תורה שבכתב - מבוא · Torah Shebechsav - Mavoh — בראשית (2026-10-05)

גיליון מיוחד
לרגל התחלת
התורה מ'בראשית'
בטאון המפעל העולמי
'תורה שבכתב'
תשרי תשפ״ז
בראשית
בשבילך ,נברא העולם!
על פי התורה
אשר יורוך
במחיצתם ובהיכלם של
ארזי הלבנון ,אדירי התורה מרנן
ורבנן גדולי ומאורי הדור שליט"א
זיכה רבים וזכה שלא שינו!
הסודות שמאחורי הצימאון מחקר היסטורי
פאנל מרגש עם עשרה מפיצי אורה מקיף במנהרת הזמן
בדרך התורה נלך חיבור
מסמך חינוכי מאלף
חובה לכל מחנך והורה!
לדורות
סיפור מטלטל
בנ ֶיך ָ
ו ְׁשִ ּנַנְּתָם ל ְ ָ
פל ָא ל ְיַלְדֵי 'ּתֹורָה ׁשֶ ּבִכְתָב'
מ ְ
עֹול ָם ּתֹכ ֶן ֻ
סיפור מרתק | ראיון מרגש | ידע מעשיר | חידונים ומבצעים
בשבועות הקרובים בעז"ה בחנויות הספרים
שלוחה 8
לאחר בחירת שפה
דבר העורך
עולים כיתה
אם עד עכשיו עסקנו בעיקר בהחדרת תודעת חובת לימוד חומש ורש"י 'מה כבר אפשר לחדש בשנה הרביעית?' – ריחפה השאלה בחדר הישיבות
מדי יום ,ובהנגשת אמצעים ועזרי לימוד להמונים ,הרי שכעת – לאחר במשרדי המפעל העולמי 'תורה שבכתב' – שעה שישובים היו באסיפת
הסייעתא דשמיא הגדולה ,עת מאות אלפים כבר נכנסו ללמוד בבית היערכות עם ראשי ועורכי המפעל התורני הכביר.
מדרשו של רש"י הקדוש ,כעת הגיע הזמן להיכנס לפני ולפנים ,היכל היו אשר לא הבינו את פשר השאלה וטענו :מי אומר שצריך לחדש דבר
לפנים מהיכל ,אל היכל חומש ורש"י בהעמקה ,בהבנה ,בעיון! מה? מה היה רע עד עכשיו? הבה נמשיך באותו קו ללא כל שינוי ,לא נרד
במאסף התורני שבידכם מובאים דברי ההדרכה אשר השמיע מרן גאון מטה ולא נעלה מעלה ,נסעה ונלכה באותו רכב ובאותה מהירות ,על אותו
ישראל ראש הישיבה רבי דוב לנדו שליט"א ,בשיחתו המיוחדת לראשי נתיב ולאותו כיוון .מה שהיה -הוא שיהיה.
'תורה שבכתב' .בתוך דבריו הדגיש מרן שליט"א כי לימוד חומש ורש"י אחרים אף הקצינו וחידדו :למדנו חומש ורש"י כשהיינו ילדים בתלמוד
הוא לימוד עיוני עמוק ,ובכל דיבור ברש"י טמונים רבדים עמוקים עד מאד. תורה ,למדנו כבחורים בישיבה ,למדנו מדי יום בשנת תשפ"ד ,תשפ"ה,
כמלאך המכה על כל עשב ואומר לו 'גדל' ,העמיד מרן שליט"א בפנינו את תשפ"ו ,וזה מה שנעשה גם בשנת תשפ"ז .אם זו ההלכה ,וזה מה שה'
האתגר :עליכם לחבר את הציבור אל העומק שברש"י! לצלול אל המים שואל מאתנו ,נמשיך לעשות זאת .למה לחפש חידושים?...
העמוקים! ואז ,ביקש מי שביקש למשול משל לילד שסיים בהצלחה את כתה ג'.
הוא למד משניות מסכת סוכה ותענית ,וגם פרק אלו מציאות .הוא סיים
נכונים הדברים כלפינו ,ונכונים הם גם כלפי כל אחד ואחד מישראל. גם ספר יהושע ושופטים וכמה סימנים בקיצור-שלחן-ערוך ,ואפילו ספר
מסילת ישרים .בסוף השנה זכה לתעודת הצטיינות בה הרעיף המלמד
אם עד עכשיו הסתפקנו בלימוד חומש ורש"י בהבנה נכונה ,אך בסיסית עליו שבחים רבים ,וכמים הפנים לפנים גם הילד מצידו חלק שבחים רבים
ורגילה ,הרי בעזרת ה' ובסייעתא דשמיא ,כולנו מתחילים את שנת תשפ"ז ותודות למלמד וביקש מהוריו לשלוח לו ברכה חמה.
בהתחלה חדשה של לימוד חומש רש"י ,והפעם ,לראשונה – בעיון נכון.
עם תחילת השנה הבאה ,בישר האבא לילד בקול צהלה'' :עולים לכתה ד',
והדברים שווים לכל נפש! כל אחד יכול! למלמד החדש! השנה תלמד כבר פרק ארבעה אבות עם רש"י ותוספות!''.
כמובן שהחיוב ללמוד כל שבוע את פרשת השבוע עם פירוש רש"י, אך הילד ,מנגד ,החמיץ פנים וטען" :מה היה רע בכיתה ג'? הצלחתי שם כל
והזכות לשמור על לימודי יומי ,נאמר גם למי שאין לו את הזמן או היכולת כך ,בשביל מה חסר כל השינוי הזה? להחליף מלמד ,לעבור לכיתה אחרת,
להעמיק וללמוד בעיון ,וגם מי שלומד בהבנה בסיסית אשרי חלקו ,אך ללמוד פרק אחר? אני רוצה להישאר עוד שנה בכיתה ג' ,להתחיל שוב
המטרה והיעד צריכים להיות להגיע ללימוד חומש ורש"י בעומק ובהבנה. מהתחלה".
בין בתרי המאסף הבאנו גם שיחת הדרכה מאלפת מאת הגאון רבי אהרן המשל ,נחמד .כל אחד מבין שסיפור כזה לא התרחש ולא יתרחש מעולם.
שפירא שליט"א ,בה הוא מעניק כלים מעשיים כיצד כל אחד יכול לגלות מעולם גם לא אירע שבחור בישיבה קטנה לא שאף לעלות לישיבה גדולה,
את העומק ברש"י ,ולרדת אל עומק הפשט ,עונג הפשט. ולא שמענו על בחור בשיעור א' בישיבה גדולה שלא רצה לעלות לשיעור
וכאן המקום לחשוף ,כי גם הגיליון השבועי מבית 'תורה שבכתב' לבש ב'.
פנים חדשות בעז"ה החל מגיליון פרשת בראשית ,עם מדורים חדשים יהודי נמצא תמיד בעלייה מתמדת ,בהתחדשות בלתי פוסקת.
וגם ישנים ,אשר שונו בתכלית או בשיפורים משמעותיים שמטרתם אחת יהודי אינו יכול לדרוך על אותו מקום .או שהוא עולה ,או חלילה -להיפך.
היא :להעניק לכל אחד את האפשרות לגלות נפלאות ממצולות העומק החכם מכל האדם שלמה המלך אומר (משלי טו ,כד) "א ַֹרח ַח ִ ּיים לְ ַמ ְעלָ ה
שבפירוש רש"י ,ולהעלות במצודתו מרגליות ממעמקי ים התורה. לְ ַמשְׂ ִּכיל לְ ַמ ַען סוּר ִמ ּׁ ְשאוֹ ל ָמ ָּטה" ,רק אם נכוון כלפי מעלה – למעלה
למשכיל ,זו הערובה היחידה למען סור משאול מטה.
בראשית.
מילה אחת שמבטאת התחלה והתחדשות ,וכמה נפלא להתעמק דווקא ונאים הדברים ביותר ובמיוחד בלימוד חומש ורש"י ,לימוד החוזר על עצמו
כעת בדבריו הבהירים והקדושים של ה'שפת-אמת' זי"ע: מדי שנה בשנה:
"הקב"ה שהוא מנהיג ומחדש העולם בכל יום בסדר חדש ,כן צריך האדם שוב אנו מתחילים כעת חומש בראשית ,אנו נכנסים אל המסלול הקבוע,
לחדש הילוך בעבדות הבורא בכל יום ויום ...אבל על-כל-פנים צריך להיות שבוע אחר שבוע ,מרוץ החיים שוטף ,השגרה שוחקת ,ובשלב כל שהוא
נמצא בכל יום התעוררות מחדש בעבודת ה'( ."...פרשת בא שנת תרנ"ט, מתפשטת תחושת רפיון בעצמותינו ,וקול עלום מזמזם באוזננו :למדנו
בפסוק והיה לאות). כבר בשנים הקודמות ,נבחנו ,ידענו ,אנו זוכרים היטב ,מקסימום בשבת
ואילו הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל ,ראש ישיבת רבינו חיים ברלין ,מתבטא אחר הצהריים נעבור במהירות על פירוש רש"י רק לרענן את הזיכרון ,וזהו,
בביטוי עז בספרו (פחד יצחק ,ראש השנה ,מאמר כ"ז): נצא ידי חובה.
"כנסת ישראל קשורה בנשמתה אל המגמה של חידוש העולם ,הנביאים ככה זה כאשר לא מתחדשים ולא מתרעננים.
מתנבאים על ארץ חדשה ושמים חדשים ,וחכמים שונים עתיד הקב"ה התפקיד שלנו ,של כולנו ,היא להציב את הבשורה ההפוכה בתכלית לקראת
לחדש את עולמו". שנת התשפ"ז ,בשורת ההתחדשות.
עם ישראל הוא עם ההתחדשות .פרשת בראשית היא פרשת ההתחדשות.
אח יקר ,כולנו יוצאים לדרך חדשה בלימוד חומש ורש"י בהעמקה ,בהבנה, נחזור אפוא ונשתף אתכם בהחלטה הדרמטית שהתקבלה בישיבת
בעיון. המערכת ,בתיאורה פתחנו את טורנו זה:
כולנו עולים כיתה .אל תישאר מאחור! עולים כיתה!
3 תשרי תשפ״ז
6
אדירי התורה
מרנן ורבנן שליט"א
מורים את הדרך נלך בה
הרב יוסף ש .טורק
גיליון מיוחד לרגל
28 18 התחלת התורה
מ'בראשית'
תשרי התשפ"ז
מרבה ישיבה מעתיקי השמועה
מארג היסטורי על חומש ורש''י כשהמדפיס או המעתיק
בעולם הישיבות מחליט על דעת עצמו
הרב אלעזר גריינמן הרב יעקב לויפר
46 36
יוצא לאור ע"י:
המפעל העולמי תורה שבכתב
טל 02-500-20-18
אורה זו תורה ללמוד ללמד ת.ד18362 .
הגיגים מחביוני ליבם של מפיצי אור התורה כך לומדים ומלמדים חומש ורש''י מיקוד9118202 :
הרב אביאל חיים חורי הרב אברהם בנימין מאיר בוים דוא״לts025002018@gmail.com :
עורך אחראי:
הרב אברהם בנימין מאיר בוים
60 54 כותבים ומשתתפים:
הרב אברהם בנימין מאיר בוים,
הרב יעקב לויפר ,הרב אביאל
חיים חורי ,הרב יוסף ש .טורק,
הרב יהושע כהן ,הרב משה גוטמן,
הרב אלעזר גריינמן ,הרב שלמה
שטרנברג
מישהו לסמוך עליו מסכמים תשפ''ו
מסע מטלטל ומרגש סיקור נרחב ממפעלות הגהה וביקורת:
שמרעיד את נימי הנפש תורה שבכתב הרב נפתלי צבי מרמורשטיין
הרב יקותיאל אליאס
הרב משה גוטמן הרב שלמה שטרנברג
עיצוב:
יוסי לוי
הדפסה:
הדפוס החדש
מּוסַף יְלָדִים ו ְנֹעַר: תמונות וצילומים:
קובי הר צבי ,משה גולדשטיין ,דוד
מיֻחָד
מ ַרּתֵק
ּתֹכ ֶן ְ
מ ַרּג ֵׁש ּבִ ְ
ּו ְ ו ְׁשִּנ ַנְּתָם ארזני ,עזרא טרבלסי
לְכ ָל
הּג ִילָאִים
ַ לְבָנ ֶיך ָ יש לשמור על קדושת הגליון
היות ומוזכרים בו דברי תורה
73
עריכה והפקה :ש .מנדל
כתיבה :ר .זונשיין ,ר .שטייר ,כ .בנדיקט ,ר .מן | איור :ר .מייברג | ניקוד :ח .רבי
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 4
בשער הגליון
אִׁשית
ְְלַה ְְַת ִִחיל ִִמ ְְּב ֵֵר ִ
יש דברים ,שאתה לא רוצה לפספס!
יש דברים בחיים שהם חשובים ויקרים ,מועילים ומסייעים ,ובכל זאת האדם יכול אווירת חג עמדה בהיכל ישיבת לוצרן שבשוויץ בליל שמחת תורה ,זה עתה יצאו
להרשות לעצמו לוותר עליהם .כל אדם מוגבל בזמן ובכוח ,כל אחד עמוס בסדר מהיום הנשגב של שמיני עצרת ,ועברו אל יום טוב שני של גלויות ,יום שמחת תורה.
יומו ,והוא חייב לנהל את זמניו בצורה נבונה ,להחליט מה חשוב ומה אפשר לדחות התלמידים ובראשם רבני הישיבה ,לצד רבים מתושבי העיר ,התכוננו בהתרגשות
להזדמנות אחרת .וכבר נודע מאמר החכם 'מה שהלב חושק – הזמן עושק'. לקראת ההקפות והריקודים לכבודה של תורה ,אך אז נשמע קולו של ראש הישיבה,
אך יש דברים שיהודי לא יכול להרשות לעצמו לוותר הגאון הגדול רבי יצחק דב קופלמן זצ"ל ,שנעמד וקרא
עליהם! מנהמת לבו ברגש רב:
לימוד חומש ורש"י דבר יום ביומו ,הוא היסוד של התורה, "עם מה אנו שמחים היום? לכבוד מה שמחים היום?
המקור של היהדות ,ועל היסוד אי אפשר לדלג ,את היסוד לגומרה של תורה! אנו שמחים על שסיימנו היום שוב את
חייבים לבסס היטב היטב ללא פשרות! כל חמשה חומשי תורה! אבל שוו בנפשכם ,בן ישיבה,
זו הלכה פסוקה ,שבימינו שאין מבינים את התרגום יש שעושה 'סיום הש"ס' -בלי רש"י ,כמובן שהשמחה תהיה
לכל אחד ללמוד את פרשת השבוע עם פירוש רש"י. גדולה ,אבל היא לא תהיה דומה לשמחה העצומה של
מי שזכה לסיים את הש"ס עם רש"י ,אם כן ,כיצד שייך
זו גם זכות שאין למעלה הימנה .גדולי וצדיקי הדורות
לשמוח היום כשגומרים כך את התורה שבכתב בלי ללמוד
ראו בלימוד זה מקור לאמונה ,ליראת שמים ,לשמירה
פירוש רש"י כל שבוע? בני תורה צריכים לקבל על עצמם
ברוחניות ובגשמיות ,לשמחה ולישועות ולכל ההשפעות
ללמוד כל שבוע את פרשת השבוע עם פירוש רש"י ,רק
הטובות.
אז שייך לשמוח בגומרה של תורה"!
אתה לא רוצה לוותר על כך.
בכל שנה ,מתחילים מ'בראשית'.
יהודי יקר ,אם עדיין לא עשית זאת עד היום – בעודך אך משמים העניקו לנו השנה ,שנת תשפ"ז ,מתנה נדירה
הגרי"ד קופלמן זצ"ל ,ראש ישיבת לוצרן קורא שורות אלו ,זה הזמן לקבל החלטה אחת ונכונה, ויקרת ערך ,שאינה מצויה בכל שנה.
החלטה שתשנה את חייך ,ותרומם אותך לגבהים,
ההחלטה הנחושה :מהיום והלאה אני מצטרף אל מאות אלפי לומדי ונבחני 'תורה השנה יש לנו שבוע שלם ללימוד פרשת בראשית!
שבכתב' מדי יום ביומו .תורתי אל תעזובו! כל פרשה בתורה ,היא "מסכת שלימה" ,המורכבת מסוגיות ומערכות ,אולם פרשת
אם אתה כבר חלק מלגיונו של מלך -אם כבר למדת בשנים האחרונות חומש ורש"י בראשית ,היא מהמסכתות הגדולות והחמורות שבתורה .פרשה זו ,על 146הפסוקים
מדי יום ביומו ,אליך תצא הקריאה מעומק הלב -אל תרד מהרכבת! שבתוכה ,מכילה ים של אוצרות ,אוצרות של עיקרי האמונה ושל יסודות היהדות,
אוצרות של דיבורים רבים וארוכים ברש"י ,אשר כל אחד מהם יש בו עומק לפנים
אם עד היום למדת בלימוד מהיר ופשוט ,זה הזמן לקבל החלטה להתחיל ללמוד מעומק ,עיון לפנים מעיון.
את פירוש רש"י בעומק ובעיון ,ולגלות את האוצרות והמרגליות המסתתרים בכל
ולמרבה הצער והמבוכה ,דווקא פרשה זו ,הראשונה שבתורה ,נשמטת לנו מבין
דיבור ברש"י.
האצבעות .שכן ברוב השנים אין כמעט זמן להקדיש ללימוד הפרשה בעיון ובהבנה
אם כבר למדת עד היום חומש ורש"י בעיון ובעומק מדי יום – עבורך ,אין צורך נכונה ,מאחר ויום שמחת תורה חל בדרך כלל באמצע השבוע ,ונותרים רק ימים
להכביר במילים ,שכן מי שטעם את נועם מתיקות הלימוד הזה ,אינו מסוגל לעזוב בודדים ללימוד פרשת בראשית ,ובחלק מהשנים יש רק יום אחד ללימוד הפרשה.
אותו ,אתה יכול רק לקרוא בקריאה של חיבה לכל חבריך ומכריך :טעמו וראו כי טוב!
נוסף על כך ,אצל רבים מאיתנו ,מבוססת הידיעה בחומש ורש"י על שנות הילדות
בתלמוד תורה ,ומשכך ,מתלווה כאן עובדה נוספת שבימים אלו בדרך כלל אין סדרי
אחרי חודש עמוס קבלות טובות ומעשים טובים -בראשית ,היא ההזדמנות הטובה לימוד בתלמוד תורה ,והניסיון להשלים בהמשך את לימוד פרשת בראשית ,משאיר
ביותר ,לצאת לדרך אל השנה החדשה ,להתחיל ליישם בפועל את שאיפות לבבך חלקים נרחבים מהפרשה מאחור ,כך שחללים אלו נותרים פתוחים למשך כל החיים,
הטהור. כשהפרשה המיוחדת והראשונה בתורה ,כמעט ואינה נלמדת.
כאן המקום והזמן ,לקבל על עצמך קבלה טובה אחת ' -חבר אני לכל אשר יראוך'! השנה ,קיבלנו כאמור מתנה :יש לנו שבוע שלם ללימוד פרשת בראשית!
להצטרף אל מאות אלפי לומדי ונבחני המפעל העולמי 'תורה שבכתב' ,הלומדים השנה ,בשמחת תורה כשנרקוד כולנו בעוז ותעצומות עם ספרי התורה חבוקים
ונבחנים חומש ורש"י מדי יום בעיון ובהבנה. בידינו ,נזכור שיש לנו שמחה רבתית נוספת ,ולצידה קבלה טובה ממנה לא נסור ולא
אין לנו ספק שאם נוכל להיכנס לליבך ברגעים אלו ,נמצאים על קירות הלב את נזוע בסייעתא דשמיא :ביום ראשון ,אסרו חג שמחת תורה ,כ"ג בתשרי התשפ"ז
השורות הבאות: -נפתח כולנו שוב את חומש בראשית ,ונתחיל בלימוד היומי המתוק והקבוע של
"ההחלטה התקבלה :בסייעתא דשמיא גם אני מתחבר השנה אל היסוד ,גם אני רוצה פרשת השבוע -חומש ורש"י.
להיות חלק מהאור .ועל כך באתי על החתום :הקורא הנכבד של שורות אלו!" התורה. את יודעים כולנו נבונים, כולנו חכמים, כולנו – מתחילים מבראשית ,והפעם
אשריך!
5 תשרי תשפ״ז
ַַע ל ִּפִ� י ַַה ּתֹּוֹ ָָר ה ֲֲא ֶׁש ֶ� ר יֹוֹ ר ּּו ָָך ְוְ ַַע ל
מרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א
במעמד המפואר לרגל יומא דהילולא דרש"י הק' זיע"א
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 6
ַַה �ִִּמ ְׁש� ְ ָּפָ� ט ֲֲא ֶׁש ֶ� ר ֹֹי א ְְמ ר ּּו ְלְ ָָך �ַַּת ֲֲע ֶ �ֶׂש ה :
מרנן ורבנן ,עיני העדה וגדולי הדור ,ראשי ישיבות ואדמורי"ם שליט"א
בדברי ברכה וחיזוק למפעל העולמי "תורה שבכתב":
"לימוד חומש ורש"י
בקביעות ובהבנה,
הוא ענין עצום ונשגב,
ויסוד התורה
והיהדות"
הרב יוסף ש .טורק
סייע :הרב יהושע כהן
לארץ ,חבר הפטרונים הנדיבים הדגולים ,אנשי
חיל ורבי הפעלים לה' ולתורתו ,חסידים ואנשי
מעשה ,עמודי התווך המוזילים זהב מהונם בכל
לב ובכל נפש ובכל מאד ,למען החזקת המפעל
העולמי 'תורה שבכתב' ,בשאיפה קדושה ובמטרה
ולהבא ,ולהשמיע ברמה את התפעלותם המרובה
מכל הפעולות הקדושות והנשגבות של מפעל
'תורה שבכתב' ,להרחיב גבולות הקדושה ,להגדיל
תורה ולהאדירה ,ולחולל מהפכה עצומה להחזיר
ליושנה את עטרת לימוד חומש ורש"י הק' ,כפי
לי התרגשות ונהרות חיזוק שטפו את מאות
אלפי לומדי 'תורה שבכתב' ,בשלהי חודש
תמוז העעל"ט ,עם פרסום דברי העידוד ג
החיזוק ,והברכה וההדרכה ,מפיהם של מרנן ורבנן,
עיני העדה ,ארזי הלבנון אדירי התורה ,מנהיגי
אחת ויחידה לקרב את ישראל אל ה' ואל תורתו ישראל וצדיקי הדור ,ראשי הישיבות והאדמורי"ם
הקדושה .מרנן שליט"א ציינו שזהו מסודות
ההצלחה של מפעל 'תורה שבכתב' ,שאין הם העידו מרנן ורבנן שליט"א ,במסגרת סדרת כינוסים שנערכו כהוקרה
למאות אלפי לומדי מפעל העולמי 'תורה שבכתב'
זוכים למימון משום גוף או גורם שאינו על טהרת
הקודש ,אלא כל הפעולות הקדושות המסתכמות עדות אישית לרגל יומא דהילולא רבה של רבן של ישראל ,רבי
שלמה יצחקי -רש"י הקדוש זיעוכ"י.
בהון עתק – הן רק ממקור טהור על טהרת
הקודש ,שמן זית זך ,מתרומת ידם של נדיבים על תלמידיהם בחרדת קודש התקבלו ראשי המפעל העולמי
'תורה שבכתב' במעונם של ארזי הלבנון אדירי
יראי ה' וחושבי שמו.
ברכות לראש משביר עיטרו מרנן ורבנן שליט"א שזכו להתעלות התורה ,מרנן ורבנן גדולי התורה שליט"א ,בין
כותלי ביתם הספוגים בעשרות שנות תורה
לראשו של הפטרון הנכבד ,הטפסר הדגול ,איש
שר ואוהב את התורה ולומדיה ,הנגיד המרומם גדולה בזכות ועבודה ,וכן בהתכנסויות והמעמדים המיוחדים
שנערכו ברוב פאר לכבוד יומא דהילולא של רש"י
ומאד נעלה ,הרבני החסיד רבי משה רובין שליט"א,
מאבני נזר המתנוססות לתפארה בברוקלין ניו- המבחנים של מאז הקמתו של מפעל 'תורה שבכתב' ,זוכים אנו
הק'.
'תורה שבכתב'
יורק ,העומד בראש מערכת נדיבי העם ופועל שמרנן ורבנן שליט"א מכוונים את אורחותינו,
ומפעיל בכל ליבו למען הרחבת גבולות התורה סוללים את המסילות ,ומתווים את דרכי הפעילות
שבכתב וריבוי המוני לומדיה לתפארת ולשם.
על כל צעד ושעל ,בעצה ותושיה ,בדעת תורה
שהעידו מרנן ורבנן שליט"א שהדברים ידועים צרופה ,ובהשקפה הטהורה בדרך ישראל סבא
להם מקרוב בעדות אישית אצל תלמידיהם
בהיכלו של מרן גאון ישראל ראש הישיבה המסורה לנו מרבותינו להרבות תורה בישראל.
רבי דוב לנדו שליט"א
ושומעי לקחם אשר זכו להתעלות גדולה בתורה במסגרת היכרותם הקרובה של מרנן ורבנן שליט"א
וביראת ה' בזכות הלימוד היומי והמבחנים של עם כל הפעילות הברוכה של 'תורה שבכתב',
חומש ורש"י הוא לימוד עמוק מאד, 'תורה שבכתב'. הקדישו כעת מזמנם היקר ,והטריחו את עצמם
ויש ללמוד אותו בעומק העיון! כן הביעו מרנן ורבנן שליט"א ברכות תודה ממרום שנותיהם ורוב טרדותיהם ,לבוא ולהביע
בהוד קדומים ,פוסעים אנו לאיטנו במעלה ההר והוקרה על ראשם של האורחים הנכבדים מחוץ את הוקרתם והערכתם לכל הלומדים החשובים
הגבוה והמשופע אשר בראשו מתנוססים לתפארה שלמדו ונבחנו עד עתה ,ולאלו שיצטרפו מכאן
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 8
כשלומדים ויודעים
"גם בגיליונות הללו ,אתם צריכים לתת את הדגש עם רש"י זה אחד מהיסודות להיות תלמיד חכם
להטמיע את לימוד העיון ,להחדיר בקרב הלומדים ולזכות לכל המעלות ,זה היסוד של הכל! מה
שיש ברש"י הרבה עומק בפשט ,פחות להביא
סתם ווארטים ופרפראות ,אלא להתמקד בעומד
שמפעל 'תורה שבכתב' עושה הוא דבר גדול
וחשוב עד מאד!" את הפרשה
העיון והפשט ,שהרי אלו כמים אשר אין להם
סוף".
בהמשך נכנס מרן שליט"א לשיחה נרחבת על
הצורה הנכונה בה צריך ללמוד חומש ורש"י .כמו חומש עם פירוש
מלווים וטעונים בחיזוק עצום ,יוצאים אנו בחרדת
קודש מלשכת הגזית ,לא לפני שזוכים אנו לברכה
גיצי אש ניתזים מפיו כשהוא משמיע בלהט קודש
את משנת חייו ,על החובה להיות שקוע בתורה ורש"י ,התועלת
מעומקא דליבא: בכל לב ונפש ,בלימוד עיוני מעמיק ,ולא להסתפק
בלימוד שטחי:
גדולה עד מאד! זה
"ה' יברך את כולכם ,שכולם יזכו לכל טוב ולברכה
והצלחה ברוחניות ובגשמיות ובכל העניינים". "כשלומדים חומש בלי רש"י בוודאי שאין מבינים דבר גדול וחשוב
מאד-מאד!
מאומה ,ואפילו לא פירוש המילות ,אבל חשוב
לדעת שגם כשלומדים רש"י אין הכוונה ללמוד
בהיכלו של מרן ראש הישיבה הגאון הגדול מקופיא ,לא רק לומר את המילים ,אלא ללמוד מבצרי עוז של ישיבת 'סלבודקה' ,בכל פסיעה
רבי משה הלל הירש שליט"א בהבנה עמוקה .פירוש רש"י הוא לימוד עמוק- ופסיעה ,חשים שאכן טיפסנו ועלינו למקום גבוה,
עמוק ,מלא עיון ,ויש הרבה מה להתבונן ולהעמיק.
זה דבר נפלא מאד! חומש ורש"י פירוש רש"י הוא פירוש קשה ועמוק ,ולא לחינם
בבחינת 'וקמת ועלית אל המקום' .עוד רגעים
הוא היסוד להבנת התורה התחברו עליו הרבה פירושים ,כמו המזרחי,
אחדים ,ורטט של התרגשות אפופת הוד אוחז
שבעל פה! הלבוש ,גור אריה ,ועוד רבים .ללמוד ולהבין היטב
בנו ,עת דורכים אנו על מפתן ביתו של מרן גאון
ישראל ראש הישיבה רבי דוב לנדו שליט"א .אנו
עודנו נתונים תחת הרושם הכביר ,ופוסעים אנו את פירוש רש"י אין זה דבר של מה בכך ,ודבר מצפים בדריכות סמוך לפתח ביתו הצנוע אשר
חיש אל עבר הסמטה הסמוכה .שם עתידים אנו טוב וחשוב אתם עושים במבחנים המעודדים את במרומי רחוב הרב שר בבני ברק וממתינים לאות.
להתקבל זה עתה במעונו של מרן ראש הישיבה הלומדים ללמוד היטב ולא מקופיא". בינתיים ,מכל החלונות סביב בוקע ומשתפך קול
הגאון הגדול רבי משה הלל הירש שליט"א .בחדרו עוד זמן רב ישוב מרן שליט"א ,ובידיו צרור התורה הזך והמטהר את אוויר העולם ,בנייני
הצמוד להיכל ישיבת סלבודקה ,אנו מבחינים הגיליונות שהונחו לפתחו ,כשהוא מעיין באוצרות הישיבה כמו מעטרים את פסגת ההר ,ובסמוך
בבחורים הנכנסים ויוצאים להתפלפל עם ראש הבלתי נדלים של דברי תורה ויראה המונגשים אליהם ,בבית פשוט וצנוע בקומת הקרקע,
הישיבה בסוגיה הנלמדת כעת ,לצידם ניכר תור בצורה רחבה לרבבות אלפי ישראל מדי שבוע, ניצבת לשכת הגזית של דורנו ,הבית הגדול אשר
ארוך של יהודים מכל קצווי ארץ ,רבנים ואישי ומרן שליט"א חוזר ומחדד אודות הצורך להעמיק עיני ישראל נשואות אליו מכל קצוי תבל ,החל
ציבור ,ראשי קהילות ואנשי מעש ,המבקשים בלימוד ולא להסתפק בשטחיות: מגאוני תורה ותלמידי חכמים מופלגים המשגרים
לכאן את ספיקותיהם בסוגיות עמוקות בקדשים
וטהרות ,עבור בראשי ישיבות ומשגיחים הבאים
לקבל עצה והדרכה בדרכי הנהגת הדור ,לצד
אנשים מן השורה המבקשים להיכנס רק לכמה
רגעים לשאול שאלה דחופה הנוגעת לפיקוח
נפש ,כי צרכי עמך ישראל מרובים.
במאור פנים ובשמחה רוחנית פנימית ,המשולבת
באורח פלאי בחריפות ותקיפות בבחינת 'אורייתא
קא מרתחא ליה' ,בשילוב נדיר של אהבה ויראה,
נושא מרן ראש הישיבה שליט"א את משא העם
ומשמיע את דבר ה' בבהירות ובחדות שאינו
מותירה מקום לספיקות .כשאנו זוכים להיכנס
לפני ולפנים ,מבקש מרן ראש הישיבה שליט"א
לשמוע על כל הפעולות של תורה שבכתב.
הוא מעיין בגיליונות 'תורה שבכתב' ,וכן בשלל
החוברות של חומרי העזר שיצאו לאור על ידי
'תורה שבכתב' ,חוברת 'ויקרא אני יודע' לסיוע
בהבנת חומש ויקרא ,והחוברת המיוחדת להבנת
דיני נגעים .מרן שליט"א מביע התפעלות עצומה
מכל המדורים המושקעים ,המאדירים את לימוד
חומש ורש"י בעיון ובהבנה ,וראש הישיבה אינו
מסתיר את התרגשותו:
"כשלומדים יודעים את הפרשה חומש עם פירוש
ורש"י ,התועלת גדולה עד מאד! זה דבר גדול
וחשוב מאד-מאד! לימוד פרשת השבוע חומש
9 תשרי תשפ״ז
לכל העולם כולו ,למבקשים לקבל הכרעות
כמו שיש חיוב להתקבל בחדרו של ראש הישיבה שליט"א,
והוראות בשאלות חמורות כקלות בכל מקצועות
התורה ,ולשמוע את דבר ה' זו הלכה ,ודרכי
בכל שנה להשלים מגדולי קברניטי דורנו ,המנווט בדעת תורה וברוח
עצה וגבורה את ספינת עולם התורה בתוך סערת
השקפה בהירה.
הפרשיות שנים הזמן ,ולצד זאת אף יורד מן ההר אל העם ומקבל
בסבר פנים יפות כל אדם מנער ועד זקן.
ומקרא ואחד
תל תלפיות אשר אליו פונים מכל קצוי תבל –
הוא בית זה ,לכאן זורמים בכל שעות היום והלילה בדרכו הייחודית הצרופה מעשרות שנות עמל
והרבצת תורה ויראה ,מאזין מרן שליט"א בקשב
תרגום ,כך יש חיוב
מיחידים ומראשי קהילות המבקשים לשמוע את
רב לדבריו של כל הנכנס לחדרו ,מברר את כל
דבר ה' זו הלכה ,ודרכי השקפה וההנהגה בענייני
הפרטים ביישוב הדעת ובכובד ראש ,ובמילים
בכל שנה ללמוד
ההנהגה .זה קרוב ל 80-שנה אשר שמועותיו של
קצרות פותר לבטיו ומכריע את ספיקותיו.
מרן פוסק הדור שליט"א מתבדרות בי מדרשא,
בהגיענו תורנו ,התקבלנו אל חדרו של מרן
פירוש רש"י
ופסיקותיו הבהירים ותשובותיו בהלכה הפכו לאבן שליט"א ,אשר לו היכרות קרובה עם כמה מראשי
יסוד בעולם ההוראה ,ועתה זוכים אנו להציג בפני העורכים במפעל תורה שבכתב ,התרגש לשמוע
הדר גאונו את מפעלות תורה שבכתב ,ולשמוע
דברי חיזוק וברכה:
"הרי כבר נפסק בשלחן ערוך (או"ח רפה) שירא
שמים יקרא בכל שבוע את הפרשה עם רש"י.
כמו שיש חיוב בכל שנה מחדש להעביר הסדרה
שנים מקרא ואחד תרגום ,כך גם יש ללמוד כל
שנה מחדש את פירוש על פרשת השבוע ,גם מי
שחושב שכבר יודע וזוכר את פירוש רש"י משנה
שעברה ,הרי זה חיוב מצד ההלכה ללמוד בכל שנה
גם פירוש רש"י".
"יש לדעת שכמו שצריך להוציא בפה את שנים
מקרא ולא די בהרהור ,כך אין די בלימוד רש"י
בהרהור ,אלא יש להוציא את פירוש רש"י בפה".
אנו מציגים לפני מרן שליט"א את תוכניות
המבחנים ואת נתוני רבבות הבחורים והאברכים
הנבחנים על חומש ורש"י דבר יום ביומו ,כשמרן
שליט"א מביע קורת רוח מרובה ואומר:
אבל דברי תורה צריכים חיזוק ,ובוודאי שכל אחד
"בימי נעורי בישיבה היה מורי ורבי הגה"צ רבי חייב להשלים פרשיותיו עם פירוש רש"י כמובא סקירה נרחבת על כל הפעולות של תורה שבכתב,
משה שניידר זצ"ל דורש מכלל בחורי הישיבה בהלכה". כשהוא חוקר ודורש בהשתאות על המהפך העצום
ללמוד ולהיבחן מדי שבוע על חומש ורש"י שהתחולל בשנים האחרונות ,ובפרט התעניין מרן
זמנו של מרן שליט"א מדוד וקצוב ,אי מי דואג
(מלבד בחינות נוספות על משנה ברורה והלכות שליט"א על החיזוק הרב אשר רבבות אלפי בחורי
לסמן לנו כי בעוד דקות ספורות יעמוד ראש
לשון הרע ועוד) .גם כ"ק האדמו"ר מגור בעל בית ישיבות התחזקו בלימוד חומש ורש"י בזכות
הישיבה לפני קונו לתפילת ערבית בהיכל הישיבה,
ישראל זי"ע ביקש פעם ממני שבכל שבוע אקפיד מפעל תורה שבכתב .ראש הישיבה הרעיף דברי
אולם מרן שליט"א אינו נחפז לסיים ,עודנו ספונים
ללמוד פירוש רש"י על התורה ,והפטיר הרבי חיזוק ועידוד ואמר:
באוהלו ,מאזינים לדברי ההדרכה הבהירים וזוכים
ואמר לי בדרך צחות :זו טובה אישית בשבילי"... לחיזוק עצום ,לדעת את הדרך נלך בה. "מה שאתם עושים הוא דבר נפלא מאד! אתם
קשה עליו הדיבור ,ומרן שליט"א מתאמץ בכל מזכים את הרבים ,בזכותכם זוכים בחורים ואברכים
כוחו כדי להביע את גודל חיבתו לכל העושים בני תורה לקנות לעצמם קנין נצחי על ידי לימוד
והמעשים לדבר נשגב וקדוש זה: בהיכלו של מרן פוסק הדור הגאון הגדול פרשת השבוע חומש עם רש"י .כשהייתי בחור
"זהו דבר גדול עד מאד מה שהנכם עושים לחזק רבי משה שטרנבוך שליט"א גם אני זוכר שבחורים מצאו לעצמם זמנים בין
הסדרים להשקיע בלימוד חומש ורש"י .כשבחור
לימוד זה וביותר על ידי בחינות וסיכומים שזה מצד ההלכה יש ללמוד חומש או אברך לומדים ויודעים היטב את כל חומש
הדרך לזכור הלימוד ולידע על בוריים את דברי ורש"י ,וכן הורה לנו מו"ר הגר"מ ויקרא עם פירוש רש"י ,יש להם קניינים גדולים
התורה הקדושה ,יצו ד' אתכם את הברכה ותזכו שניידר זי"ע ונחוצים בדיני קדשים ,טהרות ,נגעים ,ועוד .קניין
להגדיל תורה ולהאדירה ולראות ברכה בעמלכם ביראת הרוממות ובהדרת כבוד עומדות היו רגלינו גדול מאד בתורה! וזה מסייע מאד להבנת סוגיות
בריבוי לומדי התורה שבכתב וזכות התורה תגן ברחוב קצנלבוגן בשכונת הר נוף בירושלים, הש"ס".
בעדכם ובעד כל הלומדים לכל מילי דמיטב. בשערי מעונו של מרן עמוד ההוראה ופוסק הדור, "לימוד חומש ורש"י הוא היסוד לכל התורה
ברכה מיוחדת לכל התורמים והתומכים ,עץ חיים גודר גדר ועומד בפרץ ,שריד לדור דעה ,ממעתיקי כולה ובוודאי שצריך להתחיל מהיסוד ולהיות
הוא למחזיקים בה ותומכיה מאושר! שיזכו לכל השמועה ,הגאון הגדול רבי משה שטרנבוך בקיא ושלם בתורה שבכתב כיסוד ומבוא ללימוד
הברכות שבתורה!". שליט"א ,הבית אשר ממנו תצא תורה והוראה התורה שבע"פ .בעבר היה זה פשוט וברור לכל,
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 10
"אם אמרו חז"ל שכל המשלים פרשיותיו עם
הציבור מאריכים לו ימיו ושנותיו ,קל וחומר
שהבטחה זו אמורה למי שלומד גם רש"י שזוכה
לכל הברכות הללו".
"דבר גדול הוא לעודד את בני התורה שלא ישכחו
ולא יזניחו את לימוד היסוד שהוא התורה שבכתב
עם פירוש רש"י .אי אפשר בלי זה!".
"אני מלא התפעלות לשמוע ולראות כמה המפעל
שלכם הכפיל והשליש את עצמו בשנים האחרונות,
ימה וקדמה צפונה ונגבה ,בזכותכם רבבות לומדים
חומש רש"י בכל שבוע ,וגם מקפידים על עקביות
להבחן מידי יום .כמה מעלות טובות יש בלימוד
חומש רש"י בעיון ובמתינות ,וכמה ברכה אדירה
יש למי שמקפיד על זה בכל יום תמיד ,גם בימי
'בין הזמנים' .אצלינו בישיבה אין 'בין הזמנים'
רשמי ,אבל המסגרת מאפשרת יציאה ,וב"ה אנחנו
זוכים ובאים ולומדים בכל יום ,ואנחנו מקפידים
ללמוד איתם ,מלבד הגמרות והמוסר ,גם חומש
רש"י דבר יום ביומו".
אנו מציגים בפני מרן שליט"א את הביאור המיוחד
על סדר קריאת שמע ע"פ פירוש רש"י שהופץ
לרבבות אלפי ישראל לכבוד פרשיות לימוד בהיכלו של מרן ראש הישיבה הגאון
קריאת שמע ,ומרן שליט"א מביע את קורת רוחו
העצומה:
הלומד הפרשה הגדול רבי משה צדקה שליט"א,
ראש ישיבת 'פורת יוסף'
"היום למדתי עם התלמידים את פרשת השבוע,
פסוקי קריאת שמע עם פירוש רש"י ,ואני מאד
עם רש"י בוודאי גם אצלנו בישיבה למדתי היום עם
הבחורים חומש ורש"י
נהנה לראות שהוצאתם לאור חוברת מיוחדת של
קריאת שמע מבוארת על פי פירוש רש"י .יבורכו
יזכה לברכת חז"ל בהתרגשות וברטט זכינו לעלות למעונו של
משמים כל הלומדים שיזכו לראות פרי בעמלם
ויעלו בתורה ויראת ה' טהורה".
שיאריכו לו ימיו מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי משה צדקה
שליט"א ראש ישיבת 'פורת יוסף' ,מגדולי מנהיגי
ושנותיו הדור ,אשר ממשיך שושלת אביו בהנהגת ישיבת
'פורת יוסף' ,ובעמידה בפרץ על משמר קדושת
בהיכלו של מרן הגאון הגדול המחנה וטהרתו .רבבות תלמידים זוכה להעמיד
רבי ראובן אלבז שליט"א,
בפני שומעי לקחו ,חומש עם פירש"י בעיון.
ראש הישיבה שליט"א ,עשרות בשנים ,במסירות
שיעור בו היו לומדים את כל הפרשה הבאה .וזאת
ראש ישיבת 'אור החיים' מלבד מה שבשעת קריאת שמו"ת מתוך ספר
ובאהבה עצומה.
מה נפלא הדבר שמוציאים לאור תורה ,בכל יום שישי ,מקפיד ללמוד גם את הרש"י זכינו כבר לפני שנתיים ימים לבקר בהיכלו של
גיליונות המסייעים להבין מושגים כסדר (לא בכדי לוקח לו לימוד זה כשעתיים- מרן שליט"א ,אז התפרסמו דברי ההוד בגיליון
בתורה שבכתב שלש בכל שבוע) .ובנוסף נוהג מרן שליט"א לחזור 'תורתי' ועוררו הדים נרחבים בקרב שוחרי התורה
וללמוד בצוותא עם בני ביתו את הרש"י ומפרשים ולומדיה .בביקורנו זה ,יצא מרן שליט"א מגדרו
בשעה שצעדנו פנימה אל עבר היכל ישיבת 'אור בדברי עידוד ושבח כששמע על ההתרחבות
החיים' המעטירה לא האמנו למראה עינינו .בדקנו נוספים ,בליל שבת אחרי הסעודה .עד כדי כך
דבוק רבנו בלימוד הרש"י ,ומחשיב זאת כלימוד הגדולה של מפעל 'תורה שבכתב' ,שכן לימוד זה
שוב ושוב את התאריך בלוח השנה ,שפשפנו עיננו
יסודי שיש לאחוז בו ללא הרף. של חומש ורש"י קרוב מאד לליבו.
בתמהון ,והיה מפליא לראות את בית המדרש מלא
וגדוש במאות בחורים שיושבים ושקועים בעמלה הזכרנו כעת את השיחה המיוחדת שזכינו לקיים, תלמידיו הקרובים מספרים ,כי לא פעם ולא
של תורה .היו אלו ימי חודש מנחם אב' ,בין כאמור ,במעונו של מרן שליט"א לפני שנתיים, פעמיים מעודד מרן שליט"א את לימוד רש"י
הזמנים' בעיצומו ברוב הישיבות אך כאשר נכנסנו לשמוע דברי הדרכה וחיזוק ,וכמה רחב לבו של על התורה ,ומעורר רבות על גודל החובה והזכות
אל היכל בית המדרש הגדול ,בשעת ערב ,היה מרן שליט"א לשמוע שמאז ועד עתה צמח הארגון בלימוד והבנת המקרא כפשוטו ,וכאומרו:
מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי ראובן אלבז שבעתיים וקיבל תנופה אדירה ,כאשר מאות "הורגלנו לייגע עצמנו שעות וימים תמימים על
שליט"א בעיצומה של מסירת שיעור עמוק ,בני אלפים לומדים חומש רש"י בכל שבוע כסדר ,וגם קטעי גמרא ודיבורי התוספות ,ואף על תיבות
הישיבה והאברכים מביטים במורם ורבם בהערצה מקפידים על עקביות להבחן מידי יום. ספורות בהם ,ומדוע יגרע חלקו של פסוק או
וברתק ,ואף אחד לא מוכן להפנות אלינו מבט או נהרה של שמחה נשפכה על פני מרן שליט"א תיבה בתורה מלהבינו על בוריו .כל אות ותיבה בו
חלילה להשחיל מילה ולספר לנו מתי השיעור למשמע הדברים ,והראה אותות של קורת רוח כדבעי".
עומד להסתיים .היו אלו רגעים מרגשים של מרובה ומיוחדת ,והשמיע דברי חיזוק ועידוד ונאה דורש -נאה מקיים .במשך שנים נהג מרן
אהבת תורה ,שקשה היה להשאר אדיש למולם. מיוחדים: שליט"א ,מידי יום ראשון ,למסור שיעור קבוע
11 תשרי תשפ״ז
מעמד מרומם ורווי הוד ,משולב בסעודת הילולא,
התקיים בליל כ"ט בתמוז ,יומא דהילולא של רש"י
הקדוש ,בעיה"ק ירושלים ,כאות הוקרה והערכה
לאורחים הנדיבים החשובים שליט"א ,וכאות עידוד
להמשך הפעילות ביתר שאת וביתר עוז.
במעמד מפואר ואדיר זה זכינו שמרנן ורבנן
שליט"א ,מכל העדות והקהילות הקדושות ,הגיעו
במיוחד לבטא את חשיבות הפעולות של תורה
שבכתב ,ולהשמיע דברי עידוד וברכה ,השקפה
והדרכה ,לכל הלומדים שליט"א.
כאן נביא קטעים נבחרים וזהרורי אורה מתוך
משאות הקודש ודברי הברכה שהשמיעו מרנן
ורבנן שליט"א ,במעמדים הנשגבים ,דברים אשר
בוודאי יהיו כטללי תחיה וכרביבי חיזוק על מאות
אלפי לומדי תורה שבכתב ,הן אלו שלמדו עד
עכשיו ויוסיפו חיל ביתר שאת וביתר עוז ,והן
לרבבות המצטרפים החדשים לרגל תחילת לימוד
חומש בראשית.
כ"ק מרן
אדמו"ר מראחמסטריווקא שליט"א
לבו: כעבור כעשרים דקות של המתנה הסתיים השיעור,
"פלא פלאים! ברוך ה' מצודתכם פרוסה גם בחוץ זכינו להתקבל אצל מרן ראש הישיבה שליט"א.
הלומד חומש ורש"י זוכה ליראת לארץ ,שמעתי עדויות על יהודים בחו"ל ,תלמידי נאמר לנו תחילה שזמנו של מרן שליט"א קצוב
שמים ולאמונה בה' חכמים ,אברכים ובני ישיבות ,שבזכות המפעל ומדוד שכן נחפז הוא לכמה מעמדים חשובים של
בחרדת קודש קיבלו כל משתתפי סעודת 'תורה שבכתב' הם לא עוברים יום בלי ללמוד הרבצת תורה ,אולם כאשר אך שמע על הפעולות
ההילולא ,את פני קדשו של כ"ק מרן אדמו"ר חומש רש"י ולענות על השאלות של 'תורה הנשגבות של 'תורה שבכתב' ,כמו נעצר שעון
מראחמיסטריווקא שליט"א ,מגדולי צדיקי דורנו שבכתב' ,כמה זכות גדולה יש למפעל כביר שכזה, הזמן מלכת.
המאיר לארץ ולדרים באש להבתו ,ברחימאיות שמרבה תורה וכבוד תורה בישראל .כמה רחב השתוממנו לראות את מרן שליט"א מפנה את
מיוחדת בפשטות ובענוות חן .כאורים ותומים לבי לראות שאתם מכבדים את הלומדים במכתבי זמנו בנחת עבורנו ,במאור פניו הייחודיות קיבל
מאיר מורה ומדריך לאלפי מישראל ,מנווט את הוקרה ובמתנות נאות ,וגם מקפידים לאחד את כל ראש הישיבה סקירה נרחבת על כל הפעולות ,עיין
המעשה אשר יעשון .בנועם-אצילות מיוחד כלל ישראל מכל העדות וכל החוגים ,ומעניקים זמן רב בגיליונות השבועיים ,ובחוברות שיצאו
יחס של כבוד לכולם! אשריכם!". לאור בשנה האחרונה ,בהפקה והשקעה רבתית,
"ברכות מרובות על ראש רבבות הלומדים ,אשר והביע את קורת רוחו המרובה.
שומרים על חיבור יומיומי עם התורה שבכתב, "כמה כבוד התורה יש בזה! אני מלא התפעלות
אשר היא מאחדת ומחברת את כלל ישראל מכל והתרגשות מההשקעה הרבה שמשקיעים במפעל
העדות והחוגים". 'תורה שבכתב' ,במבחנים ובעלונים ובכל חוברות
העזר ,החוברות לסיוע בלימוד חומש רש"י על
• חומש ויקרא .זו יוזמה אדירה ומבורכת ,אשר
מנגישה ומחברת כל לומד וצורב ללימוד רש"י
כמה כבוד התורה
בהבנה ובשלימות".
"כמה זכות אדירה יש לכם ,לעודד יהודים ללמוד
יש בפעולות אלו,
חומש עם רש"י .אשריכם ואשרי חלקכם ,ירבו
כמותכם בישראל .כמה טוב ונפלא שאתם
כמה רחב הלב
משקיעים להוציא גליונות מיוחדים להסביר
מושגים קשים ופחות מוכרים".
שאתם מכבדים כמה מרגש היה כאשר כמה מבני הישיבה,
תלמידיו כבניו ,החלו לספר על עצמם באופן אישי
מנהיג ומורה דרך ללגיונות של חסידים ואנשי את הלומדים שהלימוד שלהם במסגרת 'תורה שבכתב' חולל
בקרבם מהפך והביא אותם להתעלות בתורה
מעשה מובהקים ההולכים לאורו .בירושת אבות
שטופחה בעמל ויגיעה עצמיים ,ביראת אלקים
האופפת את כל הליכותיו ,ובהוד של ענווה
בכבוד הראוי להם ובאמונה .מרן שליט"א לא חסך בברכות רבות
כמה זכות גדולה יש למפעל כביר שכזה ,שמרבה
תורה וכבוד תורה בישראל ,וענה ואמר מעומק
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 12
והצטנעות האופפים את ביטוייו ,את אמירותיו
וכל מה שמסביב ,מקרבם לתורה וחסידות.
צדיקים אמרו לכבודם של מאות אלפי לומדי תורה שבכתב,
פינה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מזמנו היקר ,והגיע
שעל ידי לימוד במיוחד אל המעמד המרומם ,כשהוא מרעיף
דברי התפעלות וחיזוק על המפעל הקדוש הזה,
חומש ורש"י ועל מאות אלפי הלומדים מכל העדות והחוגים
הצטרפו וקיבלו על עצמם עול תורה בקביעות,
זוכים ליראת ללמוד חומש רש"י על כל הפרשה בכל יום ויום
ובכל שבוע ושבוע ,ולעמוד על כך בכור המבחן
שמים לאמונה מדי יום ביומו ומדי שבוע בשבוע.
הס הושלך בקהל כאשר כ"ק מרן האדמו"ר
טהורה שליט"א השמיע מדברות קדשו ,ונביא כאן חלקים
נבחרים ממשא הקודש:
"דבר גדול הוא ,שזוכים לזַ כות את הרבים ללמוד
מהרי"צ דושינסקיא זי"ע אף העיד על עצמו, חומש ורש"י .צדיקים אמרו שלימוד חומש ורש"י
שבכל שבוע הוא חוזר על הפרשה עם פירוש רש"י מובא בספה"ק מגן אברהם מהרה"ק מטריסק מסוגל להביא לידי יראת שמים ,וביארו בזה
כשבע או שמונה פעמים! כי בכל יום למד חומש זי"ע ,שבשביל רש"י הקדוש נברא העולם ,יעזור המובא בשו"ע סימן רפ"ה סעיף א' נפסק' :חייב
ורש"י לפני הבחורים ,והיה מכין את עצמו ללימוד ה' שזכותו של רש"י הק' תגן על כל הלומדים, לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו השבוע
הזה ,וכן בחן בחומש ורש"י את כל הבחורים ואז ועל כל אלו המסייעים שיהודים ילמדו ,ובזכותו שנים מקרא ואחד תרגום' .ובסעיף ב' מובא' :אם
חזר פעם נוספת ,ומלבד זאת למד עוד כמה פעמים של רש"י נזכה לכל הישועות ,ונינצל מהגזירה למד הפרשה בפירוש רש"י -חשוב כמו תרגום,
חומש ורש"י בערב שבת קודש ובשבת קודש. האיומה שגזרו לקחת לצבא בחורים ואברכים, וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י'.
כן גם בנו ממשיך דרכו כ"ק מהרי"ם דושינסקיא ובזכותו של רש"י הק' יעזור השי"ת יומשכו ופירשו צדיקים הכוונה ,שללמוד חומש רש"י על
זי"ע ,גאב"ד ירושלים ,המשיך במסורת אבות ישועות לכל ישראל ,כל החולים יזכו לרפואה הסדרה מביא יראת שמים".
לחזק את לימוד ורש"י מדי יום ,וכן ממשיך דרכם שלימה ,והבריאים יתמידו בבריאותם ,ויושפע בני "ונפלאים הדברים המובאים מהרה"ק רבי פנחס
כ"ק מרן אדמו"ר מדושינסקיא שליט"א עומד על חיי ומזוני רויחי ,בנים ובני בנים עוסקים בתורה מקאריץ זי"ע ,מגדולי תלמידי הבעל שם טוב
כך בישיבות הקדושות שיהיה כל יום סדר של ובמצוות ,פרנסה בהרחבה ,זיווגים הגונים וכל הק' זי"ע ,בספה"ק 'אמרי פנחס' השלם (שער
לימוד חורש"י. השפעות טובות ,אמן. התורה אותיות ל"ו-ל"ט)' :הזהיר הרה"ק רבי
במרכז סעודת ההילולא ,הביע כ"ק מרן אדמו"ר פנחס מקאריץ שיהיה תמיד מונח אצל האדם
חומש עם פירוש רש"י לעיין בו בכל שעה,
כ"ק מרן אדמו"ר מדושינסקיא שליט"א
מדושינסקיא שליט"א את קורת רוחו מכל
הפעולות הנאדרות בקודש שעל ידי מפעל 'תורה כמ"ש 'והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו' וגו'
שבכתב' ,כשהוא מתבטא בנועם דבריו: כל אחד ואחד צריך חיזוק בלימוד 'למען ילמד ליראה' וינצל ג"כ מהרהורי עבודה
"מי יוכל לומר שאינו צריך חיזוק בלימוד חומש חומש ורש"י! כולם צריכים בזה זרה .ועוד ,אז זיי וועלן קענען רש"י על חומש
ורש"י? כולם צריכים חיזוק! גם אנשים גדולים חיזוק! -כשיידעו בניכם רש"י על חומש ,מובטחני
ותלמידי חכמים צריך להתחזק בדבר זה!". גם כ"ק מרן אדמו"ר מדושינסקיא שליט"א ,אתא שיהיו אנשים כשרים…' – הרי שלימוד חומש
"אצלנו בישיבה הק' יסדו אבותינו הק' ,סדר ובא במטרה לחזק ולאמץ את לבב המייחלים לה', רש"י מביא לדביקות בהשי"ת ,לאמונת בשי"ת,
לימוד מיוחד לבחורים בחומש ורש"י ,אבל דברי ולהביע את תמיכתו ועידודו במפעלות הקודש וליראת שמים.
תורה צריכים חיזוק ,ולכן דבר גדול וחשוב עד של 'תורה שבכתב' .בענוות חן מופלגת ובהוד
מאד עושים במפעל 'תורה שבכתב' שמחזקים והדר ,הופיע מרן שליט"א במעמד המיוחד ,לא
ומעודדים וממריצים בפעולות שונות את לימוד לפני שהביע את רצונו העז ליטול חלק בכנסיה
חומש ורש"י דבר יום ביומו ,אשריכם ותחזקנה זו המתכנסת לשם שמים כדי להעלות על נס את
ידיכם!". לומדי ונבחני התורה שבכתב ,כשהוא מפנה מזמנו
היקר והחשוב כל כך בהיות יהודים רבים משחרים
לפתחו ליהנות הימנו עצה ותושיה.
מרן המשגיח עמוד היראה
הגה"צ רבי דן סגל שליט"א לימוד חומש ורש"י הוא כידוע מאבני היסוד אשר
בחצר הקודש דושינסקיא מדור דור ,כ"ק הגה"צ
כל הלומדים וכל המסייעים בידם רבי יוסף צבי דושינסקי זי"ע גאב"ד ירושלים,
יתברכו בכל הברכות שבתורה קבע שיעור מיוחד עם התלמידים בכל יום בחומש
לקירבה מיוחדת זכו וזוכים ראשי מפעל הקודש ורש"י ,עד שבעש"ק גמרו כל הסדרה עם פירוש
'תורה שבכתב' ,בהיכלו של מרן המשגיח הגאון רש"י ,וביום ראשון בשבוע שלאחרי זה לאחר
הצדיק עמוד היראה ואוצר העבודה רבי דן סגל שבחנם על גפ"ת ,בחן אותם ג"כ על החומש
שליט"א ,מגדולי חכמי המוסר וראשי המשפיעים ורש"י.
13 תשרי תשפ״ז
מה רבה זכותכם שזכיתם להקים דבר חשוב כזה, אוצרות חיזוק לרבבות מישראל בכל קצוי תבל
ומה רבה זכותם של רבבות הלומדים! ברכתי
נתונה בזאת מעומק הלב לכל הלומדים החשובים,
כאשר מחזקים הצמאים לשמוע את דברותיו החוצבים להבות
אש.
שיתברכו בכל מילי דמיטב ,אך טוב וחסד ירדפום
כל ימי חייהם ויזכו לשבת בבית ה' לאורך ימים!"
את לימוד חומש דלתו של מרן המשגיח שליט"א פתוחה תמיד
ורש"י ,הרי
לראשי מפעל 'תורה שבכתב' ,הזוכים לעצותיו
באופן חריג ונדיר שהה מרן המשגיח שליט"א הבהירים והדרכותיו הטהורות ,ואף גם כעת לרגל
יומא דהילולא של רש"י הק' ,הגיע מרן המשגיח
זה חיזוק לכל
במעמד במשך שעה ארוכה מאד ,כשהוא מאציל
מהודו ומשמיע מדברות קדשו דברי חיזוק משיבי שליט"א אל סעודת ההילולא במיוחד לאמץ את
נפש ,ואף משורר שירי דבקות והתעוררות ,שירי ידי הלומדים במפעל תורה שבכתב.
אהבת תורה וקרבת אלקים. היהדות בין השאר אמר בהתרגשות:
"אשרי חלקו של המפעל הגדול והקדוש הזה –
הגאון הגדול תורה שבכתב ,מה טוב חלקכם ומה נעים גורלכם,
רבי יעקב חיים סופר שליט"א,
ראש ישיבת 'כף החיים'
כמעט אין שלש מילים ברש"י בלי
חידוש ,ובמילה אחת יסלק חבילות הגאון הגדול רבי חיים מרדכי אוזבנד שליט''א ,ראש ישיבת עטרת שלמה
של קושיות חומש ורש"י הוא היסוד לכל בנין התורה ,ולכל בנין נפשו של יהודי!
משא חיזוק מיוחד ומאלף זכינו לשמוע במרכז אחד מרגעי השיא של המעמד המרומם לכבוד יומא דהילולא של רש"י הקדוש ,היה עם הופעתו
סעודת ההילולא ,מפיו של מרן הגאון הגדול כבוד של הגאון הגדול רבי חיים מרדכי אוזבנד שליט''א ,ראש ישיבת 'עטרת שלמה' המעטירה,
רבי יעקב חיים סופר שליט"א ,ראש ישיבת כף הזוכה להעמיד לגיונות של תלמידי חכמים ובני תורה.
החיים ,שידוע כאחד מגדולי גאוני הדור ,ספריו בתוך יומו העמוס לעייפה של ראש הישיבה שליט"א ,ראה לעצמו זכות וחובה להגיע במיוחד אל
וחיבוריו מעידים על גאונות ובקיאות מבהילה המעמד המיוחד כדי לחזק את ידי לומדי המפעל העולמי 'תורה שבכתב' לעידוד לימוד חומש עם
המשאירה את הלומד משתומם ומשתאה כיצד רש"י ,בקרבו של כל יהודי בכלל ,ובפרט בקרב בני התורה שרוב זמנם קבוע ללימוד סוגיות הגמרא
יכול יהודי להגיע להשגות גבוהות כאלו בידיעת בעיון.
התורה ,הוא גם מפורסם וידוע בשקידתו
בהתרגשות גדולה האזינו כל הנוכחים למשאו של ראש הישיבה שליט"א ,אשר הלהיב את השומעים
והתמדתו עד כלות הכוחות יומם ולילה ,והכל
על שגב מעלת לימוד חומש ורש"י ,שהוא-הוא היסוד לכל התורה כולה ,ובין השאר אמר:
בהצנע לכת ובענוות חן הרחק מעין רואים.
"אנכי באופן אישי חש קירבה מיוחדת לחיזוק ענין זה של חומש ורש"י ,כי אני בעצמו זוכה מדי
ראש הישיבה שליט"א ,אשר אינו מרבה
שבוע ללמוד בחברותא עם שלשה תלמידים את פרשת השבוע ,חברותא אחת עם תלמיד בישיבה,
להשתתף באירועים ,עקב התמדתו העצומה,
ועוד שני חברותות עם אברכים תלמידי חכמים .כן בקודש חזיתי אצל הוריי ע"ה ,אבי הגאון זצ"ל
ועקב בריחתו מעין הזרקורים ורצונו להצניע
ששימש כחמישים שנה ראש ישיבה באמריקה ,היה כל ימיו "חי" את לימוד חומש ורש"י ,הוא למד
לכת עם אלקיו ,ראה לעצמו זכות להגיע בזאת לימוד זה כלימוד יסודי לכל דבר כמו שלומדים מסכת בבא קמא".
הפעם לחזק את ידי לומדי 'תורה שבכתב' ,שכן
הוא רואה בכך ערך עליון וחשוב עד מאד .גם "שמעתי על הגה"צ רבי ירוחם זצ"ל ,משגיח ישיבת מיר ,שהוא היה "רב רבנן" .חלק גדול מגדולי
בחיבוריו הגאוניים של ראש הישיבה שמור מרביצי התורה בדור האחרון היו תלמידיו ,וכפי שכתב עליו תלמידו הגאון רבי לייב מאלין זצ"ל,
שהוא היה "רבן של כל בני הישיבות בדורו!" .עליו מסופר שכאשר החלו לבוא לישיבתו בחורים
מחוץ לליטא ,דהיינו מאמריקה וגרמניה וכדו' ,מדינות שהחינוך היהודי היה שם רופף ,החל רבי
ירוחם למסור לכלל בחורי הישיבה שיעור חומש ורש"י ,ונימוקו עמו" :חומש ורש"י הוא היסוד ,מי
שרכש יסוד זה ,יכול לבנות עליו בנין של לימוד ש"ס ושלחן ערוך ,ויכול לבנות על יסוד זה בניין
של 'חידושי רבי חיים' ,אבל תלמידים אלו שלא למדו חומש ורש"י במדינות אלו ,חסד להם היסוד,
ולכן אני צריך ללמדם חומש ורש"י!".
"זהו דבר שכל אחד יכול לראות גם בימינו ,שההבדל בין מי שלומד ויודע חומש ורש"י ,ובין מי
שאינו לומד ואינו יודע חומש ורש"י ,מתבטא גם בידיעת הגמרא ,בהבנת התוספות ,וביכולת
להעמיק בחידושי רבי חיים מבריסק! ...כי חומש ורש"י הוא היסוד שעליו עומד כל הבנייין! ואם
יש כאלו שיש אצלם רפיון בלימוד חומש ורש"י ,והיסוד רעוע אצלם ,אזי יש לכך השלכות על כל
בניין חייהם ,התורה שלהם היא אחרת ,היראת שמים ,התפילה ,הכל שונה!
יש לנו דרך סלולה שיסדו לנו חז"ל כיצד נבנה בניין נפשו של יהודי ,והסדר הוא שהיסוד הוא חומש
ורש"י ,ועל יסוד זה אפשר להוסיף קומה של משנה וגמרא ושלחן ערוך ולומדות ,אבל בלי היסוד
הראשון – הבניין כולו אינו עומד כהוגן!
אשרינו שזכינו בדורנו בהקמת המפעל "תורה שבכתב" לחזק את לימוד חומש ורש"י בקרב כלל
ישראל .כאמור ,החיזוק בלימוד זה הוא לא חיזוק בלימוד "עוד" איזה לימוד ,אלא מדובר ביציקת
היסודות לכל בניין התורה והיהדות!
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 14
בשערי המצוינים בהלכה כאחד מגדולי פוסקי שבירושלים עיה"ק ,ישנה קבוצה גדולה של מקום של כבוד לבירור כללים בפירוש רש"י על
הדור ,בגאונות מופלאה ובבהירות נדירה כמה מאות בחורים אשר חברו יחדיו תחת דגל התורה ,כללים פלאיים שאסף איש טהור מתוך
בכל ארבע חלקי שלחן ערוך ,כאשר אלפים המפעל העולמי 'תורה שבכתב' ,וזכו למסלול ספרי מפרשי רש"י.
מתדפקים על דלת ביתו לשמוע דבר ה' זו ייחודי המותאם במיוחד לבחורי הישיבה ,בו הם בתוך משאו דרוש דרש ראש הישיבה שליט"א:
הלכה ,לצד היותו מגדולי וחשובי הרבנים לומדים ונבחנים מדי שבוע על פרשת השבוע
"אשריו ואשרי חלקו של מי שיש לו חלק
המעבירים את מסורת ההלכה וההוראה חומש ופירוש רש"י ,ולפי עדותם של ראשי
בלימוד פירוש רש"י על התורה .ואשרי המפעל
ומשגיחי הישיבה רואים הבחורים בכך תועלת
לתלמידים ,ומגדולי גודרי גדר ,לגדור את העולמי תורה שבכתב שזוכים לקחת חלק בדבר
עצומה והתעלות נפלאה.
מחיצת הכרם שנפרצה בניסיונות הזמן מבית גדול ועצום זה".
ומחוץ ,ומול נסיונות הזמן בפגעי הטכנולוגיה. בהדרת כבוד ויקר קיבלו המשתתפים ,את פניו
של מרן ראש ישיבת מיר ,הגאון הגדול רבי "רש"י הוא ראשי תיבות 'רבן של ישראל' .רש"י
חיבה יתירה נודעת לו להגאון שליט"א אליעזר יהודה פינקל שליט"א ,הזוכה לעמוד זכה לזכות עצומה שדבריו התפשטו בכל ישראל,
למפעל העולמי 'תורה שבכתב' ,כשהוא בראש ממלכת התורה אשר רבבות בני תורה ומובא בספרים שרש"י זכה לכך בזכות מידת
עוקב מקרוב אחרי כל הפעולות ,הן בהפצת חוסים בצלו והוגים בו בתורה יומם ולילה .ראש הענווה שלו ,כי הענווה גדולה מכל המידות.
הגליונות מדי שבוע ,והן במבחנים ובשאר הישיבה שליט"א הנושא את עול הישיבה כאשר בלימוד רש"י יש הרבה מטמוניות ומרגליות
הפעולות ,ובמעמד זה לרגל יומא דהילולא יישא האומן את היונק ,כיבד ופיאר את המעמד המסתתרות בכל מילה ואות ,רק צריך להעמיק
הביע שוב ושוב את הוקרתו והערכתו למפעל במשך שעה ארוכה ,כשהוא מביע בפה מלא את כל שנה מחדש ולגלות נפלאות מתורת ה' .מובא
תורה שבכתב ,ולכל הגליונות היוצאים מדי התפעלותו העצומה מכל הפעלות הנשגבות, בראשונים שכמעט אין שלש תיבות ברש"י בלי
ואף התבטא בין השאר: חידוש .וכן ידוע כי במילה אחת בדברי רש"י ניתן
שבוע בשבוע ,ואף השמיע דברי חיזוק וברכה
"הן כבר ענו ואמרו דברים הרבה במעלת לימוד לתרץ קושיות גדולות .כפי שכתב רבינו המאירי
מופלגים בהתרגשות גדולה:
חומש ורש"י .גם בישיבת מיר ישבה קבוצה בהקדמתו למסכת אבות' :וראש לכל החיבורים
"המפעל הקדוש הזה של 'תורה שבכתב' הוא שנתחברו דרך פירוש -הם פירוש רש"י ז"ל...
גדולה ונכבדה של בחורים שהצטרפו למפעל
באמת-באמת דבר חשוב ומבורך .לחזק את אין מעלתו ניכרת רק ליחידים ,כי במלה אחת
העולמי תורה שבכתב ,ונבחנים בקביעות
לימוד חומש ורש"י – הוא דבר נשגב ונחוץ בכל שבוע ושבוע ,והמה מעידים על תועלת יכלול לפעמים תירוצים של חבילי קושיות'...
עד מאד .ואשרינו שזכינו בדורנו לדבר כזה, גדולה ונפלאה ,והתעלות בכל התחומים ,שהם
ואשרי כל המתעסקים בכך .אני מכיר מקרוב מרגישים בזכות לימוד זה".
הרבה יהודים שזכו לתועלת גדולה בזכות הגאון הגדול
מפעל זה ,שהחלו ללמוד ולדעת היטב חומש רבי אליעזר יהודה פינקל שליט"א,
ורש"י .גם תלמידי חכמים מופלגים ולמדנים הגאון הגדול ראש ישיבת מיר
צריכים חיזוק בלימוד חומש ורש"י ,הפעולות רבי שמואל בראנדסדארפער שליט''א, הרבה בחורים מעידים על תועלת
של תורה שבכתב הם נשגבות וגדולות ועשו חבר הבד''ץ העדה החרדית גדולה ונפלאה שיש להם מלימוד
ממש מהפך נפלא .גם הגליונות הנפלאים הגיליונות של תורה שבכתב, חומש ורש"י
של 'תורה שבכתב' היוצאים לאור מדי שבוע הם מלאים תוכן משובח ומזוקק ללימוד חומש ורש"י דבר יום ביומו יש מסורת
בשבוע ,אני מעיין בהם הרבה והם מלאים והתועלת מרובה עתיקה בישיבת מיר של מעלה ,כידוע שמרן
בתוכן משובח ומזוקק ,פלאי פלאים ,ויש מכך הגאון הגדול רבי שמואל בראנדסדארפער המשגיח רבי ירוחם זי"ע קבע בישיבתו שיעור
הרבה תועלת". שליט''א ,חבר הבד''ץ העדה החרדית ,נודע יומי בחומש ורש"י .גם בימינו ,בישיבת מיר
15 תשרי תשפ״ז
וְ ַע ָּתה ִ ּכ ְתב ּו לָ כֶ ם ֶאת ַהׁ ּ ִש ָירה ַה ֹזּאת וְ לַ ְ ּמ ָד ּה ֶאת ְ ּבנֵ י יִ ְ ׂ
ש ָר ֵאל
בשיאו של מעמד זה ,החלו גם
בכתיבת ספר התורה שבכתב ,אשר
נכתב בימים אלו ברוב הידור ופאר,
לעילוי נשמת רבן של כל ישראל –
רש"י הקדוש זי"ע ,ולזכותם של מאות
אלפי לומדי ונבחני 'תורה שבכתב'.
בכתיבת האותיות הק' הראשונות,
התכבדו מרנן ורבנן גדולי וצדיקי הדור
שליט"א ,אשר האצילו מברכותיהם
הנלהבות לכל הלומדים והנבחנים.
מסע כתיבת האותיות בספר התורה,
המשיך גם בימים הסמוכים ליומא
דהילולא ,במעון קדשם של מרנן ורבנן
שליט"א ,אשר ששו ושמחו לקחת
חלק בכתיבת ספר תורה זה אשר
נכתב לעילוי נשמת רש"י הקדוש,
וכאות הוקרה והערכה לכל הלומדים
החשובים אף השמיעו ברמה את דבר
ה' בדברי הדרכה וחיזוק ללומדי תורה
שבכתב.
ש ָימ ּה ְ ּב ִפ ֶיהם לְ ַמ ַען ִּת ְהיֶ ה ִּלי ַהׁ ּ ִש ָירה ַה ֹזּאת לְ ֵעד ִ ּב ְבנֵ י יִ ְ ׂ
ש ָר ֵאל ִׂ
כל זה ִּבׁ ְשבִ ילְָך!
בס"ד
מפעלות 'תורה שבכתב' בארץ הקודש
ידיעות | עדכונים | חידושים | הוספות
לכבוד התחלת לימוד המחזור הרביעי במפעלינו הקדוש – פרשת בראשית הבעל"ט
מתן שכרה בצדה תורתך שעשועי מס+לו+לי המבחנים
חדש!
חקור דבר סיכום יומי חדש!
375זוכים מדי חודש 5שאלות על הלימוד היומי
בסך למעלה מ!₪ 56,000- חקירה למדנית בפרשת השבוע
1 +שאלת בונוס
יודעים את התורה ׁ
וְ ִש ּנ ָּ
ַנְתם -חזרה על לימוד יום האתמול
הגרלות ופרסים בקיאות בחמשה חומשי תורה מבחן שבועי -מסלול בסיסי חדש!
לאברכים ותלמידי ישיבה גדולה
חדש!
הגרלת 'להבין ולהשכיל' הגרלה יומית
מחודדים 10שאלות ידיעה על כל הפרשה
2 +שאלות בונוס
מיוחד לקוראי ע"ס X 5 | ₪ 200זוכים שאלות מרתקות וחידודים על פרשת השבוע
ָל ַד ַעת -בקיאות בפרשת השבוע
הגיליון השבועי הגרלה שבועית
ע"ס ₪ 100 ע"ס X 5 | ₪ 500זוכים חדש וייחודי -לשלחן השבת המשפחתי: מבחן שבועי -מסלול עיון
X 3זוכים הגרלת בונוס שבועית - ָָק ָָטן ַַהּיֹּוֵֹדֵ ַעַ ִ -חִ ִ
ּדּּוִּדים ְ �ְּב ֵֵתבֹוֹת ּוְּפְ ס ֵּוֵּקי ַַה � ָָּפ ָָר� ָָׁשה 6שאלות עיוניות מרחבי הפרשה
מבחן רש"י ותרגום
הגרלת 'חקור דבר' לנבחנים קבועים חדש!
ע"ס X 5 ₪ 100זוכים
קו 'קו+ל התורה'
ע"ס X 2 | ₪ 200זוכים
הגרלת בונוס חודשית 3שאלות להבנת הפשט ע"פ רש"י ואונקלוס
הגרלת 'יודעים את
התורה' ע"ס X 4 | ₪ 500זוכים מבחן אמריקאי הפוך!
ע"ס X 2 | ₪ 150זוכים הגרלת 'מבחן רש"י
ואונקולוס'
מבחר שיעורי תורה: חדש! מבחן מיוחד לקוראי הגיליון השבועי!
הגרלת 'מחודדים' סיכום יומי מתומצת | שיעור יומי מורחב | שיעור שבועי מסכם להבין ולהשכיל
כרך מסדרת 'עונג הפרשה' במגוון שפות וסגנונות :עברית | לשון הקודש | אידיש
ע"ס X 4 | ₪ 50זוכים | X 3זוכים הבנה בעומק הפשט של פירוש רש''י
המסלול החדש ליודעי התורה והוגיה:
הגרלות ופרסים
אגף 'הבוחר בתורה' חבורת 'דבקים בתורה'
חדש!
חדש!
לתלמידי ישיבה קטנה וילדים
מבחן שבועי מצטבר ,מיוחד למשנני התורה
חדש! 'קטן היודע' הגרלה יומית חבורות 'תורה שבכתב' בהיכלי הישיבות הקדושות בכל שבוע ,נבחנים על הפרשה החדשה
ע"ס X 3 | ₪ 50זוכים ע"ס X 3 | ₪ 50זוכים מבחנים ייעודיים לתלמידי הישיבה | פרסומים וחומרי עזר ודרבון +כל הפרשיות הקודמות משך כל השנה!
הגרלה שבועית | שת"פ עם חברות הטלפוניה בהיכלי הישיבות לעריכת מבחנים הפרטים המלאים – במודעה המיוחדת למסלול זה זכיה
הגרלה נוספת במיוחד חינם | התקנת עמדות מבחנים למעוניינים | הגרלות ייעודיות ישירה
ע"ס X 3 | ₪ 100זוכים לכל ישיבה | משלוח שבועי של הגיליון השבועי לישיבה ללא
לפותרים בשולחן השבת הגרלה!
הגרלת בונוס חודשית
עם כל המשפחה
ע"ס X 3 | ₪ 100זוכים
מכון ההוצאה לאור
ע"ס X 4 | ₪ 50זוכים הגרלת בונוס שבועית
· לנבחנים קבועים
ע"ס X 2 ₪ 50זוכים גוון
הגרלת בונוס חודשית
הניוזלטר היומי מכון תורה שבכתב הגיליון השבועי מדורים
מחדשים
הגרלת 'יודעים את
נוספת במיוחד לפותרים התורה'
בשולחן השבת מלא וגדוש בתוכן איכותי הפקת חומרי עזר וסיוע | חוברות עם תוכן עשיר ומרתק על פרשת
ע"ס X 2 | ₪ 50זוכים שימתיק לכם את היום וקונטרסים | מהדורות חומש ורש"י השבוע עם פירוש רש"י הק'
עם כל המשפחה הגרלת 'מחודדים' מופץ להמוני מנויים המבואר בהוצאה מיוחדת | ספרי מופץ ב 70,000-עותקים ,באלפי נקודות
בעולם כולו תורה שבכתב | ועוד הפצה ,בכ 40-ערים ברחבי הארץ
ע"ס X 10 | ₪ 100זוכים ע"ס X 2 | ₪ 50זוכים
לידיעת התורה שבכתב,
ותזכה תערו_ך
את הסיכומים היומיים
תתחבר
למאות אלפי לומדי
הירשם
במערכת 'קול התורה'
וגם במתן שכרה בצדה והמבחנים השבועיים חומש ורש"י מדי יום או בנדרים +וקהילות
t s 0 2 5 0 0 2 0 18 @ g mai l .c om
ממעללי המעתיקים :כשהמדפיס או המעתיק מח
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 18
ליט על דעת עצמו לשלב ולחבר כמה נוסחאות:
הרב יעקב לויפר
מחקר מרתק וסיור מפעים במנהרת הזמן ,לאורך 900שנות היסטוריה
-מימי רש"י הקדוש ועד ימינו ,במעקב צמוד אודות גלגוליהם
ותהפוכותיהם של שינויי הנוסחאות והבדלי הגרסאות בפירוש רש"י |
תגליות מרעישות ,וחשיפות מופלאות ,בליווי צילומי כתבי-יד ודפוסים
קדומים ,שישאירו אתכם פעורי פה ,וישפכו על הלימוד שלכם אור
בהיר ליישוב קושיות רבות ותמיהות שהתחבטו בהן גדולי המפרשים
19
בהמשך השנים ,עם התפתחות עולם הדפוס ,הצטרפו גם המדפיסים שניסו
להכריע או לשלב בין הגרסאות ,והתוצאה לפעמים היתה שיבוש בהבנת הדברים,
ורק העיון במקורות הקדומים שופך אור בהיר על דברי רש"י.
ירוש רש"י על התורה הוא החיבור התורני הנפוץ ביותר בעולם היהודי.
אין עוד חיבור שחיבר אחד מחכמי הראשונים והאחרונים שזכה לתפוצה
רחבה כל כך כמו פירוש רש"י על התורה ,אשר מאז כתיבתו לפני כ900-
שנה ועד היום ,שפתותיו של רש"י הק’ דובבות ללא הפסקה של רגע ,כאשר בכל
פ
ההוספות – כבר בדורות הראשונים! פינות ומחנות מסביב לכדור הארץ הוגים ויושבים זקנים עם נערים בפירוש רש"י.
לא רבים יודעים כמה רחב הוא היקף התופעה ,ולמעשה יתכן שלא שייך כבר בשום פירושו הקדוש התפרסם בהיקף גדול כבר בדורם של רש"י ותלמידיו .כמובן
אופן לעמוד על פירוש רש"י המקורי כפי שיצא מתחת ידי מחברו ,שכן ההוספות שבימים ההם טרם עידן הדפוס ,הרי שהדברים התפרסמו בהעתקים בכתב יד
הוכנסו אפילו על ידי תלמידיו. שכל אחד העתיק לעצמו ,כך עברו הדברים מאיש לאיש ,מיד ליד ,מכלי לכלי,
הדוגמאות רבות ,אך לשם משל נציין את דברי החזקוני בפרשת לך לך ,על הפסוק מעיר לעיר וממדינה למדינה ,היקף העתקותיו היה עצום ונרחב ,מה שגרם באופן
“ ּולְ ַאבְ ָרם ֵה ִיטיב ַּב ֲעבו ָּר ּה" (בראשית יב ,טז) ,החזקוני כותב“ :עיין פרש"י שהזכיר טבעי לשינויים והבדלים בנוסחאות ,חסרות ויתרות ,ואף הוספות שונות ומשונות
הכתוב ,ולא פירש עליו שום דבר" .ואילו בנוסח רש"י שלפנינו כתוב 'ולאברם שנכנסו על ידי המעתיקים לתוך הפירוש ,לפעמים הוסיפו המעתיקים מעצמם
היטיב -פרעה בעבורה" ובא רש"י כנראה לשלול את הפירוש המובא בתורה ביאורים שהיה נראה להם בהבנת רש"י ,ולפעמים הוסיפו בתוך פירוש רש"י,
תמימה בשם מהרש"א שמילת 'היטיב’ מוסבת על הקב"ה ,והוא זה שהיטיב חידושים שהם עצמם חידשו ומעולם לא יצאו מקולמוסו של רש"י.
לאברם .מכיון שנוסח זה מובא גם בכתבי היד ,והחזקוני מעיד לאידך גיסא שאין כפי שמעיד למשל סופרו של פירוש רש"י לתורה בכ"י מינכן :5
רש"י מפרש כלום ,יש מקום לשער שתוספת זו נכתבה על ידי אחד מן הקדמונים "אלו פירושי חומש יסוד המאור הגדול רבינו שלמה ברבי יצחק ,ויש בתוכן טעמים
לאחר החזקוני. ומדרשים שאינן מיסודו ,ונוספים על פתרונו" .א
במקרים כגון אלו אין הדבר נורא
כל כך ,שכן הבנת דברי רש"י לא
נשתבשה אלא לכל היותר קוראים
אנו פירוש שאינו שייך לרש"י. א
אלא שלפעמים אי ההבדלה בין
עיקר לתוספת גורמת לאי הבנה
בדברי רש"י .במאמר זה נעמוד על
דוגמאות שונות מפירושו של רש"י
על התורה ,ונראה בעזרת כתבי יד
ודפוסים ראשונים -כיצד לעיתים
הלכו הדברים והסתבכו.
כ"י מינכן 5
"וַ ֲאכַ ְל ֶּתם אֹת ֹו ְּב ִח ּ ָפזוֹן ּ ֶפ ַסח ה ּוא ַלה'"
האם רש"י פירש שני פירושים על פסוק זה?
ומי הכניס את המילים "דבר אחר" בפירושו של רש"י?
א
החידוש לא היה של ונציה ,כבר בחמשה חומשי תורה עם תרגום ורש"י שנדפסו בפרשת בא (שמות יב ,יא) על הפסוק "וַ ֲאכַ לְ ֶּתם אֹתוֹ ְּב ִח ּ ָפזוֹ ן ּ ֶפ ַסח הוּא לַ ה'" – נדפס
בליסבון שבספרד בשנת רנ"א רואים את ההרכבה הזאת .ד בחומשים הנפוצים פירוש רש"י בלשון הזה" :פסח הוא לה' -הקרבן קרוי פסח
ואילו בדפוס זאמורה (ספרד ,בשנת הגירוש רנ"ב) ,שילבו זאת ע"י ו' החיבור" ,לשם על שם הדילוג והפסיחה שהקב"ה היה מדלג בתי ישראל מבין בתי מצרים וקופץ
שמים ודרך דילוג וקפיצה" .ה ממצרי למצרי ,וישראל אמצעי נמלט .ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים דרך
דילוג וקפיצה זכר לשמו שקרוי פסח ,וגם פשׂ ק"א לשון פסיעה".
על כל פנים ,המילים 'דבר אחר' לא שרדו .במהדורות נפוצות כמו 'רב פנינים' ,או
הדפוס עם פירוש מלבי"ם (הישן) ,כבר הסגירו מלים אלו בסוגריים ,ובמהדורות המשפט 'ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים דרך דילוג וקפיצה' נראה לכאורה
מאוחרות עוד יותר ,כמו לוין־אפשטיין ועוד ,כבר מחקו מילים אלו לגמרי .אך יש תמוה :מה ענין ה'לשם שמים' כאן? הלא עיקר הענין הוא לעשותו דרך דילוג
לציין שבמהדורת 'המאור' החזירו את ה'דבר אחר' בסוגריים מרובעות ,וכן בחומש וקפיצה זכר לשמו שקרוי פסח.
'כליל תפארת' (ווינפלד). עיון ב'שפתי חכמים' יבהיר לנו שהיה כתוב 'ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים,
מדוע מחק מהרש"ל מילים אלו? מובן למדי .שכן אם נאמר שיש כאן פירוש נוסף, דבר אחר -דרך דילוג וקפיצה' אלא שמהרש"ל מחק מילים אלו (א"ה :לא מצאתי
ייווצר כאן קושי :רש"י כותב בתחילת דבריו 'הקרבן קרוי פסח על שם הדילוג הגהה זו בפירוש 'יריעות שלמה' למהרש"ל על התורה) .כלומר ,שיש כאן שני
והפסיחה' ,מה נוסף כאן איפוא ב'דבר אחר דרך דילוג וקפיצה זכר לשמו שקרוי פירושים נפרדים ברש"י ,פירוש אחד :לשם שמים ,ופירוש שני ,דרך דילוג וקפיצה.
פסח' ,הלא זהו לכאורה מה שכתב רש"י לעיל? גם הלשון 'דרך דילוג וקפיצה' נראה ואכן ,במהדורות ישנות כמו דפוסי ונציה (רע"ח ,רפ"ד ורפ"ה) כתובות המלים 'דבר
תמוה .לכן לכאורה העדיף מהרש"ל למחוק את המילים 'דבר אחר' ולגרוס 'ואתם אחר' .ב ג
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 20
ב
מקראות גדולות ונציה רע"ח -הדפוס הראשון בעולם של מקראות גדולות (עותק הספריה הלאומית ,ישראל)
ג
עשו כל עבודותיו לשם שמים דרך
דילוג וקפיצה' .אמנם הלשון הזה גם
כן תמוה וזר' ,לשם שמים דרך דילוג
וקפיצה'?.
את הפתרון המרתק לתעלומה זו
אנו מגלים לאחר עיון בדפוס אישאר
(נדפס בספרד בשנת ר"נ) .ברש"י כתב
חמשה חומשי תורה ונציה רפ"ד יד כתוב בזה הלשון" :פסח הוא לה'
-הקרבן קרוי פסח על שם הפסיחה
ד או על שם הדילוג .ועשו כל עבודתו
דרך דילוג וקפיצה ,זכר לשמו הקרוי
פסח .וגם פאשׂ קואה לשון פציעא [כך
במקור .ברוב דפוסים ישנים וכתבי יד
כתוב 'לשון פסיעה' הוא] .ו
חמשה חומשי תורה דפוס ליסבון רנ"א (עותק האק' למדעים ,ליסבון)
שימו לב ,שאין בנוסחא זו את המילים
'לשם שמים' [וגם חסר כל המשפט
ה 'שהקב"ה היה מדלג בתי ישראל מבין
בתי מצרים וקופץ ממצרי למצרי,
וישראל אמצעי נמלט'].
ובכן ,קשר הדברים ברור מאוד לפי
נוסחא זו .רש"י בא לבאר את לשון
חמשה חומשי תורה דפוס זאמורה (עותק בהמ"ל ניו יורק)
הכתוב ואכלתם אותו בחפזון פסח
הוא לה' .שהמילים 'פסח הוא לה'' הן
ו נתינת טעם מדוע צריך לאכול בחיפזון,
היות והקרבן קרוי 'פסח' על שם
הדילוג ,ולכן יש לעשות את עבודתו
דרך דילוג ,כלומר לאוכלו ב'חפזון'
שזהו דרך דילוג וקפיצה ,לפי שהנחפז
דפוס אישאר (עותק הספריה הלאומית ,ישראל) הוא מדלג וקופץ [ומה שכתב רש"י
'וגם פאשיקואה לשון פציעא הוא',
ז
בא לומר שהמילה 'פסח' בצרפתית
דהיינו 'פשקואה' פירושה לשון פסיחה
ודילוג ,עיין אוצר לעזי רש"י לר' משה
קטן ז"ל ,הכותב :רש"י רומז כפי הנראה
לפועל הצרפתי ( passerלעבור) או
רש"י דפוס רג’יו דה קלבריה (עותק ספריית הפלטינה בפרמה) לשם ( passageמעבר) ,שמשמעותם
תואמת את הסברו האטימולוגי ,כמו
'פסח' ו'פסע'].
נוסח זה עמד לפני הרא"ם ,כפי שעולה
לו] שם הנוסח הוא" :פסח הוא לה' -הקרבן קרוי פסח על שם הפסיחה שהקב"ה מביאורו" :דאם לא כן מה טעם אומרו ואכלתם אותו בחפזון פסח הוא לה' -
מדלג בתי בני ישראל מבין בתי מצרים וקופץ ממצרי למצרי ,וישראל אמצעי שפירושו :בעבור שהוא פסח לה' ,שהוא מענין דילוג" .וכוונתו לפרש את דברי
נמלט ,ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים" .ז
רש"י כמו שכתבנו.
לפי נוסח דפוס זה בא רש"י לבאר רק את המילים 'פסח הוא לה' .דהיינו שאת לעומת זאת ,את המילים 'ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים' אנו מוצאים
המילים 'פסח הוא' -מבאר רש"י שהכתוב בא לומר -קרבן דילוג הוא ,ועל זה בדפוס ריג'יו דה קלבריאה ,שנת רל"ה [היה מקובל כספר העברי הראשון שנדפס
הוא אומר 'הקרבן קרוי פסח על שם הדילוג והקפיצה' .ואת המילה 'לה'' -הוא בעולם ,אולם כיום סבורים שדפוס רומא (בערך סביב השנים ר"ל-רל"ב) קדם
21 תשרי תשפ״ז
י ט ח
כ"י מינכן 5 כ"י לייפציג 1
כ"י לייפציג 1
למעשה ,מבדיקת כתבי היד ודפוסים קדומים עולה שנוסחת רובם היא כנוסחת מבאר לכאורה לפי דרשת המכילתא דרבי ישמעאל (מסכתא דפסחא ,פרשה ז)
דפוס אישאר ,נביא דוגמא מכתב היד החשוב ביותר שיש לנו ,הוא כ"י ספריית "פסח הוא לה' -שיהיו כל מעשיו לשם שמים".
לייפציג 1שנכתב על ידי ר' מכיר בן קרשביא ,שהעתיקו מכתב ידו של ר' שמעיה, הוי אומר ,הנוסחאות חלוקות איפוא ביסודן :לפי הנוסח שבדפוס אישאר בא רש"י
תלמידו של רש"י (אבל בכ"י וינה ,וכן כ"י מינכן 5משנת ד' אלפים תתקצ"ג לבאר את המשפט "ואכלתם אותו בחפזון פסח הוא לה'" -כנתינת טעם; ואכלתם
הנוסח הוא כמו בדפוס רג'יו ).ח
אותו בחפזון -לפי שפסח הוא לה' .בהתאם לכך מפרש רש"י 'ועשו כל עבודתו דרך
ואולי הנוסח של דפוס רג'יו משתקף במיעוט כתבי יד ,כמו כ"י מינכן .5ט דילוג וקפיצה' ,כלומר :בחיפזון -פירושו דרך דילוג וקפיצה ,שכן השורש 'חפז'
השילוב בתוספת 'דבר אחר' נמצא כאמור בכמה דפוסים מוקדמים כאמור לעיל. מורה על תנועה מהירה ומבוהלת.
כעת ניתן לשער כך :לפני המדפיסים של דפוסים אלו [או מעתיקי כתב היד ואילו לפי נוסח דפוס רג'יו רואה רש"י את 'פסח הוא לה'' כמשפט העומד בפני
שהעתיקו ממנו] היו שתי הנוסחאות ברש"י שפותחות במלים 'ו[אתם] עשו כל עצמו ,כלומר ,לא כנתינת טעם לאכילה בחפזון ,אלא שהתורה רק באה לומר
עבודותיו' -כשיש להן שני המשכים :האחד הוא 'ואתם עשו כל עבודותיו לשם שהקרבן נקרא פסח על שם הדילוג ,וכמו כן -שייעשה לשם שמים.
שמים' ,והשני הוא 'ואתם עשו כל עבודותיו דרך דילוג וקפיצה' .החליט אפוא הבה נעמיד את שתי הנוסחאות זו מול זו:
המדפיס לשלב בין השניים ולכתוב כך' :ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים דבר
אחר (כלומר :נוסח אחר) -דרך דילוג וקפיצה'. דפוס אישאר
“פסח הוא לה’ -הקרבן קרוי פסח על שם הפסיחה או על שם הדילוג .ועשו כל עבודתו
כלומר ,כאשר המדפיס כתב 'דבר אחר' לא היתה כוונתו ל'פירוש אחר' ,אלא דרך דילוג וקפיצה ,זכר לשמו הקרוי פסח .וגם פאשׂ קואה לשון פציעא הוא".
ל"נוסח אחר" ,וכוונתו היתה שנבין שיש כאן שתי נוסחאות .1 :ואתם עשו כל
דפוס ִרג'יו דה קלבריה
עבודותיו לשם שמים; .2ואתם עשו כל עבודותיו דרך דילוג וקפיצה .אך במשך
“פסח הוא לה’ -הקרבן קרוי פסח על שם הדלוג והפסיחה [שהקב"ה היה מדלג בתי
הדורות המילים 'דבר אחר' התפרשו ,כמקובל ,כשני פירושים שרש"י עצמו בא בני ישראל מבין בתי מצרים וקופץ ממצרי למצרי וישראל אמצעי נמלט] ואתם עשו
לפרש. כל עבודותיו לשם שמים".
כך קרה מה שקורה פעמים רבות :המילים 'דבר אחר' התפרשו מעתה כלשונו של (בכ"י אחר של רש"י (כ"י וינה) אין את כל המוסגר בסוגריים אלא רק :הקרבן קרוי
רש"י עצמו ,וכאילו רש"י בא לפרש שני פירושים. פסח על שם הפסיחה ,ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים)
"אֶ ת ה' הֶ ֱא ַמ ְר ָּת הַ ּיוֹם וַ ה' הֶ ֱא ִמ ְיר ָך הַ ּיוֹם"
האם רש"י חזר בו מפירושו על הפסוק 'את ה' האמרת'? או שמא אחד מהתלמידים הוסיף בדברי רש"י את
המילים 'ומצאתי להם עד'?
ב
כל הלומד דברי רש"י אלו ,מרגיש מיד בהערה הזועקת מאליה .רש"י פותח ואומר את ה' ֶה ֱא ַמ ְר ָּת
שהוא לא מצא בכל המקרא עד מוכיח לפירוש המילים האמרת והאמירך ,והוא "את ה' ֶה ֱא ַמ ְר ָּת ַה ּיוֹ ם ,וַ ה'
בפרשת כי תבוא (דברים כו ,יז) עומד רש"י על המילים ֶ
מפרש מעצמו שהוא לשון הבדלה והפרשה ,ואילו בסיום דבריו הוא לכאורה סותר ֶה ֱא ִמ ְיר ָך ַה ּיוֹ ם" .המילים האלו שהן יחידאיות במקרא הצריכו פירוש ,כמעט בכל
את עצמו וכותב שהוא מצא להם עד מלשון תפארת כמו יתאמרו כל פועלי און. החומשים הנדפסים בימינו נדפס בפירוש רש"י בנוסח זה" :האמרת ,והאמירך ,אין
והוא פלא גדול .אם מצא להם ֵעד – מדוע כתב תחילה שאין להם ֵעד מוכיח? זאת להם ֵעד מוכיח במקרא .ולי נראה שהוא לשון הפרשה והבדלה ,הבדלתו לך מאלהי
ועוד' :לשון תפארת' הוא פירוש אחר ,ואין זה ֵ'עד' למה שכתוב לעיל. הנכר להיות לך לאלקים ,והוא הפרישך אליו מעמי הארץ להיות לו לעם סגולה.
שוב מסייעים לנו כאן כתבי היד והדפוסים הישנים :ברובם כלל לא נמצא כל הקטע ומצאתי להם עד והוא לשון תפארת כמו יִ ְת ַא ְּמר ּו ָּכל ּפ ֲֹעלֵ י ָאוֶ ן (תהלים צד ,ד)".
'ומצאתי להם עד'.
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 22
הנכר להיות לך לאלקים" ,המילה 'הבדלתי' תמוהה ,שהרי רש"י מדבר על נתפוס לדוגמא את כ"י לייפציג ,1ניתן לראות שהוא מסתיים במילים 'לעם
ההבדלה שעם ישראל הבדיל את ה' להיות לו לאלוקים .ומסתבר כנוסח דפוס ר' סגולה' ,ואז מתחיל דיבור חדש' ,כאשר דבר לך' .י
שלמה אלקבץ הכותב 'הבדלתו לך' ,וכך הוא בעוד מקורות. כך גם המצב בדפוסים הראשונים ,לדוגמא נציג את דפוס
רומא ר"ל ,הקודם לכולם ,גם שם המצב כמו בכ"י לייפציג ,יא
וכך המצב גם ברוב הדפוסים העתיקים כמו בולוניה רמ"ב,
שונצינו רמ"ז ,אישאר ר"ן ,ארימיני רפ"ה.
יא הדפוס הקדום ביותר עם 'ומצאתי להם עד' הוא כנראה דפוס
רבי שלמה אלקבץ (סבו של רבי שלמה אלקבץ המפורסם
בעל 'לכה דודי') שנדפס בעיר ואדי אל חג'ארה שבספרד,
בשנת רל"ו ,דפוס ליסבון רנ"א ,וכן דפוסי ונציה .יב יג
אין ספק אפוא שזו הוספה מאוחרת של מישהו שמגיב על
רש"י על התורה דפוס רומא (עותק ספריית דברי רש"י ש'אין להם ֵעד במקרא' באומרו "ואני מצאתי להם
פרמה ,אוסף דה רוסי )1242 עד – והוא לשון תפארת".
השאלה רק אם זה הוספה של אחד מתלמידי רש"י או מאוחר
יב יותר ,או שמא זו הערה של רש"י עצמו ,שחזר בו בהמשך,
וכתב 'ומצאתי להם עד' .ורגליים לדבר שלכאורה רש"י עצמו
חזר בו -שהרי בפירושו של רש"י לתהלים (צד ,ד) הוא כותב
"יתאמרו -ישתבחו כמו האמרת והאמירך"; ישתבחו הוא
כמו יתפארו .כך גם ברש"י במסכת ברכות (ו ,א) וז"ל שם:
'האמרת לשון חשיבות ושבח ,כמו יתאמרו כל פועלי און',
וכעין זה ברש"י במסכת חגיגה (ג ,א) .אך לעומת זאת רש"י
דפוס ר"ש אלקבץ (סריקת 'אוצרות התורה’) במסכת גיטין (נז ,ב) מפרש את המילה הארמת 'יִ ַח ְד ָּת' ,והוא
כמו הפירוש הראשון כאן מלשון הפרשה והבדלה.
יג
אמנם בספר בספר הקדמון 'יוסף דעת' ,שנדפס בפראג לפני
כ 400-שנה ,כותב שתלמידו של רש"י הוסיפו ,וז"ל" :אתה
בן גילי אל ימהר לבך לשאול הלוא דברי רש"י כסתרי אהדדי,
דפוס ליסבון (עותק האק' למדעים ,ליסבון) כי באמת אין זה מדברי רש"י ז"ל ,רק איזו תלמיד כתבו על
הגליון ,והמדפיס חשב שהן דברי רש"י ז"ל ,ותדע שכן הוא,
שברש"י קלף ישן נושן לא מצאתי ,תאמין לי גם בדפוס ישן
יד
אינו שם ,יעיין האינו מאמין" ,עכ"ל.
אולם רבינו הט"ז בפירוש דברי דוד על פירוש רש"י ,כותב
שרש"י כתב את פירושו בכמה מהדורות ,בתחילה במהדורא-
קמא כתב רש"י שלא מצא עד ,ופירש אז מעצמו שהוא לשון
הפרשה והבדלה ,אך לאחר זמן ,במהדורא-בתרא מצא רש"י
עד בפסוק יתאמרו כל פועלי און ,שהוא לשון תפארת ,ורש"י
כ"י ספריית קלאו (עותק סינסינטי )1 השאיר את שתי הגירסאות בתוך פירושו .וכך גם כתב לבאר
ב'צידה לדרך'.
טו
ההוכחה שרש"י חזר בו ונקט רק כפירוש השני ניתן לראות
גם מתוך כ"י ספריית קלאו (עותק סינסינטי ,)1שם מופיע
רק התוספת "האמרת והאמירך -לשון תפארת ,כמו יתאמרו
כל פועלי און" ,בלי 'ומצאתי להם עד'! יד
בכ"י פרנקפורט 24אין את המשפט 'ואני מצאתי להם עד',
אלא 'דבר אחר' טו
כ"י ספריית אונ’ פרנקפורט 24 בכ"י פרנקפורט 19מופיעה התוספת בתור פירוש ראשון,
ואחריה כתוב 'כך הורו מורים' ,ואחריה הפירוש של המשכה
טז והבדלה .טז
כך או כך ,מדובר בשני פירושים סותרים החלוקים אחד
על השני .בין אם נניח שבעל ההוספה הוא רש"י עצמו
שחזר בו מהפירוש הראשון ,או שזה אחד מתלמידיו [שכן
ההוספה ודאי קדומה ,ומתועדת בכתבי יד ובאחד הדפוסים
הראשונים].
אגב עיסוקנו בדברי רש"י כאן ,מן הראוי לציין שתי נקודות
נוספות :בדפוסים שלנו כתוב ברש"י "הבדלתי לך מאלהי
23 תשפ״ז
19 כ"י ספריית אונ' תשרי
פרנקפורט
אמר ּו ֶ ּג ׁש הָ ְלאָ ה"
"וַ ּי ֹ ְ
'גש הלאה' הוא לשון נחת או נזיפה? מתברר שבעניין זה היה לו לרבי יוסף קרא וויכוח עם רש"י רבו,
והמדפיסים חיברו את שני הפירושים יחד
ג
הפתרון ,כפי שאתם כבר משערים ,נעוץ בנוסחאות של רש"י .יש כאן שתי שיטות אנשי סדום צרים על בית לוט שהמלאכים נמצאים בו ,לוט יוצא אליהם ומתחנן 'אל
מנוגדות בתכלית וחלוקות ביניהם -והן עורבבו זו בזו כמעט בלי היכר. נא אחי תרעו' (בראשית יט ,ז) ,ואף מציע להוציא את בנותיו ,אנשי סדום בתגובה
הבה נתבונן בצילום נוסח דפוס רג'יו דה קלבריאה (הפיסוק והניקוד ,הסוגריים "ה ֶא ָחד ָּבא לָ גוּר וַ ִ ּי ׁ ְש ּפֹט ׁ ָשפוֹ ט"?
עונים לו ֶ ּ'ג ׁש ָהלְ ָאה' ומוסיפיםָ :
ופתיחת קיצורים – אינם במקור) :יז המילים 'גש הלאה' נשמעות מובנות למדי ,בשפה בת ימינו היו קוראים לזה 'זוז
ֹאמר ּו ֶ ּג ׁש ָהלְ ָאה -המשך להלן ,כמו זְ ֵרה ָהלְ ָאה .ודבר נזיפה הוא ,לומר אין אנו וַ ּי ְ הצידה' .אולם כשמעיינים בפירוש רש"י על אתר -אנו רואים אריכות גדולה מאוד,
יך ַאל ִּת ַ ּגע (במקור כתוב ַאל ִּת ַ ּג ׁש ִּביִּ ).בי ,וכן ְ ּג ׁ ָשה ִּלי חוששין לך .ודומה לו ְק ַרב ֵאלֶ ָ ואף מבלבלת .נעתיק את לשון רש"י במהדורות הנפוצות (הפיסוק אינו במקור):
וְ ֵא ׁ ֵשבָ ה -המשך לצדדין בעבורי ואשב אצלך [ואל תתמה על לשון גשה האמור כאן, ֹאמר ּו ֶ ּג ׁש ָהלְ ָאה -קרב להלאה ,כלומר התקרב לצדדין והתרחק ממנו .וכן כל הלאה וַ ּי ְ
יך (ישעיה סה ,ה)] ,ועל שאתה שכן דרך המקראות לדבר כן כמו ָהא ְֹמ ִרים ְק ַרב ֵאלֶ ָ שבמקרא לשון ִרחוּק ,כמו זְ ֵרה ָהלְ ָאה (במדבר יז ,ב) ,הנה החצי ממך והלאה (שמואל
מליץ על האורחים ,איך מלאך לבך? ָה ֶא ָחד ָּבא לָ גוּר -אדם נכרי יחידי אתה בינינו א' כ ,כב)ּ ֶ ,ג ׁש ָהלְ ָאה ִ -ה ָּמ ׁ ֵש ְך להלן ,בלשון לע"ז טרי"י טי"י ד"י נו"ש [-משוך
שבאת לגור ,וַ ִ ּי ׁ ְש ּפֹט ׁ ָשפוֹ ט -נעשית מוכיח אותנו?! את עצמך מאיתנו (אוצר לעזי רש"י לר"מ קטן) ].ודבר נזיפה הוא ,לומר :אין אנו
יך ַאל ִּת ַ ּג ׁש ִּבי (ישעיה סה ,ה) ,וכן ְ ּג ׁ ָשה ִּלי וְ ֵא ׁ ֵשבָ ה חוששין לך .ודומה לו ְק ַרב ֵאלֶ ָ
אפשר לראות שנוסחת הדפוסים שלנו מכילה תוספות שונות מעבר לדפוס זה,
כמו פסוקים נוספים ושינויי מילים ,אולם ההבדל העיקרי הוא בכך שכל הקטע על (ישעיה מט ,כ) ִ -ה ָּמ ׁ ֵש ְך לצדדין בעבורי ואשב אצלך ,אתה מליץ על האורחים? איך
ה'לשון נחת' לא קיים כלל בדפוס זה[ .כמו כן :הקטע שהקפנו בסוגריים מרובעות מלאך לבך?! על שאמר להם על הבנות אמרו לו ֶ ּג ׁש ָהלְ ָאה ,לשון נחת .ועל שהיה
נראה הוספה ,מאחר שהפסוק המצויין שם כבר הובא לעיל ,וזה נראה תוספת ביאור מליץ על האורחים אמרוָ :ה ֶא ָחד ָּבא לָ גוּר -אדם נכרי יחידי אתה בינינו שבאת לגור,
שנכתבה בצד הגליון ואחר כך הוכנסה פנימה]. וַ ִ ּי ׁ ְש ּפֹט ׁ ָשפוֹ ט -ונעשית מוכיח אותנו?!
למעשה אנו כבר יכולים להבין את כל מפרשי רש"י זולת ה'גור אריה' על שלא המעיין ברש"י יוכל להבחין על נקלה שיש כאן סתירה מתחילת הדברים לסופם:
התייחסו לקושיא זו .שכן אם אך הנוסח שעמד לפניהם היה כמו זה שבדפוס רג'יו - בתחילה כותב רש"י ש'גש הלאה' הוא לשון ריחוק -משוך את עצמך הלאה
הרי שהסתירה לא היתה קיימת כלל .אולם ה'גור אריה' שהתייחס רק לפירוש של והתרחק ,ואף מדגיש 'ודבר נזיפה הוא' .ואילו בהמשך הוא כותב "על שאמר להם
'לשון נחת' הכיצד זה לא הקשה על הסתירה בדברי רש"י? על הבנות ,אמרו לו 'גש הלאה' לשון נחת" .כיצד 'לשון נחת' זה מתיישב עם 'דבר
כעת נביט בדפוס רבי שלמה אלקבץ שנדפס שנה אחרי דפוס רג'יו :יח
נזיפה הוא' שכתב רש"י קודם לכן?
הגה"ק רבי דוד פארדו ,מחותנו של החיד"א ,אכן עומד בספרו 'משכיל לדוד' על
ֶ ּג ׁש ָהלְ ָאה -כשאמר להם על הבנות אמרו לו ֶ ּג ׁש ָהלְ ָאה ,לשון נחת .ועל שאתה מליץ
קושיא זו ,ומתרץ:
על האורחים -כפי שנראה בצילום-איך מלאך לבך? ָה ֶא ָחד ָּבא לָ גוּר -אדם נכרי
יחידי אתה בינינו שבאת לגור ,וַ ִ ּי ׁ ְש ּפֹט ׁ ָשפוֹ ט -ונעשית מוכיח אותנו?! גש הלאה לשון נחת וכו' -לאו דוקא נחת ,דהא בסמוך קאמר שדבר נזיפה הוא לומר
אין אנו חוששין לך .אלא כלומר לשון נחת לגבי מה שאמרו על האורחים .שאמרו
כעת מובנים להפליא דברי ה'גור אריה' :לפניו עמד כנראה נוסח כמו זה שבדפוס
לו :האחד בא לגור וכו' עתה נרע לך וכו'.
אלקבץ .וכאן באמת כותב רש"י רק את ההבדל בין 'גש הלאה' שהוא לשון נחת לבין
'האחד בא לגור' וכו' שהם דברים קשים .ושוב -אין שום סתירה. כלומר :אמנם 'גש הלאה' הוא דבר נזיפה ,אבל ביחס לדיבורים הקשים שבאו לאחר
מכן כולל האיום 'עתה נרע לך מהם' עדיין 'גש הלאה' הוא לשון נחת.
הסתירה נוצרה כשמדפיס כלשהוא הלך ולש את שתי הנוסחים לעיסה אחת .כבר
בדפוס ונציה רע"ח מופיעים שני הנוסחים ביחד ,בצורה מקוצרת יותר ,ובדפוס אבל אם נעיין מה אומרים שאר מפרשי רש"י ,כמו הרא"ם וה'גור אריה'' ,לבוש
ונציה רפ"ה כבר מופיע נוסח כמעט זהה לדפוסים שלנו. האורה' לרבי מרדכי יפה' ,דברי דוד' להט"ז ,וה'שפתי חכמים' -נראה פליאה
גדולה :הם אינם מתייחסים כלל לתמיהה בולטת זו! הרא"ם למשל עוסק בפירוש
מהו נוסח רש"י האמיתי? ובכן כמו בהרבה מקרים -היה קשה לדעת מהו .אלא
המילים 'גש הלאה' לפי תחילת דבריו של רש"י שהכוונה 'התקרב לצדדים והתרחק
שכאן בא לעזרתנו הדפוס הראשון ,רומא ר"ל ,שם מוזכר במפורש שמו של בעל
מאיתנו' ,ומכאן הוא עובר לביאורו של רש"י על המילים 'האחד בא לגור' ,בלא
ההוספה! וזה הלשון (הפיסוק וסימני הקריאה אינם במקור):
להזכיר אפילו את הרעיון ש'גש הלאה' הוא לשון נחת .לעומתו ,ה'גור אריה'
גש הלאה -כשאמר להם על הבנות אמרו 'גש הלאה' ,לשון נחת ועל שאתה מליץ מתייחס רק לדברי רש"י אודות 'גש הלאה' שהוא לשון נחת ,ולא מזכיר כלל את
על האורחין אמרו לו 'איך מלאך לבך'! ור' יוסף בר' שמעון אומר :הלא גש הלאה העובדה שלעיל כתב רש"י שזה דבר נזיפה .מדוע מתעלמים כל המפרשים האלו מן
אינו אלא לשון דחייה ודחיפה ,כמו 'קרב אליך אל תגע בי' וכמו 'ואת האש זרה הקושיא המדוברת?
הלאה (במדבר יז ,ב) וכמו 'והגלתי אתכם מהלאה לדמשק' (עמוס ה ,כז) ,שאף
יח יז
דפוס ר' שלמה אלקבץ (סריקת 'אוצרות התורה') דפוס רג'יו דה קלבריאה (עותק ספריית פרמה)
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 24
כאן לוט היה מתחבט לפניהם על האכסנאים,
יט
והם אומרים לו 'קרב אליך אל תפגע בנו' ,שאם
אתה אומר 'קרב אלינו ושמע דברינו הוא' הוא,
מה צורך לדבר זה? והלא לוט קרוב אליהם עומד,
כמו שמצינו 'ויצא אליהם לוט הפתחה' אלא על
כרחך לשון הרחקה הוא ,כלומר 'לך מעמנו' ,והודה
המורה לדבריוָ .ה ֶא ָחד ָּבא לָ גוּר -אדם נכרי יחידי
אתה בינינו שבאת לגור ,וַ ִ ּי ׁ ְש ּפוֹ ט ׁ ָשפוֹ ט -נעשית
מוכיח אותנו?! יט
ר' יוסף בר' שמעון הוא רבי יוסף קרא ,תלמיד
חבר של רש"י ,שכתב בעצמו פירוש על חלקים
גדולים מהתנ"ך ,מעט מזה מודפס ב'מקראות
גדולות' הנפוצים .ומתוך הקטע הזה אנו למדים
שהרעיון של 'גש הלאה' -לשון דחיה ודחיפה
דפוס רומא ר"ל (עותק ספריית פרמה) [ונזיפה] היה חידוש שלו שהוא התווכח עמו 'עם
כ המורה' ,דהיינו רש"י' ,והודה המורה לדבריו'.
אם כן ,הפירוש ש'גש הלאה' הוא לשון נחת,
הוא מרש"י עצמו [וכעין זה בבראשית רבה (נ
ג) "לוט היה ארכי הדיינים שבכולן ,בשעה שהיה
אומר להם דברים שהם ערבים להם הן אומרים
לו ֶ ּג ׁש ָהלְ ָאה -סק לעיל (כלומר ,עלה למעלה אל
מקום מכובד ,).ובשעה שהיה אומר להם דברים
שאין ערבים להם ,היו אומרים לו :האחד בא לגור
וישפוט שפוט ].ואילו הפירוש השני הוא של רבי
יוסף קרא.
באופן דומה למדי נמצאים הדברים בכ"י מינכן ,5
שם הוא מכונה בכינוי ר' יוסף קרא .כ
בכמה כתבי יד מחולקים הדברים כך ,בתוך העמוד
כתוב [או מודפס] הנוסח כמו שהוא בדפוס
אלקבץ ,ובצד הגליון ישנה הגהה בלשון הזה
[העתקנו כאן מכ"י הספריה הלאומית :]3°2009
כ"י מינכן 5 רבי יוסף ב"ר שמעו' פירש :אין ֶ ּג ׁש ָהלְ ָאה אלא
כא לשון דחייה ודחיפה ,כלומר :לך מעמנו .כמו ְ ּג ׁ ָשה
ִּלי וְ ֵא ׁ ֵשבָ ה שפתרונו 'הרחק ממנו' .אף זה ,גש
הלאה ,הרחק עצמך ממנו הלאה [ ]...כמו וְ ֶאת
ָה ֵא ׁש זְ ֵרה ָהלְ ָאה .שאף כאן לוט היה מליץ על
האכסנאים .ואם הם אומרים 'קרב אצלינו ושמע
דברינו' מה צורך לדבר זה? והלא לוט קרוב אליהם
היה שנאמר וַ ֵ ּי ֵצא ֲאלֵ ֶהם לוֹ ט ַה ּ ֶפ ְת ָחה .אלא על
כרחך לשון הרחקה הוא ,כמו לך מעמנו ,והודה
המורה לדבריו .כא
בשלב כלשהוא נשמט שמו של ר"י קרא ,ושני
הפירושים נבללו ביחד כאילו רש"י אמרם,
ואפילו 'דבר אחר' כדי לציין שמדובר בפירוש
אחר -אין .כך הוא כבר המצב בדפוס ליסבון
רנ"א ,בנוסח שכבר משקף את המצב בדפוסים
הנפוצים בימינו ,אם כי עדיין 'מקוצר' הרבה
יותר:
ויאמרו גש הלאה -לפי פשוטו המשך להלן
והתרחק מעלינו .וכן כל 'הלאה' שבמקרא לשון
הפרדה להלן ,כמו 'זרה הלאה' ,ודבר נזיפה הוא,
לומר אין אנו חוששין לך .ודומה לו 'קרב אליך
כ"י הספריה הלאומית ,ישראל אל תגש בי כי קדשתיך' ,וכן 'גשה לי ואשבה' -
המשך לצדדין בעבורי ואשב אצלך .ואל תתמה
על לשון גישה האמור כאן ,שדרך המקראות לדבר
25 תשרי תשפ״ז
נלקח ארון האלקים קודש הקדשים
“נלקח ארון האלקים ,קדש קדשים ,הרב הגדול רבנו שלמה זצ"ל בן שעה שאנו עוסקים בחקר כתבי יד עתיקים של נוסחאות רש"י ,כאן המקום
הקדוש ר’ יצחק הצרפתי זצ"ל ,מאתנו שנת תתס"ה בכ"ט בתמוז ביום להביא צילום של כתב-יד עתיק יומין של פירוש רש"י לתורה ,כת"י יד
חמישי ,ובן ס"ה שנה היה כשנתבקש בישיבה של מעלה". פרמה (אוסף דה רוסי ,)175שכתיבתו נשלמה במרחשוון ד’ אלפים ס"ו,
200שנה לאחר פטירת רש"י ,ובסיום הפירוש על התורה
מופיע תיעוד על תאריך פטירתו של רש"י הקדוש ,זהו
מהמקורות הקדומים בו אנו מוצאים מקור ברור שרש"י
אכן הסתלק לישיבה של מעלה ביום כ"ט בתמוז ,ואגב
אנו מוצאים כאן גם את התואר “הקדוש" על אביו של
רש"י “רבי יצחק הצרפתי":
הנוסח של הדפוסים הנפוצים היום נמצא כבר -בשינויים קטנים -החל ממקראות כן .כמו 'האומרים קרב אליך ואל תגש בי' .גש הלאה ,על שאמר להם על הבנות
גדולות ונציה רע"ח ,ראו למשל צילום מחמשה חומשי תורה ונציה רפ"ד ,הכל של אמרו לו גש הלאה ,לשון נחת ,וכו' .כב
דפוס בומברג המפורסם (וכך גם במקראות גדולות ונציה רפ"ה) .כג
"אָ ז ה ּו ַחל"
אם בחומשים שלנו כתוב ברש"י ש'הוחל' הוא לשון חולין ,מדוע כותב הרא"ם שרש"י
לא פירש כלום אם התיבות 'אז הוחל' הוא לשון התחלה או לשון חולין?
ד
מדברי הרא"ם עולה באופן ברור שברש"י שלפניו לא היו כתובות המילים 'לשון בפרשת בראשית (סוף פרק ד) מפרש רש"י את הפסוק 'אז הוחל לקרוא בשם ה'' :אז
חולין' .ואכן כשמסתכלים בדפוסים קדומים כמו רומא ,רג'יו ,אלקבץ ,דפוסי ונציה, הוחל – לשון חולין – לקרוא את שמות האדם ואת שמות העצבים בשמו של הקב"ה
אישאר ,ליסבון ,אויגשפורג (רצ"ד) ,ועוד ,רואים שהמילים 'לשון חולין' אינן לעשותן עבודה זרה ולקרותן אלהות'.
קיימות .הן היו כנראה פירוש שנכתב בצד הגליון על ידי מישהו שהבין כך ,ולאחר מלשונו של רש"י נראה שהוא מפרש את 'הוחל' מלשון חילול או חולין – ולא
מכן – כדרכם של הגהות בגליון – הן הסתננו לתוך דברי רש"י. מלשון התחלה כפשוטו של מקרא ,וכפי שמפרשים רשב"ם ראב"ע רמב"ן והתרגום
המיוחס ליונתן.
ה'חשודה' האולטימטיבית להוספות כאלו היא מהדורת אמשטרדם ת"מ ,שתוספות־
מאוחרות רבות בלשון רש"י (פעמים רבות בסוגריים עגולים) נזקפות לחובתה .כד
יתירה מזו :הרא"ם ,המסתפק אם לפרש לשון חולין או לשון התחלה ,מתעלם לגמרי
מדברי רש"י אלו ,וכותב" :אבל רש"י לא פירש כלום אם הם מעניין התחלה ,ופירוש
יתירה מזו ,בדפוס רומא הלשון הוא 'אז הוחל לקרוא – אז התחילו לקרוא' וכו'. 'אז הוחל' – אז התחיל לקרוא את שמות האדם והעצבים כו' ,או מעניין חלול :אז
אמנם לא מצאנו לשון זה בשום מקור אחר ,ומסתבר שאינו מקורי .אבל ודאי כותב נתחלל השם לקרוא שמות האדם והעצבים כו' .אלא אדרבה ,גלה דעתו בפסוק 'וזה
הנוסח הזה הבין את כוונת רש"י מענין התחלה ולא מענין חילול .כה החילם' שהוא מעניין התחלה".
אחרית דבר
פירוש רש"י על התורה לא קפא על שמריו מעת שכתבו המורה הגדול ,רש"י עצמו כנראה הוסיף תוספות ותיקונים בפירושו ,שלא כולן נכנסו לכל ההעתקות שהתחילו
להתפזר בכל תפוצות העולם היהודי עוד בימיו .תלמידיו עוד הוסיפו רבות ,והוספותיהן לפעמים נתפסו ככאלו של רש"י .עד שהגיע הדפוס לא היה שייך לדבר בכלל על נוסח
אחיד של רש"י ,כי לידי המדפיסים הגיעו כתבי יד שונים זה מזה בשינויים גדולים בפרטים רבים ומגוונים .גם בדפוסים הראשונים עדיין נשתנו הנוסחאות שינוי גדול למדי.
נוסח אחיד כלשהו התחיל להתגבש בעקבות דפוסי ונציה ,שהם היו בדרך כלל אבות אבותיהם של כל הדפוסים שבאו מכאן והלאה ,ועדיין עד היום יש שינויים רבים גם בינם
ובין הנוסח הנפוץ ,וגם בין מהדורות שונות של דפוסים אפילו בימינו.
אמור מעתה ,שכאשר הלומד פירוש רש"י נתקל בקושיות ובחוסר הבנה ,עליו לדעת שלפעמים יכול להיות שהתשובה על תמיהה זו נעוצה בטעות הדפוס והמעתיקים .אם כי
כמובן לא כל אחד יכול לקבוע על דעת עצמו שיש כאן טעות סופר ,אלא שהדברים צריכים תמיד בירור מעמיק ויסודי במקורות נאמנים.
כד כב
חמשה חומשי תורה דפוס אמשטרדם ת"מ (עותק הספריה הלאומית) חמשה חומשי תורה דפוס ליסבון רנ"א (עותק האק' למדעים ,ליסבון)
כה כג
רש"י על התורה דפוס רומא ר"ל (עותק ספריית פרמה)
חמשה חומשי תורה ונציה רפ"ד (עותק הספריה הלאומית ,ישראל)
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 26
בס"ד
חבורת 'דב_קים בתורה'
המסלול החדש ליודעי התורה והוגיה:
מהות התוכנית והמבחן מה?
בני חבורת יודעי ומשנני התורה שבכתב ,יוכלו להשתתף
במערך מבחנים בסגנון שבועי מצטבר ומאתגר ,לשינון וידיעת
כל חמשה חומשי תורה על בוריים.
מבנה המבחן איך?
בכל שבוע ייערך מבחן עם שאלה חדשה
זכיה על פרשת השבוע ,המתווסף לפרשיות הקודמות.
ישירה (לדוגמא :בראשית – שאלה ,1נח – 2שאלות ,לך-לך – 3שאלות,
עד לפרשת ויקרא מקסימום 25שאלות שבועיות .החל מפרשת צו והלאה:
ללא המבחן כולל 25שאלות אקראיות המקיפות את כל הפרשיות שנלמדו מתחילת השנה)
הגרלה!
תנאי הצטרפות לחבורת 'דבקים בתורה' למי?
החבורה מיועדת עבור משנני ויודעי התורה הדבקים בתורה כפשוטו וכמשמעו,
ועל כן ההשתתפות בו מוגבלת ללומדים והנבחנים הקבועים בלבד .וכדלהלן:
שים לב! יש לנו אוצר
ִ ּ ׁב ְשבִ ילְָך!
בפרשיות בראשית ונח :התוכנית פתוחה לכולם – כולם מוזמנים להצטרף!
מפרשת לך-לך והלאה :ההצטרפות מותנית לנבחנים לכל הפחות 50מבחנים בהצלחה
הזכאות להשתתפות במבחנים מי?
תנאי בסיס:
• לימוד פרשת השבוע עם פירוש רש"י בקביעות
• ביצוע של לכה"פ 5מבחנים יומיים +מבחן שבועי אחד באותו שבוע -בהצלחה.
זכאות להשתתפות:
• חובת רציפות :צבירה של 4שבועות רצופים שבהם לא היית זכאי להיבחן (עקב
שלא נערכו מבחנים יומיים וכדו') או שנכשלת במבחן – תוביל ליציאה מהתוכנית.
כך נראית הצבירה בארנק: תכנית המלגות והפרסים: • ציון עובר 80% :ומעלה (דהיינו ,במבחנים הראשונים בהם סך השאלות מועט,
נדרשת הצלחה מלאה בתשובות כדי לעבור .לאחר 4כישלונות רצופים במבחן,
סכום סך מבחנים סך מבחנים תישלל הזכאות להשתתפות בתכנית).
בארנק בהצלחה תגמול בהצלחה • נבחן שיצא מהתכנית מכל סיבה שהיא ,יוכל לחזור שנית ולהצטרף ,בהינתן התנאים הנ"ל.
( ₪ 0השתתפות כרטיס להגרלת ענק
1-20 10-19
בהגרלות)
מתי?
על עשרות פרסים יקרי ערך
₪ 52.5 21 כרטיס להגרלת ענק נוספת
על עשרות פרסים יקרי ערך 20 זמני המבחן
₪ 120 30
₪ 2.5לכל מבחן 21-29 המבחן פתוח מדי שבוע מיום חמישי בבוקר ועד יום שני בבוקר
כולל תגמול רטרואקטיבי
שנצברו מתחילת השנה!
מצטבר על כל המבחנים
₪ 240 40
₪ 4לכל מבחן 30-39
איפה?
₪ 400 50
₪ 440 54
₪ 6לכל מבחן 40-49
מיקום המבחן
₪ 8לכל מבחן 50-54
!₪ 500 55 מופיע במערכת המבחנים בקול התורה ובנדרים +בקטגוריית 'דבקים בתורה'
הקפיצה בסכום מתרחשת באופן אוטומטי
בונוס !₪ 60 55
שימו לב – המבחן יהיה פתוח לזכאים בלבד
ברגע ההגעה למבחן ה 40 ,30 ,21-ו50- סה"כ מלגה ללא הגרלה !₪ 500 -
באמצעות העדכון הרטרואקטיבי. אם אינכם זכאים ,יופיעו לכם במערכת התנאים לזכאות
המלגות יחולקו אך ורק בסיום השנה | המלגות יועברו באמצעות כרטיסי 'תורה כארד' השווים ערך לכסף מזומן למימוש באלפי חנויות
ותזכה
לידיעת התורה שבכתב,
תערו_ך
את הסיכומים היומיים
תתחבר
למאות אלפי לומדי
הירשם
במערכת 'קול התורה'
וגם במתן שכרה בצדה והמבחנים השבועיים חומש ורש"י מדי יום או בנדרים +וקהילות
t s 0 2 5 0 0 2 0 18 @ g mai l .c om
לימוד חומש-ורש"י
בעולם הישיבות
28
גדליה נוימן
גריינמן אלעזר
אהרן
הרבהרב
סקירה היסטורית מקיפה ,המתפרסת על פני עשרות עיירות
וערים ,בכמה ארצות ומדינות ,מקפלת בתוכה מאות שנים ודורי
דורות של מסורת לימוד התורה בעולם הישיבות בטהרתה,
ופותחת לראשונה צוהר אל לימוד "חומש ורש"י" בהיכלי הישיבות
הקדושות ,על פי הדרכתם של מרנן ורבנן ראשי הישיבות זצוק"ל
המזרח כמו בישיבות הונגריות ,בישיבות חסידיות משכך ,לא כל סדר לימוד ,חשוב ככל שיהיה, "מימיהם של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם"
בגליציה כמו בישיבות באנגליה ורוסיה. נכנס בקלות אל רשימת סדרי הלימוד בישיבות (יומא כח ,ב) -מאז הישיבה של שם ועבר בארץ
הצד השווה שבהם ,שמקצה הארץ ועד קצה הקדושות .ברוב הישיבות הקפידו רק על ישראל ,בה למד יעקב אבינו ,ומאז הישיבה של
הארץ ,מדור לדור ,הסכימו מרנן ורבני מאורי סדרי לימוד של גמרא עם פירושי הראשונים שלשת האבות אברהם יצחק ויעקב שהיו זקנים
הדורות ,ראשי הישיבות ,שלצד החובה להשקיע והאחרונים; היו ישיבות ,כמו במדינות הונגריה היושבים בישיבה ,ומאז בית התלמוד אשר תיקן
בעיקר הלימוד בגמרא ברוב ככל שעות היום, ועוד ,שהוסיפו גם סדרי לימוד הלכה והוראה; יהודה בארץ גושן בשליחותו של יעקב ,ועד ימינו
הרי שלימוד חומש ורש"י ,גם צריך להיות חלק בהמשך הדורות ,נוספו סדרי 'לימוד מוסר' בהיכלי אנו בשנת תשפ"ז ,לא פסקה ישיבה מישראל.
בלתי נפרד מלימודיו של בחור ישיבה ,לא פחות הישיבות ,דבר שכידוע עורר תחילה פולמוס ער הישיבות הקדושות ,היו ונשארו סלע קיומו של
מלימודיו של אברך כולל ,ילד בתלמוד תורה ,או ולא בקלות הסכימו כולם על הוספת סדר לימוד העם היהודי; הישיבות היו ונשארו כבשן בוער עד
כל יהודי באשר הוא. חדש זה בישיבות; בישיבות החסידיות אף הוסיפו לב השמים בו נצרפו נשמות ישראל מדור לדור
סדרי לימוד בספרי חסידות. באש קודש של אהבת ושקידת התורה; והם היו
בפתח הדברים חשוב להדגיש :סקירה זו היא רק
סקירה חלקית על חלק קטן מהישיבות הקדושות, אך היה עוד לימוד אחד חשוב ויסודי ,שמקום של ונשארו המקור להעברת מסורת התורה בטהרתה
וקצרה היריעה מהכיל את כל מאות הישיבות כבוד היה לו בכל היכלי הישיבות: ובנצחיותה.
במשך הדורות בהם למדו חומש ורש"י (ראה "פרשת השבוע ,חומש ורש"י!" זו הסיבה שכל כך הקפידו מאורי האומה ,ראש
למשל בספר 'ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן', בסקירה שלפנינו נגלה תמונה מפעימה ,כיצד הישיבות ,על שמירת צביונם ותבניתם של
שבכל פרק על אחת מהישיבות בהונגריה מוזכר לימוד זה של חומש ורש"י ,התקבל והשתרש הישיבות הקדושות ,בלי לשנות מאומה מסדרי
סדר לימוד של חומש ורש"י) .אולם די בלקט במאות השנים האחרונות בישיבות הקדושות הלימוד וצורת מסירת התורה ,מתוך ידיעה שכל
המובא כאן כדי להעניק מבט כללי על החשיבות מכל הארצות והמדינות ,בישיבות ליטאיות כמו ישיבה היא חוליית זהב בשרשרת הנמשכת ברצף
העליונה אשר העניקו מרנן ראשי הישיבות בישיבות אשכנז וגרמניה ,בישיבות של עדות אחד מימי האבות וקבלת התורה בסיני ,עד ביאת
ללימוד חומש ורש"י. המשיח.
תהילה לא-ל גאוני הזמן אשר לומדים כסדר הראוי
והנכון ,אמנם ראוי היה שישגיחו בעין חמלה
ולזכות הדור שהמלמדים ילמדו עם תלמידים ישיבת ה'פרי מגדים'
כראוי ...ולא כאותן שלומדים עם תלמידים גפ"ת בפרנקפורט
אם שיודע להקשות איזה קושיא ותירוץ חכים
"לו חכמו ישכילו היו לומדים זה
ורבי יתקרי ,ובתנ"ך אין לו שום ידיעה".
אמנם ראוי היה ראשונה מכל"
הגה"ק רבי יוסף תאומים זי"ע ,הידוע בחיבורו
שישגיחו בעין 'פרי מגדים' על השלחן ערוך ,שימש החל משנת
ישיבת וולאז'ין חמלה ולזכות
תקמ"א כרבה של פרנקפורט שעל יד נהר ה'אודר'
בגרמניה ,הידוע בשמה המקוצר "פפד"א"
"תיכף אחרי התפילה התכנסו כל
הבחורים וראש הישיבה למד עמהם
את פרשת השבוע"
הדור שהמלמדים (להבדיל מהעיר פרנקפורט השנייה ,הממוקמת
על ידי נהר ה'מיין' ,ונקראה 'פרנקפורט דמיין',
בספר 'אבי הישיבות' מופיע התיאור הבא אודות ילמדו עם ובקיצור פפד"מ) .שם גם עמד בראשות ישיבה
לבחורים.
'ישיבת וולאז'ין' :התייחדה וולאז'ין בלימוד
'תורה' ,פשוטו כמשמעו ,היינו חומש בפרשת תלמידים כראוי בין סדרי הלימוד בישיבתו קבע הפרי מגדים סדר
לימוד בחומש ורש"י ,והוא דרש מכל הבחורים
ללא יוצא מן הכלל להשתתף בסדרים אלו .כאשר
היו אי אלו בחורים שבגאוות לבם סברו שאין זה
ראוי לפי כבודם ללמוד חומש ורש"י ,הביע הפרי
מגדים את מורת רוחו על כך באחת מאגרותיו
(אגרות פרי מגדים אגרת ה') בו הוא כותב:
"והבחורים אשר אומרים כי חרפה להם ללמוד
בישיבה פרשה חומש עם רש"י ,וקפיטול (-פרק)
בנביאים וכתובים ,לו חכמו ישכילו היו לומדים
זה ראשונה מכל ,ראה נא הרא"ם ז״ל ,אשר האיר
עיני כל ישראל בחיבורו על רש"י על התורה .ואני
משבח הספרדיים בזה ,אשר לימודם עולה יפה,
ובוודאי כי לא אלמן ישראל בינינו האשכנזים
ישיבת וולאז'ין
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 30
תלמידיו שלא זלגו עיניו דמעות הרגשת חדוה השבוע ,ואף הוא נכלל ב'לדעת הכל' .לפחות
ואהבת התורה. מתקופת הגה"ק רבי יצחק מוולאז'ין זי"ע ועד
תום תקופת הנצי"ב זי"ע ,היה הנוהג לפתוח את
סדר היום בישיבה עם לימוד החומש .ויש גם מי
הגה"ק רבי ישיבת מיר
שהעיד כי הגה"ק רבי חיים מוולאז'ין זי"ע בעצמו
לימד בכל יום לבני הישיבה פרשה חומש.
חיים מוולאז'ין "רבי ירוחם ממיר מסר בעצמו שיעור תיכף אחר התפילה היו מתכנסים בני הישיבה אצל
השולחנות הארוכים ,וראש הישיבה היה קורא
בחומש ורש"י לבחורי הישיבה כדי
זי"ע בעצמו לקבוע בלבם את יסודות האמונה" פרשה חומש ומבאר ומחדש כדרכו .והגאון רבי
אליהו חיים מייזל זצ"ל אב"ד לודז' רגיל היה לומר
לימד בכל יום על מרן הגאון רבי ירוחם ליבוביץ המשגיח דמיר
זצ"ל ,מעיד וכותב מרן הגאון רבי יחיאל מיכל
כי לכך זכה לחכמה וגדולה יותר משאר חבריו,
משום שהקפיד לשמוע את שיעור החומש של רבו
לבני הישיבה פיינשטיין זצ"ל (חידושי רבינו הגרי"מ):
"נהירנא כאשר למדנו בישיבת מיר ,והתחילו
הגרי"צ .תלמיד נוסף מתאר' :עד היום לא אשכח
רגשת העונג עת בכל יום ויום ראיתי את הגאון
פרשה חומש להגיע בחורים מאשכנז ומאמריקה ,התחיל
המשגיח רבי ירוחם זצ"ל ללמד הוא עצמו
ר' יצחק יורה לנו בבוקר בבוקר הפרשה מפרשת
השבוע על דרך פשוטו של מקרא המושך את
ברבים שיעור בחומש עם רש"י ,והסביר כוונתו, הלב'.
כך גם סיפר משגיח ישיבת מיר הגאון רבי ירוחם
זצ"ל (דעת תורה הקדמה לחלק א)" :והגאון ר'
חיים מוולאז'ין זצ"ל אמנם קבע בישיבתו לימוד
המקרא בכל יום ויום".
ישיבת ה'חתם סופר'
בפרשבורג
"כמאתיים בחורים ולומדים מופלגים
באו לשיעור חומש ורש"י של החתם
סופר"
במכתב שכתב הגה"ק רבי שלמה איגר זי"ע לאחד
מבניו ,הוא מעיד אודות השיעור שמסר גיסו
הגדול ,הגה"ק בעל חתם סופר זי"ע ,מדי שבוע
בשבוע לתלמידי ישיבתו ,בחומש ורש"י ,וז"ל
במכתב:
"אף כי תלמוד בעצמך סדר הפרשיות של כל
ישיבת מיר שבוע כאמור ,אעפ"כ תלמוד בכל שבוע עם רבך
עוד פעם הסדר ,מהחל עד כלה עם פירש"י ,למען
תחזור על כל סדר ב' פעמים בשבוע .גם דע כי
לימוד זה אינו דבר נקל כל כך ,וכמה חיבורים
לפי שבארצות האלו לא נהוג ללמוד עם דרדקי גדולים נתחברו על התורה ,וביחוד על פירש"י,
בשיטה המקובלת ,וממילא נחסרו מהתלמידים על כן וודאי יצא לך תועלת אם תלמוד ג"כ אצל
ישיבת 'פורת יוסף' אותם היסודות ועיקרי האמונה שקולטים ילדים רבך ,ואל תאמר שאינו לפי כבודך ללמוד חומש
וחסרון היסודות החדר בנוסח הישן הלומדים אצל רבך ,כי לא מחכמה תאמר כזאת .אם תחקור
"הבחורים המובחרים כותבים בשופי חומש עם רש"י האלו ניכר בכל הליכותיהם תמצא שגיסי הגאון הצדיק אב"ד דפרעשבורג
סיכומים על פרשת השבוע" ובהבנת התורה בכל הדרגים ,לכן בא להשלים לומד בכל לילי שבת הסדרה עם פירש"י עם כל
בישיבת 'פורת יוסף' בירושלים שמו דגש חזק על חסרונם". הישיבה אשר הם יותר ממאתים איש וגם לומדים
לימוד חומש ורש"י ,כן מובא בספר 'נוהג כצאן בספר 'המשגיח רבינו ירוחם' מובא בשם המשגיח מופלגים בני עירו באים לשמוע ומפליגים מגודל
יוסף' :לימוד רש"י על הפרשה -מנהגם של ראשי רבינו ירוחם ,ששיעור זה לא נועד רק לבני חוץ תועלת המגיע להם מזה".
הישיבה הגאונים הגדולים רבי יהודה צדקה ורבי לארץ ,אלא אמר שגם לבחורים הוותיקים צריכים תלמידו הגאון רבי פייטל פלויט זצ"ל ,בעל ליקוטי
יהודה מועלם זלה"ה ,בכל יום ראשון בשבת לבחון לסדר קביעות בחומש ורש"י ,כפי שהנהיג הגאון חבר בן חיים סיפר שמעולם לא הלך מלימוד
התלמידים ברש"י על פרשת השבוע שעברה ,ועל ר' חיים מוולאז'ין זצ"ל בישיבתו. החומש בסדר השבוע שלמד החתם סופר עם
31 תשרי תשפ״ז
השתומם האיש ושאל ,וכי אין כדאי לבטל פעם
אחת את השיעור בעבור סכום עצום כזה אשר אני
עתיד ליתן .נענה לעומתו חותני :פליאה לי על
דבריך ,הרי אם לא בשביל הלימוד עם הבחורים
בישיבה ,למה לי כל הממון הזה?!".
ישיבת 'בעלזא'
"בישיבת בעלזא בקראקא
היה שיעור שבועי בחומש ורש"י"
בישיבה דחסידי בעלזא בעיר קראקא ,היה ראש
הישיבה הגאון החסיד רבי איתמר דאמב זצ"ל
הי"ד מוסר שיעור בכל יום חמישי על חומש
ורש"י ,מלבד שיעוריו הרבים והעמוקים בצילותא ישיבת 'פורת יוסף'
דשמעתתא (קובץ 'אור הצפון').
התלמידים היה ללמוד הפרשה עם פי' רש"י היטב
ביום השבת שידעו מה להשיב".
ישיבת 'סעמיהאלי' בשיחה שמסר מרן הגאון הגדול רבי משה צדקה
"לא וויתר גם בעת הנסיעה על שליט"א ,ראש ישיבת פורת יוסף ,למערכת 'תורה
השיעור לבני הישיבה בחומש ורש"י שבכתב' (התפרסם בגיליון 'תורתי' ,כ"ט תמוז
עם המפרשים" תשפ"ד) העיד וסיפר:
הגה"ק רבי שמעון גרינפלד זי"ע ,בעל שו"ת "אני אומר להם בישיבה למיוחדים המובחרים,
מהרש"ג ,ואב"ד סעמיהאלי ,היה מוסר בכל ליל שיכתבו סיכום של הפרשה ,אני מבקש מהם
שישי לבני ישיבתו שיעור בחומש ורש"י עם לסכם את הפרשה ,שאם לא כן ,הוא עלול להיות
מפרשים ,ואף כשנסע פעם להיות בשבת חנוכה
בצל הקודש של הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע, אך חותני מיאן עם הארץ מ"דאורייתא" .אני תמיד בישיבה מדבר
על זה עם הבחורים הראויים לכך ,שיכתבו סיכום
והצטרפו אליו רבים מתלמידי ישיבתו ,גם שם לא
רצה להיבטל משיעורו הקבוע ,כאשר נודע הדבר להצעה זו של הפרשה .כל פרשה -לסכם אותה .כדי שהאדם
לא יהיה עם הארץ מדאורייתא"...
למהרי"ד זי"ע הזדרז ושלח את בניו ונכדיו שגם
הם ישתתפו ויקשיבו לשיעורו של מהרש"ג לבאר ואמר שהוא
דברי רש"י הק' (קובץ 'אור הצפון').
מוכרח לשוב ישיבת 'נייטרא'
לביתו כדי "וויתור על עשרת אלפים גילדן לטובת
אמירת שיעור חומש ורש"י לבחורי
ישיבת 'מאקאווא'
"גם הבחורים המבוגרים נדרשו
שלא להחסיר הישיבה"
מדי ליל שישי היה הגה"ק רבי שמואל דוד הלוי
להיבחן על חומש ורש"י"
בספר 'אור פני משה' מובא על הגה"ק רבי משה
את השיעור אונגר זי"ע ,גאב"ד נייטרא ,מוסר שיעור בחומש
ורש"י לתלמידי הישיבה .על כך סיפר חתנו
נתן נטע לעמבערגער זצ"ל ,גאב"ד מאקאווא:
"ישיבת מאקאווא היתה בין הישיבות בהונגריה
הקבוע הרה"ק בעל שפע חיים מצאנז זי"ע בשיעור חומש
ורש"י (בשלח תשל"ו):
שבהם לימד ראש הישיבה שיעור בחומש ורש"י,
ושילב בדבריו גם פירוש הרמב"ן ,מן הענין לציין
בישיבה "שמעתי לספר על חותני הגה"ק מנייטרא זי"ע,
שהיה רגיל למסור לפני בחורי ישיבתו בכל ליל
עד כמה החשיב ראש הישיבה את השיעור בחומש
ורש"י ,שכן בשיעורים הרגילים בגמרא עם
בחומש רש"י שישי שיעור בחומש עם פירוש רש"י ,ופעם אחת
שהה בעיר ווינה ,ובהיותו שם סיפר לאחד מנכבדי
פירוש רש"י ותוספות היה בוחן רק את הבחורים העיר כי ישיבתו בנייטרא שרויה במצב דחוק מאד.
הצעירים ,בעוד שהמבוגרים יותר שוחררו מבחינה הציע לו האיש ואמר ,שאם יישאר לשבות אצלם
זאת ,אולם לגבי השיעור בחומש ורש"י לא היה בשבת הקרובה יתן סכום גדול של עשרת אלפים
מוותר לאף אחד ,וגם הוותיקים יותר נדרשו 'גילדן' לטובת הישיבה ,אך חותני מיאן להצעה זו
לעמוד בבחינה ,וכל זאת שלא יזלזלו בלימוד זה". ואמר שהוא מוכרח לשוב לביתו כדי שלא להחסיר
את השיעור הקבוע בישיבה בחומש רש"י.
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 32
שלא יקשה הדבר ,יש ללמוד בכל יום פרשה אחת דרך העיון ,אלא לומד כדי לקיים את חובת תלמוד
מפרשת השבוע'. תורה".
ישיבות 'ויז'ניץ'
"בכל יום היו לומדים חומש ורש"י,
והרבי בעצמו היה בוחן את הבחורים"
ישיבת 'דושינסקיא' ישיבת 'תפארת יעקב' בספר 'ימים מקדם' מסופר על סדרי הלימוד
"קבע בעצמו שיעור עם בחורי גייטסהד בישיבת 'אהבת ישראל' דחסידי ויז'ניץ שהוקמה
הישיבה בחומש ורש"י ,והקפיד שלא בגרוסוורדיין בשנת ת"ש ,בראשותו של הרה"ק
"מדי יום ביומו ,במשך כ"ח שנה ,מסר
יעבור על בחור יום בלי לימוד חומש שיעור בחומש ורש"י לבני הישיבה" בעל אמרי חיים מויז'ניץ זי"ע" :בשיעור עיון למדו
ורש"י" כשתי דפים לשבוע עם דברי הראשונים רא"ש
בהקדמת בני המחבר לספר 'משחת שמן' מאת רי"ף ור"ן .שיעור פשוט .ולימוד חומש ורש"י".
כ"ק גאב"ד ירושלים הגה"ק רבי יוסף צבי
הגאון רבי חיים שאול קאופמן זצ"ל ,ראש ישיבת
דושינסקיא זי"ע קבע שיעור מיוחד עם התלמידים גם בישיבתו של אחיו ,הרה"ק בעל דמשק אליעזר
'תפארת יעקב' בגייטסהד שבאנגליה ,מסופר
בכל יום בחומש ורש"י ,עד שבערב שבת קודש מויז'ניץ זי"ע הקפידו על לימוד זה כמובא בספר
על "שיעורי חומש רש"י שהיה מוסר בישיבתו
גמרו כל הסדרה עם פירוש רש"י ,וביום ראשון 'בעל דמשק אליעזר'" :גם על לימוד חומש עם
הק' ,ישיבת תפארת יעקב מדי יום ביומו ,ובמשך
בשבוע שלאחרי זה לאחר שבחנם על גפ"ת ,בחן רש"י הקפיד מאד רבנו בעל דמשק אליעזר
יותר מכ"ח שנים ,כולם שוים לטובה ,אשר עמד
אותם ג"כ על החומש ורש"י (פקודיך דרשתי). מויז'ניץ ,היה בוחן בעצמו בלימוד זה בימות הקיץ
בשבת קודש אחרי הצהרים לפני תפלת מנחה,
ובחורף במוצאי שבת".
מרן ה'שארית מנחם' זי"ע לקח וכך גם בישיבתו של האח השלישי הרה"ק בעל
שארית מנחם מווישאווא זי"ע היה נהוג כך,
לו זמן מה ובחן את התלמידים כמובא בספר 'גאון ישראל וקדושו'" :בווישוא
היה כן המנהג במוצאי שבת שהרבה פעמים מרן
בחומש רש"י ה'שארית מנחם' זי"ע לקח לו זמן מה ובחן את
התלמידים בחומש רש"י".
וכן הקפיד ע"ז בנו הגה"ק מהרי"ם דושינסקיא בראשה ,מעת הווסדה ועד הסתלקותו היה מוסר
זי"ע ,שתלמידיו יסיימו בכל שבוע את כל הפרשה שיעורים אלו ,מלבד שיעורו הקבוע בגפ"ת ,בכדי ישיבת 'קאלוב'
חומש עם פירש"י ,וכן שלא יעבור יום בלי לימוד להרחיב ולהעשיר את התלמידים בהבנת הפרשיות "הרבי מטאהש למד בישיבה בה היה
חומש רש"י ,וכן ממשיך דרכם כ"ק מרן אדמו"ר ופתח בזה פתח חדש לצעירי הצאן בלימוד תורה סדר קבוע בכל יום ללימוד חומש
מדושינסקיא שליט"א עומד על כך בישיבות שבכתב ,והכניס בלבם חשקת התורה". ורש"י"
הקדושות שיהיה כל יום סדר של לימוד חומש סיפר כ"ק האדמו"ר מטאהש זי"ע (עבודת עבודה):
רש"י. "בתחלת שנת תרצ"ה ,חצי שנה אחר הבר מצוה
כן הובא בגיליון 'תורה שבכתב' (שלח תשפ"ו)
עדות מאת אחד מבחורי הישיבה" :זכיתי ללמוד נסעתי ללמוד אצל דו"ז בעיר קאלוב ,ולמדתי שם
בימי בחרותי בישיבת 'גייטסהד' באנגליה, משך שנה וחצי עד זמן הקיץ שנת תרצ"ו ,והיה
סדר קבוע בישיבה ללמוד בכל יום חומש רש"י".
ישיבת 'גור' ובימים ההם שימש שם כמשגיח הגה"צ רבי
מתתיהו סלמון זצ"ל .זכורני שהוא היה מעורר את
"הלב שמחה זי"ע נהנה כששמע שיש הבחורים ללמוד את פרשת השבוע חומש ורש"י
בישיבה סדר מיוחד ללימוד חומש בהבנה ,כשהוא מתבטא' :אינו דומה לימוד חומש
ורש"י" ורש"י בגיל שבע ,ללימוד חומש ורש"י בגיל שבע ישיבת 'תורת אמת'
גם בישיבת גור היה סדר לימוד קבוע ללימוד עשרה!'. דלונדון
חומש ורש"י ,כפי המובא בספר 'הליכות הרועים'
ובספר 'ליקוטי יהודה' (פרשת האזינו): "הקפיד מאד שכל בחור ילמד חומש
ורש"י ,כי זהו סימן ליראת שמים
'סיפר מרן הלב שמחה זי"ע לנכדיו ,כי אביו ולתורה לשמה"
האמרי אמת הורהו ללמוד מדי יום במקרא .פעם ישיבת 'כפר חסידים' על הגה"צ רבי משה שניידר זי"ע ,ראש ישיבת
שאל הלב שמחה את נכדו אם הוא לומד חומש "אחת מתקנות הישיבה :ללמוד כל 'תורת אמת' בלונדון ,מעיד תלמידו מרן פוסק
ורש"י ,השיב הנכד כי בישיבה מתקיים סדר מיוחד יום חומש ורש"י" הדור הגאון הגדול רבי משה שטרנבוך שליט"א
ללימוד חומש ורש"י ,והדברים הסבו לו הנאה, על ישיבת 'כפר חסידים' מובא בספר 'לב אליהו' בספרו אש קודש" :הקפיד מאוד שכל בחור ילמד
והוא נענה ואמר :אף אני עושה כן ,מאז הורני אבי שהגה"צ רבי אליהו לאפיאן זי"ע תיקן בישיבתו בכל שבוע את פרשת השבוע עם פירוש רש"י,
הנני לומד בכל יום ויום חומש ורש"י'. ט"ו תקנות בדברים הצריכים חיזוק .ואחת והוי מרגלא בפומיה שלימוד חומש עם רש"י בכל
התקנות בישיבה היתה' :ללמוד במשך השבוע שבוע הוא אות ליראת שמים ,שבזה מוכח שאינו
הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום עם רש"י ,וכדי לומד תורה מפני שנהנה לומר סברות בלימוד על
33 תשרי תשפ״ז
את הכלים להיות תלמידי חכמים ,בסדר זה אנו יקבעו בישיבה סדר לימוד של חצי שעה חומש עם בסדר חומש
רוכשים את הכלים להיות יהודים!". פירוש רש"י ,בשימת דגש על הבנת עומק הפשט
של דברי רש"י על התורה .בכל פעם שהיו ראשי ורש''י אנו
הישיבה עולים למעונו של הרב שך ,טרם כל שיח
היה מברר האם מקפידים בישיבה על תקנה זו רוכשים את
ישיבת 'תורה והוראה' ללמוד יום חומש עם רש"י בעומק הפשט" (מפי
הכלים להיות
"הצעת הרב שך זי"ע לקבוע הרה"ג רבי זעליג דיסקין שליט"א ,ר"מ ישיבת
סדר חומש ורש"י בישיבה" משך חכמה). יהודים!
העיד הגאון הגדול רבי שלמה בן שמעון זצ"ל,
גאב"ד נווה ציון :כשלימדתי בישיבת 'תורה ישיבת 'סקווירא'
והוראה' הציע לי הגרא"מ שך זי"ע להנהיג ישיבת 'עטרת ישראל' "סדר לימוד מיוחד בישיבה במוצאי
בישיבה לימוד קבוע של חומש עם רש"י מדי יום "בסדר הלימוד בישיבה ללימוד חומש
שישי ,בתוך שיעורים כאלה אפשר להכניס אילו שבת ללימוד חומש ורש"י ,וכן שיעור
ורש"י ,אנו רוכשים את הכלים להיות
בשעות הצהריים מדי יום"
נושאים שרוצים ,מתוך אווירת ידידות ונעימות, יהודים!"
יש הרבה ערכים קדושים שלא תמיד מוצאים את על סדרי הלימוד בישיבת סקווירא מובא:
הגאון רבי אפרים קשש זצ"ל ראש ישיבת 'עטרת במוצאי שבתות היו סדרי ישיבה וקבעו הנהלת
הזמן להעביר לתלמידים ,ערכים כמו יראת שמים
ישראל' לצעירים ,הקפיד מאד בישיבתו על סדר הישיבה שילמדו חורש"י ,וכ"ק האדמו"ר הרה"ק
ופחד מה' ,לא תמיד נתפסים בתוך שיחת מוסר ללימוד פרשת השבוע עם רש"י ,סדר עליו גם
רגילה ,אבל כשבונים את הדבר על פירוש רש"י מסקווירא זי"ע הורה שיתעסקו בלימוד פרשה
נערך מבחן .לבחור ש'נתפס' פעם שהוא מנצל את הבאה ולא בפרשה שעברה .גם הגה"ח רבי משה
אזי הכל אפשרי. הסדר לאמירת שנים מקרא ואחר תרגום ,הסביר וייס (רבי משה גבאי) זצ"ל היתה לו קביעות עם
רבי אפרים באר היטב" :סדר זה מיועד ללימוד בחורים במשך ימי החול בשעות הצהריים ,שעה
חומש ורש"י ,בסדרי לימוד הגמרא אנו רוכשים של קורת רוח ,בלימוד חומש ורש"י בפירוש ברור
על כל תיבה ותיבה ,וכך היה רגיל בפיו' :לימוד
חומש ורש"י צריך להיות כלימוד גמרא ותוספות'.
ישיבת 'תולדות אהרן'
"דרש מתלמידי הישיבה שכל אחד
יעשה לעצמו סדר קבוע ללימוד
חומש ורש"י"
כ"ק האדמו"ר מתולדות אהרן זי"ע היה דורש
מתלמידי הישיבה ,ושם דגש מיוחד על כך שכל
אחד יעשה זאת לחוק וסדר קבוע ללמוד חומש
רש"י מדי שבוע .בתקופות מסוימות היה בוחן
בעצמו את התלמידים כדי לזרזם בלימוד חומש
רש"י ,ומי שידע היטב בבחינה חיבב אותו מאד.
ואילו מי שלא הי' יודע לעמוד בכור המבחן על
חומש ורש"י ,הוכיחו על חסרון יראת שמים כי
הא בהא תליא ,וכן היה בוחן את הבחורים בחומש
רש"י בעת עריכת השלחן בסעודת יום שב"ק
(תורה ואמונה).
ישיבת 'משך חכמה'
"מרן הרב שך זי"ע הורה שבכל יום
יהיה סדר לימוד בישיבה חצי שעה
חומש ורש"י"
בעת שיסד מרן ראש הישיבה הגאון הגדול ראמ"מ
שך זי"ע את ישיבת 'משך-חכמה' בבני ברק ,הורה
לראשי הישיבה הוראה ברורה ,שבכל יום ויום
ישיבת חכמי לובלין
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 34
ממי שאינו לומד רש"י על הפרשה". היא כלשונו" :בושה לבחור המתפלפל בדברי
הגמרא ואינו יודע פסוק כצורתו."---
ישיבת 'ביאלא'
ישיבת 'ספינקא'
"סדר לימוד ומבחן חובה
"סדר הלימוד בחומש ורש"י
על פי תקנת צדיקי בית ביאלא"
בראש סדר העדיפויות"
בישיבה דחסידי ביאלא יש סדר לימוד קבוע בכל בספר 'זכור לאברהם' דברי תורתו ותולדות חייו
יום לאחר תפילת שחרית ללימוד חומש ורש"י, של הגה"צ רבי אברהם אביש ווייס זצ"ל ,אב"ד
על פי התקנה של מרן החלקת יהושע מביאלא וראש ישיבת ספינקא ,בן כ"ק מרן אדמו"ר רבי
זי"ע ,ועל פי ההנחיה המפורטת של המבשר טוב יעקב יוסף מספינקא זצ"ל ,מובא' :חומש ורש"י
מביאלא זי"ע ,כך גם מתקיים מבחן חובה מטעם ביסודיות היה אצלו בראש סדר העדיפויות. ישיבת 'כסא רחמים'
הישיבה על החומר וזה אחד מהתקנות של ישיבת לדבריו ,בלתי אפשרי לגדול תלמיד חכם ויודע
ביאלא .בפעמים הראשונות שהגיע המבשר-טוב ספר מבלי לדעת חומש ורש"י על בוריים ,על כן
זי"ע לארץ הקודש ,אחרי עלותו לכס ההנהגה ,היה
קבע בישיבה סדר זה מיד לאחר תפילת שחרית ישיבת 'כסא רחמים'
ללימוד חומש ורש"י'.
בוחן את הבחורים ומפלפל עמם בחורש"י ,והיה "שיעור שבועי בחומש ורש"י
מבקש שיקבלו על עצמם ללמוד כל יום חורש"י. בעיון ודקדוק רב"
בספר 'שמש ינון' ,פרקי חייו של הגאון רבי ינון
חורי זצ"ל ,מסופר שבכל יום רביעי היה מוסר
בישיבת 'כסא רחמים' שיעור בחומש ורש"י
ישיבת 'באר יעקב' לבחורי הישיבה .בלימוד חומש עם רש"י היה
שואל בכל פסוק "מה קשה לרש"י?" ,כי כאשר
וישיבת 'גבעת שאול' כשילמדו מבינים מה קשה לרש"י אז מבינים גם את
הפירוש ,וכשמבינים את השיטה אז אפשר אח"כ
"הגר"ש וולבה מסר שיעור
לבחורים בחומש ורש"י" פירש"י בחומש להמשיך ללמוד לבד את כל התורה כולה .גם
כשהיה לומד שיעור גמרא ,אם הגמרא הביאה
המשגיח הגה"צ רבי שלמה וולבה זצ"ל ,כידוע
השקיע כוחות מרובים בלימוד חומש ורש"י ,והיה
יתרגלו לדקדק פסוק היה פותח חומש ומסביר את הפסוק היטב
ואח"כ חוזר לגמרא.
מוסר שיעור בחומש ורש"י בישיבת 'באר יעקב', בלשונו מאיזו כן כותב מרן הגאון רבי מאיר מאזוז זצ"ל בספרו
שם שימש שנים רבות כמשגיח ,וכן בישיבת שו"ת בית נאמן" :צריכים בחורי ישיבה לקבוע
'גבעת שאול' אותה יסד באחרית ימיו ,היה מוסר קושיא נשמר, זמן מה ללמוד פירוש רש"י פרשת השבוע כחצי
לבחורים שיעורים בחומש ורש"י. שעה ביום בעיון .כשילמדו פירש"י בחומש
ומה בא לשלול יתרגלו לדקדק בלשונו מאיזו קושיא נשמר ,ומה
בא לשלול וכיוצא ,וזה יעזור מאד להבנת פירש"י
בגמרא ,וכמ"ש הפמ"ג בהקדמתו לאורח חיים
ישיבת 'נתיבות חכמה' שאחרי שלמד פירוש הרא"ם על רש"י בחומש,
למד לדקדק יותר בפירש"י בגמרא ע"ש ,ולא כמו
"איך יתכן שבחור אינו יודע פסוקים שנוהגים היום ללמוד רש"י בגמרא בחפזון כמצליף
מפורשים בתורה?" ואינם יודעים כמה פנינים ומרגליות שקועים בו".
ראש ישיבת 'נתיבות חכמה' ,הגאון הגדול רבי ישיבת 'חכמי לובלין'
דניאל וולפסון שליט"א ,מעורר תדיר בשיחותיו "להדגיש לבחורי הישיבה שמי שלומד
בישיבתו להזכיר את נחיצות וחשיבות לימוד כל שבוע חומש ורש"י ,הריהו חזק
יותר בלומדות" ישיבת 'אמרי משה'
חומש רש"י ,וכזעקתו הנוקבת' :איך יתכן שבחור
אינו ידע פסוקים מפורשים בתורה הקדושה? מרן פוסק הדור הגר"ש וואזנר זי"ע ,בעל שו"ת "מרן הרב שטיינמן זי"ע הורה לעשות
שבט הלוי וגאב"ד זכרון מאיר בבני ברק ,אף דרש כל יום לאחר שחרית שיעור חומש
כיצד יתכן מצד שבחור בן תורה אין לו מושג ורש"י בישיבה"
מבחורי ישיבתו שיעסקו בלימוד חומש ורש"י,
מהי מנחת-חביתין ומהו קרבן-עולה-ויורד
כפי שנמסר בשמו (ספר רב רבנן עמוד שסח): בעת פתיחת שערי ישיבת 'אמרי משה' לצעירים
ועוד?!' באומרו עוד' :זו התביעה הבסיסית ביותר "ביקשני למסור לבחורי הישיבה בשמו שרצונו בירושלים ,הורה מרן ראש הישיבה הגראי"ל
לעתיד לבוא ,שישאלו אותנו דינים מפורשים וחפצו שיחזקו את ענין לימוד חומש ורש"י. שטיינמן זי"ע ,לראש הישיבה הגאון רבי יהושע
בתורה ,ואיך יתכן שלא נדע להשיב על פסוקים ולהדגיש לבחורים שמי שמקפיד לסיים בכל מישקובסקי שליט"א שיעשו כל יום לאחר
מפורשים?! איזו בושה וכלימה תהיה ח"ו!'. שבוע חומש ורש"י ,הרי הוא חזק ב'לומדות' יותר שחרית סדר חומש ורש"י וטענתו בפה-קדשו,
35 תשרי תשפ״ז
מסמך
חינוכי מאלף
חובה לכל
מחנך והורה!
לומדים כך
חומש ורש"י!
"מחנכים והורים שיעניקו לתלמידים את
הכלים הנכונים וההדרכה הישרה כיצד
להעמיק בפירוש רש"י ,יופתעו לגלות
שכל תלמיד ,בכל גיל ,מסוגל להעמיק חקר
ולגלות נפלאות בעומק הפשט של רש"י!"
כיצד ניגשים ללימוד דברי רש"י הקדוש? מהי הדרך הנכונה לגלות את העומק
הטמון והנסתר בדברי רש"י? האם יש ברש"י ביאורים שהם רק בדרך 'דרש'
או שכל דברי רש"י הינם על דרך ה'פשט'? כמה ספרים חוברו להבנת פירוש
רש"י עה"ת? האם כל אחד בכל גיל יכול להבין את עומק דברי רש"י?
ומאלפת ,מאירת עיניים ומחכימת נפש ,מלאה שעות של קורת רוח נפלו בחלקנו עת התקבלנו
בהכוונה והדרכה למחנכים והורים ,כיצד לעבור במעונו של הגאון רבי אהרן שפירא שליט"א ,רבה
מלימוד שטחי של התורה הק' עם פירוש רש''י, של שכונת 'פרדס כ"ץ' בבני ברק ,ויו"ר ומייסד
אל לימוד מעמיק יסודי ונכון ,ואיך לחבר את מפעל 'מתיבתא דרש"י' ,מי שעוסק זה ארבעים
התלמידים אל העומק בדברי רש"י ,ומה הם שנה בהנחלת והפצת לימוד רש"י בעומק ובעיון
הכלים עמם יוכל כל תלמיד לברר וללבן את בהיכלי הישיבות ובתלמודי תורה | זכינו לשמוע
הפשט הנכון והישר ,להבנת התורה. עצות זהב ופניני הדרכה וחינוך ,בשיחה מעשירה
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 36
הרב אברהם בנימין מאיר בוים
תשרי תשפ״ז
למשמע הדברים ,קורא שלוימי מפינת הכיתה
בקול" :אם ככה ,השאלה של שמוליק חזקה
יותר ,מדוע רש"י בחר להביא דווקא את השיטה
שסוכות הם ענני הכבוד ,ולא את השיטה שסוכות
הם סוכות ממש ,שזה לכאורה יותר קרוב לפשוטו
ום רביעי פרשת אמור .השעה .10:45דממת
דרך-ארץ שוררת בכיתה ד' ,בתלמוד-תורה אי
שם בארצנו הקדושה.
שלושים ילדי חמד ,כבני שמונה ותשע ,שלא טעמו
טעם חטא ,ישובים בכיתה הממוזגת .חומש ויקרא
י
של מקרא?". פתוח לפניהם ,אצבעותיהם משוטטות בחומש,
שקט מתוח משתרר בכיתה לרגע קט .כל אחד עוקבות באדיקות אחרי מילות החומש ופירוש
מהילדים מנסה לאמץ את מוחו ולמצוא תירוץ רש"י היוצאות מפי המלמד במתיקות ובבהירות.
לשאלה הקשה ,כל אחד רוצה להיות זה שיגלה את המלמד מקריא מילה במילה את הפסוק (ויקרא
הפשט בדברי רש"י. כג ,מג) :לְ ַמ ַען יֵ ְדע ּו דֹר ֵֹתיכֶ ם ִּכי בַ ֻּסכּ וֹ ת הוֹ ׁ ַשבְ ִּתי ֶאת
המלמד ממשיך לעקוב מן הצד .עודו תוהה לעצמו ְ ּבנֵ י יִ שְׂ ָר ֵאל ,והילדים כמו מחרים מחזיקים אחריו
מי יהיה זה הפעם .מנדי מנתר ממקומו עם עיניים במקהלה :לְ ַמ ַען יֵ ְדע ּו דֹר ֵֹתיכֶ ם...
בורקות מהתלהבות" :יש לי תירוץ!" .ומנדי פותח
ומסביר:
לילדים אלו "ועכשיו ילדים יקרים ,הבה נלמד את פירוש
יש שכל ישר "כי בַ ֻּסכּ וֹ ת הוֹ ׁ ַשבְ ִּתי
רש"י" ,קורא המלמד בקולִּ :
לרש"י היה קשה בפשט הכתוב ,למה כתוב "בַ ֻּסכּ וֹ ת ַ -ענְ נֵ י ָּכבוֹ ד" ,רש"י מלמד אותנו ,שהסוכות בהם
הוֹ ׁ ַשבְ ִּתי" .אם הכוונה לסוכות ממש כפשוטו ,שכל
ומוח נקי,
ישבו בני ישראל במדבר ,היו ענני כבוד ...יוסי,
אחד בונה לעצמו ,לא מתאים הלשון שהקב"ה תמשיך בבקשה בקול את פסוק מ"ד"...
הושיב אותם בסוכות אלו ,שהרי כל אחד בונה
לעצמו סוכה ויושב בעצמו ,והיה הכתוב צריך לומר
"בסוכות ישבתם" .לכן ,דווקא בגלל הדיוק הזה
והם לפעמים מרבית הקוראים האוחזים זה עתה את הגיליון
בידיהם וקוראים שורות אלו ,מזדהים עם התיאור
בפשט הכתוב בחר רש"י בדרך הדרש שאין הכוונה
לסוכות ממש אלא לענני הכבוד ,שבהם שייך לומר יכולים לשאול המוכר .אפיזודה קלאסית ותיאור שגרתי המשקף
בוקר לימודים שגרתי במרבית תלמודי התורה.
שהקב"ה הושיב את ישראל בענני הכבוד ,ולכן
נאמר "בסוכות הושבתי". ולתרץ דברים ובאותה העת בדיוק .במרחק אווירי של רק כמה
"נפלא ביותר רבי מנדל!" מעודד אותו המלמד,
אך מקשה מיניה וביה – "איך ניתן להוכיח מדברי
נפלאים שגם מאות מטרים משם ,ממש בשכונה הסמוכה,
בתלמוד-תורה אחר:
רש"י שזו הייתה אכן כוונתו?!"...
הס מושלך שוב בכיתה .עשרות מצחים קטנים
גדולים לא דממת דרך-ארץ שוררת בכיתה ג' .מעט יותר
מעשרים וחמישה ילדי חמד ,כבני שבע ושמונה,
נראים קמוטים כשהם רכונים על החומש ,מאמצים
את מוחם ומנסים להגות ולהתעמק בכל אות ותג
חשבו עליהם שלא טעמו טעם חטא ,ישובים בכיתה ופניהם
רתוקות אל המלמד.
בדברי רש"י .כך לימד אותם המלמד זה כבר כמה חומש ויקרא פתוח לפניהם .אצבעותיהם
חודשים. משוטטות בחומש ,עוקבות באדיקות אחרי מילות
מוישי ,הוא ילד שקט בדרך כלל .וכשהוא כבר החומש ופירוש רש"י היוצאות מפי המלמד
פותח את פיו ,כולם יודעים ששווה להקשיב ,כל במתיקות ובבהירות.
מילה שלו – שקולה ומדודה .כך היה גם הפעם: "לפני ההפסקה ,למדנו אודות מועדי השנה ומצוות
"שימו לב! רש"י כאן ב"דיבור המתחיל" (הכותרת) ארבעת המינים ,זוכרים? כעת -ילדים חביבים -
"כי בַ ֻּסכּ וֹ ת הוֹ ׁ ַשבְ ִּתי ַ -ענְ נֵ י ָּכבוֹ ד" .תחשבו
כותב כךִּ : הרבי לימד אותנו כלל שרש"י מפרש רק לפי פשוטו נמשיך לקראת סיום פרשת השבוע ונלמד אודות
על זה ,אם רש"י בא לפרש רק מה פירוש המילה של מקרא ,ומדוע רש"י אינו מפרש שהכוונה חג הסוכות ,הדלקת נר תמיד ,ועוד .הבה נמשיך
'סוכות' ,למה רש"י העתיק בדיבור-המתחיל את לסוכות היא כפשוטו -סוכות ממש?''. מפרק כ"ג ,פסוק מ"ג".
שלשת המילים ִּ'כי בַ ֻּסכּ וֹ ת הוֹ ׁ ַשבְ ִּתי'? רש"י היה המלמד לא הופתע מעצם השאלה .הוא רגיל "לְ ַמ ַען יֵ ְדע ּו דֹר ֵֹתיכֶ ם ִּכי בַ ֻּסכּ וֹ ת הוֹ ׁ ַשבְ ִּתי ֶאת ְ ּבנֵ י
צריך להסתפק רק במילה 'בַ ֻּסכּ וֹ ת'! והרי הרבי לימד בכיתתו לשאלות מסוג זה. יִ שְׂ ָר ֵאל - .מי רוצה לקרוא לנו את פירוש רש"י?".
אותנו בתחילת השנה את אחד הכללים בלימוד
זה לו כמה שנים שהוא מלמד את שיעורי פרשת דובי ,מסמן ראשון באצבעו ומתחיל לקרוא בשטף
רש"י ,שכל מילה המובאת בדיבור-המתחיל קשורה
השבוע בכיתתו בגישה הנכונה המחוללת פלאות. "כי בַ ֻּסכּ וֹ ת הוֹ ׁ ַשבְ ִּתי
את פירוש רש"י על הפסוקִּ :
לפירוש שרש"י מביא .אבל לפי התירוץ שאמר
עוד מעט עוד נשוב אל התפנית שגרמה לכך, ַ -ענְ נֵ י ָּכבוֹ ד" - - -
מנדי ,הכל מובן מאד! רש"י מסביר מדוע כתוב
"כי בַ ֻּסכּ וֹ ת הוֹ ׁ ַשבְ ִּתי" ,ולא כתוב 'כי בסוכות בפסוק ִּ אולם עתה נמשיך לעקוב אחר הדו-שיח שמתלהט אך לפתע ,עוצר אותו ,אחד הילדים -שמוליק שמו
ישבתם' ,ומכאן ההכרח בדרך הפשט שהכוונה בכיתה: -ומרים אף הוא את אצבעו ,כאות בקשת רשות
לענני כבוד ,ולא לסוכות ממש!". ילד חמד נוסף ,יוסי שמו ,ששמע את שאלתו של לשאול שאלה.
דמעות של שמחה והתרגשות נקוו אותה שעה שמוליק ,נענה ואומר בהיסוס" :אני זוכר שאבא המלמד נותן את אישורו ,ושמוליק הקטן פותח את
מעיניו של המלמד ,בעודו מפליג בזכרונו שלוש שלי אמר לי פעם ,שיש מחלוקת בגמרא מה פיו בחכמה ושואל:
שנים לאחור ,עת קרא לו המנהל והציע לו לעלות הפירוש סוכות ,אם סוכות ממש ,או ענני הכבוד". ''מדוע רש"י מפרש שסוכות הם ענני כבוד ,הרי
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 38
בעצמם את עומק הפשט בדברי רש"י על הכתוב הקדיש עבורנו שעות ארוכות לשיחה מעמיקה כיתה ולעבור לשמש כמחנך בכיתה ג' ,ללמד את
'כי בסוכות הושבתי' .נשמח לשמוע דברי הכוונה ומעשירה ,כדי לתרום מניסיונו העשיר ,לכוון את הילדים חומש ורש"י ושאר מקצועות התורה.
מעשיים למחנכים -כיצד יש ללמד רש"י על המחנכים ואת התלמידים במשעולי לימוד חומש או אז פנה המלמד לעבור את הדרכתו של הגאון
התורה לתלמידים. ורש"י בעיון .וכן ,מותר לומר את זה :הדברים אינם רבי אהרן שפירא שליט"א ,כיצד לגרום לילדים
הפניה למחנכים היא פשוטה אך מהדהדת: מיועדים רק למחנכים ולגיל הרך ,אלא לכל אחד הצעירים להעמיק בדברי רש"י ,איך ללמדם את
במטותא ממכם ,העניקו לתלמידים את המתנה ואחד מאתנו אשר יכול להחכים ולהעשיר את עיקרי הכללים ללימוד רש"י בעיון – הוא נוהג
היקרה הזו של לימוד עומק הפשט ברש"י .אנא, עולמו בידיעות חדשות ובצוהר לעולם מופלא של להסביר לילדים שבכל דיבור ברש"י הוא התכוון
ַלַ מדו אותם את הכללים כיצד ניגשים ללמוד רש"י לימוד מעמיק ,יסודי ועיוני של דברי אלוקים חיים. לתרץ איזו קושיה ,ולהסב את תשומת ליבם
בדרך הנכונה .תכוונו אותם עם הכללים הנכונים שעה שהוא מדבר על הצורה הנכונה בה צריך ללמוד של השתילים הרכים הצומחים בערוגות הבושם
כיצד ניגשים ללימוד רש"י. חומש ורש"י בעיון ,הוא מדבר בסערת רגשות ומתחילים את דרכם בעולם התורה בתום ובטהרה,
יש מחנכים ששמים דגש על הכמות וההספק, ובשפתיים דולקות ,ניכר שהדבר בוער בעצמותיו לכל הכללים שכתבו המפרשים כיצד ללמוד רש"י.
ומקפידים כל שבוע ללמוד את כל הפרשה ,או לחולל מהפכה ,שלא יישאר אף יהודי מאחור ,שכל את ההדרכה הזו ,הוא זוכר כמו היום .הרב שפירא
עד רביעי או שלישי וכדו' .כמובן שבדרך זו קשה ילד ,בחור ואברך יזכה לבוא ולטעום מיערת הדבש. שליט"א ,טען אז באוזניו שגם ילדים בני חמש
ללמוד את כל הדיבורים ברש"י בעיון .אבל אין זה שעה שהוא מסביר כיצד יש ללמד בבתי החינוך יכולים לקלוט כללים אלו ,ואדרבה ,לילדים אלו יש
אומר שהמחנך צריך לוותר לגמרי על לימוד חומש חומש רש"י בעיון ,הדוגמאות קולחות מפיו במתק שכל ישר ומוח נקי ,והם לפעמים יכולים לשאול
ורש"י בעומק הפשט .הוא יכול ללמוד כל שבוע שפתיים ,כשהוא שוזר הוכחות והסברים מאלפים ולתרץ דברים נפלאים שגם גדולים לא חשבו
כדרכו את כל הפרשה ,או עד 'שני' או 'שלישי' אותם הוא שולה ביד אמן ממצולות מפרשי רש"י. עליהם.
בלימוד מהיר ,אבל בכל שבוע ייקח לכל הפחות הבשורה המרכזית העוברת כחוט השני מתחילת אז – חושב לעצמו המלמד – פקפקתי בדברים,
דיבור אחד ברש"י ,ויפרק אותו לגרמים לעיני השיחה לסופה היא :כל אחד מסוגל! כל אחד היום אני רואה באושר ושמחה ,כמה נכונים הם
התלמידים. יכול וצריך להעמיק חקר ברש"י על התורה ,על הדברים ,אשרינו שזכינו...
פשוט לקרוא תחילה את הפסוק ואת הדיבור- המחנכים מוטלת החובה לשנות את התפיסה
המתחיל ברש"י ,ועוד לפני שיקרא את פירושו ולהתייחס ללימוד זה כאל "לימוד עיוני" לכל דבר
של רש"י ,לשאול את התלמידים :האם יש משהו וענין ,ובדרך זו יופתעו לראות תוצאות מבורכות
עם סיפור זה ,פותח בפנינו הגאון רבי אהרן שפירא
קשה או לא ברור כאן בפסוק? מה היה קשה כאן כיצד כל אחד מוכשר לגלות נפלאות מתורת ה'
שליט"א ,רבה של שכונת פרדס כץ בבני ברק -את
לרש"י? ושוב יראה להם כיצד פירושו של רש"י ולהרגיש את צוף נועם מתיקות דברי רש"י.
שיחתו המעשירה ,לאחר קבלת פנים נלבבת כדרכו
מיישב את עומק הפשט בפסוק ,ומדוע רש"י הביא מאירת הפנים.
בדיבור המתחיל דווקא את המילים הללו .הוא יכול איך לומדים רש"י עם ילדים? הסיפור ,אמיתי לחלוטין! והתרחש לפני שנים
להרחיב ולהסביר מדוע הביא רש"י שני פירושים,
שמענו את הסיפור על הכיתה בה הילדים גילו אחדות בכיתת לימודים שבתלמוד תורה בבני ברק
וכן הלאה.
– עיר ואם בישראל .את הסיפור שמע הרב מפיו
של המלמד בעצמו ,ועמו הוא מבקש להמחיש
עבורנו ועבור הקוראים את עוצמת המסר המהדהד
בין כותלי החדר עמוס הספרים ,ומוכיח כאלף עדים
את עומק המושג וקוצר המשיג בלימוד פירוש
רש"י ,אך גם ,ובעיקר ,את היכולת לשנות את
הדברים מן השורש בס"ד.
"הפירוש הזה שהילדים הרכים הללו אמרו ,הוא
פשט אמת לאמיתה של תורה .ושימו לב! הילדים
הללו לא חידשו חידושים של 'ווארטים ופרפראות'
בדרך רמז ודרוש ,הם פשוט הצליחו לגלות את
עומק הפשט ברש"י! כך צריך ללמוד חומש
ורש"י!" אומר הרב שפירא.
זה למעלה מארבע עשורים ,רואה לעצמו הגר"א
שפירא שליט"א כשליחות חייו להנחיל בקרב
רמי"ם בישיבות ,מחנכים בתלמודי תורה ,ועמך
בית ישראל ,את הדרך הנכונה כיצד ללמד חומש
ורש"י בהעמקה ובעיון .בשיחות ושיעורים שהוא
מוסר לפני מחנכים ומלמדים ,בחורים בהיכלי
ישיבות ,הורים וציבור שומעי לקחו ,הוא מעניק
לשומעים כלים מעשיים כיצד ללמד לתלמידים
חומש ורש"י בעומק הפשט.
לרגל תחילת לימוד חומש בראשית ,זכינו והוא
39 תשרי תשפ״ז
הם התרגלו להבין את הפסוקים רק בדרך זו ,ואינם
יודעים כלל כיצד לומדים חומש ורש"י בפשט
הפשוט ,שלא לומר בעומק הפשט ברש"י -אך מאז
כבר השתנו ב"ה פני הדברים .היום אנחנו מקפידים
לתת את הדגש על פשט הפסוקים ,ולהשאיר את
הפרפראות ואמרות השפר במינון הנכון ובמקום
הראוי להם.
אין ספק שכל חלקי התורה חשובים ונחוצים,
וכך נהגו בבתי ישראל לומר אמרות שפר בשלחן
השבת ,אבל צריך לדעת שיש סדר למקרא! אם אין
יסוד אין בנין! רק אחרי שהילד יודע היטב את עומק
הפשט ,אפשר להוסיף גם רמז דרוש וסוד ומוסר
וחסידות ,אבל אי אפשר לדלג ולמחוק לגמרי את
עומק הפשט בפסוקים וברש"י.
ההצעה למחנכים היא נפלאה ומעשית מאד:
במקום ללמד את התלמידים לדקלם בשלחן השבת
כמו 'תוכי' פירושים ואמרות בדרך אגדה ודרוש,
שהם אינם מבינים אותם ,ואינם לפי השגתם
ורמתם ,פירושים שרק גורמים להם לאבד את
הפשט הפשוט והישר בפסוקים .הבה נחולל מהפך!
הבה נעניק להם כלים עצומים לחיים :הבה נשקיע כאן המקום לעמוד על נקודה נוספת :בהרבה העיקר הוא לא לתת לדברים להתקבל על ליבם
כל שבוע בהסברה לתלמידים של דיבור אחד ,או תלמודי תורה ,נהוג שאומרים לתלמידים לקראת של התלמידים בשטחיות וברדידות ,כאילו הדברים
שני דיבורים ברש"י על הפרשה ,בעומק הפשט, שבת 'ווארטים' ,אמרות שפר ופרפראות על דרך פשוטים ומובנים מאליהם .אלא להעמיק ,לחשוב,
עד שכל התלמידים יגלו ויבינו את המטמוניות הרמז והדרוש וכדו' לחזור עליהם בשלחן שבת .וגם לשים לב!
הטמונים בדברי רש"י אלו ,ואת זאת יתכבדו להציג בישיבות מוסר המשגיח או הר''מ שיחה שבועית יש היום ספרי עזר מצוינים המבארים את העומק
בפני בני המשפחה בשלחן השבת! מובטחני כי עם פרפראות ונועם שיח על הפרשה .הדבר אכן בדברי רש"י על התורה ,ושלא לדבר על המהפכה
תופתעו מהתגובות הנלהבות של ההורים שיכירו נחמד ונאה ,אבל יש לשים לב שהדבר לא יביא העצומה שאתם ב'תורה שבכתב' עושים בשנים
לכם טובה ,המחנכים עצמם וההורים עצמם יגלו לידי נזק .שכן במקרים רבים התלמידים מתרגלים האחרונות ,ממש בלתי ניתן לתיאור ,עם כל
עולם חדש של עומק הפשט ברש"י ,ובעיקר: רק ללמוד את הפסוקים בדרך דרוש ורמז וכדו',
הסיכומים וההמחשות ,העלונים השבועיים,
תעניקו לתלמידיכם את המתנה היקרה ביותר לכל ומעולם לא למדו כיצד לומדים פסוק בעומק
והנגשת הנושאים המורכבים ,זה פשוט מהפכה.
ימי חייכם :מתנת רש"י על התורה בישרות ובעיון! הפשט - - -
אך כמובן ,שזה מתחיל קודם .המחנכים עצמם,
אנקוט דוגמא קיצונית אבל למרבה הכאב היא
צריכים להקדיש זמן בעת הכנת השיעור לעיון
המבוכה ברחובות אמריקה... אמיתית .פגשתי פעם אברך שלמד בימי ילדותו
במפרשי רש"י ,רא"ם ,גור אריה ,משכיל לדוד,
בתלמוד-תורה חשוב מאד ,ושאלתי אותו :מה
ביקשנו לשמוע כמה דוגמאות פרקטיות ומעשיות נחלת יעקב ,ברטנורא ,ועוד ,ולהכין את עצמם
הפשט בפסוק 'שופטים ושוטרים תתן לך בכל
למחנכים ,כיצד יש ללמד רש"י בעומק הפשט, לשיעור זה לגלות את העומק ברש"י .חומש ורש"י
שעריך'? והוא ענה לי :הכוונה שיהודי צריך להעמיד
לאור הכללים שקבעו מפרשי רש"י ,והרב שליט"א לא מלמדים מבלי להתכונן ,בדיוק כמו שלא ילמדו
שומרים על שבעה השערים שבגופו ,על שתי
פותח ומספר: כך גמרא ותוספות .צריך להתכונן לכך ,להעמיק
עיניו ושתי אוזניו ועל פיו וכו' ,שלא לחטוא בהם.
אספר לכם סיפור אישי מאלף עד מאד. נדהמתי מהתשובה ושאלתי אותו שוב :לא שאלתי ולחקור היטב ,ואז באופן טבעי זה יעבור הלאה
לפני שנים אחדות כאשר שהיתי באמריקה ,צעדתי מה כותבים רבותינו בספרים הקדושים על הפסוק, לתלמידים.
ברחוב ,ומולי מגיע יהודי ששמע על פעולותיי אלא מה הפשט הפשוט של 'שופטים ושוטרים תתן טוב יעשו המחנכים אם יעודדו וידובבו את
להחדיר את החינוך הנכון בקרב התלמידים ללימוד לך' ,והוא עונה שוב את אותה התשובה .האברך התלמידים בעצמם לשאול ולהתבונן בדיבור זה
מעמיק בכל מילה ובכל אות ברש"י ,והוא קרא הזה מעולם לא למד את הפשט הפשוט שיש מצוה ברש"י ,מה היה קשה כאן לרש"י בפסוק ,וכיצד
לעברי בנימת ביטול: בתורה הקדושה של מינוי הדיינים! זה מבהיל על רש"י תירץ זאת .מחנכים שעשו כך מעידים
"אתה לקחת את רש"י ברצינות מופרזת ...אתה הרעיון... בהתרגשות על תוצאות מדהימות של תלמידים,
זועק תחת כל עץ רענן שהמלמדים והתלמידים שאלתי אותו באיזה ת"ת הוא למד בצעירותו, אפילו צעירים מאד ,שבשכלם הנקי והישר,
צריכים לדעת שדברי רש"י מדודים ושקולים ועוד באותו היום התקשרתי נסער למנהל של הצליחו לגלות בעצמם את עומק הפשט ברש"י,
במאזני זהב ,ויש לו סיבה מדוע הוא כתב כל דבר אותו תלמוד תורה ,ושאלתי אותו :יאמר לי מר, לא יאומן כי יסופר .ויש לכך תועלת רבה מעבר
דווקא במקום זה ולא במקום אחר ,תאמר לי – קרא האומנם? כך מלמדים אצלכם את הפסוק שופטים ללימוד נקודתי זה .תלמידים אלו מתרגלים לחשוב
תגר לעברי – הרי רש"י כותב עשרות פעמים בתורה ושוטרים תתן לך?! התנצל המנהל ואמר :אכן לפני בשכל הישר ,בעומק הפשט ,וזו מתנה לכל חייהם,
את הכלל "כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה הטיל כמה שנים גיליתי את המחדל הזה ,שיש תלמידים מתנה של ישרות ועמקות ,שיתרגלו תמיד ללמוד
לה הכתוב ה"א בסופה" ,לעומת זאת יש עשרות שמרוב פרפראות ואמרות שפר בדרך דרוש ומוסר, ישר בלי סברות עקומות ומסולפות.
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 40
שעיר' כאילו האות ה' של 'ארצה' היא עם מפיק הדקדוקי הזה שאפשר לכתוב ה' בסוף המילה פעמים שיש מילים בתורה ,שנכתבו עם ה' בסופן
ה"א ,דהיינו ארָצָ ּּה – ואז יהיה הפירוש :הארץ שלה, במקום ל' בתחילת המילה ,כי זה פשוט וידוע אפילו במקום ל' בתחילתן ,ורש"י אינו מביא שם את
כלומר הארץ של אשת עשיו ,לכך צריך רש"י לפרש לילד בן חמש המדבר בלשון הקודש ,שבמקום הכלל הזה .אם כן ,האם אפשר לומר שהיה לרש"י
שאין זו כוונת הכתוב ,אלא 'ארצה' היא כמו לארץ. לומר 'ללכת לבית' אפשר לומר 'ללכת הביתה'. איזה מהלך וכיוון מתי כן להביא ומתי לא?– "...
נעבור אל הפעם הרביעית בפרשת ויגש על הכתוב אלא מאי? רש"י בא לתרץ כאן איזו קושיא אחרת, טען הלה בלהט.
' ְְּב� ֵֵא ָָרה ָּׁש�� ָ ַבַ ע' ,גם כאן כותבים המפרשים שכוונת ולבאר דבר נוסף שאינו מובן מאליו. עמדתי שם נבוך ואמרתי לו :שמע נא ידידי
רש"י להודיע שכאשר יש ארץ או עיר הנקראת נתחיל תחילה עם המקום הראשון שרש"י כותב הנכבד .תפסת אותי כאן באמצע הרחוב ,בהפתעה
בשתי מילים כמו 'ארץ שעיר' ,או 'באר שבע', זאת ,בפרשת לך לך .תחילה חשבתי שכאן אולי אין וללא הכנה מוקדמת ,ואתה מבקש שאענה לך
מוסיפים את האות ה' במילה הראשונה ,אלא שכאן לרש"י כוונה מיוחדת ,אלא שזה המקום הראשון על השאלה כאן במקום ,ובכן ,אמנם אין לי כעת
יש נקודת חידוש ,שהרי 'באר-שבע' אינם ממש בתורה שיש מילה עם האות ה' בסופה במקום ל' תשובה על שאלתך ,אבל דבר אחד אני יכול לומר
שתי מילים ,אלא הם כאילו מילה אחת 'באר- בתחילתה ,ולכן בפעם הראשונה רש"י צריך להביא לך ,בעשרות השנים האחרונות הספקתי "להכיר"
שבע' ,והחידוש הוא שגם במקרה כזה מוסיפים את זאת ,אך שוב ראיתי שאין זה נכון ,שהרי לעיל קצת את רש"י ,ואני אומר לך בוודאות ובאחריות:
האות ה' אחרי המילה הראשונה ולא השניה! בפרשת נח כבר מופיעה המילה (בראשית י ,יט) אכן כן! יש לרש"י שיטה ברורה ומהלך יצוק,
גם בפעם החמישית שרש"י מביא זאת ,בפרשת ְגְ ָָר ָָרה ,ורש"י שם אינו כותב שהכוונה 'לגרר' ,כי אימתי הוא מביא את הכלל של "כל תיבה שצריכה
כאמור ,רש"י אינו מביא סתם את הכלל הזה ,כי למ"ד בתחילתה" ,ואימתי אינו מביא .כאשר אשוב
הדבר מובן מאליו .כך שבפעם הראשונה שרש"י לביתי ,בעזרת ה' אכין 'שיעורי בית' בנושא ,ואשוב
כותב זאת בפרשת לך-לך .עלינו להבין מדוע הביא אליך עם תשובות.
רש"י כלל זה על הכתוב ֶ'ֶה ָָרה ָָּנ� סּוּ' ,ומה התכוון
צריך לדעת
נפרדנו כידידים והמשכנו איש איש לעסקיו .ואני,
רש"י לחדש כאן? כאשר חזרתי לביתי ,זכרתי את החובה המוטלת
והביאור הוא פשוט ,שהרי המעיין שם ברש"י עלי .תחילה התיישבתי לבדוק כמה פעמים רש"י
שיש סדר בפרשת לך לך יראה שרש"י מוסיף כלל חשוב:
שהאות ה' בסוף המילה משמשת רק תחליף לאות
אכן מזכיר כלל זה ברחבי פירושו על התורה .לא
סמכתי על אף אחד ובדקתי באופן ידני בעצמי
למקרא! אם ְלְ ' בניקוד שוו"א ,ואינה משמשת תחליף לאות ָלָ '
בניקוד פת"ח או קמ"ץ .לכן ,בפסוק ֶ'ֶה ָָרה ָנָ סּוּ',
בכל חמשה חומשי תורה מתחילה ועד סוף,
וגיליתי שבניגוד למה שהוא טען שרש"י מזכיר
אין יסוד אין האות ה' שבסוף במילה ֶֶה ָָרה ,היא תחליף לאות
ְלְ ' בניקוד שווא ,כאילו נכתבְ :לְ ָָהר ,והכוונה לאיזה
זאת "עשרות פעמים" ,הרי שלמעשה רש"י מזכיר
זאת בששה מקומות בלבד .ארבע פעמים בחומש
בנין! רק אחרי הר כל שהוא בלתי-ידוע ,דהיינו שכל אחד נס להר
שמצא .אולם בפסוק (שם יט ,יז) ָָה ָָה ָָרה המלט,
בראשית ,פעם אחת בחומש שמות ,ופעם נוספת
בחומש דברים.
שהילד יודע שכוונת הכתוב שעליו להימלט ָלָ הר הידוע ,האות
ה' בסוף המילה אינה יכולה לשמש תחליף לניקוד
ואלו הם:
היטב את קמ"ץ שבאות ל' בתחילת המילה ,והיא משמשת
כאן רק תחליף לאות ל' לעצמה ,ולכן נוספה עוד
א .בפרשת לך-לך ,על הכתוב (בראשית יד ,י)
'ֶהֶ ָָרה ָנָ ס ּּו ָ -לָ ָהָ ר ָנָ סּוֶּ ,הֶ ָָרה ְְּכ� מֹוֹ ָלָ ָהָ ר'.
עומק הפשט, אות ה' בתחילת המילה עם ניקוד קמ"ץָ -הָ הרה,
לפרש שהכוונה ָלָ הר הידוע.
ב .בפרשת תולדות ,על הכתוב (בראשית כח,
ב) 'ַּפ� ַ ֶּד�ֶ ָנָ ה ֲֲא ַַרם – ְְּכ� מֹוֹ ְלְ ַּפ� ַ ָּד�ָ ןֵֵּ .ב� ָיָת ּּה ְְּב� תּו ֵֵּאל ְ -לְ ֵבֵ ית
אפשר להוסיף המשכתי הלאה לפעם השניה שרש"י מביא כלל
זה ,בפרשת תולדות על הכתוב 'ַּפ� ַ ֶֶּד� ָנָ ה ֲֲא ָָרם' .לאחר ג .בפרשת וישלח ,על הכתוב (בראשית לב ,ד)
ְְּב� תּו ֵֵּאל'.
גם רמז דרוש העיון במפרשים ראיתי שכתבו כאן ביאור נפלא,
שרש"י חידש כאן כלל נוסף וחדש ,ואסביר את
ַ'ַא ְְר ָָצה ֵׂש�ֵ ִִעיר ְ -לְ ֶֶא ֶֶרץ ֵׂש�ֵ ִִעיר'.
ד .בפרשת ויגש ,על הכתוב (רש"י בראשית מו,
ומוסר הדברים :הנה זה ברור שבמקום לומר 'לירושלים'
אפשר לומר 'ירושלימה' ,אבל מה עושים כאשר
א) ' ְְּב� ֵֵא ָָרה ָּׁש�� ָ ַבַ ע ְְּ -כ� מֹוֹ ִלִ ְבְ ֵֵאר ָׁש� ָ ַבַ ע'.
ה .בפרשת בשלח ,על הפסוק (שמות טו ,כג)
וחסידות שם העיר מורכב משתי מילים ,כמו 'תל-אביב',
האם אומרים 'תל-אביבה'? לא! אלא אומרים
'תלה-אביב'! .וזאת בא רש"י ומחדש ,שבמקרה
ו .בפרשת וזאת הברכה ,על הכתוב (דברים לג,
'ַוַ ָָּי� ֹבֹא ּּו ָָמ ָָר ָָתה ְְּ -כ� מֹוֹ ְלְ ָָמ ָָרה'.
כז) ְ'ְמֹעָֹנָ ה ֱֱאֹל ֵֵֹקי ֶֶק ֶֶדם ַ -לַ ָּמ�ָ עֹוֹ ן ֵהֵ ם ַהַ ְּׁש�� ְ ָָח ִִקים
כזה ,ששם העיר מורכב משתי מילים ,אין
ֵלֵ אֹל ֵֵֹקי ֶֶק ֶֶדם'
מוסיפים את האות ה' בסוף המילה השניה ,אלא
בסוף המילה הראשונה ,ולכן במקום לומר 'לפדן
ארם' ,אין אומרים 'פדן-ארמה' ,אלא 'פדנה-ארם!
חידוש פלא והפלא. 'תלה-אביב' או 'תל-אביבה'?
ומה עם הפעם השלישית שרש"י מביא כלל זה, כעת נותרה בפניי רק המשימה העיקרית :להבין
בפרשת וישלח ,על הכתוב ַ'ַא ְְרָצָ ה ֵֵׂש� ִִעיר'? ובכן גם מדוע רש"י מזכיר כלל זה רק בששה מקומות
כאן יש סיבה מיוחדת ,כפי שמבאר בספר 'מנחת הללו .דבר אחד היה ברור לי ,שבכל מקום שרש"י
יהודה' ,שהיה מקום לטעות בכוונת הפסוק 'ארצה מביא כלל זה ,אינו מתכוון סתם להודיע את הכלל
41 תשרי תשפ״ז
בתחילת פרשת וירא כתוב (בראשית יח ,א) ַוַ ֵֵּי� ָָרא בשלח על הכתוב 'ַוַ ָָּי� ֹבֹא ּּו ָָמ ָָר ָָתה' ,גם שם לא הביא
ֵֵאָלָ יו ה' ְְּב� ֵֵאֹלֵֹנֵ י ַַמ ְְמ ֵֵרא ְוְ הּוּא ֹֹיֵׁש� ֵ ב ֶּפ� ֶ ַַתח ָָהֹא ֶֶֹהל ְְּכ� ֹחֹם
ִּב�ֵּּק�ּׁש
ְּכ�ִּתיבׁ . ַַה ּּיֹוֹ ם .ורש"י כותבֹ' :יֵֹׁש�ׁ ב – ָיָ ַׁש�ׁ ב ִ
פשוט גיליתי רש"י כלל זה לחינם ,וכמבואר שם ברש"י ובמפרשי
רש"י ,שיש שם כוונה מיוחדת .כי הנה למרות
ַלַ ֲֲעמֹוֹ דָָ ,א ַַמר לֹוֹ ַהַ ָּק�ּ דֹוֹ ׁׁש ָּב�ּ רּו ְְּך הּוּאֵׁ ,ש�ׁ ב ַוַ ֲֲאִנִ י ֶֶא ֱֱעמֹוֹ ד,
ַּב�ֲּע ַַדת ְוְ ַַאָּת�ּ ה ִִס ָיָמן ְלְ ָבָ ֶנֶ ָיָךָ ,
ֶׁש�ָׁע ִִתיד ֲֲאִנִ י ְלְ ִהִ ְְתַיַ ֵּצ�ּ ב ֲ
את עומק שהמקום נקרא בשם 'מרה' ,אין אומרים במקום
'למרה' ' -מרהה' ,משום שכל מילה המסתיימת
ֶׁש�ֶּׁנ�ֱּא ַַמר (תהלים פב ,א) ֱֱאֹל ִִֹקים ַהַ ַּד�ָּּי�ּ יִנִ ים ְוְ ֵהֵ ן יֹוֹ ְׁש�ִׁבִ יןֱ ,
ַּב�ֲּע ַַדת ֵֵאל'.
ִנִ ָּצ�ּ ב ֲ
הפשט הפשוט באות ה' ,אין כותבים פעמיים אות ה' [כי קשה
לבטא פעמיים אות ה' בזה אחר זה] ,לכן במילה כזו
אפשר ללמוד את דברי רש"י באופן שטחי ,ליהנות
מהמסר שיש כאן וכו' .אך החובה מוטלת עלינו
ברש"י ,וזה האות ה' האחרונה של המילה ,תתחלף באות ת',
כך שהאות ה' של 'מרה' תתחלף באות ת' כאילו
לעצור כאן ולחשוב: תפקידו של כל שם המקום הוא 'מרת' ,ובמקום לכתוב 'למרת',
נכתבה 'מרתה' .כך למשל ,במקום לומר 'לטבריה'
מלמד בתלמוד
הנה רש"י כאן פותח ומציין שבתורה לא כתוב
יאמרו 'טבריתה'.
' ֹֹיוֵׁש�ׁ ב' אלא 'ָיָ ַׁש�ׁ ב' .ועלינו להתבונן ,הרי אין דרכו
מה הפירוש 'מעונה'?
תורה
של רש"י בכל התורה לדרוש היכן שיש תיבה
בכתיב חסר ,שהרי תיבות כאלו יש בתורה למאות כעת ,נותר לנו לדלג מפרשת בשלח עד הפעם
ולאלפים ,ורק בכשלושים מקומות בלבד בכל השישית ,בפרשה האחרונה שבתורה ,פרשת
מרחבי התורה רש"י מתייחס לכך ,וכפי שכותבים וזאת הברכה ,שם מביא רש"י כלל זה על הכתוב
המפרשים שרש"י מביא דרש על כתיב חסר רק ְ'ְמֹעָֹנָ ה ֱֱאֹל ֵֵֹקי ֶֶק ֶֶדם' .כאן עיינתי ומצאתי בספרים
כאשר יש איזו קושיא נוספת בפשט .ויש לכך שני מהלכים נפלאים לבאר מדוע הביא רש"י כלל.
הוכחה ברורה מהפסוק בפרשת בלק (במדבר כב, מהלך אחד פשוט :כי הנה המילה 'מעונה' לכאורה
ה) ְוְ הּוּא ֹֹיֵׁש� ֵ ב ִִמֻּמ�ֻ ִלִ י ,ורש"י שם כותב' :והוא ישב בתחילה המילה 'למעון' ,היא 'למ"ד התכלית', אין הכרח לפרש אותה שהאות ה' בסופה היא
ממלי -חסר כתיב ,קרובים הם להכריתני ,כמו ולא 'למ"ד השימוש' ,ובכל זאת אפשר לכתוב אות במקום ל' בתחילה ,וכאילו נאמר 'למעון' ,שהרי
(תהלים קיח ,י) כי אמילם' .דהיינו שרש"י דורש ה' בסופה במקום למ"ד בתחילתה ,וזהו חידוש אפשר היה לומר פירוש אחר ,שכשם שיש 'מעון'
את תיבת 'ממלי' שנכתבה בכתיב חסר ,אך כאן הבן שנמצא בכל התורה רק פעם אחת בלבד. בלשון זכר ,כמו בפסוק (דברים כו ,טו) ַַהְׁש� ְ ִִקיָפָ ה
שואל :הרי בפסוק זה עצמו יש עוד מילה בכתיב סוף דבר היה ,שאמנם אותו יהודי עצר אותי ברחוב ִִמְּמ�ְ עֹוֹ ן ָָק ְְדְׁש� ְ ָָך ,כך יש גם מקום הנקרא בלשון נקבה
חסר' :והוא ישב ממלי' ,ומדוע רש"י אינו דורש באמריקה והביך אותי עם שאלה שלא ידעתי 'מעונה' ,כמו בפסוק (תהלים עו ,ג) ּו ְְּמעֹוֹ ָנָ תֹוֹ ְבְ ִצִ ּּיֹוֹ ן.
את המילה ישב? אלא מכאן ההוכחה שרש"י לא לענות עליה ,אבל עד היום אני מלא הכרת הטוב לכן בא רש"י להבהיר ולקבוע כאן בפסוק ְ'ְמֹעָֹנָ ה
שם לעצמו מטרה לדרוש כל כתיב חסר ,רק כאשר בעבורו ,שבזכותו גיליתי מטמוניות אלו ברש"י. ֱֱאֹל ֵֵֹקי ֶֶק ֶֶדם' ,שאין הכוונה בלשון נקבה של 'מעונה',
הדבר נוגע ליישוב איזו קושיא אחרת בדרך פשט. אלא הכוונה היא "למעון" ,והאות ה' היא במקום
אם כן ,מה קשה כאן לרש"י בפסוק אצל אברהם אני כמובן לא מספר את כל זה כדי להסביר על ל' בתחילתה.
אבינו 'והוא ישב פתח האהל'? עצמי משהו - ...מסיים הגר"א שליט"א בענוות חן
אך שוב מצאתי בספרים מהלך נוסף ומחודש הרבה
– כי את הדברים האלו ,איני אומר כמובן מעצמי,
אלא מבארים המפרשים :רש"י בא ליישב תמיהה יותר .כי הנה בדרך כלל כשאנו אומרים את הכלל
כי אם מעיון והעמקה בדברי רש"י ומפרשיו .אני
שכל ילד הלומד חומש ורש"י ,אם רק יעצור ויתבונן, 'כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה הטיל לה הכתוב
לא חידשתי בעצם שום "חידוש" ברש"י ,לא
יקשה הדבר בעיניו .איך יתכן שכאשר הקב"ה נראה ה"א בסופה' ,הכוונה שהאות ה' בסוף באה במקום
דרשתי איזה דרש חדש או רמז שלא שמעתו אוזן,
לאברהם הוא יושב ,ואין הוא קם לכבוד השכינה? אות ל' שהיא "למ"ד השימוש" ,כלומר ,האות ל'
פשוט גיליתי את עומק הפשט הפשוט ברש"י,
אתמהה! זו קושיא הזועקת מאליה בפסוק ,שרש"י "ֶאל" ,דהיינו במקום לומר משמשת במקום המילה ֶ
וזה תפקידו של כל מלמד בתלמוד תורה ,כל ר"מ
אינו צריך לכתוב זאת ,כי היה מובן לו מאליו שזה "אל חרן" אומרים "לחרן" ,ובמקרה כזה ,יכולה
בישיבה ,וכן ,גם שלנו ,יהודים בכל גיל :לגלות את
מה שיקשה לכל לומד .ואין לתרץ שהכתוב מציין האות ה' בסוף המילה לשמש במקום האות ל'
הנפלאות הללו ברש"י .במקום למלמל את דיבורי
שאברהם ישב בעת שהקב"ה נגלה אליו ,כי בגלל שבתחילת התיבה .אבל מה נעשה במקרה שהאות
הרש"י בחיפזון ומן השפה ולחוץ ,בהבנה שטחית
חולשתו לא היה מסוגל לקום ,כי לאיזה צורך ל' בתחילת המילה אינה 'למ"ד השימוש' ,אלא
(או בלעדיה ,)...נרגיל את עצמנו ,ובעקבות כך את
צריך הכתוב לגלות זה? לכן ,כדי ליישב תמיהה זו היא 'למ"ד-התכלית' ,לדוגמא בפסוק (בראשית
התלמידים ,להעמיק ברש"י ולגלות את נפלאות
ְּכ�ִּתיב. מדוע ישב אברהם ,פותח רש"י ואומרָ :יָ ַׁש�ׁ ב ִ כח ,כ) ֶלֶ ֶֶחם ֶלֶ ֱֱאֹכֹל ּּוֶבֶ ֶגֶ ד ִלִ ְלְ ֹּב� ֹׁׁש ,האות ל' בתחילת
הפשט.
ִּב�ֵּּק�ּׁש ַלַ ֲֲעמֹוֹ ד ,וכו' – דהיינו שבאמת אברהם מצידו ׁ המילים 'לאכול' 'ללבוש' ,אינה משמשת במקום
רצה לעמוד לכבוד השכינה כפי המתבקש ,אלא שיעור להמחשה: המילה ֶ'ֶאל' [לחם אל אוכל] ,אלא היא משמשת
שהקב"ה אמר לו שלא לעמוד .ומדוע אמר לו כך מלמדים רש"י! להסביר את תכלית הבקשה ,לחם לתכלית ולמטרת
הקב"ה שלא לעמוד? אם תאמר מפני חולשתו של אלו עוד עצות ודוגמאות תוכלו להעניק למחנכים אכילה ,ובגד לתכלית ולמטרת לבישה ,ועד עכשיו
אברהם ,הרי כאמור ,לא היה הכתוב צריך להודיע כיצד ללמד רש"י בעומק הפשט? לא ידענו אם גם במקרה כזה אפשר לכתוב אות ה'
לנו דבר זה .לכן מוסיף רש"י ,שהסיבה שאמר לו למה אני צריך לתת עצות? ברשותכם ,הבה נלמד בסוף המילה במקום ל' תחילה [דהיינו לחם ֶֶאכֹוֹ ָלָ ה
הקב"ה לישב היא כדי שיהיה סימן לבניו וכו'. יחד דיבור אחד ברש"י ,רק לשם משל והמחשה ובגד ְלְ בֹוֹ ָׁש� ָ ה].
כשלומדים ומלמדים בדרך זו ,כל הלימוד ברש"י כיצד דיבור ברש"י שנראה כל כך פשוט ,טומן לכן בא רש"י כאן בפרשת וזאת הברכה עם חידוש
לובש פנים חדשות! כל רש"י מתחיל להאיר באור בחובו נועם ומתיקות ,המתוקים מנופת צוף וכל עצום ,שהרי פירש את הכתוב ְ'ְמֹעָֹנָ ה ֱֱאֹל ֵֵֹקי ֶֶק ֶֶדם',
יקרות ,אור עולם! וכך מתחברים ללימוד חומש טעם! ואיך המלמד יכול 'להחיות' את לימוד חומש שהקב"ה בחר את הרקיע לתכלית ולמטרת מעון
ורש"י! ורש"י בכיתתו: לאלקי קדם ,כך שהאות ל' שהיתה אמורה להופיע
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 42
הגר"א שפירא שליט"א מצביע על כתב-יד עתיק של
ממפרשי רש"י הנמצא בשלבי עריכה לקראת ההדפסה
למעלה מ 600-חיבורים וביאורים על רש"י על התורה!
ככולם מתלמידי המהרש"ל חיברו חיבורים לבאר זו תופעה שאין לה אח ורע .אין עוד שום חיבור בשולי השיחה אנו מבקשים מהרב שליט"א
את רש"י על התורה ,כשהם טורחים בדבריהם שחיבר אחד מרבותינו שיש עליו כל כך הרבה שיעניק לנו סקירה קצרה על הביאורים שהתחברו
להעמיק ולהבין את צפונות עומק הפשט ברש"י. פירושים .גם על הרמב"ם והשלחן ערוך לא נכתבו ונכתבו במשך הדורות על פירוש רש"י ,והוא חושף
מדור לדור הלכו והתפתחו יותר ויותר החיבורים כל כך הרבה פירושים וחיבורים שכל מטרתם היא בפנינו נתונים מדהימים:
השונים והרבים על דברי רש"י .מדור לדור נוספו אך ורק בהבנת וביאור עומק דבריהם. לפני עשרות שנים הקמנו את מפעל 'מתיבתא
והתחדדו עוד ועוד "כללים" שגילו המפרשים כבר בדור הראשון שאחרי רש"י החלו הראשונים דרש"י' ,במסגרתו גם אספנו בעמל רב אוצר עצום
בתוך דברי רש"י ,שכל דבריו מדודים במאזני זהב, לעסוק בעומק דברי רש"י .הרמב"ן העמיד במרכז של למעלה מ )!( 300-ספרים שנדפסו במאות
וכל דברי רש"י מסודרים על פי כללים מסודרים פירושו על התורה את המשא ומתן בהבנת דברי השנים האחרונות שכל מטרתם היא אך ורק לבאר
וקבועים .אמנם לכל ספר יש את הייחודיות רש"י ,כפי שכתב הרמב"ן בהקדמתו ,כך גם את רש"י .איני מדבר כעת על אלפי ספרים על
שלו ואת סגנון הבנתו בדברי רש"י ,אבל הצד
תוספות רי"ד ,והחזקוני [אין הכוונה לפירוש התורה שמשלבים בדבריהם גם ביאורים על רש"י,
השווה שבהם שכל גאוני העולם הללו למדו את
החזקוני הידוע ,שגם הוא מביא מדברי רש"י ,אלא אלא על 300ספרים שהתחברו אך ורק במטרה
פירוש רש"י על התורה כלימוד עיוני ועמוק ,וכל
חיבור נוסף מבעלי התוספות בשם 'חזקוני' שנדפס להעמיק את ההבנה בפירוש רש"י.
המחברים טרחו ועמלו במשימה אחת :לגלות את
הנעלם בדברי רש"י ,להבין איזו שאלה התכוון מכתב יד בשנים האחרונות ,וכל מטרתו היא לבאר נוסף כל כך ,ידוע לי על עוד כמה מאות(!) חיבורים
רש"י לתרץ? מדוע הביא רש"י שני ביאורים ולא את דברי רש"י] ,ועוד ראשונים. שנכתבו על ידי גאוני עולם בדורות הקודמים
הסתפק באחד? למה כתב רש"י את פירושו דווקא בישיבתו של המהרש"ל ,בו למדו גאוני עולם, כביאור על רש"י ,שעדיין נמצאים בכתב יד
על פסוק זה ועל מילה זו ולא במקום אחר? ועוד היה לימוד חומש ורש"י ,חלק בלתי נפרד מסדרי בספריות השונות ,וממתינות לגואל שיגאל אותם,
כהנה וכהנה. הלימוד בכל יום .ואכן אנו רואים כיום שרובם יערוך אותם ויכינם לדפוס.
ולא היה די באחד מהם ליישב פשט המקרא [וזאת שרש"י אינו מביא שום מדרש ושום אגדה אלא על דרך זו צריך הלומד להרגיל עצמו ,אחרי
למודעי ,כי איננו מדברים כעת על הסודות שרש"י במקום שהדבר נועד ליישב הפשט ,וכפי שכבר שמסיים לקרוא את ה'דיבור-המתחיל' בו רש"י
טמן בפירושו ,שהם דברים שאינם שווים לכל נפש, כתב כן רש"י עצמו בפרשת בראשית (ג ,ח) דברים מעתיק חלק מהכתוב ,לפני שהוא מתחיל לקרוא
וידוע מפי ספרים וסופרים כי רש"י כתב פירושו ברורים ונחרציםַ" :וַ ֲֲאִנִ י ֹל ֹא ָָּב� ִ
אִתי ֶֶא ָָּל� א ִלִ ְפְ ׁׁשּוּטֹוֹ ֶׁש� ֶ ל את דברי רש"י ,עליו לעצור ולחשוב לבד ,מה קשה
ברוח הקודש וכו' ,אנו מדברים כעת רק על דרך ִִמ ְְק ָָראּ ,וְּלְ ַַא ָָּג� ָָדה ַהַ ְְמַיַ ֶּׁש�� ֶ ֶבֶ ת ִּד�ִ ְבְ ֵֵרי ַהַ ִּמ�ִ ְְק ָָרא ָּד�ָ ָבָ ר ָּד�ָ בּוּר כאן בפסוק? איזה דבר לא מובן כאן על פי פשוטו
הפשט מהנגלות לנו ולבנינו]. ַַעל ָָאְפְ ָנָ יו" ,עכ"ל .כלומר ,גם כאשר רש"י מביא של מקרא? ורק בדרך זו יתחיל ללמוד את הרש"י,
אלא מאי? אתם שואלים לנכון ,אם אמנם רש"י דברי דרש ,הרי שדרש זה הוא למעשה הפשט של ויגלה כיצד רש"י מיישב את כל מה שיש לתמוה על
יסד את פירושו רק בדרך פשט ,מדוע הוא מביא הפסוק! פי פשוטו של מקרא.
מדרשים? התשובה היא ,שלפעמים הדרש הוא ונחדד את הדברים :רש"י בחיבורו לא בא לעשות
הפשט! כמו בסיפור הנזכר בתחילת דברינו ,שהדיוק איזה ליקוט נאה של מדרשים ומאמרי חז"ל סביב לפעמים הדרש הוא הפשט,
בכתוב 'בסוכות הושבתי' ,מוכיח שדווקא הדרש של פסוקי התורה .כי הגע בעצמך ,הלא יש פסוקים והפשט הוא הדרש!...
ענני הכבוד ,הוא הפשט הפשוט של הפסוק ,ואין שיש עליהם במדרשים יותר מעשרים דרשות, כל הרגיל בלימוד חומש ורש"י רואה שרש"י מביא
הפשט הפשוט של הפסוק לסוכות ממש. ורש"י מביא רק דרש אחד ,ומדוע בחר רש"י דווקא בהרבה מקומות מדרשי אגדה ושאר מדרשי חז"ל.
ונביא עוד דוגמא נפלאה שכותבים מפרשי רש"י: בדרש זה? זאת ועוד ,יש מקומות שרש"י מביא שני כיצד הדבר מתיישב עם הכלל שרש"י בא רק לפרש
הכתוב אומר (ויקרא יט ,יד) ְוְ ִלִ ְפְ ֵנֵ י ִִע ֵֵּו� ר ֹלֹא ִִתֵּת�ֵ ן ביאורים ושני מדרשים ,וכל מפרשי רש"י נדחקים את פשוטו של מקרא?
ִִמְכְ ֹׁש� ֹל .אף שבכל מקום שמזכירים את המילה ִ'ִע ֵֵּו� ר' להבין למה היה צריך להביא את שני המדרשים, אכן זאת יש לדעת ,מה שכתבו כל מפרשי רש"י,
43 תשרי תשפ״ז
כשזוכים לגלות את עומק
הפשט ברש"י ,הרי זה תענוג
מופלג מעין עולם הבא
לתלמידים בעומק ההבנה כמו שמלמדים כל חלק הפשוט!
מהתורה. אלא שיש בכך כמה דרגות .יש לפעמים
'רש"י' הוא אותיות 'יש"ר' ,כי רש"י על התורה שיש הכרח חזק וקושיא חזקה .ובמקרה
מיישר את הראש ,מכניס ישרות במחשבה ,ותלמיד כזה מביא רש"י אך ורק את הדרש ,כי רק
זהו הפשט הפשוט בפסוק .ויש מקומות
שמתרגל מגיל צעיר ללמוד רש"י על התורה
שההכרח אינו חזק כל כך ,במקרה כזה
בעומק הישרות ובגישה הנכונה ,זוכה לשכל הישר מביא רש"י שני פירושים ,גם בדרך
גם בלימוד גמרא והלכה ,כל לימודו הופך להיות פשט וגם בדרך דרש ואגדה ,וגם בזה
לימוד של ישרות! לפעמים הוא מקדים את הדרש ,ולפעמים
חז"ל אומרים "לעולם יעסוק אדם בתורה שלא הוא מקדים את הפשט ,והכל תלוי עד כמה
לשמה ,שמתוך שלא לשמה בא לשמה" .מבואר הדבר מוכרח ביישוב פשוטו של מקרא ,כפי
בחז"ל שבתחילת הדרך בימי הבחרות והנערות שהאריכו מפרשי רש"י בכל זה.
חובה להתחיל ללמוד שלא לשמה ,אך לכאורה אִתי ָּב�
אך היסוד הוא אחד ,כדברי רש"יַ" :וַ ֲֲאִנִ י ֹל ֹא ָ ִ הפשט הפשוט הוא לאדם סומא שאינו רואה ,הרי
ֶֶא ָָּל� א ִלִ ְפְ ׁׁשּוּטֹוֹ ֶׁש� ֶ ל ִִמ ְְק ָָראּ ,וְּלְ ַַא ָָּג� ָָדה ַהַ ְְמַיַ ֶּׁש�� ֶ ֶבֶ ת ִּד�ִ ְבְ ֵֵרי שכאן בפסוק כשלומדים את הפשט הפשוט של
איזה "שלא לשמה" יש בלימוד חומש ורש"י? הרי
ַהַ ִּמ�ִ ְְק ָָרא ָּד�ָ ָבָ ר ָּד�ָ בּוּר ַַעל ָָאְפְ ָנָ יו" ,כלומר ,גם כשרש"י המילה ִ'ִע ֵֵּו� ר' ,מבינים שאין הכוונה לסומא כפשוטו,
כסף לא מקבלים על כך ,וגם לא כבוד גדול? על
מביא אגדה ,הרי שהמטרה היא ליישב את "דברי אלא כפי שרש"י כותב ''ִלִ ְפְ ֵנֵ י ַַה ּּסּו ָָּמא ַּב�ָּּד�ָּבָ ר ֹלֹא ִּת�ֵּּת�ּ ן
כן ,הבה נציע סוג חדש של לימוד "שלא לשמה" המקרא דבר דבור על אופניו" ,כלומר שרק על ידי ֶׁש�ֵׁאיָנָ ּּה הֹוֹ ֶגֶ ֶנֶ ת לֹוֹ '' ,כלומר שהכוונה לאדם ֵֵעָצָ ה ֵ
בלימוד רש"י על התורה .דהיינו ,ללמוד לשם דרש ואגדה זו מתיישב הכתוב היטב. שהוא ִִע ֵֵּו� ר בדבר זה ,שלא להעניק לו עצה שאינה
ההנאה והתענוג שיש בלימוד זה ,כאשר יודעים אם כן ,זו היא משימתנו כאשר אנו לומדים הוגנת ,כך שהדרש הופך כאן לפשט!
כיצד ללמוד רש"י בצורה הנכונה ,כשקולטים ומלמדים חומש ורש"י ורואים שרש"י מביא איזה כך גם בפסוק (דברים טז ,יט) ִִּכ� י ַַהֹּׁש�� ַַֹחד ְיְ ַַע ֵֵּו� ר ֵֵעיֵנֵ י
היטב את כל הכללים כיצד יסד רש"י את פירושו, דרש ,יחד נעמיק חקר להבין כיצד הדבר נוגע ֲֲחָכָ ִִמים ,האם הכוונה שמי שלוקח שוחד נהיה סומא
ומתרגלים ללמוד לאור כללים אלו ,הרי המתיקות להבנת הפשט בפסוק! כפשוטו? לא! למרות שבכל מקום שאומרים את
והעונג שיש בלימוד זה ,הוא גן עדן עלי אדמות, המילה 'ְיְ ַַע ֵֵּו� ר' הרי הפשט הפשוט הוא שזה גורם
ובכך אפשר לצאת ידי חובת "לעולם יעסוק אדם איך לומדים חומש ורש"י שהעיניים לא יראו ,הרי שכאן הפשט הוא כפי
בתורה שלא לשמה."... "שלא לשמה"... הדרש ,דהיינו שהשוחד גורם לדיין שלא לפסוק
נכון ,כך שהדרש הופך להיות הפשט .ואמנם חז"ל
לסיום השיחה המאלפת ,שמפני קוצר היריעה, שיחה זו תראה את אור הדפוס בעז"ה לקראת
התחלת לימוד התורה מ'בראשית' ,נבקש לשמוע גם דרשו שהדיין הלוקח שוחד נהיה סומא ,אבל זה
הבאנו רק חלקים נבחרים ממנה ,אנו עוזבים את
מעט דברי אורה להלהיב הלבבות לרגל התחלת כבר בדרך דרש ,כך שהדרש הפך לפשט ,והפשט
בית מע"כ הרב שליט"א ברוב תודות וברכות על הפשוט הפך כעת לדרש!...
הזמן היקר שהקדיש עבור לומדי 'תורה שבכתב', לימוד התורה:
ידוע מה שאמרו גדולי וצדיקי הדורות ,גדולות והנה דוגמא נוספת מתוך דבריהם של מפרשי
ועל הדברים המחכימים והמאלפים שבוודאי ֹאׁש רש"י :כתוב בפרשת בלק (במדבר כג ,ט) ִִּכ� י ֵֵמֹר ׁ
יחוללו מהפך לטובה בקרב לומדי חומש ורש"י. ונפלאות על כך שלימוד חומש ורש"י מסוגלת
ליראת שמים ולאמונה טהורה ,ועוד ביטויים ֻצֻ ִִרים ֶֶא ְְר ֶֶאּנּ�ּו ּו ִִּמ ְְּג� ָבָ עֹוֹ ת ֲֲא ׁׁשּו ֶֶּר ּּנּוּ ,בדרך כלל מה
אנו יוצאים מהבית אל רחובות עיר התורה מפליגים שידועים מפי רבותינו הקדושים זי"ע הפשט הפשוט של ֻצֻ ִִרים ּּו ְְּג� ָבָ עֹוֹ ת? הרים וגבעות
והחסידות בני ברק .בכל פינה וקרן זווית מתנוססים שהפליגו בשבח וסגולת לימוד נשגב זה .ברם ,לצד ממש כפשוטם! אבל כאן בפסוק אין הפשט
לתפארה בנייני תלמודי תורה ,היכלי כוללים זאת יש לזכור שרש"י על התורה הוא "לימוד" לכל שבלעם אמר שאני רואה את ישראל כשאני
וישיבות ,אשר קול התורה מהדהד ברמה בין דבר" ,לימוד עיוני ועמוק" על כל המשתמע מכך. עומד על גבי צורים וגבעות ,אלא הפשט הפשוט
כותליהם .בעיני רוחנו אנו כבר רואים את רבבות רש"י על התורה אינו מזמור תהלים שיש מצוה הוא כדברי רש"י שהכוונה על האבות והאמהות:
לאומרו בכל שבוע ,אלא לימוד שיש ללמוד עם ָּס�ִּדים ַוַ ֲֲחָזָ ִִקים ַּכ�ּּצּ ּו ִִּרים ּּוְגְ ָבָ עֹוֹ ת ַַהָּל�ּ לּוַַּ ,על ְיְ ֵֵדי
"ְמֻיֻ ִ
ְ
הלומדים בכל אתר ואתר בכל קצוי תבל ,שעם
מלוא העומק והרצינות כמו לימוד גמרא והלכה. ָָאבֹוֹ ת ְוְ ִִאָּמ�ּ הֹוֹ ת" ,ומה ההכרח לכך? משום שלפני כן
תחילת לימוד חומש בראשית בוודאי יאמצו לליבם
שמעתי פעם איזה מנהל תלמוד תורה מסביר ֹאַמר וגו' ,הרי נאמר (במדבר כג ,ז) ַוַ ִִּי� ָּׂש�� ָ א ְְמָׁש� ָ לֹוֹ ַוַ ֹּי� ַ
את הדברים המאירים כספירים שנאמרו בשיחה זו, שהודיע תחילה שפסוקים אלו נאמרו בדרך משל,
למלמדים כמה חשוב ללמוד חומש ורש"י "כי
והשנה ,שנת תשפ"ז ,לימוד החומש-ורש"י שלהם ובפסוקים שנאמרו בדרך משל הרי מובן שהפשט
רש"י הוא ספר מוסר טוב" .ניגשתי אליו לאחר מכן
יקבל פנים חדשות .לימוד בעומק הפשט ,בעונג של צורים וגבעות הוא כמשל לאבות ואמהות.
ואמרתי לו :אכן אתה צודק שרש"י הוא ספר מוסר
הפשט! גדול ,אבל בראש ובראשונה יש לזכור שרש"י הוא ומה אנו רואים בכל זה? שלפעמים כאשר יש
כל המתענגים בה ,יזכו! "לימוד!" ,זהו חלק מהתורה שיש ללמד אותו דיוק והכרח בפסוק ,הרי שהדרש הוא-הוא הפשט
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 44
ּ ִָכי הֵ ם ַַח ֵ ּיינ ֹּו ֹוְ א ֶָֹר ְְך ָי ֵֵמינ ֹּו נִָגִ יַל ֹוְ ָנ ִׂׂשי ׂׂש ְּבֹזֹאּת הַ ּּתֹו ָָֹרה
ֹּובָ הֶ ם נֶהְ ִּגֶה יֹו ֵָֹמם ֹוָ ַלַ יְַלָ ה ּ ִָכי הִ יא ַָלנ ֹּו ֹעֹֹז ֹוְ אֹו ָָֹרה
ּ ְּתנ ֹּו ָכָ בֹוֹד ַַל ּּתֹו ָָֹרה
ברוב יקר והערכה ,נשגר את זאת הברכה ,מעומק ליבנו שגורה וערוכה
גם ברכות יעטה מורה ,ידידנו החשובים הבקיאים בחמשה חומשי תורה ואף בפירוש רש"י עוטים אורה
במלאות שנה שלמה ,של לימוד תורת ד' תמימה ,ביגיעה והשקעה עצומה
יום יום לימוד קבוע בשפה ברורה ,את כל התורה שבכתב מרישא ועד גמירא ,לראשך נזר תפארה
ה"ה ,ידידינו החשובים והנכבדים האברכים ,הבחורים והילדים,
זקנים עם נערים מכל קצוות ארץ מכל העדות והחוגים
מאות אלפי בני לגיונו של מלך
יקירי חבורת 'תורה שבכתב'
כל אחד ואחד בשמו הטוב יבורך
ברכת מזל טוב נאמנה לעת גמרה של תורה
לכבוד סיום לימוד חמשה חומשי תורה
ועמדם בכור המבחן בהצלחה כבירה וידיעה ברורה
על דברי התורה הקדושה עם פירוש רש"י הק' מלא אורה
לכבוד גמרה של תורה ,נביאה בזאת סיכום כולל של הציונים והמבחנים לכל שנת תשפ"ו העעל"ט:
סה"כ מבחנים שנערכו במהלך שנת תשפ"ו סה"כ מבחנים שנערכו במערכת החל מהקמת המפעל העולמי
7,874,000
ובמילים :שבעה מיליון שמונה מאות שבעים וארבע אלף מבחנים!
16,154,000
ובמילים :ששה עשר מיליון ,ומאה וחמישים וארבע אלף מבחנים!
פירוט המבחנים שנערכו במהלך שנת תשפ''ו:
סה"כ מבחנים שבועיים בסיסי /עיון סה"כ סיכומים יומיים בסיסי /עיון
1,150,200 6,042,000
ממוצע ציונים88.70% : ממוצע ציונים83.11% :
סה"כ סה"כ סה"כ סה"כ
326,130 230,050 240,700 265,220
מבחן גמרא
השתתפות במגוון מדורי
'תורתך שעשועי'
מבחן הפטרה מבחנים מיוחדים
*המספרים משקפים את פעילות 'תורה שבכתב' בארה"ק בלבד ,ללא הפעילות בחו"ל שם ישנם עוד כהנה וכהנה כ"י
ויהא רעוא מן קדם נותן התורה ברוך הוא ,כי יזכו להמשיך ולהגות באהלה של תורה כל הימים,
וחפץ ד' בידם יצליח להגשים שאיפת לבבם הטהור ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את
כל דברי תלמוד תורתך באהבה ,מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ,סייעתא דשמיא ורוב ברכה
והצלחה בכל משלח ידם ,זכות התורה ורבבות אלפי לומדיה ,תגן בעדם להיוושע בכל מילי
דמיטב ובכל הברכות האמורות בספר תורת משה רבינו ע"ה ,בשפע חיים וברכאן טבין משמי
מעל ,עדי נזכה כולנו לביאת משיח צדקנו ובנין בית הבחירה במהרה בימינו ,אמן.
בברכת התורה ,חילכם לאורייתא
ההנהלה
ִזִָּכ�ָה ַרַ ִּב �ִים ְוְָזָָכָה:
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 46
החזון
הרב אביאל חיים חורי
שלוש שנים ,מאות מפיצים,
והצימאון
אלפי נקודות ,ומטרה קדושה
אחת | הסודות של השגרירים
מאחורי הצימאון השקט
47 תשרי תשפ״ז
את השינוי בשטח אי אפשר לפספס .המהפך כבר כאן והוא הופך לחלק בלתי נפרד מעם ישראל כולו,
בלי הבדלי עדה וחוג .מאות אלפי יהודים ,בכל מקומות מושבותיהם ,מתחברים ללימוד יומי מתוק וקבוע
בחומש ורש"י ,רבבות מתוכם ,אף עורכים מבחנים יומיים ושבועיים כדי להתמיד בלימוד המעמיק.
חלק בלתי מבוטל מהמהפכה הזאת נזקפת לזכות הגיליונות של 'תורה שבכתב'
המופצים מדי שבוע בשבוע בכל פינה בארץ הקודש ,מצפון ועד דרום ,בכל
עיר ועיירה .אבל איך מתרחשת המהפכה השקטה? מה עומד מאחורי מערך
ההפצה הענק? מה גורם לאברך כולל חשוב ואב למשפחה ברוכת ילדים לטרוח
בלילות חורפיים גשומים לפזר את הגיליונות בבתי כנסת במסירות מדי שבוע?
מה מניע יהודי בימי שרב וחמסין עם מאות גיליונות בידו לחלקם בבתי כנסת?
מה הן התוצאות המעשיות בשטח של כל הפעילות הענפה הזו? מהו הדלק
המניע את כל המערך העצום הזה? ולמה דווקא 'תורה שבכתב'...
כבר קרוב לשלוש שנים שהם מפיצים את אור התורה בכל הארץ .מאות רבות של מפיצים ,אשר עושים
זאת בהתנדבות מלאה ושלא על מנת לקבל פרס ,באלפי מוקדים ממוקדים ,מדי שבוע בשבוע.
ישבנו להאזין לסיפורים המרגשים ,לתיאורים מהשטח ,לחוויות ולהרגשות איך מחברים יהודים ללימוד
פירוש רש"י מדי יום ביומו.
מבט מרתק מאחורי הקלעים של מערכת ההפצה
הרב דוד וייס מקרית אתא ,והרב יהושע שמחה שלהבת נפשם בשלל גוונים ,צובעת את השליחות אל תתבלבלו מהכינוי 'מפיצים'.
רוזנטל מקרית גת. בכל שבוע מחדש. לאברכים החשובים הללו ,בני תורה ותלמידי
בעולמנו אנו ,יש רק דבר אחד שיכול לחבר הם לא 'מפיצים' ,הם מזכי הרבים שרואים נגד חכמים ,היושבים סביב השולחן ,כמו מאות
רשימה נבחרת כזו של אברכים מסולאים מפז, עיניהם להרבות תורה בישראל .כי את זאת כבר עמיתיהם בכל ערי הארץ ,ככל הנראה אין הבנה
מכל העדות והחוגים ,הסגנונות והקהלים ,מכל כולם יודעים .הגיליון השבועי אינו מטרה כי אם מיוחדת בשיווק והפצה ,הם לא בחרו בתפקיד
פינה ומקום .רק התורה הקדושה .עיניכם הרואות אמצעי להחדיר את הלימוד הקדוש של התורה בגלל כישורים מיוחדים ,אלא נשאבו לתפקיד
כי הנוכחים משקפים ומייצגים את כלל העדות שבכתב בישראל .ומשום כך ,בהיותם שליחים מתוך תחושת שליחות לחולל מהפכה ,לזכות
והמגזרים ,החוגים והקהילות ,הערים והעיירות, למשימה כה חשובה ,הם ממששים את הדופק את הרבים ,להגדיל תורה ולהאדירה ,לחבר עוד
כל אחד מהיושבים ,נושא על שכמו – תרתי בשטח ,עוקבים אחרי הביקושים הגוברים, יהודים אל מקור חיינו ,ולהבעיר את כל הארץ
משמע – מאות גיליונות מדי שבוע באזור מגוריו. משמשים מבלי משים כנציגים בלתי רשמיים במדורת אש קודש של ידיעת התורה שבכתב עם
באמתחתם סיפורים וחוויות שרק מפיץ גיליון של המפעל העולמי ,אבל בעיקר עוקבים אחרי פירוש רש"י.
שכזה יכול להיתקל ,וכבר אמרנו שאינם אלא התוצאות ,ומלאי סיפוק מכל יהודי המתחבר נגד עיניהם של המשתתפים ברב שיח ,שעיניהם
מדגם מייצג ,אחוז קטן מכלל המפיצים. בזכותם לפרשה עם רש"י ,מילד בגיל שמונה וגם נוצצות בחדווה וסיפוק ,עומד צימאון שלא יודע
לאורך כל השיחה מתגלה שוב ושוב עד כמה מישיש בגיל שמונים ושמונה. רוויה .הם רואים את הרעב והצימאון בקרב כל
החריש העמיק בקרקע ,כל נציג היושב עמנו אנו יושבים סביב שולחן במשרד ירושלמי שקט, שכבות הציבור ,לא רעב ללחם ולא צמא למים
מספר על קבוצות שלמות שמתחילים את הלימוד הרחק משאון העיר ,וצוללים יחדיו לעולמה של כי אם לשמוע את דברי ה' בתורתו שבכתב .ומול
בחומש עם רש"י כבר מתחילת השבוע ,דואגים תורה שבכתב .יחד עמנו מסבים הרב ישי קרעי צימאון כזה מול יכול לעמוד מנגד? שליחות קודש
להיבחן כדי לוודא שלא שוכחים אף דיבור ברש"י מבני ברק ,הרב יעקב שמשון וייס מעפולה ,הרב זו לחולל שינוי
הקדוש ,ומתאמצים לגייס חברים ובני משפחה חיים בנדיקט מאופקים ,הרב צבי ישראל עידאן ולהחזיר ליושנה
נוספים ללימוד הקבוע והמתוק.יצאנו יחד עמם מנתיבות ,הרב אליהו לנדי מאחיסמך ,הרב יששכר את עטרת לימוד
למסע אל השטח ,להסיר את הפרגוד ולשמוע חדאד מטבריה ,הרב מאיר שלמה ברנשטיין מנוף חומש ורש"י,
מעט מהנעשה מאחורי הקלעים ,בעולם התוסס הגליל ,הרב מנחם מנדל שובקס מביתר עילית, מאירה את
והמופלא ששמו הפצת גיליונות תורה שבכתב.
בדרך אל המהפכה הרב יעקב שמשון וייס -עפולה
בתי הכנסת כורעים תחת עומס סוגי העלונים "מניסיון אני אומר ,מי שלומד
השונים ,שאלתי את החברים בשיח .יש שבדקו את החומש עם רש"י לפני
ומצאו כי למעלה מאלף ומאתיים עלונים שניגש לסוגיה ,מגלה שהכל
וגיליונות יוצאים לאור מדי שבת ומיועדים יותר בהיר ומאיר ,נעשה לך
לציבור שלנו .מה פתאום מחליט אברך מן המניין, סדר אחר"
48
הרב מאיר שלמה ברנשטיין -
נוף הגליל
"ההספק הראשון שיש לי
שמאוד מחובר לרש"י והבנת התורה היטב ,הגביר בסדרי הלימוד זה חומש
אצלי את החשק. עם רש"י ,אחר כך באים
ידעתי שאני צריך להתמקד בזה ועוד לא כל השאר"
עשיתי את השלב הבא .בדיוק אז ראיתי מודעה
שמחפשים מפיצים של גיליון הקשור לרש"י.
הבנתי מיד שאני בתוך העניין ,חוץ מהעניין שבזמן
קצר הגעתי כבר לארבעה מוקדים ברחבי אופקים,
בכל בתי המדרש המרכזיים ,גם אני עצמי נכנסתי
ומכרים ,מראה את החומר והתכנים ומשכנע עמוס בשגרת החיים ,לקחת גיליון חדש ,אחד מיני
חזק מאוד ללימוד של חומש עם רש"י ,עושה את
שיש כאן משהו אחר שהם לא מכירים ,משהו אלף ומאתיים ,ולהתמסר להפצתו שבוע בשבוע?!
המבחנים בקביעות ונושם את רש"י כל השבוע".
פשוט ובסיסי .החלוקה מאוד ממוקדת לאברכים התשובה הכללית ,מפי כולם ,שהגיליון הזה אינו
ואילו הרב יהושע שמחה רוזנטל מקרית גת, ובחורים שלומדים את זה ,ואנשים להוטים, ככל העלונים ,הוא לא בא לספק אמרות שפר
התחיל בכלל מהדפסה ידנית מדי שבוע מהגיליון כפשוטו .יש שלושה כוללים שם אני מחלק ,וזה ופרפראות לשלחן השבת ,זהו גיליון עם מטרה
שנשלח אליו .בתחילה הדפיס עבור עצמו ,ואחר לחלוטין לא מספיק .אני יודע שכל גיליון שיוצא וחזון :שנועד לחבר יהודים אל ה' ואל תורתו,
כך עבור כמה חברים קרובים ובני משפחה ,עד מתחת ידי ,מגיע ליהודי שלומד בו היטב". המפיצים עצמם מעידים שיש להם רגש עז
שמצא עצמו מחלק בכל שבוע למעלה ממאתיים
הרב ישי קרעי מבני ברק מבקש להזכיר את ללימוד חומש עם רש"י ,הלימוד הזה בנה אצלם
גיליונות ברחבי קרית גת ,ועדיין אנשים מתאוננים
החנות המיתולוגית 'פוטו ציון' בבני ברק ,ומעיד: את הקומה היהודית ,וכאשר ראו גיליון איכותי
שחסר .הוא מעיד איך הכל התחיל" :כי שם אני
"תושבי בני ברק יודעים שבחנות זו ניתן להשיג ברמה גבוהה שמדבר במיוחד על הנושאים הללו,
נמצא ,למדתי חומש רש"י ורציתי לראות שאכן
אני זוכר את מה שלמדתי ,הגיליון נתן הרבה מאוד הרבה מאוד סוגים של עלונים .אבל מהגיליון זה שבה את לבם ,והם רואים לעצמם זכות שעוד
דירבון ודחיפה והתמדתי בזה". הזה של תורה שבכתב ,מניחים רק בנקודת ועוד יהודים יתחברו אל האור.
ההפצה הזו בכל שבוע אלף ומאתיים עותקים!, הרב אליהו לנדי מאחיסמך" :גיליתי את 'תורה
והביקושים גוברים משבוע לשבוע .אני עצמי שבכתב' ,קראתי שבוע ועוד שבוע והתמכרתי.
מפיץ בבית הכנסת המרכזי שיש שם אלף וחמש אמרתי ,אם אני ,אליהו לנדי ,נהנה כל כך ,למה
מאות מתפללים .בשבוע האחרון ניגש אליי יהודי לשמור את ההנאה לעצמי ,רציתי שגם החברים
הרב יששכר חדאד - והתעניין איך גם הוא יכול לקבל ולהפיץ אצלם ייהנו והתחלתי להפיץ בכמה בתי כנסת אצלנו
טבריה את הגיליון .שאלתי אותו את השאלה שנשאלה
כאן ,מה קרה ומה דחוף לך להפיץ דווקא את
באחיסמך .ברגע שהגיליונות מגיעים ,אני עם
הילדים מסדרים את הכמויות לפי בתי הכנסת
"אנשים להוטים, 'תורה שבכתב' ,והוא משיב בפשטות שזה הבסיס ויוצאים לדרך .הילדים שלי שותפים לשליחות,
כפשוטו ,בכל לפני הכל! יסוד לכל יהודי! בלי חומש רש"י אתה אחד בגיל אחת עשרה והשני בגיל בר מצוה .אני
מקום שאני מחלק. לא יכול להתחיל שום דבר". רואה שגיליון זה שייך לכולם ,כל יהודי הלומד
החלוקה מדויקת רק גם הרב יעקב שמשון וייס מעפולה ,מעיד על תורה מגלה שהוא מתחיל הכל מרש"י .כל הבסיס
למי שבאמת לומד עצמו" :חברים סיפרו שיש משהו חדש עם מבחנים לכל לימוד ,מתחיל קודם כל בחומש עם רש"י,
בעיון ,ובכל זאת לא ברש"י .הרגשתי מעט שייך לנושא והתחברתי, בנביאים וכתובים עם רש"י".
מספיקים הגיליונות" תפסתי זאת בשתי ידיים ,ראיתי כאן דרך לדחוף ואילו הרב יששכר חדאד מטבריה החל את ההפצה
כמה שיותר חברים למה שאני חש ומרגיש ומאז כשהגיע לבקר בבית הוריו ,בשכונת הר נוף
התחברתי ללימוד דברי רש"י הקדושים בקביעות הירושלמית ,ובהמשך בעירו טבריה ,והוא מספר:
כל שבוע .מאז שמו"ר מרן האדמו"ר מויז'ניץ, "התחברתי חזק .הייתי מעביר את הגיליון לידידים
רבי ישראל בן לאה אסתר לרפו"ש ,אינו
שרוי בקו הבריאות ,התחלתי להקדיש
את הפעילות הזו לרפואתו ,וברוך
השם היום אני כבר מפיץ את הגיליון הרב אליהו לנדי –
בחמשה מוקדים בעפולה ,גם
אצלנו בויז'ניץ וגם בעוד בתי
אחיסמך
כנסת ושטיבלאך. "בסופו של דבר ,כל
הרב חיים בנדיקט מאופקים גילה יהודי הלומד תורה
את הגיליון לאחר שהבין עד כמה מגלה שהבסיס
הלימוד עם רש"י חשוב עבורו. לכל לימוד ,מתחיל
"עוד קודם שעברתי לגור בחומש עם רש"י,
באופקים ,הייתי לומד תבדקו ותראו"
בקביעות חומש עם
רש"י .מורי חמי
שיהיה בריא ,יהודי
49 תשרי תשפ״ז
הרב דוד וייס -קרית אתא
בכמה דקות מהשעה הקבועה שלי ,הטלפון שלי
"אחרי שאני מפיץ אצלנו,
מתחיל לצלצל עם שאלות של גבאים מודאגים
איפה הגיליונות השבועיים .לפעמים הגיליון יש יהודי שלוקח את
מתעכב מלהגיע ,אבל ברגע שאני מניח את הערמה ומפזר אחד בכל
החבילה על השולחן ,תוך דקה וחצי לא נשאר שולחן' ,כדי שכולם יוכלו
אפילו עותק אחד לרפואה ,ואז אני מבין טוב יותר לראות אותו"...
את דברי הזוהר הקדוש 'לית נהורא אלא ההוא
דנפיק מגו חשוכא' (=אין אור כמו זה שיוצא מן
החושך) ,ודווקא בזמן שמעט מתעכב המשלוח,
אני מבין כמה הביקוש הפך להיות אלמנטרי".
מספר הרב חיים בנדיקט" :לעתים קרובות אני
בחמשה בתי כנסת שונים והוא מספר" :אתמול השטח זועק :צימאון!
נאלץ להחביא מספר עותקים מצומצם במגירה עצר לידי רכב" ,מספר הרב וייס" .יהודי שנראה
אנו מבקשים לשמוע מעט על הצימאון בציבור,
צדדית עבור מתפללים מבוגרים או חולים מתקרב לשמירת תורה ומצוות שואל אותי 'מה
ומנסים להבין מה באמת גורם לביקוש העצום
שביקשו ממנו במיוחד לשמור להם גיליון שבועי, יהיה עלינו' .תהיתי למה כוונתו ,והוא שואל למה
בקרב רבבות אנשים דווקא לגיליון תורה שבכתב,
כיוון שאחרת הם פשוט נותרים ללא עלון ללמוד אני לא מביא לשכונה שלהם את 'תורה שבכתב'.
האם חסרים עלונים בשוק?
בו במהלך השבת". האמת היא שזו שכונה רחוקה ואני בלי רכב,
החלטתי להתאמץ גם עבורם .אם ככה יהודים הם כאמור לא רואים את העלון כמטרה ,אלא
קחו את אחיסמך כדוגמא ,שכונה ענקית כאמצעי לזיכוי הרבים ,כגרר הנושא אחריו את
מחכים לזה ,אני אעשה כל מה שאפשר".
הממוקמת בפאתי העיר לוד .אחד המפיצים שם קוראיו בדרך אל תורתינו הק' ,ומכאן נובעת
הוא הרב אליהו לנדי ,באיזור שלו מתגוררות "ראיתי פעם יהודי שלוקח חצי חבילה" ,הוא המסירות שלהם להפצת הגיליון .כחלק מהתפקיד
כחמש מאות משפחות ,ומתוכם יש ביקוש מספר "ומניח בקצה השני של בית המדרש. שלקחו על עצמם ,עליהם גם לעמוד מול הצימאון
למאתיים חמישים גיליונות ,מדי שבוע. מפזר בשולחנות ,אני שואל אותו למה הוא עושה והדרישות של מבקשי הגיליון ,לפלוני צריך
זאת ,ומקבל תשובה מתוקה' ,אני רוצה שכל לשמור שתיים ,ולזה צריך להקדים מיום חמישי
השליחות והייחודיות המתפללים יראו ויקראו ,שלא יצטרכו לטרוח בגלל שהוא צריך להכין ממנו את השיעור לליל
הגיליון אשר נכנס כעת אל שנתו הרביעית לא בא ולחפש את העלון בחוץ"- - - שבת קודש .אך אי אפשר לעמוד מנגד מול
לקדם אג'נדה קהילתית ולא לשווק חצר או דמות, גם הרב צבי ישראל עידאן מנתיבות מספר על הצימאון של הציבור ,צימאון שמקיף את כל העם,
פשוט להשפיע על אנשים להתחבר אל המקור הדרישה הציבורית הנלהבת" :מיד כשראיתי את אברכים ושאינם ,עקרות-בית ומורות ,נערים ללא
של תורתנו הקדושה ואמונתנו הטהורה ,אל לימוד הגיליונות ,הזמנתי כמות של חמישים עלונים חתימת זקן וישישים מלאי חכמת חיים ,פשוטי
חומש ורש"י מדי יום בהבנה עמוקה ,כפי שידעו והמספר גדל בהתמדה .כאשר העלון התחיל העם ומנהיגי עדות ,מתגוררי ערים מרכזיות
בכל הדורות שצורה של יהודי מתחילה בידיעה להיות מופץ דרך הדוכנים של 'בלוי' ,חששתי שזה ומתגוררי יישובים פריפריאליים ,כולם מבקשים
ברורה של חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י. יוריד את הדרישה כי כבר משיגים משם ,אבל זה להתמתק עם דיבוריו של רש"י הקדוש.
היו מי שנדו בראש ,לגלגו על היומרנות" .על מי רק הגדיל יותר את החשיפה והכמויות גדלו יותר. "אל תחשבו" ,הם מתריעים בחיוך" ,מבקשי העלון
אתם חושבים להשפיע ,אנשים עסוקים היום. "אני נזכר באותו שבוע ,לאחר חג הפסח ,לא יצא הללו לא מחפשים את הסיפורים והווארטים ,הם
אברכים בכולל עסוקים בהספקים ומבחנים מעל גיליון .כמות האנשים שבאו לתהות היכן הגיליון, יודעים שכאן יוכלו לאמוד את מידת ידיעתם
הראש ,אנשים עובדים טרודים לפרנסתם והלוואי לימד אותי עד כמה זה נכנס עמוק בתוך סדר היום והכרתם בדברי רש"י על הפרשה ,מבחינתם
יבואו לשיעורי דף היומי ,באתם להוריד אותם שלהם ,הבנתי עד כמה זה חלחל עמוק"... חיסרון בגיליון לאותו שבוע ,משמעותו חיסרון
חזרה לכיתה ה'"?!- - - בידיעת וזכירת דברי רש"י עצמם"!
וכך מתאר זאת הרב יהושע שמחה רוזנטל מקרית
אנו רוצים לשמוע מעט מהמפיצים החשובים על גת" :אנשים ממש עומדים ומחכים לי מחוץ קחו דוגמא מהרב דוד וייס מקרית אתא ,הוא מפיץ
תחושת השליחות הקדושה שהם רואים בהפצת לפתחי בתי הכנסת בערב שבת .אם אני מאחר כל שבוע מאה ועשרים גיליונות
הגיליון לזיכוי הרבים ,מה ייחודי בגיליון תורה
שבכתב ,ומדוע בחרו דווקא בגיליון זה להפצה?
"ראיתי פעם יהודי מבוגר הלומד את חומש ויקרא הרב חיים בנדיקט –
בהתבוננות" ,מספר הרב ישי קרעי מבני ברק,
"ראיתי כיצד מנסה להבין משהו בפרשת נגעי אופקים
בגדים ,עיניו מתקשתות ופניו קודרות עד שסגר "לעתים קרובות
את החומש בפנים לא מסופקות בעליל .לקחתי אני נאלץ להחביא
את הגיליון המורחב שיצא לאור בפרשת תזריע- מספר עותקים
מצורע ,פתחתי במקום שמסביר את הפרטים
במגירה צדדית עבור
העדינים ביותר בצורה הבהירה ביותר.
אלה שלא הצליחו
הייתם צריכים לראות את הסקרנות הטבעית ,את להגיע ,בלי זה הם לא
הדריכות ,ולבסוף את הלהיטות ואת קורת הרוח
יסתדרו בשבת"
שנשפכה על פניו .אצבעו משוטטת לסירוגין בין
התרשים לבין פירוש רש"י בחומש ,פתאום הכל
הרב יעקב שמשון וייס מעפולה ,מספר שגם
כאשר הוא לומד את סוגיות הש"ס ,הוא מרגיש
הרב יהושע שמחה רוזנטל -קרית גת
איך לימוד החומש מסדר לו את הדברים" :אני "אני יודע שאם אאחר קצת את
עוסק כעת בהלכות תערובות ,בליעות איסור החלוקה ,הטלפון יתחיל לצלצל
וטהרת כלים ,למדנו כעת את פרשת מלחמת מדין בלי הפוגה .זה מסביר לי עד כמה
ואיך טיהרו את הכלים לאחר המלחמה ,מניסיון אנשים תלויים בגיליון הזה"
אני אומר ,מי שלומד את החומש עם רש"י לפני
שניגש לסוגיה ,מגלה שהכל יותר בהיר ומאיר,
נעשה לך סדר אחר .הבהירות הזו מקיפה את כל
וצחקתי ,בסוף הגיליון הזה נוגע בכולם".
התורה .אתה לומד סדר קדשים ולא ממש מבין
מתי הקריבו מה ,אתה לומד סדר טהרות ולא ברור לרוב ככל המפיצים אין רכב .הרב מנדל
לך מתי אדם נטמא או נטהר ,הלימוד הזה עושה שובקס מביתר ,לדוגמא ,מספר על
הקדמה מסודרת בראש". דרך הררית שעליו לעשות מדי שבוע,
בין בתי מדרש שונים ,עם המשקל
הרב ישי קרעי מספר" :לגביי ,הרבה מאוד שנים של הגיליונות בין אצבעותיו ,והוא
הייתי מתעסק בדברי רש"י ,אבל 'תורה שבכתב' עושה זאת באהבה והתמסרות ,והוא
הביא תנופה מחודשת ,מרץ חדש .גם ברמת גם מתייחס בשיחה לייחודיות של
המתח ,גם במבחנים ,גם בשיח עם החברים ,הכל מתחוור ומתברר.
גיליון תורה שבכתב" :אין כאן דיבור איזה עלון
נכנס לאטמוספירה אחרת .אומרים בשם ה'חפץ יותר מעניין ,כי אם אתה מחפש רק משהו מעניין, לא דיברתי איתו מילה ,רק ישבתי בצד והתמלאתי
חיים' שהאמונה בדור האחרון תהיה מכוח לימוד לא תגיע לשום מקום .רוב ככל העלונים ,מלאים סיפוק .אני לא מכיר אותו .יהודי מבוגר ,אולי הוא
חומש עם רש"י ,זה יתפוס את עם ישראל .פשוט פרפראות וסיפורים ,אבל מסביב לתוכן העיקרי, תלמיד חכם ,אבל פסוקי נגעי בגדים לא התבררו
רואים את זה בחוש .פוק חזי ,אין לך בית מדרש לא באמת על דברי הפרשה' .תורה שבכתב' נוגע לו כל הצורך ,הגיליון שלנו מספק את הצורך"!
שלא תמצא בו אברך יושב ולומד חומש ורש"י. ממש בנקודה ,בדיוק בביאורי המקראות מה מסכם הרב ישי ,וכשהוא אומר את המילים
פעם זה לא היה". התורה אומרת לנו השבוע ,בפרוטרוט. 'הגיליון שלנו' ,אתה חש שהוא מדבר על משהו
הרב מאיר שלמה ברנשטיין מנוף הגליל מחובר אף אני לא מדבר כרגע מהעריכה והעיצוב והגרפיקה הקרוב מאד ללבו ,כמו ללבם של רבבות מישראל.
הוא עמוקות לדברי התורה עם פירוש רש"י ,הוא שמצליחים להכניס כל כך הרבה חומר בצורה "הגיליון של תורה שבכתב הוא לא "עוד עלון",
יודע ומרגיש שזה הבסיס של כל יהודי" .קבעתי מאירת עיניים ולא עמוסה ,אלא מהעובדה שכאן זה משהו אחר לגמרי .יש היום שפע של רעיונות
חברותות והספקי לימוד ,והראשון בהם זה רש"י מקבלים את התמונה המדויקת של הפרשה מהחל מאלפים ודרשות מחכימות ,יש מליצות ויש
על החומש .ראיתי שזה הבסיס לכל דבר". ועד כלה ,וכל שבוע אני פותח את הגיליון ממדור חידושים גאוניים ,אבל כל זה תוספות אחרי
אחר ,מבין שתמיד תהיה בשורה משמעותית". הבסיס ,ורק מי שיש לו את הבסיס שזה רש"י
יכול לקבל וליהנות משאר הדברים .והמעניין
הוקרה והערכה הוא ,עקבתי אחר הקוראים של 'תורה שבכתב' ,זה
לצד החיבור העמוק של המשתתפים עם לימוד זיכה רבים וזכה מקיף גם את האברכים השקדנים ביותר ,וגם את
הבעלי בתים או כאלה שלא ממש מתחברים לבית
חומש ורש"י ,והרצון לזכות כמה שיותר יהודים משתתפי השיח מעידים שהפצת הגיליונות כרוכה המדרש ,הגיליון הזה תופס את כולם ,וזה מפליא
שיהיו מחוברים לכל המתיקות הזו ,הם שואבים בעצם לחיבור האישי העמוק שיש להם ללימוד אותי כל פעם מחדש.
עידוד והערכה, חומש ורש"י ,ואנו מבקשים לשמוע מעט מהפן
הוקרה עצומה האישי על מה שמפעל 'תורה שבכתב' חולל מבחינתי ,הגיליון הוא לא העיקר .לראות אנשים
שמעניקה להם דווקא בנפשם. שלא היו פותחים רש"י שנים ,פתאום יושבים
שעה או שעה וחצי לפני מנחה של ערב שבת
ולומדים את הפרשה עם רש"י בעיון– זו תחושת
הרב מנחם מנדל שובקס - סיפוק ושליחות עצומה".
ביתר עילית הרב דוד וייס מעיד במונולוג אישי" :תראה ,כמו
כל יהודי טוב ,תמיד הייתי קורא שניים מקרא
"כאן מקבלים את התמונה ואחד תרגום ,מכיר את הפרשה מלמעלה פחות
המדויקת של הפרשה או יותר וזהו .יום אחד אני רואה את הגיליון
מהחל ועד כלה ,וכל של 'תורה שבכתב' ,הוקסמתי מהחומר ,ממש
שבוע אני פותח את שבה את לבי .הייתי משמיע לחברים קטע מפה
הגיליון ממדור אחר ,מבין וקטע משם ,הופך להיות שיח לאחר התפילה.
לאחרונה פגשתי מתפלל שהיה בדיוק כמוני ,הוא
שתמיד תהיה בשורה
מספר כמסיח לפי תומו' :עד היום הייתי 'מריץ'
משמעותית"
את הפרשה בלי להבין ,והיום בזכות המבחנים
וההסברים בגיליון ,פתאום אני מבין מה אני
קורא ועל מה נבחן מדי שבוע' .נזכרתי במצב שלי
"איך אפשר לא לשמור?!"
השיתוף סביב השולחן מושך אותי להכיר את החיבור של רש"י בתוך הבית פנימה .היושבים
כאן עושים כל שביכולתם להכניס עמוק יותר את הלימוד עם רש"י לבני הבית ,ומשום כך אני
תוהה על הדרך שבה הם מושכים את הילדים ללמוד גם כן את החומש עם רש"י מדי שבוע.
להרב אליהו לנדי יש תובנה מאלפת" ,הורים רבים משקיעים מאמצים עצומים בחינוך הילדים
באמצעות דיבורים ,דרשות והטפות מוסר .האמת הפשוטה היא שהילדים אינם מקשיבים למה
שאנחנו אומרים ,אלא מסתכלים על מה שאנחנו עושים בפועל .כשהבן שלי רואה אותי יושב
מדי יום ,מרוכז בלימוד חומש רש"י ,נבחן על השאלות וחי את הפרשה ,הוא סופג את אהבת
התורה הזו ישירות לתוך הלב שלו ,ללא צורך במילים נוספות".
משתתפים נוספים מציעים פרקטיקה שהם מיישמים בהצלחה .כבר במהלך השבוע יושבים
להכין שאלות והערות על הפרשה ,בדרך כלל זה מתוך הגיליון עצמו .השאלות המשותפות
הללו בשולחן השבת מעוררות עניין אצל הילדים ,אצל הבחורים וגם אצל תלמידות הסמינרים,
כולם מוצאים עניין בשאלות המאתגרות הללו .חוץ מהגיבוש והחוויה הטבעית ,בסופו של דבר
בני הבית יוצאים עם דחיפה משמעותית להיות מונח היטב בחומר.
"לא חשבתי לספר זאת" ,מודה בגילוי לב אחד המשתתפים" ,אבל אם כבר אנחנו מדברים,
אז תדעו שגם רעייתי ,מכינה את השיעורים לבית הספר מתוך הגיליונות של 'תורה שבכתב',
דבר גדול מזה". אני שומר אותם מאז הגיליון הראשון ועד היום ,וכל הצוות בבית הספר ,המורות ולפעמים גם
גננות ,יודעות שאפשר להשיג אצלה חומר טוב על החומש".
האהדה של המפיצים לגיליון לא נשארת רק
לצד אחד .היושבים מעלים על נס את הקשר התגובה על הידיעה הזו הייתה מפתיעה .מכל עבר נשמעו קריאות התפעלות על כך ששמורים
המתמשך ממערכת 'תורה שבכתב' לביתם ,קשר אצלו כל הגיליונות .זה שמר מהשנתיים האחרונות וזה מהשנה וחצי ,רק שני משתתפים
הצליחו לשמור בביתם הכל מאז גיליון מספר אחד" .זה חומר משמעותי ,נכס שמשתמשים בו
חם ומתמשך.
תמיד ,איך אפשר לא לשמור"?! הוא תוהה.
אמנם כל המפיצים עושים זאת בהתנדבות
ובתחושת שליחות שלא על מנת לקבל פרס .הם
רואים לעצמם זכות וזכייה ,ונראה לרגע שהם היו
מוכנים לשלם מכיסם שיעניקו להם את הזכות כאל מובן מאליו ,ככה זה .אבל כשפתאום חסר לנו כח להמשיך בעבודת הקודש.
הזו ,אולם במפגש הזה אני מגלה צעדי הוקרה משהו ,באותו השבוע שלא הגיע הגיליון משום "אנחנו מקבלים אינספור תגובות" ,מספרים
מיוחדים עבור המפיצים .קחו דוגמא ממכתב מה ,קיבלתי פשוט שטף של פניות ושאלות. הנאספים ,כל אחד בלשונו "כל שבוע מחדש.
מעודד שנשלח לבני הבית בו מוסבר בשפה חמה מאברכים שמעולם לא החלפתי איתם מילה לפעמים זה על דרך החיוב – כשאנשים באים
כי בזכות הוויתור שלהם על נוכחות האב בבית ולא ידעתי כלל שהם מודעים לכך שאני המפיץ, להודות ולהעיר ,להאיר ולהגיב ,משל היינו עורכי
בשעות הלחוצות של ערב שבת ,ובזכות התמיכה מסתבר שאנשים רואים וצמאים. הגיליון ...אך לעיתים כפי שהוזכר כאן ,יש בחינה
והעידוד המלאים שלהם לפעילותו ,רבבות "כך גם ניגשו אלי אברכים ,אחד מהם רב הקהילה, של 'מוטב יחלל שבת אחת '...כשאירע פעם
יהודים זוכים ללמוד תורה ולהתחבר לפרשה. לא העליתי בדעתי שאנשים חשובים כאלו קוראים משום מה שהגיליון לא הגיע בשבת אחת משך כל
מכתבים אלו מייצרים תחושת גאווה משפחתית את הגיליון מדי שבוע ,אחד מהם אף התבטא באזני שלושת השנים שאני מפיץ .לא נעים לומר ,אבל
עצומה והופכים את ההפצה לפרויקט משותף שהוא 'לומד' את הגיליון .זה לא משהו שקוראים הייתה איזו שמחה קטנה בשבילי
וחווייתי של כל הבית פנימה. אותו ,צריך ללמוד אותו .וכל המשוב העצום הזה, בלב ...כי בדרך
לצד המכתבים יש גם תשורות יוקרתיות ממלא אותנו בתחושת סיפוק ,כשאנחנו יודעים אנשים כלל
המפארות את הבית ומחממות את הלב .מתנות שזה הרבה מעבר להענקת חומר קריאה לאנשים לא מגיבים
אלו ,מעבר לערכן החומרי ,מעניקות למפיץ או סיפור נאה לשולחן השבת ,יש כאן משימה ומתייחסים
בשטח את ההרגשה שהוא אינו רק גורם טכני חשובה וקריטית – לחבר את ישראל קדושים לכל
המבצע עבודה פיזית ,אלא שותף אסטרטגי מלא לתורה הקדושה ,לדברי הקדוש ברוך הוא .ואם הסובב
להצלחה ולשגשוג של מפעל התורה כולו. אני משמש כביכול שליח למשימה קדושה זו ,אין אותם
בשולי המפגש ,מספר לי אחד המשתתפים ,שלא
לציטוט ,כי הטרדות המרובות ביום שישי גרמו לו
לחשוב יותר מפעם אחת לסיים עם השליחות של
הגיליונות ולהעביר לחבר אחר ,פנוי יותר" .בדיוק הרב צבי ישראל עידאן -נתיבות
באותו זמן הגיע מכתב עם מתנה סמלית ,מכתב "הלשון של רש"י הק'
מרגש ומעודד .מאז בני ביתי מדרבנים אותי עוד
צחה וברורה גם היום ,יותר
יותר לדבר הנפלא הזה".
מתשע מאות שנה לאחר
פטירתו .לא מוותר עליהם"
הפנים לעתיד
מה הייתם מצפים שיתפתח הלאה בבית 'תורה
שבכתב'?
ההצעה שזכתה להסכמה
הרחבה והנלהבת ביותר בקרב
המשתתפים היא המעבר הרב ישי קרעי -בני ברק
להוצאה לאור של ספרים
"'תורה שבכתב' מקיף
וחומשים שלמים המאגדים
גם האברכים השקדנים
בתוכם את תכני הגיליון שנצברו
במהלך שנות פעילותו.
ביותר ,וגם את הבעלי
בתים או כאלה שלא
במקום דפים בודדים המתפזרים
ממש זכו להתחבר
או מתבלים במהלך השבת,
לבית המדרש ,זה
הציבור בשטח מביע עניין רב
שיהיה בהישג ידו סט חומשים
משהו מפליא"
מפואר ומעוצב שילווה את
המשפחה לאורך שנים רבות.
רוצה להפיץ החומשים יכללו את כל מה
שצריך בכדי להבין את החומש
את אור התורה? עם רש"י על בוריו ,עם הטבלאות
והאיורים וההמחשות ,עם הביאורים והשאלות ותשובות ,הכל ביחד על השולחן.
המוני יהודים ברחבי
הארץ צמאים להתענג נציג המערכת שנכנס לביקור ,נמצא איתנו ,השאלה מופנית אליו.
על התורה שבכתב הציבור כאן שואל אם לא הגיעה השעה?
הצטרף עכשיו למערך "אתם מתכוונים אם לא הגיעה השעה לגלות ,ומסתבר שעדיין לא .בשעה הזו שאנחנו
מאות השגרירים מזכי יושבים ומדברים ,חברי המערכת מתקדמים במרץ עם הנושא הזה .צוות של עורכים
הרבים ,המפיצים את מהשורה הראשונה יושבים ושוקדים על כמה ספרים ,בכובד ראש ובאחריות ,על פי
הגיליון השבועי: הכוונתם של גדולי ומאורי הדור ,ומאוד מקווה שבשבועות הקרובים תצא הבשורה
לעם ישראל .אלו לא דברים שקורים ביום אחד ,עובדים על זה כבר הרבה מאד זמן,
ועבודה ענפה מתרחשת מאחורי הקלעים ,חלק מהתוצרים יראו אור רק עוד חודשים
או שנים ,אבל בס"ד אנחנו פועלים כדי להשביע את הרעב שקיים בציבור לתוכן איכותי
ומקיף שמסייע בלימוד התורה הקדושה עם פירוש רש''י".
קודם
כל ה מזכה! רשמנו.
זו כה ו
וקדים השיח נמשך שעה ארוכה ,תובנות רבות הועלו ,עדויות מרגשות נשמעו ,ועצם המפגש
המ
כמות דשים גרר שיח משובב נפש בין החברים ,הרבה אחרי הפאנל .תושב הצפון שומע תובנות
ח
ה וגבלת
מ מתושב הדרום ולהיפך ,מפגש המפיצים ורב-השיח ננעל בתחושת התרוממות רוח,
אחדות ומחויבות הדדית עמוקה .המפיצים השונים ,שחלקם הגדול לא הכיר זה את זה
חייגו
לקו 'קול התורה' בשעות המענה האנושי
באופן אישי לפני כן ,גילו בסיפוק כי הם מהווים חלק ממשפחה תורנית אחת גדולה
וקבוצת איכות הפרוסה בכל רחבי הארץ.
בשלוחה ( 8אחרי בחירת השפה)
עדכנו
את פרטי בית הכנסת /הישיבה,
והכתובת למשלוח
וקבלו
בכל שבוע את מארז הגיליונות חינם -עד
לפתח הבית בדיוור ישיר – לזיכוי הרבים!
מראשית
השנה
ועד
מבועת כולו נס הגור למאורת אמו הלביאה גבורת הארי
ומיילל לה על מה שראו עיניו .וכי זו גבורת
הארי אשר כל הולך על שתיים ישלוט עליו משל מופלא המשיל אור שבעת הימים
לעשות בו כרצונו?! הומה הוא בבכייתו. הבעש"ט הק’ זי"ע ,וכה אמר בקדשו :מעשה
בגור אריה שקיבל מאמו הלביאה הדרכה
אחרית
מנחמת הלביאה את הגור הצעיר ומבארת לו: ואורחות חיים טרם צאתו לדרכו להתחיל
דווקא הציור שראית היא עדות חזקה לגבורת חייו העצמאיים ולפרנס עצמו ללא סעד .אמו
הארי .כי אם הנראה בציור היה מחזה רגיל הלביאה אשר רואה לנכון להכניס בגור ביטחון
ונפוץ -לא היו מציירים אותו ,מחוסר עניין עצמי ,מספרת לו כל מעשי תקפם וגבורתם
להביט במעשים החוזרים ונשנים בכל יום .דבר של משפחת האריות לדורותיה .על היותם
שנה
שבשגרה אינו ענין לסיפור ואין עניין לציירו, הגיבורים והחזקים בכל ברואי תבל ולהם
הסיפור הוא דווקא במקרה לא שגרתי. הכוח והממשלה ומי יאמר להם מה לעשות
• ומה לפעול...
עד לפני שנים אחדות ,היה זה מחזה שהרים מאולף בינה שם הגור לדרך פעמיו אל עבר
גבה או שניים .אברך שיושב בבוקרו של יום העיר לתור אחר סעודת טרף שאולי ממתינה
בהיר ולומד חומש עם רש"י בבית הכנסת
בקול רם?! שלא לדבר על לימוד בצוותא
לו באחת מסמטאותיה ומבואותיה .בעומדו
לפני שער העיר הוא מבחין בציור מרהיב, מסכמים תשפ"ו
כחברותא .היה זה מראה בלתי שגרתי בעליל.
החומשים ,היו מוצאים ממקומם בירכתי
ארון הספרים בצפרא דשבתא ,לכבוד קריאת
המקשט את כל חומת הכניסה לעיר .היה זה
מעשה ידי אומן מפורסם ,אשר צייר בשערי
העיר מחזה של איש גיבור התופס אריה בלועו
לא שגרתית
התורה .לעיתים ,היו הם נותרים על השולחן וקורעו לגזרים!
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 54
ִִמ ְְסָּפ� ָ ִִרים
ְְמ ַַסְּפ� ְ ִִרים “את כל זה מצאתי לנחוץ מאוד לזרז את אחינו גם לצהרי יום השבת ,לאלו שטרם הספיקו
ונים מרתקים החושפים בני ישראל עליהם ,והרי ביארתי כאן קצת במה להעביר הסדרה שניים מקרא ואחד תרגום.
מספרים ונומתספקים הצצה מרגשת עלינו להכין את עצמינו לפני ביאת משיח צדקנו, בשלושת השנים האחרונות ,ב"ה השתנו הדברים
טפח רוחשת מאחורי הפרגוד כל אחד ואחד לפי מדרגתו ,ובלא זה אין לנו
לפעילות ה העולמי 'תורה שבכתב’ שום פנים לבקש על ביאת משיח צדקנו אם לא
מן הקצה אל הקצה.
של המפעל בסייעתא דשמיא ,השגרה ,הפכה אחרת לחלוטין.
נהיה מוכנים כלל בידיעת התורה ,כי זהו עיכוב
גדול לביאתו ,כי הלא נגרום בזיון לו וגם לעצמנו עשרות גבאי בתי כנסת מכל רחבי הארץ מעידים
כשימצא אותנו ערומים לגמרי מידיעת התורה, באוזנינו על חומשים הפזורים על השולחנות
3.5שנים
חלפו מאז הקמת
וגם התלמידי חכמים והבעלי תורה שבכל עיר
ועיר יתפרסמו לגנאי על אשר לא השגיחו ולא
שמו ליבם שבני עירם ידעו את תורתנו הקדושה,
שבעה ימים בשבוע ,בכל שעות היממה.
ולא צריך להגיע אל הגבאים .כל מי שנכנס ,לכל
בית כנסת ,בכל מקום בארץ ,בכל שעות היממה,
המפעל העולמי תורה שבכתב שזהו דבר הכרחי שאין כמוהו ,וכל תלמיד חכם יכול לראות יהודים יושבים ומתענגים על לימוד
שיש לאל ידו לעשות דבר מה לטובת הענין התורה הקדושה עם פירוש רש’’י ,אם לבד או
ומתעצל בזה ,ידע כי הוא גורם לעיכוב התגלות בחברותא ,אברכים ובחורים ,רבנים ויושבי על
כבוד ד’ בעולם". מדין ,זקנים עם נערים ,אברכי כולל לצד עמלי
למעלה מ-
ולמראה ה’שגרה’ המבורכת הזו ,יאמר מי שיאמר, כפיים ,מכל הגוונים ,החוגים והעדות של יראי ה’.
16מיליון שלום עלי נפשי .המשימה הוכתרה בהצלחה.
ישראל קדושים כבר התחברו מחדש ללימוד
המהפכה מתרחשת בסייעתא דשמיא בעוצמות
בלתי נתפסות .מאות אלפי יהודים התחברו
מבחנים!
נערכו עד כה במפעלינו
התורה הקדושה שבכתב ,ואפשר להמשיך
בשגרת היום שלנו.
ואכן ,מחד ,ההרגל נעשה טבע .וישנם אכן מאות
אל היסודות ,פשוטו כמשמעו .רבבות מהם,
אף מקפידים לערוך את הסיכומים היומיים
והמבחנים השבועיים דבר יום ביומו ושבוע
(בארץ הקודש בלבד) אלפים שעבורם הפך לימוד יסודי זה מכבר לדבר בשבועו ,כדי לקבל משוב בלתי אמצעי על
שבשגרה .אולם בל נשכח ,שישנם עוד עשרות הלימוד היומי והשבועי ,להתמיד בו ,לשפר אותו
אלפי יהודים שטרם טעמו את האור ,טרם זכו ולהעמיק בו עוד ועוד.
למעלה מ- להתחבר אל דברי אלוקים חיים. התגובות הנלהבות המגיעות מהשטח הבוער,
120,000
זוהי איפה מטרת הגיליון הנוכחי כולו ,ומאמר מעידות כאלף עדים – זכה דורנו ,להיות הדור
זה בפרט .הציור המרהיב של העשייה הברוכה שמקרב את הגאולה ,עם ההכנה הרבתית לקראת
שהייתה מנת חלקנו בשנת תשפ"ו שעבר עלינו ביאת משיח צדקנו באמצעות לימוד נשגב וקדוש
לומדי תורה
מכל העדות ,והחוגים רשומים במערכת
לטובה -ופרוס כאן לפניכם ,אינו מעיד על גבורת
הארי ,ואינו מיועד לספר מעשי תקפו וגבורתו
של המפעל העולמי 'תורה שבכתב’.
זה ,כפי אשר כתב בקודשו הכהן הגדול מאחיו,
רבינו ה’חפץ חיים’ זי"ע ,במכתבו המפורסם
(מכתבי הח"ח אות י"ח ,מאמר דעת תורה):
מטרתנו האחת והיחידה היא ,להביט בפני אותו
(בארץ הקודש בלבד!) ציור המוצג לנגד עינינו ,לזכור ולהבין כי אין זה
דבר שבשגרה ,ואל לנו להביט על כך כעניין של
מה בכך .אדרבה ואדרבה ,עלינו לשנס מותניים
ולהיחלץ חושים כדי להמשיך ולהגביר ביתר
להביט בפני
8 85 שאת את הפצת התורה וריבוי לומדיה .להרבות
ולהיטיב לאלו שכבר זכו להיות מחוברים
אותו ציור
גילו של הנבחן
הצעיר ביותר!
גילו של הנבחן
המבוגר ביותר!
לטהור ,ולהעניק את היכולת והאפשרות לטעום
ולהסתפח לנחלת ד’ לאלו אשר טרם זכו לכך.
המוצג לנגד
_______ עינינו ,לזכור
בנים2,980 /
סב ,אב
סך המבחניםו5- תשרי -מרחשוון
ולהבין כי
שערך הנבחן
הוותיק ביותר!
נכדים!
סך הנבחנים הגבוה
אור התורה בוקע ועולה אין זה דבר
ביותר מבני משפחה
את השנה פתחנו בסייעתא דשמיא מופלאה,
עם הקמפיין הגדול שהתנהל בראש חוצות, שבשגרה ,ואל
84% כ-
גרעינית אחת תחת הכותרת 'יהי אור’ ,במסגרתו נקראו רבבות
אלפי ישראל להצטרף אל תענוג הלימוד היומי, לנו להביט על
מהנבחנים
מקפידים לערוך
את המבחן גם 817 באמצעות כרזות וכרוזים ,מודעות ססגוניות
ועלונים ,חוברות חומשים מבוארים ללימוד כך כעניין של
נבחנים לא פספסו במוצאי שבת
ובשאר יומי אף מבחן מאז
הפרשיות הראשונות ,ועוד חומרי עזר ופרסום
מה בכך
דפגרא! תחילתם!
רבים ,שתכליתם ומטרתם לצרף כמה שיותר יהודים ללימוד נשגב
ויסודי זה.
ואכן ,המאמצים נשאו פרי ב"ה ,ומוקדי ההצטרפות קרסו פעם
אחר פעם מעומס המצטרפים ,עד כדי צורך בהחלפת המערכות
הטכנולוגיות של הארגון כולו בעלות עתק ,מהלך שבוצע ע"י צוות
מקצועי בשעות לא שעות ,כדי לאפשר לרבבות המתדפקים על
דלתות 'תורה שבכתב’ ליהנות מאורה.
בהמשך ,לקראת פרשת וירא הופץ בלמעלה מ 100,000-עותקים 'סדר
העקידה’ המבואר על פי פירוש רש"י הק’ ,בקריאה להמונים להתמיד
באמירתו דבר יום ביומו מתוך כוונה והבנה ,וכחלק מסדרת 'התורה
המבוארת’ שבהוצאת מכון ההוצאה לאור – תורה שבכתב.
במקביל ,עם תחילת השנה החל המבצע הענק 'תורה אור’ במסגרתו
נקראו רבבות אלפי ישראל להתמיד בלימודים מדי יום ביומו בלי
הפסק משך ספר בראשית המסתיים בימי החנוכה המאירים ,ולאחריה
המשיך המבצע אף ללימוד כל ספרי 'שמות – ויקרא’ בעקביות וללא
הפסק ,כשהמתמידים והמצטיינים בסיכומים והמבחנים ,זוכים לפרסי
הוקרה מיוחדים – ראו בהמשך בחודש סיון.
כסליו
מאירים את העולם בתורה
את ימי החנוכה המאירים ,ביקשנו להאיר בנופך מיוחד של אור התורה
וריבוי לומדיה ,ובמהלכם ערכנו שני מבצעים מקבילים להגברת הפצת
אור התורה ,האחד ע"י תרומה ייעודית שהתקבלה להוספת עוד מאה
נקודות הפצה בכל רחבי הארץ ,תחת הכותרת 'נר לאחד – נר למאה’
הוזמנו ישראל קדושים להצטרף למערך המפיצים המזכים את הרבים
מדי שבוע בשבוע בהפצת מעיינות התורה ,ואכן חיש קל הושלם יעד
המבצע כשמאה מפיצים חדשים מצטרפים למאות חבריהם הוותיקים,
והחלו משמשים כשגרירי האור להפצת התורה בכל רחבי הארץ.
במקביל ,נערך מבצע ייעודי למפיצים הקיימים ,במהלכו הם נקראו
להוסיף עוד נקודות הפצה נוספים לאלו אשר הם כבר מפיצים ,מתוך
מטרה לעשות שימוש במפיצים הקיימים כדי להגיע לקהלים נרחבים
יותר ולהפיץ את האור כמה שיותר .המאמצים אכן נעשו פרי ,והמבצע
נושא הפרסים – הניב עוד המוני נקודות הפצה המאירים יחדיו באור
גדול של תורה ולומדיה בכל רחבי הארץ.
טבת
ואלה שמו"ת
עם תחילת לימוד ספר שמו"ת – נוטריקון שניים מקרא ואחד תרגום,
הוכרז על פרויקט חיזוק מיוחד שמטרתו להטמיע את הנכתב להלכה,
כי ירא שמים יוצא בלימוד שמו"ת עם פירוש רש"י והוא מדינא.
בראש חוצות התפרסם קול קורא מאת הרבנים הגאונים פוסקי הדור
שליט"א ,מכל העדות והחוגים ,אשר קראו בקריאה של חיבה לישראל
קדושים להקפיד על קיום ההלכה הפסוקה של לימוד פרשת השבוע
שניים מקרא ואחד תרגום עם רש"י ,כדי להבין את התורה הקדושה
ולהפוך אותה לקנין נצחי לחיי תורה.
כן הודגשה בגיליונות השבועיים התועלת העצומה שיש בלימוד זה,
כפי אשר נכתב במכתבי הלומדים אשר 'המה מעידים' על השינוי
והמהפך שמחולל הלימוד הקדוש והיסודי של פרשת השבוע עם
פירוש רש’’י בליבם ובנפשם של רבבות אלפי ישראל בכל אתר ואתר.
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 56
ִִמ ְְסָּפ� ָ ִִרים
ְְמ ַַסְּפ� ְ ִִרים
ונים מרתקים החושפים
מספרים ונומתספקים הצצה מרגשת ניסן שבט
טפח רוחשת מאחורי הפרגוד ויקרא אני יודע שירה של שמחה בכוונה והבנה
לפעילות ה העולמי 'תורה שבכתב’ מה שהחל כשם של גיליון ,הפך עד מהרה גם השנה ,הופץ סדר 'שירת הים’ המבואר,
של המפעל לקריאה עוצמתית שהדהדה מסוף העולם ועד במהדורה חדשה ומתוקנת ,על פי פירוש רש"י
קצהו ,כשבסייעתא דשמיא מאות אלפי יהודים הק’ ,כדי לזכות את ישראל לומר את שירת הים
ברחבי העולם כולו הכריזו פה אחד – לראשונה דבר יום ביומו מתוך כוונה והבנה ,וכחלק מסדרת
12,525
נבחנים זכו במלגות
בהיסטוריה“ :ויקרא ,אני יודע!".
הימים ,ימי מלחמה ,רוחות קרב נושבות באוויר,
ואין איתנו יודע מה ילד יום .צוות מכון ההוצאה
'התורה המבוארת’ שבהוצאת מכון ההוצאה לאור
– תורה שבכתב.
ופרסים יקרי ערך לאור שעמל על הקונטרס המופלא 'ויקרא אני
יודע’ מסתפק האם לגנוז אותו ,או להוציאו לאור
בימים טרופים אלו .למי יש אפשרות להתרכז
בדברים כאלו בימים שכאלו? שאל מי ששאל.
חבילות השי
היוקרתיות
₪ 2,487,390
בישיבת המערכת מוחלט ברוב קולות להדפיס
'רק' 100,000עותקים .בכל זאת ימי מלחמה.
את מה שקרה שבוע לאחר מכן ,איש לא יכול היה חולקו במערך
סך
המלגות
לדמיין .הגיליונות הופצו בכל רחבי הארץ ,ואף
מעבר לים .ועד מהרה ,הפכו הבקשות לצונאמי הפצה חסר
והפרסים
שחולקו
של ממש .לא נגזים אם נאמר ,שעד לימים אלו
ממש ,עוד מתקבלים מדי יום לפחות כמה פניות תקדים ,תוך
עד כה,
בנדבת
במערכת ,לקבל את הגיליון .איש לא שיער את
עוצמת הביקוש ,ואת היקף ההצלחה של הגיליון, ימים ספורים
לבם של
נדיבי
שלא נמדדה בכמות הגיליונות והביקוש הער ,כי
אם במאות אלפי יהודים שהעידו על עצמם ,כי בכל רחבי
העם
שליט"א
לראשונה בחייהם ,זכו גם הם לומר בפה מלא:
ויקרא – אני – יודע!. הארץ
למרות היות ימים אלו ימי ערב פסח הטרודים
במצוות ,לצד רוחות המלחמה שנשבו בכל רחבי
70,000
הארץ כאמור ,הגיליון התקבל בחיבה עצומה על
שולחן מלכים – מאן מלכי רבנן ,לצד עמך בית בין רבבות המקבלים על עצמם אמירת שירת הים
ישראל מכל מקומות מושבותיהם ,שנסכו בנו כח בכוונה והבנה ,נערכה הגרלה על עשרות פרסים
עותקים מודפסים ומופצים מדי רב והבנה כי הציבור צמא לחומר איכותי ומעשיר, יקרי ערך .כמה מרגש היה לראות בכל אתר ואתר
שבוע מגיליון 'תורה שבכתב' מסייע ומכווין להבנת התורה .ואכן ,קריאת זקנים עם נערים עומדים בתפילתם עם השירה
(מלבד עוד רבבות מנויים בדוא"ל ועוד) הציבור לא נותרה באוויר ,כפי שתוכלו לקרוא המבוארת ,כשעל פניהם נסוכה שמחה של כוונה
במקטע הבא.
כ9,498 300-
והבנה.
מנויים ל'מתיקות מפיצים אייר אדר
היומית' בדוא"ל
בכ- המה יעלו בהר הדר קבלוה -מאהבה
1,300כ550-
הביקוש העצום לגיליונות 'ויקרא אני יודע’, גם בימי הפורים לא נבטלים היינו מדביקות
לצד ההד העוצמתי והמשוב הבלתי פוסק שזרם בתורה ,ובין כלל הלומדים והנבחנים בימי הפורים
אלינו מכל עבר ,גרם לצוות המכון לקחת תוכניות בהם מטבע הדברים נחלשים זמני וסדרי היום –
נבחנים מבצעים נקודות הפצה
בכ40-
עתידיות שספונים היו בירכתי מגירת הרעיונות נערכה הגרלה מיוחדת עם עשרה זוכים בהגדה
את המבחן בו של מכון ההוצאה לאור ,ולתרגם אותם למעשים של פסח מפוארת בכריכת עור.
זמנית מדי יום באופן מיידי.
בשעות השיא ערים ברחבי הארץ כמו כן ,במהלך שבועות אלו ,הוספנו מדור מיוחד
חיש קל התיישבו צוות הת"ח שבמכוננו ,ליצירת בגיליוננו ,עם ביאור על ארבע פרשיות – שקלים,
עוד שני גיליונות עזר על פרשיות 'תזריע ומצורע’ זכור ,פרה והחודש ,אף הם כחלק מסדרת 'התורה
כ150,000-
עותקים מודפסים בכל פרויקט
ועל פרשיות 'בהר ובחוקותי’ .אמנם גיליונות
מצומצמים יותר ושונים מקודמם ,אך בעלי
ערך והשפעה רבה על יכולת ההבנה וההעמקה
המבוארת’ שבהוצאת מכון ההוצאה לאור – תורה
שבכתב ,ובמטרה להטמיע את הבנת התורה
והעיון בה.
(חוברות ויקרא ,חומש מבואר ,קרי"ש
המבואר ,שירה שבכתב ,ועוד)
בדברי התורה הקדושה בפרשיות אלו ,כפי שהעידו המונים בכתב
ובעל פה ,כי היה זה עבורם הפעם הראשונה בחייהם בהם לא דילגו
על פרשיות אלו הנראים כמו שרחוקים מליבנו ,אולם מצויים הם בלב
ההוייה התורתית של כל אחד ואחד מאיתנו ,עם הצורך לידע ולהתכונן
לביאת משיח צדקנו בידיעת דיני נגעים וטהרות ,לצד כל שאר הדינים
החשובים המובאים בפרשיות אלו ,כמו שמיטה ויובל ,גאולת שדה
ובית ,פדיון הקדש ,ערכין ועוד.
עם הפצת גיליונות אלו ,למדנו כבר אודות הביקוש העצום ,והם הופצו
בכמות כפולה ומכופלת לזיכוי הרבים והתקבלו באהבה וחיבה בקרב
מאות אלפי יהודים כאן בארה"ק ובעולם כולו ,כשרבים מהם משגרים
עד מהרה נרשמו מאות רבות
של ישיבות אשר זכו לקבל
מאיתנו ערכה ובה סדר
קריאת שמע המבואר
אלינו תודתם וברכתם – אלו אשר נסכו בנו כח ואון להמשיך בעבודת
הקודש ביצירת עוד חומרי עזר וסיוע ללומדי התורה ומבקשיה.
סיון
חג מתן תורתנו
אם כל יום הוא יום חג עבורנו ,בראותנו מאות אלפי יהודים לומדים
ומתחברים אל דברי התורה הקדושה עם פירוש רש"י ,הרי שימי
חג מתן תורה הינם מטבע הדברים אחד ממוקדי השמחה והפעילות
המרכזיים שלנו ,כשלחודש זה התנקזו מגוון פעילויות רחבות היקף.
בראשונה ,נערך זו השנה השלישית מבצע הפצת למעלה משני
מיליון (!) כוסות לשתיה חמה ,עבור לומדי התורה שבכתב בכל היכלי
התורה ,התפילה והחסידות ברחבי הארץ ,זאת לאחר מבצע רישום
ענק שהתנהל בסדר מופתי בס"ד ,ומתוך ניסיון לספק את מבוקשם
של כמה שיותר גבאים ונציגי קהילות ,בתי כנסת וישיבות מכל אתר
ואתר.
במקביל ,התנהל מבצע ענק לחלוקת והפצת אלפי חבילות שי
יוקרתיות ובתוכם מתנות יוקרתיות ומיוחדות לאלפי הלומדים
והנבחנים אשר התמידו בלימודים בעקביות וללא הפסקה ,ועברו את
המבחנים בהצלחה דבר יום ביומו ,משך כל ספרי בראשית ,שמות,
ויקרא.
לאלפי הלומדים והנבחנים על ספר בראשית -שנמצאו זכאים לקבלת
המתנות ,חולקה ערכת 'תורה אור’ ובו 'פנס-ספר' ייחודי ללימוד
וקריאה ,מחזיק מפתחות עם סדר תפילת הדרך ,בערכה מפוארת
וייחודית .לאלפי הלומדים והנבחנים על כל ספרי שמות ויקרא
בהתמדה וללא הפסק – חולק 'תורה סטנדר’ אקרילי מפואר ,שניהם
בייצור מיוחד עבור לומדי תורה שבכתב ובהשקעת עתק.
חבילות השי היוקרתיות חולקו במערך הפצה חסר תקדים ,תוך ימים
ספורים – בכל רחבי הארץ עד לפתח ביתם של לומדי התורה שזכו
ִִמ ְְסָּפ� ָ ִִרים
ְְמ ַַסְּפ� ְ ִִרים המבוארת’ שבהוצאת מכון ההוצאה לאור – תורה לכבוד ויקר כראוי וכיאות.
ונים מרתקים החושפים שבכתב ,ובמטרה להטמיע את הבנת התורה
מספרים ונומתספקים הצצה מרגשת
לצד פעילות כבירה זו ,נוסדה באותם ימים גם
והעיון בה ,הפך עד מהרה למבצע ענק שסחף חבורת 'הבוחר בתורה’ – אשר כשמו כן הוא,
טפח רוחשת מאחורי הפרגוד רבבות תלמידים בישיבות הקדושות ,בכל רחבי
לפעילות ה העולמי 'תורה שבכתב’
חבורת בחורים תלמידי הישיבות הקדושות,
של המפעל הארץ. לומדי תורה שבכתב והוגיה בטהרה ,אשר לומדים
לקראת פרשיות ואתחנן-עקב ,בהם נלמדים ונבחנים במסגרת מפעלינו ,בין כתלי הישיבה.
פרשיות קריאת שמע ,הפקנו את 'סדר קריאת מטבע הדברים ,לתלמידי הישיבה אשר מסורים
שמע המבואר’ על פי פירוש רש"י הק’ ,במטרה לזמני וסדרי הישיבה ,קשה יותר להתמיד בלימוד
לזכות את הרבים .אולם ,הביקוש הרב והמוקדם התורה שבכתב ,וכל שכן לעמוד בכור המבחן דבר
650,000 מצד ישיבות רבות ,כמו גם בהתקרב ימי בין
הזמנים ,הביאו אותנו להציע לישיבות הקדושות
יום ביומו .לכך נועדה חבורת 'הבוחר בתורה’
המעודדת את הענין החשוב ,בצוותא עם הנהלת
דקות
לערוך לתלמידיהם מבצע להתמדה בקריאת הישיבה ,ומאפשר לתלמידים ללמוד ולהיבחן
שמע בכוונה ,בהבנה ובזמנה – בימי בין הזמנים, באמצעות הנגשת מערך המבחנים ,הגרלות
כשלכל ישיבה ניתנה האפשרות לעצב את גבולות ייעודיות לתלמידי הישיבה ,ועוד.
האזנה לשיעורים בקו המבצע וההשתתפות בה כהבנתה החינוכית הפעילות נוסדה בשלב ראשון כפיילוט יחד
'קול התורה' מדי חודש והחלטת הצוות הרוחני שליט"א. עם חבורת החסידים בישיבת 'מיר’ המעטירה
עד מהרה נרשמו מאות רבות של ישיבות אשר בירושלים עיר הקודש תובב"א ,בברכתו ועידודו
זכו לקבל מאיתנו ערכה ובה סדר קריאת שמע של מרן ראש הישיבה שליט"א ובפעילות
כ40- המבואר ,לצד כרטיסים ייחודיים עם ציון זמני
היום בכל עיר ועיר ,ואפשרות למלא את המעקב
מתמסרת ובלתי נלאית של צוות הישיבה הק’
בראשותו של הגר"ח גוטמאן שליט"א והר"מ
מאזינים היומי אודות קריאת השמע בכוונה ,בהבנה הרב שמשון בולאג שליט"א ,אשר מתמסרים
ובזמנה .הישיבות הקדושות עשו כל אחת כראות יחדיו להפעלת התכנית ביתר שאת ועוז בין כתלי
עיניהם מבצעים ייעודיים לתלמידיהם ,כשבימים הישיבה ,ואף ייסדו סדר לימוד מיוחד בימי ערב
בממוצע נמצאים אלו עם הזנת כל פרטי אלפי המשתתפים מקרב שבת ושבת קודש לצורך כך.
בכל שעה
ביום בהאזנה למגוון תכני
בני הישיבות אשר שבו לתלמודם לזמן 'אלול’,
נערכים ההגרלות וחלוקת הפרסים והמלגות כפי
שהוחלט בכל ישיבה ע"י הצוות הרוחני שליט"א.
בימים אלו ,עם הצלחתו של הפיילוט והצטרפות
המוני תלמידים מחבורת החסידים בישיבת מיר
המעטירה לתוכנית ,עמלים אנו במחלקת 'הבוחר
בתורה’ להרחבת מעגל הלומדים באמצעות
קו 'קול התורה' הדים רבים ומשוב נלהב קיבלנו מכל שדרות
תוכנית זו ,ופתיחתה לעוד עשרות ישיבות
הציבור ,אודות החיזוק העצום שיצר מבצע זה
המבקשות להצטרף בס"ד לתוכנית ייחודית
בקרב תלמידי הישיבות הקדושות ,אולם לא רק ומעשירה זו לתועלת התלמידים.
בקרבם ,כי אם בקרב עוד אלפים ורבבות שהעידו
בפנינו כי זוכים הם לראשונה לקרוא את קריאת
לפחות 150 15 תמוז
השמע בכוונה והבנה.
ישיבה על קברו
נבחנים מבצעים
משכימים מבחן במערכת בכל
לקראת בראשית לכו ונלכה
אלול אודות הפעילות המיוחדת שלנו בימי ההילולא
קדישא של רבינו רש’’י הקדוש ,עם עריכת
בממוצע רגע נתון בכל ההתכנסות המרכזית לזכרו הטהור של רבן של
עורכים מדי שעות היממה בימים אלו ,בעוד גיליון זה עושה את דרכו אל ישראל בהשתתפות גדולי ומאורי הדור ,כמו גם
יום את מכבש הדפוס ,מצויים אנו בהכנות הקדחתניות כל מהלך האירועים בבתי גדולי ישראל– ראו
המבחן כבר כ- לקראת התחלת התורה מבראשית הבעל"ט, במאמר המיוחד בראשית גיליוננו זה.
בשעה
3,500
במחזור הרביעי בסייעתא דשמיא מאז הקמת כמו"כ ,זכינו להפיץ בפרשת מטות -מסעי את
5לפנות המפעל העולמי ,כשלפנינו אתגרים ותוכניות
רבות אשר מטרתן ותכליתן כאמור – אחת.
המפה המיוחדת שמתארת את הבנת פסוקי
בוקר פניות מתקבלות
במערכת מדי שבוע,
להרחיב גבולות התורה ולהרבות לומדיה לאלפים
התורה בדבר גבולות הארץ בהדמיה מיוחדת
שנערכה על ידי מערכת ההו"ל – להמחשת כל
עם פתיחת ומטופלות במסירות
ולרבבות. מוקדי ומקומות הפסוקים ,המוטמעים בתוככי
המערכת! ע"י צוות המזכירות כולנו תקווה כי חפץ ד’ בידינו יצליח ונזכה להוציא המפה וגבולותיה להבנה מירבית.
מן הכח אל הפועל את שאיפות ליבנו בסייעתא
דשמיא ונזכה להגדיל תורה ולהאדירה ,ונזכה
*מספרים ונתונים אלו משקפים את פעילות כולנו ,כל בית ישראל אנחנו וצאצאינו וצאצאי אב
'תורה שבכתב' בארה"ק בלבד ,ללא הפעילות צאצאינו ,ללמוד וללמד ,לשמור ולעשות ולקיים בכוונה ,בהבנה ובזמנה
בחו"ל שם ישנם עוד כהנה וכהנה כ"י את כל דברי תלמוד תורתך באהבה. מה שהחל כעוד הוצאה במסגרת סדרת 'התורה
ְְׁשמ ַּוַרת ֶֶק ַַבע
היתוך יוקד ובוער ,שלתוכו הותכו אינספור אמר הכותב :במקצועי זכיתי לכתוב עד הנה
סיפורים אמיתיים ,קטנים וגדולים ,שנכתבו בסייעתא דשמיא מאות סיפורים ומאמרים,
על ידי כותבים צעירים ומבוגרים ,מכל נקודה במגוון סגנונות .פגשתי במהלך השנים דמויות
בגלובוס – אך נגעו כולם באותה נקודה מופלאה: רבות ,אם במציאות האמיתית ואם במציאות
המהפך שעשה לימוד נשגב זה בחייהם. הדמיונית .טוויתי עלילות ,רקחתי מאורעות,
מאיגרת לאיגרת וממכתב למכתב נפעמתי לקרוא סיפרתי סיפורים מרגשים ומעציבים ,מסעירים
ולהשתומם כיצד לימוד שמהצד עשוי להיראות ומעוררים ,משעשעים ודרמטיים -אך סיפורו של
פשוט או מובן מאליו – חומש ורש"י ,יום אחר סיפור זה המוגש לפניכם שונה מכולם.
יום ,ומבחן – מסוגל להפוך לעוגן .כיצד אותן טרם רקיחתו קראתי אוצר בלום של מכתבים
דקות קבועות ,רבעי שעה ,חצאי שעה ,ואף שעות אישיים ואיגרות מטלטלות של יהודים יקרים
שלמות ,מעניקות ללומד יציבות חיים ,כיוון הלומדים חומש ורש"י מדי יום ,שהעידו בעדות
יומיים עד שלושה ,ומגיעה שיחת טלפון שבה
התנהגותי ,בהירות המחשבה ,ולעיתים אפילו אישית כתובה ,אותה שיגרו מנהמת הלב אל
משוחח אי מי מתלמידיו לשעבר של הרב
להציל את עולמו הרוחני. מפעל 'תורה שבכתב' -כל אחד בשפת דמעותיו -
בעלגשסקי עם המשגיח -ומבקש בכל לשון של
בקריאתכם את הסיפור שלפניכם ,אל תשימו על השינוי הכביר ,השורשי והיסודי ,שחולל בהם
בקשה להעניק לנחמן בעלגשסקי הזדמנות נוספת.
לב לעלילה ,אלא לנשמה .הקשיבו לתווים שבין ובחייהם ,באופיים ובאישיותם ,הלימוד העיוני,
לשבחם של המטלפנים ייאמר שמעולם ולעולם
השורות ,האזינו לדברים שאינם נאמרים בקול .או העקבי והקבוע ,בכל יום ויום של חומש ורש"י,
לא דיברו בשמו של הרב בכבודו ובעצמו ולא אמרו
אז לא יספר הסיפור רק על מישהו אחר ,אלא גם, עם ההשתעבדות שלהם מרצון לעול המבחנים.
שנשלחו על ידו ,כי אכן לא נשלחו על ידו ,ועם כל
זאת ,פעלה שיחתם תדיר את פעולתה המבורכת במידה מסוימת ,עליכם. אין מדובר כאן בעוד סיפור מומצא ,מעשיה
בעד הנער המשתלח שיוכל לשוב ולחבוש את קריאה מהנה ומועילה ,מוישה חלומית או עלילה רקומה בדמיונו של הכותב,
כי אם במארג של עדויות נאמנות שצורפו בכור
היכל הישיבה ,עד לשילוחו הבא ומתקרב.
לא אחת מחכים המה אנשי הצוות בחיכיון פנימי
סמוי שיגיע נחמן סוער דנן לגיל של ישיבה
גדולה יען אשר חפצים המה לראות אם אותם בהתעסקותם בענייני חינוכו. פרק ראשון
מתקשרים יכניסו את נחמן דנן לישיבת סבו הדגול
וכיצד יכילו ויעכלו ,בבוא תורם תור הזהב ,את
כמעט שהפך שילוחו מן הישיבה לנוהג של קבע קצף וריגוז
ולהרגל של טבע ,אילולא נאזרו מחנכיו המבורכים
התנהגותו הפראית ,הפורעת פרעות של העדר
בתוספת סבלנות ובכובד אחריות שיש בהם איפוק
סדר ופורצת פרצות שיש בהן העדר תכלית .ידעו בין כל מוריו ומחנכיו לא היה אף אחד שחלק על
ומתינות .הסיבות התחלפו מפעם לפעם ,אם
גם ידעו המחנכים כי כפות רגליו של נחמן זה לא איכות כישרונותיו העילויים של נחמן בן השש־
תדרוכנה ולא תוצגנה על אדמת ישיבת סבו־רבו, בשל הפרות סדר בלתי ניתנות להכלה ,אם בשל
עשרה ועל כלי התפיסה החריפים שבהם ניחן
שהקפידה מדי שנה בשנה לסנן את תלמידיה הפרעות משמעת בלתי אפשריות לסליחה ,אם
והפליא את כל שומעיו .ובכל זאת השתוקקו
בשלוש עשרה נפה ולקבל אל שורותיה אך ורק בשל הצקה לזולת מהבחורים או למי מן העובדים,
מוריו ומחנכיו פה אחד ולב אחד כי תתעורר בו
סולת שבסולת ,מעולים שבמעולים ,נבחרים ואם בשל היזק ממוני שטמונה בו אי חינוכיות
רוח חדשה וייברא בו לב טהור ונכון שיפקיענו
שבנבחרים ,שהועמדו בכור המבחן הפרטי אצל מובהקת.
מהתנהגותו הנוכחית.
ראש הישיבה בכבודו ובעצמו ,שנהג בעת המבחן אלא ששילוחו אינו בר קיימא ועד מהרה מושב
אינם יודעים אם מאובחן הוא באבחנה שיש בה
העיוני הממושך לתהות לא רק על ידיעותיהם הוא אל ספסלי הישיבה בזכות הילת סבו־רבה תסמונת אחת לבדה או שכלולה ובלולה אבחנתו
וכישרונותיהם אלא כל מכלול אישיותם ולא הגאון רבי ישעיהו־שלמה בעלגשסקי שליט"א, בכמה וכמה תסמונות סותרות ומתנגשות
הסכים להסתפק רק בעילויותם ובגאונותם של מזקני ראשי הישיבות הנמנה עם שרידי דמויות שאותיותיהן שאולות מן הלטינאּוּת האבחונית
תלמידיו" .האדם הוא קומה שלמה" ,נהג הרב הדור הקודם ורבים תלמידים הקים לתורה והטיפולית -רק זאת יודעים הם :נחמן זה עדיו
בעלגשסקי להזכיר" ,ויש לעמוד על סודה של ולתעודה בישיבתו המשובחת ,שאינה גדולה לגדולי גדולות או לשאול תחתיות .או יעלה
הקומה כולה". בכמות תלמידיה בגלל עקרונו של הרב בעלגשסקי שמיים ויעשה חיל או יצלול תהומות ,וכעת,
ומחמת כבוד תורתו ,ואסופת שנותיו ,נהגו מחנכיו לא לקבל יותר מעשרים ושניים תלמידים חדשים בשנות נערותו ,אתגר מאתגר הוא הדורש
של נחמן כבוד בבקשות שהגיעו מפיות תלמידיו, בכל שנה ,אך עצומה ונשגבה היא באיכותה ורבים מהם תשעה קבים של זהירות ותשעים ותשעה
ונמצא נחמן נהנה ולא חסר משהותו בישיבה כי גם טובים מתדפקים על שעריה בכל שנה ושנה. קבים של מחשבה דרוכה ותשע מאות ותשעים
אם יומיים וקצת. כל אימת שמשתלח נחמן מאת הישיבה ,חולפים ותשע תפילות לבל ייצא מכשול מתחת ידם
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 60
סיפור | משה גוטמן
שלו ויסביר ויפציר ויכביר". הצוות ,אספת חירום שכונסה בעוד מגיד השיעור עד שבא והתהווה אותו מעשה בלתי מהוסה
"לא יצלצל אף אחד" ,הפתיע רבי נחום. עושה דרכו לביתו ברכבו של מנהל הישיבה כדי שבו עולל נחמן תעלול שיש בו משום שפיכות
לשקם את ההרס ולתקן את הנזקים" ,הרי יודע דמים רבתי לאחד ממגידי השיעור שנכנס למסור
"לפי ש"?...
פרא מופרע זה שידו בכל שיומיים או שלושה את השיעור בשחריתו של יום ובפתיחת הדלת
"לפי שנסעתי אליו אתמול .ביקרתי אתמול בבית אחרי שילוחו ,נחזירהו לספסלי הישיבה בזכות של חדר השיעורים נשמט על ראשו מעל הדלת
ראש הישיבה". הטלפון מבית הסבא־רבה .ומה בצע אפוא ומה ספל ובו מים שבהם נמהל דיו שחור של סופרים,
"ביקרת אצל ראש הישיבה?" תועלת בקיום מנהג ְ'ְמַׁש� ַ ְלְ ָָח ּּה וחוזרת'?" והושחרו פניו ובגדיו וצווארו וכבודו של אותו
"פעמיים". "וכלום ברירה אחרת יש לנו?" ,תמהו לעומתו מגיד שיעור מול עיניהם הנפערות בתדהמה של
"פעמיים?" ותהו מולו חברי הצוות. בחורי השיעור שהיו ישובים על מקומותיהם
"יש באמתחתי רעיון שטרם ניסינו" ,שטח ֶֶר ְְּב� בהמתנה ,שחלקם פצח בבכי של ממש.
"בפעם הראשונה לא הכניסו אותי .שעה שלמה
חיכיתי .האחראי אמר לי חד משמעית שבשעה נחום תחילה של שיחה ונעשו הכול שתוקים "ומה?" ,תהה המשגיח הראשיֶֶ ,ר ְְּב� יעקב ,באספת
הזאת שבה ראש הישיבה סגור מדי בוקר ותלמודו שֶר ְְּב� נחום משגיח חדש הוא בישיבה ושקטים ,לפי ֶ
בידו אין מפריעים לו ויהי מה". ושמעו הולך לפניו ושמא בפיו רעיון שטרם נוסה
"מה עשית?" במשא הכבד ששמו נחמן בעלגשסקי. ...אינם יודעים
"חיכיתי שעה ,וקיבלתי אישור להיכנס אצל "נשמע ונעשה" ,חייך כלפיו המשגיח הראשי ֶֶר ְְּב� אם מאובחן הוא
הסבא ,והצגתי עצמי ותפקידי כמשגיח בישיבה יעקב שלמרות עושר ניסיונו טרם חווה תלמיד באבחנה שיש בה
מסוגו של נחמן ונכון היה לכל פתרון שיפטרהו
ושטחתי את כל המעשה ללא הזכרת שמות .לא
לנחמן היקר מהתנהגותו ,שמן הסתם מסבה גם לו
תסמונת אחת
מיד השיב לי ראש הישיבה ,מצחו נחרש קמטים
וניתן היה למשש בחלל האויר את גודל האחריות עצמו עוגמה נפשית. לבדה או שכלולה
שכמו מוטלת הייתה על כתפיו אותה שעה .בכל "תחילה עליי לנקוט בכמה צעדים ואני מציע ובלולה אבחנתו
זאת ,לסלק בחור לצמיתות מהישיבה ,אינו דבר שנתכנס מחר להמשך הדיון" ,ביקש ֶֶר ְְּב� נחום את בכמה וכמה
שביקש.
של מה בכך .מדובר בדיני נפשות .לא אלאה אתכם תסמונות סותרות
בתיאורים ,רק אומר שסופו של דבר ,נעניתי מפי •
ראש הישיבה כי יש לסלק את הנער לצמיתות
ומתנגשות -רק
סילוק לצמיתות ,כך הוחלט בישיבת הצוות
מהישיבה ,וכי ניתן ואף נדרש לדאוג לו לישיבה שהתקיימה ביום המחר .הישיבה כולה עוד רעשה זאת יודעים הם:
חלופית ,אולם לבל יוסתר מהישיבה החלופית את נוכח התעלול שהתעולל והתהולל .בצוות דנו נחמן זה עדיו
התעלול שעולל הנער". בכובד ראש אם לערוך כינוס מחאה לכל תלמידי לגדולי גדולות או
"האם עדכנת את ראש הישיבה כי מדובר בנינֹוֹ הישיבה בהשתתפות כל הצוותות ושקלו את
יניק וחכים?" מירב השיקולים החינוכיים בעד ונגד עריכת
לשאול תחתיות;
"מכירים אתם הרי את חריפותו של ראש הישיבה. כינוס המחאה -ובתוך חדר הצוות אמר ֶֶר ְְּב� נחום, או יעלה שמיים
אמת? ובכן ,בסוף השיחה שאלני הוא ולא אחר המשגיח החדש יחסית :סילוק לצמיתות. ויעשה חיל או
שאלה שתשובתה טמונה בתוכה' :האם ישנו "אנחנו הרי יודעים שזה לא יקרה" ,נאנח המשגיח יצלול תהומות...
קשר משפחתי ביני לבין הבחור?' ושתקתי את ֶֶר ְְּב� יעקב" ,יצלצל מישהו מישיבתו של הסבא־רבה
61 תשרי תשפ״ז
ת־ֶק ַַבע
ְְׁשמ ַּוַר ֶ
סוף .אני לא שולט על עצמי ואתם סובלים בגללי. הכוחות האלו להתעלּוּת בתורה ועבודה ,אתה תשובתי ,ונענע הוא בראשו כמבין".
אין לי מושג מה אני עושה ,אבל אני לא הולך לעוד תהיה בין גדולי הדור הבא". •
ישיבה .נמאס לי לעשות צרות בעוד מקום .אני "אולי בכלא .בין גדולי הדור בכלא" ,נעמד הנער "אני אפילו לא לוקח את הדברים שלי" ,חייך
בעייתי אני ,תקלה במנוע". ועזב את חדר המשגיח בטריקת דלת שפילחה את נחמן בעלגשסקי בשאננות מול גזירת השילוח
"אל תדבר ככה ,נחמן ,אל תגיד ככה". נפש ֶֶר ְְּב� יעקב. שהונחתה על ראשו" ,בעוד יומיים או גג שלושה
"למה? אסור לדבר אמת? יש איסור חדש שלא • אני כאן בחזרה".
שמעתי עליו? אני אומר את האמת שכולנו הוריו של נחמן קיבלוהו בכיבוש אנחתם .אם "הפעם לא" ,שמר ֶֶר ְְּב� יעקב על שוויון נפש הנדרש
ייֶדע מזמן הייתי בלי
הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ
יודעים .הרי בלי ֶ בכל השילוחים הקודמים בא לביתו עם תיק קל מתוקף תפקידו .לבו יוצא אל הבחור התוסס הזה
ישיבה .בזכותו הגענו עד הלום .זה גם יפה .וזהו. להחלפת כוחות בת שלושה ימים ,עתה הגיע שבורך משמיים בכישרונות ייחודיים ובתכונות
נגמרה הבטרייה .הם עשו תרגיל מבריק שהלכו מאתגרות .הלוואי ומוצא היה את המפתח הנכון
לשאול אותו בעצמו מה לעשות עם בחור שמתנהג לפתיחת אוצרותיו .יגיעות כה רבות התייגע
כמוני .בזכותו הייתי עד עכשיו עם ישיבה ובזכותו
אהיה מעכשיו בלי ישיבה .הכול בזכותו".
...עד שבא ושיחות כה הרבה שוחח עם מומחי חינוך רק על
"נמצא לך ישיבה בעזרת השם ,נחמן ,ואתה לא
והתהווה אותו אודות בחור יקר ונפתל זה ורק חרסים כתותים
העלה עד עתה.
מוצר מקולקל ,ילד שלי .אתה הילד הכי מוכשר מעשה שבו עולל
"למה הפעם לא?" ,גיחך נחמן" ,טלפון אחד
הכי חכם והכי מבריק והכי רגיש שאני מכירה נחמן תעלול שיש ייֶדע [=סבא־רבה] שלי ואני הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ
מהבית של ֶ
בעולם".
בו משום שפיכות חוזר לכאן כמו מלך".
רצה לשלוף מענה מפולפל אלא שהקדימו דמעות
לגאות בתוך עיניו והעדיף שלא לחשפן.
דמים רבתי לאחד ייֶדע שלך" ,עדכן המשגיח הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ
"דיברנו עם ֶ
ממגידי השיעור בשיחה נאה ,נטולת האשמות" ,הוא זה שפסק
וקבע כי בחור ששופך דיו שחור על ראשו ובגדיו
פרק שני שנכנס למסור של מגיד שיעור ,ובכך מגדיש את סאת מעשיו
זימון בהול את השיעור הקודמים ,אין כל אפשרות להשאיר אותו בישיבה.
היום הראשון לשהייה הביתית ,על אף צרברבות ובפתיחת דלת ההכרעה היא שלו ,לא שלנו".
אי־נעימות המפגש הראשוני עם ההורים והאחים, חדר השיעורים חיוורון עז פשה על פני הנער כמוצק דיו לבן
ומבטו הפך לבהייה הלומה.
הוא הקל מבין כל הימים המכבידים שנשרכים נשמט על ראשו
בעקבותיו ,שוממים ומשמימים .לפי שבחציו "יש לך אוטובוס רק בארבע וחצי ,ועכשיו שתים
הראשון עדיין שהה נחמן בישיבה ובחציו האחרון
מעל הדלת ספל עשרה .אני לא רוצה שתסתובב חלילה ברחובות,
היה עייף מן הדרך ורעב מן ההתרגשות ,וטעם ובו מים שבהם נחמן .תאכל כאן ארוחת צוהריים ,תתפלל כאן
מיני טעימה ,והתקרבה שקיעת החמה ,והלך לבית נמהל דיו שחור מנחה ,ובארבע ועשרים תעזוב את הישיבה עם כל
הכנסת לתפילות מנחה וערבית ,ושהה שהיה אחת החבילות שלך ,נחמן".
ארוכה אחרי ערבית ,וכלה לו יום מן העולם.
של סופרים...
"זה לא אמיתי".
הימים שבאו אחרי היום הראשון ,נאפפו עצבות "לצערי זה אמיתי ,נחמן .חצית את הקו האדום.
דכדכנית .אין יודע נחמן לשבת על מקום אחד. אתה לא מעלה על דעתך כמה כוחות ומוחות
מצויד במזוודות עמוסות ובחבילות מתפקעות.
אין יכול נחמן להתרכז במשימה אחת .אין הוא השקעתי מאז שנכנסת לישיבה שלנו כדי לעזור
אביו ֶֶר ְְּב� נתנאל עודכן מפי המשגיח ֶֶר ְְּב� יעקב כי
מתמקד במטרה שיש בה למלא את שעותיו לך .ואני עדיין רוצה שנשמור על קשר .אשמח
האוזלות באיטיות מענה .תסיסת געש תוססת השילוח הוא אחרון וסופי על דעתו של הסבא
הגדול והדגולֶֶ .ר ְְּב� נתנאל לא יכול היה להליץ יושר לעזור לך בכל מה שתצטרך ,אבל לצערי פה
מריַצתו ומרוצצתו להתרוצצות
ַ בקרביו ,מהפכתו בישיבה אתה לא יכול להישאר .ואני משוכנע
בלתי מרוצה ,בלתי פוסקת ובלתי מסופקת .נע ונד בעד נפש בנו בשעה שלב אב ידע מרת נפשו:
גם הוא היה משלח מהישיבה לצמיתות בחור שבחור חכם כמוך מבין את זה .פה בישיבה חצית
הוא כקין ואות מצחו ,מהלך מן הבית לבית הכנסת
שהשחיר את מגיד השיעור. את הקו האדום ,נחמן .אל תסיק מזה מסקנות
ומבית הכנסת למכולת לרכוש פת שחרית טרופה
לגבי עתידך .מחוץ לישיבה שלנו יש עולם מלא
ומהמכולת לרחבה שלפני המקווה ושוב שב לחדר אימו של הנער חשקה שפתותיה מולו כמו
של ישיבות קדושות אחרות ,עולם של תורה
התה בבית הכנסת וקופץ הוא משם לחנות ספרי התחילה תקופת בין הזמנים בכל הישיבות
ויראה ,שמחכה לך ולכישרונות שלך".
קודש הממוזגת ויוצא וקונה הוא לעצמו שתייה הקדושות ,ערכה לפניו שולחן מטבח עם מיני
מהמכשיר וחוזר לבית המדרש ופותח ספרים מאפה וסוגי שתייה ,שאלה אותו בשפה רכה "בטח ,מחכה עם בלונים ועם פרחים".
וסוגרם זה אחר זה ותפיחות פנימית של אי רגיעה לתוכניותיו והתכווצה לשמוע מפיו את המענה: "אמרתי לך פעמים רבות ואשוב ואומר לך כי
מצטמחת בתוכו ועכירות ההרגשה מתקמחת "אני מוצר מקולקל ,אימא .תקלה בייצור ,אימא. זו האמת :נחמן ,יש בך כוחות אדירים ויכולות
במוחו ועוקב הוא אחרי השעון בתחנונים שיביאנו זה מה שאני .אני עושה לכם צער ועוגמת נפש בלי כבירות .אם תמצא את הדרך להטות את כל
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 62
ישיבה לפי רשימות שאוגר ורושם -ואינו מוצא לקבלו תחת צל כנפי חסותה ושתי ישיבות משעות הבוקר אל שעות אחרי הצהריים ושוב
ישיבה המסכמת לקבל אל שורותיה את בנו יקירו. ייֶדע
הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ
שקיבלו שיחת טלפון מביתו של ֶ מוליכות אותו רגליו אצל ביתו שם סועד את
"לאן אתה נוסע עכשיו ,שמעון?" ,מתעניין נחמן שאלו ברורות וגלויות את המתקשר המבקש על ארוחת צהריו בפיזרון דעת ובפירוק קשב
אצל האברך שמעון פוזנון בן דודו ,אחרי שסיימו נפש הנער" :האם ראש הישיבה שליט"א שלח ומתעניין נוכח אימו אם חלה התקדמות כלשהי
שניהם תפילת שחרית מאוחרת ,וכילו בהצלחה אתכם בפירוש להתקשר אלינו על אודות קבלת בהשגת ישיבה חלופית לפי שבשעת ליל מאוחרת
אף את שיחת החולין שאחריה שבה ניתחו עולם הנין לישיבתנו?" של אמש אמר לאביו כי נמנה עם עצמו והחליט כן
ומלואו בדעת נכונה ִוִפ ְְרְׁש� ְ נ ּּו פרשנויות אין חקר. וכיוון שנענו שלא הרב בעלגשסקי בעצמו שלח ללכת לישיבה חלופית ,ונענה מפי אימו כי איננה
לבקש ,הפטירו תיכף וללא המתנה שאין ביכולתם יודעת על התקדמות ואם תדע תעדכננו ,והציעה
"לעבודת יומי". לו בנועם אמריה לפרוש למנוחת בין ערביים קלה
לקבל מתנה של בחור באמצע הזמן ,כי מלאה
"ומה היא עבודתך כיום ,בן דודי היקר? הן יודע הישיבה בתלמידים מקשיבים ואין כדי מקום באשר ראתה את עייפותו מרצדת בין עפעפיו
אני שאברך כולל אתה". הכנסת חודה של מחט. וידעה כי כאשר עייף הוא בנה זה ,אינו בכי טוב -
"לוואי עלי וזוכה הייתי להמשיך לשקוד על • ּ
שכחּה אחרי דקות שתיים והסכים עם הצעתה אך
התורה כל היום כולו .אך הסתובבו הנסיבות או שלוש ולכן קפץ למכולת לרכוש לו משקה
שבוע שלם של שהייה ביתית צבר נחמן תוסס ,וכיוון שלא פגש במכולת אי מי מבני גילו,
וסובבו הסיבות ,וכיום אני לומד בכולל לילה, בעלגשסקי בשקדנות בלתי אופיינית ,ורשימה
שפועל בסדר לימוד רציני שמתחיל בשבע בערב נדכא תאבונו וכל מאכלות שבעולם היו נדמים
שלמה של נזקים ופגעים צברו הוריו בבלימת פה עליו כמאוסים ולעוסים ודחוסים עד שעת ליל
ומסתיים בחצות הלילה ,וביום עוסק אני באיסוף ושיתוק לשון .מכשירי חשמל שהתקלקלו ,כלים
תכולות של קופות צדקה הממוקמות אצל קברי מאוחרת שאז פגה תוקפם והתפוגגה השפעתם
יקרים שהתנפצו ,דיבורים מיותרים שנאמרו, ותקפה עליו רעבתנות שסייעה לו לכלות קדרה
קדמונים". בכיות של אחים ואחיות שנכאבו באין כוונה אך מלאת תבשיל שנכונה הייתה ליום המחר ,ונעלה
"נשמע מעניין". כֵאב.
בֵיֵ ש ֵ אימו שוב בעוז לסתותיה לבל תאמר באוזניו דבר
"ביחס למצבך ,נחמן ,כל תזוזה נשמעת מעניינת". עומדת הסאה להיגדש ,ואולי כבר הוגדשה ,ובכל המצער שאין בכוחו למלא קדרה מחדש ויש בכוחו
"תכל'ס ,שמעון ,לאיזה אזור אתה מגיע?" יום ויום שחולף ובו אין ההורים מדברים בו סרה למלא את לבב בנה בכאב עז.
פנים בפנים ,חשים הם וחוששים כי הקדרה
"היום יום שלישי ,אז אני יותר באזור הדרום. וביום המחר ,היום השלישי לשהייתו בשילוח
הקודרת מבעבעת על גחליו הפנימיים של נחמן
קברים בנתיבות .בקרית מלאכי .בבתי החיים הבית ,לא השכים קום ולא התגבר כארי אלא
שלהם יתר על מידתה וכבר תזניק את כיסויה
נחלץ ממיטתו בעצלתיים בקומץ הדקות
האחרונות שלפני סוף זמן קריאתה של שמע,
ואחר כך התעכב והתמהמה ומשך את השעות,
והתבייש מאימו ששתקה ועסקה בעבודות הבית
ויצא בפחי נפש בשקית המקווה ושקיק התפילין
" ...והצגתי עצמי ותפקידי
כמשגיח בישיבה ושטחתי את
כל המעשה ללא הזכרת שמות
ונעניתי מפי ראש הישיבה כי
יש לסלק את הנער לצמיתות
מהישיבה ,וכי ניתן ואף מומלץ
לדאוג לו לישיבה חלופית"...
בקרית גת ,במושבים איתן וזבדיאל ,אחר כך בבית וחיפש בשטיבלך מניין של שחרית ומצא והתפלל
ותשחרר קיטור עשנה כעשן הכבשן -והרי חושים
החיים באשדוד ,וגמרתי את יום העבודה". וסיים וכבר אחרי חצות היום ונפשו מרה עליו כל
מחודדים לו מאוד לנחמן וחריפה קליטתו וקולט
צרכה באנחות כבושות ,לפי שכל הפעמים ששהה
"אני בא איתך". הוא מן האוויר ומאת האווירה כי נעשה לנטל
בביתו ,מושלך ומשולח ,ידע גם ידע כי קץ יושם
"אתה מה?" בבית פנימה ועל כן מרבה הוא את נוכחויותיו
לגלותו בעוד יומיים ושלושה; ועתה יודע הוא כי
"מה אכפת לך ,שמעון? אני הולך לאבד את מחוץ לבית ,ואין הברכה שורה בבחור שנוכח מחוץ
אין תפוגה לסבלו באופק הנראה לעין עד שימצא
לישיבה ומחוץ לבית ,ולפיכך מחפש אביו ביתר
שפיות דעתי מרוב שעמום וחוסר מנוחה .תן לי אבא ישיבה חלופית וכבר החל אבא בחיפושים אך
שאת ישיבה חלופית ומתקשר לישיבה אחרי
לקפוץ הביתה לקחת צידה לדרך ,ואצטרף אליך. לא החל במציאה כי לא נמצאת הישיבה המסכמת
63 תשרי תשפ״ז
ת־ֶק ַַבע
ְְׁשמ ַּוַר ֶ
שאינו משוטט ברחובות ואינו מתהלך בחוצות • ...אין יודע נחמן
אלא מצוי הוא עם בן דודו. בראשית סבר נחמן שהעיכוב שבשלו יתעכב בן
דודו יארך חמש דקות לכל היותר .וכי כמה זמן
לשבת על מקום
מורכב עד בלתי אפשרי להגדיר את מקצועו
של שמעון בהגדרה ברורה ,ולראיה :גם הוא לומדים חומש ורש"י של היום השבועי .אלא אחד .ואין יכול
עצמו מתקשה בהגדרה .פרנסתו הרשמית היא שיום שלישי של פרשת משפטים הייתה הפרשה נחמן להתרכז
נסיעות ברחבי הארץ למטרת ריקון קופות צדקה ופסוקי התורה הקדושה ודיבורי רש"י עסקו במשימה אחת.
המותקנות בקברי צדיקים ובבתי עלמין -אלא בהרחבה בדיני נזיקין באש ובהמה ,ובדיני ארבעה
ששמעון שלח ידו גם בתיווכים מסוגים שונים. שומרים ,והתעקש שמעון להבין כל דיבור ודיבור אין הוא מתמקד
אם פגש אדם שחיפש דירה לרכישה או להשכרה, ברש"י על בוריו ונעזר במפרשי הרש"י שיקדמוהו במטרה שיש בה
תיכף ומיד נזכר באדם שמוכר או משכיר; אם במעלה ההבנה המעולה ,והתקדמו מחוגים בקצב למלא את שעותיו
התקדמותם מאז נוצרו המחוגים הראשונים
בעל חנות רוצה להעביר את החנות למקום מרווח
בעולם ולא הבחין נחמן בחלוף הזמן.
האוזלות באיטיות
יותר ,אם אי מי זקוק למחסן ,שמעון מוצא בתוך
שעות ארבעה מקומות מרווחים וחמישה מחסנים, לא הבחין נחמן ,אכן כן ,כי הזמן חולף ,לפי מענה .תסיסת
ונעשה מתווך תמורת עמלה ראויה ,בלי לקרוא שישב מרותק להסבריו של שמעון בן דודו ועקב געש תוססת
לעצמו מתווך ,ומסדר עניינים בלי לקרוא לעצמו עמו אחרי ההתקדמות בהבנת דיבורי רש"י עד בקרביו ,מהפכתו
שהגיעו ל'רביעי' ונשק שמעון לכריכתו של חומש
מסדר עניינים .שמעון בעיקר מכיר הרבה אנשים.
וכריכתם של ספרי מפרשי רש"י והעיף מבט אל
מריַצַ תו ומרוצצתו
נחמן חושב שאם ייתקע שמעון במדבר הוא בתוך
פחות משעה יכיר את בעל תחנת הדלק הקרובה השעון וקם ממקומו כאנוס על פי הפרנסה לעשות להתרוצצות בלתי
ויעזור לו להשכיר את המגרש הסמוך. דבר מה לביתו. מרוצה ,בלתי
• נחמן ישב בשתיקה ועקב אחרי הדרך הנשקפת פוסקת ובלתי
מחלון הרכב ,הירוק הצומח מתחלף לצהבהבות
למחרת היום נפגשו שניהם גם אם לא נועדו
מדברית בניחוח נגב .הפעם האחרונה שבה למד
מסופקת .נע ונד
תחילה" .לאן היום?" ,מברר נחמן אצל שמעון. רש"י נרשמה בהיותו ילד בחיידר .כלומר ,הפעם הוא כקין ואות
"קודם לומדים חומש רש"י". האחרונה שבה ציפו ממנו ללמוד רש"י על התורה. מצחו...
"אתה מחזיר אותי בתשובה ,שמעון ,זה הסיפור?", המלמד הקריא והסביר והוא ניסה ללכוד יתושים,
התקצף נחמן בחמת נעורים מתפרצת. להטיס מטוסי נייר ,לדגדג בעפרונו בעורפי
"לא ביקשתי ממך ללמוד בעל פה את כל הזוהר, החברים היושבים לפניו ,להסיט את כיסאו תעשה טובה לדודים שלך".
אחורנית ואת שולחנו קדימנית ולהיפך .אותיות
"לאימא שלך?"
כתב הרש"י נדמו בעיניו כבלתי קשורים אליו.
הסברי המלמד חגו סביב ראשו כלהקת דבורים, "כן לאימא שלי .אחותו הצעירה של אבא שלך.
ּ
סּבּוּהו גם סבבוהו ,בלתי נכנסוהו .לפי תומו סבר תשחרר אותה מהנכוחות שלי לכל הפחות ליום
שחומש רש"י לומדים או ילדים בחיידר אחרי אחד ותקנה את עולמך ,שמעון".
הצהריים או ישישים למודי פנסיות ועמוסי זמן "בתנאי אחד".
פנוי .בא שמעון וריתק אותו .מעל לשעה ישבו "בלי תנאים".
ולמדו ולא חש ולא הרגיש כיצד העולם עוצר
מלכת .סיפוק נקי ,טהור ומזוקק ,השתכן בלבבו. "אין תנאים אין נסיעה".
כמו נחה דעתו לרגעים ,עד להודעה חדשה. "עקשן היית ונשארת .נוַַ ,ד ֵֵּב� ר".
מאחר שבשיחתם אחרי התפילה כבר סידרו "אתה לומד איתי חומש רש"י לפני שאנחנו
שמעון ונחמן סדרי עולם ומלואו ,לא נמצאו להם יוצאים .אני לא מתניע בלי לגמור את חומש רש"י
נושאים לשוחח עליהם בדרך המתפתלת בואכה היומי".
הדרום ונמצאו שניהם שותקים במרביתה ,נתונים "אוי ,שמעון ,גם אתה".
להרהוריהם המפליגים ,כל אחד בינו לבינו ,על
"כן ,גם אני .או שלומדים יחד ואחר כך לא אכפת
חייו ועל התגלגלותו בהם.
לי שנוסעים יחד ,או שאני משאיר אותך פה
תפילת מנחה התפללו על אם הדרך באשדוד
לדחוף את השמש לים עד סוף היום".
ולתפילת ערבית כבר שבו למחוז מגוריהם ונפרדו
בטוב ובנעימים .שמעון שמח שהיה לו בן לוייה "טוב ,ניצחת אותי .אלך לקחת צידה לדרך
ושגמל חסדים טובים עם דודיו .נחמן שמח שלא ואחזור".
העיקה נוכחותו בבית הוריו ושסמוך היה לבם "תזדרז ,נחמן .אין לי את כל היום".
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 64
מצא כיסא פנוי והתיישב בהמתנה לזמן שיחלוף. ללמוד את ימי ראשון ושני .המתיקות הדבשית נחמן .קצת חומש עם רש"י .כל יהודי לומד חומש
הרגשתו נכאבה תחת הידיעה שכישרונותיו שאפיינה את לימודו המשותף עם שמעון פינתה רש"י .מה אתה מתרגז?"
הברוכים מתבזבזים מיום ליום .היטב ידע כי את נוכחותה לאפרפרות של עמימות ההבנה. "לא כל יהודי לומד חומש רש"י".
הימים הם אלו שאורגים את החיים וכפי שנראה חברותת הבוקר של השניים נמשכה לאורכם של "כל יהודי ירא שמיים".
יום ביומו כך מתקבעת תמונת החיים. כל ארבעת השבועות שבהם שהה נחמן בביתו
"עכשיו אתה מחליט מי ירא שמיים ומי לא?"
מיד הבחין כי בקרב מרבית התלמידים השרויים ובסביבת הבית .לפעמים הצטרף נחמן לנסיעותיו
של שמעון ולעיתים העדיף אחד משניהם לוותר "תביא חומש ,נחמן .אין לי זמן מיותר".
בבית המדרש 'סדר לימוד' הוא המלצה כללית
ששייכת למחוזות אחרים .איש לא טרח להעמיד על ההצטרפות .הימים נותרו שוממים והלילות ריכוזו של נחמן לא משופר היה ולא משובח אך
פנים שמדובר במשהו אחר .נחמן בהה סביבו לא הפכו קלים ,אך שעת הבוקר של הלימוד הפכה הוא הצליח לעקוב אחרי דיבורי הרש"י וגילה
ושם לב כי נוכחותו מרתקת אליה תשומת לב לעוגן בתהפוכות שסחררו את חייו של נחמן. כי יש עומקים שאותם מגלים רק אחרי עצירה
של בחורים .תיכף יצעדו אליו שניים או שלושה ככלות ארבעה שבועות בישר אביו של נחמן: ובדיקה .עם סיום הלימוד וסגירת הספרים
ויקבלו את פניו בשאלות היכרות .לפתע נרתע "מצאנו לך ישיבה ,נחמן ,ברוך השם". בנשיקה התעניין נחמן" :לאן היום ,שמעון?"
בהיזכרו :הבוקר לא הספיק ללמוד חומש ורש"י "ישיבה?" "בימי רביעי אני נשאר בעיר .יום הסידורים ,קניות
עם שמעון שנאלץ לעזוב את העיר בשעה לשבת .וכל מה שצריך".
"זאת ישיבה קצת מעניינת" ,הסיט האב את מבטו,
מוקדמת .עיניו סרקו את ארונות הספרים עד "ישנים בבית ,וסדרי הלימוד הם יותר נוחים .זו "ולא יכולת לומר לי את זה לפני שלמדנו?"
שמצא את העמודון שבו מונחים חומשי התורה ישיבה חשובה שמעניקה חום ,לבביות ,יחס אישי, "היה כל כך רע?" ,נעמד שמעון והחזיר את
ומיד קם לקחת לו חומש. עם צוות נפלא ומסור". הספרים לארונם.
בלכתו בין השולחנות חצה אותו כאב קטן וחד, "ישיבה לבעייתיים? פה בעיר?" ,חד תפיסה הוא נחמן ננטש לגורלו ובהה בחלל כמחפש מוצא.
לפי שנזכר בישיבה הקודמת ,בבחוריה ובקולות נחמן. תוכניתו המקורית תכננה להצטרף גם היום לבן
לימודיה" .אתה רכב מצוין ,יש לך מנוע עוצמתי, דודו לאן אשר יישאוהו הגלגלים .תוכניות לחוד
"בעייתיים זאת הגדרה שיש בה חוסר דיוק ,והיא
אבל הכביש שלנו לא מתאים למנוע שלך" ,הסביר עושה עוול לבחורים היקרים הלומדים שם" דייק ומציאות לחוד .מה יעשה? כיצד יעביר את
לו המשגיח ֶֶר ְְּב� יעקב בשיחת טלפון שאותה יזם האבא" ,זאת ישיבה שמסייעת לכל בחור להגיע השעות הבאות?
נחמן אחרי כשבוע בבית ,בניסיון לסלול לו דרך גבוה בהתאם ליכולתו ,להתרומם כפי כישרונותיו, אחרי שוטטות סרק מחוץ לבית הכנסת ,רכישת
חזרה .הדרך חסומה ,הובהר לו. ולהפיק מעצמו את המירב בתורה וביראת שמים". פחית מוגזת תוססנית ,ביקור חפוז בחנות ספרי
ליד עמודון חומשי התורה ,ניגש אליו איש צוות "בקיצור ,הפתרון שלי הוא חום והערכה" ,גיחך הקודש ,שב נחמן בעלגשסקי לבית המדרש ,ניגש
בלתי מוכר" :נחמן בעלגשסקי ,אמת?" במרירות. אל ארון הספרים ,שלף את החומש ומצא לו קרן
"אמת ויציב". זווית .עליו להשלים את הפרשה מתחילתה.
"זאת ישיבה שמשקיעה הרבה מאוד כוחות
"איש הצוות הושיט את ידו לשלום עליכם" .אתה בקידום התלמידים ,נחמן".
מכיר את המקום?" רק בגלל שלא יכול היה לראות את סבל הוריו
"לא". ואת צערם ,הסכים נחמן להיקלט בישיבה שדרשה
"אתה מכיר את הבחורים?" מתלמידיה פחות ופחות ,ומהוריהם יותר ויותר.
"לא .וגם לא מעוניין ,אם יורשה לי".
"הכנת את החומר שאותו לומדים במסכת תענית? פרק שלישי
יש שיעור עוד ארבעים דקות" ,העיף איש הצוות גילוי מכאיב
מבט לשעון הקיר. ביום הראשון שבו פסע נחמן בעלגשסקי בשערי
"הכנתי בערך" ,כיזב נחמן. הישיבה החדשה ששכנה במבנה עתיק שחי על
מגיד השיעור חייך" .אז לפחות משהו אתה כן זמן שאול ,הוא לא שאל איפה בית המדרש ואפילו
מכיר". לא התעניין איפה חדר האוכל .הימצאותו במקום
נדמתה אצלו ובו כהימצאות זמנית וקצרת מועד
נחמן חייך בחזרה" .אני מכיר את עצמי".
עד ההסתבכות הבאה עליו שלא לטובה.
"גם טוב".
רגליו שוטטו במבנה בדכדכת מצויה עד שנתקלו
"זהו שלא .אני מכיר את עצמי ומידיעה :זה לא בבית המדרש ששקע בדמדומי לימוד בלתי
טוב מה שאני מכיר". מחייב .בהיכל היו פזורים איים של שיחות רועשות
"בעוד ארבעים דקות ,בחדר השיעורים" ,החווה וסוערות ,ודומה היה שמוסכם על כלל הנוכחים כי
מגיד השיעור בזרועו לעבר חדר סמוך לבית מצויים המה כאן רק כדי לא להימצא ברחוב ורק
המדרש. כדי לא להכאיב להוריהם יתר על המידה .נחמן
65 תשרי תשפ״ז
ת־ֶק ַַבע
ְְׁשמ ַּוַר ֶ
משקיעה במדמנת רחמים עצמיים שאין להם
סוף .השיעור היומי הפך לעוגן היחיד של נחמן
בתוך הישיבה שאליה נקלע ושבתוכה התקשה
להתאקלם.
שמעון ידע להכות באצבע צרדה כל אימת
שמחשבתו של נחמן ניתקה והפליגה ,ולהשיבה
אל מקור מחצבתה ברש"י .שמעון ידע להתגבר
על קשיי ההבנה בדברי הרש"י .שמעון הקפיד
להשלים בשעות אחרי הצהריים אם לא יכול
היה ללמוד בשעת הבוקר ,שלא הייתה מוקדמת
ביותר ,בלשון המעטה.
הזמן חלף ונחמן שרד בישיבה יותר זמן משחשב
ותכנן .הוריו ארגנו לו פגישות עם מאמן אישי
שניסה להעלותו על דרך המלך .עברו עליו זמנים
טובים יותר וטובים פחות ,ובכל הזמנים כולם
שמר מכל משמר על הלימוד של חומש ורש"י,
מתעקש להבין כל דיבור ודיבור ברש"י ולמרבה
הפלא אף עונה על מבחנים שבועיים ויומיים של
'תורה שבכתב' וקוטף הצלחות מרשימות.
נוכחותו בישיבה הפכה לנוכחות מרחפת ,כיוון
שלא קשר קשרי אמת עם יתר הבחורים וחי את מגיד השיעור גילה פחות שמחה מתלמידיו. נחמן סירב להתלהב .הוא ידע איך זה מתחיל וגם
סדרי יומו בינו לבינו ,מנסה להבין מה תפקידו "תמתין לי בבקשה מחוץ לחדר" ,הורה .נחמן קם כיצד זה מסתיים :הוא מתיישב ,פותח גמרא,
בעולמו של הקדוש ברוך הוא ומשתדל לרסן לצאת ,כבוי ונואש .שיעור ראשון .עשר דקות מקשיב ,מבין ,אפילו מתלהב .הראש שלו קולט
את תסיסתו לבל תגלוש על גדותיו .לא סגתה וכבר הוא מושלך .מה כבר עשה ומה אמר .רק במהירות ,אבל מגיד השיעור מסביר נקודה שלמה
מציאותו בשושנים ריחניים .מעלות ומורדות ביטא את הפתעתו. בחמש דקות שבהן המוח שלו ,של נחמן ,נמלט
ריפדו את ימיו ולילותיו .משברים וקשיים אחרי השיעור אמר לו מגיד השיעור" .בפעם על נפשו לדלתות צדדיות .פעם רעש בחוץ .פעם
פקדוהו ,באים והולכים ,מרעידים את נשמתו. הבאה ,אם יש לך ביקורת ,בעלגשסקי ,תאמר לי תנועה של בחור בשורה שממול .פעם מחשבת
ואף נשלח מהישיבה פעמיים ושלוש בגלל אותה בארבע עיניים". פתע על אדם שלא ראה שלוש שנים .ופעם אל
ענייני הפרת סדרים והושב אליה אחרי הבטחות זה הכול? התפלא נחמן .בלי עונשים או איומים? מחוזות הדמיון .המוח שלו אינו הולך בגדולות.
וערבונות. בלי שיחות מוסר על תכלית החיים? ללא מבטים די בהפרעה קטנטנה כדי למלטו מהריכוז .וכל
ברם ,את קביעותו בלימוד החומש והרש"י לא זנח, רושפי אכזבה? החיים בישיבה זרמו ללא גלים. ההתלהבות הראשונית קורסת לתוך עצמה.
אף לא כשהרגיש נסחף במעמקי מצולות המים זרימה נינוחה ואיטית .הישיבה נעה באיטיות אחרי שהצליח לעקוב אחרי הסוגייה כמה דקות
הזידונים .שמעון הקפיד על הקביעות איפה שרק מזריחה לשקיעה .שהו בה בחורים כאלו ואחרים, טובות ,נשאב מבטו של נחמן מבלי משים אל
לא שהה נחמן ,בבית או בישיבה ,באושר או בעצב, פזיזים ואיטיים ,וחולמנים ,ורחפנים ,ותוססים. הנעשה מחוץ לחדר השיעורים .מחשבותיו
בסערה רוגשת או בדממה שאחריה .בכל יום למדו נחמן לא ידע אם לשמוח או להתעצב .לשמוח התרוצצו לכיוונים מנוגדים והוא ניסה לאסוף
את פסוקי החומש ועמם את דיבורי הרש"י. שכאן אף אחד לא מסתכל עליו כאילו הוא תקלה אותן" .נחמן .כן ,קוראים לך נחמן?" ,קטע קולו
• שצריך לתקן או להתעצב דווקא מאותה סיבה. של מגיד השיעור את חזיונותיו.
אחת לשבוע -בהסכמת צוות הישיבה -היה נחמן למחרת ,בסביבות אחת עשרה ,הגיע שמעון "כן".
מצטרף לנסיעתו של שמעון צפונה לריקון קופות פוזנון ללמוד את קביעותם היומית .לראשונה "איפה אנחנו?"
הגליל והגלילות .שמעון נהג את נסיעתו השוצפת חש נחמן בושה מול בן דודו הרואה אותו בסביבה
"מה זה?"
בתוך בליל של שיחות עסקיות מותחלות ,רובן הנתפסת כייחודית .לרגע חשב להודיע לשמעון
בלתי גמורות ,ונחמן ישב לידו כבן לוויה חד על היפרדות החבילה ,אולם מיד נזכר בקושי שלו "איפה אנחנו אוחזים?"
שבועי. ביום האתמול לצלוח לבדו את מנת החומש רש"י הוא התפלץ" .מה זאת השאלה הזאת? אנחנו
לפעמים דיברו בין השיחות ולפעמים שתקו. היומית. בחיידר? עוד מעט אולי נשמע צלצול של ההפסקה
שמעון מסוגל היה לעבור בין שלוש שיחות טלפון שמעון התיישב לעומת נחמן ,פתח חומש ורש"י: ונצא לשחק תופסת ושבויים" ,התמרמר.
ברצף בלי להתבלבל ,כשנחמן מנסה לעקוב לשם "נו ,איפה אחזנו?" ,כמו לומדים הם כאן משנים הבחורים ההמומים מהכוכב החדש שדרך בשמי
השעשוע להבין מי חייב למי ,מי מחפש מה ,ואיזה שנימה .לא ידע שמעון כי מציל הוא את נחמן שעמומם ,התגלגלו בצחוק סוחף ומחאו כפיים.
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 66
"למה אתה מכבה?" הקופות באזור נראה היום ברכה מרובה" ,הניח את אדם שלישי מתכוון להיכנס באמצע .הנסיעה
"למה אתה עונה לטלפונים שאני מקבל?", השקית הכבדה במושב האחורי ,והתפנה להמשיך השבועית לגליל הטיבה עם נחמן ועם השחרור
התקצף שמעון כהוגן. בנסיעה .הטלפון ברכב צלצל .שמעון העיף מבט שאליו נדרש אחת לפרק זמן .לפעמים ירד נחמן
אל הצג ולא ענה לשיחה .הטלפון המשיך וצלצל עם שמעון לריקון הקופות כדי לתפוס תפילה
"הוא בסך הכול רצה לדעת למה לא הפקדת את
בעקשנות. חמה וקצרה במקום קדוש ,ולפעמים נותר על
הצ'ק שמשלמים לך כל חודש מאחורי הגב שלי
"למה אתה לא עונה?" ,נחלצו המילים מפיו מקומו במכונית ,עייף ומותש.
כדי שתהיה הבייביסיטר שלי .למה אתה לא עונה
לו? זה לא יפה שאתה לא עונה לאדם שמשלם לך המיובש של נחמן. הזמנים חלפו עליהם .חודש חבר לחודש ,חורף
כל חודש כסף כדי לשמור עליי". "לא בוער". הומר בקיץ שהוחלף בסתיו ,גשמים ושרבים
התגוששו זה עם זה ,והשניים מתמודדים עם
דממה נכנסה לחלל הרכב .נחמן שילב את זרועותיו "מה לא בוער? אדם צריך אותך ,שמעון .תענה לֵמדים בכל יום ויום את החומש ורש"י, שלהםֵ ,
על חזהו .לשונו של שמעון התרוצצה בתוך פיו לו". גם כשקשה וגם כשצריכים להתייגע ,משוחחים
ובינתיים המשיך בנהיגה .שניהם שתקו .הטלפון "לא בוער עכשיו". מעת לעת על ענייני הלב ,ואחת לשבוע מעבירים
המשיך לצלצל בעקשנות עד ששמעון הבין שכבר
"מי זה?" יום שלם זה במחיצתו של זה ושניהם על גלגלים.
יכול הוא לענות -כי נודע סודו -ושלח יד להשיב
לשיחה. ביום ההוא ,חש נחמן חולשה כללית ומיעט לדבר
עם שמעון .גם לא ירד להתפלל אצל קברי הקודש.
"הלו ,שמעון ,זה יוסף לוי ,לא הפקדת החודש את
הצ'ק?"
...והרי חושים כשהגיעו לקברו של רבי יהודה בר אלעאי ,שמח
"נתתי אותו לגמ"ח .הם כנראה לא הפקידו אותו.
מחודדים לו מאוד נחמן שמתקרבים הם למירון שם יעצרו לתפילת
מנחה ויוכל להשיב את נפשו בתפילת לב נשבר
אבדוק איתם ואעדכן אותך". לנחמן וחריפה ובמנוחה קלה שאחריה .מעבר לגדר האבנים
"טוב ,בסדר .אגב תדע לך שמהד"שים שאנחנו קליטתו וקולט הוא נראו עצי זית כורעים תחת העייפות ,ועל ההרים
מקבלים מהצוות בישיבה החדשה הזו ,הלימוד כי נעשה לנטל בבית הרחוקים רבץ אור מעיק של בין ערביים.
המשותף שלכם ממש מציל את הבחור ושומר
עליו .אתה לא יודע איזה חסד אתה עושה גם עם
פנימה ועל כן מרבה •
הבחור בעצמו וגם עם המשפחה שלו .הם עמדו הוא את נוכחויותיו ישוב היה נחמן בעלגשסקי בקדמת רכבו של
שמעון בהמתנה מנומנמת שממנה הקיץ לקול
על סף להשתגע ממנו". מחוץ לבית ,ואין צלצול הטלפון ,וגילה נחמן כי שכח שמעון לקחת
שמעון שלח ידו וניתק את השיחה .שוב. הברכה שורה בבחור עמו את המכשיר ,ולאחר התלבטות קצרצרה
"למה ניתקת לו ישר בפנים? זה לא יפה .תן לבן שנוכח מחוץ לישיבה בלתי מוכרעת ,שלח אצבעו לענות לשיחה
אדם לדבר עד הסוף". במקומו" :כן".
ומחוץ לבית ,ולפיכך
"לא התכוונתי שככה תשמע על זה ,נחמן". "מדבר יוסף לוי ,הגבאי של הרב בעלגשסקי".
"תעצור לי בצומת הקרוב .אני יורד .אסתדר כבר".
מתקשר אביו לישיבה
"כן" ,סמר עורו של נחמן.
"אוי ,נחמן ,אל תהיה דרמטי .התכוונתי לספר אחרי ישיבה לפי "רציתי לדעת ,שמעון ,אם הגיע אליך החודש
לך". רשימות -ואינו מוצא הצ'ק שאתה מקבל על ללמוד עם הנין של הראש
"באמת? התכוונת לספר לי? מתי? כשנהיה ישיבה המסכמת ישיבה את החומש רש"י בכל יום .כי לא ראינו
במושב זקנים? כמעט שנה שלמה אתה לומד איתי לקבל אל שורותיה שהצ'ק יצא החודש מהחשבון".
ונותן לי הרגשה שפגשת אותי בהשגחה פרטית אף לא שבריר הגה הצליח להיות מופק מבין
ועכשיו אני מגלה שבסך הכול הייתי פרויקט חסד את בנו יקירו... שפתותיו החרבות של נחמן .בקושי הצליח לנשום
שלך? סליחה ,הייתי עוד מקור הכנסה בתשלובת למקוטעין.
העסקים המתגלגלים שלך .תעצור לי בצומת "הלו ,הלו" ,כרז יוסף לוי" ,הלו? ֶֶר ְְּב� שמעון ,הלו?
הקרוב ,שמעון". "מה מי זה?"
הלוֶֶ ,ר ְְּב� שמעון ,אני לא שומע .אתה שומע אותי?"
שמעון לא חשב לעצור בצומת הקרוב .אין מרצין "מי זה המצלצל?"
ידו של נחמן נשלחה וניתקה את השיחה.
לו לאדם בשעת כעסו ואין עוצרין לו לשמעון "סתם מישהו שצריך משהו .אין לי כוח אליו .בוא
בצומת גלילי שכוח ,אלא שנחמן הוא נחמן ועם נגיע למירון ,נתפלל כמו בני אדם .זה הכי חשוב
עצירת רכבו של שמעון ברמזור סמוק ,פתח את עכשיו". פרק רביעי
הדלת שלימינו ועזב את הרכב ,נסער והלום. הצלצולים לא חדלו ושלח נחמן את ידו במהירות בקודש פנימה
• אל מקש המענה ולחץ" .הלו ,שמעון?" ,פרץ שמעון שב למכוניתו בחיוכים שפוכים" .שלל נאה
למחרת התייצב שמעון בהיכל הישיבה ,כבכל הקול אל חלל הרכב .מיד שלח שמעון ידו וכיבה יש היום בקופה ,כנראה הגיעו כמה אוטובוסים
בוקר בבוקרו. את המכשיר. של יהודים מוויליאמסבורג .אני מניח שבכל
67 תשרי תשפ״ז
ת־ֶק ַַבע
ְְׁשמ ַּוַר ֶ
ויש ימים שהלימוד קצר ,אני זוכר את הלימוד של אם תפציע אישיות חשובה מנשוא ,תהא אשר פני נחמן לא נראו ולא נצפו בהיכל .למד שמעון
עליית שישי בפרשת כי תבוא ,כמעט התפוצצתי תהא ,המפציע לא יוכנס פנימה" .זו שעה קבועה את החומש עם הרש"י והתאמץ להתרכז בהבנת
לחתיכות מרוב שהייתי צריך להחזיק את עצמי על שבה מסתגר ראש הישיבה בכל יום .גם בשבתות דיבורי הרש"י .משסיים את מנת לימודו יצא
מקום אחד". וביומי דפגרא ,עם ספרי לימודו .ההוראה היא חד לדרכו דרומה .שרעפיו מטכסים עצות מתחלפות
הגאון הרב בעלגשסקי חייך למשמע הדימוי. משמעית :מפריעים רק ביום שבו משיח מגיע", כיצד להפיס את דעתו של נחמן לבל יכעס עליו.
"אמור נא ,נחמן ,נכדי היקר ,האם הרגשת שינוי התעקש יוסף לוי. בהיותו בצומת פלוגות בכביש ארבעים התקשר
בידיעת התורה בזכות הלימוד?" ככלות השעה ומשפתח הסבא את הדלת וראה כי נחמן ,כבר סימן טוב ,שאינו מנתק קשר.
"הרגשתי ,אבל למה צריך לשלם למישהו מאחורי הצטברו כמה ממתינים ,הורה להכניס ראשונה את "כן ,נחמן .בוקר טוב .הייתי הבוקר בישיבה .לא
הגב שלי? אי אפשר לומר לי שרוצים להעמיד לי נינו חביבו הבחור נחמן בעלגשסקי .רבי ישעיהו־ באת".
אברך בשכר .למה אני צריך לדמיין שהוא מיודד שלמה בירך את נינו לשלום והתעניין בשלומו "מצחיק מאוד .אני רוצה לדעת רק דבר אחד".
איתי ואנחנו שווים ,בשעה שזאת לא ידידות אלא ובשלום המשפחה כולה .אחר ,הורה לו לשבת "אני דווקא רוצה לדעת את כל התורה כולה".
עוד מקור הכנסה ,את זה אני לא מצליח להבין, אצל השולחן ולשוח את שיחתו.
"אתה מצחיק מאוד הבוקר ,שמעון ,מה קרה?
זיידע". "מה למה?" קיבלת עוד צ'ק מנפתלוביץ? תענה לי על שאלה
"אלו שינויים הרגשת בידיעת התורה? למשל, "למה צריך ללכת מאחורי הגב שלי ולשלם ייֶדע שלי היה מעורב בזה הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ
אחת בלבדֶ :
איזה תחום זכית להכיר בזכות ההקפדה על לאברך ,בן דוד שלי מהצד השני ,שמעון פוזנון, או שרק האנשים שסביבו?"
שילמד איתי בכל יום כאילו שאני תינוק שצריך "מה זה משנה?"
בייביסיטר או פושע נמלט שזקוק לשמירה
"שמעון ,אל תרמוס את כבודי יותר ממה שרמסת
הדוקה?"
אותי עם ההונאה שעשית לי .תן לי לפחות את
"שאלה טובה שאלת ,נחמן .לפני שאני עונה לך, הכבוד האחרון כמו שאומרים .תמלא את משאלתי
תענה לי בבקשה על השאלות שלי .גם לי יש האחרונה ממך .תענה לי כמו בן אדם ותפסיק
שאלות .נהנית מהלימוד?" ייֶדע שלי היה מעורב בזה?"הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ
להתחכםֶ .
"כן .מאוד נהניתי .באמת שנהניתי ,עם כל הקשיים "כן ,נחמן .זו לא בושה שיהודי דואג לנין שלו .אין
והאתגרים .אבל מה זה קשור? למה לארגן לי לֶטער־זיידע שלך היקר והחשוב הֶע ֶ
מה להסתירֶ .
חברותא בסודי סודות?" זימן אותי לחדרו ואמר לי שהוא שמע מאבא שלך
"ממה הכי נהנית בלימוד הזה?" שאנחנו קצת מיודדים ,אתה ואני ,וביקש ממני את
נחמן הרהר קלות ונשען לאחוריו" .נהניתי הטובה הזאת .הייתי מוכן לעשות את הטובה בלי
מהעקביות שצריך ללמוד בכל יום ויום לא משנה תשלום ,כי מאז יום החופה שלי אני מקפיד בין
מה מרגישים ובאיזה מצב צבירה התעוררנו כה וכה ללמוד חומש ורש"י בכל יום בלי להחסיר,
בבוקר .הלימוד לא קשור ל ְְּב� ֶֶרען או להתלהבות. ייֶדע שלך התעקש שאקבל הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ
אבל ֶ
צריך ללמוד בכל יום ויום .לומדים גם בימי שישי תשלום ישירות ממנו ,צ'קים חודשיים מהחשבון
קצרים של חורף וגם בערבי חגים ,ערב פסח וערב בנק שלו ,כדי שתיווצר מחויבות והוא גם עקב הן
...שמעון ידע להכות ראש השנה ,ובתעניות ובפורים ובל"ג בעומר, אם אני מקבל תשלום והן אם אני עומד בסיכום".
באצבע צרדה כל ובימים שיש בהם שמחה משפחתית ,ובבין "תודה על המידע".
אימת שמחשבתו הזמנים ,והמבחנים – בכלל שימחו אותי כל יום "מה אתה הולך לעשות איתו ,נחמן? אל תעשה
של נחמן ניתקה מחדש". שטויות".
והפליגה ,ולהשיבה "מה משמח בזה?" "אתה לא הבייביסיטר שלי ,שמעון ,ומי שעשה
אל מקור מחצבתה "לקבל 100במבחן ,זה משמח ,וכשזה קורה כל יום שטויות זה אתה".
ברש"י .שמעון ידע פעמיים ,וכך בסוף שבוע עוד פעמיים ,זה משמח •
מאד! הרגשתי שזה משנה לי את החיים". "אני רק רוצה לדעת למה".
להתגבר על קשיי
"איך השתנו חייך?". נחמן ישב בדרך ארץ ליד השולחן הארוך .סבו־רבו
ההבנה בדברי
"אם באמת מצליחים לעמוד בלימוד הקבוע לאורך הגאון רבי ישעיהו־שלמה בעלגשסקי שליט"א
הרש"י .שמעון הקפיד זמן ,זה מחזק את תכונת העקביות ,זה מחזק את ישב בראש ,כפוף קמעא ,סבר פניו מאיר לנינו.
להשלים בשעות המשמעת העצמית ,וגם מרבה את השמחה לפני שהוכנס נאלץ להמתין בחוץ ,חסר מנוח
אחרי הצהריים אם בלימוד התורה .וכמובן שזה לא אותו זמן בכל ועל סף התפרצות ,לאחר שיוסף לוי האחראי על
לא יכול היה ללמוד יום ,שגם זה מאוד מאתגר ,מאוד־מאוד מאתגר. סדריו של סבא התעלם מכל הפצרותיו והודיע
יש ימים שהלימוד ממש ארוך עם הרבה חומר לו כי בשעת הבוקר שבה סבו סגור מדי יום ,גם
בשעת הבוקר...
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 68
ייֶדע לערמת הספרים הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ
פסוק" ,הצביע ֶ העקשנות הזאת של שמעון להבין כל מילה באמת, הלימוד הקבוע?"
של החומש ומפרשי הרש"י שניצבו בסמיכות, ולדקדק ,ולסכם את הפרטים הקטנים לפעמים "הרבה מאוד תחומים .למשל ,דיני נזיקין בפרשת
"ובשנים הראשונות של הקביעות הזאת ,למדתי העלה לי את הלחץ דם לרמות גבוהות ומסוכנות", משפטים .או דיני נגעים בתזריע־מצורע ,אֹוֹ הֹוֹ
עם יהודי שהכניס אותי לזה ,יהודי יקר מאוד ,עד נהנה נחמן לראות את סבו מחייך" ,אבל עם הזמן מה שעברנו שם ,ואת כל הדינים בפרשיות בהר־
היום אני אסיר תודה לו ,שפקח את עיניי לראות למדתי ליהנות מזה". בחוקתי .זה גם ללמוד ולדעת נושאים בלתי
את האוצרות העמוקים הגנוזים בלימוד רש"י "אם נסכם את כל הפרטים ,נחמן" ,חתר הסבא מוכרים ובלתי ידועים ,וגם כל כך הרבה פרטים
על התורה .הוא הציל אותי ,נחמן ,הוא והלימוד לסיום השיחה ,יהודים מחכים בחוץ ובעוד קטנים להבין באמת ,לדעת אותם בשעת מעשה
המשותף שלנו הצילו אותי ,כפשוטו ,ומה שהציל כמחצית השעה תיתום שעת קבלת הקהל, ולזכור".
אותי כשהייתי שבר כלי מרוסק לרסיסים ,בוודאי
"אם נרשום רשימה של כל המעלות שהרווחת ייֶדע הנהן בראשו כמסכים.
לֶטער־ֵזֵ ֶ
הֶע ֶ
ֶ
שיכול להציל אותך עם כל הכישרונות שלך ,לא
מהלימוד ,מול החיסרון שלטענתך אסור היה "והכי מאתגר זה שאנשים בכלל לא מעריכים
היית במצב יותר גרוע משלי ,מיין קינד".
להסתיר ממך ,ואני כרגע לא חולק עליך ולא נכנס את המאמץ ואת היקף הידיעות .אם הייתי יושב
"מתי זה היה?" ,בעבעה הסקרנות בלב הנער. לזה ,אבל אם תעשה רשימה מסודרת של מעלות בשעה הזאת עם גמרא ומפרשים או עם שלחן
הסבא נאנח" .מתי זה יכל להיות? אחרי המלחמה. מול חסרונות ,מה גובר על מה?" ערוך ונושאי כלים ,ולומד באותה העמקה ,אנשים
כשנשארתי לבד ,גלמוד ,שבור לרסיסים". התלבט נחמן ולא ידע מה לענות .מי יידע לומר לו היו מתפעלים ומתרגשים ,אבל כשאני יושב
"ומה קרה אז?" אם יכול הוא ללמוד ולהיבחן מהיום חומש ורש"י, שעה וחצי ומתעמק ברש"י של פרשת תזריע,
הרב הגאון רבי ישעיהו־שלמה בעלגשסקי הגניב
מבט לעבר שעון הקיר" .זה סיפור יפה אבל לא
לעכשיו .תבוא במוצאי־שבת ,תצטרף איתי
למלוה־מלכה ואספר לך .כעת לך ותחפש את
פוזנון ותשלימו את הלימוד שלכם".
פרק חמישי
המציל האצילי
ייֶדע ישב בסלון לבדו .נחמן לא ידע הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ
ֶ
שסבו המפורסם והנערץ סועד את סעודת מלוה־
מלכה בגפו .אולי יבוא בכל מוצאי שבת לארח לו
לחברה אנושית .לו ידעו זאת יהודים מחוץ לבית
הזה היו צובאים על דלתותיו ומבקשים לזכות
ייֶדע בעת שסועד הואהֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ
לשהות במחיצת ֶ
את סעודת דוד המלך.
נטל נחמן את ידיו ובירך והצטרף לסעודה מול בעקביות ובקביעות ,יום אחרי יום ,בכל פרשה לא מסתכלים עליי כעל בחור שקדן ומתמיד
צמד הנרות שדלקו על השולחן ,אצל צמד ופרשה ,בכוחותיו הוא ,בלי להזדקק לכישרונותיו שיש הרבה מה להעריך באישיות שלו .חושבים
לחמניות כוסמין זעירות ,מלחיית כסף ,צלחת וקביעותו של שמעון פוזנון. שכנראה אין לבחור הזה ראש לגמרא אז הוא קורא
מרכזית ובה סרדינים בשמן זית ,צלוחית זכוכית קצת חומש ורש"י .וזה כל כך לא נכון וכל כך רחוק
ובה שיני שום קלופים ,בקבוק לחיים ואצלו שתי "אני לא בטוח שלבד תצליח להחזיק מעמד" ,קרא
סבו את מחשבותיו" ,גם אני ,שכיום אני מסתגר מהמציאות".
כוסיות כסופות ,סדר זמירות וספר הילולות,
בכל בוקר ללמוד חומש ורש"י ואז אסור להפריע "עם הדקדוק הסתדרתם?"
ייֶדע מטעמת־מה רחשו הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ
ויותר משטעם ֶ
שפתיו זמירות ופסוקים ותחינות ואחריהם סיפורי לי בשום אופן שבעולם ,בשנים הראשונות לא חיוך קל האיר את פני נחמן" .אימא שלי מורה
צדיקים מבעלי ההילולא בשבוע שעתיד לבוא, למדתי לבד .לקח זמן עד שהקביעות נעשתה לדקדוק ,ככה שהיא עזרה לי להבין את הרש"י
ואחריהם צלחת של חמין מלוגמא -ואחריה הטיב טבע". כשהתגלו קשיים ,ואני עזרתי לה להבין שאני
ייֶדע את ישיבתו ,פרש את מגבת הלובן הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶֶ "זיידע מסתגר ללמוד חומש רש"י?" לא כזה בן גרוע ודפוק שעושה רק עוגמת נפש
על ברכיו ,והחל לספר: ובושות".
"כן".
צעיר הייתי ,במלחמת העולם השנייה .בחור בן "חס ושלום" ,נלפת הסבא" ,חס ושלום".
"חשבתי שזיידע מכין אז את השיעורים
חמש עשרה הייתי בתחילתה ובחור כבן שבע המפורסמים או כותב את החידושים". "הכי קשה היה שאני ידעתי שאפשר לקרוא את
עשרה בסופה ,וכבר בלא אב ובלי אם ,ובלא אחים הרש"י במהירות ,להבין ככה מלמעלה ,לטייח
"חומש עם רש"י ,נחמן .בכל יום ויום .פסוק אחרי
ואחיות ,ואין דודים ואין סבים ולא בני דודים ואין בקלות את מה שלא מבינים וללכת הלאה.
69 תשרי תשפ״ז
ת־ֶק ַַבע
ְְׁשמ ַּוַר ֶ
ששכן בקצה המחנה. הדת במהלך המלחמה ,בוקה ומבולקה שותתת
היהודי דחף בכוח את דלתו ונכנסנו פנימה .בצריף מכל בריה ושולטת בכל פסיעה ובכל אמה ,ואנוכי " ...הייתי כחוש ודל
היו שני שולחנות עץ ישנים ,ועליהן טליתות תלוש וקלוש בגפי ולבדי ,באין מודע ובאין מכר בגוף ובנפש ,שבור
וספרים בודדים" .זה בית הכנסת ,ואתה ,בּו ֶֶּח ְְר'ל להיתלות עליו ,זולת הידיעה הברורה שכל
משפחתי נרצחה על קידוש השם מיד עם בואנו
ורצוץ ,מוכה ומולקה,
[=בחור] ,הכרת פניך ענתה בך שבאת מבית
טוב ונכון ,אז הנה הבית הכנסת ופה יש תפילות לאושוויץ ולא נותר אף לא אחד מהם לשלל. כחרס הנשבר וכעלה
ושיעורי תורה ואתה שייך לכאן ,תיכף אראה לך זכורני את הימים הראשונים במחנה העקורים, נידף ,אובד עצות
נחמן ַַמיין ִִקיְנְ ד [=בני] ,ימי בלבול ומחלות ,ימי
איה המטבח הכשר שהיום הקמנוהו והעמדנוהו, ותוהה דרכים .אחת
עתה תניח תפילין שמן הסתם כבר כמה שנים לא ערפול וחולשות .לא מצאתי כל תכלית וכל עניין
זכית להניח" ,אמר לי והביא לידי שקית תפילין. בסובבים אותי שהיו עסוקים בסחר ומכר מזון ידעתי :דרך אמונה
הבטתי בתפילין ופרצתי בבכי ממושך מאין ומחיה ,בחיפוש אחרי קרובים ניצולים ,ברקימת בחרתי וממנה לא
הפוגות .בבת אחת חזרתי לעולם הטוב והיפה תוכניות לגבי העתיד ובוויכוחים נואשים לאיזו אמוט ולא אמוש"...
שממנו נעקרנו .היהודי התרחק לשולחן השני מדינה כדאי לצאת מגיא צלמוות ,לארץ ישראל
ונתן לי להיות עם עצמי .הנחתי את בתי התפילין, השרויה במלחמות או לארצות הברית ,ושמא כל שריד ופליט ממשפחתי .לפני המלחמה עוד
כרכתי את הרצועות ,והרגשתי :בדקות אלו הנני לחזור למדינות מזרח־אירופה שמהן נתלשנו הספקתי ללמוד בישיבות הקדושות בגאלנטא
חוזר לירושת אבותיי .עתה ידעתי אל נכון כי באכזריות .שכבתי באפס כוחות מעל מיטת עץ ובפאקש שבהונגריה ,ורכשתי קנייני תורה
אכן תמה המלחמה ונגמר השעבוד תחת מגפי בלתי מהוקצעת ,על סף עילפון חושים ובתוך מרבותיי הקדושים שהספיגו בדמי את אהבת
הצוררים הארורים .אחרי שחלצתי את התפילין מחולות של סחרחורת ,וחשתי כי אין הדברים התורה שיקדה בהם יומם ולילה והספיקו ללמדני
לקחני אותו יהודי יקר אל המטבח היהודי הכשר מדברים אליי משום צד ,ואין לי כל רצון לדעת מה עד המלחמה את שלוש הבבות בסדר נזיקין עם
והאכילני אף השקני בשאריות הדלוחות שהיו יעלה בי ִוִעמי ובעצמי ביום המחר. התוספות והמפרשים .זה היה הנס הראשון
במטבח הכשר והרווה את נפשי השבורה בטללי עד ששמעתי קול מנער אותי" :דּוּ ,דּוּ ,קּוּם שלי .לולי תורתי שעשועי אז אבדתי בעניי.
חיזוק ודיבורי אמונה. א־ ֶֶעהר [=אתה ,בוא הנה]" ,תחילה לא הבנתי כשהסתיימה המלחמה ושחררונו חיילי ארצות
אומר לך את כל האמת -נחמן ,נכדי היקר -הייתי שהקול מדבר אליי עד שטפח אי מי על שכמי הברית ,הייתי כחוש ודל בגוף ובנפש ,שבור ורצוץ,
מבולבל פי כמה וכמה ממה שתוכל לשער או לתאר והסתובבתי אליו .ראיתי לפניי יהודי כחוש בשר מוכה ומולקה ,כחרס הנשבר וכעלה נידף ,אובד
אי פעם .הייתי חלוש הן גופנית בשל חוסר תזונה ודל־גרם ,עוטה עור שמתחתיו בולטות עצמות, עצות ותוהה דרכים .אחת ידעתי :בדרך התורה
והן נפשית בשל הטראומות שחוויתי ועברתי .לא צלקות של מכות ישנות משורטטות על פניו ,זקנו אלך וממנה לא אמוט ולא אמוש.
היה לי ראש ללמוד גמרא ולא היה לי לב לדעת את החל מצמח זיפים ושתי פאות זינקו מרקותיו, אלא שלא ידעתי כיצד איישם את שידעתי
אשר עליי לעשות .למזלי הטוב ,אותו יהודי יקר, כיפה גבוהה לראשו" .דּוּ ,קּוּם ִִמיט ִִמיר [=אתה ולמדתי ,בתוך פצעי גלמודיותי וייסורי בדידותי,
הבין לרוחי ולא דיבר עמדי מטוב ועד יפה .היה בוא איתי]" ,אחז בזרועי .לא ידעתי לאן מבקש בעולם מבולבל ומוטרף שבו מתרוצצים חיילי
עלינו לעבור ממצב של חיות נרדפות למצב חדש הוא להובילני אלא שצורתו היהודית שכמותה אומות העולם כחיות השדה משוללים מכל
של אנושיות ,ואין המעבר קל .אמנם כן ,למחרת הרי לא ראיתי במחנות שבהם גילחו את כולנו רסן ,ויהודים פליטי מלחמה ,סדוקים וקרועים,
אחרי תפילת שחרית ביקש ללמוד עמדי שיעור כנזיר ומצורע בימי טהרתם ,שבתה את סדקי שמנסים לקומם את חייהם מחדש ,נעים ונדים
בחומש ורש"י על פרשת השבוע .אחרי כשנתיים לבבי וקמתי באחרית כוחות והלכתי אחריו ויצאנו במדינות שבורות וסדוקות ,והעיניים רואות רק
ימים של ייסורים מרים ומכאובים ארורים ,רעב ופסענו בין המבנים בשתיקה עד שבאנו לצריף עץ חורבן בכל מקום שאליו הולכים.
בחודשים הראשונים ממש אחרי ששחררו אותנו
האמריקאים מעּוּלם של הגרמנים יימח שמם ,הם
הושיבו אותנו במחנות עקורים שבהן אמורים היו
לרפאותינו ולשקמנו מכל התלאות והצרות .היינו
סמרטוטים ממש .בהינו באוויר והשתדלנו לא
להפסיק לנשום .לא באנו לא אל מנוחה ולא אל
נחלה .אין תחתית הגיהינום של העולם הזה יכולה
להפוך ביום אחד לגן עדן ואף לא לאלפית ממנו.
היינו שוכנים בצפיפות איומה בליל של יהודים
מכל הסוגים ומכל החוגים ,חולים וחלושים,
הוזים ותלושים ,נושאים בפיהם אידיאות שונות.
שאון תדיר והמולה תמידית אפפו את מחנות
העקורים .מימיני ומשמאלי התהלכו טיפוסים
שונים ומשונים שאיבדו את יישוב הדעת או את
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 70
והניחם בידיו של נינו שעמד לצידו ,נרעש ונרגש. מבין ,כי מי שלא טעם אינו מבין את הטעם על אף וצמא וקדחת וטיפוס ורזון ויגון וכל מכה שלא
ייֶדע [=סבא]" ,לחש הנין" ,אותו יהודי ,שלמד
"ֵזֵ ֶ כל הסברים -אבל עכשיו שטעמת את הטעם הטוב כתובה בתורה ,שבהן לא למדתי את תורת השם.
איתך חומש ורש"י במחנה העקורים ,וכפי שאמרת של הקביעות ,על כל קשייה ועם כל אתגריה ,יודע בהיתי בו בהיית אוטם כשהסבירני את פסוקי
החזיר אותך לחיים בכל המובנים ,מי הוא היה?" אתה לא פחות ממני שאסור לוותר עליה ,בין אם הפרשה ,פרשת בהעלותך ,אולם נשמתי העייפה
התחלת בה לשמה ובין אם מתוך שלא לשמה באת הרגישה כיצד מזדלפים עליה מים קרים .למחרת
"שאלה טובה ,נחמן .חיכיתי שתשאל את אחרי תפילת שחרית שוב למדנו חומש ורש"י ,וכן
לכדי לשמה ,ומה לך אם שילמתי או לא שילמתי
השאלה הזאת .בפרט שאתה קרוי על שמו" ,חייך למחרתיים .לא יותר מזה .לא גמרא ולא משנה.
לפלוני שילמד איתך ,ומה בכך? כלום תאבד את
ייֶדע בלאּוּת ,מסיים להניח על ידיו את
הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ
ֶ כמו אותם מורעבים שאכלו קמצוצים של אוכל
עולמך הטוב שהחלת לראות בחייך בגלל שלא
חמשת הכרכים כמגדל תלפיות. סיפרתי לך שמקבל שמעון פוזנון דמים תמורת כדי לא להזיק לעצמם במעיים ,כך למד הוא
"אני?" שמירת הקביעות איתך? אם אני ,אוד מוצל מאש עמדי קמעא ,ושחררני לנפשי .עוד תלאות רבות
ייֶדע של אבא שלך",
הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ
"אותו יהודי היה ֶ שבור ומרוסק ,זכיתי להיבנות מחדש לגמרי רק עברתי ,ואותו יהודי עשה חיל עם עוד נפשות,
התיישב ראש הישיבה על כיסאו ונאנח" ,השווער בזכות אותה קביעות של כל יום תמיד ,קל וחומר ולא היה פנוי להיות רק עמדי ,אזי למדתי לבדי,
בכל יום ויום ,היכן שהייתי ,הן במחנות העקורים,
שלי ,רבי נחמן שובייצר זיכרונו לברכה .הוא היה
חולה וחלוש בגלל מה שעבר במלחמה ולא זכה " ...יש ימים והן בנדודים במדינות ,והן בשבועות באניית
המעפילים ,ובחודשי הגלות בקפריסין ,לא עזבתי
לשרוד הרבה זמן .בערך שנה אחרי סיום המלחמה, שהלימוד ממש את החומש ולא נטשתי את הרש"י .כשהיה אותו
תוך כדי לימוד חומש ורש"י הוא החזיר את נשמתו ארוך עם הרבה יהודי לצידי ,למדנו יחדיו ,וכשנדד לעיסוקיו
לבוראה ,כשהוא עטור טלית ותפילין .מצאתי
חומר ויש ימים החשובים ,למדתי לבדי.
אותו כשפניו דבוקים בדפי החומש והרש"י".
"אז הוא נשאר בחיים שנה אחת רק כדי להחזיר
שהלימוד קצר ,אני מה אומר ומה אדבר ,הן זקנתי ולא אחיה לעולם,
נחמן ,ויודע אני מן הסתם שיכתבו עליי הספדים
אותך לחיים" ,מלמל נחמן" ,ואחרי שהוא השיג זוכר את הלימוד וירבו בדברי שבח ,נּוּׁׁ ,שֹוֹ ין=[ ,נו ,מילא] למעלה
את המטרה הוא סיים את תפקידו בעולם .הוא של עליית שישי בשמיים יודעים את האמת ולא מתרגשים מנאומי
ניצל במלחמה כדי להציל אותך". בפרשת כי תבוא, הספד .אבל לך אומר את האמת האמיתית
ייֶדע
הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ
נחמן'ֶקה צדיק" ,הניף ֶ ֶ "וגם אותך, כמעט התפוצצתי שלא אמרתיה עד כה לאיש :אותו שיעור של
אצבע לכיוונו של הנין שחזר אל כיסאו ,וכמו תוך חומש ורש"י קבוע ,יום אחרי יום בכל מצב ,הוא
לחתיכות מרוב שהעמידני בכל יום מחדש על הרגליים ,הוא
ייֶדע לשידת המגירות הֶעְלְ ֶֶטער־ֵזֵ ֶ
כדי דיבורו רכן ֶ
הניידת שניצבה אצל כיסאו ,פתח את המגירה שהייתי צריך שהחזירני לעולם התורה ,הוא שהשיבני להיכל
העליונה ושלח ידו פנימה לשלות מתוכה פתק. להחזיק את עצמי הלימוד ,הוא ששמרני שלא אמעד ולא אתייאש
ולא אפול חלילה לתהומות רבה שחורות משחור
נחמן'ֶקה".
ֶ "שלוש־מאות ושתיים ,ליד הדלת, על מקום אחד"... שהיו פרושות למרגלותיי הן בתקופה הראשונה
"לא הבנתי". אחרי סיום המלחמה והן בשנים שאחריהן.
"זה מספר החדר שלך בפנימייה של הישיבה שלנו. בן בנו של קל וחומר שאתה ,נחמן ,שכישרונות אותו יהודי ,שתלמיד חכם מופלג היה ,לימדני
המיטה ליד הדלת ,היא שלך .יש לך גם מקום מוכן ברוכים ומבורכים לך מאז ומעולם ,לצד האתגרים לדייק בכל מילה ומילה ברש"י ולהבין כי עומקים
בבית המדרש כמובן ובחדר האוכל .יראו לך הכול. העומדים בפניך ,שתוכל לבנות על היסודות האלו עמוקים ספונים וטמונים בדבריו ואיש תבונות
תתארגן בלילה עם מה שאתה צריך ,ותבוא מחר את ארמון חייך המאיר לארץ ולדרים עליה .אתן ידלנה ,והלימוד הזה היה אבן הפינה וסלע הבינה
במשך היום .הצוות מחכה לך". לך את החומש שלי ,את החומש העתיק שבו אני לכל מה שנבנה עליו בשנים אחריו .נחמןַַ ,מיין
לומד כבר עשרות שנים חומש ורש"י ,קח אותו ִִקינד ,מאחורי כל הְׁש� ְ ֶֶטעֶלֶ ע [=משרה] של הראש
"אבל אני"...
עכשיו ממני כדורון הוקרה אישי ממני אליך ,את ישיבה ,מאחורי כל התורה שזכיתי ללמוד וללמד
"ְׁש� ְ ְׁש� ְ ְׁש� ְ ְׁש� ְ ְׁש� ְ ְׁש� ְ ְׁש� ְ .בלי אבל ,נחמן זיסער .בחור כל חמשת הכרכים אתן לך ,כהוקרה וכאמונה בעשרות השנים למאות תלמידים ברוך השם,
שקרוב לשנה שלמה לומד בכל יום ויום את בכוחך ,כחוליית זהב נוספת בשרשרת הדורות ומתחת לכל ההילה שמקיפה את מעמדי היום,
החומש עם הרש"י ,אני סומך עליו בעיניים נחמן'ֶקה
ֶ שמחברת אותך אליי ,לך בכוחך זה, טמונה אותה קביעות נצחית בחומש ורש"י שלא
עצומות .מניסיון אני יודע את זה ,עדיך לגדולות, ִזִ ֶיֶסער [=מתוק] ,לך בכוח הקביעות ,כוח התורה, משתי ממנה אפילו לא ליום אחד מאז שהתחלנו
נחמן .אני לא אומר סתם .מהניסיון שלי אני כוח ההבנה ,כוח ההתמדה ,ותושיע את עצמך ,ולא בה ועד היום אני מסתגר בכל יום כדי לשמור עליה
מדבר .האמן לי". רק את עצמך". מכל משמר ויהי מה.
דמעות שקופות ,רותחות ונוצצות ,הופיעו על ראש הישיבה הקשיש הגאון רבי ישעיהו־שלמה ייֶער ִִקינד [=בני היקר] ,אם לא נחמןַַ ,מיין ַַט ֶ
ייֶדע ,משתקפות ביהלומי
לֶטער־ֵזֵ ֶ
הֶע ֶ
קלסתרו של ֶ בעלגשסקי שליט"א נעמד ממקומו ,הניח את היית מרגיש את הטעם הטוב של אותה קביעות,
דמעותיו המזרזפות של נחמן ,מבקשות להיבלע המגבת על מסעד הכיסא וצעד אל הארון ,שלף הייתי יכול לשבת עמך כל הלילה ולהסביר לך את
בהתייפחותו החרישית. משם כרך אחרי כרך ,כבדים הם ודפיהם בלויים, המעלות המבורכות שיש בה ,ורבות הן ,ולא היית
71 תשרי תשפ״ז
בס"ד
כל
העולם
נברא
ִּבׁ ְשבִ ילְָך!
ומה אתה עושה
בשבילך?...
מּוָסָף ְיְָלִָדִים ְוְֹנַֹעַר:
ו ְׁשִּנ ַנְּתָם
לְבָנ ֶיך ָ תשרי
תשפ"ז
מיֻחָד
מ ַרּג ֵׁש ּבִ ְ
מ ַרּתֵק ּו ְ
ּתֹכ ֶן ְ
הּג ִילָאִים
לְכ ָל ַ
ִ 74רּבָה
ּט ַר ְקל ִין
ּב ְ
ַ
מ ַרּג ֵׁשסִּפּור ְ
מתִי
צ ָ
ע ְ
וְ ָ
76יְלָדִים
ּפרִים
ס ְמ ַ
ְ
רֵָאיֹון
מְׁשֹובֵב
ל ֵב
ּ 79ג ַם
מּטְרֹוי ֶׁשִ 80 ַאּתָה
מחַת ׂשִ ְ מיְז ָא
וְעַד
ו ֶו ְר ַ
י ָכֹול!
ּברֵאׁשִ יתְ 82חִּדּודֵי
ּתֹורָה
מ ַרּתֵקמּסָע ְ
עקְבֹות
ַ
ּבְ ִ
תחָלֹות,ה ְ
ּכ ָל
ה ַַ
קַּלֹות...
מלְהִיב!
קֹומִיקְס ַ ׁשַ עֲׁשּועִים קֹורֹות חַּי ָיו
ׁשֶל רַׁשִ"י
וְחִידֹונ ִים
ּפ ָרסִים
נֹוׂשְ אֵי ְ הּקָדֹוׁש ַ
ַׁש� ַ ַַער ַַה ִִּט� ָיָרה .הּוּא ִנִ ְכְ ַנַ ס ְּפ� ְ ִנִ ָיָמהּּ ,וְנְ ִׁש� ִ ָיָמתֹוֹ
ֶנֶ ֶֶעְצְ ָָרהִִ .מ ָָּכ� ל ֵֵעֶבֶ ר ָנָ ְצְ צ ּּו ְְמנֹוֹ רֹוֹ ת ְְק ִִר ְיְס ַַטל
ְְּג� דֹוֹ לֹוֹ תּּ ,וְכְ ֵלֵ י ָזָ ָָהב ָוָ ֶכֶ ֶֶסף ִִקְּׁש�� ְ ט ּּו ֶֶאת ַַהַּמ�ַ ָָּד� ִפִ ים.
ׁׁשּוּב ָלָ ֵצֵ את ְלְ ַַמ ָָּס� ע?" ָׁש� ָ ַַאל ַַה ַַּג� ַַּב� אי ְוְ ִִה ִִּנ� ַיַח
ָיָ ד ּדּ ֹוֹ ֶֶאֶגֶ ת ַַעל ְְּכ� ֵֵתפֹוֹ ֶׁש� ֶ ל ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה.
"ֹלֹא ִִמ ְְּז� ַַמן ָָחַזַ ְְרָּת�ָ ֵֵמ ַַה ֶֶּד� ֶֶר ְְך ַַה ּּקֹוֹ ֶֶד ֶֶמת ,עֹוֹ ד ֹלֹא
"
"ּבֹוֹ א ֵּת�ֵ ֵׁש� ֵ ב ,ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ הַּ ,ת�ַ ֲֲע ֶֶׂש� ה ְְּב� ָָרָכָ ה ּ ִִה ְְסַּפ� ַ ְְקָּת�ָ ְלְ ִִה ְְתאֹוֹ ֵׁש� ֵ ׁׁש"...
ְְּב� ֵצֵ ל קֹוֹ ָָר ִִתי" .רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ הֹוֹ ִבִ יל אֹוֹ תֹוֹ ַלַ ֲֲח ַַדר "ִאם ָצָ ִִר ְיְךַ ,נַ ֲֲע ֶֶׂש� ה ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה ֹלֹא ִִה ֵֵּס� סִ .
ָָהאֹוֹ ְְר ִִחיםָׁ ,ש� ָ ם ִִחּכּ ּּו ַַעל ַַהֻּׁש�� ֻ ְלְ ָָחן ַַקְנְ ַַקן ֵּת�ֵ ה ֹזֹאת"ָָ ,עָנָ ה ִִּב� ְנְ ִִח ׁיׁשּוּת ְוְ ִִה ֵֵּד� ק ֶֶאת ֲֲחגֹוֹ ָָרתֹוֹ .
ַַחם ְוְ ע ּּוִגִ ּּיֹוֹ ת ְּפ� ְ ִִריכֹוֹ תֵׁ" .ש� ֵ בֹּ ,ת� ֹאַכַ ל ַַמֶּׁש�� ֶ הּוּ", "ֲאָבָ ל ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ הְְ ,מ ֻֻד ָָּב� ר ִִּב� ְנְ ִִס ָיָעה ֲ
"ַא ַַחר הּוּא ִִסֵּמ�ֵ ן לֹוֹ ַַעל ֻֻּכ� ְְר ַַסת ְְק ִִטיָפָ ה נֹוֹ ָָחהַ . ֲֲא ֻֻר ָָּכ� ה ּו ַַּמִּת�ִ יָׁש� ָ ה ַַעד ִִא ַיַטְלְ ָיָ ה ָָה ְְרחֹוֹ ָָקה!"
ָָּכ� ְְך ְְּכ� ַַדאי ֶׁש� ֶ ָּת�ָ נּו ַַּח ְְמ ַַעט ַַּב� ֶֶח ֶֶדר ַַהְּפ� ְ ִנִ ִיִמי ַַעד ִִה ְְד ִִּג� ׁיׁש ַַה ַַּג� ַַּב� אי" .א ּּוַלַ י ְנְ ַַח ֶֶּכ� ה ַַּכ� ָּמ�ָ ה ָיָ ִִמים ַַעד
ֶׁש� ֶ ַּת�ַ ְְת ִִחיל ַַהְּת�ְ ִפִ ָָּל� ה ְְּב� ֵבֵ ית ַַה ְְּכ� ֶנֶ ֶֶסת". ֶׁש� ֶ ִּת�ִ ְְתאֹוֹ ֵׁש� ֵ ׁׁש ֵֵמ ַַהַּמ�ַ ָָּס� ע?".
"ָהע ּּוִגִ ּּיֹוֹ ת ְְמֻצֻ ָָּי� נֹוֹ תִ ,יִ יַׁש� ַ ר ֹּכ� ַַֹח" ,הֹוֹ ָָדה ר' ָ "ַהְלְ ַוַ אי ְוְ ָיָ ֹכְֹלְ נ ּּו ְלְ ַַחּכּ ֹוֹ ת"ֶ ,נֶ ֱֱאָנָ ח ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ַ
ְ
ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ הֲֲ ,אָבָ ל ְלְ ַַא ַַחר ֶׁש� ֶ ֵֵּב� ֵֵרְך ְְּב� ָָרָכָ ה ֹֹמֶׁש� ֶ ה ְוְ ִנִ ְׁש� ְ ַַען ַַעל ִִקיר ָָה ֶֶאֶבֶ ן ָָה ָָר ָָחבְְּ " .ב� ֵנֵ י
ַַא ֲֲחרֹוֹ ָנָ ה ֹלֹא ָּפ� ָ ָנָ ה ִלִ יֹׁש� ֹןָָ .הָיָ ה ֶזֶ ה ֶֶע ֶֶרב ַׁש� ַ ַַּב� ת ְיְר ּּוָׁש� ָ ַלַ ִיִם ְׁש� ְ רּוִּיִים ַַּב� ֲֲעִנִ ּּיּוּת נֹוֹ ָָר ָָאהָָּ .כ� ל יֹוֹ ם
ֹק ֶֶֹד ׁׁשְ ,וְ ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה ֶֶה ְְע ִִּד� יף ְלְ ַנַ ֵֵּצ� ל ֶֶאת ֶׁש� ֶ חֹוֹ ֵלֵ ף ְלְ ֹלֹא ְּת�ְ ִִמיָכָ ה ָָעלּוּל ְלְ ָָהִבִ יא ִִא ּּתֹוֹ ָָאסֹוֹ ן.
ַַה ְְּז� ַַמן ְלְ ִלִ ּּמּוּד .הּוּא ָלָ ַַקח ֶֶאת ַַה ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ֶׁש� ֶ ּּלֹוֹ ָ ,יָ ָצָ א ֵֵאין ָלָ נ ּּו ְזְ ַַמן ְלְ ַבַ ְזְ ֵֵּב� זֲֲ .אִנִ י יֹוֹ ֵצֵ א ַלַ ֶֶּד� ֶֶר ְְך ִִמ ָָּי�ד" .הּוּא
ֶֶאל ַַה ְְּט� ַַר ְְקִלִ ין ַַה ָָּג� דֹוֹ לִִ ,ה ְְתַיַ ֵּׁש�� ֵ ב ַַעל ֻֻּכ� ְְר ָָסה נֹוֹ ָָחה ָָא ַַרז ִּת�ִ יק ָָק ָָטןִ ,נִ ְפְ ַַרד ִִמ ְְּב� ֵנֵ י ִִמְׁש� ְ ַּפ� ַ ְְח ּּתֹוֹ ְוְ ָיָ ָצָ א
ְוְ ִִה ְְת ִִחיל ִלִ ְלְ ֹמֹד ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ִִעם ַַרִׁש� ִ "י ְְּב� ִנִ ּּגּוּן ָׁש� ָ ֵֵקט ְלְ ַַמ ָָּס� ע ָָאֹר ְְֹך ּו ְְּמ ַַע ֵֵּי�ף ְְּב� ַַר ָָּכ� בֹוֹ ת ּּוָבָ ֳֳאִנִ ּּיֹוֹ ת ְלְ ֵֵעֶבֶ ר
ְוְ ָנָ ִִעים. ִִא ַיַטְלְ ָיָ ה ָָה ְְרחֹוֹ ָָקה.
ִִעם ִִס ּּיּוּם ַַה ִִּל� ּּמּוּד הּוּא ָָסַגַ ר ֶֶאת ַַה ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש, ְְּכ� ֶׁש� ֶ ִִה ִִּג� ַיַע סֹוֹ ף סֹוֹ ף ַלַ ַַּי� ַַעדִִ ,ח ְְּכ� ָָתה לֹוֹ ַַהְפְ ָּת�ָ ָָעה
ְוְ ֵֵעיָנָ יו ִנִ ְְמְׁש� ְ כ�ּו ְלְ ֶֶמ ְְר ַַּכ� ז ַַה ֶֶח ֶֶדרָׁ .ש� ָ םַַ ,מָּמ�ָ ׁׁש ְְּב� ַׁש� ַ ַַער ָָה ִִעירִִּ :כ� ְְר ָָּכ� ָָרה ְְמֹפ ֶֶֹא ֶֶרת ֲֲעׂשׂ ּּוָיָ ה ֵֵעץ
ְלְ ַיַ ד ַַה ֻֻּכ� ְְר ָָסאׂוׂתָָ ,ע ַַמד ֻׁש� ֻ ְלְ ָָחן ְְמ ָֻיָֻחד ָָעׂשׂ ּוּי ָזָ ָָהב ֵֵּכ� ֶֶהה ּו ַַּמְבְ ִִריק ֶנֶ ֶֶעְצְ ָָרה ְלְ ָיָ דֹוֹ ֵֵ .מ ַַה ִִּכ� ְְר ָָּכ� ָָרה ָיָ ַַרד
ָָטהֹוֹ רַַ .הֻּׁש�� ֻ ְלְ ָָחן ָָהָיָ ה ְְמֻכֻ ֶֶּס� ה ְְּב� ַַמָּפ� ָ ה ְיְֵפֵ הִפִ ָָּי�ה, ָָא ָָדם ָלָ בּו ּׁׁש ַַּב� ֲֲחִלִ יָפָ ה ְָיְָק ָָרה ְוְ ַַעל ָּפ� ָ ָנָ יו ִִח ּּיּו ְְּך
ֲֲאָבָ ל ְְּב� ֶֶמ ְְר ַַּכ� ז ַַהַּמ�ַ ָּפ� ָ ה ָָע ַַמד ֵֵחֶפֶ ץ ֶׁש� ֶ ָָהָיָ ה ִנִ ְְר ֶֶאה ֹאׁש ַַה ְְּק� ִִה ָָּל� ה ָָר ָָחבָָ .הָיָ ה ֶזֶ ה ָָאדֹוֹ ן רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ֹ ,ר ׁ
ֹלֹא ָָק ׁׁשּוּר ַַּב� ֲֲעִלִ יל ַלַ ַּת�ַ ְפְ אּו ָָּרה ַַה ְְמֹפ ֶֶֹא ֶֶרת ַַהְּמ�ְ קֹוֹ ִִמית.
ִִמ ָָּס� ִבִ יב. " ָָּב� רּו ְְּך ַַה ָָּב� א!" ִִק ֵֵּב� ל ֶֶאת ָּפ� ָ ָנָ יו" .ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל
"ָמה עֹוֹ ָָׂש� ה "מ ּּוָזָ ר"ִִ ,ה ְְר ֵֵהר ְלְ ַַעְצְ מֹוֹ ְְּב� ֶׁש� ֶ ֶֶקטָ . ֹֹמֶׁש� ֶ הִִ ,ח ִִּכ� ינ�ּו ְלְ ָָך ְזְ ַַמן ַַרבּּ .בֹוֹ אֲֲ ,עֵלֵ ה ַַעל
ֹּפ� ֹה ִצִ ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ְזְ כ ּּוִכִ ית ְיְָׁש� ָ ָנָ הְְ ,סדּו ָָּקה ּּוְׁש� ְ בּו ָָּרה?" ַַה ִִּכ� ְְר ָָּכ� ָָרהְ ,וְ ִנִ ַַּס� ע ַַהְיְֶׁש� ֶ ר ְלְ ֵבֵ ִיִתי ְְּכ� ֵֵדי ֶׁש� ֶ ּּת ּּוַכַ ל
הּוּא ָָּב� ַַחן ׁׁשּוּב ֶֶאת ַַה ִִּצ� ְנְ ֶצֶ ֶנֶ תְְּ .ב� ַַת ְְחִּת�ִ ָיָת ּּה ָלָ נּו ַַּח ֵֵמ ַַה ֶֶּד� ֶֶר ְְך".
ִנִ ְׁש� ְ ֲֲאר ּּו ִִס ָיָמִנִ ים ֶׁש� ֶ ל נֹוֹ ֵזֵ ל ָָאֹדֹם ָָּד� ִבִ יק .הּוּא "ּתֹוֹ ָָדה ַַר ָָּב� ה ְלְ ָָךָָ ,אדֹוֹ ן רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ "ִִ ,ח ֵֵּי� ְְך ֵֵאָלָ יו ּ
ִִח ָָּכ� ה ֶׁש� ֶ ַַא ַַחד ַַה ְְמָׁש� ָ ְְר ִִתים ַיַ ֲֲעֹבֹר ְלְ ָיָ דֹוֹ ְוְ ִִסֵּמ�ֵ ן לֹוֹ ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה ְְּב� ֹחֹם ְוְ ִִה ְְתַיַ ֵּׁש�� ֵ ב ַַעל ַַה ּּמֹוֹ ָׁש� ָ ב
"ְסִלִ ָיָחהֶֶ ,אְפְ ָׁש� ָ ר ִלִ ְׁש� ְ ֹאֹל אֹוֹ ְְתָךָ ְלְ ִִה ְְת ָָק ֵֵרבְ . "ַה ֶֶּד� ֶֶר ְְך ָָאֵכֵ ן ָָה ְָיְָתה ֹלֹא ְּפ� ְ ׁׁשּו ָָּטהֲֲ ,אָבָ ל ָָה ַַר ְְךַ .
ְׁש� ְ ֵֵאָלָ ה?" ָלָ ַַח ׁׁש ְלְ ֶֶעְבְ רֹוֹ . ַַהֹּכ� ֹל ְְּכ� ַַדאי ְלְ ַַמ ַַען ַַהַּמ�ַ ָָּט� ָָרה".
" ְְּב� ַוַ ַַּד� איֲֲ ,אדֹוֹ ִנִ יַַ .מה ִּת�ִ ְְרֶצֶ ה ָלָ ַַד ַַעת?" ָָעָנָ ה ַַה ִִּכ� ְְר ָָּכ� ָָרה ָָּד� ֲֲה ָָרה ָָּב� ְְרחֹוֹ בֹוֹ ת ַַעד ֶׁש� ֶ ֶֶּנ� ֶֶעְצְ ָָרה מּוּל
ִִט ָיָרה ֲֲעָנָ ִִקית ַַּב� ֲֲעַלַ ת ִִמְגְ ָָּד� ִלִ ים ְְּג� בֹוֹ ִִהים.
ִִר �ָּבָה
ַַה ְְמָׁש� ָ ֵֵרת ְְּב� ִנִ ימּוּס.
ְׁש� ְ ֵנֵ י ְְמָׁש� ָ ְְר ִִתים ְצְ ִִע ִיִרים ָָרצ ּּו ִִמ ָָּי� דָּ ,פ� ָ ְְתח ּּו
"ָמה עֹוֹ ָָׂש� ה ַַה ִִּצ� ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ַַה ְְמֻלֻ ְכְ ֶלֶ ֶכֶ ת ְוְ ַַהְּׁש�� ְ בּו ָָּרה ָ
ֶֶאת ַַה ְְּד� ָלָ תֹוֹ ת ַַה ְְמֻגֻ ָָּל� פֹוֹ ת ְְּב� ָזָ ָָהב ְוְ ִִסְּי�ְע ּּו
ַַהֹּז�ֹאת ָָּכ� אןְְּ ,ב� ֶֶא ְְמַצַ ע ַַה ָָּס� לֹוֹ ן ַַה ְְמֹפ ָָֹאר ַַה ֶֶּז�ה?"
ְלְ ָָאדֹוֹ ן רֹוֹ ֶֶּב� ְְרט�ֹו ָלָ ֵצֵ את ַַהח ּּוָצָ ה .ר'
"ָה ֱֱא ֶֶמת? ֲֲאִנִ י ֹלֹא יֹוֹ ֵֵד ַַע ָָמה ַַה ִִּס� ּּפּוּר ֶׁש� ֶ ָָּל� ּּה", ָ ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה ָצָ ַַעד ְְּב� ִִע ְְּק� בֹוֹ ֵֵת ֶיֶהם ְלְ ֵֵעֶבֶ ר
"ֲאָבָ ל ֲֲאִנִ י יֹוֹ ֵֵד ַַע ָָּד� ָבָ ר ֶֶא ָָחד: ְ
ָנָ בֹוֹ ְך ַַה ְְמָׁש� ָ ֵֵרתֲ .
ְַּטַרַ ְְק ִִלין
�ַּב �ְ
ִִהיא ֲֲח ׁׁש ּּוָבָ ה ִִּב� ְְמ ָֻיָֻחד ְלְ ָָאדֹוֹ ן רֹוֹ ֶ ְְרטֹוֹ .הּוּא
ֶּב�
ׁׁשֹוֹ ֵֵמר ָָעֶלֶ ָיָה ִִמ ָָּכ� ל ִִמְׁש� ְ ָָמר".
ַַהְּת�ְ ׁׁש ּּוָבָ ה ַַהּזֹּוֹ ַַרק ִִס ְְק ְְרָנָ ה ֶֶאת ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל
ֹֹמֶׁש� ֶ ה עֹוֹ ד יֹוֹ ֵֵתרֲֲ .אָבָ ל ְְּב� ִִד ּּיּוּק ָָאז ִנִ ְכְ ַנַ ס ָָאדֹוֹ ן
רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ַלַ ֶֶח ֶֶדר" .ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ הַַ ,הַּׁש�� ַ ָָּב� ת
ִִמ ְְת ָָק ֶֶרֶבֶ תּּ ,בֹוֹ א ִנִ ְצְ ַַעד ַיַ ַַחד ְלְ ֵבֵ ית ַַה ְְּכ� ֶנֶ ֶֶסת",
מאת :ש .מנדל
ֲהֲָיַָדְַע ְ �ָּתָ?
ָמָָרָן ַהֵַּב �ֵית יֹוֵֹסֵף ָָקַב ַע ֲה ֲָלָָכ ָה
ֶֶאת ַַה ִִּצ� ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ַַהְּׁש�� ְ בּו ָָּרה ְלְדֹוֹרֹוֹת ְּב ְ �ִדִיֵנֵי �ְׁשְַנִַי ִם ִמִ ְְקָרָא ְוְֶאֶָחָד עֹוֹ ד ִִה ְְקַּפ� ַ ְְדִּת�ִ י ִִהְזְ ִִמין אֹוֹ תֹוֹ ְלְ ִִהְצְ ָָט ֵֵרף ֵֵאָלָ יו.
ַּתְרְּג ּּוּםִ" :אִם ָלַָמַד ַהַָּפ�ָָר �ָָׁשָה ְּב ְ �ֵפֵרּוּׁשׁ �ַ
ְוְ ַַה ְְּד� ִבִ ָיָקה ַַהֹּז�ֹאתְ ,וְ ֶֶה ֱֱחַזַ ְְקִּת�ִ י ִלִ ְלְ ֹמֹד ּּתֹוֹ ָָרה " ָָּב� רּו ְְּך ַַה ָָּב� א!"
אֹוֹ ָָת ּּה ַַּב� ָָּי�ד". ַּתְרְּג ּּוּםִ .ו ִיֵרֵא ַר �ִַׁשִ"יָ ,חָׁשּׁוּב ְּכ ְ �מֹו ֹ �ַ יֹוֹ ם. ִִמ ֵֵּד� י
ַּתְרְּג ּּוּם ְוְַג ַם ֵּפ�ֵרּוּׁשָׁׁשַמִַי ִם ִי ִ ְְקָרָא �ַ
�ָ "ָׁש� ָ ִלִ ַיַח ֵֵמ ֶֶא ֶֶרץ ַַהֹּק� ֶֶֹד ׁׁש!"
"ָלָ ָּמ�ָ ה?" ָׁש� ָ ַַאל ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ָָאז, ֲֲאָבָ ל
ַר �ִַׁשִ"י". "ֲא ָָה ּּהָ ,זָ ִכִ ינּוּ!" ֲ
ֹֹמֶׁש� ֶ ה ְְּב� ִִעְנְ ָיָ ן. (שולחן ערוך סימן רפ"ה) י ְְּכ� ֶׁש� ֶ ִ ְ ַ ְלְ ִ
ִּת� ַח ְת ִה
ֶֶּכ� ֶֶסף ְלְ ַַה ְְרִוִ י�ַח ְְּב� ֵבֵ ית ַַה ְְּכ� ֶנֶ ֶֶסת ִִק ְְּב� ל ּּו ֻֻּכ� ָָּל� ם ֶֶאת ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה
"ִה ְְסַּת�ַ ַַּכ� ְלְ ִּת�ִ י ַַעל ַַה ִִּצ� ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ַַהְּׁש�� ְ בּו ָָּרה ִ
ִיִיִתי ָׁש� ָ קּו ַַּע ַַאְךְ ְוְ ָָה ִ ְְּב� ָכָ בֹוֹ ד ָָּג� דֹוֹ ל ְוְ הֹוֹ ִׁש� ִ יב�ּו אֹוֹ ת�ֹו ְְּב� ָָמקֹוֹ ם ְְמֻכֻ ָָּב� ד.
ְוְ ִִה ְְת ַַחְלְ ִּת�ִ י ַלַ ְְחֹׁש� ֹב ַַעל ַַה ַַחִּי�ִים ֶׁש� ֶ ִִּל� י"ִׁ ,ש� ִ ֵּת�ֵ ף
ְוְ ַַרק ּּבֹוֹ ִִ ,הְפְ ַַס ְְקִּת�ִ י ְְּכ� ֶׁש� ֶ ִִה ְְסַּת�ַ ְּי� ְָָמה ַַהְּת�ְ ִפִ ָָּל� ה ,ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה ָָר ָָאה
"ָא ַַמ ְְרִּת�ִ י רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ְוְ ִִד ְְמ ָָעה ְְק ַַט ָָּנ� ה ָיָ ְְר ָָדה ַַעל ֶלֶ ֱֱחיֹוֹ ָ . אֹוֹ ְְר ִִחים נֹוֹ ָָסִפִ ים ִִמ ְְת ַַק ְְּב� ִצִ ים ִִמ ָָּס� ִבִ יב ַלַ ְְמ ָָא ֵֵר ַַח ֶׁש� ֶ ּּלֹוֹ .
ְלְ ַַעְצְ ִִמיִּ' :ת�ִ ְְר ֶֶאה ֶֶאת ַַה ֶֶּי� ֶלֶ ד ַַה ָָּט� הֹוֹ ר ַַה ֶֶּז�הִִ .מְׁש� ְ ָּפ� ָ ָָחה ַַהֹּכ� ֹלְ .לְ ַצַ ֲֲע ִִריָָ ,חִיִינ ּּו ַַּב� ַ ִיִת
ַּב�
ְְּכ� מ�ֹו ּּגֹוֹ ִיִים ְְּג� מּו ִִּריםַַ .הְיְָלָ ִִדים הּוּא ֵֵהִבִ ין ֶׁש� ֶ ֵֵּב� יתֹוֹ ֶׁש� ֶ ל רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ָּפ� ָ תּו ַַּח ִלִ ְְרָוָ ָָחה ְלְ ָכָ ל
ְׁש� ְ ֵלֵ ָָמה חֹוֹ ֶֶסֶכֶ ת ְּפ� ְ רּו ָָּטה ִלִ ְפְ רּו ָָּטה ַַרק ִִּב� ְׁש� ְ ִבִ יל
ֶׁש� ֶ ִִּל� י ֹלֹא ָיָ ְְדע ּּו ַַמה ֶֶּז�ה ִלִ ְְהיֹוֹ ת ְיְהּו ִִּדים". ִִמי ֶׁש� ֶ ָָּצ� ִִר ְיְך.
ַלַ ְְחֹּג� ֹג ֶֶאת ִלִ ּּמּוּד ַַה ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ֶׁש� ֶ ל ֶיֶ ֶלֶ ד ֶֶּב� ן ָָח ֵֵמ ׁׁשְ .וְ ַַאָּת�ָ ה,
רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ? ֵיֵ ׁׁש ְלְ ָָך ֶֶּכ� ֶֶסף ְְּכ� מֹוֹ ַַהחֹוֹ ל ֶׁש� ֶ ַַעל ְְׂש� ַפַ ת ַַה ָָּי�ם, "ַעד ֶׁש� ֶ ָָּק� ָָרה רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ָלָ ַַקח ְנְ ִׁש� ִ ָיָמה ֲֲע ֻֻמ ָָּק� ה ְוְ ִִה ְְמִׁש� ִ ְיְךַ : "ִה ָָּכ� ְנְ ס�ּו ְּפ� ְ ִנִ ָיָמה ְוְ ַַת ְְר ִִּג� ׁיׁש�ּו ַַּב� ַַּב� ִיִת"ִִ ,הְזְ ִִמין ָָאדֹוֹ ן ִ
ְּס� ְּק�
רֹוֹ ֶ ְְרטֹוֹ ֶֶאת ַַה ְ ב ּּוָצָ ה ֶׁש� ֶ ְ ִבִ יבֹוֹ ְלְ ִִה ָָּכ� ֵנֵ ס ֶֶאל ַַה ִִּט� ָיָרה. ֶּב�
ֵיֵ ׁׁש ְלְ ָָך ַַהֹּכ� ֹל! ּו ָָּמה ַַאָּת�ָ ה עֹוֹ ֶֶׂש� ה ִִּב� ְׁש� ְ ִבִ יל ּּבֹוֹ ֵֵרא עֹוֹ ָלָ ם? ַַה ָָּד� ָבָ ר ֶׁש� ֶ ִּׁש�� ִ ָָּנ� ה ַַהֹּכ� ֹל"...
ֵֵאיֹפֹה ַַה ַַּי� ֲֲהדּוּת ֶׁש� ֶ ְְּל� ָָך?' ֵֵהם ִִה ְְתַיַ ְּׁש�� ְ ב ּּו ְְּב� ֶׁש� ֶ ֶֶקט ְְסִבִ יב ֻׁש� ֻ ְלְ ַַחן ַַהַּׁש�� ַ ָָּב� ת ֶֶה ָָעמּוּס
ֶׁש� ֶ ֶֶקט ָָמתּו ַַּח ָָׂש� ַַרר ַַּב� ֶֶח ֶֶדר .ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה ִִה ִִּב� יט
ְְּב� ָכָ ל טּוּבְ ,וְ ָָאדֹוֹ ן רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ָּפ� ָ ַַתח ְְּב� ִׁש� ִ ַיַרת "ָׁש� ָ לֹוֹ ם
ָיָ ַׁש� ַ ְבְ ִּת�ִ י ָׁש� ָ ם ַַעל ַַהִּמ�ִ ְְד ָָרָכָ ה ְְּב� אֹוֹ תֹוֹ ְְרחֹוֹ בּּ ,וְכְ מֹוֹ רּו ַַּח ְְּב� רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ְְּב� ַַמ ָָּב� ט ִִמְׁש� ְ ַּת�ַ ֵּת�ֵ ףְ ,וְ ַַה ָָּל� ה ִִה ְְמִׁש� ִ ְיְךֹּ" :ב� ֶֶֹקר
ֲֲעֵלֵ יֶכֶ ם".
ִִמָּמ�ָ רֹוֹ ם ָנָ ָָחה ָָעַלַ י ,רּו ַַּח ָָט ֳֳה ָָרה ּו ְְּת ׁׁש ּּוָבָ הָָּ .ב� ִכִ ִיִתי ֶֶא ָָחד ָצָ ַַע ְְדִּת�ִ י ְלְ ַיַ ד ַַא ַַחד ַַהִּמ�ִ ְפְ ָָעִלִ ים ֶׁש� ֶ ִִּל� יּּ ,וְלְ ֶפֶ ַַתע
ְְּב� ֶֶמֶׁש� ֶ ְְך ָׁש� ָ ָָעה ֲֲא ֻֻר ָָּכ� הָָּ .כ� ל ִזִ ְכְ רֹוֹ נֹוֹ ת ַַה ַַּי� ְלְ דּוּת ֶׁש� ֶ ִִּל� י ָׁש� ָ ַַמ ְְעִּת�ִ י קֹוֹ ל ֶֶּב� ִכִ י ָָחָזָ ק ְְמֹאֹד ִִמ ְְּק� ֵצֵ ה ָָה ְְרחֹוֹ בַַ .ה ֵֵּל� ב ְְּב� ַַמ ֲֲהַלַ ְְך ַַה ְְּס� עּו ָָּדה ָָהֹאֶֹכֶ ל ָָהָיָ ה ְְמֻׁש� ֻ ָָּב� ח ְוְ ָָה ֲֲאִוִ ָיָרה ָָה ְָיְָתה
– ַַהַּׁש�� ַ ָָּב� תֹוֹ ת ִִעם ַַא ָָּב� אַַ ,ה ַַח ִִּג� ים ְוְ ַַהְּת�ְ ִפִ ּּלֹוֹ תִ ,לִ ּּמּוּד ַַהְיְהּו ִִּדי ֶׁש� ֶ ִִּל� י ָָקם ְלְ ַַחִּי�ִיםַַ ...ה ֶֶּב� ִכִ י ַַהָּׁש�� ָ בּוּר ִזִ ְְעַזַ ע ְְׂש� ֵֵמ ָָחהֲֲ ,אָבָ ל ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה ֹלֹא ִִהְצְ ִלִ ַיַח ְלְ ַַהְפְ ִִסיק
ַַה ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ִִעם ַַה ְְמַלַ ֵּמ�ֵ ד ַיַ ַַחד ִִעם ַַה ֲֲחֵבֵ ִִריםַַ ,הְּפ� ְ סּו ִִּקים אֹוֹ ִִתי ְוְ ִִה ְְס ּּתֹוֹ ַבַ ְבְ ִּת�ִ י ֲֲאחֹוֹ ָָרהִ ,לִ ְְראֹוֹ ת ַַמה ָָּק� ָָרהְ .וְ ָָאז ְלְ ִִה ְְסַּת�ַ ֵֵּכ� ל ַַעל ָָּד� ָבָ ר ֶֶא ָָחדֶׁ ,ש� ֶ ָָּנ� ַצַ ץ ֵֵאָלָ יו ִִמ ְְּק� ֵצֵ ה ַַה ֶֶח ֶֶדר
ַַה ְְּק� דֹוֹ ִׁש� ִ ים ֶׁש� ֶ ִּׁש�� ִ ַַּנ� ְנְ ִּת�ִ י ְְּב� ַַעל ֶּפ� ֶ ה – ַַהֹּכ� ֹל ָָחַזַ ר ֵֵאַלַ י ְְּב� ַבַ ת ָָר ִִא ִיִתי אֹוֹ תֹוֹ ַַּ :ב� ִּפ� ִ ָָּנ� הָ ,יָ ַׁש� ַ ב ֶיֶ ֶלֶ ד ְיְהּו ִִּדי ָָק ָָטן ְְּב� ָיָ דֹוֹ ַַה ָָּג� דֹוֹ לַַ :ה ִִּצ� ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ַַה ְְּס� דּו ָָּקהָָ .מה ַַה ִִּס� ּּפּוּר ָָהעֹוֹ ֵֵמד
ַַא ַַחתַַ .ה ִִּנ� יצֹוֹ ץ ַַהְיְהּו ִִּדי ֶׁש� ֶ ִִּל� י ִנִ ְְדַלַ ק ֵֵמ ָָח ָָד ׁׁש. ִצִ ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ְׁש� ְ בּו ָָּרה ְוְ הּוּא ּּבֹוֹ ֶכֶ ה ָָמרֹוֹ תָ' .לָ ָּמ�ָ ה ַַאָּת�ָ ה ֵֵמ ֲֲאחֹוֹ ֶֶר ָיָה? ּו ַַּמה ִִהיא עֹוֹ ָָׂש� ה ָָּכ� אן ְְּב� תֹוֹ ְְך ָָּכ� ל ַַהְּפ� ְ ֵֵאר?!
ַַק ְְמִּת�ִ י ְוְ ָָהַלַ ְכְ ִּת�ִ י ַַהְיְֵׁש� ֵ ר ְלְ ֵבֵ יתֹוֹ ֶׁש� ֶ ל ַַרב ָָה ִִעיר ְְּכ� ֶׁש� ֶ ֲֲאִנִ י ּּבֹוֹ ֶכֶ הֶ ,יֶ ֶלֶ ד?' ָׁש� ָ ַַאְלְ ִּת�ִ י אֹוֹ תֹוֹ . ְְּב� ִִס ּּיּוּם ַַה ְְּס� עּו ָָּדה ִִה ְְתרֹוֹ ֵֵמם ָָאדֹוֹ ן רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ִִמְּמ�ְ קֹוֹ מֹוֹ .
ֻֻּכ� ִִּל� י ּדּ ֹוֹ ֵֵמ ַַעָָ .ה ַַרב ִנִ ְְד ַַהם ְּת�ְ ִִח ָָּל� ה ִלִ ְְראֹוֹ ת ֶֶאת ֶֶה ָָעִׁש� ִ יר ַַה ֶֶּי� ֶלֶ ד ִִה ְְסַּת�ַ ֵֵּכ� ל ַַעל ַַה ְְּב� ָגָ ִִדים ַַה ְָיְָק ִִרים ֶׁש� ֶ ִִּל� י ְוְ ִִה ְְת ַַּכ� ֵֵּו� ץ. " ַַׂש� ְְמִּת�ִ י ֵלֵ ב ֶׁש� ֶ ַּמ�ַ ֶּׁש�� ֶ ה ּּו ַַמ ְְט ִִריד אֹוֹ ְְת ָָך ,ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל
ַַה ָָּג� דֹוֹ ל עֹוֹ ֵֵמד ְְּב� ֶפֶ ַַתח ֵֵּב� יתֹוֹ ּוּבֹוֹ ֶכֶ הִִ .סַּפ� ַ ְְרִּת�ִ י לֹוֹ ַַהֹּכ� ֹל, ִיִיִתי ִנִ ְְר ָָאה לֹוֹ ּּגֹוֹ י ָָּג� מּוּר. ַַּכ� ִִּנ� ְְר ֶֶאה ָָה ִ ֹֹמֶׁש� ֶ הַַ .הֹּכ� ֹל ְְּב� ֵֵס ֶֶדר?" ָׁש� ָ ַַאל ִִּב� ְְרִגִ ׁיׁשּוּת" .א ּּוַלַ י ִּת�ִ ְְרֶצֶ ה
ְוְ הּוּא ָָעַזַ ר ִלִ יָָּ .כ� ְְך ָָחַזַ ְְרִּת�ִ י ִִּב� ְְת ׁׁש ּּוָבָ ה. ָלָ בֹוֹ א ִִאִּת�ִ י ַלַ ֶֶח ֶֶדר ַַה ָָּס� מּו ְְּך? ֶֶא ְְׂש� ַַמח ְלְ ַַס ֵֵּי� ַַע".
ַ'ַסֵּפ� ֵ ר ִלִ י ַַמה ֵּמ�ֵ ִצִ יק ְלְ ָָך'ִִּ ,ב� ַַּק� ְׁש� ְ ִּת�ִ י ׁׁשּוּב ְְּב� ַַרּכּ ּוּתְ ,וְ הּוּא,
ִִה ְְת ַַחְלְ ִּת�ִ י ִלִ ְלְ ֹמֹד ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ִִעם ַַרִׁש� ִ "יֶׁ ,ש� ֶ ִִה ָָּו� ה ִִּב� ְׁש� ְ ִבִ יִלִ י ֶׁש� ֶ ִִהְבְ ִִחין ִִּכ� י ֲֲאִנִ י ֶֶּב� ֱֱא ֶֶמת רֹוֹ ֶצֶ ה ַלַ ֲֲעֹזֹרִִ ,סֵּפ� ֵ רַ'ַ :ההֹוֹ ִִרים ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה ִִה ְְר ִִּג� ׁיׁש ְְקָצָ ת ֹלֹא ָנָ ִִעיםֲֲ ,אָבָ ל
ִִּג� ְיְר ָָסא ְְּד� ַיַ ְנְ קּו ָָּתא ְוְ ָָהָיָ ה ִלִ י ַַקל יֹוֹ ֵֵתר ַלַ ֲֲהָבָ ָנָ הְ .לְ ַַא ַַחר ֶׁש� ֶ ִִּל� י ֲֲעִנִ ִּי�ִים ְְמֹאֹדְְּ .ב� ֹֹקִׁש� ִ י ֵיֵ ׁׁש ָלָ נ ּּו ֶֶּכ� ֶֶסף ְלְ ַפַ ת ֶלֶ ֶֶחם... "ֲאִנִ י ִִמְצְ ַַט ֵֵערֲֲ ,אָבָ ל ֲֲאִנִ י ֶֶה ְְחִלִ יט ִלִ ְׁש� ְ ֹאֹל ְיְִׁש� ִ ירֹוֹ תֲ :
ָ
ָּפ� ָ ׁׁשּוּט ַַח ָָּי�ב ְלְ ָָהִבִ יןַַ .ה ַַּב� ִיִת ֶׁש� ֶ ְ ָך ָָמֵלֵ א ְְּב� ֹֹעֶׁש� ֶ ר ּּוְפְ ֵֵאר.
ְּל�
ִִמ ֵֵּכ� ן ִִה ְְמַׁש� ַ ְכְ ִּת�ִ י ִלִ ְגְ ָָמ ָָראּּ ,וְלְ ַַה ְְקָּפ� ָ ָָדה ְְּב� ִִק ּּיּוּם ִִמְצְ וֹוֹ ת. ְְּב� עֹוֹ ד ַַּכ� ָּמ�ָ ה ָיָ ִִמים ָָא ִִחי ַַה ָָּק� ָָטן ְִיְִהֶיֶ ה ֶֶּב� ן ָָח ֵֵמ ׁׁשֶֶ .אְצְ ֵלֵ נ ּּו
ְלְ ַַאט ְלְ ַַאט ַַּג� ם ְְּב� ֵנֵ י ֵֵּב� ִיִתי ִִהְצְ ָָט ְְרפ ּּו ֵֵאַלַ יְ ,וְ ַַה ּּיֹוֹ ם ֻֻּכ� ָָּל� נ ּּו "ְמ ִִס ַַּב� ת ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש" – ְְסעּו ָָּדה ְלְ ֶֶרֶגֶ ל ַַהְיְהּו ִִּדים חֹוֹ ְגְ ִגִ ים ְ ָלָ ָּמ�ָ ה ַַאָּת�ָ ה ַַמ ְְחִזִ יק ִצִ ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ְְסדּו ָָּקה ּו ְְּמֻלֻ ְכְ ֶלֶ ֶכֶ ת ְְּב� ֶֶמ ְְר ַַּכ� ז
ְ
ׁׁשֹוֹ ְְמ ִִרים ּּתֹוֹ ָָרה ּו ִִּמְצְ וֹוֹ ת ּו ְְּמ ֻֻאָּׁש�� ָ ִִרים ֵֵמ ַַה ֶֶּד� ֶֶרְך ֶׁש� ֶ ָָּל� נּוּ. ְ
ַַה ְְת ָָחַלַ ת ִלִ ּּמּוּד ַַה ֻֻחָּמ�ָ ׁׁשַַ .א ָָּב� א ֶׁש� ֶ ִִּל� י ָָח ַַסְך ְּפ� ְ רּו ָָּטה ַַה ְְּט� ַַר ְְקִלִ ין?"
ְוְ ָָה ֱֱא ֶֶמת" ,הּוּא ֶנֶ ֱֱעַצַ ר ְלְ ֶֶרַגַ ע ְוְ ִגִ ָָּל� הַַּ " :ג� ם ַַה ּּיֹוֹ ם, ִלִ ְפְ רּו ָָּטה ְְּב� ֶֶמֶׁש� ֶ ְְך ָׁש� ָ בּוּעֹוֹ תִ ,וִ ֵּת�ֵ ר ַַעל ֹאֶֹכֶ לַַ ,רק "ַאָּת�ָ ה צֹוֹ ֵֵדקֶ ,זֶ ה ֶֶּב� ֱֱא ֶֶמת ִנִ ְְר ֶֶאה מ ּּוָזָ ר" .רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ִִסֵּמ�ֵ ן ַ
ְְּכ� ֶׁש� ֶ ֲֲאִנִ י ָָעֹמֹק ְְּב� תֹוֹ ְְך עֹוֹ ַלַ ם ַַה ּּתֹוֹ ָָרה ָָּב� רּו ְְּך ַַהֵּׁש�� ֵ םֲֲ ,אִנִ י ְְּכ� ֵֵדי ֶׁש� ֶ ִּי� ְְִהֶיֶ ה ָלָ נ ּּו ַַמ ְְסִּפ� ִ יק ֶֶּכ� ֶֶסף ִלִ ְְקנֹוֹ ת ִצִ ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ִִר ָָּב� ה ּ
"ָאֵכֵ ןִִ ,סּפּוּר ְ ָּס�
לֹוֹ ִלִ ְצְ ֹעֹד ִִא ּּתֹוֹ ְלְ ִכִ ּּוּוּן ַַה ֶֶח ֶֶדר ַַה ָ מּוְּךָ .
ֹלֹא ְְמַוַ ֵּת�ֵ ר ַַעל ִלִ ּּמּוּד יֹוֹ ִִמי ְְּב� ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ִִעם ַַרִׁש� ִ "יָ ,לָ חּו ּׁׁש ַַא ַַחת ִלִ ְכְ בֹוֹ ד ַַה ְְּס� עּו ָָּדהַַ .ה ּּיֹוֹ ם ֵֵהִבִ יא ִלִ י ֶֶאת ֶֶע ֶֶׂש� ר ְְמ ַַר ֵֵּג� ׁׁש ִִּב� ְְמ ָֻיָֻחד עֹוֹ ֵֵמד ֵֵמ ֲֲאחֹוֹ ֵֵרי ַַה ִִּצ� ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ַַהּזֹּוֹ "...
ֶֶאת ַַהְּמ�ְ ִִתיקּוּת"... ַַהְּפ� ְ רּוּטֹוֹ ת ֶׁש� ֶ ִִהְצְ ִלִ ַיַח ִלִ ְצְ ֹּב� ֹר ְוְ ָׁש� ָ ַלַ ח אֹוֹ ִִתי ִלִ ְְקנֹוֹ ת ֵֵהם ִנִ ְכְ ְנְ ס ּּו ֶֶאל ַַה ֶֶח ֶֶדרְ ,וְ ָׁש� ָ םִִּ ,ב� ְפְ ָָר ִִט ּּיּוּת ֻֻמ ְְחֶלֶ ֶֶטת,
רֹוֹ ֶֶּב� ְְרט�ֹו ִִהְצְ ִִּב� ַיַע ַַעל ַַהֻּׁש�� ֻ ְלְ ָָחן ַַהֻּמ�ֻ ְזְ ָָהב ֶׁש� ֶ ֵֵהִצִ יץ ֶֶאת ָָה ִִר ָָּב� הֲֲ ,אָבָ ל ַַּב� ֶֶּד� ֶֶר ְְך ֲֲחָזָ ָָרה ַַה ִִּצ� ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ֶֶה ְְחִלִ ָיָקה ִלִ י ִִסֵּפ� ֵ ר ָָאדֹוֹ ן רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ֶֶאת סֹוֹ ָָד ּּה ֶׁש� ֶ ל ַַה ִִּצ� ְנְ ֶצֶ ֶנֶ תַַּ " :ד� ע
"ָאז ַַעְכְ ָׁש� ָ ו ַַאָּת�ָ ה ִִמ ְְּק� ֵצֵ ה ַַה ֶֶח ֶֶדרְ ,וְ ָָא ַַמר ְְּב� ִִח ּּיּו ְְּךָ : ֵֵמ ַַה ָָּי�ד ְוְ ִנִ ְׁש� ְ ְְּב� ָָרה! ַַהֹּכ� ֹל ִנִ ְׁש� ְ ַּפ� ַ ְְך ַַעל ָָה ֲֲא ָָד ָָמהֵֵ ...א ְיְך ֲֲאִנִ י ִיִיִתי ָָּכ� ְְך. ְלְ ָָך ,ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ הֶׁ ,ש� ֶ ֹּל� ֹא ָּת�ָ ִִמיד ָָח ִ
ֵֵמִבִ ין ,ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה? ֹזֹאת ַַה ִִּצ� ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ֶׁש� ֶ ִּׁש�� ִ ְְּנ� ָָתה ֶֶא ְְחֹזֹר ַַה ַַּב� ְָיְָתה? ָָמה ֲֲאִנִ י ַַא ִִּג� יד ְלְ ַַא ָָּב� א?'" ִיִיִתי ַנַ ַַער ָצָ ִִעירָָ ,עַבַ ְְדִּת�ִ י ָָקֶׁש� ֶ ה ְְמֹאֹד ְְּב� ִִמְפְ ַַעל ְְּכ� ֶׁש� ֶ ָָה ִ
ִלִ י ֶֶאת ַַה ַַחִּי�ִיםִִ .ה ַַּנ� ְְחִּת�ִ י אֹוֹ ָָת ּּה ַַּב� ָּמ�ָ קֹוֹ ם ֲֲהִכִ י ְְמֻכֻ ָָּב� ד ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה ִִה ְְקִׁש� ִ יב ְְּב� ֶֶמ ַַתחְ ,וְ רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ִִה ְְמִׁש� ִ ְיְך: ִיִיִתי ָָקם ֻֻמ ְְק ָָּד� ם ַַּב� ֹּב� ֶֶֹקר ְוְ עֹוֹ ֵבֵ ד ַַעד ַַה ַַּל� ְיְָלָ ה ַַּב� ִִּד� יםָָ .ה ִ
ַַּב� ַַּב� ִיִתְְּ ,כ� ֵֵדי ֶׁש� ֶ ָָּכ� ל יֹוֹ ם ְְּכ� ֶׁש� ֶ ֲֲאִנִ י ִנִ ְכְ ָנָ ס ַלַ ָָּס� לֹוֹ ן ֶֶאְזְ ֹּכ� ֹר ֶֶאת אִתי ֵֵמ ַַה ִִּכ� יס "ַה ִִּס� ּּפּוּר ָׁש� ָ ַבַ ר ִלִ י ֶֶאת ַַה ֵֵּל� בִִ .מ ָָּי�ד הֹוֹ ֵצֵ ִ ַ ַַרק ִִּב� ְׁש� ְ ִבִ יל ְלְ ַַה ְְרִוִ ַיַח ַַּכ� ָּמ�ָ ה ְּפ� ְ רּוּטֹוֹ תְ .לְ ַַאט ְלְ ַַאט
ַַהְּת�ְ ִִמימּוּת ֶׁש� ֶ ל ַַה ֶֶּי� ֶלֶ ד ַַההּוּא ְוְ ֶֶאת ַַהְּמ�ְ ִִתיקּוּת ֶׁש� ֶ ל ְ
ַַא ְְמַּת�ַ ַַחת ְְמֵלֵ ָָאה ְְּב� ַַמ ְְט ְְּב� עֹוֹ ת ְִיְִקרֹוֹ ת ֵֵע ֶֶרְךָ ,נָ ַַתִּת�ִ י לֹוֹ ִִה ְְת ַַק ַַּד� ְְמִּת�ִ יָ ,לָ ַַמ ְְדִּת�ִ י ֶֶאת ָָה ֲֲעבֹוֹ ָָדה ְוְ ָָהַפַ ְכְ ִּת�ִ י ִלִ ְְמַנַ ֵֵהל.
ִּב�
ַַהּתֹוֹ ָָרהְ ,וְ ֵֵא ַַדע ָ ִִמיד ִ ְזְ כּוּת ָָמה ָָחַזַ ְְרִּת�ִ י ִלִ ְְהיֹוֹ ת ִִמיָּת� ּ ַַּב� ָָּי�ד ְוְ ָָא ַַמ ְְרִּת�ִ יַ'ַ :אל ִּת�ִ ְבְ ֶֶּכ� הָָ ,חמּוּדַַ .קח ֶֶאת ַַה ֶֶּכ� ֶֶסף ַַא ַַחר ָָּכ� ְְך ָּפ� ָ ַַת ְְחִּת�ִ י ֵֵע ֶֶסק ִִמֶּׁש�� ֶ ִִּל� יְ ,וְ עֹוֹ ד ֵֵע ֶֶסקַַ ,עד
ֶׁש� ֶ ֲֲאִנִ י ַַה ּּיֹוֹ ם". ַַה ֶֶּז�הִּ ,ת�ִ ְְקֶנֶ ה ִצִ ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ִִר ָָּב� ה ֲֲח ָָדָׁש� ָ הְ ,וְ ֶֶאת ָָּכ� ל ְׁש� ְ ָָאר ֶׁש� ֶ ָָהַפַ ְכְ ִּת�ִ י ְלְ ָָעִׁש� ִ יר ָָּג� דֹוֹ ל ַַּב� ַַעל ֶֶרֶׁש� ֶ ת ִִמְפְ ָָעִלִ ים
"ַאְׁש� ְ ֶֶר ָיָך "...הּוּא ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה ִִה ְְת ַַר ֵֵּג� ׁׁש ְְמֹאֹדַ . ַַה ֶֶּכ� ֶֶסף ֵּת�ֵ ן ְלְ ַַא ָָּב� א ֶׁש� ֶ ְְּל� ָָך ְְּכ� ֵֵדי ֶׁש� ֶ ִּי� ְְִהֶיֶ ה ָלָ ֶכֶ ם ֹאֶֹכֶ ל ַַּב� ַַּב� ִיִת'. ַַהְּפ� ְ ר ּּו ָָׂש� ה ְְּב� ָכָ ל ִִא ַיַטְלְ ָיָ ה".
ָלָ ַַח ׁׁש לֹוֹ ְוְ ָלָ ַַחץ ֶֶאת ָיָ דֹוֹ ְְּב� ָָחְזְ ָָקהְ ,וְ ָׁש� ָ ַלַ ח ַַמ ָָּב� ט נֹוֹ ָָסף ַַה ֶֶּי� ֶלֶ ד ִנִ ֵֵּג� ב ֶֶאת ַַה ְְּד� ָָמעֹוֹ תָָׂ ,ש� ַַמח ָָּכ� ל ָָּכ� ְְך ְוְ ָָרץ ַַה ַַּב� ְָיְָתה. ר' ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֹֹמֶׁש� ֶ ה ֶֶה ֱֱאִזִ ין ְלְ ִִס ּּפּוּרֹוֹ ֶׁש� ֶ ל ָָאדֹוֹ ן רֹוֹ ֶֶּב� ְְרטֹוֹ ,
ּו ַַּמ ֲֲע ִִר ְיְך ְלְ ֵֵעֶבֶ ר ַַה ִִּצ� ְנְ ֶצֶ ֶנֶ ת ַַה ְְּס� דּו ָָּקה. ֲֲאָבָ ל ֲֲאִנִ י ֹלֹא ָיָ ֹכְֹלְ ִּת�ִ י ָלָ זּוּזֵֵ .ה ַַר ְְמִּת�ִ י ֵֵמ ָָה ִִרְצְ ָּפ� ָ ה ְוְ ַַה ָָּל� ה ֶנֶ ֱֱאַנַ ח" .נֹוֹ ַלַ ְְדִּת�ִ י ְְּב� ַבַ ִיִת ְיְהּו ִִּדי ַַחםּּ ,וַבַ ַַה ְְת ָָחָלָ ה
75 תשרי תשפ״ז
כּלָּם
אבָל ֻ אמִינּוֲ , מלֶךְ? לֹא ַּ
ת ֲ אלִי ֶ תקְו ָה ,לְיַעֲקֹב וְלֶ ֱ
אלִיעֶז ֶר ,לְחַּיִים וְלֶ ֱ ּפתַח ִּ מ ֶ
אלְעָז ָר ִׁשמֶׁש ,לְ ֶ
מבֵּית ֶ חמָן ִ תָף לְנ ַ ְ
ׁש ּ
מ ֻה ְ
מָה ַ
"ז ֹו ֲחוָ ָיה
מבְּרֵ אׁשִית. תחִיל? ּומַה נּוֹתֵן לָהֶם כֹּחַ? נ ִ ּ
תֵן לָהֶם לְדַ בֵּר ִ ה ְצּעִיר .אָז אֵיך ְ הַכֹּל ִ
ה ָבּכְתָב" לַמְרו ֹת גִּילָם ַ
ׁש ִ
בחָנ ִים וָתִיקִים ׁשֶל "תּו ֹרָ ה ֶ
נִ ְ
טעַםׁשלֹּא ָ מִי ֶ ׁש ּ
ֶ
ֹלא ָי ִבין"
מאת :כ .בנדיקט
ָָה ֵֵעיַנַ ִיִם ֶׁש� ֶ ָָּל� ֶֶהם ּּבֹוֹ ְְרקֹוֹ תָָ ,ה ָָאְזְ ַנַ ִיִם ְּפ� ְ תּוּחֹוֹ ת ִלִ ְׁש� ְ ֹמ ַַֹעְ ,וְ ַגַ ם ַַה ֵֵּל� ב... ֵֵהם ְיְָלָ ִִדים ְְרִגִ יִלִ יםְְּ ,ב� ִִד ּּיּוּק ְְּכ� מֹוֹ ָָּכ� ל ֶֶא ָָחד ֵֵמ ִִאָּת�ָ נּוְּ .יְָלָ ִִדים ֶׁש� ֶ ֹּל� ֹא ָָּכ� ל "ֶז ֶה ְּכ �ְמֹו ֹ
ַַהְּפ� ְ סּו ִִּקים ִִמ ְְתַנַ ְְּג� ִנִ ים ְְּב� צּו ָָּרה ֻֻמ ֶֶּכ� ֶֶרת ָָּכ� ל ָָּכ� ְְך; ֵֵהם ְְמִבִ יִנִ ים ֵֵה ֵיֵטב ָָּכ� ְְך ֵֵהִבִ ינ ּּו ַַעל ָָמה ְוְ ָלָ ָּמ�ָ ה ָָּב� אנ ּּו ְלְ ַַר ְְאֵיֵ ן אֹוֹ ָָתם ַלַ ַַּכ� ָּת�ָ ָבָ ה ַַהּזֹּוֹ ַַה ּּיֹוֹ ם.
ַׁשְַרְ ֶׁשֶֶרֶ ת",
ֶֶאת ַַהֵּפ� ֵ רּו ּׁׁש ֶׁש� ֶ ל ָָּכ� ל ָּפ� ָ סּוּקְְ .מ ֻֻח ָָּב� ִִרים. ְיְָלָ ִִדים ְְרִגִ יִלִ ים ֶׁש� ֶ ָָּק� ִִמים ַַּב� ֹּב� ֶֶֹקר ְוְ הֹוֹ ְלְ ִכִ ים ַלַ ֵֵח ֶיֶדרִִ ,מ ְְתַּפ� ַ ְלְ ִלִ ים
"זֹוֹ ֲֲחָוָ ָיָ ה ֶׁש� ֶ ִּמ�ִ י ֶׁש� ֶ ֹּל� ֹא ָָט ַַעם – ֹלֹא ָיָ ִבִ ין"ֵֵ ,הם אֹוֹ ְְמ ִִריםְ ,וְ ַַרק ִִּב� ְגְ ַלַ ל ְוְ לֹוֹ ְְמ ִִדים ְוְ אֹוֹ ְכְ ִלִ ים ְוְ הֹוֹ ְלְ ִכִ ים ְוְ חֹוֹ ְזְ ִִריםֵֵ .ס ֶֶדר יֹוֹ ם ָָרִגִ יל ָָּכ� ֶזֶ ה.
ְחֵז ֵר.ַׁש ְ
ְמ ַ הּוא ְ
ֶׁש� ֶ ֲֲאַנַ ְְחנ ּּו ְְמַבַ ְְּק� ִׁש� ִ יםּּ ,וְלְ ַַא ַַחר ֶׁש� ֶ ִִּב� ְְּק� ׁׁש ּּו ְְר ׁׁשּוּת ֵֵמהֹוֹ ֵֵר ֶיֶהם ַַּכ� ּּמ ּּוָבָ ן, ֲֲאָבָ ל ְְּב� תֹוֹ ְְך ֵֵס ֶֶדר ַַה ּּיֹוֹ ם ַַהִּׁש�� ִ ְגְ ָָר ִִתיֵ ,יֵ ׁׁש ָלָ ֶֶהם ַַּכ� ָּמ�ָ ה ַַּד� ּּקֹוֹ ת ְְמ ָֻיָֻחדֹוֹ ת "ַּג �ַם ֲאֲִנ ִי
ֵֵהם מ ּּוָכָ ִנִ ים ְלְ ַׁש� ַ ֵּת�ֵ ף אֹוֹ ָָתנ ּּו ְְקָצָ ת ַַּב� ְְּק� ִבִ יעּוּת ַַה ּּיֹוֹ ִִמית ֶׁש� ֶ ָָּל� ֶֶהם. ֶׁש� ֶ ֵֵהם ֹלֹא מ ּּוָכָ ִנִ ים ְלְ ַוַ ֵּת�ֵ ר ֲֲעֵלֵ ֶיֶהן ְְּב� ַַעד ׁׁשּוּם הֹוֹ ן ֶׁש� ֶ ָָּב� עֹוֹ ָלָ םַַּ :כ� ָּמ�ָ ה ִּתִי
ְפ �ִהְצְָטַָרַ ְ ִ
ָָח ׁׁשּוּב ְלְ ַצַ ֵֵּי�ן ֶׁש� ֶ ָָא ְְמָנָ םִִ ,רְבְ בֹוֹ ת ְיְָלָ ִִדים ֻׁש� ֻ ָּת�ָ ִפִ ים ְלְ ָָתְכְ ִנִ יתּּ ,וָבָ ַַח ְְרנ ּּו ַַּד� ּּקֹוֹ ת ֶׁש� ֶ ל ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ַַ-רִׁש� ִ "יְְּ ,כ� מֹוֹ עֹוֹ ד ִִרְבְ בֹוֹ ת ְיְָלָ ִִדיםַַּ ,ב� חּו ִִּרים ָחֵבֵר ֶֶּד �ֶרֶ ְך ְ ָ
ִִמ ְְד ָָּג� ם ָָק ָָטן ְְּכ� ֵֵדי ְלְ ַׁש� ַ ֵּת�ֵ ף ּּוְלְ ַַח ֵֵּז�ק ֶֶאת ַַה ּּקֹוֹ ְְר ִִאים ֶׁש� ֶ ִִאָּת�ָ נּוּ. "ּתֹוֹ ָָרה ֶׁש� ֶ ִִּב� ְכְ ָָתב"ְ ,וְ לֹוֹ ְְמ ִִדים ְוְ ַַאְבְ ֵֵרִכִ ים ַַה ֲֲחֵבֵ ִִרים ַַּב� ִּמ�ִ ְפְ ָָעל ָָהעֹוֹ ָלָ ִִמי ּ
ַהֵחֵיֶדֶ ר ֵמ ַ ֵ
ָָאזִִ ...מי ָָּכ� אן ִִאָּת�ָ נ ּּו ַַּב� ַּפ� ַ אֶנֶ ל ַַה ְְמֻׁש� ֻ ָּת�ָ ף? ְְּב� ר ּּוִכִ ים ַַה ָָּב� ִִאים! ְוְ ִנִ ְבְ ָָחִנִ ים ִִמ ֵֵּד� י יֹוֹ ם.
ִּסֵּפֵר ִלִי ֶׁש ִ� ֶ
ּּבֹוֹ א ּּו ַנַ ִִּכ� יר אֹוֹ ָָתם ִִמ ָָּק� רֹוֹ בּּ ,וְנְ ַגַ ֶֶּל� ה ַַּכ� ָּמ�ָ ה ִִמְבְ ָָחִנִ ים ְְּכ� ָבָ ר ִִה ְְסִּפ� ִ יק ּּו אׁשֹוֹ ן ֵֵהם לֹוֹ ְְמ ִִדים ֶֶאת ָָה ֲֲעִלִ ָָּי�ה ֶׁש� ֶ ל "ֹּכ� ֵֵֹהן"ְְּ ,ב� יֹוֹ ם ֵׁש� ֵ ִנִ י ְְּב� יֹוֹ ם ִִר ׁ
ַלַ ֲֲעֹר ְְֹך ָ(ָהמֹוֹ ן!) – ִִׂש� ימ ּּו ֵלֵ ב ֶׁש� ֶ ַַהִּמ�ִ ְְסָּפ� ָ ר ְְמ ֻֻע ְְד ָָּכ� ן ִלִ ְזְ ַַמן ְְּכ� ִִתיַבַ ת ֶֶאת ָָה ֲֲעִלִ ָָּי�ה ֶׁש� ֶ ל "ֵלֵ ִוִ י"ּּ ,וְכְ ֶׁש� ֶ ַּמ�ַ ִִּג� ָיָעה ַׁש� ַ ָָּב� ת – ְְּב� ַׁש� ַ ָָּב� ת ֵֵהם לֹוֹ ְְמ ִִדים ֶׁשֶהּוא לֹוֵֹמֵד
ַַה ַַּכ� ָּת�ָ ָבָ הּ ,ו ֵֵּמ ָָאז ְְּכ� ָבָ ר ִִה ְְסִּפ� ִ יק ְלְ ִִה ְְת ַַע ְְד ֵֵּכ� ן ְוְ ַלַ ֲֲעלֹוֹ ת ,כ"י! ֶֶאת "ְׁש� ְ ִבִ ִיִעי"ּ ,ו ַַּמ ִִּג� ִיִעים ִלִ ְְק ִִר ַיַאת ַַה ּּתֹוֹ ָָרה ְְּב� ָָר ָָמה ַַא ֶֶח ֶֶרת. ָּמָׁש- ֻח �
ָּכ �ָל יֹו ֹם ֻ
ַרַ ִׁשִ"י ְו ְעֹוֶֹׂשֶה
"ֵי ֵׁש ָלָנּו ָהָמֹוֹן ִסִּפּוק!" ִָּׁשַמִַי ִם"
ֵאַלַי ִמ � ָ
ַהְּפְָרָס ִנ ְִׁשְ ַלַח ֵ
" ַ ְבָחִָנ ִים ִּמ ְַה �ִ ֶאֶת ַ
ֶׁשֶל "ּתֹּוָֹרָ ה
ֶמֶלְֶך ְ ְו ְ ַ
ַחִּיִים ַגַַלְַנ ְֵדֵ אֹוֹר (ְׁשְֵנֵי ַ
ַאִחִים!) ֵׁשֵםֱ :
ֱאִלִי ֶ ְסִקִי ֵׁשֵםַ :יֲַעֲֹקֹב טֹוֹּבֹּוְֹלְ ְ
ִּב �ְכְָתָב", ֶׁש ִ ֶ
ִעִיר ְמְגּוִרִ יםְּ :ב�ְֵנֵי ְּב�ְַרַ ק ֶׁשֶמֶׁש ִעִיר ְמְגּוִרִ יםֵּ :ב�ֵית ֶ
ַאַחַר ָּכ �ְָך ְ ִנְִכ ְָנ ָס ְו ְ ַ
ַּת�ַ ְלְמּוד ּתֹּוָֹרָהֶּ :ב�ֶעְלְְז ְא ַחִּיִים
ַה ַַּת�ַ ְלְמּוד ּתֹּוָֹרָהֶ :נֶֶפֶׁש ַ
ְבָחִָנִים יֹוִֹמִִּיִים ֶוֶֶתֶקִ 1250 :
ִמ ְ ְבָחִָנִים יֹוִֹמִִּיִים ֶוֶֶתֶקִ 1396 :
ִמ ְ
ְלְַהְַג ְָרָ ָלָה ַעַל
ְּפְָרָ ִסִים ָׁשִָוִים".
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 76
ֲהֲָיַָדְַע ְ �ָּתָ?
ֶׁשָאָנּוּקֹו ֹ ְְרִאִים ָלֶָה ֶן ּיֹּת � ֶ ֵּפ�ֵרּוּׁשׁ ַר �ִַׁשִ"י ָּכ �ָתּוּב ְּב ְ �אֹו ֹ ִ
ִת ֹו ֶֶאְלְ ָָעָזָ ר ִִמֶּפ� ֶ ַַתח ִִּת� ְְקָוָ ה ִנִ ְבְ ָָחן ְְּכ� ָבָ ר ְׁש� ְ ָנָ ַַתִיִ ם ַַעל ִרְִגְֵעֵי ְּב�ְֵרֵ אִׁשִית
ֶׁשַר �ִַׁשִ"י ַעְַצְמֹו ֹ "ְּכ ְ �ַתַב ַר �ִַׁשִ"י"ֲ ,אֲָב ָל ָהֱָאֱֶמ ֶת ִה ִיא � ֶ ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ַַ-רִׁש� ִ "יְ ,וְ הּוּא ַַמ ְְר ִִּג� ׁיׁש ְׁש� ְ ִלִ יחּוּת ְלְ ַַסֵּפ� ֵ ר ְלְ עֹוֹ ד ְלְ ֻכֻ ָָּל� נ ּּו ֵיֵ ׁׁש ְְרָגָ ִִעים ְְמ ַַר ְְּג� ִׁש� ִ ים ֶׁש� ֶ ל ַהַ ְְת ָָחָלָ ה ֲֲח ָָדָׁש� ָ ה.
ֵמֵעֹוָֹל ָם ֹלֹא ָּכ ָ �ַתַב ַּב ַ �ְּכ ְ �ָתָב ַהֶַּז �ֶה! "ּתֹוֹ ָָרה ֶׁש� ֶ ִִּב� ְכְ ָָתב" ְוְ ָלָ ֵֵתת ַַּג� ם ָלָ ֶֶהם ְיְ ָלָ ִִדים ַַעל ּ ִנִ ִּס�ִ ינ ּּו ְלְ ָהָ ִבִ ין ֵֵמַהַ ְְמ ֻֻר ְְאָיָ ִנִ ים ֶׁש� ֶ ָָּל� נּוַַּ :מה ָָּג� ַַרם ָלָ ֶכֶ ם
ְתִחִילּוְּלְַהְַדְִּפ �ִיס ֶׁשִה ִ ְ
ִלְִפְֵנֵי יֹוֵֹתֵר מָׁ� 550-שָָנָהְּ ,כ ְ � � ֶ ִלִ ְְטֹעֹם ֵֵמ ַַה ַַּט� ַַעם ַַהָּמ�ָ תֹוֹ ק ֶׁש� ֶ ל ַַה ִִּל� ּּמּוּד. ְלְ ִהִ ְְצ ָָט ֵֵרף ְלְ "תֹוֹ ָָרה ֶׁש� ֶ ִִּב� ְכְ ָָתב" ּוְּלְ ַהַ ְְת ִִחיל ִלִ ְלְ ֹמֹד ִִמֵּד�ֵ י
ַּמְַדְִּפ �ִיִס ִים ָבֲָחֲרּוַּּב ַ �ְּכ ְ �ָתָב � ֶ
ֶׁשָהָָי ָה ֶאֶת ֵּפ�ֵרּוּׁשׁ ַר �ִַׁשִ"יַ ,ה ַ �
ְִׁשָעָתֹו ֵֹאֵֶצ ֶל ַיֲַה ֲדּוּת ְסְָפַָרַדֵ ,מֵָאָז ִנְִקְָּב �ָע ָנָהּוּג ִּב � � ְ "ֶזֶ ה ְְּכ� מ�ֹו ַׁש� ַ ְְרֶׁש� ֶ ֶֶרת" ,הּוּא ְְמַׁש� ַ ְְחֵזֵ רַַּ " .ג� ם ֲֲאִנִ י יֹוֹ ם ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ִִעם ַַרִׁש� ִ "י?
ֵּׁשֵם "ְּכ ְ �ַתַב ַר �ִַׁשִ"י". ִִהְצְ ָָט ַַרְפְ ִּת�ִ י ֶֶּד� ֶֶר ְְך ָָחֵבֵ ר ֵֵמ ַַה ֵֵח ֶיֶדר ֶׁש� ֶ ִִּס� ֵּפ� ֵ ר ִלִ י ֶׁש� ֶ הּוּא "ָהִיִ ִיִתי ָָרִגִ יל ִלִ ְלְ ֹמֹד ְְּב� ָכָ ל ָׁש� ָ בּו ַַּע ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ַַ-רִׁש� ִ "י ָ
ַה ַ � �
לֹוֹ ֵֵמד ָָּכ� ל יֹוֹ ם ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ַַ-רִׁש� ִ "י ְוְ עֹוֹ ֶֶׂש� ה ֶֶאת ַַהִּמ�ִ ְבְ ָָחִנִ ים ַַעל ַַהָּפ� ָ ָָרָׁש� ָ ה"ְְ ,מ ַַסֵּפ� ֵ ר ַנַ ְְח ָָמן ִִמ ֵֵּב� ית ֶׁש� ֶ ֶֶמ ׁׁשַַּ " .ג� ם
ֶׁש� ֶ ל ּ'ּתֹוֹ ָָרה ֶׁש� ֶ ִִּב� ְכְ ָָתב'ְ ,וְ ַַא ַַחר ָָּכ� ְְך ִנִ ְכְ ָנָ ס ְלְ ַַהְגְ ָָרָלָ ה ַַעל ַַּב� ֵֵח ֶיֶדר ֲֲאַנַ ְְחנ ּּו לֹוֹ ְְמ ִִדים ְְּב� ָכָ ל ָׁש� ָ בּו ַַּע ֶֶאת ַַהָּפ� ָ ָָרָׁש� ָ ה,
ְּפ� ְ ָָר ִִסים ָׁש� ָ ִוִ יםִִּ .ב� ַַּק� ְׁש� ְ ִּת�ִ י ִִמֶּמ�ֶ ּּנ ּּו ֶׁש� ֶ ִִּי� ְְרֹׁש� ֹם ַַּג� ם אֹוֹ ִִתי, ְוְ ַגַ ם ְְּב� ַׁש� ַ ָָּב� ת ַַּב� ֹּב� ֶֶֹקר ֲֲאִנִ י לֹוֹ ֵֵמד ִִעם ַַא ָָּב� א ֶׁש� ֶ ִִּל� י
ּולְ ַה ְת ִחיל ַ ּגם ֵּכן
ְוְ ָכָ ָכָ ה ִִה ְְת ַַחְלְ ִּת�ִ י. ַַא ֲֲח ֵֵרי ַַהְּת�ְ ִִפ ָָּל� הֶ .זֶ ה ָָהָיָ ה ִלִ ּּמּוּד ָָח ׁׁשּוּב ּו ְְּמ ֻֻצ ָָּי� ןֲֲ ,אָבָ ל
לִ לְ מֹד ּולְ ִה ָּב ֵחן".
ִּפ� ִ ְְתאֹוֹ ם ִִּג� ִִּל� ִיִתי ֶׁש� ֶ ַַהִּמ�ִ ְבְ ָָחִנִ ים נֹוֹ ְְתִנִ ים ִלִ י ַַמָּמ�ָ ׁׁש ֵֵחֶׁש� ֶ ק ִלִ ְְפ ָָע ִִמים ִִה ְְר ַַּג� ְׁש� ְ ִּת�ִ י ֶׁש� ֶ ֲֲאִנִ י ֹלֹא ֶֶּב� ֱֱא ֶֶמת זֹוֹ ֵכֵ ר ֶֶאת
"נֶ ְח ָמד לָ נ ּו ׁ ֶש ֶאפְ ׁ ָשר לְ ֵה ָעזֵ ר ֶא ָחד ַּב ּׁ ֵשנִ יִ .אם לֹא
ִלִ ְלְ ֹמֹד ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ַַ-רִׁש� ִ "יִּ .פ� ִ ְְתאֹוֹ ם ֲֲאִנִ י יֹוֹ ֵֵד ַַע ֶֶאת ָָה ַַרִׁש� ִ "י ַַמה ֶּׁש�� ֶ ָָּל� ַַמ ְְדִּת�ִ י ...לֹוֹ ְְמ ִִדים ּו ַַּמ ְְמִׁש� ִ יִכִ ים ָָהְלְ ָָאה –
ֵהבַ ּנ ּו ַמ ּׁ ֶשה ּו ַּב ִּל ּמוּד אוֹ ׁ ֶש ֲאנַ ְחנ ּו רוֹ צִ ים לְ ָהבִ ין טוֹ ב
ַַעל ָָּכ� ל ָּפ� ָ ָָרִׁש� ִ ּּיֹוֹ ת ַַה ּּתֹוֹ ָָרה! זֹוֹ ְּת�ְ ח ּּוָׁש� ָ ה ֶנֶ ְְה ֶֶּד� ֶֶרת!". ְְּב� ִלִ י ְלְ ַׁש� ַ ֵֵּנ� ןְְּ ,ב� ִלִ י ַלַ ְְחֹזֹרְְּ ,ב� ִלִ י ִלִ ְבְ ֹּד� ֹק ָָמה ֲֲאִנִ י יֹוֹ ֵֵד ַַע
יוֹ ֵתר ֶאת ַה ּׁ ְש ֵאלָ הֶ ,אפְ ׁ ָשר לְ ִה ְתיַ ֵעץ ִעם ַה ּׁ ֵשנִ י",
" ְְּכ� ֶׁש� ֶ ָָהִיִ ִיִתי ְְּב� ִכִ ָּת�ָ ה ו'ַַ ,א ָָּב� א ֶׁש� ֶ ִִּל� י ָׁש� ָ ַַמע ַַעל ּו ַַּמה ֹּל� ֹא.
"אבָ ל ֶאת ַה ִּמבְ ָחן ַּכ ּמ ּובָ ן ָּכל ֶא ָחדְמ ַח ֵ ּי ְך ֱאלִ ֶימלֶ ְךֲ ,
עוֹ ֶ ׂשה ְּבכֹחוֹ ת ַעצְ מוֹ ". ּ'ּתֹוֹ ָָרה ֶׁש� ֶ ִִּב� ְכְ ָָתב'ְ ,וְ ָׁש� ָ ַַאל אֹוֹ ִִתי ַַמה ַַּד� ְְעִּת�ִ י יֹוֹ ם ֶֶא ָָחד ָָחֵבֵ ר ֶׁש� ֶ ִִּל� י ֵֵהִבִ יא ַלַ ֵֵח ֶיֶדר ַַעלֹוֹ ן ְְמ ַַעְנְ ֵיֵ ן.
ְלְ ֵֵה ָָרֵׁש� ֵ ם ַלַ ֵּמ�ֵ יָזָ ם"ְְ ,מַׁש� ַ ֵּת�ֵ ף ֱֱאִלִ ֶיֶעֶזֶ רֶׁ ,ש� ֶ ְְּכ� ָָבר 'ִּת�ִ ְְר ֶֶאהֶֶ ,אְפְ ָׁש� ָ ר ַלַ ֲֲעׂשׂ ֹוֹ ת ִִמְבְ ָָחִנִ ים ַַעל ַַהָּפ� ָ ָָרָׁש� ָ ה,
"'ַאָּת�ָ ה ֵֵּב� ין ֹּכ� ֹה קֹוֹ ֵֵרא ַַמ ְְת ִִחיל ְיְ ִׁש� ִ ָיָבה ְְק ַַט ָָּנ� הַ . ְוְ ִנִ ְכְ ָנָ ִִסים ְלְ ַַהְגְ ָָרלֹוֹ ת ַַעל ְּפ� ְ ָָר ִִסים ָׁש� ָ ִוִ ים!' הּוּא ִִסֵּפ� ֵ ר
בּ ּ
ה חז ִיקִים ָ מ ֲ עֵץ חַּיִים הִיא לַ ַּ ְׁש� ְ ַנַ ִיִ ם ִִמ ְְק ָָרא ְוְ ֶֶא ָָחד ַּת�ַ ְְר ּּגּוּם' ,הּוּא ָָא ַַמר ִלִ י, ִלִ י ְְּב� ִִה ְְתַלַ ֲֲהבּוּתָָ .ה ַַר ְְעיֹוֹ ן ַַמָּמ�ָ ׁׁש ָָמָצָ א ֵֵחן ְְּב� ֵֵעיַנַ י.
עוֹ ד יוֹ ם וְ עוֹ ד יוֹ םֵ ...א ְיך הַ ִּל ּמוּד ַמ ׁ ְש ּ ִפ ַיע לָ כֶ ם ַעל ' ִִּב� ְְמקֹוֹ ם ְלְ ַַד ְְקֵלֵ ם ֶֶאת ַַהְּפ� ְ סּו ִִּקים ְְס ָָתםּּ ,ת ּּוַכַ ל ְְּב� ֶׁש� ֶ ֶֶקט ֲֲאִנִ י ָיָ כֹוֹ ל ְלְ ַגַ ּּלֹוֹ ת ָלָ ֶכֶ ם ֶׁש� ֶ ַּמ�ַ ה ֶּׁש�� ֶ ְְּב� ִִע ָָּק� ר ִִּד� ֵֵּב� ר
הַ ּיוֹ ְמיוֹ ם ,וְ ַעל הַ ַח ִ ּיים ִ ּבכְ לָ ל? ִלִ ְלְ ֹמֹד אֹוֹ ָָתם ִִּב� ְְר ִִצינּוּת ּּוְלְ ָָהִבִ ין'. ֵֵאַלַ י ָָהָיָ ה ַַה ַַהְגְ ָָרלֹוֹ ת; ִִה ְְת ַַחֵּׁש�� ֵ ק ִלִ י ְְמֹאֹד ִלִ ְזְ ּכּ ֹוֹ ת
"עם ִ ְמ ָת ֵאר: ֱאלִ ֶיעזֶ ר ָָה ַַר ְְעיֹוֹ ן ָָמָצָ א ֵֵחן ְְּב� ֵֵעיַנַ יְ ,וְ ִִה ְְת ַַחְלְ ִּת�ִ י ִלִ ְלְ ֹמֹד ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש- ְְּב� ֵֵאיֶזֶ ה ְּפ� ְ ָָרס ָׁש� ָ ֶוֶ ה...
ַה ִּל ּמוּד וְ ִעם ַה ְ ּז ַמן ַַרִׁש� ִ "י ִִּב� ְְרִצִ ינּוּתְְּ ,כ� ֶׁש� ֶ ַַהִּמ�ִ ְבְ ָָחִנִ ים עֹוֹ ְזְ ִִרים ִלִ י ִלִ ְבְ ֹּד� ֹק ִִה ְְת ַַחְלְ ִּת�ִ י ַלַ ֲֲעׂשׂ ֹוֹ ת ֶֶאת ַַהִּמ�ִ ְבְ ָָחִנִ ים ַַעל ַַה ִִּל� ּּמּוּד ֶׁש� ֶ ֲֲאִנִ י
יך ֲאנִ י רוֹ כֵ ׁש ִה ְר ַ ּג ׁ ְש ִּתי ֵא ְ ִִאם ֶֶּב� ֱֱא ֶֶמת ִִהְצְ ַלַ ְְחִּת�ִ י ְלְ ָָהִבִ ין ֵֵה ֵיֵטב ֶֶאת ִִּד� ְבְ ֵֵרי ַַרִׁש� ִ "י לֹוֹ ֵֵמד ִִמֵּמ�ֵ יָלָ אּּ ,וִפִ ְְתאֹוֹ ם ִִה ְְר ַַּג� ְׁש� ְ ִּת�ִ י ַַא ֶֶח ֶֶרת ְלְ ַגַ ְְמ ֵֵרי!
יְ ִדיעוֹ ת ַמ ִ ּקיפוֹ ת ְּבכָ ל ַַה ָָּק� דֹוֹ ׁׁש". ֹק ֶֶֹדם ֹּכ� ֹלִ ,נִ ְְהָיָ ה ִלִ י ַַה ְְר ֵֵּב� ה יֹוֹ ֵֵתר ֵֵחֶׁש� ֶ ק ִלִ ְלְ ֹמֹד ֶֶאת
ּ ָפ ָר ׁ ִש ּיוֹ ת ַה ּתוֹ ָרהּ ַ .גם ֵיֵ ׁׁש ָָּב� ִּת�ִ ים ֶׁש� ֶ ָָּב� ֶֶהם ֹלֹא ַַרק ֶיֶ ֶלֶ ד ֶֶא ָָחד ֻׁש� ֻ ָּת�ָ ף ְלְ "תֹוֹ ָָרה ַַהָּפ� ָ ָָרָׁש� ָ הְְּ ,כ� ֶׁש� ֶ ֲֲאִנִ י יֹוֹ ֵֵד ַַע ֶׁש� ֶ ַַא ַַחר ָָּכ� ְְך ְְמ ַַח ֶֶּכ� ה ִלִ י
ַה ְמלַ ְּמ ִדים ָ ׂשמ ּו לֵ ב ֶׁש� ֶ ִִּב� ְכְ ָָתב" ֶֶא ָָּל� א ַַּכ� ָּמ�ָ ה ַַא ִִחים לֹוֹ ְְמ ִִדים ְוְ ִנִ ְבְ ָָחִנִ ים. ַַהִּמ�ִ ְבְ ָָחןּּ ,וְכְ ַַדאי ִלִ י ִלִ ְלְ ֹמֹד ִִּב� ְְרִצִ ינּוּת ְוְ ָלָ ַַד ַַעת טֹוֹ ב...
לַ ּׁ ִש ּנוּי ׁ ֶשחוֹ לְ ל ּו ִּבי ִלִ ְפְ ָָע ִִמים ְְמ ֻֻד ָָּב� ר ְְּב� ַַא ְְר ָָּב� ָָעה א�ֹו ִׁש� ִ ָּׁש�� ָ ה ַַא ִִחים! ַַּג� ם ַַה ֶֶה ְְסֵּפ� ֵ ק ַַה ּּיֹוֹ ִִמי עֹוֹ ֵזֵ ר ִלִ י ְְמֹאֹד; ָָּכ� ְְך ֵיֵ ׁׁש ִלִ י
ַה ִּמבְ ָחנִ ים ׁ ֶשל ֹלֹא ֵיֵ ָָא ֵֵמןֲֲ ,אָבָ ל ַַה ַַּב� ִיִ ת ֻֻּכ� ּּל�ֹו הֹוֹ ֵפֵ ְְך ְלְ ַבַ ִיִ ת ֶׁש� ֶ ל ְְקִבִ יעּוּת ְְמ ֻֻס ֶֶּד� ֶֶרת ִלִ ְלְ ֹמֹד ֵֵחֶלֶ ק ָָק ָָטן ֵֵמ ַַהָּפ� ָ ָָרָׁש� ָ ה
ּ'תוֹ ָרה "ּתֹוֹ ָָרה ֶׁש� ֶ ִִּב� ְכְ ָָתב" ְּפ� ְ ׁׁש ּּוט�ֹו ְְּכ� ַַמְׁש� ְ ָָמעֹוֹ ! ֱֱאִלִ ֶיֶמֶלֶ ְְך ּ ְְּב� ָכָ ל יֹוֹ םִִּ ,ב� ְְמקֹוֹ ם ֶׁש� ֶ ִִּל� ְְק ַַראת ַׁש� ַ ָָּב� ת ֶֶא ְְצ ָָט ֵֵר ְְך
ְוְ ַַח ִִּי� ים ַַּג� ַלַ ְנְ דאֹוֹ רְׁ ,ש� ְ ֵנֵ י ַַא ִִחים ֶׁש� ֶ ִִּנ� ְבְ ָָחִנִ ים ְְּב� ַצַ ְוְ ָּת�ָ א ִלִ ְלְ ֹמֹד ֶֶאת ַַהֹּכ� ֹל ְְּב� ַבַ ת ַַא ַַחתְ .וְ חּוּץ ִִמ ֶֶּז�הִּ ,פ� ִ ְְתאֹוֹ ם
"ּתֹוֹ ָָרה ֶׁש� ֶ ִִּב� ְכְ ָָתב" ,מ ּּוָכָ ִנִ ים ְלְ ַׁש� ַ ֵּת�ֵ ף ַַּב� ִּמ�ִ ְבְ ָָחִנִ ים ֶׁש� ֶ ל ּ ֲֲאִנִ י לֹוֹ ֵֵמד – ּו ְְּמַגַ ֶֶּל� ה ֶׁש� ֶ ֲֲאִנִ י יֹוֹ ֵֵד ַַע! ְְמַגַ ֶֶּל� ה ֶׁש� ֶ ֲֲאִנִ י
ְ
אֹוֹ ָָתנ ּּו ְְּב� ֹג ֶֶֹדל ַַה ְְּז�כּוּת ֶׁש� ֶ ֵֵהם ַַמ ְְר ִִּג� יִׁש� ִ יםָָ .אז ֵֵאיְך ֵֵהם זֹוֹ ֵכֵ ר ֶֶאת ַַמה ֶּׁש�� ֶ ָָּל� ַַמ ְְדִּת�ִ יֶׁ ,ש� ֶ ֵֵהַבַ ְנְ ִּת�ִ י טֹוֹ בֶׁ ,ש� ֶ ֲֲאִנִ י
יְך ִנִ ְְר ֶֶאה ִלִ ּּמּוּד ֶׁש� ֶ ל ְׁש� ְ ֵנֵ י ַַא ִִחים ְְּב� ַבַ ִיִ ת ִִה ְְת ִִחילּוּ? ְוְ ֵֵא ְ יֹוֹ ֵֵד ַַע ֶֶאת ָָּכ� ל ַַהָּפ� ָ ָָרָׁש� ָ ה! ז�ֹו ְּת�ְ ח ּּוַׁש� ַ ת ִִס ּּפּוּק
ֶֶא ָָחד? ּּבֹוֹ א ּּו ִנִ ְׁש� ְ ַַמע: ִנִ ְְפָלָ ָָאהְְּ .ב� סֹוֹ ד ֲֲאַגַ ֶֶּל� ה ָלָ ֶכֶ ם ֶׁש� ֶ ַַּכ� ּּיֹוֹ ם ֲֲאִנִ י ְְּכ� ָבָ ר ֹלֹא
"ֱאִלִ ֶיֶמֶלֶ ְְךָָ ,א ִִחי ַַה ָָּג� דֹוֹ לִִ ,ה ְְת ִִחיל ַלַ ֲֲעׂשׂ ֹוֹ ת ֶֶאת ֱ עֹוֹ ֵֵר ְְך ֶֶאת ַַהִּמ�ִ ְבְ ָָחִנִ ים ִִּב� ְׁש� ְ ִבִ יל ַַה ַַהְגְ ָָרלֹוֹ תֶֶ ,א ָָּל� א
ַַהִּמ�ִ ְבְ ָָחִנִ ים"ְְ ,מַׁש� ַ ֵּת�ֵ ף ַַח ִִּי� יםְְּ " .כ� ֶׁש� ֶ ָָר ִִא ִיִתי ַַּכ� ָּמ�ָ ה יְך אֹוֹ ְְמ ִִרים? ִִּב� ְׁש� ְ ִבִ יל ַַה ִִּג� יְׁש� ְ ַַמאק ְוְ ַַה ִִּס� ּּפּוּקֵֵ .א ְ
הּוּא ֶנֶ ֱֱהֶנֶ ה ֵֵמ ַַה ִִּל� ּּמּוּדֶֶ ,ה ְְחַלַ ְְטִּת�ִ י ָלָ ֶלֶ ֶכֶ ת ְְּב� ִִע ְְּק� בֹוֹ ָָתיו ִִמ ּּתֹוֹ ְְך ֶׁש� ֶ ֹּל� ֹא ִלִ ְׁש� ְ ָָמ ּּה ָָּב� א ִלִ ְׁש� ְ ָָמ ּּה!"
ְּב �ֵעֵיַנ ַי"
ָמָצָא ֵחֵן ְ
ָּמָׁש ָ
ַמ �"ָהַָרַ ְעְיֹוֹן ַ ַהִּל�ִּמּּוד – ֶנֶֶכ ֶס ַלַַחִַּיִים"
" ַ "ֶז ֶה ְּכ �ְמֹו ַֹׁשְַרְ ֶׁשֶֶרֶת"
ֶאִטִיְנְֶג ֶר ֵׁשֵםַ :נ ַ ְ
ְחָמָן ֶ ֱאִלִיֶעֶֶז ֶר ֹזַֹהַרֵׁשֵםֱ : ֵׁשֵםֶ :
ֶאְלְָעָָז ָר ַלְַיְְכְֶטֶר
ֶׁשֶמֶׁש ִעִיר ְמְגּוִרִ יםֵּ :ב�ֵית ֶ ִעִיר ְמְגּוִרִ יםְּ :ב�ְֵנֵי ְּב�ְַרַ ק ִּתְקְָו ָה
ֶּפַתַח �ִִעִיר ְמְגּוִרִ יםֶ :
ֵּמִאִיר ַה �ֵ ַּת�ַ ְלְמּוד ּתֹּוָֹרָה :אֹוֹר ַ ֻׁשַעַ
ְּב �ֵאֵר ְיְהֹו ֹ ַֻּת�ַ ְלְמּוד ּתֹּוָֹרָהְ : ַּת�ַ ְלְמּוד ּתֹּוָֹרָה :עֹוֶֹלֶה ַלְַּיְִׁשִיָבָה
ְבָחִָנִים יֹוִֹמִִּיִים ֶוֶֶתֶקִ 1002 :
ִמ ְ ְבָחִָנִים יֹוִֹמִִּיִים ֶוֶֶתֶקִ 1516 :
ִמ ְ ְבָחִָנִים יֹוִֹמִִּיִים
ִמ ְ ֶוֶֶתֶקִ 1406 :
ְבָחִָנ ִים ִּב�ִיִדִ יָעָה ְּב�ְרּוָרָ ה!
ִמ ְ ֵמָאָז ֵהֵם ָז ָכּו ִלְִצְֹּב�ֹר עֹו ֹד ַּכ ַ� �
ָּמָה ֶעְֶׂשְרֹו ֹת ִ ְסַּפַר ָׁשָבּועֹו ֹתֵ , ְׁשַעַת ֲעֲִרִ יַכ ַת ָהֵָרֵ ָאָיֹוֹן ִלְִפְֵנ ֵי ִ
ִמ ְ ַּתְלְִמִיִדִ ים ַהְַּיְָקִָרִ יםִ ,הִָּנ �ָם ְנ ְכֹוִֹנ ִים ִלִ ְ
ַה �ַ
ֶׁשָעְָרְ כּו ַ
ְבָחִָנ ִים ֶ
ִּמ ְ
ַה �ִ
ְסְּפְֵרֵ י ַ
ִמ ְ
ִ
77 תשרי תשפ״ז
ְׁש ֵֵרי י ֹֹו ַַל ְְד � ָָּתם
ַַא �ְ
ָָּכ� ל יֹוֹ ם ֵהֵ ם יֹוֹ ְׁש� ְ ִבִ ים ,לֹוֹ ְְמ ִִדיםְְ ,מַׁש� ַ ְְּנ� ִנִ ים ְוְ ִנִ ְבְ ָָחִנִ יםֵֵ .א ְיְך ֶזֶ ה ַַמְׁש� ְ ִּפ� ִ ַיַע ַַעל ַהַ ַַּב� ִיִ ת? הֹוֹ ֵֵריֶהֶ ם ֶׁש� ֶ ל ַנַ ְְח ָָמן ׁ ֶש ִּבכְ ָתב'ֵ .הם ָרא ּו ֵא ְ
יך ְּכ ׁ ֶש ִ ּנ ְת ָקלִ ים ְּבפָ סוּק
ֶוֶ ֱֱאִלִ ֶיֶעֶזֶ ר ְְמַׁש� ַ ְְּת� ִפִ ים:
ָּכלְ ׁ ֶשהוֲּ ,אנִ י ַה ְר ֵּבה ּ ְפ ָע ִמים יוֹ ֵד ַע לוֹ ַמר ִמ ָ ּיד
"ַה ַַהְגְ ָָרָלָ ה ִנִ ְְהְיְ ָָתה ַַרק "ַה ִִּל� ּּמּוּד ֶׁש� ֶ ל ּ'ּתֹוֹ ָָרה ֶׁש� ֶ ִִּב� ְכְ ָָתב' הּוּא ָּפ� ָ ׁׁשּוּט ֲֲחָוָ ָיָ ה!" ְְמַׁש� ַ ְּת�ְ ִפִ ים הֹוֹ ָָריו ֶׁש� ֶ ל ַנַ ְְח ָָמןַ . ַ ַמה ַּמ ְס ִּביר ַר ׁ ִש"יֵ .הם אוֹ ֲהבִ ים ו ַּמ ֲע ִריכִ ים ֶאת
ֹּכ� ִּל� ְּפ�
ּּתֹוֹ ֶֶסֶפֶ ת ֶנֶ ְְח ָָמ ָָדהַַ .ה ְ ָָרס ָָה ֲֲא ִִמ ִ י הּוּא ַַה ִ ּמּוּד ְוְ ַַהְיְ ִִדיעֹוֹ ת ֶׁש� ֶ הּוּא זֹוֹ ֶכֶ ה ִלִ ְְר ֹׁׁש.
ּ ִּת� ָה ֻעבְ ָדּ ה ׁ ֶש ְ ּילָ ִדים לוֹ ְמ ִדים ִמ ָ ּיזְ ָמ ָתם ֻח ָּמ ׁש-
יֹוֹ ם ֶֶא ָָחד ָָר ִִאינ ּּו אֹוֹ תֹוֹ ֻֻמ ְְט ָָרד ִִּב� ְגְ ַלַ ל ֶׁש� ֶ ֹּל� ֹא ֵֵהִבִ ין ַַמֶּׁש�� ֶ ה ּּו ְְמ ֻֻס ָָּי� ם ְְּב� ַַא ַַחת ַַהְּׁש�� ְ ֵֵאלֹוֹ ת .הּוּא ִִה ְְת ַַקֵּׁש�� ֵ ר ּּוֵבֵ ֵֵרר יך ,וְ ִק ַּבלְ ִּתי לֹא ְמ ַעט ַמ ְח ָמאוֹ ת ַר ׁ ִש"י ְּכמוֹ ׁ ֶש ָ ּצ ִר ְ
ַַעד ֶׁש� ֶ ָּמ�ָ ָצָ א ֶֶאת ַַהְּת�ְ ׁׁש ּּוָבָ הָׁ .ש� ָ ַַאְלְ נ ּּו אֹוֹ תֹוֹ ַַה ִִאם ִִּב� ְזְ כּוּת ַַהְּׁש�� ְ ֵֵאָלָ ה ַַהּזֹּוֹ הּוּא ִיִ ָָּכ� ֵנֵ ס ַַעְכְ ָׁש� ָ ו ַלַ ַַהְגְ ָָרָלָ הַַ ,א ְְך הּוּא ַעל ָּכ ְך"...
ִִה ְְס ִִּב� יר ָלָ נ ּּו ֶׁש� ֶ ַַעל ַַהְּׁש�� ְ ֵֵאָלָ ה ַַהּזֹּוֹ ֵֵאין ַַהְגְ ָָרָלָ ה' .זֹוֹ ֹלֹא ַַה ַַהְגְ ָָרָלָ הֶ ,זֶ ה ַַהַּת�ַ ֲֲענּוּג!' הּוּא ָָא ַַמר". "ב ַה ְר ֵּבה ִּכ ּתוֹ תְּ ,כמוֹ ַּב ִּכ ָּתה ׁ ֶש ִּלי לְ ֻדגְ ָמה ,יֵ ׁש ְּ
יְך ֱֱאִלִ ֶיֶעֶזֶ ר ָּפ� ָ ׁׁשּוּט ָָּב� ִִקי ְְּב� ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ַַ-רִׁש� ִ "י"ְְ ,מַׁש� ַ ְּת�ְ ִפִ ים ַַּג� ם הֹוֹ ָָריו ֶׁש� ֶ ל ֱֱאִלִ ֶיֶעֶזֶ ר, "ְמ ַַר ֵֵּג� ׁׁש אֹוֹ ָָתנ ּּו ִלִ ְְראֹוֹ ת ֵֵא ְ ְ ּ
ַה ְר ֵבה יְ לָ ִדים ׁ ֶשעוֹ ִ ׂשים ֶאת ַה ִּמבְ ָחנִ ים ׁ ֶשל
"ַעְכְ ָׁש� ָ ו הּוּא ַַעְצְ מֹוֹ ְְּכ� ָבָ ר ָָּב� חּוּר ַַּב� ר ִִמְצְ ָוָ הֲֲ ,אָבָ ל ְְּכ� ֶׁש� ֶ הּוּא ָָהָיָ ה ָצָ ִִעיר יֹוֹ ֵֵתרֶֶ ,א ָָחיו ַַה ְְּג� דֹוֹ ִלִ ים ָָהי ּּו חֹוֹ ְזְ ִִרים ַ "ה ִּמבְ ָחנִ ים ּ'תוֹ ָרה ׁ ֶש ִּבכְ ָתב'" ,אוֹ ֵמר נַ ְח ָמןַ .
ֵֵמ ַַהְיְ ִׁש� ִ יָבָ ה ְלְ ַׁש� ַ ָָּב� תּּ ,וָפָ ׁׁשּוּט ֹלֹא ַַמ ֲֲא ִִמיִנִ יםָָּ .כ� ל ְׁש� ְ ֵֵאָלָ ה ַַעל ַַהָּפ� ָ ָָרָׁש� ָ ה – ֱֱאִלִ ֶיֶעֶזֶ ר ִִמ ָָּי� ד קֹוֹ ֵפֵ ץ ַלַ ֲֲענֹוֹ ת; ָָּכ� ל ֵהם נוֹ ֵ ׂשא ִ ׂש ָיחה ֶמ ְר ָּכזִ י ַּב ִּכ ָּתהְ .מ ַד ְּב ִרים ַעל
ָּפ� ָ סּוּק ֶׁש� ֶ ֻּמ�ֻ ְזְ ָָּכ� ר ,הּוּא יֹוֹ ֵֵד ַַע ִִמ ָָּי� ד ִלִ ְׁש� ְ ֹלֹף ֶֶאת ַַה ֶֶה ְְס ֵֵּב� ר. ַה ּׁ ְש ֵאלוֹ תִ ,אם ֵהן ָהי ּו ָק ׁשוֹ ת אוֹ ַק ּלוֹ ת ,אוֹ ִמי
יְך ֶיֶ ֶלֶ ד ַַּב� ֵֵח ֶיֶדר ָָּב� ִִקי ָָּכ� ל ָָּכ� ְְך טֹוֹ ב ַַּב� ָּפ� ָ ָָרָׁש� ָ ה?' ֵֵהם ַַמָּמ�ָ ׁׁש ִִה ְְתַּפ� ַ ְְּל� אּוַּ ,וַ ֲֲאַנַ ְְחנ ּּו ָיָ ַַד ְְענ ּּו ָָמה ַַה ּּסֹוֹ דֲֲ .אַנַ ְְחנ ּּו ֵ'ֵא ְ ִה ְס ּ ִפיק ְּכבָ ר לִ לְ מֹד ֶאת ַה ַהפְ ָט ָרה .יֵ ׁש ַּב ִּכ ָּתה
יְך ֱֱאִלִ ֶיֶעֶזֶ ר לֹוֹ ֵֵמד יֹוֹ ם-יֹוֹ ם ֶֶאת ַַה ֶֶה ְְסֵּפ� ֵ ק ַַה ּּיֹוֹ ִִמיְְּ ,ב� ִלִ י ְלְ ַוַ ֵּת�ֵ ר ַַעל ׁׁשּוּם ִִמְבְ ָָחןַַ .ה ַַהְׁש� ְ ָָק ָָעה ַַהּזֹּוֹ רֹוֹ ִִאים ֵֵא ְ ַה ְר ֵּבה ַ'מ ָ ּצב' ְסבִ יב ַה ִּמבְ ָחנִ ים ,ו ִּמי ׁ ֶשעוֹ ֶ ׂשה
ְְמִנִ יָבָ ה ֵּפ� ֵ רֹוֹ תְ ,וְ הּוּא ָזָ ָכָ ה ְלְ ַַק ֵֵּב� ל ָּפ� ָ ׁׁשּוּט ַַמָּת�ָ ָנָ ה!". אוֹ ָתםַ ,מ ְר ִ ּג ׁיש ְּבתוֹ ְך ָה ִענְ יָ נִ ים"...
"אנִ י רוֹ ֶאה ַעל ַעצְ ִמי ׁ ֶש ְּכ ׁ ֶש ּלוֹ ְמ ִדים ְּב ַמ ָּט ָרה ֲ
לְ ִה ָּב ֵחן ַא ַחר ָּכ ְךַ ,ה ִּל ּמוּד ַעצְ מוֹ נִ ְר ֶאה ַא ֶח ֶרת
ַמ ֲא ָמץ וַ ֲח ׁ ִשיבָ הֲ ...אבָ ל ְ'מ ַח ֵ ּיב' ְרצִ ינִ י ִּב ׁ ְשבִ ילִ י לְ ַה ְת ִמיד ַּב ִּל ּמוּד ַה ּיוֹ ִמי, לְ גַ ְמ ֵרי"ְ ,מ ׁ ַש ֵּתף יַ ֲעקֹב" ,לוֹ ְמ ִדים ַה ְר ֵּבה יוֹ ֵתר
ַא ֲח ֵרי ׁ ֶשעוֹ ִ ׂשים ֶאת ַה ִּמבְ ָחן וְ גַ ם לְ ָהבִ ין ֶאת ַמה ּׁ ֶש ֲאנִ י לוֹ ֵמדַ ּ .פ ַעם ַא ַחת ָהיְ ָתה ִּב ְרצִ ינוּתְּ ,בצו ָּרה ַמ ֲע ִמ ָיקה יוֹ ֵתר ,וְ יוֹ ְד ִעים ַה ְר ֵּבה
ו ְּמגַ ִּלים ׁ ֶש ָענִ ינ ּו ְּת ׁשוּבוֹ ת נְ כוֹ נוֹ ת, ֲ'עלִ ָ ּיה' ֲא ֻר ָּכה יוֹ ֵתר ֵמ ָה ָרגִ ילּ ,ובְ ֶא ְמצַ ע ַה ִּל ּמוּד יוֹ ֵתר טוֹ ב!"
יֵ ׁש לָ נ ּו ֲהמוֹ ן ִס ּפוּק! ַה ַהצְ לָ ָחה ַּב ִּמבְ ָחנִ ים ִה ְר ַ ּג ׁ ְש ִּתי ׁ ֶש ְ ּקצָ ת נִ גְ ָמר לִ י ַהכּ ַֹחְּ ...בכָ ל זֹאת
ֱאלִ ֶיעזֶ ר ְמ ַס ּ ֵפר ַעל נְ ֻק ָדּ ה ְמ ַענְ יֶ נֶ ת ׁ ֶש ּ ָ ׂשם לֵ ב
ַה ְמ ַא ְת ְ ּג ִרים יוֹ ֵתר ,נוֹ ֶתנֶ ת לָ נ ּו ֵח ׁ ֶשק לְ ַה ְמ ׁ ִשיךְ ִה ְת ַא ַּמצְ ִּתי לְ ַס ֵ ּים ֶאת ַה ִּל ּמוּד ַעד ַה ּסוֹ ף ּולְ ִה ָּב ֵחן,
ֵאלֶ ָיהּ ַ " :גם ְּבלִ ּמוּד ַה ְ ּג ָמ ָרא ,נִ ְת ָקלִ ים ַה ְר ֵּבה
ּולְ ַה ׁ ְש ִק ַיע ,לִ לְ מֹד ּולְ ָהבִ ין". וְ ַא ַחר ָּכ ְך ַ ּגם זָ כִ ִיתי ַּב ַהגְ ָרלָ ה! ִה ְר ַ ּג ׁ ְש ִּתי ׁ ֶש ַה ּ ְפ ָרס
ּ ְפ ָע ִמים ִּבפְ סו ִּקים ֵמ ַה ֻח ָּמ ׁשַּ .כ ֲא ׁ ֶשר ְּב ִק ִיאים
נִ ׁ ְשלַ ח ֵאלַ י ִמ ּׁ ָש ַמיִ םַ ,מ ָּתנָ ה ְמתו ָּקה ַעל ַה ַּמ ֲא ָמץ".
ַּב ּ ְפסו ִּקים ּובַ ּ ֵפרו ּׁש ׁ ֶש ָ ּל ֶהםַ ,ה ֶ ּי ַדע ַה ֶ ּזה ְמ ַס ֵ ּי ַע ְמאֹד
ֶאלְ ָעזָ ר ִמ ּ ֶפ ַתח ִּת ְקוָ ה ְמ ׁ ַש ֵּתף ַ ּגם הוּא ַּב ֲחוָ יַ ת ַּב ֲהבָ נַ ת ִדּ בְ ֵרי ַה ְ ּג ָמ ָרא".
רֶג ַע לְסִּיּום "שלוֹ ׁש ַה ְ ּזכִ ָ ּיה ׁ ֶשהוֹ ִסיפָ ה לוֹ ֶמ ֶרץ וְ ֵח ׁ ֶשק ַּב ִּל ּמוּדָ ׁ :
וְ ִא ּל ּו ֱאלִ ֶימלֶ ְך וְ ַח ִ ּיים ְמ ַס ְּכ ִמים ַּב ֲא ִמ ָירה ְמלֵ ַאת
ֶרגַ ע לִ פְ נֵ י ׁ ֶש ָאנ ּו נִ פְ ָר ִדים ֵמהַ ְמ ֻר ְאיָ נִ ים הַ יְ ָק ִרים ּ ְפ ָע ִמים זָ כִ ִיתי ַּב ַהגְ ָרלוֹ ת ,וְ עוֹ ד ּ ַפ ַעם ִק ַּבלְ ִּתי ְפ ָרס
ּ
"א ָּבא ׁ ֶש ָ ּלנ ּו ָא ַמר לָ נ ּו ׁ ֶש ְּמ ֻק ָּבל ִמ ּ ִפי הרה"ק הוֹ דַ :
ׁ ֶש ָ ּלנוּ ,נִ שְׂ ַמח לִ ׁ ְשמ ַֹע ִמ ֶּכם ִט ּיפ לִ ׁ ְש ִמ ָירה ַעל ְּבלִ י ַהגְ ָרלָ ה ,וְ ָה ֱא ֶמת ִהיא ׁ ֶש ַ ּגם ַה ּ ְפ ָר ִסים ָה ֵא ּל ּו
נָ ְתנ ּו לִ י ְדּ ִחיפָ ה לְ ַה ְמ ׁ ִש ְ מהר"ש ִמ ֶּבעלְ זְ א זי"עֶ ׁ ,ש ִּמי ׁ ֶש ּלוֹ ֵמד ֻח ָּמ ׁש וְ ַר ׁ ִש"י
הַ ְ ּקבִ יעוּת וְ הַ הַ ְת ָמ ָדה: יך ָהלְ ָאה...
ָּכל ׁ ָשבו ַּע ,יִ זְ ֶּכה ָּבעוֹ לָ ם ַה ָּבא לָ ׁ ֶשבֶ ת ְּב ֵהיכָ לוֹ ׁ ֶשל
"ח ׁשוּב לִ ְק ּב ַֹע זְ ַמן ָקבו ַּע,
נַ ְח ָמן ֶא ִטינְ גֶ ר ְמ ַחדֵּ דָ : ְּכ ׁ ֶש ָר ִא ִיתי ַּכ ָּמה ֲאנִ י נֶ ֱהנֶ הָ ,ח ׁ ַשבְ ִּתי לְ ַעצְ ִמי: ַר ׁ ִש"יְּ .כ ׁ ֶשחוֹ ׁ ְשבִ ים ַעל ּג ֶֹדל ַה ְ ּזכוּת ,זֶ ה ְמ ַר ֵ ּג ׁש!".
ּולְ ַה ְת ִמיד ּבוֹ יוֹ ם ַא ַחר יוֹ ם"ֱ .אלִ ֶיעזֶ ר ז ַֹהר מוֹ ִסיף: לָ ָּמה ׁ ֶש ְ ּילָ ִדים ֲא ֵח ִרים לֹא יֵ ָהנ ּו ַ ּגם ֵהם? ִס ּ ַפ ְר ִּתי
"כ ַדאי לִ ְק ּב ַֹע זְ ַמן ְמ ֻס ָ ּים לִ ימוֹ ת ַהחוֹ ל ּוזְ ַמן ׁשוֹ נֶ ה ְּ ַעל ּ'תוֹ ָרה ׁ ֶש ִּבכְ ָתב' לַ ֲחבֵ ִרים נוֹ ָספִ ים ֵמ ַה ִּכ ָּתה,
לִ ׁ ְשכֵ נִ ים וְ לִ בְ נֵ י דּ וֹ ִדים ,וְ ַה ְר ֵּבה ֵמ ֶהם ָ ׂש ְמח ּו ח
הצְלִי ַ ח ּולְ ַ לִצְל ֹ ַ
ְ
לְ ׁ ַש ָּבתוֹ ת וְ ַח ִ ּגיםֶ ׁ ,ש ָאז ְּב ֶד ֶרך ְּכלָ ל ֵס ֶדר ַה ּיוֹ ם
לְ ִהצְ ָט ֵרף וְ נֶ ֱהנִ ים ַעד ַה ּיוֹ ם לִ לְ מֹד וְ לַ ֲעשׂ וֹ ת ֶאת ֶאפְ ׁ ָשר לִ ׁ ְשאֹל ׁ ְש ֵאלָ ה ְק ָצתְ ...מ ַא ְת ֶ ּג ֶרת?
ִמ ׁ ְש ַּת ֶ ּנה".
ַה ִּמבְ ָחנִ יםֲ .אנִ י ַמ ְר ִ ּג ׁיש ׁ ֶש ַ ּגם לִ י יֵ ׁש ֵחלֶ ק ַּב ְ ּזכֻ ּיוֹ ת זֶ ה ל ֹא ָק ׁ ֶשה? ֵאין ְרגָ ִעים ׁ ֶש ַא ֶּתם אוֹ ְמ ִרים
ֱאלִ ֶימלֶ ְך וְ ַח ִ ּיים גַ לַ נְ ֵדאוֹ ר ְמ ַס ּ ְפ ִריםֲ :
"אנַ ְחנ ּו ׁ ֶש ָ ּל ֶהם". לְ ַע ְצ ְמכֶ ם :אוּלַ י הַ ּיוֹ ם ל ֹא?
ְּכ ַא ִחים ִ ּג ִּלינ ּו ׁ ֶש ֶ ּנ ְח ָמד וְ עוֹ זֵ ר לַ ְ ּקבִ יעוּת לִ לְ מֹד
ֱאלִ ֶיעזֶ ר ְמצַ ֵּטט ֶאת ִדּ בְ ֵרי ִא ּמוֹ ׁ ֶש ּנוֹ ְתנִ ים לוֹ כּ ַֹח: יַ ֲעקֹב טוֹ ּבוֹ לְ ְס ִקי ְּכבָ ר צָ בַ ר וֶ ֶתק ְמכֻ ָּבד ַּב ִּל ּמוּד
ְּב ַחבְ רו ָּתאֲ ,אבָ ל מ ּובָ ן ׁ ֶש ֶאפְ ׁ ָשר לִ ְק ּב ַֹע ִעם ָחבֵ ר,
"א ָּמא ָּת ִמיד ְמעוֹ ֶד ֶדת אוֹ ִתי ׁ ֶש ַה ִּמבְ ָחנִ ים ֵהם ִ ּובַ ִּמבְ ָחנִ ים ,וְ הוּא לֹא ְמוַ ֵּתר ַעל ׁשוּם יוֹ ם ׁ ֶשל
ַא ָּבא אוֹ ֶּבן דּ וֹ ד ,וְ לָ או ַדּ וְ ָקא ִעם ָאח". ּ ָפ ׁשוּט נֶ כֶ ס לַ ַח ִ ּיים! ַ ּגם ְּבגִ יל ׁ ִשבְ ִעים ֲאנִ י ְּב ֶעזְ ַרת לִ ּמוּד .הוּא ְמ ַס ּ ֵפר לָ נ ּו ַעל כּ ָֹח ּה ׁ ֶשל ַה ַה ְת ָמ ָדה
יַ ֲעקֹב טוֹ ּבוֹ לְ ְס ִקי ַמ ְמלִ יץ לְ ָצ ֵרף עוֹ ד ֲחבֵ ִרים ַה ּׁ ֵשם ֶאלְ ַמד ֶאת ַה ּ ָפ ָר ׁ ָשה ,וְ ֵא ַדע ֵה ֵיטב ֶאת ּ ֵפרו ּׁש "אנִ י לוֹ ֵמד ִעם וְ ַעל ָה ְרגָ ִעים ׁ ֶשל ִמלְ ֶח ֶמת ַה ֵ ּיצֶ רֲ :
"מ ֶ ּצב" ׁ ֶשל ַה ְּ'ביַ ַחד' "ה ֲאוִ ָירה וְ ַה ַּ לַ ִּל ּמוּדָ . ַה ּ ְפסו ִּקים ִּבזְ כוּת ַה ִּל ּמוּד ׁ ֶש ֲאנִ י לוֹ ֵמד ַה ּיוֹ םְּ ,בגִ יל ּ
ַא ָּבא ׁ ֶש ִּלי ָּכל יוֹ ם ַא ֲח ֵרי ַה ֵח ֶידר ֶאת ָה ֲ'עלִ ָיה' ׁ ֶשל
ׁ ֶש ּנוֹ צְ ִרים ְמ ַד ְר ְּבנִ ים לְ ַה ְת ִמיד" .וְ ֶאלְ ָעזָ ר לַ יְ כְ ֶטר צָ ִעיר". אוֹ תוֹ יוֹ םּ ַ .גם ְּבבֵ ין ַה ְ ּז ַמ ִ ּנים וְ גַ ם ִּבזְ ַמ ִ ּנים ֲעמו ִּסים,
"כ ַדאי לְ ִה ְת ּבוֹ נֵ ן ַּב ֲח ׁ ִשיבוּת ׁ ֶשל ַה ִּל ּמוּד ְמ ַס ֵּכםְּ : ֱאלִ ֶימלֶ ְך וְ ַח ִ ּיים גַ לַ נְ ֵדאוֹ ר ַמ ְס ִּכ ִימים ׁ ֶש ִּלפְ ָע ִמים ַה ִּל ּמוּד ַה ּיוֹ ִמי ׁ ֶש ָ ּלנ ּו ָח ׁשוּב וְ יָ ָקר לִ יּ ,ובָ רו ְּך ַה ּׁ ֵשם
יך ָא ַמ ְרנוּ? נֶ כֶ ס ּובְ ַמ ׁ ְש ָמעוּתוֹ לַ ְּטוָ ח ָה ָרחוֹ קֵ .א ְ ָק ׁ ֶשהֲ ,אבָ ל ַה ַּמ ֲא ָמץ ׁ ָשוֶ ה" .יֵ ׁש ּ ָפ ָר ׁ ִש ּיוֹ ת ֲאנִ י ִמ ׁ ְש ַּת ֵדּ ל ו ַּמצְ לִ ַיח לְ ִה ָּב ֵחן ִמ ֵדּ י יוֹ ם.
לַ ַח ִ ּיים! זֶ ה עוֹ זֵ ר לְ ַה ְת ִמיד ַ ּגם ְּכ ׁ ֶש ְּמ ַא ְת ֵ ּגר יוֹ ֵתר". ְמ ַא ְת ְ ּגרוֹ ת יוֹ ֵתרֶ ׁ ,שדּ וֹ ְר ׁשוֹ ת יוֹ ֵתר ַה ׁ ְש ָק ָעה, ֲאנִ י ַמ ְר ִ ּג ׁיש ׁ ֶש ַה ִּמבְ ָחנִ ים ׁ ֶשל ּ'תוֹ ָרה ׁ ֶש ִּבכְ ָתב' ֵהם
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 78
חׁשָׁש ה ֲמכ ִּירִ ים אֶת ַ ַ
הלֵּב רֶ ג ַע מכַּו ֵץ לָנּו אֶת ַׁש ְֶּ
תחָלו ֹת חֲדָ ׁשו ֹת?
מתְגַּבְּרִ ים ְ
ה ְ
לִפְנ ֵי ַ
ב ּו ֹאּו נ ְגַלֶּה אֵיך ִ
ְתִחִיִל ִים
ַמ ְ
ַ
תַי ִם -
חלְנּו!
ׁש ּ
ת ַ
עָלָיוׁ .שָלו ֹׁש ְ -
ה ְ אחַת ִ - ַ ְּבֵרֵאִׁשִ ית
ִמ ְִ
מאת :ר .שטייר
ָָק ִִד ָיָמהַּ ,ת�ַ ְְחִלִ יט�ּו ַַעְכְ ָׁש� ָ ו! ָָמה ַַה ְְּז� ַַמן ַַה ָָּק� בּו ַַּע ַַּב� ה' ְִיְִת ָָּב� ַַר ְְךְְ ,מ ַַח ֵֵּז�ק ֶֶאת ֵֵהם ִנִ ְפְ ְְּג� ׁׁש�ּו יֹוֹ ם ֶֶא ָָחד
ֶׁש� ֶ ָָּל� ֶכֶ ם? ָָה ֱֱאמ ּּוָנָ הַַ ,מְגְ ִִּב� יר ְִיְִר ַַאת ָׁש� ָ ַַמִיִם ַַעל ַַהַּמ�ַ ָָּד� ף.
ַַהַּמ�ַ ְְתֹּכ� ֶֹנֶ ת ֶׁש� ֶ ל ְְקִבִ יעּוּת יֹוֹ ִִמית ּו ֵֵּמֵגֵ ן ִִמ ַַּס� ָָּכ� נֹוֹ ת רּו ָָּחִנִ ּּיֹוֹ ת. – ַַע ִִּל� יזְְ ,מ ֻֻאָּׁש�� ָ ר ּו ָָּמֵלֵ א אׁשֹוֹ ן
ָָה ִִר ׁ
ְְק ַַט ָָּנ� ה ּו ִִּמְבְ ָָּד� ק ַַעְצְ ִִמי ִִמ ָָּי�ד "טֹוֹ בִִ .הְׁש� ְ ַּת�ַ ְכְ ַנַ ְְעִּת�ִ י .יֹוֹ ם ֶֶא ָָחד עֹוֹ ד ֶֶא ֱֱע ֶֶׂש� ה ֶֶאת ְ
ִּת�ִ ְְקָוָ הַַ ,הֵּׁש�� ֵ ִנִ י – ְְמ ֻֻדְכְ ָָּד� ְך ְוְ קֹוֹ ֵֵדר.
ְלְ ַַא ַַחר ִִמ ֵֵּכ� ן ְְּכ� ֶׁש� ֶ ְְּב� סֹוֹ ף ַַהָּׁש�� ָ בּו ַַּע ֶזֶ ה"... "ַמה ָָּק� ָָרה ְלְ ָָך?" ִנִ ְבְ ַַהל ָָה ִִר ׁ
אׁשֹוֹ ן. ַ
ֶנֶ ֱֱע ָָר ְְך ִִמְבְ ָָחן חֹוֹ ֵזֵ ר ַַעל ַַהֹּכ� ֹל "ֲאִנִ י רֹוֹ ֶצֶ ה ְְמֹאֹד ְלְ ַַה ְְת ִִחילֲֲ ,אָבָ ל ַַעְכְ ָׁש� ָ ו ָָעמּוּס ִלִ י ֲ ַַהֵּׁש�� ֵ ִנִ י ָָמ ָָחה ַַּכ� ָּמ�ָ ה ְְּד� ָָמעֹוֹ תְ ,וְ ִִסֵּפ� ֵ ר ְְּב� קֹוֹ ל נ ּּוֶגֶ הַּ" :פ� ַ ַַעם
ַיַ ַַחדְְ ,מ ַַס ַַּי� ַַעת ְְמֹאֹד ָלָ ִִע ְְקִבִ ּּיּוּת ְוְ ַלַ ֲֲחָוָ ַיַ ת ַַה ַַהְצְ ָלָ ָָחה. ִִמ ַַּד� י .א ּּוַלַ י ְְּב� ַפַ ַַעם ַַא ֶֶח ֶֶרת". ִיִיִתי ָָחָלָ קּּ ,בֹוֹ ֵֵהק ּו ַַּמְבְ ִִט ַיַחְְּ ,ב� ִִד ּּיּוּק ָָּכ� מֹוֹ ָָךָּ .ת�ָ ל ּּו ִִּב� י ָָה ִ
"ַּת�ַ ְזְ ִִּכ� יר ּּו ִלִ י ַַּב� ָּׁש�� ָ בּו ַַּע ַַה ָָּב� א .א ּּוַלַ י ְְּב� עֹוֹ ד ֹח ֶֶֹד ׁׁשֲֲ .אִנִ י ִּת�ִ ְְקוֹוֹ ת ַוַ ֲֲחלֹוֹ מֹוֹ תְ ִ ,כְ ְנְ נּו ֲֲעבּו ִִּרי ָָע ִִתיד ָוָ ֹרֹד ּו ָָּמֵלֵ א
ּ ִּת�
ִִקְבְ ע ּּו ִלִ ּּמּוּד ְְמֻׁש� ֻ ָּת�ָ ף ִִעם ָָחֵבֵ ר. ֹלֹא ָָּב� ֵׁש� ֵ ל ָלָ ֶזֶ ה ָָּכ� ֶֶרַגַ ע"... הֹוֹ דְ .וְ ַַה ּּיֹוֹ ם? ַַה ּּיֹוֹ ם ֲֲאִנִ י ָָעֵיֵ ף ֵֵמֹרֹב ִנִ ְְסיֹוֹ נֹוֹ תְְ ,מ ֻֻקָּמ�ָ ט
ְְּב� ַיַ ַַחד ַַקל יֹוֹ ֵֵתר ִלִ ְׁש� ְ ֹמֹר ַַעל
ֶֶרַגַ ע ִלִ ְפְ ֵנֵ י ֶׁש� ֶ ַַאֶּת�ֶ ם ּּבֹוֹ ֲֲח ִִרים ְְּב� ֶֶא ָָחד ֵֵמ ַַהִּמ�ִ ְׁש� ְ ָּפ� ָ ִִטים ִִמִּת�ִ ְְסּכּ ּּוִלִ ים ְוְ ָָעמּוּס ְְּב� ִׁש� ִ ְְר ּּבּו ִִּטים ׁׁשֹוֹ ִנִ ים ְלְ ַגַ ְְמ ֵֵרי
ִִע ְְקִבִ ּּיּוּתְ ,לְ ָָהִבִ יןְ ,לְ ַׁש� ַ ֵֵּנ� ן ּּוְלְ ִִה ָָּב� ֵֵחן.
ַַה ָָּל� לּוִִּ ,עְצְ ר ּּו ְוְ ַַד ְְמְיְנּוִִּ :מיֶׁש� ֶ ה ּּו עֹוֹ ֵֵמד מ ּּוְלְ ֶכֶ ם .הּוּא ִִמַּמ�ַ ה ֶּׁש�� ֶ ַַה ִִּד� ְְמיֹוֹ ן ֶׁש� ֶ ִִּל� י ִצִ ֵֵּי�ר .יֹוֹ ם ָיָ בֹוֹ א" ,הּוּא ִִהְזְ ִִהיר,
מֹוֹ ִׁש� ִ יט ָלָ ֶכֶ ם ַַמָּת�ָ ָנָ ה ְִיְִק ַַרת ֵֵע ֶֶר ְְךַַ .אֶּת�ֶ ם ֹלֹא רֹוֹ ִצִ ים "ְוְ ַגַ ם ַַאָּת�ָ ה – ַַּד� ף ָָח ָָד ׁׁש – ֵּת�ֵ ָָר ֶֶאה ָָּכ� ְְךָ ,יָ ָׁש� ָ ן ַוַ ֲֲח ַַסר
ָָּכ� ל ַַה ַַה ְְת ָָחלֹוֹ ת ָָק ׁׁשֹוֹ תַַ ,א ְְך ַַאל
ְלְ ַַק ֵֵּב� ל אֹוֹ ָָת ּּה? ַַה ִִאם ַּת�ַ ִִּג� יד ּּו לֹוֹ "א ּּוַלַ י ָָמ ָָחר?" ֲֲחָבָ ל ָָּכ� ל ֵֵע ֶֶר ְְך".
ֵיֵ אּו ּׁׁשְְּ .כ� ָכָ ל ֶׁש� ֶ ִּת�ִ ְְת ַַק ְְּד� מ ּּו ַַּב� ֶֶּד� ֶֶר ְְך ִִהיא
ַּת�ַ ְְס ִִּב� יר ָלָ ֶכֶ ם ָּפ� ָ ִנִ יםַַ .ה ֶֶה ְְר ֵֵּג� ל ַיַ ֲֲהֹפ ְְֹך ִלִ ְְדחֹוֹ ת ֶֶאת ַַהַּמ�ַ ָּת�ָ ָנָ ה ֲֲאִפִ ּּל ּּו ְְּב� יֹוֹ ם ֶֶא ָָחד! ֻֻּכ� ָָּל� נ ּּו ַַמ ִִּכ� ִיִרים ֶֶאת ַַהְּת�ְ ח ּּוָׁש� ָ ה ַַהּזֹּוֹ ֻֻּ .כ� ָָּל� נ ּּו ִִה ְְתַנַ ִִּס� ינ ּּו
ְלְ ֶֶטַבַ ע ְוְ ַַה ֶֶה ְְמֵׁש� ֵ ְְך ִי ְְִהֶיֶ ה ַַקל יֹוֹ ֵֵתר. ְְּב� ַַה ְְר ָָּג� ָׁש� ָ ה ּדּ ֹוֹ ָָמהְְּ .ב� ַַאְכְ ָזָ ָבָ ה ֶׁש� ֶ ֹּל� ֹא ָּת�ָ ֲֲא ָָמה ֶֶאת
ָעָדָה ְוְִחִיל... ְתִחִיל? ֵאֵיֶז ֶה ְְר ָ ַה ְְל ְ ַ ַַהִּת�ִ ְְקוֹוֹ ת ָָה ַַר ּּבֹוֹ תַַּ .ב� ִּי�ִחּוּל ֶׁש� ֶ ָָעָלָ ה ָָאז ְְּב� ִלִ ֵֵּב� נּוַַּ :הְלְ ַוַ אי
ַַּב� ְְּק� ׁׁש ּּו ֵֵמ ַַא ָָּב� א אֹוֹ ִִאָּמ�ָ א ַלַ ֲֲעֹר ְְֹך ֶׁש� ֶ ָָהִיִינ ּּו ְיְכֹוֹ ִלִ ים ְלְ ַַה ְְת ִִחיל ִִמ ְְּב� ֵֵראִׁש� ִ ית!
ָָאז ֵֵא ְיְך ַַמ ְְת ִִחיִלִ ים?
אׁשֹוֹ ן. ָלָ ֶכֶ ם ִִמְבְ ָצָ ע ַַּב� ָּׁש�� ָ בּו ַַּע ָָה ִִר ׁ ָָאז ִִה ֵֵּנ� הְְּ .ב� ָכָ ל ָׁש� ָ ָנָ ה ַַא ֲֲח ֵֵרי ַַה ַַח ִִּג� ים ּּבֹוֹ ֵֵרא ָָהעֹוֹ ָלָ ם
ַַה ְְת ָָחָלָ ה ֲֲח ָָדָׁש� ָ ה ְְמעֹוֹ ֶֶר ֶֶרת ְְּב� ִִטְבְ ָָע ּּה ִִה ְְת ַַר ְְּג� ׁׁשּוּת
ַַהַּת�ַ ְגְ מּוּל ַיַ ֲֲעֹזֹר ָלָ ֶכֶ ם ַלַ ֲֲעֹבֹר ֶֶאת ִִּב� ְכְ בֹוֹ דֹוֹ ַַמ ִִּג� ׁיׁש ָלָ נ ּּו ֶֶאת ַַה ִִהְזְ ַַּד� ְּמ�ְ נּוּת ְְּב� ִִח ּּיּו ְְּך אֹוֹ ֵֵהב
ְוְ ָָרצֹוֹ ן ְלְ ַַהְצְ ִלִ ַיַחַַ ,א ְְך ַַּג� ם ֲֲחָׁש� ָ ׁׁשֹוֹ תָָ .א ַַסְפְ נ ּּו ֲֲעבּו ְְּרֶכֶ ם
ַַה ַַה ְְת ָָחָלָ ה ְְּב� ָׁש� ָ לֹוֹ םְ ,וְ ַַא ַַחר ָָּכ� ְְך? "ּבֹוֹ אּוְּ ,יְָלָ ִִדים ְָיְָק ִִרים ֶׁש� ֶ ִִּל� יַּ .ת�ַ ְְת ִִחיל ּּו ְוְ קֹוֹ ֵֵרא ָלָ נּוּּ :
ַַּכ� ָּמ�ָ ה ֵֵעצֹוֹ ת ֶׁש� ֶ ַַּי� ְפְ ִִחית ּּו ֶֶאת ַַהַּפ� ַ ַַחד ִוִ ַיַסְּי�ְע ּּו ַַּב� ְְּצ� ָָע ִִדים ּ
ְְּכ� ָבָ ר ְִיְִהֶיֶ ה ַַקל יֹוֹ ֵֵתר. ֵֵמ ָָח ָָד ׁׁש ִִעם ֹּכ� ֹחֹוֹ ת ֲֲח ָָדִׁש� ִ ים ְוְ ֶֶאְפְ ָׁש� ָ ֻֻרּיֹוֹ ת ִנִ ְפְ ָלָ אֹוֹ ת.
אׁשֹוֹ ִנִ ים:
ָָה ִִר ׁ
ֲֲאִנִ י ְְמ ַַח ֶֶּכ� ה ָלָ ֶכֶ ם!".
ְּת�ְ ִפִ ָָּל� ה ַַחָּמ�ָ ה ְלְ ִִמי ֶׁש� ֶ ַּמ�ַ ֲֲעִנִ יק ָלָ נ ּּו
ְעָּתָ? ֲהֲָי ָ ַַד ְ ַַה ְְת ָָחלֹוֹ תֶֶ ,ה ְְמֵׁש� ֵ ִכִ ים ְוְ ִִס ּּיּו ִִּמים.
ֵֵעץ ַַה ֶֶּס� ְְקוֹוֹ ָיָ הָָ ,ה ֵֵעץ ַַה ָָּג� דֹוֹ ל ְְּב� יֹוֹ ֵֵתר ָיָ דּו ַַּע ֶׁש� ֶ ְּת�ְ ִפִ ּּלֹוֹ ת ַַעל ִִעְנְ ָיָ ִנִ ים ַעְכ ְָׁשָ ו! ְתִחִילּו ַ ָּׁש�ְו ְאַ .
ַה ְ ְְּדִחִּיֹות? ַל ַ ָ
ָָּב� עֹוֹ ָלָ םֶׁ ,ש� ֶ ָָּי� כֹוֹ ל ְלְ ַַה ִִּג� ַיַע ְלְ ֹגַֹבַ ּּה ֶׁש� ֶ ל ִִּב� ְנְ ָיָ ן ֶׁש� ֶ ְְּב� רּו ָָּחִנִ ּּיּוּת ַנַ ֲֲענֹוֹ ת ָּת�ָ ִִמיד, ְלְ ַַה ְְת ִִחיל ֵֵמ ָָח ָָד ׁׁש ֹזֹאת ַַמָּת�ָ ָנָ ה ֻֻמְפְ ָלָ ָָאה.
ֶֶּב� ן 30קֹוֹ מֹוֹ תַַ ,מ ְְת ִִחיל ִִמ ַַּג� ְְר ִִעין ְְק ַַטְנְ ַַטן ְְּב� ֶֶעְזְ ַַרת ַַהֵּׁש�� ֵ ם. ְלְ ַַה ְְת ִִחיל ִִמ ְְּב� ֵֵראִׁש� ִ ית ִלִ ּּמּוּד ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ִִעם ַַרִׁש� ִ "י – ַַעל
ְְּב� ֹג ֶֶֹדל ֶׁש� ֶ ל ְּפ� ְ ִִתית ִׁש� ִ ֹּב� ֶֹלֶ ת ׁׁשּו ָָּעל!
ֹלֹא ְְּכ� ַַדאי ְלְ ַנַ ּּסֹוֹ ת "ִלִ ְְדֹחֹף" ֶֶאת ַַא ַַחת ַַּכ� ָּמ�ָ ה ְוְ ַכַ ָּמ�ָ ה!
ְְּכ� ֶׁש� ֶ ַַאֶּת�ֶ ם ַַמ ְְת ִִחיִלִ ים ִלִ ְלְ ֹמֹד ַַמֶּׁש�� ֶ ה�ּו ָָח ָָד ׁׁשַַ ,הֹּמ� ַַֹח ַַה ִִּל� ּּמּוּד ֵֵּב� ין ְלְ ֵבֵ יןְְ .קִבִ ַיַעת ְזְ ַַמן ָָא ְְמָנָ םֻֻּ ,כ� ָָּל� נ ּּו לֹוֹ ְְמ ִִדים ַַּב� ֵֵח ֶיֶדר ָּפ� ָ ָָרַׁש� ַ ת ָׁש� ָ בּו ַַּעֲֲ .אָבָ ל
ֶׁש� ֶ ָָּל� ֶכֶ ם ּּבֹוֹ ֶנֶ ה ְְּב� תֹוֹ כ�ֹו "ְׁש� ְ ִבִ יִלִ ים" ֲֲח ָָדִׁש� ִ יםְְּ .כ� ָכָ ל ְְמ ֻֻס ָָּד� ר ַּת�ַ ֲֲעֹזֹר ָלָ ֶכֶ ם ְלְ ַַה ְְת ִִמיד ִלִ ּּמּוּד ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ִִעם ַַרִׁש� ִ "י ִִמ ֵֵּד� י יֹוֹ ם ְְּב� ֶֶרֶצֶ ףְְּ ,כ� ֶׁש� ֶ ָָאנ ּּו
ּ ְּג�
ֶׁש� ֶ ִּת�ִ ְְת ַַר ְ ל ּּו יֹוֹ ֵֵתרַַ ,הְּׁש�� ְ ִבִ יִלִ ים ָָה ֵֵאּל ּּו ַיַ ַַהְפְ כ ּּו ִלִ ְְמ ִִה ִיִרים ֶֶאת ְוְ ַלַ ֲֲה ֹֹפ�ְך "ּתֹוֹ ָָרה ֶׁש� ֶ ִִּב� ְכְ ָָתב" רֹוֹ ְכְ ִׁש� ִ ים ְְּב� ִִקיאּוּת ִנִ ְפְ ָלָ ָָאה ַַּב� ּ
ְוְ ַלַ ֲֲחָזָ ִִקים יֹוֹ ֵֵתר. ַַה ִִּל� ּּמּוּד ְלְ ֵֵחֶלֶ ק ִִמ ֵֵּס� ֶֶדר ַַה ּּיֹוֹ ם. ְוְ יֹוֹ ְְד ִִעים אֹוֹ ָָת ּּה ַַעל ֻֻּב� ְְרָיָ ּּה – זֹוֹ ְזְ כּוּת ֲֲעצּו ָָּמה! ַַעל
ַַא ֲֲח ֵֵרי ְּת�ְ ִפִ ַַּל� ת ַַע ְְרִבִ ית? ִּפ� ִ י ַצַ ִִּד� ֵיֵקי ַַהּדּ ֹוֹ רֹוֹ תְ ,לְ ִלִ ּּמּוּד ָָקבּו ַַּע ֶׁש� ֶ ל ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ִִעם
ַַה ְְת ָָחלֹוֹ ת ַַמְפְ ִִר ׁיׁשֹוֹ ת ַַּב� ּּגּוּף ֳֳח ָָמ ִִרים ְְמ ַַׂש� ְּמ�ְ ִִחיםְְּ :כ� ֶׁש� ֶ ַַאֶּת�ֶ ם ַַמְצְ ִלִ ִיִחים ִִּב� ְְמ ִִׂש� ָיָמה ֲֲח ָָדָׁש� ָ ה,
ַַהֹּמ� ַַֹח ַַמְפְ ִִר ׁיׁש ֹח ֶֶֹמר ֶׁש� ֶ ִִּנ� ְְק ָָרא "דֹוֹ ָּפ� ָ ִִמין"ֶׁ ,ש� ֶ ּּגֹוֹ ֵֵרם ְלְ ַַה ְְר ִִּג� ׁיׁש ִִׂש� ְְמ ָָחה ְוְ ִִס ּּפּוּק! ַַא ֲֲח ֵֵרי ֲֲארּו ַַּחת ֶֶע ֶֶרב? ַַרִׁש� ִ "י ַַק ֶֶּי� ֶֶמת ְְסֻגֻ ִִּל� ּּיּוּת ְְמ ֶֻיֶֻח ֶֶדת :הּוּא ֵֵמִבִ יא ִלִ ְְדֵבֵ קּוּת
79 תשרי תשפ״ז
� ֹ ׁ
ָּמ� ִמְִּטרֹוְיְׁש
ְ
ְְו ַַעד
ָלָ ָ ה ָנַָפַ ל ּ ֹ
ּ ּ
הַ יַהֲלום לַ ַמי ִם? כֵיצַ ד
ִיח
ַמ ְראֵה ׁ סִינָר הִצְ ל ַ
שיָה? מִי הָ יָה ְתרֵ ץ קֻ ְ ל ָ
ּ ּ ּ ּ ּ
סע ית? | ַֹמ ָ ֹ ברִ ֹ הַ ַסנ ְָדק ַב ְ
ֶוְר ַַמְיְָזָ א
ֶו ְ
ּ ּ
ִק ׁבות קורו ֹ ׁת בע ְ תק ׁ ְמ ַר ּ ְֵ
ּ
של ַרשִ"י הַ ָקדוש ַחיָיו ֶ
מאת :ר .זונשיין
ְְּכ� ֶׁש� ֶ ָָר ָָאה ֹזֹאת ַַר ִִּב� י ִיְִצְ ָָחקֶֶ ,ה ְְחִלִ יט ַלַ ֲֲעׂשׂ ֹוֹ ת ַַמ ֲֲע ֶֶׂש� ה. ָיָ ַׁש� ַ ְבְ נ ּּו ְְמ ֻֻרָּת�ָ ִִקיםְ ,וְ ַַס ָָּב� א ִִסֵּפ� ֵ ר. "ַס ָָּב� א?! ַַּג� ם ַַאָּת�ָ ה לֹוֹ ֵֵמד ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ִִעם ַַרִׁש� ִ "יָָּ ,כ� מֹוֹ ִנִ י?" ַ
ָ'ָאִבִ יא ֶֶאת ַַה ַַּי� ֲֲהלֹוֹ ם ֶֶאל ַַהֶּמ�ֶ ֶלֶ ְְך ְְּב� ַַעְצְ ִִמי' ,הֹוֹ ִִד ַיַע ֹ � ֹּ ִִה ְְתַּפ� ַ ֵֵּל� א ְיְהּו ָָּדה ְְּכ� ֶׁש� ֶ ָָר ָָאה ֶֶאת ַַס ָָּב� א ִִמ ְְת ַַעֵּמ�ֵ ק
ֶׁשּנֹוַלַ ד
ַיֲַהֲלֹום ֶ
ַלַ ְּׁש�� ְ ִלִ ִיִחים .הּוּא ָנָ ַַסע ָָּב� ֳֳאִנִ ָָּי�ה ַיַ ַַחד ִִעם ְׁש� ְ ִלִ ֵיֵחי ַַּב� ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש.
"הֹוֹ ָָריו ֶׁש� ֶ ל ַַרִׁש� ִ "י ָָהי ּּו ֲֲעִנִ ִּי�ִים ְְמֹאֹדּּ ,וְבְ ֶֶמֶׁש� ֶ ְְך ָׁש� ָ ִנִ ים
ַַהֶּמ�ֶ ֶלֶ ְְךּּ ,וְכְ ֶׁש� ֶ ָָהָיָ ה ַַעל ַַה ִִּס� ּּפּוּן ֶֶה ְְר ָָאה ֶֶאת ַַה ַַּי� ֲֲהלֹוֹ ם ְ
" ְְּב� ַוַ ַַּד� אי!" ִִח ֵֵּי� ְך ַַס ָָּב� אֶ" .זֶ ה ַַמה ֶּׁש�� ֶ ְּמ�ְ ָֻיָֻחד ְְּב� ֵפֵ רּו ּׁׁש
ֲֲא ֻֻרּכּ ֹוֹ ת ֹלֹא ָזָ כ ּּו ִלִ יָלָ ִִדים"ֵּ ,ת�ֵ ֵֵאר ַַס ָָּב� אְ" .וְ ִִה ֵֵּנ� ה,
ְלְ ַַא ַַחד ַַה ּּנֹוֹ ְְס ִִעיםִִּ ,כ� ְבְ ָיָ כֹוֹ ל ְְּכ� ֵֵדי ְלְ ַַה ְְמ ִִח ׁיׁש לֹוֹ ֶֶאת ַַרִׁש� ִ "י .הּוּא ַַמ ְְת ִִאים ְלְ ָכָ ל ִִּג� ילָָ ,ה ֵֵחל ִִּב� יָלָ ִִדים ֶׁש� ֶ ַַרק
ְְּב� ַַא ַַחד ַַה ָָּי� ִִמים ָָמָצָ א ַַר ִִּב� י ִיְִצְ ָָחק ַיַ ֲֲהלֹוֹ ם ָיָ ָָקר ְוְ ָנָ ִִדיר
ֹּג� ֶֶֹדל ָָהאֹוֹ ָצָ רֲֲ .אָבָ ל ָָאז ְְּ ---כ� ֶׁש� ֶ ֻֻּכ� ָָּל� ם צֹוֹ ִפִ ים ּּבֹוֹ ִִה ְְת ִִחיל ּּו ִלִ ְלְ ֹמֹד ֻֻחָּמ�ָ ׁׁשְ ,וְ ַכַ ֵֵּל� ה ַַּב� ֲֲאָנָ ִׁש� ִ ים ְְמֻבֻ ָָּג� ִִרים
ֶׁש� ֶ ָּׁש�� ָ ְוְ יֹוֹ ַַרב .אֹוֹ הֹוֹ ! ַיַ ֲֲהלֹוֹ ם!
ַַמ ְְר ֶֶאה ֶֶאת ַַה ַַּי� ֲֲהלֹוֹ םְְּ ,ב� ַבַ ת ַַא ַַחת ִנִ ְׁש� ְ ַַמט ָָהאֹוֹ ָצָ ר ְוְ ַַתְלְ ִִמ ֵיֵדי ֲֲחָכָ ִִמים".
ַַה ָָּי� ָָקר ֶֶאל ַַהַּמ�ַ ִיִם. ֶזֶ ה ָָהָיָ ה אֹוֹ ָצָ ר ֶׁש� ֶ ל ַַמָּמ�ָ ׁׁש ַלַ ִּמ�ִ ְׁש� ְ ָּפ� ָ ָָחה ָָה ֲֲעִנִ ָָּי�הֲֲ ,אָבָ ל
ָָאזַַ ,הִּׂש�� ִ ְְמ ָָחה ִנִ ְפְ ְְס ָָקה ְְּב� ַַא ַַחתַַ .הֵּמ�ֵ ָיָדע ַַעל ַַה ַַּי� ֲֲהלֹוֹ ם " ֻֻּכ� ָָּל� נ ּּו ַּת�ַ ְלְ ִִמ ִיִדים ֶׁש� ֶ ל ַַרִׁש� ִ "י ַַה ָָּק� דֹוֹ ׁׁש"ִִ ,סֵּפ� ֵ ר ָלָ נ ּּו
'אֹוֹ י ַוַ י! ַַה ַַּי� ֲֲהלֹוֹ ם!' ָָק ָָרא ַַר ִִּב� י ִיְִצְ ָָחק ְְּב� קֹוֹ ל ְְמֹב ָָֹהל, ַַס ָָּב� אִִּ " .ד� ְבְ ֵֵרי ַַה ּּתֹוֹ ָָרה ְוְ ַַה ְְּג� ָָמ ָָרא ּּוֵפֵ ר ּּוָׁש� ָ יו ֶׁש� ֶ ל ַַרִׁש� ִ "י
ַַה ָָּי� ָָקר ֶׁש� ֶ ִִּב� ְְר ׁׁשּוּתֹוֹ ִִה ִִּג� ַיַע ֶֶאל ַַהֶּמ�ֶ ֶלֶ ְְךְ ,וְ ַַהֶּמ�ֶ ֶלֶ ְְך ֶֶה ְְחִלִ יט
ֲֲאָבָ ל ְְּב� תֹוֹ ְְך ּּתֹוֹ כֹוֹ ָָׂש� ַַמחִִּ ,כ� י ַַה ְְּנ� ִפִ יָלָ ה ַלַ ַּמ�ַ ִיִם ָָה ְָיְָתה ְׁש� ְ ל ּּוִבִ ים ֶזֶ ה ָָּב� ֶזֶ הִִ .מי ֶׁש� ֶ רֹוֹ ֶצֶ ה ִלִ ְלְ ֹמֹד ּּוְלְ ָָהִבִ יןַַ ,ח ָָּי�ב
ֶׁש� ֶ ַַּי� ֲֲהלֹוֹ ם ָָּכ� ֶזֶ ה ַַמ ְְת ִִאים ְלְ ָפָ ֵֵאר ּּב�ֹו ֶֶאת ַַהֶּפ� ֶ ֶֶסל
ֹאׁש.ְְמ ֻֻתְכְ ֶנֶ ֶנֶ ת ֵֵמֹר ׁ ֶׁש� ֶ ַַּב� ְְּכ� ֵנֵ ִִס ָָּי�ה .הּוּא ָׁש� ָ ַלַ ח ֶֶאל ַַר ִִּב� י ִיְִצְ ָָחק ְׁש� ְ ִלִ ִיִחים ְְּכ� ֵֵדי ְלְ ַַע ֵֵּי�ן ְְּב� ַַרִׁש� ִ "יַַ .ה ְְּד� ָבָ ִִרים ֶׁש� ֶ ָָּכ� ַַתב ִלִ ְפְ ֵנֵ י ָָקרֹוֹ ב ְלְ ֶֶאֶלֶ ף
ַַהְּׁש�� ְ ִלִ ִיִחים ִִה ִִּג� יע ּּו ַלַ ֶּמ�ֶ ֶלֶ ְְך ְוְ ִִסְּפ� ְ ר ּּו לֹוֹ ֶׁש� ֶ ַַר ִִּב� י ִיְִצְ ָָחק ֶׁש� ֶ ִּי� ְְִר ְְּכ� ׁׁש ּּו ִִּב� ְׁש� ְ ִבִ ילֹוֹ ֶֶאת ַַה ַַּי� ֲֲהלֹוֹ ם. ָׁש� ָ ִנִ ים ֵֵה ִִאיר ּּו ַוַ ֲֲע ַַדִיִן ְְמ ִִא ִיִרים ֶֶאת ֵֵעיֵנֵ ֶיֶהם ֶׁש� ֶ ל
ּּבֹוֹ ֶכֶ ה ַַעל ָָּכ� ְְך ֶׁש� ֶ ַַה ַַּי� ֲֲהלֹוֹ ם ַַה ָָּי� ָָקר ִנִ ְׁש� ְ ַַמט ִִמ ָָּי� ָָדיו ְְּב� ֹח ֶֶֹסר 'ַלַ ְְּכ� ֵנֵ ִִס ָָּי� ה? ַלַ ֲֲעבֹוֹ ָָדה ָזָ ָָרה?!' ִִהְזְ ַַּד� ֲֲעַזַ ע ַַר ִִּב� י ִיְִצְ ָָחק.
ַַה ּּלֹוֹ ְְמ ִִדים".
ְזְ ִִהירּוּתְ ...וְ ָכָ ְְך ִנִ ַַּצ� ל. " ְְּב� ׁׁשּוּם ֹאֶֹפֶ ן ֹלֹא!" ַלַ ְְמרֹוֹ ת ַַהַּת�ַ ְׁש� ְ לּוּם ַַה ָָּג� בֹוֹ ַּה�ַ "ּו ַַּמה ֵּפ� ֵ רּו ּׁׁש ַַהֵּׁש�� ֵ ם ַַרִׁש� ִ "י?" ֵֵּב� ַַר ְְרִּת�ִ י.
ְלְ ַַא ַַחר ַַמ ֲֲע ֶֶׂש� ה ֶזֶ ה הֹוֹ ִפִ ַיַע ֵֵאִלִ ָָּי�ה ּּו ַַה ָָּנ� ִבִ יא ַַּב� ֲֲחלֹוֹ מֹוֹ ֶׁש� ֶ ֻֻה ַַּצ� ע לֹוֹ ַַ ,ר ִִּב� י ִיְִצְ ָָחק ֹלֹא ָָהָיָ ה מ ּּוָכָ ן ֶׁש� ֶ ַַה ַַּי� ֲֲהלֹוֹ ם "ֵא ּּל ּּו ָָראֵׁש� ֵ י ֵּת�ֵ בֹוֹ תַַ :ר ִִּב� י ְׁש� ְ ֹֹלֹמֹה ִיְִצְ ָָח ִִקי"ָָ ,עָנָ ה ֵ
ֶׁש� ֶ ל ַַר ִִּב� י ִיְִצְ ָָחקּּ ,וִבִ ֵּׂש�� ֵ ר לֹוֹ ֶׁש� ֶ ִִּב� ְזְ כּוּת ִוִ ּּתּוּרֹוֹ ַַעל ֶׁש� ֶ ּּלֹוֹ ַיַ ִִּג� ַיַע ְלְ ֵבֵ ית ֲֲעבֹוֹ ָָדה ָזָ ָָרה. ַַס ָָּב� אִ" .יְִצְ ָָח ִִקי – ַַעל ְׁש� ְ מֹוֹ ֶׁש� ֶ ל ָָאִבִ יוַַ ,ר ִִּב� י ִיְִצְ ָָחק,
ַַה ַַּי� ֲֲהלֹוֹ ם ִיְִזְ ֶֶּכ� ה ְְּב� ֵבֵ ן ֶׁש� ֶ ָָּי� ִִאיר ֶֶאת ֵֵעיֵנֵ י ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ַַהֶּמ�ֶ ֶלֶ ְְךֶׁ ,ש� ֶ ָָחַפַ ץ ְְמֹאֹד ַַּב� ַַּי� ֲֲהלֹוֹ םִִ ,ה ִִּצ� ַיַע ְְמ ִִחיר ָָּג� בֹוֹ ַּה�ַ ֶׁש� ֶ ָָּז�ָכָ ה ְלְ ֵבֵ ן ָָּג� דֹוֹ ל ָָּכ� ל ָָּכ� ְְך ִִּב� ְזְ כּוּת ַַמ ֲֲע ֶֶׂש� ה נֹוֹ ָָרא
ְְּב� תֹוֹ ָָרתֹוֹ ". עֹוֹ ד יֹוֹ ֵֵתרַַ ,א ְְך ַַר ִִּב� י ִיְִצְ ָָחק ֵֵס ֵֵרב ׁׁשּוּבַ'ַ .הְיְהּוּדֹוֹ ן ֵֵמ ֵֵעז ֶׁש� ֶ ָָּק� ָָרהִּ .ת�ִ ְְרצ ּּו ִלִ ְׁש� ְ ֹמ ַַֹע?"
" ּּוֶבֶ ֱֱא ֶֶמת הּוּא ָזָ ָכָ ה ְלְ ֵבֵ ן ָיָ ָָקר ֶׁש� ֶ ֵּמ�ֵ ִִאיר ֶֶאת ֵֵעיֵנֵ י ְלְ ָָס ֵֵרב ִלִ י?!' ָצָ ַַרח ַַהֶּמ�ֶ ֶלֶ ְְך ְְּב� ַזַ ַַעם .הּוּא ֵֵה ֵֵחל ְלְ ַַא ֵֵּי�ם " ֶֶּב� ַַטח!" ָָק ָָראנּוַַּ .ה ִִּס� ּּפּו ִִּרים ֶׁש� ֶ ל ַַס ָָּב� א ָּת�ָ ִִמיד
"ֵאיֶזֶ ה ִִס ּּפּוּר ְְמ ָֻיָֻחד!" ֻֻּכ� ָָּל� ם"ִִ ,ה ְְת ַַר ַַּג� ְׁש� ְ נ ּּו ִלִ ְׁש� ְ ֹמ ַַֹעֵ . ְְּב� ִִא ּּיּו ִִּמים ָָקִׁש� ִ ים ַוַ ֲֲחמּו ִִּרים. ְְמ ָֻיָֻח ִִדים!
תורתי | בטאון המפעל העולמי 'תורה שבכתב' 80
ֹ ֹ
ִלְִלְֹמד עֹוד
•לְ ַר ׁ ִש"י הָ י ּו ַרק ָ ּבנוֹ תַ ,א ְך הוּא זָ כָ ה ְּב� ָּי� ּ
ִׁש� ִ ּּנּוִּיִים ֵֵּב� ין ַַה ּּק ּּוְנְ ְְט ֵֵר ִִסיםְְּ ,כ� ֶׁש� ֶ ַּת�ַ ְלְ ִִמ ִיִדים ֹלֹא ְַא ְְך ַהַ ְ ִרִ ית
ֵאִלִ ָהּו ַַמְל ַ
ֵ
ׁ ֶש ֲח ָתנָיו וְ ֶצ ֱא ָצ ָאיו הָ ַר ִ ּבים ָצ ְמח ּו לִ הְ יוֹ ת ִִּד� ְּי�ְק ּּו ַַמ ְְסִּפ� ִ יק ְְּב� ִִדְבְ ֵֵרי ַַר ָָּב� ם. "ֲהיֹוֹ ְְד ִִעים ַַאֶּת�ֶ ם ִִמי ָָהָיָ ה ַַה ַַּס� ְנְ ָָּד� ק ַַּב� ְְּב� ִִרית ֲ
ִמ ְ ּגדוֹ לֵ י ַ ּב ֲעלֵ י הַ ּתוֹ ָספוֹ תַ ,מ ְמ ׁ ִשיכֵ י דַּ ְר ּכוֹ . ְְּכ� ֶׁש� ֶ ַַרִׁש� ִ "י ָָּכ� ַַתב ֶֶאת ַַה ּּק ּּוְנְ ְְט ֵֵרס ֶׁש� ֶ ּּלֹוֹ ,הּוּא ָּב�
ֶׁש� ֶ ל ַַרִׁש� ִ "י?" ָׁש� ָ ַַאל ַַס ָ א.
ֵ ּבינֵיהֶ ם :הָ ַר ׁ ְש ַ ּב"םַ ,ר ֵ ּבנ ּו ַּתם ,הָ ִריבַ "ן ִִהְׁש� ְ ִִק ַיַע ַַר ּּבֹוֹ ת ַַּב� ֲֲהָכָ ָנָ תֹוֹ ְְּכ� ֵפֵ רּו ּׁׁש ְלְ ָכָ ל ַַעם "ֶא ֶֶה ְְמ ְְמ ...א ּּוַלַ י ַַרב ַַהָּמ�ָ קֹוֹ ם?" ִנִ ָָּס� ה ְיְהּו ָָּדה ֶ
וְ עוֹ ד. ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאלְ ,וְ ֹלֹא ַַרק ְלְ ִׁש� ִ ּּמּו ּׁׁש ְִיְִח ִיִדי"ִִ ,ה ְְמִׁש� ִ ְיְך ַלַ ְְחֹׁש� ֹב.
"פרו ּׁש ַר ׁ ִש"י •הַ ׁ ּ ְשלָ "ה הַ ָ ּקדוֹ ׁש הֵ ִעידֵ ּ : ַַס ָָּב� אִ" .לִ ְפְ ֵנֵ י ֶׁש� ֶ ָָּכ� ַַתב ֶֶאת ֵּפ� ֵ רּו ּׁׁשֹוֹ ַַעל ַַה ּּתֹוֹ ָָרה,
"א ּּוַלַ י ִִּכ� ְְּב� ד ּּו ֶֶאת ַַה ַַּס� ָָּב� א?" ִנִ ִִּס� ִיִתי ַַּג� ם
נִכְ ַּתב ְ ּברו ַּח הַ ּק ֶֹד ׁש". הּוּא ָָע ַַר ְְך תרי"ג ַּת�ַ ֲֲעִנִ ּּיֹוֹ ת .הּוּא ִִה ְְת ַַאֵּמ�ֵ ץ
ֲֲאִנִ י ְלְ ַגַ ּּלֹוֹ ת.
ְלְ ַַד ֵֵּי�ק ְְּב� ָכָ ל ִִמ ָָּל� ה ּּוֵפֵ רּו ּׁׁשְ ,וְ ִִהְׁש� ְ ִִק ַיַע ְְּב� ִנִ ּּסּו ַַּח
• ַעל ּ ֵפרו ּׁש ַר ׁ ִש"י ַעל הַ ּתוֹ ָרה נִכְ ְּתב ּו יוֹ ֵתר " ַַּב� ְְּב� ִִרית ִׁש� ִ ֵּמ�ֵ ׁׁש ְְּכ� ַַסְנְ ָָּד� ק – ֵֵאִלִ ָָּי� ה ּּו
ַּת�ַ ְְמִצִ ִיִתי ּּוָבָ ִִהירָָּ ,כ� ְְך ֶׁש� ֶ ַַּי� ְְת ִִאים ְלְ ָכָ ל לֹוֹ ֵֵמד
ִמְ 600-ספָ ִרים וּפֵ רו ׁ ִּשים! ַַה ָָּנ� ִבִ יא!" ִִהְפְ ִּת�ִ ַיַע אֹוֹ ָָתנ�ּו ַַס ָָּב� א.
ְלְ ִפִ י ָָר ָָמתֹוֹ ".
נִש ֲאר ּו לָ נ ּו לִ בְ ָרכָ ה • ְ ּבנוֹ ָסף לַ ּ ֵפרו ּׁשְ ׁ , "ֵאִלִ ָָּי�ה ּּו ַַה ָָּנ� ִבִ יא ִִּב� ְכְ בֹוֹ דֹוֹ ּּוְבְ ַַעְצְ מֹוֹ ! ֵ
"ָׁש� ָ ַַמ ְְעִּת�ִ י ֶׁש� ֶ ִִּכ� ּּנ ּּו ֶֶאת ַַרִׁש� ִ "י 'ַּפ� ַ ְְרַׁש� ַ ְנְ ָָּד� ָָתא'ַַ ,על �ְך
ֵמ ַר ׁ ִש"י ו ִּמ ֵ ּבית ִמ ְד ָר ׁשוֹ ַ ּגם ִספְ ֵרי הֲ לָ כָ ה ְׁש� ְ מ�ֹו ֶׁש� ֶ ל ָָה ַַר ַַה ּּנֹוֹ ַלַ ד ִנִ ְְק ָָרא
ֵׁש� ֵ ם ֶׁש� ֶ ֵּפ� ֵ ֵֵר ׁׁש ֶֶאת ַַה ָָּד� ת"ָָ ,א ַַמ ְְרִּת�ִ יְ ,וְ ַַס ָָּב� א ִִהְנְ ֵֵהן
וְ ׁשוּ"תִ ּ ,פ ּיו ִּטים ו ְּסלִ יחוֹ תִ ,סדּ וּר ו ַּמ ְחזוֹ ר. ִִּב� ְְתִפִ ָָּל� ה ֶׁש� ֶ ִּי�ְִזְ ֶֶּכ� ה ְלְ ָָחְכְ ָָמה ְוְ ַלַ ֲֲהָבָ ָנָ ה ְׁש� ְ ֹֹלֹמֹה,
ְְּב� ֹר ׁ
ֹאׁשֹוֹ . ְ ְ
"ֵּפ� ֵ רּו ּׁׁש�ֹו ֶֶה ָָעצּוּם ֶׁש� ֶ ל ַַרִׁש� ִ "י ַַעל ַַהַּת�ַ ַנַ ְ ַַּב� ּּתֹוֹ ָָרה ְְּכ� מֹוֹ ְׁש� ְ ֹֹלֹמֹה ַַהֶּמ�ֶ ֶלֶ ְךְ .לְ ַַא ַַחר ִִמ ֵֵּכ� ן ֵֵּב� ֵֵרְך אֹוֹ תֹוֹ
"ְך
ֵֵאִלִ ָָּי� ה ּּו ַַה ָָּנ� ִבִ יא ֶׁש� ֶ ִּי�ְִזְ ֶֶּכ� ה ִלִ ְכְ ֹּת� ֹב ִִחּדּ ּּוֵׁש� ֵ י ּּתֹוֹ ָָרה ֶׁש� ֶ ָָּי� ִִאיר ּּו
ְוְ ַַעל ַַמ ֶֶּס� ְכְ ּּתֹוֹ ת ַַהַּׁש�� ַ "ס ִִה ְְת ַַק ֵֵּב� ל ְְּב� ִִׂש� ְְמ ָָחה
ֶֶאת ֵֵעיֵנֵ י ַַה ּּלֹוֹ ְְמ ִִדים.
ְְּב� ֶֶק ֶֶרב ָָּכ� ל ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאלֶֶ .את ק ּּוְנְ ְְט ֵֵרס ַַהֵּפ� ֵ ר ּּוִׁש� ִ ים
"ַאֶּת�ֶ ם יֹוֹ ְְד ִִעים ֵֵמ ֵֵאיֹפֹה ָָאנ ּּו ְלְ ֵֵמ ִִדים ְלְ ִִהְצְ ָָט ֵֵרף ֵֵאָלָ יוַ . ֶׁש� ֶ ִִּנ� ְכְ ַּת�ַ ב ְְּב� ָיָ ָָדיו ֶׁש� ֶ ל ַַרִׁש� ִ "י ֶֶה ְְעִּת�ִ יק ּּו ַּת�ַ ְלְ ִִמ ָיָדיו. ְוְ ָָאֵכֵ ןְְּ ,כ� ָבָ ר ִִמ ַַּק� ְְטנּוּתֹוֹ ָלָ ַַמד ַַה ֶֶּי� ֶלֶ ד ְׁש� ְ ֹֹלֹמֹה ְוְ ָיָ ַגַ ע
ֶׁש� ֶ ָָהָיָ ה ָָעָנָ ו?" ִׁש� ִ ְְמעֹוֹ ָיָ ָצָ א ְלְ ֶֶמ ְְר ַַח ִִּק� יםְ ,וְ ַַר ִִּב� ים ִִּב� ְְּק� ׁׁש ּּו ְלְ ַַק ֵֵּב� ל ֹע ֶֶֹתק ַַּב� ּּתֹוֹ ָָרהַַ ,עד ֶׁש� ֶ ִּמ�ִ ָָּצ� ה ֶֶאת ַַה ִִּל� ּּמּוּד ִִּב� ְְטרֹוֹ ְׁיְׁשְ .לְ ַַא ַַחר
"ִמ ָָּכ� ְְך ֶׁש� ֶ הּוּא ּכּ ֹוֹ ֵֵתב ֵ'ֵאיִנִ י יֹוֹ ֵֵד ַַע'?" ֵֵמ ַַה ּּק ּּוְנְ ְְט ֵֵרס". ִִמ ֵֵּכ� ן ָָּג� ָלָ ה ִלִ ְְמקֹוֹ ם ּּתֹוֹ ָָרהֶֶ ,אל ַַהְיְִׁש� ִ יבֹוֹ ת ֶׁש� ֶ ְְּב� ַַאְׁש� ְ ְְּכ� ַנַ ז
ִנִ ִִּס� ִיִתי ַלַ ְְחֹׁש� ֹבִ .
ִנִ ְזְ ַַּכ� ְְרִּת�ִ י. ( ֶֶּג� ְְר ַַמְנְ ָיָ ה)ָׁ ,ש� ָ ם ָָהָיָ ה ֶֶמ ְְר ַַּכ� ז ַַה ּּתֹוֹ ָָרה ְְּב� אֹוֹ ָָתם ָיָ ִִמים.
ֶ"ֶרַגַ עָָ ,אז ֶזֶ ה ַַמָּמ�ָ ׁׁש אֹוֹ תֹוֹ ֵּפ� ֵ רּו ּׁׁש ֶׁש� ֶ ֲֲאַנַ ְְחנ ּּו לֹוֹ ְְמ ִִדים
"ָנָ כֹוֹ ן! ַַרִׁש� ִ "י ֹלֹא ִִה ְְת ַַּב� ֵֵּי� ׁׁש ִלִ ְכְ ֹּת� ֹב ִִמ ְְסַּפ� ַ ר ְּפ� ְ ָָע ִִמים ַַה ּּיֹוֹ ם?" ִִה ְְת ַַר ֵֵּג� ׁׁש ְיְהּו ָָּדה. ְּת�ְ ִִח ָָּל� ה ִִה ִִּג� ַיַע ְלְ ַַמ ֶֶּג� ְנְ ָצָ אָׁ ,ש� ָ ם ָלָ ַַמד ֵֵמ ַַר ּּבֹוֹ ַַר ִִּב� י ַיַ ֲֲעֹקֹב
ֵ'ֵאיִנִ י יֹוֹ ֵֵד ַַע'ְְּ .ב� נֹוֹ ָָסףַַ ,רִׁש� ִ "י ַַמְצְ ִלִ ַיַח ְלְ ַפַ ֵּׁש�� ֵ ט ּּוְלְ ָבָ ֵֵאר ַַּב� ר ָיָ ָָקרֶׁ ,ש� ֶ ָָהָיָ ה ִִמַּת�ַ ְלְ ִִמ ָיָדיו ֶׁש� ֶ ל ַַר ֵֵּב� נ�ּו ֵֵּג� ְְר ׁׁשֹוֹ ם
"אֹוֹ ת�ֹו ֵּפ� ֵ רּו ּׁׁש ְְּב� ִִד ּּיּוּק!" ִִאֵּׁש�� ֵ ר ַַס ָָּב� אְ" .לְ ַַא ַַחר
ְְמאֹוֹ ר ַַה ּּגֹוֹ ָלָ הְ .לְ ַַא ַַחר ַַּכ� ָּמ�ָ ה ָׁש� ָ ִנִ ים ָָעַבַ ר ְלְ ֶוֶ ְוְר ַַמְיְָזָ א,
ְְּד� ָבָ ִִרים ְְמ ֻֻס ָָּב� ִכִ ים ְְּב� ִִמ ִִּל� ים ְְספּוּרֹוֹ ת ְוְ ָׁש� ָ וֹוֹ ת ְלְ ָכָ ל ֶׁש� ֶ ֻֻה ְְמָצָ א ַַה ְְּד� פּוּסִ ,לִ ְפְ ֵנֵ י ְְּכ� ָׁ 550-ש� ָ ָנָ הַַ ,ה ֵֵּס� ֶפֶ ר
ָׁש� ָ ם ָלָ ַַמד ֵֵמ ַַר ִִּב� י ִיְִצְ ָָחק ַַה ֵֵּל� ִוִ י ֶֶסַגַ "לְְּ .כ� ֶׁש� ֶ ָָהָיָ ה ְְּכ� ֶבֶ ן
ֶנֶ ֶפֶ ׁׁש". אׁשֹוֹ ן ֶׁש� ֶ ֻֻה ְְדַּפ� ַ ס ָָהָיָ ה ֵּפ� ֵ רּו ּׁׁש ַַרִׁש� ִ "י!". ַַהְיְהּו ִִּדי ָָה ִִר ׁ
ָּכ� ְׁש� ְ לֹוֹ ִׁש� ִ ים ָָחַזַ ר ִלִ ְְטרֹוֹ ְׁיְׁש ְוְ ֵֵה ִִקים ָָּב� ּּה ְיְִׁש� ִ יָבָ הְ ,וְ ַַאף
ָ ָבָ ה ֵנ ֵר ַַמֲעֲ ָָרִבִי "ְמ ַַר ֵֵּג� ׁׁש!" ָלָ ַַחְׁש� ְ ִּת�ִ יֶ"ֶ .רַגַ עְ ,וְ ָלָ ָּמ�ָ ה ִִה ְְדִּפ� ִ יס ּּו אֹוֹ תֹוֹ ְ ֵֵה ֵֵחל ִלִ ְפְ ֹסֹק ֲֲהָלָ כֹוֹ ת".
ִִּב� ְכְ ַַתב ַַרִׁש� ִ "י ְוְ ֹלֹא ִִּב� ְְְכַַת�ַ ב ָָרִגִ יל?"
" ַַּב� ֲֲעֹרֹב ָיָ ָָמיו ֶׁש� ֶ ל ַַרִׁש� ִ "י ִִה ִִּג� יע ּּו ָיָ ִִמים ָָקִׁש� ִ ים ְלְ ַַעם "ְוְ ַגַ ם ָָּכ� ַַתב ֶֶאת ַַהֵּפ� ֵ רּו ּׁׁש"ִִ ,הְזְ ִִּכ� יר ְיְהּו ָָּדה.
"ָה ְָיְָתה זֹוֹ ְּת�ְ ק ּּוַפַ ת ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל"ִִ ,סֵּפ� ֵ ר ַַס ָָּב� א ִִּב� ְכְ ֵֵאבָ . "ִעם הֹוֹ ָָר ָָדתֹוֹ "ְׁש� ְ ֵֵאָלָ ה טֹוֹ ָבָ ה"ֶֶ ,ה ְְח ִִמיא ִלִ י ַַס ָָּב� אִ . � ֵּפ� ּׁשׁ
ַַמ ְְס ֵֵעי ַַה ְְּצ� ָלָ בֲֲ .המֹוֹ ֵנֵ י נֹוֹ ְצְ ִִרים מּו ָָּס ִִתים ָיָ ְצְ א ּּו ְלְ ַַמ ַַּס� ע ִלִ ְְדפּוּס ֶׁש� ֶ ל ֵּפ� ֵ רּו ּׁׁש ַַרִׁש� ִ "יִ ,נִ ְְק ַַּב� ע ֶׁש� ֶ הּוּא ְֻיְֻדַּפ� ַ ס ֵרּו ַַרִׁשִ"י
ֶֶה ֶֶרג ְוְ ֶֶרַצַ ח ְְּב� ֵׁש� ֵ ם ָָּד� ָָתםֵֵ .הם ָיָ ְצְ א ּּו ַלַ ֶֶּד� ֶֶר ְְך ֶֶאל ְְק ִִה ּּלֹוֹ ת ַַּב� ְְּכ� ָָתב ַַה ְְּס� ָפָ ַַר ִִּד� י ֶׁש� ֶ ָָהָיָ ה ָנָ הּוּג ָָאזֶ ,זֶ ה ַַהֻּמ�ֻ ָָּכ� ר ַַּכ� ּּיֹוֹ ם "ִלִ ְפְ ֵנֵ י ֶׁש� ֶ ֲֲא ַַסֵּפ� ֵ ר ַַעל ְְּכ� ִִתיַבַ ת ַַהֵּפ� ֵ רּו ּׁׁש ַַה ָָּק� דֹוֹ ׁׁש
ֶוֶ ְוְר ַַמְיְָזָ אְׁ ,ש� ְ ִפִ ָיָרא ּו ַַּמ ֶֶּג� ְנְ ָצָ אְ ,וְ ָׁש� ָ ם ָָמ ְְסר ּּו ְיְהּו ִִּדים ַַּב� ֵּׁש�� ֵ ם ' ְְּכ� ַַתב ַַרִׁש� ִ "י'". ֶׁש� ֶ ל ַַרִׁש� ִ "יַַ ,אֶּת�ֶ ם ְצְ ִִריִכִ ים ְלְ ָָהִבִ ין ַַמֶּׁש�� ֶ ה ּּו ָָח ׁׁשּוּב
ֹ ְְמֹאֹד"ִִ ,ה ְְס ִִּב� יר ַַס ָָּב� אְְּ " .ב� אֹוֹ ָָת ּּה ְּת�ְ ק ּּוָפָ ה ֲֲע ַַדִיִן ֹלֹא
ַַר ִִּב� ים ֶֶאת ַנַ ְפְ ָׁש� ָ ם ַַעל ִִקּדּ ּו ּׁׁש ה'ַַ .הַּמ�ַ ָָּצ� ב ִִהְׁש� ְ ִּפ� ִ ַיַע ַַמ ְְרֵאֵה ָהָ ֵאֵפֹוד
ְלְ ָָר ָָעה ַַעל ְְּב� ִִריאּוּתֹוֹ ֶׁש� ֶ ל ַַרִׁש� ִ "יְ ,וְ הּוּא ָָחָלָ ה ְוְ ָנָ ַפַ ל ָָהָיָ ה ַַה ְְּד� פּוּס ַַק ָָּי�םָָּ ,כ� ְְך ֶׁש� ֶ ֹּל� ֹא ָָהי ּּו ְְסָפָ ִִרים ֻֻמ ְְדָּפ� ָ ִִסים
"ִס ַַּי� ְְעָּת�ָ א ִִּד� ְׁש� ְ ַַמ ָָּי�א ְְּג� דֹוֹ ָלָ ה ִלִ ְְּו� ָָתה ֶֶאת ַַרִׁש� ִ "י ִִּב� ְכְ ִִתיַבַ ת ִ
ְלְ ִִמְׁש� ְ ָָּכ� ב. ְְּכ� ִפִ י ֶׁש� ֶ ָָאנ ּּו ַַמ ִִּכ� ִיִרים ַַּכ� ּּיֹוֹ םַַ .ה ּּתֹוֹ ָָרה ִנִ ְְמ ְְס ָָרה ֵֵמ ַַרב
ַַהֵּפ� ֵ רּו ּׁׁשֲֲ .א ַַסֵּפ� ֵ ר ָלָ ֶכֶ ם ַַעל ִִמ ְְק ֶֶרה ֶֶא ָָחד ָָּכ� ֶזֶ ה".
ְלְ ַַתְלְ ִִמיד ְְּב� ַַעל ֶּפ� ֶ הְ ,וְ ַַהַּת�ַ ְלְ ִִמ ִיִדים ֶׁש� ֶ ָָרצ ּּו ִלִ ְׁש� ְ ֹמֹר ַַעל
ַַרִׁש� ִ "י ַַה ָָּק� דֹוֹ ׁׁש ִִה ְְמִׁש� ִ ְיְך ִלִ ְלְ ֹמֹד ּּוְלְ ַַח ֵֵּד� ׁׁש ַַעד ִלִ ְְרָגָ ָָעיו ִִה ְְת ַַר ַַּו� ְְחנ ּּו ֲֲאחֹוֹ ָָרהְ ,וְ ַַס ָָּב� א ִִסֵּפ� ֵ רְְּ " :ב� ַַא ַַחד ַַה ָָּי� ִִמים ַַה ְְּד� ָבָ ִִרים ָָהי ּּו רֹוֹ ְׁש� ְ ִִמים אֹוֹ ָָתם ְְּב� ַַמ ְְח ֶֶּב� ֶֶרת ֲֲעׂשׂ ּּוָיָ ה
ָָה ַַא ֲֲחרֹוֹ ִנִ יםַַּ ,ג� ם ְְּכ� ֶׁש� ֶ ָָהָיָ ה חֹוֹ ֶלֶ ה ְוְ ַַח ָָּל� ׁׁשַּ .ת�ַ ְלְ ִִמ ָיָדיו ָָעְבְ ָָרה מּוּל ַַרִׁש� ִ "י ִִאָּׁש�� ָ ה ָנָ ְכְ ִִר ָָּי�ה ְְרכ ּּוָבָ ה ַַעל סּוּס. ְְקָלָ ף אֹוֹ ְנְ ָיָ רֶׁ ,ש� ֶ ָָה ְָיְָתה ִנִ ְְק ֵֵראת ק ּּוְנְ ְְט ֵֵרסַּ .ת�ַ ְלְ ִִמיד
ָיָ ְׁש� ְ ב ּּו ְלְ ִצִ ּדּ ֹוֹ ְוְ ָכָ ְְתב ּּו ִִמִּפ� ִ יו ֶֶאת ּּתֹוֹ ָָרתֹוֹ ְוְ ֶֶאת ְּפ� ְ ָָס ָָקיו. ַַרִׁש� ִ "י ִִהְצְ ַַט ֵֵער ְְמֹאֹד ַַעל ֶׁש� ֶ ִִּנ� ְְת ַַקל ְְּב� ַַמ ְְר ֶֶאה ָָּכ� ֶזֶ ה. ֶׁש� ֶ ָָה ְָיְָתה לֹוֹ ֶֶאְפְ ָׁש� ָ רּוּת ִלִ ְְרֹּכ� ֹׁׁש ְְקָלָ ףְְּ ,ד� יֹוֹ ְוְ ֻֻקְלְ מּוּס,
ַַהִּמ�ִ ָָּל� ה ָָה ַַא ֲֲחרֹוֹ ָנָ ה ֶׁש� ֶ ָָא ַַמר ִלִ ְפְ ֵנֵ י ֶׁש� ֶ ָָּי� ְצְ ָָאה ִנִ ְׁש� ְ ָָמתֹוֹ ְוְ ִִה ֵֵּנ� הְְּ ,כ� ֶׁש� ֶ ֵּפ� ֵ ֵֵר ׁׁש ֶֶאת ַַמ ְְר ֵֵאה ָָה ֵֵאפֹוֹ ד ֶׁש� ֶ ל ִִּב� ְגְ ֵֵדי ָָהָיָ ה רֹוֹ ֵׁש� ֵ ם ֶֶאת ִִּד� ְבְ ֵֵרי ַַר ּּבֹוֹ ִִ .מ ֶֶּט� ַבַ ע ַַה ְְּד� ָבָ ִִרים ָָהי ּּו
ִִּב� ְְק ֻֻדָּׁש�� ָ ה ּּוְבְ ָָט ֳֳה ָָרה ָָה ְָיְָתה ַַהִּמ�ִ ָָּל� ה ָ'ָטהֹוֹ ר'ִִ .מ ָָּי�ד ָיָ ְצְ ָָאה ַַה ְְּכ� ֻֻה ָָּנ� ה ְוְ ִִה ְְתַלַ ֵֵּב� ט ְלְ ַגַ ֵֵּב� י צּו ַַּרת ַַה ְְּק� ִׁש� ִ ָיָרהִ ,נִ ְזְ ַַּכ� ר ְְּב� ֹאֶֹפֶ ן
ַַּב� ת קֹוֹ ל ְוְ ָָא ְְמ ָָרהֲ'ֲ :ע ִִת ִיִדין ָָּכ� ל ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ִלִ ְְהיֹוֹ ת ַַה ְְּק� ִׁש� ִ ָיָרה ֶׁש� ֶ ל ַַה ֶֶּב� ֶגֶ ד ֶׁש� ֶ ל אֹוֹ ָָת ּּה ּּגֹוֹ ָיָ הּ ,ו ָָּמָצָ א אֹוֹ תֹוֹ
ָָּב� ֶנֶ ָיָך'ְ .וְ ָָאֵכֵ ןֵֵ ,מ ָָאז ְוְ ַַעד ַַעָּת�ָ ה ָָּכ� ל ִִמי ֶׁש� ֶ הֹוֹ ֶגֶ ה ַַּב� ּּתֹוֹ ָָרה ּּתֹוֹ ֵֵאם ִלִ ְלְ ׁׁשֹוֹ ן ַַהְּפ� ְ סּו ִִּקיםָָ .אז ֵֵהִבִ ין ֶׁש� ֶ ִּמ�ִ ָּׁש�� ָ ַַמִיִם ֶֶה ְְרא ּּו ֲהֲָיַָדְַע ְ �ָּתָ?
לֹוֹ ֵֵמד ֶֶאת ֵּפ� ֵ רּו ּׁׁשֹוֹ ֶׁש� ֶ ל ַַרִׁש� ִ "יְ .וְ ֻכֻ ָָּל� נ ּּו ֶנֶ ְְחָׁש� ָ ִבִ ים ְְּכ� ָבָ ָנָ יו לֹוֹ ֶֶאת ַַהַּמ�ַ ְְר ֶֶאה ַַה ֶֶּז�ה ְְּכ� ֵֵדי ֶׁש� ֶ ֵֵּי� ַַדע ֵֵא ְיְך ָָהָיָ ה ָָה ֵֵאפֹוֹ ד
ֶׁשַר �ִַׁשִ"י ּכֹּוֵֹתֵב ַע ַל ִּמִִּל �ִים ָהִָרִאׁשׁ ֹוֹנֹוֹת � ֶ ַה ַ �
ָָהרּו ָָּחִנִ ִּי�ִים". ֶנֶ ְְח ָָּג� ר".
ַהַּתֹּוָֹרָה ֵה ֵןָ" :אַָמ ַר ַרִַּב �ִי ִיְִצְָחָק".
"ֲאִנִ י ַַמ ְְר ִִּג� ׁיׁש ַַעְכְ ָׁש� ָ ו ַַה ְְר ֵֵּב� ה יֹוֹ ֵֵתר ְְמ ֻֻח ָָּב� ר ַלַ ּּתֹוֹ ָָרה... ֲ "ֵאיז�ֹו ַַהְׁש� ְ ָָּג� ָָחה "ְמ ַַר ֵֵּג� ׁׁש!" ִִה ְְתַלַ ֵֵהב ְיְהּו ָָּדהֵ . ְ ִמ ִיהּוַּרִַּב �ִי ִיְִצְָחָק? ֵחֵֶל ֶק ֵמֵַהֲַחֲָכִָמ ִים
ִנִ ְלְ ַַמד ַיַ ַַחד?" ִִה ִִּצ� ַיַע ְיְהּו ָָּדה ּּוָפָ ַַתח ֶֶאת ַַה ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש. ְּפ� ְ ָָר ִִטית!".
ַתָּנ ָ �א אֹו ַֹאַמֹוָֹרָא, ְּמְֻדָֻּב �ָר ְּב ְ � ַ
ֶׁש �
סֹוְֹבְִרִים � ֶ
ָ"ָק ִִד ָיָמה!" ַַס ָָּב� א ִִהְצְ ִִּב� ַיַע ַַעל ָּפ� ָ ָָרַׁש� ַ ת ְְּב� ֵֵראִׁש� ִ ית, "ֵּפ� ֵ רּו ּׁׁש ַַרִׁש� ִ "י ְְמַלַ ֵּמ�ֵ ד ַַר ּּבֹוֹ ת ַַעל ִִאיִׁש� ִ ּּיּוּתֹוֹ ֲאֲָב ָל ֵיֵׁשׁ ַהַּטֹּוֲֹעֲִנִים ִּכ �ִי ַרִַּב �ִי ִיְִצְָחָק הּוּא
ְוְ ָׁש� ָ ַַק ְְענ ּּו ְְּב� ִלִ ּּמּוּד ְְמֻׁש� ֻ ָּת�ָ ף ּו ָָּמתֹוֹ ק. ַַה ְְמ ֶֻיֶֻח ֶֶדת"ַַ .ס ָָּב� א ָּפ� ָ ַַתח ֶֶאת ַַה ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ְוְ ִִהְזְ ִִמין אֹוֹ ָָתנ ּּו
ָאִָב ִיו �ֶׁשֶל ַר �ִַׁשִ"י! ַר �ִַׁשִ"י ָָרָצ ָה ְלְַכֵַּב �ֵד ֶאֶת
ֹּתַֹחַ ֶאֶת ֵּפ�ֵרּוּׁשׁ ֹו ֹ ָאִָב ִיוְ ,וְָלֵָכ ֵן ָּב ָ �ַחַר ִלְִפ ְ �
81 תשרי תשפ״ז ְּׁשמֹוֹ.
ַלַּתֹּוָֹרָה ְּב ְ �ִצ ִּטּּוּט ִמ ִ � � ְ
ִִח ּּד ּּו יֵ
ֵד ְְט ִִרי ְְו ָָיה
ּּת ֹֹו ָָרה
ִִא ְְספ ּּו ֶֶאת ָהָ אֹוֹ ִִת ּּיֹוֹ ת ֶׁש� ֶ ְְּל� ַַצד ַהַ ְְּת� ׁׁשּוּבֹוֹ ת ַהַ ְּנ�ְכֹוֹ נֹוֹ ת
ְוְ ַהַ ְְר ִִּכ� יב ּּו ֵֵמֶהֶ ן ֻֻמָּׂש�� ָ ג ֶֶּב� ן ְׁש� ְ ֵֵּת� י ִִמ ִִּל� ים:
אַַ .רִׁש� ִ "י נֹוֹ ַלַ ד ְְּב� :
ַַ .1אְנְ ְגְ ִלִ ָָּי� ה (ב)
מא
ת :ר' מן ָ .2צָ ְְרַפַ ת (ר)
.3ה ּּוְנְ ַגַ ְְרָיָ ה (א)
ַַא ַַחת ְּוְּי ִִחי ָָדה � ֹֹּד ֶֶפן בֵֵ .איֶזֶ ה ִִמ ֵֵּב� ין ַהַ ִּמ�ִ ְׁש� ְ ָּפ� ָ ִִטים ַהַ ָָּב� ִִאים ָנָכֹוֹ ן?
י ֹֹו ֵֵצא ַַ .1רִׁש� ִ "י ִִה ְְת ַַע ָָּנ� ה תרי"ג ַּת�ַ ֲֲעִנִ ּּיֹוֹ ת ְְּב� ֶֶט ֶֶרם ָָּכ� ַַתב ֶֶאת ֵּפ� ֵ רּו ּׁׁשֹוֹ ַַעל
ִּפ� ִ י ַַה ּּסֹוֹ ד (מ)
ַַּג� ּּל ּּו ֶֶאת ַַהִּמ�ִ ָָּל� ה ַַה ִִּנ� ְְר ֶֶמֶזֶ ת ַַּב� ּׁש�ּׁוּרֹוֹ ת ַַה ָָּב� אֹוֹ ת: ָ
"ַאְׁש� ְ ֶֶריָך" (פ) ֹֹ .2מֶׁש� ֶ ה ַַר ֵֵּב� נ ּּו ע"ה ָָא ַַמר לֹוֹ ַ
ָָמה ֵֵמ ָָה ְְרִׁש� ִ ָיָמה
ִִּב� ְְּת� ִִח ַַּל� ת ְִיְִצ ַיַרת ֵיֵ ׁׁש ֵֵמ ַַאִיִן ָָּ .3כ� ל ַַהְּת�ְ ׁׁשּוּבֹוֹ ת ְנְ כֹוֹ נֹוֹ ת (ש)
ֵֵאינֹוֹ ַׁש� ַ ָָּי� ְְך ְְל ָָכאן?
ּוַּבַ ִּס�ִ ּּיּוּם ִׂש�ִ ים ַׁש� ַ ִיִת ןֶ-עְזְ ָָרא ְְמַכַ ֶּנ�ֶה ֶֶאת ַַרִׁש� ִ "י: גָ .הָ ִִא ְְּב� ֶ
ִִאם ּּתֹוֹ ִִריד ֶֶאת ָָּב� ֵֵאת ָׁש� ָ א ּּולִִ ,חָּט�ָ ה, ַּ .1פ� ַ ְְרַׁש� ַ ְנְ ָָּד� ָָתא (ו)
ַַא ְְב ָָר ָָהםֶּ ,פ� ֶ ַַסח, .2אֹוֹ ַַר ְָיְָתא (מ)
ֶֶאת ַַרִׁש� ִ "י ִִּת� ְְמ ָָצא ָָּכ� ֵֵעת ּּ .3פֹוֹ ָָר ָָתא (ג)
ַַי ֲֲעֹקֹבְְּ ,ב� ֵֵראִׁש� ִ ית
ַַמ ִִהי ַַהִּמ�ִ ָָּל� ה? _______________ דֵֵּ .כ� ַיַצד ֵהֵ ִבִ ין ַַרִׁש� ִ "י ֶֶאת צּו ָָּרתֹוֹ ֶׁש� ֶ ל ָהָ ֵֵאפֹוֹ ד?
.1צּו ַַּרת ִִסיָנָ ר ִנִ ְְר ֲֲא ָָתה לֹוֹ ַַּב� ֲֲחלֹוֹ ם (פ)
ֵֵ .2אִלִ ָָּי�ה ּּו ַַה ָָּנ� ִבִ יא ִִה ִִּג� ַיַע ְלְ ַגַ ּּלֹוֹ ת לֹוֹ ֶׁש� ֶ ּצּ ּו ָָּרתֹוֹ ִִסיָנָ ר (ז)
ֲחֲ קּוּ ְְו ַַגּלּּוּ
ָָ .3עְבְ ָָרה ְלְ ָפָ ָנָ יו ִִאָּׁש�� ָ ה רֹוֹ ֶכֶ ֶבֶ ת ֲֲחגּו ַַּרת ִִסיָנָ ר (ק)
ַַמ אׁשֹוֹ ן ֶׁש� ֶ ָָּל� ַַמד ֻֻחָּמ�ָ ׁׁש ִִעם ַַרִׁש� ִ "י הּוּא: הָ .הָ ִִר ׁ
ֲֲ .1ח ָָתנֹוֹ (ס)
ָָ .2אִבִ יו (ש)
ַַמ ֲֲחק ּּו ֶֶאת ַַהְּת�ְ ׁׁשּוּבֹוֹ ת ַלַ ַַהְגְ ָָּד� רֹוֹ ת ִִמ ָָּי� ִִמין ִלִ ְְׂש� ֹמֹאל ְְּכ� ֶׁש� ֶ ֵֵהן ְְמֻבֻ ָָּס� סֹוֹ ת ַַעל ִִמ ְְק ָָרא ְוְ ַַרִׁש� ִ "י ַַ .3ר ֵֵּב� נ ּּו ַּת�ַ ם (ת)
ִִמָּפ� ָ ָָרַׁש� ַ ת ְְּב� ֵֵראִׁש� ִ ית.
וֵֵּ .כ� ַיַצד ִנִ ֵֵּק� ד ַַרִׁש� ִ "י ֶֶאת ָהָ אֹוֹ ת ש' ְְּב� ִִמּלּ ֹוֹ ת ַהַ ִּמ�ִ ְׁש� ְ ָּפ� ָ ט ֶׁש� ֶ ָָּכ� ַַתב:
ְלְ ַַא ַַחר ִִמ ֵֵּכ� ן ִִא ְְספ ּּו ְלְ ִפִ י ַַה ֵֵּס� ֶֶדר ֶֶאת ָָ 15האֹוֹ ִִת ּּיֹוֹ ת ֶׁש� ֶ ּּנֹוֹ ְְתרּוְְּּ ,כ� ֵֵדי ְלְ ַַק ֵֵּב� ל ִִ 3מ ִִּל� ים ַַא ְְקטּו ַַּאִלִ ּּיֹוֹ ת. שלמה שלמה שלמה שלמה שלמה
.1סגול ,חיריק ,שווא ,פתח ,שווא (ר)
ְְּב� דֹוֹ רֹוֹ הּו ַַּצף ָהָ עֹוֹ ָלָ ם ְְּב� ַַמִיִם .2חיריק ,סגול ,שווא ,קמץ ,פתח (ח)
ש ר ו נ ב א
.3סגול ,שווא ,קמץ ,חיריק ,סגול (ש)
ר ש ד ר א ד ִִּב� ְְמקֹוֹ ם ִִק ְְטִנִ ּּיֹוֹ ת ּו ְָּיְָרקֹוֹ ת ִִּג� ָּנ�ָה
זַַ .רִׁש� ִ "י ִנְִפְ ַַטר ְְּב� ִגִ יל:
ל ש ת מ י ת ִִאם ִִּת� ְְר ֶֶצה ִִּת� ְְת ַַּג� ֵֵּב� ר ָָעָלָ יו
( 65 .1י)
צ פ ר א ס ה ִנְִפְ ְְק ָָדה ַַּג� ם ִהִ יא ַַעל ֲֲעוֹוֹ ָּנָּה ( 75 .2ד)
ה י ש ה א ר ִִמ ָָּכ� אן ֶׁש� ֶ ָהָ עֹוֹ ָלָ ם ִנְִבְ ָָרא ִִּב� ְלְ ׁׁשֹוֹ ן ַהַ ֹּק� ֶֶֹד ׁׁש ( 85 .3פ)
ח ש ב ז ר מ ִִמָּׁש�� ָ ם ִנְִלְ ַַקח ֲֲעָפָ רֹוֹ ֶׁש� ֶ ל ָָא ָָדם
ִנְִכְ ַַּת� ב ַַעל ֵׁש� ֵ ם ֶהֶ ָָע ִִתיד
ַַמה ָָּי� ָָצא? חֶ .נְֶכְ ּדּ ֹוֹ ֶׁש� ֶ ל ַַרִׁש� ִ "י הּוּא:
ָָ .1ה ַַרְׁש� ְ ָָּב� "א (ת)
ר פ ו ר ש א _ _
__ _ _ ָָ .2ה ִִריָבָ "א (ק)
_ _ _ _ __
_ __ _ ָָ .3ה ִִריַבַ "ם (ה)
ַַמה ָָּי� ָָצא? __________ ___________ ______________
ָָהאֹוֹ ּ
ִִתּיֹוֹ ת ֵֵאיָנָ ן ְלְ ִִפי
ֵֵס
ֶֶדר ַַהְּת�ְ ׁׁש ּּובֹוֹ ת
ת? דֹו
ֹ י ִ
ִח ַ
ַה ת ֶא � ְְּפ ַַת ְְר � ֶֶּתם ֶ
ֻֻמ ְְז ָָמִנִים ְְל ִ
ִה � ָָּכֵנֵס ְְל ַַה ְְג ָָרלֹוֹת!
ַּכ ְ ּנס ּו ְל ַמ ֲע ֶר ֶכת ּ'תוֹ ָרה ׁ ֶש ִּב ְכ ָתב'
ַה ִ ּזינ ּו ֶאת ַה ְּת ׁשוּבוֹ ת ַה ְ ּנכוֹ נוֹ ת
ְו ִה ׁ ְש ַּת ְּתפ ּו ְּב ַה ְג ָרלוֹ ת ַה ִּמ ׁ ְש ַּת ְּלמוֹ ת
ַעל ֶע ְשׂ רוֹ ת ּ ְפ ָר ִסים ְו ַה ְפ ָּתעוֹ ת ַל ְ ּי ָל ִדים ַה ְ ּי ָק ִרים!
ִ ׂשימ ּו לֵ ב ַ -ה ַּמ ֲענֶ ה לַ ִחידוֹ ת וְ ַה ִה ׁ ְש ַּת ְּתפוּת ְּב ַהגְ ָרלוֹ ת
לָ ְר ׁשו ִּמים ְּב ּ'תוֹ ָרה ׁ ֶש ִּבכְ ָתב' ִּבלְ בַ ד 82
אִׁשית
ִִׂש ְְמ ַַחת ְְּב ֵֵר ִ
ר .מייברג
בס"ד
מתוקות
ביו
שביל
ב שמה
ם
קות
הנ שלך!
10ד
תתחיל
מבראשית
ִּבׁ ְשבִ ילְָך!
ותזכה
לידיעת התורה שבכתב,
תערוך
את הסיכומים היומיים
תתחבר
למאות אלפי לומדי
הירשם
במערכת 'קול התורה'
וגם במתן שכרה בצדה והמבחנים השבועיים חומש ורש"י מדי יום או בנדרים +וקהילות
t s 0 2 5 0 0 2 0 18 @ g mai l .c om
