gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נועם אמרים-סאסוב · Noam Omrim - Sasov — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: נועם אמרים-סאסוב · Noam Omrim - Sasov

שבוע: בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בראשית תשפ"ז‬ ‫שיעור רעוא דרעוין פרשת בראשית תשפ"ו‬ ‫התנאים והאמוראים‬ ‫רמוזים בתורה שבכתב‬ ‫יבאר בו רמזים נפלאים בפסוקי הפרשה‪ ,‬איך שנרמזו בהם שמות רבים של תנאים ואמוראים מוסרי‬ ‫התורה שבע"פ‪ ,‬כי כללות כל התושבע"פ נכללת בתורה שבכתב‬ ‫גם יבואו בו דברי התעוררות והדרכה היאך לקחת עמנו את כל ההשפעות של חודש תשרי‪,‬‬ ‫ולהתחזק לעסוק בתורה ומצוות בימי חודש חשון הבאים לקראתנו לשלום‬ ‫רמזים בפסוק 'בראשית ברא אלקים את‬ ‫בפסוקי התורה בפרשתן נרמזו שמות‬ ‫השמים ואת הארץ'‬ ‫הרבה תנאים ואמוראים‬ ‫כי הנה התיבות 'בראשית ברא אלה'ים את‬ ‫בטרם כל שיח אזכיר ואומר לפניכם‪ ,‬כי‬ ‫השמים ואת הארץ' עולים במכוון כמנין‬ ‫בעת שהעברתי את הסדרא 'שנים מקרא‬ ‫'רבי שמעון בן נתנאל‪ ,‬רבי יוחנן בן זכאי‪,‬‬ ‫אבא שאול‪ ,‬רב ושמואל‪ ,‬יהודה בן בבא'‬ ‫ואחד תרגום' בערב שבת קודש‪ ,‬האיר ה' את‬ ‫(עה"כ)‪ ,‬ותיבת 'בראשית' לבדה עולה במכוון‬ ‫עיני‪ ,‬וממש כלאחר יד נפתחו לפני מעיינות‬ ‫כמנין 'חגי זכריה מלאכי‪ ,‬רבי נחוניא בן‬ ‫החכמה ותיכף עלו ונתחדשו אצלי רמזים‬ ‫הקנה'‪ ,‬וגם עולה בדקדוק נמרץ כמנין 'רבי‬ ‫נפלאים בפרשתא דא‪ ,‬להבחין ולראות איך‬ ‫יהושע בן לוי‪ ,‬רב אחא'‪ ,‬וכמו כן תיבת‬ ‫'בראשית' (עה"כ) עולה במכוון כמנין 'רבי‬ ‫שריבוי גדול של תנאים ואמורים מוסרי‬ ‫שמעון בר יוחי'‪.‬‬ ‫התורה שבע"פ‪ ,‬נרמזו בתיבות הכתוב‬ ‫עוד רמזים במקרא זה‬ ‫בפרשתן‪ ,‬כי כללות כל התורה שבע"פ‬ ‫וכאשר נחשוב את מנין התיבות 'בראשית‬ ‫כלולה בתורה שבכתב‪ ,‬ובזה תראה ותשכיל‬ ‫ברא אלקים' יעלה החשבון במכוון כמנין‬ ‫נפלאות ונוראות מתורת ה'‪.‬‬ ‫'רב ששת'‪ ,‬והתיבות 'את השמים ואת' עולים‬ ‫‪-‬ג‪-‬‬ ‫בראשית תשפ"ז‬ ‫דברי הכתוב 'אלקים לאור יום' (עה"כ) עולים‬ ‫בדקדוק נמרץ כמנין 'רב אשי‪ ,‬ורבינו‬ ‫בגי' 'זה עקביא בן מהללאל'‪.‬‬ ‫הקדוש' (עה"כ)‪ ,‬ונרמזו יחדיו‪ ,‬כי הם סידרו‬ ‫וערכו את כללות כל התושבע"פ‪ ,‬רבינו‬ ‫רמזים במקראות שנאמרו ביום השישי‬ ‫הקדוש סידר את ששה סדרי המשנה‪ ,‬ורב‬ ‫לבריאת העולם וביום השבת‬ ‫אשי סידר את כל התלמוד בבלי‪.‬‬ ‫ולהלן בפרשתן נאמר 'נעש"ה אדם' שהוא‬ ‫רמזים נוספים במקרא קודש הלזה‬ ‫נוטריקון 'נדבר ע'ם ש'מאי ה'לל'‪ ,‬ואח"כ‬ ‫נזכרה תיבת 'עפר' העולה במכוון כמנין 'רב‬ ‫ומנין התיבות 'את השמים ואת הארץ'‬ ‫נחמן'‪ ,‬ולאחמ"כ כתיב 'זרע זרע לכם יהיה'‬ ‫עולים בגי' 'בשמעון בן שטח‪ ,‬יהודה בן‬ ‫ותיבות אלו עולים בגי' 'רבה בר בר חנה'‪,‬‬ ‫טבאי‪ ,‬רב חסדא‪ ,‬רבי ינאי'‪ ,‬וכאשר נחשוב‬ ‫ועוד זאת נאמר שם תיבת 'לאכלה' העולה‬ ‫את מנין התיבות 'את השמים ואת הארץ‬ ‫בגי' '(רב) ייבא סבא'‪ ,‬וסיים הכתוב ואמר‬ ‫והארץ' (עה"כ) יעלו המה במכוון כמנין '(בר)‬ ‫'ויכולו השמים והארץ וכל צבאם'‪ ,‬אשר‬ ‫קפרא רבי שמעון בן לקיש רב חמא'‪ ,‬ותיבת‬ ‫תיבות אלו עולים במכוון כמנין 'בזה אנשי‬ ‫'השמים' לבדה עולה כמנין 'רבי עקיבא'‪.‬‬ ‫כנסת הגדולה'‪ ,‬אשר ירמוז לכללות כל‬ ‫רמזים בדברי הכתוב 'והארץ היתה תהו‬ ‫אנשי כנסת הגדולה‪ ,‬שבהם היו כמה‬ ‫ובהו וגו' ורוח אלקים מרחפת על פני‬ ‫נביאים והרבה תנאים‪.‬‬ ‫המים'‬ ‫רמזים בפרשת הנהרות‬ ‫והמשיך הכתוב ואמר 'והארץ היתה תהו‬ ‫עוד נאמר בהמשך פרשתן‪' ,‬ונהר יצא מעדן'‬ ‫ובהו'‪ ,‬וכאשר נחשוב את התיבות 'תהו ובהו'‬ ‫אשר תיבות אלו עולים כמנין 'רב אמי ורב‬ ‫יעלו במכוון כמנין 'רב פפא‪ ,‬אבדימי' אשר‬ ‫אסי'‪ ,‬ועם ג' התיבות עולים כמנין 'רבי‬ ‫ירמוז לרב אבדימי דמן חיפה‪ ,‬והמשך דברי‬ ‫ישבב'‪ ,‬וכאשר נוסיף ונחשוב את המנין‬ ‫הכתוב 'ורוח אלוקים מרחפת על פני המים'‬ ‫עה"כ יעלה החשבון במכוון כמנין 'רבי‬ ‫(עה"ת ועה"כ) גי' '(רבי) דוסא בן הרכינס‪,‬‬ ‫זריקא'‪ ,‬ועוד זאת נרמז בשם אחד מן‬ ‫יונתן בן עוזיאל רב אדא' עם תוספת מנין ג'‬ ‫הנהרות הנקרא 'פרת' אשר עולה בדקדוק‬ ‫השמות‪.‬‬ ‫נמרץ (עה"א ועה"ת ועה"כ) כמנין 'רבי יוחנן‬ ‫רמזים במקראות שנאמרו בבריאת‬ ‫הסנדלר'‪ ,‬והדברים הפלא ופלא‪.‬‬ ‫ויצירת האורה‬ ‫בתיבת 'בראשית' נרמזו תורת הרשב"י‬ ‫ועוד זאת תראה‪ ,‬כי תיבת 'ברא' אותיות‬ ‫ותורת האר"י הק' ותורת הבעש"ט הק'‬ ‫'רבא'‪ ,‬וכן תיבת 'אלה'ים' עולה בגי' 'יוסי'‬ ‫ומן הדין היה שיכתבו וירמזו כאן גם‬ ‫הרומז לרבי יוסי הגלילי‪ ,‬ומנין התיבות 'יהי‬ ‫רבותינו האר"י הק' והבעש"ט הק' וכל‬ ‫אור' עולים בגי' 'אביי ורבא'‪ ,‬ותיבת 'אור'‬ ‫צדיקי האמת‪ ,‬ואכן תמצא ותראה כי תיבת‬ ‫לבדה עולה במכוון כמנין 'רבה'‪ ,‬והמשך‬ ‫'בראשית' נוטריקון א'ור ת'ורת ר'בי ש'מעון‬ ‫‪-‬ד‪-‬‬ ‫בראשית תשפ"ז‬ ‫בעת בריאת העולם קטרגו המלאכים‬ ‫ב'ן י'וחאי'‪ ,‬וגם הוא נוטריקון א'ור ת'ורת‬ ‫על בריאת האדם מאחר שהוא עלול‬ ‫ר'בי י'צחק ב'ן ש'למה הוא רבינו האר"י הק'‪,‬‬ ‫לחטוא‬ ‫וגם תמצא בו שהוא ר"ת א'ור ת'ורת ר'בי‬ ‫י'שראל ב'על ש'ם טוב‪ ,‬כי כל חוקי ומשפטי‬ ‫ויש לרמוז בזה‪ ,‬כי הנה אמרו רז"ל (סנהדרין‬ ‫התורה הנתונים בידינו‪ ,‬וכל מה שנתחדש‬ ‫לח‪ ):‬שבשעה שבקש הקדוש ברוך הוא‬ ‫על ידי חכמי כל דור ודור‪ ,‬הכל ניתן למשה‬ ‫לבראות את האדם‪ ,‬ברא כת אחת של‬ ‫רבינו בסיני‪ ,‬וכל התורה שבע"פ כלולה‬ ‫מלאכי השרת‪ ,‬אמר להם רצונכם נעשה‬ ‫ואחוזה בתורה שבכתב‪.‬‬ ‫אדם בצלמנו‪ ,‬אמרו לפניו רבונו של עולם‬ ‫מה מעשיו‪ ,‬אמר להן כך וכך מעשיו‪ ,‬אמרו‬ ‫*‬ ‫לפניו רבונו של עולם 'מה אנוש כי תזכרנו‬ ‫מנהגנו ללמוד ברבים את תפילות‬ ‫ובן אדם כי תפקדנו' (תהלים ח ה)‪ ,‬הושיט‬ ‫התנאים והאמוראים‬ ‫אצבעו קטנה ביניהן ושרפם‪ ,‬וכן כת שניה‪,‬‬ ‫כת שלישית אמרו לפניו‪ ,‬רבונו של עולם‪,‬‬ ‫והנה מקובל בידינו מאבותינו ורבותינו זי"ע‬ ‫ראשונים שאמרו לפניך מה הועילו‪ ,‬כל‬ ‫ללמוד ברבים בשבת בראשית‪ ,‬את כל‬ ‫העולם כולו שלך הוא כל מה שאתה רוצה‬ ‫נוסחאות התפילות שהתפללו האמוראים‬ ‫לעשות בעולמך עשה וכו' [עכ"ל]‪.‬‬ ‫לאחר שסיימו את תפילתם‪ ,‬והובאו בגמ'‬ ‫במס' ברכות (טז‪-:‬יז‪ ,).‬ונבוא עתה להעמיק‬ ‫היה גלוי וידוע לפני ה' שעלול האדם‬ ‫ולמצוא רמיזא דחכמתא באחת מן‬ ‫לחטוא וליפול ממדריגתו ועל דעת כן‬ ‫התפילות הללו‪.‬‬ ‫בראו‬ ‫תפילת רבי אלכסנדרי ורב המנונא‬ ‫וחזינן כי כבר מראש ומקדם היה גלוי וידוע‬ ‫לפני ה' שעתיד האדם לחטוא וליפול‬ ‫וז"ל הגמ' שם‪' ,‬רבי אלכסנדרי בתר צלותיה‬ ‫בחטאים ועוונות‪ ,‬ולא יוכל להשאר‬ ‫אמר הכי‪ ,‬יהי רצון מלפניך ה' אלקינו‬ ‫במדריגה העליונה כל ימי חייו‪ ,‬ועל דעת כן‬ ‫שתעמידנו בקרן אורה ואל תעמידנו בקרן‬ ‫בראו ועשאו‪ ,‬כי באמת אין הקב"ה דורש מן‬ ‫חשכה‪ ,‬ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו‪,‬‬ ‫האדם שלא יפול ממדריגתו‪ ,‬אלא עיקר‬ ‫איכא דאמרי הא רב המנונא מצלי לה‪ ,‬ורבי‬ ‫התביעה עליו הוא שישוב ויתחזק בכל עת‪,‬‬ ‫אלכסנדרי בתר דמצלי אמר הכי‪ ,‬רבון‬ ‫לחזור ולהתקרב אל ה' בכל יכלתו‪ ,‬ולשוב‬ ‫העולמים‪ ,‬גלוי וידוע לפניך שרצוננו‬ ‫בתשובה שלימה לפניו ית'‪.‬‬ ‫לעשות רצונך‪ ,‬ומי מעכב שאור שבעיסה‬ ‫ושעבוד מלכיות‪ ,‬יהי רצון מלפניך שתצילנו‬ ‫עיקר התביעה על האדם היא רק‬ ‫מידם‪ ,‬ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב‬ ‫שיחזור ויתגבר לשוב בתשובה‬ ‫שלם'‪.‬‬ ‫וכן תמצא ותראה‪ ,‬אשר רבינו האר"י הק'‬ ‫פתח את ספרו הקדוש 'עץ חיים' בזה הלשון‬ ‫'כשעלה ברצונו הפשוט להאציל הנאצלים‬ ‫‪-‬ה‪-‬‬ ‫בראשית תשפ"ז‬ ‫שלימה לפני ה' 'ונשוב לעשות חוקי רצונך‬ ‫לסיבה נודעת‪ ,‬והיא להקרא רחום וחנון‬ ‫בלבב שלם'‪.‬‬ ‫ארך אפים וכיוצא'‪ ,‬וחזינן שידע השי"ת‬ ‫מראש ומקדם בטרם כל יציר נברא‪ ,‬שעתיד‬ ‫כאשר נחסר מתיבת 'קרן' מנין 'אורה'‬ ‫האדם לחטוא לפניו‪ ,‬ולטעם זה 'תשובה‬ ‫ישאר מנין 'חקל' וכאשר נסיר מנין‬ ‫קדמה לעולם'‪ ,‬שברא הקב"ה והקדים‬ ‫'חשכה' ישאר מנין 'טוב'‬ ‫רפואה למכתו‪ ,‬שישוב בתשובה שלימה על‬ ‫ובמה שהתפללו ואמרו 'שתעמידנו בקרן‬ ‫חטאיו‪ ,‬ושב ורפא לו‪.‬‬ ‫אורה ואל תעמידנו בקרן חשכה' יש לרמוז‪,‬‬ ‫עיקר התשובה הוא בכח עסק התורה‬ ‫כי כאשר נבואה חשבון ונחסר מתיבת 'קרן'‬ ‫ובכח חכמי ישראל‬ ‫את מנין תיבת 'אורה' ישאר בידינו מנין‬ ‫'חק"ל תפוחין קדישין'‪ ,‬וכאשר נחסר‬ ‫ועיקר האופן שיוכל האדם לשוב בתשובה‬ ‫מתיבת 'קרן' את מנין תיבת 'חשכה' ישאר‬ ‫שלימה כראוי לפני ה'‪ ,‬הוא בכח עסק‬ ‫בידינו מנין תיבת 'טוב'‪ ,‬ועל זה אנו‬ ‫התורה הק'‪ ,‬כי גדול כח התורה והמאור‬ ‫מתפללים שלא נשאר בשני הקרנות הללו‪,‬‬ ‫שבה להחזיר את האדם למוטב‪ ,‬ובכח‬ ‫אלא בפנימיות הגנוז בגווייהו‪ ,‬ונזכה לעמוד‬ ‫קדושת התורה הק' והארת חכמי ישראל‬ ‫בשלימות הטו"ב בחק"ל תפוחין קדישין‬ ‫התנאים והאמוראים שגילו לנו את‬ ‫העליון לטוב לנו כל הימים‪.‬‬ ‫התושבע"פ‪ ,‬יכול האדם לשוב לקרבה אליו‬ ‫ית' ולעבדו בלבב שלם‪.‬‬ ‫*‬ ‫'ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם'‬ ‫צריכים לידע היאך נוכל להשאר‬ ‫עם תוספת צ' עולה במכוון 'תורה שבעל‬ ‫במדריגה של חודש תשרי‬ ‫פה וזכות חכמי ישראל'‬ ‫ובדברים האמורים נבוא להשיב תשובה‪ ,‬על‬ ‫וכל זאת נרמז בעומק דברי התנאים‬ ‫שאלה אשר שאלני אדם אחד בערב שבת‬ ‫בתפילתם‪ ,‬כי כאשר נבואה חשבון ונמנה‬ ‫קודש‪ ,‬כיצד ניקח עמנו להבא את כל‬ ‫את סיום תיבות התפילה 'ונשוב לעשות‬ ‫הקדושות שאפפו אותנו בירח האיתנים‬ ‫חוקי רצונך בלבב שלם' אשר ירמוז‬ ‫שעברו עלינו לטובה ולברכה‪ ,‬כי הלא‬ ‫לשלימות התשובה כנ"ל‪ ,‬ונוסיף אל המנין‬ ‫התרוממנו בריקודי ההקפות הקדושים‪,‬‬ ‫צ' כי כאשר ישוב האדם בתשובה יהיה‬ ‫ושפכנו לב בתפילות ראש השנה ויום‬ ‫נחתם בחותם צ'‪ ,‬יעלה כל החשבון בדקדוק‬ ‫כיפור‪ ,‬בהם שבנו אל ה' אלקינו באהבה‬ ‫נמרץ כמנין התיבות 'תורה שבעל פה וזכות‬ ‫ויראה עילאה‪ ,‬והנה לבו נוקפו כיצד ישאר‬ ‫חכמי ישראל' חושבנא דדין כחושבנא דדין‪,‬‬ ‫גם בהמשך השנה במצב מרומם ונעלה כזה‪.‬‬ ‫כי בכחם ובזכותם של כל חכמי ישראל‬ ‫הנזכרים‪ ,‬ובכח זכות עסק התורה הק'‬ ‫בעמל וביגיעה‪ ,‬יזכה כאו"א לשוב בתשובה‬ ‫‪-‬ו‪-‬‬ ‫בראשית תשפ"ז‬ ‫ונמחיש את הדבר בדרך משל‪ ,‬כי הנה בעת‬ ‫האדם אינו יכול להשאר לעולם‬ ‫תפילת שמו"ע נחשב הדבר שעומדים אנו‬ ‫במדריגתו ועיקר העבודה הוא להתגבר‬ ‫בעולם האצילות‪ ,‬אך לאחר שמו"ע כאשר‬ ‫בכל עת להתעלות ולעלות‬ ‫מסיימים את התפילה‪ ,‬אנו פוסעים לאחור‬ ‫באמירת 'עושה שלום'‪ ,‬ונמצא שכביכול‬ ‫אמנם כבר הזכרנו ואמרנו בדברינו‪ ,‬כי לא‬ ‫נפלנו ממדרגתנו הנעלה שהיינו בה ושבנו‬ ‫מוטל עלינו להישאר כך כל ימות השנה‪ ,‬כי‬ ‫לאחור‪ ,‬אמנם אחר שנתחזק ונשוב‬ ‫האדם אינו 'עומד' תמיד במצב אחד‪ ,‬ולא‬ ‫למקומנו נזכה לבוא ולומר קדושה לפני ה'‪,‬‬ ‫יתכן שישאר האדם על עמדו באותה‬ ‫שהיא מדרגה גבוהה יותר ויותר מעת‬ ‫המדרגה‪ ,‬אלא בוודאי שבכל פעם מחדש‬ ‫תפילת שמו"ע‪ ,‬וכאשר תחזינה עיניכם‬ ‫ישוב האדם ליפול ממדרגתו הנעלה‪ ,‬ועיקר‬ ‫מישרים‪ ,‬אשר בעת תפילת שמו"ע אסור‬ ‫ההפרש והחילוק שיהיה אצלו הוא רק‬ ‫לנו לפקוח את העיניים‪ ,‬ואילו בעת אמירת‬ ‫כיצד ישוב להתחזק ולהתעלות כבראשונה‬ ‫'קדושה' מותר לנו לפקוח העיניים‪ ,‬וחזינן‬ ‫בכוחות מחודשים‪ ,‬וביתר שאת ויתר עוז‪ ,‬כי‬ ‫כי היא מדריגה גבוהה יותר‪ ,‬ולכל זה נזכה‬ ‫ישנם בנ"א אשר נופלים ומתרסקים כליל‬ ‫כאשר נתחזק ולא נשאר במקום שנפלנו‬ ‫חלילה‪ ,‬ועיקר עבודת האדם היא לפעול‬ ‫אליו‪ ,‬אלא נתגבר לשוב ולהתעלות‬ ‫בעצמו כי גם אם יפול חלילה מיד ישוב‬ ‫כבראשונה‪.‬‬ ‫לקום ולהתרומם‪.‬‬ ‫בדרך כלל בחודש חשון נופל האדם‬ ‫בדברי הכתוב 'שבע יפול צדיק וקם'‬ ‫ממדריגתו אמנם עיקר העבודה היא‬ ‫חזינן כי גם הנופל נקרא צדיק והעיקר‬ ‫לשוב ולהתגבר מהרה‬ ‫הוא שיקום מהרה‬ ‫ונמצא כי באמת בחודש חשון הבא‬ ‫והוא כדרך שכבר אמרנו פעמים רבות‬ ‫לקראתינו לשלום נופלים אנו מהמדרגות‬ ‫לפרש את מאה"כ 'שבע יפול צדיק וקם'‪,‬‬ ‫המרוממות שהעפלנו עליהם בחודש‬ ‫אשר מדברי הכתוב הללו חזינן‪ ,‬כי הצדיק‬ ‫תשרי‪ ,‬ועיקר העבודה המוטלת עלינו הוא‬ ‫אינו דווקא מי שלעולם אינו נופל‪ ,‬אלא‬ ‫לשוב ולהתרומם ולהתקדש עוד הרבה‬ ‫דייקא מי שנפל ומתחזק לשוב ולקום‪ ,‬הוא‬ ‫יותר‪ ,‬עדי נשוב אל מקומנו כבראשונה‬ ‫הוא הקרוי בתואר 'צדיק'‪ ,‬ורק מי שמתייאש‬ ‫ביתר שאת וביתר עוז‪.‬‬ ‫מעצמו ונשאר שוכב לארץ אחר נפילתו‪,‬‬ ‫הוא הוא הרשע האמיתי‪ ,‬וזהו מה שאמר‬ ‫גמר החותם נעשה ב'זאת חנוכה' לפי‬ ‫הכתוב 'שבע יפול צדי"ק וקם'‪ ,‬כי כל עוד‬ ‫שממתין השי"ת לראות היאך יתנהג‬ ‫שישוב האדם לקום‪ ,‬עדיין הינו בגדר צדיק‪.‬‬ ‫האדם‬ ‫אחר תפילת שמו"ע חוזרים ג' פסיעות‬ ‫ובזה יש לבאר הענין דאי' בסה"ק אשר גמר‬ ‫לאחוריהם אולם לאחמ"כ זוכים לעלות‬ ‫החותם נעשה ב'זאת חנוכה'‪ ,‬כי הנה בימי‬ ‫יותר ולומר קדושה‬ ‫ר"ה ויוה"כ אומר השי"ת‪' ,‬הנה הבטיחו לי‬ ‫‪-‬ז‪-‬‬ ‫בראשית תשפ"ז‬ ‫בחודש חשון מתגברים הדינים וצריך כל‬ ‫בני שייטיבו מעשיהם בשנה הבאה‪ ,‬ולפיכך‬ ‫אחד לראות להטיב מעשיו‬ ‫אכתוב ואחתום להם שנה טובה ומתוקה‪,‬‬ ‫כי הנני מאמין להם ולכן הנני נותן להם את‬ ‫ולא יאמר אדם לעצמו כמעשה השטן‬ ‫כל בקשותיהם'‪ ,‬אולם מהאי טעמא ממתין‬ ‫שמראה לו כי 'הכל בסדר‪ ,‬כבר פעלנו שנה‬ ‫השי"ת עם גמר החותם עד ל'זאת חנוכה'‪,‬‬ ‫טובה‪ ,‬כי הנה כבר הפסיקו המלחמות והכל‬ ‫לפי שמצפה לראות אם יתמיד האדם‬ ‫רגוע ‪...‬ב'‪ ,‬כי באמת הלוואי שלא תדעו עד‬ ‫בקבלות טובות שקיבל על עצמו‪ ,‬והיה אם‬ ‫כמה המצב לא פשוט‪ ,‬ונצרכים אנו לרחמי‬ ‫יאמר האדם מיד לאחר חודש תשרי 'שלום‬ ‫שמים מרובים‪ ,‬כי ימי חודש חשון אינם ימי‬ ‫עלי נפשי‪ ,‬הכל בסדר כבר פעלנו שנה טובה‬ ‫פשוטים כלל‪ ,‬והוא חודש רם ונישא וגבוה‬ ‫‪ '...‬וישוב לסורו‪ ,‬בוודאי לא יוכל להועיל‬ ‫ומאד נעלה‪ ,‬והרה"ק מרוז'ין זי"ע נהג‬ ‫כלום בתפילותיו‪ ,‬כי באופן זה לא ניתן‬ ‫לכנותו 'רם חשוון'‪ ,‬תמורת לקוראו 'מר‬ ‫לפעול שום דבר אצל השי"ת ‪...‬א‪.‬‬ ‫חשוון'‪ ,‬אולם לאידך גיסא אי' בסה"ק‬ ‫שחודש זה הוא זמן קשה מאד לבני ישראל‪,‬‬ ‫חודש חשון הוא המשך לחודש תשרי‬ ‫יען בו עשו את 'שני עגלי הזהב' בעת‬ ‫וצריך לעסוק בו בתורה ועבודה כראוי‬ ‫שנחלקו שני מלכויות יהודה וישראל‪,‬‬ ‫אלא כל איש מישראל צריך לידע‪ ,‬שחודש‬ ‫ובחודש זה פרצו הרבה מחלוקות‪ ,‬ולכן‬ ‫חשוון הוא המשך אחד לימים הנוראים‪,‬‬ ‫צריך האדם להזהר במעשיו בזה החודש‪,‬‬ ‫וכמאמר הרה"ק מרוז'ין זי"ע לפרש את שם‬ ‫ולעסוק בתורה ועבודת הק כראוי וכיאות‪,‬‬ ‫החודש 'מר חשוון' שהוא מלשון 'מרחשין‬ ‫ובזה יוכל להתקיים ולעמוד לפני ה' עד‬ ‫שפוותיה'‪ ,‬שעדיין מרחשות שפתינו‬ ‫לגמר החיתום ביום זאת חנוכה הבעל"ט‪.‬‬ ‫כמאליהם את נוסח תפילות הימים‬ ‫בראשי תיבות שמות ג' חדשים אלו‬ ‫הנוראים‪ ,‬וכך יתכן שיתעורר האדם משנתו‪,‬‬ ‫ת'שרי ח'שוון כ'סלו נרמז שם הפרנסה‬ ‫ומעצמו יאמר פיו 'ויעבור ה' על פניו ויקרא‬ ‫חת"ך‬ ‫ה' ה' קל רחום וחנון' וגו'‪ ,‬מרוב שהורגל‬ ‫לשונו לאמרם פעמים הרבה בימים‬ ‫ויש להוסיף ולומר בזה עוד רמיזא‬ ‫הנוראים‪ ,‬ולכן צריך כל אחד בחודש זה‬ ‫דחכמתא‪ ,‬כי הנה ר"ת שמות אלו ג'‬ ‫להמשיך ולעסוק בתורה ובאמירת תהילים‪,‬‬ ‫החדשים ת'שרי ח'שוון כ'סלו רמוז שם‬ ‫ויקבע עיתים ללימוד התורה בקביעות‬ ‫הפרנסה 'חת"ך'‪ ,‬המרומז בנוסח התפילה‬ ‫איתנה‪ ,‬ובזה יזכה לשלימות גמר החותם‬ ‫'החות"ך חיים לכל חי' כנודע‪ ,‬ודבר זה‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫ללמדנו בא‪ ,‬שצריכים אנו להזהר לחבר את‬ ‫ב‪ .‬דברים אלו נאמרו‪ ,‬אחר שביום הושענא רבה‬ ‫א‪ .‬והרי הוא כאותו יהודי 'רומני' שלא ידע 'עברי' היטב‪,‬‬ ‫תשפ"ו‪ ,‬התערב נשיא ארה"ב להשיב את כל החטופים‬ ‫ומגודל בורותו לא ידע כיצד לומר כהוגן את שם‬ ‫מעזה אל ביתם‪ ,‬וחתמו על הפסקת אש והסכמי שלום‪,‬‬ ‫ה'ימים הנוראים'‪ ,‬ובטעות לא שמע את הנו"ן‪ ,‬והיה‬ ‫אשר לא החזיקו זמן רב כלל וכלל‪.‬‬ ‫מכנה ימים אלו 'ימים רעים' ‪...‬‬ ‫‪-‬ח ‪-‬‬ ‫בראשית תשפ"ז‬ ‫בתוך התיבה‪ ,‬ולעסוק בתורה ועבודת ה'‬ ‫כל שלושת אלו החדשים תשרי חשוון‬ ‫כראוי וכיאות‪ ,‬ואסור לנו להימצא בחוצות‬ ‫כסליו בקדושה משולשת כאחד יחדיו‪,‬‬ ‫במים הזדונים‪.‬‬ ‫להתעלות בתורה ועבודת השי"ת מתוך‬ ‫ויעזור השי"ת שיהא אך טוב לישראל‪,‬‬ ‫שלום ושלווה‪ ,‬ולפרגן איש לרעהו בעין‬ ‫ונפעל בתפילותינו את הגאולה השלימה‪,‬‬ ‫טובה‪ ,‬וכאשר יהיו כולם חטיבה אחת של‬ ‫ויהא לבני ישראל מכל טוב וטוב‪ ,‬ויתברכו‬ ‫תורה ועבודת ה'‪ ,‬אזי ישפיע הדבר עלינו‬ ‫מיט א זיס יאהר‪ ,‬א פריילעך יאהר‪ ,‬א‬ ‫שפע פרנסה משמים‪ ,‬אולם אם חלילה‬ ‫לעכטיג יאהר‪ ,‬א גוט יאהר‪ ,‬א גיבענטשט‬ ‫יחתכו את שלושת החדשים הללו זה מזה‪,‬‬ ‫יאהר‪ ,‬שיהא לבני ישראל מכל טוב וטוב‬ ‫אזי נחשב שעושים מחלוקת ביניהם ולא‬ ‫ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬וניקח עימנו את כח‬ ‫יוכל להופיע שפע ברכת טוב עלינו חלילה‪.‬‬ ‫התשובה והתפילה אל כל ימות השנה‪,‬‬ ‫ובזאת ניכנס אל התיבה כמאמר הבעש"ט‬ ‫מיד בתחילת חשון קורים על מעשה‬ ‫הק' לפרש הכתוב 'צהר תעשה לתיבה'‬ ‫התיבה ללמדנו שצריכים אנו להכנס‬ ‫שצריך להאיר את התיבות ואותיות‬ ‫התפילה והתורה‪ ,‬עדי יעזרנו השי"ת שנזכה‬ ‫בתיבה ולעסוק בתורה ועבודה כראוי‬ ‫במהרה מתוך בריות גופא לקדם פני משיח‬ ‫ולכן מיד בתחילת חודש חשוון‪ ,‬נוהגים אנו‬ ‫צדקנו בב"א‪.‬‬ ‫לקרוא בתורה את הפרשה של תיבת נח‪,‬‬ ‫לרמוז ולהורות לנו כי עלינו להתחבאות‬ ‫***‬ ‫‪-‬ט‪-‬‬ ‫בראשית תשפ"ז‬ ‫~ הילולא דצדיקאי ~‬ ‫כ''ו תשרי‬ ‫רבי אשר פרלוב מסטולין בן הרה"' ר' אהרן הגדול מקרלין נלב"ע תקפ''ז‬ ‫כ''ז תשרי‬ ‫רבי אלעזר בן רבי שמואל רקח מאמסטרדם וצפת בעל הספר הק' מעשה רקח נלב"ע תק''ב‬ ‫רבי יצחק בן רבי צבי הירש מייזליש אב''ד ניישטאדט‪ ,‬תלמיד החוזה מלובלין מח"ס חשב‬ ‫האפוד נלב"ע תר''ט‬ ‫כ''ח תשרי‬ ‫רבינו אשר הרא''ש בן רבי יחיאל מאשכנז (י''א בט' או בט''ו חשון) נלב"ע ה' פ"ח‬ ‫כ"ט תשרי‬ ‫רבי אברהם דוד בן רבי אשר אנשל מבוטשטש בעל האשל אברהם נלב"ע תר''א‬ ‫רבי מנחם מנדל מוויזניץ הצמח צדיק ב"ר חיים מקוסוב נלב"ע בשנת תרמ"ה‬ ‫רבי שמואל צבי בן רבי יחיאל דנציגר מאלכסנדר בעל התפארת שמואל נלב''ע תרפ''ד‬ ‫ל' תשרי‬ ‫רבי צבי הירש בן רבי מאחר חיות המהר''ץ חיות נלב"ע תרט''ז‬ ‫א' חשון‬ ‫בּורג‪ .‬נלב"ע‬ ‫ַה ֶ'צ ַמח ֶצ ֶדק' ָה ִראׁשֹון הגה"ק ַרבִ י ְמנַ ֵחם ֶמנְ ְדל ב"ר ַאבְ ָר ָהם ְקרֹוכְ ַמל‪ַ ,‬א ַב"ד נִ ְיקלְ ְׁש ְ‬ ‫'טּורי זָ ָהב'‪,‬‬ ‫בִ ְׁשנַ ת תכ"א ִמגְ דֹולֵ י ַתלְ ִמ ֵידי ַה ַב"ח וְ לָ ַמד יַ ַחד ִעם ַה ֵ‬ ‫ב' חשון‬ ‫ערעט נלב"ע בִ ְׁשנַ ת תשכ"ד‪.‬‬ ‫ַה ְ'מקֹור בָ רּוְך' הרה"ק ַר ִבי בָ רּוְך בהרה"ק ר' יִ ְש ָר ֵאל ַהגֶ ר ִמ ֶס ֶ‬ ‫ג' חשון‬ ‫הרה"ק ַרבִ י יִ ְש ָר ֵאל ֵמרּוזִ 'ין בהרה"ק ר' ָׁשלֹום ַׁשכְ נָ א נלב"ע בִ ְׁשנַ ת תרי"א‪.‬‬ ‫‪-‬י‪-‬‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫אֲחֹ תֵ ‪ð‬וּ אַ תְּ ֲהיִי‬ ‫לְ אַלְ פֵ י ְרבָ בָ ה‬ ‫ישמחו הלומדים ויגילו החסידים‬ ‫בהכרזת הקודש על כי לקראת 'זמן‬ ‫חורף' יתרחבו גבולי הקדושה ויפתח‬ ‫סניף נוסף ל'כולל קביעין'‬ ‫ב"עיר הקודש" בית שמש‬ ‫ו‪ð‬ודה במאוד לפ‪ð‬י בורא כל עולמים על ששם‬ ‫חלק‪ð‬ו מיושבי בית המדרש‪ .‬ומשכימים א‪ð‬ו‬ ‫ומעריבים לדברי תורה‪ .‬א‪ð‬ו עמלים ורצים לחיי‬ ‫עולם הבא ‪.‬‬ ‫"אין סגולה כתורה" ויתברכו הלומדים בכל אתר‬ ‫ואתר בכל הברכות הטובות משמי מעלה‪.‬‬ ‫בברכת התורה‬