gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעיין גני"ם · Ma'ayan Gani"m — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: מעיין גני"ם · Ma'ayan Gani"m

שבוע: בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בשם ה' נעשה ונצליח‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫בניהו יעקובי בן יובל ואירית‬ ‫גליון מס' ‪34‬‬ ‫נלב"ע ח"י תמוז ערב שבת קודש פרשת פינחס תנצב"ה‬ ‫בראשית‬ ‫שבת בראשית‬ ‫להקדשות ותרומות ולקבלת העלון במייל‪:‬‬ ‫‪ n0506933962@gmail.com‬פל‪0506933962 :‬‬ ‫מעלת שבת בראשית‬ ‫א׳ ‪ -‬״שבת בראשית היא שורש לכל ימות השנה‪ ,‬ואיך שמתנהג בה‪ ,‬שבתות השנה‪ ,‬כח של כחמישים שבתות‪.‬‬ ‫וידוע מש״כ גע״ו מרן רבנו יוסף חיים זיע״א בעל הבא״ח שלימוד‬ ‫כך מתנהג כל השנה׳‪.‬‬ ‫ב׳ ‪ -‬האור והחיות של החכמה שמאיר בשבת בראשית נמשך על תורה בשבת כוחו פי אלף מימות החול‪ ,‬א״כ לימוד תורה בשבת פרשת‬ ‫כללות השנה‪ ,‬על כל ימות השנה‪ ,‬הן על ימות החול והן על השבתות ׳בראשית׳ כוחה פי חמישים אלף!!!‬ ‫ומועדים הכללים‪ ,‬והן על המועדים הפרטיים של כל יחיד‪ ,‬יום הכניסה ט׳ ‪ -‬החידושי הרי״מ זצ״ל הגיד‪ :‬כמו שהזוהר הקדוש מפרש במילת‬ ‫לחדר‪ ,‬יום הבר מצוה וכל שאר ימי חיי האדם ומאורעותיו‪ ,‬כולם ׳בראשית׳ ע׳ תרעין לאורייתא‪ ,‬הרי ממילת בראשית ממשיך פנים‬ ‫לכל התורה‪ ,‬כמו כן בשבת בראשית נפתח פנים לכל התורה‪ ,‬וכמו כן‬ ‫נמשכים משבת בראשית‪( .‬כתר שם טוב)‬ ‫ג׳ ‪ -‬כתב הבעש״ט זצ״ל ‪ -‬באופן שהאדם מעמיד את עצמו בשבת זו‪ ,‬בשבת בראשית נפתח פנים לכל אחד מישראל‪ ,‬וכמו כן ממשיך כל‬ ‫השנה (׳שיח שרפי קודש׳ [פולין] פרשת בראשית)‪.‬‬ ‫כך תתנהל השנה כולה‪.‬‬ ‫כ״ה אדמו״ר הריי״צ בשם הצמה צדק‪ :‬׳כפי שנעמדים בשבת בראשית י׳ ‪ -‬כתב מוהר״ן מברסלב זיע״א "אצל צדיקים מרגישין עתה שהוא‬ ‫שבת בראשית"‪( .‬ימי מוהרנ״ת‪ ,‬לט)‪.‬‬ ‫כך הולך ונמשך על כל השנה׳‪.‬‬ ‫ד׳ ‪ -‬הרה״ק הרש״ב מליובאוויטש זי״ע מביא משם זקנו הרה״ק יא ‪ -‬כתב הרה״ק רבי צדוק הכהן מלובלין זיע״א ‪" -‬תיקנו שיסיימו‬ ‫ה׳צמה צדק׳ זי״ע כי בשבת זו שורה כביכול שמחה גדולה כשמים התורה בתשרי‪ ,‬ואחר סוכות אף שרואין שעדיין לא היה התיקון‬ ‫ממעל‪ ,‬כדוגמת האב השש ושמח בשעה שהוא מוליך את בנו לראשונה כראוי‪ ,‬מכל מקום כל החודש מוכן ומסוגל לתשובה‪ ...‬ושבת מוכן‬ ‫לבית תלמודו‪ .‬כך נמי בראשית שנה‪ ,‬אבינו שבשמים שש ושמח לתשובה‪ ...‬ועל ידי שמירת שבת מיד נגאלין‪ .‬וכבר אמרנו דכתיב עולת‬ ‫בראותו את בניו אהוביו מתחילים את התורה מ ׳בראשית׳‪ ,‬וממילא שבת בשבתו‪ ,‬וכן ומידי שבת בשבתו‪ ,‬שכל שבת יש לו קדושה מיוחדת‬ ‫לאותו שבת‪ ,‬והקדושה הוא קדושת הפרשה שקורין בשבת זה‪ .‬וקדושת‬ ‫בידינו לפעול בו גדולות ונצורות‪.‬‬ ‫ה׳ ‪ -‬הרבי מלובביץ׳ הוסיף‪ :‬כיון שכיפרו וגילו לנו זאת ‪ -‬שייך הדבר פרשת בראשית הוא‪ ,‬שיזכו לאור רוחו של משיח! ועל כן מתחילין‬ ‫בראשית בשבת אחרונה מחודש תשרי (שלא יתכן שיקראו בראשית בחשוון אם‬ ‫גם אלינו‪( .‬תורת מנחם תשי״ג עט׳ ‪)130‬‬ ‫בידינו להמשיך שמחה על כל השנה כולה על ידי השמחה עתה‪ ,‬בשבת לא שיהיה שמחת תורה בשבת ולא אד״ו ראש) שאף שרואין שעברו כמה יותר מי״ה‬ ‫מאות שנה ולא זכינו להיגאל עדיין‪ ,‬אולי בשבת זה נזכה להיגאל מיד‬ ‫בראשית‪.‬‬ ‫ענינו של שבת הוא אמנם תענוג‪ ,‬כידוע בהחילוק שבין שבת ליום טוב‪ ,‬על ידי התעוררות תשובה מלעילא‪ ,‬וכל החודש מסוגל לזה"‪( .‬פרי צדיק‪,‬‬ ‫שיום טוב ענינו שמחה ("מועדים לשמחה") ושבת ענינו תענוג‪ ,‬אבל אף על פרשת בראשית‪ ,‬אות ה)‪.‬‬ ‫פי כן‪ ,‬גם בשבת ישנו ענין השמחה‪ ,‬אלא שהשמחה כלולה בהעונג‪ ...‬יב ‪ -‬רבי שמואל הורביץ זצ״ל כשמונה במכתבו את כל הימים הקדושים‬ ‫של ירח האיתנים הוא מציין בסיום הרשימה‪" :‬ושבת בראשית שגדול‬ ‫(לקוטי שיחות ח״ח)‬ ‫ו׳ ‪ -‬כאשר אדם קובע את התנהגותו בשבת בראשית באופן של מאד"‪( .‬מכתבי שמואל‪ ,‬מכתב צ׳)‪.‬‬ ‫הרחבה‪ ,‬אזי הרחבה זו באה לידי ביטוי בכל השנה כולה בכל העניינים יג ‪ -‬בכל שבת ושבת הזהירנו רבינו (ליקוטי מוהר״ן תניינא‪ ,‬יז) ש״צריך ליזהר‬ ‫מאד להיות שמח וטוב לב בשבת"‪ .‬על אחת כמה וכמה בשבת ראשונה‬ ‫כולם‪ ,‬בהרחבה בגשמיות ובהרחבה ברוחניות‪( .‬הרבי מחב״ד)‬ ‫ז׳ ‪ -‬הרה״ק ה׳פני מנחם׳ זי״ע היה אומר הנה סגולה ידרעה היא זו [שבת בראשית] יש להשתדל ביותר "לנהוג שמחה גדולה בשבת‬ ‫לפתוח את ארון הקודש ולהרציא את הס״ת ל׳קריאת התורה׳‪ ,‬קודש‪ ,‬ולבלי להרארת שום עצבות ודאגה כלל‪ ,‬רק להתענג על ה'‬ ‫ואותה שעה היא שעת רחמים ועת רצון‪ ,‬והנה כתב הרא״ש (הל׳ ס"ת ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג" (שם) שהרי כבר לימדנו רבינו‬ ‫סי׳ א) שבימינו קיום מצות כתיבת ספר תורה הוא בכתיבת חומשים "כי עיקר כל הדברים הן ההתחלה" (ליקוטי מוהר"ן סב)‬ ‫ומשנה וגמרא ומפרשיה ׳כי מצות כתיבת ס״ת הוא ללמוד בה ובו׳ ‪ -‬במכתביו מזכיר מוהרנ״ת את השמחה כ״שבת בראשית" וכותב‪" :‬תודה‬ ‫וע״י הגמרא והפירושים ידע פירוש המצוות והדינים על בוריים‪ ,‬לכן לאל שמחנו קצת בשמיני עצרת ושמחת תורה ובשבת בראשית‪ ,‬ודיברנו‬ ‫הם הם הספרים שהאדם מצווה לכותבם׳ (עיי׳ שו״ע יו "ד סי׳ ע״ר ס״ב ובנו"כ)‪ ,‬דברי אמת‪ ,‬והכל בשלום תהילה לאל" (עלים לתרופה‪ ,‬מכתב מיום א׳ נה תקצ״ז)‪.‬‬ ‫ולפי זח נמצא כי ׳פתיחת הארון להוציא ספר תורה׳ היינו בשעה כשבמכתב אחר הוא אף כותב שזכה לשמוח ולרקוד ב״שבת בראשית‬ ‫שאדם מוציא את הגמרא (ושאר ספרי קודש) מארון הספרים כדי ללמוד בה" אף יותר מבשמחת תורה‪ ...‬וזה לשונו‪" :‬ובישועת ה׳ ונפלאותיו‬ ‫ואין לד עת רצון גדולה מזו‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה ש׳פתיחת׳ התורה העצומים שמחנו תהילה לאל בסעודה שלישית אתמול‪ ,‬ולבי נשא את‬ ‫בבראשית‪ ,‬ובכלל זה פתיחת הזמן בהיכלי הישיבות הק׳ והכוללים רגלי בההוא רוחא דנשיב וכו' ורקדתי הרבה בעזרת השם יתברך מה‬ ‫שבשמחת תורה לא זכיתי לזה! והכל בנפלאותיו והסדיו הגדולים‪ ,‬מי‬ ‫היא ׳רעוא דרעוין׳‪ ...‬כי אין סגולה כתורה‪.‬‬ ‫ח׳ ‪ -‬בשם הסבא קדישא הרה״ק מרוז׳ין כתבו ‪ -‬כל שבתות השנה ימלל גבורות ה׳ וכו׳" (עלים לתרופה‪ ,‬מכתב מיום א׳ נח ר״ה חשון תקצ״ד)‪.‬‬ ‫הבעל״ט נכללים בשבת בראשית‪ ,‬׳כח שבת בראשית כוללת כח כל ‪ -‬ללמדך שבשבת זו ניתן עדיין להשלים את השמחה‪ ,‬וגם מי שלא זכה‬ ‫‪1‬‬ ‫לשמוח ולרקוד כדבעי בשמחת תורה‪ ,‬ישמח וירקוד בשבת זו‪ ...‬והנה‪ ,‬וכפי שמספר מוהרג״ת וכותב‪" :‬עניתי אני ואמרתי לפניו‪ :‬עתה הוא‬ ‫כבר אמר מוהרנ״ת לרבינו בשבת בראשית שנת תק״ע שהצדיקים דרך הצדיקים לומר על חיבור התחלת התורה בסופה‪ ,‬דהיינו לחבר‬ ‫נוהגים לומר בשבת בראשית ׳תורה׳ על חיבור סיום ותחילת התורה‪ .‬׳בראשית׳ עם ׳לעיני כל ישראל" (ימי מוהרנ״ת‪ ,‬לט)‪.‬‬ ‫סגולה לשבת פרשת בראשית‬ ‫טוב לאכול דייסה מחיטים מבושלות‪ ,‬ויכוון לתקן חטא אדם הראשון ב׳ ‪ -‬כתב מרן החיד״א שמעתי מזקן אחד ירא הטא שתיבות‬ ‫׳בראשית ברא׳ (עם ב׳ מילים) בגימטריא "שמע ישראל ה׳ אלוהינו ה׳‬ ‫וחוה שקלקלו בחטה (עץ הדעת)‪.‬‬ ‫ויכוין ״חטה״ גימטריה כ״ב כנגד ‪ 22‬אותיות התורה‪ .‬והוא בגימטריה אחד"‪ ,‬ונהנתי מאוד‪ ,‬ורומז כי תחילת הבריאה יש בה יחוד שמו‪ ,‬וכל‬ ‫"טובה"‪ .‬גם יכוין "חטי״ם" גימטריה בינ״ה‪( .‬רבנו יוסף היים זיע״א ‪ -‬ספר ׳כתר הכוונות הנוראות שיש בתיבות אלו של הפסוק שמע ישראל‪ ,‬רמוזים‬ ‫בתיבות אלו‪ .‬לפיכך פתח התנא (בברכות) במצות קריאת שמע‪.‬‬ ‫מלכות׳ אות קמד׳)‬ ‫ג׳ ‪ -‬איתא מהרה״ק רבי מאיר הגדול מפרימשלאן זיע״א (ברית אברם׳‬ ‫׳בראשית׳‪:‬‬ ‫א׳ ‪ -‬אמרו צדיקים (הרה״ק ר״ז מסטריקוב זי״ע‪ ,‬וכן הובא בשש״ק שבתות)‪ ,‬כי ג׳ הרה״ק מזאלאזיץ זיע״א‪ ,‬׳שפתי צדיקים׳ בשם הרה״ק מאפטא זיע״א) ‪ -‬תיבות "ב׳ראשית‬ ‫פירושים סובלת ג׳ פירושים‪ .‬״בראשית״‪ :‬א׳ ‪ -‬הוא מלשון בריאות‪ ,‬ב׳רא א׳להים א׳ת" הם ר״ת בבא״א‪ ,‬לרמז על הפסוק (תהילים כה׳) "ב׳ך‬ ‫וכלומר‪ ,‬ראשית דבר ‪ -‬שיהיו כל בני ישראל בריאים ושלימים בגופם ב׳טחתי א׳ל א׳בושה‪ .‬וכן (תהילים פד׳) "א׳שרי א׳דם ב'וטח ב׳ך"‪ ,‬ולכן‬ ‫נפשם ומאדם‪ .‬ב׳‪ -‬מלשון ׳בר‪ /‬כלומר שנזכה לבנים‪ ,‬והם ילכו בדרכי התחילה התורה בתיבות הללו‪ ,‬לומר שזהו עיקר ותחילת מהות האדם‪,‬‬ ‫תורה ויראת שמים‪ .‬ג׳‪ -‬מלשון ׳בר׳ ותבן ‪ -‬פרנסה בהרחבה ושפע רב‪ .‬לבטוח בה׳ בכל עת ובכל שעה‪.‬‬ ‫שבת בראשית‬ ‫דוד את היסודות למזבח‪ ,‬פגע בתהום ועלה התהום ובקש להציף את‬ ‫שבת ראשונה שלאחר החג‪ ,‬נקראת ׳שבת בראשית׳ לפי שקורין בה‬ ‫כל העולם‪ .‬כתב שם של הקב״ה על החרס וזרקו לתהום וירד התהום‬ ‫סדרה ראשונה שבתורה‪ ,‬סדרת בראשית‪:‬‬ ‫ששה עשר אלף אמה ונסתם בחרם‪ .‬ראה שירד התהום יותר מדי‪,‬‬ ‫במנחה של שבת בראשית מתחילין ‪ -‬כמנהג האשכנזים ‪ -‬לומר ׳ברכי‬ ‫אמר‪ :‬התהום כמה שהוא סמוך לפני האדמה יותר‪ ,‬הוא משקה אותה‬ ‫נפשי׳ וחמשה עשר ׳שיר המעלות׳ שבתהלים‪ .‬ואומרים אותם במנחה‬ ‫יותר ‪ -‬אמר חמשה עשר שיר המעלות והעלהו לתהום חמשה עשר‬ ‫כל שבתות החורף עד שבת הגדול שלפני הפסח‪ ,‬שמפסיקין לומר ׳ברכי‬ ‫אלף אמה והעמידו באלף אמה סמוך לפני האדמה׳‪ .‬נמצא‪ ,‬שחמשה‬ ‫נפשי׳ וכו׳ ואומרים במקומם קצת מן ההגדה של פסח‪ ,‬גם זה לפי‬ ‫עשר שיר המעלות אלה‪ ,‬יש בהם קיום כל מעשי בראשית שאלמלא‬ ‫מנהג קהילות אשכנז בלבד‪ ,‬ובקהילות ספרד אין קוראים את ההגדה‬ ‫אמרם דוד‪ ,‬היה כל העולם כולו יבש מן המים‪ :‬והיה ראוי לומר פרקים‬ ‫בשבת הגדול‪ :‬טעם שמתחילין לומר ברכי נפשי בשבת בראשית‪ ,‬לפי‬ ‫אלה בכל שבתות השנה‪ ,‬שהשבת היא זכרון למעשי בראשית אלא‬ ‫שכל אותו המזמור מדבר בענין מעשה בראשית‪ ,‬בגבורות הבורא‬ ‫שבשבתות הקיץ הם נדחים מפני פרקי אבות שאומרים בהן‪ ,‬ולכן‬ ‫ובפלאי היצירה‪ .‬וחמשה עשר שיר המעלות שאומרים עם פרק זה ‪-‬‬ ‫מתחילים לאמרם בשבת בראשית ואומרים אותם כל שבתות החורף‪.‬‬ ‫גם כן מאותו הטעם‪ ,‬שעל ידי חמשה עשר שיר המעלות אלה שאמר‬ ‫(ספר התודעה)‬ ‫דוד‪ ,‬נתן קיום לכל מעשה בראשית‪ .‬כדאמרינן בגמרא‪ :‬׳בשעה שחפר ‬ ‫לפח אשפה‪ ,‬אני אומר לך את זה כדי שלא תטעה אחר השטויות שלהם‪ ,‬כל מה‬ ‫מרן החד"ה קוק שליט"א‪:‬‬ ‫שכתוב על הבקבוק זה כלום‪ ,‬שוה כלום‪ ,‬שוה טמטום‪ ,‬וגם לגבי הפח ‪ -‬יש לי‬ ‫רפואת ה"אמונה" ‪ -‬היא העולה על הכל‬ ‫תביעה עליהם‪ ,‬שלוקחים מקום מהפח‪ ,‬אל תטעה אחר ה"טבעוני" וההוא ש"רקח‬ ‫בהיות רבינו בבית מדרשו אשר ב"בית שאן"‪ ,‬ביום א' דפרשת מקץ התשפ"ה‪ ,‬הגיעה‬ ‫שמן"‪ ,‬כי הכל שקר וכזב‪.‬‬ ‫לפניו שאלה אודות ילד שנולד בימים אלו ממש‪ ,‬עם בעיה מולדת במעיים (הרופאים‬ ‫הוסיף רבינו ואמר‪ :‬הכסף שלוקחים על זה הוא גזל ולא רק שקר‪ ,‬מי שמוכר את‬ ‫אמרו שחוששים מאד שמדובר בחולי הנקרא בלשונם "הירשפונג")‪ ,‬באופן שאינו נותן יציאות‬ ‫זה הוא גזלן ושקרן‪ ,‬וכמו אלו שמוכרים [כביכול] תמונות של "רבי מאיר בעל הנס"‬ ‫[גדולים]‪.‬‬ ‫ו"רבי שמעון בר יוחאי"‪ ,‬שגם זה שקר ורמאות‪ ,‬שהרי אף אחד לא יודע איך היה‬ ‫הרופאים מבקשים לעשות "ביופסיה" ומתכוננים לנתח אותו במעיו‪ ,‬ולעת עתה‬ ‫נראה תאר פניהם הקדושים‪ ,‬וזה קרוב ל"גזל"‪ ,‬ושם עוד יש קצת לימוד זכות על‬ ‫עושים לו שטיפות של "חוקן" כדי שלא יקבל זיהום מהצטברות הצואה בגופו‪.‬‬ ‫המוכרים‪ ,‬שזה מעורר משהו של חיזוק לאדם‪ ,‬שב"מדמה" שלו מתקשר משהו‬ ‫ההורים לא יודעים אם לשמוע לרופאים ולהתכונן לניתוח בקרוב‪ ,‬ובקשו את‬ ‫לדמותו של הצדיק כביכול‪ ,‬ויש לאדם איזה הנאה רוחנית‪.‬‬ ‫תפלתו וחוות דעתו של רבינו‪.‬‬ ‫סיים רבינו‪ :‬מה שיש אומרים שגם ה"מדמה" מביא רפואה‪ ,‬וכפי שהביאו מחקרים‬ ‫לאר ששמע רבינו את הדברים כה אמר‪ ,‬קשה לי לענות על השאלה הזו מה"שרוול"‬ ‫שהיו חולים שהביאו להם קפסולות ריקות ללא שום תרופה [הנקרא "פלנצבו"]‪,‬‬ ‫לפני תפלת ערבית‪ ,‬אתפלל קודם קדם אבונא דבשמיא ולאחר התפלה אקוה שאוכל‬ ‫ואכן הבריאו והעלתה מחלתם מזור‪ ,‬איני מאמין לזה‪[ .‬והיינו‪ ,‬שכנראה מעיקרא לא‬ ‫להשיב עצה טובה להורים עבור בנם הקטן‪.‬‬ ‫היו חולים‪ ,‬אלא מדמים שהם חולים‪ ,‬ודמיון מועיל לדמיון‪ ,‬או שהבריאו בלא"ה‬ ‫לאחר התפלה כה אמר רבינו‪ :‬הייתי אומר ככה‪ ,‬לנתח בכזה גיל [כמה ימים בודדים‬ ‫מצד שהגיע עת רפואתם בידי שמים‪ ,‬וכיו"ב]‪ .‬גם כל מה שהם אומרים שהביאו סוד‬ ‫מאז שבא לעולם] זה בכלל לא פשוט‪ ,‬זה אומר אחר כך שקיות וזה כמעט סכנת‬ ‫רפואי מתימן‪ ,‬זה סיפורי אלף לילה ולילה‪ ,‬שמענו כבר את הסיפורים הללו יותר‬ ‫חיים‪ ,‬ילד במצב כזה אין מה לדבר על הברית‪ ,‬מדובר כאן על חיים‪ ,‬צריכים נס כאן‪.‬‬ ‫מדאי‪ ,‬שבענו מהשטיות האלו‪ ,‬כל אחד יש לו דמיון של סודות רפואיים‪ ,‬סוד ה'‬ ‫הם צריכים לקבל על עצמם משהו‪ ,‬כעת אנו עומדים לקראת ימי החנוכה שבהם‬ ‫ליראיו‪ ,‬זה הסוד היחיד שיש לנו‪ .‬עכ"ד רבינו‪.‬‬ ‫הנס הגדול‪ ,‬ולקראת זכרון "נס חנוכה" הייתי מציע להם אם יש להם תמונה של‬ ‫סיים רבינו ואמר‪ :‬אחרי זה ללכת עוד חמש דקות‪ ,‬לא חייב בבת אחת‪ ,‬לעמוד חמש‬ ‫צדיק בבית‪ ,‬לעמוד לפני התמונה‪ ,‬ולהגיד חמש דקות לפני התמונה הזאת‪ ,‬אני‬ ‫דקות מול ה"מראה"‪ ,‬להסתכל על עצמו‪ ,‬לומר שם חמש דקות ברצף‪ ,‬שרפואת הילד‬ ‫מאמין‪ ,‬שכל הרפואה של הילד הזה הוא רק רפואת שמים‪ ,‬ואין מקום לשום‬ ‫הזה‪ ,‬ורפואת כל העולם‪ ,‬הכל בידי שמים‪ ,‬אך ורק זה קובע‪ ,‬הוא לא קשור בכלל‬ ‫תערובת רפואת אדם‪ ,‬חמש דקות רצוף מול תמונה ממש‪ ,‬לא תמונה מצויירת אלא‬ ‫לרופא בשר ודם‪ ,‬הוא [הילד] לא ב"ליגה" הזאת‪ ,‬במקום מול נר חנוכה בינתיים‬ ‫מצולמת [ציור תאר פנים של צדיק זה שקר *)]‪.‬‬ ‫שיגיד מול המראה‪[ ,‬נר ה' נשמת אדם‪ ,‬וגם ההסתכלות הזאת של האדם על עצמו‬ ‫*) יהודי תם לב הגיע [במוצ"ש וישב תשפ"ד] ובידו בקבוק שמן המיועד לרפואה‪,‬‬ ‫מועילה לריכוז ולהפנמת הדברים אל עצמו מיניה וביה] עכ"ד רבינו‪.‬‬ ‫ואמר לרבינו‪ ,‬אני רוצה לתת לרב משהו שמועיל לכאבים ולהמון דברים‪ ,‬כי שמעתי‬ ‫חזקו ואמצו באמונה העולה על הכל‬ ‫שהרב מיוסר מאד בכאבים וכו'‪ .‬רבינו לקח בידו את הבקבוק‪ ,‬ומתוך מידת האמת‬ ‫ובזכות חיזוק אמתי באמונה נזכה לגילוי והארת פנים אכי"ר‬ ‫הבוערת בו‪ ,‬נאלץ לומר לו בעדינות ובנחישות‪ :‬תרשה לי לחלוק עליך‪ ,‬זה שמן‬ ‫בברכה רבה‬ ‫רגיל‪ ,‬מה שאתה אומר זה סיפורים של "מדמה"‪ ,‬אפילו לאכילה איני יודע אם זה‬ ‫יקותיאל דטבריה‬ ‫טוב‪ ,‬כל הסיפורים שהם אומרים וכותבים מה שהם רוצים‪ ,‬הכל ישא הרוח ושוה‬ ‫‪2‬‬