ויגד משה · Veyaged Moishe — בראשית (2026-10-05)

ליקוטי
אור אביגדור
אמרות טהורות ופנינים יקרים
שנשמעו מפ"ק של
מורינו ורבינו
הגה"צ אביגדור מוזס זצוק"ל
מקראלי
עה"ת ומועדים
מכון "אור אביגדור"
להוצאת דברי אלוקים חיים
ממרן רבינו אביגדור מקראלי זיע"א
יצא לאור
לרגל יומא דהילולא א חשון תשפ"ה
הדפסת הגליון בסיוע
מרכז 'אמונת חיים' קראלי
בנשיאות כ"ק מרן רבינו שליט"א
עיה"ת אשדוד ת"ו
ניתן לקבל את הגליון
בדוא"ל 8659931@gmail.com
לתרומות והנצחות ובכל עניני הספר:
ניתן לפנות לחבר המערכת
הרה"ג גמליאל רבינוביץ שליט"א
מו"צ בק"ק קראלי ומח"ס גם אני אודך
טל052-7128536 .
ספר בראשית
לך לך בראשית ברא אלוקים את (א ,א)
ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך א"ת ר"ת א'מונה ת'מימות בא לרמז
והיה ברכה (יב ,ב) שראשית כל ,ברא אלוקים את אמונה
ו'תמימות ,שבהם יכולים אנו להתעלות ,הן
מסביר רש"י :ואעשך לגוי גדול ,זה כשאנו עוסקים בשמים דהיינו רוחניות ,והן
שאומרים אלהי אברהם .ואברכך זה כשאנו עוסקים בארץ דהיינו גשמיות.
שאומרים אלהי יצחק .ואגדלה שמך זה
שאומרים אלהי יעקב .יכול יהיו חותמין נח
בכולן ,תלמוד לומר והיה ברכה ,בך חותמין
ולא בהם. אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה
בדורותיו את האלוקים התהלך נח
ומסביר ה"שפתי חכמים" :רצונו לומר לפי
שאין אומרים "אלהי" אלא על רבים ,כמו ומפרש בעל הטורים נח לשמים ,נח
אלהי ישראל אלה'י העברים ,ועל יחיד לא לבריות ,נח לעליונים ,נח לתחתונים .נח
מצינו לשון אלהי .לכך ברכו "ואעשך לגוי בעולם הזה ונח בעולם הבא.
גדול" כי אתה תחשב לרבים ויאמרו עליך וצריך להבין מדוע מובא בפסוק ג' פעמים
"אלה'י אברהם" .ובמילת "אברכך" שמורה נח .אפשר היה לכתוב "אלה תולדות נח,
עוד על תוספת ברכה ,רמז שיאמרו גם כן איש צדיק תמים היה בדורותיו ,את
על בנו אלה'י יצחק ,וכן "ואגדלה שמך" האלקים התהלך נח".
שמורה עוד על תוספת גדולה ,רמז
שיאמרו גם כן על בן בנו אלה'י יעקב. אפ"ל שכדי להיות צדיק צריך להיות נח
למקום ונח לבריות ,וכל שרוח הבריות
ואת הנפש אשר עשו בחרן (יב ,ה) נוחה הימנו ,רוח המקום נוחה הימנו .ישנם
האם שייך לומר על אדם שהוא “עשה רבים שבין אדם למקום הם צדיקים
נפשות”? גמורים ,ומדקדקים בתפילין ומניחים רש"י
ורבינו תם ושימושה רבה ,וטובלים מידי יום
כתב רש”י חידוש ויסוד גדול שכתוב במקוה ,וכו' אבל עד בין אדם לחברו שם
במדרש רבה“ :את הנפש אשר עשו בחרן” הם ,לא מפרגנים ,לא מעניקים ,אין להם
– במה שהכניסום תחת כנפי השכינה, הכרת הטוב ,וכו'.
שאברהם גייר אנשים ושרה את הנשים,
מעלה עליהם הכתוב כאילו עשאום. מאידך יש אנשים שיש להם ארגוני חסד
אדירים ובין אדם לחברו הם מאה ,אבל בין
וכבר נכתב כן בדברי חז”ל (סנהדרין יט ,ב) אדם למקום כלום ,לא שבת לא תפילין ולא
‘שכל המלמד בן חבירו תורה כאילו ילדו’, צניעות!
והיינו ,שזכות זו של לימוד התורה של אחר
או קירובו לדרך ה’ ,נחשב לאדם כזכויות אבל מה יעשה אם זה מתנגש לו וצריך
שהוא יצר. להחליט מה יותר חשוב לכבד את הזולת
או לשמור על האידישקייט ,על כן הזכיר
כל אפשרות לקרב ולחזק יהודי בתורה שוב את האלוקים התהלך נח.
ובמצוות – נזקפת זכות זו ותוצאותיה לדורי
אביגדור אור
שפעם בא אחד בא יהודי מודרני וביקש דורות למקרב ,ואי אפשר לתאר כמה
בשר לבן ,ואחר הסעודה דרשו ממנו זכויות מגיעות לו לאדם ,כשמגיע לעולם
תשלום גבוה מהרגיל כשהביע את פליאתו, העליון ,כשבאמתחתו נשמות רבות
אמרו שקיבל בשר חזיר שהוא יקר יותר, שהתקרבו בזכותו לתורה ,או כאלו
הזדעזע האיך הכשילו אותו ,אמרו לו שהוסיפו והתחזקו בלימוד התורה שלהם.
שסברו שהוא נכרי ,אחר שראו שלא נטל
ידיים. תן לי הנפש והרכוש קח לך (יד ,כא)
עפ"ז אפ"ל שאברהם אבינו רצה לדעת מה כך אדם צריך לומר ליצר ולחילותיו :תן לי
טיבם ומהותם ,ע"כ לא אמר להם ,רק רחצו הנפש – את הרוחניות ,והרכוש קח לך –
רגליכם ורצה לראות האם יטלו הם את את הגשמיות .ולא להפוך היוצרות חס
ידיהם אם לאו ,ובחן אותם בזה. ושלום .פעמים רבות קורה שכדי למנוע
עבירה מסוימת יש צורך להוציא ממון ואז
וישב המלחמה קשה מאוד .במקרה כזה צריך
לומר ליצר חד וחלק :הרכוש קח לך! שכן
ויאבק איש עמו עד עלות השחר. הלכה פסוקה היא בשו"ע (יו"ד קנ"ז א) כי
מי הוא האיש? חז"ל מגלים לנו ,שה'איש' מה שנאמר ייהרג ואל יעבור זה דווקא בג'
הזה הוא שרו של עשיו ,עמו נאבק יעקב. עבירות חמורות ,אבל בשאר עבירות אמנם
יעבור ולא ייהרג ,אבל גם עליהם חייב ליתן
בפרשת וישב מספר התורה שהלך יוסף את כל ממונו כדי שלא לעבור על שום
לחפש אחר אחיו ,ואז "וימצאהו איש ... עבירה מהתורה שנאמר" :ואהבת את ה'
וישאלהו האיש מה תבקש" .גם שם התורה וכו' ובכל מאודך" בכל ממונך.
לא מספרת מי הוא ה'איש' .מלמדים אותנו
חז"ל ,שה'איש' האמור שם הוא גבריאל
המלאך. וירא
נשאלת השאלה :מנין לחז"ל שהאיש ורחצו רגליכם (יח-ד)
האמור כאן הוא שרו של עשיו ,והאיש
האמור שם הוא המלאך גבריאל? וברש"י כסבור שהם ערביים שמשתחוים
לאבק רגליהם ,והקפיד שלא להכניס
התשובה ,אם ה'איש' הזה נאבק איתך, עבודה זרה לביתו.
סימן שהוא שרו של עשיו .אבל אם ה'איש'
הזה שואל אותך 'מה תבקש?' ,הוא לא ותמוה למה לא אמר להביא להם מים
שרו של עשיו ,הוא מלאך! לנטילת ידיים לפני אכילת הפת ,אפ"ל
בהקדם מעשה שהיה במסעדה בחו"ל
אביגדור אור
ספר שמות
וארא שמות
וידבר אלקים (ו ,ב) ואלה שמות בני ישראל (א ,א)
ה'תולדות הק' מפרש את הכתוב דורשי רשומות היו אומרים שר"ת
בפרשתן "וידבר אלקים" – מדת הדין, 'ואלה שמות' הוא ,ו'חייב א'דם ל'קרוא
כי כל דבר שבעולם קשה בתחילה ,אך ה'פרשה ,ש'נים מ'קרא ו'אחד ת'רגום .
מיד "ויאמר אליו אני ה'" – מדת
ויש שהביאו בלשון זה( ,בעל הטורים)
הרחמים" ,וארא אל אברהם" – מדת
החסד תתפשט ותיראה בכל העולמות. על המילים 'ואלה שמות בני ישראל'
ו'אדם א'שר ל'ומד ה'סדר ש'נים מ'קרא
כן ראינו (בפר' שמות) שמשה רבינו ו'אחד ת'רגום ב'קול נ'עים י'שיר ,י'חיה
אוסף את כל זקני ישראל ,ומבשר להם ש'נים ר'בות א'רוכות ל'עולם .
כי פקד ה' את עמו ,מיד :ויאמן העם (ד,
וצריך להבין מדוע נרמז כאן דבר זה
לא) עם ישראל מאמינים בני מאמינים
של שנים מקרא ואחד תרגום ,שמקומו
הם ,ללא שום פקפוק .וכפי שנאמר
בפרשת בראשית.
(שם) במכילתא שלא נגאלו ישראל
אלא בשכר האמונה ,שנאמר "ויאמן ומתרצים (החיד"א) כי בני ישראל
העם". ביישבם על אדמתם בארץ ישראל ,והיו
מדברים בשפתם בלשון הקודש ,לא
כעבור זמן נראה היה כי המצב רק
היו צריכים לתרגום ,אבל כאשר ירדו
נהיה יותר קשה – תכבד העבודה על
למצרים ,אשר מוזכר כאן בפרשת
האנשים .משה רבינו אינו יכול לסבול
שמות ,היו צריכים לומר גם התרגום.
את צערם של ישראל ,הוא פונה אל
הקב"ה :למה הרעותה לעם הזה? אך וי"א ,כי בפרשת בראשית כל אחד
הקב"ה משיבו :עתה תראה -מיד מקבל על עצמו לומר ,אלא שנהיה
תראה שהכל מתהפך לטובה. כמצות אנשים מלומדה ,וכן ימי
השובבי"ם הזמן מתקצר ומוסיפים
בא
בתהילים וכו' על כן צריך שוב לחזק את
בא אל פרעה האדם שגם כעת ימשיך לקיים המצווה
של חז"ל לעולם ישלים אדם פרשיותיו
ב"א ר"ת ביטחון אמונה ,חסידים היו
עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום
אומרים מצוה בו יותר מבשלוחו ,ואפ"ל בחשק ובשמחה.
דהיינו ביטחון ואמונה יותר מאשר
אביגדור אור
לחבירו – ולמשל המתעטף בטליתו לראות הניסים שקוראים אנו בפרשת
בהתלהבות מתוך דביקות לה' ,שלא בשלח.
יהא חבירו מקבל את הציצית לתוך
יתרו
עיניו.
וישמע יתרו
ויקהל
אומר רש"י בשם המדרש :מה שמועה
ֹשה אֶׁ ת כָּל עֲ ַדת ְבנֵי י ְִש ָּראֵ ל ַוי ְַקהֵ ל מ ֶׁ
שמע ובא קריעת ים סוף ומלחמת
ֹאמר אֲ לֵ הֶׁ ם אֵ לֶׁ ה הַ ְדבָּ ִרים אֲ ֶׁשר צִ וָּה
ַוי ֶׁ
עמלק.
יְהוָּה לַ עֲ שֹת אֹ ָּתם( :לה .א')
ופלא היא האם "קבלת התורה" לא
ומבאר רש"י ויקהל משה .למחרת יום
שמע ,אלא שרש"י בא לומר שמה
הכפורים כשירד מן ההר ,והוא לשון
שהביא אותו למסקנה לבוא ,זה דווקא
הפעיל ,שאינו אוסף אנשים בידים,
הדבר הזה שבא עם "מסירות הנפש".
אלא הן נאספים על פי דבורו.
משפטים
אמרו רז"ל כמה ימים היה צריך משה
לטרוח כדי להקהיל ששים רבוא ישראל רק שבתו יתן ורפא ירפא (כא ,יט)
כמו שכתוב" :ויקהל משה את כל
עדת" .וידוע שהיו למשה חצוצרות ,אם כך הוא סדר רפואות בישראל – "בורא
היה תוקע בא' היו באים הנשיאים ,ואם אדון תהילות, נורא רפואות,
תוקע בשתיים היו באים כל הקהל ,כמו הנפלאות" .ראשית כול "בורא
שכתוב בפרשת בהעלותך" :ואם באחד רפואות" ,להתייעץ עם רופא ולקחת
יתקעו ונועדו אליך הנשיאים". תרופות ,לא עברה המחלה" ,נורא
תהילות" – לומר תהילים ,ואם הורע
עוד למה כתוב 'עדת' בני ישראל ולא המצב" ,אדון הנפלאות" – לא
נאמר כל קהל ישראל? וכי היה קשה להתייאש ולצפות לפלא ולנס .
למשה להקהיל לישראל? הרי כבר
אמרנו שבחצוצרות מקהיל תיכף ומיד. תרומה
ואפשר לומר שאכן למשה לא היה והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה
קשה להקהיל את גופות העם ,אלא סוככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם
הקושי היה להשוות את דעותיהם איש אל אחיו (כה ,כ)
שכתוב "עדת בני ישראל"' ,עדת' יש שאמרו בדרך צחות ,תוך כדי
אותיות 'דעת' ,היה קשה להשוות ה'פורשי כנפיים למעלה' – שהוא
דעתם של ישראל שכולם יהיו אגודה העלייה בין אדם למקום ,יש להשגיח
אחת ,בדעה אחת. על כך שזה יהיה 'ופניהם איש אל אחיו'
דהיינו שלא יהיה על חשבון בין אדם
אביגדור אור
ספר במדבר
כולם צריכים לדעת ,שצד זה איננו טוב קרח
ונכון.
ובני קורח לא מתו (כו ,יא)
מטות
ביאר הרה״ק המגיד מטריסק זי״ע
וישלח אתם משה אלף למטה לצבא הטעם שאומרים ‘למנצח לבני קרח
אותם ואת פינחס בן אלעזר הכהן מזמור’ לפני תקיעת שופר בראש
לצבא וכלי הקדש וגו'( .לא ,ו). השנה ,שכשאנו עומדים בעת
התעוררות התשובה קודם התקיעות,
אפ"ל הטעם שהלך פנחס עם 'כלי
לא יהא אחד מבני ישראל שיתייאש ח״ו
הקודש' וכפירש"י 'זה הארון והציץ' .כי
מתשובה ,אלא יזכור את בני קרח
'ציץ' הוא לשון הבטה – כמש"כ
שכבר נבלעו באדמה וברגע האחרון
(שהש"ר ב ,ט) 'מציץ' מן החרכים ,היינו
הרהרו בתשובה ,ומקום נתבצר להם
שבא להילחם בכח של קדושת ונקיות
בגיהינום (סנהדרין קי ).ומהם ילמד כל
העינים שבהם תלוי כל קדושת
איש ישראל ,שאף אם הוא כבר בתוך
האברים ,וזה היה כחו של יוסף הצדיק
האדמה עדיין בידו לשוב אל קונו
אשר כאמור הלך בכחו ,ובזה ניצח את
ולהתרצות לפניו.
האויב.
ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים
מסעי
(טז ,ב)
אלה מסעי בני ישראל (לג ,א)
הרי לא פלא שבני ישראל היו יכולים
מובא בספה"ק (שלחן הטהור חידושי לטעות ,שהרי עם קרח היו גם "מאתיים
הרי"ם) שכל הניסיונות שעובר האדם וחמישים" ראשי סנהדרין ,ויש אומרים
במשך חייו הם חלק מאותן מ"ב מסעות שהיה ביניהם גם נחשון בן עמינדב,
שעברו אבותינו במדבר ,וכל איש אחרי שהיו ביניהם אנשים גדולים
ישראל עובר המסעות. וצדיקים.
הליכת אבותינו במדבר היה עבורנו ואפ"ל שהרי דתן ואבירם ,כולם ידעו
כמורה דרך וכמראה מקום ,בבחינת שרשעים הם ,ואם הם בצד זה ,היו
'מעשה אבות סימן לבנים' ,שעל ידי
אביגדור אור
והוסיף הרה"ק מאטניא זי"ע (שארית הליכתם ונסיעתם באותם מ"ב מסעות
מנחם) דהנה אמרו חכז"ל (בבא בתרא ומ"ב המצבים ,סללו לנו דרך ויישרו
י' ע"א) גדולה צדקה שמקרבת את מסילה עבורנו עד סוף כל הדורות –
הגאולה ,ע"כ הר"ת הנ"ל מכוונים גם דור ודור ותהפוכותיו – להודיע כי כך
להר"ת של מתן בסתר יכפה אף (משלי הם סדרי החיים ,מ"ב מסעות הכוללים
כ"א י"ד) עכ"ל. הכל.
ואפ"ל דרמז הוא שבצדקה ובפרט גם הגאון החיד"א זצ"ל (בנחל קדומים
שניתנת במתן בסתר ,אפשר לצמצם פרשתן) מביא כעין דברים הללו,
את הנסיונות והמסעות שצריכים אנו שבמסעות בני ישראל כלולים מסעות
לעבור עד לגאולה השלימה בכלליות ישראל עד סוף כל הדורות ,וסמיך
ובפרטיות. אדרשה ,דר"ת של הפסוק א'לה מ'סעי
ב'ני י'שראל הם גם ראשי התיבות של
מטות – מסעי
ארבע הגליות א'דום מ'די ב'בל י'ון,
פרשותינו כשהם מחוברות מרמזות על ולהודיעך בא שכל אלו הגלויות כבר
הכנעה ,מטות ,שאם האדם מטה נכללו במסעות בנ"י במדבר
דהיינו מכפף עצמו לזולתו ,הרי אז
מסעי ,הכל נוסע כדבעי.
אביגדור אור
ספר דברים
את הכסף בניקל ,ללא שום טורח ,כי דברים
הרי המחלוקת הוא עצת היצר שם גם
אלה הדברים (א ,א )
מסית את האחרים שירימו את נדבתם
עבור המחלוקת .זהו :׳וחצרות ספר דברים ,יש בו תוכחות רבות,
למחלוקת של וכסף להחזיק בו .קרח ואומרים חז"ל ,שאם מקיים האדם את
ודי זהב׳ כי למחלוקת יש בכל פעם די תרי"ג המצוות ,הוא זוכה שהקללות
זהב. נהפכות לו לברכות.
שופטים מביא זאת הרב חיים מיכאל דב
ויסמנדל זצ"ל בספרו תורת חמד",
שופטים ושוטרים
ומצביע על רמז נפלא לכך בפסוקים:
מדוע נקט הכתוב שופטים לפני אם מונים שש מאות ושלש עשרה
שוטרים ,ואפ"ל כי בא לומר ,דבר אותיות (כמנין תרי"ג מצוות) החל
ראשון שאדם ישפוט את עצמו ,לפני מהאות 'ב' שב"אלה הדברים" ,מגיעים
שהוא נהיה שוטר על אחרים. לאות 'ר' .לאחר מניית עוד שש מאות
ושלש עשרה אותיות מגיעים לאות 'כ',
עוד מפרשים שבא לומר שלכתחילה
ובדילוג נוסף של שש מאות ושלש
צריכה להיות ההנהגה באופן שיהיה די
עשרה אותיות מגיעים לאות 'ה' .הרי
ב"שופטים" ,ולא יהי צורך בשוטרים; שמקבלים :ברכה.
אלא שיש מצב שלא די ב"שופטים",
ויש צורך ב"שוטרים". וחצרות ודי זהב
כי תבא ברש״י פירש ׳״וחצרות׳ במחלוקת של
קרח״.
והיה כי תבא תב"א ר"ת ת'חיו
ב'אחדות א'מיתית ,הרי אז "והיה" ומרומז דהנה פעמים רבים הולכים
תזכו לרשת את הארץ ,בשמחה וטוב לערוך מגביות לדברים שבקדושה,
לבב. ואולם אין מצליחים לגבות את
הסכומים הנצרכים ,בהיות שהשטן
וילך
מסית את המתבקשים ,מבלי ליתן
וילך משה וידבר את הדברים האלה צדקה לדברים שבקדושה .שונה הדין
אל כל ישראל (לא ,א ) כאשר ישנו איזה מין מחלוקת על זה
אין צריך לערוך מגביות ,ושם משיגים
אביגדור אור
מאוד את המצוות ולכן שכרם רב והם שהלך משה לבית מדרשו להוכיח את
מקבלים אותו בעולם הבא ,ואילו עם ישראל קודם מותו (יונתן בן
הרשעים שלא מחשיבים את המצוות - עוזיאל) .מדוע הוצרך משה לילך לבית
שכרם מועט ,ולכן מקבלים אותו בעולם המדרש בכדי להוכיח את עם ישראל,
הזה . כלום לא יכל להוכיחם במקום אחר,
והלא בפרשת ויקהל (שמות לה ,א)
כותב הרמח"ל בספרו מסילת ישרים
כשהוצרך משה לדבר עם כל עם
(פרק יח)" מי שאוהב את הבורא
ישראל לא כתוב שמשה הקהיל את עם
יתברך שמו אהבה אמיתית לא ישתדל
ישראל בבית המדרש? אלא מכאן
ויכוון לפטור עצמו במה שכבר מפורסם
רואים את גדלות משה רבינו ע"ה,
מן החובה אשר על כל ישראל בכלל,
שמכיוון שביקש להוכיח את עם
אלא יקרה לו כמו שיקרה אל בן אוהב
ישראל ,הלך קודם לבית המדרש כדי
אביו שאילו יגלה אביו את דעתו גילוי
לעיין שוב בכל ענייני התוכחה כיצד
מעט שהוא חפץ בדבר מן הדברים,
להוכיחם בכדי שלא לפגוע בנפש יהודי,
כבר ירבה הבן בדבר ההוא ובמעשה
כי לזה צריך סייעתא דשמיא מיוחדת,
ההוא כל מה שיוכל" .כלומר מי שאוהב
לכן הלך לבית המדרש אשר השכינה
את ה' עושה את המצוות ברוחב לב,
שורה שם.
בנדיבות ובאהבה ,לא כאילו כפו עליו.
רק מבקשים -ומיד הוא עושה.
ביום כיפור ערכנו וידוי מפורט על כל האזינו
העבירות שלנו .עסקנו בכל פרט ופרט
א-ל אמונה ואין עול וצדיק וישר הוא
מהעבירות האפשריות שלנו והתוודינו
(לב ,ד)
עליו .נזכור :כשם שיש ערך לכל עבירה
ועבירה כך יש ערך לכל מצווה ומצווה. אומר רש"י" :אף לרשעים משלם שכר
מי שזוכה לדקדק במצוות ולהחשיב כל צדקתם בעולם הזה" .כנראה שכל
מצווה -גם ה' מחשיב לו את המצווה אחד מקבל את השכר לפי איך שהוא
ומעצים אותה. מחשיב את המצוות .צדיקים מחשיבים
אביגדור אור
מועדים וזמנים
ראש השנה
--- יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה
ומתוקה
יש שמכינים את עצמם לתשובה
בעשרת ימי תשובה ,אנשי מעשה "טובה" בלבד אינו מספיק ,משום
באלול ,ואני אומר שצריכים להתכונן שחייב לברך על הרעה כמו על
לתשובה תכף לאחר נעילה. הטובה ,ולומר "גם זו לטובה" .ולכן
מבקשים שתהיה גם מתוקה.
---
ברך עלינו את השנה הזאת
בימים הנוראים ,על כל יהודי באשר
הוא ,להתפלל מקרב לב ,בבחי' וגילו הרה"ק רבי שלום מבעלזא זי"ע ביאר
ברעדה ,ויקיים את הר"ת בבכי"ה את בקשתנו בתפילת המנחה לעת
דהוא ב'שמך י'גילו כ'ל ה'יום. ערב בער"ה 'ברך עלינו את השנה
הזאת' כי ישועת ה' כהרף עין ,וברגע
---
כמימרא יתגלה למפרע כי כל השנה
ויאמין ויבטח בה' שבוודאי יקבל שעברה הייתה לטובה .ואפ"ל ע"פ
תפילתו ויצא זכאי בדין .וכפי מחשבת המאמר אפילו חרב חדה מונחת על
האדם בראש השנה ,כן נגרר הגוף צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן
אחר הראש ,שבכל השנה תהיה לו הרחמים ,אפילו רגע לפני שהשנה
אמונה וביטחון. שעברה חולפת אל ימנע עצמו
מהרחמים ,ויסיים את השנה בברכת
הטוב הנגלה.
סוכות
הֹוש ְב ִּתי
ַ " ְלמַ עַ ן י ְֵדעּו ֹדר ֵֹתיכֶם כִּ י בַ סֻּ כֹות אנו עומדים לפני חג הסוכות,
אֹותם מֵ אֶ ֶרץ
ָ יאיאֶ ת ְבנֵי י ְִּש ָראֵ ל ְבהֹוצִּ ִּ שמשתלב היטב כתיקון ל"שמנת עבית
ִּמצְ ָריִּם". כשית" (דברים לב ,טו) ,כפי שהתורה
מביאה את הטעם למצוות ישיבה
ישנו סיפור ידוע ומחויך ,אשר מביע
בסוכה – לזכור ולהכיר טובה גדולה
את הרעיון של מאמר זה והמסר שלו
לקב"ה על שהוציא אותנו ממצרים –
אביגדור אור
אלה יורדים מגן-עדן הישר אל הסוכה, פשוט וברור ,להעריך את קורת הגג
ובלשון הזוהר" :אושפיזין (אורחים) שלראשנו ואת השפע בו אנו חיים ב"ה,
עילאין שוין מדוריהון עמיה". דווקא כאשר פעם בשנה אנו יושבים
שבוע שלם בסוכה ללא קורת גג יציבה.
בטעם הדבר שהאושפיזין מופיעים
דווקא בחג-הסוכות (ולא בחג הפסח או פעם אחת הוזמן מושל העיר ברלין
בשבועות) ,אפשר לומר :בהלכות בליל-הסדר לביתו של הרב צבי-הירש
שופר וסוכה ולולב (פרק ח) הרמב"ם לוין ,רבה של ברלין .האורח התיישב
אומר שבסוכות יש לשמוח בצורה ליד השולחן הערוך כלים נאים והקשיב
מיוחדת .בנוסף ,בהלכות מגילה כיצד שואל הבן הצעיר "מה נשתנה".
וחנוכה (פרק ב) הוא אומר ש'מוטב
"שאלה לי אליך" – פנה המושל אל
לאדם להרבות במתנות אביונים
הרב – "מדוע היום כאשר אתם
מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות
מסובים ליד שולחן ערוך בכלים נאים
לרעיו' .משתמע מדבריו שבכל חג
שואל הבן "מה נשתנה" ,הרי היה צריך
(ובייחוד בסוכות שם השמחה היא חלק
לשאול שאלה זו בחג סוכות כאשר
ממטרת החג) ,השמחה האמיתית היא
אתם יוצאים מביתכם ויושבים בסוכה
לשמח את האחר .ייתכן ,וזהו פשוטם
רעועה?"
של פסוקי התורה ביחס לחג הסוכות,
חג השמחה :התורה אומרת ביחס השיב הרב כשהוא מתנשף בכבדות:
ְשמַ ְח ָת
לסוכות (דברים פרק טז) 'ו ָ "היהודי – מורגל בצרות רבות .כל
ּוב ֶתך וְעַ ְב ְדך וַאֲ מָ ֶתך
ּובנְך ִּ
ְבחַ גֶך אַ ָתה ִּ שונאי ישראל בכל הזמנים תמיד
וְהַ לֵ וִּי וְהַ גֵר וְהַ יָתֹום וְהָ אַ ְלמָ נָה אֲ ֶשר עומדים עלינו לכלותנו ופעמים רבות
ִּב ְשעָ ֶריך' .כלומר ,אם היתום והאלמנה מגורש היהודי מביתו .משום כך בחג
אינם שמחים ,הרי שגם השמחה שלך הסוכות כאשר אנו יושבים בסוכת עראי
אינה שלמה! לפי זה נראה שהכנסת אין הילד מתפלא כלל לפי שמצב זה
אורחים ,ובייחוד בחג הסוכות ,יש בה רגיל הוא בעיניו…אולם ,כאשר אנו
שמחה שלמה ואמיתית – וכך ניתן יושבים ליד שולחן ערוך בכלים יקרים
להסביר את משמעות הכנסת מיד מתפלא הבן ושואל" :מה
האושפיזין לסוכתנו. נשתנה"?…".
הכנסת אורחים בסוכות האישפוזין חלק מהשמחה בסוכות
ניתן לשאול מדוע אנו מארחים ועורכים בחג-הסוכות זוכה כל יהודי לארח
סעודות אושפיזין בסוכות ,האם לא די בסוכתו שבעה אורחים נכבדים:
באושפיזין קדישין ,שכולם שמחים שלושת האבות – אברהם ,יצחק
לארח? ויעקב ,משה רבנו ,אהרון הכהן ,יוסף
הצדיק ודוד המלך .אושפיזין קדושים
אביגדור אור
יבוא ,יבקש להוציאני ויאמר לי' :מה נענה על כך באמצעות סיפור 'בזכות
עושה כאן אדם מגושם שכמותך?' ,מיד מצות אושפיזין' :הרה"ק לוי יצחק
אני אשיב לו' :גם בסוכתי נכנסו כולם, מברדיטשוב זי"ע היה מארח בסוכתו
ואף אנשים פשוטים ,ואף אנשים את כולם :גבירים ,אנשים פשוטים ואף
מגושמים ,ומעולם לא דחיתי אף אנשים מגושמים .לעתים ,היו רוטנים
אחד!' .לקבל אורחים חשובים ,ובודאי אנשים מכובדים או גבירים על כך
את האבות הק' וגדולי הדורות ,כל אחד שהכל נדחקים בסוכתו .אמר להם ר'
רוצה .אך אין זו הכנסת אורחים לוי יצחק :לעתיד לבוא בסוכה של לויתן
המלאה ,שכוללת גם הכנסת אנשים יישבו צדיקים בעטרותיהם; אבות
פשוטים וכדומה. העולם ,חסידים שבכל דור ,וגם אני לוי
יצחק אדחק ואשב ביניהם .אם מישהו
ימי החיתום
26יום ,שהם הגימטריה של השם רבינו בחיי שחי לפני כ 900 -שנה מצא
הגדול שבו נברא העולם (שם שאיננו רמז מדוע היום השביעי של סוכות
קוראים או הוגים אותו) ,שם י-ה-ו-ה. נבחר כיום החיתום הסופי לגזר הדין.
כאמור ,מוסיף רבינו בחיי שיום זה הינו היום השביעי של סוכות חל ב -כ"א
תכלית החג. תשרי .רבינו בחיי מסביר שזהו 26יום
לאחר בריאת העולם.
ואילו רבי מנחם עזריה מפאנו בעל
"עשרה מאמרות" מביא רמז להושענא א' תשרי ,ראש השנה ,הוא יום בריאת
רבה" :דרמז לו הקב"ה לאדם הראשון האדם.
בתיבת איכה" ,א' ראש השנה ,י"כ -יום
האדם נברא ביום השישי ,כך שהיום
כיפור ,ה' -הושענא רבה .רמז לו על
הראשון לבריאת העולם היה ב -כ"ה
שלשת ימי הדין".
אלול ומ -כ"ה אלול ועד כ"א תשרי יש
פסח
בצר להם" ,ויצעקו – עם האות צ', בפרק ק"ו בתהילים מובאים ארבעה
ואצלם מסיים הפסוק "ממצוקותיהם סוגי אנשים שחייבים להודות :עוברי
יוציאם" .לעומתם ,אצל השניים מדבריות ,חולה שנתרפא ,היוצא מבית
האחרים – חולה ומי שיצא מבית האסורים ויורדי הים המלבי"ם מדייק
האסורים כתוב "ויזעקו אל ה' בצר דבר פלא בפסוקים אלו :אצל יורדי הים
להם" ,ויזעקו – באות ז' ,ואצלם הפסוק והולכי מדבריות כתוב "ויצעקו אל ה'
אביגדור אור
החומרות ,והוא אחד מעשרה דברים מסיים "ממצוקותיהם יושיעם" .מבאר
המביאים את האדם לידי קדושה. המלבי"ם שבלשון הקודש ההבדל הוא
שצעקה היא פנימית יותר מזעקה.
מובטח לו שלא יחטא וז"ל באר היטב:
ללמדנו שכשאדם 'צועק' – מפנימיות
האר"י ז"ל כתב ,הנזהר ממשהו חמץ
הלב – הקב"ה מושיע אותו מכל צרותיו
בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה.
– 'ממצוקותיהם יוציאם' לגמרי ,אך
התייחסות הבעש"ט לחומרות הפסח כאשר אדם רק 'זועק' ,הקב"ה מושיע
אותו מהצרה הנקודתית .ישועה זמנית
איתא בכתבי הגה"צ רבי משה מידנר .אם כן ,יש להבין למה השניים
זצוק"ל מסלונים" :הבעש"ט הק' האט הראשונים 'צעקו' והשניים האחרונים
נישט געוואלט ליידען קיין חומרות נאר 'זעקו' . ..מבאר המלבי"ם :כאשר אדם
לענין פסח ולענין שבת"[ .הבעש"ט הק' נמצא בים והספינה מיטלטלת כקליפת
לא רצה לסבול חומרות כי אם לענין אגוז בין משברי הים – אין לו מה
פסח ולענין שבת]. לעשות! לא יעזרו לו פרוטקציות
מעלת המחמיר יותר ממה שצריך וקשרים ולא יעזור לו כסף .אין לו שום
וכתב בפלא יועץ :אשריהם ישראל דבר אחר לעשות חוץ מלצעוק מעומק
ונשותיהם יותר מהם נזהרים לבער לבו לקב"ה שיציל אותו מן הצרה .מי
החמץ בתכלית הזהירות ,ומחמירין שצועק מעומק הלב – יוצא מכל הצרות
יותר ממה שצריך תבא אליהם ברכת .אבל כאשר אדם חולה הוא חושב
טוב ,אבל עיקר הזהירות צריך במה שרופא טוב יוכל לעזור ,וכן יושב בבית
שנותן לתוך פיו. האסורים מקווה שעורך דין טוב יוציא
אותו ,הוא מתפלל ,הוא 'זועק' לה',
חומרות לאין שיעור התפילה מבחינתו היא סוג נוסף של
השתדלות . ..שום תפילה אינה שבה
החומרות של פסח אין להם שיעור,
ריקם והוא 'נושע' ממצוקתו ,אבל לא
וכמו שהיה אצל הרה"ק ר' מרדכי
יוצא לחלוטין ,שכן הוא לא סמך על ה'
מנעשכיז זיע"א שהיו מניחים על
במאת האחוזים .במצרים הייתה
השולחן כל מיני כיסויים ועצים
צעקה! 'ויצעקו ותעל שוועתם אל
ומעליהם היה צלחת וכפית של עץ
האלוקים' ,ליל הסדר הוא הוא הזמן
ומ"מ לא הוצרכו לכל זה כי לא היה
להחדיר בצאצאינו הישענות מוחלטת
בתוכו מה לאכול חוץ מקצת תפו"א קר,
בבורא עולם .
וכן היה אצל אחד מן הצדיקים שרצה
אחד מחסידיו לעשות לו יין לפסח, חומרות הפסח
ואמר לו הרה"ק שלא יוכל לעמוד
בדרישותיו ,אך אותו חסיד החליט איתא בסידור האריז"ל (להרה"ק רבי
לעשות ושכר איזה גוי וטבלו ג' פעמים יעקב קאפיל זי"ע) כתב האר"י ז"ל
שיזהר האדם בחמץ משהו בכל
אביגדור אור
וכמו שאמר הרה"ק מראפשיץ זיע"א בנהר ,ונתן לו לבקע עצים עם סכין
שאינו יכול לסבול פרומער אבל חדשה ,ועמד על גביו להשגיח עליו,
פרומער של פסח הוא יכול לסבול. ולאחר מכן בעשיית החבית היה נזהר
בכל מיני זהירויות ,ואח"כ לקח אברכים
יראי שמים לעשיית היין וכו' ,עד שיצא
גשמי ברכה לו חבית יין והביאו אל רבו בשמחה,
והביט עליו הצדיק ואמר הכל טוב ויפה
מובא מהרה"ק ר' פנחס מקוריץ זי"ע אבל זה יהיה לפסח שני ,ואותו חסיד
הגשמים שהם מפסח ועד עצרת הם עמד כמסומר למקומו ושאל לפשר
רפואה גדולה לכל התחלואים ,שאין הדבר שהרי הוציא ע"ז ממון רב ויגע
כמוהו בכל הרפואות”. עליו ביגיעה מרובה ,ואמר הצדיק
והסביר רבינו איך לעשות את הסגולה: שבשעה שהגוי חטב את העצים
“היינו לעמוד על הגשם ולגלות קצת הסתובב הוא לרגע ואז לקח הגוי איזה
את ראשו כדי שירד הגשם על ראשו, שמן ומרח בו את הסכין כדי שיחתוך
וגם לפתוח את פיו בכדי שירד הגשם יפה ,וזה השמן היה מעורב בו חמץ,
לתוך פיו מימין. ורואים מזה את גודל הזהירות שהיה
נזהר אפילו אחר שכבר שטפו את
ואפשר להוסיף על דב"ק שיש בסגולה העצים והחבית כמה וכמה פעמים מ"מ
זו רפואה הן בנפש והן בגוף. החמיר בו.
אביגדור אור
דברי חיזוק
אין לנו שיור אלא התורה הזאת
ולכן הרבה אסונות קורים דווקא ביומי מרבה תורה מרבה חיים ,והתורה היא
דפגרא ,בימי בין הזמנים ,משום שאז עץ חיים ,ומכוחה ורק מכוחה עמדו
חסר בזכות התורה שתגן עלינו. רגלינו במלחמה.
את החומה שבנו (מוצבי "קו בר-לב) ובאמת אם נשים לב בדרך כלל כשיש
לאורך תעלת סואץ פרצו בקלות .אך צרות זה קורה בזמנים של רפיון ,של
החומת מגן של דברי תורה וכמו בין הזמנים או בשעות שאין סדרי
שמובא בשם ספר הזכות לאחי לימוד מלאים .מובא ברמב"ם בפי'
המהר"ל שגמרא זה ר"ת של ארבע המשניות (ברכות ט ,ה) שכתוב "עת
המלאכים שמקיפים יהודי גבריאל לעשות לה' הפרו תורתך" ,יש לפעמים
מיכאל רפאל אוריאל ,את החומה הזו מקרים שהקב"ה רוצה לגזור גזירה,
אף אחד לא יכול להבקיע עת לעשות לה' אבל אי אפשר ,מפאת
שעמ"י יושבים ולומדים ,ותורה היא מגן
ועלינו לדעת שזה תלוי רק בנו! עמל
ומחסה… אז הקב"ה גורם שיהיה מצב
של תורה ,תפילה ,וצדקה וחסד .זה
של "הפרו תורתך" ,הוא נותן סיבה
הדבר היחידי שמעורר רחמים.
שיתבטלו מהלימוד ,ואז אפשר להביא
(מתוך שיחה במלחמת יום כיפור) את הגזירה .רח"ל.
.
.
לזכר עולם יהיה צדיק
נשמת עט"ר מאור עינינו גאון עוזינו
אדמו"ר הגה"צ אביגדור זצוק"ל
רבה של העיר קראלי ברומניה
בן רבינו
הרה"צ ר' משה מטשערטעז זיע"א
נלב"ע ב' דר"ח חשון תשנח
ת .נ .צ .ב .ה.
זכותו יגן עלינו ועכי"א
לזכר עולם יהיה צדיק
נשמת עט"ר מאור עינינו גאון עוזינו
אדמו"ר הגה"צ יצחק צבי משה זצוק"ל
מקראלי
בן מורינו ורבינו
הרה"צ ר' אביגדור זיע"א
נלב"ע ד טבת תשעט
ת .נ .צ .ב .ה.
זכותו יגן עלינו ועכי"א
עולו ואתכנשו להילולא דצדיקיא
לאור הישועות והניסים והנפלאות
בהם ראו ונושעו
פוקדי הקבר בפרט ביומא דהילולא
של המנורה הטהורה ,פועל הישועות
הצדיק מקראלי
מורינו רבינו עטרת ראשינו
אביגדור בן ר' משה
החל בא' חשון ב' דראש חודש
תתקיים אי"ה
בערב ראש חודש חשון
מעמד ישועות
עליה המונית ותפילות רבים
בציון הקדוש
במרומי הר הזיתים
חלקת גניזת סת"ם גוש ב'
(סמוך לכביש הפנימי המוביל לאוהל בית גור – בו עומדים הכהנים)
רחמנא אידכר לן בזכותא דרעיא מהימנא
