gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בוטשאטש · Botchatch — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: בוטשאטש · Botchatch

שבוע: בראשית (2026-10-05)

בוטשאטש · Botchatch — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫דברי תורה מהרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע‪ ,‬כ"ה תשרי‬ ‫שהביא תלמידו הרה"ק מבוטשאטש זי"ע בעל דעת קדושים בספריו‬ ‫שמעתי מבעל קדושת לוי נ"י‪ ,‬נושא עון ועובר על פשע )מיכה ז‪ ,‬יח(‪ ,‬שהכונה נושא עון‪ ,‬דהיינו על ידי‬ ‫תשובה מאהבה שמהפכת מעון לזכות )יומא פו‪ ,(:‬מתנשא העון‪ ,‬כי מעיקרא על ידי תשובה מיראה היה‬ ‫כלא היה‪ ,‬ואחר כך יבוקש העון‪ ,‬גם שהיה בגדר ואיננו הוא נדרש כדי להחשב לזכות‪.‬‬ ‫וזהו מה שאמרו חז"ל )תנחומא אמור כב( ראשון לחשבון עונות‪ .‬כי תחלה שמאלו תחת לראשי )שה"ש‬ ‫ב‪ ,‬ו(‪ ,‬בראש השנה ויום כפור‪ ,‬יראה גובר‪ ,‬ונעשו החטאים כאין על ידי תשובת מיראה‪ .‬ואחר כך ביום א'‬ ‫דסוכות מתחיל בחינת )שה"ש שם( וימינו תחבקני‪ ,‬בחינת אהבה‪ ,‬אז נחשבים העונות להתהפך לזכיות‪.‬‬ ‫כתוב בשם הרב ההוא נ"י‪.‬‬ ‫מחזה אברהם )פרשת בראשית(‬ ‫ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר‪ .‬כתבתי במקום אחר בשם בעל קדושת לוי נר"י‪ ,‬שהתפלל שתהיה‬ ‫תפלתו שגורה בפיו‪ ,‬כי כיון שלא נתקבלה לא היתה שגורה בפיו )עיין ברכות לד‪.(:‬‬ ‫מחזה אברהם )פרשת ואתחנן(‬ ‫פעם אחת נסעתי עם בעמ"ח ספה"ק "קדושת לוי" נ"י‪ ,‬ובמוצאי תשעה באב נתנו לי לברך שהחיינו‪,‬‬ ‫והוליכוני לרחוץ בבריכה בלילה קודם קידוש לבנה‪ ,‬ולא עלה בלבי ספק להרהר אחר אנשים חשובים‬ ‫שהיו עמו‪.‬‬ ‫אשל אברהם )או"ח ח"ג סי' תקנ"ח ס"א(‪ ,‬וברכת אברהם‬ ‫אולי כשאין התפילין במקומם כההלכה‪ ,‬גם שמהודקים‪ ,‬קיל לגבי היסח הדעת‪ ,‬וכן שמעתי דרך שיחה‬ ‫בעלמא מהרב בעל קדושת לוי זללה"ה‪ .‬ואולי לא אמר כן להלכה‪ ,‬ואולי קיל לגבי איסור מהתורה הק'‬ ‫בהפחה או היסח הדעת וצריך לי עיון עוד היטב‪.‬‬ ‫אשל אברהם תניינא )סי' כ"ח ס"א(‬ ‫הגיענו בבי דואר מכתב פקפק על אתרוגים שקוראים קרפיור‪ ,‬וגם אם היה ממש בכל מה שכתוב שם‪,‬‬ ‫כיון דגדולי מדינות אלו הכשירום‪ ,‬הגאון בעל נודע ביהודא ז"ל‪ ,‬והגאון בעל קדושת לוי ז"ל‪ ,‬ועוד הרבה‬ ‫גדולי מדינות שראינו ושמענו‪ ,‬ולא גרע מחלב דריינוס שבמקומו הלכה כן‪ ,‬ועל ברכה אין חשש אחר‬ ‫שהונהגה במקומה‪ ,‬ומכ"ש שח"ו לחשוד שגגה בכך‪ ,‬ואמרו חז"ל אתם גם שוגגין וכו'‪ ,‬ובשגגה במוסכם‬ ‫כן הוא בכל המצוות‪ ,‬כפי זמן ומקום אין חשד עוד‪ ,‬וכתיב לא יטוש ה' עמו אלו ת"ח גדולי מקום שלהם‬ ‫בדורם היטב‪.‬‬ ‫אשל אברהם )סי' תרמ"ח סעי' כ"ב(‬ ‫שמעתי בשם בעל "קדושת לוי" נ"י )ובספרו לא מצאתיו חסדי דוד(‪ ,‬שש אנכי על אמרתך המצווה‪ ,‬הגם‬ ‫שהיה אפשר להשיג בשכל )עירובין ק‪ (:‬כשהיינו בכתנות אור כשסרה הזוהמה )עיין חסדי דוד(‪ ,‬כידוע‬ ‫ממה שכתוב בזה בספה"ק‪ ,‬עכ"ז שש אנכי על האמרות‪ ,‬כדי שיהיה המוצא שלל רב בדרך מציאה בלי‬ ‫טרחה‪ ,‬כי מצד ההשגה היו צריכים יגיעה גדולה להתחכם ולהגיע להשגות הנכונות‪ ,‬והשי"ת הנחילנו‬ ‫בשובה ונחת‪ ,‬בלי שום יגיעה כלל כל ידיעות התורה הק'‪.‬‬ ‫תהלים תהלה לדוד )קי"ט קס"ב(‬ ‫וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים )מ‪ ,‬לא(‪ .‬הזכירני אחד העם בשם בעל קדושת לוי נ"י‪ ,‬ששמעתי‬ ‫ממנו‪ ,‬יעלו אבר כנשרים‪ ,‬היינו מצד שעונג תמידי אינו עונג‪ ,‬על ידי זה בחינת עולה ויורד ירידה והיסח‬ ‫הדעת לצורך עלייה בדעת טוב ועונג‪ .‬אך קוי ה' יחליפו כח גופני בכח הרוחני‪ ,‬ומחדשים תמיד בדרכי טוב‬ ‫תורה הקדושה‪ ,‬ועל ידי זה מתחדשים להם תענוגים תמיד‪ ,‬גם שהם רק בבחינת העלייה בלי שום צד‬ ‫ירידה‪ ,‬עם כל זה שייך בהם בחינת עונג שהוא התחדשות תמיד‪ ,‬כיון שהם מחדשים תמיד בטוב אין זה‬ ‫עונג תמידי‪ ,‬ומכל מקום יש תמיד עלייה‪.‬‬ ‫וזהו שאמר יעלו אבר כנשרים‪ ,‬דהיינו יעלו תמיד אבר בחינת עלייה‪ ,‬ומכל מקום הם כנשרים הנושרים‬ ‫ויורדים לפרקים מצד חידוש העונג כנ"ל‪ ,‬כיון שיחליפו כח בשנויי התחדשות לטובה‪ .‬עד כאן שמעתי‪.‬‬ ‫חוזה דוד ספר ישעיה‬ ‫ושמעתי מהרב הקדוש בעל קדושת לוי ז"ל‪ ,‬ישראל ואעידה בך )תהלים נ‪ ,‬ז(‪ ,‬בבחינת ותבואי בעדי‬ ‫עדיים )יחזקאל טז‪ ,‬ז(‪ ,‬שכביכול השם יתברך כמתקשט ומתפאר בעם בני ישראל בבחינת ישראל אשר‬ ‫בך אתפאר )ישעיה מט‪ ,‬ג(‪ ,‬והרי כל המדות שמתגלות מהשם יתברך הם בבחינת לבושי דלביש בצפרא‬ ‫לא לביש ברמשא )תיקו"ז תיקון כב סה‪ ,(.‬גאות לבש עוז )תהלים צג‪ ,‬א( התורה הקדושה )שהש"ר א‪ ,‬ג‪,‬‬ ‫א( שמתעוררת כאן כנ"ל היטב‪.‬‬ ‫חוזה דוד ספר יחזקאל‬ ‫היו שריה כאילים לא מצאו מרעה )א‪ ,‬ו(‪ .‬מבעל המחבר ספר הקדוש קדושת לוי נ"י שמעתי‪ ,‬שהכונה‬ ‫כאילים כמו שאמרו חז"ל )שבת קיט‪ (:‬ראשו של זה בצד זנבו של זה‪ ,‬ולא פנים בפנים באהבה‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫לא מצאו מרעה‪ .‬מעין זה שמעתי ממנו ברמז‪.‬‬ ‫חוזה דוד איכה‬ ‫ומהר"ב קדושת לוי נ"י שמעתי ואכלתם אכול וכו' )יואל ב‪ ,‬כו(‪ ,‬דהיינו מה שהכל מתוקן לסעודת לויתן‬ ‫על ידי סעודת מצוה דעכשיו‪ ,‬והוא להפליא בעיני כל שנותן שכר טוב עבור שקבלנו תענוג‪ ,‬ע"כ שמעתי‪.‬‬ ‫גם שמעתי בשמו‪ ,‬על פי מ"ש בלקוטי תוה"ק פר' עקב ובשל"ה הק' שחיבור הרוחני בגשמי על ידי מזון‪,‬‬ ‫הוא מצד שבמזון עם בני ישראל שורה גם כן כח רוחני‪ ,‬והיינו בחינת צדיק אוכל לשובע נפשו )משלי יג‪,‬‬ ‫כה(‪ ,‬והיינו אוכל כפשיטא‪ ,‬ושבוע לשובע נפשו‪.‬‬ ‫תפלה לדוד‬ ‫בשם הרב בעל קדושת לוי ז"ל‪ ,‬ש"מצה" מורה אהבתינו להשי"ת‪ ,‬ו"פסח" מורה אהבת השי"ת לעם בני‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫תפלה לדוד‬ ‫פעם אחת נסעתי מביתי על מנת לשוב תיכף‪ ,‬ועל ידי גילוי דעת של כבוד הרב בעל קדושת לוי ז"ל‪,‬‬ ‫נסעתי לק"ק בארדיטשוב יצ"ו על מנת להתעכב ערך רבע שנה עד שובי לביתי‪ ,‬ולא עלה בלבי שום ספק‬ ‫גמגום בהלכות שבסי' ע"ו‪ ,‬ופריה ורביה כבר קיימתי אז בעזהי"ת‪ ,‬וזוג"ה תי' שלחה לי אז מטלטלין לצורך‬ ‫נסיעתי לק"ק בארדיטשוב יצ"ו‪ ,‬ויש לי אומדנא שאלו שאלתיה לא הקפידה‪ ,‬וכפי אומדנא גם בלב לא‬ ‫היה קפידא‪ ,‬והיה בדעתי בנסיעתי בשביל לימוד תורה הק' מהרב הנ"ל ז"ל בסגנון שימוש ת"ח מובהק‬ ‫בדור בטיול בפרד"ס הק'‪ ,‬ומכל מקום אני חושש עלי שמא לא היה זה בסגנון תורתו אומנתו‪ ,‬כי אולי‬ ‫נתערב בי איזה מחשבה תהו או הבל בזמן ההוא‪ ,‬אך על כל פנים עשיתי בטרדא דמצוה לשמוע דברי‬ ‫חכם הדור‪ ,‬ומצוה ללמוד ועל ידי זה הרי זה כאונס כדקיימא לן בשובר כלים ברוצו לקבלת שבת"ק‪...,‬‬ ‫מכל מקום היה מקום לומר שהנסיעה היה בה גם כן תועלת לפרנסה כגון ללמוד ממנו סגולות ורפואות‬ ‫שהיה הרב הנ"ל ז"ל עוסק בהם אך אחר כך נתבלבלה עלי השעה ולא למדתי ממנו בזה רק דברי תורה‬ ‫הק' שאמר אני זוכרם בעזהי"ת‪ ,‬קצתם כתבתי וקצתם אני זוכר‪...‬‬ ‫אשל אברהם )אבה"ע עמ' קי"ז(‬ ‫כתב בב"ש ז"ל לכתוב שאול הויו אחר האלף‪ ,‬והמנהג פשוט שקורים לס"ת הק' כן‪ ,‬אך הבריות קורים ש'‬ ‫בחולם והא' במלאפום‪ ,‬והיה לכאורה צד לכתוב דמתקרי' שואל‪ ...‬וזכורני גם כן שהרב בעל קדושת לוי‬ ‫נ"י‪ ,‬ובנו הרב האבד"ק פיקוב יצ"ו‪ ,‬החסיד המפורמם בשם טוב מוהר"ר ישראל נ"י‪ ,‬כתבו לפסול גט‬ ‫שהיה כתוב בו שואל‪ ,‬כן הוא כפי המדומה לי כעת‪.‬‬ ‫אשל אברהם )אבה"ע סי' קט"ו ס"ו(‬