דרכי צדק · Darchei Tzedek — בראשית (2026-10-05)

בעזהשי"ת
דרכי ˆד˜
דא"ח מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א
דרכי אמונה
דא"ח מכ"ק אדמו"ר שליט"א
פרשת
בראשית
תשפ"ז
א
כסא דנחמתא
כסא דנחמתא נשגר בזה קדם האי גברא רבה
ראש וראשון לכל דבר שבקדושה
הרה"ח ר' מיכאל ויסבקר שליט"א
גיליון דרכי צדק על הסתלקותו של אביו ז"ל
ביום הושע"ר האי שתא
ויהא רעוא מקדם שמיא שינוחם מן השמים
יו"ל ע"י מערכת ושלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולינו ולא
יוסיף לדאבה עוד עדי נזכה לביאת גואל צדק
מכון דרכי צדק בב"א
להוצאת דא"ח
מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א גיליון זה הונצח
מפוריסוב לעילוי נשמת
פעיה"ק ירושלים תובב"א הרב שלמה בן הרב גדליה ז"ל
נלב"ע מוצאי יו"כ תשפ"ו
©
נתנדב ע"י בני המשפחה
כל הזכויות שמורות
ואין להעתיקו בשום אופן
********** לעדכון שמחות למדור
להערות והארות שהשמחה במעונם
054-8458846 וכן לתרומות והנצחות לבעלי
A026508288@GMAIL.COM
שמחה ויא"צ וכד'
ניתן לפנות למספר 0548458846
***************
קול מערכת "דרכי צדק"
לעילוי נשמת
02-5401454
שר בית הזוהר הגאון הצדיק
*************** חכם משה שלום מעודה
לע"נ ר' משה בן דן מאלר ז"ל זכר צדיק וקדוש לברכה
שנסתלק לבית עולמו לאחר יסורים קשים
ומרים שקבלם באהבה רבה ובשמחה
ביום שב"ק
לסדר "ויקרבו ימי ישראל למות"
פר' ויגש ד' טבת תשפ"ה
ב
ˆד˜ דרכי
˙וכן הענינים
דא"ח כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א............................ה'
פניני דרכי צדק.........................................................ז'
מדור עצותיך אמונה...............................................י"ב
מדור מאורות צדק..................................................י"ג
מדור סגולות צדק...................................................י"ג
מדור משלי דרכי צדק.............................................י"ד
מדור השו"ת.........................................................ט"ו
מדור יומא דהילולא................................................ט"ז
דרכי אמונה-דא"ח כ"ק אדמו"ר שליט"א.................י"ח
%דבר המערכת%
האותיות שאמר הקב"ה במעשה בראשית 'ויהי' הם מחיים ומהווים הדברים בעולם
בספה"ק דרכי צדק כרך ל"ה בדא"ח רעוא דרעוין שבת שובה-האזינו תשע"ה מבאר כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א עה"פ "קחו עמכם דברים"
פירוש ,על פי מה שאמר מרן הריב"ש זיע"א עה"פ )תהלים קיט ,פט( "לעולם ה' דברך נצב בשמים" ,כי האותיות שאמר הקב"ה במעשה בראשית
ויהי ,הוא ציוה ויעמוד ,המה האותיות שמחיים ומהווים הדבר ההוא לעולם ,כמו יהיה רקיע או תדשא הארץ דשא וכן כולם ,וזהו "לעולם ד'
דברך נצב בשמים" ,וכן בכל הברואים עכ"ל .והנה דרך בני ישראל המתקדשים לנהוג כמ"ש בשו"ע או"ח סי' רל"א ,לפי הפסוק בכל דרכיך
דעהו ,דהיינו אפילו באכילה ושתייה ושאר דברים גופניים הכל לכוון לעבודת היוצר ב"ה .ויש גבוה מעל גבוה אשר יכולים להגביה הניצוה"ק
על ידי דברים גופניים ,והם האותיות שברא בהם הקב"ה העולם והברואים כנודע דרך זה למשכילים ,ועובד השי"ת תיכף בשעת אכילה ושתייה.
עניין כוונת האכילה נתבאר בכתבי האריז"ל )שער המצוות פר' עקב ,ובפע"ח( .ובספה"ק 'פרי הארץ' )שבת שבתוך הפסח( מבואר שבשעה
שיהודי אוכל ומרגיש את הטעם שבמאכל ,צריך שיקשר מוחו ומחשבתו בהשי"ת בעניין זה ,ויידע כי החיות שבתוך המאכל היא חיות מהשכינה
הק' ,והוא מדבק עצמו עם השכינה שבתוך המאכל ,והחיות שבשכינה יש לה חיות מלמעלה ,מקוב"ה ,וזה נקרא יחוד קוב"ה ושכינתיה .בכך
הוא מתחבר אל הקדושה ,וידוע כי במקום בו נמצאת מחשבתו של האדם ,שם הוא .בהתקשרותו אל השי"ת במחשבה בעת האכילה ,הריהו
מנתק עצמו מן הגשם שבמאכל ,ובכך הוא מברר את הטוב מן הרע ,ומעלה את הניצוה"ק מן הפסולת שבמאכל .ככל שיש בו ,במאכל הגשמי,
טעם משובח יותר ,כך יש בו יותר ניצוה"ק שצריך להעלותם ,ויש בו יותר קדושה ,על כן העבודה בו רבה יותר .והדברים אמורים לאו דווקא
בעניין האכילה ,אלא בכל התעסקויותיו הגשמיות של האדם בענייני ג
העוה"ז ,וביותר בעת עסקו בתורה ובמצוות ,יראה לקשר עצמו לקב"ה בכל
דבר בו הוא עוסק .אלא ,שביותר מתגברת התאווה בעת האכילה ,שכשהאדם אוכל גובר תאבונו ושם היא העבודה הגדולה להעלות הניצוה"ק
ולקשר עצמו אל הקדושה] .כמבואר להלן )בכרך ל"ה( פר' תרומה[.
בעזהשי"ת
גליון זה לפרשת "בראשית"
נתנדב והונצח
לעילוי נשמת
הרה"ח ר' משה אהרן בן ר' יואל
בוקשפן ז"ל
נלב"ע כ"ח תשרי
נ˙נדב ע"י בנו
הרה"ח ר' ˘למה בו˜˘פן ˘ליט"א
לברכה והצלחה בכל הענינים ברו"ג
ולבריות גופא ונהורא מעליא
ˆד˜ דרכי
זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני
דא"ח מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
דא"ח בעריכת שוה"ט לכבוד יוד"ק
של הרה"ק מבארדיטשוב זיע"א ועל פרשתן פרשת בראשית
ליל שישי מוצאי כ"ה תשרי תשע"ז
שהוא עכשיו נותן בנו חיות ,והוא בחינת 'אין' עומדים אנו בפרשת בראשית .הרה"ק
שאין אנו כלום רק שהשי"ת נותן בנו כח. מבארדיטשוב בעל ההילולא זי"ע
והנה ה'אין' הוא מתנהג הכל למעלה מבאר על פרשת השבוע ,שהשי"ת ברא הכל
מהטבע ,וה'יש' מתנהג בטבע .אמנם והוא הכל ,ועל כך אנו מברכים 'יוצר אור
ההתחברות שאנו מחברים ה'יש' ב'אין' הוא ובורא חושך' ,ולא 'יצר אור וברא חושך'
על ידי המצוה והתורה שנקראת "והחיות בלשון עבר ,כי אם בלשון הווה .כי בכל רגע
רצוא ושוב" )יחזקאל א ,יד( ,וזה שכתב הוא ית' יוצר ,שבכל רגע הוא משפיע חיות
הזוהר )זח"ג נג ,ב( כי המצוות והתורה הוא לכל הבריאה ולכל חי והכל מאיתו ית'.
סתום ואתגליא ,כי סתום הוא מרומז ל'אין' ולכן כשהאדם מגיע אל ה'אין' ויודע שהוא
ואתגליא מרומז ל'יש' ,שהוא התחברות יש אינו כלום ,רק הבורא ית' נותן בו כח,
באין ואין ב'יש ולכן נקראת מצוה ,כי מ"צ אז מכנה להשי"ת בשם בחי' 'יוצר' ,לשון
הוא בא"ת ב"ש י"ה ,דהיא בחינת ה'אין' הווה ,שגם עתה הוא יוצר.
ואותיות ו"ה של מצוה הוא בחי' 'יש' ולכן אכן ,כשהאדם מסתכל בעצמו ואינו מסתכל
אותיות י"ה הוא סתום ,כי 'אין' הוא סתום. ב'אין' ,אזי הוא במדרגת 'יש' ,אזי מכנה
ונבאר זה מהו הנסתר והנגלה שבמצוה ,דזה להבורא ב"ה רק בחי' 'יצר' ,דהיינו שברא
שאנו פועלין במצוה שאנו עושין נחת אותו כבר.
רוח להשי"ת זה הוא בסתר ,שאינו נראה לנו, ולכן אנו מברכים 'אשר יצר את האדם
ומה שאנו פועלין טובות לעצמנו זה הוא בחכמה' ,דחכמה הוא מדרגת יש .ולכן
נראה לנו .וזה פירוש הכתוב )דברים לד ,כב( שפיר שייך יצר ולא יוצר .ולכן נאמר בכתבי
"הנסתרות לד' אלקינו" ,פירוש ,הנסתרות האריז"ל שה' מלך הוא בחינת אין ,כי ה' מלך
ה
ˆד˜ דרכי
החכמה .כשיהודי מבקש עשירות ,על ידי בחינת הסתר שבמצוות שאנו פועלין הוא לד'
אותיות 'עושר' הוא עושה צמצום ,וכך בכל אלקינו שמה שאנו פועלין בו הוא נסתר לנו,
הדברים הטובים ,איש איש לפי הצטרכויותיו. והנגלות בחינת התגלות הוא לנו ולבנינו הוא
והנה יש קול ודיבור .הקול הוא עניין כללי, מה שאנו מביאים שפעו שהוא נגלה לנו.
והדיבור הוא צמצום של הקול .באותיות בחי' 'אין' היא הנהגה שלמעלה מהטבע,
הדיבור עושה האדם צמצום של הקול. כשהאדם מכיר שהוא מצד עצמו
למשל ,בראש השנה תוקעים בשופר ,והרי כלום ,והשי"ת משפיע לו חיות בכל רגע,
זה קול שופר .זה שפע כללי והוא כדרך שאנו אומרים בתפילה 'המחדש
מהשי"ת .וכשאנו אומרים מלכויות ,זכרונות בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית' ,תמיד
ושופרות ,זהו צמצום שאנו מצמצמים בתוך היינו כל הזמן ,בכל רגע ,והאדם הוא 'אין',
האותיות את השפע של השי"ת. אלא שהחיות שהשי"ת משפיע לו הוא
עוד מבאר הרה"ק בעל ההילולא ,שעל ידי המחייהו .וזה כח שלמעלה מן הטבע .משא"כ
הפעולות והמעשים הטובים שהאדם ה'יש' הוא טבע.
עושה ,בזה הוא מעורר את המידות כל עבודת ה' היא ,שהאדם יחדיר זאת היטב
העליונות .הוא זי"ע חזר תמיד על מאמר ובחוזקה במחשבתו ,כל הזמן ,ויחיה עם
הבעש"ט זי"ע בביאור מדרש חז"ל עה"פ "ה' המחשבה הזו שהוא מצד עצמו כלום ,רק
צלך" ,שכדרך שהאדם נוהג כאן בעוה"ז ,כך השי"ת משפיע לו חיות בכל רגע .או אז הוא
הוא מעורר שינהגו עמו מלמעלה ,שהאדם זוכה לבוא לנקודה האמיתית וזוכה לישועה
נוהג כאותו צל .על כן כשהאדם נוהג עם שהוא צריך.
הבריות בדרך של רחמים וחסדים ,הריהו וזהו שכתב הרה"ק בעל ההילולא זי"ע 'יהיה
מעורר רחמים וחסדים וכך ישפיעו לו מן מה שיהיה' ,אם יאמין ויבטח בו ית'
שמיא .על עניין זה חוזר הרה"ק מבארדיטשוב יעזרו לו מן השמים ויושיעוהו.
זי"ע כמה וכמה פעמים. השי"ת משפיע שפע לעולם ולכל ברואיו.
ועכ"פ זו היא העבודה ,לילך בזו הדרך, אנו ,על ידי התפילות שאנו
ולחזור ולהכיר תמיד כי הכל כח מתפללים אליו ית' ,עושים צמצום בשפע –
השי"ת ,והאדם צריך למסור ולהחזיר הכל כל אחד במה שהוא צריך ישועה ,עושה
לה' ,שאין לאדם שום כח משלו ,אלא הכל צמצום .למשל ,באותיות 'חיים' עושה האדם
כח השי"ת .זו היא ההמשכה של המשיח .וזה צמצום של חיים .כשיהודי מבקש חכמה ,על
העניין של "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא", ידי האותיות 'חכמה' הריהו עושה צמצום של
ו
ˆד˜ דרכי
ועל זאת גופא ראוי להתפלל ולבקש, כשהאדם שומע רק את "ה' לבדו" ,לא ישמע
שבזכות השי"ת נוכל לחשוב מחשבה בשום דבר כח אחר זולתי כח השי"ת ,זהו
זו תמיד ,שלא נשכח ולא נאבד את המחשבה "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא" ,זו היא עבודת
וההכרה הזו ,ונזכה להיוושע כל אחד במה ד' בעת הזאת ,להודיע ולגלות כי הכל כח
שהוא צריך ,בני חיי ומזוני רויחי ,שידוכים השי"ת .וזהו "רְאו ּ עַ ּתָה כ ִּי ֲאנִי ֲאנִי הו ּא וְא ֵין
טובים וזש"ק ,רפואות וישועות ,כן יזכנו ֱאלֹקִים ִעמָּדִי ֲאנִי אָמִית ו ֲַאח ַיֶּה ,מָחַצ ְ ִּתי ו ֲַאנִי
השי"ת. א ֶ ְר ּפ ָא וְא ֵין מִי ָּדִי מ ַצ ִּיל") .ע"ע באריכות בדא"ח
רעוא דרעוין פר' האזינו תשע"ז(.
פניני דרכי צדק
על פרשתן
בראשית ברא אלקים -בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין ,ושיתפה
למדת הרחמים וכי יש שינוי ח"ו במחשבת הבורא יתברך?
עה"פ )בראשית א ,א( "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" מפרש רש"י עפ"י המדרש:
ולא נאמר 'ברא ה'' ]אלא 'ברא אלקים'[ שבתחילה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין,
ראה שאין העולם מתקיים ,הקדים מדת הרחמים ושיתפה למדת הדין .מהו 'הקדים'? הפירוש
הוא ,שהקב"ה הקדים והכין את מידת הרחמים קודם שברא את העולם במדת הדין .מסיים רש"י
והיינו דכתיב )שם ב ,ד( "ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים" ,שכתוב שם ה' קודם השם 'אלקים'.
מדייק ה'שפת אמת' מהו שאחז"ל 'שעלה במחשבה לבראתו במדת הדין'? והלא כתיב 'ברא',
משמע שכך בראו ,במדת הדין ,ואיך אחז"ל 'שעלה במחשבה'? עוד קשה ,וכי יש שינוי ח"ו
במחשבת הבורא יתברך? אלא ,מבאר השפ"א ,שבעצם ברא הקב"ה להיות רצון עם מחשבת
אדם ]פי' שמחשבתו של האדם תהיה[ לעשות הכל על פי מדת הדין ממש ]זה היה רצון ה'[,
הגם כי בפועל אי אפשר לעשות זאת ,מפני שאין כאן השלימות ,לכך צריך לשתף את מדת
הרחמים .אכן ,השיתוף הזה של מדת הרחמים הוא על ידי המחשבה והרצון לעשות כרצונו.
)טיש נעילת החג שמחת תורה תשע"ה(
)*(
ז
ˆד˜ דרכי
חז"ל אמרו )עי' רש"י בראשית א ,א( בתחילה עלה במחשבה לבראו במדת הדין ,וראה שאין
העולם מתקיים ,והקדים מדת רחמים ושיתפה למדת הדין .והיינו דכתיב "ביום עשות
אלקים ארץ ושמים" .ימי הדין הם הימים הנוראים ,מראש השנה עד אחר יוה"כ .שיתף במדת
הרחמים ,זה חג הסוכות .והנה הקב"ה מפייס את בני ישראל בחג הסוכות .לאחר שהעמיד את
ישראל למשפט ,וכבר עברנו את המשפט ,הקב"ה מפייס אותנו .על כן זוכים למידת החסד
והרחמים .הנה הכל הולכים לבית הכנסת ,ועומדים במשפט ומבקשים ומתפללים .כל ישראל
עמדו למשפט ,היה פחד הדין ,על כן הקב"ה מפייס את ישראל :בחג הסוכות הקב"ה מפייס
אותנו ומפציר בנו )ער בעט צו איבער( ומשפיע לנו חסד ורחמים.
אכן צריך להיזהר שלא יבוא לידי גסות הרוח ,שעלולים ליפול בגאווה מכך ,שהקב"ה מפייסנו
ומפציר בנו )בעט איבער(.
)ליל שישי פר' האזינו תשע"ז(
)*(
עה"פ )בראשית א ,א( "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" מפרש רש"י עפ"י המדרש:
ולא נאמר 'ברא ה'' ]אלא 'ברא אלקים'[ שבתחילה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין,
ראה שאין העולם מתקיים ,הקדים מדת הרחמים ושיתפה למדת הדין .מהו 'הקדים' ? הפירוש
הוא ,שהקב"ה הקדים והכין כבר קודם שברא את העולם במדת הדין – את מדת הרחמים.
מסיים רש"י והיינו דכתיב )שם ב ,ד( "ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים" ,שכתוב שם ה' קודם
השם 'אלקים' .מדייק ה'שפת אמת' ,דעה"פ "בראשית ברא אלקים" ,ומהו שאחז"ל 'שעלה
במחשבה לבראתו במדת הדין'? והלא כתיב 'ברא' ,משמע שכך בראו ,במדת הדין ,ואיך אחז"ל
'שעלה במחשבה' ? עוד קשה ]וקושיא זו מובאת בכל הספה"ק[ ,וכי יש שינוי ח"ו במחשבת
הבורא יתברך ?
אלא ,מבאר השפ"א ,שבעצם ברא הקב"ה להיות רצון עם מחשבת אדם ]פי' שמחשבתו של
האדם תהיה[ לעשות הכל על פי מדת הדין ממש ]זה היה רצון ה'[ ,הגם כי בפועל אי
אפשר לעשות זאת ,מפני שאין כאן השלימות ,לכך צריך לשתף את מדת הרחמים .אכן ,השיתוף
הזה של מדת הרחמים – הוא על ידי המחשבה והרצון לעשות כרצונו .מביא השפ"א לשון
הזוה"ק ,שכשם שברא הקב"ה הכל על ידי התורה ]'אסתכל קוב"ה באורייתא וברא עלמא'[,
שהקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם ,כמו כן הצדיקים מקיימים את העולם על ידי
השתדלותם בתורה.
ח
ˆד˜ דרכי
ונראה ,שמהאי טעמא ברא הקב"ה את העולם מכח התורה .ויש להבין :וכי היה הכרח להקב"ה
לברוא את העולם על ידי התורה ? אלא ,שבאופן זה רצה הקב"ה לברוא את העולם
הזה ,להיות הכל תלוי בתורה ,כמאחז"ל )שמביא רש"י( לומר שהיה הכל תלוי עד שבני ישראל
יקבלו את התורה ,וכל זה כדי שהצדיקים ישלטו בכל הבריאה מכח התורה.
וידוע מאחז"ל בירושלמי שכפי מה שפסקו בית דין בענין עיבור החודש ,כן משתנה הטבע לפי
זה .וזהו שנאמר )תהלים קי"א ,ו( "כח מעשיו הגיד לעמו" :את העשייה של מעשה
בראשית הגיד לעמו .באופן הבריאה שברא הקב"ה את העולם – באותו אופן מקיימים ישראל
את העולם .וזה כוחם של הצדיקים :על ידי מחשבת הצדיקים ,נתעוררו רחמי ה' ,כמאחז"ל
)שבת ק"ד' (.הבא לטהר מסייעין אותו' ,ומהו הסיוע ? זה שיתוף מדת הרחמים .מפרש השפ"א,
שהסיוע מן השמים הוא כח הנשמה היתירה בשבת ,וזו ההשתתפות של מדת הרחמים :הכח
של הנשמה היתירה .ונ"ל להוסיף ,שכעת מתחילים ימות החול של כל השנה ,וא"כ הקדים
הקב"ה את מדת הרחמים היינו כל חודש תשרי :זה הענין של 'הקדים מדת הרחמים' –
שהקדים לנו הקב"ה את חודש תשרי ,בו התפללנו לפניו כ"כ הרבה תפילות .מובא בשם הצדיקים,
שהרשימו דקדושה נשארת מכל החודש הזה ,לכל השנה כולה :כשמתעוררים בתפילה ,יש לנו
הארה והמשכה מכח הימים הקדושים הללו שעברו.
)מוצאי שמחת תורה ,ליל שישי פר' בראשית תשס"ח(
)*(
הרה"ק ה'שפת אמת' מבאר )לשבת תשובה ,תרל"ה( דיש להבין מהו עיקר התשובה ,וכ' שצריך
להמשיך חיות מחדש ,שעי"ז יכול לתקן את כל הקלקולים ,שנעשה בריה חדשה .והוא
כדמיון הפירות החדשים הצומחים באילן ,שבתחילה צריך הגרעין להירקב לגמרי ומתוך כך צומח
האילן ,כך האדם צריך תחילה להיבטל ,להיות מקודם בטל לגמרי ,כדמיון תהו ובהו וחושך .אחר
כך "ויאמר אלקים יהי אור" .כן צריך האדם לדעת שאין לו מציאות וקיום רק מה שהשי"ת יתן
לו ,וזה ענין הרחמים שנותן השי"ת לאדם ,וזה ענין החיות מחדש ,שעי"ז מתקן את כל הקלקולים
:כשרואה האדם את כל הקלקולים והפגמים שלו ,שהם בחינת תהו ובהו וחושך שלו ,מתוך כך
הוא מגיע לביטול .אכן ,עדיין יש להבין איך זה מתקן את כל הקלקולים ,והרי כלל לא עמד עדיין
בכל תנאי התשובה.
והענין יובן לפי מש"כ בספה"ק 'פרי הארץ' )לשבת תשובה( שהנה אמרו חז"ל )עיין רש"י
בראשית א ,א( עה"פ "בראשית ברא אלקים" ,בתחילה עלה במחשבה לברוא העולם
במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים בו ,עמד ושיתף מדת הרחמים וכו' כמאמר )בראשית ב,
ט
ˆד˜ דרכי
ד( "ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים" .שואלים הכל ,מה שייך אצל הקב"ה ענין כזה שבתחילה
עלה במחשבה כך ,וראה שאין העולם מתקיים ,והרי דברים כאלה אינם שייכים אלא אצל בשר
ודם אך לא אצל השי"ת .אלא ,מבאר 'פרי הארץ' שמדת הדין אשר עלתה במחשבה תחילה זו
הלכה למעשה וזה נוהג תמיד בכל דור ,ושיתוף מדת הרחמים זו האמונה .וביאור הענין הוא ,כי
במדת הדין אין אדם יכול לעמוד .וכענין שאחז"ל בגמ' )ערכין יז (.תניא :רבי אליעזר הגדול אומר
:אלמלא בא הקב"ה עם אברהם יצחק ויעקב בדין -אין יכולין לעמוד מפני תוכחה ,שנאמר:
)שמואל א ,יב( "ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני ה' את כל צדקות ה' אשר עשה אתכם ואת
אבותיכם" .והנה כל המעיין במאחז"ל זה ,נופל עליו פחד גדול :אם האבות הקדושים אינם
יכולים לעמוד בדין ,מי יוכל לעמוד בדין ? והלא האבות הק' היו מרכבה לשכינה הק' ,שבכל רגע
ורגע היו דבוקים בהשי"ת במסי"נ ,וכיצד ניתן אפוא להבין את מאחז"ל בברייתא הנ"ל שאינם
יכולים לעמוד בדין ?
בדומה לזה אחז"ל בגמ' קידושין )פ"א (.בענין רבי עקיבא ורבי מאיר אשר לא היו יכולים לעמוד
כנגד היצר הרע בלא הסיוע על ידי בת קול ,לפי שבמדת הדין אין אדם יכול לעמוד ,רק
במדת הרחמים .וזה הענין של שיתפה במדת הרחמים ,שנשארת האמונה .על ידי האמונה רואה
האדם בבהירות שאיננו יכול לעמוד במדת הדין ,הוא שומע את האמונה ,ושומע את מדת
הרחמים – זו היא האמונה .וזה הפירוש במאמר שכ' 'פרי הארץ' ,שענין האמונה הוא היסוד
ששיתפה במדת הרחמים .פרסום האלקות שנעשה באדם הוא רק על ידי האמונה ,וזה ענין מדת
הרחמים .לענין מדת הרחמים איתא בחז"ל שאין נותנים אפילו לאברהם אבינו ,כלשון המדרש,
אלא אם כן מבקש .וזהו שתפה במדת הרחמים :יש לבקש את הרחמים.
)בדא"ח רעוא דרעוין פ' האזינו תשס"ט(
*
כל האומר 'ויכולו' כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית
עה"פ )דברים לד ,יב( "ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל" מבאר הרה"ק
ה'תפארת שלמה' )לשמיני עצרת( כי בכל דור ודור עיקר ההנהגה על ידי הצדיק ,וז"ש
)תהלים קיב ,ד( "חנון ורחום וצדיק" ,פירוש ,האמנם כי הבורא ב"ה הוא רחום וחנון ,אעפ"כ
צריך ג"כ לצדיק להיות מושל ביראת ה' .וז"ש "חנון ה' וצדיק ואלוקינו מרחם" ,פירוש ,שיהיה
צדיק כזה להפוך מדת הדין לרחמים ,וזה הרמז "וזאת הברכה אשר ברך משה" ,פירוש ,שהיה
מברך לבני ישראל בזה שיהיה להם בכל דור צדיק יסוד עולם ,איש אלקים" ,את בני ישראל",
ששיהיה צדיק מושל על מדת אלקים כביכול ,הקב"ה גוזר וצדיק מבטל .וז"ש )שבת קיט ,ב( אמר
י
ˆד˜ דרכי
רב המנונא :כל המתפלל בערב שבת ואומר 'ויכולו' ,מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף
להקב"ה במעשה בראשית ,כי הצדיק הוא המושל ביראת אלקים ,וכמו שהשותף יכול למחות
בחבירו שלא יעשה דבר נגד רצונו ,כן ג"כ הצדיק יכול למחות ולבטל כל גזירות רעות ולהשפיע
טובות וחסדים ,אמן.
ונלענ"ד דזהו שאחז"ל )ברכות ח ,א( אין הקדוש ברוך הוא מואס בתפילתן של רבים .משמע
שלציבור יש כח לבטל גזירות רעות .כמובן שלצדיקים יש הכח הזה ,כלו' מברכתו של
משה רבינו אשר בכל דור ודור יהיו צדיקים שיבטלו את הגזירות הרעות .אכן ,איתא עוד בזוה"ק
על שמיני עצרת דמצינו שכאשר נמצאים עם המלך ,כביכול ,יכולים אז לבקש הימנו כל מה
שרוצים .וכיון שכך ,יש לנו לבקש המתקת הדינים מעלינו ומעל כלל ישראל .השי"ת יעזור
ותתבטלנה הגזירות הרעות וכל אחד יזכה להיוושע בפרטות בכל מה שהוא צריך ישועה ,וכן יזכו
הכלל לישועה הכללית ונזכה לגאולה השלימה בב"א.
)בדא"ח עריכת השוה"ט שמחת תורה תשע"ב(
)*(
מובא מדרש )מובא בשו"ת מהר"י וייל סי' קצ"א( :כל המקיים מצות סוכה ,כאילו נעשה שותף
לקב"ה במעשה בראשית .והוא פלא .אנו מכירים מאחז"ל דומה לגבי 'כל האומר ויכולו
נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית' ,ואף אותו יש להבין ,מהו 'נעשה שותף לקב"ה במעשה
בראשית' ? וכי ע"י אמירת 'ויכולו' כבר נעשה שותף לקב"ה ? וכן מהו 'כל המקיים מצות סוכה
כאילו נעשה שותף לקב"ה' ? אלא הפירוש הוא ,שעי"ז מגיעים לתכלית הבריאה .תכלית הבריאה
היא שנכיר את בורא עולם ,זה הפירוש 'נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית' .המקיים מצות
סוכה כראוי ,פירושו ,שהקב"ה מתפלל בתחילת הבריאה :יהי רצון שיעשו בני רצוני ,זה הפי'
'כל המקיים מצות סוכה נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית'.
)בדא"ח רעוא דרעוין שבת חוהמ"ס תשס"ח(
יא
ˆד˜ דרכי
מדור עצותיך אמונה
איתא בזוה"ק שהמצוות הן עצות ,כלו' תרי"ג המצוות הן תרי"ג עיטין ]עצות[ כיצד
להמשיך קדושתו יתברך ,והן עצות לאדם להתקרב אל הקב"ה ולהיטיב את מדותיו.
)ליל ששי פר' אחרי וקדושים תשע"ח וכן בדא"ח רעוא דרעוין פר' בשלח שבת שירה ט"ו בשבט תשס"ז(
הכלל הוא ,כי האמת היא מדרגה גדולה ואינו בא בנקל
הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע מבאר בספה"ק קדושת לוי' פר' בראשית )דאיתא במדרש ב"ר פח,
ה( בשעת בריאת העולם "אמת" אמר :אל יברא .מה עשה הקב"ה ? השליך אמת
ארצה ,שנאמר "אמת מארץ תצמח" )תהלים פה ,יב( .הכלל ,כי האדם שהוא שקרן אינו יכול
לעסוק אפילו בזה העולם בעסקי העולם הזה ,כי מי שהוא שקרן -אין רוצים לעשות עמו אפילו
משא ומתן ולדבר עמו .ובאמת בשאר מצוות אפילו כשאדם אינו מקיים ח"ו ,אעפ"כ יכול לעסוק
בעסקי זה העולם .ובאמת למה הוא כן ,שבלא אמת אינו יכול לעסוק אפילו בעסקי העוה"ז ולא
כן בשאר מצוות ? הכלל הוא ,כי האמת היא מדרגה גדולה ואינו בא בנקל ,ואם היה אפשר
לעולם להתקיים בלא האמת ,לא היה האדם מעורר עצמו לבוא אל האמת ,ולא היה עושה שום
דבר לבוא למדרגת האמת .ולזה עשה השי"ת שבלא אמת לא יכול להתקיים אפילו בעסקי
העוה"ז ,בכדי שעי"ז יעורר עצמו לבוא אל האמת בעבודת הבורא ית' .וזהו 'השליך אמת ארצה',
לעצה לנו שגם בארציות לא יתקיים בלא אמת.
)טיש רעוד"ר ונעילת החג מוצש"ק ומוצאי שמחת תורה תשס"ז(
יב
ˆד˜ דרכי
מדור מאורות צדק
עובדו˙ ˘כ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
סיפר ˘היה בדידיה
ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ
מגיעים אליי בני אדם כשהם מכובים לגמרי ואין יכולים לשלוט ביצרם ואין מבינים למה זה הוא
להם ,אז אני אומר להם את אשר מבאר הרה"ק בעל ה'דגל מחנה אפרים' זיע"א שהעיקר
הוא ה'חיות' ,חיות הקדושה .בלא חיות אי אפשר להתקיים .כשם שבלי החיות הגשמית אין חיים,
כך בלי החיות דקדושה אין לאדם חיים רוחניים .ואפילו בעלי החיים מבחינים ומרגישים בזה,
שהרי אחז"ל שאפילו עוג מלך הבשן שמת אין החיות מתייראין מפניו ,לפי שהם מרגישים שכבר
אין לו חיות .כמו כן ,אדם שאין לו החיות דקדושה ,יכולים כל המזיקים והסט"א לשלוט עליו
ר"ל ,כמ"ש )בראשית ט ,ב( ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ .רואים מזה ,שאם יש
חיות דקדושה וצלם אלקים ,יש פחד לכל החיות לגעת באדם ,הרו"ג .על כן יש לבקש כעת
שתהא לנו החיות דקדושה ,כן יזכנו ה'.
)טיש נעילת החג שמחת תורה תשס"ו(
מדור סגולות צדק
התורה היא החיות הפנימית שנתלבשה במעשה בראשית
שמונת ימי חג סוכות ושמ"ע נותנים חיים לכל ימי השנה .ההתפשטות של החיות מתחילה
בראש השנה .אך ההתפשטות של אותה חיות היא בחג ,וזה העניין של ניסוך המים.
שכידוע ,מים הם עניין של התפשטות .שבעת ימי הסוכות הם חיי העולם הזה ,לכך יש אחיזה
גם לאומות-העולם ,והוא עניין ע' הפרים שהיו מקריבים ,אולם שמיני עצרת ושמחת תורה הם
חיי העולם הבא ,אלו החיים המיוחדים לכלל ישראל ,שהתורה עיקר חיינו .התורה היא החיות
הפנימית ,אלא שנתלבשה במעשה בראשית .חיי העולם הזה הם בחיצוניות ,לכן הם צריכים
יג
ˆד˜ דרכי
הגנה ,ולכך ניתנה לנו מצות הסוכה ,שהיא מגינה על החיצוניות ,ובכוח סגולת לימוד התורה
הקדושה שהיא חיינו ואורך ימינו זוכים להגנה על הפנימיות.
)ערב סוכות תשע"ד(
מדור משלי דרכי צדק
כשחלפו הימים הק' הללו ,צריכים לבכות ולהתחנן לה'
בנעילת החג יוצאים מכל הזמנים הנעלים והמרוממים ואין רוצים לעזוב אותם ,משל לכך אספר
עובדא שהיה אצל הרה"ק בעל 'עטרת צבי' זי"ע ,שהיה בחור אחד שהיה טיפש גדול,
וכינוהו 'מוט'ל דער נאר' .אותו בחור נהיה חתן ,ומאז קראוהו 'מוט'ל דער חתן' :שמו עבר מ'נאר'
ל'חתן' .לפני החופה ,בכה בכיות נוראות .שאלוהו :מוט'ל ,מפני מה אתה בוכה ? ברוך השם,
אתה עומד להתחתן ,אתה נכנס לחופה ,ומדוע הנך בוכה ? השיב להם :לי קראו כל הזמן
'מוט'ל דער נאר' ,ומיום שנתארסתי קראוני 'מוט'ל דער חתן' .חושש אני שמא לאחר נישואיי
ישובו ויקראו לי 'מוט'ל דער נאר' – לכך בכה...
אמרו הצדיקים :עד הימים הנוראים היינו בבחינת 'מוט'ל דער נאר' – הנהגתנו לא היתה
כראוי ,נהגנו בטפשות ,כמאחז"ל )סוטה ג' (.אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח
שטות' .הגיעו הימים הנוראים ,לכל יהודי יש בהם התעוררות ,ולאחריהם חג הסוכות ,הושענא
רבה ושמחת תורה ,ואנחנו 'חתנים' .אבל כשחלפו הימים הק' הללו ,צריכים לבכות ולהתחנן לה'
שלא נחזור להיות 'מוט'ל דער נאר'...
הרה"ק הרבי ר' משה לייב מסאסוב זי"ע ראה פעם כי במוצאי שמחת תורה היו האנשים שבורים
:חלפו הימים הקדושים הללו ,וכעת נופלים לתוך ימות החול – ממש נפילה גדולה,
והיו האנשים שבורים .אמר להם הרבי ר' משה לייב :ה'אתה חוננתנו' הוא בדיוק אותו הקב"ה
של 'אתה בחרתנו' ! על כן צריך לשמוח עם ה'אתה חוננתנו' ולא להיות שבור.
)מוצאי שמחת תורה ,ליל שישי פר' בראשית תשס"ח(
יד
ˆד˜ דרכי
מדור השו"ת
מלו˜ט מ˘יחו˙ ˜וד˘ ˙˘ובו˙ ל˘אלו˙ ˘נ˘אלו
לכ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
אדם אין לעבוד את האדמה
שאל השואל:
מה אעשה שעברו הימים נוראים והפצרתי בתפילות ועדיין לא נושעתי ,לבל אפול בייאוש ח"ו ?
ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א:
בספה"ק 'מאור עינים' מובא ביאור על כך דהנה רואים שיש אנשים שמתפללים ומבקשים שוב
ושוב ואינם נענים ,ועל כן הם נכנסים לייאוש ומפסיקים להתפלל .אכן זו טעות גדולה.
צריך לדעת שכל תפילה ותפילה פועלת ועושה רושם ,אלא שלפעמים יש למשוך את ההשפעה
ואת הישועה ממקום גבוה מאוד ,ועל כן נדרשות תפילות רבות לזה .ואולם כל תפילה מתקבלת
ומשפיעה .משל למה הדבר דומה ,לכלי אשר ממלאים אותו עוד טיפה ועוד טיפה ,אכן יש לך
כלי גדול עד מאוד וצריך טיפות רבות על מנת שתתמלא המכסה ,אך סוף הישועה לבוא ,ובלבד
שיתפלל שוב ושוב ולא יפסיק .הקב"ה כל יכול ,ואין מעצור בידו להושיע ברב או במעט ,והוא
ית' אכן רוצה להשפיע לאדם מכל טוב ,אך צריך רק להתפלל אליו ית' .שכך היא הנהגת העולם
על ידו ית' ,בבחינת אייתי רוח ואמשיך רוח ,שעל ידי ההתעוררות שהאדם מעורר כאן למטה
בתפילותיו באתערותא דלתתא כך הוא ממשיך השפעות דלמעלה ,בבחי' אתערותא דלעילא,
שָד ֶה טֶר ֶם
ש ֶב ה ַ ּ ׂ
ש ָד ֶה טֶר ֶם יִהְיֶה בָאָר ֶץ וְכ ָל עֵ ׂ וכעניין שנאמר בתורה )בראשית ב ,ה( "ו ְכֹל ׂ
שִיח ַ ה ַ ּ ׂ
יִצְמ ָח כ ִּי לֹא הִמְטִיר ה' ֱאלֹוקִים עַל הָאָר ֶץ וְאָדָם א ַיִן ל ֲַעבֹד א ֶת ה ֲָא ָדמ ָה" ,דפירש רש"י עפ"י חז"ל:
מה טעם לא המטיר? לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ,ואין מכיר בטובתם של גשמים ,וכשבא
אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו ,וצמחו האילנות והדשאים .הקב"ה ית"ש אכן
רוצה להשפיע לאדם כל מה דבעי.
)לחיים טיש מוצאי יום טוב ראשון של סוכות תשע"ח(
טו
ˆד˜ דרכי
מדור יומא דהילולא
מלו˜ט מ˘יחו˙ מלוה מלכה ו˘אר דברו˙ ˜וד˘
מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
הרה"ק רבי אברהם דוד מבוטשאטש זיע"א
כ"ט תשרי
רואה בגלוי
הגיעה אליו אשה אחת להיזכר לפניו בדבר ישועה ורחמים ,ואחזה ילד קטן בידיה,
והגבאי שעמד ליד דלתו של הרה"ק מנע ממנה להיכנס אליו ,ועמדה והמתינה
זמן רב ליד דלתו ,כשהילד בוכה ,ובכל זאת לא נתן לה להיכנס ,עד שכלתה כוחותיה
וחזרה לביתה ,למחרת חזרה שוב ובאה לעמוד בפני ביתו של הרה"ק וביקשה להיכנס
אליו להיזכר לפניו ,ושוב מנע הגבאי ממנה להיכנס ,וכך חזר הדבר גם ביום השלישי,
והחסידים שנכחו לראות הביעו תרעומתם באזני הגבאי ,אך הוא לא הסכית לדבריהם
והתעקש שלא להכניסה.
עד שבערבו של יום השלישי שעמדה בכניסה לחדרו של הרה"ק ,ביקש הרה"ק
לקרוא לחדרו כמה תלמידי חכמים וגדולי תורה שנסמכו להוראה ,ושאל אותם,
מה דינה של אשה שחנקה בשוגג את ילדה למות .קרא הרה"ק ואמר ,כי לדעתו,
מכיון שהאשה הזאת סובלת כבר שלשה ימים צער גדול ולא מניחים לה להיכנס,
נתכפר עוונה בכך .ומיד לאחר מכן הורה להכניס את האשה לחדרו.
נמנע מלעשות אם לא לגמרי בכוונה רצויה לשם שמים
שמעתי מפי כ"ק אאמו"ר הגה"ק זי"ע כי אחד המתנגדים נעל אותו מבחוץ בעת
שהותו בבית הכסא ,ועגמה עליו נפשו מאד ,כי כל אותו הזמן ששהה שם
טז
ˆד˜ דרכי
נמנע ממנו מלהרהר בדברי תורה ,ועכב גאונותו העצומה וחריפותו הגדולה היה קשה
עליו מאד הדבר .כשיצא משם ,העלה בדעתו כי מן הדין צריכים לנדות את אותו
מתנגד שעשה זאת בח"ר ,שהרי הוא היה רב העיר ,והיה במעשה נלוז זה פגיעה
חמורה בכבוד התורה .אך לאחר שחזר והתבונן בדבר חשב לעצמו ,כי מכיון שאפשר
שיש לו פניה עצמית בדבר זה ,על כן נמנע מלעשות זאת.
אמירת הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד בריוח ובניקל
הרה"ק מבואטשאש זי"ע אמר שבברכת הרחמן שאומרים בעת ברכת המזון ,צריכים
לומר ,הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד ובריוח ובניקל ,ונימק זאת ,כי לעתים
אפשר להתפרנס בריוח ובכבוד אבל לא בניקל ,ולעתים בכבוד ובניקל אבל לא
בריוח ,על כן צריכים להתפלל על שלשת הדברים גם יחד.
בעת שהתעוררה שאלה בבית מדרשו האם מותר לטבול במוצאי תשעה באב קודם
קידוש לבנה ,כדי לקדש הלבנה לאחר טבילה במקוה ,הכריע הרה"ק שמותר,
והוכיח זאת ממה שהרה"ק מבארדיטשוב זי"ע עשה כן.
יז
לא מוגה
ˆד˜
אמונה דרכי
דרכי אמונה
דא"ח מכ"˜ מרן אדמו"ר ˘ליט"א
שיעורי דא"ח בחורש"י ואוה"ח הק'
על פרשתן פרשת בראשית
ימי ב'-ה' כ"ד-כ"ז תשרי תשפ"ז
)בראשית י ,י ,(.ראשית דגנך )דברים יח ,ד,(. בפרשתינו עה"פ )בראשית א ,א( בְּרֵאשִׁית
אף כאן אתה אומר בראשית ברא אלוקים וגו' בָּרָא ֱאלֹוקים א ֵת ה ַּש ָ ׁמ ַי ִם וְא ֵת
כמו בראשית ברוא ,ודומה לו תחלת דבר ה' הָאָר ֶץ .פירש"י בראשית ברא .אין המקרא
בהושע )הושע א ,ב ,(.כלומר תחלת דבורו הזה אומר אלא דורשני) ,דלפשוטו צריך
של הקב"ה בהושע ויאמר ה' אל הושע וגו'. לשנות נקודת תיבת ברא ,ולהורות סדר
ואם תאמר להורות בא שאלו תחלה נבראו, הבריאה ג"כ א"א כמ"ש בסמוך( כמו שאמרו
ופירושו בראשית הכל ברא אלו ,ויש לך חז"ל )בראשית רבה א ,ו (.בשביל התורה
מקראות שמקצרים לשונם וממעטים תיבה שנקראת ראשית דרכו )משלי ח ,כב,(.
אחת ,כמו כי לא סגר דלתי בטני )איוב ג ,י,(. ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו
ולא פירש מי הסוגר ,וכמו ישא את חיל )ירמיה ב ,ג .(.ואם באת לפרש כפשוטו כך
דמשק )ישעיה ח ,ד ,(.ולא פירש מי ישאנו, פרשהו ,בראשית בריאת שמים וארץ ,והארץ
וכמו אם יחרוש בבקרים )עמוס ו ,יב ,(.ולא היתה תוהו ובהו וחושך וגו' ,ויאמר אלוקים
פירש אם יחרוש אדם בבקרים ,וכמו מגיד יהי אור .ולא בא המקרא להורות סדר
מראשית אחרית )ישעיה מו ,י ,(.ולא פירש הבריאה לומר שאלו קדמו ,שאם בא להורות,
מגיד מראשית דבר אחרית דבר )כ"י וכן כך היה לו לכתוב ,בראשונה ברא את השמים
בכאן בראשית הכל( .אם כן תמה על עצמך, וגו' ,שאין לך ראשית במקרא שאינו דבוק
שהרי המים קדמו ,שהרי כתיב ורוח אלוקים לתיבה שלאחריו ,כמו בראשית ממלכת
מרחפת על פני המים ,ועדיין לא גלה יהויקים )שם כו ,א ,(.ראשית ממלכתו
יח
אמונה דרכי
אינו בנשמע שנבראת ויותר צודק המשמעות )המקרא בסידור הקודמים והמאוחרים כולם(
שמצויה היתה אלא שגזר עליה להתגלות )בכ"י ליתנהו הנך תיבות וכן הגיה הש"א(
כשיקוו המים. בריית המים מתי היתה ,הא למדת ,שקדמו
וכמאחז"ל )אבות פ"ה מ"א( בעשרה המים לארץ ,ועוד שהשמים מאש וממים
מאמרות נברא העולם .ולכך נבראו ,על כרחך לא לימד המקרא בסדר
המאמר נותן טהרה לכל דבר ,ובלבד שיהא המוקדמים והמאוחרים כלום :ברא אלוקים.
דבוק בשורש החיות שבכל דבר .זה שהקב"ה ולא אמר ברא ה') ,ר"ל שהיל"ל ברא ה'
אמר מאמר ונברא העולם ,זה השורש לכל אלקי' כמ"ש גבי ביום עשות כו'( שבתחלה
דבר. עלה במחשבה לבראותו במדת הדין ,וראה
כשהקב"ה אמר "יהי אור"" ,יהי רקיע" ,וכל שאין העולם מתקיים ,והקדים מדת רחמים
שאר אמרותיו ומאמריו יתברך ושתפה למדת הדין ,והיינו דכתיב ביום עשות
כפי שנאמר בפסוקים ,זה השורש לכל דבר. ה' אלוקים ארץ ושמים )בזה"ל הובא באלשיך
כגון כשהקב"ה אמר"ֱ :אמֹּר ו ְ ּאָמ ַ ְרתָ"" ,ל ְּנֶפ ֶש בשם הב"ר פי"ב(.
לא ּ ֹ יִטַמ ָא בְּעַמ ָיו" ,הטהרה באה על ידי והאור החיים הק' זיע"א מבאר את אומרו
המאמר הזה. בתחילת סדר הבריאה השמים ,ורז"ל
עוד יש לדקדק בכתוב אומרו את השמים פירשו התיבה שהיא מורכבת מב' דברים אש
ואת הארץ מה בא לרבות בב' אתין אלו. ומים ,ומעתה הרי זה ח"ו נותן יד לפושעים
והאור החיים הק' מבאר שאכן כוונת הכתוב לומר כי זו היא התחלת הבריאה אבל המים
היא על זה הדרך וקודם אעירה שחר המוצג והאש לא בראם ח"ו הבורא אחר שהשמיענו
אצלינו מגדולת הבורא מה גדלו מעשיו ,כי הכתוב עצמו שתחילת הבריאה היא שמים
האדון ב"ה יוכל דבר דיבור בלתי מושג ואם המים נבראו היה לו להקדים בריאתם,
בנבראים כאומרם ז"ל )מכילתא יתרו( וחז"ל )חגיגה( נשמרו מב' הערות ופירשו
בפירוש הכתוב )שמות כ' א'( וידבר אלוקים ששיעור הכתוב הוא על זה הדרך בראשית
את כל הדברים וגו' וזה לשונם דברים שאין בריאת שמים וארץ היתה הארץ תוהו וגו' לא
הפה יכול לדבר והוא שאמר כל עשרת שתחילת הבריאה היתה שמים וארץ ,אבל
הדברות בדבור אחד ולא קדם דיבור לחברו. דבריהם ז"ל לא הספיקו להסיר הטעות ,כי
ובזה נבא אל הביאור והוא כי האדון יתעלה לדבריהם למה לא הודיע הכתוב אחר כך
שמו כל מה שברא בעולם שהם בריאת מים ואש ועפר ורוח ,והגם שאמר
המקורות וכל אשר ישנו במציאות ושמים הכתוב )ט'( יקוו המים וגו' ותראה היבשה,
יט
אמונה דרכי
הכל גם הוא בעזרתו ית' יכול להמציא דבר וארץ הכל כאשר לכל בראו ה' בדיבור אחד,
חדש על ידי ההרכבה מן הדברים הקיימים וזה הוא אומרו בראשית ברא אלוקים את
מכבר רק עתה נהיו דברים הנראים לעיניים השמים ואת הארץ דקדק לומר שני אתין
וכמו כל מיני צמחי מרפא שגדלים מעצמם לרבות כל הנמצא בעולם ולהיות שהנבראים
ביערות וממציאים מהם כוח רפואה וכדו' הם רבים כי מלבד העשרה דברים הניכרים
שהם מן כוח הנסתר הקיים כבר. ונראים לעין כל כמו שמנאום חז"ל )חגיגה
וכמו כן יש להזהר שלא להשתמש בכוחות יב (.וז"ל עשרה דברים נבראו ביום ראשון
רפואה וכדו' שמגיעים מכוחות שמים וארץ אור חשך תהו ובהו וגו' מים רוח
הטומאה כמו חרטומי מצרים בלהטיהם אלא ע"כ .מלבד אלו יש עוד בריאות אחרים
לברוח מהם וכגון שפע"א נפגשתי במחולל נעלמים ונבלעים בכוחות היסודות ,יש מהם
פלאים רוסי שיכל לפוצץ גלגלי רכב ניכרים באמצעות ההתכה ,יש מהם
בהסתכלות בעיניו והנה מכשהגעתי אליו באמצעות ההרכבה ,יש מהם בהשתנות
ועבדתי מנגדו בכוח הריכוז בקדושה החל הזמנים ,יש מהם בכח ההיולי ורבו מלספור,
לזעוק להבריח אותי שאני מפריע לו ועומד אשר לזה כללם הבורא בב' פרטים גדולים
לו בדרכו ואכן ברחתי לנפשי כעובדא דהוה ועצומים בשמים ובארץ ,והם הם הב' ריבוים
עם הגה"צ ר' דניאל פריש זצוק"ל ברופא שריבה באומרו את השמים ואת הארץ
שרצה לרפאותו והוא התבונן באין עוד ובמאמר א' ברא הכל יתעלה שמו .ותמצא
מלבדו ולא הצליח ההוא והבריחו משם. שאמרו ז"ל )ר"ה לב (.בראשית מאמר הוא
וכמו כן התוועדתי פע"א עם הרב רפאל כי בו השלימו עשרה מאמרות שבהם נברא
הלפרין שהיה העליכ'ער איד ושלתיו העולם ,הראשון שבכולן בו נברא הכל אלא
תענה לי בלי הסברים שאני ממילא לא יבינם שלא היה מסודר והי' כל הבריאות בנמצא
איך באמת מצליח הוא לשבור כמות גדולה אבל חסרו הסדר וסדרן הקב"ה דבר יום
כזו של רעפים ביד של בשר ודם ועצמות ביומו .ביום ראשון הכין והבדיל האור מן
שאין בכוחם לעשות כזאת ,ענה לי במילה החשך וקנה החשך מקומו והאור מקומו,
אחד "ריכוז" .ואכן זה הוא סוד הענין שבכוח וביום ב' וכו'.
הריכוז אפשר לפעול כוחות גדולים ,ברם כ"ק וצריך להודיע זאת בשער בת רבים שעל
אאמו"ר הקוה"ט זיע"א היה מרחיק מלילך האדם לעמוד על עצמו לראות שלא
ולהשתמש בהם בכוחות אלו .אפילו אם הינם לחיות בדמיון שהוא עולם התוהו ,אך בחיות
ירא"ש. כל הזמן שהכל מהוה השי"ת בורא הכל ויוצר
כ
אמונה דרכי
מכן 'יהי אור' .וזהו שניתנה התורה במדבר ואומר האוה"ח הק' שהעד הנאמן לפירושינו
האדם צריך לדעת שהוא 'חומר' ושחסרה לו זה מה שאמר הכתוב )ב' ג'( כי בו
ה'צורה' .ה'צורה' שלו נמצאת ב'תוהו', שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים
ב'חושך'. לעשות שאין משמעות לכתוב ובמה
והנה ארבע בחינות הן :דומם ,צומח ,חי שפירשנו יבא כמין חומר כי בו שבת מכל
ומדבר .הַמְ ַדב ֵר למעלה מכולם .אף על מלאכתו אשר ברא ביום הבריאה לעשות פי'
פי כן ,כלל ישראל יודעים כי הביטול להשי"ת לתקן בששת ימים כאומרו )פר' תשא ל"א,
עולה על כולנה .אמנם אצל הגויים יש גם כן י"ז( כי ששת ימים עשה ה' וגו' פירוש תקן,
בחינת מְ ַדב ֵר ,אבל כלל ישראל יודעים כי הבריאה ביום ראשון במאמר אחד נבראת
שהביטול להשי"ת עולה על כולנה .זה הוא אלא שהיה הכל חסר תיקון .למה הדבר דומה
שאמר דוד המלך ע"ה )תהלים קלא ,ב( "אִם למי שרצה לבנות פלטרין וקודם מכין אבנים
לא ֹ שִ ׁו ִיתִי ו ְדוֹמַמְתִי נ ַפ ְשִׁי כ ְגָמֻל ֲעלֵי אִמוֹ, ועצים ועפר וצרכי הבנין במושלם ואחר כך
כ ַגָמֻל עָלַי נַפ ְשִׁי"" .ו ְדוֹמַמְתִי" ,פירוש: יבנה בית ,כן הבורא ב"ה ברא כל צורכי
שהרגיש עצמו כדומם ,וביקש שלא יהיה העולם בדיבור אחד והכינו והיה הכל מונח
ברשות עצמו לעשות ולדבר כרצונו ,כי אם גדוש בערבוביא ואחר כך התחיל לסדר דבר
להימשך אחר הנהגת השי"ת -שלא יהיה דבור על אופניו ועשה פעלו יתעלה שמו.
ברשות עצמו. ונ"ל לדייק דהנה בכל מתחדש כל הבריאה
ואומר האוה"ח הק' תמצא שכשרצה לברוא כולה מבוקר עד ערב וזהו המחדש
השמים אמר )פסוק ו'( יהי רקיע בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית ,וזה
בתוך המים פירוש קבע לו מקום אבל הוא כולל את התוהו ובוהו שהם ב' מציאות
כבר נברא במאמר ראשון ,וכן הארץ )פסוק שנבראו יחד במעשה בראשית כמובא בגמ'
ט'( ותראה היבשה .והאש שלא הזכיר ה' חגיגה )י"ב .(.והנה התוהו ובוהו קיים גם כיום
תיקונו כל עיקר ,הוי יודע כי האש לא גילה כמבואר כאן בדברי האוה"ח הק' וישנם בני
ה' מקורה כגילוי השמים והארץ והמים אדם שאין מתקדמים לשום מקום ונשארים
להיותה מקור חזק ויש ממנו כליון לעולם אם שם וכמו שהיה מו"ר הרה"ק ר' אשר פריינד
היה בנמצא כמים וארץ ואין העולם יכול זיע"א חוזר וצןעק תמיד שיש לעבוד להגיע
להתקיים ,לזה הניחו הקב"ה במקומו שנברא אל התיקון ואל התכלית ולחיות את עולם
במאמר ראשון מובלע ברעפים עד שהוצרך התיקון ולא את עולם התוהו כדמצינו
אדם לו והקיש ברעפים והוציא מהם אש בבריאת העולם .בתחילה היה 'תוהו' ולאחר
כא
אמונה דרכי
וחפץ ה' להודיע לידידיו כח מעשיו ולא ימנע שיעור המספיק לו כאומרם ז"ל )ב"ר י"א(
טוב זה בשביל השוטים הטועים .ועוד יש שעל כן אנו מברכים במוצאי שבת בורא
טעם אחר שיחייב לדבר כסדר האמור והוא מאורי האש .גם בזה גילה ה' אופן הערבוב
שאם היה אומר הכתוב כסדר החפצים בו שהיו מעורבבין המקורות והיסודות בשעת
הסכלים והוא שיאמר כי ברא ארץ וברא מים בריאתם קודם שהכינם ה' כל אחד על
וכו' היה בנשמע כי בראם כל אחד בפני עצמו משמרתו ,כי אם לא היה דבר זה במציאות
ואחר האמת לא כן הוא ,והלא ידעת כי לא לא היתה דעת אנוש סובלת ידיעה איך יהיו
יחפוץ ה' בדובר שקרים ולא יכון לנגד עיניו מעורבים יחד מקורות ומה גם עפר ואש.
ואיך יתחיל ראש דבריו ח"ו בדברים שלא כן והן אמת שהיה יכול הבורא לכלול במאמר
הוא ,לזה דבר אמת אופן הבריאה כי ישרים הראשון גם את הסדר ,אלא לסיבות
דרכי ה' וצדיקים ילכו בם להודות ולגדל הרבה עשה כן ואחד מהם גילו אותה רז"ל
לבורא ב"ה ויאמרו לאלוקים מה נורא באומרם )אבות פ"ה( והלא במאמר אחד
מעשיך .ודקדק לומר בראשית ולא אמר יכול להבראות אלא ליפרע וכו' .וליתן שכר
בראשונה כח מעשיו הגיד לעמו ,והוא כי לפי טוב לצדיקים וכו' ואל יקשה בעיניך אומרם
מה שהקדמנו כי הכל ברא בדיבור אחד דרך ז"ל )שם( בעשרה מאמרות נברא העולם
שם נשכיל כי מי שידבר כמה דברים בדיבור לשון בריאה ,כי סוף כל סוף כל זמן שהיה
אחד גם בדיבור לא יצטרך להקדים אות חסר התיקון כאילו אין כאן בריאה ,המשל
לחברתה ,ומעתה כשאמר ה' תיבת שמים לא אם הארץ לא היתה נגלית אין מקום לנבראים
קדמה שי"ן למ"ם ולא מ"ם ראשונה למ"ם וכמו כן שאר הבריאות שהיו מעורבבים כמו
אחרונה וגם אותיות כל דבר ודבר לא קדמה האור והחשך אם כן כל שלא נתקן כאלו לא
התחלת התיבה לסופה וגם בכל אות ואות נברא לזה יתיחס גם כן להם הבריאה.
אין לה קדם תחלתה לסופה .ואחרי הודיע ואומר האוה"ח הק' אל יקשה בעיניך למה
אלוקים אותנו את כל זאת אלה הם הדברים כתבה התורה עיקר הבריאה בדרך
אשר הודיענו ה' בתיבת בראשית פירוש הכל זה ולא כתבה בפירוש ברא ה' המים והעפר
הוא ראשית כי לא היתה בבריאה חלק והאש והרוח שבזה לא יהיה איש נבוב ילבב.
מאוחר אלא הכל הוא ראשית והבן. דע כי התורה תודיע ותשמיע כל נסתר וחפץ
עה"פ )שם ,יד( וַי ֹ ּ֣אמ ֶר ֱאלֹוקִים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ ה' להודיע כח מעשיו לעמו והודיענו סדר
בִּ ְרקִ֣יעַ ה ַּש ָ ׁמַ֔י ִם לְהַב ְ ִד ּ֕יל בֵּ֥ין ה ַּ֖יוֹם וּבֵ֣ין הבריאה ואופנה וכי הוא הקל הגבור הנאזר
הַל ּ ָ֑י ְל ָה וְהָי֤ו ּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹ ֲע ִד֔ים וּל ְיָמִ֖ים ו ְש ָׁנ ִֽים. בגבורה ברא בדיבור אחד כל יש וכל הווה
כב
אמונה דרכי
איך שהיה יוצא בלילה עם הספרים ללמוד פירש"י יהי מארת וגו' .מיום ראשון נבראו,
לאור הלבנה שמאירה מאוד חזק במקום וברביעי צוה עליהם להתלות ברקיע ,וכן כל
חשוך מאוד בפרט בחצי החודש ,וההולכים תולדות שמים וארץ נבראו ביום ראשון ,וכל
ביערות כגון הנוהגים לצאת בחצות הלילה אחד ואחד נקבע ביום שנגזר עליו ,הוא
להתבודדות וכדו' שכבר חשוך מאוד שכתוב את השמים ,לרבות תולדותיהם ,ואת
שאפשר להכנס לפעמים לפחד ולמורא אך הארץ ,לרבות תולדותיה :יהי מארת .חסר
כשיש לבנה מלאה ומאירה והכוכבים אז הרי וי"ו כתיב ,על שהוא יום מארה ליפול אסכרה
זה מפיג במעט את הפחד מכיון שאפשר בתינוקות ,הוא ששנינו ,ברביעי היו מתענים
לראות מעט לאורה .והנה הכוכבים לא נזכרו על אסכרה שלא תפול בתינוקות .להבדיל בין
בריאתן כי אם יחד עם מיעוט הלבנה ,ובכל היום ובין הלילה .משנגנז האור הראשון ,אבל
זאת מציאות גדולה הם שבחושך ניתן בשבעת )נ"א בג'( ימי בראשית ,שמשו האור
לראותן בהרבה ונקראים בשם צבא השמים. והחשך הראשונים יחד ,בין ביום בין בלילה:
והנה הא דכתיב מאורות לשון רבים הם והיו לאתת .כשהמאורות לוקין סימן רע הוא
ולקמיה כתיב יהי מכיון שבתחילת לעולם ,שנאמר מאותות השמים אל תחתו
החודש אין ניכר הלבנה כלל ורק השמש. וגו' )ירמיה י ,ב ,(.בעשותכם רצון הקב"ה ,אין
והקשה לרש"י דהוה ליה למימר יהי מאורות אתם צריכין לדאוג מן הפורענות :ולמועדים.
ואח"כ והיו למאורות ברקיע ,ר"ל על שם העתיד ,שעתידים ישראל להצטוות
דהוה ליה למימר בריאתן מקודם ואח"כ על המועדות ,והם נמנים למולד הלבנה:
תלייתן ברקיע ,ועוד קשה לרש"י והא כבר ולימים .שמוש החמה חצי יום ושמוש הלבנה
כתיב ויבדל אלוקים וגו' .שמע מינה שיש חציו הרי יום שלם :ושנים .לסוף שס"ה ימים
חתה באם שילכו בדרכי העכו"ם. )ס"א ורביע יום( ,יגמרו מהלכתם בי"ב מזלות
והבעל הטורים מדייק דכתיב מארת חסר המשרתים אותם ,והיא שנה) ,ס"א והוא
שלא נברא להאיר אלא השמש. שס"ה יום ורביע יום( וחוזרים ומתחילים פעם
וירח לא נברא אלא כדי שלא יעבדו לחמה שניה לסבב בגלגל כמהלכן הראשון .עכ"ל
אם תהיה יחידה. רש"י ז"ל.
והאור החיים הק' ויאמר אלוקים יהי ודכירנא מימים ימימה איך שהגה"ח ר'
מאורות .טעם אומרו יהי לשון יחיד שמעון יקובוביץ זצ"ל שהיה
על ב' ,בזה רמז כי א' מהם הוא המאיר ביום מחשובי לומדי ומתפללי בית מדרשינו רבות
ולזה אמר לשון רבים ,ובאמצעות שדבר ה' בשנים שהתגורר כאן בסמיכות בבתי ויטנברג
כג
אמונה דרכי
ובדרך מליצה אפשר להבין בחלום יוסף בדרך זה הוא שהיה מה שהיה בתכלית הדבר
למה ראה את הלבנה והכוכבים ולא שנתמעטה הירח כאומרם ז''ל )חולין ס (:כי
את השמש כי הוא מכוון ללבנה שרק אז ניתן אם היה ה' אומר פתח דבריו יהיו מאורות
לראות הכוכבים משא"כ במאור השמש אין בהכרח היה הדבר עומד כן כי דבר אלוקינו
נראים הכוכבים. יקום לעולם.
ובהמשך הפסוק כתיב "לְהַבְדִּיל ב ּ ֵין ה ַיּוֹם יהי מאורות מדייק בשפתי חכ' שהוא מחיבור
וּב ֵין הַלָּי ְל ָה" -כתב רש"י משנגנז שני המאורות כידוע לחכמי העיבור ,ולכן
האור הראשון אבל בששת ימי בראשית תלה המועדים בשניהם.
שמשו האור והחשך זה ביום וזה בלילה ואיני והרמב"ן ז"ל מבאר על הא דכתיב יְהִי
רואה שיהיה זה דעת רבותינו המזכירים מְאוֹרוֹת .הנה האור נברא ביום
"גניזה" על האור הראשון אבל לדעתם האור ראשון ומאיר ביסודות וכאשר נעשה הרקיע
הראשון שמש שלשה ימים וברביעי נאצל בשני הפסיק באור ומנע אותו מהאיר
ממנו ונעשו בו אז ממנו שני המאורות האלה ביסודות התחתונים והנה כאשר נבראת
כמו שאמרו )ב"ר יז ה( נובלת אורה של הארץ בשלישי היה בה חשך ולא אור ועתה
מעלה גלגל חמה כי לפי שלא היה העולם ברביעי רצה הקב"ה שיהיו ברקיע מאורות
הזה ראוי להשתמש באור ההוא בלי אמצעות מגיעים אור לארץ וזה טעם "בִּ ְרקִיעַ ה ַּש ָ ׁמ ַי ִם
גנזו לצדיקים לעולם הבא ושמשו בנובלת הזו לְה ָאִיר עַל הָאָר ֶץ" כי האור היה למעלה מן
מיום רביעי ואילך כך אמרו בבראשית רבה הרקיע ולא האיר על הארץ וענין "יְהִי
)ג ו( תני אורה שנבראת בששת ימי בראשית מְאוֹרוֹת" כי מחומר השמים גזר בראשון
להאיר ביום אינה יכולה מפני שהיא מכהה שיהיה אור במדת היום ועתה גזר שיתגשם
גלגל חמה בלילה אינה יכולה שלא נבראת ויתהוה ממנו גוף מאיר ביום גדול האורה וגוף
להאיר אלא ביום והיכן היא נגנזה והיכן היא אחר קטן האורה מאיר בלילה ויתלו שניהם
מתוקנת לצדיקים לעתיד לבא שנאמר ברקיע השמים שיאירו גם למטה ויתכן כי כמו
)ישעיהו ל כו( וְה ָי ָה אוֹר הַלְּב ָנ ָה כ ְּאוֹר הַחַמּ ָה ששם בארץ כח הצמיחה במקומות ממנה כן
ו ְאוֹר הַחַמּ ָה יִהְיֶה שִ ׁבְעָתַי ִם כ ְּאוֹר שִ ׁבְעַת שם ברקיע מקומות מוכנים ומזומנים לקבל
ה ַי ָּמִים שבעה אתמהה לא שלשה הן כאינש האורה והגופים האלה מקבלי אור מזהירים
דאמר "כן אנא מפקיד לשבעה יומי כגון האספקלריאות ואבני השהם ולכן יקראם
דמשתותי" כלומר לשון בני אדם הוא שיאמר מְאוֹרוֹת לא אוֹרִים אף על פי שקראם המזמור
"אני מפקיד ושומר זה הבשר לשבעת ימי כן )תהלים קלו ז(.
כד
אמונה דרכי
החמה בשס"ה יום ושנת הלבנה בשלושים המשתה שלי" לא שיספיק לו לשבעה כולם
יום. אלא שיוציא אותו בתוכם וכך אמרו "שִ ׁבְעַת
והאוה"ח הק' מבאר אומרו להבדיל בין היום ה ַי ָּמִים" כ ְּאוֹר שהיה בימים ההם במקצתם
ובין הלילה אם המאורות שוים הם ושם אמרו עוד )ב"ר ג ו( ויבדל רבי יהודה
ואחד ישמש ביום ואחד ישמש בלילה במה ברבי סימון אמר הבדילו לו ורבנן אמרין
יוכר לילה מיום כיון שלילה כיום יאיר. הבדילו לצדיקים לעתיד לבא ואם תוכל
אכן ירצה הכתוב ,להיות שקדם ביום ראשון לדעת כוונתם באמרם בברכת הלבנה "עטרת
וברא האור ותמצא שאמר בפרשה תפארת לעמוסי בטן" תדע סוד האור
ראשונה ה' פעמים אור ורמזו ז''ל )תיקונים הראשון והגניזה וההבדלה שאמר הבדילו לו
ה( כי ה' אורות נבראו והבדילם ה' לנחלתו וסוד שני המלכים המשתמשים בכתר אחד
לעתיד לבא לצדיקים ,והן עתה ביום רביעי כאשר בסוף שיהיה אוֹר הַלְּב ָנ ָה כ ְּאוֹר הַחַמּ ָה
האציל מהאורות חלק המספיק לעולם ותלאו אחר שיהיה אוֹר הַחַמּ ָה שִ ׁבְעָתַי ִם.
ברקיע השמים ,והוא אומרו יהי מאורות והנה שס"ה ימים קאי על החמה ושנת
פירוש יהי חלק אחד מאורות הנבראים ביום הלבנה שהם שנ"ד ימים מובלעים
ראשון והתנה שלא יהיו קבועים אלא בשנת החמה ,ולפי ששנת החמה היא מצד
שיסובבו כדי שבאמצעות הסיבוב יוכר יום מהלכתה לסבב כל הי"ב מזלות ,ושנת הלבנה
ולילה ,וזה עשה לסימן הכרת הימים היא מחוברת עם השמש בכל אחד מהי"ב
המקודשים כאומרו לאותות ולמועדים וגו', מזלות ,לכן תלה השנה בשניהם יחד ,ואע"פ
וכשנאצל המאור נאצלו ב' חלקים ושניהם שהלבנה גומרת מהלכתה בכ"ט ימים ושעות
לשמש מדת יום נבראו .ולזה תמצא )חולין ידועות.
ס (:שטענה הירח אי אפשר לב' מלכים ומה דכתיב "וְה ָיו ּ ל ְאוֹתוֹת" מבאר הרמב"ן
להשתמש בכתר אחד פירוש בזמן אחד וכך שהשנוי שיולידו ויעשו ממנו אותות
הובא בדברי רבותינו ,שאם גבולו של ירח ו ּמוֹפְתִים ב ּ ַּש ָ ׁמ ַי ִם וּבָאָר ֶץ דָּם וָא ֵש ׁ וְת ֲִימרוֹת
היה בלילה ושל שמש ביום אין כתר אחד עָש ָׁן )יואל ג ג( כלשון וּמֵאֹתוֹת ה ַּש ָ ׁמ ַי ִם א ַל
לשניהם אלא כל אחד גבולו בפני עצמו .וכן ּתֵחָתּו ּ )ירמיהו י ב( ולמועדים זֶרַע וְקָצ ִיר ו ְקוֹר
תמצא שאמר והיו למאורות ברקיע השמים ו ָחוֹם וְק ַי ִץ ו ָחוֹר ֶף )להלן ח כב( וּל ְיָמִים מדת
להאיר על הארץ בלא קביעות זמן. יום ומדת לילה ושנים ישלימו מהלכם ויוסיפו
* שנית לשוב בדרך אשר הלכו בה ושנת
כה
אמונה דרכי
'יחוס' שיחול שם שמים על עצים אם אין והאורות הגדולים האלו גנזם הקב"ה לל"ו
אדם .אם לא יבוא אדם מישראל לקיים בה צדיקים הנסתרים ששתלן בכל
מצות סוכה ,אין שום 'יחוס' בסוכה .אכן ,חל דור .והנה חז"ל אמרו )יבמות סא ,א( אתם
שם שמים על הסוכה ,היינו בזמן שיש 'אדם' קרויים 'אדם' .ה'יחוס' הזה של בחינת 'אדם',
-חל שם שמים על הסוכה ועל האדם. כמאחז"ל 'אתם קרויים אדם' -השלימות הזו
לכך צריך להיות נבדל מתערובת האומות שייכת לכלל ישראל .עוד אמרו חז"ל )אבות
על ידי הסוכה ,כפי שהיה בארץ ג ,יד( חביב אדם שנברא בצלם ,חיבה יתירה
ישראל ,בבית המקדש ,ואז השי"ת פורס נודעת לו שנברא בצלם' .צלם אלקים' חל על
סוכת שלומו עלינו .בתחילת הבריאה כתוב כלל ישראל בימים הללו .השי"ת נתן לנו
)בראשית א ,ג( "יהי אור" ולאחר מכן כתיב מצוות ,שעל ידיהן תהיה לנו דביקות וידיעה
"ויבדל" )שם א ,ד( ,ודרשו חז"ל )חגיגה יב, בצלם האלוקים הזה ,כמ"ש )ישעיה מג ,ז(
א( שגנז השי"ת את האור לצדיקים לעתיד "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף
לבוא .על כך מבאר הרה"ק ה'שפת אמת', עשיתיו".
דהנה בראש השנה נברא העולם )ראש מ"מ הם כוללים עצמם בכלל ישראל ,וגם
השנה יא ,א ,(.הלא העניין הזה מתחדש בכל להם יש ,אפוא ,חלק בשם הוי"ה.
שנה :כל התהליך של הבריאה מתחדש בכל כל העבודה ,מראש השנה ועד חג הסוכות,
שנה ,כמבואר בכתבי האר"י הק' זי"ע .וא"כ היא כדי לקבל את צלם האלקים ואת
בראש השנה נברא העולם ,ובסוכות מתגלה השם אדם ,כדדרשו חז"ל )ב"ר פר' יב ,סי'
האור הגנוז .לכך אחז"ל )ירושלמי סוכה ,ה, טו( עה"פ )בראשית ב ,ד( "אלה תולדות
א .מדרש בראשית רבה פר' ע ,סי' ח ,וכן השמים והארץ בהבראם" ,באברהם .לאחר
מדרש רות רבה ,פר' ד ,סי' ט ,וכן פסיקתא חטא אדם הראשון היתה ירידה ,ואילו אצל
רבתי ,א (.שבזמן בית המקדש היו שואבין אברהם אבינו ע"ה נתקיים השם 'אדם' ,וזהו
רוח הקודש בשמחת בית השואבה ,והטעם, "בהבראם" זה אברהם ,שנאמר בו )בראשית
מפני שהאור הגנוז מתגלה בסוכות .ובזה הוא כא ,לג( "ויקרא שם בשם ה' א"ל עולם" ,על
מפרש את הפסוק )תהלים צז ,יא( "אור זרוע שם שפירסם וקרא שמו ית' בעולם ,לכן חל
לצדיק ולישרי לב שמחה" :האור של ששת עליו שם 'אדם'.
ימי בראשית זרוע לצדיק ,שגנזו לצדיקים. את הכח הזה ירשו כלל ישראל .נמצינו
'צדיק' זה הלולב .הלולב נקרא 'צדיק' ,שנאמר למדים ,כי בחג הזה חל שם שמים על
בו )שם צב ,יג( "צדיק כתמר יפרח" .הלולב בני ישראל ,וזאת מכח מצות הסוכה .אין שום
כו
אמונה דרכי
יהי רצון שהשי"ת יזכנו לאור הקדושה, מרמז על השדרה ,על הצדיק" .ולישרי לב
שנזכה להתקרב אליו ית' ,שנזכה לצלם שמחה" זה בזמן שמחתנו ,וזהו "אור זרוע
אלוקים ,ונזכה לגאולה השלימה בב"א. לצדיק ולישרי לב שמחה" ,יכולים להשיג זאת
מחג הסוכות.
פניני דרכי אמונה
עה"פ האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי ,יש לדייק בדפתח בשמים וסיים בהארץ,
ולפי רישיה דאורייתא יתבאר בהא דכתיב בראשית ברא אלו' את השמים ואת הארץ
ובאוה"ח הק' שם בפר' בראשית מבאר על דרך אומרם ז"ל )ברכות ו (:כל מי שיש בו יראת
שמים דבריו נשמעין ,והטעם כי הירא דבר ה' ידבר מתוך קימת נפשו וכיון שכן תכיר נפש
השומעת ותקבל תוכחת מוסר ,ואם הדברים יצאו מהגוף אין שייכות לנפש לשמוע ,כמו שרמזו
ז"ל במה שאמר הכתוב )דברים ו'( והיו הדברים וגו' על לבבך אז ושננתם לבניך הם התלמידים,
והוא אומרו בראשית שהיא היראה כאומרם ז"ל ברא ה' את השמים פירוש שיהיה ירא שמים אז
ישמע קולו וילמד אדם דעת ,והוא אומרו ואת הארץ.
)ליל שב"ק פר' האזינו-שובה תשפ"ז(
*
אין לאדם להצטרף לכל סוג מחאה שרואה או נפגש עמו ברחוב או בכל מקום ,אלא רק כשרואה
בעצמו דבר חסר וצריך להשלימו אזי אז ימחה בעצמו כדבעי באותו מידה שרצה למחות
בחבירו והוא המבואר בספה"ק תניא )ליקו"א פרק ל"ב( על מה שאמר הלל הזקן על קיום מצוה
זו של "ואהבת לרעך כמוך" שזהו כל התורה כלה ,ואידך פרושא הוא ,וכו' .כי יסוד ושרש כל
התורה הוא להגביה ולהעלות הנפש על הגוף מעלה מעלה עד עקרא ושרשא דכל עלמין ,וגם
להמשיך אור אין סוף ברוך הוא בכנסת ישראל למהוי אחד באחד דוקא ,ולא כשיש פרוד חס
ושלום בנשמות ,דקדשא בריך הוא לא שריא באתר פגים.
ומה שכתוב בגמרא שמי שרואה בחברו שחטא ,מצוה לשנאתו וגם לומר לרבו שישנאהו ,הינו
בחברו בתורה ומצות וכבר קים בו מצות "הוכח תוכיח את עמיתך" ,עם שאתך בתורה
ובמצות ,ואף על פי כן לא שב מחטאו ,כמו שכתב בספר חרדים .אבל מי שאינו חברו ואינו מקרב
אצלו ,הנה על זה אמר הלל הזקן :הוי מתלמידיו של אהרן ,אוהב שלום וכו' ,אוהב את הבריות
כז
אמונה דרכי
ומקרבן לתורה .לומר שאף הרחוקים מתורת ה' ועבודתו ,ולכן נקראים בשם "בריות" בעלמא,
צריך למשכן בחבלי עבותות אהבה ,וכלי האי ואולי יוכל לקרבן לתורה ועבודת ה'; והן לא ,לא
הפסיד שכר מצות אהבת רעים.
וגם המקרבים אליו והוכיחם ולא שבו מעונותיהם ,שמצוה לשנאתם ,מצוה לאהבם גם כן ,ושתיהן
הן אמת :שנאה מצד הרע שבהם ,ואהבה מצד בחינת הטוב הגנוז שבהם ,שהוא ניצוץ אלקות
שבתוכם המחיה נפשם האלקית .וגם לעורר רחמים בלבו עליה ,כי היא בבחינת גלות בתוך הרע
מסטרא אחרא הגובר עליה ברשעים .והרחמנות מבטלת השנאה ומעוררת האהבה ,כנודע ממה
שכתוב" :ליעקב אשר פדה את אברהם"] .ולא אמר דוד המלך עליו השלום "תכלית שנאה
שנאתים" וגו' אלא על המינים והאפיקורסים שאין להם חלק באלוקי ישראל ,כדאיתא בגמרא
ריש פרק ט"ז דשבת[.
וידוע יסוד הבעש"ט הק' זיע"א המובא בספה"ק 'נועם אלימלך' שמביא הרה"ק הרבי רבי אלימלך
זי"ע משמו של הבעש"ט הק' זי"ע ,וכן מובא גם בספה"ק 'תולדות יעקב יוסף' משמו ,על
יסוד דברי התנא )נגעים פ"ב מ"ה( 'כל הנגעים אדם רואה ,חוץ מנגעי עצמו' ,היינו שהצדיק
הנמצא בקדושה אינו רואה חסרונות ונגעים בזולתו אלא בעצמו בלבד .ומי שרואה נגעים
וחסרונות בזולתו יש לו לדעת כי מנגעי עצמו הם .והיינו שאת הנגעים שרואה 'חוץ' ,יידע כי
מנגעי 'עצמו' הוא רואה אותם .על כל פנים ,מתוך ההתבוננות הזו יוכל כל אדם לעשות חשבון
נפש ,לברר לעצמו היכן הוא אוחז בעולמו.
)ליל ג' אור לכ"ה תשרי תשפ"ז(
כח
________________________
ברכת מזלא טבא וגדיא יאה
שגורה קדם עטרת ראשינו
הוד כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
לרגל שמחת הולדת הנכד שיחי' למזל"ט
אצל בנו
הרה"צ ר' בנימין שליט"א
ברכותינו שיזכו אביו ואמו וזקנו כ"ק אדמו"ר
שליט"א לגדלה לתורה ולחופה ולמעשים טובים,
מתוך שמחה ונחת אושר ועושר ובריות גופא ונהורא
מעליא ,וירווה רב נחת דקדושה ממנה ומכל יוצ"ח
עדי ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.
בס"ד
ברכת מזל טוב
לאנ"ש שיחי'
˘ה˘מחה במעונם
פרשת בראשית תשפ"ז
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
לרגל הולדת הנכד למז"ט
אצל בנו
הרה"צ ר' בנימין רבינוביץ שליט"א
לרגל הולדת הבן למז"ט
הרה"ג ר' סנדר חזן שליט"א
לרגל הולדת הנכדה למז"ט
אצל בנו
הרה"ח ר' יוסף חזן שליט"א
לרגל הולדת הבת למז"ט
הרה"ח ר' דוד בכמן שליט"א
לרגל הולדת הנכדים למז"ט
הרה"ח ר' יצחק איזיק פרידמן שליט"א
לרגל הכנס בנו לעול תו"מ למז"ט
הרה"ח ר' אהרן וולס שליט"א
לרגל הולדת הנכדה למז"ט
