קראלא הויף · Krale Hoif — בראשית (2026-10-05)

קראלא הויף פון דע
מהנעשה ונשמע ♦ שיחות ואמרי קודש ♦ תמונות
בס"ד ,ערש"ק בראשית תשפ"ז ♦ גליון פנימי
יום ו' -עש"ק -סוכות – יד תשרי ה שבוע של סוכות – יג תשרי
אחר תפילת שחרית שח מרן רבינו שליט"א כדלהלן: אחר תפילת שחרית סיכך מרן רבינו שליט"א את סוכתו.
אאמו"ר זי"ע היה רוכש אתרוג מהודר ביותר ,אחר מכן מצא
אתרוג יותר מהודר ,ורכש גם אותו למחרת מצא אתרוג עוד
יותר מהודר ,ורכש גם אותו ,לעיתים היה רוכש מעל כעשרה בקבלת קהל בין מנחה למעריב נכנס אל הקודש פנימה
אתרוגים ,והמהודר ביותר ,השאיר לעצמו ואת היתר חילק המו"צ הרה"ג משה מיראלי שליט"א להתברך בברכת מזל
לנצרכים. טוב להולדת הנכד בן לבנו הרב דוד חנניה הי"ו.
שב"ק – יו"ט א' דסוכות
מרן רבינו שליט"א עבר לפני התיבה לתפילת מנחה ערב אחר תפילת מעריב בחר מרן רבינו שליט"א את סט ארבעת
שבת. המינים.
אחר מנחה עברו האורחים להתברך בברכת שלום עליכם.
בדרשה בין קבלת שבת למעריב שח מר"ש כדלהלן:
מעשה שהיה עם הרב מטפליק רבי שמשון פולנסקי זצ"ל,
ראוהו כשהוא מחפש שעות אחר אתרוג מהודר ,ולאחר יגיעה
מרובה מצאו את אשר חפץ לבו .והנה ביום ראשון של סוכות
הוא מגיע בא לבית הכנסת ובידו רק שלושה מינים ,והאתרוג
המהודר איננו.
לפני קריאת ההלל פנה הרב לאחד המתפללים ,וביקש ממנו
את אתרוגו במתנה על מנת להחזיר .וכשקיבל ,בירך הרב
בשמחה על האתרוג לא שלו .התלחשו הבריות מה עם
אתרוגו של הרב ,שהרי ראוהו בוחר ובוחן ובודק וקונה?!
התברר שמבית שכנו של הרב עלו צעקות ובכיות ,וביקש
הרב מהרבנית שתלך לראות מה אירע ,ושם שמעה שבתו
החורגת של השכן שהיתה ילדה קטנה שיחקה באתרוגו של
אביה החורג ופסלה אותו ,אשת השכן שידעה שבעלה
השקיע סכום רב בקנית האתרוג ,פחדה מאוד מתגובתו
עמדה והכתה לבתה הקטנה ,והיא עצמה עמדה וגעתה
בבכי. במהלכה שח מר"ש כדלהלן:
הרב מיהר עם אתרוגו לאשת השכן ,ונתן לה את האתרוג בספר 'פניני חיים' מסופר שפעם ביקר הגאון רבי חיים
שלו ,והוא הורה לה לומר לבעלה ,שכשהרב ראה את קרייזווירט זצ"ל אצל הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל בערב
האתרוג שקנה השכן ,החליט שאי אפשר לברך עליו ,ולכן סוכות ומצאו מתחבט שהיו לו שני אתרוגים :האחד בגידול
נותן הוא לו את אתרוגו במתנה גמורה שלא על מנת נאה ,אבל לא נקי .והאתרוג השני נאה בחיצוניות צבע יפה,
להחזיר.. נקי אבל לא גידול נאה ,והסתפק מה להעדיף .היה עמו שם
הגאון רבי ראובן גרוזובסקי זצ"ל ולא הכריעו בדבר.
נענה מיד הרב קרייזווירט ואמר שהוא ירושלמי מפורש ביומא
בדרכו לביתו נאוה קודש שח מרן רבינו שליט"א: (ו' א') יש לו שני כבשים ,האחד משובח בגופו שהוא שמן
סיפר הגאון רבי רפאל קוק זצ"ל רבה של טבריה ,שפעם והשני משובח במראהו ,איזה מהם קודם?
אחת בא אצלו בערב סוכות אחר הצהרים הרב מטפליק רבי מדייק הירושלמי מעומר שמצוותו לקצור מן הלח שהוא אביב,
שמשון פולנסקי זצ"ל ,וזירז אותו לצאת איתו לעניני צדקה. אך אם יש אביב שהוא כבר קצור ולח ,ויש עומר יבש שלא
מה החיפזון? שאלו רבי רפאל ,הרי צריך עוד לבחור ערבות נקצר עדיין ,בכל זאת יביא מהקצור הלח ,אע"פ שיש מצוה
ולהשלים נוי סוכה? סיפר לו הרב מטפליק כי נודע לו על לקצור ,הואיל והלח משובח שהוא 'אביב כרמל' מצוה בו
תלמיד חכם צנוע שביתו ריק ממש ואין בו אף את מוצרי יותר .הרי לנו שמשובח בגופו עדיף.
המזון ההכרחיים לחג. סיים הרב קרייזווירט ,הרי עולה מכאן שהאתרוג שגידולו נאה
"אנו נוכל להשלים את ארבעת המינים מאוחר יותר ,ואם לא עדיף ,ונהנה מכך הרב קמינצקי מאד.
נספיק להשלימם נוכל גם לברך על אתרוג ולולב של אחרים",
לאח"מ קמו לריקוד שמחה וכן בניגון שהתאים מר"ש על אמר הרב" ,אבל אם אותו תלמיד חכם ישב בסוכה רעב ויוזיל
המילים "זכרינו לחיים מלך חפץ בחיים". דמעה ,הלא הקדוש ברוך הוא יצטער עימו בצערו" .ומיד
והמשיך בניגון שהתאים מר"ש על המילים "שבענו מטובך". הזדרזו שניהם הרב מטפליק ורבי רפאל ,וכתתו רגליהם
בסיום איחל גוט שבת יחדיו להשיג כסף ומצרכי החג עבורו.
~ צפרא דשבתא ~ ~ שוה"ט ליל שב"ק ~
מרן רבינו שליט"א עבר לפני התיבה בלהבת אש קודש. מרן רבינו שליט"א ערך שוה"ט אחר התפילה בסוכה שבחצר
לתפילת שחרית ומוסף מאדון עולם עד אחרי אנעים זמירות. ביתו נאוה קודש.
התעוררות מיוחדת עת שורר מר"ש א-ל אדון" ו"במקומך" במזיגת והגבהת הכוס לקידוש כיבד מר"ש את בנו ה"ה
בניגוני רגש. שמעון הי"ו
~~~
בקריאת התורה אחר שעלה שישי -ערך מר"ש מי שבירך לפני "מנוחה ושמחה" החל מר"ש בניגוני שמחה וגאולה וכן
לחולי עמך בית ישראל. בניגון החדש שהלחין על המילים "העלף מיר ארויס הייליגער
אחר התפילה עברו מאות מאנ"ש ומתפללי ביהמ"ד להתברך באשעפער"
בברכת "גוט שבת" וגוט יו"ט. בתוספת הקדמה ופתיח איטי חדש שהלחין מר"ש על
המילים אנא ה' הושיעה נא...
~ עתיקין קדישין ~ ~~~
סעודת צפרא דשבתא ערך מרן רבינו שליט"א בביתו נאוה אחר ה'יוהך' החל מר"ש בניגון "מנוחה ושמחה" בלחן יו"ט.
קודש .במזיגת והגבהת הכוס לקידוש כיבד מר"ש את ה"ה ~~~
שמעון הי"ו ושרו המזמורים כנהוג. בלחיים שח מר"ש כדלהלן:
~~~ כ"ק מרן אדמו"ר בעל ה'ברכת משה' מלעלוב זי"ע בשולחנו
אחר הלחיים בסעודת עתיקא קדישא שח מר"ש כדלהלן: הטהור בירושלים עיה"ק ואמר" :איני אומר זאת להלכה ,אך
בצווי התורה על חג הסוכות נאמר (דברים טז ,יג-טו)" :חג הסוכה בכוחה לטהר את האדם כמו טבילה במקווה".
הסכות תעשה לך שבעת ימים… ושמחת בחגך… והיית אך ~~~
שמח" .יש להבין כיצד אפשר לצוות על האדם לשמוח? אחר הזמירות כנהוג החל מרן רבינו שליט"א את הניגונים
אלא מאי ,כאשר נבדוק היטב ,נמצא שהעצבות מקורה שהלחין על המילים "רחם בחסדך" "...צמאה נפשי
בגאווה. לאלוקים "...חזן וקהל .אחר מכן הורה לשיר שוב יחדיו את
האדמו"ר מאוז'ורוב דרש על כך במליצה" :והיית אך שמח", הקטע של "זכור אהבת קדומים "...וכן את הניגון המהיר
בכל מקום שכתוב בתורה "אך" הוא בא למעט ,ואכן" ,והיית שהתאים על המילים "לבי ובשרי ירננו לא-ל חי
אך" ,מי שממעט את עצמו ,יהיה "שמח" – יצליח לחוש "~ ~ ~
בשמחה ללא עצב כלל. לפני התורה שר רבינו שליט"א את הניגון לכבוד שבת...
~~~ (שמר"ש התאים בלחן למקדשך)
כן זימרו ממקומך מלכינו תופיע ,אל תירא ,שמע ישראל ,הן בתוך דברות הקודש שח מר"ש כדלהלן:
גאלתי. הנה במצוות סוכה מצינו קפידה מיוחדת בחז"ל שלא לסככה
~~~ בדבר המקבל טומאה ,וכן שלא יהיה בה ‘דבר המעמיד'
המקבל טומאה ,ויש להתבונן למה דווקא במצוה זו הקפידו
אחר מכן כיבד מר"ש את ה"ה שמעון הי"ו בניגון "מזמור
חז"ל על עניין זה ,מה שלא מצינו כן בשום מצוה אחרת.
לדוד".
וביאר כ"ק מרן אדמו"ר שמעון נתן נטע מלעלוב זי"ע על פי
~~~
דברי ה'תוספות יום טוב' במסכת אבות (ה ,ה) ותורף דבריו
לפני ברכת המזון למד מרן רבינו שליט"א בקול מתוך הספר
דהנה מצינו בספרים הקדושים שכוחה הגדול של הסוכה הוא
הק' "נועם אלימלך" והסביר בטו"ט כמנהג רבוה"ק זי"ע
שיהודי נכנס לתוכה לאחר שנזדכך בחודש אלול בימי
והוסיף נופך מדיליה.
הרחמים והרצון ,בראש השנה ויום הכיפורים ,ובהיותו
~~~
בדרגה כזאת של טהרה ונקיות הוא זוכה להיכנס תחת כנפי
אח"מ קם מר"ש לריקוד בטאנץ ניגון החדש שהלחין על השכינה הק' ,להיכנס לסוכה עם כל הרמ"ח איברים ושס"ה
המילים "תהילת ה' ידבר פי ויברך כל בשר" גידים בשלימות.
~~~ מובן מאליו שהיצר הרע לא ישקוט ומנסה להכשיל את האדם
בהשמים מספרים כיבד מר"ש את ה"ה אביגדור" ולהחליש כוח גדול זה של טהרה ,ועל כן הוא צריך שמירה
אחר ברכת המזון קם מר"ש לריקוד של מצוה. מיוחדת ,ולכן במצוות סוכה דייקא הקפידו ביותר חז"ל שלא
~ רעווא דרעוין ~ יהיה בה דבר המקבל טומאה ,שלא לתת לכוחות הטומאה
מרן רבינו שליט"א ערך "סעודה שלישית" ברוב עם הדרת שום אחיזה ודריסת רגל ח"ו בסוכה.
מלך בסוכה הגדולה ברחבת היכל "רעווא דרעוין" רובע ו' -מפאת קדושת המועד הובאו הדברים בקוצר אמרים –
אשדוד.
מערכת דע קראלע הויף -דוא"ל a0747962278@gmail.com :לעדכונים ולהצטרפות לרשימת התפוצה
כאשר יהודי ניגש כך לפני בוראו ומבקש מאוצר מתנת חינם אחר הזמירות כנהוג פתח מר"ש בדברי תורה ,וסיפר על
אז בידו לפעול דברים גדולים בתפילתו ,וכן איתא בהרחבה הרה"ק רבי שלמה מזוועהיל זי"ע שסיפר פעם לשני שותפים
בספה"ק ‘קדושת לוי' (פר' ניצבים) וכן ב'חידושי הרי"ם' שהגיעו אליו :מעשה בשני שותפים שאחד מהם טען לחברו
ו'שפת אמת' .וזה סוד היציאה לסוכה ,כמתנת חינם ,מתוך שהוא לוקח יותר מחלקו ,והתחילו לריב ולהתווכח ,עד שאמר
ענווה ,השורש לשמחה. לו חברו הבה נעשה חשבון ונבדוק האם יש צדק בטענותיך,
יתירה מזו ,הרי איתא בגמרא (בבא בתרא עא ).שמי שקנה החלו לבדוק ולחשב ואז התברר שלא זו בלבד שהשותף לא
מחבירו בור באמצע השדה ,ובא לבקש דרך לבור ,אומר לו נוטל יותר מחלקו אלא להיפך ,השותף הראשון שהתלונן עוד
המוכר מכרתי לך רק את הבור בלי דרך גישה אליו ,על הדרך צריך להחזיר לו .וסיים הרה"ק מזוועהיל “כשאדם בא אל
תצטרך לשלם בנפרד ,אבל אם נתן לו את הבור ‘במתנה', הקב"ה ומבקש ממנו שיושיע אותו כי ‘מגיע לי' ,אזי מתחילים
אז אומרים שבוודאי התכוון לתת לו גם דרך גישה אל הבור, לבדוק ולחשב בשמים האם צדקה טענתו שחייבים לו ,ואז
והטעם משום ש'הנותן בעין יפה הוא נותן' ,ובוודאי גם נתן לו מתברר… מי בדיוק חייב למי.
את הדרך. אבל כשיהודי מבקש מהשם יתברך בתורת מתנה כאמור ,אז
ואם כן כשאנו באים לקב"ה ומבקשים ממנו שירעיף עלינו בכוחו לפעול גדולות ונצורות .כפי שהזכרנו ,דברים אלו
משפע טובו בתורת ‘מתנת חינם' ,הרי שבבקשה כזו יכולים מקבלים משנה תוקף בעמדנו כעת בחג הסוכות ,וכמו
אנו לזכות לנחלה בלי מצרים ,שכן מתנה אנו מבקשים והנותן שמרחיב בכך ה'שפת אמת' (תרל"ז) שבחג הסוכות ,לאחר
בעין יפה הוא נותן.. הימים הנוראים ,נמצאים כלל ישראל בבחינה של ‘צדיקים יש
להם לתלות מצד מעשיהם הטובים' (עיין רש"י ריש פר'
ד חול המועד סוכות – יט תשרי ואתחנן) כל יהודי עבר את ראש השנה ויום הכיפורים ,הוא
אחר תפילת שחרית שח מרן רבינו שליט"א כדלהלן: יכול לכאורה לבקש מה' שיחננו מצד ההתעלות שעברה עליו,
פעם אחת בעיצומן של ההקפות הבחין דיין העיר בסנדלר ולמרות זאת הוא עומד מבקש בסוכות מצד ‘מתנת חינם',
פשוט שרוקד ומכרכר בכל עוז לכבודה של תורה. בתורת מתנה ,הרי זה לימוד הזכות הגדול ביותר עליו.
ניגש הדיין ושאל את הסנדלר בחיוך ":מה זאת יהודי שהנך ~~~
כל כך שמח? אנו לומדים ואתה שמח? אחר הזמר "דרור יקרא" זימן מרן רבינו שליט"א בברכת
אומר לך – ענה הסנדלר – ביום הכיפורים אני עומד בתפילה המזון וכיבד את הרב אריאל כהן בהגבהת הכוס.
ומתוודה" :על חטא שחטאנו לפניך בכפת שוחד" וכי אני לוקח ~~~
שוחד?! הקשה הסנדלר – ומה לי שייכות לחטא זה?! אחר מעריב בזמן "רבינו תם" עברו אנ"ש להתברך בברכת
אלא ,השיב הסנדלר ,כל ישראל ערבים זה לזה ומתוודה אני אגוטע וואך .אחריה ערך מר"ש הבדלה ברוב עם.
על חטאי הדיין,
ואם אני שותף לחטאיך ,שותף אני גם ללימוד התורה ~ מלוה מלכה ~
שלך!…. בעת סעודת "מלוה מלכה" הזכיר מרן רבינו שליט"א את
הילולת הצדיקים של השבוע הקרוב.
בשיעור בין מנחה למעריב שח מרן רבינו שליט"א כדלהלן: שידור חי וחוזר בקול קראלי
בהיכלה הגדול של ישיבת וואלוז'ין ,פרוכת ארון הקודש א' סוכות – טז תשרי
הוסרה ,ומכל זווית בהיכל נשמעו קולות השבר ,הבכי והיגון,
אחר תפילת שחרית איחל מרן רבינו שליט"א ברכת מזל טוב
על סילוקו של מעוז ומגדול רבינו הגר"א מוילנא זי"ע .קולות
לחתן הבה"ח יודיל בהר"א שאול יצחק פריינד הי"ו לאירוסיו
הבכי שנשמעו ברמה סחפו את ההמונים שנקבצו ובאו
עב"ג בשעטומ"צ
להלוויתו של מורם ורבם הנערץ ,ובכללם אף גדולי תלמידיו.
החתן הודה למר"ש שבירכו בשבת שובה ,שיתארס עוד לפני
משהגיע למקום תלמידו המובהק ראש הישיבה הגאון רבי
סוכות
חיים מוואלוז'ין זי"ע ,והבחין בקולות הנהי והבכי שהדהדו
בחלל בית המדרש ,לא נחה דעתו מכך" ,הן נמצאים אנו
בעיצומם של ימי המועד בחג הסוכות ,החג היחיד שבו אחר תפילת מעריב ערך מרן רבינו שליט"א שולחנו הטהור.
נצטוינו 'ושמחת בחגך' ,וכאן הנהי והדמעות הרותחות
שולטות בכל פינה" אמר.
ב' סוכות – יז תשרי
הוא עלה אל הבימה ,והחל לדבר בקולו הייחודי ,אודות מהות אחר תפילת שחרית נשא מרן רבינו שליט"א מדברות קודשו
ימי החג שניתנו לשמוח בהם ,אך בד בבד לא ניתן להתעלם ואח"כ פצח בשיר וריקוד ושמחת בחגיך...
כי מצויים אנו ברגעי צרה קשה מנשוא .לכך החל רבי חיים אחמ"כ איחל מר"ש אגוט מועד להגאון יצחק אהרן ישראלי
לתאר בערגה מהו העולם הבא ,איזה טוב צפון בו לכל שליט"א דומ"צ צאנז ומרבני אשדוד.
המבקשים בקרבת ה' ,ובתיאורים סוחפים ומרתקים החל ג חול המועד סוכות – יח תשרי
לתאר אודות המלאכים וגדולי הדורות מכל התקופות
בשיעור בין מנחה למעריב שח מר"ש כדלהלן:
היוצאים בצהלה לקבל את מרנא הגאון מוילנא לחדוותם,
כשהוא מתאר מהו ייחודיותו של עולם הבא על כל מעלותיו… יהודי צריך לחיות תמיד בענווה ,לדעת שלא מגיע לו דבר,
ולהיות במצב של ‘בקשת מתנת חינם' ,מתוך הבנה שלא
ואז שאג רבי חיים בקול ניחר – רבותי ,ככל שחוזים אנו מהו
מגיע לנו כלום ,והכול במתנה.
הטוב שיש בעולם הבא הצפון לצדיקים ,רגע אחד של לימוד
מערכת דע קראלע הויף -דוא"ל a0747962278@gmail.com :לעדכונים ולהצטרפות לרשימת התפוצה
מרן רבינו שליט"א התכבד בעלית ראשון במקום כהן. התורה בעולם הזה שווה יותר מכל חיי העולם הבא הללו,
ואנו שנותרנו בשמחתנו בהאי עלמא ,עלינו להתחזק בתורה,
אחר התפילה עברו להתברך בברכת אגוטין הושענא רבא. וליהנות מזיו התורה ,שבכל רגע מהתעסקותנו בה זוכים אנו
וחילק להם מר"ש 'הושענה' מהערבות לשמירה והצלחה. יותר מכל המתואר על הטוב הצפון בעולם הבא.
כן חילק מר"ש את הטבעות של הלולב ,למצפים לזווג הגון או אז ,הלחין רבי חיים את הניגון המרטיט על מילות השיר
כמנהג אבותיו הק' הללו ,שעולם הבא זה דבר טוב ,אבל לימוד התורה הוא דבר
טוב יותר" ,בואו נעזוב כל דבר ורק נלמד עוד ועוד" ,קרא רבי
שמחת תורה חיים בשיר הסוחף" ,וכך נזכה גם לטוב המיוחל לנו בעולם
בערב שמחת תורה הגיע מרן רבינו שליט"א לבני ברק לערוך הבא…".
את החג בקרב בני קהילתינו הק' בבני ברק. ואז החל מר"ש לשיר בשלהבת אש קודש את הניגון שחובר
תפילות החג וההקפות בצל מרן רבינו שליט"א התקיימו ברוב ּתֹורה
עהרנֶן ָעל המילים הללו עֹולָ ם הַ בָ א ִאיז אַ ' גּוטֶ ע זַאך ,לֶ ְ
עם הדרת מלך בהתרוממות מיוחדת ,בית מדרשו של מרן ּתֹורה
ָ עה ְרנֶן
ַאר ְפט אַ ווֶעק י ְֶע ְדן יָאך ,לֶ ְ
ִאיז אַ ' בֶ עסֶ ער זַאך ,ו ְ
רבינו זיע"א -מקום אשר התפללו בו אבותי. נָאך אּון נָאך ,עֹולָ ם הַ בָ א ִאיז אַ ' גּוטֶ ע זַאך…".
מה נהדר היה המראה כשמרן רבינו שליט"א רקד עם ספר כאשר כל הקהל מחרה אחריו
התורה שנכתב ע"י אביו מרן רבינו זי"ע וזקינו רבינו האור ה חול המועד סוכות – כ תשרי
אביגדור זי"ע.
אחר תפילת שחרית שח מרן רבינו שליט"א כדלהלן:
וקהל רב מפזז בעוז ומוחה כף אל כף לכבוד התורה.
הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ זי"ע עמד בליל שמחת תורה
בבית הכנסת .מסביבו רעדה הארץ .חסידים ואנשי מעשה
בטיש נעילת החג הזכיר מרן רבינו שליט"א שהרה"ק בעל רקדו בהתלהבות עצומה סביב ספר התורה ,שרו ושמחו
קדושת לוי זצללה"ה ,היה ניעור במוצאי פסח וסוכות כל בכל כוחם .דבר תורה
הלילה ,ומחכה ומשתוקק לקיים מצות תפילין ,שכבר יצאו לפתע הבחין הרבי באדם פשוט – סבל העובד בנשיאת
ח' ימים שלא הניח. משאות כבדים בשוק – הרוקד לבדו בפינה .הסבל רקד
בהתרגשות גדולה ,בעיניים נוצצות ובשמחה שאין
א בראשית – כג תשרי – אסרו חג כדוגמתה ,כאילו הוא בעצמו זכה לסיים את כל התורה
מרן רבינו שליט"א הגיע לשיעורי תורה וקבלת קהל בעיר כולה .דבר תורה
ראשון לציון. התפלא רבי נפתלי מרופשיץ .הוא ניגש אל האיש הפשוט
ושאל אותו" :תאמר לי ידידי ,מדוע אתה רוקד ושמח כל
בשיעור בין מנחה למעריב שח מרן רבינו שליט"א שבת כך בשמחת תורה? הרי אתה פועל פשוט ,ולא זכבת
שבעל"ט נקראת בשם "שבת בראשית" ,לפי שקוראים ללמוד תורה בעיון או בישיבה מעודך .על מה ולמה
בה את הפרשה הראשונה שבתורה ,פרשת בראשית. השמחה העצומה הזו?" דבר תורה
הביט בו הסבל בפשטות ,וענה לרבי מתוך עומק ליבו:
צדיקי הדורות גילו שבשבת זו מאיר אור מיוחד ,וביאר
"רבי ,נכון שלא זכיתי ללמוד גמרא ,פוסקים או זוהר .אני
החידושי הרי"מ זצ"ל הגיד :כמו שהזוהר הקדוש מפרש
יהודי פשוט שעובד קשה כל השבוע .אבל תחשוב על זה:
במילת 'בראשית' ע' תרעין לאורייתא ,הרי ממילת
יש לי אח גדול ,ואני אוהב אותו מאוד .היום הוא בעל
בראשית ממשיך פנים לכל התורה ,כמו כן בשבת
שמחה – היום חיתנו את התורה! האם לא אשמח ואחגוג
בראשית נפתח פנים לכל התורה ,וכמו כן בשבת בראשית
בשמחת אחיו הגדול של מלך מלכי המלכים?!".
נפתח פנים לכל אחד מישראל ,וכמו כן ממשיך כל השנה
ובשמו של הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין נמסר " :שכל הושענה רבה
שבת יש לו קדושה מיוחדת לאותו שבת ,והקדושה הוא ~ ליל הושענה ~
קדושת הפרשה שקורין בשבת זה .וקדושת פרשת אחר תפילת מעריב אמרו אנ"ש בראשות מרן רבינו שליט"א
בראשית הוא ,שיזכו לאור רוחו של משיח! ועל כן מתחילין את המשנה תורה בקריאה בספר תורה .אחר מכן חזר מר"ש
בראשית בשבת אחרונה מחודש תשרי על פרשת וזאת הברכה שנים מקרא ואחד תרגום.
קול קראלי אחר מכן ערך מרן רבינו שליט"א שולחנו הטהור לרגל
הושענה רבא וסעודת אשפוזין דדוד מלכה משיחא
עדכונים ♦ שיחות ודרשות ♦ סיפורים ♦ ניגונים
אידיש 074-7962278 אחר מכן :אמר מר"ש את כל ספר התהילים כנהוג
~ יום הושענא רבא ~
עברית 03-7236730 קהל רב קם באשמרות הבוקר להשתתף בתפילת "הושענה
שמעו ותחי נפשכם רבא" בצל מרן רבינו שליט"א בשלהבת אש קודש
~~~
מערכת דע קראלע הויף -דוא"ל a0747962278@gmail.com :לעדכונים ולהצטרפות לרשימת התפוצה
חג הסוכות בחצר הקודש קראלי
חסידי תלמידי מעריצי ושומעי לקחו של כ"ק אדמו"ר המשפיע מקראלי שליט"א התעלו בתפילות שיעורים ושיחות
נפלאות חוצבי הלהבות סעודות האישפוזין ושמחות בית השואבה שהתקיימו בימי חג הסוכות ה'תשפז בארץ הקודש
עולו ואתכנשו להילולא דצדיקיא
לאור הישועות והניסים והנפלאות
בהם ראו ונושעו
פוקדי הקבר בפרט ביומא דהילולא
של המנורה הטהורה ,פועל הישועות
הצדיק מקראלי
מורינו רבינו עטרת ראשינו
אביגדור בן ר' משה
החל בא' חשון ב' דראש חודש
תתקיים אי"ה
ביום שלישי פר' נח ב חשון
מעמד ישועות
עליה המונית ותפילות רבים
בציון הקדוש במרומי הר הזיתים
חלקת גניזת סת"ם גוש ב'
(מול תחנת הדלק ליד המדרגות לכביש הפנימי)
ביומא דהילולא יתקיימו סעודות הילולא ומעמדי
לחיים בכל ריכוזי אנשי שלומינו בכל אתר ואתר
רחמנא אידכר לן בזכותא דרבינו אביגדור
