gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משנת החסידות · mishnas hachsidus — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: משנת החסידות · mishnas hachsidus

שבוע: בראשית (2026-10-05)

משנת החסידות · mishnas hachsidus — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי”ת‬ ‫מדו‬ ‫שגברגדוחלדש‪:‬‬ ‫ת‬ ‫משנת‬ ‫החסידות‬ ‫רבותינו‬ ‫החסידו מאורי‬ ‫ת זי”ע‬ ‫מאסופת תורתו של המשפיע‬ ‫הגה”ח רבי‬ ‫אשר זעליג‬ ‫לוסטיגמן‬ ‫שליט”א‬ ‫המאמר השבועי‪:‬‬ ‫שבת בראשית‬ ‫המשך הימים הנוראים‬ ‫שבת בראשית שנת תשפ”ז‬ ‫יו”ל ע”י‬ ‫מכון משנת החסידות‬ ‫להערות והארות בכל ענייני הגליון‬ ‫או לנדב הוצאות ההפצה‬ ‫ניתן לפנות במספר טלפון‪:‬‬ ‫‪03-722-9580‬‬ ‫שבת קדושה זאת‪ .‬ידוע שאצל‬ ‫תודה להשי"ת זכינו לחגוג‬ ‫רבותינו הק' תלמידי הבעש"ט‪,‬‬ ‫שבחודש‬ ‫הקדושים‬ ‫החגים‬ ‫היה ההתיחסות לשבת קודש‬ ‫האתינים התקיף במצות‪ ,‬קיבלנו‬ ‫פרשת בראשית‪ ,‬כחלק מהימים‬ ‫עלינו עול מלכות שמים בימי ראש‬ ‫הטובים והנוראים של חודש‬ ‫השנה‪ ,‬זכינו לעשרת ימי תשובה‪,‬‬ ‫תשרי‪ .‬ואצל רבותינו הק' אדמורי‬ ‫בהם ניתקן העבר‪ ,‬עד שהגענו‬ ‫בעלזא‪ ,‬הטבילו גם בשבת זו‪,‬‬ ‫ליום הנורא יום כיפור‪ ,‬לעולם‬ ‫פרוסת המוציא בדבש‪ ,‬ואמרו עוד‬ ‫הבינה‪ ,‬בו נטהר לבבנו‪ ,‬בבחינת‪:‬‬ ‫בברכת המזון‪ ,‬תפלת ‪" -‬הרחמן‬ ‫"בין יבין ושב ורפא לו"‪ ,‬וכדכתיב‬ ‫הוא יחדש עלינו את השנה הזאת"‬ ‫בפתח אליהו‪" :‬בינה היא לבא"‪.‬‬ ‫וכו'‪ ,‬ובסעודה ג' שרו את הפייט‬ ‫זכינו להכנס בצילא דמהמנותא‬ ‫של שמחת תורה "אמונים אשר‬ ‫בסוכה הקדושה‪ ,‬בבחינת וימינו‬ ‫נאספו"‪.‬‬ ‫תחבקני‪ ,‬לקיים מצות "ושמחת‬ ‫בחגך"‪ ,‬ו"ישמח ישראל בעושיו‬ ‫וכאן המקום להביא עובדא‬ ‫בני ציון יגילו במלכם"‪ .‬קיום‬ ‫שאחד מהחסידים‪ ,‬הרה"ח ר'‬ ‫המצוה הנוראה של נטילת ד'‬ ‫משה גראס ע"ה (מגענף ‪ -‬שווייץ)‪,‬‬ ‫המינים‪ ,‬בהם המשכנו הדעת‪.‬‬ ‫באחת מהשנים הפליג בספינה‬ ‫עד שבאנו לחג הקדוש והנורא‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬להסתופף בצילא‬ ‫"שמיני עצרת"‪ ,‬בו זכינו ל"אתה‬ ‫דמהמנותא בצל כ"ק מרן הרה"ק‬ ‫הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים‬ ‫מהר"א מבעלזא זי"ע‪ ,‬ולבסוף‬ ‫אין עוד מלבדו" !!!‪ ...‬ולמדרגה‬ ‫הגיעה האניה לנמל חיפה‪ ,‬רק‬ ‫הגבוהה של ההתיחדות עם האחד‬ ‫ביום הושענא רבא‪ ,‬ומחמת‬ ‫יחיד ומיוחד האין סוף ברוך הוא‪,‬‬ ‫השעה הדחוקה לא הספיק לנסוע‬ ‫המובאת בזוהר הק' (פרשת צו לב‪ ,‬א)‪:‬‬ ‫לירושלים לשמחת תורה‪ ,‬והגיע‬ ‫מאן דיתיב עם מלכא ונטל ליה‬ ‫לשבת בראשית‪ .‬והנה בסעודה‬ ‫בלחודוהי‪ ,‬כל מה דבעי שאיל‬ ‫שלישית‪ ,‬כיבד מרן זי"ע‪ ,‬לג'‬ ‫ויהיב ליה‪.‬‬ ‫אנשים לשיר "אמונים אשר‬ ‫נאספו"‪ ,‬ואז נתעורר בלב החסיד ר'‬ ‫שבת בראשית‬ ‫משה‪ ,‬ההרגשות של ההתעוררות‬ ‫חלק מימים נוראים‬ ‫והטעם הנפלא‪ ,‬שהרגיש כל‬ ‫ועתה כאשר עומדים אנו לפני‬ ‫השנים בחג הקדוש שמחת תורה‪,‬‬ ‫"שבת בראשית"‪ ,‬נייחד בעזה"י‬ ‫ואילו בשנה זאת לא זכה לזאת‪.‬‬ ‫מאמרינו זה‪ ,‬במעלת וחשיבות‬ ‫בתחילת הפסוק "הלא אם תטיב‬ ‫וכאשר סיימו לשיר‪ ,‬פנה אליו כ"ק‬ ‫שאת" ‪ -‬אם תוטיב עובדך יתשבק‬ ‫מרן זי"ע‪ ,‬וקרא לו‪ ,‬ונתן לו את‬ ‫לך וכו'‪ ,‬מובן‪ ,‬אבל מה שפירש‬ ‫השיריים של כוס השתיה‪ ,‬שהיה‬ ‫על סוף הפסוק‪" ,‬ואתה תמשול‬ ‫מהול מים ויין‪ ,‬ואמר לו‪" :‬שבת‬ ‫בו" ‪ -‬ואם תתוב ישתבק לך"‪ ,‬אין‬ ‫בראשית האט נאך א שייכות צו די‬ ‫לו שחר? וגם למה שינה התרגום‬ ‫הייליגע טעג"‪[ .‬שבת בראשית יש‬ ‫לפרש בתחלת הפסוק‪ ,‬אם תוטיב‬ ‫לו עוד שייכות לימים הקדושים]‪.‬‬ ‫עובדך ישתבק לך‪ ,‬ובסוף הפסוק‬ ‫"ואם תתוב יתשבק לך?‬ ‫תשובה על המצות ואח"כ על‬ ‫העבירות‬ ‫ופירש כך‪ :‬דהנה שמעתי מאבי‬ ‫הבה נראה העצה הנפלאה‪,‬‬ ‫כ"ק מרן הרה"ק מהר"י זי"ע‪ ,‬לפרש‬ ‫שהורו לנו רבותינו זי"ע‪ ,‬האיך‬ ‫"לפתח חטאת רובץ" ‪ -‬דהתשובה‬ ‫אפשר לעשות תשובה כראוי‪,‬‬ ‫נקראת פתח‪ ,‬כמ"ש רז"ל (שהש"ר ה‪,‬‬ ‫ולהנצל מקטרוג היצר בזה‪,‬‬ ‫ג)‪" :‬פתחו לי פתח אחד של תשובה‬ ‫השייכת באופן מיוחד‪ ,‬לזמן שאנו‬ ‫כחודו של מחט" וכו'‪ ,‬וחטאת‬ ‫עומדים בו עתה‪ .‬מובא בספר‬ ‫נקרא היצר הרע‪ ,‬כמו שאמרו רז"ל‬ ‫"קול התור" (מהגה"ח רבי יונה זאב הלפערט‬ ‫(יומא כ‪ ,‬א)‪ .‬וזהו הפירוש ‪" -‬לפתח"‪,‬‬ ‫זצ"ל ממאקווא)‪ ,‬מה ששמע מכ"ק מרן‬ ‫היינו כשאדם עשה תשובה‪,‬‬ ‫הרה"ק מהרי"ד זי"ע‪ ,‬בזמן היותו‬ ‫"חטאת רובץ" ‪ -‬ומקטרג‪ ,‬ואינו‬ ‫בבעלזא‪ ,‬בשבת קודש פרשת‬ ‫מניחו לשוב כראוי‪ .‬ואמר רבינו‬ ‫בראשית (שנת תרנ"ח)‪ .‬וז"ל (דף קעד)‪:‬‬ ‫הקדוש‪ ,‬ששאל לאביו מה הוא‬ ‫שמעתי מפיו הקדוש שליט"א‬ ‫העצה שיוכל לשוב‪ ,‬ולא יקטרג‬ ‫(זצוק"ל) בשבת בראשית‪" :‬הלא אם‬ ‫היצר הרע? ואמר לו‪ :‬דהעצה היא‬ ‫תטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח‬ ‫כך‪ ,‬שיעשה מקודם תשובה על‬ ‫חטאת רובץ ואליך תשוקתו ואתה‬ ‫העובדין טבין‪ ,‬דהיינו על המצות‬ ‫תמשול בו" (בראשית ד‪ ,‬ז)‪ ,‬ואונקלוס‬ ‫שעשה עד עכשיו‪ ,‬שלא כראוי‬ ‫מתרגם‪" :‬הלא אם תוטיב עובדך‬ ‫וכנכון‪ .‬וע"י שחוזר בתשובה על‬ ‫ישתבק לך‪ ,‬ואם לא תוטיב עובדך‬ ‫המעשים טובים‪ ,‬אין ליצר שוב‬ ‫ליום דינא‪ ,‬חטאך נטיר דעתיד‬ ‫שליטה עליו‪ ,‬ואז יוכל לשוב גם על‬ ‫לאתפרעא מנך‪ ,‬אם לא תתוב‪,‬‬ ‫המעשים הרעים‪.‬‬ ‫ואם תתוב ישתבק לך"‪ .‬ודקדק‬ ‫בשבת בראשית מתקן הכל‬ ‫רבינו‪ ,‬מה שייכות פירוש זה על‬ ‫סוף הפסוק? בשלמא מה שפירש‬ ‫ישתבק לך כנ"ל‪ ,‬וממילא תוכל‬ ‫וגם כעת‪ ,‬אחרי שעברו עלינו‬ ‫גם לשוב על העונות‪ .‬וזה שמסיים‬ ‫והנוראים‬ ‫הקדושים‬ ‫הימים‬ ‫הפסוק‪" :‬ואתה תמשול בו"‪ ,‬ופירש‬ ‫האלה‪ ,‬והיה לפנינו מצוות הרבה‪,‬‬ ‫התרגום‪" :‬ואם תתוב ישתבק‬ ‫במחשבה ובדיבור ובמעשה ‪-‬‬ ‫לך"‪ ,‬דהיינו אפילו אם תתוב על‬ ‫מצות עשה מדאורייתא‪ ,‬ומצות‬ ‫עונותיך‪ ,‬גם כן ישתבק לך‪ ,‬מפני‬ ‫מדרבנן‪ ,‬וכשאדם נותן אל לבו‪,‬‬ ‫שמצוה גוררת מצוה‪ ,‬ולכן קוראים‬ ‫שהיה באפשר לקיים אותן המצות‪,‬‬ ‫תמיד פרשת בראשית‪ ,‬אחר הימים‬ ‫ביתר קדושה ובטהרה‪ ,‬וביותר‬ ‫הקדושים‪ ,‬לרמז על הנ"ל‪.‬‬ ‫השתוקקות וגעגועין‪ ,‬עולה מורא‬ ‫על ראשו‪ ,‬שח"ו אי אפשר עוד‬ ‫שבת תחתון ושבת עליון‬ ‫לתקן‪ ,‬אחר שכבר עברו הימים‬ ‫ומה נוראים הם דברי הרה"ק ר'‬ ‫הקדושים הנ"ל‪ ,‬אל יאמר כן!‬ ‫מרדכי מטשרנוביל זי"ע‪ ,‬המגלה‬ ‫ואל יתייאש מלשוב‪ ,‬כי כעת היא‬ ‫לנו דברים מכבשונו של עולם‪,‬‬ ‫השבת הראשונה משנה זו‪ ,‬והוא‬ ‫במעלת גדולת וקדושת שבת‬ ‫שייך עוד לימים הקדושים הנ"ל‪,‬‬ ‫בראשית‪ ,‬המקבלת הארתה משבת‬ ‫על כן יש בכח בשבת זו לתקן הכל‬ ‫דלעילא‪ ,‬ואח"כ משפעת הארה‬ ‫על נכון‪.‬‬ ‫זאת לכל שבתות השנה‪ .‬וכה הוא‬ ‫אומר לנו בספרו "ליקוטי תורה"‬ ‫אם תוטיב עובדך ישתבק לך‬ ‫פ' בראשית (דף ח‪ ,‬א)‪ :‬והנה יש שבת‬ ‫והנה כשאדם עושה תשובה על‬ ‫עליון ושבת תחתון‪ ,‬שבת התחתון‬ ‫העובדין טבין כנ"ל‪ ,‬אז אין כח‬ ‫נקרא מקרא קודש‪ ,‬ושבת העליון‬ ‫ליצר הרע לקטרג ולרבוץ במקום‬ ‫נקרא קדיש קדישין‪ ,‬וזה סוד‬ ‫בעלי תשובה כאלו‪ .‬והנה התשובה‬ ‫(זוה"ק ח"ב קלה‪ ,‬א)‪" ,‬רזא דשבת הוא‬ ‫היא אחת ממצות עשה שבתורה‬ ‫שבת"‪ .‬והנה השבת התחתון‪ ,‬הוא‬ ‫ומצות‪ ,‬ומצוה גוררת מצוה (אבות‬ ‫הבחינה של אכילה ושתיה ואיסור‬ ‫פ"ד מ"ב)‪ ,‬והיינו שגורר מצוה אחרת‪,‬‬ ‫עשיית מלאכה‪ ,‬והוא ‪ -‬לפי שבכל‬ ‫שיוכל לשוב גם על עונותיו‪ ,‬ולא‬ ‫ששת ימי החול‪ ,‬יש ל"ט מלאכות‪,‬‬ ‫יהיה כח ליצר הרע לקטרג עליו‪,‬‬ ‫שצריכים להעלותם לבחינת‬ ‫ולפי זה שפיר יובן פירוש הפסוק‬ ‫מנוחה‪ ,‬שהיא שלימות‪.‬‬ ‫והתרגום‪" :‬הלא אם תטיב שאת"‪,‬‬ ‫ועל זה פירש התרגום‪" :‬אם תוטיב‬ ‫וזה סוד ששבת משפיע לששת‬ ‫עובדך ישתבק לך"‪ ,‬דההינו‬ ‫ימי החול‪ ,‬ולכך איתא "בא שבת‬ ‫שתתקן העובדין טבין כנ|"ל‪ ,‬בזה‬ ‫יש לפחוד ולרעוד מיום השבת‪ ,‬אך‬ ‫בא מנוחה"‪ ,‬כי אותו הדבר שצריך‬ ‫חס ושלום מי שהוא זולל וסובא‬ ‫עשיה‪ ,‬הוא בחינת חסרון‪ .‬ולכך‬ ‫ביום השבת‪ ,‬אין לו חלק בשבת‬ ‫באדם כמו כן‪ ,‬כל זמן שחסר לו‬ ‫העליון‪ ,‬הש"י יזכנו לשבת העליון‬ ‫תמיד‪ ,‬כגון ממון או כבוד וכדומה‪,‬‬ ‫אמן סלה‪.‬‬ ‫כל זה הוא בבחינת ו' ימי החול‪,‬‬ ‫ולא מבחינת שבת שמורה על‬ ‫כלולין כל שבתות השנה‬ ‫שלימות‪ .‬כי שבת שמא דקודשא‬ ‫בא וראה דברי הרה"ק ר'‬ ‫בריך הוא‪ ,‬דאיהי שלים מכל‬ ‫אברהם יעקב מסדיגורא זי"ע‪,‬‬ ‫סטרוהי‪.‬‬ ‫בספרו "כנסת ישראל" (דף כא ד"ה‬ ‫פתח)‪ :‬אבי זללה"ה הכ"מ‪( ,‬הרה"ק‬ ‫מקבל הארה משבת דלעילא‬ ‫מרוזין זי"ע)‪ ,‬אמר‪ :‬מפני מה נקרא‬ ‫וזה סוד של שבת בראשית‪,‬‬ ‫שבת זה "שבת בראשית"‪ ,‬הלא‬ ‫כי במדרש איתא‪( ,‬פרקי דר"א פ"ג)‪,‬‬ ‫שבת תשובה היא שבת הראשון‬ ‫שקודם שנברא העולם‪ ,‬היה‬ ‫לשבתי השנה? רק כי בשבת הזה‬ ‫הוא ושמו לבד‪ ,‬דהיינו על גמר‬ ‫נכללין כל שבתי השנה‪ ,‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫אצילות‪ ,‬שהוא בחינת "ושמך‬ ‫אחד"‪ ,‬קודם שנתהווה העולם‪,‬‬ ‫וכמים קרים על נפש עיפה‪,‬‬ ‫ובא לכלל בריאה‪ ,‬היה הוא ושמו‬ ‫המובא בספר "שיח שרפי קודש"‬ ‫לבד‪ .‬וזה בחינת (הקדמת תיקוני זוהר)‪:‬‬ ‫(חלק ג') בשם החידושי הרי"ם זי"ע‪:‬‬ ‫"הוא וגרמוהי חד"‪ .‬ושבת הוא‬ ‫איתא בזוה"ק‪ ,‬כי מלת ראשית‬ ‫שמא דקודשא בריך הוא‪ ,‬ואותו‬ ‫מראה על ע' תרעין לאורייתא‪,‬‬ ‫שבת שהוא בחינת הוא ושמו לבד‪,‬‬ ‫הרי זה אומר שממלת בראשית‬ ‫שהוא שבת שמא דקודשא בריך‬ ‫נמשך הפנים לכל התורה‪ .‬כמו כן‬ ‫הוא‪ ,‬אותו שבת הוא שנקרא "שבת‬ ‫בשבת בראשית נפתח פנים לכל‬ ‫בראשית"‪ ,‬אך בזה העולם‪ ,‬השבת‬ ‫התורה‪ ,‬ולבני ישראל הדבקים‬ ‫בראשית שבזה העולם‪ ,‬מקבל‬ ‫בתורה נמשך הפנים לכל אחד‬ ‫הארה משבת דלעילא‪ ,‬והשבת‬ ‫מישראל‪ ,‬משבת בראשית למשך‬ ‫השני מקבל הארה משבת הראשון‪,‬‬ ‫כל ימות השנה‪.‬‬ ‫והשלישי מן השני‪ ,‬וכמו כן עד‬ ‫הכרה שהקב"ה חנן אותו‬ ‫סוף השנה‪ ,‬כל שבת מקבל משבת‬ ‫מתנת חנם‬ ‫שלפניו‪ ,‬כמו בבריאת העולם‪,‬‬ ‫שכל עולם מקבל שפע והארה‬ ‫ומה נעמו הדברים שמלמדנו‬ ‫מעולם שהוא למעלה ממנו‪ .‬ובכן‬ ‫העיקר‪ ,‬ומשרש הכרה הזאת‪,‬‬ ‫הרה"ק ר' יהודה לייב איגר מלובלין‬ ‫נמשך השפעות כל מיני ברכות‪.‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬וזה יסוד גדול בעבודת‬ ‫הבורא ב"ה‪ ,‬שהאדם צריך להכיר‬ ‫בריאה חדשה‬ ‫ולדעת שאין לו משלו כלום‪ ,‬ורק‬ ‫ומה נפלאים הם הדברים‬ ‫מה שהבורא נותן לו מתנת חנם‬ ‫המובאים בספר "עטרת חיים"‪,‬‬ ‫זה מה שיש לו‪ .‬והכרה וידיעה‬ ‫בשם הגאון מהרש"ם הכהן זצוק"ל‪,‬‬ ‫זאת היא האוצר של יראת שמים‪.‬‬ ‫מה ששמע מהדברי חיים זי"ע‪.‬‬ ‫ולכן בקריאת התורה בפרשת‬ ‫וז"ל‪ :‬הגה"ק מצאנז זי"ע‪ ,‬אמר ‪-‬‬ ‫בראשית שהוא גמר הימים נוראים‬ ‫טעם אמאי נקראה שבת זו שבת‬ ‫מרמזים דבר זה‪ .‬וכלשונו‪ :‬העיקר‬ ‫בראשית‪ ,‬ולא כן הדבר בשבת נח‬ ‫הוא שיהיה האדם אצל עצמו רק‬ ‫ולך לך וכו'? וביאר‪ :‬דהנה אמרו‬ ‫בבחינת מציאת חן‪ ,‬היינו ‪ -‬לדעת‬ ‫רז"ל במדרש‪ ,‬דהעושה תשובה‪,‬‬ ‫שאין לו כלום אצל הבורא יתברך‪.‬‬ ‫הקב"ה בורא אותו בריאה חדשה‪,‬‬ ‫רק כל מה שהוא יתברך חונן אותו‪,‬‬ ‫ולפי זה נמצא דאחרי הימים‬ ‫הוא מאוצר מתנת חנם‪ .‬וההכרה‬ ‫הנוראים‪ ,‬אשר בני ישראל עשו‬ ‫הזאת מביא ליראה וקבלת עול‬ ‫תשובה‪ ,‬וטהרו את עצמם מכל‬ ‫מלכות שמים‪ .‬וזהו האוצר של‬ ‫חטא ופגם‪ ,‬הרי הם כקטן שנולד‬ ‫יראת שמים‪" :‬יראת ה' היא אוצרו"‬ ‫מחדש‪ ,‬והלכך נקראת השבת‬ ‫(ישעיה לג‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫הראשונה‪ ,‬על שם המאורע שבת‬ ‫וזהו שאנו אומרים בתפלת‬ ‫בראשית‪ ,‬ראשית הבריאה החדשה‬ ‫ראש השנה‪" :‬וגם את נח באהבה‬ ‫של כלל ישראל‪.‬‬ ‫זכרת"‪ ,‬כי בראש השנה הוא זמן‬ ‫שולחן המלך‬ ‫קבלת עול מלכות שמים‪ .‬והוא‬ ‫‪ -‬ע"י הכרה הזאת‪ ,‬שאין לאדם‬ ‫זאת ועוד ‪ -‬הגאון מוהר"ש‬ ‫רק מאוצר מתנת חנם‪ ,‬מציאת‬ ‫ענגל זצ"ל אב"ד ראדאמישלא‪,‬‬ ‫חן בעיני השי"ת‪ ,‬ובכח זה אנו‬ ‫שמע מהרה"ק ר' חיים מצאנז‬ ‫עומדין להתפלל ביום הנורא‪ .‬וזהו‬ ‫זי"ע‪ ,‬שאמר בשבת בראשית‪:‬‬ ‫שבשבת קודש זה‪ ,‬שהוא הגמר‬ ‫שהוא משל למלך שסייר במדינת‬ ‫והשלימות של קדושת הימים‬ ‫מלכותו‪ ,‬ובכל מקום בואו עשו לו‬ ‫הנוראים שעברו‪ ,‬אנו קוראים‬ ‫כבוד גדול‪ ,‬והטריחו עצמם בכל‬ ‫בסיום הסדרא את הפסוק‪" :‬ונח‬ ‫עיר לתת לו הכבוד הראוי‪ ,‬וכשחזר‬ ‫מצא חן בעיני ה'"‪ ,‬לרמז ‪ -‬שזה‬ ‫זי"ע על תפקידנו בשבת בראשית‪,‬‬ ‫לביתו אמר‪ :‬הגם שכיבדוהו כהוגן‬ ‫כמובא ב"ספר חיים" (עובדות ודברי‬ ‫בכל מקום‪ ,‬עם כל זאת‪ ,‬שלחן המלך‬ ‫תורה להרה"ק ר' חיים מצאנז זי"ע)‪ ,‬שבצאנז‬ ‫הוא בתוך ביתו והיכלו דייקא‪ .‬כך‬ ‫היה בשבת בראשית‪ ,‬המשך‬ ‫בראש השנה ויום הכיפורים ויום‬ ‫לימים נוראים‪ ,‬והתחלת ההכנה‬ ‫טוב‪ ,‬עושים בני ישראל כיבודים‬ ‫לימים הנוראים הבעל"ט‪ ,‬ורמז‬ ‫שונים‪ ,‬של מצות ומעשים טובים‪,‬‬ ‫לדבר בראשית אותיות ‪ -‬ב"א‬ ‫למלך הכבוד ית"ש‪ ,‬עם כל זאת‪,‬‬ ‫תשר"י‪ .‬ודרכו של הרה"ק מצאנז‬ ‫שלחן המלך הוא בשבת קודש‬ ‫היה‪ ,‬שכמעט בכל ליל שבת‪ ,‬שהה‬ ‫דייקא‪ .‬ואמר הגאון מהר"ש הנ"ל‪,‬‬ ‫בדביקות עצומה‪ ,‬זמן רב קודם‬ ‫שבודאי יש סודות גדולים במשל‬ ‫קידוש‪ ,‬ולפעמים כבר בעודו אוחז‬ ‫הנ"ל‪ ,‬אך גם בפשטות הוא מובן‬ ‫הכוס בידו‪ ,‬עוד עמקו מחשבותיו‪,‬‬ ‫היטיב‪.‬‬ ‫וראו בעליל שהוא משוטט‬ ‫בעולמות עליונים‪.‬‬ ‫שבת שהוא עדיין חג‬ ‫ענין זה ששבת בראשית שייך‬ ‫ופעם אחת בשבת בראשית לפני‬ ‫עדיין לחג‪ ,‬מובא גם בספר‬ ‫קידוש‪ ,‬היה אחוז שרעפים‪ ,‬ופתח‬ ‫להרה"ק ר'‬ ‫"דברי שמואל"‬ ‫ואמר‪ :‬הנה כשסוחר נוסע ליריד‬ ‫שמואל מסלונים זי"ע‪( ,‬פ' בראשית)‪,‬‬ ‫לקנות סחורה‪ ,‬הרי הוא חוטף‬ ‫אמר‪ :‬בשם הרה"ק ר' דוד משה‬ ‫מכל הבא לידו‪ ,‬וממה שנראה‬ ‫מטשורקוב זי"ע‪ ,‬שבת שאחרי‬ ‫בעיניו שירויח מזה‪ ,‬אבל בודאי‬ ‫יום טוב‪ ,‬נקראת בלשון המדוברת‬ ‫שאין לו זמן לישב עם היועצים‬ ‫"שבת נאך יום טוב"‪ ,‬והפירוש ‪-‬‬ ‫שלו‪ ,‬ולחשוב כמה הרויח‪ ,‬וכמה‬ ‫ס'איז נאך יום טוב‪ ,‬הוא ז"ל אמר‬ ‫הפסיד‪ ,‬שהרי הזמן גרמא להתעסק‬ ‫זאת על שבת שאחרי שבועות‪,‬‬ ‫במסחר‪ .‬ואחר כך כשבא לביתו‪,‬‬ ‫ובפרט שבת אחרי שמחת תורה‪,‬‬ ‫אז מתיישב ומחשב מה שקנה‪,‬‬ ‫שהכל מודים שבשבת ניתנה תורה‬ ‫ומה הרויח‪ ,‬ומה נשאר בידו‪ .‬וכמו‬ ‫(שבת פו‪ ,‬ב)‪ ,‬וכל ההשפעות הטובות‬ ‫כן הוא לגבי ימים הנוראים ירח‬ ‫שנמשכות לעולם הזה‪ ,‬הן ע"י‬ ‫האיתנים דתקיף במצות‪ ,‬והזמן‬ ‫תורה ושבת‪.‬‬ ‫גרמא לקנות מצות‪ ,‬ולעסוק בהם‬ ‫ללא הרף‪ ,‬סליחות‪ ,‬תפילות‪,‬‬ ‫הזמן לעשות החשבון‬ ‫שופר‪ ,‬עשרת ימי תשובה‪ ,‬יום‬ ‫כיפור‪ ,‬סוכה וד' מינים‪ ,‬ערבה‪,‬‬ ‫ומה נעמו דברי ה"דברי חיים"‬ ‫שמואל" פרשת בראשית (ד"ה ויאמר‬ ‫שמחת תורה‪ ,‬מצוות דאורייתא‬ ‫לו איכה)‪ :‬אמר לו הקב"ה לאדם‬ ‫ודרבנן‪ .‬ואין זמן לחשוב חשבובו‬ ‫איכה? התבונן היכן היית קודם‬ ‫של עולם‪ ,‬מה קנה ואיך קנה‪ ,‬ומה‬ ‫החטא‪ ,‬שתפוח עקבו של אדם‬ ‫נשאר ברשותו‪ ,‬האם קיים המצוה‬ ‫הראשון היה מכהה גלגל חמה‬ ‫כדבעי וכדומה‪ ,‬אבל בשבת‬ ‫(ויקרא רבה פ' כ')‪ ,‬ושימש בבית ועליה‬ ‫בראשית אז חוזרים הביתה‪ ,‬והגיע‬ ‫(בראשית רבה פ' כ"א)‪ ,‬למעלה מדרגת‬ ‫הזמן לעשות החשבון‪.‬‬ ‫מלאכים‪ ,‬ועכשיו איפא אתה‪ ,‬איך‬ ‫נפלת כל כך? וכן בשבת קודש‬ ‫להתחיל סדר חדש‬ ‫זה‪ ,‬צריך כל יהודי לומר לעצמו‪:‬‬ ‫טעם לדבר‪ ,‬למה קוראים דייקא‬ ‫איכה? הלא אך זה עתה היה חדש‬ ‫לשבת בראשית בשם לווי‪ ,‬ולא‬ ‫תשרי‪ ,‬ראש השנה עשרת ימי‬ ‫שאר השבתות‪ ,‬מביא הרה"ק ר'‬ ‫תשובה‪ ,‬יום כיפור‪ ,‬סוכות‪ ,‬ושמיני‬ ‫יחזקאל משינאווא זי"ע‪ ,‬בספרו‬ ‫עצרת‪ ,‬ושמחת תורה‪ ,‬אשר כל אחד‬ ‫"דברי יחזקאל" (פ' בראשית ד"ה טעם)‪:‬‬ ‫התעלה‪ ,‬והרגיש בעצמו התעוררות‬ ‫טעם למה נקרא פרשת בראשית‬ ‫הלב‪ ,‬איכה? איך כבר שכחת מהכל‪,‬‬ ‫"שבת בראשית"‪ ,‬ולמה לא נקרא‬ ‫וכלא היה כלום חזרת לקדמותך‪.‬‬ ‫כן פרשת נח או פרשת לך‪ ,‬שבת‬ ‫נח או שבת לך? אמר מורי חמי‬ ‫המשכת רפואה וחיים ארוכים‬ ‫הגאה"ק ארי' דבי עילאי אבד"ק‬ ‫מעלה נוספת בשבת זו‪ ,‬אנו‬ ‫ווישניצא זלה"ה‪ ,‬דהענין כך הוא‪,‬‬ ‫לומדים במשנתו של הרה"ק ר'‬ ‫דבימים הנוראים הקדושים‪ ,‬כל‬ ‫יהושע מדזיקוב זי"ע‪ ,‬כפי שמביא‬ ‫אדם היה לו אז הרהור תשובה‪,‬‬ ‫בספרו "עטרת ישועה" (מועדים דף עד‪,‬‬ ‫וקבל אז על עצמו איזה הנהגה‬ ‫ב)‪ ,‬וז"ל‪ :‬הנה השבת הזה הוא בין‬ ‫טובה‪ ,‬כל איש לפי ערכו ומדריגתו‪,‬‬ ‫קיץ וחורף‪ ,‬כי הוא סיום ימי הקיץ‪,‬‬ ‫לכן נקרא שבת בראשית‪ ,‬שמזכירין‬ ‫והתחלת ימות החורף‪ ,‬והשבת‬ ‫להאדם שמה שעבר עבר‪ ,‬ומעתה‬ ‫מקשרם ומחברם בסוד אור ישר‬ ‫מתחיל סדר חדש‪ ,‬וישתדל את‬ ‫אור חוזר‪ ,‬והנה עיקר עבודתינו‬ ‫עצמו שיהיה מעתה טוב‪.‬‬ ‫בימי הרצון שעברו‪ ,‬עליו להמשיך‬ ‫רפואה לחולי ישראל‪ ,‬והבריאים‬ ‫האם חזרת לקדמותך‬ ‫לא יחלו ח"ו‪ .‬ולכוונה זו אנו‬ ‫כעין זה מביא הרה"ק ר' שמואל‬ ‫אוכלין תפוח בדבש בליל ראש‬ ‫מסלונים זי"ע‪ ,‬בספרו "דברי‬ ‫השנה‪ ,‬כי התפוח מסוגל להמשכת‬ ‫ומסוגל לתשובה‪ ,‬וכמו שאמרנו‬ ‫הרפואה‪ ,‬כמו שאמרו ז"ל במסכת‬ ‫במ"ש בתנחומא (האזינו) שעל שם‬ ‫ע"ז (מ‪ ,‬ב) אצל רבי שהיה לו חולי‬ ‫זה נקרא מזלו מאזניים‪ .‬ושבת‬ ‫מעיים‪ ,‬והביאו לו יין של תפוחים‬ ‫מוכן לתשובה‪ ,‬כמו שנאמר "טוב‬ ‫ונתרפא‪.‬‬ ‫להודות לה'"‪ ,‬שכל מי שמודה‬ ‫ועיין כתבי מרן זצ"ל באמרי‬ ‫ועוזב ירוחם‪ ,‬כמ"ש בפרקי דר"א‬ ‫נועם על מועדים‪ ,‬אשר ש"ה‬ ‫(פרק י"ט)‪ .‬וע"י שמירת שבת מיד‬ ‫עקיד"ה עולה תפו"ח‪ ,‬כי השופר‬ ‫נגאלין‪.‬‬ ‫זכר לאילו של יצחק‪ ,‬ועקידת יצחק‬ ‫וכבר אמרו דכתיב "עלת שבת‬ ‫לזרעו תזכור‪ ,‬גם בחג הסוכות יש‬ ‫בשבתו"‪ ,‬וכן ו"מידי שבת בשבתו"‪,‬‬ ‫לנו רזא דתפוח‪ ,‬כי סכ"ת דוד‬ ‫שכל שבת יש לו קדושה מיוחדת‬ ‫עולה תפו"ח‪ ,‬הכל לרמז להמשכת‬ ‫לאותו שבת‪ ,‬והקדושה הוא ‪-‬‬ ‫הרפואה‪ .‬וגם בשבת הוא רזא‬ ‫קדושת הפרשה שקוראין בשבת‬ ‫דהמשכת הרפואה‪ ,‬כטעם (שבת יב‪ ,‬א)‪,‬‬ ‫זה‪ ,‬וקדושת "פרשת בראשית"‬ ‫"שבת הוא מלזעוק ורפואה קרובה‬ ‫הוא‪ ,‬שיזכו לאור אורו של משיח‪,‬‬ ‫לבא"‪ ,‬ועל כן בשבת הזה המקשר‬ ‫ועל כן מתחילין בראשית‪ ,‬בשבת‬ ‫הקיץ והחורף‪ ,‬על כן יש לנו סוד‬ ‫אחרונה מחדש תשרי‪ ,‬שלא יצוייר‬ ‫התפוח‪ ,‬להמשכת הרפואה‪ ,‬כי‬ ‫שיקראו בראשית בחשון‪ ,‬אם לא‬ ‫קי"ץ חור"ף עולה תפו"ח‪ ,‬ומקשרין‬ ‫שיהיה שמחת תורה בשבת‪ ,‬ולא‬ ‫אחרית בראשית השנה‪ ,‬להמשיך‬ ‫אד"ו ראש‪ .‬שאף שרואין שעברו‬ ‫רפואה וחיים ארוכים לכל זרע‬ ‫כמה יותר מי"ח מאות שנה‪ ,‬ולא‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫זכינו להגאל עדיין‪ ,‬אולי בשבת זה‬ ‫נזכה להגאל מיד‪ ,‬ע"י התעוררות‬ ‫נזכה להגאל מיד‬ ‫בדבריו תשובה מלעילא‪ ,‬וכל החודש מסוגל‬ ‫מאמרינו‬ ‫נסיים‬ ‫הנפלאים‪ ,‬של הרה"ק ר' צדוק לזה‪.‬‬ ‫הכהן מלובלין זי"ע‪ ,‬האומר לנו‬ ‫שעתה הזמן גרמא להגאל בגאולה‬ ‫השלימה‪ ,‬וז"ל בספרו "פרי צדיק"‬ ‫(בראשית אות ה')‪ :‬ועל כן תיקנו שיסיימו‬ ‫התורה בתשרי‪ ,‬ואחר סוכות אף‬ ‫שרואין שעדיין לא היה התיקון‬ ‫כראוי‪ ,‬מכל מקום כל החדש מוכן‬ ‫שגב גדלותם של רבותינו הקדושים‬ ‫מאורי החסידות זי"ע‬ ‫חמדור‬ ‫דש‬ ‫היראה הגדולה של רבנו הבעל שם טוב‬ ‫הרה"ק החקל יצחק זי"ע מביא בהקדמה לספר "אמרי יוסף" (חומש שמות)‬ ‫מה ששמע מאביו הרה"ק ר' יוסף מאיר מספינקא זי"ע‪ :‬הבעש"ט היה לו‬ ‫יראה גדולה כל כך‪ ,‬עד שאפילו האברים שבגוף שדרכם וטבעם לנוח‪ ,‬היו‬ ‫מזדעזעים מפחד השי"ת ומהדר גאונו‪ ,‬ופעם אחת התפלל הרבי ר' זוסיא‬ ‫זצוקללה"ה זי"ע לפני השי"ת שיתן לו היראה כמו שהיה להבעש"ט‪,‬‬ ‫וניתנה לו‪ ,‬והיה לו אימה ופחד כל כך עד שלא היה יכול לזוז את עצמו‬ ‫ממקומו‪ ,‬כי גופו הטהור לא היה יכול לסובלה‪ ,‬וחזר וביקש מהשי"ת‬ ‫שיקחנה ממנו‪ ,‬ושאל למה הבעש"ט היה יכול לסבול היראה הגדולה‬ ‫הזאת‪ ,‬ואמרו לו מן השמים‪ ,‬כי הבעש"ט היה גופו הטהור מזוכך מאד‬ ‫מאד‪ ,‬כי נולד לאביו כאשר היה בן מאה שנים‪ ,‬כאשר נולד יצחק אבינו‬ ‫לאברהם אבינו ע"ה‪ ,‬ועל כן היה גופו הטהור יכול לסובלה‪ ,‬אבל איש אחר‬ ‫אי אפשר לו לסבול כזאת‪ ,‬ואף על פי כן גם הרה"ק ר' זוסיא כשהיה מגביה‬ ‫עיניו לשמים‪ ,‬היה הדם נוטף‪ ...‬מחמת פחד השי"ת‪.‬‬ ‫גודל האהבה והיראה של רבנו הבעל שם טוב‬ ‫הרה"ק ר' בן ציו מבאבוב זי"ע מביא בספרו קדושת ציון (פרשת תרומה)‪ :‬פעם‬ ‫אחת בא רופא מומחה אצל הבעל שם טוב זי"ע‪ ,‬ובדק הרופא את דופקו‪,‬‬ ‫ואמר שמכיר בדופק שלו שיש לו שני כוחות נפלאים למעלה מדרך‬ ‫הטבע‪ ,‬המנגדים זה לזה‪ ,‬ואילו היה לו רק אחד מהם‪ ,‬לא היה יכול לחיות‪,‬‬ ‫מחמת גודל הכח של כל אחד מהם‪ .‬אבל מאחר שיש בו שניהם יחדיו‪ ,‬והם‬ ‫כוחות הפכיים‪ ,‬משקיט אחד את חבירו‪ ,‬ועל ידי זה יכול להתקיים בעולם‪.‬‬ ‫ואמר על זה הבעל שם טוב‪ :‬הן אמת שרופא מומחה הוא ומבין גדול‪ ,‬אבל‬ ‫אין לו השגה במהות הכוחות הללו‪ .‬כי באמת ישנם שני דרכים בעבודת‬ ‫ה'‪ ,‬אחד הוא מדת אהבה וכיסופין‪ .‬והשני הוא מדת יראה ופחד‪ .‬ומדת‬ ‫האהבה שיש בי מגיע עד כלות הנפש‪ ,‬עד שאי אפשר להתקיים ולעמוד‬ ‫אפילו שעה אחת‪ .‬וכן מגודל היראה מרוממותו יתברך שמו‪ ,‬לא הייתי‬ ‫יכול להתקיים מחמת גודל הפחד‪ ,‬רק מאחר שהם שני הפכיים ומתאחדים‬ ‫כאחד‪ ,‬הנני מתקיים בעולם‪.‬‬