gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דברי תורה - המכון התורני · Divrei Torah - Hamachon Hatorani — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: דברי תורה - המכון התורני · Divrei Torah - Hamachon Hatorani

שבוע: בראשית (2026-10-05)

דברי תורה - המכון התורני · Divrei Torah - Hamachon Hatorani — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ניתן לקבל את העלון כל שבוע‬ ‫במייל‪0527615936b@gmail.com :‬‬ ‫להערות והארות‪yoelf@asiatec.co.il :‬‬ ‫דברי תורה‬ ‫שירותי הקלדה ועימוד ב'מכון התורני'‬ ‫רחוב האומן ‪ 27‬ירושלים‪0533194867 :‬‬ ‫ירושלים‬ ‫יעקובי שליט"א וצוות המכון התורני‬ ‫המכון התורני‬ ‫נעם‬ ‫שע"י ועריכה‪ :‬הרב‬ ‫בראשית ‪ -‬תשפ"ז | גליון ‪ | 206‬הפקה‬ ‫נחלת גּ וֹ ‪‬ים" )תהלים קיא‪ ,‬ו( )רש"י(‪.‬‬ ‫להם ‪  ‬‬ ‫לתת ‪ ‬‬ ‫לעמוֹ ‪ ‬‬ ‫הגּ יד ‪ּ  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ואת ‪  ‬‬ ‫האר‪) "‬בראשית א‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫ה‪‬מי‪  ‬‬ ‫א‪‬הי‪ ‬את ‪   ‬‬ ‫‪‬רא ‪ ‬‬ ‫"‪‬רא‪‬ית ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫מדוע דוקא מפרשת החודש? הלא יש כמה מצוות לפניה‪,‬‬ ‫"לעיני כל ישראל" וסמיך ליה "בראשית ברא אלהים"‪,‬‬ ‫כמו מילה וגיד הנשה?‬ ‫בהיות אין לתורה סוף‪ ,‬ננעץ סופה בתחילתה‪ ,‬ואשר על כן‬ ‫אכן באמת הרי יש עוד טעם על פתיחת התורה בבראשית‪,‬‬ ‫מצוה לקשר סופה עם תחילתה‪.‬‬ ‫כדברי רש"י בסמוך 'בשביל ישראל שנקראו ראשית'‪ ,‬ולפי‬ ‫ויובן עם מאי דאיתא במס' סנהדרין )נט‪ ,‬א(‪ ,‬גוי שעסק בתורה‬ ‫זה מראה התורה בפתיחה כזו‪ ,‬שישראל הם המושלים בה‪,‬‬ ‫רשה" )דברים לג‪,‬‬ ‫משה מוֹ ‪ׁ ‬‬ ‫"תוֹ ‪‬רה ‪‬צ‪ּ‬וה ‪‬לנ ּו ‪ׁ ‬‬ ‫חייב מיתה‪ ,‬שנאמר ּ‬ ‫ועל זה אמר רבי יצחק‪ ,‬שאם מטעם זה היה צריך להתחיל‬ ‫ד(‪ ,‬לנו מורשה ולא להם‪ ,‬ע"כ‪ .‬עוד נביא מה שכתב רש"י ז"ל‬ ‫מ"החודש"‪ ,‬שדרשו על זה גם כן 'שיהא החודש מסור‬ ‫בפירוש החומש )כאן(‪" ,‬בראשית" בשביל התורה שנקראת‬ ‫בידכם' כמבואר בגמרא‪ ,‬כי הרי משם מוכח ביותר שישראל‬ ‫ראשית דרכו‪ ,‬ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתה וכו'‪,‬‬ ‫מושלים בתורה‪ ,‬מוכרח איפוא מזה שהטעם משום "כח‬ ‫יעו"ש‪ .‬ובזה נבוא לבאר שזה דאמר "לעיני כל ישראל" ‪-‬‬ ‫)אמרי דעת ‪ ‬רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין(‬ ‫מעשיו"‪.‬‬ ‫"בראשית"‪ ,‬דהינו התורה‪ ,‬מה שאין כן באומות העולם‪ ,‬דגוי‬ ‫‪‬‬ ‫)תורת אהרן ‪ ‬רבי אהרן בן שמעון(‬ ‫שעסק בתורה חייב מיתה וק"ל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫)בראשית א‪,‬‬ ‫ואת ‪  ‬‬ ‫האר‪"‬‬ ‫ה‪‬מי‪  ‬‬ ‫א‪‬הי‪ ‬את ‪   ‬‬ ‫‪‬רא ‪ ‬‬ ‫"‪‬רא‪‬ית ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫א(‪.‬‬ ‫ואת ‪  ‬‬ ‫האר‪) "‬בראשית א‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫ה‪‬מי‪  ‬‬ ‫א‪‬הי‪ ‬את ‪   ‬‬ ‫‪‬רא ‪ ‬‬ ‫"‪‬רא‪‬ית ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫"בראשית ברא אלקים"‪ ,‬סופי תיבות אמת‪.‬‬ ‫איתא במדרש רבה )פ"א י'( למה התחילה התורה בבי"ת‪ ,‬לפי‬ ‫שבי'ת היא לשון ברכה‪ ,‬ואלף היא לשון ארור‪ ,‬אמר הקב"ה‬ ‫וכתב בספר "ישמח משה" בפתיחה בשם הקדמונים דז"ש‬ ‫אפתח בלשון בי'ת שהיא לשון ברכה‪ ,‬ולא אפתח באלף‬ ‫בר‪  ‬‬ ‫אמת" )תהלים קיט‪ ,‬קס(‪ ,‬דבראש‬ ‫"ראש ‪‬דּ ‪ ‬‬ ‫דוד המלך ע"ה ‪ׁ ‬‬ ‫שהיא לשון ארור‪ .‬דבר אחר למה פתח בבי'ת‪ ,‬רמז לנו לשני‬ ‫התורה מרומז אמת בסופי תיבות להורות בני אדם מדת אמת‬ ‫תורות תורה שבכתב ותורה שבעל פה‪.‬‬ ‫וחותמו של הקב"ה אמת‪ ,‬ע"ש באריכות‪.‬‬ ‫ואני מוסיף נופך עפי"ד חכמינו ז"ל באבות פ"א 'על ג' דברים‬ ‫‪‬‬ ‫העולם קים על האמת ועל הדין ועל השלום'‪ ,‬ושלשה דברים‬ ‫אי נמי יובן על פי מה שאמרו בגמרא )מגילה ט‪ ,‬א(‪ ,‬שתלמאי‬ ‫הללו מבוארים כאן‪ ,‬כי "אלוקים" הוא דין לשון דיין ושופט‬ ‫המלך קבץ כל חכמי ישראל‪ ,‬ואמר להם תכתבו לי התורה‪,‬‬ ‫כמ"ש רש"י ז"ל‪ ,‬והסופי תיבות הוא אמת‪ ,‬הרי דין ואמת‪,‬‬ ‫וכל אחד עשה לו חדר בפני עצמו‪ .‬וכמה דברים הפכו לו‪,‬‬ ‫ו"שמים" מורה על שלום דנבראו מאש ומים להורות דעושה‬ ‫ואחת מן הדברים היא‪" ,‬בראשית ברא אלהים"‪ .‬שהפכו‬ ‫שלום במרומיו ומבואר בספר יש"מ סוף פ' ברכה דמה"ט‬ ‫אותה וכתבו אלהים ברא בראשית‪ ,‬שלא יחשוב שח"ו‬ ‫התחיל בשמים להורות על שלום עש"ה‪ ,‬הרי בתחילת‬ ‫בראשית הוא שם‪ ,‬והוא שברא אלהים לפיכך הפכו לו‪ .‬וזה‬ ‫הבריאה מרומזין ג' דברים אלו שהעולם עומד עליהן‪.‬‬ ‫שאמר "בראשית" וסוף התורה "לעיני כל ישראל"‪ ,‬לומר לך‬ ‫אכן צריכין להבין מדוע נרמז 'אמת' רק בסופי תיבות‪ ,‬לכן‬ ‫דוקא לעיני כל ישראל צריך לקרוא "בראשית ברא אלהים"‪,‬‬ ‫אמינא בס"ד בביאור הענין כי הנה שלימות כל מצוה‬ ‫אבל לעיני אומות העולם אלהים ברא בראשית‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫בהיותה נעשית בתכלית ענוה ושפלות רוח וביטול מציאת‬ ‫אי נמי יובן בהקדים מה שכתב הרב "כסף נבחר" ז"ל‪ ,‬על‬ ‫נש ּ‪‬ב‪‬רה" )תהלים נא‪ ,‬יט(‪,‬‬ ‫א‪‬קים ר ּו ‪‬ח ‪ ׁ ‬‬ ‫"זבחי ‪ ‬‬ ‫עצמו כמו שתוב ‪  ‬‬ ‫פי מה שאמרו בגמרא דנדרים )כ‪ ,‬א(‪ ,‬מי שאין לו בושת פנים‬ ‫אבל אם מתגאה הרי אמרו חז"ל אין אני והוא יכולין לדור‬ ‫אין בו יראת חטא‪ ,‬ובידוע שלא עמדו רגליו על הר סיני‪.‬‬ ‫יחד ואיך יהיה לרצון לפני הבורא ית"ש עשותו איזה מצוה‬ ‫והוא ברמז בראשית ירא בושת‪ ,‬וא"כ יקושר סוף התורה‬ ‫בה‬ ‫עבת ה' ּ‪‬כל ‪‬גּ ‪ּ ‬‬ ‫ו"תוֹ ‪ ‬‬‫והוא מרוחק ממנו ית' בתכלית הריחוק ּ‬ ‫לעיני כל ישראל שעמדו על הר סיני‪ .‬זה אומרו בראשית ירא‬ ‫‪‬לב" )משלי טז‪ ,‬ה(‪ ,‬אבל אם עושה בשפלות ובענוה השכינה‬ ‫בושת‪ ,‬לאפוקי הגויים שלא עמדו רגליהם על הר סיני‬ ‫ואת ‪‬דּ ּ‪‬כא"‪,‬‬ ‫"אש ּכוֹ ן ‪ ‬‬ ‫שורה עליו כמו שכתוב )ישעיהו נז‪ ,‬טו( ‪ ׁ ‬‬ ‫)תורת אהרן ‪ ‬רבי אהרן בן שמעון(‬ ‫ודו"ק‪.‬‬ ‫אולם עכ"ז לפעמים צריכין לזרוק מדת הענוה הלאה ולאחוז‬ ‫‪‬‬ ‫לבוֹ‬‫גב ּה ‪ּ ‬‬ ‫"ו ‪ּ ‬י ‪ּ ‬‬ ‫במדת הגאוה קצת כמו שכתוב )דברי הימים ב' יז‪ ,‬ו( ‪‬‬ ‫דרכי ה'" והיינו משום דשלימות המצוה בהיותה נעשית‬ ‫ּ‪‬ב ‪  ‬‬ ‫האר‪) "‬בראשית א‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫ואת ‪  ‬‬ ‫ה‪‬מי‪  ‬‬ ‫א‪‬קי‪ ‬את ‪   ‬‬ ‫‪‬רא ‪ ‬‬ ‫"‪‬רא‪‬ית ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫מחה" וגו' )תהלים ק‪,‬‬ ‫ש‪ ‬‬ ‫"עבד ּו ‪‬את ה' ּ‪‬ב ‪ׂ ‬‬ ‫בשמחה וכמו שכתוב ‪ ‬‬ ‫לכם"‬ ‫מ"החדש ‪‬ה ‪ּ ‬זה ‪ ‬‬ ‫‪ׁ  ‬‬ ‫א"ר יצחק לא היה צריך להתחיל אלא‬ ‫ב(‪ ,‬ואם האדם הוא שפל בעיני עצמו בזכרו את חטאיו נעשה‬ ‫"כ‪ ‬ח ‪ׂ  ‬‬ ‫מעשיו‬ ‫)שמות יב‪ ,‬ב(‪ ,‬ומאי טעמא פתח ב"בראשית" משום ּ‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬תישארב "הרות ירבד"בד"" [‪]1‬‬ ‫אמת בסופי תיבות להורות שמדת ענוה טוב לאחוז בה בסוף‬ ‫עצב ויחשוב האדם מה אני לעמוד ולשרת ולהתפלל לפני‬ ‫עשיית המצוה ולא בתחילה והבן‪ ,‬ויתפרש בזה דברי דוד‬ ‫בורא ב"ה אשר אין קץ וסוף לגדולתו‪ ,‬והגם כי יהיה מוכרח‬ ‫תיים"‪ ,‬כי‬ ‫מבין ּ‪‬פ ‪ ‬‬ ‫יאיר ‪ ‬‬ ‫ברי‪  ‬‬ ‫"פ ‪‬תח ‪‬דּ ‪ ‬‬ ‫המלך ע"ה )תהלים קיט‪ ,‬קל( ּ‪‬‬ ‫לעשות לעשות המצוה כי כן נצטוה עכ"ז לא יעשנה‬ ‫הפתי יחשוב שהוא בר מעלה אבל כיון שהתורה פתחה‬ ‫בשמחה‪ ,‬ע"כ עצה היעוצה שבבואו לעשות איזה מצוה‬ ‫באמת יבין הפתי שהוא אינו כלום רק אפר מה תועלת‪,‬‬ ‫יגבה לבו בדרכי השם ויחשוב הלא בשבילי נברא העולם‬ ‫)אבן שלמה ‪ ‬רבי שלמה זלמן ארנרייך(‬ ‫והבן‪.‬‬ ‫כמו שאמרו ז"ל "בראשית" בשביל ישראל שנקראו ראשית‬ ‫ובנו בחר מכל עם ולשון ומתאוה לתפילתינו ויש לו נחת‬ ‫‪‬‬ ‫רוח מעבודתינו ועי"ז תגבה לבו קצת ויעשה המצוה‬ ‫)בראשית א‪,‬‬ ‫ואת ‪  ‬‬ ‫האר‪"‬‬ ‫ה‪‬מי‪  ‬‬ ‫א‪‬הי‪ ‬את ‪   ‬‬ ‫‪‬רא ‪ ‬‬ ‫"‪‬רא‪‬ית ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בשמחה‪ ,‬וכ"ז בבואו לעשות המצוה אבל אחר שגמרה תיכף‬ ‫א(‪.‬‬ ‫צריך שידע כי לא עשה כלום כי מה יעצור כח נוצר מטיפה‬ ‫סרוחה ומלא חטאים ועונות ופשעים לפני יוצר כל‪.‬‬ ‫במדרש "בראשית ברא אלהים"‪ ,‬הדא הוא דכתיב "ה' ‪ ‬‬ ‫חפץ‬ ‫ועפי"ז פירש בספר פה"ע פרש לך מה שכתוב אצל אברהם‬ ‫יגדּ יל ּתוֹ ‪‬רה ‪   ‬‬ ‫ויאדּ יר" )ישעיהו מב‪ ,‬כא(‪ ,‬עכ"ל‬ ‫צדקוֹ ‪  ‬‬ ‫למען ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫שב‬ ‫"ואברהם ׁ‪‬‬ ‫בפרשת וירא אחר שהתפלל על אנשי סדום ‪    ‬‬ ‫המדרש‪ .‬והוא תמוה‪.‬‬ ‫למקמוֹ " )בראשית יח‪ ,‬לג(‪ ,‬כי אברהם אבינו ע"ה היה עניו גדול‬ ‫‪  ‬‬ ‫ויובן בהקדים מה שכתב רש"י ז"ל‪ ,‬דלמה התחיל התורה‬ ‫אמנם בעת שהתפלל על אנשי סדום הוצרך לשנות מידתו‬ ‫מבראשית לא היה לו להתחיל אלא מהחודש הזה לכם ראש‬ ‫לבוֹ ּ‪‬ב ‪  ‬‬ ‫דרכי ה'" )דברי הימים ב יז‪ ,‬ו(‬ ‫גב ּה ‪ּ ‬‬ ‫"ו ‪ּ ‬י ‪ּ ‬‬ ‫קצת ולהיות בבחינת ‪‬‬ ‫חודשים‪ .‬אלא כדי שלא יאמרו אומות העולם לישראל‬ ‫כנ"ל ]אשר על כן השכילו חז"ל לפרש מה שאמר אברהם‬ ‫ליסטים אתם‪ ,‬שכבשתם ארץ שבעה עממין‪ .‬אומרים להם כל‬ ‫ואפר" )בראשית יח‪ ,‬כז(‪ ,‬עפר ע"י נמרוד‬ ‫עפר ‪  ‬‬ ‫"ואנכי ‪ ‬‬ ‫אבינו ע"ה ‪   ‬‬ ‫הארץ של הקב"ה היא‪ ,‬וברצונו נטלה מכם ונתנה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ואפר ע"י כבשן האש ולא פירשו דאמר "ואנכי עפר ואפר"‬ ‫נמצינו למדין‪ ,‬כדי שלא יהיו ישראל חשודים בעיני אומות‬ ‫מחמת ענוה שהחזיק עצמו כעפר ואפר כמו שאמרו חז"ל‬ ‫העולם‪ ,‬לזה הגדיל התורה והתחיל מבראשית‪ .‬ובזה ביאר‬ ‫בחולין דף פ"ט משום דבעת שעומד בתפילה צריך לזרוק‬ ‫הרב סיעתא דשמיא ז"ל כונת המדרש בראשית ברא אלהים‪,‬‬ ‫מדת ענוה כנ"ל[‪ ,‬אבל אחר התפילה שב למקומו למדת‬ ‫וכי תימא למה הצריכה התורה להתחיל מבראשית כמו‬ ‫ענוה שבו‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫שהקשה רש"י ז"ל‪ .‬לזה בא כמתרץ "ה' חפץ למען צדקו‬ ‫והנה ראיתי בספרים הקדושים דאמת ראשי תיבות אפר‪ ,‬מה‪,‬‬ ‫יגדיל תורה ויאדיר"‪ ,‬ר"ל לצורך ישראל‪ .‬כדי שלא יהיו‬ ‫תולעת‪ ,‬היינו שלשה מיני ענוה‪ ,‬אברהם אבינו ע"ה אמר‬ ‫אומרים אומות העולם לישראל חשודים אתם שכבשתם ארץ‬ ‫מה" )שמות‬ ‫"ונחנ ּו ‪‬‬ ‫"ואנכי עפר ואפר"‪ ,‬משה רבינו ע"ה אמר ‪  ‬‬ ‫שבעה עממין‪ ,‬לכן הגדיל התורה והתחיל מבראשית‪,‬‬ ‫לעת ‪‬ו‪‬א ‪ׁ ‬‬ ‫איש" )תהלים‬ ‫"ואנכי תוֹ ‪ ‬‬ ‫טז‪ ,‬ז(‪ ,‬דוד המלך ע"ה אמר ‪   ‬‬ ‫שהקב"ה נתנה לאברהם אבינו במתנה‪ ,‬וק"ל‪.‬‬ ‫כב‪ ,‬ז(‪ ,‬ועיין בס' אהבת שלום פ' פקודי‪ ,‬ומובן לי בזה מה‬ ‫)תורת אהרן ‪ ‬רבי אהרן בן שמעון(‬ ‫שנרמז אמת בסופי תיבות "בראשית ברא אלקים" שלא‬ ‫‪‬‬ ‫כסדרן‪ ,‬קודם התיו ואח"כ הא' ואח"כ המ'‪ ,‬דמדרגה היותר‬ ‫גדולה בענוה הוא 'ונחנו מה' ולמטה ממנה הוא 'אפר'‬ ‫ואת ‪  ‬‬ ‫האר‪) "‬בראשית א‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫ה‪‬מי‪  ‬‬ ‫א‪‬הי‪ ‬את ‪   ‬‬ ‫‪‬רא ‪ ‬‬ ‫"‪‬רא‪‬ית ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ולמטה ממנה הוא 'תולעת' ועל כן מתחיל ת' תולעת‬ ‫'ולא אמר 'ברא ה''‪ ,‬שבתחילה עלה במחשבה לבראתו‬ ‫המדרגה הקטנה ואח"כ אפר ואח"כ מ' בהדרגה והבן‪.‬‬ ‫במדת הדין‪ ,‬וראה שאין העולם מתקיים‪ ,‬והקדים מדת‬ ‫ויש להבין מדוע נרמז ענין ענוה בתיבת 'אמת'‪ .‬ונלע"ד כי‬ ‫רחמים ושתפה למדת הדין' )רש"י(‪.‬‬ ‫מי שמרגיש בנפשו שיש לו איזה השגה והוא צדיק או גדול‬ ‫הנה איתא בהגדה של פסח 'ברוך המקום ברוך הוא'‪ ,‬ויעוין‬ ‫הוא שקר‪ ,‬כי הלא אם הלא אם יתבונן האדם בגדלות הבורא‬ ‫בהגר"א שכתב ד'ברוך הוא' קאי כנגד המחשבה‪ .‬והיינו‬ ‫ידע ויבין שהוא איננו כלום ויראה שהוא בריה קטנה‬ ‫‪‬‬ ‫שמחשבה אצל הקב"ה אינה מחשבה ותו לא‪ ,‬אלא זה‬ ‫ושפילה עומדת בדעת מעוטה לפני תמים‪ ,‬עיין רמ"א בריש‬ ‫מציאות קיימת לעד ולעולמי עולמים‪.‬‬ ‫ש"ע או"ח‪ ,‬על כן כל מי שמדמה בעצמו שיש בו איזה‬ ‫ומצינו כעין זה בגמ' )כתובות ח‪ ,‬א( גבי הברכות שמברכים‬ ‫מעלה ודבר טוב הוא שקר מוחלט‪ ,‬אבל מי שהוא בענוה‬ ‫בברכת חתנים 'לא דכולי עלמא חדא יצירה הואי‪ ,‬מר סבר‬ ‫ושפלות אז הוא מכיר האמת והוא במדת האמת כי האמת‬ ‫בתר מחשבה אזלינן‪ ,‬ומר סבר בתר מעשה אזלינן' ]כו"ח‬ ‫כך הוא‪ ,‬וע"כ ראשי תיבות אפר מה תולעת כי ענוה ושפלת‬ ‫סוברים שאדם וחוה נבראו ביצירה אחת בעלת שני פרצופים‬ ‫הוא האמת‪ ,‬ומה"ט חותמו של הקב"ה הוא אמת כי השי"ת‬ ‫אלא שבתחילה עלה במחשבה לבראותם שנים ולבסוף‬ ‫אוהב את השפלים כמ"ש "אשכון את דכא"‪ ,‬ומגודל אהבתו‬ ‫נבראו אחד‪ ,‬דמר ‪ -‬רב אסי שבירך גם 'יוצר האדם' סבר‪,‬‬ ‫מדת השפלות בחר לו מדת ענוה הוא אמת לחומתו והבן‪.‬‬ ‫דבתר מחשבה אזלינן ‪ -‬הולכים אחרי המחשבה‪ ,‬וכיון‬ ‫ומעתה יובן מדוע נרמז אמת בסופי תיבות‪ ,‬כי בתחילה‬ ‫שבמחשבה עלו לבראות שנים מברכין בתחילה יוצר האדם‬ ‫בבואו לקיים מצות הבורא צריך לזרוק מדת האמת הוא‬ ‫על בריאת הזכר לחוד ואחר כך אשר יצר על בריאת הנקבה‪.‬‬ ‫הענוה ולאחוז בגאוה קצת לומר ולחשוב בעצמו בשבילי‬ ‫ומר ‪ -‬לוי שלא בירך 'יוצר האדם' סכר‪ ,‬בתר מעשה אזלינן‬ ‫נברא העולם "בראשית ברא אלקים" בשביל ישראל שנקראו‬ ‫־ הולכים אחרי המעשה‪ ,‬וכיון שלבסוף נבראו בריאה אחת‬ ‫ראשית ברא השי"ת את העולם‪ ,‬אבל אח"כ בסוף עשיית‬ ‫אין לברך יוצר האדם על בריאת הזכר לחוד‪ ,‬אלא יוצר‬ ‫המצוה צריך לאחוז במדת הענוה שהוא האמת לכן נרמז‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬תישארב "הרות ירבד"בד"" [‪]2‬‬ ‫"תה‪  ‬‬ ‫ובה‪) "‬בראשית א‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האדם על בריאת שניהם[‪.‬‬ ‫פירש רש"י "תהו" ‪ -‬לשון תמה ושממון‪ ,‬שאדם תוהה‬ ‫וחזינן ש'מחשבת הקב"ה' הינה מציאות קיימת‪ ,‬עד שלחד‬ ‫ומשתומם על בהו שבה‪ .‬והדבר פלא‪ ,‬מה שייך לומר 'שאדם‬ ‫מאן דאמר יש לברך ברכה כפי המחשבה!‬ ‫תוהה' אם זה קודם בריאת האדם‪ ,‬ועוד הרי כל הבריאה הוא‬ ‫)רבי יחיאל מיכל פיינשטיין(‬ ‫נפלא עד ש"השמים מספרים כבוד אל"‪ ,‬ומה הייחוס‬ ‫‪‬‬ ‫המיוחד של שעת בהו‪.‬‬ ‫ואת ‪  ‬‬ ‫האר‪) "‬בראשית א‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫ה‪‬מי‪  ‬‬ ‫א‪‬הי‪ ‬את ‪   ‬‬ ‫‪‬רא ‪ ‬‬ ‫"‪‬רא‪‬ית ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אלא שזהו לימוד לדורות‪ ,‬שיכולת שלא נתקיימה ואפשרות‬ ‫איתא בגמ' )מגילה כא‪ ,‬ב( 'בעשרה מאמרות נברא העולם'‪,‬‬ ‫שלא נעשתה זה גורם תמיהה גדולה‪ ,‬ובודאי לא שייך זה על‬ ‫ד"בראשית" נמי על ידי מאמר נברא‪ ,‬שבמאמר הזה נבראו‬ ‫ה'‪ ,‬אבל כתוב בלשון זו להורות‪ ,‬שכל זמן שיש 'בהו'‬ ‫שמים וארץ‪ ,‬תוהו ובוהו‪ ,‬אור וחושך‪ ,‬מים ורוח‪ ,‬מדת היום‬ ‫בכוחות הנפש ובכשרונות של האדם‪ ,‬זועקת תמיהה‪ .‬ואף‬ ‫ומדת לילה‪ ,‬כדאיתא בחגיגה )יב‪ ,‬א( שעשרה דברים נבראו‬ ‫דבודאי גם כשאדם‪ ,‬או ה'‪ ,‬מקיים היכולת ובורא עולמות זה‬ ‫ביום ראשון‪.‬‬ ‫גורם תמיהה והתפעלות‪ ,‬אבל יש תמיהה יותר גדולה אם יש‬ ‫ובזה המאמר לא נאמר"'ויאמר" כמו שכתוב בשאר‬ ‫מצב של 'תהו'‪ ,‬דהיינו אם הוא לא בראם‪.‬‬ ‫המאמרים‪ ,‬משום דזה מקרי 'מה לפנים ומה לאחור' )חגיגה יא‪,‬‬ ‫)רבי משה פיינשטין‪' ,‬מסורת משה' ‪ ‬מרשימות נכדו(‬ ‫ב(‪ ,‬ואין לנו רשות להתבונן בהם מה היה קודם שנבראו‪ ,‬אלא‬ ‫‪‬‬ ‫רק מתחילת "ויאמר ה' יהי אור"‪) .‬רבי מענדיל זאקס‪ ,‬חתן החפץ חיים(‬ ‫א‪‬הי‪ ‬י‪ ‬הא‪‬ר‬ ‫ו‪‬ב‪‬ל ‪ ‬‬ ‫א‪‬הי‪ ‬את ‪‬הא‪‬ר ‪‬י ט‪‬ב ‪   ‬‬ ‫"ו‪‬רא ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬בי‪   ‬‬ ‫הח‪) "‬בראשית א‪ ,‬ד(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ואת ‪  ‬‬ ‫האר‪) "‬בראשית א‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫ה‪‬מי‪  ‬‬ ‫א‪‬הי‪ ‬את ‪   ‬‬ ‫‪‬רא ‪ ‬‬ ‫"‪‬רא‪‬ית ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫שלימות הבריאה‬ ‫'בשביל התורה שנקרא ראשית' )רש"י(‪.‬‬ ‫'ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים והבדילו לצדיקים‬ ‫הנה על שלשה דברים העולם עומד‪ :‬על התורה ועל העבודה‬ ‫לעתיד לבוא' )רש"י‪ ,‬ממסכת חגיגה יב‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫ועל הגמילות חסדים )אבות פרק א' משנה ב'(‪ ,‬אך הרי בריאת‬ ‫יש להבין‪ ,‬אם הקב"ה מיעט את האור הגדול‪ ,‬וגנזו לעתיד‬ ‫העולם היה לכאורה רק בשביל התורה‪.‬‬ ‫לבוא‪ ,‬לשם מה ברא לכתחילה את האור הגדול‪ .‬הרי בריאת‬ ‫אך באמת גם עבודה וגמ"ח הוא תורה ולא עוד אלא שהוא‬ ‫האור וגניזתו ‪ -‬כפי שמשמע כאן ‪ -‬היו בזה אחר זה‪ .‬ומאחר‬ ‫תורה בפועל ממש‪ ,‬וכל אדם מישראל שעובד השי"ת מפני‬ ‫וידוע היה לפני בורא העולם יודע כל תעלומות שאין כדאי‬ ‫שכך צוה הקב"ה בתורתו‪ ,‬וכן מי שגומל חסדים מטעם זה‪,‬‬ ‫האור הגדול עבור הרשעים‪ ,‬לשם מה איפוא ּ‪‬ב‪‬ראוֹ‬ ‫הרי מקיים התורה בפועל‪ ,‬והכל הוא תורה‪ ,‬ובשבילו נברא‬ ‫לכתחילה‪.‬‬ ‫)הקדמת ה'כלי חמדה'(‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫אלא צריך לומר‪ ,‬שבריאת הקב"ה היא בשלימות‪ .‬ועל כן‬ ‫‪‬‬ ‫מתחילה ברא הקב"ה כל דבר בצורתו השלימה‪ .‬ואם נדרש‬ ‫ור‪‬ח ‪ ‬‬ ‫א‪‬הי‪‬‬ ‫‪‬ני ‪‬תה‪  ‬‬ ‫וח‪ ‬על ‪ ‬‬ ‫ובה‪   ‬‬ ‫תה‪  ‬‬ ‫היתה ‪‬‬‫"והאר‪   ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫למעט אזי אחר כך ימעט מהשלימות‪ .‬כך גם האור ראשית‬ ‫‪‬ני ‪  ‬‬ ‫ה‪‬י‪) "‬בראשית א‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫מרחפת ‪‬על ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בריאתו היתה בגדלות‪ ,‬וכאשר המצב היה שהרשעים אינם‬ ‫יהודי צריך לדעת‪ ,‬כי דווקא כאשר החושך יכסה שמים‬ ‫זכאים לאור זה‪ ,‬מיעטו הקב"ה לעת עתה‪ ,‬ולעתיד לבוא‬ ‫והסתרת הפנים ניכרת על כל צעד‪ ,‬אסור להתייאש‪ ,‬כי מיד‬ ‫כאשר יהיה העולם זכאי יחדש הקב"ה שוב את האור הגנוז‪.‬‬ ‫לאחר שהתורה מספרת לנו "וחושך על פני תהום"‪ ,‬היא‬ ‫ענין זה אנו מוצאים גם בבריאת האדם‪ .‬בתחילה בראו לבדו‬ ‫א‪‬הים ‪ ‬‬ ‫יהי אוֹ ר" )בראשית א‪ ,‬ג(‪.‬‬ ‫אמר ‪ ‬‬ ‫"ו ּי‪ ‬‬ ‫אומרת לנו ‪‬‬ ‫שזוהי באמת צורתו השלימה‪ ,‬ורק לאחר מכן כשראה מצבו‬ ‫ובזכות אמונתינו האיתנה ודבקותינו בתורה‪ ,‬הרי מתוך‬ ‫אזי העמיד לו עזר כנגדו‪.‬‬ ‫החשכות המלאה של התוהו ובהו יזרח לנו אור ה'‪ ,‬וכבודו‬ ‫והוא שאמר הכתוב )בראשית ב( "לא טוב היות האדם לבדו"‬ ‫)האדמו"ר רבי ישראל מטשורקוב(‬ ‫עלינו יראה!‬ ‫אין הכוונה שהתברר ח"ו לא טוב בבריאה שברא ה'‪ ,‬אלא‬ ‫להיפך בתחילתה היתה בשלימות‪ ,‬רק שלעת עתה לא טוב‬ ‫‪‬‬ ‫הוא‪ ,‬ועל כן שינה את בריאתו לשני מינים‪.‬‬ ‫תה‪  ‬‬ ‫ובה‪) "‬בראשית א‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫היתה ‪‬‬ ‫"והאר‪   ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫)כרם טוביא ‪ ‬רבי טוביא ליסיצין(‬ ‫דרש רבי מנחם זעמבא הי"ד בהכנסיה הגדולה השלישית‬ ‫‪‬‬ ‫של 'אגודת ישראל'‪ ,‬חודש אלול תרצ"ז במרינבאד‪:‬‬ ‫כבר נאמר )דברים רבה ח‪ ,‬ה( 'אלמלא תורה היה העולם חוזר‬ ‫קרא ‪  ‬‬ ‫לילה" )בראשית א‪ ,‬ה(‪.‬‬ ‫ולח‪  ‬‬ ‫א‪‬הי‪ ‬לא‪‬ר י‪    ‬‬ ‫"ו‪‬קרא ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫לתוהו ובוהו'‪ ,‬וביארו הראשונים ז"ל‪ ,‬כי אין הכונה שהיתה‬ ‫הנה מביאים בשם הגר"א דהחושך אינו רק העדר אור אלא‬ ‫נפילת החומות והבנינים‪ .‬אך עולם כזה בנוי לתלפיות עד‬ ‫הוא דבר הנברא‪ ,‬וכמו שאנו אומרים 'יוצר אור ובורא‬ ‫לשיא המדרגה שהשיגה הטכניקה‪ ,‬בלי רוח תורה והכרת‬ ‫חושך'‪.‬‬ ‫מלכות שמים‪ ,‬זהו תוהו ובוהו עם כל היופי והתפארת!‬ ‫)'אותיות פורחות'(‬ ‫וכדבריו מבוארים בגמ' ריש פסחים )ב‪ ,‬א(‪' :‬הכי קאמר‪ ,‬קרייה‬ ‫רחמנא לנהורא ופקדיה אמצותא דיממא‪ ,‬וקרייה רחמנא‬ ‫‪‬‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬תישארב "הרות ירבד"בד"" [‪]3‬‬ ‫אלקים נעשה אדם במי נמלך ר"י בשם ר"ל אמר במלאכת‬ ‫לחשוכא ופקדיה אמצותא דלילה'‪ ,‬ונראה מבואר מזה‪ ,‬דכמו‬ ‫השמים והארץ נמלך"‪ .‬מבואר מדבריהם שהקב"ה לקח את‬ ‫שהאור נוצר להאיר‪ ,‬כן החושך נברא להחשיך‪.‬‬ ‫כל הכחות שכבר ברא‪ ,‬שיבואו להשתתף בבריאת האדם‪,‬‬ ‫)רבי יוסף שלמה כהנמן גאב"ד פוניבז'(‬ ‫באופן שכולם יהיו נמצאים בו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ובמלבי"ם )שם( הוסיף עוד שמה שהכיר אדם הראשון את‬ ‫רקיע ‪‬ת‪   ‬‬ ‫ה‪‬י‪) "‬בראשית א‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫יהי ‪  ‬‬ ‫א‪‬הי‪  ‬‬ ‫"ו‪‬אמר ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫הכוחות של החיות וקרא אותן בשמות אלו‪ ,‬היה על ידי זה‬ ‫'יתחזק הרקיע‪ ,‬שאף על פי שנבראו שמים ביום ראשון עדיין‬ ‫שראה כוחות אלו בתכונות נפשו‪ ,‬וז"ל‪" :‬כל כחות מעשה‬ ‫לחים היו וקרשו בשני מגערת הקב"ה‪ ...‬כאדם שמשתומם‬ ‫בראשית המפוזרות בכל בעלי חיים ‪ -‬שכל בעל חי נקבע‬ ‫ועומד מגערת המאיים עליו' )רש"י(‪.‬‬ ‫בנפשו כח ומדה מיוחדת ‪ -‬כולם נקבצו באו בנפש האדם‬ ‫גם אצל אדם יכול להיות מהלך כזה‪ ,‬כשרוצה משהו‪,‬‬ ‫וכו'‪ .‬וזה שקרא שמות לכל בע"ח מפני שהכיר ההבדלים‬ ‫לפעמים הוא מצליח ולפעמים לא‪ ,‬אך כשהוא מכניס לזה‬ ‫שבין כל אחד ואחד ע"י המדה המיוחדת בו וכו'‪ ,‬וזה ידע‬ ‫יראת שמים‪ ,‬הדברים נעשים למגובשים וחזקים‪ .‬ליראה יש‬ ‫ממה שכלל מדותיהם שתולים בנפשו וכו'‪ ,‬וזהו שכתוב‬ ‫את הכח לתת לדברים את החוזקה שלהם‪.‬‬ ‫"ויצר ה' כל חית השדה ויבא אל האדם"‪ ,‬ר"ל שכל‬ ‫)רבי שלמה וולבה‪ ,‬בשם המשגיח רבי ירוחם ממיר(‬ ‫תכונותיהם ומדותיהם הביא אל האדם שנפש האדם כוללת‬ ‫את כולם‪ ,‬ולכן הביאם אליו 'לראות מה יקרא לו'‪ ,‬כי הוא‬ ‫‪‬‬ ‫ידע מנפשו ליחד שם לכל כח וכח השתול בכל בע"ח"‪ .‬וזהו‬ ‫ויר‪   ‬‬ ‫בדגת‬ ‫‪‬דמ‪‬תנ‪   ‬‬ ‫‪‬צלמנ‪   ‬‬‫אד‪    ‬‬ ‫נע‪‬ה ‪ ‬‬ ‫א‪‬קי‪   ‬‬ ‫"ו‪‬אמר ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ענין קריאת השמות של אדם הראשון לכל בעלי החיים‪ ,‬כדי‬ ‫‪‬בכל ‪  ‬‬ ‫הרמ‪‬‬ ‫האר‪  ‬‬ ‫‪‬בכל ‪  ‬‬ ‫‪‬ב‪‬המה ‪ ‬‬‫ה‪‬מי‪    ‬‬ ‫‪‬בע‪    ‬‬ ‫ה‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫להודיע לאותם אנשים המבינים פנימיות הענינים‪ ,‬המהות‬ ‫האר‪) "‬בראשית א‪ ,‬כו(‪.‬‬‫הרמ‪ ‬על ‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫והכח המיוחד של כל בעל חי‪ ,‬וע"י זה יוכל גם הוא ‪ -‬העולם‬ ‫השלטת האדם על הבריאה ‪ ‬כמשל לשליטתו על עצמו‬ ‫הקטן‪ ,‬להבין מהם הכחות שיש לו בעצמו לעבודת ה'‪.‬‬ ‫הנה צריך ביאור מה הכוונה בשליטה זו שנתן הקב"ה לאדם‬ ‫וגם זה חלק מהתכלית של כל בעלי החיים בעולם‪ ,‬כדי‬ ‫שירדו בבעלי החיים‪ ,‬שהרי לא היתה לענין אכילה או‬ ‫שילמד האדם מכל אחד מהם הכוחות שיש לו בעצמו‪.‬‬ ‫מלאכה‪ ,‬כיון שלא הותרה לו אכילתם עדיין‪ ,‬וגם למלאכה‬ ‫וכמאמרו של יהודה בן תימא בפרקי אבות )ה‪ ,‬כג( 'הוי עז‬ ‫לא היה נצרך להם במצבו בגן עדן שהיה מקבל את כל‬ ‫כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך‬ ‫הנצרך לו מן המוכן‪.‬‬ ‫שבשמים'‪ ,‬שיש לאדם את כח העזות של נמר וכח הגבורה‬ ‫ונראה לבאר‪ ,‬בהקדם ביאור ענין השמות שקרא אדם‬ ‫של ארי‪ ,‬וכן שאר כוחות של שאר בעלי חיים‪ ,‬וצריך האדם‬ ‫לראוֹ ת‬‫האדם ‪ ‬‬‫"ו ּ‪‬י ‪‬בא ‪‬אל ‪  ‬‬ ‫הראשון לכל החיות‪ ,‬וכמש"כ )ב‪ ,‬יט( ‪‬‬ ‫להשתמש בכוחות אלו לעשות רצון אביו שבשמים‬ ‫נפש ‪‬ח‪ּ‬יה ה ּוא ׁ ‪‬שמוֹ "‪.‬‬ ‫האדם ‪ׁ  ‬‬ ‫יקרא לוֹ ‪  ‬‬ ‫אשר ‪  ‬‬ ‫וכל ‪ׁ ‬‬ ‫קרא לוֹ ‪ ‬‬ ‫‪‬מה ‪ּ ‬י ‪ ‬‬ ‫ועל פי זה יש לבאר את ענין השליטה שנתן הקב"ה לאדם‬ ‫וביאר השל"ה )פסחים שמ"ג( 'כי האותיות הקדושות שלנו אינם‬ ‫על בעלי החיים‪ ,‬שעיקר הכוונה בזה שהוא ימשל על כל‬ ‫הסכמיות כאותיות האומות שהם סימנים בעלמא‪ ,‬רק הם‬ ‫הכוחות הנמצאים בעולם‪ ,‬שהרי לכל בעל חי ישנו כח‬ ‫עצמיות קדושות נחצבות למעלה וכו'‪ ,‬וזה ענין חכמת אדם‬ ‫מיוחד‪ ,‬ולאדם ניתנה השליטה בכל הכוחות כולם כדי‬ ‫הראשון בקריאת השמות מצד השגתו לשון קודש‪ ,‬והשיג‬ ‫שישתמש בהם במקום הראוי ובאופן הראוי לעבודתו‬ ‫וידע כל נברא ונברא שרשו למעלה' ]ועוד כתב השל"ה )תורת‬ ‫)עץ החיים(‬ ‫יתברך‪.‬‬ ‫אדם קנ"ב(‪' :‬וזו היתה חכמת אדם הראשון אשר קרא שמות‬ ‫‪‬‬ ‫לכל דבר‪ ,‬כדי שיוכר על ידי השם ההוא‪ ,‬עד שנאמר שהיתה‬ ‫מעלתו בזה גדולה ממלאכי השרת‪ ,‬כי ברוח הקודש שעליו‬ ‫"נע‪‬ה ‪ ‬‬ ‫אד‪) "‬בראשית א‪ ,‬כו(‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בנה אותיות ומלות וכו'‪ ,‬בשביל שהשמות ההם יורו על‬ ‫'אף על פי דכל הנמצאים המה מעשי ידיו של הקב"ה‬ ‫שורש הדבר ההוא וכו'‪ ,‬כי כל נברא )של( מטה יש לו שורש‬ ‫ומספרים כבוד אל ע"י תנועותיהם אשר ירוצו ולא יגעו‪ ,‬מכל‬ ‫למעלה וכו'‪ ,‬וזאת היתה חכמה נפלאה‪ ,‬כי השיג מקור‬ ‫מקום על ידי הוד נפש השכלית אשר חלק ה' בבינה לבני‬ ‫ושורש כל דבר‪ ,‬וכנהו בשם ההוא והוא שמו ודאי'‪.‬‬ ‫אדם ובראם בצלם אלהים‪ ,‬מזה נכרו יותר נפלאות יוצר כל‪.‬‬ ‫וביאור הדברים הוא‪ ,‬שכל אות בלשון הקודש מורה על איזה‬ ‫כי שמה לא ראינו רק נמצאים דוממים או גולמים אשר יעשו‬ ‫ענין‪ ,‬וצירוף כמה אותיות יחד מורה על עוד ענינים‪ .‬וזהו‬ ‫רק חוקם הטבוע בם ושומרים תמונתם‪ ,‬לא כן נפש האדם‬ ‫ענין השם המצורף מכמה אותיות‪ ,‬שזה מורה על עצם‬ ‫אשר נתגלה על ידי תבונתו ונטיותיו החפשיות ואינו עומד‬ ‫מהותו ושרשו של הדבר בעולמות העליונים‪ .‬ואדם הראשון‬ ‫במצב אחד‪ ,‬רק הולך מחיל אל חיל לעלות על במתי ההשגה‬ ‫השיג את סודות הבריאה וידע שם כל דבר‪ ,‬היינו שידע תוכן‬ ‫השלימה‪.‬‬ ‫מהותו הפנימית‪ .‬ונראה להוסיף עוד‪ ,‬שבאמת כוחות אלו‬ ‫ועל זה כוונו )כתובות ה‪ ,‬א( 'גדולים מעשה צדיקים יותר‬ ‫הנמצאים בכל הבהמות הן הכוחות הנמצאים בהאדם עצמו‪.‬‬ ‫מבריאת שמים וארץ'‪ ,‬דעל ידי בריאת הצדיקים אשר יטו‬ ‫וענין זה מבואר ברמב"ם )מורה נבוכים פרק ע"א( שהאדם נקרא‬ ‫מזלם להשגת השלימות‪ ,‬נגלה ע"י שלימות הפועל השכלי‪,‬‬ ‫עולם קטן‪ ,‬מפני שכל דבר שיש בעולם נמצא גם באדם‪ ,‬וכן‬ ‫יותר ממה שנגלו על ידי בריאת שמים וארץ!'‬ ‫הוא ב"נפש החיים" )שער א' סוף פ"ו בהג"ה(‪' :‬וזהו פשטות ענין‬ ‫)מהר"ץ חיות‪ ,‬מאמר 'דברי נביאים דברי קבלה'(‬ ‫הכתוב "נעשה אדם" לשון רבים ר"ל שכולם יתנו כח וחלק‬ ‫‪‬‬ ‫בבנינו שיהא כולל ומשותף מכולם וז"ש בב"ר פ"ח ויאמר‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬תישארב "הרות ירבד"בד"" [‪]4‬‬ ‫)כדאיתא באבות פ"ה מ"א( היה על הכח הזה שיהיו המאכלים‬ ‫‪‬צלמנ‪   ‬‬ ‫‪‬דמ‪‬תנ‪) "‬בראשית א‪ ,‬כו(‪.‬‬ ‫אד‪    ‬‬ ‫נע‪‬ה ‪ ‬‬ ‫א‪‬הי‪   ‬‬ ‫"ו‪‬אמר ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫סועדים את האדם‪ ,‬ועל זה נאמר "ויהי כן"‪.‬‬ ‫פירש רש"י ז"ל‪" ,‬בצלמנו" ‪ -‬בדפוס העשוי לנו‪.‬‬ ‫והאברבנאל מדיליה פירש שזה חוזר למה שזכר למעלה על‬ ‫'ויש לומר‪ ,‬שאין דפוס לפניו אלא תורה בלבד‪ ,‬הם שש‬ ‫כל המעלות שיש לאדם על שאר בעלי חיים‪ ,‬שנברא בצלם‬ ‫מאות ושלוש עשרה מצות‪ ,‬ובאותו דפוס עשאו!'‪) .‬משיב דברים‬ ‫ונתברך בברכה מיוחדת‪ ,‬וניתנה לו מצוות פריה ורביה‪,‬‬ ‫נכוחים פרק ארבעה עשר‪ ,‬להמקובל רבי יעקב ב"ר ששת ‪ ‬בן דורו של רבינו יונה‪ ,‬בעמח"ס‬ ‫ולרדות ולכיבוש הארץ והחיים שבה‪ ,‬וליתר הדברים שנזכרו‬ ‫האמונה והבטחון(‬ ‫בפרשה‪ ,‬ועל כולם אמר "ויהי כן" כלומר שגזר השם‬ ‫שיתמידו ויהיו כן תמיד במין האנושי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫)משחת שמן ‪ ‬רבי חיים שאול קויפמאן(‬ ‫ר‪‬מ‪ ‬על ‪  ‬‬ ‫האר‪‬‬ ‫‪‬לכל ‪‬‬‫ה‪‬מי‪  ‬‬ ‫‪‬לכל ע‪    ‬‬ ‫האר‪  ‬‬ ‫ח‪‬ת ‪  ‬‬‫"‪‬לכל ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ויהי ‪‬כ‪"‬‬ ‫לאכלה ‪  ‬‬ ‫ע‪‬ב ‪   ‬‬‫ח‪‬ה ‪‬את ‪‬ל ‪‬ירק ‪ ‬‬‫נפ‪  ‬‬ ‫א‪‬ר ‪  ‬‬‫‪‬‬ ‫)בראשית א‪ ,‬ל(‪.‬‬ ‫א‪‬קי‪  ‬‬ ‫לע‪‬ת"‬ ‫‪‬רא ‪ ‬‬ ‫א‪‬ר ‪ ‬‬ ‫מלאכ‪  ‬‬ ‫מ‪‬ל ‪  ‬‬ ‫‪‬בת ‪ ‬‬ ‫"‪‬י ב‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש לעיין בכוונת הכתוב מה שאמר "ויהי כן" אהי קאי‪,‬‬ ‫)בראשית ב‪ ,‬ג(‪.‬‬ ‫שהרי אינו כסדר שאר הפעמים שכתוב "ויהי כן" אחר‬ ‫המפרשים הראשונים )רש"י אבן עזרא רמב"ן וכן בתרגום יונתן( נתקשו‬ ‫אמירה‪ ,‬ובא לומר שאחר שאמר ה' שיצא הדבר הזה לפועל‪,‬‬ ‫בלשון הכתוב "אשר ברא אלוקים לעשות"‪ ,‬על מה קאי‬ ‫היה כן ונתהווה רצונו‪ ,‬אבל כאן לא יצא שום פועל אחר זו‬ ‫תיבת "לעשות"‪ ,‬וכי מה עשה בזה היום‪ ,‬הלוא אדרבה ביום‬ ‫האמירה‪ ,‬שהרי כאן לא אמר כלום רק ציוה להם סדר‬ ‫השבת כבר שבת מכל עשיותיו‪ ,‬ופירשו כל חד כפום‬ ‫אכילתם‪.‬‬ ‫שיעוריה ושיטה דיליה‪.‬‬ ‫ומצאנו בראשונים כמה מהלכים‪.‬‬ ‫ויש לומר בזה עוד עפ"י מש"כ ב"אור החיים" הק' דברים‬ ‫הרד"ק פירש שע"י אמירה זו דבק כל בעל חי במאכל הראוי‬ ‫מחודשים בפירוש הלשון הזה‪ ,‬וז"ל‪ :‬מצינו כי בשעת‬ ‫לו‪.‬‬ ‫הבריאה לא ברא ה' כח בעולם זולת לעמוד ששת ימים וכו'‪,‬‬ ‫ובפירוש הטור על התורה כתב בשם אביו הרא"ש ז"ל‪,‬‬ ‫ונתחכם ה' וברא יום אחד ובו ביום חוזר ה' ומשפיע נפש‬ ‫שבמאמר זה נתן להם הקב"ה בלב החיות שלא יתאוו תאוה‬ ‫לעולם שיעור המקיים עוד ששת ימים‪ ,‬וכן על זה הדרך‪,‬‬ ‫לאכול בשר ויסתפקו באכילת עשבים לבד‪ .‬וכעין זה כתב‬ ‫וזולת זה היום היה העולם חרב בגמר ששת ימים וחוזר‬ ‫הרמב"ן בפרשת בחקותי )ויקרא כו‪ ,‬ו( שבמאמר זה הושם‬ ‫לתוהו ובוהו‪ ,‬וצריך ה' להכינו פעם שניה ובאמצעות שבת‬ ‫הטבע בחיות השדה שלא יהיה מתאווים לטרוף את מינם או‬ ‫העולם עומד‪ .‬ואכן מצינו שהקב"ה עצמו גילה הדבר במה‬ ‫את האדם‪ ,‬כי כן היה בתחילת העולם קודם חטאו של אדם‬ ‫עשה ה'‬‫ימים ‪ׂ ‬‬ ‫שת ‪ ‬‬‫ש ׁ‪‬‬ ‫"כי ׁ‪‬‬ ‫שאמר בעשרת הדברות )שמות כ‪ ,‬י( ּ‪‬‬ ‫הראשון שאין חיה ורמש ממית‪ ,‬ורק אחר שחטא אדם‬ ‫הארץ" כלומר‪ ,‬שלא נתן כח בבריאה אלא‬ ‫ואת ‪  ‬‬ ‫ה‪‬מים ‪ ‬‬ ‫‪‬את ‪   ‬‬ ‫הראשון למדו מידת הטרף מפני החטא הממית‪ .‬ולפירושם‬ ‫שתעמוד ששת ימים בלבד‪ ,‬ואחר עבור ששת ימים נבראת‬ ‫קאי המאמר על תאוות האכילה שנתהווה אז בטבע‬ ‫שוב לעוד ששת הימים הבאים‪.‬‬ ‫הברואים איזה מיני מאכל יאכלו ואלו מינים לא יאכלו‪.‬‬ ‫ולפי דבריו אתי שפיר הלשון "לעשות" כוונתו שע"י‬ ‫ובאברבנאל הביא שהר"ן היה מפרש שחוזר למה שכתוב‬ ‫השביתה ממלאכה ביום השבת‪ ,‬נעשה קיום לעולם‪ ,‬וניתן בו‬ ‫דגת ‪‬ה ּ‪‬ים וגו'‬ ‫לעיל מיניה אצל ברכת האדם )פסוק כח( " ּו ‪‬רד ּו ּ‪‬ב ‪ ‬‬ ‫הכח לעמוד עוד ששה ימים‪ ,‬ונמצא שהשבת 'עושה' את‬ ‫הארץ"‪ ,‬ואמר "ויהי כן" שנעשה כך‬ ‫הרמשת ‪‬על ‪  ‬‬ ‫בכל ‪‬ח ּ‪‬יה ‪ׂ   ‬‬ ‫ּו ‪ ‬‬ ‫העולם שיתקיים‪.‬‬ ‫שהאדם ירדה בחיות‪ ,‬כי אין ספק שאם לא הוטבעו בזה מצד‬ ‫ומוסיף ב"אור החיים" הק'‪ ,‬ולך לדעת כי מיום ברא אלוקים‬ ‫אותה ברכה לא היה האדם רודה בבעלי חיים החזקים ועשה‬ ‫אדם לא חסר העולם צדיק שהוא שומר שבת כי אדם‬ ‫כרצונו והצליח‪ ,‬אלא שמצד ברכת ה' זו היה כן‪ .‬ולפירושו‬ ‫הראשון שומר שבת היה כדאיתא במדרש תהלים )צב‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫קאי המאמר על האדם‪ ,‬שבו הומשל להיות רודה על‬ ‫ואחריו קם שת בנו כי הוא היה צדיק גמור‪ .‬ואחריו כמה‬ ‫הבהמות והחיות ולהיות גדול מהם‪.‬‬ ‫צדיקים וכשזה נופל כבר בא השמש שומר שבת מתושלח‬ ‫אלא שהר"ן עצמו דחה פירוש זה מפני שיש כמה פסוקים‬ ‫וכו' נח שם אברהם וכו' ומשם לא פסקה שמירת שבת‬ ‫המפסיקים בין מאמר "ורדו בעוף השמים" למאמר "ויהי‬ ‫מישראל‪ ,‬ואפילו במצרים היו שומרי שבתות כמאמרם ז"ל‬ ‫כן" ולא יתכן שעל זה קאי‪ ,‬ולכן נטה מפירושו הראשון‬ ‫)שמו"ר א‪ ,‬כח(‪.‬‬ ‫ופירש באופן אחר כעין פירוש הרא"ש דהכוונה שהטביע‬ ‫)דרוש א(‬ ‫ולפי דבריו צ"ע מש"כ בספר "פרשת דרכים"‬ ‫בטבע הברואים שיהיו ניזונים מהעשבים‪ ,‬שבתחילה לא‬ ‫להוכיח שלהאבות הקדושים היה דין ישראל‪ ,‬כי אל"כ היאך‬ ‫עלה על דעת הברואים לאכול את עשב השדה מפני שהצמח‬ ‫שמרו שבת הרי גוי ששבת חייב מיתה )סנהדרין נח‪ ,‬ב(‪ ,‬ולפי‬ ‫הוא רחוק מטבע החי ואין לו שום דמיון אליו שיוכל‬ ‫המבואר כאן שאדם ובניו כבר שמרו השבת‪ ,‬לכאורה אין‬ ‫להשתמש בו‪ ,‬ובמאמר זה הטביע הקדוש ברוך הוא בטבע‬ ‫בטענתו ראיה שהשומר שבת יש לו דין ישראל‪ ,‬כי הרי כמו‬ ‫הבעלי חיים שיזונו כולם מהצומח ויסעדו בו את לבם‪.‬‬ ‫שהם לא נכללו בכלל ישראל משום שמירת השבת‪ ,‬כך גם‬ ‫ובמשנת רבי אהרן להגר"א קרטלר זצ"ל )ח"א( הוסיף על זה‬ ‫האבות לא נכללו בשם ישראל משום זאת‪ .‬וכדי ליישב‬ ‫מהגר"א שאחד מעשרה המאמרות שנברא בהם העולם‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬תישארב "הרות ירבד"בד"" [‪]5‬‬ ‫שנפקד עון אבות על בנים שיהא זרעו נכרת‪ ,‬ניחא שהיו‬ ‫התמיהה האיך שמרו השבת כתבו המפרשים כמה אופנים‬ ‫כולם בכלל הגזירה‪.‬‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫האיך ניתן היה לשמור‪.‬‬ ‫וכן יש לתרץ בפשיטות עפ"י מש"כ רש"י )ג‪ ,‬ו( שחוה נתנה‬ ‫‪‬‬ ‫לאכול מעץ הדעת גם לבהמות ולחיות‪ ,‬וא"כ כנראה שנתנה‬ ‫גם לקין והבל בניה‪ ,‬וניחא שלכאורה נקנסה מיתה גם עליהם‬ ‫לנפ‪  ‬‬ ‫ח‪‬ה" )בראשית ב‪ ,‬ז(‪.‬‬ ‫האד‪   ‬‬ ‫"ויהי ‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ועל זרעם‪.‬‬ ‫במקומות רבים בכתוב נקראת הנפש החיה 'כבוד'‪ ,‬כדכתיב‬ ‫לבי ‪‬ו ּ‪‬י ‪‬גל ּ‪‬כבוֹ ‪‬די" )תהלים טז‪ ,‬ט(‪ ,‬וכתיב "ע ּו‪‬רה‬ ‫ש ‪‬מח ‪ּ ‬‬ ‫"לכן ‪ׂ‬‬‫‪‬‬ ‫ומה שמביא הרמב"ן שם מהמדרש )שמו"ר לא‪ ,‬יז( שקין מת רק‬ ‫יזמ ‪‬ר‪ ‬כבוֹ ד" )תהלים ל‪ ,‬יג(‪.‬‬ ‫"למען ‪ּ  ‬‬ ‫‪‬כבוֹ ‪‬די" )תהלים נז‪ ,‬ט(‪ ,‬וכתיב ‪  ‬‬ ‫בימי המבול ואז ראה היאך שכל זרעו נכרת‪ ,‬יש לציין דזה‬ ‫לא כמו שהביא רש"י )שם( שלמך הרג את קין ]ועי' רמב"ן‬ ‫כי הבורא אצלה על האדם מכסא כבודו ובה נתן עליו‬ ‫)ד כב( שמקשה שאשתו של נח שניצולה במבול היתה מזרעו‬ ‫מהודו‪ ,‬והוא העצם הנכסף אל יסודו‪ ,‬כמו חושק אשר נכסף‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫של קין‪ ,‬וא"כ הרי לא כלה כל זרעו[‪.‬‬ ‫לדודו‪ ,‬אז יגלה אליו סודו‪ ,‬בדרשו הצדק בעודו!‬ ‫)הרז"ה‪ ,‬בפתיחת ספרו 'המאור הקטן'(‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תאכל ‪ ‬‬ ‫מ‪) "‬בראשית ב‪ ,‬יז(‪.‬‬ ‫ה‪‬עת ט‪‬ב ‪ ‬ורע ‪‬א ‪ ‬‬ ‫"‪‬מע‪   ‬‬ ‫‪‬‬ ‫מ‪ ‬מ‪‬ת ‪‬מ‪‬ת" )בראשית ב‪ ,‬יז(‪.‬‬ ‫אכל‪  ‬‬ ‫"‪‬י ‪‬י‪   ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ענין עץ הדעת יש בו רמז לדורות‪ ,‬שהפירצה הכי גדולה‬ ‫צריך להבין אם הזהירו ה' בשעת הציווי שביום אכלו ממנו‬ ‫בחומת הדת וריסון התאות הבהמיות שבאדם ‪ -‬תבא מצד‬ ‫ימות מדוע אכן לא מת מיד‪.‬‬ ‫השטן המסית את האדם להיות שואף להשכלה מדומה‬ ‫והחזקוני )לקמן ג‪ ,‬יז( כתב שרק דנו אותו למיתה אבל לבסוף‬ ‫ול'דעת'‪ ,‬המסוגלת לפקוח את עיני האדם רק לראות‪ ,‬כי‬ ‫ניצל מעונשו לגמרי מפני שהשיב דברים נכוחים‪.‬‬ ‫עירום הוא וכי עליו‪ ...‬לתפור לו בגד לפי אופנה חדשה‪...‬‬ ‫)רבי זלמן סורוצקין(‬ ‫עיני‪ּ ‬כיוֹ ם ‪ ‬‬ ‫אתמוֹ ל‬ ‫ש ‪‬נים ּ‪‬ב ‪ ‬‬ ‫אלף ׁ‪‬‬ ‫"כי ‪ ‬‬ ‫וברש"י עה"כ )תהלים צ‪ ,‬ד( ּ‪‬‬ ‫יעבר" פירש שמה שאמר לו "ביום אכלך ממנו" הכוונה‬ ‫ּ‪‬כי ‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ליומו של הקב"ה שהוא אלף שנים )ב"ר ח‪ ,‬ב(‪ ,‬ולזה חי אדה"ר‬ ‫)בראשית‬ ‫עזר ‪  ‬‬ ‫‪‬נג‪"‬‬ ‫אע‪‬ה ‪  ‬‬ ‫לב‪   ‬‬ ‫האד‪  ‬‬ ‫"‪‬א ט‪‬ב ‪‬הי‪‬ת ‪  ‬‬ ‫עד סמוך לאלף שנים‪ .‬וכ"כ בריב"א עה"ת בשם רבנו‬ ‫אליקים‪ ,‬ומביא שכבר איתא כן במדרש )ב"ר יט‪ ,‬ח(‪.‬‬ ‫ב‪ ,‬יח(‪.‬‬ ‫וה"אור החיים" )לקמן ג‪ ,‬כב( מביא פירוש זה‪ ,‬ומוסיף שהדבר‬ ‫לא יוכל האדם למלאות תפקידו בעולם הזה‪ ,‬כאשר יהיה‬ ‫תלוי כפי בחינת החטא וכפי הרגשתו בדבר‪ ,‬שאם ירשיע‬ ‫עסוק בצרכי הגוף "לבדו"‪ ,‬כי תכלית בריאת האדם הוא‪,‬‬ ‫לעבור פי ה' בעזות יקיים בו יומו של אדם‪ ,‬ואם ישגוג שגגה‬ ‫לעבוד את ה' ולקיים תורה ומצות‪ ,‬ואמרו אין טוב אלא‬ ‫כזו ויגלה דעתו כי לא היה חפץ בדבר תהיה הכוונה יומו‬ ‫תורה‪ .‬לכן "אעשה לו עזר" והיא תדאג לצרכי גופו והוא‬ ‫של הקב"ה אלף שנה כמו שכן היה‪.‬‬ ‫יהיה פנוי לעבודת ה'‪ .‬עזר כזה צריך להיות דווקא "כנגדו"‬ ‫דאילו הוא חייב בתורה ומצות והיא פטורה‪ ,‬ופנויה לעזור‬ ‫וכעין זה איתא ב"חתם סופר" )להלן ג‪ ,‬יז( בשם הרמ"ע מפאנו‬ ‫)'תורת חכם' לרבי חיים הכהן‪ ,‬תלמיד רבי חיים ויטאל(‬ ‫לבעלה בקיומם‪.‬‬ ‫שבתחילה היתה הגזירה על יומו של האדם‪ ,‬רק שאח"כ חס‬ ‫עליו ה' והאריך לו אפו כשיעור יומו של הקב"ה‪ ,‬וכן משמע‬ ‫‪‬‬ ‫בילקוט תהלים )רמז תתעד(‪ ,‬והובא בר"ן סוף ר"ה )יב‪ ,‬ב( ובבית‬ ‫)בראשית‬ ‫עזר ‪  ‬‬ ‫‪‬נג‪"‬‬ ‫אע‪‬ה ‪  ‬‬ ‫לב‪   ‬‬ ‫האד‪  ‬‬ ‫"‪‬א ט‪‬ב ‪‬הי‪‬ת ‪  ‬‬ ‫יוסף הלכות ר"ה )סי' תקפ"ב(‪ ,‬וכן משמע גם ברש"י בתהילים‬ ‫)כה‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫ב‪ ,‬יח(‪.‬‬ ‫והרמב"ן פירש שכוונת האזהרה היתה שביום אכלו ממנו‬ ‫למה באמת אינו טוב לו להיות לבדו‪ ,‬הרי אמרו חז"ל‬ ‫יהיה בן מיתה‪ ,‬כי אם לא כן היה חי לעולם‪ ,‬ומביא שכן‬ ‫שמלאכי השרת היו צולים לו בשר ומסננים לו יין )ילקוט רמז‬ ‫משמע בגמרא )עי' שבת נה‪ ,‬ב( שאלמלא חטא לא היה מת‪ .‬ועוד‬ ‫ט"ו(‪ ,‬וכיון שלא חיסר בעולמו כלום‪ ,‬אשה זו למה לי‪.‬‬ ‫פירש שביום אכלו ממנו יתחייב מיתה‪ ,‬אבל לא שימיתו ה'‬ ‫אך דבר עמוק הוא זה; אמנם בהחיים השוטפים לא היה‬ ‫מיד אלא ימתין עד הזמן שיהא הרצון לפניו‪ .‬ולפירושו יש‬ ‫צריך שום סיוע כלל‪ ,‬אך הרי כשהוצרך לקבל החלטות‬ ‫לדקדק‪ ,‬שאם לא נגזרה מיתה לעולם רק לאחר שאכל מעץ‬ ‫בפרשת דרכים‪ ,‬הרי הוא היה מונח בכלי שכלי טהור‪ ,‬ויש‬ ‫הדעת‪ ,‬א"כ צריך להבין מדוע נכללו בני קין בגזירה זו הלוא‬ ‫מצבים בהם אסור לפעול לפי שיקול שכלי וחייבים לפעול‬ ‫אבותיהם נולדו קודם שירדה מיתה לעולם‪ ,‬דבשלמא מה‬ ‫לפי איטואיציה רגשית‪ .‬דוגמא לדבר מצינו בבת פרעה‪,‬‬ ‫שישנה היום לגזירה זו ניחא כי הרי כולנו בני שת אנחנו‬ ‫כמובן שעל פי שכל אין אפשרות להגיע להילד‪ ,‬אך בא‬ ‫שהוא נולד אחר שכבר ירדה גזירת המיתה לעולם‪ ,‬וכמו כן‬ ‫הרגש ואומרת מה שצריך להיעשות‪] .‬וכן אתה אומר לגבי‬ ‫קין והבל עצמם לא קשה‪ ,‬כי הבל נהרג ע"י קין אחיו‪ ,‬וקין‬ ‫הויכוח של מרים עם עמרם‪ ,‬לפרוש מאשתו אם לאו[‪ .‬ואדם‬ ‫מת בגלל חטאו זה שהרג את אחיו וקללו ה' שאחר שבעה‬ ‫הראשון שהיה כולו שכלי‪ ,‬אמר עליו הקב"ה שזהו לא טוב‪,‬‬ ‫דורות יקום אחד מזרעו ויהרגו‪ ,‬אבל על בניו של קין מדוע‬ ‫צריך לצרף אליו את האשה לעזור כנגדו‪ ,‬ויצר בה את הטבע‬ ‫נגזרה מיתה‪.‬‬ ‫)רבי אליעזר פלאצינסקי(‬ ‫הרגשי יותר!‬ ‫ולפי מש"כ רש"י לקמן )ד‪ ,‬כד( שהגזרה על קין עצמו נגזרה‬ ‫‪‬‬ ‫גם לכלות זרעו לאחר שבעה דורות‪ ,‬וכן הוא ברמב"ן )שם יז(‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬תישארב "הרות ירבד"בד"" [‪]6‬‬ ‫היטב בספר חוסן יוסף על המהרי"ט )להגר"י אות קכ( שנגע קצת‬ ‫)בראשית‬ ‫עזר ‪  ‬‬ ‫‪‬נג‪"‬‬ ‫אע‪‬ה ‪  ‬‬ ‫לב‪   ‬‬ ‫האד‪  ‬‬ ‫"‪‬א ט‪‬ב ‪‬הי‪‬ת ‪  ‬‬ ‫בזה‪ ,‬וצריך עיון בכוונת עומק דבריו‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫ב‪ ,‬יח(‪.‬‬ ‫שוב ראיתי בספר פורת יוסף עמ"ס יבמות להפרי מגדים‬ ‫'שמעתי בשם הרב הגאון מו"ה שמחה בונם עהרענפעלד‬ ‫)בפתיחה( שכתב שם לדבר פשוט דאיכא איסור עשה לישראל‬ ‫שליט"א האבדק"ק מאטטערסדארף במדינת אונגארן‬ ‫בפנויה משום "ודבק באשתו ולא בזנות"‪ ,‬ובביאור "באר‬ ‫שפירש‪ ,‬ר"ל "אעשה לו עזר כנגדו"‪ ,‬כמו האיש אשר הוא‬ ‫יוסף" ]שי"ל זה עתה[ תמה על זה‪ ,‬דבגמרא מצינו ד"ודבק‬ ‫נגדו‪ ,‬אשר לא ייעף ולא ייגע בשום דבר לבטל שונאו‬ ‫באשתו" ממעט אשת איש ולא מצינו דממעט גם כן פנויה‪,‬‬ ‫‪-‬במשקל זה תהיה האשה בהיפך מזה‪ ,‬שלא תשוב אחור‬ ‫אך מציין שכן חוזר ונשנה בספרי הפרי מגדים בעוד כמה‬ ‫משום דבר קשה מלעשותו‪ ,‬אם תראה ממנו תועלת‬ ‫דוכתי ]פורת יוסף )דף סב‪ ,‬ב(‪ ,‬תיבת גמא )פ' ויגש סוף אוח ב'(‪ ,‬ושם‬ ‫)'דורש טוב לעמו' לאנדאן תרס"ז(‬ ‫לבעלה!'‬ ‫)פר' כי תצא אות א'([‪ .‬ועל פי הנ"ל יש לומר דאכן כוונת הפרי‬ ‫מגדים היא כמו שנתבאר‪ ,‬דכיון דבעכו"ם לא שייכי עניני‬ ‫‪‬‬ ‫אישות על כרחך צריך לומר ד"ודבק באשתו" בא לאפוקי‬ ‫"עזר ‪  ‬‬ ‫‪‬נג‪) "‬בראשית ב‪ ,‬יח(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גם ביאת פנויה דרך זנות‪ ,‬דבא לאפוקי כל היכי דאינו דבוק‬ ‫'זכה עוזרתו לא זכה כנגדו' )יבמות סג‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫)גיצי אורה ‪ ‬רבי אליקים גיצל פריד(‬ ‫באשתו‪ ,‬להיות לו כאשה‪.‬‬ ‫וקשה איך יתכן לדרוש 'לא זכה כנגדו'‪ ,‬הלא הפסוק אומר‬ ‫‪‬‬ ‫"לא טוב היות האדם לבדו"‪ ,‬שצריך עזר וזה לו לברכה‪,‬‬ ‫ואיך דורשים מזה על תופעה לא‪-‬טובה‪ .‬ונמצינו למדים‬ ‫ע‪‬ה ה' ‪ ‬‬ ‫א‪‬הי‪‬‬ ‫א‪‬ר ‪ ‬‬ ‫ה‪‬דה ‪ ‬‬‫ח‪‬ת ‪  ‬‬ ‫מ‪‬ל ‪ ‬‬ ‫היה ‪‬ער‪  ‬‬ ‫"וה‪‬ח‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫מכאן‪ ,‬היה אומר הגרי"ז מבריסק‪ ,‬שאפילו אם היא כנגדו‪,‬‬ ‫מ‪‬ל ‪‬ע‪‬‬ ‫תאכל‪  ‬‬ ‫א‪‬הי‪ ‬א ‪ ‬‬‫אמר ‪ ‬‬ ‫הא‪‬ה ‪‬א‪ ‬י ‪ ‬‬ ‫ו‪‬אמר ‪‬אל ‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫)רבי אליהו ברוך פינקל(‬ ‫עדיין זה טוב מהיות האדם לבדו‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫ה‪) "‬בראשית ג‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫הכשרונות ‪ ‬מחייב‬ ‫‪‬‬ ‫"ערום מכל"‪ ,‬לפי ערמתו וגדולתו היתה מפלתו‪ ,‬ערום מכל‬ ‫א‪‬ה ‪‬י ‪ ‬‬ ‫מאי‪‬‬ ‫י‪‬רא ‪ ‬‬‫לזאת ‪  ‬‬ ‫מ‪‬רי ‪ ‬‬ ‫‪‬ב‪‬ר ‪   ‬‬ ‫מעצמי ‪ ‬‬ ‫"עצ‪    ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ארור מכל )רש"י(‪.‬‬ ‫לקחה ‪‬את" )בראשית ב‪ ,‬כג(‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫לפי שהיה בנחש ערמה וחכמה גדולה‪ ,‬לפיכך היתה לו‬ ‫שתהא האשה לקוחה מגופו ומצלעותיו להיותה כאחד‬ ‫מפלה גדולה‪ ,‬שמי שיש לו חכמה יתירה‪ ,‬הקב"ה תובע ממנו‬ ‫מאבריו‪ ,‬ולהשתוקק בתועלת בעלה והבעל משתוקק‬ ‫שיגדל יותר בעבודתו‪ ,‬וכשחוטא ח"ו חטאו גדול יותר‪ .‬וכפי‬ ‫בתועלתה‪ .‬והוא שהכתוב אומר "עצם מעצמי ובשר מבשרי‬ ‫שמסופר על רבי ישראל סלנטר זצוק"ל‪ ,‬שכששמע שהבריות‬ ‫‪ -‬על כן יעזוב" וכו'‪ ,‬רוצה בו על כן נבראת עצם מעצמיו‬ ‫אומרים שיש לו מוח וכשרונות כמו רבי עקיבא איגר‪ ,‬דאג‬ ‫להיות הדבקות בהם אמת וחזק יותר מדבקות הבן לאב‬ ‫מאד ואמר‪' ,‬אם כך הוא הם; יתבעו ממני בשמים שהיה עלי‬ ‫ולאם שהוא מגופם‪ ,‬כי זה יותר דבק שנלקח חלק ממש‬ ‫ללמוד ולגדול בתורה כמו רבי עקיבא איגר'‪.‬‬ ‫)שו"ת הרשב"א ח"א תשובה ס'(‬ ‫מאבריו‪.‬‬ ‫וכן הוא בבני תורה העוסקים בתורה ויראת שמים‪ ,‬הקב"ה‬ ‫‪‬‬ ‫דורש מהם יותר משאר בני אדם‪ ,‬שיהא ניכר בהם‬ ‫ובמעשיהם שהם מיוחדים במידות ובהנהגות טובות‪.‬‬ ‫)בראשית‬ ‫ודבק ‪  ‬‬ ‫‪‬א‪"‬‬ ‫ואת ‪‬א‪   ‬‬ ‫אביו ‪ ‬‬ ‫יעזב ‪‬אי‪ ‬את ‪ ‬‬ ‫"על ‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫)עץ החיים(‬ ‫ב‪ ,‬כד(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם איסור עשה של "ודבק באשתו" שייך בישראל ובפנויה‬ ‫הנה בסנהדרין )נח‪ ,‬ב( יליף מכאן "ודבק באשתו"‪ ,‬ולא באשת‬ ‫הע‪    ‬‬ ‫למאכל" וגו' )בראשית ג‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫"ט‪‬ב ‪ ‬‬ ‫חבירו"‪ .‬עיין שם כל הסוגיא‪ .‬והנה בתוספות בקידושין )יג‪ ,‬ב‬ ‫עץ שאכל אדם חטה היה‬ ‫ד"ה לכ"ע בעשה‪ ,‬כא‪ ,‬ב ד"ה אשת( מבואר דהאי עשה ד"ודבק‬ ‫אילן שאכל ממנו אדם הראשון רבי יהודה אומר חטה היתה‬ ‫באשתו" נאמרה גם בישראל‪ .‬ובאמת דלכאורה מוכרח לומר‬ ‫)ברכות מ‪ ,‬א(‪ .‬יש להבין מה טעם נמצא כל כך בחטה שנתפתו‬ ‫כן‪ ,‬דהא מבואר בסנהדרין )נט‪ ,‬א( דכל מצוה דנאמרה לבני נח‬ ‫לאוכלה‪] ,‬א"ה‪ ,‬שהרי לא משמע שאפאה אדה"ר קודם‬ ‫ונשנית בסיני נאמרה לישראל‪.‬‬ ‫שאכלה[‪ ,‬גם קצת תימה לומר "נחמד למראה" )כפשוטו( על‬ ‫ועל פי זה יש לומר דיהא איסור עשה לישראל בביאה על‬ ‫זרע החטה‪.‬‬ ‫הפנויה משום עשה ד"ודבק באשתו"‪ ,‬דהא בעכו"ם לא שייך‬ ‫ואפשר לבאר ע"פ דברי חז"ל )שבת ל‪ ,‬ב( 'עתידה ארץ ישראל‬ ‫ענין של אישות‪ ,‬וכיון דנאסר לו להתייחד עם מי שאינה‬ ‫שתוציא גלוסקאות וכלי מילת'‪ .‬גלוסקאות הם מיני מאפה‪.‬‬ ‫אשתו‪ ,‬יש לומר דאף פנויה שאינה לשם אישות נאסרה לו‪,‬‬ ‫והאילנות האמורים שיוציאו גלוסקאות הם מסתמא של‬ ‫וכיון שכן‪ ,‬נמצא דעל כרחך נאסרה גם לישראל בפנויה‪ ,‬דמי‬ ‫חטה ]ראה כתובות קיא‪ :‬ברש"י גלוסקאות‪ .‬וב'תורת חיים'‬ ‫איכא מידי דנאסרה לעכו"ם ולא נאסרה לישראל‪ .‬ונרויח‬ ‫סנהדרין ע' כתב כמבואר כאן[‪ ,‬והנה קודם שחטא אדם‬ ‫בזה את מה שנתקשו הפוסקים באבן העזר )סימן כו( איזה‬ ‫הראשון ונתאררה האדמה בעבורו‪ ,‬ודאי היתה מבורכת‬ ‫איסור איכא בפנויה ע"ש‪] ,‬ועיין בספר סדר פרשיות לאדר"ת‬ ‫בבריאתה בכל מה שיהיה לעתיד לבוא‪ .‬נמצא דשפיר אפשר‬ ‫)פ' וישב‪ ,‬לח‪ ,‬יח( שכתב כדברים אלו‪ ,‬דכיון דליכא אישות לבן‬ ‫לומר שאילן שממנו אכל אדם הראשון היה של חטה‪,‬‬ ‫נח‪ ,‬מסתבר לומר דאף בפנויה שייך עשה זה‪ ,‬ע"ש[‪ ,‬ועיין‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬תישארב "הרות ירבד"בד"" [‪]7‬‬ ‫חכמתו של היצר הרע היא להכשיל את האדם בתחילת‬ ‫ופירותיה היו מיני גלוסקאות שטובים למאכל ונחמדים‬ ‫עבודתו‪ ,‬והאדם מתפתה לחשוב שאין בזה רע כל כך אם‬ ‫)כרם טוביה ‪ ‬רבי טוביה לסיצין(‬ ‫למראה‪.‬‬ ‫יתעצל בתחילה‪ ,‬שהרי יוכל אח"כ להשלים את מה שחיסר‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫ולהתגבר על יצרו במשך הזמן‪ .‬אבל כאן מבואר יסוד גדול‬ ‫במלחמת היצר‪ ,‬שצריך להתחזק בתחילת המלחמה בכל‬ ‫לה‪   ‬‬ ‫חגרת" )בראשית ג‪ ,‬ז(‪.‬‬ ‫ו‪‬ע‪  ‬‬ ‫תאנה ‪  ‬‬ ‫עלה ‪  ‬‬ ‫"ו‪‬ת‪‬ר‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫הכוחות‪ ,‬וממילא אפילו אם אח"כ יפול ממדרגתו ח"ו‬ ‫'הוא העץ שאכלו ממנו‪ ,‬בדבר שנתקלקלו בו נתקנו‪ ,‬אבל‬ ‫ויכשל באיזה דבר‪ ,‬יזכור את המצב שהיה בו בתחילת‬ ‫שאר העצים מנעום מליטול עליהם' )רש"י(‪.‬‬ ‫עבודתו‪ ,‬וזה יתן לו את הכוח להתגבר על יצרו ולשוב‬ ‫מקור דברי רש"י בגמרא סנהדרין )ע‪ ,‬ב(‪ .‬ומה שאכן נמנעו‬ ‫למדרגתו הראשונה‪ .‬אבל אם בתחילת העבודה יניח ליצר‬ ‫לקחת להם עלים משאר העצים‪ ,‬כתבו התוספות )שם ד"ה בה(‬ ‫להשפילו‪ ,‬אזי אחר כך יהיה לו קשה מאוד להתגבר כנגדו‪.‬‬ ‫מהמדרש )ילקוט בראשית רמז כא(‪ ,‬שבשעה שאכל אדם מפרי‬ ‫)עץ החיים(‬ ‫האילן טרדו והוציאו מחוץ לגן עדן‪ ,‬והיה מחזר על כל‬ ‫‪‬‬ ‫האילנות ולא היו מקבלין אותו‪ ,‬מה היו אומרים לו א"ר‬ ‫ברכיא הא גנבא דגנב דעתא דברייה וכו' לא תסב מני עלה‪,‬‬ ‫ע‪‬ב ‪  ‬‬ ‫ה‪‬דה" )בראשית ג‪ ,‬יח(‪.‬‬ ‫"ואכל‪ ‬את ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אבל התאנה ע"י שאכל ממנה פתחה לו דלתיה וקבלתו‪.‬‬ ‫האר"י היה אוכל עשבי המדבריות שאין נזרעין על ידי אדם‪,‬‬ ‫ועל מה שכתב כי בדבר שקלקלו בו נתקנו‪ ,‬שמעתי אמרה‬ ‫לקיים 'ואכלת את עשב השדה'‪') .‬מגן אברהם' אר"ח סימן ק"ע ס"ק י"ט(‬ ‫נא מהגאון רבי משה הלברשטאם זצ"ל‪ ,‬שזהו הטעם מה‬ ‫‪‬‬ ‫שמצינו במשנה )פרה פ"ג מ"ח( שלשריפת הפרה אדומה היו‬ ‫לוקחין עצי תאנה‪ ,‬מכיון שקלקלו בתאנה ועי"ז נקנסה מיתה‬ ‫א‪‬ה ‪ ‬‬ ‫ואל‬ ‫עפר ‪ ‬‬ ‫ל‪‬ח‪ ‬י ‪ ‬‬ ‫מ‪‬ה ‪   ‬‬ ‫האדמה ‪‬י ‪  ‬‬ ‫‪‬ב‪ ‬אל ‪   ‬‬ ‫"עד ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לעולם‪ ,‬והאפר הזה הרי בא לטהר את הטמא הטומאת מת‪,‬‬ ‫עפר ‪‬ב" )בראשית ג‪ ,‬יט(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לכן היו שורפים הפרה בעצים אלו לתקן החטא שקלקלו‬ ‫אמר לו‪ :‬קומץ עפר של אדמה שנבראת ממנו לא גזולה‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫בו‪.‬‬ ‫בידך‪ ...‬כי עפר אתה ואל עפר תלך לא נאמר אלא תשוב‬ ‫‪‬‬ ‫)בראשית רבה כ(‪.‬‬ ‫אם לא מלאת תפקיד החיים ‪ -‬הרי גם קומץ העפר שממנו‬ ‫)בראשית‬ ‫מ‪    ‬‬ ‫אכל‪"‬‬ ‫אכל ‪ ‬‬ ‫לבל‪‬י ‪ ‬‬ ‫יתי‪    ‬‬ ‫צ‪ ‬‬ ‫א‪‬ר ‪ ‬‬ ‫הע‪  ‬‬ ‫"המ‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫נבראת נחשב לגזול ועליך להשיבו לגמרי‪ ,‬ואם מלאת את‬ ‫ג‪ ,‬יא(‪.‬‬ ‫תפקידך ‪ -‬גם כי תלך בגיא צלמות ואל עפר ־ שוב תשוב‬ ‫אמרו חז"ל‪' ,‬המן מן התורה מנין ‪" -‬המן העץ"' )חולין קלט‪ ,‬ב(‬ ‫)רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי‪ ,‬גשר החיים(‬ ‫להחיים העצמיים!‬ ‫‪ -‬שהצד השוה שבהן שהיה להם הכל‪ ,‬ורק דבר אחד חסר‬ ‫‪‬‬ ‫)רבי אהרן קוטלר(‬ ‫'"איננּ ּו ׁש‪‬וה ‪‬לי" )אסתר ה‪ ,‬יג(‪.‬‬ ‫להם‪ ,‬ובכל זה ‪ ‬‬ ‫‪‬אכל ‪ ‬‬ ‫לח‪) "‬בראשית ג‪ ,‬יט(‪.‬‬ ‫א‪‬י‪  ‬‬ ‫"‪‬זעת ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫העונשים כמחנכים‬ ‫נתנה ‪‬י ‪‬מ‪‬‬ ‫ע‪‬די ‪‬הוא ‪  ‬‬ ‫נת‪‬ה ‪  ‬‬ ‫א‪‬ר ‪  ‬‬ ‫הא‪‬ה ‪ ‬‬ ‫האד‪   ‬‬ ‫"ו‪‬אמר ‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫עונשים אלו באו ביסודם כדי לתקן את העיוות הגדול שנוצר‬ ‫הע‪   ‬‬ ‫ואכל" )בראשית ג‪ ,‬יב(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מהחטא‪.‬‬ ‫הא דאמר "אשר נתת עמדי"‪ ,‬יש לפרש בדרך משל‪ ,‬באחד‬ ‫כדי להבין את החינוך שבקללת "בזעת אפך תאכל לחם"‬ ‫שבא באישון ליל ממלאכתו ובניו ישנים‪ ,‬אם אשתו בת עם‬ ‫הובא משל לאב שהיה מעניק לילדו ככל אשר אוותה נפשו‪.‬‬ ‫הארץ‪ ,‬אז הוא דורש וחוקר אם התפללו וכו'‪ ,‬אך אם היא‬ ‫כאשר עברו כך הימים ראה האב שהילד סובר שכך הוא‬ ‫בת ת"ח סומך עליה שעשתה כדין‪ .‬ולזה אמר‪ ,‬שהאשה שלי‬ ‫טבעו של עולם‪ ,‬שהאב ממלא חפצו‪ ,‬ולא ראה הבן צורך‬ ‫אינה סתם אשה‪ ,‬אלא "אשר נתת עמדי"‪ ,‬ואני יכול לסמוך‬ ‫להכיר טובה לאביו מיטיבו‪ .‬גמר האב בלבו לחנכו‪ ,‬וכאשר‬ ‫)רבי אייזיק אזבנד‪ ,‬בשם רבי חיים מרדכי קאטץ‪ ,‬ראש ישיבת טעלז(‬ ‫עליה!‬ ‫ביקש הבן משהו שם אביו את מבוקשו על גבי הקרקע‬ ‫בריחוק מקום‪ ,‬כדי להקשות על הילד את השגת החפץ‬ ‫‪‬‬ ‫וירגיש שצריך לעמול‪ .‬או אז הבין הילד שהכל לא נעשה‬ ‫‪‬בי‪   ‬‬ ‫זרע‪ ‬ה‪‬א‬ ‫זרע‪ ‬‬ ‫‪‬בי‪   ‬‬ ‫הא‪‬ה ‪‬‬ ‫‪‬בי‪   ‬‬ ‫‪‬ינ‪ ‬‬ ‫א‪‬ית ‪ ‬‬ ‫"ואיבה ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫מעצמו‪ ,‬שכאשר נתן לו אביו ישר לידיו היטיב עמו‪ ,‬ועליו‬ ‫עקב" )בראשית ג‪ ,‬טו(‪.‬‬ ‫‪‬פ‪  ‬‬ ‫וא‪‬ה ‪ ‬‬ ‫י‪‬פ‪ ‬רא‪   ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫להכיר בטובת אביו‪ ,‬ולהשיב לו כגמולו הטוב‪.‬‬ ‫ההתגברות הראשונה ‪ ‬סוד ההצלחה‬ ‫כך הוא "בזעת אפיך תאכל לחם"‪ ,‬שכאשר יצטרך האדם‬ ‫כתב החיד"א )בספר "לב דוד" ובספר "נחל קדומים"( בשם רבי חיים‬ ‫לעמול על השגת לחמו‪ ,‬יבין שלא מאליו צומח ואין הדברים‬ ‫ויטל‪:‬‬ ‫באים מאליהם‪ ,‬ויכיר בטובת הקב"ה שממלא את צרכיו‪.‬‬ ‫'אם האדם יתגבר על יצרו תחלה וראש‪ ,‬ולא יתן לו שום יד‬ ‫ועי"ז ניתן להסביר למה קובע "הלחם" ברכה לעצמו‬ ‫אפילו על דבר קל מאד‪ ,‬בזה יכניע היצר הרע כי לא ימצא‬ ‫"המוציא לחם מן הארץ" יותר מאשר שאר ירקות ומיני‬ ‫מקום לשלוט בו‪ ,‬וזהו "ישופך ראש"‪ ,‬שיבטלך כתותי מכתת‬ ‫קטניות‪ .‬היות וזיעת היגיעה על הלחם מולידה בליבו של‬ ‫מראש שלא ישמע אפילו כחודה של מחט‪" .‬ואתה תשופנו‬ ‫האדם צורך מיוחד להכיר טובה לבורא‪ ,‬הכרת טובה זו אינה‬ ‫עקב"‪ ,‬אם נלכד בדבר קל תשופנו בסוף כי מרעה אל רעה‬ ‫מוצאת לה ביטוי מספיק בברכה כללית אלא זקוקה לברכה‬ ‫יצא'‪.‬‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬תישארב "הרות ירבד"בד"" [‪]8‬‬ ‫ונישאה‪ ,‬נפל בנסיון של קנאה בראותו שהקב"ה קיבל את‬ ‫פרטית‪ ,‬שככל שאדם נהנה יותר הוא מפרט יותר‪.‬‬ ‫קרבנו של הבל‪ .‬היצר הרע אמר לו‪ :‬היתכן שאתה חידשת‬ ‫)כרם טוביה ‪ ‬רבי טוביה לסיצין(‬ ‫את ענין הבאת הקרבן‪ ,‬ודוקא קרבנו של אחיך‪ ,‬שלמד ממך‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫הוא זה שנתקבל! הרי אתה ראוי יותר מאחיך! מדוע אתה‬ ‫שותק? וקין‪ ,‬למרות דרגתו הרמה‪ ,‬נכשל בפיתויי היצר‪,‬‬ ‫‪‬אכל ‪ ‬‬ ‫לח‪) "‬בראשית ג‪ ,‬יט(‪.‬‬ ‫א‪‬י‪  ‬‬ ‫"‪‬זעת ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫והדרדר עד לרציחה! כשהיצר נטפל לאדם‪ ,‬יכול הוא להיות‬ ‫אמרו חז"ל שבחרישה אחד של אדם הראשון הספיק לו כדי‬ ‫הקדוש שבקדושים‪ ,‬ועדיין יש כח להיצר לפתותו‪ ,‬ואם לא‬ ‫לאכול ארבעים שנה‪ ,‬וזה היה מקללת "בזיעת אפיך"‪.‬‬ ‫ילחם ביצר‪ ,‬ודאי שינצחנו היצר‪.‬‬ ‫אם כן נמצינו למדים‪ ,‬שכל טרחתינו ויגיעתינו מבוקר עד‬ ‫‪‬‬ ‫ערב להביא טרף לביתינו‪ ,‬אינו מקללת אדם הראשון‪ ,‬כי אם‬ ‫)רבי משה הלוי סאלאווציק משוייץ(‬ ‫מקללתינו אנו‪...‬‬ ‫ו‪‬ע ה' ‪‬אל‬ ‫‪‬מחלבה‪   ‬‬ ‫צאנ‪     ‬‬ ‫מ‪‬כר‪‬ת ‪‬‬ ‫הביא ‪‬ג‪ ‬ה‪‬א ‪  ‬‬ ‫"והבל ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ואל ‪  ‬‬ ‫מנחת‪) "‬בראשית ד‪ ,‬ד(‪.‬‬ ‫הבל ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בענין מי הביא קרבנו קודם‪ ,‬האם קין הגדול שבאחים‬ ‫עבד ‪  ‬‬ ‫אדמה" )בראשית ד‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫היה ‪ ‬‬ ‫וקי‪  ‬‬ ‫צא‪   ‬‬ ‫רעה ‪‬‬ ‫הבל ‪‬‬ ‫"ויהי ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫הקדים או הבל הצעיר‪ ,‬מצינו כמה שיטות‪ ,‬הרד"ק מסתפק‬ ‫כהיום הזה זכינו שיש בעולם 'חברת צער בעלי חיים' שאינם‬ ‫בדבר ואין לו הכרע‪ .‬והספורנו לקמן )ה‪ ,‬ג( נקט שקין הביא‬ ‫אוכלים כלום מדבר הבא מן החי‪.‬‬ ‫קודם‪ ,‬שכתב על שת אחיהם שהיה צדיק יותר מהם‪ ,‬ואין‬ ‫ויש לציין שמיסד החברה הזאת היה ‪ -‬קין‪ ,‬שהוא היה עובד‬ ‫לתמוה על שלא הקריב קרבן‪ ,‬כי גם הבל לא הביא קרבנו‬ ‫אדמה‪ ,‬וזה היה כנגד דעת הבל אחיו שהיה רועה צאן‪,‬‬ ‫עד שהביא קין מנחה‪.‬‬ ‫ולאיזה צורך עשה הבל זאת לרעות צאן‪ ,‬כדי ליהנות מן‬ ‫והנה מלשון הפסוק "והבל הביא גם הוא" היה משמע‬ ‫הצאן לגזוז צמרה ולשתות מחלבה‪] ,‬כי לאכול בע"ח היה‬ ‫לכאורה שקין הקדים להביא ואח"כ הביא גם הבל‪ .‬אלא‬ ‫אסור עד נח[‪.‬‬ ‫שיש לומר שהלשון "גם" מורה על דרך מה שכתב האלשיך‬ ‫וקין טען להבל אחיו למה לך לגזול הבעלי חיים‪ ,‬הלא צריך‬ ‫הק' וז"ל‪' :‬אך הבל הביא גם הוא"‪ ,‬כלומר שלא הביא בעלי‬ ‫לרחם על הבהמה והצאן כמו על האדם‪ ,‬כי זה חי וזה חי‬ ‫חיים בלבד כי אם גם הוא‪ ,‬כלומר גם את עצמו‪ ,‬כי תחלה‬ ‫והשוה מידותם‪.‬‬ ‫העלה בלבו כאילו את עצמו הוא מקריב עם בכורות צאנו‬ ‫ועל כן בא מזה אח''כ אל הקצה השני והשוה את האדם‬ ‫וחלבהן‪ .‬נמצא כי הבל הביא שני קרבנות‪ ,‬את עצמו ואת‬ ‫)רבי משה מרדכי עפשטיין(‬ ‫להבהמה‪ ,‬והרג את אחיו!‬ ‫בהמתו‪ .‬אמנם יש לציין שהאלשיך עצמו נקט להדיא שקין‬ ‫הביא את קרבנו קודם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אבל בתרגום יונתן איתא )פסוק ח( שהבל אמר לקין שקרבנו‬ ‫מנחה לה'‪   ,‬‬ ‫והבל‬ ‫האדמה ‪  ‬‬‫מ‪‬רי ‪   ‬‬‫קי‪   ‬‬ ‫ו‪‬בא ‪ ‬‬‫ימי‪   ‬‬ ‫מ‪  ‬‬ ‫"ויהי ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫שלו התקבל משום שהיה 'טבין מדידך וקדמין לדידיך'‪.‬‬ ‫ו‪‬ע ה' ‪‬אל ‪ ‬‬ ‫הבל‬ ‫‪‬מחלבה‪   ‬‬ ‫צאנ‪     ‬‬ ‫מ‪‬כר‪‬ת ‪‬‬‫הביא ‪‬ג‪ ‬ה‪‬א ‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫לקי‪  ‬‬ ‫מאד‬ ‫ו‪‬חר ‪  ‬‬ ‫‪‬עה ‪  ‬‬‫מנחת‪ ‬א ‪ ‬‬ ‫ואל ‪  ‬‬ ‫קי‪  ‬‬ ‫ואל ‪ ‬‬‫מנחת‪  ,‬‬ ‫‪‬ואל ‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ול‪‬ה ‪ ‬‬ ‫נפל‪‬‬ ‫חרה ‪‬ל‪   ‬‬ ‫ל‪‬ה ‪ ‬‬ ‫קי‪  ‬‬‫ו‪‬אמר ה' ‪‬אל ‪ ‬‬ ‫‪‬ניו‪   ,‬‬ ‫ו‪‬ל‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ח‪‬את ‪ ‬‬ ‫רב‪) "‬בראשית ד‪ ,‬ז(‪.‬‬ ‫"ל‪‬תח ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫פני‪) "‬בראשית ד‪ ,‬ג‪‬ז(‪.‬‬‫‪‬‬ ‫ביאר מו"ר רבי לייב חסמן‪ ,‬משגיח דישיבת חברון‪ :‬לב‬ ‫כשנתבונן בפרשה זו‪ ,‬נראה כאן דבר נפלא‪ .‬הנה קין העלה‬ ‫האדם מלא וגדוש באמונה ויראה‪ ,‬שהרי 'מבשרי אחזה‬ ‫במחשבתו להביא קרבן לה'‪ ,‬קין מתנדב מרצונו הטוב‬ ‫אלוה' ו'השמים מספרים כבוד אל' ‪ -‬כל הבריאה זועקת‬ ‫לעשות נחת רוח לבוראו‪ ,‬והבל אחיו למד ממנו להביא אף‬ ‫אמונה‪ ,‬ואת כל האמת והאמונה הלזו מכיל לב האדם‪ .‬אבל‬ ‫הוא קרבן לה'‪ ,‬איזה תשובה קיבל קין מן השמים? "וישע‬ ‫תנאי אחד יש לקיום האמת בלב האדם‪ ,‬והוא שהלב אטום‬ ‫ה' אל הבל ואל מנחתו‪ ,‬ואל קין ואל מנחתו לא שעה"‪,‬‬ ‫מכל צדדיו! כי אם נפער סדק קל בלבו של האדם‪ ,‬ואפילו‬ ‫אע"פ שקין הוא זה שחשב תחילה להביא קרבן‪ ,‬הוא היה‬ ‫פתח כחודו של מחט‪ ,‬מיד "לפתח" הזה ‪" -‬חטאת רובץ"‪,‬‬ ‫המחדש של ענין הבאת הקרבן‪ ,‬עם כל זאת ‪" -‬ואל קין ואל‬ ‫היצר הרע תיכף נדחף שם ומצליח להחליש באחת את כל‬ ‫מנחתו לא שעה"‪.‬‬ ‫בצבור האמונה האדיר שבקירות הלב פנימה!‬ ‫אם היה קורה לנו דבר כזה‪ ,‬אדם שחידש איזה דבר‪ ,‬ואחר‬ ‫)רבי שלום שבדרון(‬ ‫כך בא אחר ועשה כמעשהו‪ ,‬ונתקבל מעשהו של השני ולא‬ ‫יקנּ‪ ‬א?! ברם‪ ,‬מחשבה‬ ‫של הראשון‪ ,‬היתכן שהראשון לא ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫כזאת מצויה רק אצלנו‪ ,‬אנו אנשים קטנים‪ ,‬בעלי מדות‬ ‫ח‪‬את ‪ ‬‬ ‫רב‪) "‬בראשית ד‪ ,‬ז(‪.‬‬ ‫"ל‪‬תח ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫מעוותות‪ ,‬אבל קין? קין הרי היה בעל מדרגה עליונה‪ ,‬קין‬ ‫כתב רבי אריה לוין‪ ,‬בסוף חיבורו על רבו המקובל רבי‬ ‫היה בנו של אדם הראשון יציר כפיו של הקב"ה‪ ,‬הוא היה‬ ‫שלמה אלישיב בעל ה'לשם שבו ואחלמה'‪' :‬הוא היה רגיל‬ ‫גם נביא! האם אצל אדם בדרגתו של קין יש מקום לכאלו‬ ‫לומר‪ ,‬שעלינו להתבונן כי היצר הרע הוא מלאך ולא איש‪,‬‬ ‫הרגשות?‬ ‫והוא בעל תחבולות מנוסה מאד מאד‪ ,‬שהרי היה לו כבר‬ ‫אולם התורה אומרת לנו‪ ,‬שהיצר הרע יכול להשפיע גם על‬ ‫עסק עם כמה צדיקים וחסידים יסודי עולם‪ ,‬והיה מתאבק‬ ‫האנשים הגדולים ביותר! קין‪ ,‬שהיה במדרגה עליונה‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬תישארב "הרות ירבד"בד"" [‪]9‬‬ ‫שייכים לי ורצה להרוג את הבל‪ ,‬א"כ היה דואג רק לעצמו‬ ‫אפילו עם אבות העולם והנביאים וכו'‪ ,‬וכמה כוחו גדול‪,‬‬ ‫ולא להבל‪ .‬לפיכך נתן לו למוסר השכל אות ו'‪ ,‬לאלפו‬ ‫ואלמלא הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו'!‬ ‫שצריך לדאוג גם לאחרים ולא לעצמו בלבד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫)אמרי דעת ‪ ‬רבי יהודה מאיר שפירא(‬ ‫ואלי‪  ‬‬ ‫‪‬קת‪) "‬בראשית ד‪ ,‬ז(‪.‬‬ ‫רב‪   ‬‬ ‫ח‪‬את ‪ ‬‬ ‫"ל‪‬תח ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫הנה כשבטלו אנשי כנסת הגדולה את יצרא דעבודת כוכבים‬ ‫נ‪‬י ‪ ‬‬ ‫למ‪‬‬ ‫ק‪‬לי ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫וצ‪‬ה ‪  ‬‬ ‫‪‬מע‪‬‬ ‫עדה ‪  ‬‬ ‫לנ‪‬יו ‪ ‬‬ ‫למ‪   ‬‬‫"ו‪‬אמר ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ומזלות‪ ,‬אנחנו יכולים להבין באופן ברור ־ במבט לאחור ‪-‬‬ ‫וילד ‪    ‬‬ ‫לח‪‬רתי"‬ ‫לפצעי ‪  ‬‬ ‫הרג‪‬י ‪   ‬‬ ‫אמרתי ‪‬י ‪‬אי‪    ‬‬ ‫האז‪‬ה ‪   ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫את המושכלות‪ ,‬כמה נואלו האנשים האומרים לעץ אבי אתה‬ ‫)בראשית ד‪ ,‬כג(‪.‬‬ ‫ולאבן את ילדתנו‪.‬‬ ‫למך היה הראשון שנשא ב' נשים‪ ,‬והיו מתקוטטות‬ ‫ורבותינו נתנו לנו לשמור את הדבר לימות המשיח‪ ,‬ואז נזכה‬ ‫ומתקנאות זו בזו‪ ,‬וכעסתה צרתה והיו עושות קולי קולות‪,‬‬ ‫ונראה שגם בשאר דברים בעריות ודומיו ‪ -‬שכן נהנה‪ ,‬הכל‬ ‫והיה אומר להן‪ :‬מה פשעי מכל אדם שאין שקט בביתי‪ ,‬לא‬ ‫הבל ורעות רוח‪ ,‬ולרשעים נדמה להם כחוט השערה!‬ ‫באכילה ולא בשתיה ולא בקימה‪.‬‬ ‫)רבי יצחק הוטנר(‬ ‫וכי הרגתי בני אדם או חינקתי תינוקות שאירע לי מה שלא‬ ‫‪‬‬ ‫אירע לשום אדם מעולם‪ ,‬ועתה הנני מת בידכם‪ ,‬כי לא אוכל‬ ‫אחיו ‪    ‬‬ ‫ו‪‬הרגה‪) "‬בראשית ד‪ ,‬ח(‪.‬‬ ‫הבל ‪ ‬‬ ‫קי‪ ‬אל ‪ ‬‬ ‫"ו‪‬ק‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫לסבול זאת‪ ,‬אבל הקב"ה יפרע מכן‪ ,‬כי קין שחטא אמר‬ ‫אומרים בשם האדמו"ר מקוצק‪ ,‬דהנה מובא בחז"ל )ילקוט‬ ‫הקב"ה לנקום בשבעתים‪ ,‬כל שכן שינקום אותי בשבעים‬ ‫בראשית ל"ח( שבשעה שקין רצה להרוג את הבל אחיו ‪ -‬לא ידע‬ ‫ושבעה‪.‬‬ ‫מהיכן הנשמה יוצאת‪ ,‬ודקרו בכל חלקי גופו עד שיצאה‬ ‫ובא ללמדנו שלא ירבה אדם נשים‪ ,‬כי היא קטטה ומריבה‪.‬‬ ‫נשמתו‪ .‬והנה מהיכן יוצאת הנשמה ‪ -‬כבר גילינו‪ ,‬ואבו‬ ‫)מהר"י קרא‪ ,‬תלמיד שחבר של רש"י(‬ ‫יודעים זאת‪ .‬אך מהיכן נכנסת הנשמה ליהודי ‪ -‬זאת עוד לא‬ ‫‪‬‬ ‫נתגלה לנו‪ ...‬ולכן‪ ,‬כאשר רוצים להחיות לב יהודי ולהפיח‬ ‫‪ ‬ה'" )בראשית ד‪ ,‬כו(‪.‬‬‫לקרא ‪ ‬‬ ‫ה‪‬חל ‪  ‬‬ ‫"אז ‪‬‬‫‪‬‬ ‫בו רוח חיים ‪ -‬עלינו לנסות בכל מקום אפשרי‪ ,‬כפי שניסה‬ ‫הרי למדונו חז"ל )סנהדרין פרק י' משנה ג'( דדור אנוש אין לו חלק‬ ‫קין‪ ,‬ולא נרפה עד שנראה שמעשינו הניבו פירות!‬ ‫)רבי שלום שבדרון(‬ ‫לעולם הבא‪ .‬והנה התורה לא הזכירה חטאם בפירוש‪ ,‬אבל‬ ‫אנו רואים בדורינו שלטים כגון 'שומר שבת' 'כשר' וכו'‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫ומפרסומים אלו זה ראיה להריסות הדת‪ ,‬היינו דרק מיעוטם‬ ‫ע‪‬ני ‪  ‬‬ ‫מ‪‬א" )בראשית ד‪ ,‬יג(‪.‬‬ ‫"‪‬ד‪‬ל ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫שומרים שבת ומוכרים כשר‪.‬‬ ‫'לנו אין בכלל השגה מהו גודל הפגם של חטא‪ .‬ואפשר שיש‬ ‫וכן כשפרסמו לקרוא בשם ה' שמעת מינה שהדור היה‬ ‫להשיג קצת בזה מטענתו של קין שאמר להקב"ה גדול עוני‬ ‫מקולקל מאד‪ ,‬ומעט הכשרים הוצרכו לפרסם כשרותם‪...‬‬ ‫מנשוא‪ ,‬ופרש"י 'בתמיה‪ ,‬אתה טוען עליונים ותחתונים ועוני‬ ‫)פרדס יוסף(‬ ‫אי אפשר לטעון'? ומוכח מזה‪ ,‬כי חטא הוא מושג כל כך‬ ‫‪‬‬ ‫עצום ונורא‪ ,‬עד שיש להדמותו להנושא שמים וארץ על‬ ‫אד‪) "‬בראשית‪ ,‬ה‪ ,‬א(‪.‬‬‫‪‬לדת ‪ ‬‬‫ספר ‪ ‬‬ ‫"זה ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫)במחיצת רבינו ‪ ‬רבי יעקב קמנצקי(‬ ‫שכמו!'‬ ‫זהו באמת סיכום של פרשה זו‪ .‬בדמות אלהים עשה אותו‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫אבל בא וראה מה עלתה לאנושות‪ ,‬תוהו ובהו‪ ,‬גנוב רצוח‬ ‫"ו‪ ‬ה' ‪  ‬‬ ‫לקי‪ ‬א‪‬ת" )בראשית ד‪ ,‬טו(‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ונאוף‪ ,‬והאיך זה יתכן‪ ,‬הרי הבורא יתברך העיד על הבריאה‬ ‫"וישם ה' לקין אות"‪ ,‬ולא אמר "ויתן" לו השם אות או‬ ‫שהוא טוב מאוד? אל תתמה‪" ,‬זה ספר תולדות אדם"‪,‬‬ ‫"ויעש"‪ ,‬יורה ששם לו האות קבוע שיהיה עמו תמיד אולי‬ ‫סלף ‪‬דּ ‪ּ ‬‬ ‫רכוֹ " )משלי יט‪ ,‬ג(‪ ,‬מי אנוש כי יזכה‪ ,‬ומה‬ ‫אדם ּ‪‬ת ‪ּ ‬‬ ‫"א‪ּ‬ו ‪‬לת ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫כשהיה נוסע ממקום למקום היה לו אות מאת השם מורה לו‬ ‫)רבי יוסף שלום אלישיב(‬ ‫תצפה מילוד אשה‪.‬‬ ‫הדרך אשר ילך בה ובזה ידע שלא יקראנו אסון בדרך ההוא‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ובבראשית רבה אמרו כענין זה רבי אבא אמר כלב מסר לו‪,‬‬ ‫‪‬לדת ‪ ‬‬ ‫אד‪) "‬בראשית‪ ,‬ה‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫ספר ‪ ‬‬ ‫"זה ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫כי מפני שהיה פחדו מן החיות מסר לו אחת מהן שתלך‬ ‫'הראה לו דור דור ודורשיו‪ ,‬דור דור וחכמיו‪ ,‬דור דור‬ ‫לפניו ולמקום שיפנה הכלב ללכת ידע כי שם צוה לו השם‬ ‫וסופריו‪ ,‬דור דור ומנהיגיו‪ ,‬דור דור וגיבוריו‪ ,‬דור דור‬ ‫ולא יהרג בה‪ ,‬הזכירו בו החכמים אות נבזה כראוי לו אבל‬ ‫ופושעיו' )בראשית רבה פרשה כ"ד‪ ,‬אבות דרבי נתן ל"א(‪ .‬וכן אמרו על‬ ‫הכוונה שהיה עמו האות תמיד להורות לפניו הדרך שילך בה‬ ‫משה רבינו‪' ,‬הראהו‪ ...‬דור דור וחומסיו‪ ,‬דור דור וגזלניו'‪.‬‬ ‫)רמב"ן(‬ ‫כי כן לשון "וישם"‪.‬‬ ‫והנה הא דהראם הקב"ה הצדיקים בוודאי היה לבשרם‬ ‫‪‬‬ ‫בשמועות טובות שיוצאי חלציהם יהיו צדיקים וחכמים‪ ,‬אך‬ ‫איתא בחז"ל כי אות וא"ו נתן על פניו‪ ,‬ולכאורה מדוע דווקא‬ ‫לשום מה הראם הרשעים‪ ,‬וכי לצערם ולהפחידם הוא בא‪.‬‬ ‫אות ו'?‬ ‫והביאור הוא‪ ,‬דלא במקרה נמצא כל מנהיג בדורו‪ ,‬ואם הדור‬ ‫ויש לבאר‪ ,‬דהנה אות ו' מורה תמיד על שימוש לאחרים ‪-‬‬ ‫הוא ירוד וגרוע‪ ,‬הטובע במצולות עם הארצות והתפקרות‬ ‫או וא"ו החיבור או וא"ו הפוסק ‪ -‬אבל אות וא"ו לעצמה‬ ‫רשעות וחורבן הדת ‪ -‬בו במדה שותל הקב"ה בדור הזה‬ ‫אינה כלום‪ .‬ואיתא במדרש )ב"ר כב‪ ,‬ז( שקין טען כי הקרקעות‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬תישארב "הרות ירבד"בד"" [‪]10‬‬ ‫אך יל"ע שאין ראיה מדברי התוס' אלו‪ ,‬שמה שאמרו שאין‬ ‫מנהיגים גיבורים ופרנסים להרים קרנם של ישראל‪ .‬ועל ידי‬ ‫דין אישות לבן נח‪ ,‬היינו דווקא בנוגע לגבי בן ישראל‬ ‫שהראה להם הקב"ה את הרשעים‪ ,‬אז יבינו וישכילו יחדיו‬ ‫שאשת הנכרי כלפיו לא נקראת אשת איש‪ ,‬כדאיירי התם‬ ‫לעמוד על גדלות המנהיגים שיעמדו להם לישראל!‬ ‫ביפת תואר שבמלחמת מצוה‪ ,‬אבל בני נח בינם לבין עצמם‬ ‫)רבי דוד ליפשיץ גאב"ד סובאלק‪ ,‬וראש ישיבת רי"א(‬ ‫אפשר שמכיון שגזירת הכתוב זהו כל איסורם שייך שפיר‬ ‫‪‬‬ ‫דין אשת איש בינם לבין עצמם‪ ,‬וכמו שמצינו אצל אבימלך‬ ‫הראהו מקודם הדור ואחר כך החכמים‪ ,‬דאילו הראהו‬ ‫עלת ּ‪‬ב ‪‬על"‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫"והוא ּ‪‬ב ‪ ‬‬ ‫שאמר הכתוב על שרה )כ‪ ,‬ג( ‪ ‬‬ ‫מקודם החכמים היה צועק לאמר‪ :‬וכי אלו חכמים הן?! ולכן‬ ‫ובעיקר הקושיא מביא ה"צדה לדרך" עוד תירוץ עפ"ד רש"י‬ ‫הראהו מקודם הדור‪ ,‬וכפי דור זה שפיר הם חכמים‪...‬‬ ‫"ואבדתם ‪  ‬‬ ‫מהרה" שפירש‪ :‬איני נותן לכם‬ ‫)דברים יא‪ ,‬יז( בפסוק ‪ּ    ‬‬ ‫)רבי פנחס הירשפרונג‪ ,‬אש פנחס(‬ ‫ארכא‪ ,‬ואם תאמרו והלא נתנה ארכא לדור המבול‪ ,‬דור‬ ‫‪‬‬ ‫המבול לא היה להם ממי ללמוד ואתם יש לכם ממי ללמוד‪.‬‬ ‫ולפי זה אפשר שלכן אמרו שהמכשיל את חברו באשת איש‬ ‫א‪‬ר ‪ ‬‬ ‫‪‬חר‪) "‬בראשית ו‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫מ‪‬ל ‪ ‬‬‫נ‪‬י‪  ‬‬ ‫לה‪  ‬‬ ‫"ו‪‬קח‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫קשה יותר מדור המבול‪ ,‬מפני שהוא עובר להכעיס שהרי יש‬ ‫משמע שהיו נכשלים באשת איש‪ ,‬וכן נראה מלשון רש"י‬ ‫כאן‪ .‬והקשה הרא"ם מההיא דפרק קמא דקידושין )יג‪ ,‬א(‬ ‫לו ממי ללמוד שלא להתנהג כן‪ .‬אבל טוען שזה דוחק‪ ,‬כי‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫לא משמע כן בגמרא‪.‬‬ ‫דאמר רב יהודה כל מי שאינו בקי בטיב גיטין וקידושין לא‬ ‫יהא לו עסק בהן‪ ,‬ואמר רבא‪ ,‬וקשין לעולם יותר מדור‬ ‫‪‬‬ ‫המבול וכו'‪ ,‬משמע דסבירא ליה לרבא שבדור המבול לא‬ ‫אחרי ‪‬כ‪ "‬וגו' )בראשית ו‪ ,‬ד(‪.‬‬ ‫וג‪   ‬‬ ‫הה‪  ‬‬ ‫‪‬מי‪  ‬‬ ‫באר‪   ‬‬ ‫"ה‪‬פלי‪ ‬הי‪   ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫נכשלו באשת איש‪ ,‬שהרי אמר שהעוסק בגיטין שלא כדין‬ ‫'אף על פי שראו באבדן של דור אנוש‪ ,‬שעלה אוקיינוס‬ ‫מכשיל את העולם 'יותר' מדור המבול‪ ,‬והיינו שאז לא‬ ‫והציף שליש העולם‪ ,‬לא נכנע דור המבול ללמוד מהם'‬ ‫נכשלו בזה‪.‬‬ ‫)רש"י(‪.‬‬ ‫ובמהרש"א שם כתב דבוודאי נכשלו דור המבול באשת איש‬ ‫לכאורה קשה שכאן משמע דסבירא ליה לרש"י שהיתה‬ ‫אלא שזה העוסק בגיטין וקידושין ואינו יודע טיב ההלכות‬ ‫טענה על בני דור המבול מה שלא למדו מבני דור אנוש‬ ‫קשה יותר מהם מפני שאצלם עדיין לא היה פסול ממזרות‪,‬‬ ‫להיטיב דרכיהם‪ ,‬ולכאורה זה סותר למה שכתב רש"י )דברים‬ ‫ואילו זה האדם מרבה ממזרים בישראל‪ ,‬ולכן הוא קשה יותר‬ ‫"ואבדתם ‪  ‬‬ ‫מהרה" וז"ל‪ :‬איני נותן לכם ארכא‪,‬‬ ‫יא‪ ,‬יז( עה"כ ‪ּ    ‬‬ ‫מדור המבול‪ .‬וכעין זה כתב יעב"ץ שם‪ ,‬שהוא קשה יותר‬ ‫ואם תאמרו והלא נתנה ארכא לדור המבול וכו' דור המבול‬ ‫כדאיתא בגמרא )חגיגה ט‪ ,‬א( שהמוליד ממזר נאמר עליו‬ ‫לא היה להם ממי ללמוד ואתם יש לכם ממי ללמוד‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫'מעוות לא יוכל לתקון'‪.‬‬ ‫הרי שכתב מפורש שדור המבול לא היה להם ממי ללמוד‪.‬‬ ‫ויש להביא ראיה לדבריהם שאין פסול ממזרות בבני נח‪,‬‬ ‫ממה שכתבו התוספות )תענית ד‪ ,‬א( גבי הא דשלשה שאלו שלא‬ ‫ויש שמתרצים שבהיות שהיו אנשי דור המבול יכולים‬ ‫כהוגן וכו' אליעזר עבד אברהם דכתיב )לקמן כד‪ ,‬יד( ‪  ‬‬ ‫"והיה‬ ‫לתלות האסון הזה בסדרי הטבע‪ ,‬ולומר שזהו סדר העולם‬ ‫כדּ ‪ "‬וגו' יכול אפילו חיגרת‬ ‫הטי ‪‬נא ‪ ‬‬ ‫אליה ‪ּ ‬‬ ‫אמר ‪  ‬‬ ‫אשר ‪ ‬‬ ‫ער ‪ׁ ‬‬ ‫‪‬הנּ‪  ‬‬ ‫שהאוקיינוס עולה על גדותיו אחת לתקופה‪ ,‬לכן הוצרכו‬ ‫אפילו סומא‪ .‬והקשו‪ ,‬אמאי לא נקט כמו דקאמר בסמוך יכול‬ ‫לתת להם שהות לתשובה‪ .‬אבל זה דוחק‪ ,‬שהרי רש"י כתב‬ ‫אפילו ממזרת או שפחה וכו'‪ ,‬ותירץ‪ ,‬משום דגבי אליעזר לא‬ ‫להדיא שמשום טענה זו נענשו‪.‬‬ ‫שייך עדיין ממזרת דהא לא נתנה תורה‪ .‬וכן למד להדיא‬ ‫ויש לתרץ בהקדם הכלל שמצינו בגמרא )שבת סט‪ ,‬ב( שהמחלל‬ ‫הריב"א בפירושו על הפסוק שאמר אליעזר 'אותה הוכחת‬ ‫שבת וידע שהמלאכה הזו היא באיסור לאו‪ ,‬אבל לא ידע‬ ‫לאדוני' וגו' כי מהא ראיה שלא היה אצלם פסול ממזרות‪.‬‬ ‫שחייבים עליה כרת‪ ,‬ס"ל לר' יוחנן דדינו כשוגג ומביא קרבן‬ ‫אבל בפירוש הרב ברטנורא עה"ת )לקמן ו‪ ,‬יג( כתב שכל בני‬ ‫חטאת‪ .‬וצ"ב היאך אפשר להחשיבו כשוגג‪ ,‬הא יודע הוא‬ ‫הדור ההוא היו ממזרים‪ .‬ובצדה לדרך כאן אחר שהביא‬ ‫שזה לאו ושהוא עושה עבירה‪ .‬ורואים אנו מכאן‪ ,‬שישנם‬ ‫דברי המזרחי כתב‪ :‬ומצאתי מי שתירץ דלא היה עונשם‬ ‫כמה מדרגות בידיעת איסור ולא כל מי שיודע על מקצת ממה‬ ‫גדול כ"כ דאין ממזרות וכו' אבל אין זה נכון דרש"י כתב‬ ‫שצריך לידע ניתן לחייבו כמו מי שיודע הכל‪ ,‬ולכן היודע על‬ ‫לקמן )ז‪ ,‬ד( שהיה המבול ארבעים יום ארבעים יום כנגד‬ ‫עצם האיסור ונעלם ממנו כמה חמור עונשה נחשב כשוגג‪.‬‬ ‫יצירת הולד שקלקלו להטריח ליוצרם לצור צורת ממזרים‪.‬‬ ‫ועל פי כלל זה יש לפרש הכא‪ ,‬שדור המבול היו בגדר זה‬ ‫הרי מפורש שהיו ממזרים‪.‬‬ ‫של היודע על האיסור ונעלם ממנו חומר העונש‪ ,‬מאחר‬ ‫ובספר "אהל יהושע" מבאר הסברא מדוע אין ממזרות לבן‬ ‫שהיו יכולים לתלות העונש שראו על דור אנוש כמקרה‬ ‫נח עפ"י מש"כ התוס' )קידושין שם ובדף כא‪ ,‬ב ד"ה אשת( דאע"פ‬ ‫טבעי‪ ,‬ולכן נתנו להם ארכא של ק"כ שנים ולא הענישו‬ ‫דאין אישות בכותית מ"מ איכא עשה דכתיב )ב‪ ,‬כד( ‪  ‬‬ ‫"ודבק‬ ‫אותם מיד‪ ,‬אבל באזהרת "ואבדתם מהרה" הרי מודיעה‬ ‫אש ּתוֹ " ולא באשת חבירו‪ ,‬ע"כ מהתוספות‪ .‬ונמצא שאצל‬ ‫ּ‪‬ב ‪ ׁ ‬‬ ‫התורה במפורש על חומר העונש שיגע למי שיפתה לבבו‬ ‫בן נח לא שייך דיני אישות כלל‪ ,‬ואיסורם באשת איש הוא‬ ‫ויסור ויעבוד עבודה זרה‪ ,‬ולכן אי אפשר לתת להם ארכא‬ ‫רק מגזירת הכתוב‪ ,‬ומה שהגוי נהרג עליו זה משום דאזהרתן‬ ‫ושהות אלא מיד שיחטאו יפרע מהם הקב"ה וישלם כגמולם‬ ‫זו היא מיתתן‪ .‬ולדברי התוספות אלו‪ ,‬מובן שפיר השיטה‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫בראשם‪.‬‬ ‫שאין להם פסול ממזרות‪ ,‬כיון שבעצם אין להם דיני אישות‬ ‫‪‬‬ ‫כלל‪.‬‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬תישארב "הרות ירבד"בד"" [‪]11‬‬ ‫ג' חשוון תרכ"ו‪ -‬רבי יוסף זונדל ב״ר בנימין ביניש זצוק"ל‪ ,‬מסלנט‬ ‫הגאון הצדיק רבי יוסף זונדל סלנט זצ"ל נולד לאביו הגאון רבי אורחא אני משליך קיסם לתוך התנור הבוער‪ ,‬ובזה הנני מציל‬ ‫בנימין ביינוש זצ"ל בר"ה תקמ"ו ברוסיה‪ .‬בבחרותו למד בישיבת את יהודי ואלוז'ין מאכילת פת עכו"ם"‪.‬‬ ‫ולאז'ין והיה מעשרה התלמידים הראשונים בישיבה‪ ,‬וזכה לקבל פעם מצאו את רבנו בעיר סלאנט שעושה בלילה מרצפת אבנים‬ ‫תורה מראש הישיבה מרן הגר"ח מולאז'ין בעל "נפש החיים" ברחוב אחד מלוכלך בטיט ורפש לכבוד אמו‪ ,‬שהיתה מהלכת‬ ‫אשר קירבו עד מאד ושם את מקומו בין התלמידים הסמוכים ועוברת שם תמיד לבית המדרש‪.‬‬ ‫לשולחנו‪ ,‬ומסר להם הרבה מדרכי רבו אדוננו הגר"א זללה"ה חתן רבנו רבה של ירושלים רבי שמואל סלנט‪ ,‬סיפר שה"משכנות‬ ‫בנסתר ובנגלה‪ .‬בשנות תלמודו בולאז'ין קנה הגרי"ז לעצמו‪ ,‬יעקב" היה אוהב את תלמידו רבי זונדל יותר מכולם‪ ,‬ולא ידענו‬ ‫מתוך התמדה ויגיעה עצומה‪ ,‬בקיאות עצומה בכל מקצועות את טעמו והדבר היה לחידה בעינינו‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬בש"ס וארבעה חלקי שו"ע‪ ,‬וכן בנסתר‪ .‬היה שוקד על ופעם תלמידים ערערו על כשרות סוכה וטענו שצריך לעשות‬ ‫בה תיקון‪ ,‬ענה רבנו‪" :‬אם רבי זונדל עשה את הסוכה אין צריך‬ ‫תלמודו ימים ולילות וממעט באכילה שתיה ושינה‪.‬‬ ‫בשנת תקפ"א עת נסתלק רבו הגר"ח‪ ,‬הלך לדרוש את אלוקים בה שום תיקון"‪.‬‬ ‫בבית מדרשו של מאור הגולה הגרע"א‪ .‬את עול הרבנות לא חפץ ואמר רבי שמואל סלנט שעניו כמו רבנו לא היה כמו דורות וגם‬ ‫לקבל אף שהציעו לו משרות רבות ונכבדות‪ ,‬העדיף להיות נהנה מסתמא לא יהיה‪ .‬ובמידת הענוה והבטחון היה רבנו מיוחד‪,‬‬ ‫מיגיע כפיו‪ ,‬והיה עוסק שעה עד שעתיים במסחר‪ ,‬ושאר היום והפליאו את שגב מידת בטחונו‪ ,‬אפילו בשידוכי ילדיו‪ ,‬שבת‬ ‫אחת שלא נמצא לה שידוך בירושלים‪ ,‬אמר רבנו שהראשון‬ ‫היה מוקדש לתורה ועבודת ה'‪.‬‬ ‫בספר "אור ישראל" כתב רבי נפתלי אמסטרדם וז"ל‪" :‬הנה שיבוא לירושלים יקח אותו חתן‪ ,‬והיה נראה בחור אכר ועובד‬ ‫מש"כ אדמו"ר [רבי ישראל מסלנט] "ויצקתי מים על ידי מורי פשוט בתוך השיירה‪ ,‬ורבי זונדל שואל אותו מהיכן באת?‬ ‫הרב מ' יוסף זונדיל היושב בירושלים תוב"ב‪ ,‬ועד כה לא הגעתי ענה לו הבחור אין זה מעניינך‪ ,‬מאיזה משפחה אתה? ענה לו‬ ‫החתן למאי נפקא מינה‪ ,‬באיזה ישיבה למדת? ענה לו הבחור‬ ‫לקרסוליו וכו' למען ישמעו וילכו באורחותיו"‪.‬‬ ‫והיה רגיל על לשון תלמידיו רבי ישראל מסלנט וחתנו רבי שוב בהתחמקות‪ .‬האם תסכים להתחתן עם בתי? שאלו רבנו‪.‬‬ ‫שמואל סלנט זיע"א בכל עת מצוא לספר בשבחו של האדם כן‪ ,‬ענה הבחור ובזה נגמר השידוך‪ .‬כתבן תנאים ונקבע זמן‬ ‫הגדול בענקים‪ ,‬על גודל קדושתו פרישותו וגדלותו בכל מידה החתונה‪ ,‬ולב רבי זונדל נוקפו אולי נפלתי בפח‪ .‬עד כי קרבו ימי‬ ‫נכונה‪ ,‬שהיה מכונה פה שלישי להגר"א כגדול תלמידי הגר"ח החתונה‪ ,‬וגיסו רבי שמואל סלנט למד בבית המדרש‪ ,‬ונשאלה‬ ‫תלמיד הגר"א‪ .‬ושכל מעשה דיבור ומחשבה של רבנו היה שאלה בבית המדרש‪ ,‬והתפלפלו הלומדים‪ ,‬פתאום פתח החתן‬ ‫מדוקדק עד להפליא בדקדוק עצום בהלכה‪ ,‬וכמו שסיפר רבי ‪ -‬הלא הוא רבי נטע נטקין ‪ -‬פיו‪ ,‬וענה בחכמה "זקני השאגת‬ ‫ישראל שכאשר רבנו הסיח בחנוכה עם תלמידיו‪ ,‬ובתוך הדברים אריה תירץ באופן אחר"‪ ,‬וחזר על מערכה מהשאגת אריה בעל‬ ‫הזכירו איזה דבר צער‪ ,‬אמר להם רבנו הס! כי אין להזכיר בחנוכה פה‪ ,‬מיד רץ רבי שמואל סלנט לחותנו‪ ,‬והודיע לו על ההתגלות‬ ‫דבר אחד של צער כיון שחז"ל אסרו ימים אילו בהספד‪ .‬וכמו הגדולה‪ ,‬ואחר כמה ימים נחגגה בשמחה שמחת הנישואין‪.‬‬ ‫שכתוב במסילת ישרים שזהו עיקר החסידות שתארוהו חז"ל‪ ,‬רבנו נסתלק ממגפת החולי רע‪ .‬בבוקר אמר לסובביו ביאור‬ ‫שעושה נחת רוח ליוצרו להבין דבר מתוך דבר מהו רצון השי"ת‪ .‬מרבו הגר"ח על הפסוק "ויהיו המתים במגפה"‪ ,‬ובאותו יום‬ ‫כששאל רבנו את רבו הגר"ח איזה ספר מוסר טוב ללמוד‪ ,‬השיב תקפתו המחלה ועלה בסערה השמיימה‪ .‬וכאשר שכב על ערש‬ ‫לו בזה"ל‪" :‬כל ספרי מוסר טוב ללמוד‪ ,‬אך ספר "מסילת ישרים" דוי לחש באזנו ידידו רבי נחום משאדיק זצ"ל "זאג דארטן סאיז‬ ‫שוין גינוג" [תגיד שם שזה כבר מספיק] וכוונתו למגפת החולי‬ ‫יהיה מנהלך"‪.‬‬ ‫עוד ידוע שרבנו מסר בשם רבו הגר"ח‪ ,‬שכל החומרות אינן שוות רע שגבתה קרבנות רבים‪.‬‬ ‫כנגד מילה אחת של תורה‪ ,‬דהיינו אם זה גורם ביטול תורה זה הלויתו עברה כמעט בלי הספד בהוראתו‪ ,‬וכך ציוה שיעשו לו‬ ‫לא שווה‪ .‬כמו כן אמר משמו‪ ,‬שאת כל תפילותיו היה נותן עבור ארבע מיתות בי"ד‪ ,‬שלא ישאוהו במיטה אלא יקשרו חבלים‬ ‫לרגליו ויסחבוהו על הארץ‪ .‬כשנודע ימים מועטים קודם פטירתו‬ ‫חידוש אחד לאמיתה של תורה‪.‬‬ ‫בירושלים כפו עליו להיות מורה הוראה‪ ,‬והיו באים גם הספרדים לנכדו הג"ר ביינוש בן רבינו שמואל סלנט מההצוואה‪ ,‬בכה נכדו‬ ‫לשאול את רבנו‪ ,‬אף שהיה מורה של עדת האשכנזים‪ ,‬ומאד חס לפניו לשנות את הצוואה‪ ,‬ולא שמע לו‪ ,‬ואז סיפר לאביו רבי‬ ‫שמואל סלנט על הצוואה‪ ,‬ועלו לרבנו לשכנעו‪ ,‬ולבסוף ניאות‬ ‫על ממון ישראל ונזהר מלהחמיר לאחרים‪.‬‬ ‫בשנת תר"ז ייסד את חברת "אור תורה" ללמוד תורה במשמרות שעד שער האשפות ישאוהו במיטה‪ ,‬אבל לא בידיים אלא על‬ ‫כל העת‪ ,‬בבית המדרש הישן "מנחם ציון" שם קבע רבנו את הכתפיים‪ ,‬ובשער האשפות יקשרו את רגליו ויסחבוהו להר‬ ‫הזיתים‪ ,‬וכשהגיעו לשער האשפות אף אחד לא העז להניח את‬ ‫מקומו‪.‬‬ ‫משנות לימודו של הגריז"ס בואלוז'ין שמור הסיפור הבא‪ ,‬מיטת רבנו‪ ,‬עד שכולם גזרו פה אחד על הזקן שבחבורה‪ ,‬שעליו‬ ‫תלמידי הישיבה ראו אותו הולך בכל בוקר וערב ברחוב הגויים לקיים את דברי המת‪ ,‬ובדמעות ובבכיות שהרטיבו את תכריכי‬ ‫ומקטרתו בפיו‪ ,‬מידה שאינה יאה כלל לאיש הישיבה‪ .‬ספרו רבנו‪ ,‬עשו לו כאשר ציוה אחרי בקשת סליחה ומחילה‪.‬‬ ‫זאת להגר"ח מולאז'ין‪ .‬הזמינו רבי חיים לביתו ואמר לו‪" :‬זונדל ה"אמרי בינה" הספידו במילים קצרות על יד בית הכנסת הגדול‬ ‫שלי‪ ,‬מרננים אחריך כי מטייל אתה ברחוב הנכרים ומקטרתך "החורבה"‪ ,‬ויפן בדבריו לייסר את העם ולעוררם לתשובה‪,‬‬ ‫בפיך‪ ,‬היש בזה משהו של אמת? השיב רבי יוסף זונדל‪" :‬הכל ובקול מר צרח בקולו קול האריה "הוי אחי! גשו נא אל ראש‬ ‫אמת ויציב‪ ,‬וטעמי ונימוקי עימי‪ ,‬הלא ידוע לרבנו שרעב שורר הקודש‪ ,‬סמכו ידיכם על ראש יוסף העולה התמימה‪ ,‬יחד נתוודה‬ ‫בולאז'ין‪ ,‬ובלית ברירה נאלצים רבים מיהודי העיר לאכול פת על עונותינו‪ ,‬הוי אחי‪ ,‬מי יודע ישוב וניחם אלוקים ולא נאבד"‪.‬‬ ‫נכרי‪ ,‬החלטתי איפוא לטייל שחרית וערבית ברחוב הגויים‪ ,‬על מצבתו כתוב כפי רצונו רק‪" :‬פ"נ ר' יוסף זונדל ב"ר בנימין‬ ‫ובדרך טיולי אני נכנס לביתו של האופה הלא‪-‬יהודי‪ ,‬נוטל ממנו בייניש מסלאנט‪ .‬נלב"ע יום ב' ג' מרחשון ש' תרכ"ו‪ .‬תנצב"ה‪.‬‬ ‫(מתוך כתבה ב‪)jdn-‬‬ ‫רשות לקחת גחלת מתנורו כדי להדליק בה את מקטרתי‪ ,‬ואגב ‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬תישארב "הרות ירבד"בד"" [‪]12‬‬