא כל כך בחטה שנתפתו כן ,דהא מבואר בסנהדרין )נט ,א( דכל מצוה דנאמרה לבני נח
לאוכלה] ,א"ה ,שהרי לא משמע שאפאה אדה"ר קודם ונשנית בסיני נאמרה לישראל.
שאכלה[ ,גם קצת תימה לומר "נחמד למראה" )כפשוטו( על ועל פי זה יש לומר דיהא איסור עשה לישראל בביאה על
זרע החטה. הפנויה משום עשה ד"ודבק באשתו" ,דהא בעכו"ם לא שייך
ואפשר לבאר ע"פ דברי חז"ל )שבת ל ,ב( 'עתידה ארץ ישראל ענין של אישות ,וכיון דנאסר לו להתייחד עם מי שאינה
שתוציא גלוסקאות וכלי מילת' .גלוסקאות הם מיני מאפה. אשתו ,יש לומר דאף פנויה שאינה לשם אישות נאסרה לו,
והאילנות האמורים שיוציאו גלוסקאות הם מסתמא של וכיון שכן ,נמצא דעל כרחך נאסרה גם לישראל בפנויה ,דמי
חטה ]ראה כתובות קיא :ברש"י גלוסקאות .וב'תורת חיים' איכא מידי דנאסרה לעכו"ם ולא נאסרה לישראל .ונרויח
סנהדרין ע' כתב כמבואר כאן[ ,והנה קודם שחטא אדם בזה את מה שנתקשו הפוסקים באבן העזר )סימן כו( איזה
הראשון ונתאררה האדמה בעבורו ,ודאי היתה מבורכת איסור איכא בפנויה ע"ש] ,ועיין בספר סדר פרשיות לאדר"ת
בבריאתה בכל מה שיהיה לעתיד לבוא .נמצא דשפיר אפשר )פ' וישב ,לח ,יח( שכתב כדברים אלו ,דכיון דליכא אישות לבן
לומר שאילן שממנו אכל אדם הראשון היה של חטה, נח ,מסתבר לומר דאף בפנויה שייך עשה זה ,ע"ש[ ,ועיין
ןוילג | ז"פשת -תישארב "הרות ירבד"בד"" []7
חכמתו של היצר הרע היא להכשיל את האדם בתחילת ופירותיה היו מיני גלוסקאות שטובים למאכל ונחמדים
עבודתו ,והאדם מתפתה לחשוב שאין בזה רע כל כך אם )כרם טוביה רבי טוביה לסיצין( למראה.
יתעצל בתחילה ,שהרי יוכל אח"כ להשלים את מה שחיסר,
ולהתגבר על יצרו במשך הזמן .אבל כאן מבואר יסוד גדול
במלחמת היצר ,שצריך להתחזק בתחילת המלחמה בכל לה
חגרת" )בראשית ג ,ז(. וע
תאנה
עלה
"ותר
הכוחות ,וממילא אפילו אם אח"כ יפול ממדרגתו ח"ו 'הוא העץ שאכלו ממנו ,בדבר שנתקלקלו בו נתקנו ,אבל
ויכשל באיזה דבר ,יזכור את המצב שהיה בו בתחילת שאר העצים מנעום מליטול עליהם' )רש"י(.
עבודתו ,וזה יתן לו את הכוח להתגבר על יצרו ולשוב מקור דברי רש"י בגמרא סנהדרין )ע ,ב( .ומה שאכן נמנעו
למדרגתו הראשונה .אבל אם בתחילת העבודה יניח ליצר לקחת להם עלים משאר העצים ,כתבו התוספות )שם ד"ה בה(
להשפילו ,אזי אחר כך יהיה לו קשה מאוד להתגבר כנגדו. מהמדרש )ילקוט בראשית רמז כא( ,שבשעה שאכל אדם מפרי
)עץ החיים( האילן טרדו והוציאו מחוץ לגן עדן ,והיה מחזר על כל
האילנות ולא היו מקבלין אותו ,מה היו אומרים לו א"ר
ברכיא הא גנבא דגנב דעתא דברייה וכו' לא תסב מני עלה,
עב
הדה" )בראשית ג ,יח(. "ואכל את
אבל התאנה ע"י שאכל ממנה פתחה לו דלתיה וקבלתו.
האר"י היה אוכל עשבי המדבריות שאין נזרעין על ידי אדם, ועל מה שכתב כי בדבר שקלקלו בו נתקנו ,שמעתי אמרה
לקיים 'ואכלת את עשב השדה'') .מגן אברהם' אר"ח סימן ק"ע ס"ק י"ט( נא מהגאון רבי משה הלברשטאם זצ"ל ,שזהו הטעם מה
שמצינו במשנה )פרה פ"ג מ"ח( שלשריפת הפרה אדומה היו
לוקחין עצי תאנה ,מכיון שקלקלו בתאנה ועי"ז נקנסה מיתה
אה
ואל עפר
לח י
מה
האדמה י
ב אל
"עד
לעולם ,והאפר הזה הרי בא לטהר את הטמא הטומאת מת,
עפר ב" )בראשית ג ,יט(. לכן היו שורפים הפרה בעצים אלו לתקן החטא שקלקלו
אמר לו :קומץ עפר של אדמה שנבראת ממנו לא גזולה )משחת שמן( בו.
בידך ...כי עפר אתה ואל עפר תלך לא נאמר אלא תשוב
)בראשית רבה כ(.
אם לא מלאת תפקיד החיים -הרי גם קומץ העפר שממנו )בראשית מ
אכל" אכל
לבלי
יתי
צ
אר
הע
"המ
נבראת נחשב לגזול ועליך להשיבו לגמרי ,ואם מלאת את ג ,יא(.
תפקידך -גם כי תלך בגיא צלמות ואל עפר ־ שוב תשוב אמרו חז"ל' ,המן מן התורה מנין " -המן העץ"' )חולין קלט ,ב(
)רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי ,גשר החיים( להחיים העצמיים! -שהצד השוה שבהן שהיה להם הכל ,ורק דבר אחד חסר
)רבי אהרן קוטלר( '"איננּ ּו ׁשוה לי" )אסתר ה ,יג(.
להם ,ובכל זה
אכל
לח) "בראשית ג ,יט(. אי
"זעת
העונשים כמחנכים נתנה י מ
עדי הוא
נתה
אר
האה
האד
"ואמר
עונשים אלו באו ביסודם כדי לתקן את העיוות הגדול שנוצר הע
ואכל" )בראשית ג ,יב(.
מהחטא. הא דאמר "אשר נתת עמדי" ,יש לפרש בדרך משל ,באחד
כדי להבין את החינוך שבקללת "בזעת אפך תאכל לחם" שבא באישון ליל ממלאכתו ובניו ישנים ,אם אשתו בת עם
הובא משל לאב שהיה מעניק לילדו ככל אשר אוותה נפשו. הארץ ,אז הוא דורש וחוקר אם התפללו וכו' ,אך אם היא
כאשר עברו כך הימים ראה האב שהילד סובר שכך הוא בת ת"ח סומך עליה שעשתה כדין .ולזה אמר ,שהאשה שלי
טבעו של עולם ,שהאב ממלא חפצו ,ולא ראה הבן צורך אינה סתם אשה ,אלא "אשר נתת עמדי" ,ואני יכול לסמוך
להכיר טובה לאביו מיטיבו .גמר האב בלבו לחנכו ,וכאשר )רבי אייזיק אזבנד ,בשם רבי חיים מרדכי קאטץ ,ראש ישיבת טעלז( עליה!
ביקש הבן משהו שם אביו את מבוקשו על גבי הקרקע
בריחוק מקום ,כדי להקשות על הילד את השגת החפץ
וירגיש שצריך לעמול .או אז הבין הילד שהכל לא נעשה בי
זרע הא זרע
בי
האה
בי
ינ
אית
"ואיבה
מעצמו ,שכאשר נתן לו אביו ישר לידיו היטיב עמו ,ועליו עקב" )בראשית ג ,טו(. פ
ואה יפ רא
להכיר בטובת אביו ,ולהשיב לו כגמולו הטוב. ההתגברות הראשונה סוד ההצלחה
כך הוא "בזעת אפיך תאכל לחם" ,שכאשר יצטרך האדם כתב החיד"א )בספר "לב דוד" ובספר "נחל קדומים"( בשם רבי חיים
לעמול על השגת לחמו ,יבין שלא מאליו צומח ואין הדברים ויטל:
באים מאליהם ,ויכיר בטובת הקב"ה שממלא את צרכיו. 'אם האדם יתגבר על יצרו תחלה וראש ,ולא יתן לו שום יד
ועי"ז ניתן להסביר למה קובע "הלחם" ברכה לעצמו אפילו על דבר קל מאד ,בזה יכניע היצר הרע כי לא ימצא
"המוציא לחם מן הארץ" יותר מאשר שאר ירקות ומיני מקום לשלוט בו ,וזהו "ישופך ראש" ,שיבטלך כתותי מכתת
קטניות .היות וזיעת היגיעה על הלחם מולידה בליבו של מראש שלא ישמע אפילו כחודה של מחט" .ואתה תשופנו
האדם צורך מיוחד להכיר טובה לבורא ,הכרת טובה זו אינה עקב" ,אם נלכד בדבר קל תשופנו בסוף כי מרעה אל רעה
מוצאת לה ביטוי מספיק בברכה כללית אלא זקוקה לברכה יצא'.
ןוילג | ז"פשת -תישארב "הרות ירבד"בד"" []8
ונישאה ,נפל בנסיון של קנאה בראותו שהקב"ה קיבל את פרטית ,שככל שאדם נהנה יותר הוא מפרט יותר.
קרבנו של הבל .היצר הרע אמר לו :היתכן שאתה חידשת )כרם טוביה רבי טוביה לסיצין(
את ענין הבאת הקרבן ,ודוקא קרבנו של אחיך ,שלמד ממך,
הוא זה שנתקבל! הרי אתה ראוי יותר מאחיך! מדוע אתה
שותק? וקין ,למרות דרגתו הרמה ,נכשל בפיתויי היצר, אכל
לח) "בראשית ג ,יט(. אי
"זעת
והדרדר עד לרציחה! כשהיצר נטפל לאדם ,יכול הוא להיות אמרו חז"ל שבחרישה אחד של אדם הראשון הספיק לו כדי
הקדוש שבקדושים ,ועדיין יש כח להיצר לפתותו ,ואם לא לאכול ארבעים שנה ,וזה היה מקללת "בזיעת אפיך".
ילחם ביצר ,ודאי שינצחנו היצר. אם כן נמצינו למדים ,שכל טרחתינו ויגיעתינו מבוקר עד
ערב להביא טרף לביתינו ,אינו מקללת אדם הראשון ,כי אם
)רבי משה הלוי סאלאווציק משוייץ( מקללתינו אנו...
וע ה' אל
מחלבה
צאנ מכרת
הביא ג הא
"והבל
ואל
מנחת) "בראשית ד ,ד(. הבל
בענין מי הביא קרבנו קודם ,האם קין הגדול שבאחים עבד
אדמה" )בראשית ד ,ב(. היה
וקי
צא
רעה
הבל
"ויהי
הקדים או הבל הצעיר ,מצינו כמה שיטות ,הרד"ק מסתפק כהיום הזה זכינו שיש בעולם 'חברת צער בעלי חיים' שאינם
בדבר ואין לו הכרע .והספורנו לקמן )ה ,ג( נקט שקין הביא אוכלים כלום מדבר הבא מן החי.
קודם ,שכתב על שת אחיהם שהיה צדיק יותר מהם ,ואין ויש לציין שמיסד החברה הזאת היה -קין ,שהוא היה עובד
לתמוה על שלא הקריב קרבן ,כי גם הבל לא הביא קרבנו אדמה ,וזה היה כנגד דעת הבל אחיו שהיה רועה צאן,
עד שהביא קין מנחה. ולאיזה צורך עשה הבל זאת לרעות צאן ,כדי ליהנות מן
והנה מלשון הפסוק "והבל הביא גם הוא" היה משמע הצאן לגזוז צמרה ולשתות מחלבה] ,כי לאכול בע"ח היה
לכאורה שקין הקדים להביא ואח"כ הביא גם הבל .אלא אסור עד נח[.
שיש לומר שהלשון "גם" מורה על דרך מה שכתב האלשיך וקין טען להבל אחיו למה לך לגזול הבעלי חיים ,הלא צריך
הק' וז"ל' :אך הבל הביא גם הוא" ,כלומר שלא הביא בעלי לרחם על הבהמה והצאן כמו על האדם ,כי זה חי וזה חי
חיים בלבד כי אם גם הוא ,כלומר גם את עצמו ,כי תחלה והשוה מידותם.
העלה בלבו כאילו את עצמו הוא מקריב עם בכורות צאנו
ועל כן בא מזה אח''כ אל הקצה השני והשוה את האדם
וחלבהן .נמצא כי הבל הביא שני קרבנות ,את עצמו ואת
)רבי משה מרדכי עפשטיין( להבהמה ,והרג את אחיו!
בהמתו .אמנם יש לציין שהאלשיך עצמו נקט להדיא שקין
הביא את קרבנו קודם.
אבל בתרגום יונתן איתא )פסוק ח( שהבל אמר לקין שקרבנו מנחה לה' ,
והבל האדמה מרי קי
ובא ימי
מ
"ויהי
שלו התקבל משום שהיה 'טבין מדידך וקדמין לדידיך'. וע ה' אל
הבל מחלבה
צאנ מכרת הביא ג הא
)משחת שמן(
לקי
מאד וחר
עה מנחת א ואל
קי
ואל מנחת ,
ואל
ולה
נפל חרה ל לה קי ואמר ה' אל ניו ,
ול
חאת
רב) "בראשית ד ,ז(. "לתח
פני) "בראשית ד ,גז(.
ביאר מו"ר רבי לייב חסמן ,משגיח דישיבת חברון :לב כשנתבונן בפרשה זו ,נראה כאן דבר נפלא .הנה קין העלה
האדם מלא וגדוש באמונה ויראה ,שהרי 'מבשרי אחזה במחשבתו להביא קרבן לה' ,קין מתנדב מרצונו הטוב
אלוה' ו'השמים מספרים כבוד אל' -כל הבריאה זועקת לעשות נחת רוח לבוראו ,והבל אחיו למד ממנו להביא אף
אמונה ,ואת כל האמת והאמונה הלזו מכיל לב האדם .אבל הוא קרבן לה' ,איזה תשובה קיבל קין מן השמים? "וישע
תנאי אחד יש לקיום האמת בלב האדם ,והוא שהלב אטום ה' אל הבל ואל מנחתו ,ואל קין ואל מנחתו לא שעה",
מכל צדדיו! כי אם נפער סדק קל בלבו של האדם ,ואפילו אע"פ שקין הוא זה שחשב תחילה להביא קרבן ,הוא היה
פתח כחודו של מחט ,מיד "לפתח" הזה " -חטאת רובץ", המחדש של ענין הבאת הקרבן ,עם כל זאת " -ואל קין ואל
היצר הרע תיכף נדחף שם ומצליח להחליש באחת את כל מנחתו לא שעה".
בצבור האמונה האדיר שבקירות הלב פנימה! אם היה קורה לנו דבר כזה ,אדם שחידש איזה דבר ,ואחר
)רבי שלום שבדרון( כך בא אחר ועשה כמעשהו ,ונתקבל מעשהו של השני ולא
יקנּ א?! ברם ,מחשבה
של הראשון ,היתכן שהראשון לא
כזאת מצויה רק אצלנו ,אנו אנשים קטנים ,בעלי מדות
חאת
רב) "בראשית ד ,ז(. "לתח
מעוותות ,אבל קין? קין הרי היה בעל מדרגה עליונה ,קין
כתב רבי אריה לוין ,בסוף חיבורו על רבו המקובל רבי היה בנו של אדם הראשון יציר כפיו של הקב"ה ,הוא היה
שלמה אלישיב בעל ה'לשם שבו ואחלמה'' :הוא היה רגיל גם נביא! האם אצל אדם בדרגתו של קין יש מקום לכאלו
לומר ,שעלינו להתבונן כי היצר הרע הוא מלאך ולא איש, הרגשות?
והוא בעל תחבולות מנוסה מאד מאד ,שהרי היה לו כבר אולם התורה אומרת לנו ,שהיצר הרע יכול להשפיע גם על
עסק עם כמה צדיקים וחסידים יסודי עולם ,והיה מתאבק האנשים הגדולים ביותר! קין ,שהיה במדרגה עליונה
ןוילג | ז"פשת -תישארב "הרות ירבד"בד"" []9
שייכים לי ורצה להרוג את הבל ,א"כ היה דואג רק לעצמו אפילו עם אבות העולם והנביאים וכו' ,וכמה כוחו גדול,
ולא להבל .לפיכך נתן לו למוסר השכל אות ו' ,לאלפו ואלמלא הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו'!
שצריך לדאוג גם לאחרים ולא לעצמו בלבד.
)אמרי דעת רבי יהודה מאיר שפירא(
ואלי
קת) "בראשית ד ,ז(. רב
חאת
"לתח
הנה כשבטלו אנשי כנסת הגדולה את יצרא דעבודת כוכבים
ני
למ קלי
וצה
מע עדה
לניו
למ "ואמר
ומזלות ,אנחנו יכולים להבין באופן ברור ־ במבט לאחור -
וילד
לחרתי" לפצעי
הרגי
אמרתי י אי
האזה
את המושכלות ,כמה נואלו האנשים האומרים לעץ אבי אתה
)בראשית ד ,כג(. ולאבן את ילדתנו.
למך היה הראשון שנשא ב' נשים ,והיו מתקוטטות ורבותינו נתנו לנו לשמור את הדבר לימות המשיח ,ואז נזכה
ומתקנאות זו בזו ,וכעסתה צרתה והיו עושות קולי קולות, ונראה שגם בשאר דברים בעריות ודומיו -שכן נהנה ,הכל
והיה אומר להן :מה פשעי מכל אדם שאין שקט בביתי ,לא הבל ורעות רוח ,ולרשעים נדמה להם כחוט השערה!
באכילה ולא בשתיה ולא בקימה. )רבי יצחק הוטנר(
וכי הרגתי בני אדם או חינקתי תינוקות שאירע לי מה שלא
אירע לשום אדם מעולם ,ועתה הנני מת בידכם ,כי לא אוכל אחיו
והרגה) "בראשית ד ,ח(. הבל
קי אל
"וק
לסבול זאת ,אבל הקב"ה יפרע מכן ,כי קין שחטא אמר אומרים בשם האדמו"ר מקוצק ,דהנה מובא בחז"ל )ילקוט
הקב"ה לנקום בשבעתים ,כל שכן שינקום אותי בשבעים בראשית ל"ח( שבשעה שקין רצה להרוג את הבל אחיו -לא ידע
ושבעה. מהיכן הנשמה יוצאת ,ודקרו בכל חלקי גופו עד שיצאה
ובא ללמדנו שלא ירבה אדם נשים ,כי היא קטטה ומריבה. נשמתו .והנה מהיכן יוצאת הנשמה -כבר גילינו ,ואבו
)מהר"י קרא ,תלמיד שחבר של רש"י(
יודעים זאת .אך מהיכן נכנסת הנשמה ליהודי -זאת עוד לא
נתגלה לנו ...ולכן ,כאשר רוצים להחיות לב יהודי ולהפיח
ה'" )בראשית ד ,כו(.לקרא
החל
"אז בו רוח חיים -עלינו לנסות בכל מקום אפשרי ,כפי שניסה
הרי למדונו חז"ל )סנהדרין פרק י' משנה ג'( דדור אנוש אין לו חלק קין ,ולא נרפה עד שנראה שמעשינו הניבו פירות!
)רבי שלום שבדרון(
לעולם הבא .והנה התורה לא הזכירה חטאם בפירוש ,אבל
אנו רואים בדורינו שלטים כגון 'שומר שבת' 'כשר' וכו',
ומפרסומים אלו זה ראיה להריסות הדת ,היינו דרק מיעוטם עני
מא" )בראשית ד ,יג(. "דל
שומרים שבת ומוכרים כשר. 'לנו אין בכלל השגה מהו גודל הפגם של חטא .ואפשר שיש
וכן כשפרסמו לקרוא בשם ה' שמעת מינה שהדור היה להשיג קצת בזה מטענתו של קין שאמר להקב"ה גדול עוני
מקולקל מאד ,ומעט הכשרים הוצרכו לפרסם כשרותם... מנשוא ,ופרש"י 'בתמיה ,אתה טוען עליונים ותחתונים ועוני
)פרדס יוסף(
אי אפשר לטעון'? ומוכח מזה ,כי חטא הוא מושג כל כך
עצום ונורא ,עד שיש להדמותו להנושא שמים וארץ על
אד) "בראשית ,ה ,א(.לדת ספר "זה )במחיצת רבינו רבי יעקב קמנצקי( שכמו!'
זהו באמת סיכום של פרשה זו .בדמות אלהים עשה אותו,
אבל בא וראה מה עלתה לאנושות ,תוהו ובהו ,גנוב רצוח "ו ה'
לקי את" )בראשית ד ,טו(.
ונאוף ,והאיך זה יתכן ,הרי הבורא יתברך העיד על הבריאה "וישם ה' לקין אות" ,ולא אמר "ויתן" לו השם אות או
שהוא טוב מאוד? אל תתמה" ,זה ספר תולדות אדם", "ויעש" ,יורה ששם לו האות קבוע שיהיה עמו תמיד אולי
סלף דּ ּ
רכוֹ " )משלי יט ,ג( ,מי אנוש כי יזכה ,ומה אדם ּת ּ
"אּו לת
כשהיה נוסע ממקום למקום היה לו אות מאת השם מורה לו
)רבי יוסף שלום אלישיב( תצפה מילוד אשה. הדרך אשר ילך בה ובזה ידע שלא יקראנו אסון בדרך ההוא.
ובבראשית רבה אמרו כענין זה רבי אבא אמר כלב מסר לו,
לדת
אד) "בראשית ,ה ,א(. ספר "זה
כי מפני שהיה פחדו מן החיות מסר לו אחת מהן שתלך
'הראה לו דור דור ודורשיו ,דור דור וחכמיו ,דור דור לפניו ולמקום שיפנה הכלב ללכת ידע כי שם צוה לו השם
וסופריו ,דור דור ומנהיגיו ,דור דור וגיבוריו ,דור דור ולא יהרג בה ,הזכירו בו החכמים אות נבזה כראוי לו אבל
ופושעיו' )בראשית רבה פרשה כ"ד ,אבות דרבי נתן ל"א( .וכן אמרו על הכוונה שהיה עמו האות תמיד להורות לפניו הדרך שילך בה
משה רבינו' ,הראהו ...דור דור וחומסיו ,דור דור וגזלניו'. )רמב"ן( כי כן לשון "וישם".
והנה הא דהראם הקב"ה הצדיקים בוודאי היה לבשרם
בשמועות טובות שיוצאי חלציהם יהיו צדיקים וחכמים ,אך איתא בחז"ל כי אות וא"ו נתן על פניו ,ולכאורה מדוע דווקא
לשום מה הראם הרשעים ,וכי לצערם ולהפחידם הוא בא. אות ו'?
והביאור הוא ,דלא במקרה נמצא כל מנהיג בדורו ,ואם הדור ויש לבאר ,דהנה אות ו' מורה תמיד על שימוש לאחרים -
הוא ירוד וגרוע ,הטובע במצולות עם הארצות והתפקרות או וא"ו החיבור או וא"ו הפוסק -אבל אות וא"ו לעצמה
רשעות וחורבן הדת -בו במדה שותל הקב"ה בדור הזה אינה כלום .ואיתא במדרש )ב"ר כב ,ז( שקין טען כי הקרקעות
ןוילג | ז"פשת -תישארב "הרות ירבד"בד"" []10
אך יל"ע שאין ראיה מדברי התוס' אלו ,שמה שאמרו שאין מנהיגים גיבורים ופרנסים להרים קרנם של ישראל .ועל ידי
דין אישות לבן נח ,היינו דווקא בנוגע לגבי בן ישראל שהראה להם הקב"ה את הרשעים ,אז יבינו וישכילו יחדיו
שאשת הנכרי כלפיו לא נקראת אשת איש ,כדאיירי התם לעמוד על גדלות המנהיגים שיעמדו להם לישראל!
ביפת תואר שבמלחמת מצוה ,אבל בני נח בינם לבין עצמם )רבי דוד ליפשיץ גאב"ד סובאלק ,וראש ישיבת רי"א(
אפשר שמכיון שגזירת הכתוב זהו כל איסורם שייך שפיר
דין אשת איש בינם לבין עצמם ,וכמו שמצינו אצל אבימלך הראהו מקודם הדור ואחר כך החכמים ,דאילו הראהו
עלת ּב על" ,וצ"ע.
"והוא ּב
שאמר הכתוב על שרה )כ ,ג( מקודם החכמים היה צועק לאמר :וכי אלו חכמים הן?! ולכן
ובעיקר הקושיא מביא ה"צדה לדרך" עוד תירוץ עפ"ד רש"י הראהו מקודם הדור ,וכפי דור זה שפיר הם חכמים...
"ואבדתם
מהרה" שפירש :איני נותן לכם )דברים יא ,יז( בפסוק ּ )רבי פנחס הירשפרונג ,אש פנחס(
ארכא ,ואם תאמרו והלא נתנה ארכא לדור המבול ,דור
המבול לא היה להם ממי ללמוד ואתם יש לכם ממי ללמוד.
ולפי זה אפשר שלכן אמרו שהמכשיל את חברו באשת איש אר
חר) "בראשית ו ,ב(. מל ני
לה
"וקח
קשה יותר מדור המבול ,מפני שהוא עובר להכעיס שהרי יש משמע שהיו נכשלים באשת איש ,וכן נראה מלשון רש"י
כאן .והקשה הרא"ם מההיא דפרק קמא דקידושין )יג ,א(
לו ממי ללמוד שלא להתנהג כן .אבל טוען שזה דוחק ,כי
)משחת שמן( לא משמע כן בגמרא. דאמר רב יהודה כל מי שאינו בקי בטיב גיטין וקידושין לא
יהא לו עסק בהן ,ואמר רבא ,וקשין לעולם יותר מדור
המבול וכו' ,משמע דסבירא ליה לרבא שבדור המבול לא
אחרי כ "וגו' )בראשית ו ,ד(.
וג
הה
מי
באר
"הפלי הי
נכשלו באשת איש ,שהרי אמר שהעוסק בגיטין שלא כדין
'אף על פי שראו באבדן של דור אנוש ,שעלה אוקיינוס מכשיל את העולם 'יותר' מדור המבול ,והיינו שאז לא
והציף שליש העולם ,לא נכנע דור המבול ללמוד מהם' נכשלו בזה.
)רש"י(. ובמהרש"א שם כתב דבוודאי נכשלו דור המבול באשת איש
לכאורה קשה שכאן משמע דסבירא ליה לרש"י שהיתה אלא שזה העוסק בגיטין וקידושין ואינו יודע טיב ההלכות
טענה על בני דור המבול מה שלא למדו מבני דור אנוש קשה יותר מהם מפני שאצלם עדיין לא היה פסול ממזרות,
להיטיב דרכיהם ,ולכאורה זה סותר למה שכתב רש"י )דברים
ואילו זה האדם מרבה ממזרים בישראל ,ולכן הוא קשה יותר
"ואבדתם
מהרה" וז"ל :איני נותן לכם ארכא, יא ,יז( עה"כ ּ מדור המבול .וכעין זה כתב יעב"ץ שם ,שהוא קשה יותר
ואם תאמרו והלא נתנה ארכא לדור המבול וכו' דור המבול כדאיתא בגמרא )חגיגה ט ,א( שהמוליד ממזר נאמר עליו
לא היה להם ממי ללמוד ואתם יש לכם ממי ללמוד ,ע"כ. 'מעוות לא יוכל לתקון'.
הרי שכתב מפורש שדור המבול לא היה להם ממי ללמוד. ויש להביא ראיה לדבריהם שאין פסול ממזרות בבני נח,
ממה שכתבו התוספות )תענית ד ,א( גבי הא דשלשה שאלו שלא
ויש שמתרצים שבהיות שהיו אנשי דור המבול יכולים
כהוגן וכו' אליעזר עבד אברהם דכתיב )לקמן כד ,יד(
"והיה
לתלות האסון הזה בסדרי הטבע ,ולומר שזהו סדר העולם
כדּ "וגו' יכול אפילו חיגרת הטי נא
אליה ּ
אמר
אשר
ער ׁ
הנּ
שהאוקיינוס עולה על גדותיו אחת לתקופה ,לכן הוצרכו
אפילו סומא .והקשו ,אמאי לא נקט כמו דקאמר בסמוך יכול
לתת להם שהות לתשובה .אבל זה דוחק ,שהרי רש"י כתב
אפילו ממזרת או שפחה וכו' ,ותירץ ,משום דגבי אליעזר לא
להדיא שמשום טענה זו נענשו.
שייך עדיין ממזרת דהא לא נתנה תורה .וכן למד להדיא
ויש לתרץ בהקדם הכלל שמצינו בגמרא )שבת סט ,ב( שהמחלל
הריב"א בפירושו על הפסוק שאמר אליעזר 'אותה הוכחת
שבת וידע שהמלאכה הזו היא באיסור לאו ,אבל לא ידע
לאדוני' וגו' כי מהא ראיה שלא היה אצלם פסול ממזרות.
שחייבים עליה כרת ,ס"ל לר' יוחנן דדינו כשוגג ומביא קרבן
אבל בפירוש הרב ברטנורא עה"ת )לקמן ו ,יג( כתב שכל בני
חטאת .וצ"ב היאך אפשר להחשיבו כשוגג ,הא יודע הוא
הדור ההוא היו ממזרים .ובצדה לדרך כאן אחר שהביא
שזה לאו ושהוא עושה עבירה .ורואים אנו מכאן ,שישנם
דברי המזרחי כתב :ומצאתי מי שתירץ דלא היה עונשם
כמה מדרגות בידיעת איסור ולא כל מי שיודע על מקצת ממה
גדול כ"כ דאין ממזרות וכו' אבל אין זה נכון דרש"י כתב
שצריך לידע ניתן לחייבו כמו מי שיודע הכל ,ולכן היודע על
לקמן )ז ,ד( שהיה המבול ארבעים יום ארבעים יום כנגד
עצם האיסור ונעלם ממנו כמה חמור עונשה נחשב כשוגג.
יצירת הולד שקלקלו להטריח ליוצרם לצור צורת ממזרים.
ועל פי כלל זה יש לפרש הכא ,שדור המבול היו בגדר זה
הרי מפורש שהיו ממזרים.
של היודע על האיסור ונעלם ממנו חומר העונש ,מאחר
ובספר "אהל יהושע" מבאר הסברא מדוע אין ממזרות לבן
שהיו יכולים לתלות העונש שראו על דור אנוש כמקרה
נח עפ"י מש"כ התוס' )קידושין שם ובדף כא ,ב ד"ה אשת( דאע"פ
טבעי ,ולכן נתנו להם ארכא של ק"כ שנים ולא הענישו
דאין אישות בכותית מ"מ איכא עשה דכתיב )ב ,כד(
"ודבק
אותם מיד ,אבל באזהרת "ואבדתם מהרה" הרי מודיעה
אש ּתוֹ " ולא באשת חבירו ,ע"כ מהתוספות .ונמצא שאצל ּב ׁ
התורה במפורש על חומר העונש שיגע למי שיפתה לבבו
בן נח לא שייך דיני אישות כלל ,ואיסורם באשת איש הוא
ויסור ויעבוד עבודה זרה ,ולכן אי אפשר לתת להם ארכא
רק מגזירת הכתוב ,ומה שהגוי נהרג עליו זה משום דאזהרתן
ושהות אלא מיד שיחטאו יפרע מהם הקב"ה וישלם כגמולם
זו היא מיתתן .ולדברי התוספות אלו ,מובן שפיר השיטה
)משחת שמן( בראשם.
שאין להם פסול ממזרות ,כיון שבעצם אין להם דיני אישות
כלל.
ןוילג | ז"פשת -תישארב "הרות ירבד"בד"" []11
ג' חשוון תרכ"ו -רבי יוסף זונדל ב״ר בנימין ביניש זצוק"ל ,מסלנט
הגאון הצדיק רבי יוסף זונדל סלנט זצ"ל נולד לאביו הגאון רבי אורחא אני משליך קיסם לתוך התנור הבוער ,ובזה הנני מציל
בנימין ביינוש זצ"ל בר"ה תקמ"ו ברוסיה .בבחרותו למד בישיבת את יהודי ואלוז'ין מאכילת פת עכו"ם".
ולאז'ין והיה מעשרה התלמידים הראשונים בישיבה ,וזכה לקבל פעם מצאו את רבנו בעיר סלאנט שעושה בלילה מרצפת אבנים
תורה מראש הישיבה מרן הגר"ח מולאז'ין בעל "נפש החיים" ברחוב אחד מלוכלך בטיט ורפש לכבוד אמו ,שהיתה מהלכת
אשר קירבו עד מאד ושם את מקומו בין התלמידים הסמוכים ועוברת שם תמיד לבית המדרש.
לשולחנו ,ומסר להם הרבה מדרכי רבו אדוננו הגר"א זללה"ה חתן רבנו רבה של ירושלים רבי שמואל סלנט ,סיפר שה"משכנות
בנסתר ובנגלה .בשנות תלמודו בולאז'ין קנה הגרי"ז לעצמו ,יעקב" היה אוהב את תלמידו רבי זונדל יותר מכולם ,ולא ידענו
מתוך התמדה ויגיעה עצומה ,בקיאות עצומה בכל מקצועות את טעמו והדבר היה לחידה בעינינו.
התורה ,בש"ס וארבעה חלקי שו"ע ,וכן בנסתר .היה שוקד על ופעם תלמידים ערערו על כשרות סוכה וטענו שצריך לעשות
בה תיקון ,ענה רבנו" :אם רבי זונדל עשה את הסוכה אין צריך תלמודו ימים ולילות וממעט באכילה שתיה ושינה.
בשנת תקפ"א עת נסתלק רבו הגר"ח ,הלך לדרוש את אלוקים בה שום תיקון".
בבית מדרשו של מאור הגולה הגרע"א .את עול הרבנות לא חפץ ואמר רבי שמואל סלנט שעניו כמו רבנו לא היה כמו דורות וגם
לקבל אף שהציעו לו משרות רבות ונכבדות ,העדיף להיות נהנה מסתמא לא יהיה .ובמידת הענוה והבטחון היה רבנו מיוחד,
מיגיע כפיו ,והיה עוסק שעה עד שעתיים במסחר ,ושאר היום והפליאו את שגב מידת בטחונו ,אפילו בשידוכי ילדיו ,שבת
אחת שלא נמצא לה שידוך בירושלים ,אמר רבנו שהראשון היה מוקדש לתורה ועבודת ה'.
בספר "אור ישראל" כתב רבי נפתלי אמסטרדם וז"ל" :הנה שיבוא לירושלים יקח אותו חתן ,והיה נראה בחור אכר ועובד
מש"כ אדמו"ר [רבי ישראל מסלנט] "ויצקתי מים על ידי מורי פשוט בתוך השיירה ,ורבי זונדל שואל אותו מהיכן באת?
הרב מ' יוסף זונדיל היושב בירושלים תוב"ב ,ועד כה לא הגעתי ענה לו הבחור אין זה מעניינך ,מאיזה משפחה אתה? ענה לו
החתן למאי נפקא מינה ,באיזה ישיבה למדת? ענה לו הבחור לקרסוליו וכו' למען ישמעו וילכו באורחותיו".
והיה רגיל על לשון תלמידיו רבי ישראל מסלנט וחתנו רבי שוב בהתחמקות .האם תסכים להתחתן עם בתי? שאלו רבנו.
שמואל סלנט זיע"א בכל עת מצוא לספר בשבחו של האדם כן ,ענה הבחור ובזה נגמר השידוך .כתבן תנאים ונקבע זמן
הגדול בענקים ,על גודל קדושתו פרישותו וגדלותו בכל מידה החתונה ,ולב רבי זונדל נוקפו אולי נפלתי בפח .עד כי קרבו ימי
נכונה ,שהיה מכונה פה שלישי להגר"א כגדול תלמידי הגר"ח החתונה ,וגיסו רבי שמואל סלנט למד בבית המדרש ,ונשאלה
תלמיד הגר"א .ושכל מעשה דיבור ומחשבה של רבנו היה שאלה בבית המדרש ,והתפלפלו הלומדים ,פתאום פתח החתן
מדוקדק עד להפליא בדקדוק עצום בהלכה ,וכמו שסיפר רבי -הלא הוא רבי נטע נטקין -פיו ,וענה בחכמה "זקני השאגת
ישראל שכאשר רבנו הסיח בחנוכה עם תלמידיו ,ובתוך הדברים אריה תירץ באופן אחר" ,וחזר על מערכה מהשאגת אריה בעל
הזכירו איזה דבר צער ,אמר להם רבנו הס! כי אין להזכיר בחנוכה פה ,מיד רץ רבי שמואל סלנט לחותנו ,והודיע לו על ההתגלות
דבר אחד של צער כיון שחז"ל אסרו ימים אילו בהספד .וכמו הגדולה ,ואחר כמה ימים נחגגה בשמחה שמחת הנישואין.
שכתוב במסילת ישרים שזהו עיקר החסידות שתארוהו חז"ל ,רבנו נסתלק ממגפת החולי רע .בבוקר אמר לסובביו ביאור
שעושה נחת רוח ליוצרו להבין דבר מתוך דבר מהו רצון השי"ת .מרבו הגר"ח על הפסוק "ויהיו המתים במגפה" ,ובאותו יום
כששאל רבנו את רבו הגר"ח איזה ספר מוסר טוב ללמוד ,השיב תקפתו המחלה ועלה בסערה השמיימה .וכאשר שכב על ערש
לו בזה"ל" :כל ספרי מוסר טוב ללמוד ,אך ספר "מסילת ישרים" דוי לחש באזנו ידידו רבי נחום משאדיק זצ"ל "זאג דארטן סאיז
שוין גינוג" [תגיד שם שזה כבר מספיק] וכוונתו למגפת החולי יהיה מנהלך".
עוד ידוע שרבנו מסר בשם רבו הגר"ח ,שכל החומרות אינן שוות רע שגבתה קרבנות רבים.
כנגד מילה אחת של תורה ,דהיינו אם זה גורם ביטול תורה זה הלויתו עברה כמעט בלי הספד בהוראתו ,וכך ציוה שיעשו לו
לא שווה .כמו כן אמר משמו ,שאת כל תפילותיו היה נותן עבור ארבע מיתות בי"ד ,שלא ישאוהו במיטה אלא יקשרו חבלים
לרגליו ויסחבוהו על הארץ .כשנודע ימים מועטים קודם פטירתו חידוש אחד לאמיתה של תורה.
בירושלים כפו עליו להיות מורה הוראה ,והיו באים גם הספרדים לנכדו הג"ר ביינוש בן רבינו שמואל סלנט מההצוואה ,בכה נכדו
לשאול את רבנו ,אף שהיה מורה של עדת האשכנזים ,ומאד חס לפניו לשנות את הצוואה ,ולא שמע לו ,ואז סיפר לאביו רבי
שמואל סלנט על הצוואה ,ועלו לרבנו לשכנעו ,ולבסוף ניאות על ממון ישראל ונזהר מלהחמיר לאחרים.
בשנת תר"ז ייסד את חברת "אור תורה" ללמוד תורה במשמרות שעד שער האשפות ישאוהו במיטה ,אבל לא בידיים אלא על
כל העת ,בבית המדרש הישן "מנחם ציון" שם קבע רבנו את הכתפיים ,ובשער האשפות יקשרו את רגליו ויסחבוהו להר
הזיתים ,וכשהגיעו לשער האשפות אף אחד לא העז להניח את מקומו.
משנות לימודו של הגריז"ס בואלוז'ין שמור הסיפור הבא ,מיטת רבנו ,עד שכולם גזרו פה אחד על הזקן שבחבורה ,שעליו
תלמידי הישיבה ראו אותו הולך בכל בוקר וערב ברחוב הגויים לקיים את דברי המת ,ובדמעות ובבכיות שהרטיבו את תכריכי
ומקטרתו בפיו ,מידה שאינה יאה כלל לאיש הישיבה .ספרו רבנו ,עשו לו כאשר ציוה אחרי בקשת סליחה ומחילה.
זאת להגר"ח מולאז'ין .הזמינו רבי חיים לביתו ואמר לו" :זונדל ה"אמרי בינה" הספידו במילים קצרות על יד בית הכנסת הגדול
שלי ,מרננים אחריך כי מטייל אתה ברחוב הנכרים ומקטרתך "החורבה" ,ויפן בדבריו לייסר את העם ולעוררם לתשובה,
בפיך ,היש בזה משהו של אמת? השיב רבי יוסף זונדל" :הכל ובקול מר צרח בקולו קול האריה "הוי אחי! גשו נא אל ראש
אמת ויציב ,וטעמי ונימוקי עימי ,הלא ידוע לרבנו שרעב שורר הקודש ,סמכו ידיכם על ראש יוסף העולה התמימה ,יחד נתוודה
בולאז'ין ,ובלית ברירה נאלצים רבים מיהודי העיר לאכול פת על עונותינו ,הוי אחי ,מי יודע ישוב וניחם אלוקים ולא נאבד".
נכרי ,החלטתי איפוא לטייל שחרית וערבית ברחוב הגויים ,על מצבתו כתוב כפי רצונו רק" :פ"נ ר' יוסף זונדל ב"ר בנימין
ובדרך טיולי אני נכנס לביתו של האופה הלא-יהודי ,נוטל ממנו בייניש מסלאנט .נלב"ע יום ב' ג' מרחשון ש' תרכ"ו .תנצב"ה.
(מתוך כתבה ב)jdn- רשות לקחת גחלת מתנורו כדי להדליק בה את מקטרתי ,ואגב
ןוילג | ז"פשת -תישארב "הרות ירבד"בד"" []12
