אסיפת אמרי"ם · Asifas Amri"m — בראשית (2026-10-05)

פרשתבראשית -תשפ"ז
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
קונטרס זה
נערך ונאסף ע"י
אחד מבני החבורה
למען זיכוי הרבים
בכל עניני קונטרס זה
להערות והארות
ניתן לפנות למייל
R5708580@gmail
kolmenachem12@gmail.com
2
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
הרה"ק המוהר"י מבעלזא זי"ע אמר :כי "שבת פרשת בראשית
בראשית" שייכת עוד לימים הנוראים ,כי לפעמים
האדם אינו מרוצה מההשגות הרוחניים שלו בימים
הרה"ק רבי מרדכי מאליק זי"ע בספרו "גדולת מרדכי"
הנוראים ,והרי הוא מתייאש בעצמו" ,אפשר האט
כותב :דשבת בראשית נותנת כח לאדם לקבל את כל
נישט אלעס געטויגט ,די ימים הנוראים איז נישט
שבתות השנה .ומבאר הטעם דהנה השבת נקרא
געווען ווי ס'דארף צי זיין" [אולי לא עברו עליו ימים
מתנה מאת השי"ת ,כמ"ש חז"ל :מתנה טובה יש לי
הנוראים כראוי] ,לכן ניתנה לו "שבת בראשית" ,שיש
בבית גנזי ושבת שמה .והנה בכל שבת צריכים הכנה
בה סגולת ימים נוראים ,בכדי לתקן את המעוות עד
בששת ימי החול ,ודבר שצריך הכנה מהאדם אי
עתה.
אפשר לקרותו מתנה .משא"כ שבת "בראשית" היא
השבת היחידה שהגיע מבלי שום הכנה מלפניו ,כי
אמר הרה"ק ה"בית אברהם" מסלונים זי"ע:
אדם הראשון נברא ביום ו' ,ותיכף אחר כך היה שבת
שבת בראשית יש בו הארת חג שמחת תורה,
בראשית היינו השבת הראשונה ,נמצא שלא היה
עפימ"ש אדמו"ר אבי ז"ל בשם הרה"ק מטשורטקוב
אפשר לעשות הכנה מלפניו ,ועל כן השבת ההיא היה
ז"ל על שבת שאחרי חג השבועות שהעולם קוראין
יכול ליקרא "מתנה" .ולכך שבת בראשית נותנת
אותו "שבת נאך [אחרי] שבועות" ,ואמר כי השבת
מכחה והשפעתה על כל שאר שבתות השנה להיות
הזה הוא "נאך [עוד] שבועות" .כי בשבת שאחרי החג
להם בחינת מתנה זו .ודפח"ח.
עדיין נמשכת הארת החג .ואותו דבר בכל שבת
שאחרי חג .א"כ בשבת זה יש בו הארת שמחת תורה.
אומר ה"חידושי הרי"ם" זי"ע :איתא בזוה"ק כי מילת
ואדמו"ר א"ז בעל "יסוד העבודה" ז"ל אמר כי שבת
"בראשית" הראה על ע' תרעין לאורייתא .הוי אומר
בראשית -הוא נגד ראש השנה ,נח – נגד יום
שממילת בראשית נמשך הפנים לכל התורה .כמו כן
הכיפורים ,לך – נגד סוכות.
ב"שבת בראשית" נפתח פנים לכל התורה ,ולבני
ישראל הדבקים בתורה נמשך הפנים לכל אחד
בספר "דברי יחזקאל" מהרה"ק רבי יחזקאל
מישראל משבת בראשית למשך כל ימות השנה.
משינאווא זי"ע שאמר:
טעם למה נקרא פרשת בראשית "שבת בראשית",
הסבא קדישא מרוז'ין זי"ע היה תמיד מזכיר מדוע
ולמה לא נקרא כן פרשת נח או פרשת לך ,שבת נח,
ב"שמחת תורה" מתחילים לקרוא חומש בראשית,
או שבת לך ,אמר מורי חמי הגה"ק אריה דבי עילאי
דבחומש בראשית מובא 'מעשה בראשית' ובעיקר
אבד"ק וישניצא זלה"ה ,דהענין כך הוא :דהימים
'מעשה האבות' ,ומכיון שמעשה אבות הם ההכנה
הנוראים הקדושים כל אדם היה לו אז הרהור תשובה,
לתורה ,כמו שנחזה שאע"פ שבספר שמות מובא ענין
וקיבל אז על עצמו איזה הנהגה טובה כל איש לפי
קבלת התורה ובכל זאת חומש בראשית מקדים את
ערכו ומדרגתו ,לכן נקרא "שבת בראשית" ,שמזכירין
חומש שמות ,יען כי מעשה אבות סימן לבנים ,כי
לאדם שמה שעבר עבר ,ומעתה מתחיל מחדש סדר
כאשר מספרים 'מעשה אבות' עובדות וסיפורי
חדש ,וישתדל א"ע שיהיה מעתה טוב.
צדיקים כל כאלו הם ההכנה הראויה לקבלת התורה.
הרה"ק ה"שפתי צדיק" זי"ע כותב :אחר כל המצוות הרבי ר' העניך מאלכסנדר זי"ע אמר בשם הרב רבי
הנעשות ביו"ט חג הסוכות ,השבת הראשונה שאח"כ יעקלי מאגלעניצר זצ"ל בן הרה"ק ה"נועם אלימלך"
מלוה המצוות ,ויוכלו להשאיר כח גדול בישראל זי"ע ,אחר חודש תשרי ,אחר כל העבודות שהיה
העושים המצוות שיוכלו להחזיק עצמן בעבודת בחודש הזה ,קורין פרשת בראשית ,תיבת "בראש",
השי"ת ,כדאיתא בגמרא [ר"ה יא ].דהחודש הזה ביסט גיוועזען א ליגנער [=היית שקרן] ,עדיין לא
נקרא ירח האיתנים משום דחריפי במצוות. התחלת מאומה.
3
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
הכוונות אשר בשם הייחוד שהן רמוזות בתיבות אלו בשם הרה"ק ה"אביר יעקב" מסדיגורה זי"ע:
כמ"ש בזוה"ק ובכתבי האריז"ל ,הכל רמוז בתחילת פעם בליל שבת בראשית אחר הקידוש ,שאל למה
תורתינו הקדושה .ואחר זמן רב נזדמן לידי ספר "צבי קוראים את השבת הזו שבת בראשית ,והלא שבת
קודש" וראיתי שכתב גימטרי' זו ,והוסיף שמשום כך תשובה היא הראשונה לשבתות השנה ?
פתח רבינו הקדוש בתחילת המשנה במצות ק"ש. אולם עד אשר הצדיק מגיע לשמיני עצרת ומתפלל
תפילת גשם במשך כל החודש לא חשב על העוה"ז,
רבי חיים אחיו של המהר"ל זצ"ל מציין ,שכאשר נתבונן ורק אחר תפילת הגשם בשמיני עצרת .ולכן רק אז
בניקוד הפסוק 'בראשית ברא אלקים' – נבחין כי כל תחילת השנה.
סוגי הניקוד מצויים בפסוק מלבד "שורוק" אשר וזשה"כ' :כי לא המטיר ה' אלקים על הארץ ואדם אין
אותיותיו הן "שקר". לעבוד את האדמה' – עד כי לא המטיר – אדם אין
עובדה זו ,מוסיף רבי חיים ,מצויה אף בשמות האבות לעבוד את האדמה – לחשוב על עוה"ז.
והאמהות הקדושים ,שבהם ישנם כל סוגי הניקוד
הקיימים ,מלבד שורוק ,מאחר שאותיותיו מורכבות מן הרה"ק הרש"ב מליובאוויטש זי"ע מביא משם זקינו
המילה "שקר" ,ואילו כולם זרע אמת ואין להם שום הרה"ק ה"צמח צדיק" זי"ע :כי כביכול יש שמחה
קשר לשקר. גדולה בשמים ממעל בשבת זו ,כדוגמת האב השש
ושמח בשעה שהוא מוליך את בנו לראשונה לבית
בספה"ק "אור יצחק" העיר :למה מתחילה התורה תלמודו .כך נמי 'בראשית' שנה כשאנו בנים למקום
בתיבת "בראשית" שקשה להבין אותה ע"ד הפשט, מתחילים את התורה מ'בראשית' ,הרי אבינו
וכמש"כ רש"י בתחילת דבריו "אין המקרא הזה אומר שבשמים שש ושמח וממילא בידינו לפעול בו גדולות
אלא דרשוני" ,ורק אחר כך כתב "ואם באת לפרשו ונצורות.
כפשוטו וכו'" ,הרי שקדם הדרש להפשט ,וצ"ב מאי
טעמא. הרבי ה"בית ישראל" זי"ע כותב :נצרך להתחזק
ומבאר שהתורה באה לרמז בתחילת דבריה שאין פסוק בשבת הראשון מהשנה אחר ימים הטובים אלמלי
בתורה שפירושו הוא רק על דרך הפשט ,ושאין המקרא שמרו ישראל שבת הראשונה הרמז אולי על השבת
אומר דרשוני ,אלא בכל פסוק ופסוק יש דרשות ורמזים. הזה ,אחר הימים הטובים יכול האדם להרגיש קדושת
השבת אחר שמנוקה מהפסולת ,ואז מרגיש האדם
בשם הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע ,וכן מרגלא כמה מרוחק מעבדות ה'.
בפומיה דהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע :עה"פ
'בראשית ברא' – שדבר הראשון הוא שצריכין בני הרה"ק רבי ישעיה פראגער זי"ע בספרו "הרי
ישראל להיות בריאים .וכן מתחיל בשו"ע או"ח סי' א', בשמים" כותב :י"ל ע"ד שכתב השל"ה הק' דג'
יתגבר כארי לעמוד בבוקר ,אם כן הרי היא הלכה שבתות יש שבת בראשית ושבת מתן תורה ושבת
פסוקה בשו"ע שצריכים להיות בריא כמו אריה. לעתיד .וזה שאמר כנגד שבת בראשית :תחילה
למקראי קודש .וכנגד שבת מתן תורה :כי בנו בחרת
בספה"ק "מגן אברהם" [בפרשת בא] מביא שאביו ואותנו קדשת כו' .וכנגד שבת לעתיד :מקדש השבת,
הקדוש הרה"ק המגיד מטשערנוביל זי"ע אמר על דהוא לשון הזמנה.
הפסוק 'בראשית ברא' – שמרמז על רש"י הקדוש,
שבשבילו נברא העולם ,ולזה אתוון בראשי"ת נוטריקון בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ( :א א)
"בשביל רש"י" .וכתב על זה בנו הרה"ק המגיד החיד"א בספרו "פני דוד" כותב :שמעתי מזקן אחד ירא
מטריסק זי"ע ,ואני אומר שגם בשביל רבינו תם ,ולזה חטא ,שתיבות "בראשית ברא" [עם ב' כוללים] גימטרי'
אותיות בראשי"ת גם נוטריקון "בשביל ר"ת" ,לרמז "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" .עכ"ד זלה"ה.
שגם בשביל רבינו תם נברא העולם. והנאני ,כי תחילת התורה – שם רמז ייחודו יתברך .וכל
4
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
ברש"י :אמר ר' יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה בספה"ק ["ברית אברם" ו"שפתי צדיקים"] איתא בשם
אלא מהחודש הזה לכם ומה טעם פתח בבראשית הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן והרה"ק ה"אוהב
משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים ישראל" זי"ע :שתיבות ב ראשית ב רא א לקים א ת
שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם וכו' הם ר"ת בבא"א – לרמז עה"פ :ב ך ב טחתי א ל א
הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא ,הוא בראה בושה ,וכן א שרי א דם ב וטח ב ך ,ולכן התחילה
ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו'. התורה בתיבות אלו לומר שזהו עיקר ותחילת מהות
והקשה המוהר"י מבעלזא זי"ע :למה יאמרו הגוים כן, האדם ,לבטוח בה' בכל עת ובכל שעה.
הלא כל ימיהם הם לוחמים זה עם זה וגוזלים וחומסים
ארצות אחרים בלי שום טענות ,וא"כ מהו התימא על אומר הרבי ר' העניך מאלכסנדר זי"ע' :בראשית' – אם
ישראל? מיד בראשיתו של יום זוכר האדם' ,כי ברא אלקים את
ותירץ ,שאמת הדבר שהמה עושים כן ,אבל דרכם השמים ואת הארץ' – הרי גם לאחר מכן 'והארץ' – כל
ליקח ארצות זולתם ולא להרוג כל הנמצא בה ,ולא כן העניינים הארציים' ,תהו ובהו' – הם בעיניו.
בנ"י שנצטוו לא תחיה כל נשמה ,וע"ז הם אומרים
ליסטים אתם. בספה"ק "תולדות יצחק" [נשכיז] כתב לקשר סיום
התורה לתחילתה ,כי האותיות האחרונות בתורה הן 'ל
הגרדח"א שליט"א ב"ניצוץ אחד" שואל :יש לתמוה, עיני כ ל י שראל' – שהוא ר"ת כלי ,לרמז שצריך
מהו שיאמרו להם 'לסטים אתם' ,בשעה שכל העולם האדם לעשות עצמו להיות כלי מיוחד לקבל התורה.
מתנהל באופן כזה ,שמי שיש בידו כח יותר מחברו
וכבש את ארצו מידו ומגרשו ומתנחל באדמותיו. הרה"ק ה"צמח צדיק" זי"ע מבאר הסמיכות ,י"ל עפ"י
אכן כך היא דרכו של עולם מאז ומתמיד ,כאשר עינינו פשוט ,כי ידוע כי היציאת מצרים מורה על חידוש
הרואות איך כפעם בפעם לכל אורך קורות הימים ,כל העולם שראו הכל שיש יכולת ביד הקב"ה לשדד
מעשה שעושים מרצחי ישראל מתקבל בשתיקה המערכת ולשנות הטבע ,וזהו 'לכל האותות והמופתים
ובהכלה אצל כל העולם ,בק"ן טעמים למה זה כשר, אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים לפרעה וגו' לעיני
אך כאשר יעמדו ישראל להילחם על נפשם ,לעולם כל ישראל' ,שע"י האותות והמופתים שעשה משה
ידקדקו לפני ולפנים בהאשמות שווא ,וכל פעולה בארץ מצרים ,שזו עדות נאמנה על חידוש העולם ,כי
שעושים מיד מזדעקים כולם מולם בטענות ותביעות נתוודע לעיני כל ישראל כי 'בראשית ברא אלקים',
על הפרת חוקי המוסר והאנושות. שהעולם נברא ונתחדש.
ה"חידושי הרי"ם" זי"ע אמר :שבאמת היה להם טענה בקונטרס "דברי צדק" מובא שהרה"ק משיפיטווקא
שזכו מן ההפקר ובאמת אין לישראל שום חלק בעולם זי"ע שאל את הגר"א זי"ע היכן מרומז בבראשית ענין
הזה ,ועולם הזה הוא נחלת גוים ,רק בגלל שבני ישראל תלמי המלך שציוה לחכמי התורה להעתיק לו את
המה ראשית לראשית ,ולכן כל מה שבני ישראל התורה .ותיכף מיד ענה לו :שתיבת בראשית נוטריקון
צריכים מעולם הזה לעבודתם הכל משועבד להם ,וזה ב' פעמים ישר והפוך ,ב'א ר'שע א'חד ש'מו י'הא
'כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים' ,היינו ת'למי י'קבץ ש'בעים א'נשים ר'אשי ב'תים ,ב'רוב
שיוכלו לזכות מנחלת גוים ,הוא העולם הזה ,וכתוב 'יום ר'שעו א'ומר י'תן ש'יכתבו 'ת'ורה ת'שובה י'תנו
הששי' ,שכל הנבראים היו תלוים ועומדים ,וכל ש'יכתבו א'לקים ב'ראשית ב'רא.
הנבראים נגמרו ונחשבו לבריאה רק על ידי בני ישראל,
אם כן המה משועבדים באמת לבני ישראל לזה שנצרך הרה"ק ה"נחל יצחק" מזוטשקא זי"ע אמר :הסמיכות
להם ,שלא יהיה להם שום מניעה. של 'לעיני כל ישראל' ל'בראשית' ,דהנה אמרו חז"ל
[הובא ברש"י] זה שבירת הלוחות ,והיינו ש'לעיני כל
הרה"ק ה"תולדות יעקב יוסף" זי"ע כותב [בפרשת ישראל' צריך לומר שאפילו לאחר ירידה נוראה של
וילך] :שהיה אפשר לאדם לחשוב דענין לימוד התורה שבירת הלוחות ,אפשר להתחיל מ'בראשית'.
5
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
בארור ,אבל תמורת זה עשרת הדברות מתחילים ב"א" וידיעתה הוא דבר אחד ,ויש גם ענין האמונה בהשי"ת
– 'אנכי ה' אלקיך'. ועבודת ה' וכיוצא שהוא דבר נפרד מלימוד התורה .וזהו
בשנת תשל"ו הייתי בנתניה עם הורי ז"ל במלון "גלי שאמר רבי יצחק בההו"א דלא היה צריך להתחיל את
צאנז" ,והיה שם רב אמריקאי בשם רייכמן ,והוא שאל: התורה אלא מ'החודש הזה לכם' ,ששם הוא התחלת
ממה נפשך ,אם האות "א" זה ארור – מדוע את עשרת ההלכות והדינים .לזה אמר דלא כן הוא ,אלא 'כח
הדברות אפשר לפתוח ב"א" ,ואם זה טוב לעשרת מעשיו הגיד לעמו' ,שהתורה מתאחדת יחד עם
הדברות מדוע זה לא טוב לפתוח את התורה? האמונה ,והתורה והאמונה והעבודה הם דבר אחד ,ולא
וענה :שבאמת אין הפי' שהאות היא קללה ,אלא ידוע עוד אלא שהעיקר הוא ללמוד מדרכי האבות המעשים
מנהג העולם ,שכשאדם צריך לעשות פעולה – ועדיין טובים והמדות טובות ,ואחר כך יכולים להתחיל התורה
לא עשה כלום – אומרים שהוא אוחז ב"א" ,ואם הוא והמצות ,ועל כן התחיל מ'בראשית'.
כבר התחיל לעשות אומרים שהוא אוחז ב"ב".
ולכן ,בבריאת העולם -העולם לא יכל להישאר ב"א", הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע שאל :הרי איתא במדרש
כדכתיב 'לעבדה ולשמרה' ,ולכן המושג של "א" ובזוהר שצריך להתחיל את התורה בבי"ת ,משום דהוי
בבריאת העולם זה קללה – משא"כ בעשרת הדברות לשון ברכה ,ואיך יכול להתחיל בהחודש וכו'?
"אנכי ה' אלקיך" – שם הברכה זה להישאר ב"א" ולא ותירץ ,דאם בא לספר גבורות הקב"ה – צריך להתחיל
לזוז מזה .ודפח"ח. בברכה ,לכן התחילה התורה בבי"ת ,אבל אם היה
מתחיל במצוה לא היה צריך לברכה ,כי המצוה בעצמה
בבעל הטורים כתב :פתח בבי"ת ולא באל"ף – בלשון הוי ברכה.
ברכה ולא בלשון ארור ,והלוואי שיוכל להתקיים .ד"א:
על שם ב' עולמות שברא ,העולם הזה והעולם הבא. הרה"ק ה"אמרי מנחם" מאלכסנדר זי"ע מביא בשם
ד"א :על שם ב' תורות ,תורה שבכתב ותורה שבע"פ, הרה"ק ה"עקידת יצחק" זי"ע הי"ד לבאר :הוא בראה
להורות שבזכות התורה ולומדיה נברא העולם. ונתנה לאשר ישר בעיניו – "דער וואס האט צורעכט
געמאכט די אויגען" [היינו למי שתיקן את העינים].
בשם ה"חידושי הרי"ם" זי"ע :נכתב בי"ת גדולה ,אשר
הב' הוא להראות שלראשונה יעשה בית לראשית, מספרים שהגאון מווילנא זלה"ה בהיותו בגולה ,והגיע
להכניס בו הראשית ,ושיוכל להסתכל בראשית שלא לעיר ברלין ,היה לו אתו עמו פנקסי תורה וגם ניירות
יתעב את הבית ,כמו שנאמר ולא תביא תועבה אל אשר רשם בהם חידושי תורה .ובהיותו אצל בעה"ב א'
ביתך ,ולשמור ולהזהר מאד מכל דבר המתעב את בברלין ,ונפל להגאון זי"ע נייר א' על הארץ והבעה"ב
הבית ,ובפרט מגיאות המתעבת מאד את הבית ,וכמו הגביהו ,ומצא שכתב בו הגאון :כל הש"ס בבלי
שאיתא על גאה :אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור וירושלמי תוספתא מכילתא ומדרשים מרומזים בתורה
במקום אחד ,וגיאות נוגע לכל אדם מקטן ועד גדול. שבכתב ,וכל תורה שבכתב מרומזת בס' בראשית וכל
ס' בראשית רמוז בפרשת בראשית ,וכל פרשת
מהרבי ה"לב שמחה" זי"ע שמעתי לפרש :שבא ללמד בראשית בתיבת בראשית ,שאלו הבעה"ב הנה נולד לי
כשבונים 'בית' לתורה צריך שיהיה בית גדול לבנות בן בכור אשר מחוייב אני לקיים בו מצות פדיון הבן,
ברחבות... יראה לי רבינו איה מרומז מצוה זו בתיבת בראשית,
והגאון ז"ל השיבו כרגע ב'ר'א'ש'י'ת' ר"ת ב'נך ר'אשון
הילקוט ראובני מביא בשם ה"מגלה עמוקות" זי"ע: א'חר ש'לשים י'ום ת'פדה ,והוא פלא והפלא.
בראשית נוטריקון :ב שישים ר בוא א ותיות ש ישראל
י קבלו ת ורה .ישראל נוטריקון :י ש ש ישים ר בוא א אי' במדרש ,שהאות "א" באה לפני הרבש"ע בבקשה
ותיות ל תורה .להורות שכל אחד מישראל יש לו אות שהתורה תיפתח עם האות שלה .אמר להם הקב"ה:
אחת בתורה ,שאם היו ישראל חסרים איש אחד "א" זה ארור ,ו"ב" זה ברוך ,והתורה לא יכולה להתחיל
6
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
ברש"י :אין המקרא הזה אומר אלא דרשני כמו דרשוהו משישים רבוא ,לא היו מקבלים את התורה ,לפיכך
רבותינו בשביל התורה שנקראת 'ראשית דרכו'. ספר תורה שחסר בו אות אחת פסול .וזה שנאמר
ובשביל ישראל שנקראו 'ראשית תבואתה' וכו' .ויש לך "תורת ה' תמימה משיבת נפש".
מקראות שמקצרים לשונם וממעטים תיבת אחת וכו'
עי"ש. הפני יהושע ,החתם סופר ,והחוות יאיר זי"ע ,שואלים
המפרשים מקשים הא אי' בר"ן בריש מסכת נדרים שהרי לפי המסורה שלפנינו כל האותיות שבתורה אינן
שאין אדם מחסר בראש דבריו ? ותירץ הרבי ה"אמרי אלא שלוש מאות אלף וארבעת אלפים ושמונה מאות
אמת" זי"ע :שהתורה חסרה במיוחד בהתחלה כדי וחמש? – מכאן שגם הטעמים ,הנקודות והתגין הלכה
להראות שבתורה צריך להיות יגיעה ,ובלי יגיעה אין למשה מסיני הם ונכנסים בחשבון.
יודעים אפילו את התיבה הראשונה.
עוד פירש בזה מה שאומרים בתפלת ראש השנה 'גם הרה"ק מביאלובז'יג זי"ע היה אומר בשם סבו הרבי ר'
כל העולם כלו חל מפניך ובריות בראשית חרדו ממך', ירחמיאל מפשיסחא זי"ע' ,בראשית ברא' – ראשית
הלא אחרי שאומר כל העולם כולו – על מי קאי שוב לכל צריך יהודי להיות בריא ושיהיו לו "בני חיי מזוני".
ובריות בראשית ,אך הכוונה על בני ישראל שהם בריות שלושה אלה מרומזים במילה "ברא" .ברא – פירושו בן,
בראשית ,בשביל ישראל שנקראו ראשית ,והם עיקר ברא – גם פירושו בריאות .וגם מזון מלשון 'ויצברו בר'.
בריאת ששת ימי בראשית ,ולכך נאמר מתחילה 'חל'
ואחר כך 'חרדו' ,שחרדה גדולה מחיל. הרבי ר' בונם מפשיסחא זי"ע אומר :בראשית ברא
אלקים – סופי תיבות אמת .חז"ל אמרו חותמו של
שאל הרבי ר' העניך מאלכסנדר זי"ע :מפני מה ברא הקב"ה אמת .דרכו של המחבר שהוא טובע חותמו
הקב"ה את העולם עם התורה ,וכי ח"ו היה צריך ונותן את שמו בשער הספר .וכך טבע הקב"ה את
השי"ת להתורה הק' לברוא את העולם?! אלא ,שרצה חותמו אמת בראש ספרו – ספר התורה.
להראות לעולם היאך התורה הקדושה גדולה היא,
והצורך לאדם לקיים אותה ,למען ידע האדם כי יכולים אומרים בשמו :חותמו של הקב"ה אמת ,לפי שאת
לברוא עם התורה עולמות גדולים ,כמו שברא הקב"ה האמת אי אפשר לזייף ,שאם מזייפים אותה ,הרי שוב
עם התורה את העולם. אין זו אמת...
ברש"י :ברא אלקים – ולא נאמר ברא ה' ,שבתחלה הרה"ק רבי צבי הירש משרת מרימנוב זי"ע היה מפרש
עלה במחשבה לבראתו במדת הדין ,ראה שאין העולם דברי רש"י כך :מה "מתוק" הוא הטעם של הפתיחה
מתקיים ,הקדים מדת רחמים למדת הדין וכו'. ב'בראשית'!...
שואל הרבי ה"בית ישראל" זי"ע בשם המהר"ל :למאי
נפקא מינה מה עלה בתחילה במחשבה ,כיון דסוף סוף בספר "תשואות חן" כתב :יש להבין למה נאמר
ברא במדת הרחמים? ,ותירץ ,דהכוונה להורות לאדם, בראשית 'ברא' דוקא ,ולמה לא אמר בראשית 'יצר' או
שתחילת מחשבתו צריכה להיות לזכות בדין ,ולא 'עשה' .ומבאר שבראשית רומז אל התורה ,כמו שכתב
לסמוך על רחמים .וכמו שאי' בגמ' [ברכות יז ]:כל רש"י בראשית – בשביל התורה שנקראת ראשית
העולם כולו ניזונין בצדקה ,והם [צדיקים] ניזונין בזרוע, דרכו .ואלקים – הוא מדת הדין ,וברא – הוא מלשון
ורואים שצדיקים היו מנסים מקודם לזכות בדין. בריאות .והנה בכח התורה יכולים להבריא ולהמתיק כל
הדינים ,ודרך התורה אפשר להביא רפואה לכל
במדרש :בזכות ג' דברים שנקראו ראשית :חלה, המחלות ולהבריא ולהמתיק את כל הדינים שעליו,
מעשרות ,וביכורים. התורה היא רפואה לכל .וזהו 'בראשית' ע"י התורה
שואל הגרח"ק זצ"ל ב"טעמא דקרא" :הרי ראשית הגז שנקראת ראשית' ,ברא אלקים' ,אפשר להמתיק את
נקראת ראשית ,ומדוע לא נמנתה אף היא במדרש? כל הדינים ולהביא ישועות ורפואות אכי"ר.
7
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
פ"א ששלח הבעש"ט הק' מכתב להרה"ק רבי גרשון וי"ל ,שהרמב"ם [פ"י מביכורים ה"ה] כתב שמצות
מקיטוב זי"ע שהתגורר בארץ ישראל [והיה גיסו – אח ראשית הגז ענינה כדי שיהיה לכהן צמר ממה לעשות
אשתו] ,וכתב שבשבת פלוני חיפש אחריו ולא ראהו בגדים ,ואם כן בשעת בריאת העולם שעדיין לא היה
בכל ארץ ישראל ,ושאלו אם שהה בשבת ההיא בחוץ צורך בבגדים שרק אחר חטא עץ הדעת הוצרכו
לארץ .וכל זה ראה על ידי האור הגנוז שגנוז בתורה. לבגדים ,א"כ עדיין לא הייתה מצוה זו בעולם ולכן לא
וזהו הרמז למה שכתב הבעל הטורים א"ת האו"ר נאמרה במדרש.
בגימטריא בתור"ה ,שגנז את האור בתוך התורה ועל
ידי התורה יכולים לראות את האור הגנוז. והארץ היתה תוהו ובהו ורוח אלקים מרחפת על פני
המים( :א ב)
ויקרא אלקים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי מפרש ה"בן איש חי" זצ"ל' :והארץ היתה תוהו ובוהו' –
בקר יום אחד( :א ה) האדם אובד עצות בגלל תאוות גופו .ומדוע ,כי 'חושך
במדרש' :ויקרא אלקים לאור יום אלו מעשיהן של על פני תהום' – זה היצר הרע המחשיך פני הבריות
צדיקים ,ולחושך קרא לילה' ,אלו מעשיהן של רשעים, [עי' בזוה"ק ח"א קלא ,].שעמל לדחות את האדם
איני יודע באיזה מהן חפץ יותר ,תלמוד לומר 'וירא לתהום רבה ע"י העבירות .ומהי העצה נגדו' :רוח
אלקים את האור כי טוב' ,הוי אומר הוא חפץ אלקים' – הוא היצר טוב המלמד את האדם לשמוע
במעשיהם של צדיקים. בקול בוראו' ,מרחפת על פני המים' – אין מים אלא
בכל ספרי החסידות שואלים על דברי המדרש ,מה היא תורה .וכמשחז"ל בראתי יצר הרע בראתי לו תורה
שאלת המדרש באומרו איני יודע באיזה מהן חפץ יותר תבלין ,וע"י התורה יגבר כח היצר טוב – 'ויאמר אלקים
– וכי יעלה על הדעת לומר שהקב"ה חפץ יותר יהי אור' ,יזרח אור בנשמתו.
במעשיהן של רשעים?
הרה"ק ה"תפארת עוזיאל" זי"ע מבאר דברי המדרש בשם הרבי ר' ברוך ממז'בוז זי"ע' :רוח אלקים' – אלו
בפשטות :דהנה כתיב אצל האשה הצרפית שאמרה הצדיקים' .מים' – זו תורה' .מרחפת' – איתא נוגע ואינו
לאליהו 'מה לי ולך וגו' באת אלי להזכיר את עוני', נוגע ,שצדיקים אומרים תורה ,פעמים נוגע ,היינו
ופירש"י שכל זמן שלא באת אצלי לא היו מעשי מתיישב בפסוק ,ולפעמים אינו נוגע ,היינו שאין
נחשבים לעונות נגד מעשי אנשי מקומי ,רק שנגד מתיישב כ"כ בפסוק.
מעשיך נחשבים מעשי לעונות .נמצא מזה שיש שני
אופנים איך לשפוט את העולם ,אופן אחד הוא כמו ויאמר אלקים יהי אור( :א ג)
שהיה אצל האשה ההיא ,דהיינו לשפוט את הרשעים ב"ניצוץ אחד" :דרש הרה"ק רבי נח מלכוביץ זי"ע את
בסמוך אצל הצדיקים ,שכשמעמידין מעשה הרשעים הפסוק כמין חומר .שאם אדם מישראל רואה עצמו
מול מעשה הצדיקים ,אז העונש לרשעים קשה יותר, במצב של חוסר והסתר ,ומר לו מר ,אזי אם יעמוד
שהרי כלפי הצדיק כל עבירה שעושה הרשע נחשבת האדם 'ויאמר' בתחינה בלב שלם' :אלקים ,יהי אור'!
לגדולה יותר ועונשה גדול יותר. אין ספק שדבריו יתקבלו בשמים ,ואכן יזכה לראות כי
ויש בחינה אחרת שהיא להיפך מזה ,והוא כמו שכתוב 'ויהי אור'...
אצל נח 'איש צדיק תמים היה בדורותיו' ודרשו שכנגד
מעשי דורו היה נחשב כצדיק .נמצא שכאשר וירא אלקים את האור כי טוב( :א ד)
מסתכלים על מעשי הצדיקים מול מעשי הרשעים עי"ז ה"דגל מחנה אפרים" זי"ע וה"מאור עינים" זי"ע
נתגדל זכות הצדיקים יותר ,וכל מצוה שעושה נחשב מביאים את דברי רש"י בשם המדרש :ראה שאינו כדאי
הרבה יותר ,ועי"ז מתרבה שכרו יותר .ואלמלא היו להשתמש בו עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא .ובבעל
מצרפים מעשה הצדיק סמוך למעשה הרשע אפשר הטורים כתב :א"ת האו"ר בגימטריא "בתור"ה".
שלא היה נחשב לצדיק כלל ,כמו שמצינו אצל נח דאילו ומביאים בשם הבעש"ט הק' זי"ע שפירש ,היכן גנזו,
היה בדורו של אברהם לא היה נחשב ,ורק בדור המבול ואמר שגנזו בתורה .וכתבו שאצל הבעש"ט הק' ראו
היה נחשב לצדיק. כמה מעשיות איך שהשתמש באור הגנוז .וכמו שהיה
8
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
ומפאת זה אצלנו עם ישראל יום השבת הוא היום וזה שאמרו במדרש :איני יודע באיזה מהן חפץ יותר –
האחרון של השבוע ,ואצלם יום מנוחתם הוא בתחילת האם להעמיד הרשע אצל הצדיק כדי להגדיל עונשו של
השבוע ,יען אצלנו תהיה המנוחה בסוף ,ואצלם בסוף הרשע ,או להעמיד הצדיק אצל רשע כדי להגדיל שכרו
יסורים. של הצדיק ,תלמוד לומר 'וירא אלקים את האור כי טוב',
שהקב"ה מסתכל על מעשי הצדיקים סמוך למעשי
ברש"י :לפי סדר לשון הפרשה היה לו לכתוב 'יום הרשעים כדי להגדיל שכרן של הצדיקים ,ולא כדי
ראשון' ,כמו שכתוב בשאר הימים 'שני' 'שלישי' להגדיל עונש הרשעים ,וכדכתיב 'ורב חסד' ,ודרשו על
'רביעי' ,למה כתב אחד ? לפי שהיה הקב"ה יחיד זה בגמ' מטה כלפי חסד.
בעולמו שלא נבראו המלאכים עד יום שני .כך מפורש
בבראשית רבה. הרה"ק ה"שם משמואל" זי"ע [תרע"ב] מביא בשם
הרה"ק ה"ישמח משה" זי"ע בפירושו "תפלה למשה" אביו הרה"ק ה"אבני נזר" זי"ע :דמעשיהם של רשעים
על תהלים מפרש את הפסוק' :ימים יוצרו ולא [ולו] אלו המצוות שעושים הרשעים מזמן לזמן ,והיה מקום
אחד בהם' ' -ימים יוצרו' – ר"ל הימים אשר יצרו בהם לומר שהמה חביבים ביותר לפני המקום ,שהרי עליהם
את כל הנבראים ,דהיינו ימי בריאה' ,ולא אחד בהם' – להתייגע ביגיעה גדולה ועצומה כדי לעשות מעשים
לא היה ראוי להיות נכתב "אחד" בהם ,כלומר 'יום טובים ,ודלא כדרך הצדיקים שרגליהם מאליהם ירוצו
אחד' – רק ראשון כמו שני ושלישי כקושית המדרש לדבר מצוה ,וכמ"ש דוהמע"ה 'חשבתי דרכי ואשיבה
המובא ברש"י ,ע"ז מיישב הקרא כתירוץ המדרש' :ולו רגלי אל עדותיך' ודרשוהו במדרש [במד"ר לה א] אמר
אחד בהם' – ר"ל לרמז עליו ית' שהוא יחיד בעולמו דוד רבש"ע בכל יום ויום וכו' וא"כ היה מקום להסתפק
נכתב 'אחד בהם' ודפח"ח. שמא מעשיהם של הרשעים חשובים יותר לפני
הקב"ה ,לכן בא המדרש ללמדנו ,שהקב"ה חפץ
ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר ומחבב יותר את המצוות של הצדיקים.
מעל הרקיע ויהי כן( :א ז)
הרה"ק מנאדרזין זי"ע בספרו "ישרש יעקב" מבאר: הרה"ק ה"מאור ושמש" זי"ע מבאר [בפ' שמות] שמה
דנרמז בזה כמה חביבה מידת הענוה ,דמדוע נקט מים שהרשעים שבים מדרכם הרעה ואעפ"כ אמר במדרש
התחתונים תחילה ,ומבאר עפ"י התקוני זוהר :שכאשר שהקב"ה חפץ יותר במעשי הצדיקים שהם צדיקים
עשה הקב"ה את הרקיע והבדיל בין מים למים היו מעיקרם מפני שהצדיקים הם הם הגורמים לרשעים
המים התחתונים "בוכין ואמרין אנן בעיין למיהוי קדם שישובו ע"י שהם מעוררים לבבם לעזוב דרכם ולשוב
מלכא ובען לסלקא לעילא" ,נמצא שבאותה שעה היה אליו יתברך ולקשר עצמם לשרשם .עי"ש באריכות
לבם נשבר בקרבם מחמת שנתרחקו מן הקדושה, דבריו.
לפיכך נזכרו תחילה כאן דמידת הענוה חביבה מאד
בעיני הקב"ה ,כמ"ש [ח"א קכב ].מאן דאיהו זעיר איהו אומר הרה"ק ה"נועם מגדים" זי"ע' :ויהי ערב' – יש
רב. גלות' ,ויהי בוקר' – תבוא הגאולה ,וזה יקרה בגלל 'יום
אחד' – היינו שישמרו לפחות שבת אחת.
ויהי ערב ויהי בוקר יום שני( :א ח)
דרש ה"מקור ברוך" מסערט ויז'ניץ זי"ע :הקדמונים ה"אמרי שפר" אומר :קודם ערב ואחר כך בוקר ,כי
פירשו למה לא נאמר 'כי טוב' ביום שני ,כי בו היה אצלנו הולך היום אחר הלילה ,לא כן אצל אומות העולם
הבדל והפירוד בין מים למים – והרי גם ביום ראשון היה הלילה הולך אחר היום .וזה הוא גורלו של עם ישראל,
פירוד בין חושך לאור? הלילה המרמז ליסורים הוא אצלנו קודם ,ותקותנו
אלא ,אור וחושך הם שני דברים ,ואילו בין מים למים – שאחר היסורים יבוא יום ישועתנו ,ואצל האומות הוא
ביניכם לביניכם (פירוד בין יהודים חרדים) למה להיפך ,כאמור צדיקים תחילתן יסורים וסופן שלוה
להפריד? והרשעים להיפך.
9
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
כל הארץ' ,ויהי כן' ,כאשר ישראל עושים התורה ויאמר אלקים יקוו המים מתחת השמים אל מקום
והמצוות' ,אל מקום אחד' ,רק לשם ה' ,שמעלים הכל אחד ותראה היבשה ( :א ט)
אל השורש ,ה' אחד ושמו אחד ,כן' ,ויאמר אלקים יקוו רבינו בחיי כותב" :על דרך המדרש 'לאיתנו' לתנאו ,וכן
המים מתחת השמים' – הקב"ה מאסף את כל רמז בבראשית' :ותראה היבשה' כלומר המים.
החסדים אל מקום אחד ,רק לישראל ,ומי כעמך בספר "ומתוק האור" :מבאר הדבר עפ"י סיפור:
ישראל ,גוי אחד בארץ' ,ותראה היבשה'' ,ויאמר כשהיה רבי איצ'לה בנו של הגאון רבי חיים מוולוז'ין
אלקים' – כשישראל עושים התורה והמצוות רק לשם זצ"ל בן חמש ,הביאו אביו לרבו הגאון מוילנא זצ"ל.
ה' ,אז 'ויאמר אלקים' – גם מידת הדין מסכימה שיהיה שאלו הגר"א" :אמור נא לי ,מה התחדש לך בלימוד
'ויקוו המים' ,שיתאספו החסדים ונראה את ישועת החומש"?
אלקינו. נענה רבי איצ'לה ואמר :בפסוק 'יקוו המים' ,שתי
המילים 'ותראה היבשה' נראות לכאורה ,כמיותרות.
ויאמר אלקים תדשא הארץ וגו' עץ פרי וגו' ותוצא שכן אם יקוו המים אשר מתחת לשמים למקום אחד,
הארץ וגו' ועץ עושה פרי וגו'( :א יא יב) מה יהיה במקום השני? הרי ממילא תראה היבשה,
ברש"י ז"ל :שיהא טעם העץ והפרי שוה לפיכך ואם כן לשם מה נכתבו המילים הללו?
כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא. נהנה הגר"א משאלתו של הינוקא ,והאזין בדריכות
החזקוני מסביר ,שהאדמה עשתה זאת לשם שמים ,כי לתשובה שהשמיע :ידוע שהקב"ה התנה תנאי עם
חששה שאם גם לעצים יהיה טעם ,יגדעו בני אדם את הים שיקרע בפני בני ישראל בעת יציאת מצרים .עה"פ
העצים כדי למוכרם בשוק כפירות והם יתכלו מן [שמות יד כז] 'וישב הים לאיתנו' דרשו חז"ל [בר"ר ה
העולם ,לפיכך עשתה שלעצים לא יהיה טעם ,אלא רק ד] כי חזר הים לתנאו הראשון שהתנה עמו הקב"ה
לפירות .ומ"מ אף שלא עשתה רצון ה' ,ואף נענשה על בבריאת העולם ,שעליו להיקרע לפני בנ"י ולשמש
כך ,כוונתה היתה לטובה. עבורם כיבשה ,והרי ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא,
והיכן רמוז תנאי זה? ונראה שהרמז לכך טמון בפסוק
ה"חידושי הרי"ם" זי"ע פירש :על פי מ"ש בספר 'יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה
חסידים על 'פוקד וגו' על בנים' ,הטעם שאם היה הבן היבשה'.
כראוי היה מועיל זכותו גם לאביו שלא יקלקל ,וכן כאן כך כתבה התורה את המילים ,כי כאן נרמז תנאי זה
כיון שהאדם נברא מן האדמה ,היה צריך להועיל במעשה בראשית ,כי קודם כל נצטוו המים להקוות
להאדמה שלא תחטא ג"כ כיון שנברא ממנה. מתחת השמים 'אל מקום אחד' ,ומלבד זאת התנו עמם
תנאי מפורש ש'תראה היבשה' ,כי ביום מן הימים יהיה
ה"נודע ביהודה" [בספר "דורש לציון"] שואל :מדוע עליהם לתת מקום ליבשה בתוך הים ,נמצא ,א"כ,
נענשה האדמה רק אחרי חטא אדם וחוה ,לכאורה מיד שהמילים 'ותראה היבשה' אינן מיותרות...
כשקלקלה ביום השלישי לבריאה ,היה צריך להענישה ומספרים שהגר"א נשק לרבי איצ'לה בראשו ,כי מאד
שלא הוציאה עץ פרי? נהנה מתשובתו המחוכמת ,והתבטא ואמר" :מובטחני
ומתרץ :שקודם שנבראו אדם וחוה ,לא היה ניכר כלל שהילד הזה יגדל לדרשן גדול בישראל" .וכך הוה.
העונש שהאדמה נענשה ,ורק אחרי שנבראו אז מורגש וכעת מובנים דברי הרבינו בחיי.
עונש האדמה ,לכך לא נענשה מיד ביום ג' ,רק ביום ו'
שנולדו אדם וחוה. ויאמר אלקים יקוו המים מתחת השמים אל מקום
אחד ותראה היבשה ויהי כן( :א ט)
הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע אמר :החוקרים אומרים שיש הרה"ק ה"פחד יצחק" מבאיאן זי"ע מפרש את הפסוק:
אילנות שבשרשיהם נמצאים הרבה מליונים ברואים. חז"ל דרשו 'אין מים אלא תורה' ,כשאדם עושה מצוה
והנה זה ק"ו ,ומה אילנות שכולם נבראו במאמר אחד ולומד תורה ,צריך לראות שיהיה רק 'אל מקום אחד',
'תדשא הארץ' וגו' ,ק"ו בן בנו של ק"ו כל התורה כולה היינו לשם ה' ,במחשבות טהורות ,ואז 'ותראה
כמה תילי תילים תלוים בה. היבשה' ,ויראו אותו כל אפסי ארץ ,והיה ה' למלך על
10
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
ברש"י :על ידי שמיעט את הלבנה הרבה צבאיה להפיס והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן:
את דעתה. (א טו)
אומרים בשם אחד הגדולים ,ששאל מה פיוס הוא זה, שואל הרה"ק ה"קדושת אהרן" מסדיגורה זי"ע:
אפילו הרבה צבאיה ,עדיין אורה פחות כנגד המאור שלכאורה קשה ,הלא מדרך הטבע שהמנורה המאירה
הגדול? אלא ,בזה שנתן לה כוכבים במאור קטן יותר, את החדר קטנה בהרבה מן החדר ,ולמה צבא השמים
נתפייסה ,שראתה כי יש קטנים ממנה. המאירים את הארץ גדולים פי כמה וכמה מן העולם?
אלא ,נאמר "בראשית ברא" ,וחז"ל דרשו בשביל
ויברא אלקים את התנינים הגדולים( :א כא) ישראל שהם ראשית .ואדם בישראל גדול כל כך,
ברש"י :שבראם זכר ונקבה ,והרג את הנקבה ומלחה שהחמה והלבנה וכל הכוכבים נחשבים כנגדו כמנורה
לצדיקים לעתיד לבא וכו'. קטנה בחדר גדול מאד.
מרן אד"ש אמר בשם אביו הרבי ה"לב שמחה" זי"ע
שמביא בכתבים בשם ה"חפץ חיים" זצ"ל מאמר יפה, ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים את המאור
מה היה צריך למלחה לעתיד לבוא? האם לא יהיה מה הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת
ליתן אז רק דג ישן כ"כ מששת ימי בראשית? הלילה ואת הכוכבים( :א טז)
רק מה שנברא ע"י הקב"ה בעצמו הוא יותר מצד בגליון החומש של הגר"א מצאו רשום בכתב יד קדשו
הקדושה .ואפשר הטעם כי בריאתם היתה קודם את המילים "כיומא – פ"ו" .ורבים יגעו ולא מצאו את
החטא ,ועל כן יש לה חשיבות ,שאין בה חטא ,ולכך פתרונה של רשימה קצרה זו .עד שבא תלמידו הגדול
הוא מאכל של לעתיד לבא. הגאון רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל ,ופירש את דברי רבו:
כי הנה בחולין ס :מובא "רבי שמעון בן פזי רמי :כתיב
הרבי ה"לב שמחה" זי"ע כותב :הדגים הם הראשונים 'ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים' ,וכתיב 'את
שנאמר בהם לשון בריאה ,לכן אוכלים בשבת דגים. המאור הגדול ואת המאור הקטן' .אמרה ירח לפני
הקב"ה :רבש"ע אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר
הגרדח"א שליט"א מביא :שמעתי לפרש ,לשם מה אחד? אמר לה ,לכי ומעטי את עצמך.
מלח דג ישן נושן מלפני כמה אלפי שנים ,וכי יש מעצור לפי דרשה זו יוצא שבראשית הבריאה היו שני
להקב"ה לברוא לויתן חדש וטרי עבור הצדיקים שיהנו המאורות שווים בגודלם ואחרי כן הפך אחד מהם
מדג חדש לעתיד לבוא. (הירח) להיות ל"מאור הקטן" .ואולם לפי דברי רבי
אמנם אכן אין זה אלא כדי לשמור לצדיקים לעת"ל אברהם אבן עזרא בפירושו לתורה יוצא שהדרש אינו
טעם של בריה שמקודם החטא... מוכרח ,שבאמת היו אחד גדול ואחד קטן מראשית
הבריאה ,אלא "שנקראו השנים הגדולים כנגד שאר
פרו ורבו( :א כב) הכוכבים וכן נקראו בני ישי הגדולים כנגד האחרים".
מובא ב"אוצר הידיעות" בשם "דעת זקנים" מבעלי וכדי להצדיק דרשת חז"ל ציין הגר"א" :כיומא -פ"ו".
התוספות ,שהסיבה שהיצורים של כלאים אינם כלומר כיומא פרק ו' ,וכוונתו למה שנאמר שם במשנה
מתרבים ,כי הקב"ה בירך את בעלי החיים בברכת 'פרו "שני שעירי יום הכיפורים מצוותן שיהיו שניהם שווים
ורבו' ,אולם ברכה זו נאמרה רק למי שהיה בששת ימי במראה ,בקומה ובדמים" ,ובגמרא שם "יקח שני
בראשית ,ומי שלא היה אז – כמו כל יצורי הכלאים – שעירי עזים" מיעוט שעירי שנים מה תלמוד לומר
לא קיבל ברכה... שניים? "שיהיו שניהם שווים".
ומתוך כלל זה הוכיח ר' שמעון בן פזי את דרשתו ,כי
ויאמר אלקים נעשה אדם כצלמנו כדמותנו וגו'( :א כו) בכתוב נאמר" :ויברא אלקים את שני המאורות
הרה"ק ה"חידושי הרי"ם" זי"ע פירש ואמר :אחרי הגדולים" וסתם "מאורות" שניים ,ומה תלמוד לומר
הבריאה אמר השי"ת לכל הבריאה 'נעשה אדם' וגו', שניים? ללמדך שבשעת הבריאה היו שניהם שווים,
מאחר שכל הברואים המה רק עבור האדם ,והאדם ואם למה נאמר אחר כך "המאור הקטן"? ומזה מוכח
הוא צורת הבריאה ,וזה 'בצלמנו'. שאחרי זה נתקטן.
11
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
הבריאה כולה ,דהיינו שכל נברא ונברא בעולם יתן ואמר בשם הרבי ר' בונם מפשיסחא זי"ע :שפירש
מתכונתו ומסגולתו עבור האדם .השור יתן בו תכונת הברכה "בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה
שור ,הארי תכונת ארי והנחש אף הוא יתן חלקו .נמצא שבראת" – שברא השי"ת שיהא אדם צריך לכל
שכל אדם הוא עולם קטן ,הכולל בתוכו תכונות כל הנבראים ,שעל ידי זה יש חיות בכל הנפשות ,וזהו
הנבראים ,ובהן גם כוחותיהן של כל החיות רעות "להחיות בהם נפש כל חי".
שבעולם.
העולה מכך הוא ,שהאדם מטבעו ומיסודו אין חיה רעה הרה"ק ה"צמח צדיק" מויז'ניץ זי"ע [יו"ד כ"ט תשרי
ממנו ,ועוד נוסף הוא עליהן בשני כלי המשחית שניתנו תרמ"ה] כותב :יש לומר דאם אדם רוצה לקדש עצמו
לו – הדעה והדיבור .רק כשם שכל חיה רעה ניתן להיות אדם השלם ,צריך להיות קודם אתערותא
לאוסרה בשלשלאות של ברזל ולרסנה ,כך ברא הקב"ה דלתתא לקדש עצמו מלמטה ,ואח"כ מקדשין אותו
שלשלת גם עבור האדם .ומה היא ,יראת שמים ,אשר מלמעלה .כמ"ש חז"ל 'פתחו לי פתח כחודו של מחט'
רק היא מסוגלת לעצרו ולרסנו .נמצאנו למדים ,אשר כו' ,ואח"כ מסייעין אותו מלמעלה ,דאלמלא עוזרו אינו
אדם בעל יראת שמים מרובה ,אדם גדול הוא ,יר"ש יכול לו [קדושין ל .]:וזה 'ויאמר אלקים' – שהקב"ה
במידה מעטה בלבד – אדם קטן הוא .אולם אם נעדר אמר לאדם 'נעש"ה אדם בצלמנו כדמותינו' ,לעשות
הוא בכלל יר"ש – אינו אדם כלל ,רק בעל חי בצורת אדם השלם שיהיה בצלמינו כדמותינו צריך שנעשה
אדם. אני ואתה ,שיהיה אתערותא דלתתא קודם ,ואח"כ
מסייעין אותו מלמעלה.
במדרש :אמר ר' סימון בשעה שבא הקב"ה לברוא את
האדם הראשון ,חסד אמר ייברא שהוא גומל חסדים, ברש"י :לא נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומידת ענוה
ואמת אומר אל ייברא שכולו שקרים .צדק אומר ייברא שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן.
שהוא עושה צדקות ,שלום אומר אל יברא שכולו אומר הרבי ר' השיל זצ"ל :שזה הפירוש בדברי חז"ל כל
קטטה .מה עשה הקב"ה? נטל אמת והשליכו ארצה. המתגאה כאילו עובד עבודה זרה .לכאורה מה קשר יש
שואל הרבי מקאצק זי"ע :מדוע השליך דוקא את בין גאוה לעבודה זרה?
האמת ,חותמו של הקב"ה? אלא ,אמת של "אל יברא", אלא בעל הגאוה אינו מפרש כפירש"י את הפסוק
של מניעה מכל פעולה אינה אמת. 'נעשה אדם' ללמוד ממנו מידת ענוה ,אם כן יש מקום
לטעות שיש שתי רשויות ח"ו ,וממילא הוא עובד עבודה
והרבי ר' בונם מפשיסחא זי"ע אומר :שהקב"ה לא זרה.
סילק את השלום ,מפני שבלעדיו שום דבר לא יוכל
להתקיים .והעיקר – כשמרבים שלום ומחזקים אותו הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע אמר :מה שכתוב "נעשה"
מגיעים סוף כל סוף ,במוקדם או במאוחר ,גם אל בלשון רבים ,כי כל המדות הטובות אינן נולדות בטבע
האמת. האדם ,אלא להיפך ,כמו עין טובה שאי' [ע"ז ג :ד].
ותעשה אדם כדגי הים ,שנמשלו כדגים מה דגים שבים
בספה"ק "בית ישראל" כתב' :נעשה' ,השיתוף עם כל הגדול מחבירו בולע את חבירו אף בני אדם אלמלא
האדם בעצמו ,כפי שהאדם עצמו יהיה לו התשוקה מוראה של מלכות וכו' עיי"ש .רק האדם צריך לעבדו
והרצון להיות אדם – כן יש לו סיוע מן השמים. ולהפוך מדותיו לטובה.
וזה "נעשה" אדם ,כי השי"ת בורא את האדם ,והאדם
שאלו את החסיד הקוצקאי ר' אלעזר מביאליסטוק עצמו שהופך מדותיו לטובה ,בשותפות "נעשה אדם"
זצ"ל ,מה חטאה האמת שהשליכוה ארצה? השיב :כיון בשלימות 'כצלמנו כדמותינו'.
שהאמת אמרה אל ייברא שכולה שקר ,אמרו לה :האם
חושבת את באמת שכל העולם שקר ,ורק את לבדך דרש הגה"ק רבי אלחנן ווסרמן זצ"ל – הי"ד :הובא
אמת ויציב ונכון וישר ונאמן? לכי ארצה... בזוה"ק שמאמר הקב"ה 'נעשה אדם' – הופנה לכל
12
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
'האדם' ,שהרי היה עוד אדם ,לכן נקרא בשם העצם – הרבי ה"פני מנחם" זי"ע אמר :שאת קרח פתחה
אדם. האדמה את פיה ובלעה אותו ,משום שהוא הרי חיפש
את האמת ,והאמת כתוב שה' השליך ארצה ,לכן שלחו
ויאמר אלקים הנה נתתי לכם את כל עשב וגו' לכם אותו לחפש אותה בתוך האדמה...
יהיה לאכלה ויהי כן( :א כט-ל)
ה"שפת אמת" על הש"ס במסכת ר"ה לב .מקשה ,לפי אחז"ל :מפני מה נברא האדם אחרון למעשה
אחת הדעות בגמ' שעשר המלכיות שאומרים בר"ה בראשית? זכה ,אומרים לו אתה קדמת לכל ,לא זכה,
הם כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם ,והגמ' אומרים לו יתוש קדמך.
מקשה שאם הכוונה לפעמים שמוזכר "ויאמר" בספר "נועם שיח" על הגש"פ מביא בשם הרה"ק רבי
במעשה בראשית – הרי אינן אלא 9פעמים? ומתרצת יצחק מווארקא זי"ע שביאר זאת במשל נאה :ישנם שני
הגמ' ש"בראשית" נמי מאמר הוא ,שהרי כתוב" :בדבר סוגי בעלי עגלה; האחד ,הקב"ה חפץ להזמין לו את
ה' שמים נעשו". פרנסתו ושולח לו סוס ועגלה ,ואילו השני – הקב"ה הזן
וקשה ,שמי שיספור יראה שאין תשע "ויאמר" -אלא את העולם כולו ,חפץ לפרנס את הסוס ושולח לו בעל
רק שמונה? עגלה שידאג לכל מחסורו...
אולם עפ"י דברי הרבי ר' בונם זי"ע ב"קול שמחה" על שני העגלונים מתפרנסים באופן דומה ,אולם מה רב
פסוק זה :שקודם שאמר ה' את המאמר "הנה נתתי ההבדל ביניהם? בעוד האחד – הסוס עמל עבורו ,השני
לכם" לא היו הפירות והירקות דבר מאכל כלל – עמל כל חייו למען הסוס...
בטבע .וכיון שאמר הקב"ה "הנה נתתי לכם וגו' " - וכך אומר המדרש :מפני מה נברא האדם אחרון
בזה המאמר נעשה אוכל אדם ,וכן לבהמה .עיי"ש. למעשה בראשית? שאם לא זכה אומרים לו יתוש
ואם כן אומר השפ"א ,מיושב להפליא – "ויאמר אלקים קדמך ,נבראת כדי לפרנס את היתושים מדמך...
הנה נתתי לכם" הוא המאמר התשיעי שעליו דברה
הגמ' ,שהרי במאמר זה נעשו הפירות והירקות אוכל. ויברא אלקים את האדם בצלמו וגו'( :א כז)
ודפח"ח. בספר "אוצר פלאות התורה" מביא שהרה"ק המהר"ש
מבאבוב זי"ע אמר בשם המהרי"ט אלגאזי זצ"ל שאמר:
בספר "יגל יעקב" מביא בשם הרה"ק המוהר"י שאילו היה בזמן בריאת האדם היה מציע לבורא כל
מבעלזא זי"ע שדקדק ,מה שייך כאן אמירת 'ויהי כן', העולמים שיברא את האדם באברים המתפרקים ,כדי
שלא נזכר בכאן שום בריאה חדשה שיהיה שייך לומר שאם תכאב רגלו למשל ,לא יצטרך כל הגוף להיכנס
'ויהי כן' כמו בשאר ימים ,רק השי"ת מודיע להם ,אשר למיטה לנוח ,אלא יפרק רגלו וישכיבנה במיטה ...
הכין דברי אוכל נפש. עוד אמר הרי"ט אלגאזי זצ"ל :שהיה מציע שיברא
ואמר הגה"ק זצ"ל :שבמאמר זה היתה ג"כ בריאה השי"ת על הכרס מקום שנפתח באופן קל ומהיר,
חדשה ,שבמאמר זה ברא השי"ת לאדם בחינת תאוות וכשתגיע שעת אכילה יפתח ויכניס בבת אחת כל מה
המאכל ,וכח העיכול ,ועל זה נאמר 'ויהי כן'. שהגוף צריך ובכך היה חוסך זמן רב ,שהיה חוזר
ללימודו מיד ,ולא היה צריך לבטל כל כך הרבה זמן
וירא אלקים וגו' והנה טוב מאד( :א לא) בשעת האכילה ...
במדרש' :טוב' זה יצר טוב' .מאד' זה יצר הרע.
בספר "דביר המוצנע" מבאר בדרך צחות מדוע מרומז אומר ה"טעמא דקרא" :עד לידת קין כתיב בכל הפרשה
היצר הרע בתיבת 'מאד'. 'האדם' בה"א [חוץ ממקום שנאמר 'לאדם' שהה"א
לפי המקובל בשם צדיקים ,שמאז שבטלו אנשי כנסת נבלעת] ,ומלידת קין ואילך נקרא בכל מקום 'אדם' בלא
הגדולה את יצר הרע של ע"ז בעולם – גבר מאד יצר האות ה"א.
תאוות הממון .והנה ,חז"ל דרשו 'בכל מאודך' – בכל הטעם הוא פשוט ,עד לידת קין נקרא אדם הראשון
ממונך .נמצא ,אפוא ,שתיבת 'מאד' פירושה ממון. בשם המין – 'האדם' [בה"א הידיעה] ,שהרי עדיין לא
לפיכך נקרא היצה"ר 'מאד' שהוא רמז לתאוות הממון. היה אדם אחר ,אבל אחר שקין נולד אי אפשר לומר
13
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
'שאלי לך כלים' .ואי' ברד"ק בשם תרגום של תוספתא, ויכלו השמים והארץ וכל צבאם( :ב א)
שאפילו כלי חרס שבורים התחברו ע"ש .ובשבת הוא המהרש"א [בע"ז ג ].כתב :י ום ה שישי ו יכולו ה
ג"כ כך ,שאפילו שברי כלים נעשים כלי שלם .ובגמ' אי' שמים ,ר"ת שם הוי"ה ,לרמז כי אותיות שם ה' הם היו
אין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי ,וישראל הכלים של השי"ת לצור בהם את העולם ע"כ.
נתיחדו להקב"ה ,ולשבת נאמר "כנסת ישראל יהיה בן
זוגך" .וזה הכלי שהאשה כורתת איתו ברית. מספרים שחבורה של משכילים פורקי עול באה פעם
בליל ש"ק לביתו של הרבי מסדיגורה זי"ע לשמוע
אי' בגמ' כל המתפלל בע"ש ואומר ויכולו מעלה עליו כשעושה "קידוש" ,ויהיה להם ממה לשחוק וללעוג.
הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית. כשהבחין הצדיק בדבר אמר :אמירתנו ויכלו היא כידוע
אומר הרבי ה"לב שמחה" זי"ע :אם בכל שבת כך – עדות על מעשה בראשית של הא-ל האחד ,ואין לך
בשבת זו שבת בראשית שבת ראשונה ,בודאי שנעשה עדות שהיא במקומה כל כך ,כבשעה שיש מכחישים,
שותף להקב"ה במעשה בראשית ... הבה נעיד עתה בפניהם ,שהשם ברא את העולם
ומנהיגו .ואז עמד וקידש.
המהרש"א [בשבת קיט ]:כתב :כי האומר ויכולו הרי
הוא מעיד על מעשה בראשית והרי הוא נעשה שותף במשנה במס' אבות :שהמזיקין נבראו בערב שבת בין
עם הקב"ה ,כי בלתי עדותו לא יוודע עשייתו וכמו השמשות ,ומפרש הברטנורא שלאחר שברא הקב"ה
שהעשיה לא היה אלא במאמר כן עדותו במאמר. את אדם וחוה היה מתעסק בבריאת המזיקין ,וכשברא
וכיוון שזה עדות כתב ה"משנה ברורה" [רס"ח סקי"ט]: רוחותיהן לא הספיק לברוא גופותיהן עד שקידש היום.
שהטעם מדוע אומרים אותו בעמידה הוא משום שבזה ותמוה ,האפשר להגיד על הקב"ה ש"לא הספיק"
אנו מעידים להקב"ה במעשה בראשית ,ועדות דינה להוציא לפועל את מבוקשו ,הרי הכל נברא במאמר?
בעמידה. במדרש מובא טעם לזה ,שבכוונה נעשה הדבר ,ללמד
הרה"צ ר' ישעיהו אשר מרגליות זצ"ל כתב במכתב: לאדם שיפסיק מלאכתו לפני השבת.
ששמע שהאוה"ח הק' בכל ערב שבת למד הלכות אולם עוד נראה לומר ,אומר הרה"ק ה"אבני נזר" זי"ע:
עדות ,ואמר כי מטרת לימודו שידע שעל פי ההלכה כי ברכה חלה על דבר שלם ולא על דבר חסר ,בלתי
הוא ראוי להיות עד כשר ונאמן לעדות שבת. נשלם ופגום .לכך ,ברכת שבת באה אחרי השלמת
הבריאה ,ואז נתברכה ,ולו היתה מסתיימת בריאת
ויכל אלקים ביום השביעי וגו'( :ב ב) המזיקין ,היתה חלה גם עליהם הברכה והיו מחריבים
בספר "האורה" אי' בשם הירושלמי ד'ויכל' פירושו את העולם .לכן בכוונה השאירם הקב"ה בלתי גמורים,
'וחמיד'[ .וכן הביא בבעה"ט בשם תרגום ירושלמי]. כדי שלא תחול עליהם ברכת שבת.
ופירש הרה"ק ה"שר שלום" מבעלזא זי"ע :דר"ל כי
השי"ת חמד בגלל היום השביעי ,את כל המלאכה ויכולו – אומר הרבי ה"פני מנחם" זי"ע :איתא במדרש
שנעשתה בכל ששת הימים. שהוא לשון כלי ,כפי מה שעושה כלי מהשבת ועד כמה
שמשתוקק בכל ימי השבוע לשבת יכול לקבל ,ואפילו
הרה"ק ה"אמרי חיים" מויז'ניץ זי"ע פירש :כי 'ויכל' בעת ההתעסקות במלאכת חול יש גם כן לזכור
הוא מלשון 'כלתה נפשי' ,ור"ל ,כי ביום השבת קודש מהשבת ,שבת יעשה כולו תורה.
צריך האדם להגיע לדרגה של כלות הנפש לאלוקים. 'ויכולו' הוא גם מלשון כלתה נפשי ,ענין רצון ,על ידי
הרצון והתשוקה מקבלים בחזרה את הנפש ,דאיתא
ה"שפת אמת" זי"ע בליקוטים כותב :דלכאורה צ"ב כיון ששבת וי אבדה נפש ,ועל ידי הרצון והתשוקה יכול
מש"כ 'ויכל אלקים ביום השביעי' ,הרי השי"ת גמר לקבל בחזרה את הנפש.
מלאכתו לפני יום השביעי ,שכן ביום השביעי כבר
אסור לעשות מלאכה .וצ"ל ,דהגם שהיה אז עוד יום, הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע מבאר :דהשבת עושה
כיון ששבת הקב"ה כביכול קיבל על עצמו שבת מבעוד שנהיה כלי המחזיק ברכה ,וכן כתיב בנס של אלישע,
14
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
לעשו"ת' ,שעל ידי המניעה מהל"ט מלאכות ייחשב יום ,וקראו הכתוב 'יום השביעי' ,שנעשה כאחד
כאילו עשה מצוה בפועל ממש .ובאור החיים הק' בפר' שבגמר המלאכה קידש היום ודו"ק.
כי תשא מובא גם כן ענין זה.
ולפי זה מבאר ה"אהבת שלום" מה שאומרים בזמירות ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת
בליל שבת" :שכרו הרבה מאד על פי פעלו" ,דלכאורה מכל מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות( :ב ג)
אין לו המשך ,שאם שכרו הוא "הרבה מאד" ,א"כ אין ב"סידורו של שבת" מבאר' :ויברך אלקים את יום
זה על פי פעלו אלא יותר מכפי פעלו .אך פירוש השביעי' – כי ביום השביעי ,שבת קודש ,אזי גם
הדברים הוא שבשמירת שבת קודש אע"פ שאין בו 'אלוקים' היינו מידת הדין ,מתברך ונעשה רחמים.
שום פעולה בקום ועשה ,מכל מקום הואיל והוא מונע
את עצמו מהפעולה חשבינן ליה כאילו הוא "על פי ה"שפת אמת" זי"ע כותב [בפרשת חיי שרה] :שמעתי
פעלו" ,כאליו עשאו בפועל ממש ,כאמור. מפי מו"ז ז"ל כי בשבת כתיב ויברך כו' יום השביעי,
והיה צריך כל אחד מישראל להרגיש הברכה ,רק כל
בספה"ק אי' אשר בר א אלקי ם לעשו ת סופי תיבות זמן שאין יוצאין מארור אין ארור מדבק בברוך ,ויתכן
אמת ,ואמת הוא חותמו של הקב"ה כדאי' ,והיינו לומר שע"י קבלת שבת בשמחה והוא בחי' תוספות
שהשי"ת חתם עצמו בסוף השטר של בריאת העולם שבת ,ובמה שמאמינים בקדושת השבת ,עי"ז יוצאים
וקיום העולם. מכלל ארור לברוך.
ה"חידושי הרי"ם" זי"ע אמר דאיתא בספרים כי עש"ק במדרש :ברכו במאור פנים ,אינו דומה פניו של אדם
הוא זמן תשובה ,ואמר הטעם ,לפי שהחטא הנמצא בחול למאור פניו של אדם בשבת.
באדם הישראלי הוא חלק גוי ,ואם כן יהיה אסור לשבות דין הוא ב"שבע ברכות" שאין מברכים אותם בכל יום
בשבת ,מטעם בן נח ששבת חייב מיתה ,לזאת צריך משבעת ימי המשתה אלא רק כשיש "פנים חדשות",
לעשות תשובה מקודם ,להסיר ממנו חלק הגוי. אורח חדש שלא היה בפעמים הקודמות בסעודה .ברם
בשבת אין צורך בפנים חדשות כדי לברך שבע ברכות,
הרבי ה"לב שמחה" זי"ע כותב :הרבי מקאצק ז"ל טעמו של דבר אמר ה"שפת אמת" זי"ע :משום
אמר ,העולם חושבים כשמגיע ע"ש ולובשים קפוטה שבשבת הרי מקבל כל אדם מאור פנים אחר ,וממילא
וחובשים שטריימל נעשים מחותנים עם ה"לכה דודי", כל אחד ואחד הוא "פנים חדשות" ,שכן אין אלו הפנים
אבל אין זה נכון דכמעשהו בחול כך מעשהו בשבת. של אתמול...
הרבי מקוצק ז"ל היה מבחי' עשה טוב ,ועשה טוב
בשבת הוא רק לפי ההכנה בע"ש ,אבל בבחי' סור מרע כל המפרשים הקשו מהו אומרו 'לעשות' .ובספה"ק
יכולין להיות מחותנים עם השבת ,כי בשבת מוחלין כל "אהבת שלום" מבאר בשני אופנים ,א' דהנה בששת
העוונות ,כמו שדרשו ז"ל כל שומר שבת מחללו ,מחול ימי המעשה צריך האדם להכין את עצמו בתורה
לו. ותפלה לעשות בהן הכנה ליום עוד פעם להכין עצמו
לשבת הבאה וכך הלאה ,וזהו מש"כ 'אשר ברא אלקים
ב"ניצוץ אחד" מביא בשם ה"דגל מחנה אפרים" זי"ע, לעשות' ,שכך ברא השי"ת את העולם שאחר שביתת
עפ"י הידוע ש'אלוקים' היא מידת הדין .ואמר הכתוב שבת זה צריך לעשות עוד הכנה לשבת הבאה.
'ויכל אלקים' שפסקה מידת הדין מן העולם' ,ביום
השביעי' ,על ידי שבת קודש ,כידוע מהזוהר הק' "כד ובאופן אחר מבאר :דאיתא בבעל הטורים :שתיבת
עייל שבתא ...כל דינין מתעברין מינה". לעשות בלי ו' הוא 'ל' תשע' ,שמרמז על הל"ט
והוסיף הרה"ק מסקרנביץ – ב"ב זי"ע ,כי מתחילת מלאכות .ומבאר ה"אהבת שלום" את דבריו :דהגם
הבריאה עד כאן נכתב תמיד רק שלם 'אלקים' ,והחל דמצות שבת היא באופן של שב ואל תעשה ,אמנם
מפסוקי יום השבת כבר מוזכר גם שם הוי"ה ,שהוא איתא בגמרא :ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר
מידת הרחמים .שנאמר מיד אחרי מעשה ששת ימי כאילו עשה מצוה ,ועל כן כתיב 'אשר ברא אלקים
15
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
לרגע אחד ח"ו ,היתה כל הבריאה בטלה ,נמצא שבכל בראשית' ,ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים' ,הרי
רגע ורגע מתהוה כל הבריאה בהתחדשות. ששיתף לראשונה גם את שם הרחמים.
ולכך היה לו לדוד המלך ע"ה התפעלות בראיית
הבריאה ,וקרא ואמר 'כי אראה שמיך' וגו' .ומבאר הרה"ק ה"אמרי חיים" זי"ע כתב לבאר' :ויברך' לשון
ה"פנים יפות" כמה פסוקים על זה. הברכה והרכבה ,היינו שהשי"ת כביכול מבריך עצמו
וזהו שכתוב כאן 'ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים', עם יום השביעי ,ר"ל כי בש"ק אפשר לחוש ביותר
בלשון הווה ,שתמיד ישנה התחדשות הבריאה ,וכל הרגשה את אלקותו ית'"ש.
'תולדות השמים והארץ' הם תמיד כמו 'ביום עשות ה'
אלקים ארץ ושמים' .ומאריך שם בזה. בנו הרה"ק ה"ישועות משה" זי"ע אמר :ויברך אלוקים
את יום השביעי ,ברכה מיוחדת היא לאדם ,אשר
וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ ואדם אין לעבד את 'אלוקים ביום השביעי' – ביום השביעי מרגישים יותר
עאדמה[ :ב ה] את אלוקותו ית"ש.
כותב רבינו אפרים מבעלי התוספות :האילנות
מנענעים הענפים ונראים כמשוחחים זה עם זה ,וזהו בבעל הטורים איתא :ג' במסורה דסמיכי ,הכא ,ואידך:
"שיחת דקלים" .מקור הדברים הוא מהמדרש :וכל שיח ויברך אלקים את נח [בראשית ט] ,ואידך :ויברך אלוקים
השדה – כל האילנות כאילו משיחין אלו עם אלו ,כל את יצחק [בראשית כה] ע"כ.
האילנות כאילו משיחין עם הבריות. וביאר הרה"ק רבי שלמה מבאבוב זי"ע בזה בדרך רמז:
דהנה ביום השבת קודש נצטווינו בעיקר על שני
ברש"י :ומה טעם לא המטיר לפי שאדם אין לעבוד את דברים :א ,שביתה ממלאכה ,דהיינו מנוחה ,והב' מצות
האדמה ואין מכיר בטובתן של גשמים. עונג שבת ,דהיינו שמחה ,וכמאמרינו בזמירות לליל
ב"ניצוץ אחד" מביא בשם המהר"ל שמכאן כי אין ש"ק מנוח"ה ושמח"ה אור ליהודים יום שבתון יום
לעשות טובות למי שאינו מכיר בטובה... מחמדים .וזהו שמרמז לנו המסורה ,ויברך אלוקים את
יום השביעי ,במה ברכו ,א' ויברך אלקים את נח – לשון
ויהי האדם לנפש חיה( :ב ז) מנוחה ,דהיינו שביתה ממלאכה .והב' ויברך אלוקים
הרה"ק רבי יעקב אריה מראדזמין זי"ע היה פעם אצל את יצחק – לשון שמחה ,דהיינו מצות עונג שבת,
הרבי מקאצק זי"ע ,שאלהו הרבי :לאיזה צורך נברא ובשתי בחי' הללו ,מנוחה ושמחה ,ברך אלוקים את יום
האדם בעולם? השיב :האדם נברא בעולם בשביל השבת ויקדשהו.
להעלות את נשמתו .קרא הרבי מקאצק בקול רם:
"יעקב! וכי כך למדנו אצל רבנו בפשיסחא? – האדם אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה'
נברא בשביל להעלות את השמים"! אלקים ארץ ושמים( :ב ד)
ה"פנים יפות" מבאר את מה שאמר דוד המלך ע"ה
ויטע אלקים וגו'( :ב ט) בתהלים "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך" ,שטבע
הרה"ק רבי שלמה מזוויעהל זי"ע אומר :מצינו בתורה, בני האדם הוא דהתחדשות גורמת להתפעלות,
דהקב"ה שם את אדם הראשון בגן עדן קודם שזכה וכשרואים דבר חדש האדם מתפעל מזה ,אבל כאשר
וטרם קיים אף מצוה אחת ,אלא גירשו משם רק שעבר רואים דבר ישן אינו מתפעל ,מחמת שאינו מרגיש בזה
עבירה' ,כי האלקים עשה את האדם ישר' [קהלת ז כט] שום התחדשות .והנה בריאת העולם נראה לבני אדם
-באופן שיכול תיכף ומיד לקבל השפע בלי שום זכות כדבר ישן ,ועל כן אין זה מעורר אצלם התפעלות.
מקודם ,רק הזהירות מלחטוא ,וזה 'אף לא פעלו עולה אמנם באמת ישנה התחדשות הבריאה בכל יום ,וכמו
בדרכיו הלכו' [תהלים קיט ג] ,במה שלא עושים עולה שאומרים בברכות ק"ש המחדש בטובו בכל יום תמיד
נחשב בדרכיו הלכו ,ונמצא שיש להיזהר מלחטוא ח"ו מעשה בראשית ,שהבורא עולם בורא ומחדש תמיד כל
יותר מלחזור אחר מצות ,כי יכולים לקבל גן עדן רק הבריאה מחדש ,ואילו היה העדר התמדת הבריאה
16
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
מלאכי מעלה ,כיון שהאדם בתוך הגוף עשה את בזהירות מלחטוא.
המצוה על כן היא חשובה יותר.
וזה פירוש הפסוק כאן' :ונהר' – הוא מלשון המשכת ויצמח ה' אלקים מן האדמה כל עץ נחמד למראה
השפעה' ,יוצא – לבני ישראל' ,מעדן' – מהתענוג וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע:
והעידון שמקבל הקב"ה מהמצוות והמעש"ט שעושים (ב ט)
ישראל בעובדם את ה' ,עי"ז נמשך השפעות טובות על ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה
בני ישראל. לארבעה ראשים( :ב י)
עפי"מ שאמרו חז"ל ,עד ארבעים שנין מיכלא מעלי
אמר הרבי ר' זושא זי"ע :העדן – זה הבעש"ט זי"ע. [האוכל טוב יותר לגוף] ,מכאן ואילך משתי מעלי
נהר – הוא תלמידו המגיד ממעזריטש זי"ע .גן – הוא [השתיה טובה יותר] .ובידוע דליכא מידי דלא רמיזא
אחי הרבי ר' אלימלך זי"ע .ומשם – מן הרבי ר' אלימלך באורייתא ,וי"ל הרמז לזה :דהנה במנין פסוקי התורה,
– נפרד והיה לארבעה ראשים :א .הרה"ק ה"חוזה" פסוק ה"ארבעים" הוא "טוב למאכל" ופסוק
מלובלין .ב .המגיד מקוז'ניץ .ג .רבי מנחם מנדל ה"ארבעים ואחד" הוא :ונהר יוצא מעדן "להשקות".
מרימנוב .ד .ה"אוהב ישראל" מאפטא.
ב"שפתי צדיק" פרשת קדושים מביא שהקשה הרה"צ
ויקח ה' אלקים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה רבי אברהם מרדכי זצ"ל את אביו ה"חידושי הרי"ם"
ולשמרה( :ב טו) זי"ע כמה אילנות יש בגן עדן? ענה לו אביו :מסתמא
ברש"י :לקחו בדברים נאים ופתהו להכנס. תרי"ג.
כ"ק אד"ש שואל :וכי להכנס לגן עדן צריך פיתוי ? רק הוסיף ע"ז הגריד"א שליט"א :יש ליתן רמז לזה" ,כל עץ
אדם הראשון ידע כי לא ישאר שם ,ולהכנס ולצאת מיד נחמד למראה וטוב" בגימטריה תרי"א ,ועוד ב' האילנות
אינו ענין נעים ,וטוב יותר שלא להכנס כלל ,ומ"מ העץ החיים ועץ הדעת טוב ורע נמצא מנין תרי"ג
פיתהו השי"ת להכנס כי באמת נשאר מזה מה ,שבת, ודפח"ח.
גן עדן ,מעין עולם הבא.
בגמרא [ברכות מ ].ובמדרש [בר"ר טו ח] יש פלוגתא
מכל עץ הגן אכל תאכל וגו'( :ב טז) אילן שאכל אדם הראשון ממנו גפן הי' וכו' תאנה היתה
הגרדח"א שליט"א בשם ה"באר מים חיים" זי"ע וכו' חטה היתה או אתרוג וכו' עי"ש.
שכתב :מאי 'מכל עץ הגן אכל תאכל' ,הרי היה יכול אמר הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע :הנה איתא בזוה"ק
לומר לו רק איסור אכילה מעץ הדעת ,ומכלל כן מובן דכולהו קשוט ,הפירוש ,היינו שהיה באילן כל הטעמים
שהשאר מותרים. של המינים הללו.
אלא ,שאמר לו הקב"ה לא להיות מחמיר על עצמו יותר
מדאי ,פן יבוא לידי תקלה בכך .כי מרוב חומרות פעמים הרה"ק ה"קדושת לוי" זי"ע מפרש :דידוע שעל ידי
שמזניחים את העיקר .זהו שציוה עליו כי משאר המצוות ומעשים טובים שעושים בני ישראל מקבל
האילנות כן יאכל. הקב"ה תענוג ,ועי"ז יורד השפעות טובות לישראל.
ובאמת קשה לנו להבין איזה תענוג יש להקב"ה
ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו וגו'( :ב יז) מעבודת האדם ,והלא יש לו כל כך הרבה מלאכים
הרה"ק ה"מאור ושמש" מבאר :שהרוצה לעבוד את ה' ושרפים וחיות ואופני הקודש שעושים רצונו ית'
לא יראה חסרונות על חבירו ,רק יראה את הטוב שבו, בעבודה עילאה ונפלאה ,ולמה יקבל תענוג מעבודת
ולא יחזיק עצמו לחכם המבין את דרכו של חבירו ,כמו האדם שהוא קרוץ מחומר?
שיש בני אדם הרואים חסרונות בחבריהם שזה נובע ומבאר ,דהוא מכיון שהאדם יש לו גוף המונע אותו
מגאות ,וכאשר יתנהג האדם בענוה לא יראה מעבודת ה' ,על כן אם אעפ"כ הוא מתגבר ועובד את
החסרונות. השי"ת ,אז עבודתו חשובה פי כמה והקב"ה מקבל
וזה הפירוש כאן' :ומעץ הדעת טוב ורע' – לדעת אם ממנו תענוג הרבה יותר מכל העבודה העילאית של
17
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
והיו מלאכי השרת צולין לו בשר מסננין לו יין ,הנה לנו אדם אחר הוא טוב או רע' .לא תאכל ממנו' .וזהו
שאדה"ר ישב ברומו של עולם ונהנה מזיו השכינה, שכתוב להלן' :וידעו כי עירומים הם' ,זיי זענען געווארען
ומה חסר עוד במצב הזה ? צו קלוג ,לדעת ולהבין את הטוב ואת הרע של חבירו.
ותירץ :שלמרות כל המעלות שישנן ביד אדם ,אם
תחסר לו מעלת הנתינה וההטבה לאחרים תחסר לו עוד כותב ה"מאור ושמש" :רבותינו נחלקו בזה מאיזה
ממידת שלמותו ,כי כל תכלית האדם היא רק כדי עץ אכל אדם הראשון [ברכות מ .].ויש לשאול מאין ידע
להיטיב ולתת לאחרים ,וע"י מידת ההטבה זוכה אדם הראשון איזה עץ הוא עץ הדעת טוב ורע ,אם לא
להידמות לדרכי השי"ת הטוב ומיטיב. שנאמר שה' יתברך הראהו לו ,וזה אינו כמשמעות
ולכך כתוב 'לא טוב היות האדם לבדו' – שהאדם מגיע הכתוב?
אל שלמותו רק כשיש בידו את הכח לתת לאחרים. אך יש לומר ,שעיקר הציווי היה לבל יתמשך אחר
ולפיכך ,למרות שאדה"ר היה מיסב בגן עדן ,ומלאכי תאוותו לאכול המאכל מפאת שהוא ערב לחיך ונחמד
השרת היו צולין לו בשר ומסננין לו יין ,אך כל זה אינו למראה ולקוץ בזולתו ,רק שתהיה אכילתו לקיום גופו
טוב אלא רק אם יהיה מיטיב ומועיל לאחרים. בלבד ,ולבל יהיה חילוק בענין בין הנחמד למראה או
לא ,רק אכילתו תהיה לשובע נפשו שיהיה נכון לעבודת
ויצר ה' וגו' כל חית השדה וגו' ויבא אל האדם לראות בוראו.
מה יקרא לו וגו'( :ב יט) וזה מאמר הכתוב 'מכל עץ הגן אכול תאכל' ,פירוש
הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע אמר :נראה שהיה אז אצל שמותר אתה לאכול מכולם ,רק שלא יהיה הבדל
אדם הראשון כמו שיהיה לעתיד דכתיב וגר זאב עם בעיניך לאכול מזה מצד שתתאווה מחמת שהוא ערב
כבש וגו' שלא היו יראים זה מזה ,וכאן כתוב ג"כ לחיך ולקוץ בזולתו הבלתי ערב כמוהו ,ההבדל הזה
שהעביר לפניו כל החיות לקרוא להם שמות ,משמע נאסר לך.
שלא היו יראים זה מזה. וזהו 'מעץ הדעת טוב ורע לא תאכל' ,ר"ל שלא תבחין
באכילתך לאכול בזה מפני שהוא טוב טעם ולקוץ באחר
והנחש היה ערום וגו' ויאמר אל האשה אף כי אמר אשר הוא בעיניך רע ,רק על כולם בשוה נצטווה לבל
אלקים לא תאכלו מכל עץ הגן( :ג א) יבקר בין טוב לרע מצד התאווה ,ורבותינו ז"ל נחלקו
אמר הרבי ה"בית ישראל" זי"ע :שבעצם אדם וחוה היו לאיזה מין נתאוה תאוה גופנית.
תמימים ובודאי שלא היו שומעים לקול הנחש לעבור
על מצות השי"ת .אלא שהנחש הלך בתחבולה ,הוא לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו( :ב יח)
הסביר שמתכוין רק יודישקייט ,היינו עכשיו שהם לא הרה"ק מוהר"י מטשורטקוב זי"ע היה אומר :מפני מה
יודעים מרע ,אין זו גדולה לשמוע בקול ה' ולשמור בכל הנבראים כתיב "טוב" וביצירת האדם ביום הששי
מצוותיו ,אם תאכלו מעץ הדעת ותהיו יודעי טוב ורע ,אז לא נזכר "טוב"? לפי שה' אמר "לא טוב היות האדם
תוכלו לעבוד את ה' ,שאפילו שתדעו לעשות רע ובכ"ז לבדו" לפיכך כל זמן שלא נבראה האשה היה רק כפלג
לא תעשו בגלל ציווי השי"ת. גופא ,ולא היה שייך לכתוב על בריאתו "טוב" ...
ולכן באמת איתא שאדם צריך להיות ערום ביראה,
שיבין את תחבולותיו של היצר. בשם רבי פנחס מקוריץ זי"ע בדרך צחות :הנה לפעמים
והוסיף :שלכן לא הלך הנחש תיכף לאדה"ר ,מפני אדם מוכרח לתת צדקה – היפך רצונו ,מפני הבושה.
שידע שהוא לא ישמע אליו ,ולכן הלך בתחילה אל חוה, אולם ע"י שעשה ה' עזר כנגדו – אשה ,יש לו תירוץ
ועי"ז הכשיל כבר את אדם הראשון גם כן. שהיא כנגדו – שמתנגדת לזה ,וזה לו לעזר...
אומר ה"חידושי הרי"ם" זי"ע :מידתו של נחש הקדמוני שואל הגר"ח שמואלביץ זצ"ל :מה היה חסר לאדם
ודרכו היא להטיל באדם קרירות לגבי המצוות ,נימא של הראשון לפני שנבראת העזר כנגדו עד כדי כך שנאמר
זלזול וביטול" .ומה בכך אם נאמר כך"? וזה הפירוש 'לא טוב היות האדם לבדו' ,והרי דרשו חז"ל היה רבי
"אף כי אמר אלקים" " -אף שאמר" ,ומה בכך אם אמר יהודא בן תימא אומר :אדם הראשון מיסב בגן עדן היה
18
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
לעשות גדרים ,קדש עצמך במותר לך? הבורא ,אין בכך כלום אם פעם אחת אין שומעים לו
אלא ,שצריך כל אחד לידע עד כמה יש בכוחו להכיל ואין מדקדקים כ"כ ביראת שמים...
ולקבל ולא להוסיף למעלה מכוחותיו .גם י"ל שקודם וכך מנהגם של המסיתים והמדיחים עד היום – להטיל
החטא לא היו צריכים גדר אלא מה שאסור אסור ומה קרירות בכל מצוה ולמעט בערכה ובמשמעותה ,כדרכו
שמותר מותר ,אולם לאחר החטא נהיו תאוות וצריך של נחש הקדמוני.
לעשות גדרים ולקדש את עצמו ,עד שנעשה מזה
מצוה ,קדושים תהיו. הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע אמר :מה שכתוב אצל הנחש
'מכל חית השדה' ,כי האדם עובד ומבקש מהשי"ת ויש
במדרש :שאלו לנחש מפני מה אתה מצוי בין הגדרות ? לו עי"ז פרנסתו ,וכן הבהמה עובדת אצל האדם והוא
א"ל מפני שאני פרצתי גדרו של עולם. מפרנסה ,החיה היא ערומה מן הבהמה שאינה רוצה
ה"ילקוט הגרשוני" מביא דברי הרב יצחק פרחי ס"ט לעבוד אצל האדם רק מבקשת מהשי"ת כמ"ש' :לבני
בספר "מתוק מדבש" שכתב :ויש לדייק למאי נפקא עורב אשר יקראו ,הכפירים שואגים לטרף ולבקש מא-ל
מינה היכן מצוי ומה התשובה ? אכלם' ,והנחש הזה רצה להיות עוד יותר ערום מן
אמנם הדבר ידוע כי הנחש הוא היצר הרע ,ועל זה החיות ,שלא די שלא לעבוד אצל האדם ושלא לבקש
שואלים אותו למה הוא מצוי בין הגדרות – ר"ל למה מאת השי"ת ,עוד רצה לעשות להיפך מדברי השי"ת,
אתה מפתה את האדם בתחילת הפיתוי בסייג וגדר, וזה פי' 'והנחש היה ערום מכל חית השדה'.
ולמה אין אתה מפתה אותו על גוף העבירה עצמה ?
והשיב תשובה ניצחת על זה וכה אמר :אני הוא החיד"א בספרו "ראש דוד" מביא מזקנו ה"בעלי ברית
שפרצתי גדרו של עולם – ר"ל כשפיתיתי את חוה אברם" [כת"י] בשם האריז"ל ,שהנחש בעורמתו טען
לאכול מעץ דעת לא עלתה בידי – רק ע"י שפיתיתי 'אף כי אמר אלקים לא תאכלו מכל עץ הגן' וגו' ,שציוה
אותה לעבור על הגדר שהוא הנגיעה ,כמ"ש 'ולא תגעו השי"ת שלא לאכול כי אם מעצי הגן אבל הפירות
בו' – ואז ע"י הגדר עלה בידי לפתות אותה לאכול מעץ מותרים באכילה ,וכן משמע ממאי דכתיב [ב טז] 'ומעץ
הדעת ,ומאותה פרק ומאותה אשה למדתי לעשות כן הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו' שפירות האילן לא
להיות בין הגדרות ודפח"ח. נאסרו ,ובתחילה היתה חוה משיבה לנחש דלא שייך
למימר שאסר הקב"ה רק את העצים שאין בהם טעם,
ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמותון( :ג ד) אלא 'מפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלקים לא תאכלו
בשם הרה"ק רבי חיים מאיר יחיאל ממאגלניצא זי"ע ממנו' ,דבע"כ לומר שכוונת הציווי היתה על הפירות
שאמר ,כי הנחש הסית את אדם הראשון וחוה ,בשני שיש בהם טעם ,אך השטן לא התייאש וטען דהא עץ
טעמים .טעם א' ,שהעץ טוב למאכל ,וטעם ב' בכפירה, שאכל ממנו אדם של אתרוג היה שטעמו כטעם הפרי
שאמר להם "והייתם כאלקים יודעי טוב ורע" [בראשית [כמבואר בויק"ר ל ח] ,ואם כן שפיר י"ל שהציווי היה
ג ,ה] .ולפי זה ,יש חילוק בין שני הדברים .כי בהסתה לא לאכול מאותו עץ שיש בו טעם הפרי ,וזה דכתיב
מהטעם שטוב לאכול – טוב לאכלו כמה פעמים .אבל 'ותרא האשה כי טוב העץ למאכל' – ולא כתיב 'כי טוב
בהסתה מהטעם השני "והייתם כאלקים" – די באכילה פרי העץ' ,שהבינה מהא דטעמו של העץ כטעם הפרי
פעם אחת .ובזה התנצל אדם הראשון שלא היתה שרק העצים נאסרו באכילה ולא הפירות ולכן 'ותקח
כוונתו ח"ו בכפירה ,רק היה בדעתו לאכול עוד ,היינו מפריו ותאכל'.
בהסתה ראשונה ,שטוב לאכול .ויתישבו בזה דברי
המדרש שאדם הראשון אמר "אכלתי ואוכל עוד" ,ולא ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלקים לא תאכלו
חס וחלילה להעיז פניו נגד השי"ת. ממנו ולא תגעו בו פן תמותון( :ג ג)
בגמ' סנהדרין [כט ].מנין שכל המוסיף גורע שנאמר:
במדרש :דחפה לאילן עד שנגעה בו אמר לה כשם 'אמר אלקים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו'.
שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה. שואל הרבי ה"פני מנחם" זי"ע :ולכאורה הרי צריך
19
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
שהרבה מפרשים כתבו ומכללן הש"ך עה"ת ,דלא שואל ה"בני לוי" :מה ראיה היא זו שאין מיתה בנגיעה,
נאסר אדם הראשון באכילת עץ הדעת אלא עד הלילה, מזה שלא מתה מיד ,והלא אמר אלקים 'ביום אכלך
ואם היה ממתין עד הלילה היה מותר לאכול מעץ ממנו' – והיום עוד גדול היה ?
הדעת ע"י קדושת השבת .נמצא שאין עץ הדעת אסור וי"ל דהנחש אמר לחוה ,ממה נפשך צריכה את לאכול
מצד עצמו ,אלא הזמן גורם לאסור אכילתו ,וע"ז לא מפרי העץ ,אם לא תמותי מחמת הנגיעה ,מן הסתם
נאמר שאין הקב"ה מביא תקלה לצדיקים כיון דהמאכל לא תמותי גם מחמת האכילה ,ואם אמנם תמותי
מצד עצמו מותר. מחמת הנגיעה – הרי בוודאי צריכה את לאכול ,שהרי
'לא מות תמותון' – פעמיים אין אדם יכול למות ,ואם בין
בספר "אור המאיר" [להגאון רבי מאיר שפירא מלובלין כה תמותי – אכלי לפחות מן הפרי הנחמד הזה .כך
זצ"ל] מביא :דאיתא במדרש שחוה לקחה כזית מעץ דרכו של יצר הרע ,שלאחרי שכבר החטיא במקצת את
הדעת וחילקה ממנו לאדם ולבעלי חיים .והנה אדם האדם ,הריהו אומר לו :בין כה וכה כבר אין לך תקנה,
נצטוה שלא לאכול מעץ הדעת ,ואין אכילה בפחות התענג לפחות בתענוגות החיים כל עוד אתה חי.
מכזית ,ומעתה הביא שבמדרש תלפיות פריך כיון
שחוה האכילה כזית לכולם ,נמצא שלא אכל אדם אלא כי נחמד העץ להשכיל וכי תאוה הוא לעינים ותקח
בפחות מכזית .וקשה לדעת ריש לקיש ביומא עג :דס"ל מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל( :ג ו)
דחצי שיעור מותר מן התורה .וצ"ע. ה"כלי יקר" מבאר :שזה הוא כל תחבולת היצה"ר בכל
ובסוף דבריו כתב הגאון הנ"ל ליישב עפ"י שיטת הר"מ פיתוייו ,לייפות ולהמתיק ,שבכל חטא יש וויכוח בין
בפ"ט מלכים ה"י :שבן נח שאכל אבר מן החי או בשר היצר טוב ליצר הרע ,שהיצר הטוב מבטיח להאדם
מן החי כל שהו חייב מיתה ,לפי שלא ניתנו השיעורים שיהיה לו טוב בעולם הבא ,והיצה"ר טוען בעד העוה"ז,
בסיני אלא לישראל ולא לב"נ .אשר לפי"ז קושיא שטוב יותר ללכת אחר ראות העיניים בעוה"ז מללכת
מעיקרא ליתא ,כי באמת אדה"ר הוזהר לבל יאכל כ"ש אחרי הטוב שבעוה"ב אשר עין לא ראתה .וזה 'כי תאוה
מעץ הדעת ,ופשוט. הוא לעינים' ,שחוה הלכה אחרי ראות העין מה
שראתה עכשיו שהוא הטוב הגלוי לעין.
ותפקחנה עיני שניהם וגו' ויתפרו עלה תאנה ויעשו
להם חגרת( :ג ז) החיד"א זצ"ל בספרו "נחל קדומים" מבאר באריכות,
אומר הרבי ר' בונם מפשיסחא זי"ע :צריך היה לומר שכל הדברים הרעים באים על ידי ראיית העין ,וצריכים
"עיניהם" ,אלא ,לאחר שאכלו מעץ הדעת נפקחו לשמור את העיניים שלא להסתכל במקומות שאין
עיניהם לראות שהם שנים ,נפרדים זה מזה. צורך ,והוא מאריך בזה הרבה.
בספר "חמדת צבי" מביא בשם הרבי מקאצק זי"ע עוד כותב החיד"א בספרו "ראש דוד" :הרי אמרו חז"ל
ששאל וכן איתא מהאלשיך הק' :מדוע דווקא עלה אין הקב"ה מביא תקלה לבהמתן של צדיקים וכ"ש
תאנה? אלא שאמרו חז"ל [סנהדרין ע :ועוד] שאילן לצדיקים עצמם .וקשה הרי אדם הראשון לפני החטא,
שאכל ממנו אדם הראשון תאנה היה ,שבדבר שקלקלו הרי צדיק גמור היה כיצד הגיע לתקלה זו?
בו נתקנו. ומפרש בב' אופנים :א .ה"יפה מראה" על הירושלמי
ולפיכך עשו חגורות עלי תאנה ,כדי שיזכרו תדיר את [פ"ד דדמאי] כתב שה' שומר נפשות חסידיו דוקא מן
חטאם כענין שאמר דוהמע"ה 'וחטאתי נגדי תמיד'. השוגג ,אבל כשיש פשיעה איהו דאפסיד אנפשיה.
ואצל אדם הראשון היה פשיעה[ .אמנם עיין באוה"ח
ויאמר לו איכה( :ג ט) הק' ג יב ,שאדם היה שוגג במעשה זה].
בעת שהרב בעל התניא זי"ע היה בבית הסוהר היו ב .תוספות [שבת יב :חולין פה ].כתבו ,דוקא שהאוכל
מבקרים אצלו נכרים מלומדים ,והיו מתווכחים אתו אסור מצד עצמו אז אין הקב"ה מביא תקלה לצדיק,
בעניני אמונות ודעות ,פעם שאלו שר אחד מהו אבל כשאין המאכל אסור מצד עצמו ,אלא הזמן גורם
הפירוש 'אייכה' שנשאל אדה"ר ,הרי הקב"ה ידע מקום לאסור אכילתם ,אפשר שיבוא תקלה לצדיק .ומביא
20
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
לו השי"ת לו יהי כדברך שלא ידעת ,אולם כלום רעב המצאו? ואמר לו "הרב" :למשל אדם כמוך ,שגילך הוא
היית ,למה שמעת לקול אשתך ותאכל ,וכדאי אתה שישים ושתים שנה שני חדשים כך וכך ימים וכמה
לחוב בעצמך על זה לבד. שעות .ופירט לו בדיוק גילו לשעות .שואלים אותך:
ופשיטא שמילתא דבדיחותא של הרבי ר' בונם ז"ל יש אייכה? אווא ביזטו אין דער וועלט? און וואס האסטו
מכוון עמוק מאד ,ויתכן דעומק המכוון ללמד על אויפגיטאהן? [איפה אתה בעולם ,ומה פעלת בימי
הזהירות בדברי הרשות ,שפעמים בא לאדם דבר היתר חייך]? השר התפעל מאוד שפרט לו בדיוק את שנות
ואין מעלה בדעתו כלל שיכול להגיע עי"ז לידי איסור, ושעות גילו והבטיח לו לעשות כל מה שביכולתו
והאמת שכל מותרות העולם הזה מונעים הקדושה לשחררו.
ומרחקים את האדם מעבודת ה' ,וזאת צריך כל אדם
לידע. אומר ה"בן איש חי" זצ"ל' :איכה' ר"ת א ני י ודע כ ל
ה נסתרות ,וזהו ששאל השי"ת את אדם הראשון ,וכי
ה"חידושי הרי"ם" זי"ע פירש :שהקב"ה שאל לאדם ממני אתה מתחבא ,והרי אני יודע את כל הנסתרות.
הראשון המן העץ אשר צויתיך 'לבלתי אכול ממנו
אכלת' ,היינו אם בשעת האכילה חשבת לבלתי אכול ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך
ממנו עוד אח"כ ,היינו בבחינת אחטא ואשוב אחר כך, לבלתי אכל ממנו אכלת( :יג יא)
שאין מספיקין בידו לעשות תשובה? והשיב אדה"ר ויאמר האדם האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן
להשי"ת' :אכלתי ואוכל עוד' ,פי' חשבתי בשעת העץ ואוכל( :יג יב)
האכילה לאכול עוד ,ואין זה בבחינת אחטא ואשוב, הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע היה מבאר פסוק זה עם
ומועיל על זה תשובה. סיפור מעשה:
יום אחד היה ניקולייא – הצאר הרוסי נוסע בדרך,
אי' בבעל הטורים ובעוד קדמונים' :היא נתנה לי מן והסדר היה שהעמידו חיילים שומרים על פני כל
העץ' – שחוה הרביצה לו עם העץ – עם מקל ,לאחר הגשרים להבטיח כי הדרך פנויה מכל מכשול בעת
שלא רצה לשמוע בקולה היא הרביצה לו עם מקל – עד שיעבור הצאר על הגשר .בין החיילים היה חייל יהודי
ששמע בקולה. שהופקד גם הוא לשמור על אחד הגשרים .כיוון שעבר
הרבה זמן בו היה צריך הצאר לעבור ,חשב בליבו
בשם הגרד"ל שליט"א :עץ שאכל ממנו אדם הראשון היהודי כי בוודאי אירע איזה שינוי בתוכנית המסע ושוב
נחלקו בזה בברכות מ .אם גפן או תאנה או חיטה. לא יעבור הצאר היום .פשט אפוא את בגדיו וירד לנחל
ונפק"מ לענין דינא ד'לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מתחת לגשר לרחוץ ולקרר עצמו מהחום הלוהט ,והנה
מזבח ה' אלקיך' ,אם עץ שאכל אדם הראשון חיטה בהיותו במים שמע מרחוק שקשוק אופני מרכבת
היה ,יהיה אסור לנטוע אפילו חיטה בעזרה ,דגם היא המלך ,מיד קפץ ערום למעלה והורה בידו לשיירה
בכלל עץ. שאפשר להמשיך ,כי בלעדו היו נעצרים בלא להמשיך.
והנה ה"הפלאה" ב"פנים יפות" הקשה :איך אכלו קראו המלך ושאלו כיצד העיז לעמוד ערום לפני המלך?
הכהנים שיירי מנחות בסוכות ,הרי אסור לבנות סוכה השיבו היהודי :אמנם חטאתי שעזבתי משמרתי ללא
בעזרה ד'לא תטע לך כל אץ אצל המזבח' .ואמת י"ל רשות וכי בשביל כך אחטא עוד ובגללי יתעכב מסעו
דלק"מ ,שמותר לכהנים לאכול שיירי מנחות חוץ של הצאר ...ובכן זה היה מענה השי"ת לפני אדם
לסוכה ,דשיירי מנחות לעולם נאכלים חוץ לביתם הראשון :מי הגיד לך כי עירום אתה שעליך להמשיך
בעזרה ,וא"כ הוי תשבו כעין תדורו ורשאים לאכול חוץ ולשקוע הלאה בבוץ...
לסוכה .ועוד האריך בזה.
הרבי ה"פני מנחם" זי"ע מביא בשם ה"קול שמחה"
מו' רה"י שליט"א אמר :בגמרא [ע"ז ה ]:שאדם מהרבי ר' בונם מפשיסחא זי"ע :בדרך צחות :כי היה
הראשון באמרו 'האשה אשר נתת עמדי' כפר בטובה, מענה בפיו שהאשה נתנה לו ולא היה לו לחשוש
דמלבד המכוון הפשוט בזה שהטיל את האשמה עליה מאיזה עץ הביאה אם מן המותר או מן האסור ,והשיב
21
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
כוונת רבם וכך אמר: וכאילו הקב"ה נתן לו מכשול היה כפוי טובה ,יש
הנה גם אצל עונשו של הנחש נאמר 'כל ימי חייך' ,וכיון לדקדק במה שאמר אשר נתת 'עמדי' ולא אמר אשר
שדרשו חז"ל בק"ש כל ימי חייך להביא לימות המשיח, נתת 'לי' ,שנתכוין לומר שהאשה לוקחה מצלע שלו,
יש אפוא לדרוש גם פה להביא לימות המשיח .הוי והאשה ניתנה לו מאשר עמדי ,וזהו הכפיות טובה
אומר ,שגם לימות המשיח יהיה הנחש ארור מכל הגדולה ביותר ,שהיה לו ההרגשה שהאשה ניתנה לו
החיה ומכל הבהמה .ז"ש הגר"א :מכאן ראיה למה משלו ,ולא הכיר שהיא מתנת ה'.
שאחז"ל לעתיד לבוא כל בעלי מומים מתרפאים חוץ מן ובמהרש"א [סנהדרין חא"ג לט .ד"ה אמר ליה קיסר]
הנחש. מבואר שטענתו שטוב לו אם הצלע היה נשאר אצלו ,כי
טוב הוא להיות האדם לבדו בלי עזר כנגדו ,ולחובת
אמר מו' רה"י שליט"א :בגמרא [סנהדרין כט .ומובא האדם נבראת לו.
ברש"י כאן] :ולנחש לא שאל למה עשית זאת ,כי אין
טוענין למסית ואין מהפכין בזכותו. ויאמר ה' אלקים אל הנחש כי עשית זאת על גחנך
ויש לרמז ע"ד העבודה כי בשעת נסיון ופיתוי היצר אין תלך ועפר תאכל כל ימי חייך( :ג יד)
טוענין ומתווכחין עם היצר ,אלא בתשובה ברורה שואל ה"באר מים חיים" :למה דוקא עונש זה? מפני
ונחרצה לא! איני עושה כן ,כי בויכוח גם הוא יכול שהנחש היה הראשון שהשתמש בשקר בעולם ,ייחס
לנצח ,וכמ"ש בספה"ק עה"פ 'מי יתן טמא מהטהור להקב"ה דברים שלא אמרם ,שאסור ליגע בעץ ,השקר
לא אחד' איין ניין! ,זהו מתכסיסי המלחמה עם היצר אין לו רגלים ,שיקרא לא קאי ,ובמידה כנגד מידה
לעמוד בהחלטה כנגדו שאין מהרהר בצדדי טענותיו. נתקלל שלא יהיו לו רגלים.
ואתה תשופנו עקב( :ג טו) הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל היה מטייל הרבה ,ואמר
אומר ה"חתם סופר" זצ"ל :רמז שהיצה"ר יפתה לגדול בדרך צחות :יש לזה רמז מהתורה' ,על גחונך' – אם
שבחוטאים גם לעבירות קטנות שאדם דש בעקביו .וזה אתה סובל מכרס עבה – 'תלך' – מצווה אתה ללכת...
'ואתה תשופנו עקב' – והטעם למען אם יבואהו צרה
וצוקה יתלה החטא באותן העוונות ,ולא יעבור דרכו אומרים בשם הרבי ר' בונם זי"ע וי"א בשם המוהר"י
הרשעה בהעבירות החמורות. מוורקא זי"ע :הרי לכאורה זה ברכה ,שאיפה שהולך יש
וז"ש דוהמע"ה אחר שקילל לשונאיו ,שלא יזכו לשוב לו לאכול ותמיד מצויין לו מזונותיו וא"כ מה היא
ע"י הרעות שיבואו עליהם ,כי אם 'ישמו על עקב הקללה?
בשתם' [תהלים מ טז] ,שיאמרו ע"י העבירות שאדם אלא ,שזה עצמו שנדחה מאת ה' שלא יבקש מידו את
דש בעקביו. מזונותיו ,ובזה הוא נפרד לגמרי מחסדי ה' ,כדכתיב
בתהילים 'הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאת ה'
ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך( :ג יז) אכלם' וגו' ,והוא הנחש אין לו זכות זו ,כאדם האומר
בספה"ק "מחזה אברהם" להרה"ק מבוטשאטש זי"ע: לחבירו קח לך הכל ואין לך עסק עמי ,וזאת הקללה.
"יש לומר שמכאן יש סמך על מה שאין מברכין בברכת
השחר על כח חוש השמיעה כמו שמברכין ברכת הגאון רבי שמואל חסיד מראסיין זצ"ל ,היסב פעם בליל
"פוקח עורים" על כח הראיה ,כי כיון שעל ידי ששמע הסדר אצל הגר"א זצ"ל ,דרכו של הגר"א היתה להוסיף
אדם הראשון לאשתו יצא מזה תקלה לכל העולם ,וכיון במהלך הסדר דברים של טעם על ההגדה .וכשהגיע
שנצמח תקלה ע"י כח השמיעה ,אין ראוי לברך על זה. למשפט "וחכמים אומרים ימי חייך העוה"ז ,כל ימי חייך
להביא לימות המשיח" ,הפטיר :מכאן ראיה למה
וקוץ ודרדר תצמיח לך( :ג יח) שאחז"ל [ב"ר כ י ,תנחומא מצורע] כי לעתיד לבוא כל
'קוץ' היינו הרשעים שיצמחו ממנו' ,ודרדר' -זה עניין בעלי מומין מתרפאים חוץ מן הנחש.
כל המחלוקות שהם בין הצדיקים – אומר ה"מי המסובים שלא ירדו לסוף דעתו לא הבינו למה הוא
השילוח" ,אף מחלוקות אמיתיות הנזכרות בגמרא ,כי התכוין .אמנם ר' שמואל נאות אחר כך לפרש להם
22
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
לפני הרה"ק רבי מרדכי מנשכיז זי"ע בא אחד והתאונן דרדר בגימטריא ב' פעמים צדיק.
על רוע מזלו ,שהוא מתפרנס בדוחק וביגיעה רבה.
אמר לו הצדיק :הרי כך כתוב בתורה "בזעת אפיך בזעת אפיך תאכל לחם וגו' כי עפר אתה ואל עפר
תאכל לחם"? ענהו הלה :אילו היה לי לפחות אחרי תשוב( :ג יט)
היגיעה לחם בריוח החרשתי .השיב לו הצדיק :העולם ברש"י :לאחר שתטרח בו הרבה.
אומרים שאחר הזיעה לא טוב לאכול הרבה... מבאר הגה"ק רבי יעקב מליסא זצ"ל :מה קללה היא
בכך ,שתצמיח האדמה קוצים ודרדרים ,אם בנוסף לכך
הגר"ח שמואלביץ זצ"ל ראש ישיבת מיר בספרו תצמיח גם תבואה ופירות ,שלהם מצפה האדם ,אולם,
"שיחות מוסר" מביא בשמו של הנצי"ב מוואלוז'ין גדול הוא הכאב כאשר את הקוץ והדרדר מוציאה
זצ"ל ,שנשאל ,מדוע הוא כל כך טורח ומתייגע על האדמה מאליה ,ללא טיפול של האדם ,ודוקא את מיני
הכנת השיעורים בישיבה ,הרי לפני שנתמנה לר"מ הפירות והירקות אינה מוציאה אלא לאחר עמל ויזע של
היה מחדש בנקל חידושי תורה נפלאים ,וענה :דוקא האדם' .קוץ ודרדר תצמיח לך האדמה' ,ללא כל פעולה
משום שנתמניתי לרב ,ומלאכת הגדת השיעורים היתה מצידך .אך 'בזעת אפך תאכל לחם' ,הלחם לא יבוא
למקור פרנסתי ,נכנסה מלאכת ההכנה תחת שלטונה אלא לאחר עמל רב דהיינו שתטרח בו הרבה.
של הקללה "בזעת אפיך תאכל לחם" ,ועלי לעמול
עליה בזיעת אפיך. הרבי ה"לב שמחה" זי"ע אמר :שעפ"י דברי החיד"א
מובן נוסח הברכה בברית :צוה להציל ידידות שארנו
הרה"צ ר' יוסף זונדל סלנט זצ"ל היה אומר :אם בכדי משחת למען בריתו אשר שם בבשרנו ,וזו כוונת
לקיים את הקללה 'בזעת אפך תאכל לחם' – אדם הברכה ,שהרי בשכר המילה שטומנים הערלה בעפר –
משתדל יומם ולילה ,כמה צריך הוא להשתדל בכדי צוה להציל ידידות שארנו משחת – שאחר המיתה
להשיג את הברכה 'ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' נשאר הגוף שלם כי כבר נתקיימה בו גזירת ואל עפר
מבטחו' [ירמיהו יז ז]. תשוב.
במדרש :פגע אדם הראשון [בקין] אמר לו מה נעשה שואל החיד"א זצ"ל :הלא ידוע על צדיקים שנשארו גם
בדינך ,אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי וכו' ,מיד עמד לאחר מיתתן ,כמ"ש יעקב אבינו לא מת ,וכן רבינו
אדה"ר ואמר מזמור שיר ליום השבת וגו' ע"כ. הקדוש שהיה מגיע לביתו כל ע"ש ועוד ,והלא נאמר
שואל הרה"ק המוהרי"ד מבעלזא זי"ע :מה שייכות 'ואל עפר תשוב' ?
מזמור שיר לענין תשובה? וי"ל דקין אמר ע"י התשובה ותירץ ,שע"י חתיכת הערלה ונתינתה בעפר נתקיים
נתפשר ולשון פשרה משמע דהתשובה הועילה לו רק כבר הציווי 'ואל עפר תשוב' ,ונפטרו בכך ,כי מקצת
על מחצה ,ע"ז אמר אדה"ר 'מזמור שיר ליום השבת', הנפש ככל הנפש ,ואולי זה טעם נתינתה בעפר.
ששנינו [שבת קיח ]:כל המשמר שבת כהלכתו אפילו
עובד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו כל עוונותיו ,משמע דע"י בספר "דברי מהרי"א" מביא המדרש :אמר לו הקב"ה
שמירת שבת נמחלין העבירות לגמרי ,לכן אמר מזמור לאדם קומץ עפר של אדמה שנבראת ממנו לא גזול
זה לרמז לו דע"י שמירת שבת ימחלו לו על הכל ולא על בידך .ונראה ,דהנה אמרו חז"ל שגזלן קונה בשינוי
מחצה בלבד. מעשה ,אולם אם גזל עפר ועשאו לבינה לא קנה ,כיון
שחוזר בעינו ויכול לעשותה עפר כבתחילה ,ובזה
ויקרא האדם את שם אשתו חוה כי היא היתה אם כל יתבאר ,אמר הקב"ה לאדם שקומץ עפר אדמה
חי( :ג כ) שנבראת ממנו גזול הוא בידך ,ואל יקשה בעיניך הלא
אומר הגה"ק ה"ישועות יעקב" זצ"ל :בין המעלות שינוי מעשה יש כאן ,שהרי נעשה מן העפר אדם ,לזה
הטובות שנמנים באשה איתא [יבמות סג :].שמגדלות אמר 'ואל עפר תשוב' – דכיון שהדרא בעיניה על כרחיך
בנינו ומצילות אותנו מן החטא .לפי זה אפשר לומר כי גזל הוא בידך.
23
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
אלא ,שכבר תירגם אונקלוס' :ויגרש' – וטריד יהיה. אחרי שהחטיאה חוה את האדם ,אמר ,עכשיו אין לי
הטרידו לאדם בטרדות פרנסה ,וכבר מאליו נתגרש מגן לשבחה רק כי היא 'אם כל חי' – שהיא מגדלת את
עדן .שבטרם חטא היו מזונותיו מתוקנין עבורו עוד בנינו ,אבל אינה מצילה אותנו מן החטא.
בטרם נוצר ,אחרי שחטא אמר אדם "הרעותי את מעשי
וקפחתי את פרנסתי" ,ואדם שהוא טרוד בפרנסה אינו ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור( :ג כא)
מסוגל אותה שעה להיות שרוי בגן עדן ... בספר קדמון "צפנת פענח" כתב :מדוע עשה להם ה'
דוקא כתנות עור – יש הלכה שערום אסור לברך ,וכן
בשם הרבי מקאצק זי"ע שאמר :איתא בתנא דבי אליהו נפסק בשו"ע שחייב אדם לברך שהחיינו על בגד חדש,
[פ"א] לשמור את דרך – זו דרך ארץ ,עץ החיים מלמד וקיי"ל כל הברכות מברך עליהן עובר לעשייתן ,א"כ מה
שדרך ארץ קדמה לעץ החיים ,ואין עץ החיים אלא יעשה אדם הראשון שהיה ערום? לכן עשה לו הקב"ה
תורה וכו'. כתנות עור ,שההלכה היא שעל בגד מעור אין מברכין
היינו כמו בהקדמת ספר ,מעידה ההקדמה על תוכנו משום צער בעלי חיים.
ומהותו של הספר – כך גם כן עפ"י הדרך ארץ בה
מתנהג האדם ניכרת מהות ותוכן תורתו. ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי
לעולם( :ג כב)
אמר הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין זצ"ל ראש ישיבת אמר הגה"ח רבי בן ציון אוסטרובער זצ"ל :ולכאורה
חברון :פעמיים מצינו שנזכרו הכרובים בתורה .במקרה מהו החשש כ"כ בזה ,רק הכוונה בזה דלאחר חטא
שלפנינו ,כשגורש האדם מגן עדן ,ופירש"י :כרובים אדה"ר לא אפשר התיקון בזה אלא בעונש מיתה והגוף
מלאכי חבלה ,ובפרשת תרומה 'ויהיו הכרובים פורשי נרקב בקבר ועי"ז נתבטל הזוהמא ממנו ,וכמו שאי'
כנפיהם על הכפורת' ,שם פירש"י 'כרובים ,כרביא, דכ"ז שלא נרקב הגוף אין מנוחה להנשמה .וז"ש הכ'
דמות פרצוף תינוק היה להם' .רומז לנו רש"י בחילופי 'ועתה פן ישלח ידו ואכל וחי לעולם' -וא"כ לא יתוקן
הפירושים ,כי עתיד החינוך תלוי בחינוך שמעניקים לו, החטא ח"ו עוד -ולזה 'וישלחהו' וגו'.
אם תרצה לחנכו לטובה ותכניסו אל אוהל מועד,
לביהמ"ד ,אזי עשוי הוא להיות המסוכך בכנפיו על ארון וישלחהו ה' מגן עדן( :ג כג)
הקודש ,ואם לאו ,אם מרחיקים את התינוקות מן במדרש פליאה :ביום הכיפורים מזכיר הקב"ה חטא
המשכן ומארון הברית ,אזי עלולים להפוך ל"מלאכי אדם הראשון.
חבלה" ,ומחריבי עולם. ביאר הגאב"ד פיורדא זצ"ל :עפ"י הגמ' שלומדת
מפסוק שיש ה' עינויים ביום הכיפורים .ומקשה הגמ'
ויהי הבל רועה צאן וקין היה עובד אדמה( :ד ב) והרי למדנו ו' עינויים? ומתרצת ששתיה בכלל אכילה.
מרן הס"ק מרוז'ין זי"ע אמר' :ויהי' לשון צער .מצטער עוד מצאנו שלאדם הראשון היה תירוץ על מה שאכל
היה מהסיבה שהוא צריך לרעות צאן לפרנסתו ,אעפ"י מעץ הדעת ,שהקב"ה ציוה שלא יאכל ואילו הוא סחט
שהוא אומנות נקיה וקלה ,הרי יעקב אבינו היה רועה ושתה.
צאן ,עכ"ז היה מצטער דיותר טוב היה לו אם היה יכול מעתה יובן ,שהרי תירוץ זה יועיל רק אם שתיה אינה
לעסוק רק בתורה ותפילה .אכן קין היה עובד אדמה, בכלל אכילה ,אולם מיום הכיפורים למדנו ששתיה
'היה' -לשון שמחה ,שמח היה קין לעבוד עבודת בכלל אכילה ,ולא מועיל לאדם התירוץ הזה ,על כך
אדמה מלעבוד עבודת הקודש .עכדה"ק. ביוהכ"פ מזכיר הקב"ה חטא דאדה"ר.
ויש להוסיף על זה ,כיון שהבל עבד עבודתו רק מתוך
אונס ,בגלל שנפשו חשקה בעבודת הקודש ,לכן "וישע ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים
ד' אל הבל ואל מנחתו" ואל קין שעבד עבודתו וגו' לשמר את דרך עץ החיים( :ג כד)
בשמחה ,שעי"ז יכל להפטר מעבודת הקודש ,לא אומרים משמו של הבעש"ט הק' :מי גירשו לאדם ודרך
שעה. איזה פתח ושער גורש?
24
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
הראו לו שקנאת איש מרעהו הוא רע מכל זה ,ולכן והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלבהן וישע ה'
רחקוהו. אל הבל( :ד ד)
בשם הרבי מקאצק זי"ע :לא רק את הקרבן הביא ,גם
לכאורה השאלה למה חרה לך מוקשית ,הרי מפורש את עצמו הביא ,שהקדיש עצמו וכל כחותיו כליל לה',
נאמר "וישע ה' אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו "וישע ה' אל הבל ואל מנחתו" – שניהם עלו לרצון.
לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו"?
אומר בעל "שארית מנחם" :שאלו פעם את הגר"ח אומר הרה"ק ה"ישמח משה" זי"ע :כל המפרשים
מבריסק זצ"ל ,מדוע כשהרב אוסר ומטריף בהמה נתקשו מה נשתנה זה מזה ,אבל החילוק היה
שלימה ,ששוויה סכום גדול ,או שמטריף את כלי במחשבותיהם ,קין ראה את עצמו ראוי להביא דורון
תשמישי הבית ,אין מהרהרים אחריו ומצייתים לפסק למלך הקב"ה ולכן נאמר אצלו 'מנחה לה'' ,אבל הבל
דינו ,ואילו בדין תורה כשהרב מחייב אחד מבעלי הדין הביא 'גם הוא' אומרת לנו התורה ,הוא הבין אשר איננו
בסכום מסוים ,מיד מתרעם הוא על הרב שאינו יודע ראוי להביא דורונות להשי"ת ,רק הביא גם הוא יען כל
בטיב העולם ,ויש לו הרגשה שנעשה לו עוול? הנבראים עובדים את השם ,צריך גם הוא להביא כל
וענה ר' חיים בצחות :בפסק דין של טריפה יהודי חרד מה שביכולתו ,אבל לא הרהיב בנפשו לחשוב שזה
ויר"ש מקבל עליו את הדין באהבה ,אבל בדו"ד בין שני מנחה לה' ,לכן שעה ה' אל הבל ולא אל קין.
יהודים – התרעומת היא לא על זה שהוא הפסיד ,אלא
בזה שחבירו הרויח... ואל קין ואל מנחתו לא שעה( :ד ה)
וזהו ששאל הקב"ה את קין" :על מה חרה לך" – אם על המגיד מקוז'ניץ זי"ע אומר :שקין טעה בכך שפירש את
זה שקרבנך לא נתקבל ,או על זה שנתקבל קרבן אחיך שמו בלשון חשיבות" ,קין" מלשון קן ומדור לשכינה.
וזה כואב לך יותר ... והבל לעומתו פירש שמו בלשון ענווה וחשב בלבו
שהוא הבל וריק ...משום כך אומרת לנו התורה שדווקא
הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת מנחתו של הבל היתה רצויה לפני המקום ,אולם 'אל
רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו( :ד ז) קין ואל מנחתו לא שעה'! 'תועבת ה' כל גבה לב' !
אומר בעל "התניא" זי"ע' :אם תיטיב' – כלומר אם
בעצמך תהיה טוב ומלא במצוות ומעשים טובים – מבאר הגר"ח מבריסק זצ"ל :הגמרא בזבחים [טז].
'שאת' – תסבול את כל העולם .תהיה לך מדת אומרת ,שבני נח יכולים להקריב רק קרבנות בהמה,
הסבלנות למעשיו של כל אחד ואחד' ,ואם לא תיטיב' – אבל לא קרבן מנחה ,אשר על כן ,היות והביא קין קרבן
אם בעצמך תהיה מלא עוון – 'לפתח חטאת רובץ' ,על מנחה ,לפיכך 'ואל מנחתו לא שעה'.
יד כל פתח תראה את החטאת על כל צעד ושעל תמצא
חטאים. למה חרה לך ולמה נפלו פניך( :ד ו)
כותב הספורנו וז"ל :כי כשיש לקלקול איזו תקנה אין
בספר "ליקוטי מהר"ם" שבסוף ספר "זרע קודש" כתב: ראוי להצטער על מה שעבר ,אבל ראוי להשתדל
דהנה יכולים לתקן הכל על ידי תשובה ומעשים טובים, להשיג תיקון לעתיד.
ועל כולם על ידי לימוד התורה ,ואמרו חז"ל אין טוב
אלא תורה .וזהו ביאור הכתוב' :אם תיטיב' – אם בספר "בנסוע הארון" מביא שהרבי ה"אמרי אמת"
תלמוד תורה שנקרא טוב ,אז 'שאת' – תוכל להעלות זי"ע אמר שזקנו ה"חידושי הרי"ם" זי"ע הקשה :וכי לא
הכל שיהיה להם תיקון בתשובה ומעשים טובים .אבל היה צריך לכאוב לו על שמרחקין אותו מן השמים?
'ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ' – שיש לו לאדם אלא שקין היתה לו גם כוונה טובה ,שרצה שיבנה בית
כמה פתחים ,הפה ,עינים ,אזנים' ,ואם לא תיטיב' – המקדש בחלקו ,כדאיתא במדרש [ב"ר כב ז] :על מה
ואם זה לא כמו שצריך להיות 'לפתח חטאת רובץ' – היו מדיינים ,אלא זה אומר בתחומי בית המקדש נבנה,
שהיצה"ר מתגבר עליו בכל הפתחים הללו .ובתשובה וזה אומר בתחומי בית המקדש נבנה ,אבל מן השמים
25
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
מעלה אין א ביסל די מעלה' [שילך ממידה אחת ומעש"ט ובעיקר בלימוד התורה יוכל לתקן הכל.
למשנהו ,ליקח קצת מידה זו וקצת ממידה זו] ,שבאמת
צריכים לשניהם" ,ליידער פאדרייט דער יצה"ר דעם הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע פירש :דהנה הצדיק
מענטשן ,און ווען מען דארף איין מידה ,רעדט ער איין מעיקרא הולך על דרך הטוב תמיד ולא שייך בו רע כלל,
צו נעמען דעם אנדערען מדה' [לדאבונינו היצר מטעה אולם בעל תשובה שנשתנו מעשיו ממה שהיה מקודם
את האדם ,וכאשר צריכים למידה אחת ,מסיתו ליקח ועתה מתחיל ללכת בדרך הטוב ,יכול לבוא על ידי זה
מידה האחרת]. להתנשאות .וזהו הפירוש' ,אם תיטיב שאת' ,אם ייטיב
מעשיו יכול לבוא לידי התנשאות' .ואם לא תיטיב' ,הלא
בגמרא [יומא נב :}:איסי בן יהודה אומר חמש מקראות זה בודאי לא טוב ,כי 'לפתח חטאת רובץ' ,ולזה צריך
בתורה אין להם הכרע ,ואחד מהם הוא 'הלא אם תיטיב להתבונן בנפשו תמיד שבין אם ייטיב מעשיו ובין אם
שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ'. לא ייטיב עלול שלא יהיה טוב ,והעצה לזה היא שידע
בשם הרה"ק הרבי ר' מאיר'ל מפרמישלאן זי"ע שפירש האדם ש'אליך תשוקתו' ,שכל תשוקת היצר אינו אלא
עפי"מ שאמרו בגמ' [סוטה ה ].דמותר לתלמיד חכם לצוד אותך ברשתו' ,ואתה תמשול בו' ,שצריך לעשות
להיות לו שמונה בשמינית גבהות והתנשאות ,אך כל מיני עצות ותחבולות כדי למשול בו.
באופן שיהיה ירא ולשם לפניו יתברך שמו .וזה פירוש
הפסוק 'הלא אם תיטיב שאת' פירוש :אם תיטיב ובשם נכדו הרה"ק ה"פחד יצחק" מבויאן זי"ע שאמר
מעשיך לפניו יתברך שמו' ,שאת' – מותר להיות לך לפרש הפסוק 'אם תיטיב שאת' ,שאם תתנהג על דרך
מעט התנשאות ,והאנשים צריכים לסבול ולקבל הטוב' ,שאת' ,תוכל לשאת את כל אחד ואחד' ,ואם לא
עליהם ,אבל 'שאת אם לא תיטיב' – פרוש שיהיה לך תיטיב' – אם לא תתנהג על דרך הטוב' ,לפתח חטאת
התנשאות גם אם לא תיטיב מעשיך ואעפ"כ תתגאה רובץ' – שתמצא חטאים ועוונות אצל פתחו של כל
על העם ,אזי 'לפתח חטאת רובץ'. אחד.
וב"עברא דדשא" הביא מה שפירשו רש"י ותוס' בספר "ראשי בשמים" מבאר עפ"י מה שכתב החובת
דמספקא ליה אי 'שאת' קאי על שלפניו – 'אם תיטיב', הלבבות דמי שהוא צדיק וכבר אינו מתיירא מהעבירות,
והוא לשון סליחת עון ,ויתפרש הכתוב 'אם תיטיב אז יש לו להתיירא מדבר שהוא יותר חמור מעבירה,
שאת' ,דהיינו אם האדם יטיב את דרכיו אז יסלחו לו והוא שלא יבא להתנשאות וגדלות .וזהו פירוש הכתוב:
עוונותיו .או דקאי על שלאחריו – 'שאת ואם לא תיטיב', 'אם תיטיב' – אם תעשה את הטוב בעיני השי"ת ,אז
והוא לשון נשיאת עון שאם לא יטיב אז הוא ישא את 'שאת' – מעתה יש לך להיות זהיר מהתנשאות וגאוה,
עונו. 'ואם לא תיטיב' – א"כ הלא עדיין יש לך מלחמת היצר
ולכאורה יפלא מה מקום ספק יש כאן ,וכמו שהקשו עצמו 'לפתח חטאת רובץ' – ואין מקום לבוא לידי
המפרשים [עי' שלה"ק מס' שבועות תורה אור אות התנשאות.
כה ,ושפ"א שם] דפשיטא ד'שאת' קאי אשלפניו ,דאי ומוסיף לפרש בזה מה שאמר קין "גדול עוני מנשוא",
אשלאחריו קשה איך יתפרש רישא דקרא 'הלא אם שכך טען קין לפני הקב"ה ,האם גדול עוני כולי האי
תיטיב' ,דלא סיים הכתוב מה יהיה אם תיטיב .עוד שהוא יותר חמור מנשו"א ,היינו מחטא ההתנשאות.
קשה דהול"ל אם לא תיטיב ,בלא וי"ו ,דלא יתכן לפרשו
על שלאחריו אחרי דכתיב 'ואם' עם וי"ו .ועוד דפיסוק הרה"ק רבי יצחק מאמשינוב נ.י .זי"ע בספר "אמרי
הטעמים מוכיח דקאי על שלפניו. קודש" מפרש' :אם תטיב' – אם תחשוב כל היום רק מן
ויל"פ שאין די במעט חרטה כדי שישא עונו ,אלא המצוות שיש לך' ,שאת' – תבוא לידי גאוה' ,ואם לא
לעולם צריך להיות בלב הרגשה של חטאתי לה' ,עם תטיב' – שתחשוב כל היום מהעבירות שיש לך' ,לפתח
חרטה מעומק הלב על שהמרה את פי ה' ,ואף אחר חטאת רובץ' – תיפול ליאוש ועצבות ,ואז אתה עלול
שעשה תשובה ,אל לו לאדם להיות בטוח בדרכיו ,אלא לבוא לכל עבירות שבתורה ח"ו ,לכן 'נע ונד תהיה' –
כסדר לזכור החטא ולחשוב שאין תשובתו שלימה, "זאלסט גיין פון איינעם צום צווייטען ,נעמען א ביסל די
26
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
וקומץ באגרופו ,הרוצח שעל עסקי נפשות בא – על ועדיין עליו לשוב עוד ועוד ,וכדכתיב 'כי עוני אגיד אדאג
פרשת דרכים יעמוד בין סבכי יערות וילסטם את מחטאתי' שגם אחרי שעוני אגיד עדיין אדאג מחטאתי
הבריות. [עי' שערי תשובה שער א' אות טז כ].
לא כן השטן ,העידה עליו התורה שהנו רובץ לפתח, וזה דאיתא בגמרא דס"ל לראב"י דאף על עבירות שלא
ניצב נכלם כעני בפתח ,מעמיד פנים כדלפון מבוייש, עבר עליהם בשנה זו וכבר התודה עליהן ביום הכפורים
בעוד שבעצם – 'אליך תשוקתו' – את נפשך הוא שעבר ,מ"מ חוזר ומתודה עליהן ,והוא משובח שנאמר
מבקש ליטול ,כרוצח בפרשת דרכים... 'כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד' ,ונפסק להלכה
בשו"ע ,והיינו משום שאין לו לאדם להחזיק עצמו
ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין שכבר תיקן את דרכיו כראוי ,אלא עליו לדעת שעדיין
אל הבל אחיו( :ד ח) נצרך לשוב בכדי להגיע לתשובה שלימה.
אומר הגר"א :הנה לא פירש הכתוב מה אמר לו ? ויש וזה רמז לנו הכתוב 'הלא אם תיטיב' גם אם תיטיב את
לבאר :דאיתא בדברי חז"ל [בר"ר כב ח] דהבל היה דרכך ותחזור בתשובה ,מ"מ לעולם תשים על לבך
יותר גבור מקין ,נמצא שאם היה קין רוצה לקום על ההרגשה של 'שאת' שאתה תענש ותשא עונך – 'אם
הבל בדברי ריב להורגו לא היה יכול לו ,כי חלוש הוא לא תיטיב' – אם לא תמשיך להיטיב את מעשיך ולהיות
ממנו ואימתו מוטלת עליו ,לכן מה עשה קין – הלך עמו בהרגשה של תשובה כדבעי ,כי אם האדם אינו חי
ברמאות ,וקרא אותו תמיד "אחיו" כדי שלא ישמור את בהרגשה של וידע ואשם ,אינו יכול להיות ונשא עונו.
עצמו ממנו ולא ירגיש בדבר .וזהו 'ויאמר קין אל הבל ועל כן אמרו חז"ל דפסוק זה אין לו הכרע ,דאמנם ודאי
"אחיו" – ר"ל אחיו אני ברמאות ,ועי"ז 'ויהי בהיותם ע"פ פשוטו של מקרא 'שאת' על לפניו קאי ,וכדמוכח
בשדה' – מקום רחוק מאביהם ואמם' ,ויקם קין על הבל גם מהוי"ו ,אך נרמז גם כן דעל לאחריו קאי ,דהיינו
אחיו ויהרגהו' כמ"ש 'דוברי שלום עם רעיהם'. שהאדם אצל עצמו צריך לידע שלעולם אין לו הכרע,
שגם אחרי 'שאת' דקאי על לפניו ,מ"מ קאי גם על
הרה"ק מקוז'ניץ זי"ע היה אומר :כי מקריאת סדר לאחריו – כי זה עדיין תלוי בהרגשה תמידית של 'ואם
הענינים בפרשיות בראשית ונח יש ללמוד את דרכי לא תיטיב'.
עבודת המדות.
דהיינו :בפרשת בראשית ,ענין קין והבל ,ואחר מכן ענין בספר "ברית אברם" אומר :דהנה כתיב 'בכל לבבך',
דור המבול ודור הפלגה ,ומכאן נלמוד לדורות תוכחת ואמרו חז"ל בשני יצריך ,ולכאורה איך אפשר לעבוד את
מוסר ,לגבי ג' דברים הקנאה והתאוה והכבוד שחז"ל השי"ת עם היצר הרע .ומבאר בהקדם שיש להבין עוד
כתבו שמוציאין את האדם מהעולם ,ואלו הן ,מעשה מה דאיתא בגמרא אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית
קין שהרג את הבל היה בגין הקנאה .דור המבול המדרש ,דלכאורה אין זה מספיק ,כי מה יעשה עם
ראשית חטאם היה 'ותשחת' שהיו שקועים בחטא היצה"ר כאשר כבר בא אחריו אל הבית מדרש?
העריות דהיינו תאוה ,ודור הפלגה היה עניני כבוד שלא ומבאר :שכוונתם באומרם משכהו לבית המדרש היא
רצו לקבל מרות והכנעה לבורא יתברך והגיעו למה מלשון דרישה ,שידרוש את זה עצמו באיזה אופן
שהגיעו ,ועלינו לדעת כי אלו ג' דברים הם מיסודות ותחבולה בא היצר הרע לפתותו ,ומזה ילמוד לעשות
העבודה לכל אחד כל ימי חייו ועד סוף כל הדורות. את ההיפך לטובה ,ועל ידי זה עובד את השי"ת גם עם
היצר הרע .וזהו שכתבו 'ואתה תמשול בו' – איתו,
מפרשי התורה עמלים להסביר פסוק זה .ונראה לומר ודו"ק.
– אומר בעל "דבש וחלב" – שיש בפסוק זה שני דברים
נפרדים" :ויאמר קין אל הבל אחיו" – זו תשובה לשאלת אמר המגיד מדובנא זצ"ל :בנוהג שבעולם ,איש איש
הקב"ה מה חרה לך? ועל זה באה התשובה "אל הבל ניכר על עמדו .העני שמבקש אגורה או פרוסת לחם
אחיו" ,היינו בגלל הבל אחיו( ,אל כמו על) ,שרק מנחתו ניצב לו מבוייש בפתח ,האיש המכובד – עד השולחן
נתקבלה .וכאן פסקא ,והפסוק מתחיל בענין חדש "ויהי יבוא ,ויתקרב לבעל הבית ,הנושא שטר חובו פוסע
בהיותם בשדה וגו' ". בעזות על פני הבית -הולם בשולחן ורוקע ברגליו
27
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אותו( :ד טו) אומר הרה"ק ה"אמרי חיים" מויז'ניץ זי"ע" :קין" – רומז
במדרש הביא כמה פירושים מה היה האות הזה .בספר לגשמיות [קין היה עובד אדמה]" .הבל" – רומז
"חמדת צבי" מביא בשם ה"חידושי הרי"ם" זי"ע לרוחניות [ה – חמשה חומשי תורה ,ב – בראשית ,ל
שאמר :הנה קין טען ואמר 'והייתי נע ונד בארץ והיה – לעיני כל ישראל] .וכמאמרם ז"ל 'הבל' תינוקות של
כל מוצאי יהרגני' ,היינו שפחד שבגלל שיהי' נע ונד בית רבן [שבת קיט ,]:כאשר ח"ו קם החלק הגשמי על
יהרגוהו ,והשיב לו השי"ת שעל ידי העונש של נע ונד הרוחני ומתגבר עליו ,אז 'ויהרגהו' אדם זה הרוג רח"ל.
יהיה תמוה בעיני כולם למה הוא נע ונד ,ויוודע להם
שהעונש הגדול של נע ונד בא לו בגלל שהרג נפש, לא ידעתי השומר אחי אנכי( :ד ט)
וע"כ ייראו כולם להרגו מפני העונש של נע ונד. אומר החיד"א ב"פני דוד" :כשהקב"ה שאל את קין 'אי
וזה פירוש' :אות לבלתי הכות אותו' ,שמן אותו עונש הבל אחיך' ענה קין 'לא ידעתי' ,מדוע הוסיף 'השומר
עצמו של נע ונד יהיה אות שיפחדו להכות אותו. אחי אנכי'?
ומתורץ גם למה לא כתוב "ויתן" ה' לקין אות ,רק ומביא בשם הרב הגדול מהר"ר יוסף דוד זלה"ה ,על פי
"וישם" ה' וגו' שהושם מאותו עונש עצמו אות לקין מה שנפסק ,אדם שאומר לא ידעתי דינו כפושע ,אך דין
לבלתי הכות אותו ,מחמת יראת העונש הגדול הזה. זה הוא רק בשומר ,אבל מי שלא קיבל על עצמו שמירה
אין לו דין פושע ,שיכול לפטור עצמו בטענת לא ידעתי.
הרה"ק מקוברין זי"ע אמר :שרמז הכתוב 'וישם ה' לקין וכך מתבארים הפסוקים ,הקב"ה שואל את קין 'אי הבל
אות' – דהיינו אות שבת ,אות מילה ,ואות תפילין, אחיך' ,עונה קין 'לא ידעתי' ,וא"ת שכל האומר לא
שבכח קדושת אותות אלו ,תוכל גם נשמה דוגמת קין, ידעתי נקרא פושע' ,השומר אחי אנכי' ,וכי נעשיתי
להתחזק 'לבלתי הכות אותו כל מוצאו'. שומר עליו כדי שאתחייב מטעם לא ידעתי.
במדרש :אות וי"ו מסר לו. הן גרשת אותי היום מעל פני וגו' והייתי נע ונד בארץ
פירש ב"לחמי תודה" :דוי"ו הוא ראשי תיבות :ו ישמן י והיה כל מוצאי יהרגני( :ד יד)
שורון ו יבעט ,ולימד עליו זכות ,דע"י שהיה לו כל טוב אומר ה"דברי שאול" :משל לאחד שתלו לו על פניו,
לכן רם לבבו וחטא. כאשר היה ישן ,דבר מבאיש שריחו רע ,וכאשר
התעורר הרגיש פתאום ריח רע והתחיל לרוץ ממקומו
כדי להנצל מהסרחון – והוא אינו יודע כי הסרחון בו
ויצא קין מלפני ה'( :ד טז) תלוי.
ברש"י :יצא בהכנעה כגונב דעת העליונה. כך האדם החוטא חושב שכאשר יברח למקום אחר
אמר הרבי ה"בית ישראל" זי"ע בשם החסיד הר"ר ינצל ,ובאמת המחלה באה מגופו ממש וממיתה אותו
מענדל מליטימורסק זצ"ל – שאמר בשם ה"חידושי בכל מקום שהוא.
הרי"ם" זי"ע :קשה ,הרי קין אחז כעת לאחר שעשה זהו שטען קין" :הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה"
תשובה וכ"כ בקש והתחנן לפני הקב"ה ,ועכשיו הוא – הרי הסרחון בי ומה תועלת שאברח הרי "והיה כל
שוב גונב דעת העליונה בלי שום מחשבות מה שהיה מוצאי יהרגני" – בכל מקום ? תשובת ה' היתה" :ששם
קודם? לו אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו" ,היינו שיתכפר לו
ותירץ ,דאיתא שהתשובה צריכה להיות תשובת על ידי הגלות.
המשקל ,וכשהרג קין את הבל אמר לו הקב"ה' :אי הבל
אחיך' ,וענה' :לא ידעתי השומר אחי אנכי' ,ואיתא שם אומר הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע :דלכאורה הרי
ברש"י נעשה כגונב דעת העליונה .ולכן כאשר עשה "והיה" הוא לשון שמחה ,ואיזה שמחה זו שכל מוצאי
תשובה – עשה תשובת המשקל ,וכמו שבעת חטאו יהרגני?
היה כגונב דעת העליונה ,לכן יצא גם עכשיו בהכנעה אלא כך טען קין :הייתי יותר מרוצה שכל מוצאי יהרגני
כזאת שיהיה כנגד מה שהיה בעת החטא גונב דעת מלהיות נע ונד בארץ ,כי המיתה בפועל נחשב לדבר
העליונה ,וזה היה תשובת המשקל שלו. קל לעומת העונש של נע ונד.
28
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
כד) וזה הפירוש ברש"י ,יצא בהכנעה "כ"גונב" – היינו כמו
אומר הרבי ה"בית ישראל" זי"ע :אצל קין גם כתוב אז בשעת החטא שהיה גונב דעת העליונה ,כמו כן יצא
שגירשו השי"ת ,כדכתיב 'הן גרשת אותי היום' .וקשה, גם עכשיו.
מדוע מצינו רק בקין שמחה על זה ואמר' :גדול עוני
מנשוא' ,ובקש והתחנן ,ואילו אדה"ר לאחר שגירשו וידע קין וגו' ויהי בונה עיר וגו' כשם בנו חנוך( :ד יז)
אותו לא עשה כלום? שואל ה"כלי יקר" :מדוע כתוב 'ויהי בונה' לשון הוה ולא
ותירץ בשם ה"חידושי הרי"ם" זי"ע :דבעל תשובה 'ויבן' לשון עבר? אלא להורות ,שהיה בונה והולך כל
בעצם לא יכול למצוא לו מקום מפני חטאיו ,ולכן ברוצח ימיו ולא נגמר בנינו לעולם .כי זה דרכם כסל למו שכל
בשגגה שגולה כתוב "ושמתי לך מקום" ,היינו שיש האוהב קנין אדמה כקין וחבריו ,לעולם הוא בונה והולך
הבטחה מן השמים שיהיה לו מקום ויוכל להתיישב. ולא יוכל לגמור בנינו לעולם כי לעולם אין בידו מחסורו
עונשו של קין היה שהיה נע ונד בארץ ,היינו שלא יהיה אשר יחסר לו ,יש בידו מנה ומתאוה מאתים ,וכל ימיו
לו מנוחה ,ולכך מחה ,משום שע"י עונש כזה לא יוכל אין לו מנוחה.
אף פעם להתיישב בדעתו ולשוב .ולכן נתן לו הקב"ה וסימן לדבר :שבאלפא ביתא אותיות "עני" סמוכות
אות' ,לבלתי הכות אותו כל מוצאו' ,וזה כמו מקום ושניות לאותיות "כסף" ,לומר לך שכל אוהב כסף הוא
שתהיה לו מנוחה עי"ז. עני בדעתו לעולם .עיי"ש.
אבל אדם הראשון שאותו גירשו רק מגן עדן ,ואילו
בעולם כן היה לו מקום ותמיד יוכל להתיישב ,לכן לא אומר הגאון רבי איצ'לה מוולוז'ין זצ"ל :מאחר שקללו
מחה והתחנן. הקב"ה 'נע ונד תהיה בארץ' ,לא היה יכול לבנות בית
יתר על כן אי' אצל אדה"'ר :פתח ואמר 'מזמור שיר למגוריו ,כי תיכף ומיד היתה הארץ מזדעזעת והורסת
ליום השבת' ,היינו שהיה לו את השבת ,ובשבת כתיב: הבית ,לכן קרא שם העיר כשם בנו חנוך ,על דרך מה
'אל יצא איש ממקומו ביום השביעי' ,וזה ג"כ ענין שיש שאמרו חז"ל שינוי השם ,שינוי מעשה ושינוי מקום,
לו מקום ,לכן לא היה לו למחות על עונשו. מקרעין גזר דינו של אדם.
עוד שאל :מדוע צריך היה ללהט החרב המתהפכת, כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי( :ד כג)
הרי מאחר והקב"ה גירשו שוב הוא לא יוכל לחזור? אומר הרה"ק ה"אמרי חיים" מויז'ניץ זי"ע :מטבע
אלא משמע ,שאם רוצים אז אפשר לחזור ... האדם הבא בשנים כשמנענעים אותו בשעת שינה או
שומע רעש וקול אי אפשר לו להמשיך שינתו במנוחה
ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי א-להים זרע ומוכרח להקיץ .משא"כ ילד כל עוד שמנענעים אותו
אחר תחת הבל כי הרגו קין( :ד כה) ומזמרים לו בקול ,ערבה לו השינה ,ואם בוכה מוסיפין
שואל ה"באר יוסף" :לכאורה מהיכן ידעה כי ניתן לה בן לנענע עריסתו עד שחטפתו שינה .והכתוב אומר:
זה תחת הבל ,ואולי מתחילה היתה אמורה לילד בן 'לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו' ,היה הנביא
נוסף ושלישי ,ואפילו אם היה הבל נשאר חי היתה מתאונן על שאין אנו מרגישין להטיב מעשינו הגם
יולדת שוב? שסובלים אנו צרות רבות ,והוא כטבע הילד הגם
ואכן באמת יש לדקדק בלשון המקרא ,בתחילתו שאמר שמרעישין לו בקול ומנענעין אותו אינו פוסק משינתו
הכתוב 'ותלד בן' ,ואילו בלידות בניה הקודמין לא פירט ואדרבה' ,איש הרגתי לפצעי' ,מה שהאיש הורג את
הכתוב כן אלא הכתוב אומר 'ותלד את קין' או 'ותוסף עצמו ואינו מטיב מעשיו אעפ"י שמעוררין אותו
ללדת את אחיו את הבל'? מלמעלה על ידי פצעים וחבורות רח"ל ,או מפני כי
אלא הרי דרשו חז"ל על לשון 'את קין את הבל' דהנך "ילד" לחברתי – שיש בו מטבע הילד שאין מועילים לו
אתין לרבויי אתו שלא ילדה אותם לבדם אלא שכשנולד הנענועים להקיצו ,כן אין מועיל לנרדם ,היסורין הבאים
קין נולדה תאומה עמו וכשנולד הבל נולדו עמו ב' להעירו משינת איולתו להשים על לב להתעורר לשוב.
תאומות ,ומזה אנו יכולים ללמוד מכאן דלא כתיב 'ותלד
את שת' ,על כרחך כי נולד לבדו בלי תאומה עמו ,והיינו ויגרש את האדם וגו' ואת להט החרב המתהפכת( :ד
29
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
וזהו פירוש דברי המדרש :שהתורה הוא כלל גדול – דנקט קרא 'ותלד בן' ללמדנו כי רק בן ניתן ולא יותר.
והסימן לדעת על ידו האם יש לו צלם אלקים ,שאם לבו ומעתה יתכן דבהא גופא שראתה שינוי זה שבלידת
מושכו לעסוק בתורה ועבודת ה' ידע שעדיין יש לו בניה הקודמין נולדו תאומות עמם וכאן נולד הבן לבדו,
הצלם אלקים מכך הבינה שאין לידה זו כקודמותיה ורק להשלים
חסרונו של הבל הוא בא ,ואין צריך שתיוולד תאומה
והיה כל מצאי יהרגני ויאמר לו ה' לכן כל הרג קין( :ה עמו שהרי תאומות הבל קיימות ורק בא תחת הבל
יד-טו) עצמו.
אומר ה"אור החיים" הק' זי"ע :במה זכה קין להבטחה
ושמירה זו ,וכי בשביל שהתרעם והתאונן 'והיה כל הגה"ח רבי יעקב יהושע פרומן זצ"ל מגדולי חסידי
מוצאי יהרגני' ,זכה ל'לכן כל הורג קין וגו' וישם ה' לקין הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע כותב על הפסוק כאן :יש
אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו' .הביאור הוא :היות להבין אמאי לא קראה שמו 'הבל' על שם אחיו רק
שקין הגיע להכרה וידיעה זו שלולי שה' ישמרנו אין לו 'שת' ,ואפשר לומר לפי מה שכתב רש"י 'וילד לחברתי'
כל תקוה ,הכרה זו והבנה זו היא שגרמה לו שיזכה הכוונה על הבל ,צא וחשוב תיבות 'וילד לחברתי'
לשמירה עליונה זו ,ו'לכן כל הורג' וגו'. הכוונה על הבל ,צא וחשוב תיבות 'וילד לחברתי' עולה
מספר 'שת' ובזה השם נרמזו תיבות 'וילד לחברתי'
ויתהלך חנוך את האלקים ואיננו כי לקח אותו אלקים: להזכיר אשר הבל נהרג לכן 'שת אלקים זרע אחר תחת
(ה כד) הבל'...
אומר הרה"ק ה"אמרי חיים" מויז'ניץ זי"ע :חנוך זכה וממשיך וכותב" :ואגב אזכיר ,כי גם שנה הזאת שנת
למדרגתו הגבוהה של דביקות בהשי"ת ע"י "ואיננו", ת"ש עולה מספר 'וילד לחברתי' ,לרמז כי נהרגו הרבה
שהחזיק עצמו לאין ואפס ,ולכן 'לקח אותו אלקים' ,כי צדיקים ובתוכם הרב החסיד הגדול בתורה וביראת ה'
ה' שוכן את דכא ,כמאה"כ 'אשכון את דכא ושפל רוח'. טהורה מגזע הקדושים ר' יצחק מאיר אלטר ז"ל ,ושמו
עם הכולל עולה ג"כ מספר ת"ש ,בן לאותו צדיק ר'
ברש"י :צדיק היה וקל בדעתו לשוב להרשיע לפיכך משה בצלאל (שליט"א) [זצ"ל] ,חתנא דבי נשיאה מרן
מיהר הקב"ה וסילקו והמיתו קודם זמנו. אדמו"ר מגור (שליט"א) [זי"ע] ,השי"ת ירחם על כלל
וקשה ,הרי היה צדיק שנתעלה למדרגת מלאך ואיך ישראל 'מעתה ועד עולם'.
אפשר לומר כן עליו?
ומתרץ הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זי"ע :עפ"י זה ספר תולדות אדם ביום ברוא אלקים את האדם
מאמר חז"ל שהלל מחייב עניים ,לכך לקח אותו אלקים בצלם אלקים ברא את האדם( :ה א)
– שלא להרשיע את בני דורו ,שיהיו כולם רשעים נגדו. ב"אוהב ישראל -בליקוטים" :מביא דברי המדרש :בן
עזאי אומר 'זה ספר תולדות אדם' -זה כלל גדול
הרה"ק המהר"י מסקווירא זי"ע אמר לפרש את דברי בתורה ,רבי עקיבא אומר 'ואהבת לרעך כמוך' זה כלל
רש"י ,עפ"י שמסופר שהרה"ק רבי אהרן הגדול גדול בתורה .ומבאר :שהצלם אלקים שעשה הקב"ה
מקארלין זי"ע נסתלק בעת היותו צעיר לימים בן ל"ו באדם הוא אור מקיף את האדם לשומרו מן החטא,
שנה ,והענין כי ידוע גודל כוחו שפעל לעשות שמונים וצריך לשמור את הצלם אלקים שלא יסתלק ממנו ע"י
אלף בעלי תשובה! והס"מ טען שאילו יחיה עוד יעשה רוח שטות ,וכמו שאמרו בגמרא סוטה ג .אין אדם עובר
כל העולם כולם לבעלי תשובה וייבטל הבחירה ,ולפיכך עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות ,שאם נכנס בו
נפטר מהעולם בימי צעירותו. רוח שטות מסתלק ממנו הצלם אלקים ועי"ז יכול לבוא
וזהו גם כן הענין כאן ,שחנוך החזיר הרשעים להיות לעשות עבירות .והסימן לדעת האם עדיין יש לו הצלם
בעלי תשובה ,ואילו היה חי עוד היה מחזיר כל העולם אלקים או לא ,דאם לבו מושכו לתורה ועבודת ה' ,אז
להיות בעלי תשובה ויתבטל הבחירה ,ולפיכך נפטר ידע שעדיין יש לו הצלם אלקים ,אבל אם לבו מושכו
קודם זמנו .וז"ש רש"י :צדיק היה ,וקל בדעתו ,כלומר לתאוות וכדו' ,זהו סימן שחסר לו הצלם אלקים.
30
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
יהיה ביהמ"ק ויעבדו בו עבודות בקדושה ,וכן כל אדם שהוא יכול בניקל – לשוב ,היינו להחזיר אחרים
ואדם בעולמו בעוה"ז ,יתחזק ויתנחם במה שעי"ז יכול בתשובה – להרשיע ,כלומר לכל רשעי ארץ ,לפיכך
להגיע לתכלית ברוחניות בעבודת השי"ת. מיהר הקב"ה והמיתו קודם זמנו – כדי שלא יתבטל
הבחירה.
ויראו בני האלקים את בנות הארץ( :ו א)
כתב הרה"ק ה"בית אברהם" מסלונים זי"ע :שלפי כל אומר ה"חתם סופר" זצ"ל :הוא בעצמו הלך בדרך
הפירושים לא היו 'בני האלקים' אלו אנשים פשוטים, הטוב ,אך לבני דורו לא דאג .לא כאברהם אשר כל
ואעפ"כ מכיון שלא שמרו על עיניהם יצא מהם דור חפצו היה להכניס אנשים תחת כנפי השכינה .לכן
המבול ,ואילו נח ניצל מאחר ו'נח מצא חן בעיני ה'' – 'איננו – כי לקח אותו אלקים' ,כשרק נלקח ונסתלק
שקידש את עיניו לה' ובזכות זה זכה ל'את האלקים מהעולם הזה' ,איננו' – נשכח מן הלב לא השאיר מי
התהלך נח' – כמ"ש אטייל עמכם בגן עדן. שילך בעקבותיו .אבל אברהם ,שדאג גם לזולתו ,גם
. זכרונו חי וקיים לעולם.
ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם בשגם הוא בשר( :ו ג)
ב"ניצוץ אחד" כותב :בגמרא במס' חולין [קלט ]:משה כתב ה"כתב סופר" זצ"ל בשמו של אביו זצ"ל :כי הנה
מן התורה מנין 'בשגם הוא בשר' .ופירש רש"י שכן חנוך לא היה כאאע"ה אשר היה מקרב לב הברואים
'בשגם' הוא בגימטריא 'משה' וכן מצינו במשה שהיו לאביהם שבשמים ,כדכתיב 'כי ידעתיו למען אשר יצוה
ימיו מאה ועשרים שנה .וצריך ביאור ,מה ענין משה את בניו' וגו' ,וממילא מובטח היה שלא יחטא שהרי כל
כאן. המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו .משא"כ חנוך
ביאר אאדמו"ר ה'פני מנחם' זצ"ל ,כי מקצת היה מתבודד ומתרחק מבני אדם והיה 'מתהלך את
המפרשים [עי' אבן עזרא בשם י"א ,אברבנאל, האלקים' – לבדו ,ע"כ חשש שמא ילמד ממעשי בני
מלבי"ם] ביארו האי קרא שעד עתה חיו בני האדם דורו ,ולכן 'ואיננו כי לקח אותו האלקים'.
מאות רבות של שנים ,עד קרוב לאלף שנה ,ואילו
מעתה נגזר עליהם שיתקצרו ימיהם עד למאה ועשרים במדרש :חנוך תופר מנעלים היה.
שנה .ובעת שנתבשרו ונכחו בקיצור ימיהם ,נתקפו אומר הרה"ק מאוסטרובצה זי"ע :על שום מה היה
חלחלה ונתבהלו מאד :מה כבר נוכל להספיק ולפעול תופר מנעלים? על שום שבחטא קין נטמאה האדמה
במשך שנים קצרות כל כך [והדבר דומה לבני דורנו אם וצדיקים גמורים אינם יכולים לדרוך עליה .לכן כשקרב
יתבשרו שמעתה יחיו רק עד גיל י"ג] .לכך תשובתו משה אל הסנה אמר לו הקב"ה' :של נעליך מעל רגלך
בצידו ,הנה לכם משה רבינו ,אשר לא היו ימיו אלא כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש היא',
מאה ועשרים שנה ,והיה מבחר מין האנושי אשר פעל כלומר ,במקום הזה אין הטומאה שולטת ויכול אתה
כל כך הרבה ,הלא בקע רקיעים וחולל את כל האותות לילך בו יחף .לכן היה חנוך תופר מנעלים ,כי איש קדוש
והמופתים ,עלה לעליונים והוריד את התורה .ראו היה ולא רצה ללכת יחף.
והביטו למה אפשר להגיע במאה ועשרים שנה !
זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו( :ה כט)
שמעתי מפ"ק הרבי ה"פני מנחם" זי"ע ליישב :דאיתא מו' רה"י שליט"א אמר שב"פענח רזא" וב"מדרש
שם במהרש"א שזהו עיקר שמו המיוחד לו ,במה אבכיר" אמרו שכל הנולדים קודם נח היו ידיהם אדוקות
שמוציא את בני ישראל ,ואפילו בשגם הוא בשר כוחו שלימות מבלי פירוד וחילוק אצבעות ,כי לא היו צריכים
הולך עמם להוציאם .עיין בפני מנחם . לעבוד אדמה ,ונח נולד עם חתוך אצבעות.
ויל"פ כי ג' עבודות קשות שבמקדש :קמיצה ,חפינה
וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום( :ו ה) ומליקה [עי' זבחים סד ,]:ושלשתם יש בהם צורך
אומר הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע :ר ק ר ע כ ל היו ם – בעבודתם אל חילוק האצבעות .וזה היה הנחמה שלהם
סופי תיבות עמלק .עמלק שורש ומקור כל הרע. בלידת נח בהתייגעותם בעבודת העולם הגשמי ,שעוד
31
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
[ר"ה ז ,].ועל כן הוא לטובתו להתנהג בנחת עם כל והרבי ה"פני מנחם" זי"ע הוסיף :ויתכן לומר רמז ו כל י
אדם ולא יהא בכעס על אחרים .וזהו 'ונח' – מי צר מ חשבות ל בו ר"ת וימל ,שעל ידי מילת הערלה
שמתנהג בנחת עם כולם ,הוא 'מצא חן בעיני ה'' מתגברים על עמלק.
למחול לו על כל עוונותיו.
ויתעצב אל לבו( :ו ו)
עוד מפרש ,נח מרמז על יום השבת ,נח מלשון מנוחה. הרבי ה"בית ישראל" זי"ע אמר בשם אביו ה"אמרי
והנה על ידי מצות שבת מבטלים כל המקטריגים ,ובכל אמת" זי"ע :דאיך שייך לומר על השי"ת עצבות ח"ו?
ימות השבוע צריכים לזכור את יום השבת ,דהלא כולם אלא הפירוש הוא ,שהכניס באנשי דור המבול עצבות.
הם הכנה לשבת ,ועל ידי זה יכולים לבטל כל דאיתא במדרשים הפלגות ,שהיה להם הרבה לאכול
המקטריגים בכל הששת ימי המעשה .וזהו פירוש והכל גדל עשר מונים יותר ,ואכלו עשר מונים יותר ,ולא
הפסוק' :ו' נח' ,בכל הששת ימי המעשה תזכור את יום חסר להם דבר ,והיו מאד בשמחה ,ואיתא בספרים
השבת ששובתים בו במנוחה ,ועי"ז 'תמצא חן בעיני ששמחה היא מדרגה גדולה מאד ,לכן היה קשה
ה'' ,שבזה משביתים ומבטלים כל המקטריגים שלא להענישם בגלל השמחה שהיה להם ,לכן הכניס בהם
יוכלו לקטרג ,וממשיכים השפעת הרחמים. השי"ת עצבות בכדי שיוכל להענישם.
מדברי הגה"ח רבי מנשה ישראל רייזמאן שליט"א על מאדם ועד בהמה( :ו ז)
סגולת לימוד "אור החיים הק': ה"משמר הלוי" זצ"ל [הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל] כותב:
הנה הראה רבינו הגרי"ז [מבריסק] זצוק"ל בפירוש
פירוש רבינו "אור החיים" עה"ת ,זכה להיות נחלת כלל רש"י סוף פ' בראשית' :מאדם עד בהמה' – אף הם
ישראל בלימודם .גדולי ישראל ,אדמורי"ם ,רבנים השחיתו דרכם .ד"א הכל נברא בשביל אדם ,וכיון
וראשי ישיבות ,מזכירים תמיד קטעים מפירושו שהוא כלה – מה צורך באלו ,עכ"ל רש"י .אבל
ומצטטים מבאר תורתו של רבינו זי"ע בדברות קדשם הנבראים העליונים לא נמחו במבול ,שהם לא נבראו
לפני עם מרעיתו ,בסילודים ובחרדת הוד .אברכים "בני בשביל האדם.
חבורות" ובחורי ישיבות קובעים עיתות ללימוד והראה הגרי"ז זצוק"ל שהדבר מפורש יוצא מפי
בספה"ק ,וכל עמך בית ישראל ,מנער ועד זקן ,בעלי הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשנה [בדף נה .טור ב'
בתים ובעלי מעשה ,הוגים רבות במשנתו הטהורה של בש"ס וילנא] ,וזה לשון קדשו" :אך על דרך כלל יש
רבינו ,להטות אוזן לימודים לשמוע פירושו ,להתענג על לדעת שכל הנמצאים שתחת גלגל הירח נמצאו בשביל
צוף אמרותיו ,ולקנות לעצמם דברי לקח ויראה מדבריו האדם לבדו" .ועוד שם [בע"ב טור א]" ...אדם כבר
הנשגבים. אמרתם שבחכמה האלקית לא המציאה דבר לריק אלא
סגולות רבות לישועה נכתבו בכתר הפז של חיבור לענין וכי כל היצורים שמתחת גלגל הירח – הנכבד
קדוש זה אשר כדברי ה"ערבי נחל" בריש פרשת מהם הוא האדם "...הרי שכתב הרמב"ם "שמתחת
'אחרי' נכתב ברוה"ק ,ואילו בשו"ת "דברי חיים" [ח"ב גלגל הירח".
יו"ד סימן ק"ה] מצדיק פיטוריו של מלמד תשב"ר,
שהתבטא כי האור החיים לא נכתב ברוה"ק. ונח מצא חן בעיני ה'( :ו ח)
הרה"ק רבי פינחס מקוריץ זי"ע המליץ ללמוד בספר החיד"א ב"חומת אנך" מבאר עפי"מ דאיתא באבות:
הזה כסגולה לישועות ולהצלחות בכל הענינים ,ואף כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו
מסופר שבעת אשר בנו חלה ל"ע ,ציווהו ללמוד בכל – וזהו 'ונח' ,מי שהוא בבחינת נוח שרוח הבריות נוחה
יום דף בספר "אור החיים" הק' כסגולה לרפו"ש .כן הימנו ,הוא 'מצא חן בעיני ה'' ,שגם רוח המקום נוחה
מסופר שפקד הרה"ק רבי פינחס מקוריץ על בנו הימנו.
הרה"צ רבי משה שפירא זצ"ל שהיה בעל בית הדפוס
המפורסם בסלאוויטא ,להדפיס הספר מדי שנה בשנה הרבי מלובלין זי"ע ב"זכרון זאת" מבאר עפי"מ דאמרו
כסגולה לשמירה מכל רע .ואמנם עשה כמצוות אביו, חז"ל :כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו
32
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
שאינו מרגיש ,אינו מבין ואינו מתחבר כלל לעניין. אך פעם אחת אירע שלא עשה כפקודת אביו ,ובאותה
בתגובה אמרה האמא" :שמעתי מהסבא – כלומר שנה אירעה העלילה הנוראה והמסירה הידועה
מהאדמו"ר האמצעי או מה"צמח צדק" – שיוון בסוכה שכתוצאה ממנה חוסל בית הדפוס כולו.
זו דווקא מדרגה גבוהה מאד" .הרבי הרש"ב הסביר: מובא בספר "סגולת משה" [פירוש מפורסם על
"הסבא התכוון ליבן עם ב' ,לא עם ו' ,יבן מלשון להבין, האוה"ח הק'] שהלימוד בספר אוה"ח הקדוש מסוגל
אדם שמבין בסוכה ויודע להבין את מהותה ,זהו עניין לעשירות גדולה ולאריכות ימים.
גדול .לאחר מכן הוא נשאר להתוועד עוד שלוש שעות בספר "אמרי יוסף" מהרה"ק מספינקא זי"ע ,מביא
בסוכה ,רק כדי להסביר מה פירוש להיות מבין בסוכה שכל לימוד בספר "אור החיים" הק' – מסוגל לפקוד
ולהכניס את כח הבינה אל תוכה.... לחשוכי בנים בזש"ק ,וסמך דבריו על העובדא שהיות
ולרבינו האוה"ח הק' לא היו בנים ,הוא טמן את כל
ההולדה במה שכתב בספרו [ואכן נרשמו כמה וכמה
*** עדויות לדבר].
בספר "פלאות התורה" כתב: הרה"ק רבי דוד משה מצ'ורטקוב זי"ע ,סיפר ששמע
מאביו הרה"ק מרוז'ין זי"ע ,שכמו בדורות הראשונים
סיפר ידידי הרה"ג ר' דוד יונה רוזנבוים שליט"א, היה ספר הזוהר הק' מסוגל לטהרת הנשמה ,כן בזמן
ששמע מהרה"ק הנת"ש מסלונים זי"ע ,שלמשפחת הזה מסוגל הלימוד בספר "אוה"ח הק'" עה"ת לטהר
רפפורט – יוצאי חלציו של רבינו הש"ך – היה פנקס את הנשמה.
שבו היו רושמים ראשי המשפחה אודות דברי הימים והוסיף עוד :כי מאז ששמע את הדברים הללו מפי
של המשפחה לדורותיהם ,פנקס יקר זה היה בעיר אביו ,נעשה אצלו חיוב ללמוד פירוש "אור החיים" מדי
קעלץ עד מלחמת העולם השניה ,בידי נכד הש"ך רבי שבוע בשבוע.
אברהם אבא רפפורט הי"ד אבדק"ק קעלץ וחתנו של ואף רבינו מבטיח בעצמו" :בפירושי שום תשום
בעל ה"דברי שמואל" .בנו ,הגה"ח רבי משה יצחק בינותיך ...ואז תיוושע מאלקי השמים ברוב עושר
רפפורט הי"ד ,ראה רשום בפנקס המשפחה את ושנות חיים ברכות יחולו על ראשך כאשר תאווה
הסיפור הנורא הבא וסיפרו לידידו הנאמן הנת"ש זי"ע: נפשך"...
כידוע הש"ך חיבר את חיבורו על שו"ע יו"ד וחושן
משפט בשנותיו הקצרות ונפטר בצעירותו בהיותו בן אמרות טהורות שנאמרו ע"י צדיקים זי"ע
מ"א שנה בלבד ,בפנקס הנ"ל כתבו יוצ"ח של הש"ך
בענינים שונים:
שהיות שהש"ך נפטר לפני שהספיק להשלים את
חיבורו ,היה חוזר בכל יום ממתיבתא דרקיע לחדרו
סיפר הרה"ק הריי"צ מליובאוויטש זי"ע:
ששם היה רגיל ללמוד ולכתוב ,והמשיך לכתוב את
חידושיו עד שהשלים את כל חיבורו .ומצאו שכתב
בעודו ילד ,פעם בליל הראשון של סוכות ,החסידים
הש"ך בגליון חידושיו שהיו כתובים כבר בחייו בזה
נשארו עד שעה מאוחרת בסוכה כדי להתוועד ,והגיעה
הלשון :כן כתבתי בתחילה ,אמנם לאחר שהייתי
אמו הרבנית [זוג' של הרה"ק הרש"ב] ושאלה :למה
במתיבתא דרקיע אני חוזר בי .וביאר דבריו שם בהמשך
מתוועדים הלילה? הרי זהו הלילה הראשון של סוכות,
הגליון .בני הש"ך ,כשהכינו את דברי אביהם לדפוס,
ועדיין לא הגיע הזמן של שמחת בית השואבה? הרבי
החליטו להשמיט את דבריו שכתב בגליון מתורה
הרש"ב השיב" :אנחנו מתכוננים ,ההתוועדות הלילה
ששמע במתיבתא דרקיע משום ש"לא בשמים היא",
היא התוועדות הכנה לשמחת בית השואבה של מחר,
ומה שסבר בהיותו בין החיים היא תורת אמת המכריע
אנו מוכרחים להתכונן לכך ,כי אם לא נעשה זאת,
להלכה.
כשנגיע מחר לסוכה נהיה כמו 'יוון בסוכה'"" .יוון
*** בסוכה" היה ביטוי חסידי – כינוי לגוי שנכנס לסוכה,
33
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
האסורים ,דיבר עם מי שדיבר ,לחש על אוזנו של מי מסופר בבעלזא על נכדו של ה"חתם סופר" זצ"ל
שלחש ואף מרח כמה זהובים היכן שמרח .סופם של הגה"צ רבי שלמה אלכסנדר סופר זצ"ל ,שהגיע לבקר
דברים – היהודי שוחרר מכלאו ועיני הצדיק ברקו בהיכל קדשו של הרה"ק המהרי"ד מבעלזא זי"ע,
כסניפיריון. וביקש ממנו המהרי"ד שיספר לו עובדא מזקנו החתם
סופר או מאביו רבי שמעון סופר ,והנכד אמר שיספר
"רואה אתה מה גורלו של גנב? – ייסר הצדיק את הגנב עובדה הקשורה לשניהם:
היהודי בדרכם מבית האסורים – היכוך נמרצות ,אף
השפלות חווית ולבסוף נזרקת אזוק מאחורי סורג החתם סופר הגיע פעם לביתו וראה שהרבנית גוערת
ובריח .שמא תבין שהגיע הזמן לחדול מלשלוח יד במה בבנה הקטן שמעון .שאל החתם סופר לפשר העניין,
שאינו שלך?" הגנב בתגובה הצטחק" :אם לא הצלחתי ואמר הילד שהוקשה לו מה שאומרים בקדושה 'נקדש
פעם אחת ,הכי לא אנסה שנית?!" את שמך בעולם כשם שמקדישים אותו בשמי מרום' –
וכי מי היה בשמים שיכול להעיד מה שמקדישים
שב הצדיק לאכסנייתו ולמד לעצמו קל וחומר מהגנב: למעלה? והאמא מסרבת לתת לו מענה על השאלה.
"לא יהא כוחו וחריצותו של הגנב יותר מחריצותו של אמר לו החתם סופר :שאלה טובה שאלת ,ולקחו עמו
החפץ לעשות רצון בוראו .אם הגנב מוכן ומזומן לנסות לבית הכנסת לתפילת מוסף של שבת ,לפני חזרת
שנית למרות שלא די שלא העלה בחכתו מאומה ,אלא הש"ץ העמיד החת"ס את בנו על כיסא ואמר :שים
עוד הושפל והוכה ,ודאי שעלי מוטל לנסות שוב, אזנך ליד הסטנדר בשעה שאומרים קדושה ,אחר חזרת
להישאר כאן בכפר עוד ,עד שיקובץ אצלי סכום מעות הש"ץ שאלו אביו :האם עדיין קשה לך תמיהתך
שדי יהיה בו לפרנס כמה משפחות יהודיות"... ששאלת בבית .ענה הילד שכעת כבר לא קשה לו.
וסיפר ,שבעומדו ליד אביו באמירת הקדושה – בתחילה
שמע קולות וצעקות נוראות ,ואחר כך שמע שירה
*** עריבה ונעימה מאד...
וכך הדריך המגיד הגדול מממעזריטש זי"ע את
תלמידיו:
***
"ישנם שני סוגי שומרים העוסקים בשמירת פיקדון אהבת ישראל פועמת זרמה בארבע אמותיו של הרה"ק
מפני הגנב .הראשון עמל יומם וליל כדי לבטח את רבי משה לייב מסאסוב זי"ע אשר חייו היו מקשה אחת
הפיקדון שלא יוכל הגנב להניח עליו ידיו" אולם השני של פועל בלתי נלאה למען כל אשר בשם ישראל
מעולה ממנו ,הוא אורב לגנב ,צד אותו ברשתו ומתפטר מכונה.
ממנו אחת ולתמיד ,בטוח במאת האחוזים שהפיקדון
כבר לא ייגנב .עלינו להיות כמו השומר השני ,לקיים היה זה לאחר יום שלם בו סובב הצדיק באחד הכפרים
'איזהו גיבור – הכובש את יצרו' ,לכבוש את היצה"ר במטרה לאסוף כספי צדקה בהם ירכוש דברי מאכל,
ולבטח מעמו את הפיקדון היקר ,הנשמה הטהורה". להשקיט רעבונם של ישראל; הוא סובב את הכפר,
שביליו ואורחותיו ,אך מאומה הוא לא העלה .בנטות
צללי ערב ואף לא פרוטה אחת התקבצה ,החליט
*** הצדיק בליבו" :אין לי מה להישאר כאן בכפר ,ארימה
פעם כשהיה ה"חפץ חיים" זצ"ל אצל רופאו ,שאל אותו אפוא ידים ואשובה אל מעוני".
הרופא איזה זכויות יש לאנשים כמונו לעולם הבא .ענה ואז השיגה אותו השמועה :יהודי מתושבי הכפר נאסר
לו ה"חפץ חיים" :בפרשת בראשית בסיפור אדם וחוה על ידי השלטונות בעוון גניבה.
שהניחום בגן עדן ,מסופר בתורתנו הקדושה על דרך צמד המילים "פדיון שבויים" הלהיבו את ליבו של
עץ הדעת ועץ החיים ,ונאמר שם 'ועץ החיים בתוך הגן' הצדיק יותר מאלף מדורות .הוא מיהר לפנות אל בית
34
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
מתנות פרוטות ,כנהוג .וכה קיבץ על ידו שקלים אחדים – ומתורגם במציעות גינתא .ולכאורה אינו מובן מה
ויהיו לו להוצאת החג ,ויתברך בכשרונו הוא ויברך את שנאמר 'בתוך הגן' ,למאי נפק"מ לנו אם הוא
הרב על חסרון כשרונו בנגינה הוא ,כי ממנו לו עזר באמצעיתא או בסוף הגן.
ותשועה וכלכלת הוצאת החג.
אמנם אפשר שרמז לנו הכתוב ש'עץ החיים' הוא
ובחול המועד רצה האיש לחדש "העסק" להוסיף באמצע ,וכל דבר שהוא באמצע יש לגשת אליו מכל
ולסבב את בתי העשירים ולנגן לפניהם את הניגון הזה, צד ,והכוונה היא ,שלא נחשוב כי רק דרך אחד יש
אך נכבדי העיר ואלופי העדה גערו בו ויניאוהו מזה ,כי להגיע אל העץ ,ואשמעינן שמכל צד אפשר לבוא אל
ראו במעשה זה העדר כבוד להרב ,ובאיזה ערך הוא עוד עץ החיים ,והיינו שכל אדם בין מי שעוסק בתורה ,או
גורם לחילול כבודו הגדול והיקר לכל בני העיר. עוסק מענייני העולם כמו חכמה ומלאכה ,ביכולתו
לבוא אל 'עץ החיים' ,וכענין שנאמר [משלי ג ו] 'בכל
ויצר לאיש על אובדן "פרנסתו" ,וילך ויעמוד לפני דרכך דעהו והוא יישר אורחותיך' וגו'.
הנוב"י ,ובתומת לבו סיפר לו את כל ענינו ,ועם זה תאר
לפניו את עניותו ודלותו ,וכי לולא זה היה קורא חול
להימים הראשונים של החג ,ועתה אין לו מאומה
***
לצרכי החג האחרון ,ולולא תנואתם של ראשי העיר מסופר על הגאון רבי יעקב מרדכי אב"ד בילגוריי זי"ע
היה מוצא לו די לכלכל צרכי יו"ט. (?) שנקלע פעם לעיר אחת ,והיו שם כמה משכילים
שהתלוצצו ולעגו על דרכיו הק' והציקו לו מאד .נענה
ויקח הנוב"י פיסת נייר קטנה ויכתוב עליה מלים הגאון והשיב להם מנה אחת אפים ,באומרו מתפלא
אחדות ויתנה על יד האיש להראותה בכל בית ובכל אני מהיכן זכיתם לשם "משכילים" ,והלא "משכיל"
משפחה אשר יבוא שמה לנגן הניגון הידוע :ותהי לו הוא מדרגה גדולה? אמנם אני אומר לכם מהיכן נמצא
הפתקא הזאת למעין "תעודת רשיון" להמציא פרנסה לכם שם משכילים ,דהנה מעודי לא ראיתי איש רעב
לו ושעשועים לשומעיו. ולבוש סחבות שיהיה אפיקורס ויגלח את זקנו .אכן
הדרך היא שמתחילה כשיש לו כל טוב זולל וסובא,
על הפתקא היה כתוב בקצרה בזה הלשון" :יכלכל חיים והולך אחר מראה עיניו ,ואחר כך עובר על כל עבירות
שלו – מכלכל חיים שלי"... שבתורה ,ואז הוא ממנה עצמו "משכיל" .וכן מפורש
בפסוק 'ותרא האשה כי טוב העץ למאכל' – דהיינו
שאוכל מה שליבו חומד ,אחר כך 'וכי תאוה היא
*** לעינים' – הולך אחר מראה עיניו ,ואח"כ 'ונחמד העץ
סיפר הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל: למשכיל' ,נעשה משכיל ,וממקום זה נצמח בכם השם
הזה ,כמובן שעזבוהו ויצאו משם בבושת פנים...
פעם שאלתי להגאון בעל ה"חזון איש" זצ"ל – מיהו
הנקרא ת"ח?
***
והשיבני :מי שיכול ללמוד ארבעים דפים ביום אחד ,ודף פעם אחת ,בעת תפילת ה"נודע ביהודה" ,היה
אחד ארבעים יום... בביהכנ"ס איש המוני אחד אשר תפס במוחו את
מערכת נגינתו של הנוב"י בכל תנועותיו קוריה
והעיד הגר"ש גריינימן זצ"ל – גיסו של החזו"א, ושרטוטיה ,מכוונים מאד לצאתם מפיו ומגרונו של
שכששהה החזו"א בביתו משך זמן ,למד בעיון פרק הנוב"י .ויען כי היה האיש עני גדול ,היה סובב בהימים
קמא דמקוואות במשך חצי שנה!... שבין יוכ"פ לסוכות את בתי הנגידים שבעיר וינגן
לפניהם את ה"מכלכל חיים של הרב" בכל תומתו.
*** ויתענגו השומעים ושחקו מטוב לב ,ויעניקו להמנגן
35
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
להתייחס גם לפגיעה בזולת ,הנעשית לכאורה השו"ע בדפוס ראשון ,נדפס בלי שום מפרשים ,וחלקו
בצדק!"... המחבר לשלושים חלקים .והטעם ,כדי שיוכלו
הלומדים לחזור על כולו כל חודש.
***
בעת ההקפות בש"ת אצל הרה"ק ה"אמרי מנחם" נשאר לנו זכר מזה ב"חושן משפט" [סו"ס מ"ג] דכתוב
מאלכסנדר זי"ע ,רקדו וזימרו "אשרי העם שככה לו" – שם" :אם כתוב בשטר עד אחר הפסח ,היינו עד
כשסיימו ההקפה ביקש הרבי שכולם יגשו אליו ,ופתח שיעברו רוב הימים שבין פסח לעצרת ,עד כאן יום
וסיפר: כ"א" ,וכתב שם בסמ"ע :דאין זה מלשון השו"ע ,אלא,
דכאן נגמר הלימוד דיום כ"א לחודש ,והמדפיסים,
אחד מחסידי הרה"ק מרוז'ין זי"ע ,התלונן לפניו על שמחקו הסדר של ימי החודש בשאר המקומות ,חשבו
מצבם הקשה של חסידי רוז'ין ,אשר לא טוב להם בזה שהוא חלק מהסעיף והניחוהו.
וגם לא בבא ,כלומר ,כל חסיד של אחד הצדיקים,
בבואו אל רבו ,זוכה לשמוע ד"ת מפ"ק ,וגם נכנס
ליחידות ,ויכול לדבר עם הרבי בכל ענין שירצה ,וכו' ***
וכו' ,הנה קנה לעצמו עוה"ז ,בהגיעו לאחר מאה סיפר יהודי שהיה מתלמידיו של רה"י הגראי"ל שטיינמן
ועשרים לעולם העליון ,שואלים אותו אל מי מהצדיקים זצ"ל בישיבה קטנה .שבאחת השנים כאשר נכנסו
נסע בהאי עלמא ,והוא משיב מה שם רבו ,מיד תלמידי השיעור לרה"י זצ"ל לשמחת פורים ,מיד
מכניסים אותו לג"ע ,מטעם כי "פאר א חסיד פין אזא כשנכנסו לביתו עברו לפניו והוא האציל לכל אחד
רבי ,איז עהר נאך גאנץ פיין"[ .כי בהיותו חסיד של רבי מהתלמידים ברכה אישית :והנה לאחר שישבו בביתו
כזה ,הרי התנהג כראוי] ,ויורש עוה"ב .לא כן אנ"ש וכבר עמדו לצאת ,התחכם אחד מהתלמידים ופנה שוב
הנוסעים אל רבה"ק מרוז'ין ,ראשית נעים ונדים אל רה"י וביקש "ברכה שניה"...
בדרכים ,וכאשר כבר הגיעו אינם שומעים ד"ת ולא
תפילה ,רק "קוים מיט'ן שפיץ פינגער" [רק בקצה על אתר השיבו רה"י בבת שחוק ובנעימות" :הרי
האצבעות] ,נותן לו הרבי שלום ,הרי שעוה"ז אין לו, 'ברכה שניה' – היא 'יוצר האדם' ...ווער א מענטש"...
כשיגיע לעולם העליון וישאלוהו אל מי מצדיקי דורו
נסע ,וישיב ,אל רבינו קדוש ישראל מרוז'ין ,אומרים לו:
חסידו של הרבי הקדוש מרוז'ין היית ,וככה אתה
***
נראה?! מקומך בגיהנום .הרי כי גם עוה"ב אין לו ,אך – סיפר הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן זצ"ל:
סיים החסיד באמרו לרבו הקדוש – אעפ"כ 'לוינט עס'
[זה כדאי לנו]. זה עתה – היה כאן יהודי שסיפר על צרות משונות
שפקדו אותו .שאלתי אותו ,האם הוא פגע פעם
והוסיף עוד ואמר ה"אמרי מנחם" בשם הרה"ק מרוז'ין במישהו ,אך הוא ענה בשלילה .שאלתי אותו שוב:
זי"ע לפרש הפסוק 'אשרי העם שככה לו אשרי העם "האם הינך בטוח שלא פגעת אף פעם במישהו?" ושוב
שה' אלקיו' – דהיינו ,אשרי העם הזה ,שאע"פ ש'ככה הוא השיב" :לא"! חזרתי על השאלה בשלישית ,ואז
לו' – ס'איז אים אזוי ווי ס'איז – שמצבו רע ומר בעולם נזכר" :כן ,פגעתי פעם במישהו ,אבל אני הייתי
הזה ,וסובלים בגלויות רדיפות וצרות רח"ל ,אעפ"כ הצודק"...
'אשרי העם שה' אלקיו' – אין העם נעצב אל לבו
ומרגיש באושר" ,וויל דאס טוט דאך דער אייבישטער" "בודאי שהוא היה הצודק" – סיכם הרב שטיינמן – "על
ואנו ששים ושמחים ב"ה ,במה שזכינו להיות מחלקו פגיעה בלי הצדקה איננו מדברים בכלל ...אבל האם
ונחלתו. למישהו צודק מותר לעשות הכל? כולם מבינים שאדם
שהורג מישהו מכיוון שהוא הכעיס אותו ,הוא רוצח ,על
*** אף שיתכן שהכעס שלו מוצדק ...ובאופן דומה עלינו
36
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
"פתאום רץ אחריו המזכיר של מושל העיר ,ואומר לו: מסופר על הרה"ק מבעלזא זי"ע :כאשר כבר שהה
"הלו ,אדוני! אתה לא מאמין מה קרה לך עכשיו! בארה"ק ,שפעם אחת נסע אליו חסיד משוויץ ,ורצה
קיבלנו מברק שקיבלת ירושה ענקית .אחד מקרובי לעשות את חג "שמחת תורה" בצל רבו ,והנה אתרע
המשפחה הרחוקים שלך מת ,והותיר אחריו הון עצום, מזלו והנסיעה התמשכה יתר על המידה ,כך שירד
חיפשו ומצאו שאתה הכי קרוב אליו ,וכל הכסף עובר מהאוניה בעיר חיפה רק ביום הושענא רבה אחה"צ,
אליך ,יש לך עכשיו ארמונות ,יאכטות ,בוסתנים מלאים ולא הספיק הזמן לנסוע עד ירושלים והוצרך לחוג את
פרי ,אורוות מלאות סוסים משובחים ,אוצרות מלאי ימי החג בעיר חיפה .אחר יו"ט המשיך ועלה לירושלים
כסף וזהב."... כדי שלכל הפחות בשבת בראשית יזכה להיות בצל
הקודש .והנה בסעודה שלישית עמד מאחורי רבו,
"נו ...,מה אתם חושבים"? שאל הרבי את החסידים, ובעת שניגנו את הפיוט "אמונים אשר נאספו" ,כנהוג
"האם האיש הזה שזכה בכל העושר האגדי הזה בבעלזא ,התחיל מהרהר בצער על מה שהפסיד ולא
התבלבל קצת כשהוא שמע על כך ,או שהוא שמר על זכה להיות בימים הנוראים יחד עם רבו .והנה זה פלא,
קור רוח??? מיד כאשר סיימו לשיר את הפיוט הסתובב אליו הרה"ק
מבעלזא זי"ע והושיט לו משיירי כוסו ,תוך שהוא לוחש
"כמובן שהוא התבלבל!" ענה הרבי מיניה וביה. לו על אוזנו" :שבת בראשית האט נאך א שייכות צי די
"ועכשיו תגידו לי אתם ...אתם יודעים מה עשיתי הייליגע טעג"...
מקודם? עשיתי קידוש! אמרתי "ויכולו" ,חז"ל
הקדושים אומרים שאני נעשיתי שותף להקב"ה
במעשה שמים וארץ .חצי שלו וחצי שלי ...אנחנו
***
שותפים! איך אפשר לשמור על קור רוח? ודאי שאני סיפר הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א:
אתבלבל באמירת הקידוש!!!
פעם אחת אירע שהרבי הקדוש רבי מנחם נחום
משטעפענשט זי"ע ,בעת שקידש בהתלהבות גדולה
*** על היין בליל ש"ק ,טעה באמירת הקידוש והתבלבל בין
הרה"ק מטשורטקוב זי"ע ביאר מהי הסיבה שאנו המילים .כמובן שהוא מיד תיקן את עצמו והמשיך
ממהרים להיפרד מהמלאכים המלווים אותנו בשובנו באמירת הקידוש עד תומו.
הביתה בליל השבת ,ואומרים להם 'צאתכם לשלום'...
שבמבט ראשון הדבר נראה מוזר – מדוע שנשלח את עמדו שם החסידים ,והחלו להתלחש ולדון בינם לבין
המלאכים מיד? מדוע לא נבקש מהם להישאר עמנו עצמם מה התכוון הרבי בטעותו ,הרי לא יכול להיות
לסעודת השבת כולה? שהרבי טעה ...כנראה שהיו לו פה כוונות נסתרות .זה
טען בכה וזה טען בכה.
התשובה טמונה בנוסח 'צאתכם לשלום' ,הרומז
לעזיבת המלאכים את הבית מיד ,עוד לפני הקידוש, שם הרבי לב לדיון הזה ,ואמר להם" :אני רוצה לספר
כדי לגלות לנו עובדה יקרה :המלאכים אינם נותרים לכם סיפור":
איתנו בשעת הקידוש ,הם אכן ממהרים לעזוב ...מלאך
הרואה בן אנוש מגיע לדרגת שותפות עם בורא עולם,
מתמלא קנאה ,אינו יכול לראות את המחזה הנורא היה פעם איש אחד ,ביש גדא' ,שלומיאל' מקצועי...
הזה ...לפיכך ,אנו מבקשים מהמלאכים לעזוב את שום דבר לא הלך לו ,הוא ניסה לעבוד עבודות רבות,
הבית לפני הקידוש ,כדי שלא יראו לאיזה דרגה אנו ואף פעם לא הצליח ,כך הוא התדרדר מדחי אל דחי,
מגיעים ,דרגה שהם אינם יכולים לגעת בה... עד שהיה מהלך בבגדים קרועים ובלויים ,אין לו בית,
אין לו רכוש ,כלום.
***
37
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
סיפר הגאוה"ח רבי אליהו שמרלר זצ"ל ראש ישיבות
*** צאנז:
כאשר הגאון הרב הרצוג זצ"ל ישב שבעה על אמו ע"ה,
הלך הגאון הרב בענגיס זצ"ל לנחמו .למחרת כשיצא ה"חתם סופר" זצ"ל [יו"ד כ"ה תשרי] ישב פעם זמן
לרחוב ראה מודעות ענק של מחאה כנגדו על שהלך ארוך בפלפול ובסברא כדי להכשיר שאלה מסויימת
לנחם ...בקש הרב ממאן דהו עט ,ניגש למודעה וכתב בבהמה שהובאה על שולחנו .כאשר אחד התלמידים
עליה בשנינות" :נאך אמאל נישט!" [עוד הפעם לא!]... שנכח במקום ניסה להקשות על מהלך ההכשר ,נזעק
ה"חתם סופר" ברעד" :חדל ,זו סכנת נפשות"! כי אותו
צדיק בתשובותיו ההלכתיות אותן כתב ,כיוון לפעול
סיפורי השבוע רפואה וישועה אצל יהודים.
סיפר אחד מחסידי הרה"ק רבי איציק'ל מפשעווארסק בדומה לכך סיפר ראש הישיבה זצ"ל ,על כמה תשובות
זי"ע[ :פורסם ב"המבשר"] הלכתיות אותן רשם הרה"ק ה"שפע חיים" זי"ע
במטרה לפעול רפו"ש ליהודי שנחלה ,היו אילו מקרים
הייתי פעם בסעודת מלוה מלכה אצל הרה"ק רבי בהם הודיעו לרבי על יהודים שנפצעו באורח אנוש .כך
איציק'ל זי"ע בבואו לעירנו וויאלימסבורג ,אשר כדרכו שעפ"י דרכי הרפואה גופם נהרס עד היסוד וכל סיכוי
בקודש ערך את הסעודה בהתרוממות גדולה וגולת להמשך חייהם הינו אפסי למדי.
הכותרת היתה חלוקת ה"שום" כמנהגו הנפלא .ראיתי
שם עשיר אחד שניגש אליו כדי לקבל 'קנאבל' מידיו, הרבי היה מתיישב לכתוב תשובה על בהמה שנפצעה
אך רבי איציק'ל ביקש ממנו שיתן קודם סכום הגון באופן דומה לאותה פציעה ,וחיפש בכל כוחו דרך
לצדקה. להתירה ולהכשירה ולהוכיח שאינה "טריפה" ,אלא
שיש לה יכולת להמשיך ולחיות .תשובות אלו ,שנכתבו
כשנענה העשיר ואמר שהרי כבר נתן פעם אחת צדקה אגב טבילות ארוכות במקוה הטהרה ,הביאו מזור
לקופתו של הרבי ,פתח רבי איציק'ל וסיפר מעשה לאותם יהודים ,לאחר שנפסק כי עפ"י גדרי ההלכה
שהיה – אשר בדידיה הוה עובדא: המוגדרים המה כמי שיש להם עוד את היכולת לחיות.
והדברים נפלאים ונעלמים.
בהיותו אברך צעיר לימים נסע פעם עם חותנו הרה"צ
רבי בערל הכהן גלאנץ זצ"ל אל הרה"ק מהרי"ד
מבעלזא זי"ע ,היה זה כשהרה"ק מבעלזא ערך פדיון
***
הבן לנכדו וכיבדו את רבי בערל להיות הכהן הפודה, כמה אברכים חסידים התלוננו לפני הרה"ק מליעווא
ובנסיעתו לשם לקח עמו את חתנו הצעיר רבי איציק'ל זי"ע שבזמן האחרון יש להם הפרעות שונות ואין
שהיה אז בשחרית ימיו ,טרם זרח אורו הבהיר בכל עבודתם עולה להם כראוי וכנכון ,אמר להם הרה"ק
תפוצות ישראל כאיש צדיק נשגב אשר קדוש ייאמר לו. כמתפלא ,מדבריכם נשמע שעד הנה כן עבדתם
כשנכנס רבי בערל עם חתנו אל הקודש פנימה לקחת עבודתכם בשלימות ובתמימות ,וכל הבעיה היא רק
ברכת שלום מהרה"ק מבעלזא ,שאל אותו הרה"ק בזמן האחרון? הלא העובד האמיתי יודע תמיד שעדיין
מבעלזא על חתנו מי הוא ומה מעשיו .סיפר לו רבי לא עשה מאומה ,דאם חושבים שעשו דבר מה הרי אז
בערל שחתנו רבי איציק'ל הוא עוסק במצוות" ,עהר באמת לא עשו כלום ,ורמז לזה ניתנה בריש פרשתינו
גייט אסאך נאך געלט פאר נצרכים" [הוא הולך הרבה הק' המתחלת בתיבת 'בראשית' לומר לך שתמיד אתה
לאסוף כספי צדקה עבור נצרכים]. חייב לחשוב שהנך עומד בראשית העבודה ,ועדיין לא
התחלת ולא עשית כלום כי אחרת עליך לדעת שאתה
סיפר רבי איציק'ל איך שהרה"ק מבעלזא פתח ואמר רחוק מהתורה.
38
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
עם סיום הביקור באולם הישיבה ,ביקש הנגיד להיכנס לו :שהיות והוא הולך לאסוף צדקה לעניים ולנצרכים,
אל משרדי הישיבה ,שם הוציא מארנקו פנקס שיקים הוא רוצה לתת לו כמה הדרכות ישרות בזה .א) אל
מהודר ,ושירבט בו על אתר סכום אגדי של חמשת תאיר פנים לנותן ,רק למקבל תאיר פנים ,אבל לנותן
אלפים לירות שטרלינג! טבין ותקילין ,שהיה באותם אין לך להאיר פנים .ב) תלך לקבץ צדקה מכל אחד
הזמנים הון עצום ,כדי שבממון זה יוכלו לרכוש בנין ואחד מבלי לוותר על אף אחד ,אפילו אם הוא עני או
גדול רחב ידיים בשביל הישיבה הקדושה. עשיר או שיינער איד .תלך לכל אחד בלי יוצא מן הכלל.
ג) אפילו אם ביקשת מאחד פעם אחת צדקה ונתן לך,
כשנטל ראש הישיבה הצדיק את הצ'ק לידו ,וראה את אל תחשוש לפנות אליו פעם נוספת ולבקש ממנו
הסכום העצום הנקוב בו ,הודה בפה מלא לנדיב צדקה.
הנכבד .אך אמר שבטרם יקבל ממנו את התרומה,
מוכרח הוא לשאול אותו שאלה אחת חשובה ביותר– . קם רבי איציק'ל ונענה להרה"ק מבעלזא" :רבי ,אני
בבקשה! נענה הגביר ברוב חשיבות. הולך לקבץ מעות צדקה לעניים ,אנא יועיל בטובו ליתן
לי צדקה ,הרי הרבי אמר לי עכשיו שלא אוותר על אף
אמור נא ,שאל ראש הישיבה ,האם הינך שומר שבת? אחד" ...נתן לו הרה"ק מבעלזא ממון לצרכי צדקה.
האם נשמרת השבת בכל מפעלי הענק שבבעלותך?
לא! ענה האיש בנחרצות ,אבי ז"ל היה אכן שומר שוב נענה רבי איציק'ל ואמר" :הרבי אמר לי עכשיו
שבת ,אבל אני כבר לא שומר על השבת! שאפילו אם ביקשו כבר פעם אחת צדקה ,אין לחשוש
מלבקש פעם נוספת ,נו ,ברצוני לבקש ולקבל פעם
אם כך ,החמיצו פניו של ראש הישיבה ,מצטער אני נוספת צדקה מהרבי"...
מאוד ,אבל את התרומה הזו איני יכול לקחת בשום
אופן! אי אפשר לבנות ישיבה קדושה ,היכל ומשכן הפטיר הרה"ק מבעלזא לחותנו רבי בערל בחיוך ואמר:
לתורה ולשכינה הקדושה ,מכסף שחיללו עבורו את "עהר האט א גיטע תפיסה ,עהר האט געכאפט" [יש לו
השבת! תפיסה טובה ,הוא קלט את ההדרכה]...
הנדיב קם תיכף ממקומו ועזב את המקום בבושת
פנים! כשבקושי מילמל ברכת שלום בשפה רפה.
***
סיפר הגאון רבי דוד אויערבך זצ"ל[ ,אחי הגאון רבי
והנה חלפה תקופה ,וביום אחד חזר אותו עשיר נכבד שלמה זלמן אויערבך זצ"ל] ראש ישיבת שער השמים:
לביקור נוסף בהיכל הישיבה הקדושה ,אך הפעם
הצטרפו עמו לביקור גם שני אחיו ,שהיו אף הם מאילי פעם הגיע יהודי אחד מגדולי העשירים באנגליה,
ההון של אנגליה. לביקור במעונו של הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל זצ"ל
ראש ישיבת מיר.
ולאחר שהתקבלו בסבר פנים יפות ,וערכו את הסיור
המרגש בהיכל הישיבה ,התיישבו כולם יחדיו במשרד, באותם הימים לפני כשבעים שנה ,שכנה ישיבת מיר
שם סיפר העשיר ,שבביקורו הקודם בישיבה ,לאחר ב"בתי מילנר" ,בטרם היתה ישיבה גדולה כל כך כפי
שסירב הרב לקבל ממנו את תרומתו מחמת חילול שהיא כיום.
השבת ,סערה רוחו מאוד .וכשחזר לביתו באנגליה
עשתונותיו נבוכו ,בראותו לאיזה שפל המצב הגיע, האורח נכנס אל היכל הישיבה ,והתהלך בה לאורכה
שאין רוצים לקבל ממנו תרומותיו לצדקה ,מחמת חילול ולרוחבה ,כשכולו מלא התפעלות והתרגשות לנוכח
השבת ,ולפיכך החליט להטיב את דרכו ,ולהתחיל התלמידים היושבים כל כולם ספונים בעולמה של
לשמור את השבת בכל לב .ובהיותו שותף בעסקים עם תורה בלבד.
39
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
הרה"ק המהר"א מבעלזא זי"ע סיפר על זקינו שני אחיו ,הלך ודיבר על ליבם הרבה ,וסיפר לפניהם
ה"מעשה רוקח" זצ"ל: על סירובו של ראש הישיבה לקבל תרומה של מחללי
שבת ,והפציר בהם מאד לחזור בתשובה ולהתחיל
באותה תקופה התגלה כי סכנה אורבת למדינת הולנד, לשמור את השבת .ואכן נענו לו אחיו ,והחלו שלושתם
עקב נחילי תולעים וחרקים רבים למיניהם אשר רמשו יחדיו בשמירת השבת קודש .וזה כבר תקופה
וניקרו באדמתה הלחה ,דבר שגרם להרבה מפולות שמשמרים את השבת הן בבתיהם והן בעסקיהם– .
עפר וכדו'. והנה שבו עתה שוב כדי להתרים לישיבה הקדושה
תרומה של כסף כשר ,שאין מחללים עליו את השבת!
ראשי השלטון עמדו אין אונים נוכח סכנה איומה זו
למדינה כולה ,שהיא כידוע חצי אי ,לאחר שניסו בכל וכך הוציאו שלושת האחים כל אחד מהם את פנקס
מיני תחבולות לבער פגע-נגע זה ,ולא עלתה בידם. השיקים מכיסם ,וכתבו כל אחד מהם שיק על סך של
ולכך כשהגיע אליהם שמע הצדיק הקדוש השוכן כבוד חמשת אלפים לירות שטרלינג! טבין ותקילין.
באמסטרדם ,פנו אליו בלית ברירה שיחלצם ממיצר
בכח תפילתו. וכך נמצא שבזכות ברכת השבת קודש גדלה התרומה
פי שלושה שהגיעה עתה לסכום של חמשה עשר
ויצא הגה"ק רבי אלעזר לשוח בשדה ,לשפוך שיח לפני אלפים שטרלינג! ובאותו סכום אדיר נבנה רוב בנין
בורא עולם ית"ש ,בתום תפילתו ,ראה כל העם כיצד הישיבה הגדולה שבשכונת "בית ישראל" ,המתנוסס
החוף כולו מאדים מדם ,והמון רב של נחילי תולעים לתפארה כמבצר התורה הגדול עד היום הזה!
וחרקים נשפכים אל הים ,או אז ידע כל העם כי הסכנה
חלפה מעליהם .לסיבה זו ,לאות הוקרה ,הוטבעה
מטבע לשמו ולזכרו של אותו צדיק.
***
סיפר הרה"ק המוהרי"ד מבעלזא זי"ע ,ליו"ד של זקנו
הגה"ק רבי אלעזר רוקח זי"ע בעל "מעשה רוקח".
*** כ"ז תשרי תק"ב:
כשישים שנה לאחר פטירת הגה"ק רבי אלעזר זצ"ל,
פקד את העיר הרה"ק ה"אוהב ישראל" מאפטא זי"ע, בעת שזקינו ה"מעשה רוקח" זצ"ל הגיע לאמסטרדם,
וכשסיים את תפילתו בבית הכנסת של הגה"ק רבי המתה כל העיר לקראתו ,בני ברית ושאינם בני ברית
אלעזר אמר" :בהכנסי לבית הכנסת ראיתי כמה תנאים נהרו להקביל פניו ,לחזות בזיו תארו ולהשתתף במעמד
ואמוראים ,ואמר כי ביהכ"נ הזה קדוש מאד ומרגישים קבלת הפנים הכביר שהוכן לכבודו .בין המצטופפים
בו קדושת בית המקדש ,וכל זאת מכח התפילות ברחובה הראשי של אמסטרדם ,הייתה גם בתו
שהתפלל כאן ה"מעשה רוקח". הצעירה של מלך הולנד ,ולרוע הגורל נפלה הילדה בין
רגלי הנדחקים ונדרסה למות .התעורר רעש המוני וקול
השאון נשמע בית המלך ,אך כפסע היה שיורה המלך
*** לסלק את הרב מחולל המהומות ,ואולי אף לגרש את
מספר הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן שליט"א רבה של כל יהודי הולנד מתחומי הממלכה .בתוך דקות הגיעו
מגדל העמק: הדברים גם לאזניהם של ראשי הקהילה שהיו סמוכים
לרבי אלעזר בראש השיירה ,ואלו הזדרזו לספר לו על
היהודי שקידם את פניי בנמל התעופה על שם ג'ון המצב העדין והמסוכן ,נשא רבי אלעזר תפילה
קנדי ,לא היה נראה אחד משלנו .שורשיו נטועים אי לשלומה של בת המלך ומכח תפילתו שבה לתחיה ויהי
שם בראשית המאה הקודמת בארץ האפשרויות לנס.
הבלתי מוגבלות .סבו ,אבי אביו ,היגר מהמבורג
שבגרמניה לארה"ב ,שהייתה באותם הימים שממה
***
40
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
היקה הגרמני להבין את עומק העניין .ולמה נקרא שמו רוחנית.
"דער וואנדער רבי"? הקשה וחזר והקשה.
באותם ימים ,כיהן כרב הראשי של הקהילות היהודיות
כשהבחין הרבי מהוסיאטין בהתקהלות שנוצרה בניו יורק ,הגה"צ רבי יעקב יוסף זצ"ל ,הנודע בכינויו:
בשיפולי בית המדרש ,ביקש לדעת מה קורה שם. "הרב הכולל" .הוא עבר ממקום למקום ופיקח על
כשנאמר לו שיש כאן אדם מקומי שמנסה להבין את שמירת השבת ,וכשרות ושאר צרכי הדת.
הלך רוח החסידות ,ביקש הרבי שיקרבו אותו לפניו.
מין קוד מסויים היה בין 'הרב הכולל' לבין סבו של אותו
האיש ניגש במורא גדול ולחץ את יד האדמו"ר .כוסית יהודי .בכל פעם שהיו נפגשים היה אומר 'הרב הכולל'
יין נמזגה והוגשה לידיו הרועדות" .אסביר לך דברים לסבא בחביבות" :ירום הודו" .הסבא ,שהיה יוצא
כהווייתם" ,אמר הרבי וחיוך קל על פניו" .יודע אתה כי גרמניה ,היה מחייך בשביעות רצון ,מבין היטב את
יש שהול'ס רב – רב בית הכנסת" .יודע ,אישר האיש. כוונת 'הרב הכולל'.
"ומה תפקידו"? שאל הרבי .הוא אחראי על בית ומעשה שהיה כך היה .בשנות התר"ן ,שנים ספורות
הכנסת ,ענה האיש" .נכון מאוד .ומה תפקידו של לפני שהיגר לארה"ב ,נודע בהמבורג כי הרה"ק רבי
הקהיל'ס רב – רב הקהילה"? שאל הרבי שוב .הוא ישראל מהוסיאטין זי"ע ישבות בעיר ואף יערוך את
ממונה על כל ענייני הקהילה" .אמת" ,אישר הרבי את שולחנו הטהור בבית המדרש במקום.
דבריו והמשיך להקשות" :ומה תפקידו של השטאט'ס
רב – הרב של העיר"? הוא 'בעל הבית' על כל הרבנים אנשי העיר הנרגשים הכינו עצמם כדבעי לקראת
שמתחתיו ,ענה האיש בביטחון גמור. ביקורו של הצדיק ,שנודע כפועל ישועות ,איש קדוש
המורם מעם ,ואף היה נקרא בפי כול "דער וואנדער
"ואתה יודע מהו וואנדער רבי"? הוסיף הרבי במתיקות. רבי" – הרבי המופלא .כל בני העיר רחשו לקראת
"זה מי שהוא בעל הבית ומלך על עצמו" ,אמר הרבי אותה שבת מיוחדת שנחרתה בלב המונים.
והמשיך בעריכת ה'טיש' לתוך הלילה.
סבו של מיודענו ,יקה אמיתי ,אף הוא היה מתושבי
כי אכן מלך הוא מי ששולט על עצמו ועל רצונותיו ואינו העיר .מעולם לא שמע על רבי חסידי ועל 'טיש' .הוא
משועבד להם .יהודי שמשעבד את רצונותיו לה' יתברך נכנס לבית המדרש לראות בעיניו את הפלא.
הרי הוא מלך ,ולכן אמרו חכמינו ז"ל" :כל ישראל בני
מלכים הם". הוא עמד משתומם ,מעולם לא ראה יהודי של צורה
שכזה ,ובוודאי שלא גינוני מלכות מבית רוז'ין שכאלו.
משעה ששמע 'הרב הכולל' סיפור זה ,שאירע לסבא עיניו היו פעורות ומצחו חרוש קמטים ,משתדל שלא
בגרמניה של אז ,היה מכנה את סבא בכינוי שהוצמד לאבד תנועה והגה.
לקיסרים של הצאר בימים עבורו" :ירום הודו"...
האורח ההמום ניגש לאחד החסידים ושאל את פיו :מה
זאת? החסיד ,שבקושי יכול היה לעצור מדביקותו
*** בהסתכלות ובראיית פני רבו ,נפנה לצדדים וביאר לו
פעם אחת בא לפני הרבי ר' מאיר'ל מפרמישלאן זי"ע על רגל אחת את תורת הבעל שם טוב.
אדם אחד ובכה לפניו כי הוא מחוסר פרנסה ל"ע.
התחיל הרבי לדרוש על התנהגותו אם הוא קובע דומה והאיש לא הצליח לקלוט את משמעות העניין.
עיתים לתורה ,ויען האיש כי אין דעתו מיושבת ללמוד עוד חסיד שעבר ושמע את השניים משוחחים ניסה אף
לאשר הוא מחוסר פרנסה ל"ע ,אמר לו הרבי הן אמרו הוא לשבר את אוזנו של ההלך ,אך גם כאן לא הצליח
41
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
חתכו הרופאים מבשרו חתיכות חתיכות ,ושמונה חז"ל 'אם אין תורה אין קמח' ,וכיון שמתבטל אתה
אנשים החזיקו בעדו לבל ינוע ולהחיותו לבל יתעלף מדברי תורה פרנסתך מסתלקת ,השיב האיש הן כמו
וימות ,ובחוליו ביסורים קשים ומרים התוודה כאיש כן אמרו חז"ל 'אם אין קמח אין תורה' ,וכיון שאין לי
צדיק ,כי באמת רע לא נמצא בו בינו למקום ,רק בהיותו פרנסה איני יכול ללמוד.
פקיד נגיד אצל הגבירה של הבית שיגרייע הנ"ל,
נתפתה לדבריה להרע ,באשר היא יהודית שוטית, בינתיים בא להיכל קודשו של הרבי הגאון המפורסם
בהצותה על עם ה' להרבות מחלוקת בקהילתנו אשר מורנו הרב יואל אשכנזי זצ"ל האב"ד של זלוטשוב ,ומיד
לפנים לא ידעום ,כי אנשים שלוים ושקטים המה ,ואין כשניגש לקבל שלום אמר לו הרבי 'הלכה כדברי מאן',
מכלים דבר ביניהם ,והיא האשה התחילה בקלקלה ולא ידע הגאון רבי יואל זצ"ל כוונת הרבי .פתח הרבי
תחילה ,בעזר האיש הנ"ל אשר שמע לקולה כנחש ואמר ,הן פליגי רבי מאיר ורבי יוסי אי תפוס לשון ראשון
ילך ,הוא העיד נגדי בהעמידנו למשפט זה שנתיים ימים או תפוס לשון אחרון [נדרים כו ,].ומעתה רבי מאיר
בפליליהם במה שנוגע לכל בני הקהילה .הוא העלה שואל הלכה כמאן ,אמר הגאון רבי יואל זצ"ל ,בכל
שכר שכירות הבתים למעלה למעלה להוציא עניים מקום הלכה כרבי יוסי דנמוקו עימו .אמר לו רבינו
ואביונים עד אפס מקום מושב דירה שלהם ,ותעל להאיש שבא בבקשתו ,השומע אתה ,גם הרב
שועתם אל האלקים ,כדכתיב [ישעיה ה ח-ט]: מזלוטשוב אומר שאתה תתחיל ללמוד וה' יזמין לך
'והושבתם לבדכם בקרב הארץ באוזני ה' צבקות אם פרנסתך ,כי רבי יוסי הוא האומר 'הכל הולך אחרי
לא בתים רבים לשמה יהיו גדולים וטובים מאין יושב'. החיתום' והן סיימו במשנה שם ב'אם אין תורה אין
קמח'.
והוא האיש המוכה והמעונה בחוליו דרש אל אלוקיו
והצדיק דינו והתוודה וביקש מחילה ומטו מכל האנשים והתחיל האיש לבכות ולהציע לפני הרבי את מצבו איך
וקיבל דין מיתה על עצמו ויעתר לו ה' וזכה למות כבעל שאין לו אפילו פת חריבה למענו ולבני ביתו ,ואין
תשובה גמור ביום עש"ק כ"ג תמוז ביום אחד עשר ביכולתו לצמצם מחשבתו לעיין באיזה ספר מחמת רוב
לחוליו ויסוריו ,מת ונקבר סמוך להכנסת כלה ממש, הדאגה .נענה הרבי ואמר להגאון רבי יואל זצ"ל ,אבל
ונקבר במהירות קצת מפני חמת המציק ויריית הן אמרו בתוספות שכל שאין הסיפא סותרת לרישא
החיצים .אבל כל זמן הקבורה שקטה ונחה הארץ עד ויכולים לפרש הסיפא שתהיה כמו הרישא אז גם רבי
זיבולא בתרייתא ממש התחילו לזרוק חיצים וברחו יוסי מודי לרבי מאיר שתפוס לשון ראשון ,ויען הגאון רבי
משם הקוברים לנפשם. יואל זצ"ל ויאמר כן .אמר הרבי :אם כן מאיר יפרש
ותהיה הלכה כרבי מאיר שהאיש ההוא יושע תיכף
מזה ניקח מוסר ,כי זה היה מתנהג כשורה בכל דרכיו, ומיד ,שאמרו חז"ל 'אם אין קמח' אם אין פרנסה ח"ו,
ומת בחטאו כבן שלושים שנה ,מה יעשו החוטאים בודאי ש'אין תורה' אין אדם יכול ללמוד התורה
ומוסיפים אשמה בכל יום ,אלא הקב"ה מאריך אפיה הקדושה שנצרך לזה הרחבת הדעת ,וכיון שכן רבש"ע
במה שנוגע רק לו ולתורתו ,משא"כ במה שנוגע לבין 'אם אין תורה' אם רואה אתה ש'אין תורה' שיהודיך
חבירו ממהר לפרוע ,אבל עכ"פ החי יתן אל לבו, הקדושים אין לומדים תורתך ,זהו לא מרוע לבב חס
וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלקינו כי ירבה לסלוח. ושלום כי אם בשביל ש'אין קמח' ,תן להם פרנסה
עכל"ק. וילמדו תורתך הקדושה.
*** ***
סיפר הרה"ק ה"שר שלום" מבעלזא זי"ע: מספר הזכרון למרן ה"חתם סופר" זצ"ל:
היה זה באחרית ימיו ,בשנת תרי"ד כשסיפר בשולחנו
הטהור בס"ג את הסיפור הבא ,כדי לעורר את העם ...וזה מעשה האיש הנ"ל ,החץ פלח את כל אורך עצם
לדקדק במצוות: שוקו ,הוא העצם האמצעי ,ואכלה את בשרו ,ובכל יום
42
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
רעש גדול התחולל בשמים כשנשמע ,מעשהו של לפני זמן לא רב ,התגורר בסמיכות לעירנו אדם רשע,
יהודי פשוט שבפשוטים ,שחירף נפשו למות בעד היינו שהוא רשע גמור! רשע שהוא רשע – כהאי
מצווה דרבנן! נידון האיש בב"ד של מעלה ,והגם לישנא שינן הרה"ק בגנותו של אותו רשע – ופירושו,
שהוכח כמה קל היה בידו להרשיע ,ולעבור על כל שלא הניח עבירה שלא עבר עליה ,להכעיס ולא
עבירות שבעולם ,עמדה לו מסי"נ על מצווה אחת לתיאבון ,ידע את רבונו והתכוון למרוד בו .מצוה אחת
דרבנן ויצא משפטו לאור באור החיים. ויחידה היתה ,מדברי סופרים ,שהחזיק בה במסי"נ
ממש ,והיא מצוות "נטילת ידים" לסעודה.
"מעתה – סיים הרה"ק את דבריו – תנו לבכם ושוו
בדעתכם ,אם על מצווה אחת דרבנן ,נטל אותו רשע היה זה בחול המועד פסח שהיה צריך אותו אדם לנסוע
גמור בחלק גן עדן ,עאכו"כ ששכר גדול צפון לאדם לכפר אחד ,שהיה מרוחק ממקום מגוריו חמש
שישמור לקיים כל מצוה ומצוה בכל פרטיה ודקדוקיה. פרסאות ,מהלך מחצית היום .חבש האיש את סוסו,
נטל עמו אל כל החפצים ששיער בדעתו שיזדקק להם,
אף צידה לדרך נטל עימו ,כמה "מצות" ומיני לפתות –
*** האם לקח מצות מפני שלא אבה לאכול חמץ בפסח? –
סיפר הרה"ח רבי זלמן לייב מרקוביץ ממונסי הי"ו זאת לא אדע ,אך מצות לקח עמו באותה דרך .לאחר
מחשובי חסידי חב"ד: שהתרחק מעט ,החל לחוש באותות של רעב ,אך
מאחר ולא היה לו מים לנטילת ידיו התגבר על הרעב
היה זה בליל יוכ"פ לפני עשרות שנים .התפילה והמשיך בדרכו .ככל שהוסיף לנסוע ,גברה מצוקת
הסתיימה זה מכבר ,ואף הרבי זי"ע כבר יצא מביהמ"ד הרעב ,אך הוא אחז דרכו והוסיף אומץ לטהר ידיו.
הגדול ב"סעווען סעווענטי" ,באחד הפינות אני רואה מחזק היה את עצמו ואומר" :כל עבירות שבעולם
את החסיד ר' אברהם מאיור ז"ל שרוי עדיין בעיצומה עשיתי ומצוות מעודי לא קיימתי ,אם יש מצוה אחת
של התפילה .הטלית מכסה את כל ראשו ,ומעיניו שבחרתי לשמור עליה ,עלי להתגבר ולא להרפות
זולגות דמעות חמות על המחזור שאחז בידו .לא יכולתי הימנה ולו פעם אחת.
לעזוב את המחזה המופלא הזה ,ונעמדתי להקשיב
לתפילתו השקטה והעמוקה. אגב אורחא ,נזכר האיש בדרך צדדית מדרך המלך,
שבה נובע מעיין מים חיים .זכור זכר ,כי שודדים עזי
בסמוך לר' אברהם ,עמד בחור צעיר ששימש אותו, פנים איוו להם למשכן את אותו מקום נידח .אם לא
והוא המתין שיסיים כבר את התפילה בכדי לסייע לו יצאו הללו ללסטם את הבריות על פרשת דרכים ,הכי
להגיע לביתו .ראיתי שהבחור עייף ועומד בחוסר יעז בר דעת לכונן צעדיו לתוך תחום מושבם?! המשיך
סבלנות ,והצעתי לו כי ישוב לביתו ואני אמלא את האיש לנסוע וכמעט אפסו כוחותיו מרוב רעב .במר
מקומו .הוא מסר לי את כתובת מגוריו של ר' אברהם, ליבו ,הכריע ואמר" :הלא בין כה וכה אורב לי המוות.
נפרדנו לשלום ,והמשכתי לעקוב אחר התפילה אם ארעב ולא אוכל ,יכלו כוחותי ואמצא עצמי מוטל
המיוחדת של ר' אברהם – תפילה כזו שלא הכרתי ולא בצידי הדרך ,עד שתצא נפשי ביסורים .אם אסור
ראיתי בעבר. למקומם של פראי האדם יקומו עלי וירצחוני נפש.
מוטב לי שאפול בידיהם ויטלו את נשמתי ,ולא אחלל
כאשר סיים ר' אברהם את תפילתו לאחר שעה ארוכה, את ששמרה נפשי ,שלא לאכול בלא נט"י .סטה האיש
הוא חיפש את משמשו ,הצגתי את עצמי ואמרתי לו מדרכו ,פנה והלך לאותו מעיין וימצאהו כאשר זכר .ירד
שאלווה אותו כעת לביתו ,אך ראיתי כי הוא מחפש מסוסו ,התקין סעודה קטנה ,נטל את ידיו וינגבם
משהו והוא שרוי במבוכה .שאלתי אותו על כך ,והוא ויחטוף ממצותיו לאכול – .אינני יודע אם ברך "המוציא"
הסביר כי הוא מהרהר בעניין היכן יניח את טליתו עד על מזונו אם לאו ,אולם על נט"י לסעודה לא וויתר .עוד
למחרת ,היות ואי אפשר לטלטל את הטלית לביתו אוכלו בפיו ,סבבוהו הרוצחים ובלי אומר ודברים כיוונו
ומאידך חשש שאם יניח את הטלית על הספסל ,עלול אליו את קשתם וירו חץ בלבו.
43
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
עמוד האש הגדול ,ורק נשאו עיניהם לעבר תלמידו למחרת מתפלל אחר לטעות ולקחת את שלו ,במקום
הגדול רבי שלום מבעלזא ,כמבקשים ממנו שיגלה להם את הטלית של עצמו ,התלבטות פרקטית ומובנת.
טעם הדבר ויפתח הרה"ק רבי שלום ויספר:
הצעתי לו לעשות מה שאני עשיתי; לקחתי את
טוביה היה איש כפרי פשוט וטוב לב ,ומתגורר היה ה"גארטל" שלי ,עטפתי אותו מסביב הטלית שלי ,ועם
בעיירה סקאל הסמוכה לסטרעליסק .את האלקים סימן היכר מיוחד זה הבטחתי לעצמי מראש ,כי
התהלך טוביה ביושר לבבו ,בתום ובפשיטות גדולה. מתפלל אחר לא יחליף את הטלית עם זו שלי .ר'
ובימיו של טוביה היה הרבי הקדוש רבי אורי יושב אברהם הקשיב ,שתק והרהר ,ואז ענה לי תשובה כל
בסטרעליסק ואיש עדיין אינו מכירו ויודע אודות גדולתו כך עמוקה ,שעד היום היא לא נותנת לי מנוחה:
ורוב קדושתו.
"אני לא יכול להשאיר פה את הגארטל שלי ,מה יקרה
אולם ,צדו עיניו של טוביה הכפרי ,את השרף הקדוש אם באמצע הלילה ארצה לחזור בתשובה? איך אעשה
ואת מעשיו הכבירים ,ובחר לתמכו ולסומכו מדי יום זאת בלי גארטל"?!...
ביומו בנתינת ממון ומזון כדי צרכו ופרנסת ביתו וילדיו
הרעבים לפת לחם. עומד לו יהודי קשיש ,שכל חייו מלאים תורה ,יראת
שמים ,חסידות ומסירות נפש לעזור ליהודי שני .יהודי
גם אחר שנתפרסם שמו הגדול ברבים של רבי אורי, שכל חייו היו נעלים וקדושים ,הוא סיים כעת תפילה
המשיך טוביה במנהגו הטוב והיה מגדולי תומכיו של מספר שעות בהשתפכות הנפש ,ומה דאגתו? איך
ונותניו של הצדיק ,ותמיד עמד לימין קדשו ,בנתינות לחזור בתשובה באופן חסידי ורציני באמצע ליל
הגונות ויפות למען פרנסת וכלכלת ביתו ובית מדרשו. הקדוש"!...
אף כי הרבי וכל תלמידיו היו פרושים מכל הבלי העולם,
והתנהלו תמיד בחיי דחקות ,והסתפקות במועט מתוך
דלות ושפלות.
***
והנה הגיע זמנו של טוביה הכפרי להיפרד מזה העולם, כוכבי אור רבים נצנצו בשמיה האפורים של
וימות טוביה שבע ימים ותעל נשמתו השמימה סטרעליסק .זה עתה יצאה לה השבת קודש הנשגבה
ותעמוד לפני בית דין של מעלה .הביאו מלאכי עליון שנערכה בהיכלו הטהור של השרף רבי אורי זי"ע
הזכויות ולהבדיל החובות והזדונות ,והוברר כי טוביה זה בלבת אש קודש ,ולהבת שלהבת.
נכשל כמה פעמים בעוונות ופשעים אשר מצריכים
המה דינה של גיהנום. ניצב הרבי ועמד מוקף בתלמידיו וחסידיו ,והיה מוזג את
הכוס להבדלה עד גדותה ביין האדמדם ,והנה למרבה
גזרו אפוא הדיינים והשיתו על ראשו ,שילך למדור הפלא נטה הגביע על צידו ונשפך כל היין על השולחן.
הגיהנום לכפר על חטאיו ופשעיו מיד ניצב ונעמד בפני החזיר הרבי הקדוש את הכוס על כנה ושוב מזג לתוכה
בית הדין ,רבינו השרף רבי אורי וקרא בקול גדול להציל יין ,וגם בפעם הזאת נפלה הכוס ,וכל היין נשפך על
את טוביה איש מצילו ופודה נפשו מרעב ומיגון ,ויצעק השולחן וגם על הארץ .שוב העמיד השרף את הכוס,
בחוזקה לפני בית הדין. וכך גם בשלישית נשפכה הכוס על תכולתה ,והיה
השולחן והקרקע שלמרגלותיו טבולים ביינו הטהור של
"הלא היהודי הלזה הצילני ואת משפחתי ,ונתן לנו מזון הצדיק ,שהלך ונשפך כמים ,שוב ושוב ,פעם אחר
ומחייה!". פעם ,גם בפעם הרביעית והחמישית וכן הלאה.
קיבלו הדיינים את טענת הצדיק ,ופסקו להקל את דינו,
שרק יהיו מוליכים אותו דרך הגיהנום ,בכדי שיהא נדהמו הנוכחים ,והביטו בנעשה בדממה דקה ובפליאה
מרגיש מעט מן העונש הראוי לו. עצומה .חרדו הם מאוד לפצות פיהם לפני רבם הנערץ
44
אסיפת אמרי"ם – פרשת בראשית תשפ"ז בה"י
נעמד רבי אורי וקרא:
"אם כן ,אצנן את הגיהנום!"
סיים הרה"ק מבעלזא את המעשה ואמר:
ידידי חביבי
"זוהי אפוא הסיבה שהיה נשפך כל כך הרבה יין מכוסו
של רבינו בעת ההבדלה ,שבזה צינן הצדיק את חום
היינו ביחד עם האושפיזין הגיהנום למען אותו חסיד שנתן מדמיו וכספו
חסינו בצילו של השוכן במרומים לצדיק!"...
"ושמחת בחגך" – קיימנו עם המשפחה
וידידים חקרו ובדקו ,הנה נכון הדבר ,שימים אחדים קודם לכן
נפטר יהודי כזה שדר בעיירה הסמוכה לסטרעליסק,
ובשמחת התורה היינו ששים ושמחים
שהיה תומך בכספו כל ימיו את הצדיק רבי אורי זי"ע.
כל קהילות ישראל בכל הבתי מדרשים
ובס"ד הוצאנו השנה את קונטרס "אסיפת זכותם יגן עלינו
אמרי"ם"
לכל חודש האיתנים לנוחיות כל המשתמשים
ויישר כח לכל הרוכשים הקוראים ונה[ע]נים
ובבראשית תחילת השנה אנו נמצאים
ואנחנו מבקשים שנוכל להמשיך את הפצת
חוברות האמר"ים
ובמייל נמשיך לשלוח לכל הרוצים
ואת ברכת החודש אנו מבקשים
ורחושי מרחשן שפתינו אנו מרגישים
נישא בפינו תפילה ותחנונים
ונזכה לראות במפלת האויבים מכל האיזורים
שיעבור החורף הבעל"ט בברכת השנים
בבריאות השלמה בכל הענינים
להרבות בלימוד התורה בכל הזמנים
ונזכה לנחת ושמחה מכל הצאצאים
ולחתן בחורף הבעל"ט הנכדים המאורשים
ידידכם אוהבכם
45
