gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דרכי צדק · Darchei Tzedek — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: דרכי צדק · Darchei Tzedek

שבוע: בראשית (2026-10-05)

דרכי צדק · Darchei Tzedek — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫דרכי ˆד˜‬ ‫דא"ח מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫דרכי אמונה‬ ‫דא"ח מכ"ק אדמו"ר שליט"א‬ ‫פרשת‬ ‫בראשית‬ ‫תשפ"ז‬ ‫א‬ ‫כסא דנחמתא‬ ‫כסא דנחמתא נשגר בזה קדם האי גברא רבה‬ ‫ראש וראשון לכל דבר שבקדושה‬ ‫הרה"ח ר' מיכאל ויסבקר שליט"א‬ ‫גיליון דרכי צדק‬ ‫על הסתלקותו של אביו ז"ל‬ ‫ביום הושע"ר האי שתא‬ ‫ויהא רעוא מקדם שמיא שינוחם מן השמים‬ ‫יו"ל ע"י מערכת‬ ‫ושלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולינו ולא‬ ‫יוסיף לדאבה עוד עדי נזכה לביאת גואל צדק‬ ‫מכון דרכי צדק‬ ‫בב"א‬ ‫להוצאת דא"ח‬ ‫מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫גיליון זה הונצח‬ ‫מפוריסוב‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫פעיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫הרב שלמה בן הרב גדליה ז"ל‬ ‫נלב"ע מוצאי יו"כ תשפ"ו‬ ‫©‬ ‫נתנדב ע"י בני המשפחה‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫ואין להעתיקו בשום אופן‬ ‫**********‬ ‫לעדכון שמחות למדור‬ ‫להערות והארות‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫‪054-8458846‬‬ ‫וכן לתרומות והנצחות לבעלי‬ ‫‪A026508288@GMAIL.COM‬‬ ‫שמחה ויא"צ וכד'‬ ‫ניתן לפנות למספר ‪0548458846‬‬ ‫***************‬ ‫קול מערכת "דרכי צדק"‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫‪02-5401454‬‬ ‫שר בית הזוהר הגאון הצדיק‬ ‫***************‬ ‫חכם משה שלום מעודה‬ ‫לע"נ ר' משה בן דן מאלר ז"ל‬ ‫זכר צדיק וקדוש לברכה‬ ‫שנסתלק לבית עולמו לאחר יסורים קשים‬ ‫ומרים שקבלם באהבה רבה ובשמחה‬ ‫ביום שב"ק‬ ‫לסדר "ויקרבו ימי ישראל למות"‬ ‫פר' ויגש ד' טבת תשפ"ה‬ ‫ב‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫˙וכן הענינים‬ ‫דא"ח כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪............................‬ה'‬ ‫פניני דרכי צדק‪.........................................................‬ז'‬ ‫מדור עצותיך אמונה‪...............................................‬י"ב‬ ‫מדור מאורות צדק‪..................................................‬י"ג‬ ‫מדור סגולות צדק‪...................................................‬י"ג‬ ‫מדור משלי דרכי צדק‪.............................................‬י"ד‬ ‫מדור השו"ת‪.........................................................‬ט"ו‬ ‫מדור יומא דהילולא‪................................................‬ט"ז‬ ‫דרכי אמונה‪-‬דא"ח כ"ק אדמו"ר שליט"א‪.................‬י"ח‬ ‫‪%‬דבר המערכת‪%‬‬ ‫האותיות שאמר הקב"ה במעשה בראשית 'ויהי' הם מחיים ומהווים הדברים בעולם‬ ‫בספה"ק דרכי צדק כרך ל"ה בדא"ח רעוא דרעוין שבת שובה‪-‬האזינו תשע"ה מבאר כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א עה"פ "קחו עמכם דברים"‬ ‫פירוש‪ ,‬על פי מה שאמר מרן הריב"ש זיע"א עה"פ )תהלים קיט‪ ,‬פט( "לעולם ה' דברך נצב בשמים"‪ ,‬כי האותיות שאמר הקב"ה במעשה בראשית‬ ‫ויהי‪ ,‬הוא ציוה ויעמוד‪ ,‬המה האותיות שמחיים ומהווים הדבר ההוא לעולם‪ ,‬כמו יהיה רקיע או תדשא הארץ דשא וכן כולם‪ ,‬וזהו "לעולם ד'‬ ‫דברך נצב בשמים"‪ ,‬וכן בכל הברואים עכ"ל‪ .‬והנה דרך בני ישראל המתקדשים לנהוג כמ"ש בשו"ע או"ח סי' רל"א‪ ,‬לפי הפסוק בכל דרכיך‬ ‫דעהו‪ ,‬דהיינו אפילו באכילה ושתייה ושאר דברים גופניים הכל לכוון לעבודת היוצר ב"ה‪ .‬ויש גבוה מעל גבוה אשר יכולים להגביה הניצוה"ק‬ ‫על ידי דברים גופניים‪ ,‬והם האותיות שברא בהם הקב"ה העולם והברואים כנודע דרך זה למשכילים‪ ,‬ועובד השי"ת תיכף בשעת אכילה ושתייה‪.‬‬ ‫עניין כוונת האכילה נתבאר בכתבי האריז"ל )שער המצוות פר' עקב‪ ,‬ובפע"ח(‪ .‬ובספה"ק 'פרי הארץ' )שבת שבתוך הפסח( מבואר שבשעה‬ ‫שיהודי אוכל ומרגיש את הטעם שבמאכל‪ ,‬צריך שיקשר מוחו ומחשבתו בהשי"ת בעניין זה‪ ,‬ויידע כי החיות שבתוך המאכל היא חיות מהשכינה‬ ‫הק'‪ ,‬והוא מדבק עצמו עם השכינה שבתוך המאכל‪ ,‬והחיות שבשכינה יש לה חיות מלמעלה‪ ,‬מקוב"ה‪ ,‬וזה נקרא יחוד קוב"ה ושכינתיה ‪ .‬בכך‬ ‫הוא מתחבר אל הקדושה‪ ,‬וידוע כי במקום בו נמצאת מחשבתו של האדם‪ ,‬שם הוא‪ .‬בהתקשרותו אל השי"ת במחשבה בעת האכילה‪ ,‬הריהו‬ ‫מנתק עצמו מן הגשם שבמאכל‪ ,‬ובכך הוא מברר את הטוב מן הרע‪ ,‬ומעלה את הניצוה"ק מן הפסולת שבמאכל‪ .‬ככל שיש בו‪ ,‬במאכל הגשמי‪,‬‬ ‫טעם משובח יותר‪ ,‬כך יש בו יותר ניצוה"ק שצריך להעלותם‪ ,‬ויש בו יותר קדושה‪ ,‬על כן העבודה בו רבה יותר‪ .‬והדברים אמורים לאו דווקא‬ ‫בעניין האכילה‪ ,‬אלא בכל התעסקויותיו הגשמיות של האדם בענייני ג‬ ‫העוה"ז‪ ,‬וביותר בעת עסקו בתורה ובמצוות‪ ,‬יראה לקשר עצמו לקב"ה בכל‬ ‫דבר בו הוא עוסק‪ .‬אלא‪ ,‬שביותר מתגברת התאווה בעת האכילה‪ ,‬שכשהאדם אוכל גובר תאבונו ושם היא העבודה הגדולה להעלות הניצוה"ק‬ ‫ולקשר עצמו אל הקדושה‪] .‬כמבואר להלן )בכרך ל"ה( פר' תרומה[‪.‬‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫גליון זה לפרשת "בראשית"‬ ‫נתנדב והונצח‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הרה"ח ר' משה אהרן בן ר' יואל‬ ‫בוקשפן ז"ל‬ ‫נלב"ע כ"ח תשרי‬ ‫נ˙נדב ע"י בנו‬ ‫הרה"ח ר' ˘למה בו˜˘פן ˘ליט"א‬ ‫לברכה והצלחה בכל הענינים ברו"ג‬ ‫ולבריות גופא ונהורא מעליא‬ ‫‪‬‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני‬ ‫דא"ח מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫דא"ח בעריכת שוה"ט לכבוד יוד"ק‬ ‫של הרה"ק מבארדיטשוב זיע"א ועל פרשתן פרשת בראשית‬ ‫ליל שישי מוצאי כ"ה תשרי תשע"ז‬ ‫שהוא עכשיו נותן בנו חיות‪ ,‬והוא בחינת 'אין'‬ ‫עומדים אנו בפרשת בראשית‪ .‬הרה"ק‬ ‫שאין אנו כלום רק שהשי"ת נותן בנו כח‪.‬‬ ‫מבארדיטשוב בעל ההילולא זי"ע‬ ‫והנה ה'אין' הוא מתנהג הכל למעלה‬ ‫מבאר על פרשת השבוע‪ ,‬שהשי"ת ברא הכל‬ ‫מהטבע‪ ,‬וה'יש' מתנהג בטבע‪ .‬אמנם‬ ‫והוא הכל‪ ,‬ועל כך אנו מברכים 'יוצר אור‬ ‫ההתחברות שאנו מחברים ה'יש' ב'אין' הוא‬ ‫ובורא חושך'‪ ,‬ולא 'יצר אור וברא חושך'‬ ‫על ידי המצוה והתורה שנקראת "והחיות‬ ‫בלשון עבר‪ ,‬כי אם בלשון הווה‪ .‬כי בכל רגע‬ ‫רצוא ושוב" )יחזקאל א‪ ,‬יד(‪ ,‬וזה שכתב‬ ‫הוא ית' יוצר‪ ,‬שבכל רגע הוא משפיע חיות‬ ‫הזוהר )זח"ג נג‪ ,‬ב( כי המצוות והתורה הוא‬ ‫לכל הבריאה ולכל חי והכל מאיתו ית'‪.‬‬ ‫סתום ואתגליא‪ ,‬כי סתום הוא מרומז ל'אין'‬ ‫ולכן כשהאדם מגיע אל ה'אין' ויודע שהוא‬ ‫ואתגליא מרומז ל'יש'‪ ,‬שהוא התחברות יש‬ ‫אינו כלום‪ ,‬רק הבורא ית' נותן בו כח‪,‬‬ ‫באין ואין ב'יש ולכן נקראת מצוה‪ ,‬כי מ"צ‬ ‫אז מכנה להשי"ת בשם בחי' 'יוצר'‪ ,‬לשון‬ ‫הוא בא"ת ב"ש י"ה‪ ,‬דהיא בחינת ה'אין'‬ ‫הווה‪ ,‬שגם עתה הוא יוצר‪.‬‬ ‫ואותיות ו"ה של מצוה הוא בחי' 'יש' ולכן‬ ‫אכן‪ ,‬כשהאדם מסתכל בעצמו ואינו מסתכל‬ ‫אותיות י"ה הוא סתום‪ ,‬כי 'אין' הוא סתום‪.‬‬ ‫ב'אין'‪ ,‬אזי הוא במדרגת 'יש'‪ ,‬אזי מכנה‬ ‫ונבאר זה מהו הנסתר והנגלה שבמצוה‪ ,‬דזה‬ ‫להבורא ב"ה רק בחי' 'יצר'‪ ,‬דהיינו שברא‬ ‫שאנו פועלין במצוה שאנו עושין נחת‬ ‫אותו כבר‪.‬‬ ‫רוח להשי"ת זה הוא בסתר‪ ,‬שאינו נראה לנו‪,‬‬ ‫ולכן אנו מברכים 'אשר יצר את האדם‬ ‫ומה שאנו פועלין טובות לעצמנו זה הוא‬ ‫בחכמה'‪ ,‬דחכמה הוא מדרגת יש‪ .‬ולכן‬ ‫נראה לנו‪ .‬וזה פירוש הכתוב )דברים לד‪ ,‬כב(‬ ‫שפיר שייך יצר ולא יוצר‪ .‬ולכן נאמר בכתבי‬ ‫"הנסתרות לד' אלקינו"‪ ,‬פירוש‪ ,‬הנסתרות‬ ‫האריז"ל שה' מלך הוא בחינת אין‪ ,‬כי ה' מלך‬ ‫ה‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫החכמה‪ .‬כשיהודי מבקש עשירות‪ ,‬על ידי‬ ‫בחינת הסתר שבמצוות שאנו פועלין הוא לד'‬ ‫אותיות 'עושר' הוא עושה צמצום‪ ,‬וכך בכל‬ ‫אלקינו שמה שאנו פועלין בו הוא נסתר לנו‪,‬‬ ‫הדברים הטובים‪ ,‬איש איש לפי הצטרכויותיו‪.‬‬ ‫והנגלות בחינת התגלות הוא לנו ולבנינו הוא‬ ‫והנה יש קול ודיבור‪ .‬הקול הוא עניין כללי‪,‬‬ ‫מה שאנו מביאים שפעו שהוא נגלה לנו‪.‬‬ ‫והדיבור הוא צמצום של הקול‪ .‬באותיות‬ ‫בחי' 'אין' היא הנהגה שלמעלה מהטבע‪,‬‬ ‫הדיבור עושה האדם צמצום של הקול‪.‬‬ ‫כשהאדם מכיר שהוא מצד עצמו‬ ‫למשל‪ ,‬בראש השנה תוקעים בשופר‪ ,‬והרי‬ ‫כלום‪ ,‬והשי"ת משפיע לו חיות בכל רגע‪,‬‬ ‫זה קול שופר‪ .‬זה שפע כללי‬ ‫והוא כדרך שאנו אומרים בתפילה 'המחדש‬ ‫מהשי"ת‪ .‬וכשאנו אומרים מלכויות‪ ,‬זכרונות‬ ‫בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית'‪ ,‬תמיד‬ ‫ושופרות‪ ,‬זהו צמצום שאנו מצמצמים בתוך‬ ‫היינו כל הזמן‪ ,‬בכל רגע‪ ,‬והאדם הוא 'אין'‪,‬‬ ‫האותיות את השפע של השי"ת‪.‬‬ ‫אלא שהחיות שהשי"ת משפיע לו הוא‬ ‫עוד מבאר הרה"ק בעל ההילולא‪ ,‬שעל ידי‬ ‫המחייהו‪ .‬וזה כח שלמעלה מן הטבע‪ .‬משא"כ‬ ‫הפעולות והמעשים הטובים שהאדם‬ ‫ה'יש' הוא טבע‪.‬‬ ‫עושה‪ ,‬בזה הוא מעורר את המידות‬ ‫כל עבודת ה' היא‪ ,‬שהאדם יחדיר זאת היטב‬ ‫העליונות‪ .‬הוא זי"ע חזר תמיד על מאמר‬ ‫ובחוזקה במחשבתו‪ ,‬כל הזמן‪ ,‬ויחיה עם‬ ‫הבעש"ט זי"ע בביאור מדרש חז"ל עה"פ "ה'‬ ‫המחשבה הזו שהוא מצד עצמו כלום‪ ,‬רק‬ ‫צלך"‪ ,‬שכדרך שהאדם נוהג כאן בעוה"ז‪ ,‬כך‬ ‫השי"ת משפיע לו חיות בכל רגע‪ .‬או אז הוא‬ ‫הוא מעורר שינהגו עמו מלמעלה‪ ,‬שהאדם‬ ‫זוכה לבוא לנקודה האמיתית וזוכה לישועה‬ ‫נוהג כאותו צל‪ .‬על כן כשהאדם נוהג עם‬ ‫שהוא צריך‪.‬‬ ‫הבריות בדרך של רחמים וחסדים‪ ,‬הריהו‬ ‫וזהו שכתב הרה"ק בעל ההילולא זי"ע 'יהיה‬ ‫מעורר רחמים וחסדים וכך ישפיעו לו מן‬ ‫מה שיהיה'‪ ,‬אם יאמין ויבטח בו ית'‬ ‫שמיא‪ .‬על עניין זה חוזר הרה"ק מבארדיטשוב‬ ‫יעזרו לו מן השמים ויושיעוהו‪.‬‬ ‫זי"ע כמה וכמה פעמים‪.‬‬ ‫השי"ת משפיע שפע לעולם ולכל ברואיו‪.‬‬ ‫ועכ"פ זו היא העבודה‪ ,‬לילך בזו הדרך‪,‬‬ ‫אנו‪ ,‬על ידי התפילות שאנו‬ ‫ולחזור ולהכיר תמיד כי הכל כח‬ ‫מתפללים אליו ית'‪ ,‬עושים צמצום בשפע –‬ ‫השי"ת‪ ,‬והאדם צריך למסור ולהחזיר הכל‬ ‫כל אחד במה שהוא צריך ישועה‪ ,‬עושה‬ ‫לה'‪ ,‬שאין לאדם שום כח משלו‪ ,‬אלא הכל‬ ‫צמצום‪ .‬למשל‪ ,‬באותיות 'חיים' עושה האדם‬ ‫כח השי"ת‪ .‬זו היא ההמשכה של המשיח‪ .‬וזה‬ ‫צמצום של חיים‪ .‬כשיהודי מבקש חכמה‪ ,‬על‬ ‫העניין של "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא"‪,‬‬ ‫ידי האותיות 'חכמה' הריהו עושה צמצום של‬ ‫ו‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫ועל זאת גופא ראוי להתפלל ולבקש‪,‬‬ ‫כשהאדם שומע רק את "ה' לבדו"‪ ,‬לא ישמע‬ ‫שבזכות השי"ת נוכל לחשוב מחשבה‬ ‫בשום דבר כח אחר זולתי כח השי"ת‪ ,‬זהו‬ ‫זו תמיד‪ ,‬שלא נשכח ולא נאבד את המחשבה‬ ‫"ונשגב ה' לבדו ביום ההוא"‪ ,‬זו היא עבודת‬ ‫וההכרה הזו‪ ,‬ונזכה להיוושע כל אחד במה‬ ‫ד' בעת הזאת‪ ,‬להודיע ולגלות כי הכל כח‬ ‫שהוא צריך‪ ,‬בני חיי ומזוני רויחי‪ ,‬שידוכים‬ ‫השי"ת‪ .‬וזהו "רְאו ּ עַ ּתָה כ ִּי ֲאנִי ֲאנִי הו ּא וְא ֵין‬ ‫טובים וזש"ק‪ ,‬רפואות וישועות‪ ,‬כן יזכנו‬ ‫ֱאלֹקִים ִעמָּדִי ֲאנִי אָמִית ו ֲַאח ַיֶּה‪ ,‬מָחַצ ְ ִּתי ו ֲַאנִי‬ ‫השי"ת‪.‬‬ ‫א ֶ ְר ּפ ָא וְא ֵין מִי ָּדִי מ ַצ ִּיל"‪) .‬ע"ע באריכות בדא"ח‬ ‫רעוא דרעוין פר' האזינו תשע"ז(‪.‬‬ ‫פניני דרכי צדק‬ ‫על פרשתן‬ ‫בראשית ברא אלקים ‪ -‬בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין‪ ,‬ושיתפה‬ ‫למדת הרחמים וכי יש שינוי ח"ו במחשבת הבורא יתברך?‬ ‫עה"פ )בראשית א‪ ,‬א( "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" מפרש רש"י עפ"י המדרש‪:‬‬ ‫ולא נאמר 'ברא ה'' ]אלא 'ברא אלקים'[ שבתחילה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין‪,‬‬ ‫ראה שאין העולם מתקיים‪ ,‬הקדים מדת הרחמים ושיתפה למדת הדין‪ .‬מהו 'הקדים'? הפירוש‬ ‫הוא‪ ,‬שהקב"ה הקדים והכין את מידת הרחמים קודם שברא את העולם במדת הדין‪ .‬מסיים רש"י‬ ‫והיינו דכתיב )שם ב‪ ,‬ד( "ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים"‪ ,‬שכתוב שם ה' קודם השם 'אלקים'‪.‬‬ ‫מדייק ה'שפת אמת' מהו שאחז"ל 'שעלה במחשבה לבראתו במדת הדין'? והלא כתיב 'ברא'‪,‬‬ ‫משמע שכך בראו‪ ,‬במדת הדין‪ ,‬ואיך אחז"ל 'שעלה במחשבה'? עוד קשה‪ ,‬וכי יש שינוי ח"ו‬ ‫במחשבת הבורא יתברך? אלא‪ ,‬מבאר השפ"א‪ ,‬שבעצם ברא הקב"ה להיות רצון עם מחשבת‬ ‫אדם ]פי' שמחשבתו של האדם תהיה[ לעשות הכל על פי מדת הדין ממש ]זה היה רצון ה'[‪,‬‬ ‫הגם כי בפועל אי אפשר לעשות זאת‪ ,‬מפני שאין כאן השלימות‪ ,‬לכך צריך לשתף את מדת‬ ‫הרחמים‪ .‬אכן‪ ,‬השיתוף הזה של מדת הרחמים הוא על ידי המחשבה והרצון לעשות כרצונו‪.‬‬ ‫)טיש נעילת החג שמחת תורה תשע"ה(‬ ‫)*(‬ ‫ז‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫חז"ל אמרו )עי' רש"י בראשית א‪ ,‬א( בתחילה עלה במחשבה לבראו במדת הדין‪ ,‬וראה שאין‬ ‫העולם מתקיים‪ ,‬והקדים מדת רחמים ושיתפה למדת הדין‪ .‬והיינו דכתיב "ביום עשות‬ ‫אלקים ארץ ושמים"‪ .‬ימי הדין הם הימים הנוראים‪ ,‬מראש השנה עד אחר יוה"כ‪ .‬שיתף במדת‬ ‫הרחמים‪ ,‬זה חג הסוכות‪ .‬והנה הקב"ה מפייס את בני ישראל בחג הסוכות‪ .‬לאחר שהעמיד את‬ ‫ישראל למשפט‪ ,‬וכבר עברנו את המשפט‪ ,‬הקב"ה מפייס אותנו‪ .‬על כן זוכים למידת החסד‬ ‫והרחמים‪ .‬הנה הכל הולכים לבית הכנסת‪ ,‬ועומדים במשפט ומבקשים ומתפללים‪ .‬כל ישראל‬ ‫עמדו למשפט‪ ,‬היה פחד הדין‪ ,‬על כן הקב"ה מפייס את ישראל‪ :‬בחג הסוכות הקב"ה מפייס‬ ‫אותנו ומפציר בנו )ער בעט צו איבער( ומשפיע לנו חסד ורחמים‪.‬‬ ‫אכן צריך להיזהר שלא יבוא לידי גסות הרוח‪ ,‬שעלולים ליפול בגאווה מכך‪ ,‬שהקב"ה מפייסנו‬ ‫ומפציר בנו )בעט איבער(‪.‬‬ ‫)ליל שישי פר' האזינו תשע"ז(‬ ‫)*(‬ ‫עה"פ )בראשית א‪ ,‬א( "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" מפרש רש"י עפ"י המדרש‪:‬‬ ‫ולא נאמר 'ברא ה'' ]אלא 'ברא אלקים'[ שבתחילה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין‪,‬‬ ‫ראה שאין העולם מתקיים‪ ,‬הקדים מדת הרחמים ושיתפה למדת הדין‪ .‬מהו 'הקדים' ? הפירוש‬ ‫הוא‪ ,‬שהקב"ה הקדים והכין כבר קודם שברא את העולם במדת הדין – את מדת הרחמים‪.‬‬ ‫מסיים רש"י והיינו דכתיב )שם ב‪ ,‬ד( "ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים"‪ ,‬שכתוב שם ה' קודם‬ ‫השם 'אלקים'‪ .‬מדייק ה'שפת אמת'‪ ,‬דעה"פ "בראשית ברא אלקים"‪ ,‬ומהו שאחז"ל 'שעלה‬ ‫במחשבה לבראתו במדת הדין'? והלא כתיב 'ברא'‪ ,‬משמע שכך בראו‪ ,‬במדת הדין‪ ,‬ואיך אחז"ל‬ ‫'שעלה במחשבה' ? עוד קשה ]וקושיא זו מובאת בכל הספה"ק[‪ ,‬וכי יש שינוי ח"ו במחשבת‬ ‫הבורא יתברך ?‬ ‫אלא‪ ,‬מבאר השפ"א‪ ,‬שבעצם ברא הקב"ה להיות רצון עם מחשבת אדם ]פי' שמחשבתו של‬ ‫האדם תהיה[ לעשות הכל על פי מדת הדין ממש ]זה היה רצון ה'[‪ ,‬הגם כי בפועל אי‬ ‫אפשר לעשות זאת‪ ,‬מפני שאין כאן השלימות‪ ,‬לכך צריך לשתף את מדת הרחמים‪ .‬אכן‪ ,‬השיתוף‬ ‫הזה של מדת הרחמים – הוא על ידי המחשבה והרצון לעשות כרצונו‪ .‬מביא השפ"א לשון‬ ‫הזוה"ק‪ ,‬שכשם שברא הקב"ה הכל על ידי התורה ]'אסתכל קוב"ה באורייתא וברא עלמא'[‪,‬‬ ‫שהקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם‪ ,‬כמו כן הצדיקים מקיימים את העולם על ידי‬ ‫השתדלותם בתורה‪.‬‬ ‫ח‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫ונראה‪ ,‬שמהאי טעמא ברא הקב"ה את העולם מכח התורה‪ .‬ויש להבין ‪ :‬וכי היה הכרח להקב"ה‬ ‫לברוא את העולם על ידי התורה ? אלא‪ ,‬שבאופן זה רצה הקב"ה לברוא את העולם‬ ‫הזה‪ ,‬להיות הכל תלוי בתורה‪ ,‬כמאחז"ל )שמביא רש"י( לומר שהיה הכל תלוי עד שבני ישראל‬ ‫יקבלו את התורה‪ ,‬וכל זה כדי שהצדיקים ישלטו בכל הבריאה מכח התורה‪.‬‬ ‫וידוע מאחז"ל בירושלמי שכפי מה שפסקו בית דין בענין עיבור החודש‪ ,‬כן משתנה הטבע לפי‬ ‫זה‪ .‬וזהו שנאמר )תהלים קי"א‪ ,‬ו( "כח מעשיו הגיד לעמו" ‪ :‬את העשייה של מעשה‬ ‫בראשית הגיד לעמו‪ .‬באופן הבריאה שברא הקב"ה את העולם – באותו אופן מקיימים ישראל‬ ‫את העולם‪ .‬וזה כוחם של הצדיקים ‪ :‬על ידי מחשבת הצדיקים‪ ,‬נתעוררו רחמי ה'‪ ,‬כמאחז"ל‬ ‫)שבת ק"ד‪' (.‬הבא לטהר מסייעין אותו'‪ ,‬ומהו הסיוע ? זה שיתוף מדת הרחמים‪ .‬מפרש השפ"א‪,‬‬ ‫שהסיוע מן השמים הוא כח הנשמה היתירה בשבת‪ ,‬וזו ההשתתפות של מדת הרחמים ‪ :‬הכח‬ ‫של הנשמה היתירה‪ .‬ונ"ל להוסיף‪ ,‬שכעת מתחילים ימות החול של כל השנה‪ ,‬וא"כ הקדים‬ ‫הקב"ה את מדת הרחמים היינו כל חודש תשרי ‪ :‬זה הענין של 'הקדים מדת הרחמים' –‬ ‫שהקדים לנו הקב"ה את חודש תשרי‪ ,‬בו התפללנו לפניו כ"כ הרבה תפילות‪ .‬מובא בשם הצדיקים‪,‬‬ ‫שהרשימו דקדושה נשארת מכל החודש הזה‪ ,‬לכל השנה כולה ‪ :‬כשמתעוררים בתפילה‪ ,‬יש לנו‬ ‫הארה והמשכה מכח הימים הקדושים הללו שעברו‪.‬‬ ‫)מוצאי שמחת תורה‪ ,‬ליל שישי פר' בראשית תשס"ח(‬ ‫)*(‬ ‫הרה"ק ה'שפת אמת' מבאר )לשבת תשובה‪ ,‬תרל"ה( דיש להבין מהו עיקר התשובה‪ ,‬וכ' שצריך‬ ‫להמשיך חיות מחדש‪ ,‬שעי"ז יכול לתקן את כל הקלקולים‪ ,‬שנעשה בריה חדשה‪ .‬והוא‬ ‫כדמיון הפירות החדשים הצומחים באילן‪ ,‬שבתחילה צריך הגרעין להירקב לגמרי ומתוך כך צומח‬ ‫האילן‪ ,‬כך האדם צריך תחילה להיבטל‪ ,‬להיות מקודם בטל לגמרי‪ ,‬כדמיון תהו ובהו וחושך‪ .‬אחר‬ ‫כך "ויאמר אלקים יהי אור"‪ .‬כן צריך האדם לדעת שאין לו מציאות וקיום רק מה שהשי"ת יתן‬ ‫לו‪ ,‬וזה ענין הרחמים שנותן השי"ת לאדם‪ ,‬וזה ענין החיות מחדש‪ ,‬שעי"ז מתקן את כל הקלקולים‬ ‫‪ :‬כשרואה האדם את כל הקלקולים והפגמים שלו‪ ,‬שהם בחינת תהו ובהו וחושך שלו‪ ,‬מתוך כך‬ ‫הוא מגיע לביטול‪ .‬אכן‪ ,‬עדיין יש להבין איך זה מתקן את כל הקלקולים‪ ,‬והרי כלל לא עמד עדיין‬ ‫בכל תנאי התשובה‪.‬‬ ‫והענין יובן לפי מש"כ בספה"ק 'פרי הארץ' )לשבת תשובה( שהנה אמרו חז"ל )עיין רש"י‬ ‫בראשית א‪ ,‬א( עה"פ "בראשית ברא אלקים"‪ ,‬בתחילה עלה במחשבה לברוא העולם‬ ‫במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים בו‪ ,‬עמד ושיתף מדת הרחמים וכו' כמאמר )בראשית ב‪,‬‬ ‫ט‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫ד( "ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים"‪ .‬שואלים הכל‪ ,‬מה שייך אצל הקב"ה ענין כזה שבתחילה‬ ‫עלה במחשבה כך‪ ,‬וראה שאין העולם מתקיים‪ ,‬והרי דברים כאלה אינם שייכים אלא אצל בשר‬ ‫ודם אך לא אצל השי"ת‪ .‬אלא‪ ,‬מבאר 'פרי הארץ' שמדת הדין אשר עלתה במחשבה תחילה זו‬ ‫הלכה למעשה וזה נוהג תמיד בכל דור‪ ,‬ושיתוף מדת הרחמים זו האמונה‪ .‬וביאור הענין הוא‪ ,‬כי‬ ‫במדת הדין אין אדם יכול לעמוד‪ .‬וכענין שאחז"ל בגמ' )ערכין יז‪ (.‬תניא ‪ :‬רבי אליעזר הגדול אומר‬ ‫‪ :‬אלמלא בא הקב"ה עם אברהם יצחק ויעקב בדין ‪ -‬אין יכולין לעמוד מפני תוכחה‪ ,‬שנאמר‪:‬‬ ‫)שמואל א‪ ,‬יב( "ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני ה' את כל צדקות ה' אשר עשה אתכם ואת‬ ‫אבותיכם"‪ .‬והנה כל המעיין במאחז"ל זה‪ ,‬נופל עליו פחד גדול ‪ :‬אם האבות הקדושים אינם‬ ‫יכולים לעמוד בדין‪ ,‬מי יוכל לעמוד בדין ? והלא האבות הק' היו מרכבה לשכינה הק'‪ ,‬שבכל רגע‬ ‫ורגע היו דבוקים בהשי"ת במסי"נ‪ ,‬וכיצד ניתן אפוא להבין את מאחז"ל בברייתא הנ"ל שאינם‬ ‫יכולים לעמוד בדין ?‬ ‫בדומה לזה אחז"ל בגמ' קידושין )פ"א‪ (.‬בענין רבי עקיבא ורבי מאיר אשר לא היו יכולים לעמוד‬ ‫כנגד היצר הרע בלא הסיוע על ידי בת קול‪ ,‬לפי שבמדת הדין אין אדם יכול לעמוד‪ ,‬רק‬ ‫במדת הרחמים‪ .‬וזה הענין של שיתפה במדת הרחמים‪ ,‬שנשארת האמונה‪ .‬על ידי האמונה רואה‬ ‫האדם בבהירות שאיננו יכול לעמוד במדת הדין‪ ,‬הוא שומע את האמונה‪ ,‬ושומע את מדת‬ ‫הרחמים – זו היא האמונה‪ .‬וזה הפירוש במאמר שכ' 'פרי הארץ'‪ ,‬שענין האמונה הוא היסוד‬ ‫ששיתפה במדת הרחמים‪ .‬פרסום האלקות שנעשה באדם הוא רק על ידי האמונה‪ ,‬וזה ענין מדת‬ ‫הרחמים‪ .‬לענין מדת הרחמים איתא בחז"ל שאין נותנים אפילו לאברהם אבינו‪ ,‬כלשון המדרש‪,‬‬ ‫אלא אם כן מבקש‪ .‬וזהו שתפה במדת הרחמים ‪ :‬יש לבקש את הרחמים‪.‬‬ ‫)בדא"ח רעוא דרעוין פ' האזינו תשס"ט(‬ ‫*‬ ‫כל האומר 'ויכולו' כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית‬ ‫עה"פ )דברים לד‪ ,‬יב( "ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל" מבאר הרה"ק‬ ‫ה'תפארת שלמה' )לשמיני עצרת( כי בכל דור ודור עיקר ההנהגה על ידי הצדיק‪ ,‬וז"ש‬ ‫)תהלים קיב‪ ,‬ד( "חנון ורחום וצדיק"‪ ,‬פירוש‪ ,‬האמנם כי הבורא ב"ה הוא רחום וחנון‪ ,‬אעפ"כ‬ ‫צריך ג"כ לצדיק להיות מושל ביראת ה'‪ .‬וז"ש "חנון ה' וצדיק ואלוקינו מרחם"‪ ,‬פירוש‪ ,‬שיהיה‬ ‫צדיק כזה להפוך מדת הדין לרחמים‪ ,‬וזה הרמז "וזאת הברכה אשר ברך משה"‪ ,‬פירוש‪ ,‬שהיה‬ ‫מברך לבני ישראל בזה שיהיה להם בכל דור צדיק יסוד עולם‪ ,‬איש אלקים‪" ,‬את בני ישראל"‪,‬‬ ‫ששיהיה צדיק מושל על מדת אלקים כביכול‪ ,‬הקב"ה גוזר וצדיק מבטל‪ .‬וז"ש )שבת קיט‪ ,‬ב( אמר‬ ‫י‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫רב המנונא ‪ :‬כל המתפלל בערב שבת ואומר 'ויכולו'‪ ,‬מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף‬ ‫להקב"ה במעשה בראשית‪ ,‬כי הצדיק הוא המושל ביראת אלקים‪ ,‬וכמו שהשותף יכול למחות‬ ‫בחבירו שלא יעשה דבר נגד רצונו‪ ,‬כן ג"כ הצדיק יכול למחות ולבטל כל גזירות רעות ולהשפיע‬ ‫טובות וחסדים‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫ונלענ"ד דזהו שאחז"ל )ברכות ח‪ ,‬א( אין הקדוש ברוך הוא מואס בתפילתן של רבים‪ .‬משמע‬ ‫שלציבור יש כח לבטל גזירות רעות‪ .‬כמובן שלצדיקים יש הכח הזה‪ ,‬כלו' מברכתו של‬ ‫משה רבינו אשר בכל דור ודור יהיו צדיקים שיבטלו את הגזירות הרעות‪ .‬אכן‪ ,‬איתא עוד בזוה"ק‬ ‫על שמיני עצרת דמצינו שכאשר נמצאים עם המלך‪ ,‬כביכול‪ ,‬יכולים אז לבקש הימנו כל מה‬ ‫שרוצים‪ .‬וכיון שכך‪ ,‬יש לנו לבקש המתקת הדינים מעלינו ומעל כלל ישראל‪ .‬השי"ת יעזור‬ ‫ותתבטלנה הגזירות הרעות וכל אחד יזכה להיוושע בפרטות בכל מה שהוא צריך ישועה‪ ,‬וכן יזכו‬ ‫הכלל לישועה הכללית ונזכה לגאולה השלימה בב"א‪.‬‬ ‫)בדא"ח עריכת השוה"ט שמחת תורה תשע"ב(‬ ‫)*(‬ ‫מובא מדרש )מובא בשו"ת מהר"י וייל סי' קצ"א( ‪ :‬כל המקיים מצות סוכה‪ ,‬כאילו נעשה שותף‬ ‫לקב"ה במעשה בראשית‪ .‬והוא פלא‪ .‬אנו מכירים מאחז"ל דומה לגבי 'כל האומר ויכולו‬ ‫נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית'‪ ,‬ואף אותו יש להבין‪ ,‬מהו 'נעשה שותף לקב"ה במעשה‬ ‫בראשית' ? וכי ע"י אמירת 'ויכולו' כבר נעשה שותף לקב"ה ? וכן מהו 'כל המקיים מצות סוכה‬ ‫כאילו נעשה שותף לקב"ה' ? אלא הפירוש הוא‪ ,‬שעי"ז מגיעים לתכלית הבריאה‪ .‬תכלית הבריאה‬ ‫היא שנכיר את בורא עולם‪ ,‬זה הפירוש 'נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית'‪ .‬המקיים מצות‬ ‫סוכה כראוי‪ ,‬פירושו‪ ,‬שהקב"ה מתפלל בתחילת הבריאה ‪ :‬יהי רצון שיעשו בני רצוני‪ ,‬זה הפי'‬ ‫'כל המקיים מצות סוכה נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית'‪.‬‬ ‫)בדא"ח רעוא דרעוין שבת חוהמ"ס תשס"ח(‬ ‫יא‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור עצותיך אמונה‬ ‫איתא בזוה"ק שהמצוות הן עצות‪ ,‬כלו' תרי"ג המצוות הן תרי"ג עיטין ]עצות[ כיצד‬ ‫להמשיך קדושתו יתברך‪ ,‬והן עצות לאדם להתקרב אל הקב"ה ולהיטיב את מדותיו‪.‬‬ ‫)ליל ששי פר' אחרי וקדושים תשע"ח וכן בדא"ח רעוא דרעוין פר' בשלח שבת שירה ט"ו בשבט תשס"ז(‬ ‫הכלל הוא‪ ,‬כי האמת היא מדרגה גדולה ואינו בא בנקל‬ ‫הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע מבאר בספה"ק קדושת לוי' פר' בראשית )דאיתא במדרש ב"ר פח‪,‬‬ ‫ה( בשעת בריאת העולם "אמת" אמר ‪ :‬אל יברא‪ .‬מה עשה הקב"ה ? השליך אמת‬ ‫ארצה‪ ,‬שנאמר "אמת מארץ תצמח" )תהלים פה‪ ,‬יב(‪ .‬הכלל‪ ,‬כי האדם שהוא שקרן אינו יכול‬ ‫לעסוק אפילו בזה העולם בעסקי העולם הזה‪ ,‬כי מי שהוא שקרן ‪ -‬אין רוצים לעשות עמו אפילו‬ ‫משא ומתן ולדבר עמו‪ .‬ובאמת בשאר מצוות אפילו כשאדם אינו מקיים ח"ו‪ ,‬אעפ"כ יכול לעסוק‬ ‫בעסקי זה העולם‪ .‬ובאמת למה הוא כן‪ ,‬שבלא אמת אינו יכול לעסוק אפילו בעסקי העוה"ז ולא‬ ‫כן בשאר מצוות ? הכלל הוא‪ ,‬כי האמת היא מדרגה גדולה ואינו בא בנקל‪ ,‬ואם היה אפשר‬ ‫לעולם להתקיים בלא האמת‪ ,‬לא היה האדם מעורר עצמו לבוא אל האמת‪ ,‬ולא היה עושה שום‬ ‫דבר לבוא למדרגת האמת‪ .‬ולזה עשה השי"ת שבלא אמת לא יכול להתקיים אפילו בעסקי‬ ‫העוה"ז‪ ,‬בכדי שעי"ז יעורר עצמו לבוא אל האמת בעבודת הבורא ית'‪ .‬וזהו 'השליך אמת ארצה'‪,‬‬ ‫לעצה לנו שגם בארציות לא יתקיים בלא אמת‪.‬‬ ‫)טיש רעוד"ר ונעילת החג מוצש"ק ומוצאי שמחת תורה תשס"ז(‬ ‫יב‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור מאורות צדק‬ ‫עובדו˙ ˘כ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫סיפר ˘היה בדידיה‬ ‫ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ‬ ‫מגיעים אליי בני אדם כשהם מכובים לגמרי ואין יכולים לשלוט ביצרם ואין מבינים למה זה הוא‬ ‫להם‪ ,‬אז אני אומר להם את אשר מבאר הרה"ק בעל ה'דגל מחנה אפרים' זיע"א שהעיקר‬ ‫הוא ה'חיות'‪ ,‬חיות הקדושה‪ .‬בלא חיות אי אפשר להתקיים‪ .‬כשם שבלי החיות הגשמית אין חיים‪,‬‬ ‫כך בלי החיות דקדושה אין לאדם חיים רוחניים‪ .‬ואפילו בעלי החיים מבחינים ומרגישים בזה‪,‬‬ ‫שהרי אחז"ל שאפילו עוג מלך הבשן שמת אין החיות מתייראין מפניו‪ ,‬לפי שהם מרגישים שכבר‬ ‫אין לו חיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬אדם שאין לו החיות דקדושה‪ ,‬יכולים כל המזיקים והסט"א לשלוט עליו‬ ‫ר"ל‪ ,‬כמ"ש )בראשית ט‪ ,‬ב( ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ‪ .‬רואים מזה‪ ,‬שאם יש‬ ‫חיות דקדושה וצלם אלקים‪ ,‬יש פחד לכל החיות לגעת באדם‪ ,‬הרו"ג‪ .‬על כן יש לבקש כעת‬ ‫שתהא לנו החיות דקדושה‪ ,‬כן יזכנו ה'‪.‬‬ ‫)טיש נעילת החג שמחת תורה תשס"ו(‬ ‫מדור סגולות צדק‬ ‫התורה היא החיות הפנימית שנתלבשה במעשה בראשית‬ ‫שמונת ימי חג סוכות ושמ"ע נותנים חיים לכל ימי השנה‪ .‬ההתפשטות של החיות מתחילה‬ ‫בראש השנה‪ .‬אך ההתפשטות של אותה חיות היא בחג‪ ,‬וזה העניין של ניסוך המים‪.‬‬ ‫שכידוע‪ ,‬מים הם עניין של התפשטות‪ .‬שבעת ימי הסוכות הם חיי העולם הזה‪ ,‬לכך יש אחיזה‬ ‫גם לאומות‪-‬העולם‪ ,‬והוא עניין ע' הפרים שהיו מקריבים‪ ,‬אולם שמיני עצרת ושמחת תורה הם‬ ‫חיי העולם הבא‪ ,‬אלו החיים המיוחדים לכלל ישראל‪ ,‬שהתורה עיקר חיינו‪ .‬התורה היא החיות‬ ‫הפנימית‪ ,‬אלא שנתלבשה במעשה בראשית‪ .‬חיי העולם הזה הם בחיצוניות‪ ,‬לכן הם צריכים‬ ‫יג‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫הגנה‪ ,‬ולכך ניתנה לנו מצות הסוכה‪ ,‬שהיא מגינה על החיצוניות‪ ,‬ובכוח סגולת לימוד התורה‬ ‫הקדושה שהיא חיינו ואורך ימינו זוכים להגנה על הפנימיות‪.‬‬ ‫)ערב סוכות תשע"ד(‬ ‫מדור משלי דרכי צדק‬ ‫כשחלפו הימים הק' הללו‪ ,‬צריכים לבכות ולהתחנן לה'‬ ‫בנעילת החג יוצאים מכל הזמנים הנעלים והמרוממים ואין רוצים לעזוב אותם‪ ,‬משל לכך אספר‬ ‫עובדא שהיה אצל הרה"ק בעל 'עטרת צבי' זי"ע‪ ,‬שהיה בחור אחד שהיה טיפש גדול‪,‬‬ ‫וכינוהו 'מוט'ל דער נאר'‪ .‬אותו בחור נהיה חתן‪ ,‬ומאז קראוהו 'מוט'ל דער חתן' ‪ :‬שמו עבר מ'נאר'‬ ‫ל'חתן'‪ .‬לפני החופה‪ ,‬בכה בכיות נוראות‪ .‬שאלוהו ‪ :‬מוט'ל‪ ,‬מפני מה אתה בוכה ? ברוך השם‪,‬‬ ‫אתה עומד להתחתן‪ ,‬אתה נכנס לחופה‪ ,‬ומדוע הנך בוכה ? השיב להם ‪ :‬לי קראו כל הזמן‬ ‫'מוט'ל דער נאר'‪ ,‬ומיום שנתארסתי קראוני 'מוט'ל דער חתן'‪ .‬חושש אני שמא לאחר נישואיי‬ ‫ישובו ויקראו לי 'מוט'ל דער נאר' – לכך בכה‪...‬‬ ‫אמרו הצדיקים ‪ :‬עד הימים הנוראים היינו בבחינת 'מוט'ל דער נאר' – הנהגתנו לא היתה‬ ‫כראוי‪ ,‬נהגנו בטפשות‪ ,‬כמאחז"ל )סוטה ג‪' (.‬אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח‬ ‫שטות'‪ .‬הגיעו הימים הנוראים‪ ,‬לכל יהודי יש בהם התעוררות‪ ,‬ולאחריהם חג הסוכות‪ ,‬הושענא‬ ‫רבה ושמחת תורה‪ ,‬ואנחנו 'חתנים'‪ .‬אבל כשחלפו הימים הק' הללו‪ ,‬צריכים לבכות ולהתחנן לה'‬ ‫שלא נחזור להיות 'מוט'ל דער נאר'‪...‬‬ ‫הרה"ק הרבי ר' משה לייב מסאסוב זי"ע ראה פעם כי במוצאי שמחת תורה היו האנשים שבורים‬ ‫‪ :‬חלפו הימים הקדושים הללו‪ ,‬וכעת נופלים לתוך ימות החול – ממש נפילה גדולה‪,‬‬ ‫והיו האנשים שבורים‪ .‬אמר להם הרבי ר' משה לייב ‪ :‬ה'אתה חוננתנו' הוא בדיוק אותו הקב"ה‬ ‫של 'אתה בחרתנו' ! על כן צריך לשמוח עם ה'אתה חוננתנו' ולא להיות שבור‪.‬‬ ‫)מוצאי שמחת תורה‪ ,‬ליל שישי פר' בראשית תשס"ח(‬ ‫יד‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור השו"ת‬ ‫מלו˜ט מ˘יחו˙ ˜וד˘ ˙˘ובו˙ ל˘אלו˙ ˘נ˘אלו‬ ‫לכ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫אדם אין לעבוד את האדמה‬ ‫שאל השואל‪:‬‬ ‫מה אעשה שעברו הימים נוראים והפצרתי בתפילות ועדיין לא נושעתי‪ ,‬לבל אפול בייאוש ח"ו ?‬ ‫ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪:‬‬ ‫בספה"ק 'מאור עינים' מובא ביאור על כך דהנה רואים שיש אנשים שמתפללים ומבקשים שוב‬ ‫ושוב ואינם נענים‪ ,‬ועל כן הם נכנסים לייאוש ומפסיקים להתפלל‪ .‬אכן זו טעות גדולה‪.‬‬ ‫צריך לדעת שכל תפילה ותפילה פועלת ועושה רושם‪ ,‬אלא שלפעמים יש למשוך את ההשפעה‬ ‫ואת הישועה ממקום גבוה מאוד‪ ,‬ועל כן נדרשות תפילות רבות לזה‪ .‬ואולם כל תפילה מתקבלת‬ ‫ומשפיעה‪ .‬משל למה הדבר דומה‪ ,‬לכלי אשר ממלאים אותו עוד טיפה ועוד טיפה‪ ,‬אכן יש לך‬ ‫כלי גדול עד מאוד וצריך טיפות רבות על מנת שתתמלא המכסה‪ ,‬אך סוף הישועה לבוא‪ ,‬ובלבד‬ ‫שיתפלל שוב ושוב ולא יפסיק‪ .‬הקב"ה כל יכול‪ ,‬ואין מעצור בידו להושיע ברב או במעט‪ ,‬והוא‬ ‫ית' אכן רוצה להשפיע לאדם מכל טוב‪ ,‬אך צריך רק להתפלל אליו ית'‪ .‬שכך היא הנהגת העולם‬ ‫על ידו ית'‪ ,‬בבחינת אייתי רוח ואמשיך רוח‪ ,‬שעל ידי ההתעוררות שהאדם מעורר כאן למטה‬ ‫בתפילותיו באתערותא דלתתא כך הוא ממשיך השפעות דלמעלה‪ ,‬בבחי' אתערותא דלעילא‪,‬‬ ‫שָד ֶה טֶר ֶם‬ ‫ש ֶב ה ַ ּ ׂ‬ ‫ש ָד ֶה טֶר ֶם יִהְיֶה בָאָר ֶץ וְכ ָל עֵ ׂ‬ ‫וכעניין שנאמר בתורה )בראשית ב‪ ,‬ה( "ו ְכֹל ׂ‬ ‫שִיח ַ ה ַ ּ ׂ‬ ‫יִצְמ ָח כ ִּי לֹא הִמְטִיר ה' ֱאלֹוקִים עַל הָאָר ֶץ וְאָדָם א ַיִן ל ֲַעבֹד א ֶת ה ֲָא ָדמ ָה"‪ ,‬דפירש רש"י עפ"י חז"ל‪:‬‬ ‫מה טעם לא המטיר? לפי שאדם אין לעבוד את האדמה‪ ,‬ואין מכיר בטובתם של גשמים‪ ,‬וכשבא‬ ‫אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו‪ ,‬וצמחו האילנות והדשאים‪ .‬הקב"ה ית"ש אכן‬ ‫רוצה להשפיע לאדם כל מה דבעי‪.‬‬ ‫)לחיים טיש מוצאי יום טוב ראשון של סוכות תשע"ח(‬ ‫טו‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור יומא דהילולא‬ ‫מלו˜ט מ˘יחו˙ מלוה מלכה ו˘אר דברו˙ ˜וד˘‬ ‫מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫הרה"ק רבי אברהם דוד מבוטשאטש זיע"א‬ ‫כ"ט תשרי‬ ‫רואה בגלוי‬ ‫הגיעה אליו אשה אחת להיזכר לפניו בדבר ישועה ורחמים‪ ,‬ואחזה ילד קטן בידיה‪,‬‬ ‫והגבאי שעמד ליד דלתו של הרה"ק מנע ממנה להיכנס אליו‪ ,‬ועמדה והמתינה‬ ‫זמן רב ליד דלתו‪ ,‬כשהילד בוכה‪ ,‬ובכל זאת לא נתן לה להיכנס‪ ,‬עד שכלתה כוחותיה‬ ‫וחזרה לביתה‪ ,‬למחרת חזרה שוב ובאה לעמוד בפני ביתו של הרה"ק וביקשה להיכנס‬ ‫אליו להיזכר לפניו‪ ,‬ושוב מנע הגבאי ממנה להיכנס‪ ,‬וכך חזר הדבר גם ביום השלישי‪,‬‬ ‫והחסידים שנכחו לראות הביעו תרעומתם באזני הגבאי‪ ,‬אך הוא לא הסכית לדבריהם‬ ‫והתעקש שלא להכניסה‪.‬‬ ‫עד שבערבו של יום השלישי שעמדה בכניסה לחדרו של הרה"ק‪ ,‬ביקש הרה"ק‬ ‫לקרוא לחדרו כמה תלמידי חכמים וגדולי תורה שנסמכו להוראה‪ ,‬ושאל אותם‪,‬‬ ‫מה דינה של אשה שחנקה בשוגג את ילדה למות‪ .‬קרא הרה"ק ואמר‪ ,‬כי לדעתו‪,‬‬ ‫מכיון שהאשה הזאת סובלת כבר שלשה ימים צער גדול ולא מניחים לה להיכנס‪,‬‬ ‫נתכפר עוונה בכך‪ .‬ומיד לאחר מכן הורה להכניס את האשה לחדרו‪.‬‬ ‫נמנע מלעשות אם לא לגמרי בכוונה רצויה לשם שמים‬ ‫שמעתי מפי כ"ק אאמו"ר הגה"ק זי"ע כי אחד המתנגדים נעל אותו מבחוץ בעת‬ ‫שהותו בבית הכסא‪ ,‬ועגמה עליו נפשו מאד‪ ,‬כי כל אותו הזמן ששהה שם‬ ‫טז‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫נמנע ממנו מלהרהר בדברי תורה‪ ,‬ועכב גאונותו העצומה וחריפותו הגדולה היה קשה‬ ‫עליו מאד הדבר‪ .‬כשיצא משם‪ ,‬העלה בדעתו כי מן הדין צריכים לנדות את אותו‬ ‫מתנגד שעשה זאת בח"ר‪ ,‬שהרי הוא היה רב העיר‪ ,‬והיה במעשה נלוז זה פגיעה‬ ‫חמורה בכבוד התורה‪ .‬אך לאחר שחזר והתבונן בדבר חשב לעצמו‪ ,‬כי מכיון שאפשר‬ ‫שיש לו פניה עצמית בדבר זה‪ ,‬על כן נמנע מלעשות זאת‪.‬‬ ‫אמירת הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד בריוח ובניקל‬ ‫הרה"ק מבואטשאש זי"ע אמר שבברכת הרחמן שאומרים בעת ברכת המזון‪ ,‬צריכים‬ ‫לומר‪ ,‬הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד ובריוח ובניקל‪ ,‬ונימק זאת‪ ,‬כי לעתים‬ ‫אפשר להתפרנס בריוח ובכבוד אבל לא בניקל‪ ,‬ולעתים בכבוד ובניקל אבל לא‬ ‫בריוח‪ ,‬על כן צריכים להתפלל על שלשת הדברים גם יחד‪.‬‬ ‫בעת שהתעוררה שאלה בבית מדרשו האם מותר לטבול במוצאי תשעה באב קודם‬ ‫קידוש לבנה‪ ,‬כדי לקדש הלבנה לאחר טבילה במקוה‪ ,‬הכריע הרה"ק שמותר‪,‬‬ ‫והוכיח זאת ממה שהרה"ק מבארדיטשוב זי"ע עשה כן‪.‬‬ ‫יז‬ ‫לא מוגה‬ ‫ˆד˜‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫דרכי אמונה‬ ‫דא"ח מכ"˜ מרן אדמו"ר ˘ליט"א‬ ‫שיעורי דא"ח בחורש"י ואוה"ח הק'‬ ‫על פרשתן פרשת בראשית‬ ‫ימי ב'‪-‬ה' כ"ד‪-‬כ"ז תשרי תשפ"ז‬ ‫)בראשית י‪ ,‬י‪ ,(.‬ראשית דגנך )דברים יח‪ ,‬ד‪,(.‬‬ ‫בפרשתינו עה"פ )בראשית א‪ ,‬א( בְּרֵאשִׁית‬ ‫אף כאן אתה אומר בראשית ברא אלוקים וגו'‬ ‫בָּרָא ֱאלֹוקים א ֵת ה ַּש ָ ׁמ ַי ִם וְא ֵת‬ ‫כמו בראשית ברוא‪ ,‬ודומה לו תחלת דבר ה'‬ ‫הָאָר ֶץ‪ .‬פירש"י בראשית ברא‪ .‬אין המקרא‬ ‫בהושע )הושע א‪ ,‬ב‪ ,(.‬כלומר תחלת דבורו‬ ‫הזה אומר אלא דורשני‪) ,‬דלפשוטו צריך‬ ‫של הקב"ה בהושע ויאמר ה' אל הושע וגו'‪.‬‬ ‫לשנות נקודת תיבת ברא‪ ,‬ולהורות סדר‬ ‫ואם תאמר להורות בא שאלו תחלה נבראו‪,‬‬ ‫הבריאה ג"כ א"א כמ"ש בסמוך( כמו שאמרו‬ ‫ופירושו בראשית הכל ברא אלו‪ ,‬ויש לך‬ ‫חז"ל )בראשית רבה א‪ ,‬ו‪ (.‬בשביל התורה‬ ‫מקראות שמקצרים לשונם וממעטים תיבה‬ ‫שנקראת ראשית דרכו )משלי ח‪ ,‬כב‪,(.‬‬ ‫אחת‪ ,‬כמו כי לא סגר דלתי בטני )איוב ג‪ ,‬י‪,(.‬‬ ‫ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו‬ ‫ולא פירש מי הסוגר‪ ,‬וכמו ישא את חיל‬ ‫)ירמיה ב‪ ,‬ג‪ .(.‬ואם באת לפרש כפשוטו כך‬ ‫דמשק )ישעיה ח‪ ,‬ד‪ ,(.‬ולא פירש מי ישאנו‪,‬‬ ‫פרשהו‪ ,‬בראשית בריאת שמים וארץ‪ ,‬והארץ‬ ‫וכמו אם יחרוש בבקרים )עמוס ו‪ ,‬יב‪ ,(.‬ולא‬ ‫היתה תוהו ובהו וחושך וגו'‪ ,‬ויאמר אלוקים‬ ‫פירש אם יחרוש אדם בבקרים‪ ,‬וכמו מגיד‬ ‫יהי אור‪ .‬ולא בא המקרא להורות סדר‬ ‫מראשית אחרית )ישעיה מו‪ ,‬י‪ ,(.‬ולא פירש‬ ‫הבריאה לומר שאלו קדמו‪ ,‬שאם בא להורות‪,‬‬ ‫מגיד מראשית דבר אחרית דבר )כ"י וכן‬ ‫כך היה לו לכתוב‪ ,‬בראשונה ברא את השמים‬ ‫בכאן בראשית הכל(‪ .‬אם כן תמה על עצמך‪,‬‬ ‫וגו'‪ ,‬שאין לך ראשית במקרא שאינו דבוק‬ ‫שהרי המים קדמו‪ ,‬שהרי כתיב ורוח אלוקים‬ ‫לתיבה שלאחריו‪ ,‬כמו בראשית ממלכת‬ ‫מרחפת על פני המים‪ ,‬ועדיין לא גלה‬ ‫יהויקים )שם כו‪ ,‬א‪ ,(.‬ראשית ממלכתו‬ ‫יח‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫אינו בנשמע שנבראת ויותר צודק המשמעות‬ ‫)המקרא בסידור הקודמים והמאוחרים כולם(‬ ‫שמצויה היתה אלא שגזר עליה להתגלות‬ ‫)בכ"י ליתנהו הנך תיבות וכן הגיה הש"א(‬ ‫כשיקוו המים‪.‬‬ ‫בריית המים מתי היתה‪ ,‬הא למדת‪ ,‬שקדמו‬ ‫וכמאחז"ל )אבות פ"ה מ"א( בעשרה‬ ‫המים לארץ‪ ,‬ועוד שהשמים מאש וממים‬ ‫מאמרות נברא העולם‪ .‬ולכך‬ ‫נבראו‪ ,‬על כרחך לא לימד המקרא בסדר‬ ‫המאמר נותן טהרה לכל דבר‪ ,‬ובלבד שיהא‬ ‫המוקדמים והמאוחרים כלום‪ :‬ברא אלוקים‪.‬‬ ‫דבוק בשורש החיות שבכל דבר‪ .‬זה שהקב"ה‬ ‫ולא אמר ברא ה'‪) ,‬ר"ל שהיל"ל ברא ה'‬ ‫אמר מאמר ונברא העולם‪ ,‬זה השורש לכל‬ ‫אלקי' כמ"ש גבי ביום עשות כו'( שבתחלה‬ ‫דבר‪.‬‬ ‫עלה במחשבה לבראותו במדת הדין‪ ,‬וראה‬ ‫כשהקב"ה אמר "יהי אור"‪" ,‬יהי רקיע"‪ ,‬וכל‬ ‫שאין העולם מתקיים‪ ,‬והקדים מדת רחמים‬ ‫שאר אמרותיו ומאמריו יתברך‬ ‫ושתפה למדת הדין‪ ,‬והיינו דכתיב ביום עשות‬ ‫כפי שנאמר בפסוקים‪ ,‬זה השורש לכל דבר‪.‬‬ ‫ה' אלוקים ארץ ושמים )בזה"ל הובא באלשיך‬ ‫כגון כשהקב"ה אמר‪"ֱ :‬אמֹּר ו ְ ּאָמ ַ ְרתָ"‪" ,‬ל ְּנֶפ ֶש‬ ‫בשם הב"ר פי"ב(‪.‬‬ ‫לא ּ ֹ יִטַמ ָא בְּעַמ ָיו"‪ ,‬הטהרה באה על ידי‬ ‫והאור החיים הק' זיע"א מבאר את אומרו‬ ‫המאמר הזה‪.‬‬ ‫בתחילת סדר הבריאה השמים‪ ,‬ורז"ל‬ ‫עוד יש לדקדק בכתוב אומרו את השמים‬ ‫פירשו התיבה שהיא מורכבת מב' דברים אש‬ ‫ואת הארץ מה בא לרבות בב' אתין אלו‪.‬‬ ‫ומים‪ ,‬ומעתה הרי זה ח"ו נותן יד לפושעים‬ ‫והאור החיים הק' מבאר שאכן כוונת הכתוב‬ ‫לומר כי זו היא התחלת הבריאה אבל המים‬ ‫היא על זה הדרך וקודם אעירה שחר המוצג‬ ‫והאש לא בראם ח"ו הבורא אחר שהשמיענו‬ ‫אצלינו מגדולת הבורא מה גדלו מעשיו‪ ,‬כי‬ ‫הכתוב עצמו שתחילת הבריאה היא שמים‬ ‫האדון ב"ה יוכל דבר דיבור בלתי מושג‬ ‫ואם המים נבראו היה לו להקדים בריאתם‪,‬‬ ‫בנבראים כאומרם ז"ל )מכילתא יתרו(‬ ‫וחז"ל )חגיגה( נשמרו מב' הערות ופירשו‬ ‫בפירוש הכתוב )שמות כ' א'( וידבר אלוקים‬ ‫ששיעור הכתוב הוא על זה הדרך בראשית‬ ‫את כל הדברים וגו' וזה לשונם דברים שאין‬ ‫בריאת שמים וארץ היתה הארץ תוהו וגו' לא‬ ‫הפה יכול לדבר והוא שאמר כל עשרת‬ ‫שתחילת הבריאה היתה שמים וארץ‪ ,‬אבל‬ ‫הדברות בדבור אחד ולא קדם דיבור לחברו‪.‬‬ ‫דבריהם ז"ל לא הספיקו להסיר הטעות‪ ,‬כי‬ ‫ובזה נבא אל הביאור והוא כי האדון יתעלה‬ ‫לדבריהם למה לא הודיע הכתוב אחר כך‬ ‫שמו כל מה שברא בעולם שהם‬ ‫בריאת מים ואש ועפר ורוח‪ ,‬והגם שאמר‬ ‫המקורות וכל אשר ישנו במציאות ושמים‬ ‫הכתוב )ט'( יקוו המים וגו' ותראה היבשה‪,‬‬ ‫יט‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫הכל גם הוא בעזרתו ית' יכול להמציא דבר‬ ‫וארץ הכל כאשר לכל בראו ה' בדיבור אחד‪,‬‬ ‫חדש על ידי ההרכבה מן הדברים הקיימים‬ ‫וזה הוא אומרו בראשית ברא אלוקים את‬ ‫מכבר רק עתה נהיו דברים הנראים לעיניים‬ ‫השמים ואת הארץ דקדק לומר שני אתין‬ ‫וכמו כל מיני צמחי מרפא שגדלים מעצמם‬ ‫לרבות כל הנמצא בעולם ולהיות שהנבראים‬ ‫ביערות וממציאים מהם כוח רפואה וכדו'‬ ‫הם רבים כי מלבד העשרה דברים הניכרים‬ ‫שהם מן כוח הנסתר הקיים כבר‪.‬‬ ‫ונראים לעין כל כמו שמנאום חז"ל )חגיגה‬ ‫וכמו כן יש להזהר שלא להשתמש בכוחות‬ ‫יב‪ (.‬וז"ל עשרה דברים נבראו ביום ראשון‬ ‫רפואה וכדו' שמגיעים מכוחות‬ ‫שמים וארץ אור חשך תהו ובהו וגו' מים רוח‬ ‫הטומאה כמו חרטומי מצרים בלהטיהם אלא‬ ‫ע"כ‪ .‬מלבד אלו יש עוד בריאות אחרים‬ ‫לברוח מהם וכגון שפע"א נפגשתי במחולל‬ ‫נעלמים ונבלעים בכוחות היסודות‪ ,‬יש מהם‬ ‫פלאים רוסי שיכל לפוצץ גלגלי רכב‬ ‫ניכרים באמצעות ההתכה‪ ,‬יש מהם‬ ‫בהסתכלות בעיניו והנה מכשהגעתי אליו‬ ‫באמצעות ההרכבה‪ ,‬יש מהם בהשתנות‬ ‫ועבדתי מנגדו בכוח הריכוז בקדושה החל‬ ‫הזמנים‪ ,‬יש מהם בכח ההיולי ורבו מלספור‪,‬‬ ‫לזעוק להבריח אותי שאני מפריע לו ועומד‬ ‫אשר לזה כללם הבורא בב' פרטים גדולים‬ ‫לו בדרכו ואכן ברחתי לנפשי כעובדא דהוה‬ ‫ועצומים בשמים ובארץ‪ ,‬והם הם הב' ריבוים‬ ‫עם הגה"צ ר' דניאל פריש זצוק"ל ברופא‬ ‫שריבה באומרו את השמים ואת הארץ‬ ‫שרצה לרפאותו והוא התבונן באין עוד‬ ‫ובמאמר א' ברא הכל יתעלה שמו‪ .‬ותמצא‬ ‫מלבדו ולא הצליח ההוא והבריחו משם‪.‬‬ ‫שאמרו ז"ל )ר"ה לב‪ (.‬בראשית מאמר הוא‬ ‫וכמו כן התוועדתי פע"א עם הרב רפאל‬ ‫כי בו השלימו עשרה מאמרות שבהם נברא‬ ‫הלפרין שהיה העליכ'ער איד ושלתיו‬ ‫העולם‪ ,‬הראשון שבכולן בו נברא הכל אלא‬ ‫תענה לי בלי הסברים שאני ממילא לא יבינם‬ ‫שלא היה מסודר והי' כל הבריאות בנמצא‬ ‫איך באמת מצליח הוא לשבור כמות גדולה‬ ‫אבל חסרו הסדר וסדרן הקב"ה דבר יום‬ ‫כזו של רעפים ביד של בשר ודם ועצמות‬ ‫ביומו‪ .‬ביום ראשון הכין והבדיל האור מן‬ ‫שאין בכוחם לעשות כזאת‪ ,‬ענה לי במילה‬ ‫החשך וקנה החשך מקומו והאור מקומו‪,‬‬ ‫אחד "ריכוז"‪ .‬ואכן זה הוא סוד הענין שבכוח‬ ‫וביום ב' וכו'‪.‬‬ ‫הריכוז אפשר לפעול כוחות גדולים‪ ,‬ברם כ"ק‬ ‫וצריך להודיע זאת בשער בת רבים שעל‬ ‫אאמו"ר הקוה"ט זיע"א היה מרחיק מלילך‬ ‫האדם לעמוד על עצמו לראות שלא‬ ‫ולהשתמש בהם בכוחות אלו‪ .‬אפילו אם הינם‬ ‫לחיות בדמיון שהוא עולם התוהו‪ ,‬אך בחיות‬ ‫ירא"ש‪.‬‬ ‫כל הזמן שהכל מהוה השי"ת בורא הכל ויוצר‬ ‫כ‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫מכן 'יהי אור'‪ .‬וזהו שניתנה התורה במדבר‬ ‫ואומר האוה"ח הק' שהעד הנאמן לפירושינו‬ ‫האדם צריך לדעת שהוא 'חומר' ושחסרה לו‬ ‫זה מה שאמר הכתוב )ב' ג'( כי בו‬ ‫ה'צורה'‪ .‬ה'צורה' שלו נמצאת ב'תוהו'‪,‬‬ ‫שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים‬ ‫ב'חושך'‪.‬‬ ‫לעשות שאין משמעות לכתוב ובמה‬ ‫והנה ארבע בחינות הן‪ :‬דומם‪ ,‬צומח‪ ,‬חי‬ ‫שפירשנו יבא כמין חומר כי בו שבת מכל‬ ‫ומדבר‪ .‬הַמְ ַדב ֵר למעלה מכולם‪ .‬אף על‬ ‫מלאכתו אשר ברא ביום הבריאה לעשות פי'‬ ‫פי כן‪ ,‬כלל ישראל יודעים כי הביטול להשי"ת‬ ‫לתקן בששת ימים כאומרו )פר' תשא ל"א‪,‬‬ ‫עולה על כולנה‪ .‬אמנם אצל הגויים יש גם כן‬ ‫י"ז( כי ששת ימים עשה ה' וגו' פירוש תקן‪,‬‬ ‫בחינת מְ ַדב ֵר‪ ,‬אבל כלל ישראל יודעים‬ ‫כי הבריאה ביום ראשון במאמר אחד נבראת‬ ‫שהביטול להשי"ת עולה על כולנה‪ .‬זה הוא‬ ‫אלא שהיה הכל חסר תיקון‪ .‬למה הדבר דומה‬ ‫שאמר דוד המלך ע"ה )תהלים קלא‪ ,‬ב( "אִם‬ ‫למי שרצה לבנות פלטרין וקודם מכין אבנים‬ ‫לא ֹ שִ ׁו ִיתִי ו ְדוֹמַמְתִי נ ַפ ְשִׁי כ ְגָמֻל ֲעלֵי אִמוֹ‪,‬‬ ‫ועצים ועפר וצרכי הבנין במושלם ואחר כך‬ ‫כ ַגָמֻל עָלַי נַפ ְשִׁי"‪" .‬ו ְדוֹמַמְתִי"‪ ,‬פירוש‪:‬‬ ‫יבנה בית‪ ,‬כן הבורא ב"ה ברא כל צורכי‬ ‫שהרגיש עצמו כדומם‪ ,‬וביקש שלא יהיה‬ ‫העולם בדיבור אחד והכינו והיה הכל מונח‬ ‫ברשות עצמו לעשות ולדבר כרצונו‪ ,‬כי אם‬ ‫גדוש בערבוביא ואחר כך התחיל לסדר דבר‬ ‫להימשך אחר הנהגת השי"ת ‪ -‬שלא יהיה‬ ‫דבור על אופניו ועשה פעלו יתעלה שמו‪.‬‬ ‫ברשות עצמו‪.‬‬ ‫ונ"ל לדייק דהנה בכל מתחדש כל הבריאה‬ ‫ואומר האוה"ח הק' תמצא שכשרצה לברוא‬ ‫כולה מבוקר עד ערב וזהו המחדש‬ ‫השמים אמר )פסוק ו'( יהי רקיע‬ ‫בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית‪ ,‬וזה‬ ‫בתוך המים פירוש קבע לו מקום אבל הוא‬ ‫כולל את התוהו ובוהו שהם ב' מציאות‬ ‫כבר נברא במאמר ראשון‪ ,‬וכן הארץ )פסוק‬ ‫שנבראו יחד במעשה בראשית כמובא בגמ'‬ ‫ט'( ותראה היבשה‪ .‬והאש שלא הזכיר ה'‬ ‫חגיגה )י"ב‪ .(.‬והנה התוהו ובוהו קיים גם כיום‬ ‫תיקונו כל עיקר‪ ,‬הוי יודע כי האש לא גילה‬ ‫כמבואר כאן בדברי האוה"ח הק' וישנם בני‬ ‫ה' מקורה כגילוי השמים והארץ והמים‬ ‫אדם שאין מתקדמים לשום מקום ונשארים‬ ‫להיותה מקור חזק ויש ממנו כליון לעולם אם‬ ‫שם וכמו שהיה מו"ר הרה"ק ר' אשר פריינד‬ ‫היה בנמצא כמים וארץ ואין העולם יכול‬ ‫זיע"א חוזר וצןעק תמיד שיש לעבוד להגיע‬ ‫להתקיים‪ ,‬לזה הניחו הקב"ה במקומו שנברא‬ ‫אל התיקון ואל התכלית ולחיות את עולם‬ ‫במאמר ראשון מובלע ברעפים עד שהוצרך‬ ‫התיקון ולא את עולם התוהו כדמצינו‬ ‫אדם לו והקיש ברעפים והוציא מהם אש‬ ‫בבריאת העולם‪ .‬בתחילה היה 'תוהו' ולאחר‬ ‫כא‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫וחפץ ה' להודיע לידידיו כח מעשיו ולא ימנע‬ ‫שיעור המספיק לו כאומרם ז"ל )ב"ר י"א(‬ ‫טוב זה בשביל השוטים הטועים‪ .‬ועוד יש‬ ‫שעל כן אנו מברכים במוצאי שבת בורא‬ ‫טעם אחר שיחייב לדבר כסדר האמור והוא‬ ‫מאורי האש‪ .‬גם בזה גילה ה' אופן הערבוב‬ ‫שאם היה אומר הכתוב כסדר החפצים בו‬ ‫שהיו מעורבבין המקורות והיסודות בשעת‬ ‫הסכלים והוא שיאמר כי ברא ארץ וברא מים‬ ‫בריאתם קודם שהכינם ה' כל אחד על‬ ‫וכו' היה בנשמע כי בראם כל אחד בפני עצמו‬ ‫משמרתו‪ ,‬כי אם לא היה דבר זה במציאות‬ ‫ואחר האמת לא כן הוא‪ ,‬והלא ידעת כי לא‬ ‫לא היתה דעת אנוש סובלת ידיעה איך יהיו‬ ‫יחפוץ ה' בדובר שקרים ולא יכון לנגד עיניו‬ ‫מעורבים יחד מקורות ומה גם עפר ואש‪.‬‬ ‫ואיך יתחיל ראש דבריו ח"ו בדברים שלא כן‬ ‫והן אמת שהיה יכול הבורא לכלול במאמר‬ ‫הוא‪ ,‬לזה דבר אמת אופן הבריאה כי ישרים‬ ‫הראשון גם את הסדר‪ ,‬אלא לסיבות‬ ‫דרכי ה' וצדיקים ילכו בם להודות ולגדל‬ ‫הרבה עשה כן ואחד מהם גילו אותה רז"ל‬ ‫לבורא ב"ה ויאמרו לאלוקים מה נורא‬ ‫באומרם )אבות פ"ה( והלא במאמר אחד‬ ‫מעשיך‪ .‬ודקדק לומר בראשית ולא אמר‬ ‫יכול להבראות אלא ליפרע וכו'‪ .‬וליתן שכר‬ ‫בראשונה כח מעשיו הגיד לעמו‪ ,‬והוא כי לפי‬ ‫טוב לצדיקים וכו' ואל יקשה בעיניך אומרם‬ ‫מה שהקדמנו כי הכל ברא בדיבור אחד דרך‬ ‫ז"ל )שם( בעשרה מאמרות נברא העולם‬ ‫שם נשכיל כי מי שידבר כמה דברים בדיבור‬ ‫לשון בריאה‪ ,‬כי סוף כל סוף כל זמן שהיה‬ ‫אחד גם בדיבור לא יצטרך להקדים אות‬ ‫חסר התיקון כאילו אין כאן בריאה‪ ,‬המשל‬ ‫לחברתה‪ ,‬ומעתה כשאמר ה' תיבת שמים לא‬ ‫אם הארץ לא היתה נגלית אין מקום לנבראים‬ ‫קדמה שי"ן למ"ם ולא מ"ם ראשונה למ"ם‬ ‫וכמו כן שאר הבריאות שהיו מעורבבים כמו‬ ‫אחרונה וגם אותיות כל דבר ודבר לא קדמה‬ ‫האור והחשך אם כן כל שלא נתקן כאלו לא‬ ‫התחלת התיבה לסופה וגם בכל אות ואות‬ ‫נברא לזה יתיחס גם כן להם הבריאה‪.‬‬ ‫אין לה קדם תחלתה לסופה‪ .‬ואחרי הודיע‬ ‫ואומר האוה"ח הק' אל יקשה בעיניך למה‬ ‫אלוקים אותנו את כל זאת אלה הם הדברים‬ ‫כתבה התורה עיקר הבריאה בדרך‬ ‫אשר הודיענו ה' בתיבת בראשית פירוש הכל‬ ‫זה ולא כתבה בפירוש ברא ה' המים והעפר‬ ‫הוא ראשית כי לא היתה בבריאה חלק‬ ‫והאש והרוח שבזה לא יהיה איש נבוב ילבב‪.‬‬ ‫מאוחר אלא הכל הוא ראשית והבן‪.‬‬ ‫דע כי התורה תודיע ותשמיע כל נסתר וחפץ‬ ‫עה"פ )שם‪ ,‬יד( וַי ֹ ּ֣אמ ֶר ֱאלֹוקִים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙‬ ‫ה' להודיע כח מעשיו לעמו והודיענו סדר‬ ‫בִּ ְרקִ֣יעַ ה ַּש ָ ׁמַ֔י ִם לְהַב ְ ִד ּ֕יל בֵּ֥ין ה ַּ֖יוֹם וּבֵ֣ין‬ ‫הבריאה ואופנה וכי הוא הקל הגבור הנאזר‬ ‫הַל ּ ָ֑י ְל ָה וְהָי֤ו ּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹ ֲע ִד֔ים וּל ְיָמִ֖ים ו ְש ָׁנ ִֽים‪.‬‬ ‫בגבורה ברא בדיבור אחד כל יש וכל הווה‬ ‫כב‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫איך שהיה יוצא בלילה עם הספרים ללמוד‬ ‫פירש"י יהי מארת וגו'‪ .‬מיום ראשון נבראו‪,‬‬ ‫לאור הלבנה שמאירה מאוד חזק במקום‬ ‫וברביעי צוה עליהם להתלות ברקיע‪ ,‬וכן כל‬ ‫חשוך מאוד בפרט בחצי החודש‪ ,‬וההולכים‬ ‫תולדות שמים וארץ נבראו ביום ראשון‪ ,‬וכל‬ ‫ביערות כגון הנוהגים לצאת בחצות הלילה‬ ‫אחד ואחד נקבע ביום שנגזר עליו‪ ,‬הוא‬ ‫להתבודדות וכדו' שכבר חשוך מאוד‬ ‫שכתוב את השמים‪ ,‬לרבות תולדותיהם‪ ,‬ואת‬ ‫שאפשר להכנס לפעמים לפחד ולמורא אך‬ ‫הארץ‪ ,‬לרבות תולדותיה‪ :‬יהי מארת‪ .‬חסר‬ ‫כשיש לבנה מלאה ומאירה והכוכבים אז הרי‬ ‫וי"ו כתיב‪ ,‬על שהוא יום מארה ליפול אסכרה‬ ‫זה מפיג במעט את הפחד מכיון שאפשר‬ ‫בתינוקות‪ ,‬הוא ששנינו‪ ,‬ברביעי היו מתענים‬ ‫לראות מעט לאורה‪ .‬והנה הכוכבים לא נזכרו‬ ‫על אסכרה שלא תפול בתינוקות‪ .‬להבדיל בין‬ ‫בריאתן כי אם יחד עם מיעוט הלבנה‪ ,‬ובכל‬ ‫היום ובין הלילה‪ .‬משנגנז האור הראשון‪ ,‬אבל‬ ‫זאת מציאות גדולה הם שבחושך ניתן‬ ‫בשבעת )נ"א בג'( ימי בראשית‪ ,‬שמשו האור‬ ‫לראותן בהרבה ונקראים בשם צבא השמים‪.‬‬ ‫והחשך הראשונים יחד‪ ,‬בין ביום בין בלילה‪:‬‬ ‫והנה הא דכתיב מאורות לשון רבים הם‬ ‫והיו לאתת‪ .‬כשהמאורות לוקין סימן רע הוא‬ ‫ולקמיה כתיב יהי מכיון שבתחילת‬ ‫לעולם‪ ,‬שנאמר מאותות השמים אל תחתו‬ ‫החודש אין ניכר הלבנה כלל ורק השמש‪.‬‬ ‫וגו' )ירמיה י‪ ,‬ב‪ ,(.‬בעשותכם רצון הקב"ה‪ ,‬אין‬ ‫והקשה לרש"י דהוה ליה למימר יהי מאורות‬ ‫אתם צריכין לדאוג מן הפורענות‪ :‬ולמועדים‪.‬‬ ‫ואח"כ והיו למאורות ברקיע‪ ,‬ר"ל‬ ‫על שם העתיד‪ ,‬שעתידים ישראל להצטוות‬ ‫דהוה ליה למימר בריאתן מקודם ואח"כ‬ ‫על המועדות‪ ,‬והם נמנים למולד הלבנה‪:‬‬ ‫תלייתן ברקיע‪ ,‬ועוד קשה לרש"י והא כבר‬ ‫ולימים‪ .‬שמוש החמה חצי יום ושמוש הלבנה‬ ‫כתיב ויבדל אלוקים וגו'‪ .‬שמע מינה שיש‬ ‫חציו הרי יום שלם‪ :‬ושנים‪ .‬לסוף שס"ה ימים‬ ‫חתה באם שילכו בדרכי העכו"ם‪.‬‬ ‫)ס"א ורביע יום(‪ ,‬יגמרו מהלכתם בי"ב מזלות‬ ‫והבעל הטורים מדייק דכתיב מארת חסר‬ ‫המשרתים אותם‪ ,‬והיא שנה‪) ,‬ס"א והוא‬ ‫שלא נברא להאיר אלא השמש‪.‬‬ ‫שס"ה יום ורביע יום( וחוזרים ומתחילים פעם‬ ‫וירח לא נברא אלא כדי שלא יעבדו לחמה‬ ‫שניה לסבב בגלגל כמהלכן הראשון‪ .‬עכ"ל‬ ‫אם תהיה יחידה‪.‬‬ ‫רש"י ז"ל‪.‬‬ ‫והאור החיים הק' ויאמר אלוקים יהי‬ ‫ודכירנא מימים ימימה איך שהגה"ח ר'‬ ‫מאורות‪ .‬טעם אומרו יהי לשון יחיד‬ ‫שמעון יקובוביץ זצ"ל שהיה‬ ‫על ב'‪ ,‬בזה רמז כי א' מהם הוא המאיר ביום‬ ‫מחשובי לומדי ומתפללי בית מדרשינו רבות‬ ‫ולזה אמר לשון רבים‪ ,‬ובאמצעות שדבר ה'‬ ‫בשנים שהתגורר כאן בסמיכות בבתי ויטנברג‬ ‫כג‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫ובדרך מליצה אפשר להבין בחלום יוסף‬ ‫בדרך זה הוא שהיה מה שהיה בתכלית הדבר‬ ‫למה ראה את הלבנה והכוכבים ולא‬ ‫שנתמעטה הירח כאומרם ז''ל )חולין ס‪ (:‬כי‬ ‫את השמש כי הוא מכוון ללבנה שרק אז ניתן‬ ‫אם היה ה' אומר פתח דבריו יהיו מאורות‬ ‫לראות הכוכבים משא"כ במאור השמש אין‬ ‫בהכרח היה הדבר עומד כן כי דבר אלוקינו‬ ‫נראים הכוכבים‪.‬‬ ‫יקום לעולם‪.‬‬ ‫ובהמשך הפסוק כתיב "לְהַבְדִּיל ב ּ ֵין ה ַיּוֹם‬ ‫יהי מאורות מדייק בשפתי חכ' שהוא מחיבור‬ ‫וּב ֵין הַלָּי ְל ָה" ‪ -‬כתב רש"י משנגנז‬ ‫שני המאורות כידוע לחכמי העיבור‪ ,‬ולכן‬ ‫האור הראשון אבל בששת ימי בראשית‬ ‫תלה המועדים בשניהם‪.‬‬ ‫שמשו האור והחשך זה ביום וזה בלילה ואיני‬ ‫והרמב"ן ז"ל מבאר על הא דכתיב יְהִי‬ ‫רואה שיהיה זה דעת רבותינו המזכירים‬ ‫מְאוֹרוֹת‪ .‬הנה האור נברא ביום‬ ‫"גניזה" על האור הראשון אבל לדעתם האור‬ ‫ראשון ומאיר ביסודות וכאשר נעשה הרקיע‬ ‫הראשון שמש שלשה ימים וברביעי נאצל‬ ‫בשני הפסיק באור ומנע אותו מהאיר‬ ‫ממנו ונעשו בו אז ממנו שני המאורות האלה‬ ‫ביסודות התחתונים והנה כאשר נבראת‬ ‫כמו שאמרו )ב"ר יז ה( נובלת אורה של‬ ‫הארץ בשלישי היה בה חשך ולא אור ועתה‬ ‫מעלה גלגל חמה כי לפי שלא היה העולם‬ ‫ברביעי רצה הקב"ה שיהיו ברקיע מאורות‬ ‫הזה ראוי להשתמש באור ההוא בלי אמצעות‬ ‫מגיעים אור לארץ וזה טעם "בִּ ְרקִיעַ ה ַּש ָ ׁמ ַי ִם‬ ‫גנזו לצדיקים לעולם הבא ושמשו בנובלת הזו‬ ‫לְה ָאִיר עַל הָאָר ֶץ" כי האור היה למעלה מן‬ ‫מיום רביעי ואילך כך אמרו בבראשית רבה‬ ‫הרקיע ולא האיר על הארץ וענין "יְהִי‬ ‫)ג ו( תני אורה שנבראת בששת ימי בראשית‬ ‫מְאוֹרוֹת" כי מחומר השמים גזר בראשון‬ ‫להאיר ביום אינה יכולה מפני שהיא מכהה‬ ‫שיהיה אור במדת היום ועתה גזר שיתגשם‬ ‫גלגל חמה בלילה אינה יכולה שלא נבראת‬ ‫ויתהוה ממנו גוף מאיר ביום גדול האורה וגוף‬ ‫להאיר אלא ביום והיכן היא נגנזה והיכן היא‬ ‫אחר קטן האורה מאיר בלילה ויתלו שניהם‬ ‫מתוקנת לצדיקים לעתיד לבא שנאמר‬ ‫ברקיע השמים שיאירו גם למטה ויתכן כי כמו‬ ‫)ישעיהו ל כו( וְה ָי ָה אוֹר הַלְּב ָנ ָה כ ְּאוֹר הַחַמּ ָה‬ ‫ששם בארץ כח הצמיחה במקומות ממנה כן‬ ‫ו ְאוֹר הַחַמּ ָה יִהְיֶה שִ ׁבְעָתַי ִם כ ְּאוֹר שִ ׁבְעַת‬ ‫שם ברקיע מקומות מוכנים ומזומנים לקבל‬ ‫ה ַי ָּמִים שבעה אתמהה לא שלשה הן כאינש‬ ‫האורה והגופים האלה מקבלי אור מזהירים‬ ‫דאמר "כן אנא מפקיד לשבעה יומי‬ ‫כגון האספקלריאות ואבני השהם ולכן יקראם‬ ‫דמשתותי" כלומר לשון בני אדם הוא שיאמר‬ ‫מְאוֹרוֹת לא אוֹרִים אף על פי שקראם המזמור‬ ‫"אני מפקיד ושומר זה הבשר לשבעת ימי‬ ‫כן )תהלים קלו ז(‪.‬‬ ‫כד‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫החמה בשס"ה יום ושנת הלבנה בשלושים‬ ‫המשתה שלי" לא שיספיק לו לשבעה כולם‬ ‫יום‪.‬‬ ‫אלא שיוציא אותו בתוכם וכך אמרו "שִ ׁבְעַת‬ ‫והאוה"ח הק' מבאר אומרו להבדיל בין היום‬ ‫ה ַי ָּמִים" כ ְּאוֹר שהיה בימים ההם במקצתם‬ ‫ובין הלילה אם המאורות שוים הם‬ ‫ושם אמרו עוד )ב"ר ג ו( ויבדל רבי יהודה‬ ‫ואחד ישמש ביום ואחד ישמש בלילה במה‬ ‫ברבי סימון אמר הבדילו לו ורבנן אמרין‬ ‫יוכר לילה מיום כיון שלילה כיום יאיר‪.‬‬ ‫הבדילו לצדיקים לעתיד לבא ואם תוכל‬ ‫אכן ירצה הכתוב‪ ,‬להיות שקדם ביום ראשון‬ ‫לדעת כוונתם באמרם בברכת הלבנה "עטרת‬ ‫וברא האור ותמצא שאמר בפרשה‬ ‫תפארת לעמוסי בטן" תדע סוד האור‬ ‫ראשונה ה' פעמים אור ורמזו ז''ל )תיקונים‬ ‫הראשון והגניזה וההבדלה שאמר הבדילו לו‬ ‫ה( כי ה' אורות נבראו והבדילם ה' לנחלתו‬ ‫וסוד שני המלכים המשתמשים בכתר אחד‬ ‫לעתיד לבא לצדיקים‪ ,‬והן עתה ביום רביעי‬ ‫כאשר בסוף שיהיה אוֹר הַלְּב ָנ ָה כ ְּאוֹר הַחַמּ ָה‬ ‫האציל מהאורות חלק המספיק לעולם ותלאו‬ ‫אחר שיהיה אוֹר הַחַמּ ָה שִ ׁבְעָתַי ִם‪.‬‬ ‫ברקיע השמים‪ ,‬והוא אומרו יהי מאורות‬ ‫והנה שס"ה ימים קאי על החמה ושנת‬ ‫פירוש יהי חלק אחד מאורות הנבראים ביום‬ ‫הלבנה שהם שנ"ד ימים מובלעים‬ ‫ראשון והתנה שלא יהיו קבועים אלא‬ ‫בשנת החמה‪ ,‬ולפי ששנת החמה היא מצד‬ ‫שיסובבו כדי שבאמצעות הסיבוב יוכר יום‬ ‫מהלכתה לסבב כל הי"ב מזלות‪ ,‬ושנת הלבנה‬ ‫ולילה‪ ,‬וזה עשה לסימן הכרת הימים‬ ‫היא מחוברת עם השמש בכל אחד מהי"ב‬ ‫המקודשים כאומרו לאותות ולמועדים וגו'‪,‬‬ ‫מזלות‪ ,‬לכן תלה השנה בשניהם יחד‪ ,‬ואע"פ‬ ‫וכשנאצל המאור נאצלו ב' חלקים ושניהם‬ ‫שהלבנה גומרת מהלכתה בכ"ט ימים ושעות‬ ‫לשמש מדת יום נבראו‪ .‬ולזה תמצא )חולין‬ ‫ידועות‪.‬‬ ‫ס‪ (:‬שטענה הירח אי אפשר לב' מלכים‬ ‫ומה דכתיב "וְה ָיו ּ ל ְאוֹתוֹת" מבאר הרמב"ן‬ ‫להשתמש בכתר אחד פירוש בזמן אחד וכך‬ ‫שהשנוי שיולידו ויעשו ממנו אותות‬ ‫הובא בדברי רבותינו‪ ,‬שאם גבולו של ירח‬ ‫ו ּמוֹפְתִים ב ּ ַּש ָ ׁמ ַי ִם וּבָאָר ֶץ דָּם וָא ֵש ׁ וְת ֲִימרוֹת‬ ‫היה בלילה ושל שמש ביום אין כתר אחד‬ ‫עָש ָׁן )יואל ג ג( כלשון וּמֵאֹתוֹת ה ַּש ָ ׁמ ַי ִם א ַל‬ ‫לשניהם אלא כל אחד גבולו בפני עצמו‪ .‬וכן‬ ‫ּתֵחָתּו ּ )ירמיהו י ב( ולמועדים זֶרַע וְקָצ ִיר ו ְקוֹר‬ ‫תמצא שאמר והיו למאורות ברקיע השמים‬ ‫ו ָחוֹם וְק ַי ִץ ו ָחוֹר ֶף )להלן ח כב( וּל ְיָמִים מדת‬ ‫להאיר על הארץ בלא קביעות זמן‪.‬‬ ‫יום ומדת לילה ושנים ישלימו מהלכם ויוסיפו‬ ‫*‬ ‫שנית לשוב בדרך אשר הלכו בה ושנת‬ ‫כה‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫'יחוס' שיחול שם שמים על עצים אם אין‬ ‫והאורות הגדולים האלו גנזם הקב"ה לל"ו‬ ‫אדם‪ .‬אם לא יבוא אדם מישראל לקיים בה‬ ‫צדיקים הנסתרים ששתלן בכל‬ ‫מצות סוכה‪ ,‬אין שום 'יחוס' בסוכה‪ .‬אכן‪ ,‬חל‬ ‫דור‪ .‬והנה חז"ל אמרו )יבמות סא‪ ,‬א( אתם‬ ‫שם שמים על הסוכה‪ ,‬היינו בזמן שיש 'אדם'‬ ‫קרויים 'אדם'‪ .‬ה'יחוס' הזה של בחינת 'אדם'‪,‬‬ ‫‪ -‬חל שם שמים על הסוכה ועל האדם‪.‬‬ ‫כמאחז"ל 'אתם קרויים אדם' ‪ -‬השלימות הזו‬ ‫לכך צריך להיות נבדל מתערובת האומות‬ ‫שייכת לכלל ישראל‪ .‬עוד אמרו חז"ל )אבות‬ ‫על ידי הסוכה‪ ,‬כפי שהיה בארץ‬ ‫ג‪ ,‬יד( חביב אדם שנברא בצלם‪ ,‬חיבה יתירה‬ ‫ישראל‪ ,‬בבית המקדש‪ ,‬ואז השי"ת פורס‬ ‫נודעת לו שנברא בצלם‪' .‬צלם אלקים' חל על‬ ‫סוכת שלומו עלינו‪ .‬בתחילת הבריאה כתוב‬ ‫כלל ישראל בימים הללו‪ .‬השי"ת נתן לנו‬ ‫)בראשית א‪ ,‬ג( "יהי אור" ולאחר מכן כתיב‬ ‫מצוות‪ ,‬שעל ידיהן תהיה לנו דביקות וידיעה‬ ‫"ויבדל" )שם א‪ ,‬ד(‪ ,‬ודרשו חז"ל )חגיגה יב‪,‬‬ ‫בצלם האלוקים הזה‪ ,‬כמ"ש )ישעיה מג‪ ,‬ז(‬ ‫א( שגנז השי"ת את האור לצדיקים לעתיד‬ ‫"כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף‬ ‫לבוא‪ .‬על כך מבאר הרה"ק ה'שפת אמת'‪,‬‬ ‫עשיתיו"‪.‬‬ ‫דהנה בראש השנה נברא העולם )ראש‬ ‫מ"מ הם כוללים עצמם בכלל ישראל‪ ,‬וגם‬ ‫השנה יא‪ ,‬א‪ ,(.‬הלא העניין הזה מתחדש בכל‬ ‫להם יש‪ ,‬אפוא‪ ,‬חלק בשם הוי"ה‪.‬‬ ‫שנה ‪ :‬כל התהליך של הבריאה מתחדש בכל‬ ‫כל העבודה‪ ,‬מראש השנה ועד חג הסוכות‪,‬‬ ‫שנה‪ ,‬כמבואר בכתבי האר"י הק' זי"ע‪ .‬וא"כ‬ ‫היא כדי לקבל את צלם האלקים ואת‬ ‫בראש השנה נברא העולם‪ ,‬ובסוכות מתגלה‬ ‫השם אדם‪ ,‬כדדרשו חז"ל )ב"ר פר' יב‪ ,‬סי'‬ ‫האור הגנוז‪ .‬לכך אחז"ל )ירושלמי סוכה‪ ,‬ה‪,‬‬ ‫טו( עה"פ )בראשית ב‪ ,‬ד( "אלה תולדות‬ ‫א‪ .‬מדרש בראשית רבה פר' ע‪ ,‬סי' ח‪ ,‬וכן‬ ‫השמים והארץ בהבראם"‪ ,‬באברהם‪ .‬לאחר‬ ‫מדרש רות רבה‪ ,‬פר' ד‪ ,‬סי' ט‪ ,‬וכן פסיקתא‬ ‫חטא אדם הראשון היתה ירידה‪ ,‬ואילו אצל‬ ‫רבתי‪ ,‬א‪ (.‬שבזמן בית המקדש היו שואבין‬ ‫אברהם אבינו ע"ה נתקיים השם 'אדם'‪ ,‬וזהו‬ ‫רוח הקודש בשמחת בית השואבה‪ ,‬והטעם‪,‬‬ ‫"בהבראם" זה אברהם‪ ,‬שנאמר בו )בראשית‬ ‫מפני שהאור הגנוז מתגלה בסוכות‪ .‬ובזה הוא‬ ‫כא‪ ,‬לג( "ויקרא שם בשם ה' א"ל עולם"‪ ,‬על‬ ‫מפרש את הפסוק )תהלים צז‪ ,‬יא( "אור זרוע‬ ‫שם שפירסם וקרא שמו ית' בעולם‪ ,‬לכן חל‬ ‫לצדיק ולישרי לב שמחה" ‪ :‬האור של ששת‬ ‫עליו שם 'אדם'‪.‬‬ ‫ימי בראשית זרוע לצדיק‪ ,‬שגנזו לצדיקים‪.‬‬ ‫את הכח הזה ירשו כלל ישראל‪ .‬נמצינו‬ ‫'צדיק' זה הלולב‪ .‬הלולב נקרא 'צדיק'‪ ,‬שנאמר‬ ‫למדים‪ ,‬כי בחג הזה חל שם שמים על‬ ‫בו )שם צב‪ ,‬יג( "צדיק כתמר יפרח"‪ .‬הלולב‬ ‫בני ישראל‪ ,‬וזאת מכח מצות הסוכה‪ .‬אין שום‬ ‫כו‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫יהי רצון שהשי"ת יזכנו לאור הקדושה‪,‬‬ ‫מרמז על השדרה‪ ,‬על הצדיק‪" .‬ולישרי לב‬ ‫שנזכה להתקרב אליו ית'‪ ,‬שנזכה לצלם‬ ‫שמחה" זה בזמן שמחתנו‪ ,‬וזהו "אור זרוע‬ ‫אלוקים‪ ,‬ונזכה לגאולה השלימה בב"א‪.‬‬ ‫לצדיק ולישרי לב שמחה"‪ ,‬יכולים להשיג זאת‬ ‫מחג הסוכות‪.‬‬ ‫פניני דרכי אמונה‬ ‫עה"פ האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי‪ ,‬יש לדייק בדפתח בשמים וסיים בהארץ‪,‬‬ ‫ולפי רישיה דאורייתא יתבאר בהא דכתיב בראשית ברא אלו' את השמים ואת הארץ‬ ‫ובאוה"ח הק' שם בפר' בראשית מבאר על דרך אומרם ז"ל )ברכות ו‪ (:‬כל מי שיש בו יראת‬ ‫שמים דבריו נשמעין‪ ,‬והטעם כי הירא דבר ה' ידבר מתוך קימת נפשו וכיון שכן תכיר נפש‬ ‫השומעת ותקבל תוכחת מוסר‪ ,‬ואם הדברים יצאו מהגוף אין שייכות לנפש לשמוע‪ ,‬כמו שרמזו‬ ‫ז"ל במה שאמר הכתוב )דברים ו'( והיו הדברים וגו' על לבבך אז ושננתם לבניך הם התלמידים‪,‬‬ ‫והוא אומרו בראשית שהיא היראה כאומרם ז"ל ברא ה' את השמים פירוש שיהיה ירא שמים אז‬ ‫ישמע קולו וילמד אדם דעת‪ ,‬והוא אומרו ואת הארץ‪.‬‬ ‫)ליל שב"ק פר' האזינו‪-‬שובה תשפ"ז(‬ ‫*‬ ‫אין לאדם להצטרף לכל סוג מחאה שרואה או נפגש עמו ברחוב או בכל מקום‪ ,‬אלא רק כשרואה‬ ‫בעצמו דבר חסר וצריך להשלימו אזי אז ימחה בעצמו כדבעי באותו מידה שרצה למחות‬ ‫בחבירו והוא המבואר בספה"ק תניא )ליקו"א פרק ל"ב( על מה שאמר הלל הזקן על קיום מצוה‬ ‫זו של "ואהבת לרעך כמוך" שזהו כל התורה כלה‪ ,‬ואידך פרושא הוא‪ ,‬וכו'‪ .‬כי יסוד ושרש כל‬ ‫התורה הוא להגביה ולהעלות הנפש על הגוף מעלה מעלה עד עקרא ושרשא דכל עלמין‪ ,‬וגם‬ ‫להמשיך אור אין סוף ברוך הוא בכנסת ישראל למהוי אחד באחד דוקא‪ ,‬ולא כשיש פרוד חס‬ ‫ושלום בנשמות‪ ,‬דקדשא בריך הוא לא שריא באתר פגים‪.‬‬ ‫ומה שכתוב בגמרא שמי שרואה בחברו שחטא‪ ,‬מצוה לשנאתו וגם לומר לרבו שישנאהו‪ ,‬הינו‬ ‫בחברו בתורה ומצות וכבר קים בו מצות "הוכח תוכיח את עמיתך"‪ ,‬עם שאתך בתורה‬ ‫ובמצות‪ ,‬ואף על פי כן לא שב מחטאו‪ ,‬כמו שכתב בספר חרדים‪ .‬אבל מי שאינו חברו ואינו מקרב‬ ‫אצלו‪ ,‬הנה על זה אמר הלל הזקן‪ :‬הוי מתלמידיו של אהרן‪ ,‬אוהב שלום וכו'‪ ,‬אוהב את הבריות‬ ‫כז‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫ומקרבן לתורה‪ .‬לומר שאף הרחוקים מתורת ה' ועבודתו‪ ,‬ולכן נקראים בשם "בריות" בעלמא‪,‬‬ ‫צריך למשכן בחבלי עבותות אהבה‪ ,‬וכלי האי ואולי יוכל לקרבן לתורה ועבודת ה'; והן לא‪ ,‬לא‬ ‫הפסיד שכר מצות אהבת רעים‪.‬‬ ‫וגם המקרבים אליו והוכיחם ולא שבו מעונותיהם‪ ,‬שמצוה לשנאתם‪ ,‬מצוה לאהבם גם כן‪ ,‬ושתיהן‬ ‫הן אמת‪ :‬שנאה מצד הרע שבהם‪ ,‬ואהבה מצד בחינת הטוב הגנוז שבהם‪ ,‬שהוא ניצוץ אלקות‬ ‫שבתוכם המחיה נפשם האלקית‪ .‬וגם לעורר רחמים בלבו עליה‪ ,‬כי היא בבחינת גלות בתוך הרע‬ ‫מסטרא אחרא הגובר עליה ברשעים‪ .‬והרחמנות מבטלת השנאה ומעוררת האהבה‪ ,‬כנודע ממה‬ ‫שכתוב‪" :‬ליעקב אשר פדה את אברהם"‪] .‬ולא אמר דוד המלך עליו השלום "תכלית שנאה‬ ‫שנאתים" וגו' אלא על המינים והאפיקורסים שאין להם חלק באלוקי ישראל‪ ,‬כדאיתא בגמרא‬ ‫ריש פרק ט"ז דשבת[‪.‬‬ ‫וידוע יסוד הבעש"ט הק' זיע"א המובא בספה"ק 'נועם אלימלך' שמביא הרה"ק הרבי רבי אלימלך‬ ‫זי"ע משמו של הבעש"ט הק' זי"ע‪ ,‬וכן מובא גם בספה"ק 'תולדות יעקב יוסף' משמו‪ ,‬על‬ ‫יסוד דברי התנא )נגעים פ"ב מ"ה( 'כל הנגעים אדם רואה‪ ,‬חוץ מנגעי עצמו'‪ ,‬היינו שהצדיק‬ ‫הנמצא בקדושה אינו רואה חסרונות ונגעים בזולתו אלא בעצמו בלבד‪ .‬ומי שרואה נגעים‬ ‫וחסרונות בזולתו יש לו לדעת כי מנגעי עצמו הם‪ .‬והיינו שאת הנגעים שרואה 'חוץ'‪ ,‬יידע כי‬ ‫מנגעי 'עצמו' הוא רואה אותם‪ .‬על כל פנים‪ ,‬מתוך ההתבוננות הזו יוכל כל אדם לעשות חשבון‬ ‫נפש‪ ,‬לברר לעצמו היכן הוא אוחז בעולמו‪.‬‬ ‫)ליל ג' אור לכ"ה תשרי תשפ"ז(‬ ‫כח‬ ‫________________________‬ ‫ברכת מזלא טבא וגדיא יאה‬ ‫שגורה קדם עטרת ראשינו‬ ‫הוד כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכד שיחי' למזל"ט‬ ‫אצל בנו‬ ‫הרה"צ ר' בנימין שליט"א‬ ‫ברכותינו שיזכו אביו ואמו וזקנו כ"ק אדמו"ר‬ ‫שליט"א לגדלה לתורה ולחופה ולמעשים טובים‪,‬‬ ‫מתוך שמחה ונחת אושר ועושר ובריות גופא ונהורא‬ ‫מעליא‪ ,‬וירווה רב נחת דקדושה ממנה ומכל יוצ"ח‬ ‫עדי ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫בס"ד‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫לאנ"ש שיחי'‬ ‫˘ה˘מחה במעונם‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ז‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫לרגל הולדת הנכד למז"ט‬ ‫אצל בנו‬ ‫הרה"צ ר' בנימין רבינוביץ שליט"א‬ ‫לרגל הולדת הבן למז"ט‬ ‫הרה"ג ר' סנדר חזן שליט"א‬ ‫לרגל הולדת הנכדה למז"ט‬ ‫אצל בנו‬ ‫הרה"ח ר' יוסף חזן שליט"א‬ ‫לרגל הולדת הבת למז"ט‬ ‫הרה"ח ר' דוד בכמן שליט"א‬ ‫לרגל הולדת הנכדים למז"ט‬ ‫הרה"ח ר' יצחק איזיק פרידמן שליט"א‬ ‫לרגל הכנס בנו לעול תו"מ למז"ט‬ ‫הרה"ח ר' אהרן וולס שליט"א‬ ‫לרגל הולדת הנכדה למז"ט‬