נועם אמרים-סאסוב · Noam Omrim - Sasov — בראשית (2026-10-05)
בראשית תשפ"ז
שיעור רעוא דרעוין פרשת בראשית תשפ"ו
התנאים והאמוראים
רמוזים בתורה שבכתב
יבאר בו רמזים נפלאים בפסוקי הפרשה ,איך שנרמזו בהם שמות רבים של תנאים ואמוראים מוסרי
התורה שבע"פ ,כי כללות כל התושבע"פ נכללת בתורה שבכתב
גם יבואו בו דברי התעוררות והדרכה היאך לקחת עמנו את כל ההשפעות של חודש תשרי,
ולהתחזק לעסוק בתורה ומצוות בימי חודש חשון הבאים לקראתנו לשלום
רמזים בפסוק 'בראשית ברא אלקים את בפסוקי התורה בפרשתן נרמזו שמות
השמים ואת הארץ' הרבה תנאים ואמוראים
כי הנה התיבות 'בראשית ברא אלה'ים את בטרם כל שיח אזכיר ואומר לפניכם ,כי
השמים ואת הארץ' עולים במכוון כמנין בעת שהעברתי את הסדרא 'שנים מקרא
'רבי שמעון בן נתנאל ,רבי יוחנן בן זכאי,
אבא שאול ,רב ושמואל ,יהודה בן בבא' ואחד תרגום' בערב שבת קודש ,האיר ה' את
(עה"כ) ,ותיבת 'בראשית' לבדה עולה במכוון עיני ,וממש כלאחר יד נפתחו לפני מעיינות
כמנין 'חגי זכריה מלאכי ,רבי נחוניא בן החכמה ותיכף עלו ונתחדשו אצלי רמזים
הקנה' ,וגם עולה בדקדוק נמרץ כמנין 'רבי
נפלאים בפרשתא דא ,להבחין ולראות איך
יהושע בן לוי ,רב אחא' ,וכמו כן תיבת
'בראשית' (עה"כ) עולה במכוון כמנין 'רבי שריבוי גדול של תנאים ואמורים מוסרי
שמעון בר יוחי'. התורה שבע"פ ,נרמזו בתיבות הכתוב
עוד רמזים במקרא זה בפרשתן ,כי כללות כל התורה שבע"פ
וכאשר נחשוב את מנין התיבות 'בראשית כלולה בתורה שבכתב ,ובזה תראה ותשכיל
ברא אלקים' יעלה החשבון במכוון כמנין נפלאות ונוראות מתורת ה'.
'רב ששת' ,והתיבות 'את השמים ואת' עולים
-ג-
בראשית תשפ"ז
דברי הכתוב 'אלקים לאור יום' (עה"כ) עולים בדקדוק נמרץ כמנין 'רב אשי ,ורבינו
בגי' 'זה עקביא בן מהללאל'. הקדוש' (עה"כ) ,ונרמזו יחדיו ,כי הם סידרו
וערכו את כללות כל התושבע"פ ,רבינו
רמזים במקראות שנאמרו ביום השישי
הקדוש סידר את ששה סדרי המשנה ,ורב
לבריאת העולם וביום השבת
אשי סידר את כל התלמוד בבלי.
ולהלן בפרשתן נאמר 'נעש"ה אדם' שהוא
רמזים נוספים במקרא קודש הלזה
נוטריקון 'נדבר ע'ם ש'מאי ה'לל' ,ואח"כ
נזכרה תיבת 'עפר' העולה במכוון כמנין 'רב ומנין התיבות 'את השמים ואת הארץ'
נחמן' ,ולאחמ"כ כתיב 'זרע זרע לכם יהיה' עולים בגי' 'בשמעון בן שטח ,יהודה בן
ותיבות אלו עולים בגי' 'רבה בר בר חנה', טבאי ,רב חסדא ,רבי ינאי' ,וכאשר נחשוב
ועוד זאת נאמר שם תיבת 'לאכלה' העולה את מנין התיבות 'את השמים ואת הארץ
בגי' '(רב) ייבא סבא' ,וסיים הכתוב ואמר והארץ' (עה"כ) יעלו המה במכוון כמנין '(בר)
'ויכולו השמים והארץ וכל צבאם' ,אשר קפרא רבי שמעון בן לקיש רב חמא' ,ותיבת
תיבות אלו עולים במכוון כמנין 'בזה אנשי 'השמים' לבדה עולה כמנין 'רבי עקיבא'.
כנסת הגדולה' ,אשר ירמוז לכללות כל רמזים בדברי הכתוב 'והארץ היתה תהו
אנשי כנסת הגדולה ,שבהם היו כמה
ובהו וגו' ורוח אלקים מרחפת על פני
נביאים והרבה תנאים.
המים'
רמזים בפרשת הנהרות
והמשיך הכתוב ואמר 'והארץ היתה תהו
עוד נאמר בהמשך פרשתן' ,ונהר יצא מעדן' ובהו' ,וכאשר נחשוב את התיבות 'תהו ובהו'
אשר תיבות אלו עולים כמנין 'רב אמי ורב יעלו במכוון כמנין 'רב פפא ,אבדימי' אשר
אסי' ,ועם ג' התיבות עולים כמנין 'רבי ירמוז לרב אבדימי דמן חיפה ,והמשך דברי
ישבב' ,וכאשר נוסיף ונחשוב את המנין הכתוב 'ורוח אלוקים מרחפת על פני המים'
עה"כ יעלה החשבון במכוון כמנין 'רבי (עה"ת ועה"כ) גי' '(רבי) דוסא בן הרכינס,
זריקא' ,ועוד זאת נרמז בשם אחד מן יונתן בן עוזיאל רב אדא' עם תוספת מנין ג'
הנהרות הנקרא 'פרת' אשר עולה בדקדוק השמות.
נמרץ (עה"א ועה"ת ועה"כ) כמנין 'רבי יוחנן
רמזים במקראות שנאמרו בבריאת
הסנדלר' ,והדברים הפלא ופלא.
ויצירת האורה
בתיבת 'בראשית' נרמזו תורת הרשב"י
ועוד זאת תראה ,כי תיבת 'ברא' אותיות
ותורת האר"י הק' ותורת הבעש"ט הק'
'רבא' ,וכן תיבת 'אלה'ים' עולה בגי' 'יוסי'
ומן הדין היה שיכתבו וירמזו כאן גם הרומז לרבי יוסי הגלילי ,ומנין התיבות 'יהי
רבותינו האר"י הק' והבעש"ט הק' וכל אור' עולים בגי' 'אביי ורבא' ,ותיבת 'אור'
צדיקי האמת ,ואכן תמצא ותראה כי תיבת לבדה עולה במכוון כמנין 'רבה' ,והמשך
'בראשית' נוטריקון א'ור ת'ורת ר'בי ש'מעון
-ד-
בראשית תשפ"ז
בעת בריאת העולם קטרגו המלאכים ב'ן י'וחאי' ,וגם הוא נוטריקון א'ור ת'ורת
על בריאת האדם מאחר שהוא עלול ר'בי י'צחק ב'ן ש'למה הוא רבינו האר"י הק',
לחטוא וגם תמצא בו שהוא ר"ת א'ור ת'ורת ר'בי
י'שראל ב'על ש'ם טוב ,כי כל חוקי ומשפטי
ויש לרמוז בזה ,כי הנה אמרו רז"ל (סנהדרין
התורה הנתונים בידינו ,וכל מה שנתחדש
לח ):שבשעה שבקש הקדוש ברוך הוא על ידי חכמי כל דור ודור ,הכל ניתן למשה
לבראות את האדם ,ברא כת אחת של רבינו בסיני ,וכל התורה שבע"פ כלולה
מלאכי השרת ,אמר להם רצונכם נעשה ואחוזה בתורה שבכתב.
אדם בצלמנו ,אמרו לפניו רבונו של עולם
מה מעשיו ,אמר להן כך וכך מעשיו ,אמרו *
לפניו רבונו של עולם 'מה אנוש כי תזכרנו
מנהגנו ללמוד ברבים את תפילות
ובן אדם כי תפקדנו' (תהלים ח ה) ,הושיט
התנאים והאמוראים
אצבעו קטנה ביניהן ושרפם ,וכן כת שניה,
כת שלישית אמרו לפניו ,רבונו של עולם, והנה מקובל בידינו מאבותינו ורבותינו זי"ע
ראשונים שאמרו לפניך מה הועילו ,כל ללמוד ברבים בשבת בראשית ,את כל
העולם כולו שלך הוא כל מה שאתה רוצה נוסחאות התפילות שהתפללו האמוראים
לעשות בעולמך עשה וכו' [עכ"ל]. לאחר שסיימו את תפילתם ,והובאו בגמ'
במס' ברכות (טז-:יז ,).ונבוא עתה להעמיק
היה גלוי וידוע לפני ה' שעלול האדם
ולמצוא רמיזא דחכמתא באחת מן
לחטוא וליפול ממדריגתו ועל דעת כן התפילות הללו.
בראו
תפילת רבי אלכסנדרי ורב המנונא
וחזינן כי כבר מראש ומקדם היה גלוי וידוע
לפני ה' שעתיד האדם לחטוא וליפול וז"ל הגמ' שם' ,רבי אלכסנדרי בתר צלותיה
בחטאים ועוונות ,ולא יוכל להשאר אמר הכי ,יהי רצון מלפניך ה' אלקינו
במדריגה העליונה כל ימי חייו ,ועל דעת כן שתעמידנו בקרן אורה ואל תעמידנו בקרן
בראו ועשאו ,כי באמת אין הקב"ה דורש מן חשכה ,ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו,
האדם שלא יפול ממדריגתו ,אלא עיקר איכא דאמרי הא רב המנונא מצלי לה ,ורבי
התביעה עליו הוא שישוב ויתחזק בכל עת, אלכסנדרי בתר דמצלי אמר הכי ,רבון
לחזור ולהתקרב אל ה' בכל יכלתו ,ולשוב העולמים ,גלוי וידוע לפניך שרצוננו
בתשובה שלימה לפניו ית'. לעשות רצונך ,ומי מעכב שאור שבעיסה
ושעבוד מלכיות ,יהי רצון מלפניך שתצילנו
עיקר התביעה על האדם היא רק מידם ,ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב
שיחזור ויתגבר לשוב בתשובה שלם'.
וכן תמצא ותראה ,אשר רבינו האר"י הק'
פתח את ספרו הקדוש 'עץ חיים' בזה הלשון
'כשעלה ברצונו הפשוט להאציל הנאצלים
-ה-
בראשית תשפ"ז
שלימה לפני ה' 'ונשוב לעשות חוקי רצונך לסיבה נודעת ,והיא להקרא רחום וחנון
בלבב שלם'. ארך אפים וכיוצא' ,וחזינן שידע השי"ת
מראש ומקדם בטרם כל יציר נברא ,שעתיד
כאשר נחסר מתיבת 'קרן' מנין 'אורה'
האדם לחטוא לפניו ,ולטעם זה 'תשובה
ישאר מנין 'חקל' וכאשר נסיר מנין
קדמה לעולם' ,שברא הקב"ה והקדים
'חשכה' ישאר מנין 'טוב' רפואה למכתו ,שישוב בתשובה שלימה על
ובמה שהתפללו ואמרו 'שתעמידנו בקרן חטאיו ,ושב ורפא לו.
אורה ואל תעמידנו בקרן חשכה' יש לרמוז,
עיקר התשובה הוא בכח עסק התורה
כי כאשר נבואה חשבון ונחסר מתיבת 'קרן'
ובכח חכמי ישראל
את מנין תיבת 'אורה' ישאר בידינו מנין
'חק"ל תפוחין קדישין' ,וכאשר נחסר ועיקר האופן שיוכל האדם לשוב בתשובה
מתיבת 'קרן' את מנין תיבת 'חשכה' ישאר שלימה כראוי לפני ה' ,הוא בכח עסק
בידינו מנין תיבת 'טוב' ,ועל זה אנו התורה הק' ,כי גדול כח התורה והמאור
מתפללים שלא נשאר בשני הקרנות הללו, שבה להחזיר את האדם למוטב ,ובכח
אלא בפנימיות הגנוז בגווייהו ,ונזכה לעמוד קדושת התורה הק' והארת חכמי ישראל
בשלימות הטו"ב בחק"ל תפוחין קדישין התנאים והאמוראים שגילו לנו את
העליון לטוב לנו כל הימים. התושבע"פ ,יכול האדם לשוב לקרבה אליו
ית' ולעבדו בלבב שלם.
*
'ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם'
צריכים לידע היאך נוכל להשאר עם תוספת צ' עולה במכוון 'תורה שבעל
במדריגה של חודש תשרי פה וזכות חכמי ישראל'
ובדברים האמורים נבוא להשיב תשובה ,על וכל זאת נרמז בעומק דברי התנאים
שאלה אשר שאלני אדם אחד בערב שבת בתפילתם ,כי כאשר נבואה חשבון ונמנה
קודש ,כיצד ניקח עמנו להבא את כל את סיום תיבות התפילה 'ונשוב לעשות
הקדושות שאפפו אותנו בירח האיתנים חוקי רצונך בלבב שלם' אשר ירמוז
שעברו עלינו לטובה ולברכה ,כי הלא לשלימות התשובה כנ"ל ,ונוסיף אל המנין
התרוממנו בריקודי ההקפות הקדושים, צ' כי כאשר ישוב האדם בתשובה יהיה
ושפכנו לב בתפילות ראש השנה ויום נחתם בחותם צ' ,יעלה כל החשבון בדקדוק
כיפור ,בהם שבנו אל ה' אלקינו באהבה נמרץ כמנין התיבות 'תורה שבעל פה וזכות
ויראה עילאה ,והנה לבו נוקפו כיצד ישאר חכמי ישראל' חושבנא דדין כחושבנא דדין,
גם בהמשך השנה במצב מרומם ונעלה כזה. כי בכחם ובזכותם של כל חכמי ישראל
הנזכרים ,ובכח זכות עסק התורה הק'
בעמל וביגיעה ,יזכה כאו"א לשוב בתשובה
-ו-
בראשית תשפ"ז
ונמחיש את הדבר בדרך משל ,כי הנה בעת האדם אינו יכול להשאר לעולם
תפילת שמו"ע נחשב הדבר שעומדים אנו במדריגתו ועיקר העבודה הוא להתגבר
בעולם האצילות ,אך לאחר שמו"ע כאשר בכל עת להתעלות ולעלות
מסיימים את התפילה ,אנו פוסעים לאחור
באמירת 'עושה שלום' ,ונמצא שכביכול אמנם כבר הזכרנו ואמרנו בדברינו ,כי לא
נפלנו ממדרגתנו הנעלה שהיינו בה ושבנו מוטל עלינו להישאר כך כל ימות השנה ,כי
לאחור ,אמנם אחר שנתחזק ונשוב האדם אינו 'עומד' תמיד במצב אחד ,ולא
למקומנו נזכה לבוא ולומר קדושה לפני ה', יתכן שישאר האדם על עמדו באותה
שהיא מדרגה גבוהה יותר ויותר מעת המדרגה ,אלא בוודאי שבכל פעם מחדש
תפילת שמו"ע ,וכאשר תחזינה עיניכם ישוב האדם ליפול ממדרגתו הנעלה ,ועיקר
מישרים ,אשר בעת תפילת שמו"ע אסור ההפרש והחילוק שיהיה אצלו הוא רק
לנו לפקוח את העיניים ,ואילו בעת אמירת כיצד ישוב להתחזק ולהתעלות כבראשונה
'קדושה' מותר לנו לפקוח העיניים ,וחזינן בכוחות מחודשים ,וביתר שאת ויתר עוז ,כי
כי היא מדריגה גבוהה יותר ,ולכל זה נזכה ישנם בנ"א אשר נופלים ומתרסקים כליל
כאשר נתחזק ולא נשאר במקום שנפלנו חלילה ,ועיקר עבודת האדם היא לפעול
אליו ,אלא נתגבר לשוב ולהתעלות בעצמו כי גם אם יפול חלילה מיד ישוב
כבראשונה. לקום ולהתרומם.
בדרך כלל בחודש חשון נופל האדם בדברי הכתוב 'שבע יפול צדיק וקם'
ממדריגתו אמנם עיקר העבודה היא חזינן כי גם הנופל נקרא צדיק והעיקר
לשוב ולהתגבר מהרה הוא שיקום מהרה
ונמצא כי באמת בחודש חשון הבא והוא כדרך שכבר אמרנו פעמים רבות
לקראתינו לשלום נופלים אנו מהמדרגות לפרש את מאה"כ 'שבע יפול צדיק וקם',
המרוממות שהעפלנו עליהם בחודש אשר מדברי הכתוב הללו חזינן ,כי הצדיק
תשרי ,ועיקר העבודה המוטלת עלינו הוא אינו דווקא מי שלעולם אינו נופל ,אלא
לשוב ולהתרומם ולהתקדש עוד הרבה דייקא מי שנפל ומתחזק לשוב ולקום ,הוא
יותר ,עדי נשוב אל מקומנו כבראשונה הוא הקרוי בתואר 'צדיק' ,ורק מי שמתייאש
ביתר שאת וביתר עוז. מעצמו ונשאר שוכב לארץ אחר נפילתו,
הוא הוא הרשע האמיתי ,וזהו מה שאמר
גמר החותם נעשה ב'זאת חנוכה' לפי הכתוב 'שבע יפול צדי"ק וקם' ,כי כל עוד
שממתין השי"ת לראות היאך יתנהג שישוב האדם לקום ,עדיין הינו בגדר צדיק.
האדם
אחר תפילת שמו"ע חוזרים ג' פסיעות
ובזה יש לבאר הענין דאי' בסה"ק אשר גמר לאחוריהם אולם לאחמ"כ זוכים לעלות
החותם נעשה ב'זאת חנוכה' ,כי הנה בימי יותר ולומר קדושה
ר"ה ויוה"כ אומר השי"ת' ,הנה הבטיחו לי
-ז-
בראשית תשפ"ז
בחודש חשון מתגברים הדינים וצריך כל בני שייטיבו מעשיהם בשנה הבאה ,ולפיכך
אחד לראות להטיב מעשיו אכתוב ואחתום להם שנה טובה ומתוקה,
כי הנני מאמין להם ולכן הנני נותן להם את
ולא יאמר אדם לעצמו כמעשה השטן
כל בקשותיהם' ,אולם מהאי טעמא ממתין
שמראה לו כי 'הכל בסדר ,כבר פעלנו שנה
השי"ת עם גמר החותם עד ל'זאת חנוכה',
טובה ,כי הנה כבר הפסיקו המלחמות והכל
לפי שמצפה לראות אם יתמיד האדם
רגוע ...ב' ,כי באמת הלוואי שלא תדעו עד
בקבלות טובות שקיבל על עצמו ,והיה אם
כמה המצב לא פשוט ,ונצרכים אנו לרחמי
יאמר האדם מיד לאחר חודש תשרי 'שלום
שמים מרובים ,כי ימי חודש חשון אינם ימי
עלי נפשי ,הכל בסדר כבר פעלנו שנה טובה
פשוטים כלל ,והוא חודש רם ונישא וגבוה
'...וישוב לסורו ,בוודאי לא יוכל להועיל
ומאד נעלה ,והרה"ק מרוז'ין זי"ע נהג
כלום בתפילותיו ,כי באופן זה לא ניתן
לכנותו 'רם חשוון' ,תמורת לקוראו 'מר
לפעול שום דבר אצל השי"ת ...א.
חשוון' ,אולם לאידך גיסא אי' בסה"ק
שחודש זה הוא זמן קשה מאד לבני ישראל, חודש חשון הוא המשך לחודש תשרי
יען בו עשו את 'שני עגלי הזהב' בעת וצריך לעסוק בו בתורה ועבודה כראוי
שנחלקו שני מלכויות יהודה וישראל, אלא כל איש מישראל צריך לידע ,שחודש
ובחודש זה פרצו הרבה מחלוקות ,ולכן חשוון הוא המשך אחד לימים הנוראים,
צריך האדם להזהר במעשיו בזה החודש, וכמאמר הרה"ק מרוז'ין זי"ע לפרש את שם
ולעסוק בתורה ועבודת הק כראוי וכיאות, החודש 'מר חשוון' שהוא מלשון 'מרחשין
ובזה יוכל להתקיים ולעמוד לפני ה' עד שפוותיה' ,שעדיין מרחשות שפתינו
לגמר החיתום ביום זאת חנוכה הבעל"ט. כמאליהם את נוסח תפילות הימים
בראשי תיבות שמות ג' חדשים אלו הנוראים ,וכך יתכן שיתעורר האדם משנתו,
ת'שרי ח'שוון כ'סלו נרמז שם הפרנסה ומעצמו יאמר פיו 'ויעבור ה' על פניו ויקרא
חת"ך ה' ה' קל רחום וחנון' וגו' ,מרוב שהורגל
לשונו לאמרם פעמים הרבה בימים
ויש להוסיף ולומר בזה עוד רמיזא הנוראים ,ולכן צריך כל אחד בחודש זה
דחכמתא ,כי הנה ר"ת שמות אלו ג' להמשיך ולעסוק בתורה ובאמירת תהילים,
החדשים ת'שרי ח'שוון כ'סלו רמוז שם ויקבע עיתים ללימוד התורה בקביעות
הפרנסה 'חת"ך' ,המרומז בנוסח התפילה איתנה ,ובזה יזכה לשלימות גמר החותם
'החות"ך חיים לכל חי' כנודע ,ודבר זה לטובה.
ללמדנו בא ,שצריכים אנו להזהר לחבר את
ב .דברים אלו נאמרו ,אחר שביום הושענא רבה א .והרי הוא כאותו יהודי 'רומני' שלא ידע 'עברי' היטב,
תשפ"ו ,התערב נשיא ארה"ב להשיב את כל החטופים ומגודל בורותו לא ידע כיצד לומר כהוגן את שם
מעזה אל ביתם ,וחתמו על הפסקת אש והסכמי שלום, ה'ימים הנוראים' ,ובטעות לא שמע את הנו"ן ,והיה
אשר לא החזיקו זמן רב כלל וכלל. מכנה ימים אלו 'ימים רעים' ...
-ח -
בראשית תשפ"ז
בתוך התיבה ,ולעסוק בתורה ועבודת ה' כל שלושת אלו החדשים תשרי חשוון
כראוי וכיאות ,ואסור לנו להימצא בחוצות כסליו בקדושה משולשת כאחד יחדיו,
במים הזדונים. להתעלות בתורה ועבודת השי"ת מתוך
ויעזור השי"ת שיהא אך טוב לישראל, שלום ושלווה ,ולפרגן איש לרעהו בעין
ונפעל בתפילותינו את הגאולה השלימה, טובה ,וכאשר יהיו כולם חטיבה אחת של
ויהא לבני ישראל מכל טוב וטוב ,ויתברכו תורה ועבודת ה' ,אזי ישפיע הדבר עלינו
מיט א זיס יאהר ,א פריילעך יאהר ,א שפע פרנסה משמים ,אולם אם חלילה
לעכטיג יאהר ,א גוט יאהר ,א גיבענטשט יחתכו את שלושת החדשים הללו זה מזה,
יאהר ,שיהא לבני ישראל מכל טוב וטוב אזי נחשב שעושים מחלוקת ביניהם ולא
ברוחניות ובגשמיות ,וניקח עימנו את כח יוכל להופיע שפע ברכת טוב עלינו חלילה.
התשובה והתפילה אל כל ימות השנה,
ובזאת ניכנס אל התיבה כמאמר הבעש"ט מיד בתחילת חשון קורים על מעשה
הק' לפרש הכתוב 'צהר תעשה לתיבה' התיבה ללמדנו שצריכים אנו להכנס
שצריך להאיר את התיבות ואותיות
התפילה והתורה ,עדי יעזרנו השי"ת שנזכה בתיבה ולעסוק בתורה ועבודה כראוי
במהרה מתוך בריות גופא לקדם פני משיח ולכן מיד בתחילת חודש חשוון ,נוהגים אנו
צדקנו בב"א. לקרוא בתורה את הפרשה של תיבת נח,
לרמוז ולהורות לנו כי עלינו להתחבאות
***
-ט-
בראשית תשפ"ז
~ הילולא דצדיקאי ~
כ''ו תשרי
רבי אשר פרלוב מסטולין בן הרה"' ר' אהרן הגדול מקרלין נלב"ע תקפ''ז
כ''ז תשרי
רבי אלעזר בן רבי שמואל רקח מאמסטרדם וצפת בעל הספר הק' מעשה רקח נלב"ע תק''ב
רבי יצחק בן רבי צבי הירש מייזליש אב''ד ניישטאדט ,תלמיד החוזה מלובלין מח"ס חשב
האפוד נלב"ע תר''ט
כ''ח תשרי
רבינו אשר הרא''ש בן רבי יחיאל מאשכנז (י''א בט' או בט''ו חשון) נלב"ע ה' פ"ח
כ"ט תשרי
רבי אברהם דוד בן רבי אשר אנשל מבוטשטש בעל האשל אברהם נלב"ע תר''א
רבי מנחם מנדל מוויזניץ הצמח צדיק ב"ר חיים מקוסוב נלב"ע בשנת תרמ"ה
רבי שמואל צבי בן רבי יחיאל דנציגר מאלכסנדר בעל התפארת שמואל נלב''ע תרפ''ד
ל' תשרי
רבי צבי הירש בן רבי מאחר חיות המהר''ץ חיות נלב"ע תרט''ז
א' חשון
בּורג .נלב"ע
ַה ֶ'צ ַמח ֶצ ֶדק' ָה ִראׁשֹון הגה"ק ַרבִ י ְמנַ ֵחם ֶמנְ ְדל ב"ר ַאבְ ָר ָהם ְקרֹוכְ ַמלַ ,א ַב"ד נִ ְיקלְ ְׁש ְ
'טּורי זָ ָהב',
בִ ְׁשנַ ת תכ"א ִמגְ דֹולֵ י ַתלְ ִמ ֵידי ַה ַב"ח וְ לָ ַמד יַ ַחד ִעם ַה ֵ
ב' חשון
ערעט נלב"ע בִ ְׁשנַ ת תשכ"ד.
ַה ְ'מקֹור בָ רּוְך' הרה"ק ַר ִבי בָ רּוְך בהרה"ק ר' יִ ְש ָר ֵאל ַהגֶ ר ִמ ֶס ֶ
ג' חשון
הרה"ק ַרבִ י יִ ְש ָר ֵאל ֵמרּוזִ 'ין בהרה"ק ר' ָׁשלֹום ַׁשכְ נָ א נלב"ע בִ ְׁשנַ ת תרי"א.
-י-
בעזהשי"ת
אֲחֹ תֵ ðוּ אַ תְּ ֲהיִי
לְ אַלְ פֵ י ְרבָ בָ ה
ישמחו הלומדים ויגילו החסידים
בהכרזת הקודש על כי לקראת 'זמן
חורף' יתרחבו גבולי הקדושה ויפתח
סניף נוסף ל'כולל קביעין'
ב"עיר הקודש" בית שמש
וðודה במאוד לפðי בורא כל עולמים על ששם
חלקðו מיושבי בית המדרש .ומשכימים אðו
ומעריבים לדברי תורה .אðו עמלים ורצים לחיי
עולם הבא .
"אין סגולה כתורה" ויתברכו הלומדים בכל אתר
ואתר בכל הברכות הטובות משמי מעלה.
בברכת התורה
