gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורה שבכתב · Torha Shebechtav — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: תורה שבכתב · Torha Shebechtav

שבוע: בראשית (2026-10-05)

תורה שבכתב · Torha Shebechtav — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסייעתא דשמיא‬ ‫יו"ל ע"י קרן תרי"ג לזיכוי הרבים‬ ‫לטובת נשמת הרבני הנגיד הנכבד‬ ‫הפצת ועידוד לימוד התורה הקדושה עם פירוש רש"י‬ ‫הרה"ח ר' אריה (לייבל)‬ ‫בהרה"ח ר' יונה רובין ז"ל‬ ‫גיליון קל"ט (שנה ד') | תשרי תשפ"ז‬ ‫פרשת בראשית‬ ‫פרשת בראשית‬ ‫עונג שבת בעומק‬ ‫פירוש רש"י‬ ‫לְ ִה ְת ֲע ֵמק ְ ּב ַת ֲענוּגִ ים‬ ‫ּבְ ִר ַיאת ָהעֹולָ ם ַוְהּדֹורֹות ָה ִראׁשֹונִים‬ ‫סימן ולא סיבה‬ ‫ֹלקים לַ ּיַּבָ ָׁשה ֶא ֶרץ ּולְ ִמ ְקוֵה ַה ַּמיִם ָק ָרא י ִַּמים (בראשית א‪ ,‬י)‬ ‫וַ ּי ְִק ָרא ֱא ִ‬ ‫מבט‬ ‫תוכן‬ ‫רש"י‪ָ :‬קרָ א י ִַּמים ‪ַ -‬ו ֲהלֹא יָם אֶ חָ ד הוּא‪ ,‬אֶ ָּלא‪ ,‬אֵ ינוֹ דּוֹ מֶ ה ַט ַעם ּדָג הָ עוֹ לֶה‬ ‫וְ ָנָהר י ֵֹצא ֵמ ֵע ֶדן לְ ַה ׁ ְשקוֹ ת ֶאת ַה ָ ּגן ו ִּמ ּׁ ָשם ּ ָיִפ ֵרד‬ ‫ִמ ּ ָפ ָר ׁ ִש ּיוֹ ת ַה ּתוֹ ָרה‪,‬‬ ‫אשית‪ָ ,‬ה ִר ׁאשוֹ נָ ה‬ ‫ּ ָפ ָר ׁ ַשת ְּב ֵר ׁ ִ‬ ‫כּ וֹ לֶ לֶ ת ֶאת ֵס ֶדר ְּב ִר ַיאת ָהעוֹ לָ ם‪ּ ,‬ובַ ֶה ְמ ׁ ֵש ְך ֶאת קוֹ רוֹ ת‬ ‫ִמן הַ יָּם ְ ּב ַעכּ וֹ ‪ ,‬לְ ַט ַעם ּדָג הָ עוֹ לֶה ִמן הַ יָּם ְ ּבאַ ְס ּ ַפ ְמיָא‪.‬‬ ‫אשים (בראשית ב‪ ,‬י)‬ ‫וְ ָהיָ ה לְ ַא ְר ָ ּב ָעה ָר ׁ ִ‬ ‫ַח ֵ ּיי ָא ָדם ָה ִר ׁאשוֹ ן‪ ,‬וַ ֲע ֶ ׂש ֶרת ַהדּ וֹ רוֹ ת ָה ִר ׁאשוֹ נִ ים ַעד לְ דוֹ ר ַה ַּמבּ וּל‪.‬‬ ‫רש"י שואל‪ ,‬מדוע נקראה היבשה בלשון יחיד ֶ'א ֶרץ'‪ ,‬ואילו מקוה המים‬ ‫נקרא 'יַ ִּמים' בלשון רבים‪' :‬וַ ֲהלֹא יָ ם ֶא ָחד הוּא'‪ ,‬כלומר‪ ,‬הרי מדובר רק‬ ‫מקום הילוכו‬ ‫פירוש שמו‬ ‫שם הנהר‬ ‫נושאים‬ ‫בים אחד‪ ,‬הוא ים הגדול‪ ,‬כפי שכותב רש"י בפסוק ט' 'יִ ָ ּקו ּו ַה ַּמיִ ם ‪-‬‬ ‫סובב את כל 'ארץ‬ ‫א‪' .‬פישון' מלשון ריבוי‪,‬‬ ‫פישון‬ ‫אשית ַה ְּב ִר ָיאה | ׁ ֵש ׁ ֶשת ֵיְמי ַה ַּמ ֲע ֶ ׂשה | יוֹ ם ַה ּׁ ַש ָּבת | ָא ָדם‬ ‫ֵר ׁ ִ‬ ‫ׁ ֶש ָהי ּו ׁ ְשטו ִּחין ַעל ּ ְפנֵ י ָּכל ָה ָא ֶרץ וְ ִה ְקוָ ם ָּבאוֹ ְקיָ נוּס‪ ,‬הוּא ַה ָ ּים ַה ָ ּגדוֹ ל ׁ ֶש ְּבכָ ל‬ ‫החווילה'‪ ,‬ששם‬ ‫כי מימיו מתרבים‬ ‫הוא נהר‬ ‫וְ ַח ָ ּוה ְּבגַ ן ֵע ֶדן | ֵח ְטא ֵעץ ַה ַדּ ַעת וְ ָענְ ׁשוֹ | ֲה ִריגַ ת ַקיִן ֶאת ֶהבֶ ל‬ ‫נמצאים הזהב‪-‬הטוב‬ ‫ועולים ומשקים את‬ ‫מצרים‬ ‫| ֲה ִריגַ ת לֶ ֶמ ְך ֶאת ַקיִן | ַהדּ וֹ רוֹ ת ֵמ ָא ָדם ַעד נ ַֹח | דּ וֹ ר ֱאנוֹ ׁש |‬ ‫ַה ַ ּי ִּמים'‪.‬‬ ‫והבדולח ואבני‬ ‫הארץ‪ .‬ב‪' .‬פישון' מלשון‬ ‫הנקרא גם‬ ‫השוהם‬ ‫פשתן‪ ,‬כי נהר זה מגדל‬ ‫'נילוס'‬ ‫ֲח ָט ֵאי דּ וֹ ר ַה ַּמבּ וּל‪.‬‬ ‫ועל כך מתרץ רש"י‪ ,‬כי אינו דומה טעם דג העולה מצד אחד של‬ ‫פשתן‬ ‫האוקיינוס‪ ,‬לדג העולה מצד שני‪ ,‬ולפיכך נקראו 'יַ ִּמים' לשון רבים‪.‬‬ ‫זמן‬ ‫סובב את כל ארץ‬ ‫על שם שהוא הולך‬ ‫גיחון‬ ‫ַה ּ ָפ ָר ׁ ָשה ִמ ְ ׂש ָּת ַר ַעת ַעל ּ ְפנֵ י ְּתקו ָּפה ֲא ֻר ָּכה ַּבת ‪ָ ׁ 1556‬שנָ ה‪ֵ ,‬מ ָאז‬ ‫אולם עדיין צריך ביאור‪ :‬וכי בגלל שיש באוקיינוס דגים בטעמים‬ ‫כוש‬ ‫ברעש גדול כאילו הוא‬ ‫נוגח בזרמיו‬ ‫ְּת ִח ַ ּלת ְּב ִר ַיאת ָהעוֹ לָ ם וְ ַעד לִ ְפנֵ י ַה ַּמבּ וּל‪.‬‬ ‫שונים‪ ,‬זו סיבה שהוא ייקרא 'יַ ִּמים' בלשון רבים? והלא גם הארץ‬ ‫מוציאה פירות בטעמים שונים‪ ,‬ובכל זאת אינה נקראת בלשון רבים‬ ‫הולך במזרח ארץ‬ ‫על שם שמימיו 'חדים'‬ ‫חידקל‬ ‫מקום‬ ‫אשור‬ ‫ו'קלים'‬ ‫ְּב ֶמ ְר ַּכז ַה ּ ָפ ָר ׁ ָשה נִ לְ ַמד ַעל ָא ָדם וְ ַח ָ ּוה ׁ ֶש ָהי ּו ְּת ִח ָ ּלה ְּבגַ ן ַה ִ ּנ ְמ ָצא‬ ‫'ארצות'!‬ ‫הולך סמוך לארץ‬ ‫על שם שמימיו פרים‬ ‫פרת‬ ‫ְּב ַצד ִמזְ ָרח ׁ ֶשל ָה ֵע ֶדן ֲא ׁ ֶשר ִמ ֶּמ ּנ ּו יוֹ ֵצא נָ ָהר ַה ִּמ ְת ּ ַפ ֵ ּצל לְ ַא ְר ַּבע‬ ‫אלא‪ ,‬מבארים ה'גור אריה' וה'דברי דוד' את כוונת רש"י הק' בביאור‬ ‫ישראל‪ ,‬ולכן הוא‬ ‫ורבים‪ ,‬ומברים את‬ ‫נְ ָהרוֹ ת ‪ -‬נִ ילוּס‪ּ ִ ,‬גיחוֹ ן‪ִ ,‬ח ֶדּ ֶקל ו ְּפ ָרת‪ַ .‬א ַחר ָּכ ְך ּג ְֹר ׁש ּו וְ יָ ׁ ְשב ּו ְּב ַצד‬ ‫נפלא‪ ,‬כפתור ופרח‪:‬‬ ‫חשוב מכל הנהרות‬ ‫האדם‬ ‫ִמזְ ָרח ׁ ֶש ִּל ְפנֵ י ָה ֵע ֶדן‪ ,‬לְ ׁ ָשם ָ ּגלָ ה ַ ּגם ַקיִן לְ ַא ַחר ׁ ֶש ָה ַרג ֶאת ֶהבֶ ל‪.‬‬ ‫מבואר במסכת פרה (פ"ח מ"ח‪ ,‬ובמסכת שבת קט‪ ,‬א) שכל הנחלים והימים‬ ‫הולכים אל הים הגדול‪ ,‬וזו הסיבה שיש בים הגדול דגים בטעמים‬ ‫שונים‪ ,‬כי כל נחל מביא עמו דגים בטעם אחר‪ ,‬וכולם מתמזגים יחד‬ ‫תמצית 'הלימוד היומי' לפרשת בראשית‪:‬‬ ‫אל הים הגדול‪.‬‬ ‫אפו‪ ,‬האדמה תגדל לו קוצים‪ ,‬וכשימות ישוב אל האדמה‪.‬‬ ‫יום ראשון‪ ,‬כ"ג בתשרי‬ ‫וזו הכוונה בתירוצו של רש"י‪ :‬הטעמים השונים של הדגים שיש בים‬ ‫אינם הסיבה לקריאתו בלשון רבים 'יַ ִּמים'‪ .‬אלא‪ ,‬הדגים השונים הם‬ ‫יום רביעי‪ ,‬כ"ו בתשרי‬ ‫ימי הבריאה ושבת קודש‬ ‫גירוש האדם; קין והבל‬ ‫בראשית הבריאה היה העולם ריק וחשוך‪ ,‬רק כסא הכבוד‬ ‫הסימן שיש בים הגדול כמה נחלים מעורבים‪ ,‬ועל שם הנחלים הרבים‬ ‫לאחר חטא עץ הדעת‪ ,‬גירש ה' את האדם מגן עדן‪ ,‬כדי שלא‬ ‫כביכול ריחף מעל המים‪ .‬במשך ששה ימים ברא ה' את‬ ‫הוא נקרא בלשון רבים 'יַ ִּמים'!‬ ‫יאכל מעץ‪-‬החיים ויחיה לעולם ואנשים יהפכוהו לאליל‪,‬‬ ‫הבריאה בשביל התורה וישראל‪ ,‬בשיתוף מידת הדין‬ ‫ובפתח גן עדן העמיד ה' שמירה שלא יוכל האדם לחזור לגן‪.‬‬ ‫והרחמים‪.‬‬ ‫בראשית ‪ -‬הכנה לקרבן פסח‬ ‫שני בנים היו לאדם‪ :‬הבכור ‪ -‬קין‪ ,‬ואחיו ‪ -‬הבל‪ .‬לאחר שה'‬ ‫ימי הבריאה‪ :‬ביום ראשון ‪ -‬האור והחושך‪ ,‬הארץ‪ ,‬ותחילת‬ ‫וְאת ָה ָא ֶרץ (בראשית א‪ ,‬א)‬ ‫ֹלהים ֵאת ַה ָּשׁ ַמיִם ֵ‬ ‫אׁשית ּבָ ָרא ֱא ִ‬ ‫ּבְ ֵר ִ‬ ‫קיבל רק את קרבן הבל שהביא ממבחר הצאן‪ ,‬ולא את קרבן‬ ‫בריאת השמים‪ .‬בשני ‪ -‬גמר מלאכת השמים‪ ,‬ותחילת‬ ‫יך לְ הַ ְתחִ יל אֶ ת הַ תּ וֹ רָ ה אֶ ָּלא (שמות יב‪,‬‬ ‫רש"י‪ :‬אָ מַ ר רַ ִ ּבי יִצְ חָ ק‪ ,‬לֹא הָ יָה צָרִ ְ‬ ‫קין שהביא פירות גרועים‪ ,‬קינא בו קין והרגו‪ .‬על כך הענישו‬ ‫מלאכת המים‪ .‬בשלישי ‪ -‬גמר מלאכת המים וגילוי היבשה‪,‬‬ ‫אשוֹ נָה ׁ ֶש ִ ּנצְ ַט ּו ּו ָ ּבהּ י ְִשׂ רָ אֵ ל‪ ,‬וּמַ ה ּ ַט ַעם‬ ‫ב) מֵ הַ חֹד ֶׁש הַ זֶּה לָ כֶ ם ׁ ֶש ִהיא ִמצְ וָ ה רִ ׁ‬ ‫ה' להיות נודד בארץ‪ ,‬ובכל מקום שהיה הולך היתה הארץ‬ ‫יצירת העשבים והאילנות‪ ,‬והאדמה חטאה כשהוציאה עץ‬ ‫ֹאמר ּו אֻ ּמוֹ ת הָ עוֹ לָ ם לְ י ְ ִׁשרָ אֵ ל לִ ְס ִטים אַ ּ ֶתם‪ ...‬הֵ ם‬ ‫אשית?‪ֶ ׁ ...‬ש ִאם י ְ‬‫ּ ָפתַ ח ִ ּבבְ רֵ ִ ׁ‬ ‫מזדעזעת תחתיו‪ .‬כשהוא אמר שהוא חוזר בתשובה‪ ,‬עשה לו‬ ‫עושה פרי‪ ,‬ולא עץ שטעם עצו כפריו‪ .‬ברביעי ‪ -‬תליית‬ ‫אוֹ ְמרִ ים לָ הֶ ם ָּכל הָ אָ רֶ ץ ׁ ֶשל הַ ָּק ָ ּב"ה ִהיא וכו'‪.‬‬ ‫ה' אות במצחו שלא יפגעו בו‪.‬‬ ‫המאורות וקביעת תפקידם‪ .‬בחמישי ‪ -‬הדגים והעופות‬ ‫יום חמישי‪ ,‬כ"ז בתשרי‬ ‫ושרצים מעופפים‪ ,‬וברכה שיתרבו‪ .‬בשישי ‪ -‬החיות הבהמות‬ ‫רש"י שואל‪ ,‬הרי עיקר התורה ניתנה לנו כדי להורות את המצוות ואת‬ ‫ושרצים רוחשים על האדמה‪ ,‬בריאת אדם וחוה‪ ,‬וברכה‬ ‫הדרך נלך בה‪ ,‬ומדוע התורה פותחת בבראשית‪ ,‬ואין התורה פותחת‬ ‫נשות ובני למך‬ ‫למך‪ ,‬הדור השישי של קין‪ ,‬נשא שתי נשים‪ ,‬עדה וצילה‪,‬‬ ‫שיפרו וירבו‪ .‬בשבת ‪ -‬ברגע הראשון של יום השביעי שבת‬ ‫במצות ַ'הח ֶֹד ׁש ַה ֶ ּזה לָ כֶ ם' שהיא המצוה הראשונה שהצטוו ישראל‪ .‬על‬ ‫ה' מכל מלאכתו‪ ,‬ובירך וקידש את יום השבת‪.‬‬ ‫כך מתרץ רש"י‪ ,‬שאם יאמרו האומות לישראל שהם גזלנים שכבשו‬ ‫לעדה נולדו שני בנים‪ :‬יבל ויובל‪ .‬ולצילה נולדו בן ובת‪:‬‬ ‫את ארץ ישראל‪ ,‬יענו להם‪ ,‬שהקב"ה ברא את העולם‪ ,‬וכל העולם שלו‪,‬‬ ‫תובל‪-‬קין‪ ,‬ונעמה אשת נח‪.‬‬ ‫יום שני‪ ,‬כ"ד בתשרי‬ ‫והוא לקח את הארץ מהאומות ונתנה לנו‪.‬‬ ‫יום שישי‪ ,‬כ"ח בתשרי‬ ‫אדם בגן עדן‬ ‫הריגת קין; הדורות הבאים‬ ‫הקב"ה ברא את האדם מן העפר ובתוכו נפח נשמה‪ .‬ארבע‬ ‫נתבונן ונשאל‪ :‬לכאורה רש"י לא ענה בכך על שאלתו‪ ,‬שהתורה צריכה‬ ‫נהרות יוצאים מהגן הנמצא במזרח העדן‪ ,‬ובגן זה הניח ה'‬ ‫לפתוח תחילה במצות ַ'הח ֶֹד ׁש ַה ֶ ּזה לָ כֶ ם'! וכי בגלל שיש ענין להודיע‬ ‫למך‪ ,‬דור שישי לקין‪ ,‬היה עיוור‪ ,‬ובטעות ירה חץ על קין זקינו‬ ‫והרגו‪ ,‬וכן הרג למך בטעות את 'תובל‪-‬קין' בנו‪ .‬בעקבות כך‬ ‫את האדם‪ ,‬והזהירו שלא לאכול מעץ הדעת‪ .‬לאחר שאדם‬ ‫לאומות שישראל אינם גזלנים כשכבשו את הארץ‪ ,‬זו סיבה שלא‬ ‫התפלל‪ ,‬ירדו גשמים והאילנות והעשבים יצאו מהאדמה‪.‬‬ ‫עזבו אותו נשותיו‪ ,‬והוא פייס אותן שעשה זאת בשוגג‪.‬‬ ‫לפתוח במצוה הראשונה?‬ ‫אדם החזיר את חוה לאחר ‪ 130‬שנה‪ ,‬ואז נולד הבן השלישי ‪-‬‬ ‫יום שלישי‪ ,‬כ"ה בתשרי‬ ‫ומאיר את הדברים ה'צידה לדרך' בביאור הפלא ופלא‪ :‬אם התורה‬ ‫שת‪ .‬בנו של שת היה 'אנוש' אשר בדורו החלו לעבוד עבודה‬ ‫חטא עץ הדעת‬ ‫תפתח תחילה בפרשת ַ'הח ֶֹד ׁש ַה ֶ ּזה לָ כֶ ם'‪ ,‬הרי שם נאמר במצות קרבן‬ ‫זרה‪ .‬כן מפרט הכתוב בקצרה את עשרה הדורות מאדם ועד‬ ‫לאחר שהאדם קרא שמות לכל בעלי החיים‪ ,‬ברא הקב"ה‬ ‫פסח (שמות יב‪ ,‬כא) ִ'מ ׁ ְשכ ּו ו ְּקח ּו לָ כֶ ם'‪ ,‬דהיינו משלכם ולא מן הגזל‪ ,‬אזי‬ ‫נח‪.‬‬ ‫את חוה‪ ,‬וכשהביא אותה לאדם להיות לו לאשה‪ ,‬הוא קרא‬ ‫יתעוררו האומות לשאול‪ :‬איך אתם מזהירים שלא לקחת קרבן מהגזל‪,‬‬ ‫שמה 'חוה'‪ .‬הנחש פיתה את חוה לאכול מעץ הדעת‪ ,‬וחוה‬ ‫הרי אתם עצמכם גזלנים בישיבת הארץ‪ ,‬על כן‪ ,‬כהקדמה למצות‬ ‫שבת קודש‪ ,‬כ"ט בתשרי‬ ‫נח ודורו‬ ‫אכלה ונתנה גם לאדם‪ .‬לאחר האכילה קיבלו דעת להתבייש‬ ‫ַ'הח ֶֹד ׁש ַה ֶ ּזה לָ כֶ ם' בהכרח לפתוח תחילה בפרשת בראשית‪ ,‬להודיע‬ ‫בהיותם חסרי בגדים‪ ,‬והם עשו לעצמם חגורות מעלי תאנה‪,‬‬ ‫עם לידת נח נחה האדמה מקללתה‪ ,‬והוא גם חידש כלים‬ ‫שח"ו אין ישראל גזלנים‪ ,‬אלא הקב"ה ברא ונתן להם את הארץ!‬ ‫והקב"ה עשה להם 'כתנות עור' (ראה מדור 'לב לדעת')‪ ,‬ויש‬ ‫להקל על עבודת האדמה‪ .‬דור המבול חטאו בחטאים חמורים‪,‬‬ ‫וכעין זה מבאר ה'גור‪-‬אריה'‪ ,‬שמאחר והרבה מצוות בתורה תלויות‬ ‫גם השרים והשופטים‪ ,‬והמלאכים שנפלו משמים‪ ,‬וכן החיות‬ ‫אומרים‪ :‬בגד צמר רך‪.‬‬ ‫בארץ‪ ,‬ואם אין הארץ של ישראל לא יתכן שייקימו אלו המצוות כלל‪,‬‬ ‫והבהמות‪ ,‬כולם נכשלו בחטאים‪ ,‬וה' גזר לתת ארכה של‬ ‫בעקבות חטא זה‪ ,‬העניש ה' את הנחש‪ :‬בקציצת רגליו‪,‬‬ ‫נמצא שמה שהודיע הכתוב שהקב"ה ברא העולם ואין ישראל גזלנים‬ ‫‪ 120‬שנה להמתין שישובו בתשובה‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬ימחה את כל‬ ‫באכילת עפר‪ ,‬ובהימצאות באיבה נצחית עם האדם והאשה‪.‬‬ ‫בירושת הארץ‪ ,‬הרי זו הקדמה לציווי על המצוות!‬ ‫היקום‪ .‬ורק נח היה צדיק שמצא חן בעיני ה'‪.‬‬ ‫את חוה‪ :‬בצער גידול בנים‪ .‬את האדם‪ :‬לאכול לחמו בזיעת‬ ‫הפרשה ולקחה מאוצרם‬ ‫של גדולי הדורות‬ ‫בדרך התורה‬ ‫כח התפילה‬ ‫מלמדנו רש"י יסוד הנוגע לכל צרכיו של‬ ‫ִּכ�ּ י ֹל ֹא ִהִ ְְמ ִִטיר ה' ֱֱאֹל ִִֹקים ַַעל ָהָ ָָא ֶֶרץ ְוְ ָָא ָָדם ַַאִיִן ַלַ ֲֲעֹבֹד ֶֶאת ָהָ ֲֲא ָָד ָָמה (בראשית ב‪ ,‬ה)‬ ‫הכרת והבנת‬ ‫מושג בתורה‬ ‫לב לדעת‬ ‫האדם‪ :‬השפע כבר מונח בשמים‪ ,‬אבל הוא לא‬ ‫יורד‪ ,‬כי הוא ממתין למי שיכיר בחסרונו ויבקש‬ ‫ֶׁש�ָׁא ָָדם ַַאִיִן ַלַ ֲֲעֹבֹד ֶֶאת ָָה ֲֲא ָָד ָָמה‪ְ ,‬וְ ֵֵאין ַַמִּכ�ּ יר‬ ‫ַּט�ַּעם ֹלֹא ִִה ְְמ ִִטיר? ְלְ ִִפי ָ‬ ‫ּו ַַּמה ַ‬ ‫ַוַ ַַּי� ַַעׂשׂ ה' ֱֱאֹל ִִֹקים ְלְ ָָא ָָדם ּוְּלְ ִִאְׁש� ְ ּּתֹוֹ ָָּכ� ְְתנֹוֹ ת עֹוֹ ר‬ ‫ָָּכ� ְְתנֹוֹ ת‬ ‫עליו‪ .‬התפילות והבקשות הן הן הפותחות את‬ ‫ֶׁש�ֵׁהם ֹצ ֶֶֹר ְְך ָלָ עֹוֹ ָלָ ם‪ִִ ,‬ה ְְתַּפ�ֵּּל�ּ ל‬ ‫ְּג�ָּׁש�ִׁמים‪ּּ ,‬וְכְ ֶׁש�ָּׁב�ּ א ָָא ָָדם ְוְ ָיָ ַַדע ֵ‬ ‫ְּב�ּ טֹוֹ ָבָ ָָתם ֶׁש�ׁ ל ִ‬ ‫ַוַ ַַּי�ְלְ ִִּב� ֵׁש� ֵ ם (בראשית ג‪ ,‬כא)‬ ‫עֹוֹ ר‬ ‫אוצרות הטוב ומורידות לנו את השפע‪.‬‬ ‫יֶהם ְוְ ָיָ ְְרד ּּו (רש"י)‪.‬‬ ‫ֲֲעֵלֵ ֶ‬ ‫לפני חטא עץ הדעת לא היו לאדם וחוה בגדים על גופם‪ ,‬ולאחר‬ ‫שם היה פעיל בעליית יהודי איראן לארץ הקודש‪ ,‬אך‬ ‫מה שהמדחום לא הראה‬ ‫החטא עשה ה' והלביש לאדם ולחוה ' ָָּכ� ְְתנֹוֹ ת עֹוֹ ר'‪ .‬רש"י מביא על‬ ‫משעלה שם משטר האייתולות החל האיש להיות נרדף בידי‬ ‫כך שני פירושים‪:‬‬ ‫במרכז שיחותיו העמיד הגאון רבי שמשון דוד פינקוס זי"ע‬ ‫השלטונות ונכלא למשך שנתיים וחצי‪ .‬כשהשתחרר האיש‬ ‫א‪ .‬בגדים חלקים דבוקים על עור גופם‪ ,‬כמו ציפורן הדבוקה על‬ ‫את עמוד התפילה‪ ,‬והוא היה רגיל לספר את המעשה הבא‪,‬‬ ‫מהכלא הצליח לחמוק מעבר לגבול‪ ,‬ובדרכו לארץ ישראל‪,‬‬ ‫האצבע‪.‬‬ ‫כדוגמה חיה לתפילה אמיתית ‪ -‬מעשה שאירע עמו בהיותו‬ ‫ב‪ .‬בגדים עשויים מצמר הגדל על עור של בעלי חיים‪ ,‬כמו צמר‬ ‫בהיותו בשווייץ‪ ,‬נפגע משבץ מוחי חמור ואיבד את הכרתו‪.‬‬ ‫ילד בגיל חמש‪.‬‬ ‫ארנבות‪ ,‬שזה רך ומחמם‪ .‬בגמרא (סוטה יד‪ ,‬א‪ ,‬וברש"י שם)‬ ‫הבן שמע את הבשורה הקשה ומיהר אל רבו ראש הישיבה‬ ‫משפחתו התגוררה אז באמריקה‪ ,‬בבית בן שתי קומות‪,‬‬ ‫הובאו שני פירושים אם הכוונה לדבר הבא מן העור – דהיינו בגד‬ ‫שמיהר להרגיעו והבטיח‪ :‬אני אתפלל לרפואתו!‬ ‫ובאחת השבתות הוא שכב חולה בחדרו שבקומה העליונה‪,‬‬ ‫של צמר‪ ,‬או דבר שהעור נהנה ממנו – דהיינו בגד של פשתן‪,‬‬ ‫חלפו ימים‪ ,‬והאב התאושש ונרפא לגמרי‪ ,‬עד שעלה בכוחות‬ ‫מתייסר בכאבים ובחום גבוה‪ .‬אמו אשר חסה על בריאותו‬ ‫שאדם לובש סמוך לעורו‪.‬‬ ‫עצמו לארץ‪ .‬הביא הבן את אביו אל ראש הישיבה לומר לו‬ ‫הודיעה לו שבמצבו לא יוכל לרדת אל סעודת השבת‪ ,‬כי הוא‬ ‫לפלא לציין מה שמביא האבן עזרא בשם מפרשים‪ ,‬שלפני החטא‬ ‫תודה על תפילותיו‪ ,‬וכאן נדהם‪ .‬הרב לא דחה את התודה ולא‬ ‫חייב לנוח על מיטתו‪.‬‬ ‫היו אדם וחוה רק עצמות ובשר בלי עור לגופם‪ ,‬ולאחר החטא‬ ‫פטר אותו בלא כלום‪ ,‬אלא אישר וחיזק את הדברים באומרו‪:‬‬ ‫כשחזרו אביו ואחיו מבית הכנסת ועלו לבקרו‪ ,‬בקשה אחת‬ ‫קרם עליהם עור‪ .‬ואילו בחזקוני הביא פירוש‪ ,‬שכתנות העור‬ ‫'אין בעל הנס מכיר בניסו! אין לך מושג באיזו סכנה היה אביך‬ ‫היתה בפיו של הילד שמשון‪ :‬להיות עמם בקומה הראשונה‪,‬‬ ‫נעשו מעורו של לויתן הנשאר לצדיקים לעתיד לבא‪ ,‬ששחטו‬ ‫נמצא‪ ,‬וכמה תפילות נדרשו כדי שיחלים בס"ד!'‪...‬‬ ‫סביב השולחן‪ .‬אך שוב שמע שהחום הגבוה אינו מאפשר‬ ‫הקב"ה ומלחו‪ .‬יצויין דבר חידוש המובא במדרש (במדבר רבה ד‪,‬‬ ‫זאת‪ .‬הוא ביקש שימדדו את חומו פעם נוספת‪ ,‬אולי בכל‬ ‫ח) שכתנות העור היו בגדי כהונה גדולה‪.‬‬ ‫מה שעושים לפני התפילה‬ ‫זאת ירד החום‪.‬‬ ‫בימים בהם שהה האדמו"ר הרה"ק בעל 'פני מנחם' מגור‬ ‫זי"ע במרומי הר הכרמל שבחיפה‪ ,‬ביקשו כמה מחסידיו‪,‬‬ ‫הלכו להביא מדחום הכשר לשימוש בשבת‪ ,‬ובאותן שניות‬ ‫הבנת מילה‬ ‫אחת בתורה‬ ‫עיניים לראות‬ ‫ספורות שנשאר לבדו בחדרו שפך את לבו לפני הקדוש ברוך‬ ‫תושבי שכונת 'הדר' שבחיפה‪ ,‬לעלות בשבת כדי להתפלל‬ ‫ַלַ ַהַ ט ַוַ ַּי�ְּׁש�ֵּׁכ�ּ ן ִִמ ֶ‬ ‫ֶּק�ֶּדם ְלְ ַגַ ן ֵֵע ֶֶדן ֶֶאת ַַה ְֻּכ�ֻּרִבִ ים ְוְ ֵֵאת ַלַ ַַהט ַַה ֶֶח ֶֶרב‬ ‫במחיצתו‪ .‬ישב האדמו"ר ודן בבקשתם יחד עם אחד מבני‬ ‫הוא שיוריד את חום גופו‪ ,‬כי הוא רוצה להשתתף בסעודת‬ ‫ִּמ�ְּת ַַהֶּפ�ֶּכֶ ת (בראשית ג‪ ,‬כד)‬ ‫ַַה ְ‬ ‫השבת‪ .‬המדחום הובא‪ ,‬אך לצערו המספר לא זע‪ .‬תקוותו‬ ‫המשפחה‪ ,‬והלה טען שבעיני החסידים זו זכות גדולה‪ ,‬ואף‬ ‫המילים הנגזרות משורש 'להט' ידועות לנו בעיקר במשמעות‬ ‫נגוזה‪.‬‬ ‫מתקוטטים ביניהם מי יזכה לעלות בהר ולהתפלל עם הרבי‪.‬‬ ‫"מ ׁ ָש ְר ָתיו ֵא ׁש ל ֵֹהט"‪.‬‬ ‫של חום גדול‪ ,‬כמו "וַ ְּתלַ ֵהט מוֹ ְס ֵדי ָה ִרים"‪ְ ,‬‬ ‫אך אז פנה אביו ואמר לאמו‪ :‬טוב‪ ,‬נוותר לו‪ ,‬למרות החום‬ ‫נענה האדמו"ר ואמר‪ :‬מבין אני שבתחילה יש תחרות‪ ,‬בימים‬ ‫וכך מצויה מילה זו בשפת ימינו‪ ,‬במובן של חום או התלהבות‪.‬‬ ‫הגבוה ניתן לו רשות לרדת ולהשתתף בסעודה‪" .‬מאותו‬ ‫הראשונים כולם מתרגשים לבוא‪ ,‬אבל במשך הזמן הרגש‬ ‫כמו‪" :‬רבי שלמה לא שת לבו לחום הלוהט בחוץ‪ ,‬והמשיך בלהט‬ ‫לילה"‪ ,‬סיפר לימים‪" ,‬ידעתי שהתפילה נענית תיכף‬ ‫בבניית הסוכה"‪.‬‬ ‫פג ונחלש‪ ,‬כי כאשר אין הכנה והתבוננות‪ ,‬הרגש נעלם‪...‬‬ ‫ומיד! אמנם לא תמיד בדרך שהאדם ביקש‪ ,‬אבל התפילה‬ ‫אולם כאן בפרשה אנו מוצאים שלמילה 'להט' יש בתורה‬ ‫ומה אני רוצה לומר בכך? שהדברים הם לימוד גם על עצם‬ ‫מתקבלת ונענית‪ .‬החום לא ירד‪ ,‬אבל מה שביקשתי עליו‬ ‫התפילה‪ :‬רק העומד לפני כל תפילה להתבונן לפני מי הוא‬ ‫לפעמים גם משמעות שונה וייחודית‪ַ :‬לַ ַהַ ט ַהַ ֶֶח ֶֶרב ‪ -‬פירושו‬ ‫בכל לבי‪ ,‬התקיים במלואו‪ ,‬השתתפתי בסעודה!"‪.‬‬ ‫החלק החד המשונן של החרב‪ ,‬כך מבאר רש"י על פי תרגום‬ ‫עומד‪ ,‬הוא זוכה להתפלל ברגש ובכוונה‪ ,‬אבל כשמפסיקים‬ ‫להתבונן‪ ,‬היא הופכת להרגל והכוונה גם היא נחלשת‪.‬‬ ‫מה שלא ידע הבן‬ ‫אונקלוס שמתרגם להט "שנן חרבא"‪ ,‬דהיינו החלק 'השנון'‬ ‫שבחרב‪.‬‬ ‫הוא אף הזכיר את הדרכת אביו‪ ,‬האדמו"ר הרה"ק בעל‬ ‫תלמידיו של הגאון רבי בן ציון אבא שאול זי"ע‪ ,‬ראש ישיבת‬ ‫אמנם יש קשר בין הצד החד של החרב ובין שלהבת אש‪ ,‬כי‬ ‫'אמרי אמת' מגור זי"ע‪ ,‬שהדריכו בילדותו להכין ליבו קודם‬ ‫'פורת יוסף'‪ ,‬הבחינו באחד הימים שהוא מתאמץ להתפלל‬ ‫מצאנו שהצד החד של החרב נקרא גם 'להב' ו'ברק' כמו (דברים‬ ‫התפילה‪ ,‬ואפילו רגע אחד קטן‪ ,‬ובלבד שיעמיד לפניו לפני‬ ‫ברגש עצום ובכוונה מיוחדת‪ ,‬כשהוא משקיע בתפילה‬ ‫לב‪ ,‬מא) ִִאם ַׁש� ַ ּּנֹוֹ ִִתי ְְּב� ַַרק ַַח ְְר ִִּב� י‪ ,‬ופירש רש"י‪' :‬אם אשנן את להב‬ ‫מי הוא מתפלל ועל מה הוא מתפלל‪ .‬ובאותה שיחה העיד‬ ‫זו יותר כוחות ממה שהיה משקיע תמיד בכוונה רבה‪ .‬את‬ ‫חרבי‪ ,‬כמו (יחזקאל כא‪ ,‬טו) למען היות לה ברק'‪ .‬וכן (נחום ג‪ ,‬ג)‬ ‫על עצמו שמיום ששמע זאת מאביו הגדול‪ ,‬לא החסיר את‬ ‫הסיבה לכך הבינו התלמידים רק כעבור ימים‪.‬‬ ‫'ְוְ ַלַ ַַהב ֶֶח ֶֶרב ּּוְבְ ַַרק ֲֲחִנִ ית'‪ ,‬ומסביר הרד"ק בספר השורשים שלפי‬ ‫אותו רגע אף פעם!‬ ‫התברר שאביו של אחד מתלמידי הישיבה התגורר באיראן‪,‬‬ ‫שהחרב דומה ללהב אש וברק‪ ,‬לכן נקרא להב החרב בלשונות‬ ‫'להט'‪' ,‬להב' ו'ברק'‪.‬‬ ‫מרגליות בפרשה‬ ‫(בשולי הדברים נציין כאן שלמרות שנראה מפשטות דברי‬ ‫הפסוק שמדובר רק בלהב החרב לא בחרב עצמו‪ ,‬מפרש רש"י‬ ‫שהכוונה היא שהקב"ה השכין מקדם לגן עדן את החרב שיש לה‬ ‫הביא קין למנחה!"‪ .‬התלמיד התקשה להבין‪ ...‬והרב הביט בו‬ ‫מה חטא חטאה האמת?!‬ ‫להב‪ ,‬שהרי הלהט אינו דבר בפני עצמו)‪.‬‬ ‫בקפידה והמתין לתשובה‪.‬‬ ‫לאחר רגע נזכר התלמיד בדברי רש"י‪ ,‬שמנחת קין היתה מזרע‬ ‫ִּכ�ְּדמּו ֵֵּתנ ּּו (בראשית א‪ ,‬כו)‬ ‫ְּב�ַּצְלְ ֵֵמנ ּּו ְ‬ ‫מובא במדרש (ב"ר ח‪ ,‬ה)‪ :‬בשעה שבא הקב"ה לברוא את‬ ‫ֹּי�ּאֶמר ֱֱאֹל ִִֹקים ֲַנֲַעֶׂש�ׂ ה ָָא ָָדם ַ‬ ‫ַוַ ֶ‬ ‫כללי רש״י הק׳‬ ‫בדקדוק הלשון‬ ‫אזניים לשמוע‬ ‫פשתן‪ .‬כאשר ענה זאת – נחה דעת‬ ‫האדם‪ ,‬חסד אומר יברא ‪ -‬שהוא גומל‬ ‫ראש הישיבה‪ ,‬שהוסיף ואמר לתלמיד‪,‬‬ ‫חסדים‪ ,‬ואמת אומר אל יברא ‪ -‬שכולו‬ ‫ֹׁש�ֵׁמר ָָא ִִחי ָָאֹנִֹכִ י (בראשית ד‪ ,‬ט)‬ ‫ֲֲה ֵ‬ ‫ֵּת�ַּמ ּּה‬ ‫ֹׁש�ֵׁמר ‪ -‬ה"א ַהַ ַ‬ ‫ֲהֲ ֵ‬ ‫שאם לא היה נזכר מיד‪ ,‬היה מסלקו‬ ‫הקריב את עצמו‬ ‫שקרים וכו'‪ .‬מה עשה הקב"ה? נטל‬ ‫נער בר‪-‬מצוה מרוגש קיבל מדודו מעטפה עם מזומנים‬ ‫מביתו מתוך פליאה עצומה‪ :‬כיצד ייתכן‬ ‫אמת והשליכו לארץ‪.‬‬ ‫"ֲהֹמֵֹכֵ ר‬ ‫בצירוף פתק שעליו נכתב משפט תמוה ומנוקד‪ֲ :‬‬ ‫שבחור ישיבה אינו שולט בדברי רש"י‬ ‫ֶוְהבֶ ל ֵהבִ יא 'גַ ם הּוא' ‪ -‬גם את‬ ‫נשאל הגאון רבי אלעזר מביאליסטוק‬ ‫ְְס ָָפ ִִרים ִיִ ֵּת�ֵ ן ְלְ ָָך ֵֵס ֶֶפר ְְּב� ִִח ָָּנ� ם"‪.‬‬ ‫מפורשים?!‪...‬‬ ‫עצמו הביא לקרבן‪ .‬בנוסף‬ ‫הנער התחבט קשות בכוונת הכותב‪ ,‬האם הכוונה שבאמת‬ ‫על מה שהקריב ִמּבְ כֹרֹות‬ ‫זי"ע‪ :‬מה חטאה האמת שהשליכוה‬ ‫ארצה? הרי היא רק אמרה דעתה‪...‬‬ ‫יתן לו המוכר ספר בחינם‪ .‬דהיינו 'המוכר' בה"א הידיעה‪,‬‬ ‫משה בחומש בראשית –‬ ‫ּומ ֶחלְ בֵ ֶהן‪ ,‬הקריב גם‬ ‫צֹאנֹו ֵ‬ ‫והמשפט נקרא בנימה חיובית‪ .‬או שמא 'המוכר' הוא בה"א‬ ‫מניין?‬ ‫את‬ ‫וביטל‬ ‫שבתוכו‬ ‫ה'אני'‬ ‫את‬ ‫והוא השיב בחריפות‪ :‬כיון שהאמת‬ ‫עצמיותו לפני ה'‪ ,‬לפיכך ‪-‬‬ ‫טענה שכל העולם שקר ורק היא‬ ‫התמה‪ .‬והמשפט נקרא בנימה של תמיהה‪ :‬וכי יש איזה מוכר‬ ‫ֹּי�ּאֶמר ה' ֹל ֹא ָיָ דֹוֹ ן רּו ִִּחי ָָב ָָא ָָדם ְלְ ֹעָֹלָ ם‬ ‫ַוַ ֶ‬ ‫וַ ּי ִַׁשע ה' ֶאל ֶהבֶ ל‪.‬‬ ‫ספרים שיתן לך ספר בחינם? לכן צירפתי לך כסף שתוכל‬ ‫האמת‪ ,‬אמרו לה מן השמים‪ :‬אי אפשר‬ ‫ְּב�ַּׁש�ַּׁג�ּ ם הּוּא ָָבָׂש�ׂ ר (בראשית ו‪ ,‬ג)‬ ‫(שפת אמת)‬ ‫לקנות עמו ספר‪...‬‬ ‫לסבור שכולם שקרנים ורק היא לבדה‬ ‫אמרו בגמרא (חולין קלט‪ ,‬ב)‪ :‬משה‬ ‫רש"י מביא לנו כלל ברור אשר דרכו נוכל לדעת על ה"א‬ ‫צודקת‪ .‬מי שמתנשא בגישה שרק‬ ‫מן התורה מנין? ‪ -‬בשגם הוא בשר‬ ‫שהיא ה"א השאלה והתמה ולא ה"א הידיעה‪:‬‬ ‫הוא מושלם וכל העולם כולו טועה‪,‬‬ ‫על הכתוב ֲ'ה ׁשֹ ֵמר ָא ִחי'‪ .‬מפרש רש"י‪" :‬לשון תימה הוא‪ ,‬וכן‬ ‫('בשגם' בגימטריא 'משה')‪ .‬כותב הגאון בעל 'בן איש חי'‬ ‫אומרים לו‪' :‬גיי אין ד'רערד!' [מקומך באדמה]!‬ ‫זי"ע‪ ,‬בספרו 'בן יהוידע' פשט נפלא‪:‬‬ ‫כל ה"א הנקודה בחטף פת"ח"‪ .‬כלומר‪ :‬ניקוד הה"א בחטף‪-‬‬ ‫מנחת קין במטבח?!‬ ‫פת"ח (ולא בפת"ח רגיל) לא מותירה לנו כל ספק בהבנת‬ ‫השאלה 'משה מן התורה מנין' נדרשת כאילו נאמר‪ :‬משה‬ ‫הדברים והוא בוודאות לשון תמיה‪.‬‬ ‫מן ה' תורה מניין? כלומר‪ :‬היכן נרמז משה רבינו בכל חמשת‬ ‫ְנְָחה ַלַ ה' (בראשית ד‪ ,‬ג)‬ ‫ַוַ ֵָּי�ֵּבא ַַקִיִן ִִמ ְִּפ�ִּרי ָָה ֲֲא ָָד ָָמה ִִמ ָ‬ ‫אמנם ראוי להדגיש כי ישנם מקרים של ה"א‪-‬התמה שתבוא‬ ‫חומשי התורה‪ ,‬שהרי בספר בראשית שמו אינו נזכר‪...‬‬ ‫אחד מתלמידיו של הגאון רבי שמואל אויערבאך זי"ע‪ ,‬שהה‬ ‫בפת"ח רגיל‪ ,‬אלא כוונת רש"י לומר שאם הוא נקוד בחטף‪-‬‬ ‫התשובה לכך נמצאת בפסוק זה‪ ,‬בו המילה 'בשגם' רומזת‬ ‫פעם בביתו‪ ,‬והבחין שם באבקה להכנת משקה‪ .‬לשאלת‬ ‫פת"ח הוא בוודאי לשון שאלה או תמה‪.‬‬ ‫למשה‪ ,‬וכך מושלמת נוכחותו בכל חלקי התורה!‬ ‫התלמיד לפשר האבקה‪ ,‬השיב ראש הישיבה‪" :‬את זאת‬ ‫אור חדש‬ ‫בעומקו של רש"י‬ ‫והאר עינינו‬ ‫אוצר שבועי ופולמוס‬ ‫אודות נושא בפרשה‬ ‫דעת תורה‬ ‫ִל ְלמוֹ ד‬ ‫פסוק כ"ד‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫פסוק כ"א‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫פסוק כ'‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫הרקיע והשמים‬ ‫ֹאמר ֱאל ִֹקים ּתוֹ ֵצא ָה ָא ֶרץ‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫וַ ִ ּיבְ ָרא ֱאל ִֹקים ֶאת ַה ַּת ִ ּנינִ ם‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫ֹאמר ֱאל ִֹקים יִ ׁ ְש ְרצ ּו ַה ַּמיִ ם ׁ ֶש ֶרץ נֶ ֶפ ׁש ַח ָ ּיה‬ ‫היכן נמצאים השמים ומה ההבדל בין רקיע לשמים?‬ ‫נֶ ֶפ ׁש ַח ָ ּיה לְ ִמינָ ּה ְּב ֵה ָמה וָ ֶר ֶמשׂ‬ ‫ַה ְ ּגדֹלִ ים וְ ֵאת ָּכל נֶ ֶפ ׁש ַה ַח ָ ּיה‬ ‫וְ עוֹ ף יְ עוֹ ֵפף ַעל ָה ָא ֶרץ ַעל ּ ְפנֵ י ְר ִק ַיע ַה ּׁ ָש ָמיִ ם‪.‬‬ ‫ניקוד שונה במילה משנה את משמעותה ומוביל אותנו‬ ‫וגו'‪.‬‬ ‫ָהר ֶֹמ ֶ ׂשת ֲא ׁ ֶשר ׁ ָש ְרצ ּו ַה ַּמיִ ם‪.‬‬ ‫למשהו הרבה יותר גבוה‪ ,‬גבוה מעל גבוה!‬ ‫רש"י‪' :‬נֶפֶ ׁש חַ יָּה ‪ֶ ׁ -‬שיּ ֵׁש ָ ּבהּ‬ ‫רש"י‪ :‬נֶפֶ ׁש הַ חַ יָּה – נֶפֶ ׁש ׁ ֶשיּ ֵׁש‬ ‫רש"י‪' :‬נֶפֶ ׁש חַ יָּה ‪ֶ ׁ -‬שיְּהֵ א ָ ּבהּ חַ יּוּת‪ֶ ׁ .‬שרֶ ץ ‪ָּ -‬כל‬ ‫חַ יּוּת'‪.‬‬ ‫ָ ּבהּ חַ יּוּת‪.‬‬ ‫ּדָבָ ר חַ י ׁ ֶשאֵ ינוֹ ּגָבוֹ ַּה ִמן הָ אָ רֶ ץ ָקרוּי ׁ ֶשרֶ ץ'‪.‬‬ ‫הכתובים בפרשתנו‪.‬‬ ‫כמה רקיעים ב'רקיע'?‬ ‫הנה ביום הרביעי אנו מוצאים‬ ‫בפרשת השבוע אנו לומדים על‬ ‫שהקב"ה תלה המאורות ברקיע‬ ‫ְל ָה ִבין‬ ‫השמים‪ ,‬כאמור (פסוק יד)‪' :‬יְ ִהי‬ ‫בריאת הרקיע ביום השני כאמור‬ ‫(בראשית א‪ ,‬ו‪-‬ח) וַ ּי ֶ‬ ‫ֹאמר ֱאל ִֹקים יְ ִהי‬ ‫ג‪ .‬כידוע רש"י הק' מדקדק בכל פרט‪ ,‬גם בציטוט לשון‬ ‫שאלות לעיון והעמקה‪:‬‬ ‫ְמ ֹארֹת ִ ּב ְר ִק ַיע ַה ּׁ ָש ַמיִ ם'‪ ,‬ושוב‬ ‫ָר ִק ַיע ְּבתוֹ ְך ַה ָּמיִ ם וגו'‪ .‬להלן נבוא‬ ‫הכתוב‪ .‬והנה הביטו וראו‪ ,‬הרי לשון הפסוק (כ"א)‬ ‫כל הלומד פסוקים אלו עם פירוש רש"י אלו‪ ,‬בוודאי‬ ‫מוצאים אנו ביום החמישי שהעופות‬ ‫לברר מהו אותו רקיע? כמה רקיעים‬ ‫'יִש ְרצ ּו ַה ַּמיִם ׁ ֶש ֶרץ נֶפֶ ׁש ַח ָ ּיה'‪ ,‬אם כן מדוע‬ ‫הוא‪ְ ׁ :‬‬ ‫ירגיש בכמה הערות ודקדוקים‪ ,‬שיש לתת עליהם את‬ ‫מעופפות ברקיע השמים‪ ,‬שנאמר‬ ‫יש? והיכן הם נמצאים?‬ ‫כותב רש"י קודם את הפירוש על המילים 'נֶפֶ ׁש ַח ָ ּיה'‪,‬‬ ‫הדעת‪ ,‬ולהבין את פשרם‪:‬‬ ‫(פסוק כ)‪' :‬וְ עוֹ ף יְ עוֹ ֵפף ַעל ָה ָא ֶרץ ַעל‬ ‫'ש ֶרץ'‬ ‫ורק לאחר מכן כותב רש"י פירוש על המילה ׁ ֶ‬ ‫הגמרא בחגיגה (יב‪ ,‬ב) מביאה שתי‬ ‫א‪ .‬למה ומדוע הוצרך רש"י לחזור שוב ושוב‪ ,‬שלש‬ ‫ּ ְפנֵ י ְר ִק ַיע ַה ּׁ ָש ָמיִ ם'‪.‬‬ ‫דעות מהו רקיע‪ ,‬דעה ראשונה‪:‬‬ ‫ולכאורה היה רש"י צריך להפוך הסדר‪ ,‬ולפרש תחילה‬ ‫פעמים‪ ,‬על הפירוש 'נֶ ֶפ ׁש ַה ַח ָ ּיה – נֶ ֶפ ׁש ׁ ֶש ֵ ּי ׁש ָּב ּה‬ ‫על כך תמה באור החיים הק'‪ ,‬שהרי‬ ‫"אמר רבי יהודה‪ ,‬שני רקיעים הן‪.‬‬ ‫'ש ֶרץ'‪ ,‬ורק לאחר מכן את המילים 'נֶפֶ ׁש‬ ‫את המילה ׁ ֶ‬ ‫ַח ּיוּת'‪ .‬בפסוק כ'‪ ,‬ושוב בפסוק כ"א‪ ,‬ושוב בפסוק‬ ‫במדרש (ב"ר ו‪ ,‬ו) כתבו‪ :‬היכן גלגל‬ ‫שנאמר‪' ,‬הן לה' אלקיך השמים ושמי‬ ‫ַח ָ ּיה'?‬ ‫כ"ד‪ ,‬אתמהה!‬ ‫החמה ולבנה נמצאים? ברקיע השני‪,‬‬ ‫השמים'"‪ .‬והדעה השניה‪" :‬ריש‬ ‫ד‪ .‬יש לשים לב ששלושת פירושי רש"י נראים לכאורה‬ ‫ב‪ .‬את עיקר דברי רש"י צריך להבין‪ ,‬למה היה צריך כלל‬ ‫שנאמר‪ ,‬ויתן אותם אלקים ברקיע‬ ‫זהים‪ ,‬אך באמת יש הבדל ביניהם‪ ,‬כי בפעם הראשונה‬ ‫לקיש אמר‪ ,‬שבעה‪ .‬ואלו הן‪ ,‬וילון‪,‬‬ ‫להסביר ש'נֶ ֶפ ׁש ַח ָ ּיה' פירושו 'נֶ ֶפ ׁש ׁ ֶש ֵ ּי ׁש ָּב ּה ַח ּיוּת'?‬ ‫השמים'‪ ,‬כלומר שהרקיע השני‪,‬‬ ‫רקיע‪ ,‬שחקים‪ ,‬זבול‪ ,‬מעון‪ ,‬מכון‪,‬‬ ‫'ש ּי ְֵהא ָּב ּה ַח ּיוּת'‪ ,‬בלשון עתיד‪ ,‬ואילו‬ ‫כתב רש"י ׁ ֶ‬ ‫איזה פירוש אחר רוצה רש"י לשלול‪ ,‬ומה היינו‬ ‫דהיינו 'שמי השמים'‪ ,‬שהוא מחוץ‬ ‫ערבות'‪.‬‬ ‫בפעם השניה והשלישית כותב רש"י 'נֶ ֶפ ׁש ׁ ֶש ֵ ּי ׁש ָּב ּה‬ ‫יכולים לטעות כאן לולי פירושו של רש"י?‬ ‫לאטמוספירה‪ ,‬שם נמצאים השמש‬ ‫ַח ּיוּת' – בלשון הווה‪ .‬מה בא רש"י לדייק בכך?‬ ‫מבאר ריש‪-‬לקיש מה הם שבעה‬ ‫והירח‪ ,‬כפי שכתוב כבר בנחמיה (ט‪ ,‬ו)‬ ‫הרקיעים‪ :‬וילון ‪ -‬אינו משמש‬ ‫ַ'א ָּתה ָע ִ ׂש ָית ֶאת ַה ּׁ ָש ַמיִ ם ׁ ְש ֵמי ַה ּׁ ָש ַמיִ ם‬ ‫כלום‪ ,‬אלא נכנס שחרית ויוצא‬ ‫ש ִּכיל‬ ‫ְל ַה ְ ׂ‬ ‫וְ כָ ל ְצבָ ָאם'‪ ,‬הרי שצבא השמים‪ ,‬שהם‬ ‫החמה והלבנה‪ ,‬נמצאים בשמי‪-‬‬ ‫ערבית ומחדש בכל יום מעשה‬ ‫בפסוק כ' נאמר 'ישרצו המים'‪ ,‬שהמים אינן נותנים‬ ‫לאחר העיון במפרשי רש"י‪ ,‬אנו מגלים אור חדש‪ ,‬כיצד‬ ‫בראשית‪ .‬רקיע ‪ -‬שבו חמה ולבנה‬ ‫השמים‪ ,‬דהיינו השמים שמעל‬ ‫חיות‪ ,‬אלא הם משריצים בעלי חיים ואחר כך הקב"ה‬ ‫דברי רש"י נפלאים וכמה מרגליות טמונות בכל דיבור‬ ‫כוכבים ומזלות קבועין‪ .‬שחקים ‪-‬‬ ‫לאטמוספירה‪ ,‬ורקיע זה של 'שמי‪-‬‬ ‫נותן החיוּת‪ ,‬אבל כאן בפסוק כ"א שנאמר 'וַ ִ ּיבְ ָרא‬ ‫מדבריו‪ ,‬להלן נביא חלק מדברי המפרשים‪ ,‬בבחינת 'תן‬ ‫שבו ריחיים עומדות וטוחנות מן‬ ‫השמים' נקרא בשם 'רקיע‪-‬השמים'‪,‬‬ ‫ֱאל ִֹקים – הרי הקב"ה הוא גם נותן את החיוּת‪ ,‬לכן כותב‬ ‫לחכם ויחכם עוד'‪:‬‬ ‫לצדיקים‪ .‬זבול ‪ -‬שבו ירושלים ובית‬ ‫רש"י בדקדוק 'שיש בה חיות'!‬ ‫על שם שהוא הרקיע הסמוך לשמים‬ ‫הראשונים של האטמוספירה‪ .‬אם כן‪,‬‬ ‫המקדש ומזבח בנוי ומיכאל השר‬ ‫'חיה' או חיוּת?‬ ‫הגדול עומד ומקריב עליו קרבן‪.‬‬ ‫הכוונה לחיה שבים?‬ ‫רבינו המהר"ל ב'גור אריה' מבאר בטוב טעם‪ ,‬שכאשר‬ ‫כיצד יתכן שהעופות מעופפים גם‬ ‫מעון ‪ -‬שבו כיתות של מלאכי השרת‬ ‫לפי דרכו ממשיך המהר"ל ב'גור אריה' ושופך אור על‬ ‫רש"י כתב לראשונה בפסוק כ' את הפירוש 'נפש חיה‬ ‫הם ב'רקיע‪-‬השמים' שם תלויים גם‬ ‫דברי רש"י‪ ,‬מדוע הוצרך להסביר שוב שנית בפסוק‬ ‫‪ -‬שיהא בה חיוּת‪ .‬היתה כוונת רש"י לשלול שאין‬ ‫חמה ולבנה? והרי עינינו רואות שאין‬ ‫שאומרות שירה בלילה וחשות ביום‬ ‫כ"א ש'נפש החיה' היינו נפש שיש בה חיות? והתשובה‬ ‫הפירוש 'נפש חיה'‪ ,‬כפשוטו‪ ,‬מלשון 'חיה ובהמה'‪,‬‬ ‫העופות מעופפות ברקיע השני מעל‬ ‫מפני כבודן של ישראל‪ .‬מכון ‪ -‬שבו‬ ‫היא‪ ,‬משום שלמעלה בפסוק כ' בו כתוב בתורה "שרץ‬ ‫שהרי הם נבראו רק ביום השישי ולא ביום החמישי‪,‬‬ ‫האטמוספירה?‬ ‫אוצרות שלג ואוצרות ברד ועליית‬ ‫נפש חיה"‪ ,‬ושם מוכח שאינה חיה כפשוטו‪ ,‬שהרי‬ ‫אלא כוונת הכתוב 'נפש חיה' היינו נפש שיש בו חיוּת‪.‬‬ ‫טללים רעים ועליית אגלים‪ ,‬וחדרה‬ ‫קראו הכתוב "שרץ" על שם החיוּת שהוא שורץ דהיינו‬ ‫מוסיף המהר"ל דבר נפלא‪ ,‬שלכן גם שינה רש"י את‬ ‫שינוי ניקוד!‬ ‫של סופה וסערה‪ ,‬ומערה של קיטור‪.‬‬ ‫נע ונד‪ ,‬אבל כאן בבריאת הדגים בפסוק כ"א לא נזכר‬ ‫סדר הפסוק‪ ,‬ורק אחרי שפירש מהו 'נפש חיה'‪ ,‬פירש‬ ‫מיישב באור החיים על פי צורת‬ ‫ערבות ‪ -‬שבו צדק משפט וצדקה‪,‬‬ ‫'שרץ'‪ ,‬אלא כתוב 'וַ ִ ּיבְ ָרא ֱאל ִֹקים ֶאת ַה ַּת ִ ּנינִ ם ַה ְ ּגדֹלִ ים‬ ‫מהו 'שרץ'‪ .‬כי בכך רצה רש"י להביא ראיה לדבריו‬ ‫הניקוד שהיתה לו במסורה לתיבות‬ ‫גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה‪,‬‬ ‫וְ ֵאת ָּכל נֶ ֶפ ׁש ַה ַח ָ ּיה ָהר ֶֹמ ֶ ׂשת ֲא ׁ ֶשר ׁ ָש ְרצ ּו ַה ַּמיִ ם'‪ ,‬והיה‬ ‫ש"נפש חיה" אינה חיה כפשוטו‪ ,‬אלא נפש שיש בו‬ ‫'רקיע' בפרשה‪ .‬שביום החמישי היה‬ ‫ונשמתן של צדיקים‪ ,‬ורוחות ונשמות‬ ‫מקום לטעות שהכוונה שיש 'חיה' בים‪ ,‬ובשביל שאין‬ ‫חיות‪ ,‬והא ראיה‪ ,‬שהרי כתיב אצלו "שרץ"‪ ,‬וכל דבר‬ ‫נקוד ָ'רקיע' עם קמץ תחת הרי"ש‪,‬‬ ‫שעתידות להיבראות‪ ,‬וטל שעתיד‬ ‫לה רגלים גבוהות נקראת "רומשת"‪ ,‬ולעולם כאן‬ ‫שיש בו חיוּת הוא שורץ ונע ונד‪ ,‬ולכן נקרא "שרץ"‪,‬‬ ‫וביום הרביעי היה נקוד כפי שמופיע‬ ‫הקדוש ברוך הוא להחיות בו מתים"‪.‬‬ ‫"חיה" כמשמעו הוא‪ .‬לכך הוצרך רש"י לשלול פירוש‬ ‫וזהו עניין 'נפש שיש בו חיוּת'‪ ,‬שיש בו כח של נענוע‬ ‫אצלנו עם שווא תחת הרי"ש‪ .‬לפי זה‬ ‫זה ולפרש שגם כאן "נפש חיה" הכוונה 'נפש שיש בה‬ ‫ושריצה‪.‬‬ ‫מיישב‪ ,‬שביום הרביעי שהוא נקוד‬ ‫שמים רוחניים‬ ‫חיות' ‪.‬‬ ‫בעל בן איש חי זי"ע כותב בספרו‬ ‫בשווא‪ ,‬כוונת ְ'רקיע‪-‬השמים' הוא‬ ‫שמא תאמר‪ ,‬מהיכן באמת הכריח רש"י שאכן גם‬ ‫המים לא מוציאים חיוּת!‬ ‫לשמי‪-‬השמים‪ ,‬הרקיע העליון שמעל‬ ‫בן יהוידע (חגיגה שם‪ ,‬וכן משמע‬ ‫בפסוק כ"א הכוונה לנפש שיש בה חיות‪ ,‬ולא לחיה‬ ‫רבינו המהרש"ל ב'יריעות שלמה' מוסיף עוד ומיישב‪,‬‬ ‫מדברי רבי אברהם מן ההר‪ ,‬חגיגה‬ ‫מדוע כאן בפסוק כ' כותב רש"י בלשון עתיד 'נפש‬ ‫האטמוספירה‪ ,‬ששם המאורות‬ ‫שבים? על כך מבאר רבינו דוד פארדו ב'משכיל לדוד'‬ ‫שם)‪ ,‬שרבי יהודה וריש לקיש לא‬ ‫שרש"י סבר שאם הכוונה לחיה שבים‪ ,‬נמצא שלא‬ ‫שיהא בה חיות'? מפני שכאן בפסוק כ' נאמר 'יִ ׁ ְש ְרצ ּו‬ ‫תלויים‪ .‬אך ביום חמישי נקוד ָ'רקיע'‪,‬‬ ‫ַה ַּמיִ ם ׁ ֶש ֶרץ נֶ ֶפ ׁש ַח ָ ּיה'‪ ,‬ואחרי שרש"י פירש ש'נפש‬ ‫וכוונתו רקיע שבתוך האטמוספירה‪,‬‬ ‫נחלקו‪ ,‬אלא שרבי יהודה שאמר‬ ‫הוזכר בכתוב בריאתם של שאר הדגים הקטנים‪ ,‬אלא‬ ‫שיש שני רקיעים‪ ,‬מדבר על השמים‬ ‫החיה שבים‪ ,‬וזאת לא יתכן‪ .‬לכן בהכרח שהכוונה לכל‬ ‫חיה' היינו נפש שיש בה חיוּת‪ ,‬הוצרך להדגיש שהמים‬ ‫ושם מעופפות העופות‪.‬‬ ‫הדגים ולא רק לחיה שבים‪.‬‬ ‫עצמם לא השריצו והוציאו את החיוּת‪ ,‬כי המים אינם‬ ‫שאנו רואים בעינינו‪ ,‬כי השמים שאנו‬ ‫נותנים חיוּת‪ ,‬אלא רק הוציאו את גוף השרצים‪ ,‬ואילו‬ ‫הדיוק בתרגום‬ ‫רואים היא האטמוספירה המקיפה‬ ‫מה הכוונה 'למינה'?‬ ‫את החיוּת נתן הקב"ה בשרצים‪ .‬לכן דקדק כתב רש"י‬ ‫אכן אצלנו במסורה נקוד גם ביום‬ ‫את כדור הארץ (שהיא שכבת גז‬ ‫כעת נותר לנו רק לבאר מדוע הוצרך רש"י לפרש גם‬ ‫'נפש שיהא בה חיות'‪ ,‬כלומר‪ ,‬נפש כזו‪ ,‬שאחר כך יהא‬ ‫החמישי בשווא‪ .‬אך בתרגום‬ ‫בגוון תכלת‪ ,‬העוטפת את חלל‬ ‫בפסוק כ"ד‪ ,‬בשלישית 'נפש חיה – נפש שיש בה‬ ‫בה חיוּת‪ ,‬כאשר הקב"ה יתן בה חיות (וכ"כ הגור אריה‬ ‫אונקלוס מצאנו דבר נפלא‪ ,‬שביום‬ ‫העולם)‪ ,‬ומלבד זאת יש את 'שמי‬ ‫חיות'?‬ ‫בפסוק כ"ד)‪.‬‬ ‫הרביעי מתרגם את תיבות 'ברקיע‬ ‫השמים'‪ ,‬שהם השמים אשר מעל‬ ‫את התשובה לכך אנו מוצאים בדבריו של רבינו מאיר‬ ‫השמים' ‪' -‬ברקיע דשמיא'‪ ,‬וכוונתו‬ ‫לאטמוספירה בהם מצויים גלגל‬ ‫בנימין דאנון המבאר בספרו 'באר בשדה'‪ ,‬שבפסוק‬ ‫הקב"ה נותן חיוּת!‬ ‫הרקיע של השמים‪ ,‬דהיינו 'שמי‬ ‫חמה ולבנה‪.‬‬ ‫השלישי כתוב 'נֶ ֶפ ׁש ַח ָ ּיה לְ ִמינָ ּה'‪ ,‬ותיבת 'למינה' עלולה‬ ‫הדברים משתלבים היטב עם דבריו של רבינו שבתי‬ ‫השמים' והוא הרקיע העליון הסמוך‬ ‫משורר‪-‬בס‪ ,‬הכותב ב'שפתי חכמים'‪ ,‬לבאר מדוע‬ ‫לעומת זאת ריק לקיש שהזכיר שבעה‬ ‫להטעות לחשוב שהיא דבר בפני עצמו‪ ,‬נפש של 'חיה'‬ ‫אל השמים‪ ,‬וביום החמישי מתרגם‬ ‫רקיעים‪ ,‬מדבר על שמים רוחניים‪,‬‬ ‫ממש‪ ,‬לכן הוצרך רש"י לשלול ולפרש גם כאן שהוא‬ ‫בפסוק כ"א כותב רש"י בלשון הווה 'שיש בה חיות'‪,‬‬ ‫את תיבות 'רקיע השמים' – 'רקיע‬ ‫שהם למעלה מהשגתנו‪ ,‬וכפי שכתב‬ ‫נפש שיש בה חיות‪.‬‬ ‫בשונה מפסוק כ' שם כתב 'שיהא בה חיות'‪ ,‬כי כאמור‬ ‫שמיא'‪ ,‬וכוונתו רקיע שהוא השמים‪.‬‬ ‫המהרש"א (חידושי אגדות‪ ,‬חגיגה‬ ‫והרי זה ממש עולה כפירוש האור‬ ‫שם)‪" :‬אמרתי לי בזה במופלא ממך‬ ‫החיים!‬ ‫בל תדרוש"‪ .‬כלומר‪ ,‬אין מדובר‬ ‫ְל ִה ְתבּ וֹ נֵ ן‬ ‫לסיכום‪ :‬השמים שנבראו ביום‬ ‫בשמים העשויים מחומר גשמי של‬ ‫לאור כל האמור‪ ,‬מדוע בפסוק ל'‪ ,‬שם כתוב בתורה פעם רביעית 'נֶ ֶפ ׁש ַח ָ ּיה'‪,‬‬ ‫נקודה למחשבה‬ ‫השני שבעה הנה‪ :‬א‪ .‬האטמוספירה‬ ‫מים ואש‪ ,‬אלא הם עניינים רוחניים‬ ‫לא פירש רש"י שוב שהכוונה לנפש שיש בה חיוּת‪ ,‬כמו שפירש שלש פעמים?‬ ‫ותוספת עיון‬ ‫המקיף את חלל העולם‪ ,‬והוא הנקרא‬ ‫שאינם מושגים בשכל גשמי‪.‬‬ ‫ּ ֹ‬ ‫'שמים'‪ ,‬או ָ'רקיע השמים'‪ .‬ב‪' .‬שמי‬ ‫ִתבונ ֵן'‬‫לה ְ‬ ‫את התשובות על שאלת ' ְ‬ ‫מבחן חדש‬ ‫השמים' והוא ְ'רקיע השמים' שמעל‬ ‫העופות ברקיע?‬ ‫ניתן להשיב בקו 'קול התורה'‪ ,‬או בנדרים‪+‬‬ ‫האטמוספירה שבו החמה והלבנה‬ ‫אחרי שמצאנו שבשמים הנראים‬ ‫ומתן שכרה בצידה – הגרלות‬ ‫ומיוחד לקוראי‬ ‫וצבא השמים‪ .‬ג‪ .‬עוד חמש שמים‬ ‫ישנם שני חלקים‪ ,‬השמים ושמי‬ ‫רוחניים שאין לנו בהם השגה‪.‬‬ ‫השמים‪ ,‬נוכל להבין את המשך‬ ‫שבועיות בין המשיבים כהלכה‬ ‫הגיליון השבועי‪:‬‬ ‫פרי עטם של‬ ‫לומדי תורה שבכתב‬ ‫אהבת תורה‬ ‫תורתך שעשועי‬ ‫מבחן ב‪ 1:45-‬בלילה!‬ ‫פרפראות וחידודים על פרשת השבוע‬ ‫לילה אחד‪ ,‬מוצאי יום שלישי פרשת כי תצא‪ ,‬בשעה ‪ 1:25‬לאחר חצות ליל ‪-‬‬ ‫תשובות למדורי 'תורתך שעשועי' ניתן לשלוח דרך קו 'קול התורה' או נדרים‪+‬‬ ‫נקלעתי לביהמ''ד קרעטשניף שבקרית גת‪ ,‬שם הייתי צריך להתעכב עד שתגיע‬ ‫ההסעה שתיקח אותי למחוז חפצי‪ .‬לפתע נכנס בסערה יהודי יקר ושואל בקול‪,‬‬ ‫ָק ָטן ַה ּיוֹ ֵד ַע‬ ‫ֲחקֹר דָּ ָבר‬ ‫קורא אל חלל ההיכל‪ :‬איפה יש כאן חומשים? הוא עבר במהירות על הארונות‬ ‫והשולחנות ולא נחה דעתו עד שמצא חומש עם ביאור על רש"י‪.‬‬ ‫ִחדּ ו ִּדים ְ ּב ֵתבוֹ ת ו ְּפסו ֵּקי ַה ָּפ ָר ׁ ָשה‬ ‫הכוכבים – סימן או סיבה?‬ ‫בפרשת השבוע נאמר (בראשית א‪ ,‬ה) וְ לַ ח ׁ ֶֹש ְך ָק ָרא לָ יְלָ ה‪ ,‬ועוד‬ ‫הבנתי שמדובר בעוד אחד ממאות אלפי לומדי 'תורה שבכתב'‪ ,‬יהודי שלא יכול‬ ‫נֶיך ִמ ְס ּ ַפר ׁ ְש ֵאלוֹ ת ֲא ׁ ֶשר ַה ְּת ׁשוּבָ ה ֲעלֵ ֶיהן‬ ‫לְ ָפ ָ‬ ‫נאמר בהמשך (פסוק יד) ִיְהי ְמ ֹארֹת ִּב ְר ִק ַיע ַה ּׁ ָש ַמיִם לְ ַהבְ ִדּ יל ֵּבין‬ ‫להירדם לפני שלומד ונבחן על הלימוד היומי‪ ...‬הוא ישב בבית המדרש ולמד‬ ‫מוֹ ִפ ָיעה ִ ּבלְ ׁשוֹ ן ַר ׁ ִש''י ַ ּב ּ ָפ ָר ׁ ָשה‬ ‫יותר מ‪ 20-‬דק' בדביקות (הלימוד של יום שלישי פרשת כי תצא הוא לימוד ארוך‬ ‫ַה ּיוֹ ם ּובֵ ין ַה ָ ּליְלָ ה‪ ,‬דהיינו שבלילה יש מאורות של ירח וכוכבים‪,‬‬ ‫למדי‪ ,)...‬עד שבשעה ‪ 1:45‬בלילה (!) הוא ביקש ממני להשאיל ממני את הטלפון‬ ‫ַה ְּת ׁשוּבָ ה לְ כָ ל ׁ ְש ֵאלָ ה ַמ ְת ִחילָ ה ְּבאוֹ ת ְמ ֻס ֶ ּי ֶמת ַ(ה ּמוֹ פִ ָיעה ְּבפֵ רו ּׁש‬ ‫וכן אמרו בתחילת מסכת ברכות שהלילה מתחיל בצאת הכוכבים‪.‬‬ ‫הנייד ובעיניים טרוטות ערך גם את המבחן הבסיסי‪ ,‬וגם את מבחן העיון‪.‬‬ ‫אשוֹ נוֹ ת ׁ ֶשל ָּכל‬ ‫ַר ׁ ִש"י)‪ַּ .‬כ ֲא ׁ ֶשר ַּת ְר ִּכיב יַ ַחד ֶאת ָהאוֹ ִת ּיוֹ ת ָה ִר ׁ‬ ‫ויש לחקור בכוונת פסוקים אלו‪ ,‬ובגדר הדין שלילה נעשה בזמן‬ ‫ְּת ׁשוּבָ ה ִּת ְמצָ א ִמ ָ ּלה ַה ּמוֹ פִ ָיעה ַּב ּ ָפ ָר ׁ ָשה‪:‬‬ ‫צאת הכוכבים‪:‬‬ ‫ההצלחה האמיתית והגדולה היא לא הציון‪ ,‬אלא החיבור של עם ישראל לתורה‬ ‫שבכתב! כל מילה נוספת מיותרת!‬ ‫א‪ָ .‬מה ַה ּ ֵפרו ּׁש ַה ּׁ ֵשנִ י ׁ ֶשל ַר ׁ ִש"י‬ ‫האם המציאות של הלילה הוא החושך‪ ,‬והכוכבים הנראים‬ ‫בברכה מרובה‪ ,‬יצחק ר‪.‬‬ ‫ַעל 'וַ יְכַ ל ֱאל ִֹקים ַּב ּיוֹ ם ַה ּׁ ְשבִ ִיעי'?‬ ‫הם רק 'סימן' שנעשה לילה‪ .‬או שמא הופעת הכוכבים‪ ,‬היא‬ ‫המציאות של הלילה‪ ,‬כך שאם אין נראים כוכבים חסר במציאות‬ ‫ב‪ִ .‬מי ִּת ֵּבל וְ ִה ְת ִקין ֵּכלִ ים לָ רוֹ ְצ ִחים?‬ ‫של הלילה‪ ,‬ולא חסר רק ב'סימן' שנעשה לילה?‬ ‫אם לא עכשיו אימתי‬ ‫ג‪ֵ .‬איזוֹ אוֹ ת ֲח ֵס ָרה ַּב ּ ָפסוּק 'ו ִּמלְ א ּו ֶאת ָה ָא ֶרץ וְ כִ בְ ׁ ֻש ָה'?‬ ‫אני מודה לה' יתברך שזיכני להכיר את המפעל הגדול 'תורה שבכתב'‪ .‬בחסדי ה' אני‬ ‫אברך כולל למעלה מ‪ 30-‬שנה‪ ,‬זכיתי ללמוד בכולל‪ :‬ש"ס‪ ,‬טור ובית יוסף‪ ,‬הלכות‬ ‫ד‪ָ .‬מה ָּב ָאה לוֹ ַמר ָהאוֹ ת ה' ַּב ּ ָפסוּק 'יוֹ ם ַה ּׁ ִש ּׁ ִשי'?‬ ‫שבת‪ ,‬ברכות‪ ,‬איסור‪-‬והיתר‪ ,‬טהרה‪ ,‬מקוואות‪ ,‬חופה וקידושין‪ ,‬מילה וגירות‪ ,‬יום‬ ‫יוֹ ְד ִעים ֶאת ַה ּתוֹ ָרה‬ ‫אשוֹ ן'?‬ ‫ה‪ .‬לָ ָּמה ָּכתוּב 'יוֹ ם ֶא ָחד' וְ לֹא 'יוֹ ם ִר ׁ‬ ‫טוב‪ ,‬פסח‪ ,‬ועוד‪ ,‬אך מעולם לא זכיתי ללמוד ולהבחן על רש"י בפרשה‪ ,‬למרות‬ ‫א‪ .‬בפרשת השבוע נאמר (בראשית ד‪ ,‬כא) וְ ׁ ֵשם ָא ִחיו י ּובָ ל הוּא ָהיָ ה‬ ‫שלמעשה זה תחילת ההבנה בתורה‪.‬‬ ‫ו‪ֵּ .‬כ ַיצד ְמ ָפ ְר ׁ ִשים ִדּ בְ ֵרי ַא ָ ּג ָדה ֶאת ַה ָּכתוּב ָּ'כ ְתנוֹ ת עוֹ ר'?‬ ‫ֲאבִ י ָּכל ּתֹפֵ שׂ ִּכנּוֹ ר‪ .‬היכן עוד בחמשה חומשי תורה מוזכר ִּ'כנּוֹ ר'?‬ ‫תמיד ידעתי שאני חייב פעם ללמוד את זה‪ ,‬אבל מתי?‪ ...‬הזמן חולף ולומדים עוד‬ ‫ב‪ .‬בפרשת השבוע נאמר (בראשית ד‪ ,‬יט) וַ ּי ַ ִּקח לוֹ לֶ ֶמ ְך ׁ ְש ֵּתי נָ ׁ ִשים ׁ ֵשם‬ ‫נושא ועוד נושא‪ ,‬אבל מה עם חומש ורש"י? לאחר שזכיתי להכיר אתכם אני זוכה‬ ‫ַמ ִהי ַה ִּמ ָ ּלה?‬ ‫דבר יום ביומו‪ ,‬ממש כך‪ ,‬ללמוד חומש ורש"י ולהבחן כל יום וכל שבוע‪ .‬ומכאן אני‬ ‫ָה ַא ַחת ָע ָדה‪ .‬היכן עוד בחמשה חומשי תורה אשה בשם ָ'ע ָדה'?‬ ‫קורא לכל האברכים שליט"א‪ :‬אל תחזרו על הטעות שלי! אל תחכו להתבגר וללמוד‬ ‫ג‪ .‬בפרשת השבוע נאמר (בראשית א‪ ,‬י) וּלְ ִמ ְקוֵ ה הַ ַּמיִם ָק ָרא יַ ִּמים‪ ,‬היכן‬ ‫רק אז חומש ורש"י‪ ,‬התחילו כבר כעת!‬ ‫עוד בחמשה חומשי תורה מצאנו הלשון ִ'מ ְקוֵ ה' על מים? (‪ 2‬תשובות)‬ ‫ארז יצחק ג‪.‬‬ ‫ֶאת ַה ּ ִפ ְתרוֹ ן יֵ ׁש לְ ָהזִ ין ְּב ַמ ֲע ֶרכֶ ת ּ'תוֹ ָרה ׁ ֶש ִּבכְ ָתב' (לָ ְר ׁשו ִּמים ִּבלְ בַ ד)‬ ‫ְמ ֻחדָּ ִדים‬ ‫שמות הזוכים בהגרלות‬ ‫בפרשת נצבים וילך‬ ‫בזכות התורה‬ ‫שִׂ ימ ּו לֵ ב ‪ִ -‬מבְ ָצע ְמ ָיֻחד וְ נוֹ שֵׂ א ּ ְפ ָר ִסים ְיִק ֵרי ֵע ֶר ְך‪ ,‬לַ ּפוֹ ְת ִרים‬ ‫ֶאת ַה ִח ָידה יַ ַחד ִעם ְ ּבנֵי ַה ִּמ ׁ ְש ּ ָפ ָחה ְ ּב ׁ ֻשלְ ַחן ַה ּׁ ַש ָ ּבת!‬ ‫א‪ .‬אימתי יאכלו הצדיקים דג מלוח?‬ ‫ב‪ .‬היכן מצאנו תבלינים מסוכנים‪ ,‬שאינם לאכילה?‬ ‫ג‪ .‬האם אנשים אוכלים עשבים?‬ ‫זוכים בהגרלות אברכים ותלמידי ישיבות גדולות‬ ‫נבחנים קבועים ‪ :₪ 100 -‬הרב אליעד קדושי ‪ -‬ביתר עילית‪ | ,‬הרב אריה פינקל‬ ‫‪ -‬נתיבות‪ | ,‬הבה"ח שמעון שמעיה ‪ -‬ביתר עילית ‪ ,‬קרלין | סיכום יומי ‪:₪ 200 -‬‬ ‫הרב ישראל מאיר כהן ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬כתר תורה | הרב שמואל אוירבך ‪ -‬מודיעין‬ ‫עילית‪ ,‬משנת אברהם | הרב אהרן כהן ‪ -‬קרית גת‪ | ,‬הרב ישראל לוי ‪ -‬בני ברק‪ ,‬אוהל‬ ‫שתלמידיהם התנדבו לתת להם שעה או כמה שעות מחייהם‪ ,‬וכך‬ ‫יסברו ישראל להאריך את חייו של משה‪.‬‬ ‫פרשת האזינו‬ ‫פתרונות‬ ‫דוד ושלום | הרב אפרים רייכמן ‪ -‬בני ברק‪ | ,‬הרב אפרים בקר ‪ -‬לוד‪ ,‬מקדש דוד |‬ ‫ז‪ .‬כמו שאהרן רץ עם הקטורת ועצר את מלאך המות בעת המגיפה‪,‬‬ ‫יוסף דעת – אפשר למנוע מיתה?‬ ‫הרב מתתיהו הלר ‪ -‬מודיעין עילית‪ | ,‬הרב אוריאל מילקביץ ‪ -‬ירושלים‪ ,‬מיר | הבה"ח‬ ‫סברו ישראל שיקטירו קטורת ובכך יעצרו את מלאך המוות‪.‬‬ ‫מרדכי כהן ‪ -‬ירושלים‪ ,‬מיר | הבה"ח אורן אדרעי ‪ -‬ירושלים‪ ,‬דעת חיים | הבה"ח‬ ‫בפרשת האזינו (לב‪ ,‬מח) כותב רש"י‪' :‬שהיו ישראל אומרים‪ ,‬בכך‬ ‫ח‪ .‬כי במלחמת מדין אמר הקב"ה למשה שמיתתו תלויה במלחמה זו‪,‬‬ ‫וכך [לשון שבועה]‪ ,‬אם אנו מרגישין בו‪ ,‬אין אנו מניחין אותו‪ ,‬אדם‬ ‫אליהו בר ‪ -‬בני ברק‪ | ,‬הרב ישעיהו והב ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬בית אבא | הבה"ח אריה‬ ‫גולדברג ‪ -‬בני ברק‪ ,‬ירוחם | הרב רפאל משה רפפורט ‪ -‬ירושלים‪ ,‬רב עמרם חסידא |‬ ‫כך שהיו ישראל יכולים לומר שאין הם יוצאים למלחמה וממילא לא‬ ‫שהוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים וכו'‪ ,‬אין אנו מניחין אותו‪.‬‬ ‫הרב יהודה וינקל ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬ברכת יצחק | הרב יונתן ישראל לרנר ‪ -‬בני ברק‪,‬‬ ‫ימות משה (ספר אשכול יוסף)‪.‬‬ ‫אמר הקב"ה‪ ,‬הריני מכניסו בחצי היום וכו''‪ ,‬ע"כ‪ .‬והדברים תמוהים‪:‬‬ ‫במחיצת הרשבי | הרב שלמה בעלז ‪ -‬ביתר עילית‪ | ,‬הרב ישראל ברלין ‪ -‬ירושלים‪,‬‬ ‫ט‪ .‬כמו שמצינו כמה עובדות בחז"ל על חכמי ישראל שהחיו מתים‪,‬‬ ‫כי אמנם בתיבת נח מובן שאנשים חשבו שישברו את התיבה‪ ,‬או‬ ‫אהבת שלום | הבה"ח שלמה בראון ‪ -‬קרית יערים‪ ,‬באר התורה | הרב ניסן ויינשטיין‬ ‫‪ -‬ביתר עילית‪ | ,‬הבה"ח אליהו ריביאט ‪ -‬בני ברק‪ ,‬תורה בתפארתה | הרב יצחק‬ ‫סברו ישראל שאם ימות משה יאמרו לחכמי הדור שיחיו אותו‪.‬‬ ‫שהמצריים חשבו שלא יתנו לישראל לצאת‪ ,‬אבל כאשר מדובר‬ ‫סרוסי ‪ -‬בית שמש‪ ,‬שיח יצחק | הרב מאיר וייזר ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬עמלה של תורה |‬ ‫במיתת משה‪ ,‬מה שייך לומר שישראל יאמרו שאין מניחים לו למות‪,‬‬ ‫הרב בנימין זאב לוי ‪ -‬בני ברק‪ ,‬פוניבז' | הרב אשר יואל בלום ‪ -‬ירושלים‪ ,‬באר יוסף |‬ ‫חידוד בפרשה – קל וכבד‪:‬‬ ‫וכי הדבר תלוי בידם למנוע את מיתתו?! וצ"ע‪.‬‬ ‫הבה"ח דוד רובין ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬מן ההר | הבה"ח נתנאל מושקוביץ ‪ -‬בני ברק‪ ,‬דעת‬ ‫אהרן | הרב פנחס מנחם אלבוים ‪ -‬קרית גת | כמונח בקופסא ‪ :₪ 150 -‬הרב דוד‬ ‫היכן נזכר בפרשת האזינו בפירוש רש"י‪:‬‬ ‫שטרן ‪ -‬ירושלים‪ ,‬מיר | הרב יוסף נייהוז ‪ -‬ירושלים‪ ,‬ברכת דוד ומשה| חידוד בפרשה‬ ‫א‪ .‬פירות קלים להתבשל‪.‬‬ ‫להלן תקציר של חלק קטן ונבחר מתוך אלפי התשובות שנשלחו‬ ‫‪:₪ 100 -‬הרב מרדכי אליהו איגל ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬באבוב | הרב אלימלך גלנדואר ‪-‬‬ ‫ב‪ .‬שעה קלה‪.‬‬ ‫למערכת על ידי לומדי 'תורה שבכתב'‪:‬‬ ‫בית שמש‪ ,‬בעלזא | יוסיף דעת ‪ :₪ 100 -‬הבה"ח בניה מאזוז ‪ -‬מעלות‪-‬תרשיחא‪,‬‬ ‫א‪ .‬הכוונה שעל ידי התפילה היו יכולים למנוע את מיתתו‪ ,‬כי בתפילה‬ ‫מאור התלמוד | הרב שמואל ניסאן ‪ -‬בני ברק‪ ,‬נחלת יעקב | מבחן גמרא ‪ -‬ש"ס‬ ‫ג‪ .‬לשון קל‪.‬‬ ‫ובלכתך בדרך‪ :‬הרב אלעזר כהן ‪ -‬בני ברק‪ ,‬גרודנא | מבחן הפטרה ‪ -‬סט נ"ך‪ :‬הרב‬ ‫אפשר להעביר את רוע הגזירה (כן תירצו הבאר בשדה והחידושי‬ ‫ד‪ .‬קל וחומר‪.‬‬ ‫נתנאל מנת ‪ -‬רכסים‪ ,‬כנסת חזקיהו | מבחן שבועי ‪ :₪ 500‬הרב ישראל מאיר ראה‬ ‫הרי"ם זי"ע והגר"ח שמואלביץ זצ"ל)‪.‬‬ ‫‪ -‬ירושלים‪ ,‬רצופות | הרב שלום נח כ"ץ ‪ -‬קרית גת‪ ,‬כנסת ישראל | הבה"ח שמואל‬ ‫ה‪ .‬אינו מכביד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עוד תירץ הגר"ח שמואלביץ זצ"ל‪ ,‬שמבואר כאן יסוד‪ ,‬שאם היו‬ ‫יהושע למברגר ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬מעיני חכמה | הבה"ח ישראל אשר צינוירט ‪ -‬בית‬ ‫תשובות‪:‬‬ ‫אומרים כל ישראל 'אדם שהוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים וכו'‪,‬‬ ‫שמש‪ ,‬מעייני החכמה‬ ‫א‪ .‬רש"י דברים לב‪ ,‬יג‪ :‬פירות ארץ ישראל שקלים לנוב ולהתבשל‬ ‫ומכירין כולם עד כמה הם צריכים לו‪ ,‬אזי בכח הכרת הטוב שהיתה‬ ‫זוכים בהגרלות תלמידי ישיבות קטנות וילדים‬ ‫מכל פירות הארצות‪.‬‬ ‫בהם‪ ,‬היו יכולים לפעול למנוע את מיתתו‪ ,‬ודבר זה קבע הקב"ה ממש‬ ‫נבחנים קבועים ‪ :₪ 50 -‬יניק וחכים כמר ישראל מנחם וויינפעלד ‪ -‬בני ברק‪ ,‬יטב‬ ‫ב‪ .‬רש"י דברים לב‪ ,‬כ‪ :‬ובשעה קלה בטלו הבטחתם‪.‬‬ ‫בדרך הטבע‪ ,‬שאם מכירים באמת בטובה של האדם ושרבים צריכים‬ ‫לב | הבה"ח עזריאל בן ציון גליק ‪ -‬ירושלים‪ ,‬שבילי התורה | סיכום יומי ‪:₪ 50 -‬‬ ‫ג‪ .‬רש"י דברים לב‪ ,‬טו‪ :‬כשית ‪ -‬יש לשון קל בלשון כסוי‪.‬‬ ‫לו‪ ,‬אזי מיתתו נמנעת‪.‬‬ ‫יניק וחכים כמר מנחם שליידר ‪ -‬ירושלים‪ ,‬זכרו תורת משה | יניק וחכים כמר ברוך‬ ‫ג‪ .‬כיון שאמר לו הקב"ה 'ומות בהר' נעשה מזה דין שמשה צריך למות‬ ‫טוקצינסקי ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬דרכי יושר | יניק וחכים כמר חיים רביב ‪ -‬בני ברק‪ ,‬באר‬ ‫ד‪ .‬רש"י דברים לב‪ ,‬מו‪ :‬הרי דברים קל וחומר‪ ,‬ומה תבנית הבית וכו'‪.‬‬ ‫יהושוע | יניק וחכים כמר ישראל בער סולובייצ'יק ‪ -‬ירושלים‪ ,‬עץ חיים | יניק וחכים‬ ‫רק בהר‪ ,‬וכשיאמרו ישראל 'אין אנו מניחין אותו' הכוונה שלא יניחו לו‬ ‫ה‪ .‬רש"י דברים לב‪ ,‬יא‪ :‬על גוזליו ירחף ‪ -‬אינו מכביד עצמו עליהם‪.‬‬ ‫לעלות להר‪ ,‬ואם לא יכול לעלות להר ממילא לא יתן שימות (נחלת‬ ‫כמר ישי דקל ‪ -‬אלעד‪ ,‬דעת תורה | יניק וחכים כמר שמואל קוק ‪ -‬בני ברק‪ ,‬הליכות‬ ‫שמואל | יניק וחכים כמר משה המאירי ‪ -‬ירושלים‪ ,‬חמדת התורה | הבה"ח מנחם‬ ‫יעקב על רש"י; ספרי דבי רב על ספרי; וכן תירץ הגרי"ז מבריסק‬ ‫מנדל רבינוביץ ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬באיאן | יניק וחכים כמר שלמה לנגסאם ‪ -‬אלעד‪ ,‬דרכי‬ ‫כמונח בקופסא – עזוב ‪ -‬עזרה‬ ‫זצ"ל)‪.‬‬ ‫אבות צאנז | הבה"ח חנוך זונדל קליין ‪ -‬בני ברק‪ ,‬תורת משה | הבה"ח דוד ויסבלום‬ ‫בפרשת האזינו כתוב (דברים לב‪ ,‬לו) ְוְ ֶֶא ֶֶפס ָָעצּוּר ְוְ ָָעזּוּב‪ ,‬ורש"י מפרש‪:‬‬ ‫‪ -‬ירושלים‪ ,‬סערט ויזניץ | יניק וחכים כמר חיים בנימין לוצקין ‪ -‬בית שמש‪ ,‬סקווירא‬ ‫ד‪ .‬אולי אין הכוונה שלא יניחו לו למות‪ ,‬אלא שלא יניחו לו למות‬ ‫| הבה"ח יהושע ברוך לוי ‪ -‬בית שמש‪ ,‬תולדות משה אריה | יניק וחכים כמר אברהם‬ ‫'עזוב ‪ -‬מחוזק‪ ,‬כמו (נחמיה ג‪ ,‬ח) ויעזבו את ירושלים עד החומה‪,‬‬ ‫בהסתר במערה באין רואים כמו אהרן‪ ,‬וישמרו עליו שימות לעין כל‬ ‫יעקובסון ‪ -‬בני ברק‪ | ,‬הבה"ח אלכסנדר פינק ‪ -‬בית שמש‪ ,‬בעלזא | יניק וחכים כמר‬ ‫(ירמיה מט‪ ,‬כה) איך לא עזבה עיר תהילה'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬היכן עוד בחמשה‬ ‫וכולם יתעסקו בקבורתו בכבוד‪ ,‬ועל כך אמר הקב"ה הריני מכניסו‬ ‫יחיאל טווערסקי ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬כלל חסידי | יניק וחכים כמר משה אליעזר בוגן ‪-‬‬ ‫חומשי תורה מפרש רש"י מילה משורש עזיבה שהכוונה על עזרה‪,‬‬ ‫בחצי היום למות במערה בהסתר ונראה מי ימחה (ספר שמנה לחמו)‪.‬‬ ‫בני ברק‪ ,‬עטרת שלמה | יניק וחכים כמר בערל בטלמן ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬כלל חסידי‬ ‫ורש"י מביא שם את הפסוק בפרשתנו 'ואפס עצור ועזוב'?‬ ‫| הבה"ח מרדכי גומבו ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬אהל יוסף | יניק וחכים כמר יוסף שלום‬ ‫ה‪ .‬היינו שיאמרו ישראל שיעסקו עמו בתורה בלי הפסק‪ ,‬כך לא יוכל‬ ‫פפנהיים ‪ -‬בני ברק‪ ,‬תפארת יעקב | יניק וחכים כמר יצחק שוורץ ‪ -‬אלעד‪ ,‬דעת תורה‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫מלאך המוות לשלוט בו (זרע אברהם על הספרי בשם ספר גבול‬ ‫| כמונח בקופסא ‪ :₪ 50 -‬יניק וחכים כמר מרדכי דנציגר ‪ -‬ירושלים‪ ,‬נר יהושע חידוד‬ ‫בפרשת משפטים‪ ,‬רש"י שמות כג‪ ,‬ה‪ :‬עזב תעזב עמו ‪ -‬עזיבה זו לשון‬ ‫בנימין‪ ,‬וכ"כ בשפתי צדיק)‪.‬‬ ‫בפרשה ‪ :₪ 50 -‬יניק וחכים כמר אברהם יוסף רייזמן ‪ -‬בית שמש‪ ,‬בעלזא מבחן‬ ‫עזרה‪ ,‬וכן (דברים לב‪ ,‬לו) עצור ועזוב‪ ,‬וכן (נחמיה ג‪ ,‬ח) ויעזבו ירושלם‬ ‫שבועי ‪ :₪ 100 -‬יניק וחכים כמר יעקב יונסי ‪ -‬ירושלים‪ ,‬אבני שלמה | הבה"ח יוסף‬ ‫ו‪ .‬אולי הכוונה שכאשר יבוא הזמן של משה שיושלמו חייו‪ ,‬אזי כל‬ ‫ווייס ‪ -‬בית שמש‪ ,‬דושינסקי‬ ‫עד החומה‪ ,‬מלאוה עפר לעזוב ולסייע את חוזק החומה‪.‬‬ ‫אחד יתן מתנה כמה רגעים מחייו‪ ,‬כמו שהיה אצל כמה צדיקים‬ ‫שימו לב ‪ -‬בס''ד החל מהגרלות פרשת 'בראשית'‪ ,‬תמהיל הגרלות‬ ‫וזכיות חדש‪ ,‬עם תוספת אלפי ש"ח ועוד זוכים רבים מדי חודש‬ ‫גם אתה יכול להפיץ את האור‪:‬‬ ‫לרישום והצטרפות ל'תורה שבכתב'‪:‬‬ ‫הצטרף עכשיו למערך מאות מזכי הרבים‬ ‫תשפ"ז‬ ‫של תורה!‬ ‫‪02-500-2018‬‬ ‫המפיצים את הגיליון השבועי ברחבי ארה"ק‬ ‫וקבלו‬ ‫עדכנו‬ ‫חייגו‬ ‫מארה"ב‪ | 1518-9881-351 :‬מאנגליה‪4433-0613-0131 :‬‬ ‫בכל שבוע את מארז הגיליונות‬ ‫את פרטי בית‬ ‫לקו 'קול התורה'‬ ‫מכון הוצאה לאור | אגף 'שיעורי תורה' | קו 'קול התורה' | מבחר שיעורים במגוון שפות‬ ‫חינם עד לפתח הבית בדיוור‬ ‫הכנסת ‪ /‬הישיבה‪,‬‬ ‫בשעות המענה האנושי‬ ‫וסגנונות | סיכומים ומבחנים | שעשועי תורה | הגרלות ופרסים | גיליון שבועי | ניוזלטר יומי‬ ‫ישיר – לזיכוי הרבים!‬ ‫והכתובת למשלוח‬ ‫בשלוחה ‪( 8‬אחרי בחירת השפה)‬ ‫לפניות‪ ,‬תגובות והערות‪ts025002018@gmail.com :‬‬ ‫ֵי ְלכו ּ ֵמחַיִל‬ ‫בס"ד‬ ‫ֶאל חָיִל‬ ‫דבר‬ ‫המערכת‬ ‫"אמר רבי לוי בר חייא‪ ,‬היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה‪ ,‬זוכה‬ ‫ֹלקים ּבְ ִצּיֹון‪.‬‬ ‫ומקבל פני שכינה‪ ,‬שנאמר (תהלים פד‪ ,‬ח) יֵ לְ כּו ֵמ ַחיִ ל ֶאל ָחיִ ל יֵ ָר ֶאה ֶאל ֱא ִ‬ ‫אמר רבי חייא בר אשי אמר רב‪ ,‬תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא‬ ‫ֹלקים ּבְ ִצּיֹון"‪( .‬ברכות סד‪ ,‬א)‬ ‫בעולם הבא‪ ,‬שנאמר יֵ לְ כּו ֵמ ַחיִ ל ֶאל ָחיִ ל יֵ ָר ֶאה ֶאל ֱא ִ‬ ‫ֹלקים ּבְ צִ ּיֹון'!‬ ‫ֱא ִ‬ ‫זה כבר למעלה מחודש ימים‪ ,‬החל מתחילת ימי‬ ‫כל‬ ‫אם עד היום עסקנו במשך כשלש שנים בחיבור‬ ‫הסליחות ועד לחתימת יום שמיני עצרת‪ ,‬זכינו‬ ‫יהודים אל הלימוד הנחוץ והקדוש הזה של חומש‬ ‫להיות ברצף אחד בלתי פוסק של 'יֵלְ כּו ֵמ ַחיִל ֶאל‬ ‫ורש"י דבר יום ביומו‪ ,‬הרי כעת 'בַ ָּׁשנָ ה ָה ְרבִ ִיעת‬ ‫ֹלקים ּבְ ִצּיֹון'‪.‬‬ ‫ָחיִל ָיֵר ֶאה ֶאל ֱא ִ‬ ‫יִהיֶה ּכָ ל ִּפ ְריֹו ק ֶֹדׁש ִהּלּולִ ים לַ ה''‪ ,‬אנו הולכים‬ ‫ְ‬ ‫אך סיימנו את ימי הסליחות ותיכף הלכנו ונכנסנו‬ ‫מחיל אל חיל ונכנסים בסייעתא דשמיא אל שערי‬ ‫אל ימי ראש השנה; עברנו אל עשרת ימי תשובה;‬ ‫לימוד חומש ורש"י בעומק ובעיון!‬ ‫המשכנו ליום הכיפורים; התקדמנו אל הימים‬ ‫העולם‬ ‫•‬ ‫שבין יום הכיפורים לסוכות‪ ,‬עליהם כבר כתב‬ ‫ברוך ה' אשר לא השבית גואל מישראל‪ ,‬והשאיר‬ ‫הדרכי משה (או"ח סי' תרכ"ד‪ ,‬ז) בשם המהרי"ל‬ ‫לנו לפליטה את זקני שארית בית ישראל‪ ,‬גדולי‬ ‫(הל' סוכה) 'יש שמתחילים לעשות הסוכה‬ ‫וגאוני התורה‪ ,‬עיני העדה מנהיגי הדור שליט"א‪,‬‬ ‫במוצאי יום הכפורים שנאמר יֵלְ כּו ֵמ ַחיִל ֶאל ָחיִל‬ ‫המנחילים ומעבירים לנו את מסורת התורה מדור‬ ‫וגו'; צעדנו אל ימי הסוכות; פסענו אל יום הושענא‬ ‫נברא‬ ‫לדור‪.‬‬ ‫רבה; הגענו אל יום שמיני עצרת ושמחת תורה‪.‬‬ ‫כפי שפורסם‪ ,‬זכינו זה מכבר‪ ,‬זכינו במערכת 'תורה‬ ‫והנה אנחנו כאן בפרשת 'בראשית'!‬ ‫שבכתב'‪ ,‬להיכנס לפני ולפנים להיכלם של עיני‬ ‫שעות‬ ‫הקדשנו‬ ‫לאחר חודש שלם במהלכו‬ ‫העדה‪ ,‬מרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור שליט"א‪,‬‬ ‫ותשבחות‬ ‫שירות‬ ‫ארוכות לתפילות ותחנונים‪,‬‬ ‫לשמוע את חובתנו ותפקידנו‬ ‫בבתי הכנסת‪ ,‬אנו חוזרים שוב‬ ‫לקראת השנה הרביעית‬ ‫אל ספסלי בית המדרש‪ ,‬איש‬ ‫ִּבׁ ְשבִ ילְָך!‬ ‫למפעלות 'תורה שבכתב'‪.‬‬ ‫"עליכם לחבר את‬ ‫איש למקום לימודו‪ .‬בדרך‬ ‫דרוש ומליצה ניתן לומר‬ ‫היה זה בהיכלו של מרן ראש‬ ‫הישיבה גאון ישראל רבי דב‬ ‫העומק‬ ‫אל‬ ‫הציבור‬ ‫שאנו נמצאים כעת במצב‬ ‫של 'היוצא מבית הכנסת ונכנס שברש"י! להחדיר בקרב לנדו שליט"א‪ .‬עמדנו בלשכת‬ ‫הגזית‪ ,‬משם יוצאת תורה‬ ‫לבית המדרש ועוסק בתורה‪,‬‬ ‫והוראה לישראל‪ ,‬לכלל‬ ‫דרך‬ ‫את‬ ‫ישראל‬ ‫כל‬ ‫זוכה ומקבל פני שכינה‪ ,‬שנאמר‬ ‫(תהלים פד‪ ,‬ח) יֵ לְ כּו ֵמ ַחיִ ל ֶאל‬ ‫ולפרט‪ .‬ומרן שליט"א אשר‬ ‫כל רגע מזמנו מדוד וקצוב‪,‬‬ ‫ורש"י‬ ‫בחומש‬ ‫הלימוד‬ ‫ֹלקים ּבְ צִ ּיֹון‪.‬‬ ‫ָחיִ ל יֵ ָר ֶאה ֶאל ֱא ִ‬ ‫יושב ומתעמק בגיליונות‬ ‫בעיון ובעומק! שיבינו‬ ‫ל‬ ‫א‬‫ֶ‬ ‫ל‬ ‫יִ‬‫ח‬‫ַ‬ ‫מ‬‫ֵ‬ ‫כּו‬ ‫לְ‬ ‫אולם‪ ,‬מנגינת 'יֵ‬ ‫'תורה שבכתב' ובשאר‬ ‫ָחיִ ל' של חודש תשרי‪ ,‬לא הגיעה‬ ‫ההוצאות לאור שזכינו בס"ד‬ ‫שכל דיבור ודיבור‬ ‫לסיומה‪.‬‬ ‫לזכות בהם את הרבים‪.‬‬ ‫נהפוךביתר שאת וביתר עוז‪ ,‬ברש"י הוא עומק בתוך‬ ‫ממשיכה‬ ‫היא‬ ‫הוא‪,‬‬ ‫כעת‬ ‫הס מושלך בחדר‪ ,‬הכל מצפים‬ ‫למוצא פי מרן שליט"א‪ ,‬עת‬ ‫עומק לאין שיעור!"‬ ‫עם התחלת לימוד ספר‬ ‫הוא פותח בדבריו הבוערים‬ ‫בראשית‪ ,‬חומש עם פירוש‬ ‫כגחלי אש ומעמיד אותנו על החובה להנחיל‬ ‫רש"י‪ ,‬בלימוד קבוע דבר יום‬ ‫בקרב הציבור את הידיעה שלימוד חומש ורש"י‬ ‫ביומו‪ ,‬בקביעות איתנה ואמיצה‪.‬‬ ‫הוא לימוד עיוני עמוק‪ ,‬ובכל דיבור ברש"י טמונים‬ ‫•‬ ‫רבדים עמוקים עד מאד‪.‬‬ ‫אך לא מדובר רק בכמות ימי ושעות הלימוד‪ ,‬אלא‬ ‫כמלאך המכה על כל עשב ואומר לו 'גדל'‪ ,‬מציב‬ ‫גם ובעיקר באיכות הלימוד‪:‬‬ ‫מרן שליט"א בפני צוות העורכים והמנהלים את‬ ‫כאשר תחזינה עיניכם מישרים‪ ,‬הרי שגיליון זה‬ ‫השליחות הקדושה‪" :‬התפקיד המוטל עליכם אינו‬ ‫אשר אתם מחזיקים בידכם ולומדים בו‪ ,‬הגיליון‬ ‫לעסוק בחלק הדרוש והמוסר‪ ,‬לכך יש כבר רבים אחרים‬ ‫הראשון לשנה זו‪ ,‬לבש צורה חדשה ופנים חדשות‬ ‫וטובים‪ ,‬אלא עליכם לחבר את הציבור אל העומק‬ ‫באו לכאן‪.‬‬ ‫שברש"י! להחדיר בקרב כל ישראל את דרך הלימוד‬ ‫תמורת מדורים שעסקו עד עתה בעיקר‬ ‫בחומש ורש"י בעיון ובעומק! שיבינו שכל דיבור ודיבור‬ ‫בפרפראות ופנינים יקרים על הפרשה‪ ,‬או מדורים‬ ‫ברש"י הוא עומק בתוך עומק לאין שיעור! לכו בכוחכם‬ ‫שהילכו רק סחור סחור סביב לעצם הלימוד‬ ‫זה והושעתם את ישראל!"‪ – .‬קרא מרן ראש הישיבה‬ ‫של חומש ורש"י‪ ,‬באו כעת מדורים משובחים‬ ‫שליט"א בבהירות וחדות‪.‬‬ ‫ומושקעים העוסקים בהנחלת דרך הלימוד העיוני‬ ‫ובאותו הרגע נפל דבר בישראל‪ ,‬וענינו ואמרנו‬ ‫של פירוש רש"י‪ ,‬מדורים שבוודאי יביאו תועלת‬ ‫'נעשה ונשמע!'‪.‬‬ ‫רבה ללומדי חומש ורש"י וישפכו אור יקרות על‬ ‫ומה אתה עושה‬ ‫והנה נותנים אנו לפניכם היום ברכה והרי שלכם‬ ‫צורת הלימוד‪.‬‬ ‫בשבילך?‪...‬‬ ‫לפניכם‪ ,‬הגיליון המחודש מלא מזן אל זן במדורים‬ ‫אשר ישבחו ויחדדו את לימוד חומש ורש"י בעיון‪.‬‬ ‫ובצדק ניתן לקרוא על כך את דברי רבי חייא בר‬ ‫אשי‪' :‬תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה‬ ‫לכו ונלכה באור ה' מחיל אל חיל!‬ ‫ולא בעולם הבא‪ ,‬שנאמר יֵ לְ כּו ֵמ ַחיִ ל ֶאל ָחיִ ל יֵ ָר ֶאה ֶאל‬ ‫בשבועות הקרובים בעז"ה בחנויות הספרים‬ ‫שלוחה ‪8‬‬ ‫לאחר בחירת שפה‬ ‫בראשית‬ ‫מתיקות ההתחלה!‬ ‫"וזהו תכלית ועיקר רצונו של השם יתברך‪ ,‬שיתחדש מצד האדם חשק חדש לדברי תורה‪...‬‬ ‫ומהחשק החדש משיג האדם התחדשות בדברי תורה‪ ...‬כי בהתחדשות הדבר הוא התעוררות‬ ‫החשק הגדול‪ ,‬ואז הוא טועם המתיקות בעמקי הלב‪( "...‬הגה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע‪ ,‬פרי צדיק)‬ ‫כל‬ ‫התחדשות זו נוגעת לכל תחומי החיים‪ ,‬וגם ללימוד‬ ‫שוב אנו זוכים לעמוד בשערי חומש בראשית‪ ,‬ולחוש‬ ‫פרשת השבוע חומש ורש"י – ממנו אנו שואבים את‬ ‫שוב את הטעם המתוק מדבש ונופת צופים‪ ,‬שוב אנו‬ ‫מקור כח ההתחדשות‪ .‬בין אם למדת עד היום חומש‬ ‫זוכים ביום אסרו‪-‬חג שמחת התורה להתיישב לאחר‬ ‫ורש"י בכל יום‪ ,‬ובין אם לא זכית לכך עד היום‪ ,‬כעת‬ ‫תפילת שחרית עם חומש בראשית ולהתחיל מחדש‪,‬‬ ‫הזמן להתחיל מחדש‪:‬‬ ‫בהתרגשות וברעננות את הלימוד היומי עם הפסוק‬ ‫ֹלקים ֵאת‬ ‫הראשון בתורה שבכתב‪ּ :‬בְ ֵר ִ‬ ‫אׁשית ּבָ ָרא ֱא ִ‬ ‫היום‬ ‫כעת הזמן לקחת חומש בראשית‪ ,‬ולהתחיל שוב‬ ‫בהתחדשות וברעננות ללמוד חומש ורש"י כל יום ויום!‬ ‫ַה ָּשׁ ַמיִם וְ ֵאת ָה ָא ֶרץ‪...‬‬ ‫"הוא התעוררות החשק הגדול‪ ,‬ואז הוא טועם המתיקות‬ ‫שהם עתידים להתחדש כמותה‬ ‫בעמקי הלב‪"...‬‬ ‫את תחילת פירושו על התורה פותח רש"י בשאלה‬ ‫שוב אנו זוכים לשוב אל נקודת ההתחלה‪ ,‬ולהתחיל‬ ‫שהיה צריך להתחיל את התורה מ"החודש הזה לכם''‬ ‫ללמוד את פירוש רש"י הקדוש על התורה‪" :‬בראשית‬ ‫אתה‬ ‫שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל‪.‬‬ ‫‪ -‬אמר רבי יצחק‪ ,‬לא היה צריך להתחיל את התורה‬ ‫דורשי רשומות דרשו‪ ,‬שלא לחינם קבע הקב"ה את‬ ‫אלא מהחודש הזה לכם (שמות יב‪ ,‬ב)‪ ,‬שהיא‬ ‫מצות 'החודש הזה לכם' כמצוה ראשונה בתורה‪,‬‬ ‫מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל‪ ,‬ומה טעם פתח‬ ‫עד שהיה צד שמצוה זו תופיע גם בפסוק הראשון‬ ‫בבראשית"‪.‬‬ ‫התורה‪ .‬אלא משום שיש במצוה זו מסר חשוב ויסודי‬ ‫ונגד עינינו עולה פירושו של הרה"ק רבי צבי הירש‬ ‫שכל יהודי צריך להשריש בקרבו‪:‬‬ ‫מרימנוב זי"ע שפירש בדרך מליצה את לשון רש"י‬ ‫רץ‬ ‫מסר ההתחדשות של חידוש הלבנה!‬ ‫'ומה טעם פתח בבראשית'‪ ,‬שאין כאן לשון שאלה‬ ‫ותמיהה‪ ,‬אלא לשון קריאת התפעלות "מה טעם פתח‬ ‫בני ישראל מונים את חודשי השנה על פי מחזור‬ ‫בבראשית! כלומר‪ :‬מה מתוק הוא הטעם של הפתיחה‬ ‫הלבנה‪ ,‬ואומות העולם מונים לפי חודשי החמה‬ ‫בבראשית‪."...‬‬ ‫(סוכה כט‪ ,‬א)‪ .‬בכך טמון רעיון נשגב‪ :‬הלבנה מסמלת‬ ‫את ההתחדשות‪ .‬באמצע החודש היא נראית‬ ‫בשלימותה‪ ,‬אט אט היא מתקטנת ונעלמת‪ ,‬ושוב‬ ‫העולם שנברא היום‬ ‫ִ ּבׁ ְשבִ יל‬ ‫ברם‪ ,‬אין כאן רק ענין סמלי וציון דרך של התחלה‬ ‫פעם היא מתחדשת בתחילת החודש הבא‪ ,‬וכך חוזר‬ ‫חדשה‪ ,‬אלא כל עומק המשמעות של "פרשת‬ ‫חלילה בכל חודש וחודש‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬השמש אינה‬ ‫בראשית"‪ ,‬כולו אומר התחדשות של אמת‪ .‬פרשה‬ ‫מתקטנת ואינה מתחדשת‪ ,‬השמש של היום נראית‬ ‫זו טומנת בחובה מסר של התחדשות תמידית ובלתי‬ ‫בדיוק כמו השמש של אתמול‪.‬‬ ‫פוסקת‪ ,‬כפי שמבארים גדולי הדורות‪ ,‬שבריאת‬ ‫האומות מונים לחמה‪ ,‬כי אצל הגוי אין מציאות‬ ‫העולם‪ ,‬עליה אנו קוראים בפרשת בראשית‪ ,‬לא‬ ‫אמיתית של התחדשות‪ ,‬מה שהיה אתמול אצל‬ ‫התרחשה רק פעם אחת בלבד לפני חמשת אלפים‬ ‫ֻּכ ּלָ‪++‬ם!‬ ‫הגוי ‪ -‬הוא שיהיה היום‪ .‬אבל בני ישראל מונים‬ ‫ותשפ"ז שנים‪ .‬אלא בורא עולם מחדש את הבריאה‪,‬‬ ‫ללבנה המתחדשת באורח תמידי‪ ,‬כך גם בני ישראל‬ ‫ואת כל אחד מאתנו‪ ,‬בכל יום ויום ובכל רגע ורגע‪.‬‬ ‫מתחדשים תמיד‪.‬‬ ‫כך כותב המהר"ל מפראג זי"ע (חידושי אגדות מסכת‬ ‫התחדשות הלבנה מסמלת את כח ההתחדשות של‬ ‫עבודה זרה‪ ,‬דף ג‪ ,‬ב)‪" :‬בכל יום ויום הקדוש ברוך הוא‬ ‫יהודי‪ ,‬הכח המעניק לו עוז ותעצומות להתחיל תמיד‬ ‫מחדש מעשה בראשית‪ ,‬לכך נחשב כל יום לבריאה בפני‬ ‫מחדש בכוחות רעננים‪ ,‬שעל כך אנו אומרים בקידוש‬ ‫עצמה"!‬ ‫לבנה "עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים‬ ‫נפלאים הם גם דבריו של הגאון רבי חיים מוולאז'ין‬ ‫להתחדש כמותה"‪.‬‬ ‫זי"ע בספרו נפש החיים (שער א' פרק ב)‪" :‬בעת‬ ‫על כך כותב רש"י שהיה צריך להתחיל את התורה‬ ‫בריאת העולמות כולם‪ ,‬בראם והמציאם הוא יתברך‬ ‫מ"החודש הזה לכם"‪ ,‬משום שהמסר הנלמד מפרשת‬ ‫יש מאין בכוחו‪ ,‬כן מאז כל יום‪ ,‬וכל רגע ממש‪ ,‬כל כח‬ ‫החודש‪ ,‬יסוד ההתחדשות‪ ,‬הוא היסוד החשוב‬ ‫מציאותם וסדרם וקיומם תלוי רק במה שהוא יתברך‬ ‫והראשון שצריך יהודי להעמיד נגד עיניו שעה שהוא‬ ‫שמו משפיע בהם ברצונו יתברך כל רגע כח ושפעת‬ ‫מתחיל שוב את התורה בפרשת בראשית‪.‬‬ ‫אור חדש‪ .‬ואילו היה הוא יתברך מסלק מהם כח‬ ‫השפעתו אף רגע אחת‪ ,‬כרגע היו כולם לאפס ותהו"‬ ‫מה חדש?‬ ‫(הקדמת תיקוני זוהר דף יז עמוד א)‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫אמרת שפר אמר הגאון רבי דוד פוברסקי זי"ע‪ ,‬ראש‬ ‫סימוכין לקביעה זו שהבריאה מתחדשת תדיר‪ ,‬מביא‬ ‫ישיבת פוניבז'‪ :‬דרכם של אנשים‪ ,‬שכאשר אדם פוגש‬ ‫שם רבי חיים מוולאז'ין זי"ע מנוסח ברכת יוצר‪-‬אור‪,‬‬ ‫את חברו‪ ,‬הוא שואל אותו "מה חדש?"‪ .‬ויש להתבונן‪,‬‬ ‫שאנו אומרים בכל יום בתפילת שחרית‪ ,‬כפי שתיקנו‬ ‫מנין לו‪ ,‬לשואל‪ ,‬שיש חדש‪ ,‬עד שהוא שואל "מה‬ ‫לנו אנשי כנסת הגדולה‪" :‬ובטובו מחדש בכל יום‬ ‫חדש?"‪ .‬אלא‪ ,‬משמע מכך‪ ,‬שנפש בני אדם מרגישה‬ ‫תמיד מעשה בראשית"‪ .‬בסוף הברכה אומרים‬ ‫שהעולם בנוי על התחדשות תמידית‪ .‬בורא עולם‬ ‫אנו שוב‪" :‬המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה‬ ‫המחדש את הבריאה בכל יום ובכל רגע‪ ,‬נתן לאדם‬ ‫בראשית"‪.‬‬ ‫כח להרגיש בהתחדשות זו הרוחשת ללא הפסקה‪.‬‬ ‫הוי אומר‪ :‬פרשת בריאת העולם‪ ,‬עליה אנו לומדים‬ ‫הבה אחים‪ ,‬נאחז בכוח נפלא זה ‪" -‬כוח ההתחדשות"‪,‬‬ ‫בימים אלו‪ ,‬היא לא רק פרשת הבריאה לפני ה'תשפ"ז‬ ‫ובסייעתא דשמיא נפתח שוב חומש בראשית‪ ,‬ונתחיל‬ ‫שנים‪ ,‬אלא היא פרשת הבריאה המתרחשת ממש‬ ‫שוב מהתחלה‪ ,‬בהחלטה נחושה שבזאת השנה נעשה‬ ‫ברגעים אלו‪ ,‬בהם הקב"ה מחדש אותנו שוב ושוב‪.‬‬ ‫לעצמנו את הדבר הנכון ונלמד בכל יום את פרשת השבוע‬ ‫ומכאן נובע הכח של יהודי להתחדש תמיד בכוחות‬ ‫עם פירוש רש"י בעיון ובהבנה‪.‬‬ ‫דשנים ורעננים!‬ ‫הגיע הזמן‬ ‫אל קבלה והחלטה זו נצרף כמובן גם תפילה חמה לבורא‬ ‫עולם המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית‪ ,‬שיחדש‬ ‫פרשת בראשית נושאת עמה את הבשורה המרעננת‪,‬‬ ‫כמים קרים על נפש עייפה של כל יהודי‪ :‬עולם חדש‬ ‫שתעשה בשבילך!‪...‬‬ ‫כנשר נעורינו ויתן לנו את הכח חדשים לבקרים להתחדש‬ ‫ולהתחזק בלימוד קדוש זה‪ ,‬בבחינת 'בכל יום יהיו בעיניך‬ ‫נברא! מדובר בהתחדשות אמיתית! שכן העולם של‬ ‫היום אינו העולם של אתמול ושלשום‪ ,‬אנו נמצאים‬ ‫כחדשים'‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫כעת בעולם חדש לחלוטין‪.‬‬ ‫ֵה ּ ָמה‬ ‫הצלתם והארתם לי את החיים‬ ‫בשורות קצרות אלו רציתי להודות לכם כי שיניתם את חיי וחיי כל‬ ‫משפחתי‪ .‬מטבע הדברים ועקב רגישות הסיפור הכואב והאישי שלי‪ ,‬אני‬ ‫לא רוצה לכתוב יותר מדי‪ ,‬רק אכתוב שאני אברך ומתמודד עם הרבה‬ ‫קשיים ברוחניות ובגשמיות ובעקבות זה כל המשפחה עלתה על שרטון‬ ‫ידים‬ ‫ְמ ִע ִ‬ ‫עם הרבה מאד בעיות‪ ,‬והמבין יבין‪.‬‬ ‫נטפי דיו מקולמוס הלב של‬ ‫לפני תקופה ראיתי את העלון שלכם והייתי בתקופה של חושך נוראי בלב‬ ‫לומדי 'תורה שבכתב' המעידים‬ ‫ובנשמה‪ ,‬דיברתם שם בפרסום על דקות של אור ועל להאיר את החיים‬ ‫על המהפך המבורך והשינוי לטובה‬ ‫עם הלימוד של חומש ורש"י וכו'‪ ,‬אבוש ואודה שלא פתחתי גמרא הרבה‬ ‫שהתחולל בחייהם בזכות לימוד‬ ‫שנים ובעצם שום ספר‪ ,‬אבל ניגשתי לארון ובייאוש פתחתי חומש ורש"י‬ ‫והתחלתי ללמוד את פרשת השבוע‪.‬‬ ‫חומש ורש"י דבר יום ביומו‬ ‫אני לא אשקר לכם‪ ,‬לא הרגשתי שום אור…‬ ‫לא יודע למה‪ ,‬אבל היה לי דחף בלתי מוסבר‪ ,‬ולמחרת ניסיתי שוב‪ ,‬ואז‬ ‫בהשגחה פרטית עליונה ראיתי ברש"י הקדוש דיבורים מחזקים מאד‬ ‫שהיו ממש שייכים למקרה שלי‪ ,‬והיו בשבילי ממש קרן של אורה מן‬ ‫התרגשות שלא חוויתי מעודי‬ ‫השמים ומסר עוצמתי וחזק מאד ששינה לי את כיון החשיבה‪.‬‬ ‫את המכתב הזה אני כותב כעת בפרשה אחת לפני האחרונה‪ ,‬פרשת האזינו‪ .‬ואני מלא התרגשות‬ ‫אני עדיין מתמודד וקשה לי מאד אבל מאז אני לא מוותר אפילו יום אחד‬ ‫שלא חוויתי מעודי‪ .‬נכון שאני אדם מבוגר כבר‪ ,‬אבל מעולם! מעולם לא סיימתי את התורה‬ ‫על חומש ורש"י היומי‪ ,‬וכן! אני לא אשקר! הארתם לי את החיים!‬ ‫שבכתב! נכון שאני אומר שניים מקרא מהבר מצוה‪ ,‬ונכון שגם למדתי חומש בחיידר‪ ,‬ונכון‬ ‫לא יודע להצביע בדיוק על איך ומתי זה קרה‪ ,‬אבל אם אני מסתכל חצי‬ ‫שאני לומד הרבה גמרא ודברים אחרים‪ ,‬אבל את דברי התורה שהקב''ה נתן למשה רבינו‪ ,‬את‬ ‫שנה לאחור ‪ -‬החיים שלי השתנו מקצה לקצה‪ ,‬זה פשוט מאיר לנו את‬ ‫הדבר הבסיסי והיסודי הזה לא למדתי מעולם מתחילתו ועד סופו כלימוד אמיתי‪ .‬זה מצמרר‬ ‫הבית‪ ,‬פתאום יש לי ברכה במה שאני עושה‪ ,‬ואני רואה הרבה מאד אור‬ ‫וזה כואב‪ ,‬וכשאני כותב את זה אני נשנק מדמעות אבל זו האמת והיא צריכה להיאמר גם אם‬ ‫ושמחה לצד כל הקושי וההתמודדות שאני עובר‪.‬‬ ‫היא לא נעימה לי‪...‬‬ ‫אני יכול לסכם את זה במשפט אחד‪ :‬פשוט הצלתם לי והארתם לי את‬ ‫למרות שכעת ב''ה מאד נעים לי!! כי כמו שכתבתי כעת אני זוכה בס''ד בעוד פרשה אחת לסיים‬ ‫החיים באמצעות התורה הקדושה ואני אסיר תודה לכם על זה!!!‬ ‫את כל התורה שבכתב כולה מהחל ועד כלה בסדר הלימוד המדהים שלכם שהנחלתם לעם‬ ‫נא לא לפרסם את שמי רק בקיוצר ובראשי תיבות‪ :‬צ‪.‬ע‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ללמוד כל יום‪ ,‬ושלא לדבר על המבחנים והגיליונות וכל הפעילות המיוחדת שאתם‬ ‫עושים כל השנה ללא לאות‪.‬‬ ‫חשבתי הרבה איזו הכרת הטוב אני יכול לתת לכם‪ ,‬אמנם חשוב לתרום לכם‪ ,‬ואני בטוח שכל‬ ‫שקל שתורמים מסייע לפעילות‪ ,‬אבל באופן אישי לא נראה לי שכמה מאות שקלים שלי שאני‬ ‫יתרום בעז''ה יבטאו באמת את ההכרת הטוב העצומה שאני חש כלפיכם‪ ,‬ולא יבטאו אפילו‬ ‫קמצוץ מההתרגשות שלי כעת‪ ,‬חשבתי הרבה איך אני יוכל להחזיר לכם טובה על זה והגעתי‬ ‫למסקנא שלפי מה שנראה מהפעילות שלכם‪ ,‬הרי הדבר שהכי ישמח אתכם‪ ,‬יהיה שאני אקבל‬ ‫להרגיש את שמחת התורה‬ ‫על עצמי בס''ד להמשיך עוד שנה גם בשנת תשפ''ז ללמוד ולהיבחן בלימוד היומי בכל יום‪.‬‬ ‫לכבוד מפעל התורה העולמי 'תורה שבכתב'‪ .‬הנני היום נושק כבר לגיל חמישים‪,‬‬ ‫בס''ד אני מקדיש את הלימוד הזה לזכותכם‪ ,‬שהקב''ה יחזיר לכם בכפל כפליים כל מה שאתם‬ ‫ואודה ואתוודה כי זה לי הפעם הראשונה שהתרגשות אוחזת בי לקראת יום טוב‬ ‫צריכים בזכויות העצומות שרכשתם לעצמכם‪ ,‬כי אני בטוח שאפילו אתם לא מודעים להיקף‬ ‫של שמיני עצרת ושמחת תורה‪ ,‬בו כל כלל ישראל מסיימים את קריאת ולימוד‬ ‫הבלתי נתפס של יהודים שלומדים כל יום בזכותכם‪ ,‬גם אם הם לא נבחנים‪ ,‬תחזקנה ידיכם‬ ‫חמשה חומשי תורה‪ .‬האמת שעד היום לא הרגשתי קשר מיוחד ואישי לסיום‬ ‫ותמשיכו לעשות חיל ותזכו למצוות!‬ ‫התורה ביום שמחת תורה‪ ,‬אלא היה זה אצלי סתם חג של שמיני עצרת אשר‬ ‫בהתרגשות עוצמה והכרת תודה עוצמה‪ :‬י‪.‬א‪ .‬מאשדוד‬ ‫כאילו 'משום מה' נבחר לשמוח בו את שמחת סיום חמשה חומשי תורה‪ ,‬אך לי‬ ‫עצמי לא היה בזה שום מימד של 'שמחת סיום'‪ ,‬אך השנה ככל שמתקרבים הימים‬ ‫לחג שמחת תורה הרי בזכותכם אני מרגיש כמו שמרגישים לומדי הדף היומי‬ ‫באמצע מסכת נדה כשהם יודעים שהם עצמם עומדים לסיים את הש"ס (על אף‬ ‫שהצטרפתי רק בפרשת יתרו וכנראה שבשנה הבאה ההתרגשות שלי תגדל עוד)‪.‬‬ ‫אין מילים בפי להביע את גודל הכרת הטוב אליכם!‬ ‫ג‪ .‬קליין‬ ‫שינה לי את כל וצרת הלימוד‬ ‫אתם מפרסמים בעלון שלכם 'שמעו ותחי נפשכם' על השיעורים‬ ‫שיש בקו 'קול התורה' שע"י מפעל תורה שבכתב‪ ,‬ואני רוצה לומר‬ ‫לכם שאכן שמעתי ‪ -‬וחייתה נפשי!! קודם כל‪ ,‬זה שינה לי את צורת‬ ‫הלימוד‪ ,‬איך לומדים חומש ורש"י‪ ,‬מה קשה‪ ,‬ומה ההבנה‪ ,‬ולא סתם‬ ‫ללמוד או לומר את החורש''י‪ .‬ודבר נוסף‪ :‬אני נוסע כל יום בתחבורה‬ ‫ציבורית‪ ,‬ברכבת או באוטובוס בינעירוני‪ ,‬ויוצא לי להיות על גלגלים‬ ‫אור על הפנים‬ ‫הלוך ושוב זמן מכובד‪ ,‬והחלטתי להקדיש את הזמן הלוך לשמיעת‬ ‫שלום וברכה! רציתי לספר בקצרה על פועלכם‪ :‬אבי שליט"א לרפו"ש‪ ,‬חולה ב'טרשת נפוצה'‪ ,‬כיום הוא‬ ‫השיעור‪ ,‬ואת הזמן חזור לשינון התורה מתוך החומש‪ ,‬ואחרי זה‬ ‫נכה ‪ 100%‬לא עלינו‪ ,‬והאבר היחיד שפועל הוא המח בלבד‪ .‬חשבתי לעצמי במה אני יכול קצת לשמח‬ ‫לקראת סיום הנסיעה אני עורך את המבחן‪ ,‬ואני אסיר תודה לכם‬ ‫אותו‪ ,‬יום אחד בעת הליכתי ברחוב אני רואה את שלטי הפרסום המרהיבים במעלת לימוד החומש עם‬ ‫שבמקום לבהות בנופים המתחלפים‪ ,‬התחלתי לנצל את הזמן לשמוע‬ ‫רש"י‪ ,‬וההחלטה נפלה‪ ...‬מאז אני מקליט בכל יום בקו מיוחד שפתחתי לצורך הענין את החומש רש"י של‬ ‫שיעורים בהירים ומיוחדים שמכניסים טעם וחיות לחיים‪ ,‬אשריכם!‬ ‫אותו היום! ואבא שלי מקשיב ולומד בכל יום את הלימוד היומי בחומש ורש"י‪ ,‬רציתי לומר לכם תודה‪,‬‬ ‫ותמסרו תודה לרמי''ם הנפלאים שכולם מוסרים שיעורים בטוב טעם‬ ‫ושוב תודה ותודה על האור החדש הניכר בפני אבי!!! תמשיכו‪ ...‬מי יודע כמה אנשים זקוקים לקצת אור‬ ‫ודעת‪.‬‬ ‫בעיניים‪.‬‬ ‫י‪ .‬גרומן‬ ‫אפרים ע‪.‬‬ ‫הלימוד היומי הקבוע!‬ ‫כבר שינה את החיים לטובה וחולל מהפך בנשמתם של מאות אלפים‬ ‫ִ ּבׁ ְשבִ ילָם‬ ‫שלחן השבת השתנה‬ ‫את המכתב הזה רציתי לשלוח כבר זמן רב‪ ,‬להודות‬ ‫על כל הפעילות שלכם לעידוד הלימוד והעמקה‬ ‫בדברי רש"י‪ ,‬בזכותכם שולחן השבת אצלינו בבית‬ ‫השתנה ללא היכר‪ ,‬פתאום אנחנו מוצאים את‬ ‫ריקוד של שמחה ופיוס‬ ‫שלום וברכה למצדיקי הרבים ככוכבים‪ ,‬לא אגזים אם אומר שכולי‬ ‫חיות מיוחדת בעבודת ה'‬ ‫עצמינו מאריכים כ‪ 3-‬שעות בסעודה בהשתעשעות‬ ‫עם הילדים בחידות ושאלות בדברי רש"י‪ ,‬ממש‬ ‫צמרמורת ורעד חולף בגווי‪ .‬אמנם כבן שישים אנוכי וכבר סיימתי‬ ‫עונג שבת‪.‬‬ ‫למערכת מזכי הרבים מפעל התורה 'תורה שבכתב'‪.‬‬ ‫את התורה שבכתב עשרות פעמים בחיי‪ ,‬או שכך רק חשבתי‪ ...‬כי‬ ‫בהוקרה‪ :‬מנחם צ‪.‬‬ ‫אני רוצה להודות לכם על כל הפעולות ובפרט על‬ ‫מאז שהתחברתי למפעלכם הנאדר בקודש‪ ,‬גיליתי שלא סיימתי את‬ ‫'השירה שבכתב' שהוצאתם לאור לרגל שבת שירה‪,‬‬ ‫התורה ואיני יודע את התורה‪ ,‬אך במקום לשקוע לייאוש תפסתי את‬ ‫חבל ההצלה שזרקתם לי והתחברתי למפעל הקדוש בעוז ותעצומות‬ ‫•‬ ‫ואני – כמו עוד רבבות – אומרים בו בכל יום את שירת‬ ‫הים על פי פירוש רש"י‪ .‬זה שנה שניה שאני מצטרף‬ ‫והקפדתי יום יום חוק ולא יעבור על הלימוד היומי‪ ,‬גם בזמנים קשים‬ ‫קיבלתי כוחות חדשים‬ ‫למבצע שירה שבכתב‪ ,‬ואני יכול לומר לכם שב''ה‬ ‫הקפדתי ביתר שאת על הקביעות שאתם כל כך מחדירים בצורה‬ ‫יישר כוחכם על המיזם המדהים והנפלא מאד מאד‪.‬‬ ‫מלבד מה שהלימוד היומי של חומש ורש"י עושה לי‬ ‫מדהימה‪ ,‬וכעת שאני עומד בסוף חמשה חומשי תורה שלמדתי‬ ‫היה זה כשהייתי בבין הזמנים אחר כמה מסלולי‬ ‫לנפש ולבית ולכל החיים ‪ -‬השירה שהתחלתי לומר‬ ‫לראשונה בחיי בעיון‪ ,‬בהבנה‪ ,‬בידיעה‪ ,‬פשוט 'חייתי' את דברי התורה‬ ‫הליכה‪ ,‬והייתי מותש וסחוט מעייפות כפשוטו‪,‬‬ ‫בכוונה הכניס בי חיות מיוחדת בעבודת השם‪ ,‬גם כי‬ ‫הקדושה ופירוש רש"י הקדוש‪.‬‬ ‫נכנסתי למיטה בתקווה להירדם מיד אך משום‬ ‫זה משפיע על עוד חלקים בתפילה ובעבודת השם‬ ‫זה ממלא אותי בהתרגשות עזה וסיפוק עצום‪ ,‬וב"ה לראשונה בחיי‬ ‫מה לא הצלחתי לישון‪ ,‬עד שנזכרתי כי בראש שלי‬ ‫שפתאום עוצרים לחשוב ולא ממשיכים במלומדה‬ ‫אני מחכה ומצפה לרקוד עם התורה הקדושה בריקוד שיהיה שם‬ ‫היה משהו שלא עשיתי היום ‪ -‬את ההספק הקבוע‬ ‫כמו שעשינו מימי הילדות‪ ,‬אמנם בעקיפין גרמתם‬ ‫גם שמחה עצומה וגם פיוס שאפייס בלי נדר את התורה על שנים‬ ‫שלי בלימוד חומש ורש"י ‪ -‬לא עשיתי‪ .‬וכשנזכרתי‬ ‫לי לחשוב הרבה ולשנות הרבה‪ ,‬ובנוסף גם העובדה‬ ‫רבות שלמדתי ביעף בלי להבין ובלי להעמיק בתורה שניתנה לנו‬ ‫הרגשתי פתאום כוחות על טבעיים לעשות את‬ ‫שחושבים על השירה‪ ,‬והניסים העצומים בכל יום‪,‬‬ ‫מסיני והפכה אותנו לעם הנבחר‪ .‬ישלם לכם ד' גמולכם הטוב ותזכו‬ ‫ההספק והמבחן‪ ,‬ובעת הזו עמדה נגד עיני הגמרא‬ ‫הרי זה מצווה מדאורייתא שאומרים בכל יום את‬ ‫להמשיך להפיץ אורה זו תורה עוד רבות בשנים‪.‬‬ ‫'קבעת עיתים לתורה?' והתענוג היה נפלא עד מאד‪,‬‬ ‫זכירת יציאת מצרים וכשמתחברים בהבנה וכוונה‬ ‫בן ציון ד‪ .‬ירושלים‬ ‫ממש יישר כח עצום על שזיכיתם אותי!‬ ‫אז כל נושא ההודאה להשי''ת הופך למשהו מחובר‬ ‫א‪ .‬עידן‬ ‫ומרגש הרבה יותר‪ ,‬ועל כך אני רוצה לומר לכם תודה‪,‬‬ ‫הרבה מעבר לתודה הענקית שאני חב לכם על כל‬ ‫המהפכה שעשיתם בעולם עם לימוד התורה שבכתב‪.‬‬ ‫•‬ ‫השיעורים השתנו‬ ‫יאיר ד‪.‬‬ ‫מהפך של כבוד בבית‬ ‫ברצוני להודות לכם על מה שנתתם לי‪ .‬זכיתי בחסדי‬ ‫אני רוצה להודות לכם מעומק הלב‪ ,‬על המתנות ששלחתם לי‬ ‫ה' כי גמל עלי‪ ,‬למסור שיעורים בישיבה על פרשת‬ ‫על ההשתתפות במבחנים על בראשית שמות ויקרא‪ ,‬ואסביר את‬ ‫השבוע‪ ,‬בעיקר ווארטים‪ ,‬סיפורים רעיונות וכו'‪,‬‬ ‫תודתי‪:‬‬ ‫אבל מאז שהתחלתי ללמוד בקביעות את פרשת‬ ‫אני בחור מבוגר‪ ,‬כ‪ 8-‬שנים כבר חלפו מאז שסיימתי את סדרי‬ ‫השבוע עם פירוש רש"י הק' השיעורים השתנו‬ ‫הישיבה‪ ,‬שכן בישיבה שלמדתי הלימוד מוגבל עד שיעור ג' ישיבה‬ ‫לבלי הכר‪ ,‬אני שולט בפרשה על כל מכמניה‪ ,‬יש‬ ‫גדולה‪ .‬בשנים האחרונות אין לי ישיבה מסודרת‪ ,‬ובהוראת רבותי אני‬ ‫לי ידיעה מקיפה בכל רחבי הפרשה וממילא התוכן‬ ‫עובד כל היום‪ ,‬חצי יום מלמד תשב"ר‪ ,‬ובחציו השני עובד בעבודה‬ ‫אתה 'משלנו'?‬ ‫נהיה עשיר יותר מלא וגדוש‪ ,‬אחרת לגמרי! שיעור‬ ‫צדדית‪ ,‬וקובע עיתים לתורה מדי ערב‪ .‬כמובן שאני מלא קנאה‬ ‫ברמה אחרת! עם הרבה עומק והבנה בפרשה‪.‬‬ ‫והערכה בבחורים ואברכים שזוכים לעסוק בתורה כל היום‪ ,‬שזה‬ ‫בתודה רבה‪ :‬חיים יצחק צ‪.‬‬ ‫אני רוצה לשתף אתכם באנקדוטה קטנה‪ ,‬אבל‬ ‫בוודאי הדבר הנכון והראוי והלוואי והייתי יכול גם אני לעשות כך‪,‬‬ ‫לדעתי היא מבטאת המון‪ .‬אתמול יצא לי להתפלל‬ ‫אבל רבותי המכירים את יכולותיי הורו לי כהוראה פרטית ואישית‬ ‫מעריב מאוחר מאד בשטיבלאך מקומי‪ .‬בקושי‬ ‫לנהוג כך‪.‬‬ ‫•‬ ‫היו אנשים וחיכינו זמן רב למנין‪ .‬ובהמתנה‪ ,‬אני‬ ‫לצד קביעת עתים לתורה בערב‪ ,‬הצטרפתי גם אני ללומדי ונבחני‬ ‫הפכתי לאיש אחר‬ ‫רואה בפינה יהודי מבוגר שלומד חומש‪ .‬לכאורה‪,‬‬ ‫'תורה שבכתב'‪ ,‬כאשר את החומש רש"י אני לומד פה ושם‪ ,‬בזמנים‬ ‫לכבוד מערכת תורה שבכתב ולתורמים הנכבדים‪.‬‬ ‫מראה שגרתי ביותר בימינו אנו (לפני כמה שנים‬ ‫לא זמנים ובין פרק לפרק‪ ,‬אני מקפיד על זה מאד‪.‬‬ ‫אני רוצה להודות לכם מכל הלב על ההשקעה‬ ‫זה היה מחזה שגורם להרמת גבה…) אבל אני ישר‬ ‫אך נוצר מצב שאין לי סדר לימוד מסודר כישיבה או כולל‪ ,‬וההורים‬ ‫המרובה‪ .‬לימוד חורש"י שינה אותי כפשוטו‪,‬‬ ‫שמתי עליו עין‪ ,‬ואמרתי לעצמי 'הוא משלנו'‪...‬‬ ‫שלי ומשפחתי מסתכלים עלי בתסכול על שאני עובד ולא לומד כל‬ ‫זה ממש להפוך ולהיות בן אדם אחר לגמרי‪ ,‬עם‬ ‫אחרי התפילה‪ ,‬הוא שאל אותי אם אני מגיע‬ ‫היום‪ ,‬בזמן שהם הורגלו משנות לימודי בישיבה שחזרתי כל תקופה‬ ‫קביעות של ללמוד ולהיבחן‪ ,‬בזכותכם זכיתי וזוכים‬ ‫לאזור מגוריו ושמחתי לקחת אותו טרמפ לביתו‪.‬‬ ‫עם תעודות הצטיינות ופרסים שנתן להם את ההרגשה הטובה שזכו‬ ‫עוד מאות אלפי יהודים להכניס לימוד זה במסגרת‬ ‫בדרך‪ ,‬איך לא ‪ -‬הוא הוציא את הפלאפון וערך את‬ ‫לבן העוסק בתורה‪ ,‬ומה לעשות שהיום אף אחד לא יודע לתת לי‬ ‫של לימוד קבוע עם סיפוק והנאה‪ ,‬אין בפי די מילים‬ ‫המבחן היומי של תורה שבכתב‪.‬‬ ‫תעודות על סדר הקביעת עיתים לתורה שלי ‪ -‬והיחס והערכה אלי‬ ‫להודות על כל מה שעשיתם בעבורי‪ ,‬שכאמור‬ ‫לא יכולתי להתאפק‪ ,‬ואמרתי לו ‪ -‬ראיתי עליך‬ ‫בבית רק ירדו וירדו‪.‬‬ ‫נהייתי בן אדם אחר ממש‪.‬‬ ‫בבית הכנסת שאתה משלנו… הבנתי מיד שאתה‬ ‫מה שקרה כעת זה לא יאומן‪ ,‬בסך הכל מדובר במבחני חומש רש"י‪,‬‬ ‫ישראל ג‪ .‬מבני ברק‬ ‫נבחן של תורה שבכתב אם אתה לומד חורש''י‬ ‫לא מדובר במסכתות‪ ,‬וגם לא במקצועות הלכתיים מורכבים‪ ,‬אבל‬ ‫ב‪ 2-‬וחצי בלילה…‬ ‫לראשונה בשנים האחרונות הגיע לביתי "תעודת הצטיינות" על‬ ‫•‬ ‫הוא חייך וענה‪ :‬אני לא מפספס אפילו יום אחד!‬ ‫איזשהו לימוד‪ ,‬ההורים קיבלו את המבט הנכון על סדרי הלימודים‬ ‫בתלת הוי חזקה‬ ‫זה העונג שלי שמשנה את החיים שלי גם בגיל‬ ‫שלי…‬ ‫שלי‪ ,‬ולראשונה החלו להאמין לי ובי והחלו להעריך שאני לומד כל‬ ‫יום למרות כל הקושי‪.‬‬ ‫לקראת סיום התורה והתחלתה מבראשית‪ ,‬אני‬ ‫פתאום‪ ,‬הבנתי שזה כבר נהיה ממש 'חבורה'‪.‬‬ ‫המתנות ששלחתם אמנם היו על 'חומש רש"י' אבל הם היו עבורי‬ ‫רוצה לומר לכם יישר כח‪ ,‬על כי ב'תלת הוי חזקה'‪,‬‬ ‫אמנם מדובר ברבבות רבבות אנשים‪ ,‬מכל העדות‬ ‫כתעודה על כל הלימודים שלי!‬ ‫זו לי הפעם השלישית שאני מסיים‪ ,‬ובס''ד מתחיל‬ ‫והחוגים‪ ,‬אבל זה זיק בעיניים ומבט טהור‪ ,‬שרק‬ ‫אגב‪ ,‬את המבחנים התחלתי לפני כשנה וחצי‪ ,‬זאת לאחר כמה שנים‬ ‫פעם רביעית את התורה הקדושה‪ ,‬במסלול הלימוד‬ ‫מי שהוא 'אחד משלנו' יבין אותו‪.‬‬ ‫שאני מקפיד על הלימוד דבר יום ביומו‪ ,‬זאת תודות לעלון שאתם‬ ‫היומי‪ ,‬כל יום בלי לוותר‪ .‬אני לא יכול לפרט יותר‬ ‫מדי אבל לא תהא זו גוזמא בכלל אם אכתוב לכם‬ ‫אז אני רוצה לנצל את הבמה של הגיליון השבועי‪,‬‬ ‫מוצאים לאור‪ ,‬תחזקנה ידיכם‪ .‬ובמקום הזה אודה לכם מעומק הלב‬ ‫ששיניתם לי את החיים! פשוטו כמשמעו! מהרבה‬ ‫כדי לקרוא לכל עם ישראל 'בואו להיות משלנו!'‬ ‫על המתנה והיחס ששלחתם לי‪ ,‬ואני משוכנע שהעלות של הפרסים‬ ‫בחינות החיים שלי השתנו בזכות הלימוד הזה‪,‬‬ ‫אהרן ר‪ .‬אשדוד‬ ‫אינם כסף קטן‪ ,‬רק לחשב את ההזמנות ועוד המשלוח עד הבית‬ ‫ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬בגוף ובנפש‪ ,‬ואני מבקש מכם‪,‬‬ ‫ועוד‪ ,‬ולכן אודה מאד לתומכים והמסייעים‪ .‬ויהא רעוא מן שמיא‬ ‫רק אל תעצרו! תמשיכו! עם ישראל צריך אתכם!‬ ‫שתזכו להגדיל תורה ולהאדירה וימלא ה' כל משאלות לבכם לטובה‪,‬‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫עמרם ז‪.‬‬ ‫מעומק הלב‪ :‬ש‪ .‬מ‪.‬‬ ‫ִּבׁ ְשבִ ילְָך!‬ ‫אל תפספס את האור‪ ,‬אל תישאר מאחור! תעשה את זה למענך‬ ‫ומה איתך?‬ ‫היא יהלום''‬ ‫בס"ד‬ ‫כל מילה בפירוש רש"י‬ ‫וקו‬ ‫דקות מת‬ ‫הנבששביל‬ ‫ת ביום‬ ‫‪10‬‬ ‫של מה‬ ‫מאמר מאיר עיניים ומתוק לנפש‪ ,‬מאוצרות המחשבה של‬ ‫ך!‬ ‫הגה"צ רבי אביגדור מילר זצ"ל‬ ‫אודות הגישה הנכונה והמבט המרומם על לימוד חומש עם פירוש רש"י הק'‬ ‫= מעובד ומלוקט מתוך שיחותיו כפי שנרשמו בידי תלמידיו ושומעי לקחו =‬ ‫תשואות חן למכון 'תורת אביגדור'‪ ,‬על שנהגו בנו עין יפה לזיכוי הרבים לרגל התחלת התורה מ'בראשית'‬ ‫העם היהודי! אין מי שישווה אליו מבין מפרשי התורה! מתק לשונו‬ ‫רש"י מלמד שיש בתורה פנימיות ועומק‬ ‫של רש"י הוא אחד ויחיד‪ ,‬וחובה עלינו ללמוד את דבריו מתוך חרדת‬ ‫קודש!‬ ‫יש מחנכים השואלים‪ ,‬כאשר לומדים חומש עם ילדים צעירים‪ ,‬אולי‬ ‫כדאי להתמקד איתם בהבנת הפסוקים לפי 'פשוטו של מקרא'‪ ,‬דהיינו‬ ‫רש"י כתב את פירושו ברוח הקודש ובבהירות שאין כדוגמתה‪,‬‬ ‫לפי הפשט שכתבו שאר מפרשי הפשט‪ ,‬במה שנראה יותר כפשט‬ ‫ובדבריו תמיד מגיע רש"י אל הנקודה המרכזית והמדויקת‪ .‬עומדים‬ ‫הפשוט‪ ,‬במקום ללמוד עמם את פירוש רש"י‪.‬‬ ‫אנו נפעמים אל מול כוח הבהירות והתמצות יוצאת הדופן‪ ,‬העוזרת‬ ‫לנו להבין במדויק את דברי התורה הק'‪ .‬רש"י נוקט במילים מדויקות‬ ‫והתשובה על כך היא‪ :‬לא ולא! כבר מגיל צעיר יש לדעת שחומש‬ ‫ביותר‪ ,‬וממש ניכר שדבריו נכתבו ברוח הקודש‪.‬‬ ‫לומדים רק עם פירוש רש"י! בפרט אצל צעירים לימוד פירוש רש"י‬ ‫הוא נחוץ מאד‪ ,‬כי רש"י מלמד אותם שהתורה היא לא רק פשט אלא‬ ‫כיצד היה נראה העולם אילו לא היה לנו את רש"י?‬ ‫יש בה פנימיות ועומק רב‪ .‬מי שמתרגל מצעירותו להבין שהתורה‬ ‫היא רק פשטות הפסוקים‪ ,‬יהיה קשה מאוד להסביר לו בעתיד‬ ‫כל תופסי התורה באשר הם‪ ,‬כל הלמדנים ותלמידי החכמים‪ ,‬חייבים‬ ‫שהתורה היא חכמה אלקית המלאה בסודות הטמונים מתחת לפני‬ ‫את כל הצלחתם בלימוד התורה לרש"י‪ .‬אין סוף להכרת הטוב אותה‬ ‫השטח‪ ,‬עמוק עמוק עד אין חקר‪ .‬הענין הזה יהפוך למלחמה תמידית‬ ‫אנו חייבים לו; רש"י הוא שפתח בפנינו את שערי הבנת התורה‬ ‫עבורו‪ ,‬ובראשו יתקיים מאבק פנימי בין הפשטות לפנימיות‪.‬‬ ‫שבכתב והוא זה שהנגיש את התלמוד הבבלי לעם היהודי! דמיינו‬ ‫לעצמכם כיצד היה נראה העולם אילו לא היה לנו את רש"י‪ .‬נסו נא‬ ‫מה הפירוש 'בראשית'?‬ ‫ללמוד פסוק בלי רש"י? נסו ללמוד סוגיא בגמרא מבלי לעיין כלל‬ ‫למשל‪ ,‬ילד יהודי שמתחיל חומש בראשית‪ ,‬לומד מיד ש"בראשית"‬ ‫בפירוש רש"י‪ ,‬מלבד לגדולי ישראל‪ ,‬תהיה זו משימה בלתי אפשרית‬ ‫אין פירושו רק סתם "בתחילת"‪ ,‬אלא גם "בשביל ישראל שנקראו‬ ‫בעליל‪ .‬אם זו היתה המציאות‪ ,‬כמעט שום אדם בעולם כבר לא‬ ‫ראשית"‪ .‬הוא לומד שהקב"ה ברא את העולם עבור עם ישראל‪.‬‬ ‫היה לומד גמרא‪ .‬הראשונים למדו והבינו את הגמרא מכח המסורת‬ ‫אמנם הוא עוד לא מבין מדוע זה כך – מדוע ברא הקב"ה את העולם‬ ‫שהיתה להם‪ ,‬אבל אנחנו היינו הולכים לאיבוד ללא פירוש רש"י‪.‬‬ ‫עבור עם ישראל‪ ,‬ואנו מצידנו איננו מקדישים זמן רב להסברים‬ ‫תתחיל‬ ‫עליכם לדעת‪ ,‬כי פירושו של רש"י‪ ,‬הינו אחד האורות הגדולים שירדו‬ ‫פילוסופיים‪ ,‬אלא דואגים לקבע בדעתו את הידיעה הפשוטה הזו‪ ,‬בלי‬ ‫משמים מאז מתן תורה בסיני! וזו אינה גוזמא כלל וכלל! אין בפי די‬ ‫להוסיף הסברים נוספים‪.‬‬ ‫מילים כדי לתאר את גודל משמעותו של פירוש רש"י לעם ישראל!‬ ‫בשלב מאוחר יותר בחיים נוכיח לו שזה חייב להיות כך‪ .‬נסביר לו‬ ‫אין עוד אחד מבין שאר הראשונים והאחרונים אשר מסוגל היה‬ ‫שהעולם לא נברא עבור כבשים ופרות‪ ,‬אלא עבור בני אדם‪ ,‬ולא עבור‬ ‫מבראשית‬ ‫לחקות את פרי יצירתו של רש"י‪ .‬רבינו תם ושאר בעלי התוספות היו‬ ‫סתם בני אדם‪ ,‬אלא עבור בני אדם טובים‪ .‬ולא סתם עבור בני אדם‬ ‫ענקי עולם‪ ,‬ובש"ס כולו אנו נהנים מחידושיהם הגאוניים‪ ,‬ואף על פי‬ ‫טובים‪ ,‬אלא עבור הטובים ביותר‪ ,‬בשביל התורה ובשביל ישראל‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬ידוע מה שמובא בספרים שרבינו תם אמר שהוא היה יכול לעשות‬ ‫אולם בתחילת הדרך איננו משקיעים בהרחבת נושאים אלו שהנפש‬ ‫פירוש על הגמרא כמו רש"י‪ ,‬אבל לא היה יכול לעשות פירוש על‬ ‫הצעירה עדיין אינה בשלה להעמיק בהם‪ ,‬אלא מזדרזים להחדיר בו‬ ‫ִּבׁ ְשבִ ילְָך!‬ ‫התורה שבכתב כמו רש"י‪.‬‬ ‫את הידיעות הנחוצות והמושגים הישרים‪ ,‬לפני שהגשמיות תשתלט‬ ‫עליו וכל חייו יהיו מלאים בספקות‪.‬‬ ‫כל מילה ברש"י מתוקה מדבש‬ ‫בימינו יש כל מיני מוסדות חינוכיים הקוראים לעצמם 'מתוקנים'‪,‬‬ ‫פירוש רש"י הוא פירוש קדוש ונורא‪ ,‬פירוש ברור ומתומצת‪ ,‬שבו‬ ‫ויותר נכון לקרוא להם 'מסוכנים'‪ ,‬שמלמדים בתחילה רק את ה'פשט'‬ ‫כל מילה מדויקת וכל משפט שקול ומדוד‪ .‬חלק ממה שעשה רש"י‬ ‫בלי פירוש רש"י‪ .‬וזה אסון חינוכי‪ ,‬כי כבר מגיל צעיר יש לדעת‬ ‫בפירושו הוא להתייחס לקושיות שעלולות לצוץ‪ ,‬והוא מיישב‬ ‫שהתורה כולה היא חכמה אלקית‪ ,‬והיא מלאה עומק וסודות טמירים‪,‬‬ ‫אותן במתק לשונו‪ .‬כל מילה ברש"י היא מתוקה מדבש‪ .‬מי שמבין‬ ‫וזו הדרך שבה אנו צריכים להתחיל בחינוך ילדינו‪.‬‬ ‫בעומק הלימוד‪ ,‬יודע להעריך כיצד רש"י ריכך את הקשה והפשיט‬ ‫את המורכב‪ .‬ולא לחינם הוא מכונה 'פרשנדתא' – כלומר פרשן‬ ‫פירוש רש"י מלא יסודות לחיים‬ ‫תתחבר‬ ‫הירשם‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫וזה לא רק לנערים צעירים כל אחד מוכרח ללמוד רש"י! תן לדבריו‬ ‫מאז ועד היום‪ ,‬לא היתה תרומה כה משמעותית לעם ישראל כמו‬ ‫של רש"י להיכנס לאוזניך‪ ,‬שכן פירושו מלא בדברי חכמה‪ .‬זיכני‬ ‫פירושו של רש"י‪ .‬רש"י הותיר אחריו ירושה שאת פירותיה אנחנו‬ ‫הבורא לכתוב לעצמי סיכום של כמה וכמה יסודות לחיים‪ ,‬המלוקטים‬ ‫למאות אלפי לומדי‬ ‫במערכת 'קול התורה'‬ ‫אוכלים עד ימינו אנו‪ .‬כמעט אין אח ורע לתיקון שהביא רש"י‬ ‫חומש ורש"י מדי יום‬ ‫או בנדרים‪ +‬וקהילות‬ ‫מדבריו של רש"י‪ .‬רש"י הקדוש הכניס בדבריו הקצרים והמתומצתים‪,‬‬ ‫ותזכה‬ ‫תערוך‬ ‫לעולמנו‪.‬‬ ‫פנינים ועצות והדרכות כיצד לגדול ולעבוד את ה' יתברך‪ ,‬ולחיות‬ ‫חיים מאושרים‪.‬‬ ‫בית מדרשו של רש"י – קדש קדשים‬ ‫לידיעת התורה שבכתב‪,‬‬ ‫את הסיכומים היומיים‬ ‫אילו רק היינו זוכים לבקר במקום שבו ניצל רש"י את שנותיו! המקום‬ ‫פירוש רש"י הוא ספר לעצמו ויש בו עומק נפלא‬ ‫וגם במתן שכרה בצדה‬ ‫והמבחנים השבועיים‬ ‫נמצא בעיר קטנה בגרמניה בשם וורמס‪ ,‬וורמייזא‪ .‬היום עשו מזה‬ ‫זאת עליכם לדעת‪ ,‬כי פירוש רש"י למעשה אינו רק 'פירוש' במובן‬ ‫מוזיאון‪ ,‬אבל לזה אין כל חשיבות בעינינו‪ .‬אילו היינו נכנסים למקום‬ ‫המקובל של המילה‪ ,‬אלא הוא ספר בפני עצמו‪ .‬למען האמת‪ ,‬מצד‬ ‫הזה‪ ,‬היינו הולכים על קצות האצבעות‪ ,‬כי זו אדמת קודש‪ .‬אתה נכנס‬ ‫אחד יש תועלת גדולה במה שפירושו של רש"י נדפס סביב לחומש‬ ‫אל מקום שהוא ליבו של העם היהודי‪ ,‬קודש הקודשים של אומתנו‪.‬‬ ‫ולגמרא‪ ,‬אך במידה מסוימת קצת חבל שדבריו של רש"י הודפסו‬ ‫המקום בו ישב רש"י ולמד את התורה‪ ,‬החדר בו כתב את פירושו על‬ ‫סביב לחומש ולגמרא‪ ,‬כי בכך ישנם הסבורים שהוא אינו אלא פרשן‪,‬‬ ‫התלמוד בבלי כולו והתנ"ך כולו‪ .‬רש"י הוא רבן של כל ישראל‪.‬‬ ‫אולם לא כך הם פני הדברים – פירוש רש"י הוא חיבור גדול ונורא‪,‬‬ ‫מי שיכנס לקודש הקודשים‪ ,‬לחדרו של רש"י שבבית מדרשו‪ ,‬זוהי‬ ‫וכאמור זהו ספר בפני עצמו‪ ,‬שיש בו עומק נפלא‪.‬‬ ‫זכות שאין למעלה הימנה‪ .‬אפשר להרגיש כיצד הקדושה הספוגה‬ ‫רש"י יכול היה לכתוב ספר כמו "האמונות והדעות" לרס"ג‪ ,‬וספרו‬ ‫בקירות העתיקים חודרת אל תוך העצמות‪ ,‬אל תוך הנפש‪ .‬אדם‬ ‫בוודאי היה מן היסודיים והמפורסמים ביותר‪ ,‬אולם רש"י בענוותנותו‬ ‫שיכנס אל תוך בית מדרשו של רש"י‪ ,‬יצא משם אדם אחר‪ .‬כמובן‬ ‫בחר לכתוב פירוש על החומש ועל הגמרא‪ ,‬ומשכך יש שאינם שמים לב‬ ‫שאני מדבר על אדם שמבין במה מדובר‪ .‬רש"י הוא המורה‪-‬דרך של‬ ‫לגדלות המופלאה הטמונה בו‪ ,‬ושוכחים שכל פירוש שלו הוא יהלום!‬ ‫עם ישראל‪ .‬רק חבל שזה נמצא באירופה‪ .‬אילו בית מדרשו של רש"י‬ ‫היה ממוקם בארץ ישראל‪ ,‬הוא היה הופך למוקד עליה לרגל‪ .‬אין‬ ‫רש"י כתב את פירושו בבהירות שאין כדוגמתה‬ ‫ספק שיהודים היו מגיעים לשם במאות אלפים ושופכים את ליבם‬ ‫מי אנכי שאמדוד את גדולי הראשונים? מי אני שאבוא לספר את‬ ‫לפני הקב"ה‪ .‬ובזכותו של רש"י תפילותיהם היו עולות מעלה אל ה'‪.‬‬ ‫שבחו של רש"י הקדוש? איני בא אלא לשתף אתכם במילים ספורות‪,‬‬ ‫אלא שהוא ממוקם במדינת גרמניה הארורה‪ ,‬בגולה הבלתי‪-‬נקיה‪ .‬אך‬ ‫כמו נמלה המסתכלת כלפי מעלה אל עבר הר גבוה‪ .‬אולם אפילו‬ ‫לכשתמצי לומר‪ ,‬כל מי שעוסק בלימוד פירוש רש"י‪ ,‬זוכה להימצא‬ ‫כנמלים‪ ,‬נוכל להבחין כיצד משמים הורידו את האור הקדוש של רש"י‬ ‫בהיכלו של רש"י‪ ,‬בקודש הקדשים!‬ ‫הק' שמשפיע עד לדורנו אנו‪ ,‬וזכה לחולל מהפכה אדירה בתולדות‬ ‫‪t s 0 2 5 0 0 2 0 18 @ g mai l .c om‬‬ ‫בס"ד‬ ‫חבורת 'דב_קים בתורה'‬ ‫המסלול החדש ליודעי התורה והוגיה‪:‬‬ ‫מהות התוכנית והמבחן‬ ‫מה?‬ ‫בני חבורת יודעי ומשנני התורה שבכתב‪ ,‬יוכלו להשתתף‬ ‫במערך מבחנים בסגנון שבועי מצטבר ומאתגר‪ ,‬לשינון וידיעת‬ ‫כל חמשה חומשי תורה על בוריים‪.‬‬ ‫מבנה המבחן‬ ‫איך?‬ ‫בכל שבוע ייערך מבחן עם שאלה חדשה‬ ‫זכיה‬ ‫על פרשת השבוע‪ ,‬המתווסף לפרשיות הקודמות‪.‬‬ ‫ישירה‬ ‫(לדוגמא‪ :‬בראשית – שאלה ‪ ,1‬נח – ‪ 2‬שאלות‪ ,‬לך‪-‬לך – ‪ 3‬שאלות‪,‬‬ ‫עד לפרשת ויקרא מקסימום ‪ 25‬שאלות שבועיות‪ .‬החל מפרשת צו והלאה‪:‬‬ ‫ללא‬ ‫המבחן כולל ‪ 25‬שאלות אקראיות המקיפות את כל הפרשיות שנלמדו מתחילת השנה)‬ ‫הגרלה!‬ ‫תנאי הצטרפות לחבורת 'דבקים בתורה'‬ ‫למי?‬ ‫החבורה מיועדת עבור משנני ויודעי התורה הדבקים בתורה כפשוטו וכמשמעו‪,‬‬ ‫ועל כן ההשתתפות בו מוגבלת ללומדים והנבחנים הקבועים בלבד‪ .‬וכדלהלן‪:‬‬ ‫שים לב! יש לנו אוצר‬ ‫ִ ּ ׁב ְשבִ ילְָך!‬ ‫בפרשיות בראשית ונח‪ :‬התוכנית פתוחה לכולם – כולם מוזמנים להצטרף!‬ ‫מפרשת לך‪-‬לך והלאה‪ :‬ההצטרפות מותנית לנבחנים לכל הפחות ‪ 50‬מבחנים בהצלחה‬ ‫הזכאות להשתתפות במבחנים‬ ‫מי?‬ ‫תנאי בסיס‪:‬‬ ‫• לימוד פרשת השבוע עם פירוש רש"י בקביעות‬ ‫• ביצוע של לכה"פ ‪ 5‬מבחנים יומיים ‪ +‬מבחן שבועי אחד באותו שבוע ‪ -‬בהצלחה‪.‬‬ ‫זכאות להשתתפות‪:‬‬ ‫• חובת רציפות‪ :‬צבירה של ‪ 4‬שבועות רצופים שבהם לא היית זכאי להיבחן (עקב שלא‬ ‫נערכו מבחנים יומיים וכדו') או שנכשלת במבחן – תוביל ליציאה מהתוכנית‪.‬‬ ‫כך נראית הצבירה בארנק‪:‬‬ ‫תכנית המלגות והפרסים‪:‬‬ ‫• ציון עובר‪ 80% :‬ומעלה (דהיינו‪ ,‬במבחנים הראשונים בהם סך השאלות מועט‪,‬‬ ‫נדרשת הצלחה מלאה בתשובות כדי לעבור‪ .‬לאחר ‪ 4‬כישלונות רצופים במבחן‪,‬‬ ‫סכום‬ ‫סך מבחנים‬ ‫סך מבחנים‬ ‫תישלל הזכאות להשתתפות בתכנית)‪.‬‬ ‫בארנק‬ ‫בהצלחה‬ ‫תגמול‬ ‫בהצלחה‬ ‫• נבחן שיצא מהתכנית מכל סיבה שהיא‪ ,‬יוכל לחזור שנית ולהצטרף‪ ,‬בהינתן התנאים הנ"ל‪.‬‬ ‫‪( ₪ 0‬השתתפות‬ ‫כרטיס להגרלת ענק‬ ‫‪1-20‬‬ ‫‪10-19‬‬ ‫בהגרלות)‬ ‫מתי?‬ ‫על עשרות פרסים יקרי ערך‬ ‫‪₪ 52.5‬‬ ‫‪21‬‬ ‫כרטיס להגרלת ענק נוספת‬ ‫על עשרות פרסים יקרי ערך‬ ‫‪20‬‬ ‫זמני המבחן‬ ‫‪₪ 120‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ ₪ 2.5‬לכל מבחן‬ ‫‪21-29‬‬ ‫המבחן פתוח מדי שבוע מיום חמישי בבוקר ועד יום שני בבוקר‬ ‫כולל תגמול רטרואקטיבי‬ ‫שנצברו מתחילת השנה!‬ ‫מצטבר על כל המבחנים‬ ‫‪₪ 240‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪ ₪ 4‬לכל מבחן‬ ‫‪30-39‬‬ ‫איפה?‬ ‫‪₪ 400‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪₪ 440‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪ ₪ 6‬לכל מבחן‬ ‫‪40-49‬‬ ‫מיקום המבחן‬ ‫‪ ₪ 8‬לכל מבחן‬ ‫‪50-54‬‬ ‫‪!₪ 500‬‬ ‫‪55‬‬ ‫מופיע במערכת המבחנים בקול התורה ובנדרים‪ +‬בקטגוריית 'דבקים בתורה'‬ ‫הקפיצה בסכום מתרחשת באופן אוטומטי‬ ‫בונוס ‪!₪ 60‬‬ ‫‪55‬‬ ‫שימו לב – המבחן יהיה פתוח לזכאים בלבד‬ ‫ברגע ההגעה למבחן ה‪ 40 ,30 ,21-‬ו‪50-‬‬ ‫סה"כ מלגה ללא הגרלה ‪!₪ 500 -‬‬ ‫באמצעות העדכון הרטרואקטיבי‪.‬‬ ‫אם אינכם זכאים‪ ,‬יופיעו לכם במערכת התנאים לזכאות‬ ‫המלגות יחולקו אך ורק בסיום השנה | המלגות יועברו באמצעות כרטיסי 'תורה כארד' השווים ערך לכסף מזומן למימוש באלפי חנויות‬ ‫ותזכה‬ ‫לידיעת התורה שבכתב‪,‬‬ ‫תערו_ך‬ ‫את הסיכומים היומיים‬ ‫תתחבר‬ ‫למאות אלפי לומדי‬ ‫הירשם‬ ‫במערכת 'קול התורה'‬ ‫וגם במתן שכרה בצדה‬ ‫והמבחנים השבועיים‬ ‫חומש ורש"י מדי יום‬ ‫או בנדרים‪ +‬וקהילות‬ ‫‪t s 0 2 5 0 0 2 0 18 @ g mai l .c om‬‬ ‫כל זה ִּבׁ ְשבִ ילְָך!‬ ‫בס"ד‬ ‫בס"ד‬ ‫מפעלות 'תורה שבכתב' בארץ הקודש‬ ‫ידיעות | עדכונים | חידושים | הוספות‬ ‫לכבוד התחלת לימוד המחזור הרביעי במפעלינו הקדוש – פרשת בראשית הבעל"ט‬ ‫מתן שכרה בצדה‬ ‫תורתך שעשועי‬ ‫מס‪+‬לו‪+‬לי המבחנים‬ ‫חדש!‬ ‫חקור דבר‬ ‫סיכום יומי‬ ‫חדש!‬ ‫‪ 375‬זוכים מדי חודש‬ ‫‪ 5‬שאלות על הלימוד היומי‬ ‫בסך למעלה מ‪!₪ 56,000-‬‬ ‫חקירה למדנית בפרשת השבוע‬ ‫‪ 1 +‬שאלת בונוס‬ ‫יודעים את התורה‬ ‫ׁ‬ ‫וְ ִש ּנ ָּ‬ ‫ַנְתם ‪ -‬חזרה על לימוד יום האתמול‬ ‫הגרלות ופרסים‬ ‫בקיאות בחמשה חומשי תורה‬ ‫מבחן שבועי ‪ -‬מסלול בסיסי‬ ‫חדש!‬ ‫לאברכים ותלמידי ישיבה גדולה‬ ‫חדש!‬ ‫הגרלת 'להבין ולהשכיל'‬ ‫הגרלה יומית‬ ‫מחודדים‬ ‫‪ 10‬שאלות ידיעה על כל הפרשה‬ ‫‪ 2 +‬שאלות בונוס‬ ‫מיוחד לקוראי‬ ‫ע"ס ‪ X 5 | ₪ 200‬זוכים‬ ‫שאלות מרתקות וחידודים על פרשת השבוע‬ ‫ָל ַד ַעת ‪ -‬בקיאות בפרשת השבוע‬ ‫הגיליון השבועי‬ ‫הגרלה שבועית‬ ‫ע"ס ‪₪ 100‬‬ ‫ע"ס ‪ X 5 | ₪ 500‬זוכים‬ ‫חדש וייחודי ‪ -‬לשלחן השבת המשפחתי‪:‬‬ ‫מבחן שבועי ‪ -‬מסלול עיון‬ ‫‪ X 3‬זוכים‬ ‫הגרלת בונוס שבועית ‪-‬‬ ‫ָק ָטן ַה ּיוֹדֵ עַ ‪ -‬חִ דּ ו ִּדים ְ ּב ֵתבוֹת וּפְ סו ֵּקי ַה ּ ָפ ָרׁ ָשה‬ ‫‪ 6‬שאלות עיוניות מרחבי הפרשה‬ ‫מבחן רש"י ותרגום‬ ‫הגרלת 'חקור דבר'‬ ‫לנבחנים קבועים‬ ‫חדש!‬ ‫ע"ס ‪ X 5 ₪ 100‬זוכים‬ ‫קו 'קו‪+‬ל התורה'‬ ‫ע"ס ‪ X 2 | ₪ 200‬זוכים‬ ‫הגרלת בונוס חודשית‬ ‫‪ 3‬שאלות להבנת הפשט ע"פ רש"י ואונקלוס‬ ‫הגרלת 'יודעים את‬ ‫התורה'‬ ‫ע"ס ‪ X 4 | ₪ 500‬זוכים‬ ‫מבחן אמריקאי הפוך!‬ ‫ע"ס ‪ X 2 | ₪ 150‬זוכים‬ ‫הגרלת 'מבחן רש"י‬ ‫ואונקולוס'‬ ‫מבחר שיעורי תורה‪:‬‬ ‫חדש! מבחן מיוחד לקוראי הגיליון השבועי!‬ ‫הגרלת 'מחודדים'‬ ‫סיכום יומי מתומצת | שיעור יומי מורחב | שיעור שבועי מסכם‬ ‫להבין ולהשכיל‬ ‫כרך מסדרת 'עונג הפרשה'‬ ‫במגוון שפות וסגנונות‪ :‬עברית | לשון הקודש | אידיש‬ ‫ע"ס ‪ X 4 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫| ‪ X 3‬זוכים‬ ‫הבנה בעומק הפשט של פירוש רש''י‬ ‫המסלול החדש ליודעי התורה והוגיה‪:‬‬ ‫הגרלות ופרסים‬ ‫אגף 'הבוחר בתורה'‬ ‫חבורת 'דבקים בתורה'‬ ‫חדש!‬ ‫חדש!‬ ‫לתלמידי ישיבה קטנה וילדים‬ ‫מבחן שבועי מצטבר‪ ,‬מיוחד למשנני התורה‬ ‫חדש!‬ ‫'קטן היודע'‬ ‫הגרלה יומית‬ ‫חבורות 'תורה שבכתב' בהיכלי הישיבות הקדושות‬ ‫בכל שבוע‪ ,‬נבחנים על הפרשה החדשה‬ ‫ע"ס ‪ X 3 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫ע"ס ‪ X 3 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫מבחנים ייעודיים לתלמידי הישיבה | פרסומים וחומרי עזר ודרבון‬ ‫‪ +‬כל הפרשיות הקודמות משך כל השנה!‬ ‫הגרלה שבועית‬ ‫| שת"פ עם חברות הטלפוניה בהיכלי הישיבות לעריכת מבחנים‬ ‫הפרטים המלאים – במודעה המיוחדת למסלול זה‬ ‫זכיה‬ ‫הגרלה נוספת במיוחד‬ ‫חינם | התקנת עמדות מבחנים למעוניינים | הגרלות ייעודיות‬ ‫ישירה‬ ‫ע"ס ‪ X 3 | ₪ 100‬זוכים‬ ‫לכל ישיבה | משלוח שבועי של הגיליון השבועי לישיבה‬ ‫ללא‬ ‫לפותרים בשולחן השבת‬ ‫הגרלה!‬ ‫הגרלת בונוס חודשית‬ ‫עם כל המשפחה‬ ‫ע"ס ‪ X 3 | ₪ 100‬זוכים‬ ‫מכון ההוצאה לאור‬ ‫ע"ס ‪ X 4 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫הגרלת בונוס שבועית‬ ‫·‬ ‫לנבחנים קבועים‬ ‫ע"ס ‪ X 2 ₪ 50‬זוכים‬ ‫גוון‬ ‫הגרלת בונוס חודשית‬ ‫הניוזלטר היומי‬ ‫מכון תורה שבכתב‬ ‫הגיליון השבועי‬ ‫מדורים‬ ‫מחדשים‬ ‫הגרלת 'יודעים את‬ ‫נוספת במיוחד לפותרים‬ ‫התורה'‬ ‫בשולחן השבת‬ ‫מלא וגדוש בתוכן איכותי‬ ‫הפקת חומרי עזר וסיוע | חוברות‬ ‫עם תוכן עשיר ומרתק על פרשת‬ ‫ע"ס ‪ X 2 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫שימתיק לכם את היום‬ ‫וקונטרסים | מהדורות חומש ורש"י‬ ‫השבוע עם פירוש רש"י הק'‬ ‫עם כל המשפחה‬ ‫הגרלת 'מחודדים'‬ ‫מופץ להמוני מנויים‬ ‫המבואר בהוצאה מיוחדת | ספרי‬ ‫מופץ ב‪ 70,000-‬עותקים‪ ,‬באלפי נקודות‬ ‫בעולם כולו‬ ‫תורה שבכתב | ועוד‬ ‫הפצה‪ ,‬בכ‪ 40-‬ערים ברחבי הארץ‬ ‫ע"ס ‪ X 10 | ₪ 100‬זוכים‬ ‫ע"ס ‪ X 2 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫ותזכה‬ ‫לידיעת התורה שבכתב‪,‬‬ ‫תערו_ך‬ ‫את הסיכומים היומיים‬ ‫תתחבר‬ ‫למאות אלפי לומדי‬ ‫הירשם‬ ‫במערכת 'קול התורה'‬ ‫וגם במתן שכרה בצדה‬ ‫והמבחנים השבועיים‬ ‫חומש ורש"י מדי יום‬ ‫או בנדרים‪ +‬וקהילות‬ ‫‪t s 0 2 5 0 0 2 0 18 @ g mai l .c om‬‬