gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk

שבוע: בראשית (2026-10-05)

א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בים‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫הר‬ ‫כות‬ ‫גליון פרדס התורה‬ ‫ב לז‬ ‫תנד‬ ‫נ‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ז‬ ‫לשה"ק‬ ‫מעיין‬ ‫של חיזוק‬ ‫פתיחת הזמן • השתוקקות • תורה ומצוות •‬ ‫א טיפערן בליק • הילולא דצדיקיא‬ ‫י"ל ע"י מערכת‬ ‫פרנס הגליון‬ ‫'פרדס התורה' לכתיבת‬ ‫נתנדב לז"נ‬ ‫ועריכת שיעורי מורינו‬ ‫הרה"ק רבינו יואל‬ ‫הרב שליט"א‬ ‫בן הרה"ק רבינו חנני' יו"ט‬ ‫ליפא זצוקללה"ה מסאטמאר‬ ‫•••‬ ‫ע"י הרוצה בעילום שמו הי"ו‬ ‫הגליון יצא לאור בהסכמת גדולי‬ ‫ולזכות ברכה והצלחה בכל ענינים‬ ‫ישראל בארץ הקודש‪ ,‬דייני העדה‬ ‫החרדית‪ ,‬וגדולי רבני ארה"ב‬ ‫(ההסכמות במילואם נמצא‬ ‫בספר 'טבריא של מעלה'‬ ‫שיצא לאור ע"י מורינו הרב שליט"א)‬ ‫•••‬ ‫די גליונות קען מען באקומען‬ ‫ביי די פאלגענדיגע לאקאלן‪:‬‬ ‫קרית יואל‬ ‫בארא פארק‬ ‫כתר דזשודעיקא‬ ‫ביהמ״ד שומרי שבת‬ ‫‪97 Acres Rd.‬‬ ‫‪5302 13 Ave.‬‬ ‫ביהמ״ד עדת יראים וויען‬ ‫לעיקוואד‬ ‫‪1350 50 St.‬‬ ‫כתר דזשודעיקא‬ ‫ביהמ״ד הדרת קודש‬ ‫‪12 America Ave.‬‬ ‫סוואליווע‬ ‫ביהמ״ד סאטמאר‬ ‫‪4801 15 Ave.‬‬ ‫‪405 Forest Ave.‬‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫ביהמ״ד צאנז‬ ‫בנין בראך למטה‬ ‫קלויזענבורג‬ ‫לאקער ‪#405‬‬ ‫‪25 Havens Ave.‬‬ ‫‪Bedford Cor. Park‬‬ ‫ביהמ״ד בעלזא‬ ‫כתר דזשודעיקא‬ ‫‪44 Grove Springs‬‬ ‫‪801 Bedford Ave.‬‬ ‫‪Ct.‬‬ ‫מאורות‬ ‫טאמס ריווער‬ ‫‪218 Wallabout St.‬‬ ‫ביהמ״ד קהל בני יששכר‬ ‫מאנסי‬ ‫‪1767 Whitesville Rd.‬‬ ‫ביהמ״ד זוועהיל‬ ‫פלטבוש‬ ‫‪101 W Maple Ave.‬‬ ‫‪MB VINEYARD‬‬ ‫שיינער'ס שול‬ ‫‪3012 AVE J‬‬ ‫‪18 Forshay Rd.‬‬ ‫•••‬ ‫©‬ ‫להצטרפות קבלת שיעורי מורינו‬ ‫הרב שליט"א והגליונות באימייל‪,‬‬ ‫ניתן לפנות‪:‬‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬‬ ‫להצטרפות קבלת הגליונות לבד‬ ‫באימייל‪ ,‬ניתן לפנות‪:‬‬ ‫‪pardesgilyones@gmail.com‬‬ ‫פ ‪+‬רדס‬ ‫פרשת בראשית‬ ‫תשפ"ז‬ ‫שיעורי‬ ‫הרה''ג רבי יששכר יהודה‬ ‫ה ‪+‬ת ור‪+‬ה‬ ‫גליון ‪49‬‬ ‫בערקוי שליט''א‬ ‫אב''ד פרדס התורה‬ ‫מח"ס שו"ת יהודה מחוקקי‬ ‫זכות פטרון השנה נתנדב לעילוי נשמת‬ ‫אלטע פערל רויזא בת הרה"ח ר' חיים משה ע"ה‬ ‫נפטרה ו' ניסן תשפ"ו אחר קבלת יסורים באהבה ובאמונה ובטחון‪,‬‬ ‫לשה"ק‬ ‫והיתה למופת לזה לכל משפחתה ומכירי' • ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫פתיחת הזמן‬ ‫"בראשית"‪ :‬לידע ולהשכיל עם תחלת‬ ‫אינעם גליון‪:‬‬ ‫הזמן גודל הכחות של נשמת יהודי‬ ‫‪ 3‬פתיחת הזמן‬ ‫מוסיפים בלימודם‪ :‬זה מתחיל‬ ‫התחדשות הזמן החדש‬ ‫את השנה החדשה בהוספה‬ ‫בלימוד חומש ורש"י‪ ,‬וזה‬ ‫"בראשית!"‬ ‫‪ 7‬השתוקקות‬ ‫מוסיף לימוד רמב"ן; זה מתחיל‬ ‫מתחילים ברעננות דקדושה!‬ ‫סדר משניות‪ ,‬וזה מוסיף הלכה‬ ‫עשרות אלפי יהודים‪ ,‬רבבות‬ ‫‪ 8‬תורה ומצוות‬ ‫יומית‪ ,‬ואחר מוסיף בלימוד‬ ‫אלפי ישראל‪ ,‬מתחילים כעת‬ ‫המוסר‪.‬‬ ‫את הזמן החדש‪ .‬פותחים בפרק‬ ‫‪ 9‬א טיפערן בליק‬ ‫התחדשות זו בקרב כלל‬ ‫חדש‪ ,‬מתחילים מסכת חדשה‪ ,‬או‬ ‫ישראל מכניסה רבבות אלפי‬ ‫מקצוע חדש בשולחן ערוך‪ .‬ולא‬ ‫‪ 10‬הילולא דצדיקיא‬ ‫ישראל חדשים לתוך עמלה‬ ‫רק בתלמודי התורה‪ ,‬בישיבות‬ ‫של תורה‪ ,‬וכן כל אותם הזוכים‬ ‫ובכוללים מתחילים זמן חדש;‬ ‫בחסדי ה' לחסות בבית המדרש‬ ‫המציאות היא שבכל שנה ושנה‪,‬‬ ‫בבחינת "שבתי בבית ה' כל ימי‬ ‫כשמתחילים את זמן "בראשית"‪,‬‬ ‫חיי" בכל ימות השנה‪ ,‬מוסיפים‬ ‫ניתוספו ספסלי בית המדרש‪ .‬כל‬ ‫שבעוד שבועיים ימים אולי יישן‬ ‫לימודים חדשים לשנה החדשה‬ ‫בתי המדרשות נעשים מלאים‬ ‫בבוקר ולא יקום בזמן‪ ...‬בעוד‬ ‫בבוא פרשת בראשית‪.‬‬ ‫יותר משנה לשנה‪ ,‬ושיעורי התורה‬ ‫שבועיים ייתכן שתהיה לו שמחה‬ ‫הולכים ומתרבים‪ ,‬כן ירבו‪.‬‬ ‫או אונס אחר ויחסיר את שיעור‬ ‫בראשית ‪ -‬ב' ראשית‪:‬‬ ‫הגמרא או שיעור החומש ורש"י‪...‬‬ ‫עוד דבר מצינו‪ ,‬שבעת התחלת‬ ‫להתחיל מחדש פעמיים‬ ‫הזמן‪ ,‬אפילו אלו העוסקים בתורה‬ ‫אזי צריך לידע שצריך להתחיל שוב‬ ‫בהתחדשות פעם שנייה‪.‬‬ ‫בזמן כזה ראוי לזכור את דברי‬ ‫מדי שנה בשנה בהתמדה רבה‪,‬‬ ‫כאשר יודעים זאת מראש‬ ‫קדשו של הרה"ק מלעכוויטש זי"ע‪:‬‬ ‫מרגישים התחדשות בבוא הזמן‬ ‫בתחילת הדרך ‪ -‬שבעוד חודש‬ ‫"בראשית ‪ -‬ב' ראשית"‪ .‬על היהודי‬ ‫החדש‪ .‬מציאות הדברים היא‪,‬‬ ‫ימים יבוא היצר הרע ויבלבל‬ ‫לידע שמתחילים פעמיים‪ .‬פעם‬ ‫שבכל שנה מביאה עמה התחדשות‬ ‫את דעתו בטענות כגון "ראה‬ ‫אחת בתחילת הזמן‪ ,‬כשמתחילים‬ ‫פרשת בראשית 'סייעתא דשמיא'‬ ‫נא‪ ,‬כבר נכשלת" ‪ -‬צריך להשיב‬ ‫מסכת חדשה‪ ,‬סימן חדש‪ ,‬מקצוע‬ ‫מיוחדת ואורה גדולה לעולם‪ ,‬עד‬ ‫ליצר הרע‪" :‬כבר הכנתי לעצמי‬ ‫חדש או לימוד חדש‪ .‬אך לאחר מכן‬ ‫שכל אחד ואחד מוסיף בלימודו‬ ‫צריך לידע ולחשוב כבר מעתה‪,‬‬ ‫לימודים חדשים‪ .‬אלפי בני ישראל‬ ‫‪3‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫לכל שאר ראשי הישיבות להקים‬ ‫הכרת הכוחות והמעלות‬ ‫בתחילת הזמן 'לחם משנה'‪ ...‬מנה‬ ‫מחדש את ישיבותיהם‪.‬‬ ‫העצמיים‬ ‫כפולה; הכנתי את עצמי שבתוך‬ ‫אף שכל שאר מאות הישיבות‬ ‫ימי הזמן אוכל להתחיל שוב‬ ‫לא נשאו את השם פוניבז'‪ ,‬מכל‬ ‫המשגיח מישיבת מיר‪ ,‬צדיק‬ ‫בהתחדשות"‪.‬‬ ‫מקום נזקף הדבר לזכותו‪ ,‬כיוון‬ ‫יסוד עולם‪ ,‬רבי ירוחם זי"ע‪ ,‬היה‬ ‫אמר הרה"ק מלעכוויטש‪:‬‬ ‫שהוא הראה לכל שהוא ה'נחשון'‬ ‫רגיל לומר‪ :‬אדם צריך‪ ,‬בדיוק‬ ‫"בראשית ‪ -‬ב' ראשית"‪ ,‬יהודי חייב‬ ‫שאינו ירא מפני יצר הרע של‬ ‫כמו בעל מלאכה‪ ,‬להחזיק בכליו‬ ‫לידע תמיד שמתחילים פעמיים‪:‬‬ ‫ייאוש או מפני היצר הטוען 'נער‬ ‫ולידע למה הוא מסוגל‪ .‬שכן אם‬ ‫פעם אחת בתחילת הזמן‪ ,‬ופעם‬ ‫וקטן אנכי'‪ .‬הוא קפץ כנחשון‪,‬‬ ‫לאו‪ ,‬אינו יודע איזו עבודה עליו‬ ‫שנייה לאחר מכשול מתחילים שוב‬ ‫ובכוח זה אכן הצליח‪.‬‬ ‫להתחיל‪ .‬אדם צריך לידע מה הם‬ ‫מחדש‪.‬‬ ‫כוחותיו ולמה הוא מוכשר ‪ -‬אם‬ ‫נספר כאן רק 'אפס קצהו'‪ ,‬כדי‬ ‫שאלו שאינם יודעים יבינו במה‬ ‫להיות חייט או להיות רופא‪ .‬עליו‬ ‫כוחו של יהודי בתור "בן מלך"‬ ‫המדובר‪.‬‬ ‫להכיר את כוחותיו ולהחזיק בכלי‬ ‫העבודה‪.‬‬ ‫כשמתחילים זמן חדש‪ ,‬צריכים‬ ‫הרב מפוניבז' הקים עוד בביתו‪,‬‬ ‫לחזור ולשנן תמיד את הכוחות‬ ‫בפוניבז' ובערים אחרות‪ ,‬תלמודי‬ ‫היה רבי ירוחם אומר כך‪ :‬זה‬ ‫שאדם אינו מכיר את 'חסרונותיו'‬ ‫הנפלאים שיש בתוך כל ילד‬ ‫תורה‪ ,‬ישיבות‪ ,‬מתיבתות ובתי ספר‬ ‫יהודי‪ .‬יש לחזור תמיד על האמרה‬ ‫לבנות‪.‬‬ ‫הוא אכן חסרון‪ ,‬אך אם אדם אינו‬ ‫מכיר את 'מעלותיו' ואינו יודע את‬ ‫המובאת בליקוטים שבספר‬ ‫כיוון שהרב מפוניבז' היה רגיל‬ ‫הקדוש 'בית אהרן'‪ ,‬אשר הרה"ק‬ ‫כוחותיו‪ ,‬כיצד יוכל אז להתחיל‬ ‫לנסוע בכל העולם לאסוף כספים‪,‬‬ ‫רבי שלמה'לע מקארלין זי"ע היה‬ ‫בעבודתו? הרי הוא כבעל מלאכה‬ ‫הייתה לו אשרת כניסה (וויזה) ויכול‬ ‫רגיל לומר‪:‬‬ ‫שאינו יודע לאיזו מלאכה הוא‬ ‫היה לנסוע לכל מקום שחפץ‪.‬‬ ‫מוכשר‪ ,‬ואפילו אם הוא יודע‪ ,‬אין‬ ‫"החטא הגדול ביותר של יהודי‬ ‫הוא עבר דרך ברלין ממש בשנים‬ ‫לו את כלי עבודתו ואין לו עם מה‬ ‫הוא‪ ,‬ששוכח שהוא בן מלך!"‬ ‫ששלטו שם הרשעים ימח שמם‪,‬‬ ‫לגשת אל המלאכה‪.‬‬ ‫בן ישראל צריך לידע ש'בן מלך'‬ ‫ומשם הלך לאיטליה עד שהגיע‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬שם הביא לבסוף את‬ ‫בתחילת הזמן עלינו להתחזק‬ ‫פירושו שיש בי כוחות עצומים‪.‬‬ ‫משפחתו‪.‬‬ ‫באמונה ובטחון שיש בקרבנו‬ ‫להיות בן לאבינו שבשמים‪ ,‬פירושו‬ ‫אנו עומדים כעת בשנת תש"א‪,‬‬ ‫כוחות הגדולים ממלאכי השרת!‬ ‫שיש בקרבי כביכול חלק אלוקי‬ ‫והרב מפוניבז' נמצא בארץ ישראל‪.‬‬ ‫ממעל‪.‬‬ ‫האמונה ומסירות הנפש של‬ ‫ממילא‪ ,‬כאשר אדם מהרהר‬ ‫הוא ניגש לר' יעקב הלפרין‬ ‫הרב מפוניבז' זי"ע‬ ‫ואומר לו‪" :‬אני חפץ בהר הזה‪.‬‬ ‫בדעתו‪" :‬האם אוכל לקום‬ ‫אני רוצה לבנות כאן ישיבה לאלף‬ ‫ישנו מעשה נורא המבטא‬ ‫באשמורת הבוקר? האם אוכל‬ ‫בחורים"‪.‬‬ ‫נקודה זו בבהירות גדולה‪ ,‬להראות‬ ‫ללמוד ברציפות שתיים או שלוש‬ ‫יש להבין כי כל העולם כולו רעד‬ ‫אילו כוחות טמונים בנו‪.‬‬ ‫שעות? האם אוכל לסיים את‬ ‫וזע באותן ימים‪ .‬היה זה בראשית‬ ‫ידוע כי בעיצומה של מלחמת‬ ‫המסכת בשנה זו?"‬ ‫ימי המלחמה השניה‪ ,‬וכל תבל‬ ‫העולם השנייה ומעט לאחריה‪ ,‬היה‬ ‫עליו לזכור‪" :‬בנים אתם לה'‬ ‫היתה נבוכה ומבולבלת‪ ,‬אולם הרב‬ ‫אחד מגדולי בוני עולמה של תורה‬ ‫אלקיכם"‪ ,‬ויש בי כביכול חלק‬ ‫מפוניבז' זצ"ל המשיך בחלומותיו‪.‬‬ ‫והיהדות החרדית‪ ,‬ה"ה הגה"ק‬ ‫אלוקי ממעל‪ .‬אמת הדבר שאם‬ ‫ביום כ"ח אייר בשנת תש"א‪,‬‬ ‫מפוניבז' זי"ע‪ .‬מלבד זאת שהקים‬ ‫אסתכל על כוחותי הגשמיים‬ ‫בעת אשר כל העולם היה אפוף‬ ‫את ישיבת פוניבז'‪ ,‬היה הוא‬ ‫והגופניים‪ ,‬הרי אני מוגבל מאוד‪.‬‬ ‫בלהבות המלחמה והשמועות‬ ‫בונה עולמה של תורה בכל ארץ‬ ‫אך אם הפשט הוא שאני מלאך‪,‬‬ ‫הנוראות מן הנעשה באירופא‬ ‫הקודש‪ .‬כאשר ראו את מסירות‬ ‫או אף יותר מזה ‪ -‬בן של הקדוש‬ ‫החרידו כל לב‪ ,‬רעדה גם ארץ‬ ‫נפשו‪ ,‬תשוקתו‪ ,‬התלהבותו והמרץ‬ ‫ברוך הוא‪ ,‬חלק אלוקי ממעל הגדול‬ ‫ישראל מאימת העתיד לבוא ולא‬ ‫שלו ‪ -‬כיצד הוא בונה בבטחון‬ ‫ממלאך ‪ -‬והוא נותן לי כוחות‬ ‫ידעו מה ילד יום‪ .‬והנה דוקא‬ ‫כזה ממש בעיצומה של המלחמה‬ ‫של מלאך ויותר מכך‪ ,‬אזי בוודאי‬ ‫באותה שעה גורלית‪ ,‬הניח הרב‬ ‫ומיד לאחריה ‪ -‬נתן הדבר חיות‬ ‫אצליח‪.‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪4‬‬ ‫יורק כדי לערוך מגבית לישיבתו‬ ‫אף צריף אין לי‪ ,‬ואפילו בחורים‬ ‫מפוניבז' את אבן הפינה לישיבתו‪...‬‬ ‫ולתלמוד תורה‪.‬‬ ‫עדיין אין לי‪"...‬‬ ‫נסע הרב בדרך ארוכה זו והגיע‬ ‫תמהו עליו הבריות‪" :‬לשם מה‬ ‫כח הדמיון ובנין ישיבות‬ ‫לשם‪ .‬סיפר הרב כי באותה עיר‬ ‫הנך עורך מגבית? וכי אינך יודע‬ ‫בעיצומה של מלחמה‬ ‫ראה שהיו האנשים רחוקים מאד‬ ‫כי מלחמה בעולם? וכי אינך יודע‬ ‫ולא זו בלבד‪ ,‬אלא שהיה מסבב‬ ‫מאידישקייט‪ .‬ואף על פי כן‪ ,‬מנהגו‬ ‫מה עובר על אחינו בני ישראל‬ ‫בחוצות לאסוף ממון לבנין ישיבה‬ ‫של הרב בדרשותיו היה שלא לדבר‬ ‫באירופא? הנך מבקש ממון עבור‬ ‫עבור אלף בחורים‪ ,‬עם פנימיה‬ ‫מיד על אודות ישיבתו‪ ,‬שלא היה‬ ‫ישיבה שאינה קיימת ואין בה‬ ‫ללון בה‪ .‬הבריות סברו כי יצא‬ ‫זה עיקר הענין‪ .‬עיקר דרשתו היה‬ ‫בחורים? הלא חלום הוא!"‬ ‫מדעתו‪ ,‬שהרי ידע כי לא יוכל‬ ‫תמיד על לימוד התורה ומעלתה‪,‬‬ ‫אולם הרב המשיך בדרכו‪ ,‬מבית‬ ‫לשוב עוד לאירופא‪ ,‬וכל מוסדותיו‬ ‫שהיא "כי הם חיינו ואורך ימינו"‪.‬‬ ‫מדרש אחד למשנהו‪ ,‬ומעשיר זה‬ ‫‪ -‬הישיבות ותלמודי התורה ובתי‬ ‫ואם היתה זו עיר שאין בה תלמוד‬ ‫למשנהו‪ ,‬כדי לבנות את ישיבת‬ ‫הספר לבנות‪ ,‬בהם למדו יותר‬ ‫תורה‪ ,‬היה מעוררם שיפתחו‬ ‫פוניבז'‪ .‬וכעבור שנה‪ ,‬ביום ד' כסלו‪,‬‬ ‫מאלפיים תלמידים ‪ -‬עלו בלהבות‬ ‫בעצמם מקום תורה‪ ,‬ורק בסוף‬ ‫נפתחה ישיבת פוניבז' עם ששה‬ ‫אש רח"ל‪ .‬סברו כי מרוב צערו‬ ‫דבריו הזכיר את המטרה שלשמה‬ ‫בחורים‪ ,‬וביניהם שני גדולי עולם‪:‬‬ ‫נשתבשה דעתו עליו‪.‬‬ ‫בא‪.‬‬ ‫הגאון רבי גרשון אדלשטיין זי"ע‪,‬‬ ‫באו לפני ה'חזון איש' זי"ע‬ ‫דרשות אלו לא רק עוררו‬ ‫שהיה לימים ראש הישיבה‪ ,‬ואחיו‬ ‫ואמרו לו כי הרב מפוניבז' הוא‬ ‫את היהודים לתת ממון לרב‪,‬‬ ‫הגאון רבי יעקב אדלשטיין זי"ע‪.‬‬ ‫'בעל דמיון' וחי בעולם של הזיות‪.‬‬ ‫אלא הלהיבו לבבות ישראל‬ ‫עם ששה בחורים החל הדבר‪,‬‬ ‫השיב להם החזון איש כמה דברים‪:‬‬ ‫לתורה וליראת שמים‪ ,‬ורבים‬ ‫ולבסוף עלה בידו להוציא אל‬ ‫ראשית אמר‪" ,‬וכי אין אתם רואים‬ ‫שבו בתשובה‪ .‬אף גדולי עולם‬ ‫הפועל כל חלומותיו ודמיונותיו‪.‬‬ ‫שמורין לו מן השמים שיבנה? מפני‬ ‫צמחו מכך‪ .‬אחד מגדולי ישראל‬ ‫מה אתם מתערבים?"‬ ‫באמריקה‪ ,‬הגאון רבי מרדכי‬ ‫כוחותיה האדירים של נשמת‬ ‫ופעם אחרת אמר‪" :‬אמת הדבר‬ ‫גיפטער זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת טעלז‪,‬‬ ‫ישראל‬ ‫כי הרב מפוניבז' הוא בעל דמיון‬ ‫היה ילד בבאלטימור כשהגיע לשם‬ ‫גדול‪ ,‬אך דעו לכם‪ ,‬כי בלא כח‬ ‫הרב מפוניבז'‪ ,‬שהחזון איש‬ ‫הרב‪.‬‬ ‫הדמיון אין האדם יכול להצליח‬ ‫קראו 'בעל דמיון' המוציא מכח‬ ‫דרש הרב כדרכו בקודש בלהבת‬ ‫אל הפועל‪ ,‬היה רגיל לומר כי איש‬ ‫בחייו‪"...‬‬ ‫אש על תורה וישיבות‪ ,‬ורק אחר כך‬ ‫פשוט באמריקה נצחו‪ ,‬והראה לו‬ ‫עכ"פ‪ ,‬הרב בונה ישיבה גדולה‬ ‫דיבר על המגבית‪ .‬כששמע זאת‬ ‫כי עדיין אינו מבין כוחות הנשמה‬ ‫בתוך ימי המלחמה‪ .‬ומכיון‬ ‫רבי מרדכי גיפטער‪ ,‬נתעורר כל כך‬ ‫של יהודי מה הם‪.‬‬ ‫שהוצרך לממון‪ ,‬החל מסבב לבקש‬ ‫עד שאמר לאביו כי רצונו לנסוע‬ ‫כה אמר הרב‪" :‬אם סברתי כי‬ ‫נדבות‪ .‬ציירו לעצמכם‪ :‬נכנס הוא‬ ‫לאירופא ללמוד בישיבת 'מיר'‪.‬‬ ‫מבין אני כח של יהודי מהו‪ ,‬וכי‬ ‫לבית המדרש‪ ,‬מכה על השלחן‬ ‫ואכן נסע וצמח להיות ראש ישיבת‬ ‫צריכים ללכת הלאה ולא להתייאש‬ ‫ומתחיל לדרוש בלהב אש‪" :‬רבותי‪,‬‬ ‫טעלז‪ .‬ועוד רבים אחרים נתעוררו‬ ‫לעולם‪ ,‬בא אותו יהודי והראני כי‬ ‫הצילו! צריכים להציל ישיבה של‬ ‫מאותן דרשות‪.‬‬ ‫איני מתחיל להבין כח של יהודי‬ ‫אלף בחורים!"‬ ‫מהו"‪.‬‬ ‫לאחר דרשתו ניגשו אליו‬ ‫בין דרשה לדרשה‪...‬‬ ‫הקשיבו למעשה שסיפר‬ ‫אנשים ושאלוהו‪" :‬היכן היא‬ ‫ונחזור למעשה‪ :‬הרב שוהה‬ ‫הרב בעצמו‪ :‬פעם אחת בהיותו‬ ‫הישיבה שצריכים להצילה? האם‬ ‫במרחק שמונה שעות מניו יורק‪,‬‬ ‫באמריקה לאסוף ממון ‪ -‬שהיה‬ ‫היא באירופא?" השיב להם הרב‪:‬‬ ‫ודורש לפני אנשים הרחוקים‬ ‫רגיל לנסוע לשם‪ ,‬הן בעת כהונתו‬ ‫"לא‪ ,‬אין הישיבה באירופא‪ ,‬בארץ‬ ‫מתורה בכל כחו ובהתלהבות‬ ‫בפוניבז' והן לאחר שעלה לארץ‬ ‫ישראל היא"‪ .‬שאלוהו‪" :‬ישיבה‬ ‫עצומה‪ .‬לימים אמר כי אותה דרשה‬ ‫ישראל ‪ -‬הגיע לניו יורק‪ .‬הוא‬ ‫בארץ ישראל? והיכן היא?" אמר‬ ‫היתה בבחינת 'אב מלאכה'‪ ,‬דבר‬ ‫התאכסן בשכונה מסוימת‪ ,‬אך לא‬ ‫להם‪" :‬עדיין אינה קיימת כלל"‪.‬‬ ‫נעלה ויוצא מגדר הרגיל‪ .‬לאחר‬ ‫שם ערך את המגבית‪ ,‬אלא נסע‬ ‫שאלוהו‪" :‬שמא שוכנת היא בצריף‬ ‫שסיים דרשתו וערך המגבית‪ ,‬שב‬ ‫לעיר המרוחקת שמונה שעות מניו‬ ‫ארעי (קאראוואן)?" אמר להם‪" :‬לא‪,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫נענה הרב מפוניבז' ואמר‬ ‫היהודי‪" :‬הן"‪ .‬שאל היהודי את הרב‪:‬‬ ‫בדרך שמונה שעות לניו יורק‪.‬‬ ‫באותה שעה‪" :‬כמה שסבור הייתי‬ ‫"מפני מה לא חזר הרב על דרשתו‬ ‫הגיע לניו יורק והחל מסבב‬ ‫כי מבין אני מה היא נפש מישראל‪,‬‬ ‫הקודמת?" הביט בו הרב ותמה‪:‬‬ ‫בבתי המדרשות שבמקום‪ .‬כדרכו‪,‬‬ ‫ומהו הכח להתגבר על הייאוש‬ ‫"וכי למה היה עלי לחזור על אותה‬ ‫היה דורש בכל בית מדרש‪ ,‬ובפרט‬ ‫ולהמשיך בחיים מתוך בערה‪ ,‬הנה‬ ‫דרשה?" אמר לו היהודי‪" :‬יש לי‬ ‫בשבת קודש‪ ,‬ומדבר בלהב אש על‬ ‫יהודי זה נצחני! הוא הראני כי אין‬ ‫תביעה על הרב‪ ,‬למה לא חזר הרב‬ ‫חשיבות התורה הקדושה‪.‬‬ ‫אני יודע להעריך כח של יהודי"‪.‬‬ ‫על דבריו?" השיב לו הרב מפוניבז'‪:‬‬ ‫מעשה שהיה במרן הרב‬ ‫"אומר לך את האמת‪ ,‬ראיתיך‬ ‫וסיים הרב מפוניבז' את דבריו‪,‬‬ ‫מפוניבז' זכר צדיק לברכה‪ ,‬שבא‬ ‫וחשבתי כי לכבודך ראוי שאומר‬ ‫כי לא עלה על דעתו כלל שיהודי‬ ‫באותו שבוע לבית מדרש אחד‪.‬‬ ‫דרשה חדשה"‪.‬‬ ‫יסע שמונה שעות מאותה העיר רק‬ ‫עלה על הבימה והביט בקהל‬ ‫נענה אותו יהודי ואמר להרב‪:‬‬ ‫הנאספים‪ ,‬והנה הבחין ביהודי אחד‬ ‫כדי לשמוע את דרשתו פעם שנית‬ ‫"אספר לכתר"ה‪ ,‬אין אני דר כאן‪,‬‬ ‫שבא מאותה העיר אשר בה שהה‬ ‫ולהתעורר ממנה‪" .‬נצחני אותו‬ ‫אלא באותה העיר שממנה בא‬ ‫יהודי!" ‪ -‬הוא ניצח אותי‪.‬‬ ‫הרב אך זה עתה‪ ,‬והוא מקום הרחוק‬ ‫הרב‪ ,‬מרחק שמונה שעות מכאן‪.‬‬ ‫מהלך שמונה שעות‪ .‬התחיל הרב‬ ‫רחוק הייתי מאד מתורה ומצוות‪,‬‬ ‫מפוניבז' לחשב בדעתו‪ :‬אם פשטו‬ ‫המוסר השכל‬ ‫אך כאשר בא הרב ודיבר על‬ ‫של דבר שיהודי זה בא מן המקום‬ ‫מעשה זה מאיר את העולם‬ ‫התורה הקדושה‪ ,‬על המצוות ועל‬ ‫שבו דרשתי זה עתה‪ ,‬הרי הוא כבר‬ ‫כולו‪.‬‬ ‫היהדות‪ ,‬דיבר הרב בהתלהבות כזו‪,‬‬ ‫יודע את תוכן דרשתי‪ ,‬ואם הוא‬ ‫במתיקות ובמאור פנים על מהות‬ ‫כבר יודע את הדרשה‪ ,‬איני יכול‬ ‫הרב מפוניבז'‪ ,‬בעל החלומות‬ ‫יהודי הלומד בהתמדה ושומר‬ ‫לחזור ולומר אותם דברים ממש‪.‬‬ ‫הגדול שהקים "לגיון של מלך" ‪-‬‬ ‫מצוות‪ ,‬עד שגמלה החלטה בלבי‬ ‫ולא רק ישיבת פוניבז' בלבד‪ ,‬אלא‬ ‫לשנות את כל אורח חיי"‪.‬‬ ‫מאידך גיסא‪ ,‬חשב הרב בדעתו‬ ‫הצית אש בכל ארץ ישראל שראשי‬ ‫כי אותה דרשה היתה בבחינת "אב‬ ‫ויש להוסיף כאן‪ ,‬כי באותם‬ ‫ישיבות אחרים יפתחו עוד ישיבות‬ ‫מלאכה"‪ ,‬דרשה נפלאה ומתוקה‬ ‫הימים‪ ,‬לשנות אורח חיים פירושו‬ ‫‪ -‬הוא אשר אמר שיהודי פשוט‬ ‫מדבש‪ ,‬ומאחר ששאר הקהל כאן‬ ‫היה להכשיר את כל המטבח‪,‬‬ ‫נצחו‪.‬‬ ‫עדיין לא שמעוה‪ ,‬הרי כדאי לחזור‬ ‫לקנות בגדים חדשים‪ ,‬וכל הנהגת‬ ‫אין לשער ואין להעריך את‬ ‫עליה‪ .‬היה הרב מפלפל במחשבתו‬ ‫הבית נהפכה מן הקצה אל הקצה!‬ ‫כוחותיו של יהודי‪ .‬בן ישראל אחד‬ ‫אנה ואנה‪ ,‬עד שהכריע בדעתו כי‬ ‫והמשיך היהודי ואמר‪" :‬חזרתי‬ ‫לכבודו של אותו יהודי שכבר שמע‬ ‫הפך את כל ביתו‪ ,‬ובשביל מעט‬ ‫לביתי ואמרתי לרעייתי כי ביתנו‬ ‫את דבריו‪ ,‬יאמר דרשה חדשה‪ ,‬שכן‬ ‫חיזוק יתיר בא בדרך שמונה שעות‪.‬‬ ‫הופך לבית חדש! אך לאחר מכן‬ ‫אין זה מן הראוי שיהא עליו לשמוע‬ ‫זאת עלינו לדעת בפתח הזמן‪,‬‬ ‫חשבתי בדעתי‪ ,‬כיוון שאותה‬ ‫אותם דברים פעם שנית‪ .‬ואכן‪ ,‬עמד‬ ‫כי המעשה של הרב מפוניבז' מדבר‬ ‫דרשה הביאה לי התעוררות גדולה‬ ‫הרב ודרש דרשה חדשה לפני כל‬ ‫אל כל אחד ואחד מאיתנו‪:‬‬ ‫כל כך להפוך את כל ביתי‪ ,‬רצוני‬ ‫הקהל‪.‬‬ ‫לשמוע את הדרשה פעם נוספת‪.‬‬ ‫לכל אחד מאיתנו יש הכח לסיים‬ ‫ניגשתי לגבאי של הרב ושאלתיו‬ ‫שמונה שעות נסיעה לשמוע‬ ‫מסכת אחר מסכת! מקצוע אחר‬ ‫היכן התחנה הבאה של הרב‪ ,‬ואמר‬ ‫דרשה פעם שנית‬ ‫מקצוע! ספר מוסר אחר ספר מוסר!‬ ‫לי שנוסעים לניו יורק‪ ,‬דרך של‬ ‫ללמוד בהתמדה שעות רצופות!‬ ‫שמונה שעות‪ .‬קמתי ועשיתי את כל‬ ‫בסיום הדרשה‪ ,‬ניגש אותו‬ ‫להקיץ באשמורת הבוקר! ולהיות‬ ‫הדרך הזו‪ ,‬נסיעה של שמונה שעות‪,‬‬ ‫יהודי ונתן "שלום עליכם" להרב‬ ‫דבוק בתורה הקדושה!‬ ‫רק כדי לשמוע שוב את הדרשה‬ ‫מפוניבז'‪ .‬אמר לו הרב‪" :‬עליכם‬ ‫השי"ת יעזור שיהיה זה זמן‬ ‫שדרש הרב‪ .‬והנה עתה כשהגעתי‪,‬‬ ‫שלום‪ ,‬ראיתי אתכם שם‪ ,‬האם‬ ‫מאיר‪ ,‬ובעזר ה' נעשה ונצליח!‬ ‫דרש הרב דרשה אחרת‪"...‬‬ ‫מאותו מקום באתם?" השיב‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪6‬‬ ‫השתוקקות‬ ‫אל תבט אל העובדות כפי שהן‪ ,‬אלא הבט אל ההשתוקקות!‬ ‫‪ -‬ה'אבני נזר' נותן ערבות על‬ ‫חשבון נפשך לאחר ההבדלה וסבור‬ ‫הטעות הגדולה‪ :‬למדוד‬ ‫כך ‪" -‬שהתשוקה ההיא" ‪ -‬אותה‬ ‫כי שבת זו לא היתה מוצלחת‪ ,‬דע‬ ‫עבודת ה' לפי "פנקס‬ ‫השתוקקות שהיתה לך לעבודת‬ ‫לך כי למעלה בשמים רוקדים‬ ‫החשבונות"‬ ‫השם ‪" -‬תוציא אותו החוצה‬ ‫ריקוד של שמחה! במרומים‬ ‫משם כחץ" ‪ -‬היינו‪ ,‬שתעוף ותצא‬ ‫אומרים כי הצלחת הצלחה נפלאה‬ ‫טעות גדולה ביד בני אדם‪:‬‬ ‫מגיהנם כחץ הנורה מן הקשת!‬ ‫בשבת זו! ומפני מה? מפני שהיו לך‬ ‫מביטים הם על "פנקס החשבונות"‬ ‫כיסופין והשתוקקות‪.‬‬ ‫של עבודת השם‪ ,‬וסבורים הם‬ ‫וכפי הידוע‪ ,‬כתב ה'אבני נזר'‬ ‫בשמים מביטים על האופן שבו‬ ‫שאם לא עלה בידם למכור סחורה‬ ‫בתשובותיו (אבן העזר‪ ,‬סימן קכ"א)‬ ‫התכוננת במשך כל ימי השבוע‪,‬‬ ‫ולפעול פעולות‪ ,‬הרי שלא הצליחו‬ ‫כי יש לדקדק בלשונותיו כשם‬ ‫מביטים על הכנותיך בערב שבת‪,‬‬ ‫כלל‪.‬‬ ‫שמדקדקים בלשון הראשונים‪,‬‬ ‫והנה לפנינו הבטחה מפורשת‬ ‫ורואים כמה יגיעה השקעת כדי‬ ‫למשל‪ ,‬בבוא שבת קודש;‬ ‫מה'אבני נזר'‪.‬‬ ‫לזכות לתפילה זכה‪ ,‬לסעודה‬ ‫אם זכה האדם וערך שבת קודש‬ ‫מרוממת ולהתמדה בתורה‪ .‬ואף‬ ‫כדבעי‪ ,‬התפלל בהתלהבות‪,‬‬ ‫לצאת מן היסורים והפחדים‬ ‫אם לבסוף לא עלה בידך הדבר‬ ‫למד שעות רצופות‪ ,‬השכים קום‬ ‫בעולם הזה ובעולם הבא!‬ ‫בפועל‪ ,‬מכל מקום בשמים בוקעים‬ ‫באשמורת הבוקר וסעד סעודתו‬ ‫הכיסופין וההשתוקקות את כל‬ ‫ברוממות‪ ,‬הרי הוא קורא לזה‬ ‫כל אחד מאתנו יכול לערוך‬ ‫הרקיעים!‬ ‫"שבת מוצלחת"‪ .‬אך מה יקרה אם‬ ‫רשימה ולרשום מאות ואלפי‬ ‫עד כדי כך הפליג ה'אבני נזר'‬ ‫היה מעט עייף ורדום בעת השכמת‬ ‫כיסופין והשתוקקויות שיש לאדם‬ ‫בדבריו‪ ,‬שאמר כי זהו אחד הכוחות‬ ‫הבוקר‪ ,‬או שהיה תשוש ולא עלתה‬ ‫במשך ימי השבוע‪ .‬לעתים קרובות‬ ‫הגדולים ביותר להוציא אדם‬ ‫בידו ללמוד בשקידה כדרכו? מיד‬ ‫אנו שבורי לב ומביטים על עצמנו‬ ‫מגיהנם!‬ ‫הוא מחליט בדעתו כי לא היתה זו‬ ‫בשפלות‪ ,‬כיוון שסבורים אנו שסוף‬ ‫נחזור על דברי המאמר‪ ,‬ונראה‬ ‫שבת מוצלחת כלל‪.‬‬ ‫כל סוף לא הוצאנו את המחשבה‬ ‫כאן דברים נפלאים‪.‬‬ ‫אל הפועל‪.‬‬ ‫גילוי קודש מה'אבני נזר' זי"ע‬ ‫כה כתב ה'שם משמואל'‪ :‬אבי‬ ‫בא ה'אבני נזר' ואומר‪ :‬אין הדבר‬ ‫הקדוש‪ ,‬ה'אבני נזר'‪ ,‬אמר‪" :‬אם‬ ‫אולם‪ ,‬הנה בא הרה"ק ה'שם‬ ‫כן! לא זו בלבד שקיימת את הדבר‬ ‫תהיה לאדם השתוקקות וכיסופין‬ ‫משמואל' זי"ע (בפרשת כי תשא‪ ,‬שנת‬ ‫‪ -‬שהרי "מחשבה טובה הקדוש‬ ‫לעבודת השם יתברך" ‪ -‬כשיש‬ ‫תר"ע) ‪ -‬והיה זה בימי האבל על‬ ‫ברוך הוא מצרפה למעשה" ‪ -‬אלא‬ ‫לאדם השתוקקות וכיסופין‬ ‫פטירת אביו הרה"ק ה'אבני נזר'‬ ‫שזהו אחד הכוחות הגדולים ביותר‬ ‫לעבודת השם‪ ,‬כוסף הוא להשכים‬ ‫זי"ע ‪ -‬ובאותה שבת אמר תורה‬ ‫שיוציאו אותנו מגיהנם‪.‬‬ ‫קום‪ ,‬כוסף ללמוד בהתמדה‪ ,‬כוסף‬ ‫אשר רעשה וגעשה כל ארץ פולין‬ ‫וידוע שיש גיהנם גם 'בזה‬ ‫לנצור עיניו‪" ,‬אזי אי אפשר שיהיה‬ ‫ממנה‪.‬‬ ‫העולם'‪ .‬גיהנם בעולם הזה פירושו‬ ‫בגיהנום" ‪ -‬לא יתכן שתהיה‬ ‫ביאר ה'אבני נזר' את המעלה‬ ‫צער‪ ,‬יסורים ודאגות‪ ,‬וכן חבלי יצר‬ ‫בגיהנם! זוהי הבטחה מהרה"ק‬ ‫הנשגבה של בן ישראל שיש לו‬ ‫הרע המצערים את האדם‪ .‬וכאשר‬ ‫ה'אבני נזר' שאדם כזה לא יהיה‬ ‫כיסופין והשתוקקות אל השי"ת‪.‬‬ ‫אמר ה'אבני נזר' שאנו יוצאים‬ ‫בגיהנם‪.‬‬ ‫גילה לנו ה'אבני נזר' כי טעות‬ ‫מגיהנם‪ ,‬כוונתו הן לעולם הזה והן‬ ‫"ואם יהיה שם" ‪ -‬ואף אם תהיה‬ ‫גדולה בידך‪.‬‬ ‫לעולם הבא!‬ ‫שם חס ושלום‪" ,‬ערב אני בדבר"‬ ‫במוצאי שבת‪ ,‬כאשר אתה עורך‬ ‫‪7‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫תורה ומצוות‬ ‫כיצד יזכה האדם לטעום טעם וערבות בתורה ומצוות?‬ ‫התענוג נעשה חלק מדמו של‬ ‫המשובח והיקר ביותר‪ ,‬אך אם‬ ‫כל אדם כוסף ומשתוקק‬ ‫האדם‬ ‫יבלענו כמות שהוא בלא ללעסו‬ ‫לטעם בעבודת השי"ת‬ ‫היטב בשיניו‪ ,‬לא ירגיש בו שום‬ ‫וכיון שנהנה האדם מדבר מה‬ ‫טעם כלל‪.‬‬ ‫הנה כל אדם באשר הוא‪ ,‬חפץ‬ ‫‪ -‬וכדברי בעל ה'אגלי טל' זי"ע‬ ‫והדברים מגיעים עד כדי כך‪,‬‬ ‫לזכות לטעם ומתיקות בלימוד‬ ‫בהקדמתו‪ ,‬וה'אבני נזר' זי"ע‬ ‫שהגמרא במסכת פסחים (קיד‪ ,‬ב)‬ ‫התורה כדי שיהא לו רצון וחשק‬ ‫בתשובותיו (סימן ס') ‪ -‬הרי הדבר‬ ‫דנה בענין 'בלע מצה' ‪ -‬אם אדם‬ ‫ללמוד‪ .‬כל אחד משתוקק להרגיש‬ ‫נעשה חלק מדמו‪.‬‬ ‫בלע את המצה בלא ללעסה אם‬ ‫נעימות בעבודתו‪ ,‬שיהא לו חפץ‬ ‫משל לאדם האוכל מאכל מסוים‬ ‫יצא ידי חובתו‪ ,‬וזאת משום שצריך‬ ‫לילך לבית המדרש‪ ,‬לרצות‬ ‫ולועסו היטב בפעם הראשונה‬ ‫ללעוס כדי להרגיש טעם‪ ,‬ובבליעה‬ ‫בתפלה‪ ,‬לענג את השבת‪ ,‬ולומר‬ ‫בחייו‪ ,‬ומרגיש בו טעם נפלא וערב‪,‬‬ ‫אין מרגישים טעם‪ .‬ולענין מרור‬ ‫'נשמת' בהתעוררות הלב‪.‬‬ ‫הרי מאז והלאה יחזור תמיד לקנות‬ ‫אכן קיימא לן "בלע מרור לא יצא"‪,‬‬ ‫אולם‪ ,‬לפעמים רואה האדם‬ ‫את אותו מאכל המיוחד‪ .‬כיון‬ ‫כיון שצריך להרגיש טעם מרירות‪.‬‬ ‫שאין המציאות כן‪ ,‬ואין לו חשק‬ ‫שפעם אחת הרגיש בו תענוג‪ ,‬כבר‬ ‫ומכל מקום אמרה הגמרא שלענין‬ ‫ורצון לדבר‪ ,‬ודבר זה כואב ומצער‬ ‫נעשה מקושר אליו‪.‬‬ ‫מצה "בלע מצה יצא"‪ ,‬לפי שאין‬ ‫אותו מאד‪ .‬על כן עלינו לחפש‬ ‫חיוב להרגיש בה טעם‪.‬‬ ‫עצות ודרכים איך לעורר את האדם‬ ‫למד פעם אחת שטיקל גמרא‬ ‫נמצאנו למדים כלל באכילה‪:‬‬ ‫שיזכה לאותו חשק נפלא לתורה‬ ‫בבהירות ותזכה לתענוג‪ .‬וכיון‬ ‫כאשר לועסים את המאכל‪ ,‬אז‬ ‫ולמצוות‪.‬‬ ‫שזכית לתענוג‪ ,‬הרי הוא 'נבלע‬ ‫מרגישים את טעמו‪ .‬ואם רצונך‬ ‫בדם' ונכנס בתוך דמך‪ .‬וממילא‬ ‫משל האכילה‪' :‬ללעוס' את‬ ‫להרגיש נעימות וטעם בלימוד‪,‬‬ ‫תרוץ מעצמך להוסיף ללמוד‬ ‫עליך 'ללעוס' היטב את המשנה‪,‬‬ ‫הלימוד היטב‬ ‫ולהתפלל הלאה‪ .‬וכן הוא בענין‬ ‫ללעוס את שטיקל גמרא‪ ,‬וללעוס‬ ‫התפלה‪ :‬השקע כח פעם אחת‬ ‫את הפסוק עם פירוש רש"י‪ .‬היינו‪,‬‬ ‫פשוט‬ ‫והביאור בזה הוא‬ ‫באמירת 'נשמת'‪ ,‬טעם בה טעם‪,‬‬ ‫מאד‪ .‬הנה מצינו בנביא (משלי ט‪ ,‬ה)‬ ‫שתבין את הדברים בבהירות‬ ‫וכיון שטעמת טעם‪ ,‬נכנס התענוג‬ ‫גמורה‪ .‬כי אם לומד האדם במרוצה‬ ‫שהתורה הקדושה נמשלה ללחם‪,‬‬ ‫בדמך‪ .‬ודבר זה ירתיח את דמך שגם‬ ‫ואינו מבין היטב את הקושיא או את‬ ‫שנאמר‪" :‬לְ כ ּו לַ ֲחמ ּו ְבלַ ֲח ִמי"‪ .‬ויש‬ ‫בפעם הבאה תרוץ מעצמך להתפלל‬ ‫התירוץ‪ ,‬הרי הוא כמי שלא לעס‬ ‫להבין מה השייכות בין דברי תורה‬ ‫בשבת קודש‪ ,‬ומעצמך תרדוף אחר‬ ‫את הגמרא ולא לעס את הרש"י‪,‬‬ ‫לענין אכילה?‬ ‫המצוות‪ ,‬ותרוץ אחר דף גמרא ועוד‬ ‫וממילא אין לו בזה שום טעם ושום‬ ‫אלא ידוע שבאכילה יש דבר‬ ‫דף גמרא‪.‬‬ ‫הנאה‪ .‬וזהו החלק הראשון‪.‬‬ ‫מענין‪ :‬יכול האדם ליקח את הבשר‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪8‬‬ ‫א טיפערן בליק‬ ‫ההפרש שבין 'נהמא דכיסופא' ליגיע כפו של אדם‬ ‫כזה נקרא אדם חי‪.‬‬ ‫החילוק שבין 'באר' ל'מעיין'‬ ‫הרגשת האדם בעת שמקבל‬ ‫נמצא שיש כאן שני בני אדם‪:‬‬ ‫להמהר"ל‬ ‫מאחר או כשפועל בכחו‬ ‫יש אדם מלא כשרונות והכל מאיר‬ ‫עצמו‬ ‫לו מבחוץ‪ ,‬אך בעצם הוא 'מת'‪ .‬ויש‬ ‫בהקדמת ספר 'שב שמעתתא'‬ ‫אדם מלא נסיונות מכל צד‪ ,‬עם‬ ‫מביא בשם המהר"ל ב'גור אריה'‬ ‫חיות האדם היא שירגיש האדם‬ ‫יצר הרע וכדומה‪ ,‬אך הוא 'באר‬ ‫(בראשית ל‪ ,‬א) יסוד נורא‪.‬‬ ‫'חי'‪ .‬הנה ידועים דברי הירושלמי‬ ‫מים חיים'‪ ,‬הוא אדם חי‪ .‬ומדוע?‬ ‫ידוע שיש שני מיני מקוואות‪:‬‬ ‫במסכת ערלה (א‪ ,‬ג)‪ ,‬שאם אדם‬ ‫לפי שנותן משל עצמו‪.‬‬ ‫יש מקוה הבא ממי גשמים‪ ,‬הנקרא‬ ‫צריך לאכול "נהמא דכיסופא" ‪-‬‬ ‫'בור מים' או 'אשבורן'‪ ,‬שפירושו‬ ‫לחם של בושה‪ ,‬לחם חינם ‪ -‬כגון‬ ‫"נשמת חיים" ‪ -‬הנשמה‬ ‫מים מכונסים ששפכו לתוכו‪ .‬ויש‬ ‫שכל חיותו היא מקופת גמ"ח‪,‬‬ ‫נעשית חיה על ידי עבודת‬ ‫'מעיין'‪ ,‬שהוא מקור נובע‪ ,‬הנקרא‬ ‫בגדיו באים מגמ"ח‪ ,‬מאכלו בא‬ ‫הגוף‬ ‫'באר מים חיים'‪.‬‬ ‫מצדקה‪ ,‬ושכר דירתו משולם על‬ ‫ושואל המהר"ל‪ :‬מה החילוק‬ ‫ידי אחרים‪ ,‬אדם כזה מלא בושה‬ ‫מעתה יובנו דברי ה'שבט מוסר'‬ ‫ואינו יכול להביט בפני איש‪.‬‬ ‫בין שני המקוואות הללו? ומדוע‬ ‫על הכתוב בפרשת השבוע (בראשית‬ ‫נקרא המעיין 'באר מים חיים'?‬ ‫ואיתא בגמרא מסכת ברכות‬ ‫ב‪ ,‬ז) "וַ ִ ּי ּ ַפח ְ ּב ַא ּ ָפיו נִ ְׁש ַמת ַח ִ ּיים"‪,‬‬ ‫למה נקראו המים מים חיים?‬ ‫(ו‪ ,‬ב)‪ ,‬שבזמן שאדם צריך לבריות‬ ‫שהשי"ת נפח באדם נשמה חיה‪.‬‬ ‫ומבאר המהר"ל‪ :‬לפי שמקוה‬ ‫"משתנות פניו ככרום"‪ ,‬שפניו‬ ‫ולכאורה יש להבין‪ :‬הרי הנשמה‬ ‫שאין לו מים משל עצמו‪ ,‬אלא‬ ‫מחליפות כמה גוונים‪ .‬מאידך‪,‬‬ ‫כבר היתה חיה שם במרומים‪ ,‬ומה‬ ‫שנותנים לתוכו מים‪ ,‬הרי הוא‬ ‫אדם הנהנה מיגיע כפו‪ ,‬המשלם‬ ‫נתחדש עתה?‬ ‫מבוייש‪ .‬אבל מים נובעים נותנים‬ ‫בעד בגדיו והוצאותיו מעמלו‪,‬‬ ‫והתירוץ הוא‪ :‬במרומים היתה‬ ‫אדם כזה מרגיש עצמו כ'אדם'‪.‬‬ ‫מעצמם‪ ,‬וממילא נקראים 'חיים'‪.‬‬ ‫אמנם נשמה‪ ,‬אך היתה 'חשובה‬ ‫כמת'‪ .‬ומדוע? לפי שלא היה זה‬ ‫ומוסיף המהר"ל‪ :‬אדם שרק‬ ‫וכתב ה'בית יוסף' בספרו 'מגיד‬ ‫משלה‪ ,‬אלא הכל היה בבחינת‬ ‫מקבל מאחר‪ ,‬אדם שחי רק על ידי‬ ‫מישרים'‪ ,‬וכן האור החיים הקדוש‬ ‫'מתנות'‪ .‬אבל כאן בעולם הזה‪,‬‬ ‫התעוררות מלמעלה‪ ,‬ואינו נלחם‬ ‫בפרשת בא‪ ,‬וה'מסילת ישרים'‬ ‫לאחר שנברא האדם מן העפר והוא‬ ‫עם יצרו‪ ,‬שנולד עם שכל טוב‬ ‫בהקדמתו‪ ,‬שהשי"ת הוריד את‬ ‫חלק מן האדמה‪ ,‬ויש בו שפלות‪,‬‬ ‫בבית חשוב והכל הולך לו בנקל‬ ‫האדם לעולם הזה לפי שבעולם‬ ‫ויש לו נסיונות קשים‪ ,‬מדות קשות‬ ‫‪ -‬אומר המהר"ל‪ :‬הרי אתה ממש‬ ‫העליון היה בבחינת 'נהמא‬ ‫וקשיים בעבודת השי"ת ‪ -‬עתה‬ ‫'חשוב כמת'‪ ...‬כמת אתה נחשב‪.‬‬ ‫דכיסופא'‪ ,‬והיה שם ענין בושה‪.‬‬ ‫כשמכניס בו השי"ת נשמה‪ ,‬נקראת‬ ‫התדע מי נקרא אדם חי?‬ ‫כאן בעולם הזה צריך האדם לעמול‪,‬‬ ‫הנשמה 'נשמת חיים'‪.‬‬ ‫מי שלא נולד עם שכל כה זך‪,‬‬ ‫כאן יש לו יצר הרע ונסיונות‪ .‬קשה‬ ‫דווקא עתה נאמר "ויפח באפיו‬ ‫או שנולד עם מדות רעות‪ ,‬או אצל‬ ‫לקום באשמורת הבוקר‪ ,‬קשה‬ ‫נשמת חיים"‪ ,‬כי עתה היא נקראת‬ ‫הורים שלא חינכוהו כראוי ולא‬ ‫ללמוד בהתמדה בלא הפסק‪ ,‬יש‬ ‫חיה‪ .‬כשתיקח את הגוף‪ ,‬עם קשייך‪,‬‬ ‫היה לו חינוך טוב בילדותו‪ ,‬אך‬ ‫קושי לנצור לשונו מרע‪ ,‬לשמור‬ ‫ותשמור עיניך ומחשבותיך‪ ,‬ולא‬ ‫הוא מבקש להתגבר‪ ,‬נלחם בנפשו‪,‬‬ ‫עיניו ומחשבותיו ‪ -‬עבודה כבירה‬ ‫תדבר לשון הרע‪ ,‬ותתרחק מכל‬ ‫עומד בנסיונות קשים ומשקיע‬ ‫היא!‬ ‫מיני עצבות ומרה שחורה ועצלות‪,‬‬ ‫עבודה משלו ‪ -‬הוא הנקרא מעיין‬ ‫אך למעשה מרגיש האדם‬ ‫ותתחזק לעבוד את השי"ת בתוקף‬ ‫מים‪' ,‬באר מים חיים'‪ ,‬לפי שנותן‬ ‫בטוב‪ ,‬ששוב אינו בבחינת "אדם‬ ‫‪ -‬עתה הנך נקרא 'נשמת חיים'‪.‬‬ ‫מים משלו‪ .‬ואומר המהר"ל‪ :‬אדם‬ ‫המבוייש"‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫הילולא דצדיקיא‬ ‫הגה"ק רבי אברהם דוד מבוטשאטש זי"ע ‪-‬‬ ‫יומדה"ק כ"ט תשרי‬ ‫היגיעה העצומה והעבודה‬ ‫למדרגותיהם הנשגבות של צדיקי‬ ‫קורת הדורות‬ ‫עליון אינו לפי כחנו‪ ,‬אך עבודתנו‬ ‫של‬ ‫הקודש‬ ‫עבודת‬ ‫היא 'ללמוד' מהם עד היכן הגיעה‬ ‫יום כ"ט תשרי הוא יום‬ ‫הבוטשאטשער רב היתה למעלה‬ ‫ההילולא קדישא של רבינו‬ ‫יגיעתם ועמלם‪ ,‬ובזכות יגיעה זו‬ ‫מהשגת אנוש‪ ,‬אך עלינו ללמוד‬ ‫הקדוש מבוטשאטש‪ ,‬הגה"ק רבי‬ ‫זכו להשגות עליונות‪ .‬וכאשר אנו‬ ‫מן היגיעה העצומה שבה עבד את‬ ‫אברהם דוד בן רבי אשר אנשיל‬ ‫נעמול כפי מדרגתנו‪ ,‬נזכה גם אנו‬ ‫קונו‪.‬‬ ‫זי"ע‪ .‬נודע שמו בשערים מגדולי‬ ‫בסייעתא דשמיא להשגות נעלות‬ ‫רבי מאטיל סלאנימער זי"ע‬ ‫פוסקי השולחן ערוך‪ ,‬ונודע על שם‬ ‫ולתענוג בעבודת הבורא‪.‬‬ ‫מביא בספר 'מאמר מרדכי'‪,‬‬ ‫ספרו ספרו הבהיר 'אשל אברהם'‬ ‫שסדר עבודת הבוטשאטשער רב‬ ‫רבינו מבוטשאטש היה אומר‪,‬‬ ‫נדפס ונקבע כמעט בכל מהדורות‬ ‫היה כך‪ :‬כל הלילה היה נעור על‬ ‫כי כאשר יצא לתור אחר רבי‪,‬‬ ‫השלחן ערוך‪ .‬רבינו היה חתנו של‬ ‫תלמודו בהתמדה נפלאה‪ .‬מיד עם‬ ‫חיפש שלש מדות‪ :‬ענוה‪ ,‬יראה‪,‬‬ ‫הרה"ק רבי צבי הירש מבוטשאטש‬ ‫עלות השחר‪ ,‬היה הולך להכנות‬ ‫ושמחה‪ .‬והעיד על עצמו‪" :‬את כל‬ ‫זי"ע‪ ,‬ולאחר שנסתלק שוחרו‪ ,‬עלה‬ ‫התפלה ולטבילה במקוה‪ ,‬ואז החל‬ ‫שלש המדות הללו מצאתי אצל רבי‬ ‫רבינו על כסא הרבנות למלאות‬ ‫בתפלתו‪ .‬רבי מאטיל מסלאנים‬ ‫הקדוש רבי משה לייב מסאסוב!" ‪-‬‬ ‫מקומו‪.‬‬ ‫העיד כי מקובל בידו שאצל‬ ‫וזו היא דרך עבודה נפלאה!‬ ‫חמיו‪ ,‬רבי צבי הירש זי"ע‪ ,‬היה‬ ‫הבוטשאטשער רב ארכו תפלות‬ ‫כפי שכתב ה'מאור ושמש'‬ ‫אדם גדול בענקים ואיש קדוש‬ ‫שחרית‪ ,‬מנחה ומעריב כמעט כל‬ ‫זי"ע‪ ,‬שבוודאי כאשר רואים אצל‬ ‫מאוד‪ ,‬והוא היה רבו המובהק של‬ ‫היום כולו‪.‬‬ ‫צדיקים רוח הקודש ומופתים‪,‬‬ ‫בעל ה'באר מים חיים' זי"ע‪ .‬בעת‬ ‫לאחר מכן היה רבינו פורש‬ ‫הדבר מביא לאמונה ויראת שמים‬ ‫שבא רבינו מבוטשאטש בברית‬ ‫(צושפ ַארן) ‪ -‬ואצל צדיקים אין‬ ‫ּ‬ ‫למעונו‬ ‫גדולה‪ .‬אולם‪ ,‬עיקר התכלית‬ ‫הנישואין אצל חמיו‪ ,‬למד אז ה'באר‬ ‫שייך לומר לשון "שינה"‪ - ...‬והיה‬ ‫שבשבילה נוסעים לצדיקים היא‬ ‫מים חיים' אצל רבי צבי הירש‪,‬‬ ‫מתנמנם קמעה‪ .‬בעת שנמנם‪ ,‬היה‬ ‫כדי ללמוד מהם יראת שמים ויראת‬ ‫ואז נקשרה נפשם בנפש ונעשו‬ ‫לובש כפפות על ידיו כדי שלא יגע‬ ‫חטא ‪ -‬לראות כיצד הם יראים‬ ‫קרובים מאוד זה לזה‪ ,‬והיו לומדים‬ ‫חלילה בשערות ראשו או במקומות‬ ‫יחדיו בחברותא‪.‬‬ ‫וחרדים מאיסור דרבנן‪ ,‬ואיך הם‬ ‫המכוסים תוך כדי שינה‪ ,‬כי רצה‬ ‫עובדים את השם יתברך ביראה‬ ‫בראשית דרכו היה רבינו‬ ‫לעמוד בקדושה ובטהרה אף בשעת‬ ‫ובאהבה‪.‬‬ ‫מבוטשאטש תלמיד של סניגורן‬ ‫שינתו‪ .‬אצל צדיקי עליון היתה‬ ‫זאת מצינו בחיפושו של‬ ‫של ישראל‪ ,‬הבארדיטשובער רב‬ ‫הנשמה מדברת בדברי תורה אף‬ ‫הבוטשאטשער רב‪ .‬לא אחר צדיק‬ ‫זי"ע‪ ,‬ואחר כך נסע להסתופף בצל‬ ‫בשינה ולא הסיחו דעתם מהשם‬ ‫בעל רוח הקודש ומופתים הלך‪,‬‬ ‫קדשו של הרה"ק רבי משה לייב‬ ‫יתברך‪ .‬וכל זה היה לעת ערב‪.‬‬ ‫ואף שרבי משה לייב מסאסוב היה‬ ‫מסאסוב זי"ע‪.‬‬ ‫כאשר הקיץ משנתו ‪ -‬וזה היה‬ ‫עוד זמן רב קודם חצות הלילה‬ ‫מגדולי בעלי המופת בדורו ‪ -‬וכפי‬ ‫ללמוד דרך עבודה מן‬ ‫‪ -‬אמר רבינו שצריך לחדש י"ח‬ ‫שנראה להלן שהוריש לתלמידו‬ ‫סגולה נפלאה ‪ -‬מכל מקום לא‬ ‫הצדיקים‬ ‫הלכות‪ .‬ומה היו י"ח הלכות אלו?‬ ‫קבלה היתה בידו מרבו רבי משה‬ ‫זה מה שחיפש רבינו‪ .‬הוא ביקש‬ ‫בעזה"י‪ ,‬נספר מעשיות שמהן‬ ‫לייב מסאסוב‪ ,‬ללמוד בכל יום י"ח‬ ‫למצוא אצל רבו עבודת השם‪,‬‬ ‫ניתן ללמוד דרך בעבודת השם‪.‬‬ ‫פרקי משניות ולחדש שמונה עשר‬ ‫ענוה‪ ,‬ויראה מתוך שמחה‪.‬‬ ‫ודאי ידע כל איש כי להגיע‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪10‬‬ ‫הקשה‪ ,‬כי הפריץ מגרש אותו ולא‬ ‫המביא אמונת צדיקים‪ ,‬וגם היגיעה‬ ‫הלכות‪ .‬וכך היה עושה מיד כשקם‬ ‫יהיה לו ממה לפרנס את בני ביתו‪.‬‬ ‫ומסירות הנפש העצומה שהיתה‬ ‫קודם חצות‪.‬‬ ‫אמר לו רבינו מבוטשאטש‪" :‬בא‬ ‫לו‪.‬‬ ‫בעת שהיה קם‪ ,‬היה הגבאי‬ ‫עמי ונכנס לבית המדרש"‪.‬‬ ‫מעשה ביהודי אחד שהיה לו‬ ‫מביא לפניו מעט קפה חם עם מיני‬ ‫הלך וכינס מנין תלמידי חכמים‬ ‫סכסוך עם הפריץ בעל הכפר‪.‬‬ ‫מאפה להשיב את נפשו‪ ,‬אך רבינו‬ ‫ואמר להם‪" :‬צריך אני שתתירו לי‬ ‫הפריץ כעס עליו מאוד וציווה‬ ‫היה מתחיל מיד בלימודו ולא היה‬ ‫נדרי"‪ .‬שאלוהו‪" :‬על מה דרושה‬ ‫עליו לארוז את חפציו ולעזוב את‬ ‫מביט כלל על הקפה והמאפה‪.‬‬ ‫התרה?" סיפר להם שיש בידו‬ ‫הכפר לאלתר‪ .‬פירוש הדבר היה‬ ‫לאחר כמה שעות של לימוד היה‬ ‫קבלה מרבו‪ ,‬הרה"ק רבי משה לייב‬ ‫שאותו יהודי ומשפחתו ירעבו‬ ‫אומר‪" :‬אוי‪ ,‬הרי הקפה כבר נצטנן!"‬ ‫מסאסוב זי"ע‪ ,‬בדבר 'שם' קדוש‬ ‫ללחם חס ושלום‪ .‬נסע היהודי אל‬ ‫והיה טועם מעט מן הקפה הקר ומן‬ ‫מסוים אשר בו המית רבי משה‬ ‫הבוטשאטשער רב‪ .‬לרב היה חדר‬ ‫המאפה‪ ,‬וממשיך בלימודו עד אור‬ ‫לייב רשע אחד‪" .‬אולם"‪ ,‬אמר להם‪,‬‬ ‫קטן סמוך לבית המדרש שם ישב‬ ‫הבוקר‪.‬‬ ‫"מימי לא השתמשתי בשם זה‪ ,‬אך‬ ‫ועסק בתורה כל היום‪ .‬היהודי‬ ‫הבוטשאטשער רב עבד את‬ ‫עתה‪ ,‬כיוון שבאה עת צרה לישראל‬ ‫סיפר לו על הסכסוך ועל המצב‬ ‫השם יתברך ביגיעה עצומה וכמעט‬ ‫שלא ישן בכל מעת‬ ‫לעת!‬ ‫זעטיגט אייער נשמה און באלייכט אייער טאג‬ ‫וסיים רבי מאטיל‬ ‫דורך שעפן חיזוק אמונה און ביטחון‪,‬‬ ‫סלאנימער‪ ,‬שאף על‬ ‫השקפת החיים און ידיעת התורה פון די‬ ‫פי כן היה רבינו בעל‬ ‫צורה נפלאה ונראה‬ ‫בריא וחזק‪ ,‬ולא ניכר‬ ‫עליו כלל שאינו ישן‬ ‫כמעט ושרוב ימיו‬ ‫היה שרוי בתענית‪.‬‬ ‫אהבת ישראל‬ ‫ומסירות נפש‬ ‫בעד יהודי‬ ‫מעשה‬ ‫נספר‬ ‫שיש בו מוסר השכל‬ ‫‪ZURECH 347.765.7824‬‬ ‫גדול‪ ,‬ובו רואים את‬ ‫גודל אהבת ישראל‬ ‫ומסירות נפשו למען‬ ‫צו ספאנסערן‬ ‫אדער פאר‬ ‫יהודי אחר‪.‬‬ ‫פאזעטיווע‬ ‫קאמעטארן קען‬ ‫מען זיך ווענדן צו‬ ‫ידוע כי סיפורי‬ ‫הרה"ח ר'‬ ‫חיים מנחם‬ ‫ראזינגער הי"ו‬ ‫נחלקים‬ ‫צדיקים‬ ‫‪347.570.0413‬‬ ‫לשני סוגים‪ :‬ישנם‬ ‫סיפורי מופתים ורוח‬ ‫מען קען אויך הערן די‬ ‫שיעורים פון רב אויף‪:‬‬ ‫הקודש המביאים‬ ‫קול פרדס התורה‬ ‫קול נשמותינו‬ ‫אידיש‪718.760.1111 #1 :‬‬ ‫וישנם‬ ‫אמונה‪,‬‬ ‫‪718.506.9694‬‬ ‫ענגליש‪718.759.1111 #1 :‬‬ ‫עינים ליין‬ ‫סיפורים על יגיעתם‬ ‫‪718.977.5554‬‬ ‫במוצש''ק ‪#0‬‬ ‫במשך השבוע ‪1-2-7-4‬‬ ‫השם‪.‬‬ ‫בעבודת‬ ‫צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט '‪ 'Subscribe‬צו‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬‬ ‫א פרישע וואך‬ ‫פול מיט חיזוק‬ ‫במעשה זה נראה‬ ‫את שני החלקים‬ ‫יחד‪ :‬גם המופת‬ ‫‪11‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫הדבר קשה מאוד לבוטשאטשער‬ ‫השגות אלו באו להם בנקל‪ .‬אל‬ ‫והוא ענין של פיקוח נפש ממש‪,‬‬ ‫רב‪ .‬אך כדי להיטיב ליהודי‪ ,‬הלך‬ ‫יסבור אדם כי השגות גדולות אלו‬ ‫רצוני שתתירו לי נדרי להשתמש‬ ‫במדת מסירות נפש לעזור לזולתו‪.‬‬ ‫ניתנו להם במתנת חנם מן השמים‪...‬‬ ‫בו"‪ .‬התירו לו נדרו‪ ,‬וכיוון הרה"ק‬ ‫יעזור השי"ת שנזכה ללמוד‬ ‫אלא באו להם על ידי יגיעה עצומה‬ ‫מבוטשאטש מה שכיוון‪ ,‬ופתאום‬ ‫מדרכי הצדיקים‪ ,‬לעמול בתורה‬ ‫בתורה‪ ,‬ועל ידי עבודה רבה וטהרת‬ ‫מת הפריץ! כן יאבדו כל אויביך ה'‪.‬‬ ‫בהתמדה‪ ,‬להתפלל בהתלהבות‪,‬‬ ‫המדות ‪ -‬שעמלו וטרחו הרבה על‬ ‫ולגמול חסד עם יהודי אחר‪.‬‬ ‫מדותיהם‪.‬‬ ‫המוסר השכל‬ ‫ובעזרתו יתברך נזכה להשגות‬ ‫וכפי שחזינו במעשה זה‪ :‬ידע‬ ‫גדולות ולתענוגים בעבודת ה'‪,‬‬ ‫הצדיק מהשימוש ב'שם'‪ ,‬אך לא‬ ‫המוסר השכל שעלינו ללמוד‬ ‫ונזכה לבני‪ ,‬חיי ומזוני רויחי‪.‬‬ ‫השתמש בו מעולם‪ .‬אולם כאשר‬ ‫מכאן הוא‪ ,‬שהצדיקים הקדושים‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל‪,‬‬ ‫הגיע הדבר לידי עשיית טובה‬ ‫עבדו את השי"ת וזכו להשגות‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫ליהודי‪ ,‬הלך להתיר נדרו‪ ,‬אף שהיה‬ ‫נשגבות‪ ,‬אך אל יחשוב אדם כי‬ ‫= פרנסי חודש תשרי =‬ ‫יון בלשה"ק‬ ‫נתנדב‬ ‫ליון באידיש‬ ‫נתנדב‬ ‫עורים על הטע‬ ‫גל‬ ‫הג‬ ‫לעפאון‬ ‫השי‬ ‫ע"‬ ‫ע"‬ ‫ליין‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫הרה"ח ר' חיים צבי הירש הי"ו‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫הרה"ח ר' שמעון‬ ‫לע"נ אמו האה"ח חנצי ע"ה‬ ‫הרה"ח ר' חיים מנחם‬ ‫דרוממער הי"ו‬ ‫בת יבלחט"א ר' מרדכי הי"ו‬ ‫ראזינגער הי"ו‬ ‫לזכות ברכה והצלחה‬ ‫נלב"ע א' תשרי ‪ -‬ראש השנה‬ ‫לזכות ברכה והצלחה‬ ‫בכל הענינים‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫בכל הענינים‬ ‫זכות לימוד התורה דרבים תגן בעדם להתברך בכל מילי דמיטב‪ ,‬וישלם ה' פעלם הטוב ותהי משכורתם שלימה מעם ה’‬ ‫קול‬ ‫שיעורים פון‬ ‫‪12‬‬ ‫אלע נייע‬ ‫חיזוק יומי ‪ -‬צו א‬ ‫וועכנטליכע‬ ‫שיעורים‬ ‫גליקליכע לעבן‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫שיעורים‬ ‫הגה"צ ר' יודא‬ ‫קול‬ ‫אלע נייע‬ ‫חיזוק יומי ‪ -‬צו א‬ ‫וועכנטליכע‬ ‫שיעורים פון‬ ‫שליט"א‬ ‫מאנדעל‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שיעורים‬ ‫גליקליכע לעבן‬ ‫שיעורים‬ ‫הגה"צ ר' יודא‬ ‫מאנדעל שליט"א‬