gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לב המועדים · Lev Hamoadim — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: לב המועדים · Lev Hamoadim

שבוע: בראשית (2026-10-05)

לב המועדים · Lev Hamoadim — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪+‬לב המועדי‪+‬ם‬ ‫עלון חודשי בענייני הלכה ומנהגים‪ ,‬מתוך סדרת הספרים "לב המועדים"‬ ‫גיליון קצ"ד‬ ‫הלכות והליכות בעניין 'חמשה חומשי תורה'‬ ‫כיצד נכתב הספר הראשון‬ ‫התורה שהיא בידינו היום לפי משך הקבלה מאבות לבנים היא‬ ‫ספר התורה שנכתב על ידי משה נכתב בלשון הקודש ובכתב‬ ‫שנתנה למשה בסיני בלי שנוי כלל (ספר העיקרים מאמר ג פרק כב)‪.‬‬ ‫הנקרא אשורית‬ ‫תורה שבכתב היא התורה הכתובה לנו בחמשה חומשי תורה‪.‬‬ ‫כשמשה כתב את התורה לא כתב וידבר ה' אלי אלא וידבר ה' אל‬ ‫התורה קדמה לבריאת העולם תתקע"ד דורות (עיין שבת פח‪,‬‬ ‫משה לאמור‬ ‫ב)‪ ,‬בחז"ל כתוב (ויקרא רבה יט א) "שני אלפים שנה קדמה תורה‬ ‫לבריאת העולם"‪.‬‬ ‫והטעם‪ :‬לפי שהתורה קדמה לבריאת העולם (שבת פח‪ ,‬ב)‬ ‫ובתורה כלול כל סודות הבריאה העתידה וסודות המרכבה‬ ‫התורה היתה כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה (רש"י‬ ‫ובאותיות התורה נמצאים צירופים וביאורים ופנים חדשות‬ ‫דברים לג‪ ,‬ב‪ ,‬פסחים נד‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫ודברים נסתרים‪ ,‬וכשנכתבה על ידי משה היה כסופר המעתיק‬ ‫קבלת התורה ומסירת התורה‬ ‫מספר קדמון המספר דברים שאינם ענין רק לזה המעתיק‬ ‫ולעולם שהוא חי בו אלא עוד הרבה ענינים ודברה תורה כנגד‬ ‫בשנה ראשונה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחודש סיון‬ ‫כל העולמות‬ ‫קיבלו בני ישראל במעמד הר סיני את עשרת הדיברות ושאר‬ ‫מצות התורה‪.‬‬ ‫ואל יקשה עליך ענין משנה התורה שמדבר בעד עצמו ואתחנן‬ ‫ואתפלל אל ה' ואומר‪ ,‬כיון שהקדימה התורה שכל הדברים‬ ‫משה עלה להר ארבעים יום אחר מתן תורה ולמד את התורה‬ ‫מפי הגבורה שירד לימד את אהרון‪ ,‬אחר כך לימד את בניו של‬ ‫האמורים להלן הם הדברים שדיבר משה לכן מספרת לנו‬ ‫אהרון בנכוחות אהרון‪ ,‬וחזר ולימד את הזקנים בנוכחות של‬ ‫התורה כלשון שדיבר משה בעת שהיו הדברים (רמב"ן בהקדמה‬ ‫אהרון ובניו ובפעם הרביעית לימד את כל העם כשאהרון ובניו‬ ‫לפרשיות התורה)‪.‬‬ ‫שומעים (עירובין כד‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫נכתבה מגילה או כספר‬ ‫מי כתב את התורה‬ ‫ר' יוחנן משום רבי בנאה אמר תורה מגילה מגילה נכתבה‪,‬‬ ‫משה רבינו כתב את הספר תורה‪ ,‬שמע מפי הגבורה וכתב את‬ ‫ביאור‪ :‬כל פרשה שנאמרה למשה היה כותבה‪ ,‬ולבסוף‬ ‫הספר תורה מלבד שמונה פסוקים אחרונים (ב"ב טו‪ ,‬א‪ ,‬רמב"ן‬ ‫ארבעים שנה כשנגמרו כל הפרשות חיברם יחד (גיטין ס‪ ,‬א‪,‬‬ ‫פתיחת לחמשה חומשים)‪.‬‬ ‫רש"י שם ד"ה מגילה)‪.‬‬ ‫מלבד זה כתב ביום מותו עוד י"ג ספרים‪ ,‬י"ב נתן לכל שבט‬ ‫רבי שמעון בן לקיש אומר תורה חתומה ניתנה‪ ,‬ביאור‪ :‬התורה‬ ‫ושבט וס"ת הי"ג הניח בארון הברית (דב"ר ט ט)‪.‬‬ ‫נכתבה בבת אחת לאחר שנאמרה למשה בסיני כל הפרשות‬ ‫ספר תורה נוסף נכתב על ידי ציווי ה' על גבי אבנים (עיין‬ ‫וכתבם כסדרם (גיטין שם)‪.‬‬ ‫דברים כז ד‪ ,‬יהושע ח לב)‪ .‬ויש אומרים‪ :‬שנכתב בשבעים לשון‬ ‫שמונה פסוקים אחרונים של תורה מי כתבם (בב"ב טו‪ ,‬א)‬ ‫(סוטה פרק ז משנה ה)‪ ,‬והטעם‪ :‬כל הוצה ללמדה יבוא וילמוד‪,‬‬ ‫יש אומרים‪ :‬שיהושע כתב‪ ,‬והטעם‪ :‬שנכתב שם וימת שם‬ ‫שלא יהיה פתחון פה לאומות העולם לומר לא היה לנו מהיכן‬ ‫משה עבד ה' אפשר משה חי וכתב וימת שם משה‪ ,‬אלא עד‬ ‫ללמוד (רע"ב שם ד"ה בשבעה)‪.‬‬ ‫כאן כתב משה‪ ,‬מכאן ואילך כתב יהושע‪.‬‬ ‫האיך כתבו את ס"ת ועוד בשבעים לשון על אבנים אף אם הם גדולים‬ ‫יש אומרים‪ :‬שמשה כותב בדמע‪ ,‬והטעם‪ :‬אפשר ס"ת חסר‬ ‫יש אומרים‪ :‬שדבר זה היה בנס‪ ,‬או שהיו אבנים גדולות כל כך‬ ‫אות אחת וכתיב (דברים לא כו) "לקח את ספר התורה הזה"‬ ‫שהיה מקום לכתוב עליהם (רבינו בחיי רמב"ן דברים כז ג)‪.‬‬ ‫אלא עד כאן הקב"ה אומר ומשה כותב מכאן ואילך הקב"ה‬ ‫ויש אומרים‪ :‬שנכתב בתמצות כדוגמת ההלכות בספר הלכות‬ ‫אומר ומשה כותב בדמע דהיינו שהיה כותב בדמעות (יד רמה‬ ‫גדולות בענין אזהרות (רבי סעדיה גאון‪ ,‬אבן עזרא דברים כז א‪ ,‬רד"ק‬ ‫בב"ב טו ד"ה אמר מר)‪.‬‬ ‫יהושע ח לב)‪.‬‬ ‫לע"נ הרב אשר ידידיה בן רבי נחמן לרנר זצ"ל‪ .‬נלב"ע י"ז באייר תשפ"ו‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הטעם שאומרים שמנין אותיות של ספר תורה כמנין ישראל‬ ‫ביאור אחר‪ :‬בדמע היינו ערבוב דמוע כמ"ש מלאך ודמעך‬ ‫והוא אינו אלא כמחצית משישים ריבוא [‪.]300,805‬‬ ‫כלומר כתב את הפסוקים כמו שהיו כתובים קודם הבריאה‬ ‫שהכוונה כ"ז אותיות האלף בית עם מנצפ"ך שהן כז אותיות‬ ‫עפ"י צירופי אותיות ואותיות מעורבבות ולאחר מותו בא‬ ‫הן והמילויים שלהם ומילוי דמילוייהן (פנ"י קידושין ל‪ ,‬א בשם‬ ‫יהושע וכתב את אותם פסוקים כפי שכתוב היום (דברי אליהו‬ ‫ספר חסד לאברהם מעין שני נהר יא)‪.‬‬ ‫ד"ה אמר בשם הגר"א)‪.‬‬ ‫יש כתבו בדומה שחכמים מונים להשלמת המנין כל אות‬ ‫כתיב או קרי‬ ‫היוצאת מחברתה כגון ה"ה מוציא ה'‪ ,‬מ"ם מוציא מ' ובמילוי‬ ‫כתיב הוא מה שכתוב בתורה‪ ,‬וקרי זה מה שקוראים‪ ,‬ישנם‬ ‫כל האותיות נשלם שישים ריבוא (מדרש תלפיות לבעל שבט‬ ‫הרבה תיבות שנקראות אחרת ממה שהם נכתבים כגון כתוב‬ ‫המוסר ענף אותיות שם)‪.‬‬ ‫(דברים כח כז) "בעפולים" וקוראים "בטחורים" וכן כתוב (שם כז)‬ ‫ביאור אחר‪ :‬מאחר שמצאנו שמספר התיבות הם ל"א ריבוא‬ ‫"ישגלנה" וקוראים "ישכבנה"‪ ,‬ודברים אלו נמסרו למשה בעל‬ ‫א"כ אפשר לומר שהכוונה שישים ריבוא יחד עם התרגום (עיין‬ ‫פה מסיני מדור לדור (נדרים לז‪ ,‬ב‪ ,‬שו"ע או"ח קמא י)‪.‬‬ ‫טור רפה) שאף הוא ניתן בסיני כדאיתא במדרשים ובשל"ה‬ ‫(פנ"י שם)‪.‬‬ ‫חמשה חומשים‬ ‫ביאור אחר‪ :‬יש שכתבו בדרך אפשר שהס"ת של מעלה כתוב‬ ‫הטעם שנקראת חומשים‪ :‬חומשים מלשון חמש שהוא מספר‬ ‫בו שישים ריבוא (מדרש תלפיות עיין שם)‪.‬‬ ‫הספרים‪ ,‬וכל חלק מהם הוא חומש דהיינו חמשית מספר התורה‪.‬‬ ‫ביאור אחר‪ :‬לפי דברי הב"י והלבוש (או"ח לו) בתמונות האותיות‬ ‫הבדל בין החומשים‬ ‫דאות א' מחוברת מג' אותיות יו"ד וי"ו יו"ד וכן רוב אותיות‬ ‫חלוקת החמושים מתבטאת בכתיבת הספר תורה שצריך‬ ‫האלף בית מחוברים משנים או שלוש אותיות ואם נחשב‬ ‫לשייר ארבע שורות פנויות בין חומש לחומש (בב"ב יג‪ ,‬ב‪ ,‬שו"ע‬ ‫את כל האותיות המחוברים כאילו הם אותיות נפרדות יהיו‬ ‫יור"ד רעג א)‪.‬‬ ‫שישים ריבוא (עטרת ראש)‪.‬‬ ‫שמות החומשים‬ ‫אותיות גדולות וקטנות‬ ‫החומשים נקראו על שם אחת מהתיבות שבפסוק הראשון‬ ‫שש עשרה אותיות יש בספר תורה שונות משאר האותיות‬ ‫שבו הספר מתחיל‪.‬‬ ‫עשר שהן גדולות וסימנך‪ :‬יגדל הערבון ושש שהן קטנות‬ ‫א‪ .‬חומש בראשית‪ ,‬ונקרא גם ספר הישר שהוא ספר של‬ ‫וסימנך‪ :‬אך קמיה‪.‬‬ ‫אברהם יצחק ויעקב שנקראים ישר (ע"ז כה‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫ואלו הן אותיות הגדולות שבתורה (מדרש רבי עקיבא על אותיות‬ ‫ב‪ .‬חומש שמות‪ ,‬ונקרא גם ספר הגאולה (רמב"ן סוף ספר שמות‬ ‫גדולות וטעמיהן‪ ,‬אבן השהם הלכות ס"ת רעד)‪.‬‬ ‫וז"ל והנה נשלם ספר הגאולה אשר )‪ ,‬ונקרא גם ספר הברית‪ ,‬הטעם‪:‬‬ ‫ב' של "בראשית"‪ ,‬והטעם‪ :‬לפי שהוא קודם לכל המקרא‬ ‫על פי הפסוק (שמות כד‪ ,‬ז) "ויקח ספר הברית ויקרא באזני‬ ‫ג' של "והתגלח" (ויקרא יג לג)‪ ,‬והטעם‪ :‬לפי שאותו גילוח היה‬ ‫העם"‪ ,‬ויש שקוראים אותו ספר יציאת מצרים (דקדוקי טעמים)‪.‬‬ ‫בטהרה‪.‬‬ ‫יש שקוראים לחומש שמות בשם ספר שני (הנצי"ב מוולוזין‬ ‫ד' של "ה' אחד" (דברים ו ד)‪ ,‬והטעם‪ :‬לומר שצריך להאריך באחד‪.‬‬ ‫בהקדמה לשמות בשם רב האי גאון)‪.‬‬ ‫ה' של "הל'ה תגמלו זאת" (דברים לב ו)‪ ,‬והטעם‪ :‬לפי שהוא‬ ‫ג‪ .‬חומש ויקרא‪ ,‬ונקרא גם תורת כהנים (מגילה ל‪ ,‬ב)‪ ,‬הטעם‪ :‬על‬ ‫כשני תיבות ואי אפשר להיות תיבה בלי חברתה‪.‬‬ ‫שם דיני הקרבנות והכהנים שנמצאים הרבה בספר הזה‪.‬‬ ‫ו' של "גחון" (ויקרא יא מב)‪ ,‬והטעם‪ :‬שכלו נחש ונחש נתקלל‬ ‫ד‪ .‬חומש במדבר‪ ,‬ונקרא גם חומש הפקודים (יומא סח‪ ,‬ב)‪,‬‬ ‫בו' קללות‪.‬‬ ‫והטעם‪ :‬לפי שיש שם פיקודי כל השבטים ופיקודי ארבעת‬ ‫הדגלים לחוד פיקודי הלוים מבן חודש מעלה לחוד‪ ,‬מבן‬ ‫י' של "ועתה יגדל נא כח ה'" (במדבר יד יז)‪ ,‬והטעם‪ :‬לפי שמגדל‬ ‫שלושים ועד חמישים שנה לחוד‪ ,‬פיקודי הבכורות מבני‬ ‫כחו על כל באי העולם‪.‬‬ ‫ישראל ועוד בפרשת פנחס פיקודי כל שבטי ישראל‪.‬‬ ‫ל' של "וישליכם אל ארץ אחרת" (דברים כט כז)‪ ,‬והטעם‪ :‬לומר‬ ‫ה‪ .‬ספר דברים‪ ,‬ונקרא גם משנה תורה (ספרי דברים קס)‪ ,‬והטעם‪:‬‬ ‫שאין השלכת אותם אלא לפי שעה – דהינו שלא השליכם‬ ‫לפי שבו חזר משה על הרבה מצוות ודברים שנזכרו בספרים‬ ‫עולמית אלא לאותה שעה‪.‬‬ ‫הקודמים‪.‬‬ ‫נ' כפופה של "נוצר חסד" (שמות לד ז)‪.‬‬ ‫ן' פשוטה של "ויקרב משה את משפטן" (במדבר כז ה)‪ ,‬והטעם‪:‬‬ ‫אותיות שבס"ת‬ ‫בס"ת יש שישים ריבוא אותיות ודורשי רשמות רמזו (מגלה לפי שאמר משה והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי‬ ‫עמוקות אופן קפו) שבתיבה "ישראל" היא ר"ת יש שישים רבוא ושמעתיו (דברים א יז) אמר הקדוש ברוך הוא למשה אליך ולא‬ ‫אותיות לתורה (של"ה בבית חכמה דף יב‪ ,‬עיין קדושת לוי מדבר על לי בתמיה‪ ,‬חייך‪ ,‬אני מעלים ממך דבר שהנשים יודעות כן‪,‬‬ ‫שנאמר (במדבר כז ז) כן בנות צלפחד דוברות‪.‬‬ ‫הפסוק אשר צווה ה')‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הלכות הקשורות לפסוקים‬ ‫ע' של "שמע ישראל" (דברים ו ד)‪ ,‬והטעם‪ :‬לומר שהקורא שמע‬ ‫הקורא בתורה לא יפחות משלשה פוסקים (מגילה כב‪ ,‬א)‪ ,‬לכן‬ ‫ולא השמיע לאזנו‪ ,‬יצא‪.‬‬ ‫ר' של "לא תשתחווה לאל אחר" (שמות לד ז)‪ ,‬והטעם‪ :‬לומר צריך לדעת היכן מתחיל כל פסוק והיכן מסתיים‪.‬‬ ‫ואמרו עוד בגמרא (שם ועוד) כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן‬ ‫שאין תקומה לעובדי עבודה זרה‪.‬‬ ‫לא פסקינן ליה כלומר מסורת בידינו ממשה רבינו ע"ה שקיבל‬ ‫תורה מסיני היכן מסתיים כל פסוק ומתחיל הפסוק שאחריו‬ ‫אותיות קטנות‬ ‫ולמרות שאין דבר זה נרשם בספר תורה כלל אנו יודעים‬ ‫(מדרש רבי עקיבא על אותיות קטנות)‪.‬‬ ‫א' של "ויקרא"‪ ,‬והטעם‪ :‬לומר שאין הקב"ה נגלה על אומות במדויק היכן מתחלפים הפסוקים ואסור לשנות ולעשות‬ ‫פסוק עצירה באמצע הפסוק ועל כן יש לדלג או לקרוא פסוק‬ ‫העולם אלא בחצי דיבור‪.‬‬ ‫ה' של "בהבראם" (בראשית ב ד)‪ ,‬והטעם‪ :‬לפי שהתקטן ונמעט פעמיים כשאין עצה אחרת כמו שעושים בראש חודש ובלבד‬ ‫שלא לחלק פסוק אחד לשנים‪.‬‬ ‫על ידו‪ ,‬כמו (תהילים קלט ה) "ותשת עלי כפיכה"‪.‬‬ ‫י' של "תשי" (דברים לב יח)‪ ,‬והטעם‪ :‬התשתם כחו של יוצר‪.‬‬ ‫פרשיות התורה‬ ‫כ' של "ולבכותה" (בראשית כג ב)‪ ,‬והטעם‪ :‬לומר כל מי שאינו‬ ‫בוכה על אדם כשורה כ"ף וכ"ף וכ"ף פורעין לו‪[ .‬ביאור כנגד פרשה‬ ‫ג' כפי"ן שיש בא"ב כ' דגושה ורפויה וכ' ארוכה כמו שעולה פרשה פירושה הוא ענין מסויים ומוגדר כגון פרשת ראש‬ ‫חודש (מגילה כא‪ ,‬ב) פרשת שקלים (שם כט) וכן למה נסמכה‬ ‫מספרן כך פורעין לו]‪.‬‬ ‫פרשת נזיר לפרשת סוטה (ברכות סג‪ ,‬א) ועוד רבות‪.‬‬ ‫מ' של "על מוקדה" (ויקרא ו ב)‪.‬‬ ‫ק' של "קצתי בחיי" (בראשית כז מו)‪ ,‬הטעם‪ :‬לומר שראתה חלוקת התורה לפרשיות השבוע‬ ‫ברוח הקודש שטיטוס יחריב את הבית שגבוה ק' אמות חלוק הפרשיות נוצרו על ידי מנהג‪ ,‬מנהג האחד היה שסיימו‬ ‫את התורה אחת לשלוש שנים ואז חילקו את התורה למאה‬ ‫וימעט כבודו של ישראל‪.‬‬ ‫וחמישים וארבע פרשיות (מגילה כט‪ ,‬ב)‪ ,‬המנהג השני המצוי‬ ‫כיום בו מסיימים את התורה אחת לשנה ולפי מנהג זה יש‬ ‫תגין‬ ‫התגין נחלקים לג' אופנים‪ ,‬א‪ .‬אותיות הצריכות שלשה תגין חמישים וארבע פרשיות (עיין רמב"ם הלכות תפילה פרק יג הלכה‬ ‫אותיות שעטנ"ז ג"ץ‪ ,‬ב‪ .‬אותיות הצריכה רק תג אחת אותיות א)‪.‬‬ ‫בדק חיה ג‪ .‬אותיות אשר אינם צריכות תג כלל אותיות‬ ‫חלוקת הפרשיות בהלכה‬ ‫מלאכת סופר‪.‬‬ ‫בכתיבת הספר‬ ‫עושים היכר בין פרשה לפרשה‪ ,‬על יד סימנים פרשת פתוחה‬ ‫הפסקים בכתיבת ספר תורה‬ ‫ופרשת סתומה (שו"ע ערה ב)‪.‬‬ ‫שש מיני הפסקים יש בספר תורה‬ ‫הפסק בין חומש לחומש‪ ,‬ושיעורו כגובה של ארבע שורות פרשה פתוחה‪ :‬ביאור הפרשה שלפניה מסתיימת בתוך השורה‬ ‫והסופר מתחיל לכתוב משורה החדשה‪ ,‬והטעם שנקראת כן‬ ‫(ב"ב יג‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫לפי שהשורה שבה מסתיימת הפרשה הקודמת‪ ,‬הא פתוחה‬ ‫בין פרשה לפרשה‪ ,‬שיעורו כמלוא תשע אותיות‪.‬‬ ‫עד הסוף‪.‬‬ ‫בין תיבה לתיבה‪ ,‬שיעורו כמלוא אות קטנה (שו"ע רעד ד)‪.‬‬ ‫בין אות לאות‪ ,‬שיעורו כחוט השערה ובלבד שלא תהיה נוגעת פרשה סתומה‪ :‬ביאור שמתחילה באותה השורה שנגמרה‬ ‫הפרשה הקודמת לה אלא שמארים רווח פנוי כדי כתיבת‬ ‫אות אחת בחברתה‪.‬‬ ‫תשע אותיות ואז מתחילים בתכיבת הפרשה הבאה‪.‬‬ ‫בין שורה לשורה שיערו כגובה שורה‪.‬‬ ‫חוץ מפרשת ויחי שמתחילה באותה פרשה של סוף פרשת‬ ‫ובין השיטין שבשירת הים כותבים בשלושים שורות שורה‬ ‫ויגש ואין שום היכר בכתוב להפריד ביניהם ועל זה שואל‬ ‫ראשונה רגילה שאר הן שורת שורה ראשונה מניחים באמצע‬ ‫רש"י בתחילת פרשת ויחי (בראשית מז כח ד"ה ויחי) למה פרשה‬ ‫ריוח אחד‪ ,‬ואחת מניחים הריוח בשני מקומות באמצעה עד‬ ‫זו סתומה וכו'‪.‬‬ ‫שתמצא השורה חלוקה לשלוש ונמצא ריוח כנגד הכתב וכתב‬ ‫סידור הפרשיות‬ ‫כנגד הריוח‪.‬‬ ‫שירת האזינו כל שורה ושורה יש באמצעה רווח אחד כצורת מספר השבתות בשנה אינו קבוע בכל שנה‪ ,‬בשנה פשוטה‬ ‫יש חמשים או חמישים ואחת שבתות‪ ,‬בשנה מעוברת יש‬ ‫פרשה סתומה ונמצאת כל השורה חלוקה לשתים‪.‬‬ ‫חמישים וארבע או חמישים וחמש שבתות כמו כן ימים‬ ‫טובים יכולים לחול בשבת ואז קריאת השבת נדחת מפני‬ ‫פסוקים‬ ‫הפסוקים אינם מסומנים בתורה כלל‪ ,‬ואין אפשרות להבחין על קריאת המועד‪ ,‬לכן צריך להתאים בכל שנה ושנה את הקריאה‬ ‫פי הכתיבה היכן מתחיל פסוק והיכן מתחילים הפסוק שלאחריו למספר השבתות הפנויות כדי שבשבת האחרונה לפני סוכות‬ ‫‪3‬‬ ‫ב' ד"בראשית" (בראשית א א)‪ .‬י' "יהודה יודוך אחיך" (בראשית‬ ‫יקראו פרשת "האזינו" ובשמחת תורה יקראו פרשת "וזאת‬ ‫מט ח)‪ ,‬ה' "הבאים" (שמות יד כח) אחריהם בפ' בשלח קודם‬ ‫הברכה"‪.‬‬ ‫השירה‪ ,‬ש' "שמר לך" דפרשת כי תשא‪ ,‬ויש עושים ש' של‬ ‫בנוסף לזה ישנם פרשיות מסוימות שצריך לקראתם לפני‬ ‫"שופטים ושוטרים"‪ ,‬מ' "מה טובו" (במדבר כד ה)‪ ,‬ו' "ואעידה‬ ‫החגים‪ ,‬ואלו הם‪ :‬הגמרא (מגילה לא‪ ,‬ב) מביאה את הברייתא‬ ‫בם" (דברים לא כח)‪.‬‬ ‫שעזרא תיקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבתורת‬ ‫שורות הספר תורה‬ ‫כהנים לפני עצרת ואת תוכחת כי תבוא לפני ראש השנה‬ ‫המנהג היום לעשות ספר תורה של מ"ב שורות (רמב"ם פרק ז‬ ‫(רמב"ם הלכות תפילה יג ב‪ ,‬שו"ע או"ח תכד ד)‪.‬‬ ‫מהלכות ספר תורה‪ ,‬רמ"א ערה ו)‪.‬‬ ‫חיבור הפרשיות‬ ‫שירת הים‬ ‫המנהג לחבר את הפרשיות ויקהל ‪ -‬פקודי‪ ,‬תזריע ‪ -‬מצורע‪,‬‬ ‫אחרי ‪ -‬קדושים‪ ,‬בהר‪-‬בחוקתי‪ ,‬חוקת ‪ -‬בלק [בחו"ל] מטות‪ -‬שירת הים כותבים אותה בשלושים שיטות (שו"ע ערה ד)‪.‬‬ ‫מסעי‪ .‬היו מנהגים שאף חיברו את תרומה ותצווה‪ ,‬שלח‬ ‫בעמוד של השירה נהגו לכתוב תחילה חמש שורות למעלה‬ ‫וקורח‪.‬‬ ‫משירת הים וכן למטה חמש שורות והשירה באמצע (רמב"ם‬ ‫פרק ז הלכות ספר תורה‪ ,‬רמ"א ערה ד)‪.‬‬ ‫עשר מקומות בתורה יש נקודות (מחזור ויטרי תקכג)‬ ‫"ישפט ה' ביני וביניך"‪( ,‬בראשית טז ה) י' וביניך נקוד‪ ,‬והטעם‪ :‬שירת האזינו כותבים בשבעים שורות (שו"ע יור"ד ערה ה)‪.‬‬ ‫נונוין הפוכים‬ ‫לפי שלא אמרה לו אלא להגר‪.‬‬ ‫בפסוק "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה" (במדבר י לה) כותבים‬ ‫"ויאמרו אליו איה שרה אשתך" (בראשית יח ט) אליו א'י'ו' נקוד‪,‬‬ ‫נו"ן הפוכה בתחילת הפסוק ובסופו‪ ,‬והטעם‪ :‬לומר שאין זה‬ ‫והטעם‪ :‬לפי שהיו מלאכי השרת יודעין היכן היתה שרה‪ .‬ולא‬ ‫מקומה (שבת קטז‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫היו צריכין לשאול‪.‬‬ ‫"ולא ידע בשכבה ובקומה" (בראשית יט לג) ו' שבקומה נקוד‪,‬‬ ‫ניקוד הספר תורה‬ ‫והטעם‪ :‬שבשכבה לא ידע‪ .‬ובקומה ידע‪.‬‬ ‫הספר תורה שכתב משה וכן ספרי תורה שלנו נכתבים בלא‬ ‫"ויפל על צואריו וישקהו" (בראשית לג ד) וישקהו כולו נקוד‪,‬‬ ‫ניקוד (שו"ע רעד ז)‪.‬‬ ‫והטעם‪ :‬לומר שלא היתה נשיקה של שלום ואהבה אלא של‬ ‫הטעם שהאותיות של הס"ת אינן מנוקדות‬ ‫ערמה ושנאה‪.‬‬ ‫כדי שיוכל אדם לדרוש מה שירצה כי האותיות כשאינן‬ ‫"וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם" (בראשית לז יב) את נקוד‪,‬‬ ‫נקודות סובלות הכוונה ומתחלקות לכמה ניצוצות ולכן בלי‬ ‫והטעם‪ :‬לפי שלא הלכו אלא לרעות את עצמם‪.‬‬ ‫נקוד יוכל אדם לדרוש כמה עניינים נפלאים רבים ונכבדים‬ ‫"כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן" (במדבר ג לט) אהרן‬ ‫(דבש לפי מערכת ס טו)‪.‬‬ ‫כולו נקוד‪ ,‬והטעם‪ :‬לומר שלא נמנה עם הלוים‪.‬‬ ‫טעם אחר‪ :‬לרמז על התורה שהיתה לפני הקב"ה קודם נתינתה‪,‬‬ ‫"או בדרך רחוקה" (במדבר ט י) ה' נקוד‪ ,‬והטעם‪ :‬לומר שלא‬ ‫שהיו מספר האותיות לפניו ואינה מחולקת לתיבות כמו‬ ‫היתה דרך רחוקה אלא מן אסקופת עזרה ולחוץ‪.‬‬ ‫שהיום‪ ,‬והטעם‪ :‬כדי שיוכל לסדרה כפי מה שיתנהג העולם‬ ‫"ונשים עד נפח אשר" (במדבר כא ל) אשר ר' נקוד‪ ,‬הטעם‪ :‬לומר‬ ‫ולפי שחטא אדם הראשון סידר אותיות שלפניו בתיבות‬ ‫שלא החריבו עיירות אלא מדינות‪.‬‬ ‫שמספרות ענין מיתה ויבום וכיוצא ואם לא היה חוטא היה‬ ‫"ועשרון עשרון לכבש האחד" (במדבר כט טו) ו' שניה בתיבת‬ ‫מסדר את האותיות בצורה אחרת ולכן אין בס"ת לא נקודות‬ ‫ועשרון שבחג ביום טוב הראשון ו השני שבועשרון נקוד‪,‬‬ ‫ולא פיסוק ולא טעמים רמז לתורה שהיתה בתחילה רק‬ ‫הטעם‪ :‬לומר שלא היה שם אלא עשרון אחד בלבד‪.‬‬ ‫אותיות בלתי מסודרות‪.‬‬ ‫"הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם" (דברים‬ ‫ולעתיד לבוא שיבוא מלך המשיח שלא יהיה מיתה וטומאה‬ ‫וכיוצא בזה‪ ,‬אז הקב"ה יפסיק תיבות של ס"ת ויחבר האותיות‬ ‫כט כח) לנו ולבנינו ואות עע שבעד נקוד‪ ,‬הטעם‪ :‬אמר עזרא‬ ‫שיובן בענין אחר ואז תהא תורה חדשה ואף שהתורה היא נצחית‬ ‫אם יבא אדם ויאמר לי למה כתבתה‪ .‬אני אומר לו כבר נקדתי‬ ‫אלא הס"ת יהיה כמו היום והקב"ה ילמדנו לקרוא על סדר שיעור‬ ‫עליהם‪ .‬ואם הוא אמר לי יפה עשית‪ .‬אומר לו אני אעביר‬ ‫האותיות שיתחברו זו עם זו שיהי תיבה אחת וילמדנו חילוק‬ ‫הנקודות מעליהם‪.‬‬ ‫וחיבור האותות (חיד"א בספר דבש לפי מע' ס אות מז)‪.‬‬ ‫אותיות בתחילת עמוד ‪ -‬ווי העמודים‬ ‫ספר תורה לעתיד לבוא‬ ‫יש שכותבים בראש כל עמוד ו' וקוראים אותו ווי העמודים‬ ‫(רמ"א רעג ו)‪ .‬חוץ מאותיות בי"ה שמו שהם נכתבות בתחילת לעתיד לבוא מביא הקב"ה ס"ת ומניחו בחיקו ואומר למי‬ ‫שעסק בה יבא ויטול שכרו (ע"ז ב‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫עמוד (ש"ך רעג ה)‪.‬‬ ‫להערות‪ ,‬תרומות והנצחות‪ :‬י‪ .‬לב‪ ,‬ראב"ד ‪ | 052-7668608 ,5‬לקבלת העלון במייל‪lev17382@gmail.com :‬‬ ‫‪4‬‬