gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קונטרס לחזות בנועם · Kuntrus Lachzos Beno'am — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: קונטרס לחזות בנועם · Kuntrus Lachzos Beno'am

שבוע: בראשית (2026-10-05)

קונטרס לחזות בנועם · Kuntrus Lachzos Beno'am — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫סעודה שלישית‬ ‫פרשת בראשית שנת תשפ"ד לפ"ק‬ ‫בביהמ"ד בוטשאטש ‪ -‬בשכונת פארשעי‪ ,‬מאנסי יצ"ו‬ ‫גליון ל"ז שנה ב' ‪ -‬בראשית תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ם"יבבושה ימי תארקל תוררועתהו ןישוביכ ירבד‬ ‫דברי כיבושין והתעוררות לקראת ימי השובבי"ם‬ ‫פתחו לי פתח כחודו של מחט – זהו התפלה שהאדם‬ ‫םדאהש הלפתה והז – טחמ לש ודוחכ חתפ יל וחתפ‬ ‫יוצא לאור ע"י‪:‬‬ ‫לחזות בנועם‬ ‫רוהטה ןחלש תעוכמישרלעונילכזצשא שדוק תורבד‬ ‫עריכת שלחן הטהור‬ ‫כל הזכיות שמורות‬ ‫ק”א"פלטיול”פ‬ ‫ערב יום הקדוש שנת תשפ”ו לפ”ק‬ ‫‪.‬‬ ‫שליט"א‬ ‫של"ס פרשת ויחי שנת תשפ"ו לפ"ק‬ ‫ק"פל ו"פשת תנש יחיו תשרפ ס"לש‬ ‫מען קען הערן די דברות קודש אויף‬ ‫בביהמ"ד הגדול וויליאמסבורג יצ"ו‬ ‫ו"צי גרובסמאיליוו לודגה ד"מהיבב‬ ‫ששק"תהגתנהשונישבורד ןקרהמםוקי"בכרמע‬ ‫קול סאטמאר ‪1605-615-7777‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול קרית יואל‬ ‫לאוי תירק לודגה ד"מהיב‬ ‫ביי די ספעציעלע לחזות בנועם אפטיילונג‬ ‫הגה"ק‬ ‫‪ 4/2/6‬פון די מעין מעניו‬ ‫שזכינו לשמוע‬ ‫~~~‬ ‫צו באקומען די דברות קודש יעדע וואך שיקט אן‬ ‫אימעיל צו ‪lachzosbnoam@gmail.com‬‬ ‫רבינו‬ ‫דברות קודש אצל‬ ‫~~~‬ ‫צו נעמען א חלק אין די זיכוי הרבים‬ ‫ביטע ווענדט אייך צום מערכת‬ ‫מרן‬ ‫וזכות הרבים תלוי בך‬ ‫‪.‬‬ ‫מכ"ק‬ ‫הקונטרס הנוכחי יוצא לאור בסיוע‬ ‫ועד להוצאת ספרי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ישלם ה' פעלם ותהי משכורתם שלימה מעם ה'‬ ‫עריכה ומראי מקומות ע"י‪:‬‬ ‫ב‪ .‬וו‪845-738-4665 .‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול קרית יואל‬ ‫של"ס פרשת ויחי שנת תשפ"ו לפ"ק‬ ‫בביהמ"ד הגדול וויליאמסבורג יצ"ו‬ ‫שליט"א‬ ‫לפ”ק‬ ‫תשפ”ו‬ ‫הגה"ק‬ ‫רבינושנת‬‫הקדוש‬ ‫יוםמרן‬ ‫מכ"ק‬‫ערב‬ ‫ימיהטהור‬ ‫השובבי"ם‬ ‫שלחן‬ ‫לקראת‬ ‫של"ס‬ ‫עריכת‬ ‫דברות אצל‬ ‫והתעוררותאצל‬ ‫לשמוע‬ ‫קודש‬ ‫שזכינו‬ ‫כיבושיןקודש‬ ‫דברי דברות‬ ‫השובבי"ם‬ ‫הטהור‬‫ימי‬ ‫לפ"ק‬ ‫שלחן‬ ‫לקראת‬ ‫תשפ"ד‬ ‫עריכת‬ ‫לשמוע‬‫והתעוררות‬ ‫שנת‬ ‫בראשית‬ ‫אצל‬ ‫שזכינו‬ ‫קודש‬ ‫כיבושין‬ ‫פרשת‬‫דברי דברות‬ ‫לפ”ק‬ ‫תשפ”ו‬ ‫שליט"א‬ ‫הגה"ק‬ ‫רבינושנת‬‫הקדוש‬ ‫יוםמרן‬ ‫מכ"ק‬‫ערב‬ ‫בביהמ"ד בוטשאטש ‪ -‬בשכונת פארשעי‪ ,‬מאנסי יצ"ו‬ ‫בביהמ"ד הגדול וויליאמסבורג יצ"ו‬ ‫של"ס פרשת ויחי שנת תשפ"ו לפ"ק‬ ‫ביהמ"ד הגדול קרית יואל‬ ‫בזכות קביעת עתים לתורה‪ ,‬יתקבלו כל התפילות‬ ‫הרחמים והרצון‬ ‫שהאדם‬ ‫בימיזהו התפלה‬ ‫התפללנו‬ ‫מחט –‬ ‫פתחאשר‬ ‫כחודו של‬ ‫והבקשות‬ ‫פתחו לי‬ ‫ונשובהובחסדו‬ ‫והעתיד אחד‪,‬‬ ‫ה' אליך‬‫וההוה‬ ‫העבר‬ ‫השיבנו‬ ‫הקב”ה רואה‬ ‫מתפלל‬ ‫מצרף את הטוב העתיד‪ ,‬ועי”ז זוכים בדין‬ ‫(א' א')‬ ‫'בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ'‬ ‫געפון מיר די וואך אין די סדרה‪ ,‬התחלת התורה‪' ,‬בראשית ברא אלקים את השמים ואת‬ ‫בניו‪ ,‬ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם‬ ‫ויקרא יעקב אל א‬ ‫'בראשית ברא אלקים‪,‬‬ ‫וויילא') זאגט‬ ‫הקב”ה איז‬ ‫בדיןרבה א'‬ ‫מדרש‬ ‫זכאי‬ ‫(בראשית‬ ‫ארויס‬‫גייטדער‬ ‫ישראלזאגט‪,‬‬ ‫כלל‬ ‫בראשית ברא)‬ ‫הארץ'‪ ,‬רש”י (ד”ה‬ ‫באחרית הימים (מ"ט א')‬ ‫אייבערשטער באשאפן די‬ ‫עתיד‬ ‫פונעםדער‬ ‫האט‬ ‫מיט דעם‬ ‫טובים‬ ‫אלע תורה‪,‬‬ ‫מעשים‬ ‫ראשית'‪ ,‬די‬ ‫בשביל התורה שנקרא מצרף‬ ‫בזכרי‬ ‫אבל עתה‬ ‫גערופן די‬ ‫האט‬‫יעקבכ”ב)‪.‬‬ ‫יפחד‪,‬‬ ‫וועלט ‪ -‬מיט די תורה‪ ,‬די תורה וואס ווערט אנגערופן 'ראשית' (משלי ח'‬ ‫בניו‪,‬לבי‬ ‫אל זאת‬ ‫יעקבועל‬ ‫ויקרא מעש‬ ‫ובידי אין‬ ‫שוחד‪,‬‬ ‫סדרה‬ ‫יקח די‬ ‫ואכףדיפני לא‬ ‫וואך אין‬ ‫מיראקדם‬ ‫געפונען‬ ‫במה‬ ‫האספולערב יוה”ק)‪.‬‬ ‫ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים‪.‬‬ ‫המיוחד (סליחות‬ ‫מלכות שם‬ ‫קינדער‪ ,‬ויאמר‬ ‫פנים אין די ראש השנה תורות (מאמר אבני‬ ‫א‬ ‫ד' חילוקי כפרה‬ ‫קען זיין אזוי‪ ,‬דער זיידע ז”ל זכותו יגן עלינו אין ייטב‬ ‫מתיאיודן‬ ‫דער מדרש (בראשית רבה‬ ‫אראפ‪,‬צ"חאזב')ר' רבי‬ ‫'ויקרא יעקב אל בניו' זאגט ב‬ ‫קען זייןא)‬ ‫יעדןחרש‬ ‫בן‬ ‫גמרא‬ ‫די‬ ‫ברענגט‬ ‫‪,‬‬ ‫(ע”א)‬ ‫פ”ו‬ ‫דף‬ ‫יומא‬ ‫אין‬ ‫גמרא‬ ‫זכרון אות ל”א)‪ ,‬זאגט א מליצה ישרה פאר כלל ישראל‪ .‬ס’קומט דער יום הדין‪ ,‬און מ’איז דן‬ ‫די‬ ‫אזוי‪,‬‬ ‫געווען‬ ‫צום‬ ‫עובר‬ ‫באשעפער‪,‬‬ ‫פרשתמען‬ ‫דערהאט‬ ‫גערופן אצום‬ ‫טאמער‬ ‫עשה'‪,‬‬ ‫על ער האט‬ ‫כפרה‪,‬ער ויקרא‬ ‫חילוקיזאגט‬ ‫אל בניו'‪,‬‬‫'ויקראדי ד'‬ ‫אמר‪,‬‬ ‫זאגט‪,‬‬ ‫דרכים‬ ‫(דרוש ד’) ‪,‬‬ ‫מצותדרכים‬ ‫'עבר א פרשת‬‫זאגט ער‪ ,‬ס’איז דא‬ ‫מעשים‪.‬‬ ‫גע'דרש'נטדי‬ ‫האטאיינעם אויף‬ ‫אין דיהימל‬ ‫קינדער‪.‬‬ ‫מצרףמען‬ ‫געווען‬ ‫זיינע‬ ‫מיד'‪ ,‬איז‬ ‫מיט‬ ‫האט זיי‬ ‫דערויף‪,‬זאל זיין‬ ‫אייבערשטער לו‬ ‫'מוחלין‬ ‫באשעפער‬ ‫דערזכיות‪,‬‬ ‫געטוןדער‬ ‫געהאטאזקיין‬ ‫תשובה‬ ‫בניו'‪,‬‬ ‫מ'האט‬‫'אל‬ ‫באשעפער‪,‬‬ ‫'ושב'‪,‬נישט‬ ‫עשה‪ ,‬אידן‬ ‫אויףאיןאהייליגן‬ ‫מצות‬ ‫מצרים האבן‬ ‫תעשה'‪,‬‬ ‫לא (שמות‬ ‫מצותהזה’‬ ‫האלקים על ההר‬ ‫עשה‪' .‬עבר‬ ‫מצות את‬ ‫ממצריםאתעבדון‬ ‫געווען אויף‬ ‫עוברהעם‬ ‫שפעטער‪,‬ער האט‬ ‫'בהוציאך את‬ ‫עבירה וואס‬ ‫די פון‬ ‫תורה‬‫מתןאויף‬‫מוחל‬ ‫די מתנות כהונה זאגט פשט‪ ,‬עס וואלט געדארפט ווען שטיין ויקרא יעקב‬ ‫ג’ י”ב)‪ .‬איי‪ ,‬דער אייבערשטער האט געזען נאך זאכן וואס מ’האט געטון אין מדבר‪ ,‬וואס איז‬ ‫שטייט ויקרא יעקב 'אל בניו'‪ ,‬טייטשט‬ ‫ה’ יתברך‪ ,‬דער אייבערשטער איז מצרף‬ ‫קינדער‪,‬‬ ‫ולבקרחסד פון‬ ‫'את בניו'‪ ,‬יעקב האט גערופן די‬ ‫נישט געווען דער רצון פון באשעפער? דער‬ ‫גערופן צום באשעפער‪ ,‬ער‬ ‫בהיכלו‬ ‫פונעםהאט‬ ‫יעקב' ער‬ ‫'ויקרא‬ ‫יודן‬ ‫רבי‬ ‫אמר‬ ‫מדרש‬ ‫נארדער‬ ‫עתיד‪.‬‬ ‫'ומיד ארפא' למדת שיש עבירה שמכפרת בתשובה לבדה]‪ .‬עבר‬ ‫גוטע‬ ‫נישט‬ ‫דאס‬ ‫נישט‬ ‫און‬ ‫העתיד‪,‬‬ ‫טוב‬ ‫דעם‬ ‫א) ברש”י‪' :‬בראשית ברא'‪ ,‬אין המקרא הזה אומר אלא דרשני‪,‬‬ ‫האט מתפלל געווען צום באשעפער‪' ,‬אל בניו'‪ ,‬אז דער באשעפער זאל זיין מיט‬ ‫על לא תעשה ועשה תשובה‪ ,‬תשובה תולה‪ ,‬ויום הכפורים מכפר‪,‬‬ ‫כמו שדרשוהו רבותינו (בראשית רבה א' א') בשביל התורה שנקראת‬ ‫בהיכלו (ויקרא ט”ז ל') 'כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם'‬ ‫ולבקר שנאמר‬ ‫קינדער‪.‬‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫זיינע(משלי ח' כ”ב)‬ ‫'ראשית דרכו'‬ ‫[פרש”י‪ :‬למדת שיש עבירה שצריכה יוה”כ]‪ .‬עבר על כריתות‬ ‫אלעזר בן‬ ‫הכל‪,‬רבי‬ ‫לאדון את‬ ‫בן חרש‬ ‫מתיא‬ ‫דרכים‪:‬רבי‬ ‫בפרשת שאל‬ ‫במס' יומא‪:‬‬ ‫ישראל במצרים ראה הקב”ה מה שעתידין לעשות‪ ,‬דכתיב (שמות‬ ‫לבית‬ ‫ורב טוב‬ ‫לשבח‬ ‫עלינו‬ ‫ב) א)‬ ‫בהיכלובית דין ועשה תשובה‪ ,‬תשובה ויום הכפורים תולין‪ ,‬ויסורין‬ ‫ולבקר ומיתות‬‫שחלוקין‬ ‫[פרש”י‪:‬‬ ‫כפרה‬ ‫ארבעהאתחלוקי‬ ‫ג’ ז’) 'ויאמר ה’ ראה ראיתי’ זו ראית מעשה העגל וכו’‪ ,‬אמר הקב”ה‬ ‫ואף‬ ‫הוא שם‪,‬‬ ‫אם באשר‬ ‫האדם כי‬ ‫שמעת אינו דן‬ ‫ברומי‪,‬שהקב”ה‬ ‫עזריהישראל‪,‬‬ ‫ובנגעים‬ ‫פשעם‬ ‫בשבט‬ ‫'ופקדתי‬ ‫ממרקין‪ ,‬שנאמר (תהלים פ”ט ל”ג)‬ ‫איני דנם לפי המעשים העתידים לעשות‪ ,‬היינו דכתיב (שמות שם)‬ ‫שלשה‬ ‫אמר‪,‬‬ ‫דורש‪,‬‬ ‫ישמעאל‬ ‫רבי‬ ‫שהיה‬ ‫כך]‬ ‫שעתיד לחטא לא יחשב ה’ לו עון לפי זמנו‪ ,‬וגמולו ישיב בראשו‬ ‫וזה‬ ‫כך‬ ‫בכפרתן זה‬ ‫ומסתברא‬ ‫ויקרא‬ ‫כהונה‪:‬‬ ‫יסורין‪,‬‬ ‫במתנות‬ ‫שצריכה‬ ‫(ביאר‬ ‫עבירה‬ ‫בניו‬ ‫עם‬ ‫להיות‬ ‫לאל‬ ‫יעקב‬ ‫ויקרא‬ ‫אמר‬ ‫יודן‬ ‫רבי‬ ‫‪...‬‬ ‫בניו‬ ‫אל‬ ‫יעקב‬ ‫ויקרא‬ ‫הן‪ ,‬א‪.‬‬ ‫יודע אני‬ ‫מכאוביו‪.‬‬ ‫שידעתי‬ ‫שישעל פי‬ ‫[פרש”י‪ :‬למדת‬ ‫צעקתם‪ ,‬אף‬ ‫שמעתי את‬ ‫כיעונם'‬ ‫חסדשיש‬ ‫הוא‬ ‫הנחלקין‪,‬‬ ‫שלשכן‪,‬הןכי חפץ‬ ‫[פרש”י‪:‬‬ ‫הטובה אינו‬ ‫ואחד‬ ‫לענין‬ ‫אחדאבל‬ ‫ושעתו‪.‬‬‫עם כל‬ ‫מקומו‬‫ותשובה‬ ‫לפי‬ ‫אמרנמנע‬ ‫השם בידו‬ ‫חילול‬ ‫איני‬ ‫אחא‬ ‫רבי פי‬ ‫שיש כן‬ ‫אבל‪...‬‬ ‫ואףמיעל‬ ‫וגו'‬ ‫האספו‬ ‫ויאמר במדבר‬ ‫לחמורה]‪.‬וכו’‪,‬‬ ‫עתידין ‪...‬‬ ‫והחמור‬ ‫להכאיבני‬ ‫לצורך בניו)‬ ‫לקלה‬ ‫כשהיו אל אלכמה‬ ‫הקל‬ ‫שקרא‬ ‫מן‬ ‫משמע‬ ‫וכןאינה‬‫תשובה‬ ‫אבלבניו‬ ‫לעשות ‪...‬‬‫שעתיד את‬ ‫כתיב‬ ‫מדלא‬ ‫צריכה לזה‪,‬‬ ‫ודייק‬ ‫כמעשהו‬‫להש"י‪.‬ואינה‬ ‫יעקב לאל‪:‬‬ ‫צריכה לזה‬ ‫לאיש‬ ‫להיטיב‬ ‫שהיא‬ ‫עבירהומרבה‬ ‫הלשכות‪ .‬אחרים]‪ ,‬אין לו כח בתשובה לתלות ולא‬ ‫חוטא ומחטיא‬ ‫[פרש”י‪:‬את‬ ‫ויאספו וגו' ויטהרו‬ ‫כ"ח‪-‬ל')משם עד‬ ‫ושב‪ ,‬אינו זז‬ ‫אמרעשה‬ ‫(נחמיה יב‬ ‫עבר על‬‫דאת‬ ‫צריכה מה‬ ‫לכולן]‪.‬‬ ‫הטהרו‪ ,‬היך‬ ‫החלוקין שהיא‬ ‫ביום הכפורים לכפר ולא ביסורין למרק‪ ,‬אלא כולן תולין‪ ,‬ומיתה‬ ‫שמוחלין לו‪ ,‬שנאמר (ירמיה ג' כ”ב) 'שובו בנים שובבים' [פרש”י‪:‬‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס בראשית תשפ"ד‬ ‫לחזות‬ ‫ד‬ ‫טאמער האט ער עובר געווען אויף א מצות לא תעשה וואס איז שוין הארבער‪ ,‬ס'איז שוין דא‬ ‫מלקות‪ ,‬איז 'תשובה תולה‪ ,‬ויום הכיפורים מכפר'‪ ,‬מ'דארף צו ווארטן אויף יום כיפור‪' .‬עבר על‬ ‫כריתות ומיתות בית דין'‪ ,‬ס'איז שוין נאך א הארבערע עבירה‪ ,‬סיי תשובה‪ ,‬סיי יום כיפור 'תולין'‪,‬‬ ‫'ויסורין ממרקין עונותיו של אדם'‪ ,‬מ'דארף נאך צוקומען צו יסורים‪ .‬אבער 'עבר על חילול‬ ‫השם'‪ ,‬נאך א הארבערע עבירה‪ ,‬איז נאר די יום המיתה מכפר‪ .‬ס'איז דא ד' חילוקי כפרה‪.‬‬ ‫תשובה צוזאמען מיט תפילה איז מכפר אויף אלע‬ ‫ד' חילוקי כפרה‬ ‫שטייט פון בעלזער רב הרב הקדוש רבי יהושע ז”ל (הובא בספר מהרי”ד מבעלזא במאמרי הושענא רבה ד”ה‬ ‫חי כן תשעשעי) ער זוכט אז ס'זאל נוצן תשובה אליינס‪ ,‬מ'זאל נישט דארפן צוקומען צו קיין יסורים‬ ‫און צו אזעלכע זאכן‪.‬‬ ‫דארטן (שם ד”ה א‪-‬ל למושעות)ג ברענגט ער אראפ פון רש”ש ‪ -‬פון דעם מקובל הקדוש דער רש”ש‬ ‫(נהר שלום דף ל”ח ע”ד)ד‪ ,‬אז תשובה מיט תקיעת שופר‪ ,‬דאס איז מכפר‪ .‬תשובה אליינס טאקע נישט‪,‬‬ ‫טאמער בלאזט מען שופר ‪ -‬צוזאמען מיט תקיעת שופר דאס נוצט‪ ,‬איז עס מכפר‪.‬‬ ‫בעלזער רב ז”ל זאגט אן אנדערע תירוץה‪ .‬ער זאגט‪ ,‬תשובה אליינס איז טאקע נישט מכפר‬ ‫אויף אלע ד' חילוקי כפרה‪ ,‬אבער מיט תפילה‪ ,‬אז מ'דאווענט ‪ -‬מ'טוט תשובה און מ'דאווענט‪,‬‬ ‫תשובה ותפילה‪ ,‬צוזאמען איז עס מכפר אויף אלע ד' חילוקי כפרה‪ ,‬מ'דארף נישט צוקומען צו‬ ‫קיין יסורים‪ ,‬נישט צו יום המיתה‪ ,‬גארנישט‪ .‬מ'טוט תשובה און מ'איז מוחל‪ .‬אזוי שטייט פון‬ ‫בעלזער רב ז”ל‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫'היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו' (עמוס ג' ו')‪ .‬לכן 'נחפשה‬ ‫ממרקת‪ ,‬שנאמר (ישעיה כ”ב י”ד) 'ונגלה באזני ה׳ צבקות אם יכופר‬ ‫דרכינו ונחקורה' (איכה ג' מ') ‪ ...‬לכן עתה עת רצון היא‪ ,‬חזק ונתחזק‬ ‫העון הזה לכם עד תמותון' [פרש”י‪ :‬אמר הנביא‪ ,‬באזני אמר‬ ‫להכניע לבנו ולשוב בתשובה שלימה‪ ,‬כי שערי תשובה היום הם‬ ‫הקב”ה אם יכופר העון עד תמותון‪ ,‬למדנו שיש עבירה שאין לה‬ ‫פתוחים‪ ,‬כי אותה אנחנו מבקשים כהיום הזה‪ ,‬כי כל עיקר השופר‬ ‫כפרה אלא במיתה]‪.‬‬ ‫תלוי בתשובה כמו שאמרו בזוהר (פר' אמור דף צט‪ ):‬כנודע ‪ ...‬ונראה‬ ‫ג) בספר מהרי”ד מבעלזא‪' :‬א‪-‬ל למושעות וכו' יודעי בין שעות'‪,‬‬ ‫שאפילו יהיה בידו של האדם חטא מהחטאים המעכבים את‬ ‫ונראה לפרש בדרך רמז עפ”י מה דאיתא בספר נהר שלום מהה”ק‬ ‫התשובה‪ ,‬כגון שהיה סיבה להחטיא את חבירו (רמב”ם הל' תשובה‬ ‫ר' שלום שרעבי ז”ל (נהר שלום דף ל”ח ע”ד) כי אף מה דאיתא בגמרא‬ ‫פ”ד ה”א) בזה התעוררות התשובה היום גורם לפתוח לו שערי‬ ‫(יומא פו‪ ).‬שיוהכ”פ אינו מכפר‪ ,‬מ”מ ע”י תשובה קודם תקיעת‬ ‫התשובה‪ ,‬כי שערי תשובה פתוחים‪ ,‬כי התעוררות תשובה מעט‬ ‫שופר יכולים לתקן הכל‪ .‬וזה הפירוש 'יודעי בין שעות' שיש שעות‬ ‫היום הוא כנגד טורח גדול בזמן אחר‪ .‬ולכן עת לחננה ושעת רצון‬ ‫שיכולים לתקן הכל בחיים‪ ,‬והוא הזמן של תקיעת שופר [וכן הביא‬ ‫להתחרט חרטה גמורה על כל אשר נואלנו ואשר חטאנו בכלל‬ ‫גם במאמרי ראש השנה ד”ה במד”ר פרשת אמור]‪.‬‬ ‫ובפרט‪ ,‬ולקבל כל א' ממנו לשוב מאיזה עון שבידו וכו'‪.‬‬ ‫ד) בנהר שלום‪ :‬נכון לומר זה קודם תקיעת שופר‪ ,‬וכן נוהגים‬ ‫ה) בספר מהרי”ד מבעלזא‪' :‬חי כן תשעשעי‪ ,‬טוב באנק שעי'‪,‬‬ ‫ק”ק ספרדים בבית אל שבירושלם עה”ק תובב”א‪ :‬הנה כבר‬ ‫אלו ההושענות אומרים ביום שהיה בו יוהכ”פ‪ .‬ואפשר לפרש‬ ‫נודע (רמב”ם הל' תשובה פ”ג ה”ד) כי פשט טעם מצות השופר‪ ,‬הוא‬ ‫עפ”י מה דאיתא במסכת יומא (יומא פו‪ ).‬שיש ד' חילוקי כפרה‪ ,‬ויש‬ ‫לעורר הלבבות הישנים בתרדמה חלאת היצה”ר‪ ,‬והן עתה‬ ‫ה‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס בראשית תשפ"ד‬ ‫לחזות‬ ‫אז מ'זינדיגט פארלירט מען דעם צלם אלקים און די‬ ‫תפילות ווערן נישט נתקבל‬ ‫נאר וואס דען? ס'שטייט אין אלשיך (בספרו שושנת העמקים על שה”ש‪ ,‬ב' י”ד)ו‪' ,‬הראיני את מראיך‬ ‫השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראך נאוה' (שיר השירים ב' י”ד)‪' ,‬הראיני את מראיך' גייט ארויף‬ ‫אויפן צלם אלקים ‪ -‬צו מ'האט א צלם אלקים‪' .‬השמיעני את קולך' גייט ארויף אז מ'הערט דיין‬ ‫קול פון תפילה‪' ,‬כי קולך ערב' ‪ -‬ווען איז דיין קול זיס? אויב 'ומראך נאוה'‪ ,‬אויב מ'האט א צלם‬ ‫אלקים‪ .‬אויב חלילה מ'פארלירט דעם צלם אלקים איז נישט 'קולך ערב'‪ ,‬ווערט נישט נתקבל‬ ‫די תפילות‪.‬‬ ‫אויב אזוי‪ ,‬איז עס שוין צוריק שווער‪ ,‬די ד' חילוקי כפרה‪ ,‬מ'דארף האבן יסורים צו נאך‬ ‫ארגערס‪ ,‬און בעלזער רב זאגט אז תשובה מיט תפילה איז מכפר פאר אלע ד' חילוקי כפרה‪,‬‬ ‫אבער צו תפילה דארף מען דאך האבן א צלם אלקים‪ ,‬ס'שטייט אין אלע ספרים (זוה”ק פר' נח דף‬ ‫עא‪):‬ז אז מ'זינדיגט פארלירט מען דעם צלם אלקים‪ .‬אז מ'פארלירט דעם צלם אלקים‪ ,‬קען מען‬ ‫שוין נישט מתפלל זיין‪ .‬אז מ'קען נישט מתפלל זיין‪ ,‬אויב אזוי‪ ,‬ווי אזוי נוצט מ'זאל ניצול ווערן‬ ‫פון יסורים און פון אנדערע זאכן?‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫מרשעתו ישוב מראהו הטוב ויתקן צלם אלקים על פניו כאשר‬ ‫אחד מהם שאין התכלית שיהיה כן‪ ,‬רק לתקן הכל בחיים‪ .‬ואמר‬ ‫טרם יחטא‪ ,‬וזה יאמר 'הראיני' תחלה 'את מראיך' האמיתי לאיש‬ ‫אדוני אבי [מהר”י] ז”ל שהעצה היא ע”י תפלה‪ ,‬היינו תשובה עם‬ ‫הישראלי ע”י תשובה‪ ,‬ואח”כ 'השמיעיני את קולך' ובקשי הצלה‬ ‫תפלה‪ .‬ופירש בזה דברי הגמרא שם 'והני מילי באתרא דלא‬ ‫ממני‪ ,‬כי הלא 'קולך ערב' לפני כאשר 'מראך נאוה' אך לא טרם‬ ‫תבעי‪ ,‬באתרא דתבעי לית לן בה'‪ ,‬שהכונה 'באתרא דלא תבעי'‬ ‫תקנך מראך‪.‬‬ ‫בלי תפילה‪ ,‬אבל 'באתרא דתבעי' עם תפלה‪ ,‬לית לן בה‪ ,‬שיכולים‬ ‫לתקן הכל בחיים‪ ,‬אד”ק ז”ל‪ .‬וזהו 'חי כן תשעשעי'‪ ,‬שהתכלית‬ ‫ז) בזוה”ק‪' :‬ומוראכם וחתכם יהיה' (בראשית ט' ב') מכאן ולהלאה‬ ‫לתקן הכל בחיים‪' ,‬טוב באנק שעי' היינו על ידי תפלה‪.‬‬ ‫יהא לכון דיוקנין דבני נשא‪ ,‬דהא בקדמיתא לא הוו דיוקנין דבני‬ ‫נשא‪ .‬תא חזי‪ ,‬בקדמיתא כתיב (בראשית ט' ו') 'בצלם אלקים עשה‬ ‫ועיי”ש גם במאמרי יום הקדוש (כל נדרי ד”ה איתא בשו”ע) וז”ל‪:‬‬ ‫את האדם'‪ ,‬וכתיב (בראשית ה' א') 'בדמות אלקים עשה אותו'‪,‬‬ ‫‪...‬ואמר אאמו”ר [מהר”י] ז”ל שזהו דוקא אם הוא עושה תשובה‬ ‫כיון דחטו אשתנו דיוקנייהו מההוא דיוקנא עלאה ואתהפכו אנון‬ ‫לבדה ע”י תעניות וכדומה בלא תפלה‪ ,‬אבל בתפלה ותחנונים‬ ‫למדחל מקמי חיוון ברא‪ .‬בקדמיתא כל בריין דעלמא זקפן עיינין‬ ‫לפני השי”ת‪ ,‬אין לך דבר העומד בפני התפלה‪ ,‬והוא כמו שאר‬ ‫וחמאן דיוקנא קדישא עלאה וזעאן ודחלין מקמיה‪ ,‬כיון דחטו‬ ‫צרכי עולם שמתפללים לפני השי”ת והוא עונה‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫אתהפך דיוקנייהו מעינייהו לדיוקנא אחרא‪ ,‬ואתהפך דבני נשא‬ ‫ו) באלשיך‪... :‬ועצתי היא‪ ,‬אל תצעק על � ִִׁש ְְב ֵֵרך בלי תשובה‪,‬‬ ‫זעין ודחלין קמי שאר בריין‪ .‬תא חזי‪ ,‬כל אנון בני נשא דלא חטאן‬ ‫ושברון לב תחלה על כל אשר חטאת על הנפש‪ .‬כי אם כה‬ ‫קמי מאריהון ולא עברין על פקודי אורייתא‪ ,‬זיו דיוקנא דלהון לא‬ ‫תעשה‪ ,‬למה שעדיין טומאת שרץ עונותיך בידך לא תערב שועתך‬ ‫אשתני מחיזו דדיוקנא עלאה‪ ,‬וכל בריין דעלמא זעין ודחלין קמיה‪.‬‬ ‫לפני‪ ,‬אך תחלה 'הראיני את מראיך' והוא כי כל איש ישראל יש לו‬ ‫ובשעתא דבני נשא עברין על פתגמי אורייתא‪ ,‬אתחלף דיוקנא‬ ‫צלם אלקים על פניו‪ ,‬כי אם שבהעוותו משנה פניו‪ ,‬ועל כן כי יפגוש‬ ‫דלהון וכלהו זעין ודחלין מקמי בריין אחרנין‪ ,‬בגין דאתחלף דיוקנא‬ ‫דוב באיש או ארי ונמר‪ ,‬המת ימיתנו ולא יתקיים בו (בראשית ט' ב')‬ ‫עלאה ואתעבר מנייהו‪ ,‬וכדין שלטי בהו חיות ברא‪ ,‬דהא לא‬ ‫'ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית וכו''‪ ,‬כי משחת מאיש מראהו‬ ‫חמו בהו ההוא דיוקנא עלאה כדקחזי [ועיי”ע במס' שבת (קנא‪):‬‬ ‫כי לא בצלם יתהלך‪ ,‬ע”כ צלמו יבזה כי נמשל כבהמות נדמה‬ ‫ובמהרש”א שם)‪ ,‬וענין זה מבואר בכמה וכמה ספה”ק ורמזוהו‬ ‫בעיניו‪ ,‬ויהיה לברות לו‪ .‬משא”כ בצדיק כדניאל בגובא דאריותא‪,‬‬ ‫בכמה מדרשי חז”ל]‪.‬‬ ‫ויוסף בבור נחשים‪ ,‬כי לא השחיתו צלמם‪ .‬אמנם בשוב רשע‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס בראשית תשפ"ד‬ ‫לחזות‬ ‫ו‬ ‫אז מ'איז עוסק בתורה קען מען מתפלל זיין‪ ,‬נוצט די‬ ‫תשובה פאר אלע ד' חילוקי כפרה‬ ‫אין אור לשמים פרשת ברכה (ד”ה תורה)ח שטייט‪' ,‬תורה צוה לנו משה' (דברים ל”ג ד')‪' ,‬צוה לנו‬ ‫משה' איז די ראשי תיבות 'צלם'‪ ,‬זאגט דער אור לשמים‪ ,‬דורכן לערנען תורה באקומט מען‬ ‫צוריק דעם צלם אלקים‪' .‬תורה‪ ,‬צוה לנו משה'‪ ,‬דורך לערנען תורה באקומט מען צוריק דעם‬ ‫צלם אלקים‪.‬‬ ‫קומט אויס אזוי‪ ,‬אז מ'איז עוסק בתורה באקומט מען צוריק דעם צלם אלקים‪ ,‬אז מ'האט‬ ‫צוריק דעם צלם אלקים קען מען מתפלל זיין‪ ,‬קען זיין תשובה צוזאמען מיט תפילה‪ ,‬תשובה‬ ‫צוזאמען מיט תפילה נוצט פאר אלע ד' חילוקי כפרה‪.‬‬ ‫'מסיר אזנו משמוע תורה' האט נישט דעם צלם אלקים‪' ,‬גם תפלתו תועבה'‬ ‫ס'שטייט אין פסוק (משלי כ”ח ט') 'מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה'‪.‬‬ ‫דאס איז‪ ,‬אז מ'לערנט באקומט מען צוריק דעם צלם אלקים‪ ,‬קען זיין 'מראך נאוה' איז 'קולך‬ ‫ערב'‪' ,‬מסיר אזנו משמוע דברי תורה'‪ ,‬ווער ס'איז נישט עוסק בדברי תורה‪ ,‬האט נישט קיין כח ‪-‬‬ ‫האט נישט קיין עצה צוריקצובאקומען דעם צלם אלקים‪ ,‬קומט אויס איז 'גם תפלתו תועבה'‪ ,‬איז‬ ‫זיין תפילה טאקע נישט נתקבל‪.‬‬ ‫'מי יוכל לעמוד'‪ ,‬אז מ'זינדיגט וועט מען נישט קענען מתפלל זיין‪,‬‬ ‫ווי אזוי וועלן אידן ארויסגיין פון גלות?‬ ‫קען זיין‪ ,‬שטייט אין פסוק אין פרשת נצבים (דברים כ”ט ט') 'אתם נצבים היום'‪ .‬זאגט רש”י (שם‬ ‫פסוק י”ב)‪ ,‬כששמעו ישראל די פרשה פון תוכחה‪ ,‬הוריקו פניהם‪' ,‬מי יוכל לעמוד בכל אלו'‪ ,‬משה‬ ‫רבינו האט זיי מחזק געווען און געזאגט 'אתם נצבים היום'‪' ,‬הרבה הכעסתם לפני המקום ולא‬ ‫עשה אתכם כליה'‪.‬‬ ‫א פלא פון א רש”י‪ ,‬אידן האבן געהערט די דברי תוכחה פון משה רבינו און זיי האבן זיך‬ ‫דערשראקן‪ ,‬ס'איז דאך געזאגט געווארן פאר דעם אז מ'זאל מורא האבן‪ .‬איז משה רבינו חלילה‬ ‫געגאנגען מבטל זיין די דברי תוכחה‪' ,‬הרבה הכעסתם לפני המקום ולא עשה אתכם כליה'?‬ ‫הקב”ה איז נישט מוותר אויף גארנישט‪ ,‬מ'טאר נישט זאגן הקב”ה איז א ותרן (בבא קמא נ‪).‬ט‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו' ‪' ...‬ויברא אלקים את‬ ‫ח) באור לשמים‪' :‬תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב'‬ ‫האדם בצלמו'‪ ,‬דהיינו שברא האדם קדמון‪' ,‬ברא אותו'‪ ,‬קאי על‬ ‫(דברים ל”ג ד')‪ .‬ונקדים לפרש הפסוק (בראשית א' כ”ז) 'ויברא אלהים‬ ‫ז‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס בראשית תשפ"ד‬ ‫לחזות‬ ‫נאר קען זיין אזוי‪ ,‬אידן האבן געהערט די צ”ח דברי תוכחות‪ ,‬האבן זיי פארשטאנען ווי אזוי‬ ‫ס'וועט זיין די עומק הגלות‪ ,‬די ביטערקייט ‪ -‬די טיפקייט פונעם גלות‪ ,‬די גלות הרוחני‪ ,‬אידן וועלן‬ ‫זינדיגן‪.‬‬ ‫און דער רמב”ם (רמב”ם הלכות תשובה פ”ז ה”ה)י זאגט 'אין ישראל נגאלין אלא בתשובה'‪ ,‬ס'פעלט‬ ‫זיך אויס אז מ'זאל תשובה טון‪ .‬תשובה איז דאך נאר מכפר אויף א מצות עשה‪ ,‬אויף א מצות‬ ‫לא תעשה מוז מען שוין צוקומען צו יום כיפור‪ .‬טאמער איז דא נאך הארבערע עבירות‪ ,‬איז‬ ‫עס שוין נישט מכפר‪ .‬נו‪ ,‬אויב אזוי ווי אזוי וועלן אידן ארויסגיין פון גלות? איז 'הוריקו פניהם'‪ .‬זיי‬ ‫האבן נאר געוואוסט אז ס'איז דא אן עצה ‪ -‬וואס בעלזער רב זאגט ‪ -‬תשובה מיט תפילה נוצט‬ ‫אויף אלע ד' חילוקי כפרה‪ .‬אבער ס'איז זיי שווער געווען‪ ,‬אויב דורך די עבירה פארלירט מען‬ ‫דעם צלם אלקים‪ ,‬מ'פארלירט דעם צלם אלקים קען מען נישט מתפלל זיין‪ .‬איז דאך נישט דא די‬ ‫עצה פון תפילה‪ ,‬נו אויב אזוי‪ ,‬ווי אזוי וועט נוצן תשובה?‬ ‫האבן זיי געזאגט 'מי יוכל לעמוד בכל אלו'‪' ,‬מי יוכל לעמוד' 'אין עמידה אלא לשון תפילה'‬ ‫(ברכות ו‪ ,):‬ווי אזוי וועט מען קענען דאווענען? אז מ'האט נישט דעם צלם אלקים דורך די חטאים‪,‬‬ ‫קען מען נישט מתפלל זיין‪ .‬אויב אזוי ווי אזוי קען מען ניצול ווערן פון יסורים און פון יום‬ ‫המיתה?‬ ‫'אם אתם רוצים לעמוד' מ'וויל מתפלל זיין‪' ,‬עסקו‬ ‫בתורה' וועט מען זיין 'לפני ה' אלקיכם'‬ ‫האט זיי משה רבינו מחזק געווען‪' ,‬אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם'‪ ,‬זאגט דער‬ ‫מדרש (ילקוט שמעוני רמז תתק”מ)יא 'אם אתם רוצים לעמוד בעולם עסקו בתורה'‪ ,‬אויב מ'וויל 'עומד'‬ ‫זיין בעולם‪ ,‬מ'וויל מתפלל זיין‪' ,‬עסקו בתורה' זאל מען עוסק זיין בתורה‪ ,‬אז מ'וועט לערנען תורה‬ ‫וועט מען צוריקבאקומען דעם צלם אלקים‪ ,‬מ'זאל קענען מתפלל זיין‪.‬‬ ‫ס'וועט זיין 'אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם' וועט מען האבן דעם צלם אלקים אויף‬ ‫זיך‪ ,‬דאס איז נאר בכח פון דברי תורה ‪ -‬אז מ'לערנט תורה‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫וגופו שמורה אל הבריות לחטוא]‪ ,‬שנאמר (דברים ל”ב ד') 'הצור‬ ‫כל האדם הבא לטהר ורוצה ליכנס בעבדותו ית”ש‪ ,‬נמשך ג”כ‬ ‫תמים פעלו‪ ,‬כי כל דרכיו משפט'‪.‬‬ ‫עליו צלם אלקים‪ .‬והנה מה שהאדם יכול להשיג‪ ,‬ביותר יכול‬ ‫להשיג ע”י התורה‪ ,‬וזה פירוש הכתוב 'תורה צוה לנו משה' ר”ת‬ ‫י) ברמב”ם‪ :‬כל הנביאים כלן צוו על התשובה‪ ,‬ואין ישראל‬ ‫'צלם'‪ ,‬דהיינו שע”י התורה ביותר יוכל האדם להשיג צלם אלקים‪,‬‬ ‫נגאלין אלא בתשובה‪ .‬וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות‬ ‫וכל התורה כולה שמותיו של הקב”ה (זוה”ק פר' יתרו דף פז‪ ,).‬וכו'‪.‬‬ ‫תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין‪ ,‬שנאמר (דברים ל' א') 'והיה כי‬ ‫יבאו עליך כל הדברים וגו''‪' ,‬ושבת עד ה' אלקיך' (דברים ל' ב') 'ושב‬ ‫ט) במס' בבא קמא‪ :‬אמר רבי חנינא‪ ,‬כל האומר הקב”ה ותרן הוא‬ ‫ה' אלקיך וגו'' (שם פסוק ג')‪.‬‬ ‫[פרש”י‪ :‬לעבור על כל פשעם]‪ ,‬יותרו חייו [פרש”י‪ :‬יופקרו חייו‪,‬‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס בראשית תשפ"ד‬ ‫לחזות‬ ‫ח‬ ‫די מלאכים האבן גע'טענה'ט 'עתיד למחטי קמך'‬ ‫אין די ד' חילוקי כפרה‬ ‫דער זוהר הקדוש (בפרשתן דף כג‪).‬יב זאגט‪ ,‬בשעת בריאת העולם האבן די מלאכי השרת מקטרג‬ ‫געווען‪ ,‬זיי האבן געזאגט “מ'גייט באשאפן א מענטש‪' ,‬עתיד למחטי קמך'‪ ,‬דער מענטש וועט‬ ‫זינדיגן‪ ,‬ס'איז נישט כדאי צו באשאפן א מענטש”‪ .‬דער אייבערשטער האט געענטפערט‪“ ,‬עד‬ ‫דלא בראתי עלמא‪ ,‬בראתי תשובה לאתקנא במה דחב”‪ ,‬נאך איידער איך האב באשאפן די‬ ‫וועלט‪ ,‬האב איך שוין באשאפן דעם כח פון תשובה‪ ,‬מ'זאל קענען מתקן זיין מיט תשובה וואס‬ ‫מ'האט געזינדיגט‪ ,‬תשובה איז מכפר‪.‬‬ ‫די מלאכי השרת האבן נאך אלץ געהאט א טענה‪' ,‬עתיד למחטי קמך'‪ ,‬איי‪ ,‬וואס ענטפערסטו?‬ ‫ס'נוצט תשובה? תשובה נוצט נאר אויף מצות עשה‪ .‬ס'איז דא הארבע עבירות ‪ -‬ד' חילוקי‬ ‫כפרה‪ ,‬וואס תשובה איז נישט מכפר‪ .‬אויב אזוי‪ ,‬א מענטש איז עתיד צו זינדיגן אין אלע חטאים‪,‬‬ ‫נו ווי אזוי וועט עס מכופר ווערן די אלע?‬ ‫'בראשית' תשובה מיט תקיעת שופר נוצט פאר די‬ ‫ד' חילוקי כפרה‬ ‫שטייט אויף דעם [מענה על טענתם] 'בראשית ברא אלקים'‪ ,‬קודם דער אגרא דכלה (בצירופי‬ ‫בראשית צירוף צ”ח) זאגט‪' ,‬בראשית' איז ראשי תיבות 'ראש שנה יתקעו תרועה בשופר איל'‪ ,‬ביידע‪,‬‬ ‫תשובה צוזאמען מיט תקיעת שופר ‪ -‬וואס הקדוש דער רש”ש זאגט‪.‬‬ ‫'בראשית'‪ ,‬אז מ'איז עוסק בתורה נוצט תשובה מיט תפילה‬ ‫פאר די ד' חילוקי כפרה‪' ,‬יבואו כולם ויפתחו בדברי תורה'‬ ‫[ולדברי מהר”י מבעלזא] רש”י זאגט 'בשביל התורה שנקרא ראשית'‪ ,‬תשובה אליינס נוצט‬ ‫נישט‪ ,‬אבער תשובה און תפילה נוצט‪ .‬איי‪ ,‬ווי אזוי קען מען מתפלל זיין‪ ,‬ס'פעלט דער צלם‬ ‫אלקים? 'בראשית ברא אלקים'‪' ,‬בראשית ברא אלקים‪ ,‬בשביל התורה שנקראת ראשית'‪ ,‬אז‬ ‫ס'איז דא די כח התורה‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫כ”ו) הא אוקמוה חברייא על מלאכי השרת דאנון אמרי האי קרא‪.‬‬ ‫יא) במדרש‪' :‬אתם נצבים היום' ‪ ...‬דבר אחר‪ ,‬אמר להם משה‪,‬‬ ‫אמר להו בתר דהוו ידעין מה דהוה ומה דעתיד למהוי ואנון הוו‬ ‫מבקשים אתם לעמוד בעולם‪ ,‬עסקו בתורה‪ .‬מה כתיב למעלה‬ ‫ידעין דעתיד למחטי אמאי בעו למעבד ליה ‪ ...‬אמרו 'מה אדם‬ ‫(דברים כ”ט ח') 'ושמרתם את דברי הברית [הזאת ועשיתם אותם‬ ‫ותדעהו' מה את בעי למברי אדם 'ותדעהו' דעתיד למחטי קמך‬ ‫למען תשכילו את כל אשר תעשון']‪ ,‬ואחריו (דברים כ”ט ט') 'אתם‬ ‫‪ ...‬אמר להו הכי אמרה שכינתא אתון אזדמנתון לקטרגא קדמי‬ ‫נצבים'‪.‬‬ ‫יתיר מחילא דמרומא ‪ ...‬ולא עוד אלא אם אדם חב הא אקדים‬ ‫ליה תשובה לאהדרא למאריה לאתקנא במה דחב‪.‬‬ ‫יב) בזוה”ק‪ :‬דבר אחר 'נעשה אדם בצלמנו כדמותנו' (בראשית א'‬ ‫ט‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס בראשית תשפ"ד‬ ‫לחזות‬ ‫וועגן דעם 'פתח דבריך יאיר מבין פתיים' (תהלים קי”ט ק”ל) זאגט דער מדרש (רש”י על תהלים שם‪ ,‬בשם‬ ‫התנחומא פר' ויקהל ו')יג 'תחילת דבריך במעשה בראשית איז געווען 'יהי אור' (בראשית א' ג')‪' ,‬יבואו כולם‬ ‫ויפתחו בדברי תורה'‪ ,‬מ'זאל אנהייבן צו זען עוסק צו זיין בתורה‪.‬‬ ‫די תפילות פון די הייליגע טעג שטייען 'ברומו של עולם'‪ ,‬אז‬ ‫מ'איז עוסק בתורה וועט עס נתקבל ווערן ברחמים וברצון‬ ‫שטיי מיר יעצט שבת בראשית‪ ,‬גלייך נאך די הייליגע טעג‪ .‬ס'איז געקומען די הייליגע טעג‪,‬‬ ‫מ'האט געבלאזן שופר‪ ,‬ס'איז געווען חודש אלול‪ ,‬ס'איז געווען ראש השנה‪ ,‬עשרת ימי תשובה‪,‬‬ ‫דער הייליגער טאג יום הקדוש‪ ,‬אידן האבן תשובה געטאן‪ .‬די עשרת ימי תשובה איז דאך אויף‬ ‫דעם מיוסד‪ ,‬מ'זאל נתעורר ווערן צו תשובה‪ .‬ס'איז דאך דא אבער עוונות וואס תשובה נוצט‬ ‫נישט‪ ,‬מיט תשובה ווערט עס נישט מכפר‪ ,‬אבער תשובה מיט תפילה ‪ -‬זאגט דער בעלזער רב‬ ‫‪ -‬איז מכפר אויף אלע עבירות‪ .‬אין די הייליגע טעג‪ ,‬אידן האבן מרבה געווען בתפילה ותחנונים‬ ‫פארן בורא כל עולמים‪ ,‬ס'זאל מכופר ווערן דורך דעם אויף אלע עבירות‪ .‬אבער די פראבלעם איז‬ ‫אבער דא‪ ,‬דורך די עבירות האט מען פארלוירן דעם צלם אלקים‪ ,‬אז מ'האט פארלוירן דעם‬ ‫צלם אלקים קומט אויס נוצט נישט קיין תפילה‪ ,‬אז ס'נוצט נישט קיין תפילה איז שוין נישטא‬ ‫קיין עצה ‪ -‬וואס פאר אן עצה איז דא קעגן די ד' חילוקי כפרה?‬ ‫נאר די עצה איז דאס‪' ,‬יבואו כולם ויפתחו בדברי תורה' גלייך נאך יום טוב‪ ,‬מ'נעמט זיך דעם‬ ‫עול התורה זיך קובע עתים זיין לתורה‪ .‬יעדער וועט זיך קובע עתים זיין לתורה‪ ,‬זיצן און עוסק זיין‬ ‫בתורה‪ ,‬הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו‪ ,‬יעדער איינער וועט זיצן און עוסק זיין בתורה‪' .‬אם‬ ‫אתם רוצים לעמוד בעולם‪ ,‬עסקו בתורה'‪ ,‬זאל מען עוסק זיין בתורה‪ ,‬די תורה הקדושה האט א‬ ‫כח צוריקצוברענגען דעם צלם אלקים‪ .‬עס ברענגט צוריק דעם צלם אלקים‪ ,‬קען מען מתפלל‬ ‫זיין‪ .‬וועט די תפילות וואס מ'האט געדאוונט די הייליגע טעג ‪ -‬די ימים טובים‪' ,‬דברים העומדים‬ ‫ברומו של עולם' (ברכות ו‪):‬יד‪ ,‬ס'שטייט 'ברומו של עולם'‪ ,‬מ'האפט אז ס'זאל נתקבל ווערן ברחמים‬ ‫וברצון פארן הייליגן באשעפער‪ ,‬דארף מען צו דעם האבן א צלם אלקים‪ .‬די צלם אלקים האט מען‬ ‫נישט‪ ,‬נאר דורך לימוד התורה ‪ -‬נאר אז מ'איז עוסק בתורה‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫כך בנה‪ .‬כך הקב”ה‪ ,‬היה העולם חשך‪ ,‬שנאמר (בראשית א' ב')‬ ‫ברש”י‪ :‬דבר אחר‪' ,‬פתח דבריך יאיר'‪ ,‬תחלת‬ ‫יג)‬ ‫'וחשך על פני תהום'‪ ,‬ונתעטף באור ואחר כך ברא את העולם‪ ,‬הוי‬ ‫דבריך במעשה בראשית (בראשית א' ג') 'יהי אור'‪,‬‬ ‫'פתח דבריך יאיר מבין פתיים'‪ ,‬ומהקב”ה למדו הצדיקים שיהיו‬ ‫'מבין פתיים'‪ ,‬משם יבינו הכל ויפתחו בדברי תורה‪ ,‬תנחומא‪.‬‬ ‫מתחילין תחילה באורה‪.‬‬ ‫יד) במס' ברכות‪ :‬אמר ליה ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי‪ ,‬ואמרי‬ ‫ובמדרש תנחומא‪' :‬ויעש בצלאל את הארן עצי שטים' (שמות‬ ‫לה רב ביבי לרב נחמן בר יצחק‪ ,‬מאי (תהלים י”ב ט') 'כרם זלות לבני‬ ‫ל”ז א')‪ ,‬זה שאמר הכתוב (תהלים קי”ט ק”ל) 'פתח דבריך יאיר מבין‬ ‫אדם'‪ .‬אמר ליה‪ ,‬אלו דברים שעומדים ברומו של עולם [פרש”י‪:‬‬ ‫פתיים' ‪ ...‬רבי יהודה בר אלעאי אומר‪ ,‬משל למלך שבקש לבנות‬ ‫כגון תפלה שעולה למעלה] ובני אדם מזלזלין בהן‪.‬‬ ‫פלטרין‪ ,‬והיה אותו מקום של חשך‪ ,‬והדליק בו את הנרות‪ ,‬ואחר‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס בראשית תשפ"ד‬ ‫לחזות‬ ‫י‬ ‫דארף זיך יעדער איינער זען צו מאכן א חשבון הנפש‪ ,‬מ'וויל דאך אז די תפילות וואס מ'האט‬ ‫מתפלל געווען די הייליגע טעג זאל נתקבל ווערן ברחמים וברצון‪ ,‬יעדער איינער האט זיך זיינע‬ ‫בקשות וואס מ'האט מתפלל געווען פארן הייליגן באשעפער‪ ,‬איינער אויף אזא ענין‪ ,‬איינער אויף א‬ ‫צווייטע ענין‪ ,‬דארף מען רחמי שמים אז די תפילות זאלן נתקבל ווערן פארן הייליגן באשעפער‪.‬‬ ‫אחינו בני ישראל בארצינו הקדושה זענען אין א גרויסע צרהטו‪ .‬וואס איז די עצה? די עצה‬ ‫איז‪ ,‬אונז זאל מיר מתפלל זיין צום בורא כל עולמים‪ ,‬בעטן דעם הייליגן באשעפער דעם 'שומר‬ ‫ישראל'‪ ,‬ער זאל אפהיטן אידישע קינדער זאלן ניצול ווערן מכל צרה וצוקה‪ .‬אבער אז די‬ ‫תפילות זאלן נתקבל ווערן פארן הייליגן באשעפער‪ ,‬דארף מען האבן א צלם אלקים‪ .‬די צלם‬ ‫אלקים האט מען נישט‪ ,‬נאר אז מ'איז עוסק בתורה‪ .‬אידן וועלן זיך מתאמץ זיין‪ ,‬מ'וועט עוסק זיין‬ ‫בתורה‪ ,‬בתורה ובתפילה‪.‬‬ ‫ברכת הקודש‬ ‫דער אייבערשטער זאל העלפן‪ ,‬אפהיטן אידישע קינדער מכל צער ונזק‪ ,‬קיינעם זאל‬ ‫גארנישט נישט שאטן‪ .‬אידישע קינדער בכל מקומות מושבותיהם זאלן זיין געזונט‪.‬‬ ‫דער אייבערשטער זאל העלפן‪ ,‬ס'קומט ‪ -‬א נייע ווינטער זמן הייבט זיך אן‪ ,‬אידן זאלן האבן‬ ‫הצלחה אין לימוד התורה‪ ,‬זיין געזונט‪ ,‬קענען עוסק זיין בתורה מיט הרחבת הדעת און סייעתא‬ ‫דשמיא‪.‬‬ ‫ביז דער אייבערשטער וועט העלפן אז מיר וועלן אלע זוכה זיין צו התרוממות קרן התורה‬ ‫וישראל התגלות כבוד שמים עלינו במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫והרגו יותר מאלף נפשות ישראל הי”ד‪ ,‬ובעוה”ר פרצה המלחמה‬ ‫טו) בשנה ההיא ביום שמיני עצרת ושמחת תורה‪ ,‬נהפך לאבל‬ ‫כאשר מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה‪ ,‬ה' ירחם‪.‬‬ ‫מחולינו כשבאו גדוד של אלפי רוצחים ערביים לארצינו הק'‬