gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משנת אברהם · Mishnas Avraham — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: משנת אברהם · Mishnas Avraham

שבוע: בראשית (2026-10-05)

משנת אברהם · Mishnas Avraham — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫משנת אברהם‬ ‫פרשת‬ ‫בראשית‬ ‫שנת תשפ"ז‬ ‫שנה גליון‬ ‫ג ד‬ ‫מתורתו של הגה"צ רבי אברהם יעקב הכהן פאם זצ"ל‬ ‫הקשר בין שמחת תורה לפרשת בראשית‬ ‫בזמנו של רבי יונתן פראגר (אייבשיץ)‪ ,‬הוא דיבר על כך שאפשר להיות למעלה‬ ‫להתחיל מחדש עם ספר בראשית‬ ‫מכח המשיכה‪ ,‬אלא שהחשבון שם לא היה מדויק‪ .‬וקראתי אז על ניוטון שבמשך‬ ‫אחרי שכבר עברנו את סדר העבודה של חודש תשרי‪ ,‬שכולל עבודה מיראה‬ ‫שלשה ימים הוא לא אכל בכלל‪ .‬המשרתת היתה מביאה לו ארוחת ערב‪ ,‬ובבוקר‬ ‫בימים הנוראים ועבודה מאהבה בחג הסוכות‪ ,‬ואחרי העבודה הגדולה הזו‪ ,‬אנו‬ ‫האוכל נשאר בדיוק כפי שהביאה אותו בלילה קודם‪ .‬הוא היה שקוע כולו בעובי‬ ‫חוזרים ומתחילים עבודה חדשה עם ספר בראשית‪ ,‬עם "פרישקייט" [רעננּות]‬ ‫הקורה‪ ,‬במחשבה על הנוסחה (‪ ,)formula‬ולא היה מסוגל לאכול או לישון‪ .‬וזהו‬ ‫והתחלה חדשה‪ .‬זהו כח שקיים בכלל ישראל‪ .‬אף שכבר סיימנו את התורה ועלינו‬ ‫כח החכמה באומות העולם‪ ,‬שכאשר אדם שקוע בה הוא מתנתק מכל העולם‪.‬‬ ‫כמה מדרגות‪ ,‬אנו מתחילים ללמוד את חומש בראשית כמו תינוק שלומד בפעם‬ ‫והחידוש הזה של כח המשיכה‪ ,‬אפשר למדוד‪ ,‬לשקול ולספור אותו‪ .‬לא סתם שיש‬ ‫הראשונה‪ .‬אלא שאנו צריכים לחשוב על בריאת העולם‪ ,‬וממילא כשחושבים על‬ ‫כח‪ ,‬אלא שיש לזה נוסחה מדויקת‪ ,‬וזהו "א מוראדיגע זאך!" [דבר נפלא!]‪ .‬מסופר‬ ‫בריאת העולם‪ ,‬כל בעל שכל חושב גם על בריאת עצמו‪ .‬הוא שואל את עצמו מהי‬ ‫על אחד מחכמי יון המפורסמים ביותר [שמו ארכימדס (‪ ,])Archimedes‬שפעם‬ ‫תכליתו‪ ,‬מדוע ירד מאוצר הנשמות לעולם הזה‪ ,‬ומדוע חזרה הנשמה שלו לעולם‬ ‫אחת הגיע גדוד צבא לעיר והרג את התושבים‪ .‬אותו חכם ישב שם ברחוב וחשב‬ ‫התחתון‪ .‬וכשמתחיל להתבונן עוד הפעם בתחילת הבריאה‪ ,‬האדם צריך על פי‬ ‫על מתמטיקה וחשבונות ["בלי מחשב כמובן"]‪ .‬אחד החיילים בא ורצה לדקור‬ ‫הטבע להתבונן מהי חובתו ותכליתו של האדם הנברא בעולמו‪.‬‬ ‫אותו בחרב ולהרוג אותו‪ ,‬ואמר לו אותו חכם‪ :‬תן לי עוד מעט זמן עד שאסיים‬ ‫את החשבונות שלי! זהו הכח של חכמה אצל אומות העולם‪ ,‬שאדם יכול להיות‬ ‫הסגולה הגדולה של ההתחדשות‬ ‫מנותק מכל סביבתו‪ ,‬מפני שהראש עסוק כולו בחכמה שלו‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬ההתחדשות היא סגולה גדולה לעלייה‪" .‬נאכאמאל אנהייבן" [להתחיל שוב פעם‬ ‫מחדש]‪ .‬פעם קראתי שהגאון רבי שמואל רוזובסקי זצוק"ל‪ ,‬ראש ישיבת פוניבז'‪ ,‬נכנס‬ ‫השקיעות המוחלטת של גדולי ישראל בתורה‬ ‫אל הגאון רבי שמעון שקופ אחרי חצות הלילה‪ .‬רבי שמעון היה כל כך שקוע בלימודו‪,‬‬ ‫להבדיל‪ ,‬אצל חכמי ישראל החכמה היא התורה‪ .‬ויש כמה מעשיות על הגדולים‪,‬‬ ‫שכלל לא הכיר בכך שרבי שמואל נכנס לחדרו‪ ,‬ולכן רבי שמואל עמד שם והמתין‪.‬‬ ‫כגון רבי עקיבא איגר‪ ,‬הגר"א‪ ,‬ועוד גדולים שהיו מנותקים לגמרי מהעולם הזה‬ ‫כעבור זמן קצר‪ ,‬כשרבי שמעון הגביה את ראשו וראה שרבי שמואל עדיין שם‪ ,‬הוא‬ ‫ולא ידעו מאומה ממה שקורה סביבם‪ ,‬מפני שהיו עסוקים כולם במערכות‬ ‫עמד‪ ,‬החזיק בדש חליפתו (‪ )lapel‬ואמר לו‪" :‬זאגט מיר קלאר‪ ,‬וואס איז זיקה?" [אמור‬ ‫התורה‪ .‬אצלם פשוט לא דיברו על אכילה ושתיה‪ .‬ופעם אחת הגר"א לא אכל‬ ‫לי בבירור‪ ,‬מהו גדר זיקה?]‪ .‬רבי שמעון כיהן כבר חמישים שנה כראש ישיבה‪ ,‬ומסר‬ ‫יומיים שלמים מפני שלא הצליח לרדת לעומק הביאור בכוונת דברי הירושלמי‪.‬‬ ‫כמה וכמה שיעורים על סוגיית זיקה‪ ,‬אך עכשיו הוא חזר עוד הפעם מהתחלה לחשוב‬ ‫אלא שאצל אומות העולם‪ ,‬בזמן שהם היו עסוקים הם היו מנותקים מהעולם‪ ,‬אך‬ ‫על כך ואמר‪" :‬זאקט מיר קלאר וואס איז זיקה!"‪ .‬זהו הכח של "ליגן אין לערנען"‬ ‫זה לא היה כל הזמן‪ ,‬להבדיל מחכמי ישראל שהיו כל ימיהם עסוקים בתורה‪ ,‬והיו‬ ‫[להיות שקוע בלימוד]‪ ,‬כאילו זו הפעם הראשונה שהוא לומד‪ .‬פלאי פלאים!‬ ‫מנותקים מהעולם הזה ושקועים בתורה תמיד‪.‬‬ ‫הקשר המיוחד של עם ישראל לתורה‬ ‫שמחת תורה – הכנה ללימוד‬ ‫אבי זצ"ל היה רב בקהילות באירופה‪ ,‬ופה באמריקה בבית המדרש דבראונזוויל‪ ,‬והיה‬ ‫חג שמחת תורה הוא למעשה ההכנה לקראת לימוד התורה מחדש‪ ,‬שמתחיל‬ ‫גם מגיד שיעור בישיבת רבינו חיים ברלין בכיתה ח'‪ .‬באותו זמן הוא לימד בערך שני‬ ‫בפרשת בראשית‪ .‬זה מה שצריך להיות הפועל היוצא מכל הריקודים והשמחה‬ ‫דפי גמרא עם רש"י ותוס' בכל שבוע‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬בין מנחה למעריב‪ ,‬הוא לימד משניות‬ ‫הנפשית הגדולה‪ :‬הכנה ללימוד התורה‪ .‬וכמובא בגמרא (שבת ל‪ ,‬ב)‪" :‬כי הא דרבה‬ ‫לבעלי בתים‪ ,‬ואחרי תפילת מעריב למד גמרא בעיון עם בני תורה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא היה‬ ‫מקמי דפתח להו לרבנן‪ ,‬אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן‪ ,‬לסוף יתיב באימתא‬ ‫עסוק בעניני רבנות‪ ,‬גיטין וקידושין‪ .‬כשהגיע לגיל שבעים‪ ,‬הוא ָּּפ ַַרׁש מתפקידו כמגיד‬ ‫ופתח בשמעתא"‪ .‬מכאן אנו למדים‪ ,‬שקודם שנכנסים לסוגיות חמורות‪ ,‬עם קושיות‬ ‫שיעור בישיבה‪ ,‬ואז חזר ללימודו בתענוג‪ ,‬בהתמדה‪ ,‬בשמחה ובהתחדשות‪ ,‬כאילו‬ ‫ותשובות‪ ,‬צריך תחילה לפתוח את חדרי הלב בשמחה‪ ,‬שכן התורה נקלטת רק מתוך‬ ‫לא טעם לימוד מימיו‪ .‬הוא למד את מה שלבו חפץ‪ ,‬שכן עד אז היה משועבד לצורכי‬ ‫שמחה‪ .‬שמחת תורה היא כמו אותו "מילתא דבדיחותא" שנועד לשמח את הלב‬ ‫התלמידים‪ .‬וזהו כח מיוחד בכלל ישראל‪ ,‬להיות קשור ומחובר לתורה‪.‬‬ ‫ולפתוח אותו‪ ,‬כדי שלאחר החג נוכל לקלוט את התורה‪ ,‬שהרי היא נקנית רק מתוך‬ ‫שמחה‪ .‬ואם חלילה אין התחדשות על ידי השמחה‪ ,‬הלא כתוב על כך בנביא (ישעיהו‬ ‫כח החכמה והשקיעות של חכמי אומות העולם‬ ‫באמת‪ ,‬המצב שבו אדם עסוק ומנותק לגמרי מעניני העולם הזה‪ ,‬קיים גם בחכמות‬ ‫כח‪ ,‬יג) "ויאמר אדני יען כי ניגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני"‪.‬‬ ‫של אומות העולם‪ .‬בצעירותי קראתי את הביוגרפיה של אייזיק ניוטון (‪Isaac‬‬ ‫ההתבוננות בבריאה בפרשת בראשית‬ ‫‪ – )Newton‬ואיני יודע אם הציבור בכלל יודע מי זה‪ ,‬וברוך ה' שאינכם יודעים‪ ,‬כי‬ ‫כאשר אנו מתבוננים בקשר שבין שמחת תורה לפרשת בראשית‪ ,‬אנו מבינים את‬ ‫אתם עסוקים בתורה‪ .‬הוא היה זה שגילה את ענין כח המשיכה‪ .‬הוא שאל "קלוצ‪-‬‬ ‫עומק הענין‪ .‬השמחה פותחת את הלב‪ ,‬ובפרשת בראשית אנו לומדים מיד על‬ ‫קשיא" [שאלה טיפשית]‪ :‬למה התפוח נופל מהעץ אל הארץ‪ ,‬ולא עולה למעלה‬ ‫בריאת העולם ובריאת האדם‪ .‬מתוך כך‪ ,‬כל לומד מתבונן מחדש בתכליתו ובתפקידו‬ ‫באוויר? "אזא 'גאונישע' קשיא!" [איזו 'שאלה גאונית'!]‪ .‬ומתוך שאלה זו הוא‬ ‫בעולם‪ .‬וזה יביא אותנו בהכרח להצלחה גדולה בלימוד‪ ,‬ולזמן של עלייה ושטייגען‪,‬‬ ‫פיתח כמה תאוריות (‪ )theories‬עם חשבונות רבים‪ ,‬וזה מה שהביא בסופו של‬ ‫כל אחד לפי מדרגתו‪ .‬שנזכה שתהיה שנה זו ברוכה בלימוד התורה‪.‬‬ ‫דבר לכל עידן החלל (‪ ,)Space Age‬ההבנה שיש כח משיכה‪ .‬ומעניין לדעת‪ ,‬שכבר‬ ‫עיקרי דינים בחיוב הזכרת משיב הרוח ומוריד הגשם‬ ‫מי ששכח להזכיר גשם‬ ‫בשורות הבאות נעסוק בדיני הזכרת "משיב הרוח ומוריד הגשם" שהתחלנו לומר‬ ‫א‪ .‬מי ששכח לומר "מוריד הגשם" לפי נוסח אשכנז‪ ,‬לא יצא ידי חובת תפילת שמונה‬ ‫בחג שמיני עצרת‪ ,‬כיון שעדיין עלולות לעלות שאלות בענין זה‪ ,‬ולכן כדאי לחזור‬ ‫עשרה‪ ,‬כיון שלא הזכיר כלל את גבורות השם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בני ספרד הנוהגים לומר‬ ‫על עיקרי הדינים המבוארים בשולחן ערוך (או"ח סימן קיד)‪.‬‬ ‫בדברים שמחזירים אותו‪ ,‬מיד כשסיים את הברכה הרי זה נחשב כאילו כבר‬ ‫בימות החמה "מוריד הטל"‪ ,‬אם טעו בחורף ואמרו "מוריד הטל" כהרגלם‪ ,‬יצאו ידי‬ ‫התחיל את הברכה הבאה‪ .‬לכן כתב המשנה ברורה שאם נזכר לאחר שאמר את‬ ‫חובה בדיעבד ואינם צריכים לחזור על התפילה‪ ,‬ורק אם לא הזכירו לא טל ולא גשם‬ ‫שם השם‪ ,‬עדיף שלא יסיים את חתימת "מחיה המתים" אלא יאמר "למדני חוקיך"‬ ‫צריכים לחזור‪ .‬וזו מעלה גדולה שיש בנוסח ספרד לעומת נוסח אשכנז‪.‬‬ ‫וכנ"ל‪ .‬ורק אם כבר אמר ממש את המילים "מחיה המתים"‪ ,‬שאז אינו יכול לומר‬ ‫תיקון הטעות באמצע הברכה‬ ‫"למדני חוקיך"‪ ,‬יאמר "מוריד הגשם" בין הברכות כדעת השו"ע‪ .‬וכל הדין הזה‬ ‫ב‪ .‬מי ששכח להזכיר "מוריד הגשם" ונזכר בכך קודם שהספיק לומר את שם השם‬ ‫נאמר דוקא לבני אשכנז שאינם אומרים "מוריד הטל" בימות החמה‪ ,‬אבל בן‬ ‫שבסוף ברכת מחיה המתים‪ ,‬יאמר "מוריד הגשם" במקום שנזכר‪ ,‬ורק יחזור ויאמר‬ ‫ספרד האומר "מוריד הטל" אינו צריך לחזור בדיעבד אפילו אם אמר את שם‬ ‫את התיבות "ונאמן אתה להחיות מתים" וכו'‪ ,‬כדי שהאמירה הסמוכה לחתימת‬ ‫השם‪ ,‬אלא יסיים את הברכה כרגיל‪ .‬ואם כבר התחיל את ברכת "אתה קדוש"‪ ,‬או‬ ‫הברכה תהיה מעין החתימה‪ .‬אם האדם כבר אמר את שם השם אך עדיין לא‬ ‫שהציבור התחיל קדושה במילים "נקדש"‪ ,‬עליו לחזור לראש התפילה‪.‬‬ ‫סיים את המילים "מחיה המתים"‪ ,‬פסק המשנה ברורה (ס"ק לב) שיסיים במילים‬ ‫שכח להזכיר גשם בתפילת ליל שבת‬ ‫"למדני חוקיך" [כמו בפסוק (תהלים קיט‪ ,‬יב) "ברוך אתה ה' למדני חוקיך"]‪,‬‬ ‫ד‪ .‬שכח להזכיר "מוריד הגשם" בתפילת ליל שבת‪ ,‬הסתפק בזה רבי עקיבא איגר‬ ‫שבזה נחשבת אמירתו כקריאת פסוק בלבד‪ ,‬ודינו הוא כעומד עדיין באמצע‬ ‫(בגליון השו"ע שם) ונטה לומר שאינו צריך לחזור‪ ,‬שהרי אם היה מתפלל בליל שבת‬ ‫הברכה‪ ,‬ולכן יכול לחזור ולומר "משיב הרוח ומוריד הגשם"‪.‬‬ ‫רק ברכת מעין שבע הוא היה יוצא ידי חובה‪ ,‬כמבואר במגן אברהם (סימן רסח ס"ק‬ ‫ג‪ .‬אם האדם כבר סיים לגמרי את הברכה ואמר "מחיה המתים"‪ ,‬אך עדיין לא‬ ‫טו)‪ ,‬אף שבברכת מעין שבע אין מזכירים גשם כלל‪ ,‬אם כן במה שהתפלל שמונה‬ ‫התחיל ברכת "אתה קדוש"‪ ,‬דעת הראבי"ה (הובא ברא"ש בתחילת מסכת תענית‬ ‫עשרה כראוי רק שלא הזכיר גשם לא גרע‪ ,‬וסיים בצ"ע‪ .‬אמנם‪ ,‬גם אם ננקוט שלא‬ ‫סימן א) היא שיאמר "מוריד הגשם" מיד במקום שנזכר‪ ,‬וכן פסק השו"ע (סעיף ו)‪.‬‬ ‫כדעת רעק"א ונחייב לחזור ולהתפלל בשכח להזכיר "מוריד הגשם" בליל שבת‪,‬‬ ‫וטעמו הוא‪ ,‬משום שכל שלא התחיל את הברכה הבאה‪ ,‬אין הדבר נחשב לסיום‬ ‫אם שמע לאחר מכן ברכת מעין שבע מפי הש"ץ ונתכוין לצאת ידי חובה‪ ,‬אינו צריך‬ ‫גמור של הברכה הקודמת בנוגע לענינים שמחזירים בגללם את התפילה‪ .‬אולם‬ ‫לחזור‪ .‬ואם הוא יכול לשמש כש"ץ ולומר ברכת מעין שבע בעצמו‪ ,‬זה עדיף יותר‪.‬‬ ‫המשנה ברורה (שם) מפקפק בדין זה‪ ,‬כיון שיש פוסקים החולקים וסוברים שאף‬ ‫עיונים וביאורים בהלכות ברכת התורה ומקור תקנתה‬ ‫בפסוקי דזמרה‪ ,‬שברכת "ישתבח" היא ברכה שלאחריה‪ ,‬והברכה שלפניה היא "ברוך‬ ‫כאשר אנו מתחילים שוב את קריאת התורה בפרשת בראשית‪ ,‬יש לשוב ולעיין‬ ‫שאמר"‪ ,‬ומה שאומרים באמצע מזמורים ושירת הים אינו נחשב הפסק‪ .‬וכן בברכות‬ ‫בדיני שתי הברכות שמברכים בכל פעם שעולים לתורה‪.‬‬ ‫קריאת שמע‪ ,‬ברכת "אמת ויציב" או "אמת ואמונה" אינה פותחת בברוך‪ ,‬מפני שהיא‬ ‫סמוכה לברכת "אהבה רבה" או "אהבת עולם" שלפניה‪ ,‬וקריאת שמע שבאמצע אינה‬ ‫ביאור שתי הברכות שמברכים על התורה‬ ‫כידוע‪ ,‬בעליה לתורה מברכים שתי ברכות‪ :‬ברכה לפניה – "אשר בחר בנו"‪,‬‬ ‫נחשבת הפסק‪ .‬אם כן‪ ,‬אף בקריאת התורה היה ראוי שהברכה שלאחריה תתחיל מיד‬ ‫וברכה לאחריה – "אשר נתן לנו"‪ .‬בימי התנאים היה המנהג שרק הפותח [העולה‬ ‫במילים "אשר נתן לנו" בלי "ברוך אתה" בתחילה? כך הקשו התוס'‪ .‬ותירצו התוס'‪,‬‬ ‫הראשון] מברך לפניה‪ ,‬והחותם [העולה האחרון] מברך לאחריה‪ ,‬ואילו כל‬ ‫שכיון שבימי התנאים היה המנהג כמו שכתבנו למעלה ‪ -‬שרק העולה הראשון היה‬ ‫מברך קודם קריאת התורה‪ ,‬והעולה האחרון היה מברך רק בסוף כל הקריאות – הרי‬ ‫העולים שביניהם לא היו מברכים כלל‪ .‬ואחר כך תיקנו חכמים שכל אחד ואחד‬ ‫שהיה הפסק גדול מאוד בין הברכה הראשונה לברכה האחרונה‪ ,‬ולכן קבעו חכמים‬ ‫מן העולים מברך לפניה ולאחריה‪ ,‬כמבואר בגמרא שתיקנו כן מפני הנכנסים‬ ‫שברכה שלאחריה תפתח ב"ברוך אתה ה'"‪ .‬ואף שנשתנה המנהג מאוחר יותר‪,‬‬ ‫והיוצאים‪ .‬ומתי התחיל שינוי זה? הרא"ש (מגילה פרק ג סימן ג) מביא שכבר מימי‬ ‫ותיקנו שכל אחד שעולה מברך בעצמו לפניה ולאחריה‪ ,‬ומצד הדין החדש כבר לא‬ ‫רבי יוחנן‪ ,‬בתחילת תקופת האמוראים‪ ,‬התקינו שכל אחד מברך‪.‬‬ ‫היה צריך לפתוח ב"ברוך אתה" בברכה האחרונה כי ההפסק קטן – מכל מקום לא זז‬ ‫תורה שבכתב ותורה שבעל פה‬ ‫מטבע ברכות ממקומו‪ ,‬והיא ממשיכה לפתוח ב"ברוך אתה ה'"‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬בברכה השניה אנו אומרים‪" :‬אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו"‪,‬‬ ‫מדוע הברכה שלאחר ההפטרה פותחת בברוך‬ ‫וביאר הטור (סימן קלט) שהמילים "אשר נתן לנו" קאי על תורה שבכתב‪ ,‬והמילים‬ ‫אולם יש להקשות על תירוץ התוס' מברכת ההפטרה‪ ,‬הרי הברכה שלאחריה‬ ‫"וחיי עולם נטע בתוכנו" קאי על תורה שבעל פה‪ .‬ולמה לא מזכירים בברכה ראשונה‬ ‫פותחת בברוך‪ ,‬אף על פי שהיא סמוכה לחברתה – כלומר לברכה שמברכים קודם‬ ‫את התורה שבעל פה‪ ,‬אלא רק את התורה שבכתב כשאנו אומרים "אשר נתן לנו‬ ‫ההפטרה – וקריאת ההפטרה אינה אמורה להיחשב הפסק‪ .‬והרי כאן לא שייך‬ ‫תורת אמת"? הרבה טעמים נאמרו בדבר‪ .‬בכף החיים (סימן קלט) מבאר‪ ,‬שכאשר‬ ‫לתרץ כמו שתירצנו על קריאת התורה‪ ,‬שהרי בהפטרה מעולם לא היה מנהג‬ ‫אדם עולה לתורה הוא רואה ובא לידי הכרה שבלי התורה שבעל פה אין אנו יודעים‬ ‫קדמון שאדם אחד מברך בתחילה ואדם אחר בסוף‪ ,‬אלא תמיד אותו אדם קרא‬ ‫ומבינים כלום‪ .‬למשל‪ ,‬לגבי מצות ציצית‪ ,‬לא נתפרש בתורה שבכתב כיצד לעשותה‪,‬‬ ‫והוא זה שבירך לפניה ולאחריה‪.‬‬ ‫ורק כתוב (במדבר טו‪ ,‬לט) "וראיתם אותו"‪ .‬הקראים‪ ,‬שלא האמינו בתורה שבעל פה‪,‬‬ ‫היו תולים את הבגד על הכותל ומסתכלים עליו בגלל הפסוק הזה‪ .‬וכן לגבי תפילין‬ ‫וכבר הקשה קושיא זו הדרישה (סימן קלט אות ב)‪ ,‬ותירץ שתיקון ברכות ההפטרה‬ ‫וארבעת המינים – אין אנו יודעים מה הם ואיך צורתם מתוך הפסוקים לבדם‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫נעשה כמו תיקון ברכת התורה ממש‪ .‬כמו שבקריאת התורה יש שבעה קרואים‬ ‫דוקא לאחר קריאת התורה‪ ,‬אנו נותנים שבח והודאה לקב"ה על שיש לנו תורה‬ ‫ולכל הפחות עשרים ואחד פסוקים [ג' פסוקים לכל עולה]‪ ,‬כך גם בהפטרה‬ ‫שבכתב יחד עם פירוש התורה שבעל פה‪ ,‬שרק על ידה אנו יודעים מה ואיך לעשות‪.‬‬ ‫התקנה המקורית היתה לקרוא לכל הפחות עשרים ואחד פסוקים [אמנם יש‬ ‫הפטרות קצרות יותר‪ ,‬אך זהו רק משום שהענין מסתיים קודם לכן‪ ,‬א‪ ,‬בדרך כלל‬ ‫מדוע מברכים לאחריה ברוך אתה כו'‪ ,‬הלא היא ברכה הסמוכה לחברתה‬ ‫הוא כ"א פסוקים]‪ .‬לכן‪ ,‬כיון שמשך הקריאה ארוך כמו קריאת התורה‪ ,‬קבעו שגם‬ ‫והנה התוספות (ברכות מו‪ ,‬א ד"ה כל) הקשו‪ ,‬דהנה יש כלל בהלכות ברכות‪ ,‬שברכה‬ ‫סיום ההפטרה יפתח ב"ברוך אתה ה'"‪ .‬אלא שהדרישה עצמו כתב שתירוץ זה‬ ‫הסמוכה לחברתה אינה פותחת ב"ברוך אתה ה'"‪ ,‬וזהו למשל הטעם בתפילת שמונה‬ ‫הוא דוחק‪ .‬עוד תירץ הדרישה‪ ,‬שהברכות שלאחר ההפטרה אינן מתוקנות דוקא‬ ‫עשרה שכל הברכות [חוץ מהברכה הראשונה] אינן פותחות ב"ברוך אתה" אלא רק‬ ‫על קריאת ההפטרה עצמה‪ ,‬אלא ברכות אלו הן שבח כללי להקב"ה על שהוא‬ ‫חותמות בו‪ ,‬מפני שכולן סמוכות לברכה הראשונה‪ .‬אם כן‪ ,‬למה הברכה שלאחר‬ ‫נאמן בכל דבריו‪ ,‬וכן תפילה שישמח את ציון בבניה‪ .‬וכיון שהברכה אינה שייכת‬ ‫קריאת התורה‪" ,‬אשר נתן לנו"‪ ,‬פותחת ב"ברוך אתה ה'"‪ ,‬הרי היא סמוכה לברכה‬ ‫ממש לעצם ההתחלה של ההפטרה‪ ,‬אין לה דין של ברכה הסמוכה לחברתה‪ ,‬ולכן‬ ‫הראשונה "אשר בחר בנו" שבירך העולה לפני הקריאה‪ .‬ואין לומר שקריאת התורה‬ ‫היא פותחת ב"ברוך אתה ה'"‪.‬‬ ‫עצמה נחשבת הפסק בין הברכות ולכן צריך לפתוח שוב ב"ברוך אתה"‪ .‬שהרי מצינו‬ ‫נערך משיעורים שנמסרו‬ ‫הדפסת הגליון מוקדשת על ידי משפחת קאהן‬ ‫בשנים‪ :‬תשמ"ו (בראשית‪,‬‬ ‫מכון עלה זית‬ ‫במדבר)‪ ,‬תשנ"א (נשא)‪,‬‬ ‫לעילוי נשמת הר"ר יונה צבי ז"ל בן יבלח"ט הר"ר אלעזר חיים הכהן קאהן שיחי' משיקאגו (נפטר כד תשרי)‬ ‫עריכת ספרים מרישא עד גמירא‬ ‫‪publish@alehzayis.com 732.513.3466‬‬ ‫תשנ"ב (בראשית)‬ ‫להקדשות‪ ,‬הערות‪ ,‬ולקבלת הגליון‪For dedications, comments and to receive the gilyon: ravpam1229@gmail.com 908.956.1540 :‬‬ ‫‪FAX: 732.865.7002‬‬ ‫‪732.387.7841‬‬ ‫נא לא לקרוא בשעת חזרת הש"ץ וקריאת התורה‬