נפשי ישובב · Nafshi Yeshoivev — בראשית (2026-10-05)

בס"ד
מתוך שיעורי תורת הנפש ע"י הגה"צ ר' יהושע נתן פייפער שליט"א ,אבד"ק ברכת מנחם
גליון י"ד
"על דעת המקום ועל דעת הקהל"
חלק ב' -קשיי הנפש של אלו החיים על פי 'מה יאמרו הבריות'
נכונה וראויה עבורו אף אם הדבר אינו
מוצא חן בעיני אנשים כל שהם ,ודברי
תוכן הענינים: החסרונות בהתנהגות על פי דעת
העולם
הבריות אינם גורעים ומפריעים לו כלל
א .החובה לחיות חיי פנימיות במאמר הקודם הרחבנו ביסוד חשוב
בהילוכו הנכון ובמעשיו המתוקנים לפי
ולהכיר את עצמו. מאד ,לפיו אחד מהעניינים המביאים
דרכו ומהותו.
ב .משל ונמשל ה'מצוה טאנץ', לחולשת הנפש ,היא המציאות שאדם
המלמד כיצד נראה החושש אינו פועל ועושה את מעשיו לפי מה
ה'אזמר בשבחין' של המצוה טאנץ מדעת הבריות. שהוא באמת ,היינו ,שחושב ובודק קודם
מוכיח עד כמה שפל אדם החי על ג .יוסף הצדיק לא התפעל כל עובדא האם כך ראוי לו לעשות לפי
דעת אחרים שלא משום מניסיונותיו,
הביט על סביבתו אלא בכח ה'
מצבו ומהותו ,אלא חי על פי 'מה יאמרו
צא ולמד עד כמה מאושר המתנהג הבריות' ומנהג העולם ,וחושב מחשבות
ובכוחותיו הפנימיים.
בשיקול דעת ומכיר את מעלותיו ללא הרף כיצד ימצא חן בעיני אחרים,
ד .הטעם שאותם ההולכים אחר
וחסרונותיו וחי חיי עצמו ,לעומת החי על רצונות העולם מלאי עצב. ופועל כרצונם -אף שהדבר נוגד את
פי 'מה יאמרו הבריות' שמאבד את יישוב טבעו ועצמיותו ,רק כדי שקרנו תרום
ה .הדימוי בין הנעלבין ואינם
דעתו אפילו מדבר פעוט שאין בו ממש, עולבים לגבורת השמש. בכבוד על ידם.
וסובל על לא דבר ,ממשל הגראמער ו .ב' עובדות מצדיקי הדורות,
ב'מצוה טאנץ' שמסדר בשבחין ומגולל וביררנו באורך ,שהתנהגות זו היא
שכשיודעים את האמת הבהירה,
את מעלת המחותן או קרוב המשפחה אין משגיחים בדעת העולם. כולה לגריעותא ,כי לבד מה שאיש זה
קודם שעומד לרקד לפני הכלה .ולא כופר בטובתו של מקום שנתן לו כוחות
אחת האיש שמזמרים עליו ,יושב וכולו עליונים וחפץ שיתנהג ויפעל בהם דווקא
אומר חרדה כבר משבוע קודם שמחת דעת הבריות ועושה רק מה שבכוחו, ולא בכלים של חברו ,כשאדם מבקש
הנישואין ,האם אכן הגראמער יספר ואז היתה נפשו מלאה שמחה והנאה לחיות לפי דעת הבריות ,אין ביכולתו
ויגיד לעם נולד את כל מעשיו הטובים ממעשיו ,ומתברך ביישוב הדעת ומנוחת לבוא לידי סיפוק אמיתי ,שכן מעשיו
שעשה ,והאם יפרסם ויגלה את יקר אינם לפי כוחותיו אלא לפי מה שעושה
אמת.
תפארת גדולתו בתורה ועבודה ובגמילות כדי להידמות ולהיחשב בעיני חבריו,
חסדים וכיוצא בזה ,ואם בסופו של דבר והרחבנו עוד ממקורות חז"ל, וסופו שמגיע לידי כאב לב וחולי הנפש
הגראמער חיסר איזה מעלה או שבח שכשנקודה זו בהירה ומאירה כחמה, כשאינו מצליח לעשות מה שביקש .ולו
שיש בו ,הוא יושב ברוח תזזית וכועס, שוב האדם אינו צריך שידברו עליו חכמה היה משכיל ,הרי שהיה עוצם
כיצד נשמט דבר זה ממנו ולא הזכיר ויחשיבו את מעשיו ,ביודעו שהתנהגותו עיניו מראות ואת אוזניו משמוע מה
1 גליון י"ד
שדווקא אותם אנשים פז ,ד) לא זו בלבד שלא קיבל על כך
שכר ,נענש ששמו אותו בבור מקום אשר
אנא נפשי כתבית יהבית
שהרבו כבוד ביתם ועשו אסירי המלך אסורים שם (בראשית לט,
המחפש כבוד ותהילה מאחרים
כ) ,ומכל מקום המשיך לדבוק בה' ולא
'גבירש'ע חתונות' כדי הביט על הסובב אותו .כי בכל ימיו אשר
אין לו כבוד עצמי ,ורק הנותן לאחרים
הוא זה שיכול להיות מכובד באמת,
שידברו עליהם ,הם מלאי חיה לא הביט על סביבתו ומה נחשב
בעיניהם כדי למצוא חן בדרכם ,אלא
ולזה נקרא ה' 'מלך הכבוד' כי הוא
היחידי שאינו צריך לכבוד ונותן
עצב ודיכאון התהלך עם ה' וחי חיי פנימיות אף שסבל הכל לבריותיו ,ובלשונו של ה'שפת
עבור זה רעות רבות וצרות ,כי ידע שזוהי אמת' (פרשת וארא שנת תרל"ד ד"ה
האמת וכך עליו לעשות אף שהעולם במדרש) :כי מי שיש לו כבוד מאנשים
עדים ,שגם המעט כבוד שכבר היה לו כולו זועק ואומר אכול ושתה ותהנה כי אינו 'מלך הכבוד' ,כי אין הכבוד רק
מאנשים המכבדין אותו ,ונמצא נצרך
מאז 'בורח ממנו' ,משום שכולם רואים מחר נמות.
להאנשים ובלעדם אין לו כבוד .אבל
עד היכן הוא באמת נצרך לבריות ואין לו והאמת ,שחוזקו הפנימי ,הוא שעמד הקב"ה שנותן כבוד לכל מי שרוצה,
כח ועוז בעצמו .ואדרבה ,רק המכבד את לו בסופו של דבר וגרם לו לצאת מבור נקרא 'מלך הכבוד' (תהלים כד ,ז),
הבריות ויודע שאין בו שום פחיתות בזה השבי ולהיות משנה למלך מצרים ,כי גם שהכבוד שלו לתת למי שחפץ.
שמכבד אחרים ומחשיבם ממנו ,הוא כשעמד לפני פרעה לא ביקש להחניף
זה שמכובד באמת בעיני הבריות ,לפי לפניו ולקבל כבוד על שהוזמן לפתור
שמוכח ממעשיו שהוא בר דעת ומוחו את חלום המלך אלא אמר בעוז וללא זאת כראוי לו ,ולמה המחותן השני זכה
שליט עליו ויכול לתת כבוד לאחרים מורא 'בלעדי האלהים יענה את שלום לשבחים יותר ממנו.
ואינו רואה בזה גירעון ,והוא נכבד ונישא פרעה' (שם מא ,טו) והראה שהוא שלם וכשנעיין נא במילי ,ימלא שחוק פינו
בעיני הכל והכבוד רודף אחריו (תנחומא באמונתו ובמעשיו ,וזה הדבר שהשפיע עד כמה הבל הבלים היא מחשבתו של
פרשת ויקרא ג). על לב פרעה שאמר לו 'אין חכם ונבון 'מחותן' זה שרוצה לקבל כבוד מאחרים
וכבר אמר רבה של ירושלים הגאון רבי כמוך' ונתן אותו על כל ארץ מצרים (שם ובטוח שכולם עסוקים בהאי ענינא ,ולכן
יוסף חיים זוננפלד זצ"ל שתיבת 'כבוד' לט-מ) ,כי פרעה שהיה מלך גדול ורם, הוא מלא כעס על הבדחן שהשמיט
חמש פעמים עולה במספר 'כסף' ,ללמד, ידע היטב שכדי להיות ראוי למלוכה ממעלותיו ,אף שהאמת פשוטה היא,
שבמקרים רבים כדי להוציא מעט 'כסף' וממשלה צריך להיות 'מלך' שהמח יהיה שהגראמער אינו מכירו על פי רוב כלל,
לצדקה ,צריך לתת בתמורתו 'חמש שליט על הלב [כמו שהארכנו בנידון זה וגם מעט השבחים שאמר הוא רק מה
מנות של כבוד' ,לפי שיש שאינם נותנים במאמר 'אשימה עלי מלך'] ולא להתפעל שבירר אצל כמה קרובי משפחה בקיצור
צדקה לקיים מצות 'פתח תפתח את ידך' מהבריות ,ולכן כשראה את יוסף הצדיק נמרץ יום קודם החתונה ,וזאת מלבד
(דברים טו ,ח) ,אלא 'קונים' כבוד 'בעבור עומד בגבורה מבלי לשנות את דעתו שקהל השומעים ברובם עייפים ואינם
שנתן' ,וזוהי כל מטרת נדבת לבם ,ואין מפני אחרים ,ידע והכיר מיד בגינוני שומעים אפילו בחצי אוזן מה שאומרים
לנו נצרכים לבריות כמותם ,שתאבים מלכות שבו ושמו למשנה למלך. אפילו על עצמם ,וכל מה שאותו 'מחותן'
למעט כבוד ומשלמים על זאת ממון רב. סבור שהבריות ישבחו אותו כשישמעו
הנוהג בהיפוך דרכו של עולם ומכבד את מעלותיו בשקר יסודו ,ועל רגע
הפועל ועושה את מעשיו כדי לרצות אחרים ,מוכיח שחי חיי אמת ולכן גופו נפסד זה הוא משקיע את כל כולו ורודף
את העולם ,מלא עצבון וטרדות מכובד ממילא על הבריות אחר דעת הבריות שמא ואולי יאמרו
מסופר על עובר דרך שהלך ברחוב, ואמרו חז"ל במשנת אבות (פ"ד מ"א): עליו איזה שבח ,ועבור זה הוא כועס
וראה פועלים העמלים קשה במלאכתם 'איזהו המכובד המכבד את הבריות'. או שמח וטרוד כל ימי חייו ,וכי אין זה
לצבוע קיר כניסה בפתחו של בית גדול ובכלל דבריהם הקדושים ,לבל יחשוב רחמנות עליו ועל חייו ההולכים להבל
ומפואר .נענה ההלך ואמר לבעל הבית: אדם שהדרך להשיג כתר וכבוד היא על וריק בשביל רגע אחד של 'ספק תהילה
אני סבור שכדאי לצבוע את הקיר הלז ידי מציאת חן בעיני כולם ,כמו ללמוד במצוה טאנץ'?.
בצבע אחר ,אנא ממך ,עצור את המלאכה תורה כדי שיכבדהו ויקראהו 'רבי' ,או
תיכף ומיד ,ולך קנה את הצבע שביקשתי לפזר ממון רב לצדקה וכדו' על מנת יוסף הצדיק לא השגיח בערוות
ממך .כעס בעל הבית ושאלו :מי שמך ששמו יתנוסס בראש כל חוצות וכיוצא מצרים וחי חיי נפש ,ובזכות נקודה זו
לאיש שר ושופט עלי שתאמר לי באיזה בזה ,כי אדרבה איש כזה 'הרודף אחר זכה למלוכה
צבע לצבוע את ביתי .ענה האיש בחכמה: הכבוד' ,שאין בו ערך אמיתי למעשיו וכאשר אמרנו כן ראינו ביוסף הצדיק,
הרי כל הסיבה שהינך צובע את שערי אלא יושב ומצפה רק לשמוע מה יאמרו שהיה נער בן שבע עשרה שנה ללא מכר
ביתך בהדר ,הוא כדי שהבריות יעצרו אחרים עליו ,הבריות אינם מכבדים אותו וגואל כשירד לערוות מצרים ,ואף שעמד
בדרכם ויאמרו ,מה יפה בית זה ואשרי כלל כי יודעים שעשה הכל כדי לקבל בנסיון קשה עד מאד שהיה גדול מכל
מי שדר בו ויקנאו בך ,אם כן אתה תלוי 'מנת כבוד' ,והמציאות מוכחת כמאה נסיונות האבות הקדושים (בראשית רבה
גליון י"ד 2
מווארקא זי"ע נוכחם ,ואחד מן החסידים
שככל הנראה היה זחוח לב ,פנה לרבי
וכשאדם מזלזל בקהילה בדעת הבריות ורוצה לנקר את עיניהם,
ולכן אני אומר לך שלדעתי צבע פלוני
מווארקא ואמר בחוסר כבוד :ר' איציק'ל, אחרת ל"ע או באיש יפה יותר בעיני.
מה לך כי נעשית רבי ומשפיע ,תוכל
לרדת מעגלתך ולהצטרף איתנו לקאצק ישראל – יהיה מי שיהיה, ומעשה זה שנמשלו ברור ,יש לו המשך
רווח ומצוי יותר שהכל יכולים להעיד
ולהיכנס לרבי כבימים ימימה.
מתברר שפנימיותו ריקה עליהם ,שדווקא אותם אנשים שהרבו
נענה הרבי מווארקא באהבתו הגדולה כבוד ביתם ועשו 'גבירש'ע חתונות' כדי
לכל איש ישראל והשיב לו בשאלה: מכל ,ועבודת ה' שלו שידברו עליהם ,הם מלאי עצב ודיכאון
מעולם לא ראינו ושמענו על אי מי שזכה
בהגרלת הלאטרי"י [לוטו] שפנה לידידיו
היא רק כדי שיהללו שמו על אף שהשיגו לכאורה את מטרתם
שהבריות יראו את כבודם וחשיבותם .כי
וביקש מהם לחלוק עמו בשווה את ולא כדי להיות עבד נאמן כמו שאמרנו ,כשאדם מתנהג על דעת
זכייתו הגדולה ,מדוע אם כן כשחסידים
זוכים לנסוע לרבם לקנות ממנו קניני לקונו. המקום והקהל ,כשעוברת שעה מועטת,
הוא נוכח לראות באופן הברור ביותר,
תורה ויראה ,רצונם שאחרים יצטרפו שאין מחשיבים אותו כלל מצד מעשיו
עמם במסעם ,והרי אם יהיו לרבי חסידים ואדרבה הם נותנים ומשפיעים לאחרים אלו והכבוד בורח ממנו ,ואדרבה דווקא
רבים ,הוא יהיה טרוד יותר ולא יהיה לו כשמש זו ששולחת את קרניה להאיר אותם החיים את חייהם בצניעות ואינם
פנאי עבורם להדריכם בעבודת ה' .אין לעולם כולו וליושביו ,ולכן נאמר עליהם תלויים בדעת אחרים ,הם שזוכים לשבח
זה אלא שהחסידים עצמם אינם בטוחים 'ואוהביו כצאת השמש' דייקא. יקר וגדולה .וכשאדם זה רואה מציאות
שרבם הוא אכן גברא רבה וראוי להיות זו נגד עיניו בעיניו ,הוא מתמלא בכאב
רבי ,ועל מנת ליישב את לבם ,רצונם טעמו ותשובתו של הרה"ק מווארקא לב ועצבון ויכול לבוא לידי חולי ועגמת
שכולם יענו אחר רבם 'קדוש קדוש' זי"ע מדוע חסידים מחפשים להרבות נפש.
ויעידו עליו שהוא ראוי לאותה אצטלא, את חצר רבם בחסידים
אף על פי שבסופו של דבר יגרע מחלקו השומעים חרפתם ואין משיבים דומים
שמעו ואספרה חסידישע'ר מעשה
אצל הרבי ,והעיקר שלא יאמרו עליו לחמה שמשפיעה בלי רצון לקבל
שנכשל ברבי שאינו הגון .סיים הרה"ק שיש בו לקח רב ,כפי שסיפר המגיד מאחרים
מווארקא זי"ע ואמר לאותו חסיד: משרים הנודע משרידי נובהרדוק ר'
יענקל'ה גלינסקי זצ"ל :לאחר פטירתו על פי האמור הנה ,ביארנו בחן מה
מכיר אני את רבך מקדם מאז היותנו שאמרו בגמרא (גיטין לו ,ב)' :תנו רבנן,
בפרשיסחא ונפשנו קשורה זו בזו ,2תנוח של הרה"ק הרבי ר' בונם מפרשיסחא
זי"ע כופפו עצמם רוב תלמידיו הקדושים הנעלבין ואינן עולבים ,שומעין חרפתן
דעתך ,רבך גדול די והותר ,ואינך צריך ואין משיבין ,עושין מאהבה ושמחין
שאבוא איתך כדי שתתוודע על כך. תחת שבט הנהגתו של תלמידו הגדול
ביסורין ,עליהן הכתוב אומר (שופטים
הרה"ק רבי מנחם מנדל מקאצק זי"ע,
כשנעמיק בעובדא זו נוכל למצוא בה ה ,לא) 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו''.
חלקם הקטן שנותרו בפרשיסחא קיבלו
שוב את היסוד שאמרנו ולהוסיף עליו, שלא בכדי דימו חכמינו את אנשי
את מרות בן הרר"ב -הרה"ק רבי אברהם
שכשאדם אינו חי את חיי עצמו וטרוד מעלה אלו לגבורת השמש ,כי השמש
משה מפרשיסחא זי"ע שלא האריך
בלחשוב מחשבות מה יאמרו ויגידו עליו היא בבחינת 'משפיע' ,שאינה מקבלת
ימים ,ולאחר הסתלקותו הסתופפו בצל
ועסוק בלהשפיל אחרים ,כאותם חסידים כוחות מאחרים אלא שולחת ומשפיעה
הרה"ק רבי יצחק מוורקא זי"ע שהיה אף
שרוצים שאחרים יסעו לרבם ,רק כדי מקרני הודה ואורה לכל העולם ,וכן
הוא מתלמידי פרשיסחא שהנהיג דרך
שלא יוברר שהם טעו באדם שאינו הם גם אותם הנעלבין ואינן עולבים,
בעבודת ה' של אהבת ישראל וקירוב,
הגון ,אזי לא די שעיקר נקודת החיים שומעין חרפתן ואין משיבין ,עושין
שהיתה שונה בהחלט מדרכה של קאצק
שלו חסרה ואינה ,אלא גם חסידות אין מאהבה ושמחין ביסורין ,שאינם בבחינת
שהיתה לחריפי מח שהיו בלתי לה'
בו ,כי חסידות עניינה להיות 'מתחסד 'מקבל' שמצפים לקבל טובה מאחרים
עם קונו' ,לדעת מה דרכו בעבודת ה' לבדו.1 וכועסים אם עושים איתם עוולה ,כי
ולהטיב לאחרים אף על פי שהעולם אינו באחד מן הימים פגשו חסידי קאצק על טוב להם בחלקם והם יודעים לחיות את
מחשיב זאת ,וכאברהם אבינו בשעתו אם הדרך לרבם ,את כרכרתו של הרה"ק חייהם מבלי להזדקק להסכמת הציבור,
.1על ההבדל בין שיטת קאצק לשיטת ווראקא נציין למה שהביא בספר ‘בית קוצק’ (עמוד מח) ,ממה שאמר הרה”ק מווארקא זי”ע עצמו‘ :מווארשה ללובלין הרחוקה ,יש המסיעים אנשים
לכל עיר או כפר שבדרך ללובלין ,ואינם דוחים פני נוסע ,ומהם יש המקבלים רק את הנוסעים ללובלין ודוחים כל נוסע אחר .אני נוסע עם עגלתי ,בא יהודי ומבקש לנסוע לתחנה האחרונה,
מה טוב ומה נעים ,בא יהודי ורוצה לנסוע עמי רק עד לתחנה שבאמצע הדרך ,אינני דוחה פניו .אך הרבי מקאצק אינו גורס זאת ,ומעלה לעגלתו רק את המבקש לנסוע עמו עד הסוף ,וזה
שחפץ לרדת באמצע הדרך ,הוא שולח מעל פניו ,וזהו ההבדל בין קאצק לווארקא’.
.2על האהבה הגדולה שהיתה בין קדושי עליונים אלו ראה בספר מאיר עיני הגולה (אותיות רז-רט) שזה לשונו שם :בכמה דברים חשובים הנוגעים לכלל ישראל לא רצה הרה”ק מווארקא
זצ״ל לעשות על דעת עצמו ונתייעץ בעצת קדוש ישראל אדמו״ר מקאצק זצ״ל וכו’ ,ואף כי בין כתות חסידי קאצק וחסידי ווארקא היה פירוד דעות ,אבל בין רבותיהם הקדושים שררה
אהבה גדולה וכריתת ברית של ידידות נאמנה וכו’ .גם הרה״ק מווארקא זצ״ל בעצמו בענינים גדולים של כלל ישראל החליט בדעתו יחד עם בעל החידושי הרי”ם זצ״ל לשאול את פי קדשו
של אדמו״ר מקאצק זצ״ל וכאשר יאמר כן יעשו וכו’ .ובנוסח מכתב שכתב הרה”ק מווארקא זי”ע לאדמו”ר מקאצק זי”ע כתב לאמר :לכבוד ידיד לבבי הרב הקדוש וכו’כקש”ת מו”ה מנחם
מענדיל נ”י שיחי’ לאוי”ט .הנני בעת הרצון באתי ,לעורר הברית אהבה שנזכור נא איש את אחיו לטובה עם כל הנלוים לטובה וכו’.
3 גליון י"ד
בעצמך. פנה הגרף לילד ושאל :כיצד ידעת שהיה ה'חסיד' הראשון (ויקרא רבה יא,
לא איחר הנער להשיב לדברי ההבל היכן אני נמצא ,אף שלא היה מי שיורה ה) שעשה את רצון ה' אף על פי שהעולם
וענה בעוז ובעזות דקדושה :סברא זו של לך איה מקום כבודי. כולו היה בצד אחד והוא עמד בצד השני,
ההליכה אחר הרוב נכונה רק כשהאמת ענה הבע"ש :נשאתי את עיני לחלונות וכולם זלזלו בו ובעבודתו ,משום שידע
אינה ידועה וקשה לבררה ,ולמשל אם הארמון ,וראיתי שכולם היו מוגפים כי מעשיו רצויים לפני ה' וכך עליו לנהוג
לא הייתי יודע היכן נמצא הגרף ,אך כעת וסגורים עד שלא היה ניתן להסתכל אף על פי שהעולם כולו טועה וסובר
שאני יודע ללא ספק היכן מקום מושבו דרכם ,ורק חלון אחד מכולם פתוח אחרת ,וכך הוא האמת שאינה משתנה
של הגרף ,אם יאמרו לי עתה אלף מעבדי למחצה ואין לו וילון שיסתיר את אף אם הדבר אינו מוצא חן בעיני העולם,
הגרף שחדרך הרם הוא במקום אחר לא שנעשה מבחוץ ,ומכך הסקתי שהגרף וכשאדם מזלזל בקהילה אחרת ל"ע או
אאמין להם ,שכן אני יודע בבירור היכן עומד בחלון זה ,כדי להביט להיכן אפנה, באיש ישראל – יהיה מי שיהיה ,מתברר
הוא חדר הכבוד .וכמו כן ,מי שמסופק וידעתי ששם הוא החדר שעלי לבוא שפנימיותו ריקה מכל ,ועבודת ה' שלו
ואינו יודע מי עשהו ומי ברא את כל אלה, לשם. היא רק כדי שיהללו שמו ולא כדי להיות
הוא שהולך אחר הרוב הטועה ,אך לי עבד נאמן לקונו.
הגרף שנכח לראות את חכמתו של
ולכל בר דעת שבהיר ונהיר לנו מי יצרנו הילד ,ביקש לצודו באמונתם השפלה
ומי מנהג את עולמו בחן בחסד וברחמים, 'אחרי רבים להטות' לא נאמר
ל"ע ושאלו :אמור לי ילד חכם ,אם כשהאמת בהירה ונהירה
אף אם טיפשים רבים שהם רוב העולם משרתים נאמנים היו מקדמים את פניך,
יכחישו זאת ,האמת לא תנוע שה' ֶֶמֶלֶ ְך אלא שחלקם היו מורים לך לפנות לצד בלשונם של חסידים מורגל לספר על
ָָמָלָ ְך וימלוך ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו. אחד והאחרים לצד אחר ,להיכן היית ה'בעל שם טוב ממיכלשטאט' – הגה"ק
ולכשתמצא ,הן הן הדברים הנקנים פונה ומדוע?. ווָארמסער זצ"ל ,שעוד
רבי זעקיל ליב ָ
באמירה הנה ,שאיש ישראל שאמיתות בילדותו פקיע שמיה כעילוי עצום
הייתי פונה להיכן שהרוב היו אומרים מלא מדע וחכמה ,וכל בני עירו סחו
דרכו מובררת לו הן באמונה בה' והן שכך כתוב בתורה (שמות כג ,ב) – השיב
באמונה בכוחות עצמו ובדרך חייו, אחריו בפלא ובקשו להתבשם מחכמתו
הילד. ופקחותו.
אסור לו להשגיח כלל על מה יאמרו
הבריות ,ועליו לעשות כראוי לו דווקא, לפי תשובתך זו -השלים הגרף את עוף השמים הוליך את הקול ,ושמעו
וממילא הוא אינו מתפעל מדברי העולם שאלתו :הרי רוב בני המדינה הינם הגדול של היניק והחכים הגיע עד לאוזני
אליו ועליו וגם כוחות נפשו מחוזקים נוצרים הכופרים בתורה ובמשה עבד מושל המחוז -הגרף אלברכט שהתגורר
ועומדים ,משום שיודע שהאמת והצדק ה' ,מדוע אם כן אינך הולך אחר הרוב בפורסטנאו הסמוכה למיכלשטאט ,והוא
איתו ושווא תשועת אדם. ומאמין באמונת רוב העולם כפי שהורית ביקש לבדוק אם אכן גאונותו וגדלותו
של הילד גדולה כל כך ,ולשם כך הזמינו
לטרקלין ארמונו כדי להשתעשע יחד
ברזי חכמה ותבונה.
נקודות העולות ביום המיועד ובשעה הנקובה ,בא
מן המבואר: העילוי הצעיר לחצר גינת הביתן ,והמתין
בניחותא לאחד ממשרתי הבית שידריכו
ויורה לו את הדרך לחדרו של הגרף.
המעריך ומכיר את עצמו ,אינו צריך כבוד וגדולה מאחרים ,ואדרבה מכבד אותם
משעבר זמן רב ושאיש לא נראה בכל
כי יודע שאין נגרע לו מזה כלום.
התחום ,הבין הילד כי הגרף מבקש
הלימוד מיוסף הצדיק ,לעמוד בעוז גם בנסיונות קשים כשיודעים את האמת לנסותו ולבודקו ,שימצא לבדו את חדר
הפנימית ,מבלי להיות תלוי בדעת הסובבים. המלכות ויגיע אליו מבלי להסתייע
באיש .הביט ה'בעל שם' מהכא להתם
העצבות והמרה שחורה שיש לאלו שעושים את מעשיהם כדי לקבל כבוד ומהתם להכא ,וכעבור זמן מועט מצא
מהבריות ,ובחינת ה'שמש' המאירה לכל של אותם החיים חיי פנימיות. והגיע לחדרו של הגרף לעיניו המשתאות
כשהאמת מבוררת וידועה לאדם ,הוא אינו צריך אחרים שיסכימו איתו. של כל הנוכחים.
נתנדב לעילוי נשמת הרבנית הצדקנית לקבלת הגליון והשיעורים ,להערות והנצחות
מרת רבקה בת הרב ר' נפתלי הירץ ע"ה נא לפנות לכתובת מייל
אשת חבר הגאון הגדול רבי משה דוד שטיינווארצל זצ"ל office@nafshyyeshoveiv.org
ראש ישיבת באבוב ואבד"ק בית אפרים
קו השיעורים 718-400-7566
נפטרה חול המועד סוכות דהאי שתא תנצב"ה בארץ ישראל077-850-9310 :
גליון י"ד 4
