בוטשאטש · Botchatch — בראשית (2026-10-05)

דברי תורה מהרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע ,כ"ה תשרי
שהביא תלמידו הרה"ק מבוטשאטש זי"ע בעל דעת קדושים בספריו
שמעתי מבעל קדושת לוי נ"י ,נושא עון ועובר על פשע )מיכה ז ,יח( ,שהכונה נושא עון ,דהיינו על ידי
תשובה מאהבה שמהפכת מעון לזכות )יומא פו ,(:מתנשא העון ,כי מעיקרא על ידי תשובה מיראה היה
כלא היה ,ואחר כך יבוקש העון ,גם שהיה בגדר ואיננו הוא נדרש כדי להחשב לזכות.
וזהו מה שאמרו חז"ל )תנחומא אמור כב( ראשון לחשבון עונות .כי תחלה שמאלו תחת לראשי )שה"ש
ב ,ו( ,בראש השנה ויום כפור ,יראה גובר ,ונעשו החטאים כאין על ידי תשובת מיראה .ואחר כך ביום א'
דסוכות מתחיל בחינת )שה"ש שם( וימינו תחבקני ,בחינת אהבה ,אז נחשבים העונות להתהפך לזכיות.
כתוב בשם הרב ההוא נ"י.
מחזה אברהם )פרשת בראשית(
ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר .כתבתי במקום אחר בשם בעל קדושת לוי נר"י ,שהתפלל שתהיה
תפלתו שגורה בפיו ,כי כיון שלא נתקבלה לא היתה שגורה בפיו )עיין ברכות לד.(:
מחזה אברהם )פרשת ואתחנן(
פעם אחת נסעתי עם בעמ"ח ספה"ק "קדושת לוי" נ"י ,ובמוצאי תשעה באב נתנו לי לברך שהחיינו,
והוליכוני לרחוץ בבריכה בלילה קודם קידוש לבנה ,ולא עלה בלבי ספק להרהר אחר אנשים חשובים
שהיו עמו.
אשל אברהם )או"ח ח"ג סי' תקנ"ח ס"א( ,וברכת אברהם
אולי כשאין התפילין במקומם כההלכה ,גם שמהודקים ,קיל לגבי היסח הדעת ,וכן שמעתי דרך שיחה
בעלמא מהרב בעל קדושת לוי זללה"ה .ואולי לא אמר כן להלכה ,ואולי קיל לגבי איסור מהתורה הק'
בהפחה או היסח הדעת וצריך לי עיון עוד היטב.
אשל אברהם תניינא )סי' כ"ח ס"א(
הגיענו בבי דואר מכתב פקפק על אתרוגים שקוראים קרפיור ,וגם אם היה ממש בכל מה שכתוב שם,
כיון דגדולי מדינות אלו הכשירום ,הגאון בעל נודע ביהודא ז"ל ,והגאון בעל קדושת לוי ז"ל ,ועוד הרבה
גדולי מדינות שראינו ושמענו ,ולא גרע מחלב דריינוס שבמקומו הלכה כן ,ועל ברכה אין חשש אחר
שהונהגה במקומה ,ומכ"ש שח"ו לחשוד שגגה בכך ,ואמרו חז"ל אתם גם שוגגין וכו' ,ובשגגה במוסכם
כן הוא בכל המצוות ,כפי זמן ומקום אין חשד עוד ,וכתיב לא יטוש ה' עמו אלו ת"ח גדולי מקום שלהם
בדורם היטב.
אשל אברהם )סי' תרמ"ח סעי' כ"ב(
שמעתי בשם בעל "קדושת לוי" נ"י )ובספרו לא מצאתיו חסדי דוד( ,שש אנכי על אמרתך המצווה ,הגם
שהיה אפשר להשיג בשכל )עירובין ק (:כשהיינו בכתנות אור כשסרה הזוהמה )עיין חסדי דוד( ,כידוע
ממה שכתוב בזה בספה"ק ,עכ"ז שש אנכי על האמרות ,כדי שיהיה המוצא שלל רב בדרך מציאה בלי
טרחה ,כי מצד ההשגה היו צריכים יגיעה גדולה להתחכם ולהגיע להשגות הנכונות ,והשי"ת הנחילנו
בשובה ונחת ,בלי שום יגיעה כלל כל ידיעות התורה הק'.
תהלים תהלה לדוד )קי"ט קס"ב(
וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים )מ ,לא( .הזכירני אחד העם בשם בעל קדושת לוי נ"י ,ששמעתי
ממנו ,יעלו אבר כנשרים ,היינו מצד שעונג תמידי אינו עונג ,על ידי זה בחינת עולה ויורד ירידה והיסח
הדעת לצורך עלייה בדעת טוב ועונג .אך קוי ה' יחליפו כח גופני בכח הרוחני ,ומחדשים תמיד בדרכי טוב
תורה הקדושה ,ועל ידי זה מתחדשים להם תענוגים תמיד ,גם שהם רק בבחינת העלייה בלי שום צד
ירידה ,עם כל זה שייך בהם בחינת עונג שהוא התחדשות תמיד ,כיון שהם מחדשים תמיד בטוב אין זה
עונג תמידי ,ומכל מקום יש תמיד עלייה.
וזהו שאמר יעלו אבר כנשרים ,דהיינו יעלו תמיד אבר בחינת עלייה ,ומכל מקום הם כנשרים הנושרים
ויורדים לפרקים מצד חידוש העונג כנ"ל ,כיון שיחליפו כח בשנויי התחדשות לטובה .עד כאן שמעתי.
חוזה דוד ספר ישעיה
ושמעתי מהרב הקדוש בעל קדושת לוי ז"ל ,ישראל ואעידה בך )תהלים נ ,ז( ,בבחינת ותבואי בעדי
עדיים )יחזקאל טז ,ז( ,שכביכול השם יתברך כמתקשט ומתפאר בעם בני ישראל בבחינת ישראל אשר
בך אתפאר )ישעיה מט ,ג( ,והרי כל המדות שמתגלות מהשם יתברך הם בבחינת לבושי דלביש בצפרא
לא לביש ברמשא )תיקו"ז תיקון כב סה ,(.גאות לבש עוז )תהלים צג ,א( התורה הקדושה )שהש"ר א ,ג,
א( שמתעוררת כאן כנ"ל היטב.
חוזה דוד ספר יחזקאל
היו שריה כאילים לא מצאו מרעה )א ,ו( .מבעל המחבר ספר הקדוש קדושת לוי נ"י שמעתי ,שהכונה
כאילים כמו שאמרו חז"ל )שבת קיט (:ראשו של זה בצד זנבו של זה ,ולא פנים בפנים באהבה ,ועל ידי זה
לא מצאו מרעה .מעין זה שמעתי ממנו ברמז.
חוזה דוד איכה
ומהר"ב קדושת לוי נ"י שמעתי ואכלתם אכול וכו' )יואל ב ,כו( ,דהיינו מה שהכל מתוקן לסעודת לויתן
על ידי סעודת מצוה דעכשיו ,והוא להפליא בעיני כל שנותן שכר טוב עבור שקבלנו תענוג ,ע"כ שמעתי.
גם שמעתי בשמו ,על פי מ"ש בלקוטי תוה"ק פר' עקב ובשל"ה הק' שחיבור הרוחני בגשמי על ידי מזון,
הוא מצד שבמזון עם בני ישראל שורה גם כן כח רוחני ,והיינו בחינת צדיק אוכל לשובע נפשו )משלי יג,
כה( ,והיינו אוכל כפשיטא ,ושבוע לשובע נפשו.
תפלה לדוד
בשם הרב בעל קדושת לוי ז"ל ,ש"מצה" מורה אהבתינו להשי"ת ,ו"פסח" מורה אהבת השי"ת לעם בני
ישראל.
תפלה לדוד
פעם אחת נסעתי מביתי על מנת לשוב תיכף ,ועל ידי גילוי דעת של כבוד הרב בעל קדושת לוי ז"ל,
נסעתי לק"ק בארדיטשוב יצ"ו על מנת להתעכב ערך רבע שנה עד שובי לביתי ,ולא עלה בלבי שום ספק
גמגום בהלכות שבסי' ע"ו ,ופריה ורביה כבר קיימתי אז בעזהי"ת ,וזוג"ה תי' שלחה לי אז מטלטלין לצורך
נסיעתי לק"ק בארדיטשוב יצ"ו ,ויש לי אומדנא שאלו שאלתיה לא הקפידה ,וכפי אומדנא גם בלב לא
היה קפידא ,והיה בדעתי בנסיעתי בשביל לימוד תורה הק' מהרב הנ"ל ז"ל בסגנון שימוש ת"ח מובהק
בדור בטיול בפרד"ס הק' ,ומכל מקום אני חושש עלי שמא לא היה זה בסגנון תורתו אומנתו ,כי אולי
נתערב בי איזה מחשבה תהו או הבל בזמן ההוא ,אך על כל פנים עשיתי בטרדא דמצוה לשמוע דברי
חכם הדור ,ומצוה ללמוד ועל ידי זה הרי זה כאונס כדקיימא לן בשובר כלים ברוצו לקבלת שבת"ק...,
מכל מקום היה מקום לומר שהנסיעה היה בה גם כן תועלת לפרנסה כגון ללמוד ממנו סגולות ורפואות
שהיה הרב הנ"ל ז"ל עוסק בהם אך אחר כך נתבלבלה עלי השעה ולא למדתי ממנו בזה רק דברי תורה
הק' שאמר אני זוכרם בעזהי"ת ,קצתם כתבתי וקצתם אני זוכר...
אשל אברהם )אבה"ע עמ' קי"ז(
כתב בב"ש ז"ל לכתוב שאול הויו אחר האלף ,והמנהג פשוט שקורים לס"ת הק' כן ,אך הבריות קורים ש'
בחולם והא' במלאפום ,והיה לכאורה צד לכתוב דמתקרי' שואל ...וזכורני גם כן שהרב בעל קדושת לוי
נ"י ,ובנו הרב האבד"ק פיקוב יצ"ו ,החסיד המפורמם בשם טוב מוהר"ר ישראל נ"י ,כתבו לפסול גט
שהיה כתוב בו שואל ,כן הוא כפי המדומה לי כעת.
אשל אברהם )אבה"ע סי' קט"ו ס"ו(
