משנת החסידות · mishnas hachsidus — בראשית (2026-10-05)

בעזהשי”ת
מדו
שגברגדוחלדש:
ת משנת
החסידות
רבותינו
החסידו מאורי
ת זי”ע
מאסופת תורתו של המשפיע
הגה”ח רבי
אשר זעליג
לוסטיגמן
שליט”א
המאמר השבועי:
שבת בראשית
המשך הימים הנוראים
שבת בראשית שנת תשפ”ז
יו”ל ע”י
מכון משנת החסידות
להערות והארות בכל ענייני הגליון
או לנדב הוצאות ההפצה
ניתן לפנות במספר טלפון:
03-722-9580
שבת קדושה זאת .ידוע שאצל תודה להשי"ת זכינו לחגוג
רבותינו הק' תלמידי הבעש"ט, שבחודש הקדושים החגים
היה ההתיחסות לשבת קודש האתינים התקיף במצות ,קיבלנו
פרשת בראשית ,כחלק מהימים עלינו עול מלכות שמים בימי ראש
הטובים והנוראים של חודש השנה ,זכינו לעשרת ימי תשובה,
תשרי .ואצל רבותינו הק' אדמורי בהם ניתקן העבר ,עד שהגענו
בעלזא ,הטבילו גם בשבת זו, ליום הנורא יום כיפור ,לעולם
פרוסת המוציא בדבש ,ואמרו עוד הבינה ,בו נטהר לבבנו ,בבחינת:
בברכת המזון ,תפלת " -הרחמן "בין יבין ושב ורפא לו" ,וכדכתיב
הוא יחדש עלינו את השנה הזאת" בפתח אליהו" :בינה היא לבא".
וכו' ,ובסעודה ג' שרו את הפייט זכינו להכנס בצילא דמהמנותא
של שמחת תורה "אמונים אשר בסוכה הקדושה ,בבחינת וימינו
נאספו". תחבקני ,לקיים מצות "ושמחת
בחגך" ,ו"ישמח ישראל בעושיו
וכאן המקום להביא עובדא
בני ציון יגילו במלכם" .קיום
שאחד מהחסידים ,הרה"ח ר'
המצוה הנוראה של נטילת ד'
משה גראס ע"ה (מגענף -שווייץ),
המינים ,בהם המשכנו הדעת.
באחת מהשנים הפליג בספינה
עד שבאנו לחג הקדוש והנורא
לארץ ישראל ,להסתופף בצילא
"שמיני עצרת" ,בו זכינו ל"אתה
דמהמנותא בצל כ"ק מרן הרה"ק
הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים
מהר"א מבעלזא זי"ע ,ולבסוף
אין עוד מלבדו" !!! ...ולמדרגה
הגיעה האניה לנמל חיפה ,רק
הגבוהה של ההתיחדות עם האחד
ביום הושענא רבא ,ומחמת
יחיד ומיוחד האין סוף ברוך הוא,
השעה הדחוקה לא הספיק לנסוע
המובאת בזוהר הק' (פרשת צו לב ,א):
לירושלים לשמחת תורה ,והגיע
מאן דיתיב עם מלכא ונטל ליה
לשבת בראשית .והנה בסעודה
בלחודוהי ,כל מה דבעי שאיל
שלישית ,כיבד מרן זי"ע ,לג'
ויהיב ליה.
אנשים לשיר "אמונים אשר
נאספו" ,ואז נתעורר בלב החסיד ר' שבת בראשית
משה ,ההרגשות של ההתעוררות חלק מימים נוראים
והטעם הנפלא ,שהרגיש כל
ועתה כאשר עומדים אנו לפני
השנים בחג הקדוש שמחת תורה,
"שבת בראשית" ,נייחד בעזה"י
ואילו בשנה זאת לא זכה לזאת.
מאמרינו זה ,במעלת וחשיבות
בתחילת הפסוק "הלא אם תטיב וכאשר סיימו לשיר ,פנה אליו כ"ק
שאת" -אם תוטיב עובדך יתשבק מרן זי"ע ,וקרא לו ,ונתן לו את
לך וכו' ,מובן ,אבל מה שפירש השיריים של כוס השתיה ,שהיה
על סוף הפסוק" ,ואתה תמשול מהול מים ויין ,ואמר לו" :שבת
בו" -ואם תתוב ישתבק לך" ,אין בראשית האט נאך א שייכות צו די
לו שחר? וגם למה שינה התרגום הייליגע טעג"[ .שבת בראשית יש
לפרש בתחלת הפסוק ,אם תוטיב לו עוד שייכות לימים הקדושים].
עובדך ישתבק לך ,ובסוף הפסוק
"ואם תתוב יתשבק לך? תשובה על המצות ואח"כ על
העבירות
ופירש כך :דהנה שמעתי מאבי
הבה נראה העצה הנפלאה,
כ"ק מרן הרה"ק מהר"י זי"ע ,לפרש
שהורו לנו רבותינו זי"ע ,האיך
"לפתח חטאת רובץ" -דהתשובה
אפשר לעשות תשובה כראוי,
נקראת פתח ,כמ"ש רז"ל (שהש"ר ה,
ולהנצל מקטרוג היצר בזה,
ג)" :פתחו לי פתח אחד של תשובה
השייכת באופן מיוחד ,לזמן שאנו
כחודו של מחט" וכו' ,וחטאת
עומדים בו עתה .מובא בספר
נקרא היצר הרע ,כמו שאמרו רז"ל
"קול התור" (מהגה"ח רבי יונה זאב הלפערט
(יומא כ ,א) .וזהו הפירוש " -לפתח",
זצ"ל ממאקווא) ,מה ששמע מכ"ק מרן
היינו כשאדם עשה תשובה,
הרה"ק מהרי"ד זי"ע ,בזמן היותו
"חטאת רובץ" -ומקטרג ,ואינו
בבעלזא ,בשבת קודש פרשת
מניחו לשוב כראוי .ואמר רבינו
בראשית (שנת תרנ"ח) .וז"ל (דף קעד):
הקדוש ,ששאל לאביו מה הוא
שמעתי מפיו הקדוש שליט"א
העצה שיוכל לשוב ,ולא יקטרג
(זצוק"ל) בשבת בראשית" :הלא אם
היצר הרע? ואמר לו :דהעצה היא
תטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח
כך ,שיעשה מקודם תשובה על
חטאת רובץ ואליך תשוקתו ואתה
העובדין טבין ,דהיינו על המצות
תמשול בו" (בראשית ד ,ז) ,ואונקלוס
שעשה עד עכשיו ,שלא כראוי
מתרגם" :הלא אם תוטיב עובדך
וכנכון .וע"י שחוזר בתשובה על
ישתבק לך ,ואם לא תוטיב עובדך
המעשים טובים ,אין ליצר שוב
ליום דינא ,חטאך נטיר דעתיד
שליטה עליו ,ואז יוכל לשוב גם על
לאתפרעא מנך ,אם לא תתוב,
המעשים הרעים.
ואם תתוב ישתבק לך" .ודקדק
בשבת בראשית מתקן הכל רבינו ,מה שייכות פירוש זה על
סוף הפסוק? בשלמא מה שפירש
ישתבק לך כנ"ל ,וממילא תוכל וגם כעת ,אחרי שעברו עלינו
גם לשוב על העונות .וזה שמסיים והנוראים הקדושים הימים
הפסוק" :ואתה תמשול בו" ,ופירש האלה ,והיה לפנינו מצוות הרבה,
התרגום" :ואם תתוב ישתבק במחשבה ובדיבור ובמעשה -
לך" ,דהיינו אפילו אם תתוב על מצות עשה מדאורייתא ,ומצות
עונותיך ,גם כן ישתבק לך ,מפני מדרבנן ,וכשאדם נותן אל לבו,
שמצוה גוררת מצוה ,ולכן קוראים שהיה באפשר לקיים אותן המצות,
תמיד פרשת בראשית ,אחר הימים ביתר קדושה ובטהרה ,וביותר
הקדושים ,לרמז על הנ"ל. השתוקקות וגעגועין ,עולה מורא
על ראשו ,שח"ו אי אפשר עוד
שבת תחתון ושבת עליון לתקן ,אחר שכבר עברו הימים
ומה נוראים הם דברי הרה"ק ר' הקדושים הנ"ל ,אל יאמר כן!
מרדכי מטשרנוביל זי"ע ,המגלה ואל יתייאש מלשוב ,כי כעת היא
לנו דברים מכבשונו של עולם, השבת הראשונה משנה זו ,והוא
במעלת גדולת וקדושת שבת שייך עוד לימים הקדושים הנ"ל,
בראשית ,המקבלת הארתה משבת על כן יש בכח בשבת זו לתקן הכל
דלעילא ,ואח"כ משפעת הארה על נכון.
זאת לכל שבתות השנה .וכה הוא
אומר לנו בספרו "ליקוטי תורה" אם תוטיב עובדך ישתבק לך
פ' בראשית (דף ח ,א) :והנה יש שבת והנה כשאדם עושה תשובה על
עליון ושבת תחתון ,שבת התחתון העובדין טבין כנ"ל ,אז אין כח
נקרא מקרא קודש ,ושבת העליון ליצר הרע לקטרג ולרבוץ במקום
נקרא קדיש קדישין ,וזה סוד בעלי תשובה כאלו .והנה התשובה
(זוה"ק ח"ב קלה ,א)" ,רזא דשבת הוא היא אחת ממצות עשה שבתורה
שבת" .והנה השבת התחתון ,הוא ומצות ,ומצוה גוררת מצוה (אבות
הבחינה של אכילה ושתיה ואיסור פ"ד מ"ב) ,והיינו שגורר מצוה אחרת,
עשיית מלאכה ,והוא -לפי שבכל שיוכל לשוב גם על עונותיו ,ולא
ששת ימי החול ,יש ל"ט מלאכות, יהיה כח ליצר הרע לקטרג עליו,
שצריכים להעלותם לבחינת ולפי זה שפיר יובן פירוש הפסוק
מנוחה ,שהיא שלימות. והתרגום" :הלא אם תטיב שאת",
ועל זה פירש התרגום" :אם תוטיב
וזה סוד ששבת משפיע לששת
עובדך ישתבק לך" ,דההינו
ימי החול ,ולכך איתא "בא שבת
שתתקן העובדין טבין כנ|"ל ,בזה
יש לפחוד ולרעוד מיום השבת ,אך בא מנוחה" ,כי אותו הדבר שצריך
חס ושלום מי שהוא זולל וסובא עשיה ,הוא בחינת חסרון .ולכך
ביום השבת ,אין לו חלק בשבת באדם כמו כן ,כל זמן שחסר לו
העליון ,הש"י יזכנו לשבת העליון תמיד ,כגון ממון או כבוד וכדומה,
אמן סלה. כל זה הוא בבחינת ו' ימי החול,
ולא מבחינת שבת שמורה על
כלולין כל שבתות השנה שלימות .כי שבת שמא דקודשא
בא וראה דברי הרה"ק ר' בריך הוא ,דאיהי שלים מכל
אברהם יעקב מסדיגורא זי"ע, סטרוהי.
בספרו "כנסת ישראל" (דף כא ד"ה
פתח) :אבי זללה"ה הכ"מ( ,הרה"ק
מקבל הארה משבת דלעילא
מרוזין זי"ע) ,אמר :מפני מה נקרא וזה סוד של שבת בראשית,
שבת זה "שבת בראשית" ,הלא כי במדרש איתא( ,פרקי דר"א פ"ג),
שבת תשובה היא שבת הראשון שקודם שנברא העולם ,היה
לשבתי השנה? רק כי בשבת הזה הוא ושמו לבד ,דהיינו על גמר
נכללין כל שבתי השנה ,עכדה"ק. אצילות ,שהוא בחינת "ושמך
אחד" ,קודם שנתהווה העולם,
וכמים קרים על נפש עיפה,
ובא לכלל בריאה ,היה הוא ושמו
המובא בספר "שיח שרפי קודש"
לבד .וזה בחינת (הקדמת תיקוני זוהר):
(חלק ג') בשם החידושי הרי"ם זי"ע:
"הוא וגרמוהי חד" .ושבת הוא
איתא בזוה"ק ,כי מלת ראשית
שמא דקודשא בריך הוא ,ואותו
מראה על ע' תרעין לאורייתא,
שבת שהוא בחינת הוא ושמו לבד,
הרי זה אומר שממלת בראשית
שהוא שבת שמא דקודשא בריך
נמשך הפנים לכל התורה .כמו כן
הוא ,אותו שבת הוא שנקרא "שבת
בשבת בראשית נפתח פנים לכל
בראשית" ,אך בזה העולם ,השבת
התורה ,ולבני ישראל הדבקים
בראשית שבזה העולם ,מקבל
בתורה נמשך הפנים לכל אחד
הארה משבת דלעילא ,והשבת
מישראל ,משבת בראשית למשך
השני מקבל הארה משבת הראשון,
כל ימות השנה.
והשלישי מן השני ,וכמו כן עד
הכרה שהקב"ה חנן אותו סוף השנה ,כל שבת מקבל משבת
מתנת חנם שלפניו ,כמו בבריאת העולם,
שכל עולם מקבל שפע והארה
ומה נעמו הדברים שמלמדנו
מעולם שהוא למעלה ממנו .ובכן
העיקר ,ומשרש הכרה הזאת, הרה"ק ר' יהודה לייב איגר מלובלין
נמשך השפעות כל מיני ברכות. זי"ע ,וזה יסוד גדול בעבודת
הבורא ב"ה ,שהאדם צריך להכיר
בריאה חדשה ולדעת שאין לו משלו כלום ,ורק
ומה נפלאים הם הדברים מה שהבורא נותן לו מתנת חנם
המובאים בספר "עטרת חיים", זה מה שיש לו .והכרה וידיעה
בשם הגאון מהרש"ם הכהן זצוק"ל, זאת היא האוצר של יראת שמים.
מה ששמע מהדברי חיים זי"ע. ולכן בקריאת התורה בפרשת
וז"ל :הגה"ק מצאנז זי"ע ,אמר - בראשית שהוא גמר הימים נוראים
טעם אמאי נקראה שבת זו שבת מרמזים דבר זה .וכלשונו :העיקר
בראשית ,ולא כן הדבר בשבת נח הוא שיהיה האדם אצל עצמו רק
ולך לך וכו'? וביאר :דהנה אמרו בבחינת מציאת חן ,היינו -לדעת
רז"ל במדרש ,דהעושה תשובה, שאין לו כלום אצל הבורא יתברך.
הקב"ה בורא אותו בריאה חדשה, רק כל מה שהוא יתברך חונן אותו,
ולפי זה נמצא דאחרי הימים הוא מאוצר מתנת חנם .וההכרה
הנוראים ,אשר בני ישראל עשו הזאת מביא ליראה וקבלת עול
תשובה ,וטהרו את עצמם מכל מלכות שמים .וזהו האוצר של
חטא ופגם ,הרי הם כקטן שנולד יראת שמים" :יראת ה' היא אוצרו"
מחדש ,והלכך נקראת השבת (ישעיה לג ,ו).
הראשונה ,על שם המאורע שבת
וזהו שאנו אומרים בתפלת
בראשית ,ראשית הבריאה החדשה
ראש השנה" :וגם את נח באהבה
של כלל ישראל.
זכרת" ,כי בראש השנה הוא זמן
שולחן המלך קבלת עול מלכות שמים .והוא
-ע"י הכרה הזאת ,שאין לאדם
זאת ועוד -הגאון מוהר"ש רק מאוצר מתנת חנם ,מציאת
ענגל זצ"ל אב"ד ראדאמישלא, חן בעיני השי"ת ,ובכח זה אנו
שמע מהרה"ק ר' חיים מצאנז עומדין להתפלל ביום הנורא .וזהו
זי"ע ,שאמר בשבת בראשית: שבשבת קודש זה ,שהוא הגמר
שהוא משל למלך שסייר במדינת והשלימות של קדושת הימים
מלכותו ,ובכל מקום בואו עשו לו הנוראים שעברו ,אנו קוראים
כבוד גדול ,והטריחו עצמם בכל בסיום הסדרא את הפסוק" :ונח
עיר לתת לו הכבוד הראוי ,וכשחזר מצא חן בעיני ה'" ,לרמז -שזה
זי"ע על תפקידנו בשבת בראשית, לביתו אמר :הגם שכיבדוהו כהוגן
כמובא ב"ספר חיים" (עובדות ודברי בכל מקום ,עם כל זאת ,שלחן המלך
תורה להרה"ק ר' חיים מצאנז זי"ע) ,שבצאנז הוא בתוך ביתו והיכלו דייקא .כך
היה בשבת בראשית ,המשך בראש השנה ויום הכיפורים ויום
לימים נוראים ,והתחלת ההכנה טוב ,עושים בני ישראל כיבודים
לימים הנוראים הבעל"ט ,ורמז שונים ,של מצות ומעשים טובים,
לדבר בראשית אותיות -ב"א למלך הכבוד ית"ש ,עם כל זאת,
תשר"י .ודרכו של הרה"ק מצאנז שלחן המלך הוא בשבת קודש
היה ,שכמעט בכל ליל שבת ,שהה דייקא .ואמר הגאון מהר"ש הנ"ל,
בדביקות עצומה ,זמן רב קודם שבודאי יש סודות גדולים במשל
קידוש ,ולפעמים כבר בעודו אוחז הנ"ל ,אך גם בפשטות הוא מובן
הכוס בידו ,עוד עמקו מחשבותיו, היטיב.
וראו בעליל שהוא משוטט
בעולמות עליונים. שבת שהוא עדיין חג
ענין זה ששבת בראשית שייך
ופעם אחת בשבת בראשית לפני
עדיין לחג ,מובא גם בספר
קידוש ,היה אחוז שרעפים ,ופתח
להרה"ק ר' "דברי שמואל"
ואמר :הנה כשסוחר נוסע ליריד
שמואל מסלונים זי"ע( ,פ' בראשית),
לקנות סחורה ,הרי הוא חוטף
אמר :בשם הרה"ק ר' דוד משה
מכל הבא לידו ,וממה שנראה
מטשורקוב זי"ע ,שבת שאחרי
בעיניו שירויח מזה ,אבל בודאי
יום טוב ,נקראת בלשון המדוברת
שאין לו זמן לישב עם היועצים
"שבת נאך יום טוב" ,והפירוש -
שלו ,ולחשוב כמה הרויח ,וכמה
ס'איז נאך יום טוב ,הוא ז"ל אמר
הפסיד ,שהרי הזמן גרמא להתעסק
זאת על שבת שאחרי שבועות,
במסחר .ואחר כך כשבא לביתו,
ובפרט שבת אחרי שמחת תורה,
אז מתיישב ומחשב מה שקנה,
שהכל מודים שבשבת ניתנה תורה
ומה הרויח ,ומה נשאר בידו .וכמו
(שבת פו ,ב) ,וכל ההשפעות הטובות
כן הוא לגבי ימים הנוראים ירח
שנמשכות לעולם הזה ,הן ע"י
האיתנים דתקיף במצות ,והזמן
תורה ושבת.
גרמא לקנות מצות ,ולעסוק בהם
ללא הרף ,סליחות ,תפילות, הזמן לעשות החשבון
שופר ,עשרת ימי תשובה ,יום
כיפור ,סוכה וד' מינים ,ערבה, ומה נעמו דברי ה"דברי חיים"
שמואל" פרשת בראשית (ד"ה ויאמר שמחת תורה ,מצוות דאורייתא
לו איכה) :אמר לו הקב"ה לאדם ודרבנן .ואין זמן לחשוב חשבובו
איכה? התבונן היכן היית קודם של עולם ,מה קנה ואיך קנה ,ומה
החטא ,שתפוח עקבו של אדם נשאר ברשותו ,האם קיים המצוה
הראשון היה מכהה גלגל חמה כדבעי וכדומה ,אבל בשבת
(ויקרא רבה פ' כ') ,ושימש בבית ועליה בראשית אז חוזרים הביתה ,והגיע
(בראשית רבה פ' כ"א) ,למעלה מדרגת הזמן לעשות החשבון.
מלאכים ,ועכשיו איפא אתה ,איך
נפלת כל כך? וכן בשבת קודש להתחיל סדר חדש
זה ,צריך כל יהודי לומר לעצמו: טעם לדבר ,למה קוראים דייקא
איכה? הלא אך זה עתה היה חדש לשבת בראשית בשם לווי ,ולא
תשרי ,ראש השנה עשרת ימי שאר השבתות ,מביא הרה"ק ר'
תשובה ,יום כיפור ,סוכות ,ושמיני יחזקאל משינאווא זי"ע ,בספרו
עצרת ,ושמחת תורה ,אשר כל אחד "דברי יחזקאל" (פ' בראשית ד"ה טעם):
התעלה ,והרגיש בעצמו התעוררות טעם למה נקרא פרשת בראשית
הלב ,איכה? איך כבר שכחת מהכל, "שבת בראשית" ,ולמה לא נקרא
וכלא היה כלום חזרת לקדמותך. כן פרשת נח או פרשת לך ,שבת
נח או שבת לך? אמר מורי חמי
המשכת רפואה וחיים ארוכים הגאה"ק ארי' דבי עילאי אבד"ק
מעלה נוספת בשבת זו ,אנו ווישניצא זלה"ה ,דהענין כך הוא,
לומדים במשנתו של הרה"ק ר' דבימים הנוראים הקדושים ,כל
יהושע מדזיקוב זי"ע ,כפי שמביא אדם היה לו אז הרהור תשובה,
בספרו "עטרת ישועה" (מועדים דף עד, וקבל אז על עצמו איזה הנהגה
ב) ,וז"ל :הנה השבת הזה הוא בין טובה ,כל איש לפי ערכו ומדריגתו,
קיץ וחורף ,כי הוא סיום ימי הקיץ, לכן נקרא שבת בראשית ,שמזכירין
והתחלת ימות החורף ,והשבת להאדם שמה שעבר עבר ,ומעתה
מקשרם ומחברם בסוד אור ישר מתחיל סדר חדש ,וישתדל את
אור חוזר ,והנה עיקר עבודתינו עצמו שיהיה מעתה טוב.
בימי הרצון שעברו ,עליו להמשיך
רפואה לחולי ישראל ,והבריאים האם חזרת לקדמותך
לא יחלו ח"ו .ולכוונה זו אנו כעין זה מביא הרה"ק ר' שמואל
אוכלין תפוח בדבש בליל ראש מסלונים זי"ע ,בספרו "דברי
השנה ,כי התפוח מסוגל להמשכת
ומסוגל לתשובה ,וכמו שאמרנו הרפואה ,כמו שאמרו ז"ל במסכת
במ"ש בתנחומא (האזינו) שעל שם ע"ז (מ ,ב) אצל רבי שהיה לו חולי
זה נקרא מזלו מאזניים .ושבת מעיים ,והביאו לו יין של תפוחים
מוכן לתשובה ,כמו שנאמר "טוב ונתרפא.
להודות לה'" ,שכל מי שמודה
ועיין כתבי מרן זצ"ל באמרי
ועוזב ירוחם ,כמ"ש בפרקי דר"א
נועם על מועדים ,אשר ש"ה
(פרק י"ט) .וע"י שמירת שבת מיד
עקיד"ה עולה תפו"ח ,כי השופר
נגאלין.
זכר לאילו של יצחק ,ועקידת יצחק
וכבר אמרו דכתיב "עלת שבת לזרעו תזכור ,גם בחג הסוכות יש
בשבתו" ,וכן ו"מידי שבת בשבתו", לנו רזא דתפוח ,כי סכ"ת דוד
שכל שבת יש לו קדושה מיוחדת עולה תפו"ח ,הכל לרמז להמשכת
לאותו שבת ,והקדושה הוא - הרפואה .וגם בשבת הוא רזא
קדושת הפרשה שקוראין בשבת דהמשכת הרפואה ,כטעם (שבת יב ,א),
זה ,וקדושת "פרשת בראשית" "שבת הוא מלזעוק ורפואה קרובה
הוא ,שיזכו לאור אורו של משיח, לבא" ,ועל כן בשבת הזה המקשר
ועל כן מתחילין בראשית ,בשבת הקיץ והחורף ,על כן יש לנו סוד
אחרונה מחדש תשרי ,שלא יצוייר התפוח ,להמשכת הרפואה ,כי
שיקראו בראשית בחשון ,אם לא קי"ץ חור"ף עולה תפו"ח ,ומקשרין
שיהיה שמחת תורה בשבת ,ולא אחרית בראשית השנה ,להמשיך
אד"ו ראש .שאף שרואין שעברו רפואה וחיים ארוכים לכל זרע
כמה יותר מי"ח מאות שנה ,ולא ישראל.
זכינו להגאל עדיין ,אולי בשבת זה
נזכה להגאל מיד ,ע"י התעוררות נזכה להגאל מיד
בדבריו תשובה מלעילא ,וכל החודש מסוגל מאמרינו נסיים
הנפלאים ,של הרה"ק ר' צדוק לזה.
הכהן מלובלין זי"ע ,האומר לנו
שעתה הזמן גרמא להגאל בגאולה
השלימה ,וז"ל בספרו "פרי צדיק"
(בראשית אות ה') :ועל כן תיקנו שיסיימו
התורה בתשרי ,ואחר סוכות אף
שרואין שעדיין לא היה התיקון
כראוי ,מכל מקום כל החדש מוכן
שגב גדלותם של רבותינו הקדושים
מאורי החסידות זי"ע
חמדור
דש
היראה הגדולה של רבנו הבעל שם טוב
הרה"ק החקל יצחק זי"ע מביא בהקדמה לספר "אמרי יוסף" (חומש שמות)
מה ששמע מאביו הרה"ק ר' יוסף מאיר מספינקא זי"ע :הבעש"ט היה לו
יראה גדולה כל כך ,עד שאפילו האברים שבגוף שדרכם וטבעם לנוח ,היו
מזדעזעים מפחד השי"ת ומהדר גאונו ,ופעם אחת התפלל הרבי ר' זוסיא
זצוקללה"ה זי"ע לפני השי"ת שיתן לו היראה כמו שהיה להבעש"ט,
וניתנה לו ,והיה לו אימה ופחד כל כך עד שלא היה יכול לזוז את עצמו
ממקומו ,כי גופו הטהור לא היה יכול לסובלה ,וחזר וביקש מהשי"ת
שיקחנה ממנו ,ושאל למה הבעש"ט היה יכול לסבול היראה הגדולה
הזאת ,ואמרו לו מן השמים ,כי הבעש"ט היה גופו הטהור מזוכך מאד
מאד ,כי נולד לאביו כאשר היה בן מאה שנים ,כאשר נולד יצחק אבינו
לאברהם אבינו ע"ה ,ועל כן היה גופו הטהור יכול לסובלה ,אבל איש אחר
אי אפשר לו לסבול כזאת ,ואף על פי כן גם הרה"ק ר' זוסיא כשהיה מגביה
עיניו לשמים ,היה הדם נוטף ...מחמת פחד השי"ת.
גודל האהבה והיראה של רבנו הבעל שם טוב
הרה"ק ר' בן ציו מבאבוב זי"ע מביא בספרו קדושת ציון (פרשת תרומה) :פעם
אחת בא רופא מומחה אצל הבעל שם טוב זי"ע ,ובדק הרופא את דופקו,
ואמר שמכיר בדופק שלו שיש לו שני כוחות נפלאים למעלה מדרך
הטבע ,המנגדים זה לזה ,ואילו היה לו רק אחד מהם ,לא היה יכול לחיות,
מחמת גודל הכח של כל אחד מהם .אבל מאחר שיש בו שניהם יחדיו ,והם
כוחות הפכיים ,משקיט אחד את חבירו ,ועל ידי זה יכול להתקיים בעולם.
ואמר על זה הבעל שם טוב :הן אמת שרופא מומחה הוא ומבין גדול ,אבל
אין לו השגה במהות הכוחות הללו .כי באמת ישנם שני דרכים בעבודת
ה' ,אחד הוא מדת אהבה וכיסופין .והשני הוא מדת יראה ופחד .ומדת
האהבה שיש בי מגיע עד כלות הנפש ,עד שאי אפשר להתקיים ולעמוד
אפילו שעה אחת .וכן מגודל היראה מרוממותו יתברך שמו ,לא הייתי
יכול להתקיים מחמת גודל הפחד ,רק מאחר שהם שני הפכיים ומתאחדים
כאחד ,הנני מתקיים בעולם.
