קונטרס לחזות בנועם · Kuntrus Lachzos Beno'am — בראשית (2026-10-05)

סעודה שלישית
פרשת בראשית שנת תשפ"ד לפ"ק
בביהמ"ד בוטשאטש -בשכונת פארשעי ,מאנסי יצ"ו
גליון ל"ז שנה ב' -בראשית תשפ"ז לפ"ק
ם"יבבושה ימי תארקל תוררועתהו ןישוביכ ירבד
דברי כיבושין והתעוררות לקראת ימי השובבי"ם
פתחו לי פתח כחודו של מחט – זהו התפלה שהאדם
םדאהש הלפתה והז – טחמ לש ודוחכ חתפ יל וחתפ
יוצא לאור ע"י:
לחזות בנועם
רוהטה ןחלש תעוכמישרלעונילכזצשא שדוק תורבד
עריכת שלחן הטהור
כל הזכיות שמורות
ק”א"פלטיול”פ ערב יום הקדוש שנת תשפ”ו לפ”ק
.
שליט"א
של"ס פרשת ויחי שנת תשפ"ו לפ"ק
ק"פל ו"פשת תנש יחיו תשרפ ס"לש
מען קען הערן די דברות קודש אויף
בביהמ"ד הגדול וויליאמסבורג יצ"ו
ו"צי גרובסמאיליוו לודגה ד"מהיבב
ששק"תהגתנהשונישבורד ןקרהמםוקי"בכרמע
קול סאטמאר 1605-615-7777
ביהמ"ד הגדול קרית יואל
לאוי תירק לודגה ד"מהיב
ביי די ספעציעלע לחזות בנועם אפטיילונג
הגה"ק
4/2/6פון די מעין מעניו
שזכינו לשמוע
~~~
צו באקומען די דברות קודש יעדע וואך שיקט אן
אימעיל צו lachzosbnoam@gmail.com
רבינו
דברות קודש אצל
~~~
צו נעמען א חלק אין די זיכוי הרבים
ביטע ווענדט אייך צום מערכת
מרן
וזכות הרבים תלוי בך
.
מכ"ק
הקונטרס הנוכחי יוצא לאור בסיוע
ועד להוצאת ספרי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
ישלם ה' פעלם ותהי משכורתם שלימה מעם ה'
עריכה ומראי מקומות ע"י:
ב .וו845-738-4665 .
ביהמ"ד הגדול קרית יואל
של"ס פרשת ויחי שנת תשפ"ו לפ"ק
בביהמ"ד הגדול וויליאמסבורג יצ"ו
שליט"א
לפ”ק תשפ”ו הגה"ק רבינושנתהקדוש יוםמרן מכ"קערב
ימיהטהור
השובבי"ם שלחן לקראת
של"ס עריכת דברות אצל
והתעוררותאצל
לשמוע קודש
שזכינו כיבושיןקודש
דברי דברות
השובבי"ם
הטהורימי
לפ"ק
שלחן לקראת
תשפ"ד עריכת
לשמועוהתעוררות
שנת בראשית
אצל
שזכינו קודש כיבושין
פרשתדברי דברות
לפ”ק תשפ”ו
שליט"א הגה"ק רבינושנתהקדוש יוםמרן מכ"קערב
בביהמ"ד בוטשאטש -בשכונת פארשעי ,מאנסי יצ"ו
בביהמ"ד הגדול וויליאמסבורג יצ"ו
של"ס פרשת ויחי שנת תשפ"ו לפ"ק
ביהמ"ד הגדול קרית יואל
בזכות קביעת עתים לתורה ,יתקבלו כל התפילות
הרחמים והרצון
שהאדם בימיזהו התפלה התפללנו
מחט – פתחאשר
כחודו של והבקשות
פתחו לי
ונשובהובחסדו
והעתיד אחד,
ה' אליךוההוה העבר
השיבנו הקב”ה רואה
מתפלל
מצרף את הטוב העתיד ,ועי”ז זוכים בדין
(א' א') 'בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ'
געפון מיר די וואך אין די סדרה ,התחלת התורה' ,בראשית ברא אלקים את השמים ואת
בניו ,ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם ויקרא יעקב אל א
'בראשית ברא אלקים, וויילא') זאגט
הקב”ה איז בדיןרבה א' מדרש
זכאי
(בראשית ארויסגייטדער
ישראלזאגט, כלל
בראשית ברא) הארץ' ,רש”י (ד”ה
באחרית הימים (מ"ט א')
אייבערשטער באשאפן די עתיד פונעםדער
האט מיט דעם
טובים אלע תורה,
מעשים ראשית' ,די
בשביל התורה שנקרא מצרף
בזכרי אבל עתה
גערופן די האטיעקבכ”ב).
יפחד, וועלט -מיט די תורה ,די תורה וואס ווערט אנגערופן 'ראשית' (משלי ח'
בניו,לבי
אל זאת
יעקבועל
ויקרא מעש
ובידי אין שוחד,
סדרה יקח די ואכףדיפני לא
וואך אין מיראקדם
געפונען במה
האספולערב יוה”ק).
ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. המיוחד (סליחות מלכות שם
קינדער ,ויאמר
פנים אין די ראש השנה תורות (מאמר אבני
א
ד' חילוקי כפרה
קען זיין אזוי ,דער זיידע ז”ל זכותו יגן עלינו אין ייטב
מתיאיודן דער מדרש (בראשית רבה
אראפ,צ"חאזב')ר' רבי 'ויקרא יעקב אל בניו' זאגט ב קען זייןא)
יעדןחרש
בן גמרא די ברענגט , (ע”א) פ”ו דף יומא אין גמרא
זכרון אות ל”א) ,זאגט א מליצה ישרה פאר כלל ישראל .ס’קומט דער יום הדין ,און מ’איז דן די אזוי,
געווען צום
עובר באשעפער,
פרשתמען
דערהאט גערופן אצום
טאמער עשה', על ער האט כפרה,ער ויקרא חילוקיזאגט
אל בניו','ויקראדי ד' אמר,
זאגט, דרכים (דרוש ד’) , מצותדרכים
'עבר א פרשתזאגט ער ,ס’איז דא מעשים. גע'דרש'נטדי
האטאיינעם אויף
אין דיהימל קינדער.
מצרףמען
געווען זיינע
מיד' ,איז מיט
האט זיי דערויף,זאל זיין
אייבערשטער לו
'מוחלין באשעפער דערזכיות,
געטוןדער געהאטאזקיין
תשובה בניו',
מ'האט'אל באשעפער,
'ושב',נישט
עשה ,אידן אויףאיןאהייליגן
מצות
מצרים האבן
תעשה',
לא (שמות
מצותהזה’
האלקים על ההר
עשה' .עבר מצות את
ממצריםאתעבדון
געווען אויף
עוברהעם שפעטער,ער האט
'בהוציאך את עבירה וואס די פון
תורהמתןאויףמוחל
די מתנות כהונה זאגט פשט ,עס וואלט געדארפט ווען שטיין ויקרא יעקב
ג’ י”ב) .איי ,דער אייבערשטער האט געזען נאך זאכן וואס מ’האט געטון אין מדבר ,וואס איז
שטייט ויקרא יעקב 'אל בניו' ,טייטשט
ה’ יתברך ,דער אייבערשטער איז מצרף
קינדער,
ולבקרחסד פון
'את בניו' ,יעקב האט גערופן די
נישט געווען דער רצון פון באשעפער? דער
גערופן צום באשעפער ,ער בהיכלו
פונעםהאט
יעקב' ער 'ויקרא יודן רבי אמר מדרש נארדער
עתיד.
'ומיד ארפא' למדת שיש עבירה שמכפרת בתשובה לבדה] .עבר
גוטע נישט דאס נישט און העתיד, טוב דעם
א) ברש”י' :בראשית ברא' ,אין המקרא הזה אומר אלא דרשני,
האט מתפלל געווען צום באשעפער' ,אל בניו' ,אז דער באשעפער זאל זיין מיט
על לא תעשה ועשה תשובה ,תשובה תולה ,ויום הכפורים מכפר, כמו שדרשוהו רבותינו (בראשית רבה א' א') בשביל התורה שנקראת
בהיכלו (ויקרא ט”ז ל') 'כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם' ולבקר שנאמר קינדער.
וכו'. זיינע(משלי ח' כ”ב)
'ראשית דרכו'
[פרש”י :למדת שיש עבירה שצריכה יוה”כ] .עבר על כריתות אלעזר בן הכל,רבי
לאדון את
בן חרש מתיא דרכים:רבי
בפרשת שאל
במס' יומא:
ישראל במצרים ראה הקב”ה מה שעתידין לעשות ,דכתיב (שמות לבית ורב טוב לשבח עלינו ב) א)
בהיכלובית דין ועשה תשובה ,תשובה ויום הכפורים תולין ,ויסורין ולבקר ומיתותשחלוקין [פרש”י: כפרה ארבעהאתחלוקי
ג’ ז’) 'ויאמר ה’ ראה ראיתי’ זו ראית מעשה העגל וכו’ ,אמר הקב”ה ואף הוא שם, אם באשר האדם כי שמעת אינו דן
ברומי,שהקב”ה
עזריהישראל,
ובנגעים פשעם בשבט 'ופקדתי ממרקין ,שנאמר (תהלים פ”ט ל”ג)
איני דנם לפי המעשים העתידים לעשות ,היינו דכתיב (שמות שם) שלשה אמר, דורש, ישמעאל רבי שהיה כך]
שעתיד לחטא לא יחשב ה’ לו עון לפי זמנו ,וגמולו ישיב בראשו וזה כך בכפרתן זה
ומסתברא ויקרא כהונה:
יסורין, במתנות
שצריכה (ביאר
עבירה בניו עם להיות לאל יעקב ויקרא אמר יודן רבי ... בניו אל יעקב ויקרא הן ,א.
יודע אני מכאוביו. שידעתי שישעל פי [פרש”י :למדת
צעקתם ,אף שמעתי את כיעונם' חסדשיש
הוא הנחלקין,
שלשכן,הןכי חפץ [פרש”י:
הטובה אינו ואחד
לענין אחדאבל
ושעתו.עם כל
מקומוותשובה
לפי
אמרנמנע
השם בידו חילול
איני אחא רבי פי
שיש כן אבל...
ואףמיעל וגו' האספו
ויאמר במדבר
לחמורה].וכו’, עתידין ...
והחמור
להכאיבני לצורך בניו)
לקלה כשהיו אל אלכמה
הקל שקרא
מן משמע
וכןאינהתשובה אבלבניו
לעשות ...שעתיד את
כתיב מדלא
צריכה לזה, ודייק
כמעשהולהש"י.ואינה יעקב לאל:
צריכה לזה
לאיש להיטיב שהיא
עבירהומרבה
הלשכות .אחרים] ,אין לו כח בתשובה לתלות ולא חוטא ומחטיא [פרש”י:את
ויאספו וגו' ויטהרו
כ"ח-ל')משם עד
ושב ,אינו זז אמרעשה
(נחמיה יב עבר עלדאת צריכה מה
לכולן]. הטהרו ,היך
החלוקין שהיא
ביום הכפורים לכפר ולא ביסורין למרק ,אלא כולן תולין ,ומיתה שמוחלין לו ,שנאמר (ירמיה ג' כ”ב) 'שובו בנים שובבים' [פרש”י:
בנועם של"ס בראשית תשפ"ד לחזות ד
טאמער האט ער עובר געווען אויף א מצות לא תעשה וואס איז שוין הארבער ,ס'איז שוין דא
מלקות ,איז 'תשובה תולה ,ויום הכיפורים מכפר' ,מ'דארף צו ווארטן אויף יום כיפור' .עבר על
כריתות ומיתות בית דין' ,ס'איז שוין נאך א הארבערע עבירה ,סיי תשובה ,סיי יום כיפור 'תולין',
'ויסורין ממרקין עונותיו של אדם' ,מ'דארף נאך צוקומען צו יסורים .אבער 'עבר על חילול
השם' ,נאך א הארבערע עבירה ,איז נאר די יום המיתה מכפר .ס'איז דא ד' חילוקי כפרה.
תשובה צוזאמען מיט תפילה איז מכפר אויף אלע
ד' חילוקי כפרה
שטייט פון בעלזער רב הרב הקדוש רבי יהושע ז”ל (הובא בספר מהרי”ד מבעלזא במאמרי הושענא רבה ד”ה
חי כן תשעשעי) ער זוכט אז ס'זאל נוצן תשובה אליינס ,מ'זאל נישט דארפן צוקומען צו קיין יסורים
און צו אזעלכע זאכן.
דארטן (שם ד”ה א-ל למושעות)ג ברענגט ער אראפ פון רש”ש -פון דעם מקובל הקדוש דער רש”ש
(נהר שלום דף ל”ח ע”ד)ד ,אז תשובה מיט תקיעת שופר ,דאס איז מכפר .תשובה אליינס טאקע נישט,
טאמער בלאזט מען שופר -צוזאמען מיט תקיעת שופר דאס נוצט ,איז עס מכפר.
בעלזער רב ז”ל זאגט אן אנדערע תירוץה .ער זאגט ,תשובה אליינס איז טאקע נישט מכפר
אויף אלע ד' חילוקי כפרה ,אבער מיט תפילה ,אז מ'דאווענט -מ'טוט תשובה און מ'דאווענט,
תשובה ותפילה ,צוזאמען איז עס מכפר אויף אלע ד' חילוקי כפרה ,מ'דארף נישט צוקומען צו
קיין יסורים ,נישט צו יום המיתה ,גארנישט .מ'טוט תשובה און מ'איז מוחל .אזוי שטייט פון
בעלזער רב ז”ל.
ולבקר בהיכלו
'היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו' (עמוס ג' ו') .לכן 'נחפשה ממרקת ,שנאמר (ישעיה כ”ב י”ד) 'ונגלה באזני ה׳ צבקות אם יכופר
דרכינו ונחקורה' (איכה ג' מ') ...לכן עתה עת רצון היא ,חזק ונתחזק העון הזה לכם עד תמותון' [פרש”י :אמר הנביא ,באזני אמר
להכניע לבנו ולשוב בתשובה שלימה ,כי שערי תשובה היום הם הקב”ה אם יכופר העון עד תמותון ,למדנו שיש עבירה שאין לה
פתוחים ,כי אותה אנחנו מבקשים כהיום הזה ,כי כל עיקר השופר כפרה אלא במיתה].
תלוי בתשובה כמו שאמרו בזוהר (פר' אמור דף צט ):כנודע ...ונראה ג) בספר מהרי”ד מבעלזא' :א-ל למושעות וכו' יודעי בין שעות',
שאפילו יהיה בידו של האדם חטא מהחטאים המעכבים את ונראה לפרש בדרך רמז עפ”י מה דאיתא בספר נהר שלום מהה”ק
התשובה ,כגון שהיה סיבה להחטיא את חבירו (רמב”ם הל' תשובה
ר' שלום שרעבי ז”ל (נהר שלום דף ל”ח ע”ד) כי אף מה דאיתא בגמרא
פ”ד ה”א) בזה התעוררות התשובה היום גורם לפתוח לו שערי (יומא פו ).שיוהכ”פ אינו מכפר ,מ”מ ע”י תשובה קודם תקיעת
התשובה ,כי שערי תשובה פתוחים ,כי התעוררות תשובה מעט שופר יכולים לתקן הכל .וזה הפירוש 'יודעי בין שעות' שיש שעות
היום הוא כנגד טורח גדול בזמן אחר .ולכן עת לחננה ושעת רצון שיכולים לתקן הכל בחיים ,והוא הזמן של תקיעת שופר [וכן הביא
להתחרט חרטה גמורה על כל אשר נואלנו ואשר חטאנו בכלל גם במאמרי ראש השנה ד”ה במד”ר פרשת אמור].
ובפרט ,ולקבל כל א' ממנו לשוב מאיזה עון שבידו וכו'.
ד) בנהר שלום :נכון לומר זה קודם תקיעת שופר ,וכן נוהגים
ה) בספר מהרי”ד מבעלזא' :חי כן תשעשעי ,טוב באנק שעי', ק”ק ספרדים בבית אל שבירושלם עה”ק תובב”א :הנה כבר
אלו ההושענות אומרים ביום שהיה בו יוהכ”פ .ואפשר לפרש נודע (רמב”ם הל' תשובה פ”ג ה”ד) כי פשט טעם מצות השופר ,הוא
עפ”י מה דאיתא במסכת יומא (יומא פו ).שיש ד' חילוקי כפרה ,ויש לעורר הלבבות הישנים בתרדמה חלאת היצה”ר ,והן עתה
ה בנועם של"ס בראשית תשפ"ד לחזות
אז מ'זינדיגט פארלירט מען דעם צלם אלקים און די
תפילות ווערן נישט נתקבל
נאר וואס דען? ס'שטייט אין אלשיך (בספרו שושנת העמקים על שה”ש ,ב' י”ד)ו' ,הראיני את מראיך
השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראך נאוה' (שיר השירים ב' י”ד)' ,הראיני את מראיך' גייט ארויף
אויפן צלם אלקים -צו מ'האט א צלם אלקים' .השמיעני את קולך' גייט ארויף אז מ'הערט דיין
קול פון תפילה' ,כי קולך ערב' -ווען איז דיין קול זיס? אויב 'ומראך נאוה' ,אויב מ'האט א צלם
אלקים .אויב חלילה מ'פארלירט דעם צלם אלקים איז נישט 'קולך ערב' ,ווערט נישט נתקבל
די תפילות.
אויב אזוי ,איז עס שוין צוריק שווער ,די ד' חילוקי כפרה ,מ'דארף האבן יסורים צו נאך
ארגערס ,און בעלזער רב זאגט אז תשובה מיט תפילה איז מכפר פאר אלע ד' חילוקי כפרה,
אבער צו תפילה דארף מען דאך האבן א צלם אלקים ,ס'שטייט אין אלע ספרים (זוה”ק פר' נח דף
עא):ז אז מ'זינדיגט פארלירט מען דעם צלם אלקים .אז מ'פארלירט דעם צלם אלקים ,קען מען
שוין נישט מתפלל זיין .אז מ'קען נישט מתפלל זיין ,אויב אזוי ,ווי אזוי נוצט מ'זאל ניצול ווערן
פון יסורים און פון אנדערע זאכן?
ולבקר בהיכלו
מרשעתו ישוב מראהו הטוב ויתקן צלם אלקים על פניו כאשר אחד מהם שאין התכלית שיהיה כן ,רק לתקן הכל בחיים .ואמר
טרם יחטא ,וזה יאמר 'הראיני' תחלה 'את מראיך' האמיתי לאיש אדוני אבי [מהר”י] ז”ל שהעצה היא ע”י תפלה ,היינו תשובה עם
הישראלי ע”י תשובה ,ואח”כ 'השמיעיני את קולך' ובקשי הצלה תפלה .ופירש בזה דברי הגמרא שם 'והני מילי באתרא דלא
ממני ,כי הלא 'קולך ערב' לפני כאשר 'מראך נאוה' אך לא טרם תבעי ,באתרא דתבעי לית לן בה' ,שהכונה 'באתרא דלא תבעי'
תקנך מראך. בלי תפילה ,אבל 'באתרא דתבעי' עם תפלה ,לית לן בה ,שיכולים
לתקן הכל בחיים ,אד”ק ז”ל .וזהו 'חי כן תשעשעי' ,שהתכלית
ז) בזוה”ק' :ומוראכם וחתכם יהיה' (בראשית ט' ב') מכאן ולהלאה
לתקן הכל בחיים' ,טוב באנק שעי' היינו על ידי תפלה.
יהא לכון דיוקנין דבני נשא ,דהא בקדמיתא לא הוו דיוקנין דבני
נשא .תא חזי ,בקדמיתא כתיב (בראשית ט' ו') 'בצלם אלקים עשה ועיי”ש גם במאמרי יום הקדוש (כל נדרי ד”ה איתא בשו”ע) וז”ל:
את האדם' ,וכתיב (בראשית ה' א') 'בדמות אלקים עשה אותו', ...ואמר אאמו”ר [מהר”י] ז”ל שזהו דוקא אם הוא עושה תשובה
כיון דחטו אשתנו דיוקנייהו מההוא דיוקנא עלאה ואתהפכו אנון לבדה ע”י תעניות וכדומה בלא תפלה ,אבל בתפלה ותחנונים
למדחל מקמי חיוון ברא .בקדמיתא כל בריין דעלמא זקפן עיינין לפני השי”ת ,אין לך דבר העומד בפני התפלה ,והוא כמו שאר
וחמאן דיוקנא קדישא עלאה וזעאן ודחלין מקמיה ,כיון דחטו צרכי עולם שמתפללים לפני השי”ת והוא עונה ,וכו'.
אתהפך דיוקנייהו מעינייהו לדיוקנא אחרא ,ואתהפך דבני נשא ו) באלשיך... :ועצתי היא ,אל תצעק על � ִִׁש ְְב ֵֵרך בלי תשובה,
זעין ודחלין קמי שאר בריין .תא חזי ,כל אנון בני נשא דלא חטאן ושברון לב תחלה על כל אשר חטאת על הנפש .כי אם כה
קמי מאריהון ולא עברין על פקודי אורייתא ,זיו דיוקנא דלהון לא תעשה ,למה שעדיין טומאת שרץ עונותיך בידך לא תערב שועתך
אשתני מחיזו דדיוקנא עלאה ,וכל בריין דעלמא זעין ודחלין קמיה. לפני ,אך תחלה 'הראיני את מראיך' והוא כי כל איש ישראל יש לו
ובשעתא דבני נשא עברין על פתגמי אורייתא ,אתחלף דיוקנא צלם אלקים על פניו ,כי אם שבהעוותו משנה פניו ,ועל כן כי יפגוש
דלהון וכלהו זעין ודחלין מקמי בריין אחרנין ,בגין דאתחלף דיוקנא דוב באיש או ארי ונמר ,המת ימיתנו ולא יתקיים בו (בראשית ט' ב')
עלאה ואתעבר מנייהו ,וכדין שלטי בהו חיות ברא ,דהא לא 'ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית וכו'' ,כי משחת מאיש מראהו
חמו בהו ההוא דיוקנא עלאה כדקחזי [ועיי”ע במס' שבת (קנא): כי לא בצלם יתהלך ,ע”כ צלמו יבזה כי נמשל כבהמות נדמה
ובמהרש”א שם) ,וענין זה מבואר בכמה וכמה ספה”ק ורמזוהו בעיניו ,ויהיה לברות לו .משא”כ בצדיק כדניאל בגובא דאריותא,
בכמה מדרשי חז”ל]. ויוסף בבור נחשים ,כי לא השחיתו צלמם .אמנם בשוב רשע
בנועם של"ס בראשית תשפ"ד לחזות ו
אז מ'איז עוסק בתורה קען מען מתפלל זיין ,נוצט די
תשובה פאר אלע ד' חילוקי כפרה
אין אור לשמים פרשת ברכה (ד”ה תורה)ח שטייט' ,תורה צוה לנו משה' (דברים ל”ג ד')' ,צוה לנו
משה' איז די ראשי תיבות 'צלם' ,זאגט דער אור לשמים ,דורכן לערנען תורה באקומט מען
צוריק דעם צלם אלקים' .תורה ,צוה לנו משה' ,דורך לערנען תורה באקומט מען צוריק דעם
צלם אלקים.
קומט אויס אזוי ,אז מ'איז עוסק בתורה באקומט מען צוריק דעם צלם אלקים ,אז מ'האט
צוריק דעם צלם אלקים קען מען מתפלל זיין ,קען זיין תשובה צוזאמען מיט תפילה ,תשובה
צוזאמען מיט תפילה נוצט פאר אלע ד' חילוקי כפרה.
'מסיר אזנו משמוע תורה' האט נישט דעם צלם אלקים' ,גם תפלתו תועבה'
ס'שטייט אין פסוק (משלי כ”ח ט') 'מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה'.
דאס איז ,אז מ'לערנט באקומט מען צוריק דעם צלם אלקים ,קען זיין 'מראך נאוה' איז 'קולך
ערב'' ,מסיר אזנו משמוע דברי תורה' ,ווער ס'איז נישט עוסק בדברי תורה ,האט נישט קיין כח -
האט נישט קיין עצה צוריקצובאקומען דעם צלם אלקים ,קומט אויס איז 'גם תפלתו תועבה' ,איז
זיין תפילה טאקע נישט נתקבל.
'מי יוכל לעמוד' ,אז מ'זינדיגט וועט מען נישט קענען מתפלל זיין,
ווי אזוי וועלן אידן ארויסגיין פון גלות?
קען זיין ,שטייט אין פסוק אין פרשת נצבים (דברים כ”ט ט') 'אתם נצבים היום' .זאגט רש”י (שם
פסוק י”ב) ,כששמעו ישראל די פרשה פון תוכחה ,הוריקו פניהם' ,מי יוכל לעמוד בכל אלו' ,משה
רבינו האט זיי מחזק געווען און געזאגט 'אתם נצבים היום'' ,הרבה הכעסתם לפני המקום ולא
עשה אתכם כליה'.
א פלא פון א רש”י ,אידן האבן געהערט די דברי תוכחה פון משה רבינו און זיי האבן זיך
דערשראקן ,ס'איז דאך געזאגט געווארן פאר דעם אז מ'זאל מורא האבן .איז משה רבינו חלילה
געגאנגען מבטל זיין די דברי תוכחה' ,הרבה הכעסתם לפני המקום ולא עשה אתכם כליה'?
הקב”ה איז נישט מוותר אויף גארנישט ,מ'טאר נישט זאגן הקב”ה איז א ותרן (בבא קמא נ).ט.
ולבקר בהיכלו
את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו' ' ...ויברא אלקים את ח) באור לשמים' :תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב'
האדם בצלמו' ,דהיינו שברא האדם קדמון' ,ברא אותו' ,קאי על (דברים ל”ג ד') .ונקדים לפרש הפסוק (בראשית א' כ”ז) 'ויברא אלהים
ז בנועם של"ס בראשית תשפ"ד לחזות
נאר קען זיין אזוי ,אידן האבן געהערט די צ”ח דברי תוכחות ,האבן זיי פארשטאנען ווי אזוי
ס'וועט זיין די עומק הגלות ,די ביטערקייט -די טיפקייט פונעם גלות ,די גלות הרוחני ,אידן וועלן
זינדיגן.
און דער רמב”ם (רמב”ם הלכות תשובה פ”ז ה”ה)י זאגט 'אין ישראל נגאלין אלא בתשובה' ,ס'פעלט
זיך אויס אז מ'זאל תשובה טון .תשובה איז דאך נאר מכפר אויף א מצות עשה ,אויף א מצות
לא תעשה מוז מען שוין צוקומען צו יום כיפור .טאמער איז דא נאך הארבערע עבירות ,איז
עס שוין נישט מכפר .נו ,אויב אזוי ווי אזוי וועלן אידן ארויסגיין פון גלות? איז 'הוריקו פניהם' .זיי
האבן נאר געוואוסט אז ס'איז דא אן עצה -וואס בעלזער רב זאגט -תשובה מיט תפילה נוצט
אויף אלע ד' חילוקי כפרה .אבער ס'איז זיי שווער געווען ,אויב דורך די עבירה פארלירט מען
דעם צלם אלקים ,מ'פארלירט דעם צלם אלקים קען מען נישט מתפלל זיין .איז דאך נישט דא די
עצה פון תפילה ,נו אויב אזוי ,ווי אזוי וועט נוצן תשובה?
האבן זיי געזאגט 'מי יוכל לעמוד בכל אלו'' ,מי יוכל לעמוד' 'אין עמידה אלא לשון תפילה'
(ברכות ו ,):ווי אזוי וועט מען קענען דאווענען? אז מ'האט נישט דעם צלם אלקים דורך די חטאים,
קען מען נישט מתפלל זיין .אויב אזוי ווי אזוי קען מען ניצול ווערן פון יסורים און פון יום
המיתה?
'אם אתם רוצים לעמוד' מ'וויל מתפלל זיין' ,עסקו
בתורה' וועט מען זיין 'לפני ה' אלקיכם'
האט זיי משה רבינו מחזק געווען' ,אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם' ,זאגט דער
מדרש (ילקוט שמעוני רמז תתק”מ)יא 'אם אתם רוצים לעמוד בעולם עסקו בתורה' ,אויב מ'וויל 'עומד'
זיין בעולם ,מ'וויל מתפלל זיין' ,עסקו בתורה' זאל מען עוסק זיין בתורה ,אז מ'וועט לערנען תורה
וועט מען צוריקבאקומען דעם צלם אלקים ,מ'זאל קענען מתפלל זיין.
ס'וועט זיין 'אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם' וועט מען האבן דעם צלם אלקים אויף
זיך ,דאס איז נאר בכח פון דברי תורה -אז מ'לערנט תורה.
ולבקר בהיכלו
וגופו שמורה אל הבריות לחטוא] ,שנאמר (דברים ל”ב ד') 'הצור כל האדם הבא לטהר ורוצה ליכנס בעבדותו ית”ש ,נמשך ג”כ
תמים פעלו ,כי כל דרכיו משפט'. עליו צלם אלקים .והנה מה שהאדם יכול להשיג ,ביותר יכול
להשיג ע”י התורה ,וזה פירוש הכתוב 'תורה צוה לנו משה' ר”ת
י) ברמב”ם :כל הנביאים כלן צוו על התשובה ,ואין ישראל
'צלם' ,דהיינו שע”י התורה ביותר יוכל האדם להשיג צלם אלקים,
נגאלין אלא בתשובה .וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות
וכל התורה כולה שמותיו של הקב”ה (זוה”ק פר' יתרו דף פז ,).וכו'.
תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין ,שנאמר (דברים ל' א') 'והיה כי
יבאו עליך כל הדברים וגו''' ,ושבת עד ה' אלקיך' (דברים ל' ב') 'ושב ט) במס' בבא קמא :אמר רבי חנינא ,כל האומר הקב”ה ותרן הוא
ה' אלקיך וגו'' (שם פסוק ג'). [פרש”י :לעבור על כל פשעם] ,יותרו חייו [פרש”י :יופקרו חייו,
בנועם של"ס בראשית תשפ"ד לחזות ח
די מלאכים האבן גע'טענה'ט 'עתיד למחטי קמך'
אין די ד' חילוקי כפרה
דער זוהר הקדוש (בפרשתן דף כג).יב זאגט ,בשעת בריאת העולם האבן די מלאכי השרת מקטרג
געווען ,זיי האבן געזאגט “מ'גייט באשאפן א מענטש' ,עתיד למחטי קמך' ,דער מענטש וועט
זינדיגן ,ס'איז נישט כדאי צו באשאפן א מענטש” .דער אייבערשטער האט געענטפערט“ ,עד
דלא בראתי עלמא ,בראתי תשובה לאתקנא במה דחב” ,נאך איידער איך האב באשאפן די
וועלט ,האב איך שוין באשאפן דעם כח פון תשובה ,מ'זאל קענען מתקן זיין מיט תשובה וואס
מ'האט געזינדיגט ,תשובה איז מכפר.
די מלאכי השרת האבן נאך אלץ געהאט א טענה' ,עתיד למחטי קמך' ,איי ,וואס ענטפערסטו?
ס'נוצט תשובה? תשובה נוצט נאר אויף מצות עשה .ס'איז דא הארבע עבירות -ד' חילוקי
כפרה ,וואס תשובה איז נישט מכפר .אויב אזוי ,א מענטש איז עתיד צו זינדיגן אין אלע חטאים,
נו ווי אזוי וועט עס מכופר ווערן די אלע?
'בראשית' תשובה מיט תקיעת שופר נוצט פאר די
ד' חילוקי כפרה
שטייט אויף דעם [מענה על טענתם] 'בראשית ברא אלקים' ,קודם דער אגרא דכלה (בצירופי
בראשית צירוף צ”ח) זאגט' ,בראשית' איז ראשי תיבות 'ראש שנה יתקעו תרועה בשופר איל' ,ביידע,
תשובה צוזאמען מיט תקיעת שופר -וואס הקדוש דער רש”ש זאגט.
'בראשית' ,אז מ'איז עוסק בתורה נוצט תשובה מיט תפילה
פאר די ד' חילוקי כפרה' ,יבואו כולם ויפתחו בדברי תורה'
[ולדברי מהר”י מבעלזא] רש”י זאגט 'בשביל התורה שנקרא ראשית' ,תשובה אליינס נוצט
נישט ,אבער תשובה און תפילה נוצט .איי ,ווי אזוי קען מען מתפלל זיין ,ס'פעלט דער צלם
אלקים? 'בראשית ברא אלקים'' ,בראשית ברא אלקים ,בשביל התורה שנקראת ראשית' ,אז
ס'איז דא די כח התורה.
ולבקר בהיכלו
כ”ו) הא אוקמוה חברייא על מלאכי השרת דאנון אמרי האי קרא. יא) במדרש' :אתם נצבים היום' ...דבר אחר ,אמר להם משה,
אמר להו בתר דהוו ידעין מה דהוה ומה דעתיד למהוי ואנון הוו מבקשים אתם לעמוד בעולם ,עסקו בתורה .מה כתיב למעלה
ידעין דעתיד למחטי אמאי בעו למעבד ליה ...אמרו 'מה אדם (דברים כ”ט ח') 'ושמרתם את דברי הברית [הזאת ועשיתם אותם
ותדעהו' מה את בעי למברי אדם 'ותדעהו' דעתיד למחטי קמך למען תשכילו את כל אשר תעשון'] ,ואחריו (דברים כ”ט ט') 'אתם
...אמר להו הכי אמרה שכינתא אתון אזדמנתון לקטרגא קדמי נצבים'.
יתיר מחילא דמרומא ...ולא עוד אלא אם אדם חב הא אקדים
ליה תשובה לאהדרא למאריה לאתקנא במה דחב. יב) בזוה”ק :דבר אחר 'נעשה אדם בצלמנו כדמותנו' (בראשית א'
ט בנועם של"ס בראשית תשפ"ד לחזות
וועגן דעם 'פתח דבריך יאיר מבין פתיים' (תהלים קי”ט ק”ל) זאגט דער מדרש (רש”י על תהלים שם ,בשם
התנחומא פר' ויקהל ו')יג 'תחילת דבריך במעשה בראשית איז געווען 'יהי אור' (בראשית א' ג')' ,יבואו כולם
ויפתחו בדברי תורה' ,מ'זאל אנהייבן צו זען עוסק צו זיין בתורה.
די תפילות פון די הייליגע טעג שטייען 'ברומו של עולם' ,אז
מ'איז עוסק בתורה וועט עס נתקבל ווערן ברחמים וברצון
שטיי מיר יעצט שבת בראשית ,גלייך נאך די הייליגע טעג .ס'איז געקומען די הייליגע טעג,
מ'האט געבלאזן שופר ,ס'איז געווען חודש אלול ,ס'איז געווען ראש השנה ,עשרת ימי תשובה,
דער הייליגער טאג יום הקדוש ,אידן האבן תשובה געטאן .די עשרת ימי תשובה איז דאך אויף
דעם מיוסד ,מ'זאל נתעורר ווערן צו תשובה .ס'איז דאך דא אבער עוונות וואס תשובה נוצט
נישט ,מיט תשובה ווערט עס נישט מכפר ,אבער תשובה מיט תפילה -זאגט דער בעלזער רב
-איז מכפר אויף אלע עבירות .אין די הייליגע טעג ,אידן האבן מרבה געווען בתפילה ותחנונים
פארן בורא כל עולמים ,ס'זאל מכופר ווערן דורך דעם אויף אלע עבירות .אבער די פראבלעם איז
אבער דא ,דורך די עבירות האט מען פארלוירן דעם צלם אלקים ,אז מ'האט פארלוירן דעם
צלם אלקים קומט אויס נוצט נישט קיין תפילה ,אז ס'נוצט נישט קיין תפילה איז שוין נישטא
קיין עצה -וואס פאר אן עצה איז דא קעגן די ד' חילוקי כפרה?
נאר די עצה איז דאס' ,יבואו כולם ויפתחו בדברי תורה' גלייך נאך יום טוב ,מ'נעמט זיך דעם
עול התורה זיך קובע עתים זיין לתורה .יעדער וועט זיך קובע עתים זיין לתורה ,זיצן און עוסק זיין
בתורה ,הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו ,יעדער איינער וועט זיצן און עוסק זיין בתורה' .אם
אתם רוצים לעמוד בעולם ,עסקו בתורה' ,זאל מען עוסק זיין בתורה ,די תורה הקדושה האט א
כח צוריקצוברענגען דעם צלם אלקים .עס ברענגט צוריק דעם צלם אלקים ,קען מען מתפלל
זיין .וועט די תפילות וואס מ'האט געדאוונט די הייליגע טעג -די ימים טובים' ,דברים העומדים
ברומו של עולם' (ברכות ו):יד ,ס'שטייט 'ברומו של עולם' ,מ'האפט אז ס'זאל נתקבל ווערן ברחמים
וברצון פארן הייליגן באשעפער ,דארף מען צו דעם האבן א צלם אלקים .די צלם אלקים האט מען
נישט ,נאר דורך לימוד התורה -נאר אז מ'איז עוסק בתורה.
ולבקר בהיכלו
כך בנה .כך הקב”ה ,היה העולם חשך ,שנאמר (בראשית א' ב') ברש”י :דבר אחר' ,פתח דבריך יאיר' ,תחלת יג)
'וחשך על פני תהום' ,ונתעטף באור ואחר כך ברא את העולם ,הוי דבריך במעשה בראשית (בראשית א' ג') 'יהי אור',
'פתח דבריך יאיר מבין פתיים' ,ומהקב”ה למדו הצדיקים שיהיו 'מבין פתיים' ,משם יבינו הכל ויפתחו בדברי תורה ,תנחומא.
מתחילין תחילה באורה.
יד) במס' ברכות :אמר ליה ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי ,ואמרי ובמדרש תנחומא' :ויעש בצלאל את הארן עצי שטים' (שמות
לה רב ביבי לרב נחמן בר יצחק ,מאי (תהלים י”ב ט') 'כרם זלות לבני ל”ז א') ,זה שאמר הכתוב (תהלים קי”ט ק”ל) 'פתח דבריך יאיר מבין
אדם' .אמר ליה ,אלו דברים שעומדים ברומו של עולם [פרש”י: פתיים' ...רבי יהודה בר אלעאי אומר ,משל למלך שבקש לבנות
כגון תפלה שעולה למעלה] ובני אדם מזלזלין בהן. פלטרין ,והיה אותו מקום של חשך ,והדליק בו את הנרות ,ואחר
בנועם של"ס בראשית תשפ"ד לחזות י
דארף זיך יעדער איינער זען צו מאכן א חשבון הנפש ,מ'וויל דאך אז די תפילות וואס מ'האט
מתפלל געווען די הייליגע טעג זאל נתקבל ווערן ברחמים וברצון ,יעדער איינער האט זיך זיינע
בקשות וואס מ'האט מתפלל געווען פארן הייליגן באשעפער ,איינער אויף אזא ענין ,איינער אויף א
צווייטע ענין ,דארף מען רחמי שמים אז די תפילות זאלן נתקבל ווערן פארן הייליגן באשעפער.
אחינו בני ישראל בארצינו הקדושה זענען אין א גרויסע צרהטו .וואס איז די עצה? די עצה
איז ,אונז זאל מיר מתפלל זיין צום בורא כל עולמים ,בעטן דעם הייליגן באשעפער דעם 'שומר
ישראל' ,ער זאל אפהיטן אידישע קינדער זאלן ניצול ווערן מכל צרה וצוקה .אבער אז די
תפילות זאלן נתקבל ווערן פארן הייליגן באשעפער ,דארף מען האבן א צלם אלקים .די צלם
אלקים האט מען נישט ,נאר אז מ'איז עוסק בתורה .אידן וועלן זיך מתאמץ זיין ,מ'וועט עוסק זיין
בתורה ,בתורה ובתפילה.
ברכת הקודש
דער אייבערשטער זאל העלפן ,אפהיטן אידישע קינדער מכל צער ונזק ,קיינעם זאל
גארנישט נישט שאטן .אידישע קינדער בכל מקומות מושבותיהם זאלן זיין געזונט.
דער אייבערשטער זאל העלפן ,ס'קומט -א נייע ווינטער זמן הייבט זיך אן ,אידן זאלן האבן
הצלחה אין לימוד התורה ,זיין געזונט ,קענען עוסק זיין בתורה מיט הרחבת הדעת און סייעתא
דשמיא.
ביז דער אייבערשטער וועט העלפן אז מיר וועלן אלע זוכה זיין צו התרוממות קרן התורה
וישראל התגלות כבוד שמים עלינו במהרה בימינו אמן.
ולבקר בהיכלו
והרגו יותר מאלף נפשות ישראל הי”ד ,ובעוה”ר פרצה המלחמה טו) בשנה ההיא ביום שמיני עצרת ושמחת תורה ,נהפך לאבל
כאשר מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה ,ה' ירחם. מחולינו כשבאו גדוד של אלפי רוצחים ערביים לארצינו הק'
