נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha — בראשית (2026-10-05)
נעימות
הפרשה
מפי מורינו
פה מפיק מרגליות
הרב יצחק אהרן גאלדהירש שליט"א
בראשית תשפ"ז
גליון ק"ג
לעילוי נשמת
האשה הצדקנית מרת שיינדיל בת הרה"ח רבי יעקב ע"ה
נלב"ע למחרת יוהכ"פ -י"א תשרי -תשמ"ט
ת.נ.צ.ב.ה.
בעיצומו של ימי המגבית מודים אנו מעומקא דליבא לכל אחד ואחד
בפרטות אשר השתתף כבר במגבית ,ויעזור השי"ת שיתברך בכל הברכות.
ומכאן תצא קריאה של חיבה לכל אחד ואחד להשתתף במגבית שנוכל
להמשיך בהפצת התורה ביתר שאת בס"ד.
לקחת חלק בזיכוי הרבים ובהוצאות המרובות:
בנדרים פלוס ע"ש "נעימות הפרשה" או בפלא' 053-4143747
ניתן לשמוע השיעורים
בקול נעימות הפרשה 077-2110208
מס' ארה"ב 1-518-9311-901
שיעורים שבועיים בשלוחה | 1שיעורים יומיים בשלוחה 4
לתרומות והנצחות
לעילוי נשמת או לזכות יקירכם
ניתן לתרום ב"נדרים פלוס" ע"ש נעימות הפרשה
או בפלאפון מס’ 053.414.3747
יו"ל ע"י מכון נעימות הפרשה להפצת שיעורים מפי מורינו שליט"א
והארות במייל nh987611@gmail.com
ב לקבלת הגיליון ולהערות
בסייעתא דשמיא
מכון "נעימות הפרשה"
++ברכת מז++לא
טבא וגדיא י+אה
נשגר בזה קדם מורנו המשפיע מאורו עלינו כל רז לא אניס ליה
עוסק בהפצת תורה וחסידות לרבים ,דולה ומשקה מחדש ומוסיפ
יושב באהלה של תורה יומם ולילה ומתרוצץ משיעור לשיעור
מאות מבני ישראל מתענגים על שיעוריו הנפלאים כל שבוע מחדש
ותיק וחסיד כל כולו ארבע אמות של תורה והלכה
פה מפיק מרגליות
יצחק אהרן גאלדהירש
מורנו הרה"ג רבי
שליט"א
לרגל השמחה השרויה במעונו
בהיכנס בנו יניק וחכים עדיו לגדולות
החתן אברהם יהושע העשיל נ"י
לנועם עול תורה ומצוות
יהא רעוא מן קדם אבהן דבשמיא שיגדל החתן ני"ו
לאילנא רברבא בתורה חסידות ויראת שמים
לתפארת המשפחה ולתפארת כל בית ישראל
ויזכה מורנו שליט"א וב"ב
לרוב שמחות תענוג ונחת מכל יוצ"ח
וימשיך להגדיל תורה ולהאדירה
מתוך הרחבת הדעת ומנוחת הנפש
לאורך ימים ושנות חיים
מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
וכל טוב וטוב בכל העניינים ברו"ג
כעתירת
חברי המכון שומעי לקחו וקוראי הגליון
ג
נעימות הפרשה • תוכן הענינים
תוכן הענינים
פרשת בראשית
כל הבריאה נבראה במאמר הראשון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה
העולם הזה הבל הוא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ו
מידת הבטחון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ז
כיצד יבא לידי בריאות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ז
לשוב בתשובה באופן הראוי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י
תכלית חודש תשרי -כדי שישתוקק האדם לשוב לגן עדן כטעם
הכנסתו של אדם הראשון לגן עדן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא
להאכיל את בנ"י בכל שעה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב
ביאור הענין של אם תטיב שאת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יג
להכיר שהיצה"ר הוא שונאו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יד
עניני שבת בראשית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טו
פניני פרשת בראשית – משנת תשפ"ה
התחלת התורה -האמונה והבטחון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יז
אחד המרבה שלא לשמה ואחד הממעיט לשמה – מי מהם עדיף . . . . . . . . . . . . . .יז
להתפלל על הכל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כא
ד
נעימות הפרשה • בראשית תשפ"ז
פרשת בראשית
כל הבריאה נבראה במאמר הראשון
הארץ) :פרק א פסוק א(
השּׁמים ְ ֵואת ָ ָ ֶ
אלקים ֵאת ַ ָ ַ ִבּראשׁית ָ ָבּרא ֱ ִֹ
ְֵ ִ
לדבר ,והוא ,שאמר כל עשרת הדברות שנינו באבות )פ"ה מ"א( בעשרה
בדיבור אחד ,ולא קד דיבור לחבירו. מאמרות נברא העול .ואמרו בגמרא
)ר"ה לב' (.עשרה מאמרות שבה נברא
ועפ"ז מבאר ,שהשי"ת כל מה
העול הי נינהו ,ויאמר דבראשית
שברא בעול ,שה המקורות וכל אשר
תשעה הוו ,בראשית נמי מאמר הוא,
ישנ במציאות ושמי ואר הכל כאשר
דכתיב בדבר ה' שמי נעשו' ,היינו
לכל בראו ה' בדיבור אחד ,וזה הוא
שבגמרא הקשו שמצינו רק תשעה
אומרו בראשית ברא אלקי את השמי
פעמי' ויאמר' בפרשה ,וראה ש
ואת האר ,דקדק לומר שני אתי
בראשוני מה ה אות תשעה
לרבות כל הנמצא בעול ,ולהיות
'ויאמר' ,ומה הכוונה בעשרה מאמרות,
שהנבראי ה רבי ,כי מלבד העשרה
ועל זה אמרו ד'בראשית' נמי מאמר
דברי הניכרי ונראי לעי כל כמו
הוא.
שמנאו חז"ל )חגיגה יב( וזה לשונ
עשרה דברי נבראו ביו אחד שמי ויש להבי מדוע מאמר זה הא
ואר אור חש תהו בהו וכו' מי רוח בלשו' בראשית' ,ולא בלשו' ויאמר',
ע"כ ,מלבד אלו יש עוד בריות אחרי ומבאר האור החיי הק' והוא מחדש
נעלמי ונבלעי בכוחות היסודות ,יש עני נפלא ,כי הנה עוד יש לדקדק
מה ניכרי באמצעות ההתכה ,יש בכתוב אומרו "את" השמי" ואת"
מה באמצעות ההרכבה ,יש מה האר ,מה בא לרבות בב' אתי אלו.
בהשתנות הזמני ,יש מה בכח
ומבאר שכוונת הכתוב הוא על זה
ההיולי ,ורבו מלספור ,אשר לזה כלל
הדר ,וכתב 'וקוד אעירה שחר המוצג
הבורא בב' פרטי גדולי ועצומי
אצלנו מגדולת הבורא מה גדלו מעשיו',
בשמי ובאר וה ה הב' ריבויי
כי האדו ברו הוא יוכל דבר דיבור
שריבה באומרו את השמי ואת האר,
בלתי מושג בנבראי כאמר ז"ל
ובמאמר אחד ברא הכל יתעלה שמו.
)מכילתא פרשת יתרו( בפירוש הכתוב )שמות
וזה הכוונה במה שאמרו בראשית כ ,א( וידבר אלקי את כל הדברי וגו',
מאמר הוא ,שבמאמר זה נכללו כל וזה לשונ דברי שאי הפה יכול
ה
נעימות הפרשה • פרשת בראשית
דבר יו ביומו ,ביו ראשו הכי והבדיל העשרה מאמרות שבה נברא העול,
האור מ החש וקנה החש מקומו הראשו שבכול בו נברא הכל ,אלא
והאור מקומו ,וכ בשאר הימי ,ע"כ שלא היה מסודר והיו כל הבריאות
דברי האוה"ח הק'. בנמצא אבל חסרו הסדר ,וסדר הקב"ה
?.
העולם הזה הבל הוא
שם.
השבת ,לחלק המנוחה של השבת, במגילת קהלת מראה שלמה המל
כדפירש"י )להל ב ,ב( 'מה היה העול את ההבל שבעול הזה ,וכמו שנאמר
חסר מנוחה ,באת שבת באת מנוחה', בתחילת קהלת )קהלת א ,ב( 'הבל הבלי
שא אחד משתמש ע המנוחה של אמר קהלת הבל הבלי הכל הבל',
השבת לעניני גשמיי ,עני זה ההביל ופירש"י 'קהלת קורא תגר ,ואומר על
שלמה המל ,לפי שצריכי להשתמש כל יצירת שבעת ימי בראשית שהכל
ע המנוחה של שבת באופ של הבל של הבלי הוא' שכ בפסוק זה
'מנוחה שלמה שאתה רוצה בה ,יכירו נזכר ז' פעמי הבל' ,הבל'' ,הבלי 'ב'
בני וידעו כי מאת היא מנוחת ועל פעמי הבל ,הרי ג'' ,הבל הבלי ,'עוד
מנוחת יקדישו את שמ ,'ולא לעניני ג' ,ו'הכל הבל' הוא השביעי ,שאמר
גשמיי ,אבל א ישתמש למנוחת שכל שבעת הימי הכל הבל ,ובזה
השבת רק לעני מנוחה ממלאכה וכדי מלמדנו שלמה המל שכל העול הזה
לאכול ולשתות ולישו ,מנוחה זה הוא כולו הבל.
מהביל שלמה המל.
אבל יש להבי מה הכוונה שאמר על
אבל כשמשתמש ע הבריאה לצור כל יצירת שבעת ימי בראשית שהכל
גבוה ,על זה נאמר בסו קהלת )יב ,יג( הבל הבלי הוא ,והרי בכלל השבעה
'סו דבר הכל נשמע את האלקי ירא ימי הוא ג יו השבת ,וכי אפשר
ואת מצותיו שמור כי זה כל האד,' שג על הבריאה של יו השבת
וא משתמש לעני זה בבריאה ,בזה התבטא שלמה המל כי הכל הבל.
העלה את כל הבריאה ,אבל א ואפשר שכוונתו הוא לחלק הגשמי של
ו
נעימות הפרשה • בראשית תשפ"ז
בגימטריא 'בראשית ברא' ,לרמז בזה ישתמש ע הבריאה לעניני גשמיות,
שהבריאה כולה ,שנרמזה בפסוק זה דבר זה מהבל שלמה המל.
וכדברי האור החיי הק' הנ"ל ,את הכל
ההביל שלמה המל ,א אי האד ויש לומר בזה רמז נפלא' ,הבל
משתמש ע העול הזה לצור גבוה. הבלי אמר קהלת הבל הבלי הכל הבל',
?.
מידת הבטחון
שם.
האד לבטוח בה' בכל עת ובכל שעה. בספה"ק שפתי צדיקי מביא בש
הרה"ק מאפטא זי"ע ,שתיבות ב'ראשית
עני זה נוגע ג כשעומדי בשבת ב'רא א'לוקי א'ת ר"ת בבא"א לרמז
בראשית ,כשהאד מתחיל ללכת בדר על הפסוקי ב' ב'טחתי א'ל א'בושה
החדשה שקיבל עליו בחודש תשרי, )תהילי כה ,ב( ,וכ א'שרי א'ד ב'וטח ב'
יאמי ויבטח בה' שיזכה לסיעתא )ש פד ,יג( ,המרמזי על מידת הבטחו,
דשמיא לקיי הקבלות טובות שקיבל ולכ התחילה התורה בתיבות הללו
על עצמו. לומר ל שזהו עיקר ותחילת מהות
?.
כיצד יבא לידי בריאות
שם.
כדי שיוכל האד לעבוד את ה' הרי אומרי בש צדיקי' בראשית
נחו שיהיה לו גו בריא אית ויהיה ברא' ,שבתחילה ובראשית כל הוא
בכוחו ,וכבר אמר הרה"ק מרוז'י זי"ע, שיהיה האד בריא בגופו ,ובכלל זה
חור קט בגו חור גדול בנשמה ,שעל הוא שיזהר האד בבריאות הגו ,שכ
ז
נעימות הפרשה • פרשת בראשית
חפ חיי ,כי הוא חלק מפסוק,. ידי שלא יהיה בעל כח לא יוכל לעבוד
וכאשר דרש מאמר זה על הפסוק את ה'.
'בראשית ברא' לא דרש רק על תיבות ועני זה מבואר ברמב") פ"ד מהלכות
אלו ,לפי שהוא פסוק שלא פסקיה דעות ה"א( 'הואיל והיות הגו בריא ושל
משה ,אלא דרש כ' :בראשית ברא', מדרכי הש הוא ,שהרי אי אפשר
ראשית הכל יהיה האד בריא, שיבי או ידע דבר מידיעת הבורא והוא
'אלקי 'באופ זה יוכל לעבוד האד חולה ,לפיכ צרי להרחיק אד עצמו
את השי"ת' ,את השמי 'צריכי מדברי המאבדי את הגו ולהנהיג
לעבוד את השי"ת ברוחניות' ,ואת עצמו בדברי המברי והמחלימי.'
האר 'צריכי לעבוד את השי"ת ג
ועל פי זה יש לומר בדר צחות
בעניני גשמיות ,ולש כ ישפיע עליו
הטע שסומכי בברכות השחר ברכת
השי"ת גשמיות.
אלקי נשמה לברכת אשר יצר ,לפי
?. שקוד מודי על הנשמה שעל ידי
הנשמה יעבוד האד את ה' ,מקדימי
וכיצד יבא האד לידי בריאות ,ראה לו ברכת אשר יצר' ,רופא כל בשר
מה שמבאר בספה"ק דגל מחנה אפריא ומפליא לעשות' ,שרק כשהאד יהיה
בריש ספרו הק' ,שיש בפסוק זה רמז בריא אזי יוכל לעבוד את הבורא כראוי.
לדבר ,להבי פתיחת תורתנו הקדושה
בלשו' בראשית' ,דהנה דוד המל ע"ה
?.
אמר )תהלי יט ,ח( תורת ה' תמימה דרכו בקודש של הרה"ק מהר"א
משיבת נפש ,וצרי להבי שייכות זה מבעלזא זי"ע שלא היה דורש חצאי
שהיא תמימה ומשיבת נפש .והעני פסוקי ,ומשו כ היה מכנה את
הוא כ כי ידוע מה שאמרו בזוה"ק החפ חיי בש' ראדינער' ,ולא בשמו
א .האהבת ישראל זי"ע מויז'ני אמר בש זקנו הרה"ק מרוז'י זי"ע שהלימוד בספר
"דגל מחנה אפרי "מסוגל להצלחה בחינו הילדי ,לזכות לזרע בר ה' ולהנצל מצער
גידול בני.
ויש לומר רמז לזה ,דג"ל לשו גידול הבני ,מחנ"ה בגימטריא בני" ע הכולל ,ואפרי
ענינו כי הפרני אלקי באר עניי.
ויש להוסי עוד בדר צחות שאפרי" א' מתחל בע' ,והרי זה בגימטריא מצע"ר ,והרי
זה רמז שעל ידי הלימוד בספה"ק דגל מחנה אפרי ניצולי מצער גידול בני.
ח
נעימות הפרשה • בראשית תשפ"ז
וזה שאמר דוד המל ע"ה )תהלי יט, )אחרי ע"ג (.קודשא ברי הוא ואורייתא
ח( תורת ה' תמימה ,הוא בשלימות ונשמתיהו דישראל כולהו חד .ומבואר
גמור שאי בה שו דבר חסר רק כי חיות ישראל הוא כביכול מעצמות
בתכלית השלימות דדא ביה כולי ביה, הקב"ה ,כמו שנאמר )להל ב ,ז( 'ויפח
ולכ משיבת נפש לכל אחד לפי מה באפיו נשמת חיי 'ואיתא כלו אד
שמאמי בו אבל הכל היא על ידי נופח אלא מעצמותו ,וזאת התורה הוא
התורה. האד ,לכ יש בה רמ"ח מצוות עשה
וזה יש לפרש ג כ בפתיחת התורה ושס"ה מצוות לא תעשה כנגד אבריו
מרמזת לזה במלת בראשי"ת שהוא וגידיו של אד) מכות כג :וברש"י ש ,(כמו
ראשי תיבות ב'תורה י'ש א'לוקות שכתוב בפסוק )במדבר יט ,יד( זאת
ר'פואות ש'מות ,ואפשר להחשיבו התורה אד וגו' ,וזה מרמז שהתורה
כי" שמאלית המרמז לס'גולות ,ות' ממש הוא עצמות האד הרי קודשא
היינו ת'מימה ,שמפני שהיא תמימה ברי הוא ואורייתא וישראל כולהו חד,
לית בה שו דבר חסר ,אלא נקראת נמצא כשצרי להשיב נפש מישראל ה
שלימות כל דבר המחיה ברוחניות ברוחניות ה בגשמיות אי אפשר
ובגשמיות. להשיב כי א בקודשא ברי הוא
?.
ובאורייתא אשר מש אנו חיי ,ומה
שאנו רואי שלפעמי משיבי נפש
חולה על ידי רפואות או שמות וקמיע
מה שכתב בדגל מחנה אפרי או סגולות על כרח שה ממש
שחיות האד הוא על ידי התורה ,בכלל התורה ,כי הכל נכלל בתורה דהיינו
זה נכלל מה שאמרו חז"ל במדרש אלוקות ורפואות וסגולות ושמות ולית
)תנחומא בראשית א( ובזוה"ק שאסתכל בה חסר כלו ,וא היתה האמונה
באורייתא וברא עלמא ,וממילא בריאות תקועה תמיד בלב כל בני האד בה'
האד הוא על ידי התורה. והיה ה' מבטחו בודאי לא היה צרי
ועל עני זה של הקב"ה אסתכל לרפואות או לשו דבר ,רק לחסד אל
באורייתא וברא עלמא מבואר בש או על ידי תפלה לעורר חסד אל
הש משמואל ,וכ ביאר הגר"ח יתבר עליו להשיב את נפשו או על ידי
מבריסק ,כי הנה על פי השקפת אנשי לימוד תורתינו הקדושה כמו שכתוב
העול נראה שלכאורה התורה )משלי ד ,כב( ולכל בשרו מרפא ,א
מתאימה ע טבע העול ,דבטבע מחמת חסרו אמונה ח"ו צריכי
העול רציחה וגניבה גור חורב לפעמי לרפואות או לשאר דברי.
ט
נעימות הפרשה • פרשת בראשית
רציחה ,משו כ ברא העול באופ העול ,ולכ אסר הקב"ה ,וצדקה
שרציחה הוה חורבנה ,ונמצא דאדרבה וגמילת חסדי גור קיו העול,
כיו דכתוב בתורה לא תרצח ,רק משו ומהאי טעמא הקב"ה צוה לעשות.
כ טבע העול הוא דרציחה הוה חורב אבל אמר הגר"ח שאי אפשר לומר כ,
העול ,וכ הוא לגבי מצות הצדקה, שהרי הקב"ה ברא כל פרט וטבע של
שמשו שנאמר בתורה מצוה זו ,לכ העול ,והא דרציחה וגניבה הוה חורב
הוא קיו העול. לעול הוא ג כ חלק מבריאת העול
שברא הקב"ה ,והקב"ה הי' יכול לברוא
וכמו כ יש לומר לפי שיש בעול עול שרציחה וגניבה הוה קיומה ,אלא
רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא שאמרו חז"ל אסתכל באורייתא וברא
תעשה ,לכ ברא השי"ת את האד עלמא ,בריאת העול שורשה בהתורה
שהוא עול קט באופ זה. הקדושה ,ולפי שכתוב בתורה איסור
?.
לשוב בתשובה באופן הראוי
תּשׁוּפנּוּ
ואתּה ְ ֶ
ישׁוּפך ֹראשׁ ְ ַ ָ
זרעהּ הוּא ְ ְ ָ
זרעך ֵוּבין ְַ ָ
האשּׁה ֵוּבין ְַ ֲ ָ
בּינך ֵוּבין ָ ִ ָ
אשׁית ֵ ְ ָ
ְואיבה ָ ִ
ֵ ָ
עקב) :פרק ג פסוק טו( ָ ֵ
כהיתר ,וכשבאה עליה צרה או דבר יש ביאור נורא מהחת סופר }יומא
מה ומתעוררי לשוב ,אזי אינ זוכרי דהילולא כ"ה תשרי{ על פסוק זה 'הוא
עוונות ההמה ,רק חושבי עבירות ישופ ראש ואתה תשופנו עקב',
קטנות ההמה שאינ רק מנהג חסידות דמרמז שהס"מ נושא על ראשו כל
בעלמא ,ותולי בזה כל הרעות והצרות עוונות בני ישראל כדכתיב על ראש
ועל ידי זה נמנעו מלשוב ,נמצא שהוא השעיר ,ויש בזה דבר נעל רא"ש
ישופנו עקב. פתני אכזר ]דברי ל"ב[ וזהו הוא
ישופ רא"ש ואתה תשופנו עקב,
ועל פי זה ביאר מה שנאמר )תהלי עבירות שאד דש בעקביו ה מזיקי
ע( 'אלקי להצילני ה' לעזרתי חושה', לאד יותר ביו הכיפורי כשרוצה
שהכוונה הוא ,הואיל ושורת הדי נות לשו ראש ,כי הנה מדר בני אד
להצילני מאויבי ואי צרי לזה מידת לעבור עבירות גדולות ונעשית לה
י
נעימות הפרשה • בראשית תשפ"ז
כעני הזה הביא בתהלי אסיפת הרחמי ,א"כ תוסי מדת הרחמי
אמרי בש הרה"ק רבי משה מסאוורא למהר לפדות נפשי .וזהו אלקי שהוא
זי"ע ,על הפסוק )תהילי לח ,יט( 'כי עוני מדת הדי אומר להצילני ,א"כ ה' שהוא
אגיד אדאג מחטאתי' ,כי יש בני אד רחמי לעזרתי חושה ,יבושו ויחפרו
אשר עושי בכל יו כמה עבירות מבקשי נפשי וגו' .אמנ א"כ ע"י
רח"ל במזיד כמו לשו הרע ושקר הבושה יתכפרו כל עוונותיה כי כל
ורכילות וכדומה ,ואי לו עליה שו העובר עבירה ומתבייש בה מוחלי לו
חרטה בלב ,רק אח"כ אומר בדר אגב כל עוונותיו ]ברכות ספ"ק[ ,אמנ זהו
שדברתי היו לשו הרע וכדומה ,אבל דוקא כשהוא נות על לבו שעל עבירה
א נזדמ אליו שעשה איזה עבירה פלונית בא לו כ ,אז מתכפר ,אבל
בשוגג ,דהיינו ששכח והוציא עמו כשמפנה לבו לדברי קטני לומר על
בשבת לרה"ר מטפחת או דבר אחר ,יש שלא לבשתי לבני בשבת כחסידי בא
לו יסורי מזה ויתחרט על זה בלב ,וזה לו כ אזי אינו מתכפר .וזהו 'ישובו על
'כי עוני אגיד' ,היינו מזיר אגיד בדר עקב בשת ,'שה יטעו ויאמרו על
אגב ולא בחרטה מעומק הלב' ,אדאג עבירות שאד דש בעקביו בא לה
מחטאתי' ,היינו על שוגג יש לי יסורי זאת הבושה כדי שלא יתכפרו הגדולות.
גדולי מזה ,ואדרבה צרי להיות וראה ש המש דבריו הק'.
בהיפ. ?.
?.
תכלית חודש תשרי -כדי שישתוקק האדם לשוב לגן עדן כטעם
הכנסתו של אדם הראשון לגן עדן
משּׁם) :פרק ג פסוק כג(
לקּח ִ ָ
אשׁר ֻ ַ
האדמה ֲ ֶ
לעבד ֶאת ָ ֲ ָ ָ
מגּן ֵ ֶעדן ַ ֲ ֹ
אלקים ִ ַוישׁלּחהוּ ה' ֱ ִֹ
ְַ ַ ְ ֵ
ולשוב לימי החולי ,ימי השגרה ,ואמר חסידי נכנסו להרה"ק הבית ישראל
לה הרבי הבית ישראל דברי חיזוק, מגור זי"ע בסיו חודש תשרי ,לקבל
וכ אמר לה :הנה אנו מוצאי ברכת פרידה קוד שה שבי לבית
בפרשת שהשי"ת ברא את אד לקראת לילות חור הארוכי ,היה
הראשו והכניסו לג עד ,ובאותו יו קשה עליה להתנתק מאווירת
חטא וגרשו השי"ת מג עד ,ויש הקדושה שהיו בה כל חודש תשרי
אי
נעימות הפרשה • פרשת בראשית
יש לחוש שמא ישקע בטיט היו של לשאול שהרי השי"ת הכל גלוי לפניו,
העול הזה ,ומשו כ נת לנו השי"ת וידע שאד הראשו עתיד להגרש
את חודש תשרי ,בו נמצאי אנו בהיכל באותו היו מג עד ,ולש מה היה
המל ,מעבודת המלכיות של ראש צרי להיברא ש ולשהות תחילה בג
השנה ועד לאהבה של יו הכיפורי, עד.
בחג הסוכות אנו נמצאי בסוכה שהיא
אבל ביאור הדבר הוא ,האד צרי
צילא דמהימנותא 'הביאני המל חדריו',
לידע למה הוא צרי לשאו ,ואילו היה
עד לשמיני עצרת שזוכי ליחודא
האד נולד תיכ בתו הזוהמא של
שלי ,ימי בה נמצאי בג עד עלי
העול הזה ,לא היה יודע למה הוא
אדמות ,ואז ג כששב האד לימות
צרי לשאו ,אבל מאחר שהוא נולד
החול ,ידע היכ הוא מקומו ולהיכ הוא
בג עד ,וכבר טע טע ג עד ,ג א
צרי לשאו ,לשוב לג עד.
גורש מש באותו היו ,הרי שכל ימיו
ישתוקק לשוב לג עד ,וזהו הסימ דר
וכ אמרו צדיקי על הפסוק 'וחג
שלו להיכ הוא צרי חשוב.
הסוכות תקופת השנה' ,שמימי חג
הסוכות שואבי תקיפות וכח לכל כמו כ הנה בכל ימות השנה
ימות השנה. כשהאד טרוד על המחיה ועל הכלכלה
?.
להאכיל את בנ"י בכל שעה
מנחתוֶֹ ְ .ואל
הבל ְ ֶואל ִ ְ ָ
ויּשׁע ה' ֶאל ֶ ֶ וּמחלבהן ַ ִ ַ
מבּכרוֹת ֹצאנוֹ ֵ ֶ ְ ֵ ֶ הביא ַגם הוּא ִ ְ ֹ ְוהבל ֵ ִ
ֶ ֶ
פּניו) :פרק ד פסוקי דה( ויּפּלוּ ָ ָ
מאד ַ ִ ְ לקין ְ ֹ
ויּחר ְ ַ ִ
שׁעה ַ ִ ַ
מנחתוֹ ֹלא ָ ָ
קין ְ ֶואל ִ ְ ָ
ִַ
כוונת הפסוק 'וישע ה' אל הבל ואל ידועה עבודת הקודש של הרה"ק ר'
מנחתו'' ,הבל' היינו הבל הפה של ישעיה מקרעסטיר שהיה נות לבני
דיבורי התורה והתפילה ,יש לה' שעה' ישראל לאכול בכל עת מצוא ,ותמיד
כלשו' וישע' ,א' אל קי ואל מנחתו היה מ המוכ לאכול לאורחי הבאי
לא שעה' ,עבודת הקייע"=] ללעוס[ אי לפניו .פע הציעו לו לסדר שיהיו
לזה זמ ,תמיד צרי להציע ליהודי שעות קבועות בה נותני לאכול ,ולא
לאכול ...בלי שו הגבלה של זמ. בכל עת ועונה .ויע ויאמר הצדיק ,שזהו
בי
נעימות הפרשה • בראשית תשפ"ז
ביאור הענין של אם תטיב שאת
ואתּה
תּשׁוּקתוֹ ְ ַ ָ
ואליך ְ ָ
רבץ ְ ֵ ֶ ָ
חטּאת ֹ ֵלפּתח ַ ָ
תיטיב ַ ֶ ַ
שׂאת ְ ִואם ֹלא ֵ ִ
תּיטיב ְ ֵ
ֲהלוֹא ִאם ֵ ִ
תּמשׁל בּוֹ) :פרק ד פסוק ח(ִ ְ ָ
שזהו הפתח לכל חטאת ,וא"כ איפוא ביאר הרה"ק מרוז'י זי"ע ,וכ הביא
מהו העצה ,נע ונד תהיה באר ,בחר ל בספה"ק בארות המי בש הרה"ק
את הדר הממוצע שהוא שביל הזהב, הרבי ר' הערש מרימנוב זי"ע ,א תיטיב
שכאשר יש צור בדבר ינהג באופ של – שאת ,א אתה בעצמ תהיה טוב
ויגבה לבו ,וכאשר יראה בעצמו שבא אזי תוכל לישא כל אחד מישראל ,אבל
לידי גיאות אזי ינהג במידת הענוה. א לא תיטיב א לא יהיה טוב ,אזי
וכ אמר הרה"ק ר' נפתלי מרופשי לפתח ,תראה בכל פתח ישראל ,חטאת
זי"ע ,שיהיה לו לאיש יהודי שני כיסי, רוב תראה שיש בכל אחד חטאי,
באחד 'ואנכי עפר ואפר' ,ובהשני 'ויגבה שתיכ כשיראה פתחו של השני כבר
לבו בדרכי ה'' ,כי שניה נצרכות יראה כל חסרונותיו.
ומועילות בעבודת השי"ת.
עוד אמר הרה"ק מרופשי ,קוד
?.
שמורידי את הנשמה הק' לעול הזה, באופ אחר ביאר הס"ק מרוז'י זי"ע
מוליכי אותה על שביל ,ועל השביל פסוק זה ,ויש המבארי כ בש בנו
יש כמה וכמה פסוקי ומאמרי ,מצד הרה"ק רבי שלו יוס זי"ע ,שפסוק זה
אחד נכתב 'ויגבה לבו בדרכי ה' ,ובצד מורה לאד באיזה דר תהיה הנהגתו,
השני נכתב 'מאד מאד הוי שפל רוח', א ינהג במידת הענוה או במידת
וכ עוד ,ועד שמבי האד מה שנעשה ההתנשאות ,הפסוקי מורי לנו כלל
לפניו ,מה דורש ה' ממנו ,נולד האד, גדול בעבודת ה' שא תיטיב בעיני את
וזהו עבודת האד לידע אימתי ינהג ע מעשי ותראה אות כטובי וישרי,
מידה זו ואימתי ינהג ע מידה זו. שאת ,תבוא לידי גיאות ,ואילו א לא
ובדר צחות יש לומר שזהו עני תיטיב בעיני את מעשי ותראה אות
הנענועי בסוכות ,לרמז שזהו סדר כלא טובי ותמיד תפסול אות ,הרי
העבודה 'נע ונד תהיה באר ,'שינהג אז אתה עלול ליפול ברשת העצבות
בכל מצב לפי העני. ומרה שחורה ,שזהו לפתח חטאת רוב
?.
גי
נעימות הפרשה • פרשת בראשית
להכיר שהיצה"ר הוא שונאו
שם.
יחשוב שהיצר הרע הוא לו כאוהב ,כי פירש"י :ואלי תשוקתו ,של חטאת
הוא להיפ ,לכ יל עמו ברוגז ,ועי"ז הוא יצר הרע תמיד שוקק ומתאוה
יוכל להשמר ממנו. להכשיל ,ואתה תמשל בו ,א תרצה
?.
תתגבר עליו.
בחידושי הגרעק"א על התורה הביאו
כעני הזה שהיצר הרע עושה עצמו מכת"י של תלמדי הגרעק"א לבאר
כאוהב ,ידוע מאמר קדשו של הבעש"ט הפסוק ,שהנה בגמרא אמרו )ברכות ה,(.
הק' זי"ע )ראה בס' אורח לחיי פ' ל,( 'לעול ירגיז אד יצר טוב על יצר
שמעתי בש הבעל ש טוב ז"ל פירוש הרע' ,וכתב לבאר דברי הגמרא על פי
הגמרא שבת ד ע"ה שוחט משו מה דברי המהר" אלמושנינו וראנ"ח על
מיחייב רב אמר משו צובע וכו', הפסוק ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי
ופירשו התוספות אשוחט דעלמא קאי, )תהלי קיח ,ד( ,כי נגד אויב שהוא
ומה בעי התוספות בזה ,אלא שרצו מפורס וידוע ,יכול האד להשמר
לומר דר רמז ,דקאי על מלא המות, ממנו ,אכ א מראה את עצמו כאילו
דלעתיד ישחוט אותו הש יתבר, הוא אוהבו ,ובקרבו ישי ארבו ,האויב
ואמר משו מה מיחייב ,הלא לכ ברא הזה הוא גדול מאוד משו שלא יוכל
אותו הש יתבר להסית לבני אד כדי להשמר ממנו ,לכ אמר וביקש שיהיה
שיהיה שכר ועונש וא כ עושה הוא ה' לי בעוזרי ,היינו שע אות אנשי
רצו קונו ,ומשו מה מיחייב ,וזהו המזיקי לי ומראי את עצמ
שפירשו התוספות אשוחט דעלמא שעומדי לי בעזרתי ,יעמוד ויעזור לי
קאי ,היינו על מלא המות ששוחט לכל ה' ,כי אי אני בעצמי יכול להשמר
עלמא משו מה מיחייב ,הלא הוא ממנו ,אבל 'ואני אראה בשונאי' ,כי
נברא בשביל זה להסית לבני אד, באות שה שונאי ממש אני בעצמי
ואמר רב דחייב משו צובע ,שהוא אוכל לראות.
צובע עצמו ומסית לבני אד שיעשה והנה היצה"ר מראה עצמו כאלו הוא
מצוות ,ומראה לה פני כאילו עושי אוהבו מאוד ,ורק מכח אהבתו הוא
מצוות ,והוא לא נברא אלא שיסית לבני מפתהו ,לכ אמרו 'לעול ירגיז אד
אד שיעברו עבירות ,ולא שיצבע את יצר טוב על יצר הרע' ,היינו שאל
די
נעימות הפרשה • בראשית תשפ"ז
הית
ויהי ִ ְ ָ אחיו ַ ְ ִ
הבל ָ ִ
קיֶ אל ֶ ֶ
ואמר ַ ִ
ַֹ ֶ עצמו כמו אוהב נאמ איש טוב ומסית
והרגה
אחיו ַ ַ ַ ְ ֵ
הבל ָ ִקיֶ אל ֶ ֶ
וקִ ַ
דה ַ ָ ָ
ַ ֶָ לעשות מצוות ובשביל זה לא נברא,
ויש ש הרבה דקדוקי ,מה אמר קי ועל כ יהיה חייב.
להבל ועוד דקדוקי.
?.
ומבאר הגר"א ,שהנה חז"ל אמרו )ב"ר
כעני זה ביאר עוד הגרעק"א במקו
כב ,ח( דהבל היה גבור יותר מקי .נמצא
אחר מה שאמרו חז"ל )שבת לא (.שהלל
שא היה קי רוצה לקו על הבל
הזק אמר לגוי שבא להתגייר 'דעל
בדברי ריב להורגו לא היה יכול לו ,כי
סני לחבר לא תעביד זו היא כל התורה
חלוש הוא ממנו ואימתו מוטלת עליו,
כולה' ,וביאר רבי עקיבא איגר כ' ,מה
לכ מה עשה קי ,הל עמו ברמאות
דעל סני' ,מי ששונא אות ,כלומר
וקרא אותו תמיד אחיו כדי שלא ישמור
היצה"ר שהוא שונאו בנפש של האד,
את עצמו ממנו ולא ירגיש בדבר .וזהו
'לחבר לא תעביד' ,אל תעשה אותו
ויאמר קי אל הבל "אחיו" ,הכוונה אחיו
חבר ל ,שלא ידמה שהיצר הרע בא
ברמאות .ועל ידי זה 'ויהי בהיות
לטובתו ,שהרי הוא שונאו הגדול.
?.
בשדה' ,מקו רחוק מאביה ומאמ,
'ויק קי על הבל אחיו ויהרגהו' ,לפי
שלא ידע להשמר ממנו ,וכמו שנאמר
דוברי שלו ע רעיה וגו'. והנה קי לא רק שלא שמע בקול ה',
כדי שעל ידי כ יפטר מהשט ,אלא
וראה בספר אפריו בפר' ויחי )להל שהוא נהג ע הבל אחיו כמנהגו של
מח ,טז( שביאר לפי זה הפסוק איש את היצר הרע ,וכמו שמבאר הגר"א )ספר
רעהו חיי בלעו. אדרת אליהו( את הפסוק שנאמר )פסוק ח(
?.
עניני שבת בראשית
לרופא מומחה ביותר ,וביקש לשמוע סיפר הגאו רבי יצחק הוטנר זצ"ל,
ממנו כמה אחוזי התרפאות יש ,ושאלו שהגאו רבי אברה גרודז'ינסקי הי"ד,
כמה אנשי נתרפאו על ידו ממחלה זו, ]חותנ של הגר"ח קרייזווירטה והגר"ש
וענה הרופא ,אגלה ל האמת ,עדיי לא וולבה[ ,חלה פע במחלה קשה ,ונסע
וט
נעימות הפרשה • פרשת בראשית
ומבקשי ממנו מחילה וסליחה ,אבל מצאתי מי שיסכי באמת להתרפא
אי די ברפואה של חודש תשרי ,אלא חו מאחד ששמו ליפקי ,שכ עיקר
צרי האד לשנות את מהל חייו ,כדי אופ הריפוי הוא על ידי שינוי אורחות
שלא ישוב לעבר שלו. התזונה והחיי ,וכדי לבא לרפואה
שלימה צריכי ללכת על פי ההנחיות
וזהו העני של שבת בראשית ,כי שאני נות ,אבל לאד קשה עד מאד
הנה צדיקי אמרו שבי ראש השנה לשנות מהרגליו ,אכ כשהגיע אלי אותו
ליו הכיפורי ה עשרת ימי תשובה, יהודי ליפקי ,הוא שינה באמת את כל
תשובה מיראה ,בחג הסוכות באי ארחות ומהל חייו הגשמיי ,כדי
לתשובה מאהבה ,ועכשיו הוא תשובה שיתרפא ברפואה שלימה ,ולאחר בירור
באמת ,על אמת אמרו חז"ל )שבת קד(. נתברר שליפקי זה הוא הגאו ר'
קושטא קאי ,שיהיה קיו אמיתי ישראל ליפקי סלנטר זצ"ל.
לתשובה ,וזהו העני של שבת בראשית,
להתחיל הכל מחדש ולקיי את וסיי ר' יצחק הוטנר ,הנה בחודש
התשובה בפועל. תשרי באי כל ישראל לרופא כל בשר
?.
זט
נעימות הפרשה • בראשית תשפ"ז
פניני פרשת בראשית – משנת תשפ"ה
התחלת התורה -האמונה והבטחון
הארץ )בראשית א ,א(.
השּׁמים ְ ֵואת ָ ָ ֶ
אלהים ֵאת ַ ָ ַ ִבּראשׁית ָ ָבּרא ֱ ִֹ
ְֵ ִ
מהחודש הזה לכ שהיא מצוה ראשונה בספה"ק שפתי צדיקי הביא בש
שנצטוו בה ישראל ומה טע פתח הרה"ק מאפטא זי"ע כמה רמזי בפסוק
הרה"ק ומבאר בבראשית'. בראשית ,ב'ראשית ב'רא א'להי א'ת
מבארדיטשוב' ,מה טע פתח ר"ת בבא"א ,נוטריקו ב' ב'טחתי א'ל
בבראשית' ,הרי זה טע מתוק ביותר א'בושה )תהלי כה ,ב( ,ולמפרע א'שרי
במה שפתח בבראשית ,לפי שפרשיות א'ד ב'וטח ב') ש פח ,יג(.
חומש בראשית מחדירות בלבבות בני ודבר זה הוא יסוד כל התורה כולה,
ישראל האמונה והבטחו ,שלפני זהו הא' ב' של התורה הק' ,האמונה
שהשי"ת מצוה אותנו בני ישראל את והבטחו בהשי"ת ,אשרי אד בוטח ב,
התרי"ג מצוות ,נאמר לנו עני בריאת ב בטחתי אל אבושה.
שמי ואר ומעשה אבות ,שעל ידי זה
נקבל טע בכל התורה והמצוות,
?.
כנאמר בפסוק )תהלי קיט( 'כל מצותי וכ ביאר הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע
אמונה' ,ולכ יש טע מתוק במה על דברי רש"י הק' כא' אמר רבי יצחק
שפתחה התורה בבראשית ברא. לא היה צרי להתחיל את התורה אלא
?.
אחד המרבה שלא לשמה ואחד הממעיט לשמה – מי מהם עדיף
מנחתוֶֹ ְ .ואל
הבל ְ ֶואל ִ ְ ָ ויּשׁע ה' ֶאל ֶ ֶ וּמחלבהן ַ ִ ַ
מבּכרוֹת ֹצאנוֹ ֵ ֶ ְ ֵ ֶ הביא ַגם הוּא ִ ְ ֹ ְוהבל ֵ ִֶ ֶ
חרה למּה ָ ָ
קין ָ ָ ויּאמר ה' ֶאל ָ ִ ויּפּלוּ ָ ָפּניוֶ ֹ ַ . מאד ַ ִ ְ
לקין ְ ֹ
ויּחר ְ ַ ִ
שׁעה ַ ִ ַמנחתוֹ ֹלא ָ ָ ִַקין ְ ֶואל ִ ְ ָ
רבץ
חטּאת ֹ ֵ לפּתח ַ ָתיטיב ַ ֶ ַשׂאת ְ ִואם ֹלא ֵ ִ תּיטיב ְ ֵפניךֲ .הלוֹא ִאם ֵ ִ ולמּה ָ ְנפלוּ ָ ֶ ָלך ְ ָ ְָָ
תּמשׁל בּוֹ )בראשית ד ,דז(. ואתּה ִ ְ ָ תּשׁוּקתוֹ ְ ַ ָ
ואליך ְ ָ ְ ֵ ֶ ָ
אשר אנשיל הלוי ב רבי שמואל בעל בהקדמה לספר שו"ת מנוחת אשר
המנוחת אשר מטשענגער זי"ע לבאר )בפתיחה לשו"ת ח"א( הביא הגה"ק רבי
זי
נעימות הפרשה • פניני פרשת בראשית – משנת תשפ"ה
והביא ראיה שהיה מותר לו לאכול הפסוקי ,ודקדק מדוע אצל קי נאמר
מבשר הקרבנות ממה שאמרו בגמרא מנחה לה' ,ואילו אצל הבל לא נאמר
זבחי) ד קטז (.על הפסוק 'והבל הביא שהביא מנחה לה' ,עוד דקדק מה
ג הוא מבכורות צאנו ומחלביה,' שנאמר אצל הבל "והבל הביא ג הוא",
'איזהו דבר שחלבו קרב לגבי מזבח ואי מה הכוונה ג הוא ,ועוד כמה דקדוקי.
כולו קרב לגבי מזבח הוי אומר זה והנה רש"י פירש מה היה החילוק
שלמי ,'ולכאורה כיצד היה יכול בי קרבנו של קי לקרבנו של הבל,
להקריב שלמי ,מאחר שאד הראשו שקי הביא מ הגרוע ,ויש אגדה
לא הותר לו לאכילה בשר בהמה ,ומכא שאומרת זרע פשת היה ,ואילו הבל
ראיה שרק בבשר חולי היה אסור ,אבל הביא מבכורות הצא ,שהביא מ
בשיירי הקרבנות היה מותר לו לאכול, המובחר ,ומשו כ קיבל השי"ת רק את
עי' מה שהארי בזה{. קרבנו של הבל ולא קרבנו של קי.
ומבאר המנוחת אשר שהנה כאשר אבל כאשר נתבונ בפסוקי נמצא
הקריב קי את קרבנו ,היה זה כולו לה', שלגבי קרבנו של קי נאמר 'מנחה לה'',
שלא היה לו בזה שו מחשבה שלא ואילו אצל הבל לא נאמר תואר חשוב
לשמה ,ומשו כ לקח כקרב מ זה 'מנחה לה'' ,אלא נאמר רק 'והבל
הפשת ,אבל הבל שהביא לקרב הביא ג הוא'.
מבכורות צאנו ומחלביה ,היתה לו בזה ומבאר שהנה חז"ל אמרו שלאד
ג כוונה שלא לשמה ,שעל ידי הבאת הראשו לא הותר לאכול בשר בהמה
הקרב יוכל לאכול בשר בהמה ,וזהו וחיה ,והותר לו לאכול רק פירות
'והבל הביא ג הוא' ,שנתכוי ג וירקות ,וכמו שאמרו במסכת סנהדרי
לטובת עצמו ,ומשו כ לא נאמר אצל )ד נט' (:אד הראשו לא הותר לו בשר
הבל מנחה לה' ,לפי שהיה חסר בכוונתו לאכילה' ,ורק לאחר המבול הותר לבני
מהיותו כולו לש שמי. נח לאכול בשר בהמה וחיה .ומביא
אלא שיש להבי א כ מהו הטענה המנוחת אשר חידוש נפלא ,שא שלא
על קי בכ שהביא רק מ הפשת. הותר לאד הראשו לאכול בשר
ומבאר המנוחת אשר שמה שאמרו בהמה ,היינו ב'בשר חולי ,'אבל משיירי
'אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד 'הקרבנות' הותר לו לאכל.
שיכוי לבו לשמי ,'הכוונה דוקא במי }וראה עוד בספר להורות נת) ריש
שאי לו ,אומרי לו שיביא מה שבכוחו ויקרא( שהארי בעני זה א הותר
ובלבד שיכוי לבו לשמי ,אבל העשיר לאד הראשו לאכול מבשר הקרבנות,
חי
נעימות הפרשה • בראשית תשפ"ז
חשוב מהראשו ,לפי שכל כונתו הוא שמביא מנחה במקו פר ,אינו מתכפר
לשמי. בזה .כמו כ מי שמביא קרב מועט כדי
שתהיה כוונתו כליל לש שמי ולא
ומבאר ה'מנוחת אשר' שדבר זה
יהיו לו בזה ג פניות לטובת עצמו ,הרי
פשוט הוא שהעשיר שנות סכו קט
זה בא מחמת רוע הלב ,שמאחר
אי ער לנתינתו ,לפי שהוא כפוי טובה,
שהשי"ת העניק לו כל טוב ,היכ היא
שהשי"ת נות לו את כל הטוב ,ומשפיע
מדת 'הכרת הטוב' שלו ,וכי לזה ייקרא
עליו שיוכל לתת הרבה ,וא כ עליו
'כוונתו לש שמי .'ואמנ הבל אכ
לתת ככל אשר יושת עליו ,וא א
היתה כוונתו ג כדי שיוכל לאכול בשר,
עדיי אינו בדרגה שיכול לתת לש
אבל היות והביא מ המובחר ,במש
שמי ,אבל עדיי יש עליו חובת הכרת
הזמ' מתו שלא לשמה בא לשמה',
הטוב לתת הו רב לצדקה ,כדי להכיר
שהוא מרגיל עצמו לתת ,עד שיהיה
טובה להשי"ת על כל הטובה שגמלו,
'ויקחו לי' ,לי לשמי ,אבל קי מאחר
וא הוא מסוגל לתת רק סכו קט,
שהוא מביא מ המועט ,יש עליו טענה
הרי זה מורה על רוע לבבו ,שאי לו
על שמיעט בקרבנו.
הכרת הטוב להשי"ת ,שהוא מרגיש
שכל הממו הוא שלו ,ויש לו חשבונות
שהנה כשעומדי שני עשירי
של לש שמי .אבל הראשו שנות
לפנינו ,ומבקשי מה סכו הגו
סכו גדול ,א שיש לו ג כוונה של
לצדקה גדולה ,והראשו נות סכו
כבוד ,אבל יש בו ההבנה שמאחר
גדול ,אבל הוא מכוי ג לכבוד עצמו,
שהשי"ת משפיע עליו טובה ,הרי הוא
ואילו חבירו נות רק סכו קט ,והוא
צרי להשיב לו טובה' ,כי ממ הכל
אומר שכוונתו היא לש שמי בלבד,
ומיד נתנו ל ,'ומה שהוא נות שלא
לכאורה יש להתבונ מי החשוב יותר,
לשמה ,על כגו הא קיי"ל 'מתו שלא
הראשו שנת נדבה גדולה ע פניות
לשמה בא לשמה' ,אבל מי שיש לו לב
לכבוד עצמו ,או השני שנת סכו קט
רע ומרגיש שהממו שלו ,לא ישפר את
א לש שמי .שהנה השני בא
דרכיו ,נמצא שמ הראוי שית האד
בטענה ,שבאמת בידו לתת סכו גדול,
הרבה ג כשחסר בכוונה.
אבל אז לא יוכל לכוי ליבו רק לשמי,
ועל פי יסוד זה מבאר המנוחת אשר שהרי יתנו לו כבוד ,ומשו כ הוא נות
את הפסוקי ,כי הנה כבר הזכרנו לעיל סכו קט ,והרי זה נחשב כסכו גדול,
שעד לדורו של נח לא הותר לה כי אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד
לאכול בשר ,ורק אצל נח לאחר המבול שיכוי לבו לשמי ,ואפשר שהוא
טי
נעימות הפרשה • פניני פרשת בראשית – משנת תשפ"ה
ובעני מאמר חז"ל הנ"ל 'אחד הותר לו לאכול בשר' ,לפי שהציל את
המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוי כל הבעלי חיי ,'ואיתא בקדמוני ,שג
לבו לשמי ,'מ הראוי לציי מה שביאר קוד המבול ,כששחטו זבח לה' ,היו
בזה הרה"ק רבי דוד בנו של הרה"ק מקריבי את החלבי לה' ,ואז היה
מקאצק זי"ע ,הנה העול לומדי מותר למקריב לאכול מבשר הזבח,
שכוונת מאמר חז"ל הוא שהממעיט והנה כשהבל הביא קרב היה זה
יכוי ליבו לשמי ,ואז הוא חשוב מבכורות צאנו ומחלביה ,שהיה זה
כמרבה ,אבל הוא ביאר להיפ ,שהנה קרב גדול ושמ ,אבל לא היה זה מנחה
הממעיט מחמת מיעוט קרבנו בודאי לה' ,שלא היה זה רק לש שמי ,אלא
שהוא מכוי לבו לשמי ,אלא הביא 'ג הוא' ,שעל ידי הקרבת הקרב
שאומרי למרבה שג הוא יכוי לבו יוכל לאכול ג הוא חתיכת בשר .ואילו
לשמי ,ולא יתפאר בקרבנו המרובה. קי שהביא מפרי האדמה ,וכוונתו היתה
?. 'לש שמי 'מנחה לה' ,וחשב שא
שהוא ממעיט בקרבנו ,אבל הוא מכוי
ליבו לשמי .אבל השי"ת שעה רק
ביאור נוס בפסוק זה איתא
לקרבנו של הבל ,ואל קי ואל מנחתו לא
מהרה"ק רבי ישעיה'לע מקרעסטיר זי"ע,
שעה ,ויחר לקי מאד ויפלו פניו וגו',
שהנה ידוע שהרה"ק רבי ישעיה'לע היה
מאחר שכוונתו היתה רק לש שמי
נות מזו לבני ישראל ,והיה עומד קוד
ולדעתו היה עדי מהבל ,ועל זה אמר
תקיעת שופר ומכי מזו למתפללי,
לו השי"ת :למה חרה ל ולמה נפלו פני,
והיה אומר ,כל הצדיקי עוסקי בשעה
הלוא א תיטיב – שאת ,וא לא תיטיב
זו קוד תקיעת שופר ברזא דרזי ,ואני
וגו' ,שמי שעושה פעולה שיוכל לצאת
עוסק ב'לשובע ולא לרזו ,'שהוא מכי
מזה טובה ,א שהוא 'שלא לשמה',
מזו לבני ישראל הרעבי.
אבל יכול לצאת מזה לשמה' ,שאת',
ואמרו עליו צדיקי דורו הלשו הרי זה רצוי למעלה ,אבל 'וא לא
שבספרא דאד קדמאה נכתב תיטיב' ,שהוא עושה פעולה שבאה
שבעקבתא דמשיחא הרה"ק 'רבי מחמת רוע הלב ,ואי רואי את העתיד
ישעיה ברבי משה' יהיה "דער קעכער" שיהיה לטובה ,את זה אי השי"ת
של כלל ישראל ,ואמרו צדיקי הכוונה מקבל.
?.
שעל ידי שהיה עומד ומכי מזו לבני
ישראל היה משפיע מלעילא השפעות
כ
נעימות הפרשה • בראשית תשפ"ז
'שעו ,'כלשו וישע ,ששיי לקבוע זמ טובות ופרנסה טובה בהרחבה לבני
של תורה ותפילה ,וכבחז"ל 'זמ תורה ישראל עד היו הזה.
לחוד וזמ תפלה לחוד' ויש עוד מנחה ומסופר ,כי משנתרבו הבאי לאכול
של קי ,עבודת הקייע} לעיסה{ ,מה אצלו ,בקשו ממנו לסדר שעות
שנותני לבני ישראל לאכול ,ועל זה מיוחדות בה יוגשו הסעודות ,ולא
נאמר 'ואל קי ואל מנחתו לא שעה', שבכל רגע שאחד נכנס יתנו לפניו
שעבודת הקייע"} ללעוס{ אי לה לאכול בהרחבה .אבל רבי ישעיה'לע
שעה ,שבכל זמ וכל עת צרי להציע מא לשמוע על קביעת השעות,
ליהודי לאכול ...בלי שו הגבלה של ובאותה עת אמר רבי ישעיה'לע את
זמני ,כי כשהדבר נוגע למזונו של פירוש הפסוק בנוסח קרעסטיר' :וישע
אד מישראל ,צריכי להעמיד לפניה ה' אל הבל ואל מנחתו' ,שהנה יש ב'
לאכול בריווח ללא צמצו והגבלה. מיני מנחות – נחת רוח שעושי בני
ובאופ זה המשי הרה"ק ישראל להשי"ת ,מנחה אחת היא תורה
מקרעסטיר כדרכו השפעות טובות על ותפילה ,שהוא הבל התורה והתפילה,
בני ישראל בכל זמ ועיד. ומנחה זו יש לה זמ קבוע ,יש לה
?.
להתפלל על הכל
בּעיני ה' )בראשית ו ,ח(.
מצא ֵחן ְ ֵ ֵ
ונח ָ ָ
ְ ַֹ
ומבארי בספרי שהנה בגזירת במדרש אמרו ונח מצא ח .תנא דבי
המבול נאמר )בראשית ו ,יג( 'כי מלאה ר' ישמעאל ,א על נח נחת גזר די
האר חמס מפניה ,'ופירש רש"י' ,לא אלא שמצא ח ,שנאמר נחמתי כי
נחת גזר דינ אלא על הגזל' ,ומצאנו עשיתי ונח מצא ח בעיני ה' ,מבואר
שנח היה לו שייכות לחמס ,כי הנה בדברי המדרש שבאמת ג נח היה
כשאמרה שרה אמנו לאברה אבינו בכלל הגזירה ,אלא שמחמת שמצא ח
)בראשית טז ,ה( 'חמסי עלי ,'פירש רש"י בעיני ה' ניצול.
'חמס העשוי לי עלי אני מטיל העונש, ולכאורה זהו מדרש פליאה ,שהרי
כשהתפללת להקב"ה מה תת לי ואנכי בפסוק נאמר בפירוש שנח היה צדיק
הול ערירי לא התפללת אלא עלי תמי.
אכ
נעימות הפרשה • פניני פרשת בראשית – משנת תשפ"ה
שהיה לו להתפלל על בני דורו ולא והיה ל להתפלל על שנינו והייתי אני
התפלל ,ולכ נקרא המבול על שמו 'מי נפקדת עמ ,'ומבואר שכאשר צרי
נח' ,ונמצא שהיה לו ג כ שייכות להתפלל על השני ואינו מתפלל הרי זה
לעני של 'חמס' ,ולכ ג נח היה בכלל בכלל חמס ,בבחינת 'גזל העני'.
גזירה זו ,אלא שמשו שנח מצא ח
בעיני ה' ניצול מהגזירה. ועל נח אמרו חז"ל שיש טענה עליו
?.
בכ
גכ
דכ
