gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ללמוד ולקיים · Lilmod Ulekayem — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: ללמוד ולקיים · Lilmod Ulekayem

שבוע: בראשית (2026-10-05)

ללמוד ולקיים · Lilmod Ulekayem — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ללמוד ‪ -‬ולקיים‬ ‫בס"ד‬ ‫הערות מעשיות להלכה ‪ -‬על סדר הדף היומי‬ ‫"וכאשר תקום מן הספר‪ :‬תחפש באשר למדת‪ ,‬אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו" ‪ -‬אגרת הרמב"ן‬ ‫בכורות דף טז ‪ -‬כב‬ ‫בראשית ⚫ תשרי תשפ"ז‬ ‫גליון שמט‬ ‫גליון זה מיועד לעורר לב המעיין ולא לסמוך עליו למעשה‬ ‫דף יז‬ ‫לצמצם ובזה תקיים המצוה וכמו שמצינו לגבי מדות המזבח וכלי‬ ‫בית המקדש‪ ,‬שרחמנא אמר עביד ובכל היכי דמצית למיעבד ניחא‬ ‫אי אפשר לצמצם‬ ‫ליה‪ ,‬וכן הדין גם בתפילין‪ .‬ובשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ב סי'‬ ‫לא ניתנה התורה למלאכי השרת‬ ‫קמו) כתב שאם נראה שהתפילין מרובעות הם כשרות ואף על פי‬ ‫שאפשר שהוא מעט יותר ואפשר שהוא מעט פחות ואפשר גם‬ ‫שאלה‪ :‬כתב בשו"ע (או"ח סימן שסב סי"א) מהו צורת פתח‪ ,‬קנה‬ ‫שהוא מצומצם הכל הכשרה התורה לכתחילה ובודאי כן הוא גם‬ ‫מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן‪ ,‬אפילו אינו נוגע בהן ובלבד‬ ‫בריבוע התפילין שאי אפשר לצמצם וכשנראה לעין שהוא ריבוע‬ ‫שיהיו מכוונים כנגד קנה העליון‪ ,‬ואם חיבר הקנה העליון לשני‬ ‫הרי זה הריבוע הכשר לכתחלה אף שכלפי שמיא אינו מצומצם‬ ‫הקנים או לאחד מהן מן הצד לא מהני‪ ,‬וכתב במשנ"ב ס"ק סג‬ ‫ויעו"ש שהתפלא על שאמרו בשם אחד הגדולים שיש מעלה‬ ‫ששני הקנים צריכים להיות מכוונים ממש נגד הקנה העליון ולא‬ ‫כשימדדו את ריבוע התפילין במיקרוסקופ ובארץ צבי (ח"א סימן‬ ‫מרוחק ממנו אפילו כל שהוא‪ ,‬ואפילו אם קנה אחד לא היה מכוון‬ ‫יב אות ב) כתב שגם בזמננו שיש כלי מדידה ואפשר לעשות ריבוע‬ ‫כנגדו אלא רחוק כל שהוא פסול‪ ,‬והטעם שאפילו אם נימא גוד‬ ‫מצומצם אין בזה חיוב שכיון שמשעת מתן תורה עד עכשיו לא‬ ‫אסיק הלא יהיה הקנה העליון מן הצד ולא מהני‪ .‬ויש להסתפק‬ ‫היה כלי זה וכשנתנה תורה נתנה על דעת שיהיה הריבוע כפי‬ ‫מה הדין כאשר בעינים נראה שהקנה מכוון ממש כנגדו האם צריך‬ ‫שאפשר לאדם לשער על ידי מדידה‪ ,‬אך יש בזה מצוה מן המובחר‬ ‫להביא מכשיר כדי לבדקו או שאפשר לסמוך על מראה עינים‪ ,‬עוד‬ ‫והידור מצוה שיהיה בתכלית הצמצום ושכרו כפול מן השמים‪.‬‬ ‫יש להסתפק כאשר כל הרואה מבחין שהוא מכוון ממש אך לאחר‬ ‫ובארחות רבינו ח"א עמ' שעה בהוראות מהחזו"א אות יא הביא‬ ‫בדיקת מכשיר מצאו שהוא רחוק כל שהוא‪ ,‬האם צורת הפתח‬ ‫שפעם הביא אחד את תפיליו לחזו"א שיראה ויבדוק אם הם‬ ‫פסולה או שאפשר לסמוך על מראה עינים?‬ ‫מרובעים הסתכל ואמר לו שלפי ראיית עיניו הם מרובעים‬ ‫תשובה‪ :‬השיב הגר"י זילברשטיין שליט"א (חשוקי חמד עירובין‬ ‫התעקש הלה ואמר אולי צריך לבדוק את הרבוע במכשיר שזה‬ ‫דף יא) שמצינו בכמה מקומות בתורה שסמכו חכמים על מראה‬ ‫יותר מדוייק ענה לו אמרתי לך שכשרים הם ואלה הם התפילין‬ ‫עיניים וכבמבואר בבכורות דף יז ע"א שאי אפשר לצמצם‪ .‬והקשה‬ ‫הכשרות שנצטוה עליהם משה רבינו ע"ה מסיני בענין רבוע‪ ,‬וכך‬ ‫המנחת חינוך (מצוה קט אות ג) אם כן העושה קטורת כמתכונתה‬ ‫אמר כמה פעמים שמראית העין היא הקובעת ואם כן אם בתפילין‬ ‫שאינו חייב אלא אם עשה כשיעור המצומצם‪ ,‬ואם נאמר שגם‬ ‫שהריבוע הוא הלכה למשה מסיני סמכו על מראית העין למרות‬ ‫בידי אדם אי אפשר לצמצם איך אפשר לחייבו‪ ,‬כיון שיש שני‬ ‫שבבדיקה יתכן שאינו מרובע אולי יש לומר שכל שכן לענין צורת‬ ‫צדדים לפוטרו אם עשה יותר מהשיעור או שעשה פחות ויש רק‬ ‫הפתח שאפשר לסמוך על מראית העין אך נדאה שכל זה לגבי‬ ‫צד אחד לחייבו אם עשה כשיעור המצומצם כמו כן בכל מקום‬ ‫בדיקה אלקטרונית שזה לא היה בזמן חז"ל דומיא דבדיקת‬ ‫שעשה דוחה לא תעשה באכילת איסור שצריך לצמצם בשיעור‬ ‫מיקרוסקופ אבל בדיקות רגילות כדוגמת לקחת חוט עם משקולת‬ ‫המצוה‪ ,‬כיון שאם אכל פחות מכשיעור לא קיים את המצוה ואם‬ ‫ולהורידו שזה בדיקה פשוטה שכבר גם היה בזמן חז"ל וכמו‬ ‫יאכל יותר מכשיעור יעבור על איסור שבזה אין העשה דוחה ואיך‬ ‫שמצינו בנביא (עמוס ז כה הראני והנה ה' נצב על חומת אנך ובידו‬ ‫יאכל‪.‬‬ ‫אנך' ופירש"י 'אנך' ל' ערבי חוט קו המשקולת העופרת אשר בה‬ ‫ותירץ שכיון שלא ניתנה תורה למלאכי השרת אם כן בכל מקום‬ ‫יביט בונה החומה ליישר הדימוס) ולכן אין לסמוך רק על מראית‬ ‫שציותה התורה לעשות במדה ובמשקל הכל לפי דעת בן אדם לפי‬ ‫העין‪ ,‬וצריך לעשות את הבדיקה ובפרט שבבדיקות אלו העין‬ ‫שכלו אם מצמצם כשר‪ ,‬הן לענין מצוה והן לענין חיוב‪ ,‬וכמבואר‬ ‫מטעה ולפעמים גם דבר שנראה מדויק אינו כך‪.‬‬ ‫בבכורות שם‪ ,‬שהקשו לדעת מי שסובר שאי אפשר לצמצם‬ ‫מהמדות של המזבח והכלים שהיו מצומצמים ותירצו בגמרא‬ ‫אי אפשר לצמצם‬ ‫שהתורה ציותה לעשות וכל שעשה כפי יכלתו קיים את המצוה‬ ‫והיינו שהתורה ניתנה לבן אדם לפי דעתו‪.‬‬ ‫להקל בתחומין כשקשה למדוד התחום‬ ‫עוד יעוין בשו"ת אחיעזר (ח"ג סימן נט) שדן במוהל ביו"ט ראשון‬ ‫ריבוע התפילין – האם לבדוק במכשיר‬ ‫של פסח‪ ,‬אם מותר לו ללכת לברית מילה במקום אשר הוא ספק‬ ‫כמו כן מצינו בריבוע התפילין שכתב השו"ע (או"ח סימן לב‬ ‫חוץ לתחום ונמדד ע"י אינו בקיא ונמצא מעט יותר מארבעת‬ ‫סל"ט) שהלכה למשה מסיני שיהיו התפילין מרובעות וכתב‬ ‫אלפים ושמונה מאות אמה אלא לפי שיש למדוד ע"י קידור‬ ‫באליה רבה ס"ק נט בשם מלבושי יו"ט ס"ק כב וכן כתב בחיבורו‬ ‫בהרים ויתקצר הדרך‪ ,‬קרוב הדבר שיהיה בתוך התחום‪ ,‬גם לפי‬ ‫מעדני יו"ט על הרא"ש הלכות תפילין סי' ט אות מ שצריך לכוין‬ ‫דברי יושבי המקום בספק הוא אצלם מכבר‪ ,‬ולכאורה כיון‬ ‫את הריבוע כפי יכולת האדם שאי אפשר במלאכה לעשות מרובע‬ ‫דתחומין דרבנן הוי ספיקא להקל‪ ,‬אולם ספק זה אפשר לברורי‪,‬‬ ‫בדיוק כמו שכתב הרמב"ם בפירוש המשניות עירובין פ"ד מ"ח‬ ‫וגם הוי ספק חסרון ידיעה דגם בספק דרבנן מחמרינן‪ ,‬ויש להעיר‬ ‫והוכיח כן מלשון המשנה שם כטבלא מרובעת‪ .‬ובערוך השלחן‬ ‫על זה מדברי התוס' עירובין דף ו ע"א ד"ה וספק שכתבו וי"ל‬ ‫(סע"ה) כתב שגם לשיטות שאי אפשר לצמצם בידי אדם לעשות‬ ‫הואיל ואי אפשר לצמצם אלא ע"י טורח גדול לא הטריחו לצמצם‬ ‫ריבוע ממש מכל מקום התורה אמרה עשה כפי מה שביכלתך‬ ‫ותן לו"‪.‬‬ ‫ולמדוד בספק דבריהם לפי זה יש לצדד גם בנידון דידן ע"כ תוכן‬ ‫כל זה פשטות ההלכה שבכל מכירה על פי משקל יש להוסיף‬ ‫דבריו יעו"ש שהתיר גם על סמך שיטת ר"ת עירובין דף נא (דמודדין‬ ‫קצת ללוקח‪.‬‬ ‫התחום שני חומשין באלכסון)‪.‬‬ ‫ויש מפוסקי זמננו שכתבו לימוד זכות על מה שלא נהגו‬ ‫שיטת המנחת חינוך להאכיל קטן בידים ביום‬ ‫להוסיף בחנויות‪ ,‬אכן כתבו שמכל מקום ראוי לירא שמים‬ ‫להקפיד בזה ובפרט שזה הלכה מן התורה‪:‬‬ ‫הכיפורים‬ ‫כתב בפתחי חושן (חלק ה פרק יד ‪ -‬מדות משקלות ושערים סעיף ט)‬ ‫במנחת חינוך יצא לאסור להאכיל קטן ביום כיפור יותר מצורכו‬ ‫במקום ששוקלים במאזניים קבעו חז"ל מדות חלקי‬ ‫וז"ל ונראה לי דאף בקטן גמור תיכף ממש בשעה שנולד אסור‬ ‫המאזניים‪ ,‬כגון הקנה וחוטי המאזניים כדי שלא יצא מכשול‬ ‫להאכילן רק הצריך לו אבל לא יותר‪ ,‬אך בקטן כזה אי אפשר‬ ‫במשקל‪ ,‬ואעפ"כ מכיון שאי אפשר לצמצם במשקל‪ ,‬אמרו‬ ‫לצמצם‪ ,‬אבל קטן פחות מבן שמונה אף דאין מענין אותו מ"מ‬ ‫שצריך המוכר עוד להוסיף ולהכריע צד המאזניים‬ ‫בידים אסור להאכילו אם אכל היום ויכול לסבול אסור להאכילו‬ ‫שהסחורה מונחת בו כשיעור טפח‪ ,‬ובמקום שנהגו שלא‬ ‫בידים כן נראה לי ברור עכ"ל‪.‬‬ ‫להכריע במשקל עצמו‪ ,‬צריך להוסיף אח"כ אחד ממאה בלח‬ ‫וכתב על זה בחוט שני (הל' יום הכיפורים עמ' קנז) שלא נזכר‬ ‫באחד מן הפוסקים דבר זה וגם מעולם לא נהגו כן להגביל‬ ‫ואחד מד' מאות ביבש‪.‬‬ ‫ולצמצם ליתן ביום הכיפורים לקטנים רק מה שנצרך להם‪ ,‬ועיין‬ ‫ובהערה שם דן במה שנהגו להקל בזה‪ ,‬והאם מועלת מחילה‬ ‫בספר הישר לרבינו תם שעט שנשאל על שיש שאינם רוצים‬ ‫לפטור החנווני מלהוסיף קצת ודין "צדיק משלך ותן לו"‪.‬‬ ‫להאכיל את בניהם הקטנים ביום הכיפורים אע"פ שלא הגיעו‬ ‫האם החיוב להוסיף במשקל הוא דין דאורייתא‬ ‫לחינוך ואומרים על המאכילים שהם עוברים בלאו דכל איסורים‬ ‫שבתורה אמרינן להזהיר גדולים על הקטנים היכא דקא ספי ליה‬ ‫וכתב בפתחי חושן (שם הערה כג) "ובשו"ת מהר"ם שיק‬ ‫בידים והשיב רבינו תם וז"ל ועל המאכילים קטנים שלא הגיעו‬ ‫הנ"ל דן אם מועלת מחילת הלוקח לפטרו מההוספה‪ ,‬והביא‬ ‫לחינוך נראה היתר גמור דאמרינן שם מדיחה אשה ידיה במים‬ ‫מהא דאמרו באו"ח ריש סימן שכג שבשבת ויו"ט לא ידקדק‬ ‫ונותנת פת לבנה קטן‪ ,‬וביאר הגר"נ קרליץ זצ"ל (שם) והיינו‬ ‫במדה אלא ימעט או יעדיף‪ ,‬וכתב במג"א שם שאין בזה‬ ‫טעמא לאיסור ספינן שייך רק באם מצבו של הקטן מתאים‬ ‫משום עיוות במדה משום דלא קפדי ומסתמא מחלו‪ ,‬הרי‬ ‫לאיסור זה שאסרה התורה לגדול רק שהקטן מפני קטנותו עדיין‬ ‫דמועיל מחילה‪ ,‬ואילו בתוספתא פ"ה דב"ב תניא שלא יאמר‬ ‫לא נצטווה בזה ובזה אסרה תורה לגדול לספות איסור זה לקטן‬ ‫אבל אם הקטן לא מתאים כלל לפי מצבו לאיסור זה לא אסרה‬ ‫מלא לי כלי זה מחול לי את הקורטוב‪ ,‬שאין האמנת המדות‬ ‫תורה לדול לספות לקטן איסור זה כו'‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫תלויה בבריות‪ ,‬שהקב"ה הוחל שמו עליהם‪ ,‬ומשמע שאין‬ ‫[ולכאורה אפשר לומר עוד טעם שלא גזרו בקטן‪ ,‬כיון שאי אפשר‬ ‫מועיל מחילה‪ ,‬ותירץ דהברייתא איירי באופן שהוא נגד‬ ‫לצמצם בכל קטן וקטן צרכיו החיוניים‪ ,‬ואם היו גוזרים לצמצם‬ ‫המנהג‪ ,‬ויש לחוש שיבא מזה לידי רמאות‪ ,‬אבל בלא"ה‬ ‫לתת לקטן המינימום היה יבוא לידי סכנה]‪.‬‬ ‫מועיל מחילה (לכאורה אפשר לחלק בין מחילת אדם פרטי‪,‬‬ ‫לבין דבר שהכל מוחלים)‪ ,‬וצ"ל שגם בשבת ויו"ט אין חשש‬ ‫שיבא לידי רמאות‪ .‬ועדיין לא מצאתי כשלא מחל אם יש‬ ‫העדיף סכך הכשר מעט על הפסול‬ ‫מצות השבה בדיעבד‪ ,‬או שאינו אלא מצוה לכתחלה‪,‬‬ ‫כתב השו"ע (ס' תרלא סע' ח) סככה בשפודין שהם פסולין לסכך‬ ‫ומסברא נראה דכיון דלאו משום גזל הוא‪ ,‬כמ"ש לעיל‪ ,‬אינו‬ ‫בהם‪ ,‬ואין בהם ארבעה ואין מהם ארבעה במקום אחד‪ ,‬והניח בין‬ ‫בתורת השבה‪ ,‬אלא ביטול מצוה‪ .‬ועפ"י האמור יצא‬ ‫שפוד לשפוד כמלא שפוד ונתן שם סכך כשר‪ ,‬פסול‪ ,‬שאי אפשר‬ ‫המהר"ם שיק ללמד זכות על שאין נוהגין בגירומין‪ ,‬דאפילו‬ ‫לצמצם שימלא כל האויר מסכך כשר‪ ,‬ונמצא הפסול מרובה; אבל‬ ‫כשרים ויראים אינם עושים כן‪ ,‬עפ"י דברי הרשב"א שהובא‬ ‫אם העדיף סכך הכשר מעט על הפסול‪ ,‬או אם היה הפסול נתון‬ ‫בב"י חו"מ סימן תיז שאף בדבר האסור מדינא והעולם נהגו‬ ‫שתי ונתן הכשר ערב‪ ,‬או איפכא‪ ,‬כשר‪ ,‬שאז מתמלא כל האויר‬ ‫מסכך כשר (הג"ה ודוקא בסוכה גדולה‪ ,‬אבל בסוכה קטנה צריך להיות‬ ‫היתר‪ ,‬ה"ז כאילו מחלו זה לזה‪ ,‬ועשו את שאינו זוכה כזוכה‪,‬‬ ‫מן השפודים פחות מג' במקום אחד) (בית יוסף ומהר"א מפראג)‪.‬‬ ‫והאידנא מצינו כמה דברים שלא נהגו בחומרות שהחמירו‬ ‫וכתב המשנה ברורה (שם ס"ק יט) דאם היה אפשר היה מותר‬ ‫חז"ל‪ ,‬כגון להטיף בלח ולקנח המדות‪ ,‬משום שהולכין אחר‬ ‫דקי"ל פרוץ כעומד מותר‪.‬‬ ‫מה שהסכימו עליו‪ ,‬ואיכא למימר שבכה"ג לא צותה תורה‪,‬‬ ‫אם יש בסכך נקבים קטנים‪ :‬כתב החזון איש (או"ח ס' קנ ס"ק‬ ‫ומכ"ש אם שיעור גירומין הוא רק מדרבנן‪ ,‬ומ"מ סיים‬ ‫יא) שגם אם יש נקבים באותו גודל בסכך הפסול‪ ,‬הסוכה פסולה‪,‬‬ ‫שבודאי כל אשר יראת ה' בלבו מכריע מעט‪ ,‬עיין שם‪ .‬ועפ"י‬ ‫כיון שלמעשה רוב הסוכה אינה מוצלת מסכך כשר‪ ,‬שהרי אף‬ ‫דברי המהר"ם שיק נראה שאם מודד הלוקח לעצמו לא‬ ‫החצי הכשר אינו מלא‪ ,‬ויש בו נקבים‪ .‬מאידך בשו"ע הרב (סי"א)‬ ‫יכריע ולא יוסיף‪ ,‬אלא ימחול לו בלב שלם (ואין בזה משום‬ ‫מבואר שאפילו אם הסכך הכשר אינו צפוף‪ ,‬והסכך הפסול עבה‬ ‫לפני עור למוכר‪ ,‬ואף לא כנתכוין לאיסור ועלה בידו היתר‪,‬‬ ‫וצפוף ומיצל בסוכה יותר מהכשר‪ ,‬מ"מ הסוכה כשרה‪ ,‬כיון‬ ‫שהרי אין המוכר יודע כלל אם מוסיף או לא)‪ ,‬ואפשר שמוטב‬ ‫שהמקום שעליו מסכך הכשר שווה למקום שעליו מסכך הסכך‬ ‫הפסול‪ ,‬וסוכה כזו תהיה פסולה רק אם יש אויר בין קצה הסכך‬ ‫כך מאשר שמא יכריע יותר מהשיעור‪ ,‬ובפרט במקום שנהגו‬ ‫הכשר לבין הסכך הפסול‪ ,‬שנמצא שהסכך הכשר מסכך על מקום‬ ‫שלא להכריע ולא להוסיף‪ .‬אמנם יש להזהר כששוקל גם את‬ ‫מועט יותר מהפסול‪.‬‬ ‫האריזה שצריך להוסיף כנגדה‪ ,‬ומ"מ כשמוכר אריזות‬ ‫מוכנות מסתבר שהלוקח יודע שסומך על משקל ביהח"ר‬ ‫מדות ומשקלות‬ ‫ולא על החנוני עכ"ד‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬המוכר קילו קמח ב‪ ,₪ 5‬האם מספיק למכור קילו‬ ‫וע' בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ה ס' שעז) שכתב ללמד‬ ‫או צריך להוסיף קצת יותר‪.‬‬ ‫זכות על הא דאפילו כשרים אין מדקדקין להוסיף הכרעה‬ ‫תשובה‪ :‬פשטות גמ' בבא בתרא פח‪ ,‬שו"ע בחו"מ (רלא סע'‬ ‫ולהעדיף על המידה‪ ,‬על פי המבואר בב"י (חו"מ סי' תי"ז)‬ ‫יד)‪ ,‬סמ"ע (שם סע' כא) שיש דין דאורייתא שדרשינן‬ ‫בשם תשובות הרשב"א שאף בדבר האסור מדינא כיון‬ ‫מהפסוק "איפה שלמה וצדק יהיה לך" שצריך להוסיף מעט‬ ‫שהעולם נהגו היתר הרי זה כאילו מחלו זה לזה ועשו את‬ ‫יותר 'צדיק משלך ותן לו'‪.‬‬ ‫שאינו זוכה כזוכה ע"ש‪ ,‬וכתב שעל פי דברי ה"מהר"ם‬ ‫וכן ע' שו"ע הרב (הל' מדות ומשקלות סע' ו)‪ .‬וכ"כ בערוך‬ ‫שיק" זצ"ל ירא שמים ראוי שיחמיר וכו' ולכן ראוי לירא‬ ‫השולחן (חו"מ רלא סע' יד)‪.‬‬ ‫שמים לתלות במקום בולט סמוך למשקל פיתקא "המשקל‬ ‫וז"ל הקיצור שו"ע (סימן סב סע' ט) "צריך למדוד ולשקול‬ ‫כאן תקין‪ ,‬וידעו הקונים שאנו לא מוסיפים להכרעה" ואתי‬ ‫בעין יפה‪ ,‬שיהיה עודף על המדה‪ ,‬שנאמר איפה שלמה וצדק‬ ‫שפיר‪ ,‬וכו' ונאה ויאה לירא שמים להחמיר בזה ולא לסמוך‬ ‫יהיה לך‪ ,‬מה תלמוד לומר "וצדק" אמרה תורה צדק משלך‬ ‫על קולות‪ ,‬שכן עוון מידות ומשקולות חמור מאד‪.‬‬ ‫הרמב"ם שאין מדליקין קורם שתשקע החמה היינו קודם‬ ‫שמתחיל לשקוע הרי מבואר שהזמן שמתחיל החמה לשקוע‬ ‫נרות חנוכה בשקיעה‬ ‫אין דינו כזמן קודם השקיעה שאין מדליקין בו‪[ ,‬ועוד דאותו‬ ‫לשון שתשקע החמה כתב הרמב"ם נמי בהל' שבת לענין בין‬ ‫ע' מה שכתב בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ו ס' סד) והנה‬ ‫השמשות וז"ל משתשקע החמה עד שיראו ג' כוכבים בינונים‬ ‫במש"כ הרמב"ם שמדליקין עם שקיעתה אי נימא הכוונתו‬ ‫הוא הזמן הנקרא ביהשמ"ש בכל מקום וא"כ מהא‬ ‫באותו רגע ששוקעת החמה לגמרי תמוה היאך אפשר‬ ‫שבהלכות חנוכה חזינן שכשכתב הרמב"ם לשון שתשקע‬ ‫לצמצם להדליק באותו רגע ולא לאחר ולא להקדים ועל‬ ‫כוונתו לזמן שמתחיל לשקוע ה"נ ידעינן דמה שכתב בהל'‬ ‫כרחך שכוונת הרמב"ם עם שקיעתה כוונתו שזמנה‬ ‫שבת משתשקע כוונתו לזמן שמתחיל השמש לשקוע]‪.‬‬ ‫משמתחיל השמש לשקוע עד שגומרת לשקוע וא"כ מש"כ‬ ‫דף יט‬ ‫המוצרים שנעשו בהיתר בימות החול‪.‬‬ ‫וכן כתב בס' מאור השבת (ח"א ס' קח ס"ק יז) בשם הגרי"ש‬ ‫ברובא דליתא קמן‬ ‫אלישיב זצ"ל שמותר לקנות מוצר של מפעל המחלל שבת‪ ,‬מטעם‬ ‫קניית מוצרים שנעשו תוך כדי חילול שבת רח"ל‬ ‫שספק מעשה שבת מותר בדבר שאין לו מתירין‪.‬‬ ‫אפשר לברר לא הולכים בתר רוב‪ :‬באופן שיש קוד על המוצר‬ ‫מוצר המיוצר בשבת‪ :‬מפעלים שמייצרים בגדים‪ ,‬מאכלים‪,‬‬ ‫וניתן לברר זמן יצור המוצר‪ .‬כתב בחוט שני (שם בהערה) דאם‬ ‫רהיטים וכיוצא בו‪ ,‬ועובדים בימות החול וגם בשבת קודש מתוך‬ ‫אפשר לברר אם נעשה בשבת לא אמרינן דאזלינן בתר רובא‪ ,‬וכן‬ ‫חילול שבת ר"ל‪ ,‬אין לקנות ממוצרים אלו שנעשו בחילול שבת‬ ‫לקנות מוצרים אלו מן המפעלים הנ"ל עצמם אסור אף שרוב‬ ‫(חוט שני שבת ח"ב עמ' מא)‪.1‬‬ ‫מוצריהם נעשו בימות החול דלא אזלינן בתר רובא כשהוא‬ ‫לא ידוע אם מיוצר בשבת‪ :‬וכתב בחוט שני (שם) אמנם אם לא‬ ‫במקום הקביעות‪ ,‬ועל כן צרכניות גדולות שקונים את סחורתם‬ ‫ידוע אם מוצר פלוני שרוצה לקנות נעשה בחילול שבת ואינו יכול‬ ‫מן המפעל אסור להם לקנות ממפעלים שעובדים בשבת קודש‪.‬‬ ‫לברר זאת כמו שמצוי כיום במפעלים הגדולים‪ ,‬מותר לקנות‬ ‫ע"כ הערה‪ .‬וע' גם בחוט שני (ח"א פכ"ב עמ' מא)‪.‬‬ ‫מוצרים אלו הנמצאים בחנויות [אחר שיצא המוצר מן המפעל‪,‬‬ ‫אבל בתוך המפעל הרי זה קבוע ואסור‪ ,]2‬דאזלינן בתר רובא של‬ ‫דף כא‬ ‫שיהא נוהג גם בו מקצת אבילות ע"ש ועי' ברדב"ז (החדשות‬ ‫מקצת היום ככולו‬ ‫סי' רס"ח)‪ .‬ועי' להלן עוד בענין זה‪.‬‬ ‫האם להקדים לנחם אבלים לפני ליל שביעי‬ ‫האם בלילה אמרינן מקצת היום ככולו‬ ‫ראוי להקדים לפני הלילה האחרון משום מקצת יום ככולו‪:‬‬ ‫בשאר דיני התורה‬ ‫כתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א (שו"ת תשובות והנהגות‬ ‫ח"ו ס'ק רלד) בענין אלו המאחרים ובאים לנחם אבלים רק‬ ‫ע' תוס' נזיר (דף טז ד"ה זבה בענין זבה) דלא אמרינן מקצת‬ ‫בלילה האחרון‪ ,‬דראוי יותר לבוא עד סוף יום השישי‬ ‫היום ככולו מתחילת הלילה‪ ,‬והביא את דעת רש"י (פסחים‬ ‫לאבילות‪ ,‬וכמו שנבאר‪ ,‬דהנה השו"ע (סי' שצ"ה) פסק כדעת‬ ‫דף פא ד"ה אי נמי) דלמ"ד מקצת היום ככולו תחילת הלילה‬ ‫התוס' והרא"ש‪ ,‬שהאבילות נמשך עד אור הבוקר ביום‬ ‫תהא נמי ככולה לספירה‪.‬‬ ‫השביעי‪ ,‬דאמרינן מקצת היום ככולו‪ ,‬אבל א"א להפסיק‬ ‫ובשאר דיני התורה יש לעיין האם מקצת היום ככולו‬ ‫אבילות בלילה‪ ,‬דלא חשבינן מקצת הלילה ככל היום‪ ,‬אבל‬ ‫מתחילת הלילה‪.‬‬ ‫דעת הרמב"ן שבלילה נפסק האבילות‪ ,‬דאמרינן מקצת‬ ‫מקצת היום ככולו באבילות‬ ‫הלילה ככל היום‪ ,‬ובביאור הגר"א שם ס"ל כדעת הרמב"ן‪,‬‬ ‫ועיין שם בפת"ש שהביא משו"ת הרדב"ז שמכריע למעשה‬ ‫ע' בשו"ע הל' אבילות (יו"ד שצה סעיף א) שכיון שעמדו‬ ‫שלענין ת"ת או תשמיש דאית בהו מצוה פסקינן כדברי‬ ‫מנחמים מאצל האבל ביום שביעי‪ ,‬מותר בכל דברים שאסור‬ ‫המקילים דאמרינן מקצת הלילה ככל היום‪ ,‬אבל בשאר‬ ‫בהם תוך שבעה‪ ,‬דמקצת היום ככולו‪ ,‬לא שנא מקצת יום‬ ‫דברים דלית בהו מצוה פסקינן כדברי המחמירים דלא‬ ‫שביעי לא שנא מקצת יום שלשים‪ ,‬כיון שהנץ החמה ביום‬ ‫אמרינן מקצת הלילה ככל היום עי"ש‪ ,‬אבל המנהג להחמיר‬ ‫שלשים‪ ,‬בטלו ממנו גזרת שלשים‪.‬‬ ‫להמשיך האבילות עד בוקר יום השביעי אף בדבר מצוה‪,‬‬ ‫י"א באבלות בליל שביעי נגמר השבעה‪ :‬ובפתחי תשובה‬ ‫(אמנם הובא על האדמו"ר רבי שלום משאץ זצ"ל מלונדון‪,‬‬ ‫(שם ס"ק א) הביא מחל' הפוסקים (שהובא בטור) אי בעינן‬ ‫שכשהתאבל על בניו הלך ללמוד בליל שביעי)‪.‬‬ ‫דוקא מקצת היום או אפילו מקצת הלילה ודעת המחבר‬ ‫ואף להרמב"ן יכול להמשיך האבילות עד הבוקר ולקבל‬ ‫כדעת הר"מ מרוטנבורג דדוקא מקצת היום בעינן ועיין‬ ‫תנחומים‪ ,‬וכמבואר ברמב"ן להדיא שם‪ ,‬שכתב שיכול‬ ‫בשו"ת הרדב"ז (ח"ג סי' תקנ"ט) שהכריע דלענין תלמוד‬ ‫לפסוק האבילות מתחילת הלילה‪ ,‬והקשה מהא דאיתא שם‬ ‫תורה ותשמיש המטה דאית בהו מצוה אית לן למפסק‬ ‫בגמ' שאבל ביום השביעי כיון שעמדו מנחמים מאצלו‪ ,‬מותר‬ ‫כדברי המקילין דמקצת לילה ככל היום אבל ברחיצה וסיכה‬ ‫ברחיצה‪ ,‬דמשמע שהוא מותר ברחיצה רק אחר שגמרו‬ ‫ושאר הדברים דלית בהו מצוה פסקינן כדברי המחמירים‬ ‫לנחמו‪ ,‬ותירץ דהיינו מפני שרגילים לבוא ביום השביעי‪,‬‬ ‫דבעו מקצת היום דוקא ולא מקצת הלילה ומיהו צריך‬ ‫ורוצה לקבל תנחומים‪ ,‬ואז צריך לנהוג אבילות עד שיבואו‬ ‫להמתין מלשמש בלילה יותר מעט ממה שהוא רגיל כדי‬ ‫מ"מ כבר כתב בשו"ת כתב סופר (חלק או"ח ת' נ') בנידון פונדק ישראל‬ ‫‪ 1‬הנה מסקנת המג"א (ס' שיח ס"ק ב) דלמי שנתבשל בשבילו חשיב‬ ‫שבישלו שם בכל שבת ושבת כמו בחול והיו בין האוכלים מזידים‪,‬‬ ‫כאחרים שמותר למוצאי שבת מיד ואפילו כשנעשה במזיד‪ ,‬וכן העלו‬ ‫שוגגים ומוטעים‪ ,‬ע' שם בכתב סופר שלא נאמר ההיתר של המג"א‬ ‫לדינא האחרונים (פמ"ג‪ ,‬אליהו רבה‪ ,‬ומ"ב ס"ק ה)‪ .‬וחילקו ממש"כ‬ ‫ובודאי קנסא קנסו רבנן לאלו שנתבשלו בשבילם כמו להמבשל עצמו‬ ‫בשו"ע יו"ד (ס' צט סע' ה) שהמבטל איסור במזיד אסור אף למי שנתבטל‬ ‫(עכת"ד חוט שני שם)‪.‬‬ ‫בשבילו‪ ,‬דהא כתב שם הב"י הטעם משום דחיישינן שמא יצוה לעבד או‬ ‫‪ 2‬אכן ע' במאור השבת (להלן) שכתב בדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל‬ ‫לנכרי לבטל האיסור‪ ,‬אבל לישראל לא חיישינן שיצוה לו שהרי לו ישמע‬ ‫דלכאורה אפילו כשקונה במפעל עצמו שהוא מקום קביעות יהיה מותר‬ ‫לו‪ ,‬ומשום הכי המבשל בשבת לאחרים דינם כמו אינשי אחריני שמותר‬ ‫מדין ספק (ועי' מ"ב סי' שיח ס"ק ב בענין ספק מעשה שבת)‪.‬‬ ‫להם מיד במוצאי שבת‪.‬‬ ‫דלא מסמנא מילתא‪ ,‬ע' פרי חדש‪ ,‬ועכ"פ זה עוד טעם לסמוך‬ ‫לנחמו‪ ,‬שרק כשנוהג אבילות שייך נחמה‪ ,‬אבל אם רוצה‬ ‫על המקילין בליל ל"ג בעומר (ובזמננו ע"י שאין רוצים‬ ‫שלא לקבל תנחומים‪ ,‬יכול לפסוק האבילות מתחילת‬ ‫להתחתן בליל ל"ג בעומר החתונה נדחית עד לחודש מנחם‬ ‫הלילה‪.‬‬ ‫אב עקב מחסור באולמות פנויות)]‪.‬‬ ‫והנה מצות ניחום אבלים הוא תיקון להנפטר וגם חסד‬ ‫לאבלים‪ ,‬וכן מפורש ברמב"ם פרק י"ד דאבל ה"ז "יראה לי‬ ‫שמיעת כלי זמר בליל ל"ג בעומר‬ ‫שנחמת אבלים קודם לביקור חולים‪ ,‬שניחום אבלים גמילות‬ ‫אע"פ שלענין תספורת ונשואין מחמירים לכתחילה בליל ל"ג‬ ‫חסד עם החיים ועם המתים"‪ ,‬הרי שניחום אבלים הוא חסד‬ ‫בעומר מ"מ לכבוד הילולא דרשב"י מנהג העולם להדליק‬ ‫עם הנפטר‪ ,‬ועיין רמב"ם לעיל פרק י"ג ה"ד "מת שאין לו‬ ‫מדורות לרקוד ולשיר כידוע‪ .‬וכן כתב בס' שער המועדים‬ ‫אבלים להתנחם באים עשרה בני אדם כשרים ויושבים‬ ‫(עמ' קו הערה כא*) בשם הגר"ח קניבסקי זצ"ל‪ .‬וכתב בס'‬ ‫במקום כל שבעת ימי האבלות ושאר העם מתקבצים עליהן"‬ ‫עי"ש‪ ,‬הרי דאף שאין אבלים‪ ,‬גם כן יש חיוב לבוא בביתו‪,‬‬ ‫חוט שני (שבת ח"ד עמ' שפ‪ ,‬ע"ש) שלכאורה אין היתר אך‬ ‫וזהו תיקון לנפטר‪.‬‬ ‫אולי אפשר להקל אם מתכוין לכבוד רשב"י דחשיב דבר‬ ‫[ונראה דמה שמכבדים הנפטר‪ ,‬הוי תיקון לנשמתו‪ ,‬וכשם‬ ‫מצוה עכ"ד‪.‬‬ ‫שבהלויתו כשחולקין לו כבוד יש לו בזה תיקון‪ ,‬כן כשבאים‬ ‫כתב שער המועדים (שם) שמ"מ סתם ריקודים וכלי זמר של‬ ‫לנחמו נמי הוי תיקון‪ ,‬וכ"ש כשמספרים מזכויות הנפטר‪,‬‬ ‫רשות שאין להם שייכות להילולא דרשב"י לא מצאנו היתר‬ ‫שזהו טובה גדולה עבור הנפטר‪ ,‬שבזה מעורר שאם היה חי‬ ‫בליל ל"ג בעומר רק ביום‪.‬‬ ‫היה מוסיף בזה‪ ,‬והרי זה בגדר "חשב אדם לעשות מצוה‬ ‫עוד טעם שמקילים בארץ ישראל בליל ל"ג בעומר‪ :‬וע' הל'‬ ‫ונאנס ולא עשאה נחשב כאלו עשאה"‪ ,‬ומתעורר עליו בזה‬ ‫חג בחג (ספירת העומר עמ' עו) שהיקל מדינא במנהגי‬ ‫הרבה זכויות‪( ,‬וכן מבואר בגליון מהרש"א סימן שד"מ‬ ‫אבילות בליל ל"ג בעומר בארץ ישראל‪ ,‬וביאר הטעם‬ ‫לענין הספד שמציל את הנפטר מגיהנום) ויש לו בזה תיקון‬ ‫שנוהגים להקל‪ ,‬כיון שבארץ ישראל המנהג להחמיר הרבה‬ ‫גדול מאד]‪.‬‬ ‫יותר מ‪ 33‬ימים‪ ,‬ממילא נהגו להקל בליל ל"ג בעומר‪.‬‬ ‫וכתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א (שם) נראה דלדעת הרמב"ן‬ ‫ועוד מבואר בדברי הלבוש (הובא במ"ב) שיש טעם להקל‬ ‫והגר"א דמקצת הלילה נמי מהני לומר מקצת היום ככולו‪,‬‬ ‫בליל ל"ג בעומר‪.‬‬ ‫ורק אם רוצה לקבל תנחומים ביום השביעי יכול להמשיך‬ ‫האבילות‪ ,‬נראה דניחום זה מועיל דוקא לאבלים‪ ,‬אבל אי"ז‬ ‫[אמנם המ"ב הביא בשם הלבוש דס"ל כהב"ח דרק ביום‬ ‫כבר להועיל לנפטר להקל הדינים מעליו‪ ,‬דכיון דמדינא‬ ‫ל"ג בעומר מותר משום מקצת היום ככולו ראה עוד‬ ‫מקצת הלילה ככולו‪ ,‬א"כ בשמים נפסק תוקף הדינים שבימי‬ ‫בהערה‪.]3‬‬ ‫אבילות על הנפטר בתחילת ליל שביעי‪ .‬ולפי זה נמצא דכיון‬ ‫ועכ"פ אולי ניתן לצרף עוד צד להקל בליל ל"ג בעומר שיש‬ ‫שמחפשים בניחום גם טובת הנפטר‪ ,‬עדיף לבוא לנחם‬ ‫אומרים מקצת היום ככולו לענין אבילות גם בלילה‪ ,‬וא"כ‬ ‫קודם ליל השביעי‪ ,‬שאז הדינים תקיפים ומועיל להקל מעל‬ ‫ה"ה לענין מנהגי אבילות דספירת העומר כנ"ל‪.‬‬ ‫הנפטר וכמ"ש‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ל"ג בעומר במוצאי שבת – האם מותר לגלח קודם‬ ‫נישואין ותספורת בליל ל"ג‬ ‫חצות בערב שבת‬ ‫נחלקו הפוסקים האם אבלות נוהגת בליל ל"ג בעומר‪ :‬כתב‬ ‫מסתימת הפוסקים ומשמעות דברי המ"ב (ס' תצג ס"ק יג) מותר‬ ‫הרמ"א (סימן תצג סעיף ב) שאין להסתפר עד ל"ג בעצמו‬ ‫להסתפר לכתחילה בערב שבת אף לפני חצות (וכ"כ בהליכות אבן‬ ‫ולא מבערב (מהרי"ל)‪ .‬ודעת המשנה ברורה (שם ס"ק יא)‬ ‫ישראל וכן ס' דולה ומשקה (עמ' קצו) בשם הגר"ח קניבסקי‬ ‫דיש מאחרונים שמקילין להסתפר מבערב [מעדני יו"ט‬ ‫זצ"ל) וז"ל המ"ב לגבי בעל ברית שמותר להסתפר לכבוד המילה‬ ‫וא"ר] וסיים א"ר דמ"מ לענין נשואין לא ראיתי מקילין כ"א‬ ‫"אם חל המילה בשבת מותרים להסתפר בערב שבת אפילו קודם‬ ‫ביום ל"ג בעומר בעצמו ולא בלילה שלפניו אכן כשחל ל"ג‬ ‫חצות"‪.‬‬ ‫בעומר בע"ש והוא לו שעת הדחק לעשות ביום אפשר שיש‬ ‫דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל‪ :‬דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל‬ ‫להקל לו לעשות בלילה שלפניו‪.‬‬ ‫שלכתחילה יש להימנע מלהסתפר עד לאחר חצות יום שישי‬ ‫וכתב בשו"ת אגרות משה (ח"א ס' קנט) וכן בל"ג בעומר‬ ‫[שהרי היתר יום שישי להסתפר אינו מחמת עצמו‪ ,‬דהיינו שהיום‬ ‫בלילה וביום דזה שמחמיר הא"ר הובא במ"ב (ס"ק י"א) לא‬ ‫מצד עצמו מותר כבר להסתפר‪ ,‬וממילא הינו דנים לומר דמקצת‬ ‫מסתבר כלל דנישואין ודאי קילי מתספורת כדכתב החת"ס‬ ‫היום ככולו וכבר מותר מהבוקר‪ ,‬אלא כל סיבת ההיתר רק מצד‬ ‫'כבוד שבת'‪ ,‬ולכבוד שבת מותר רק אחר חצות‪ ,‬דאז ניכר שאכן‬ ‫והוכחת הא"ר מלא ראיתי שמקילין אינה ראיה דאדרבה על‬ ‫הוא לצורך שבת]‪ .‬ומכל מקום בשעת הצורך יש להתיר אף קודם‬ ‫נישואין צריך מנהג מיוחד וברור שהנהיגו לאסור וזה לא‬ ‫חצות (שואלין ודורשין להגרב"צ קוק שליט"א גליון ‪ 326‬ע' רמ"א‬ ‫ידוע ממה שלא ראה עכ"ל‪.‬‬ ‫הל' אבילות ס' שצט סע' ג‪ ,‬ע' מה שכתב שם לדחות הראיה מדברי‬ ‫[ובאמת העירו האחרונים על מנהגנו לדחות נישואין בימי‬ ‫המ"ב)‪.‬‬ ‫העומר שחומרא דאתי לידי קולא של ביטול פריה ורביה רק‬ ‫ניתן לקבל הגיליון במייל ‪ g089285647@gmail.com‬לתרומות‪ ,‬הערות והארות ‪0533163916‬‬ ‫והביא הגרמ"מ קארפ שליט"א את דברי הלקט יושר עמ' צז שמותר‬ ‫‪ 3‬בלבוש מבואר דיש ב' טעמים להתיר כל יום ל"ג בעומר‪ ,‬חדא‬ ‫לספר הזקן בליל ל"ג בעומר כיון שאין אומר תחינה בלילה‪ ,‬וכ"כ הגר"ז‬ ‫דמקובלים שלא מתו תלמידי ר"ע ביום ל"ג בעומר ועוד ע"פ דברי התוס'‬ ‫והיעב"ץ בסידורו והערוך השולחן שנוהגין להסתפר בליל ל"ג בעומר‪.‬‬ ‫כשמנכה הימים ישאר ל"ג ימי אבילות וכו' ומסיק דבל"ג בעומר לא‬ ‫מתו‪( ,‬וגם משמע בהמרי"ל מקור הרמ"א שלא מתו בל"ג בעומר בערב‪,‬‬