א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk — בראשית (2026-10-05)

בים
בסיעתא דשמיא הר
כות
גליון פרדס התורה ב לז
תנד
נ
פרשת בראשית תשפ"ז
לשה"ק
מעיין
של חיזוק
פתיחת הזמן • השתוקקות • תורה ומצוות •
א טיפערן בליק • הילולא דצדיקיא
י"ל ע"י מערכת
פרנס הגליון 'פרדס התורה' לכתיבת
נתנדב לז"נ ועריכת שיעורי מורינו
הרה"ק רבינו יואל הרב שליט"א
בן הרה"ק רבינו חנני' יו"ט
ליפא זצוקללה"ה מסאטמאר •••
ע"י הרוצה בעילום שמו הי"ו הגליון יצא לאור בהסכמת גדולי
ולזכות ברכה והצלחה בכל ענינים ישראל בארץ הקודש ,דייני העדה
החרדית ,וגדולי רבני ארה"ב
(ההסכמות במילואם נמצא
בספר 'טבריא של מעלה'
שיצא לאור ע"י מורינו הרב שליט"א)
•••
די גליונות קען מען באקומען
ביי די פאלגענדיגע לאקאלן:
קרית יואל בארא פארק
כתר דזשודעיקא ביהמ״ד שומרי שבת
97 Acres Rd. 5302 13 Ave.
ביהמ״ד עדת יראים וויען
לעיקוואד 1350 50 St.
כתר דזשודעיקא ביהמ״ד הדרת קודש
12 America Ave. סוואליווע
ביהמ״ד סאטמאר 4801 15 Ave.
405 Forest Ave.
וויליאמסבורג
ביהמ״ד צאנז
בנין בראך למטה
קלויזענבורג
לאקער #405
25 Havens Ave. Bedford Cor. Park
ביהמ״ד בעלזא כתר דזשודעיקא
44 Grove Springs 801 Bedford Ave.
Ct. מאורות
טאמס ריווער 218 Wallabout St.
ביהמ״ד קהל בני יששכר מאנסי
1767 Whitesville Rd. ביהמ״ד זוועהיל
פלטבוש 101 W Maple Ave.
MB VINEYARD שיינער'ס שול
3012 AVE J 18 Forshay Rd.
•••
©
להצטרפות קבלת שיעורי מורינו
הרב שליט"א והגליונות באימייל,
ניתן לפנות:
shiurimlishmo@gmail.com
להצטרפות קבלת הגליונות לבד
באימייל ,ניתן לפנות:
pardesgilyones@gmail.com
פ +רדס
פרשת בראשית
תשפ"ז
שיעורי
הרה''ג רבי יששכר יהודה
ה +ת ור+ה
גליון 49 בערקוי שליט''א
אב''ד פרדס התורה
מח"ס שו"ת יהודה מחוקקי
זכות פטרון השנה נתנדב לעילוי נשמת
אלטע פערל רויזא בת הרה"ח ר' חיים משה ע"ה
נפטרה ו' ניסן תשפ"ו אחר קבלת יסורים באהבה ובאמונה ובטחון, לשה"ק
והיתה למופת לזה לכל משפחתה ומכירי' • ת.נ.צ.ב.ה.
פתיחת הזמן
"בראשית" :לידע ולהשכיל עם תחלת
אינעם גליון: הזמן גודל הכחות של נשמת יהודי
3פתיחת הזמן מוסיפים בלימודם :זה מתחיל התחדשות הזמן החדש
את השנה החדשה בהוספה
בלימוד חומש ורש"י ,וזה "בראשית!"
7השתוקקות מוסיף לימוד רמב"ן; זה מתחיל מתחילים ברעננות דקדושה!
סדר משניות ,וזה מוסיף הלכה עשרות אלפי יהודים ,רבבות
8תורה ומצוות יומית ,ואחר מוסיף בלימוד אלפי ישראל ,מתחילים כעת
המוסר. את הזמן החדש .פותחים בפרק
9א טיפערן בליק התחדשות זו בקרב כלל חדש ,מתחילים מסכת חדשה ,או
ישראל מכניסה רבבות אלפי מקצוע חדש בשולחן ערוך .ולא
10הילולא דצדיקיא ישראל חדשים לתוך עמלה רק בתלמודי התורה ,בישיבות
של תורה ,וכן כל אותם הזוכים ובכוללים מתחילים זמן חדש;
בחסדי ה' לחסות בבית המדרש המציאות היא שבכל שנה ושנה,
בבחינת "שבתי בבית ה' כל ימי כשמתחילים את זמן "בראשית",
חיי" בכל ימות השנה ,מוסיפים ניתוספו ספסלי בית המדרש .כל
שבעוד שבועיים ימים אולי יישן לימודים חדשים לשנה החדשה בתי המדרשות נעשים מלאים
בבוקר ולא יקום בזמן ...בעוד בבוא פרשת בראשית. יותר משנה לשנה ,ושיעורי התורה
שבועיים ייתכן שתהיה לו שמחה
הולכים ומתרבים ,כן ירבו.
או אונס אחר ויחסיר את שיעור בראשית -ב' ראשית:
הגמרא או שיעור החומש ורש"י... עוד דבר מצינו ,שבעת התחלת
להתחיל מחדש פעמיים הזמן ,אפילו אלו העוסקים בתורה
אזי צריך לידע שצריך להתחיל שוב
בהתחדשות פעם שנייה. בזמן כזה ראוי לזכור את דברי מדי שנה בשנה בהתמדה רבה,
כאשר יודעים זאת מראש קדשו של הרה"ק מלעכוויטש זי"ע: מרגישים התחדשות בבוא הזמן
בתחילת הדרך -שבעוד חודש "בראשית -ב' ראשית" .על היהודי החדש .מציאות הדברים היא,
ימים יבוא היצר הרע ויבלבל לידע שמתחילים פעמיים .פעם שבכל שנה מביאה עמה התחדשות
את דעתו בטענות כגון "ראה אחת בתחילת הזמן ,כשמתחילים פרשת בראשית 'סייעתא דשמיא'
נא ,כבר נכשלת" -צריך להשיב מסכת חדשה ,סימן חדש ,מקצוע מיוחדת ואורה גדולה לעולם ,עד
ליצר הרע" :כבר הכנתי לעצמי חדש או לימוד חדש .אך לאחר מכן שכל אחד ואחד מוסיף בלימודו
צריך לידע ולחשוב כבר מעתה, לימודים חדשים .אלפי בני ישראל
3 פ+רדס ה+תור+ה
לכל שאר ראשי הישיבות להקים הכרת הכוחות והמעלות בתחילת הזמן 'לחם משנה' ...מנה
מחדש את ישיבותיהם. העצמיים כפולה; הכנתי את עצמי שבתוך
אף שכל שאר מאות הישיבות ימי הזמן אוכל להתחיל שוב
לא נשאו את השם פוניבז' ,מכל המשגיח מישיבת מיר ,צדיק בהתחדשות".
מקום נזקף הדבר לזכותו ,כיוון יסוד עולם ,רבי ירוחם זי"ע ,היה
אמר הרה"ק מלעכוויטש:
שהוא הראה לכל שהוא ה'נחשון' רגיל לומר :אדם צריך ,בדיוק
"בראשית -ב' ראשית" ,יהודי חייב
שאינו ירא מפני יצר הרע של כמו בעל מלאכה ,להחזיק בכליו
לידע תמיד שמתחילים פעמיים:
ייאוש או מפני היצר הטוען 'נער ולידע למה הוא מסוגל .שכן אם
פעם אחת בתחילת הזמן ,ופעם
וקטן אנכי' .הוא קפץ כנחשון, לאו ,אינו יודע איזו עבודה עליו
שנייה לאחר מכשול מתחילים שוב
ובכוח זה אכן הצליח. להתחיל .אדם צריך לידע מה הם
מחדש.
כוחותיו ולמה הוא מוכשר -אם
נספר כאן רק 'אפס קצהו' ,כדי
שאלו שאינם יודעים יבינו במה להיות חייט או להיות רופא .עליו כוחו של יהודי בתור "בן מלך"
המדובר. להכיר את כוחותיו ולהחזיק בכלי
העבודה. כשמתחילים זמן חדש ,צריכים
הרב מפוניבז' הקים עוד בביתו, לחזור ולשנן תמיד את הכוחות
בפוניבז' ובערים אחרות ,תלמודי היה רבי ירוחם אומר כך :זה
שאדם אינו מכיר את 'חסרונותיו' הנפלאים שיש בתוך כל ילד
תורה ,ישיבות ,מתיבתות ובתי ספר יהודי .יש לחזור תמיד על האמרה
לבנות. הוא אכן חסרון ,אך אם אדם אינו
מכיר את 'מעלותיו' ואינו יודע את המובאת בליקוטים שבספר
כיוון שהרב מפוניבז' היה רגיל הקדוש 'בית אהרן' ,אשר הרה"ק
כוחותיו ,כיצד יוכל אז להתחיל
לנסוע בכל העולם לאסוף כספים, רבי שלמה'לע מקארלין זי"ע היה
בעבודתו? הרי הוא כבעל מלאכה
הייתה לו אשרת כניסה (וויזה) ויכול רגיל לומר:
שאינו יודע לאיזו מלאכה הוא
היה לנסוע לכל מקום שחפץ.
מוכשר ,ואפילו אם הוא יודע ,אין "החטא הגדול ביותר של יהודי
הוא עבר דרך ברלין ממש בשנים
לו את כלי עבודתו ואין לו עם מה הוא ,ששוכח שהוא בן מלך!"
ששלטו שם הרשעים ימח שמם,
לגשת אל המלאכה. בן ישראל צריך לידע ש'בן מלך'
ומשם הלך לאיטליה עד שהגיע
לארץ ישראל ,שם הביא לבסוף את בתחילת הזמן עלינו להתחזק פירושו שיש בי כוחות עצומים.
משפחתו. באמונה ובטחון שיש בקרבנו להיות בן לאבינו שבשמים ,פירושו
אנו עומדים כעת בשנת תש"א, כוחות הגדולים ממלאכי השרת! שיש בקרבי כביכול חלק אלוקי
והרב מפוניבז' נמצא בארץ ישראל. ממעל.
האמונה ומסירות הנפש של ממילא ,כאשר אדם מהרהר
הוא ניגש לר' יעקב הלפרין הרב מפוניבז' זי"ע
ואומר לו" :אני חפץ בהר הזה. בדעתו" :האם אוכל לקום
אני רוצה לבנות כאן ישיבה לאלף ישנו מעשה נורא המבטא באשמורת הבוקר? האם אוכל
בחורים". נקודה זו בבהירות גדולה ,להראות ללמוד ברציפות שתיים או שלוש
יש להבין כי כל העולם כולו רעד אילו כוחות טמונים בנו. שעות? האם אוכל לסיים את
וזע באותן ימים .היה זה בראשית ידוע כי בעיצומה של מלחמת המסכת בשנה זו?"
ימי המלחמה השניה ,וכל תבל העולם השנייה ומעט לאחריה ,היה עליו לזכור" :בנים אתם לה'
היתה נבוכה ומבולבלת ,אולם הרב אחד מגדולי בוני עולמה של תורה אלקיכם" ,ויש בי כביכול חלק
מפוניבז' זצ"ל המשיך בחלומותיו. והיהדות החרדית ,ה"ה הגה"ק אלוקי ממעל .אמת הדבר שאם
ביום כ"ח אייר בשנת תש"א, מפוניבז' זי"ע .מלבד זאת שהקים אסתכל על כוחותי הגשמיים
בעת אשר כל העולם היה אפוף את ישיבת פוניבז' ,היה הוא והגופניים ,הרי אני מוגבל מאוד.
בלהבות המלחמה והשמועות בונה עולמה של תורה בכל ארץ אך אם הפשט הוא שאני מלאך,
הנוראות מן הנעשה באירופא הקודש .כאשר ראו את מסירות או אף יותר מזה -בן של הקדוש
החרידו כל לב ,רעדה גם ארץ נפשו ,תשוקתו ,התלהבותו והמרץ ברוך הוא ,חלק אלוקי ממעל הגדול
ישראל מאימת העתיד לבוא ולא שלו -כיצד הוא בונה בבטחון ממלאך -והוא נותן לי כוחות
ידעו מה ילד יום .והנה דוקא כזה ממש בעיצומה של המלחמה של מלאך ויותר מכך ,אזי בוודאי
באותה שעה גורלית ,הניח הרב ומיד לאחריה -נתן הדבר חיות אצליח.
פ+רדס ה+תור+ה 4
יורק כדי לערוך מגבית לישיבתו אף צריף אין לי ,ואפילו בחורים מפוניבז' את אבן הפינה לישיבתו...
ולתלמוד תורה. עדיין אין לי"...
נסע הרב בדרך ארוכה זו והגיע תמהו עליו הבריות" :לשם מה כח הדמיון ובנין ישיבות
לשם .סיפר הרב כי באותה עיר הנך עורך מגבית? וכי אינך יודע בעיצומה של מלחמה
ראה שהיו האנשים רחוקים מאד כי מלחמה בעולם? וכי אינך יודע ולא זו בלבד ,אלא שהיה מסבב
מאידישקייט .ואף על פי כן ,מנהגו מה עובר על אחינו בני ישראל בחוצות לאסוף ממון לבנין ישיבה
של הרב בדרשותיו היה שלא לדבר באירופא? הנך מבקש ממון עבור עבור אלף בחורים ,עם פנימיה
מיד על אודות ישיבתו ,שלא היה ישיבה שאינה קיימת ואין בה ללון בה .הבריות סברו כי יצא
זה עיקר הענין .עיקר דרשתו היה בחורים? הלא חלום הוא!" מדעתו ,שהרי ידע כי לא יוכל
תמיד על לימוד התורה ומעלתה, אולם הרב המשיך בדרכו ,מבית לשוב עוד לאירופא ,וכל מוסדותיו
שהיא "כי הם חיינו ואורך ימינו". מדרש אחד למשנהו ,ומעשיר זה -הישיבות ותלמודי התורה ובתי
ואם היתה זו עיר שאין בה תלמוד למשנהו ,כדי לבנות את ישיבת הספר לבנות ,בהם למדו יותר
תורה ,היה מעוררם שיפתחו פוניבז' .וכעבור שנה ,ביום ד' כסלו, מאלפיים תלמידים -עלו בלהבות
בעצמם מקום תורה ,ורק בסוף נפתחה ישיבת פוניבז' עם ששה אש רח"ל .סברו כי מרוב צערו
דבריו הזכיר את המטרה שלשמה בחורים ,וביניהם שני גדולי עולם: נשתבשה דעתו עליו.
בא. הגאון רבי גרשון אדלשטיין זי"ע, באו לפני ה'חזון איש' זי"ע
דרשות אלו לא רק עוררו שהיה לימים ראש הישיבה ,ואחיו ואמרו לו כי הרב מפוניבז' הוא
את היהודים לתת ממון לרב, הגאון רבי יעקב אדלשטיין זי"ע. 'בעל דמיון' וחי בעולם של הזיות.
אלא הלהיבו לבבות ישראל עם ששה בחורים החל הדבר, השיב להם החזון איש כמה דברים:
לתורה וליראת שמים ,ורבים ולבסוף עלה בידו להוציא אל ראשית אמר" ,וכי אין אתם רואים
שבו בתשובה .אף גדולי עולם הפועל כל חלומותיו ודמיונותיו. שמורין לו מן השמים שיבנה? מפני
צמחו מכך .אחד מגדולי ישראל מה אתם מתערבים?"
באמריקה ,הגאון רבי מרדכי כוחותיה האדירים של נשמת
ופעם אחרת אמר" :אמת הדבר
גיפטער זצ"ל ,ראש ישיבת טעלז, ישראל כי הרב מפוניבז' הוא בעל דמיון
היה ילד בבאלטימור כשהגיע לשם גדול ,אך דעו לכם ,כי בלא כח
הרב מפוניבז' ,שהחזון איש
הרב. הדמיון אין האדם יכול להצליח
קראו 'בעל דמיון' המוציא מכח
דרש הרב כדרכו בקודש בלהבת אל הפועל ,היה רגיל לומר כי איש בחייו"...
אש על תורה וישיבות ,ורק אחר כך פשוט באמריקה נצחו ,והראה לו עכ"פ ,הרב בונה ישיבה גדולה
דיבר על המגבית .כששמע זאת כי עדיין אינו מבין כוחות הנשמה בתוך ימי המלחמה .ומכיון
רבי מרדכי גיפטער ,נתעורר כל כך של יהודי מה הם. שהוצרך לממון ,החל מסבב לבקש
עד שאמר לאביו כי רצונו לנסוע כה אמר הרב" :אם סברתי כי נדבות .ציירו לעצמכם :נכנס הוא
לאירופא ללמוד בישיבת 'מיר'. מבין אני כח של יהודי מהו ,וכי לבית המדרש ,מכה על השלחן
ואכן נסע וצמח להיות ראש ישיבת צריכים ללכת הלאה ולא להתייאש ומתחיל לדרוש בלהב אש" :רבותי,
טעלז .ועוד רבים אחרים נתעוררו לעולם ,בא אותו יהודי והראני כי הצילו! צריכים להציל ישיבה של
מאותן דרשות. איני מתחיל להבין כח של יהודי אלף בחורים!"
מהו". לאחר דרשתו ניגשו אליו
בין דרשה לדרשה...
הקשיבו למעשה שסיפר אנשים ושאלוהו" :היכן היא
ונחזור למעשה :הרב שוהה הרב בעצמו :פעם אחת בהיותו הישיבה שצריכים להצילה? האם
במרחק שמונה שעות מניו יורק, באמריקה לאסוף ממון -שהיה היא באירופא?" השיב להם הרב:
ודורש לפני אנשים הרחוקים רגיל לנסוע לשם ,הן בעת כהונתו "לא ,אין הישיבה באירופא ,בארץ
מתורה בכל כחו ובהתלהבות בפוניבז' והן לאחר שעלה לארץ ישראל היא" .שאלוהו" :ישיבה
עצומה .לימים אמר כי אותה דרשה ישראל -הגיע לניו יורק .הוא בארץ ישראל? והיכן היא?" אמר
היתה בבחינת 'אב מלאכה' ,דבר התאכסן בשכונה מסוימת ,אך לא להם" :עדיין אינה קיימת כלל".
נעלה ויוצא מגדר הרגיל .לאחר שם ערך את המגבית ,אלא נסע שאלוהו" :שמא שוכנת היא בצריף
שסיים דרשתו וערך המגבית ,שב לעיר המרוחקת שמונה שעות מניו ארעי (קאראוואן)?" אמר להם" :לא,
5 פ+רדס ה+תור+ה
נענה הרב מפוניבז' ואמר היהודי" :הן" .שאל היהודי את הרב: בדרך שמונה שעות לניו יורק.
באותה שעה" :כמה שסבור הייתי "מפני מה לא חזר הרב על דרשתו הגיע לניו יורק והחל מסבב
כי מבין אני מה היא נפש מישראל, הקודמת?" הביט בו הרב ותמה: בבתי המדרשות שבמקום .כדרכו,
ומהו הכח להתגבר על הייאוש "וכי למה היה עלי לחזור על אותה היה דורש בכל בית מדרש ,ובפרט
ולהמשיך בחיים מתוך בערה ,הנה דרשה?" אמר לו היהודי" :יש לי בשבת קודש ,ומדבר בלהב אש על
יהודי זה נצחני! הוא הראני כי אין תביעה על הרב ,למה לא חזר הרב חשיבות התורה הקדושה.
אני יודע להעריך כח של יהודי". על דבריו?" השיב לו הרב מפוניבז':
מעשה שהיה במרן הרב
"אומר לך את האמת ,ראיתיך
וסיים הרב מפוניבז' את דבריו, מפוניבז' זכר צדיק לברכה ,שבא
וחשבתי כי לכבודך ראוי שאומר
כי לא עלה על דעתו כלל שיהודי באותו שבוע לבית מדרש אחד.
דרשה חדשה".
יסע שמונה שעות מאותה העיר רק עלה על הבימה והביט בקהל
נענה אותו יהודי ואמר להרב: הנאספים ,והנה הבחין ביהודי אחד
כדי לשמוע את דרשתו פעם שנית
"אספר לכתר"ה ,אין אני דר כאן, שבא מאותה העיר אשר בה שהה
ולהתעורר ממנה" .נצחני אותו אלא באותה העיר שממנה בא
יהודי!" -הוא ניצח אותי. הרב אך זה עתה ,והוא מקום הרחוק
הרב ,מרחק שמונה שעות מכאן. מהלך שמונה שעות .התחיל הרב
רחוק הייתי מאד מתורה ומצוות, מפוניבז' לחשב בדעתו :אם פשטו
המוסר השכל אך כאשר בא הרב ודיבר על של דבר שיהודי זה בא מן המקום
מעשה זה מאיר את העולם התורה הקדושה ,על המצוות ועל שבו דרשתי זה עתה ,הרי הוא כבר
כולו. היהדות ,דיבר הרב בהתלהבות כזו, יודע את תוכן דרשתי ,ואם הוא
במתיקות ובמאור פנים על מהות כבר יודע את הדרשה ,איני יכול
הרב מפוניבז' ,בעל החלומות
יהודי הלומד בהתמדה ושומר לחזור ולומר אותם דברים ממש.
הגדול שהקים "לגיון של מלך" -
מצוות ,עד שגמלה החלטה בלבי
ולא רק ישיבת פוניבז' בלבד ,אלא לשנות את כל אורח חיי". מאידך גיסא ,חשב הרב בדעתו
הצית אש בכל ארץ ישראל שראשי כי אותה דרשה היתה בבחינת "אב
ויש להוסיף כאן ,כי באותם
ישיבות אחרים יפתחו עוד ישיבות מלאכה" ,דרשה נפלאה ומתוקה
הימים ,לשנות אורח חיים פירושו
-הוא אשר אמר שיהודי פשוט מדבש ,ומאחר ששאר הקהל כאן
היה להכשיר את כל המטבח,
נצחו. עדיין לא שמעוה ,הרי כדאי לחזור
לקנות בגדים חדשים ,וכל הנהגת
אין לשער ואין להעריך את עליה .היה הרב מפלפל במחשבתו
הבית נהפכה מן הקצה אל הקצה!
כוחותיו של יהודי .בן ישראל אחד אנה ואנה ,עד שהכריע בדעתו כי
והמשיך היהודי ואמר" :חזרתי לכבודו של אותו יהודי שכבר שמע
הפך את כל ביתו ,ובשביל מעט לביתי ואמרתי לרעייתי כי ביתנו את דבריו ,יאמר דרשה חדשה ,שכן
חיזוק יתיר בא בדרך שמונה שעות. הופך לבית חדש! אך לאחר מכן אין זה מן הראוי שיהא עליו לשמוע
זאת עלינו לדעת בפתח הזמן, חשבתי בדעתי ,כיוון שאותה אותם דברים פעם שנית .ואכן ,עמד
כי המעשה של הרב מפוניבז' מדבר דרשה הביאה לי התעוררות גדולה הרב ודרש דרשה חדשה לפני כל
אל כל אחד ואחד מאיתנו: כל כך להפוך את כל ביתי ,רצוני הקהל.
לשמוע את הדרשה פעם נוספת.
לכל אחד מאיתנו יש הכח לסיים
ניגשתי לגבאי של הרב ושאלתיו שמונה שעות נסיעה לשמוע
מסכת אחר מסכת! מקצוע אחר
היכן התחנה הבאה של הרב ,ואמר דרשה פעם שנית
מקצוע! ספר מוסר אחר ספר מוסר!
לי שנוסעים לניו יורק ,דרך של
ללמוד בהתמדה שעות רצופות! שמונה שעות .קמתי ועשיתי את כל בסיום הדרשה ,ניגש אותו
להקיץ באשמורת הבוקר! ולהיות הדרך הזו ,נסיעה של שמונה שעות, יהודי ונתן "שלום עליכם" להרב
דבוק בתורה הקדושה! רק כדי לשמוע שוב את הדרשה מפוניבז' .אמר לו הרב" :עליכם
השי"ת יעזור שיהיה זה זמן שדרש הרב .והנה עתה כשהגעתי, שלום ,ראיתי אתכם שם ,האם
מאיר ,ובעזר ה' נעשה ונצליח! דרש הרב דרשה אחרת"... מאותו מקום באתם?" השיב
פ+רדס ה+תור+ה 6
השתוקקות
אל תבט אל העובדות כפי שהן ,אלא הבט אל ההשתוקקות!
-ה'אבני נזר' נותן ערבות על חשבון נפשך לאחר ההבדלה וסבור הטעות הגדולה :למדוד
כך " -שהתשוקה ההיא" -אותה כי שבת זו לא היתה מוצלחת ,דע עבודת ה' לפי "פנקס
השתוקקות שהיתה לך לעבודת לך כי למעלה בשמים רוקדים החשבונות"
השם " -תוציא אותו החוצה ריקוד של שמחה! במרומים
משם כחץ" -היינו ,שתעוף ותצא אומרים כי הצלחת הצלחה נפלאה טעות גדולה ביד בני אדם:
מגיהנם כחץ הנורה מן הקשת! בשבת זו! ומפני מה? מפני שהיו לך מביטים הם על "פנקס החשבונות"
כיסופין והשתוקקות. של עבודת השם ,וסבורים הם
וכפי הידוע ,כתב ה'אבני נזר'
בשמים מביטים על האופן שבו שאם לא עלה בידם למכור סחורה
בתשובותיו (אבן העזר ,סימן קכ"א)
התכוננת במשך כל ימי השבוע, ולפעול פעולות ,הרי שלא הצליחו
כי יש לדקדק בלשונותיו כשם
מביטים על הכנותיך בערב שבת, כלל.
שמדקדקים בלשון הראשונים,
והנה לפנינו הבטחה מפורשת ורואים כמה יגיעה השקעת כדי למשל ,בבוא שבת קודש;
מה'אבני נזר'. לזכות לתפילה זכה ,לסעודה אם זכה האדם וערך שבת קודש
מרוממת ולהתמדה בתורה .ואף כדבעי ,התפלל בהתלהבות,
לצאת מן היסורים והפחדים אם לבסוף לא עלה בידך הדבר למד שעות רצופות ,השכים קום
בעולם הזה ובעולם הבא! בפועל ,מכל מקום בשמים בוקעים באשמורת הבוקר וסעד סעודתו
הכיסופין וההשתוקקות את כל ברוממות ,הרי הוא קורא לזה
כל אחד מאתנו יכול לערוך הרקיעים! "שבת מוצלחת" .אך מה יקרה אם
רשימה ולרשום מאות ואלפי עד כדי כך הפליג ה'אבני נזר' היה מעט עייף ורדום בעת השכמת
כיסופין והשתוקקויות שיש לאדם בדבריו ,שאמר כי זהו אחד הכוחות הבוקר ,או שהיה תשוש ולא עלתה
במשך ימי השבוע .לעתים קרובות הגדולים ביותר להוציא אדם בידו ללמוד בשקידה כדרכו? מיד
אנו שבורי לב ומביטים על עצמנו מגיהנם! הוא מחליט בדעתו כי לא היתה זו
בשפלות ,כיוון שסבורים אנו שסוף נחזור על דברי המאמר ,ונראה שבת מוצלחת כלל.
כל סוף לא הוצאנו את המחשבה כאן דברים נפלאים.
אל הפועל. גילוי קודש מה'אבני נזר' זי"ע
כה כתב ה'שם משמואל' :אבי
בא ה'אבני נזר' ואומר :אין הדבר הקדוש ,ה'אבני נזר' ,אמר" :אם אולם ,הנה בא הרה"ק ה'שם
כן! לא זו בלבד שקיימת את הדבר תהיה לאדם השתוקקות וכיסופין משמואל' זי"ע (בפרשת כי תשא ,שנת
-שהרי "מחשבה טובה הקדוש לעבודת השם יתברך" -כשיש תר"ע) -והיה זה בימי האבל על
ברוך הוא מצרפה למעשה" -אלא לאדם השתוקקות וכיסופין פטירת אביו הרה"ק ה'אבני נזר'
שזהו אחד הכוחות הגדולים ביותר לעבודת השם ,כוסף הוא להשכים זי"ע -ובאותה שבת אמר תורה
שיוציאו אותנו מגיהנם. קום ,כוסף ללמוד בהתמדה ,כוסף אשר רעשה וגעשה כל ארץ פולין
וידוע שיש גיהנם גם 'בזה לנצור עיניו" ,אזי אי אפשר שיהיה ממנה.
העולם' .גיהנם בעולם הזה פירושו בגיהנום" -לא יתכן שתהיה ביאר ה'אבני נזר' את המעלה
צער ,יסורים ודאגות ,וכן חבלי יצר בגיהנם! זוהי הבטחה מהרה"ק הנשגבה של בן ישראל שיש לו
הרע המצערים את האדם .וכאשר ה'אבני נזר' שאדם כזה לא יהיה כיסופין והשתוקקות אל השי"ת.
אמר ה'אבני נזר' שאנו יוצאים בגיהנם. גילה לנו ה'אבני נזר' כי טעות
מגיהנם ,כוונתו הן לעולם הזה והן "ואם יהיה שם" -ואף אם תהיה גדולה בידך.
לעולם הבא! שם חס ושלום" ,ערב אני בדבר" במוצאי שבת ,כאשר אתה עורך
7 פ+רדס ה+תור+ה
תורה ומצוות
כיצד יזכה האדם לטעום טעם וערבות בתורה ומצוות?
התענוג נעשה חלק מדמו של המשובח והיקר ביותר ,אך אם כל אדם כוסף ומשתוקק
האדם יבלענו כמות שהוא בלא ללעסו לטעם בעבודת השי"ת
היטב בשיניו ,לא ירגיש בו שום
וכיון שנהנה האדם מדבר מה טעם כלל. הנה כל אדם באשר הוא ,חפץ
-וכדברי בעל ה'אגלי טל' זי"ע והדברים מגיעים עד כדי כך, לזכות לטעם ומתיקות בלימוד
בהקדמתו ,וה'אבני נזר' זי"ע שהגמרא במסכת פסחים (קיד ,ב)
התורה כדי שיהא לו רצון וחשק
בתשובותיו (סימן ס') -הרי הדבר דנה בענין 'בלע מצה' -אם אדם ללמוד .כל אחד משתוקק להרגיש
נעשה חלק מדמו. בלע את המצה בלא ללעסה אם נעימות בעבודתו ,שיהא לו חפץ
משל לאדם האוכל מאכל מסוים יצא ידי חובתו ,וזאת משום שצריך לילך לבית המדרש ,לרצות
ולועסו היטב בפעם הראשונה ללעוס כדי להרגיש טעם ,ובבליעה בתפלה ,לענג את השבת ,ולומר
בחייו ,ומרגיש בו טעם נפלא וערב, אין מרגישים טעם .ולענין מרור 'נשמת' בהתעוררות הלב.
הרי מאז והלאה יחזור תמיד לקנות אכן קיימא לן "בלע מרור לא יצא", אולם ,לפעמים רואה האדם
את אותו מאכל המיוחד .כיון כיון שצריך להרגיש טעם מרירות. שאין המציאות כן ,ואין לו חשק
שפעם אחת הרגיש בו תענוג ,כבר ומכל מקום אמרה הגמרא שלענין ורצון לדבר ,ודבר זה כואב ומצער
נעשה מקושר אליו. מצה "בלע מצה יצא" ,לפי שאין אותו מאד .על כן עלינו לחפש
חיוב להרגיש בה טעם. עצות ודרכים איך לעורר את האדם
למד פעם אחת שטיקל גמרא
נמצאנו למדים כלל באכילה: שיזכה לאותו חשק נפלא לתורה
בבהירות ותזכה לתענוג .וכיון
כאשר לועסים את המאכל ,אז ולמצוות.
שזכית לתענוג ,הרי הוא 'נבלע
מרגישים את טעמו .ואם רצונך
בדם' ונכנס בתוך דמך .וממילא משל האכילה' :ללעוס' את
להרגיש נעימות וטעם בלימוד,
תרוץ מעצמך להוסיף ללמוד עליך 'ללעוס' היטב את המשנה, הלימוד היטב
ולהתפלל הלאה .וכן הוא בענין ללעוס את שטיקל גמרא ,וללעוס
התפלה :השקע כח פעם אחת את הפסוק עם פירוש רש"י .היינו, פשוט והביאור בזה הוא
באמירת 'נשמת' ,טעם בה טעם, מאד .הנה מצינו בנביא (משלי ט ,ה)
שתבין את הדברים בבהירות
וכיון שטעמת טעם ,נכנס התענוג גמורה .כי אם לומד האדם במרוצה שהתורה הקדושה נמשלה ללחם,
בדמך .ודבר זה ירתיח את דמך שגם ואינו מבין היטב את הקושיא או את שנאמר" :לְ כ ּו לַ ֲחמ ּו ְבלַ ֲח ִמי" .ויש
בפעם הבאה תרוץ מעצמך להתפלל התירוץ ,הרי הוא כמי שלא לעס להבין מה השייכות בין דברי תורה
בשבת קודש ,ומעצמך תרדוף אחר את הגמרא ולא לעס את הרש"י, לענין אכילה?
המצוות ,ותרוץ אחר דף גמרא ועוד וממילא אין לו בזה שום טעם ושום אלא ידוע שבאכילה יש דבר
דף גמרא. הנאה .וזהו החלק הראשון. מענין :יכול האדם ליקח את הבשר
פ+רדס ה+תור+ה 8
א טיפערן בליק
ההפרש שבין 'נהמא דכיסופא' ליגיע כפו של אדם
כזה נקרא אדם חי. החילוק שבין 'באר' ל'מעיין' הרגשת האדם בעת שמקבל
נמצא שיש כאן שני בני אדם: להמהר"ל מאחר או כשפועל בכחו
יש אדם מלא כשרונות והכל מאיר עצמו
לו מבחוץ ,אך בעצם הוא 'מת' .ויש בהקדמת ספר 'שב שמעתתא'
אדם מלא נסיונות מכל צד ,עם מביא בשם המהר"ל ב'גור אריה' חיות האדם היא שירגיש האדם
יצר הרע וכדומה ,אך הוא 'באר (בראשית ל ,א) יסוד נורא. 'חי' .הנה ידועים דברי הירושלמי
מים חיים' ,הוא אדם חי .ומדוע? ידוע שיש שני מיני מקוואות: במסכת ערלה (א ,ג) ,שאם אדם
לפי שנותן משל עצמו. יש מקוה הבא ממי גשמים ,הנקרא צריך לאכול "נהמא דכיסופא" -
'בור מים' או 'אשבורן' ,שפירושו לחם של בושה ,לחם חינם -כגון
"נשמת חיים" -הנשמה מים מכונסים ששפכו לתוכו .ויש שכל חיותו היא מקופת גמ"ח,
נעשית חיה על ידי עבודת 'מעיין' ,שהוא מקור נובע ,הנקרא בגדיו באים מגמ"ח ,מאכלו בא
הגוף 'באר מים חיים'. מצדקה ,ושכר דירתו משולם על
ושואל המהר"ל :מה החילוק ידי אחרים ,אדם כזה מלא בושה
מעתה יובנו דברי ה'שבט מוסר' ואינו יכול להביט בפני איש.
בין שני המקוואות הללו? ומדוע
על הכתוב בפרשת השבוע (בראשית
נקרא המעיין 'באר מים חיים'? ואיתא בגמרא מסכת ברכות
ב ,ז) "וַ ִ ּי ּ ַפח ְ ּב ַא ּ ָפיו נִ ְׁש ַמת ַח ִ ּיים",
למה נקראו המים מים חיים? (ו ,ב) ,שבזמן שאדם צריך לבריות
שהשי"ת נפח באדם נשמה חיה.
ומבאר המהר"ל :לפי שמקוה "משתנות פניו ככרום" ,שפניו
ולכאורה יש להבין :הרי הנשמה
שאין לו מים משל עצמו ,אלא מחליפות כמה גוונים .מאידך,
כבר היתה חיה שם במרומים ,ומה
שנותנים לתוכו מים ,הרי הוא אדם הנהנה מיגיע כפו ,המשלם
נתחדש עתה?
מבוייש .אבל מים נובעים נותנים בעד בגדיו והוצאותיו מעמלו,
והתירוץ הוא :במרומים היתה אדם כזה מרגיש עצמו כ'אדם'.
מעצמם ,וממילא נקראים 'חיים'.
אמנם נשמה ,אך היתה 'חשובה
כמת' .ומדוע? לפי שלא היה זה ומוסיף המהר"ל :אדם שרק וכתב ה'בית יוסף' בספרו 'מגיד
משלה ,אלא הכל היה בבחינת מקבל מאחר ,אדם שחי רק על ידי מישרים' ,וכן האור החיים הקדוש
'מתנות' .אבל כאן בעולם הזה, התעוררות מלמעלה ,ואינו נלחם בפרשת בא ,וה'מסילת ישרים'
לאחר שנברא האדם מן העפר והוא עם יצרו ,שנולד עם שכל טוב בהקדמתו ,שהשי"ת הוריד את
חלק מן האדמה ,ויש בו שפלות, בבית חשוב והכל הולך לו בנקל האדם לעולם הזה לפי שבעולם
ויש לו נסיונות קשים ,מדות קשות -אומר המהר"ל :הרי אתה ממש העליון היה בבחינת 'נהמא
וקשיים בעבודת השי"ת -עתה 'חשוב כמת' ...כמת אתה נחשב. דכיסופא' ,והיה שם ענין בושה.
כשמכניס בו השי"ת נשמה ,נקראת התדע מי נקרא אדם חי? כאן בעולם הזה צריך האדם לעמול,
הנשמה 'נשמת חיים'. מי שלא נולד עם שכל כה זך, כאן יש לו יצר הרע ונסיונות .קשה
דווקא עתה נאמר "ויפח באפיו או שנולד עם מדות רעות ,או אצל לקום באשמורת הבוקר ,קשה
נשמת חיים" ,כי עתה היא נקראת הורים שלא חינכוהו כראוי ולא ללמוד בהתמדה בלא הפסק ,יש
חיה .כשתיקח את הגוף ,עם קשייך, היה לו חינוך טוב בילדותו ,אך קושי לנצור לשונו מרע ,לשמור
ותשמור עיניך ומחשבותיך ,ולא הוא מבקש להתגבר ,נלחם בנפשו, עיניו ומחשבותיו -עבודה כבירה
תדבר לשון הרע ,ותתרחק מכל עומד בנסיונות קשים ומשקיע היא!
מיני עצבות ומרה שחורה ועצלות, עבודה משלו -הוא הנקרא מעיין אך למעשה מרגיש האדם
ותתחזק לעבוד את השי"ת בתוקף מים' ,באר מים חיים' ,לפי שנותן בטוב ,ששוב אינו בבחינת "אדם
-עתה הנך נקרא 'נשמת חיים'. מים משלו .ואומר המהר"ל :אדם המבוייש".
9 פ+רדס ה+תור+ה
הילולא דצדיקיא
הגה"ק רבי אברהם דוד מבוטשאטש זי"ע -
יומדה"ק כ"ט תשרי
היגיעה העצומה והעבודה למדרגותיהם הנשגבות של צדיקי קורת הדורות
עליון אינו לפי כחנו ,אך עבודתנו
של הקודש עבודת היא 'ללמוד' מהם עד היכן הגיעה יום כ"ט תשרי הוא יום
הבוטשאטשער רב היתה למעלה ההילולא קדישא של רבינו
יגיעתם ועמלם ,ובזכות יגיעה זו
מהשגת אנוש ,אך עלינו ללמוד הקדוש מבוטשאטש ,הגה"ק רבי
זכו להשגות עליונות .וכאשר אנו
מן היגיעה העצומה שבה עבד את אברהם דוד בן רבי אשר אנשיל
נעמול כפי מדרגתנו ,נזכה גם אנו
קונו. זי"ע .נודע שמו בשערים מגדולי
בסייעתא דשמיא להשגות נעלות
רבי מאטיל סלאנימער זי"ע פוסקי השולחן ערוך ,ונודע על שם
ולתענוג בעבודת הבורא.
מביא בספר 'מאמר מרדכי', ספרו ספרו הבהיר 'אשל אברהם'
שסדר עבודת הבוטשאטשער רב רבינו מבוטשאטש היה אומר, נדפס ונקבע כמעט בכל מהדורות
היה כך :כל הלילה היה נעור על כי כאשר יצא לתור אחר רבי, השלחן ערוך .רבינו היה חתנו של
תלמודו בהתמדה נפלאה .מיד עם חיפש שלש מדות :ענוה ,יראה, הרה"ק רבי צבי הירש מבוטשאטש
עלות השחר ,היה הולך להכנות ושמחה .והעיד על עצמו" :את כל זי"ע ,ולאחר שנסתלק שוחרו ,עלה
התפלה ולטבילה במקוה ,ואז החל שלש המדות הללו מצאתי אצל רבי רבינו על כסא הרבנות למלאות
בתפלתו .רבי מאטיל מסלאנים הקדוש רבי משה לייב מסאסוב!" - מקומו.
העיד כי מקובל בידו שאצל וזו היא דרך עבודה נפלאה! חמיו ,רבי צבי הירש זי"ע ,היה
הבוטשאטשער רב ארכו תפלות כפי שכתב ה'מאור ושמש' אדם גדול בענקים ואיש קדוש
שחרית ,מנחה ומעריב כמעט כל זי"ע ,שבוודאי כאשר רואים אצל מאוד ,והוא היה רבו המובהק של
היום כולו. צדיקים רוח הקודש ומופתים, בעל ה'באר מים חיים' זי"ע .בעת
לאחר מכן היה רבינו פורש הדבר מביא לאמונה ויראת שמים שבא רבינו מבוטשאטש בברית
(צושפ ַארן) -ואצל צדיקים אין
ּ למעונו גדולה .אולם ,עיקר התכלית הנישואין אצל חמיו ,למד אז ה'באר
שייך לומר לשון "שינה" - ...והיה שבשבילה נוסעים לצדיקים היא מים חיים' אצל רבי צבי הירש,
מתנמנם קמעה .בעת שנמנם ,היה כדי ללמוד מהם יראת שמים ויראת ואז נקשרה נפשם בנפש ונעשו
לובש כפפות על ידיו כדי שלא יגע חטא -לראות כיצד הם יראים קרובים מאוד זה לזה ,והיו לומדים
חלילה בשערות ראשו או במקומות יחדיו בחברותא.
וחרדים מאיסור דרבנן ,ואיך הם
המכוסים תוך כדי שינה ,כי רצה
עובדים את השם יתברך ביראה בראשית דרכו היה רבינו
לעמוד בקדושה ובטהרה אף בשעת
ובאהבה. מבוטשאטש תלמיד של סניגורן
שינתו .אצל צדיקי עליון היתה
זאת מצינו בחיפושו של של ישראל ,הבארדיטשובער רב
הנשמה מדברת בדברי תורה אף
הבוטשאטשער רב .לא אחר צדיק זי"ע ,ואחר כך נסע להסתופף בצל
בשינה ולא הסיחו דעתם מהשם
בעל רוח הקודש ומופתים הלך, קדשו של הרה"ק רבי משה לייב
יתברך .וכל זה היה לעת ערב.
ואף שרבי משה לייב מסאסוב היה מסאסוב זי"ע.
כאשר הקיץ משנתו -וזה היה
עוד זמן רב קודם חצות הלילה מגדולי בעלי המופת בדורו -וכפי
ללמוד דרך עבודה מן
-אמר רבינו שצריך לחדש י"ח שנראה להלן שהוריש לתלמידו
סגולה נפלאה -מכל מקום לא
הצדיקים
הלכות .ומה היו י"ח הלכות אלו?
קבלה היתה בידו מרבו רבי משה זה מה שחיפש רבינו .הוא ביקש בעזה"י ,נספר מעשיות שמהן
לייב מסאסוב ,ללמוד בכל יום י"ח למצוא אצל רבו עבודת השם, ניתן ללמוד דרך בעבודת השם.
פרקי משניות ולחדש שמונה עשר ענוה ,ויראה מתוך שמחה. ודאי ידע כל איש כי להגיע
פ+רדס ה+תור+ה 10
הקשה ,כי הפריץ מגרש אותו ולא המביא אמונת צדיקים ,וגם היגיעה הלכות .וכך היה עושה מיד כשקם
יהיה לו ממה לפרנס את בני ביתו. ומסירות הנפש העצומה שהיתה קודם חצות.
אמר לו רבינו מבוטשאטש" :בא לו. בעת שהיה קם ,היה הגבאי
עמי ונכנס לבית המדרש". מעשה ביהודי אחד שהיה לו מביא לפניו מעט קפה חם עם מיני
הלך וכינס מנין תלמידי חכמים סכסוך עם הפריץ בעל הכפר. מאפה להשיב את נפשו ,אך רבינו
ואמר להם" :צריך אני שתתירו לי הפריץ כעס עליו מאוד וציווה היה מתחיל מיד בלימודו ולא היה
נדרי" .שאלוהו" :על מה דרושה עליו לארוז את חפציו ולעזוב את מביט כלל על הקפה והמאפה.
התרה?" סיפר להם שיש בידו הכפר לאלתר .פירוש הדבר היה לאחר כמה שעות של לימוד היה
קבלה מרבו ,הרה"ק רבי משה לייב שאותו יהודי ומשפחתו ירעבו אומר" :אוי ,הרי הקפה כבר נצטנן!"
מסאסוב זי"ע ,בדבר 'שם' קדוש ללחם חס ושלום .נסע היהודי אל והיה טועם מעט מן הקפה הקר ומן
מסוים אשר בו המית רבי משה הבוטשאטשער רב .לרב היה חדר המאפה ,וממשיך בלימודו עד אור
לייב רשע אחד" .אולם" ,אמר להם, קטן סמוך לבית המדרש שם ישב הבוקר.
"מימי לא השתמשתי בשם זה ,אך ועסק בתורה כל היום .היהודי הבוטשאטשער רב עבד את
עתה ,כיוון שבאה עת צרה לישראל סיפר לו על הסכסוך ועל המצב השם יתברך ביגיעה עצומה וכמעט
שלא ישן בכל מעת
לעת!
זעטיגט אייער נשמה און באלייכט אייער טאג
וסיים רבי מאטיל
דורך שעפן חיזוק אמונה און ביטחון, סלאנימער ,שאף על
השקפת החיים און ידיעת התורה פון די
פי כן היה רבינו בעל
צורה נפלאה ונראה
בריא וחזק ,ולא ניכר
עליו כלל שאינו ישן
כמעט ושרוב ימיו
היה שרוי בתענית.
אהבת ישראל
ומסירות נפש
בעד יהודי
מעשה נספר
שיש בו מוסר השכל
ZURECH 347.765.7824
גדול ,ובו רואים את
גודל אהבת ישראל
ומסירות נפשו למען
צו ספאנסערן
אדער פאר
יהודי אחר.
פאזעטיווע
קאמעטארן קען
מען זיך ווענדן צו ידוע כי סיפורי
הרה"ח ר'
חיים מנחם
ראזינגער הי"ו
נחלקים צדיקים
347.570.0413 לשני סוגים :ישנם
סיפורי מופתים ורוח
מען קען אויך הערן די
שיעורים פון רב אויף: הקודש המביאים
קול פרדס התורה קול נשמותינו
אידיש718.760.1111 #1 : וישנם אמונה,
718.506.9694
ענגליש718.759.1111 #1 :
עינים ליין סיפורים על יגיעתם
718.977.5554
במוצש''ק #0
במשך השבוע 1-2-7-4
השם. בעבודת
צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט ' 'Subscribeצו
shiurimlishmo@gmail.com
א פרישע וואך
פול מיט חיזוק במעשה זה נראה
את שני החלקים
יחד :גם המופת
11 פ+רדס ה+תור+ה
הדבר קשה מאוד לבוטשאטשער השגות אלו באו להם בנקל .אל והוא ענין של פיקוח נפש ממש,
רב .אך כדי להיטיב ליהודי ,הלך יסבור אדם כי השגות גדולות אלו רצוני שתתירו לי נדרי להשתמש
במדת מסירות נפש לעזור לזולתו. ניתנו להם במתנת חנם מן השמים... בו" .התירו לו נדרו ,וכיוון הרה"ק
יעזור השי"ת שנזכה ללמוד אלא באו להם על ידי יגיעה עצומה מבוטשאטש מה שכיוון ,ופתאום
מדרכי הצדיקים ,לעמול בתורה בתורה ,ועל ידי עבודה רבה וטהרת מת הפריץ! כן יאבדו כל אויביך ה'.
בהתמדה ,להתפלל בהתלהבות, המדות -שעמלו וטרחו הרבה על
ולגמול חסד עם יהודי אחר. מדותיהם. המוסר השכל
ובעזרתו יתברך נזכה להשגות וכפי שחזינו במעשה זה :ידע
גדולות ולתענוגים בעבודת ה', הצדיק מהשימוש ב'שם' ,אך לא המוסר השכל שעלינו ללמוד
ונזכה לבני ,חיי ומזוני רויחי. השתמש בו מעולם .אולם כאשר מכאן הוא ,שהצדיקים הקדושים
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל, הגיע הדבר לידי עשיית טובה עבדו את השי"ת וזכו להשגות
אמן. ליהודי ,הלך להתיר נדרו ,אף שהיה נשגבות ,אך אל יחשוב אדם כי
= פרנסי חודש תשרי =
יון בלשה"ק נתנדב
ליון באידיש
נתנדב
עורים על הטע
גל הג לעפאון השי
ע" ע" ליין
ה
י
י
הרה"ח ר' חיים צבי הירש הי"ו נתנדב ע"י
הרה"ח ר' שמעון
לע"נ אמו האה"ח חנצי ע"ה הרה"ח ר' חיים מנחם
דרוממער הי"ו
בת יבלחט"א ר' מרדכי הי"ו ראזינגער הי"ו
לזכות ברכה והצלחה
נלב"ע א' תשרי -ראש השנה לזכות ברכה והצלחה
בכל הענינים
ת.נ.צ.ב.ה. בכל הענינים
זכות לימוד התורה דרבים תגן בעדם להתברך בכל מילי דמיטב ,וישלם ה' פעלם הטוב ותהי משכורתם שלימה מעם ה’
קול
שיעורים פון
12
אלע נייע חיזוק יומי -צו א וועכנטליכע
שיעורים גליקליכע לעבן
פ+רדס ה+תור+ה
שיעורים הגה"צ ר' יודא
קול
אלע נייע חיזוק יומי -צו א וועכנטליכע שיעורים פון
שליט"א מאנדעל
0 1 2 3
שיעורים גליקליכע לעבן שיעורים הגה"צ ר' יודא
מאנדעל שליט"א
