בריתי יצחק · Brisi Yitzchok — בראשית (2026-10-05)

המכון
להוצאת
כתבי
מורינו
הגאון רבי
יצחק ברנד
שליט"א
המצווה להתחתן,
והעיכובים
מקורות של החיוב להתחתן • עיכוב מצד
לימוד התורה • עיכוב מצד הבחור או הבחורה •
עיכוב מצד ההורים • דעת המהרי"ק והרמ"א •
הגבלת הנצי"ב והחו"ב • כשהאשה אינה כשרה
כ"כ • לחייב את הבן לבישת בגד מסוים • אין
הבדל בין בן לבת • יעקב אבינו שמע להורים •
מדיני הלכות לשון הרע בשידוכין • עיכוב מצד
כבוד האח הגדול שעדיין לא התחתן • עיכוב
מצד ראשי הישיבות • הנהגת ראשי ישיבות
מביא שהרבה בנות תשארנה רווקות רח"ל
נכתב בעזהי"ת ע"י מורינו הרב שליט"א י
"ז מרחשון תשע"ח
TALMIDIM2@GMAIL.COM
RY-BRAND.COM
מקורות של החיוב להתחתן
ב
ֹאמר ה' אֱ ִֹהים לֹא טוֹ ב ֱהיוֹ ת
(כד) ַעל ֵּכן ַי ֲע ָזב
יו ְל ָבשָׂ ר ֶא ָחד".
"ו ּי ֶמקרא (בראשית ,ב ,יח)ַ :
ָה ָא ָדם ְל ַבדּ וֹ ֶא ֱעשֶׂ ה ּלוֹ ֵע ֶזר ְּכנֶ ְגדּ וֹ :
יש ֶאת ָא ִביו ְו ֶאת ִא ּמוֹ ְו ָד ַבק ְ ּב ִא ׁ ְש ּתוֹ ְו ָה ִּא ׁ
[א]
ובמשנה (מסכת אבות ,ה,כא)" :בן שמונה עשרה לחופה".
ובגמרא :קידושין (דף כט ע"א)" :ת"ר :האב חייב בבנו למולו,
להשיאו ולפדותו ,וללמדו תורה ,ולהשיאו אשה ,וללמדו אומנות.
ידו ָ ּבנִ ים ּו ָבנוֹ ת ּו ְק ּ
חו חו נָ ׁ ִשים ְוהוֹ ִל ּ אשה מנלן? דכתיב (ירמיהו ,כט,ו) ְ
'ק ּ
נו ַל ֲאנָ ׁ ִשים' .בשלמא בנו -בידו ,אלא בתו יכם ְּת ּ
יכם נָ ׁ ִשים ְו ֶאת ְ ּבנוֹ ֵת ֶ
ִל ְבנֵ ֶ
-בידו היא? הכי קאמר להו :ניתן לה מידי ולבשייה ונכסייה ,כי היכי
דקפצו עלה אינשי".
עיכוב מצד לימוד התורה
קידושין (דף כט ע"ב)" :משתבח ליה רב חסדא לרב הונא
בדרב המנונא דאדם גדול הוא ,א"ל :כשיבא לידך
הביאהו לידי .כי אתא ,חזייה דלא פריס סודרא ,א"ל:
[ב]
מאי טעמא לא פריסת סודרא? א"ל :דלא נסיבנא .אהדרינהו לאפיה
מיניה ,א"ל :חזי ,דלא חזית להו לאפי עד דנסבת .רב הונא לטעמיה,
דאמר :בן עשרים שנה ולא נשא אשה -כל ימיו בעבירה .בעבירה סלקא
דעתך? אלא אימא :כל ימיו בהרהור עבירה .אמר רבא ,וכן תנא דבי ר'
ישמעאל :עד כ' שנה ,יושב הקדוש ברוך הוא ומצפה לאדם מתי ישא
אשה ,כיון שהגיע כ' ולא נשא ,אומר :תיפח עצמותיו" .ע"כ.
וידוע מה שכתב החזו"א (אה"ע סי' קמח ,לדף כט ע"ב) :שכל מה שנאמר
בריתי יצחק • םישנ תוכלה
בגמרא שם ,ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה בגלל רחיים בצווארו,
זה רק עד גיל עשרים .אבל מגיל עשרים הוא בחזקת יצרו מתגבר
עליו ,ואין לו היתר לעכב הנישואין.
וז"ל" :שם בגמ' ר"ה לטעמי' כו' ,פי' אע"ג דבבבל אמרינן דילמוד
תורה ואח"כ ישא אשה וכמו שפר"ת ,מ"מ לא יאחר מכ' שנה דהא
תניא ואם אי אפשר בלא אשה כו' ולאחר כ' הוי לא אפשר דהרי הוא
כל ימיו בהרהור ,ולפ"ז אין היתר לאחר יותר מכ' בשביל תורה וצ"ע
בפוסקים" .עכ"ל.
עיכוב מצד הבחור או הבחורה
נצטט כאן דברי בעל הקהילות יעקב [הסטייפלר] ,מתוך הספר פניני
רבינו הקהלות יעקב (מאת הרמ"מ שולזינגר ,חלק א ,עמוד לד -לז)[ ,ראה להלן]. [ג]
עיכוב מצד ההורים
[ד]
ו
קידושין (דף כט ע"א)" :האב חייב בבנו למולו ,ולפדותו,
וללמדו תורה ,ולהשיאו אשה ,וללמדו אומנות".
יש הורים שמעכבים שידוך בניהם או בנותיהם
משום שהשידוך לא לפי כבודם או לא לפי דיקדוקי מצוות וחומרות
שהם היו נוהגים ,אף שמצד בנם ובתם זה לא מעכב ,והבנים היו
מוכנים להתחתן בדרגה שמתאים להם אף שאינו מתאים להורים,
ובזה יש חיוב להורים לוותר על הדרגות ,ולא רק זה אלא הם
צריכים מצד חיוב לחתן את הבנים והבנות למצוא שידוך המתאים
לבניהם ולבנותיהם.
דעת המהרי"ק והרמ"א
כתב הרמ"א (יורה דעה ,סימן רמ ,בהגה)" :אם האב מוחה בבן לישא איזו
אשה שיחפוץ בה הבן ,א"צ לשמוע אל האב (מהרי"ק שורש קס"ו)".
וביאר החזו"א (יו"ד סי' קמט ס"ק ח) שני הטעמים של המהרי"ק,
וז"ל" :עיקר טעמו של מהרי"ק שהאב צריך לבטל רצונו מפני רצון
בנו ,בכה"ג ,ואין הבן חייב בכיבוד זה ,כמו שאינו חייב ליתן מתנות
לאביו מפני שהאב חומד חפציו ,ואפי' למ"ד משל בן אינו חייב בזה,
כמו שאינו חייב בהעדפה ועוד שמצוה באשה שהוא חפץ וכמו שהאריך
מהרי"ק" .עכ"ל.
ונראה שהדין של המהרי"ק רמוז בפרשת בראשית (ב,כד)ַ :
"על
יו ְל ָבשָׂ ר ֶא ָחד" .וקשה,
יש ֶאת ָא ִביו ְו ֶאת ִא ּמוֹ ְו ָד ַבק ְ ּב ִא ׁ ְש ּתוֹ ְו ָה ּ
ֵּכן ַי ֲע ָזב ִא ׁ
איך יעזוב אביו ואמו ,הרי עדיין מחויב בכיבוד אב ואם ,אלא בענין
ליקח אשה אינו כפוף לאביו ולאמו כשלא מניחים לו לדבק באשתו,
וצריך לעזוב אותם כדי ליקח אשה שיכול להיות דבוק בה.
בריתי יצחק • םישנ תוכלה
הגבלת הנצי"ב והחו"ב
אולם הנצי"ב (משיב דבר ,ח"ב ,סי' נ) מתנה זה בתנאים מסוימים.
וז"ל" :נראה דהא דאי' ביו"ד (סי' רמ סכ"ה) וכן אם האב מוחה בבן לישא
איזה אשה שיחפוץ בה ,א"צ הבן לשמוע אל האב -זה אינו אלא באופן
שאין באשה שחפץ בה בזיון וצער לאב ,אבל ביש בזיון אסור לישאנה.
והנה נאמר ע"ז הדין שאר טעמים במהרי"ק (שורש קס"ו א') דכבוד אב
אינו אלא במה שנוגע לו להאכילו וכדומה ,אבל במה שאינו נוגע לו
אין חיוב ,וזה הטעם הביא בביאור הגר"א ז"ל בשם חי' רמב"ן ורשב"א
יבמות פ"א שאין עיקר מצות כ"א [=כיבוד אב] אלא במה שיש לו הנאה כו',
ז
ולפי זה הטעם אם היה נוגע נשיאת אשה זו להנאתו היה מחויב לישאנה
ולא אחרת ,וכש"כ שאסור לישא אשה שהיא בזיון אב דגרע טובא דקאי
בארור מקלה אביו ואמו ,ואפילו מחילת אב דקיי"ל דאב יכול למחול
ע"כ [=על כבודו] ,מכ"מ על בזיונו א"א למחול כמש"כ השאלתות דר"א
(סי' ס') והכי פשיט בשו"ת הריב"ש והובא בבד"ה יו"ד (סי' של"ד) ,עוד
נאמר טעם ע"ז הדין במהרי"ק שם משום דמצוה לישא אשה שנושאת
חן בעיניו ,וא"כ יש בדבר נדנוד עבירה למחות על הבן שלא ישאנה,
ובזה אין מצות כ"א ,ובאמת כ"כ התוס' בכורות (דף כט ע"א ד"ה היכי) דהא
דאי' דמותר לילך לבה"פ [=בית הפרס] לישא אשה אפילו באפשר לישא
גם בל"ז ,אלא מכ"מ רוצה באשה זו ,ונחשב למצוה והיינו כמו ללמוד
תורה אמרינן אף ע"ג שאפשר ללמוד במק"א משום שלא מכל אדם זוכה
ללמוד ,וה"ה לא מכל אשה אדם זוכה להבנות.
איברא כ"ז דוחה מצות כ"א מהא דאי' ביבמות (ו') איש אמו ואביו
תיראו ואת שבתותי תשמרו אני ה' ,כלכם חייבים בכבודי ,וכ"ז אינו אלא
מ"ע דמורא וכבוד אבל בזיון דקאי בארור לא מצינו" .עכ"ל הנצי"ב.
וכ"כ הגאון רבי חיים גריינמן זצ"ל בחידושים וביאורים (קידושין,
דף כט ע"ב) ,וז"ל" :נראין הדברים דאם האב מוחה בבן שלא ישא אשה
פלונית מחמת שאין הדבר לכבודו ,דבזה חייב לשמוע לו מדין כבוד
ומדין מורא דאסור לצערו ,דכיון שהדבר נוגע אליו הר"ז בכלל מצות
כבוד ומורא ,ודוקא במוחה משום שלא מצאה חן בעיניו וכיו"ב ,בזה
הם דברי מהרי"ק שאין חייב לשמוע לו ,כללא דמילתא כל דבר שהאב
שייך בגווה והוא מצוה מחמת נגיעתו בדבר ,חייב לשמוע לו ,אבל
דברים שאין האב שייך בהם ואינם ענין לכבודו ,אין חיוב לשמוע לו,
אפי' מצטער הרבה אם הבן לא ישמע לעצתו ,ומ"מ נראה דאם שומע
םיבוכיעהו ,ןתחתהל הווצמה
בקולו בדברים אלו דמצוה קעביד" .ע"כ.
אולם נראה מדברי המהרי"ק [שהרמ"א פסק כוותיה] שלא
כדברי הנצי"ב והחו"ב ,אלא גם באופן כזה אינו צריך לשמוע לאביו.
המעשה שם היה שהבן היה נטען על אשה זאת בעודה תחת
בעלה ,ושם דן שצריך לבדוק אם היא נאסרת על הנטען ,והיינו שאף
אם בסופו של דבר יתברר שלא נאסרת עליו ,מ"מ היה בה איזה סוג
של רגליים לדבר ,והיינו שהיא אשה פרוצה ,ויש בזה סיבה שזה נגד
כבוד אביו שבנו ישא אשה זו.
אולם למעשה הבן רוצה אשה זו והרי הוא כמוה ג"כ פרוץ,
וממילא לפי הבן אין זה חסרון ,רק אביו אינו רוצה ,שזה בוודאי
ח
נגד כבוד אביו שבנו יקח אשה פרוצה אף שלא הגיע לדרגת פרוצה
שנאסרת על הנטען .ולומדים מזה שגם במקרה הזה אין האב
יכול למחות בבנו לקחת אשה שהבן רוצה ,ואילו היה איזה סברא
שבמקרה של בזיון לאב מחויב לשמוע ,היה המהרי"ק צריך להזכיר
זה ,שהרי בודאי במעשה שלו יש מקום גדול לטענה זו.
אלא היינו כמו שביאר החזו"א שהאב מחויב לבטל רצונו מפני
רצון הבן ,משום שאין לו רשות ליקח את הזכות שיש לבן ,וכן
משום שיש מצוה לקחת אשה שהוא רוצה ,וממילא מה שהאב
מוחה בו ,זה נקרא שהאב מחייב את הבן לבטל מצוה ,ואין לו
רשות לזה.
מכל זה נראה דלא כהמשיב דבר והחו"ב.
ומה שטען המשיב דבר ,שבבזיון האב לא נאמר שאין חיוב
לבן להתחשב בדעת אביו ,אלא הוא כן צריך להתחשב עם זה .יש
להשיב ,שענין של בזיון לאביו היינו שהוא מבזה אביו ,ומזלזל בו
שאומר לו דברי בזיון ,אבל כאן הבן מתנהג מה שהוא צריך להתנהג
משום שהוא צריך לקחת אשה שהוא רוצה ,ואומנם אביו מתבייש
מזה ,אבל זה לא נקרא שהבן מבייש אביו.
כשהאשה אינה כשרה כ"כ
וגם לומדים מדברי המהרי"ק ,שמה שמצווה לאדם להתחתן
עם אשה שהוא רוצה ,זה כולל גם אם היא לא כשרה לגמרי,
כשהוא בעצמו גם אחד כזה .ואין רשות לאב לחייב שבנו ישא אשה
שמתאים לדרגת האב ,ולא מתאים לדרגת הבן.
בריתי יצחק • םישנ תוכלה
וכ"כ בשו"ת שבט הלוי (חלק ב ,סימן קיא ,אות יז) מעיקר הדין .וז"ל:
"סכ"ה ברמ"א ,וכן אם האב מוחה בבן לישא איזה אשה שיחפוץ בה
הבן א"צ לשמוע אל האב .במהרי"ק שם סוף שורש קס"ו מוכח דהאי אשה שדן
עליה היתה נטענת ממנו בעודה אשת איש ,ואעפי"כ היה דן המהרי"ק
דהצדק עם הבן כיון דישרה בעיניו (לולא השבועה שנשבע הבן יע"ש)
ואעפ"י דבסתמא גם זה הי' מטענת אביו מלמחות בבן שלא ישא אותה
כיון דיש קול דנחשד עליה ,וזילא ביה מילתא באב ומשפחתו ,ואעפי"כ
אם מן הדין אין איסור הצדק עם הבן ,ויש ללמוד מזה לכל כיו"ב ,והוא
חידוש בעיני וצ"ע ,וכל פעם שבא שאלה כזאת לפנינו אני מחמיץ הדין
ט וממתין אולי יראה הבן צדקת האב אם הוא טוען כבוד משפחה ואעפ"י
דהדין עם הבן ,אם אין פסול מעיקר הדין ,ודו"ק" .ע"כ.
בתשובת מהרשד"ם (חלק יורה דעה ,סימן צה) משמע קצת כמו המשיב
דבר ,שההיתר לקחת אשה היא רק כשהיא כשרה כבנות ישראל,
וז"ל" :הדבר פשוט מעצמו אפי' היה אמת ברור שצוה לו אביו לא תקח
אשה פ' והיא כשרה כבנות ישראל הכשרות וטובה היא בעיניו יקחנה כי
עמה יתן לו ה' בנים הגונים מה שלא יהיה כן אם ישא אשה אחרת אשר
אין לו חפץ בה כי בני שנואה שנואים לפני המקום".
וע"ע להלן (אות ז) מדברי ספר חסידים שג"כ נראה כך ,שאם
האשה אינה כשרה צריך לשמוע לאביו.
מכל זה נראה שעכ"פ אם המצב לא כך ,שלא מדובר בנטענת
וחשודה ,אלא רק לא כפי כל החומרות שהאב והאם נוהגים ,כאן
גם החולקים על המהרי"ק מודים ,שאין רשות להאב או האם לעכב
נישואי בנו או בתו ,והם צריכים לחפש שידוך לבנם ולבתם בעיקר
מה שמתאים לבנם ולבתם ולא מה שמתאים להורים ,כשזה נגד
רצון הבן או הבת.
לחייב את הבן לבישת בגד מסוים
ונשמע מכל זה ,שאם יש מצב שהאב לובש בגד
שמתייחד לחוג מסוים ,ולוחץ על הבן להתלבש
כמוהו ,והבן רוצה ללבוש בגד שמתייחד לחוג אחר,
[ה]
משום שאומר שבחוג של האבא קשה לו למצוא שידוך שמתאים לו
םיבוכיעהו ,ןתחתהל הווצמה
ורק בחוג השני יכול למצוא שידוך שמתאים לו -שאינו מחויב
לשמוע לאביו ללבוש סוג הבגד שלובש אביו .משום שהרי הבן
מחויב להתחתן ,וחיוב להתחתן הוא עם אשה שהוא רוצה ,ואינו
מחויב להתחתן באשה שהאב רוצה ולא הוא ,וממילא מצד חיוב
השתדלות לישא אשה יש לו רשות להתלבש באופן שמוצא שידוך
שמתאים לו.
ויותר מזה ,הרי יש חיוב לאב לחתן את בנו ,כמבואר בגמרא
(קידושין דף כט ע"א) ,וממילא אין לו רשות לגרום ע"י ציווי לבנו בבגד
מסוים שיתעכב השידוך של בנו.
אין הבדל בין בן לבת
י
וכל מה שכתבנו שייך גם לבתו ,אם היא רוצה
להתחתן עם בחור פלוני או עם בחור מחוג פלוני,
שכל דברי הרמ"א שאין האב יכול לעכב נישואי בנו
[ו]
שייך גם בנישואי בתו .ואף שאינה מחויבת ב"פרו ורבו" ,מ"מ זה
וכ"כ בחוט שני (הלכות כיבוד אב ואם ,נמצא בסוף מצוה ,וכן זה עצם חיותה.
הלכות יו"ט ,עמוד שב) שאין בזה נפקא מינה בין בנו לבתו .וכ"כ בספר
אבני צדק (הג"ר יקותיאל יהודה טייטלבוים ,סי' צט) ,ובספר גבעת פנחס (הג"ר פנחס
הורוויץ ,תשובה ג).
יעקב אבינו שמע להורים
וכי תימא הרי מצאנו שיעקב אבינו שמע לאביו לקחת
אשה מבנות לבן ,ומשמע שזה היה דבר הרצוי ,ועשיו
מצידו עשה איזה צעד נכון רק שלא גירש את
[ז]
הראשונות ,עי' סוף פרשת תולדות.
הנה ,שם מדובר שהבן מבין שהאב מבין צרכי הבן וסומך עליו
שזה דבר הנכון ,בזה יש מצווה לשמוע לאביו ,אבל במקום שאין
הדבר כן ,והבן חושב שהאב מעכב אותו להתחתן עם מי שהוא
רוצה ,וכ"ש כשהאב גורם שכלל לא מאפשר לו להתחתן ,אין לו
לשמוע לאביו מה שיגרום לו שלא יתחתן או שיהא מוכרח להתחתן
עם מי שהוא אינו מעונין.
אולם עי' בספר חסידים (סי' תקסד) שאם האשה היא רעה צריך
בריתי יצחק • םישנ תוכלה
לשמוע להורים שלא יקחנה .וז"ל" :אם רואה אביו או אמו שבנות
הארץ רעות והבן רוצה לקחת משם אשה והאב מצוה לו שלא יקח חוטא
הבן אם יקח שהרי יעקב שמע ליצחק ולרבקה .אבל אם טובות ואחיה
טובים ,ויש רעות ואחיה רעים ורצו לתת לו לאב ולאם ממון שיקח אשה
מהם ,והטובים אינם רוצים לתת לו לאב ולאם שום דבר ,והאב והאם
מצוים לו לקחת בת מי שנותנים להם ממון ,והבן אינו רוצה ליקח אשה
אלא מטובים ,אף על פי שכועסים עליו אביו ואמו לא ישמע אליהם כיון
שעושין עמו שלא כהוגן".
מדיני הלכות לשון הרע בשידוכין
והריני מעתיק דברי ה"נתיבות חיים" מהרב משה קאופמן
שליט"א ,בענין הלכות לשון הרע (קונטרס בעניני שידוך ,עמוד תמו),
ונלמד מזה על עצם חיוב להורים בענין שידוכי בנם ובתם.
[ח]
וז"ל:
עיכוב מצד כבוד האח הגדול שעדיין
לא התחתן
פסק השו"ע (יו"ד סימן רמ סעיף כב)" :חייב אדם בכבוד
אחיו הגדול ,בין שהוא אחיו מאביו בין שהוא אחיו
מאמו".
[ט]
הנה הדבר פשוט שכבוד האח הגדול הוא לא יותר חמור
מכיבוד אב ואם ,וממילא אם האח הגדול אומר לקטן לעבור על
אחד ממצוות התורה אסור לשמוע לו.
ומכיון שלמדנו שאם אביו אומר לבנו שלא ליקח אשה שהוא
רוצה ,אין לבן לשמוע לאביו ,וכ"ש כשהאב אומר לבנו שלא
להתחתן כעת אלא לאחר זמן ,אין צריך לשמוע לו ,וממילא כ"ש
שהאח הגדול אין לו רשות לומר לאח הקטן שאין לך להתחתן כלל
לפני שאני התחתנתי .ואף שפוגע בכבוד האח הגדול ,שהרי למדנו
מדברי המהרי"ק שאין לבן למנוע ליקח אשה שהוא רוצה בזמן
שהאב מתנגד אף שפוגע בכבוד האב וכ"ש לאח הגדול.
ואם תמצא לומר ששייך לומר דבר כזה ,בוודאי לא שייך אם
האח הקטן כבר הגיע לגיל עשרים ,שנאמר על זה תיפח עצמותיו.
גי וזה כולל גם שההורים אין להם רשות לדחות השידוך לצעיר
בגלל שהמבוגר עדיין לא התחתן.
ואף שהוזכר בראשונים ואחרונים שיש ענין להקדים האח
המבוגר קודם ,והמקור הוא מבנות צלפחד .וז"ל הרשב"ם (בבא בתרא ,דף
קכ ע"א ד"ה להלן)" :כשנישאו בנות צלפחד מנאן הכתוב דרך גדולתן ,דכתיב
(במדבר ,לו,יא) ַ'ו ִּת ְה ֶיינָ ה ַמ ְח ָלה ִת ְר ָצה ְו ָח ְג ָלה ּו ִמ ְל ָּכה ְונ ָֹעה ְ ּבנוֹ ת ְצ ָל ְפ ָחד ִל ְבנֵ י
שה ֵכן יהן ְלנָ ׁ ִשים' ,ומסתבר דכך נולדו ,כדכתיב (בראשית ,כט,כו) 'לֹא ֵי ָע ֶ ׂ ד ֵֹד ֶ
נו ָל ֵתת ַה ְ ּצ ִע ָירה ִל ְפנֵ י ַה ְ ּב ִכ ָירה'" .עכ"ל. ִ ּב ְמקוֹ ֵמ ּ
והובא יסוד זה בש"ך (יו"ד ,סי' רמד ,ס"ק יג) ,בשם הב"ח (שם) ,וז"ל:
"או של נשואים כו' .כתב הב"ח נראה דהאי של נשואים הכי פירושו אם
אחים או אחיות יעשו להם נשואים אף על גב שא' גדול מחבירו בחכמה
לא יקדימו לעשות נשואים לקטן בשנים מפני שהוא גדול בחכמה אלא
יקדימו לעשות נשואים לגדול בשנים כו'" .עכ"ל הש"ך.
אולם זה רק כלפי חיוב השתדלות של האב למצוא שידוך
לבנו ולבתו ,בזה צריך להשתדל קודם למבוגר ואח"כ לצעיר ,אבל
כשמזדמן שידוך לצעיר ,אינו מחויב לעכב השידוך בעקבות שהגדול
עדיין לא מצא שידוך.
וכ"כ האגרות משה (אה"ע ח"ב סי' א) .וכ"כ הגאון ר' יצחק זילברשטיין
שליט"א (חשוקי חמד ,מגילה ,דף יג ע"ב) ,וז"ל" :אין החיוב לדאוג למי שנתחייב
קודם ,אלא לאב הצריך להשיא בניו ,אבל כשלאחד הבנים יש הצעת
שידוכים אין לו חיוב להמתין עד שישא אחיו ,דכיון שהוא מחויב בפריה
ורביה ,אין לו להמתין עד שישא אחיו ,כיון שאחיו נתחייב קודם".
וכך מובא בשם החזון איש (מעשה איש ,חלק א ,עמוד רטו) :כשעיכבו
הצעת שידוך לאח קטן לפני הגדול ,שלח להודיע להאם "יש להסביר לה
שאין זה נכון" (קובץ אגרות ח"א סי' קסו).
םיבוכיעהו ,ןתחתהל הווצמה
ועוד מובא בשמו (מעשה איש ,חלק ב ,עמוד רז)" :מספר אחד מגדולי ת"ח
שליט"א :היה בחור שהגיע לגיל הנישואין ,והיתה לו אחות מבוגרת
ממנו בג' שנים שעדיין לא נישאה .שאל את רבינו אם מותר לבחור
להקדים את אחותו המבוגרת ממנו ,והשיב שעל פי דין אפשר .ומה
שיגרום הדבר צער לאחותו ,אמר :מצאנו אצל פנינה שציערה את חנה,
ואמרו חז"ל (בבא בתרא דף טז ע"א) פנינה לשם שמים נתכוונה כדי שתתפלל
אל ה' [ומה שבכל זאת נענשה יתכן שהיה משום הצורה שפגעה בחנה ,וזה לא שייך
בעניינינו (מהגר"ח קניבסקי שליט"א)] .נכון שזה מצער את אחותו ,אבל הצער
הזה הוא לתועלתה ולטובתה כדי שתתפלל אל ה'!" .עכ"ל.
[ועי' עוד בזה בילקוט יוסף (שובע שמחות א' הערות פרק א)].
די
וקורה הרבה פעמים שבעקבות העיכוב של הצעיר בגלל המבוגר,
אחרי כמה שנים המבוגר מתחתן ,אבל הצעיר הוא כבר לא צעיר
ולא מוצא שידוך ,מי אחראי לזה ,זה המבוגר או ההורים שלא נתנו
לצעיר להתחתן כשהיה צעיר ,ומלבד העונש הנורא על זה ,אוכלים
את עצמם כל החיים ,רחמנא ליצלן.
עיכוב מצד ראשי הישיבות
וכן לומדים מכאן ,שאין רשות לראשי ישיבות לומר
לבחורים שיתעכבו מלהתחתן ,ויש מקומות שקובעים
שעד עשרים ושתים לא נותנים להתחתן ,וטענתם שזה
[י]
מזיק לישיבה .והרי חז"ל אמרו "רב הונא לטעמיה ,דאמר ,בן עשרים
שנה ולא נשא אשה -כל ימיו בעבירה .בעבירה סלקא דעתך? אלא
אימא :כל ימיו בהרהור עבירה" .ואף שיש מצבים שאין אדם מוצא
שידוך ,זה כבר ענין אחר ,אבל לומר לבחור שלא יתחתן אף שהדבר
קרוב שיצרו מתגבר עליו ,זה פשע ,וכאילו אומר לו שלא יניח
תפילין ,ויותר גרוע מזה .וכ"ש היום שיש פריצות נוראה בכל
הרחובות .ועיקר מטרת הישיבה הוא לחנך לדרך התורה והיראה,
ולא ח"ו לחנך נגד התורה.
מרן החזו"א התנגד מאוד להנהגה זו (עי' בסעי' ב על זה) ,ונביא כאן
מה שהוא אמר" :מעשה ובא אחד מגדולי המשגיחים זצ"ל לרבינו,
וביקש ממנו הסכמה על פתיחת ישיבה לבחורים מצוינים שיעסקו
בתורה במנוחה ,ושיחתמו לו שעד גיל כ"ד לא יתעסקו בשידוכים ,ואז
רבינו השיב לו ,שמברך יוכלו להתעלות במעלות התורה והיראה.
אותו שיצליח ,והבחורים רשאים לחתום ,אבל יכולים גם שלא לקיים את
בריתי יצחק • םישנ תוכלה
מה שחותמים ,כי הוי מתנה על מה שכתוב בתורה( ."...מעשה איש ,חלק א ,עמוד
רצ .בשם "מבקשי תורה" ,ניסן תשנ"ח ,עמ' מב ,מפי ר"א צוקרברג).
וכן גדולי התורה בזמננו כבר צעקו נגד זה ,כמו הגאון ר' אהרן
ליב שטיינמן זצ"ל ,ולהבחל"ח הגאון ר' גרשון אדלשטיין שליט"א,
והגאון ר' חיים קניבסקי שליט"א.
וז"ל מכתבם (ראה להלן)" :הנה אחז"ל [אבות ,ה,כא] בן שמונה עשרה
לחופה ,וכך היו נוהגים מלפנים ,אך מחמת סיבות שונות היו הרבה
בני תורה שנהגו לדחות את זמן הנשואין ,אך כבר זכינו בס"ד שאין
וט סיבה הכרחית לזה ,ויש הרבה בני תורה שנשאו נשים בגיל צעיר ,וזכו
על כן עצה שאינה הוגנת הוא לייעץ לדחות להצלחה בתורה כידוע.
את זמן הנשואין ,למי שרצונו לישא אשה בגיל צעיר ,וכל שכן שאסור
למנוע למי שרצונו בכך" .עכ"ל.
םיבוכיעהו ,ןתחתהל הווצמה
הנהגת ראשי ישיבות מביא שהרבה
בנות תשארנה רווקות רח"ל
אחד מן הדברים המדאיגים מאוד בנושא
השידוכין ,הוא התוצאה המרה ע"י עיכוב
בחורי ישיבה בשידוכין ,שגורמת שהרבה בנות
[יא]
תשארנה רווקות כל ימי חייהם רח"ל ,וזה מוכרח ע"י חשבון פשוט
בסטטיסטיקה.
כאן אנחנו מעמידים כמה נתונים ,שהם פחות או יותר נכונים,
זט
ואם יהא שינויים בנתונים ,לפי"ז יהא שינוי בתוצאה.
]א [בציבור החרדי ,הבינוני של מספר הילודה הוא בערך שש
ילדים לזוג ,זאת אומרת כל דור השני שלשה פעמים יותר מן
דור ההורים.
]ב[הילודה היא אצל אשה בממוצע בין גיל עשרים לארבעים,
זאת אומרת שהגיל הבינוני הוא שלושים ,זאת אומרת שדור
חדש הוא בממוצע שלשים שנה.
]ג[ע"פ הנהגות ראשי ישיבות ,שלא נותנים להתחתן לפני גיל
עשרים ושתים ,ההבדל הבינוני בין גיל בנים שמתחתנים לגיל
של הבנות שמתחתנות הוא בערך שנתיים( .אותו דבר גם אם
הבנים מתחתנים בגיל עשרים והבנות בגיל שמונה עשרה,
עיקר הנקודה שהממוצע שבנים מתאחרים להתחתן בשנתיים
מן הבנות .אם ההבדל יהא יותר גדול ,המצב יותר גרוע ,ואם
ההבדל פחות מזה המצב פחות גרוע ,עי' בהמשך).
ע"פ נתונים אלו ,שכל דור ממוצע הוא שלושים שנה ,יוצא שבתוך
שלשים שנה יש בממוצע 300%מדור החדש ,על פי דור הישן.
אם נגיד שכל בחור מתחתן בגיל ,22וכל בת בגיל ,20זאת
אומרת שהיום שאנו בשנת תשע"ח ,ממילא כל בנים אלו נולדו
בשנת תשנ"ו ,וכל הבנות האלו נולדו בשנת תשנ"ח.
משנת תשנ"ו עד שנת תשנ"ח עברו שנתיים ,ובאותן שנתיים
נתרבה היהדות החרדית ,ויוצא שיש הרבה יותר בנות בגיל 20ממה
שיש בנים בגיל .22
ע"פ חשבון זה יוצא שיש הרבה בנות שלא מוצאות שידוך
ותשארנה רווקות כל ימי חייהם רח"ל ,וזה הסיבה של מספר ענק
בריתי יצחק • םישנ תוכלה
של בנות שלא מוצאות שידוך.
שמעתי ,שבארה"ב עשו הרבנים חשבון זה ,וצעקו מרה על
ראשי הישיבות שמעכבים את הבנים להתחתן.
ויש הבדל גדול בין ראשי ישיבות לבין רבנים ,שהרבנים צריכים
לדאוג בין בשביל הבנים ובין בשביל הבנות ,ואילו ראשי הישיבות
יש מהם שלא חושבים על הבנות אלא רק על הישיבות שלהם,
שישארו בנים מבוגרים להצלחת הישיבה ,ואילו הבנות זה לא ענין
שלהם ,וזה טענה גדולה על ראשי הישיבות.
זי וזה מעבר לטענה שאסור לעכב בחורים להתחתן (עי' לעיל).
כל החשבון הזה בהנחה שכל הבחורים מתחתנים ,ואם יש
אחוזים מסוימים של בחורים שלא מתחתנים ,זה מוסיף כמובן על
הבעיה של הבנות.
התיקון לזה שאסור לעכב את הבחורים להתחתן.
וכעת עתה שעדיין המצב לא מתוקן ,כל מי שיש לו בת ורוצה
שלא תהא מאלו שלא מוצאות שידוך ,אחד מן ההשתדלות שיש
לעשות ,מעבר של חינוך טוב ומידות טובות ולטפל אם יש בעיה
גופנית או נפשית ,שהבת לא תהא בררנית ,שהבת לא תקפיד אם
ההצעה שמציעים לא מתאים לכל הענינים שהיא חושבת ,וזה
כולל גם להאבא והאמא שלא יהיו יותר מדאי בררנים לשידוך של
בנותיהם ,וגם אם זה לא לגמרי מאותו חוג ומאותו מנהגים שנהגו
בבית .וזה בבחינת מה שאמרו חז"ל (פסחים ,דף קיג ע"א) "בתך בגרה -
שחרר עבדך ותן לה"[ .כל זה שייך גם לבנים ,אבל לבנות זה הרבה
יותר חשוב לפי המצב העגום שאנו נמצאים].
ההשתדלות הזאת נכלל במה שאמרו חז"ל (קידושין דף ל ע"ב) בחיוב
חו נָ ׁ ִשים
'ק ּ לחתן בנו ובתו" :להשיאו אשה .מנלן? דכתיב (ירמיהו ,כט ,ו) ְ
נו ַל ֲאנָ ׁ ִשים'.
יכם ְּת ּיכם נָ ׁ ִשים ְו ֶאת ְ ּבנוֹ ֵת ֶ ידו ָ ּבנִ ים ּו ָבנוֹ ת ּו ְק ּ
חו ִל ְבנֵ ֶ ְוהוֹ ִל ּ
בשלמא בנו -בידו ,אלא בתו -בידו היא? הכי קאמר להו :ניתן לה מידי
ולבשייה ונכסייה ,כי היכי דקפצו עלה אינשי".
בוודאי שהכל תלוי בסיעתא דשמיא ,וכאן אנו מדברים על חלק
ההשתדלות שאדם צריך לעשות.
םיבוכיעהו ,ןתחתהל הווצמה
