gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בריתי יצחק · Brisi Yitzchok — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: בריתי יצחק · Brisi Yitzchok

שבוע: בראשית (2026-10-05)

בריתי יצחק · Brisi Yitzchok — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫המכון‬ ‫להוצאת‬ ‫כתבי‬ ‫מורינו‬ ‫הגאון רבי‬ ‫יצחק ברנד‬ ‫שליט"א‬ ‫המצווה להתחתן‪,‬‬ ‫והעיכובים‬ ‫מקורות של החיוב להתחתן • עיכוב מצד‬ ‫לימוד התורה • עיכוב מצד הבחור או הבחורה •‬ ‫עיכוב מצד ההורים • דעת המהרי"ק והרמ"א •‬ ‫הגבלת הנצי"ב והחו"ב • כשהאשה אינה כשרה‬ ‫כ"כ • לחייב את הבן לבישת בגד מסוים • אין‬ ‫הבדל בין בן לבת • יעקב אבינו שמע להורים •‬ ‫מדיני הלכות לשון הרע בשידוכין • עיכוב מצד‬ ‫כבוד האח הגדול שעדיין לא התחתן • עיכוב‬ ‫מצד ראשי הישיבות • הנהגת ראשי ישיבות‬ ‫מביא שהרבה בנות תשארנה רווקות רח"ל‬ ‫נכתב בעזהי"ת ע"י מורינו הרב שליט"א י‬ ‫"ז מרחשון תשע"ח‬ ‫‪TALMIDIM2@GMAIL.COM‬‬ ‫‪RY-BRAND.COM ‬‬ ‫‪‬‬ ‫מקורות של החיוב להתחתן‬ ‫ב‬ ‫ֹאמר ה' אֱ ִֹהים לֹא טוֹ ב ֱהיוֹ ת‬ ‫(כד) ַעל ֵּכן ַי ֲע ָזב‬ ‫יו ְל ָבשָׂ ר ֶא ָחד"‪.‬‬ ‫"ו ּי ֶ‬‫מקרא (בראשית‪ ,‬ב‪ ,‬יח)‪ַ :‬‬ ‫ָה ָא ָדם ְל ַבדּ וֹ ֶא ֱעשֶׂ ה ּלוֹ ֵע ֶזר ְּכנֶ ְגדּ וֹ ‪:‬‬ ‫יש ֶאת ָא ִביו ְו ֶאת ִא ּמוֹ ְו ָד ַבק ְ ּב ִא ׁ ְש ּתוֹ ְו ָה ּ‬‫ִא ׁ‬ ‫[א]‬ ‫ובמשנה (מסכת אבות‪ ,‬ה‪,‬כא)‪" :‬בן שמונה עשרה לחופה"‪.‬‬ ‫ובגמרא‪ :‬קידושין (דף כט ע"א)‪" :‬ת"ר‪ :‬האב חייב בבנו למולו‪,‬‬ ‫להשיאו‬ ‫ולפדותו‪ ,‬וללמדו תורה‪ ,‬ולהשיאו אשה‪ ,‬וללמדו אומנות‪.‬‬ ‫ידו ָ ּבנִ ים ּו ָבנוֹ ת ּו ְק ּ‬ ‫חו‬ ‫חו נָ ׁ ִשים ְוהוֹ ִל ּ‬ ‫אשה מנלן? דכתיב (ירמיהו‪ ,‬כט‪,‬ו) ְ‬ ‫'ק ּ‬ ‫נו ַל ֲאנָ ׁ ִשים'‪ .‬בשלמא בנו ‪ -‬בידו‪ ,‬אלא בתו‬ ‫יכם ְּת ּ‬ ‫יכם נָ ׁ ִשים ְו ֶאת ְ ּבנוֹ ֵת ֶ‬ ‫ִל ְבנֵ ֶ‬ ‫‪ -‬בידו היא? הכי קאמר להו‪ :‬ניתן לה מידי ולבשייה ונכסייה‪ ,‬כי היכי‬ ‫דקפצו עלה אינשי"‪.‬‬ ‫עיכוב מצד לימוד התורה‬ ‫קידושין (דף כט ע"ב)‪" :‬משתבח ליה רב חסדא לרב הונא‬ ‫בדרב המנונא דאדם גדול הוא‪ ,‬א"ל‪ :‬כשיבא לידך‬ ‫הביאהו לידי‪ .‬כי אתא‪ ,‬חזייה דלא פריס סודרא‪ ,‬א"ל‪:‬‬ ‫[ב]‬ ‫מאי טעמא לא פריסת סודרא? א"ל‪ :‬דלא נסיבנא‪ .‬אהדרינהו לאפיה‬ ‫מיניה‪ ,‬א"ל‪ :‬חזי‪ ,‬דלא חזית להו לאפי עד דנסבת‪ .‬רב הונא לטעמיה‪,‬‬ ‫דאמר‪ :‬בן עשרים שנה ולא נשא אשה ‪ -‬כל ימיו בעבירה‪ .‬בעבירה סלקא‬ ‫דעתך? אלא אימא‪ :‬כל ימיו בהרהור עבירה‪ .‬אמר רבא‪ ,‬וכן תנא דבי ר'‬ ‫ישמעאל‪ :‬עד כ' שנה‪ ,‬יושב הקדוש ברוך הוא ומצפה לאדם מתי ישא‬ ‫אשה‪ ,‬כיון שהגיע כ' ולא נשא‪ ,‬אומר‪ :‬תיפח עצמותיו"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫וידוע מה שכתב החזו"א (אה"ע סי' קמח‪ ,‬לדף כט ע"ב)‪ :‬שכל מה שנאמר‬ ‫בריתי יצחק • םישנ תוכלה‬ ‫בגמרא שם‪ ,‬ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה בגלל רחיים בצווארו‪,‬‬ ‫זה רק עד גיל עשרים‪ .‬אבל מגיל עשרים הוא בחזקת יצרו מתגבר‬ ‫עליו‪ ,‬ואין לו היתר לעכב הנישואין‪.‬‬ ‫וז"ל‪" :‬שם בגמ' ר"ה לטעמי' כו'‪ ,‬פי' אע"ג דבבבל אמרינן דילמוד‬ ‫תורה ואח"כ ישא אשה וכמו שפר"ת‪ ,‬מ"מ לא יאחר מכ' שנה דהא‬ ‫תניא ואם אי אפשר בלא אשה כו' ולאחר כ' הוי לא אפשר דהרי הוא‬ ‫כל ימיו בהרהור‪ ,‬ולפ"ז אין היתר לאחר יותר מכ' בשביל תורה וצ"ע‬ ‫בפוסקים"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫עיכוב מצד הבחור או הבחורה‬ ‫נצטט כאן דברי בעל הקהילות יעקב [הסטייפלר]‪ ,‬מתוך הספר פניני‬ ‫רבינו הקהלות יעקב (מאת הרמ"מ שולזינגר‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמוד לד ‪ -‬לז)‪[ ,‬ראה להלן]‪.‬‬ ‫[ג]‬ ‫עיכוב מצד ההורים‬ ‫[ד]‬ ‫ו‬ ‫קידושין (דף כט ע"א)‪" :‬האב חייב בבנו למולו‪ ,‬ולפדותו‪,‬‬ ‫וללמדו תורה‪ ,‬ולהשיאו אשה‪ ,‬וללמדו אומנות"‪.‬‬ ‫יש הורים שמעכבים שידוך בניהם או בנותיהם‬ ‫משום שהשידוך לא לפי כבודם או לא לפי דיקדוקי מצוות וחומרות‬ ‫שהם היו נוהגים‪ ,‬אף שמצד בנם ובתם זה לא מעכב‪ ,‬והבנים היו‬ ‫מוכנים להתחתן בדרגה שמתאים להם אף שאינו מתאים להורים‪,‬‬ ‫ובזה יש חיוב להורים לוותר על הדרגות‪ ,‬ולא רק זה אלא הם‬ ‫צריכים מצד חיוב לחתן את הבנים והבנות למצוא שידוך המתאים‬ ‫לבניהם ולבנותיהם‪.‬‬ ‫דעת המהרי"ק והרמ"א‬ ‫כתב הרמ"א (יורה דעה‪ ,‬סימן רמ‪ ,‬בהגה)‪" :‬אם האב מוחה בבן לישא איזו‬ ‫אשה שיחפוץ בה הבן‪ ,‬א"צ לשמוע אל האב (מהרי"ק שורש קס"ו)"‪.‬‬ ‫וביאר החזו"א (יו"ד סי' קמט ס"ק ח) שני הטעמים של המהרי"ק‪,‬‬ ‫וז"ל‪" :‬עיקר טעמו של מהרי"ק שהאב צריך לבטל רצונו מפני רצון‬ ‫בנו‪ ,‬בכה"ג‪ ,‬ואין הבן חייב בכיבוד זה‪ ,‬כמו שאינו חייב ליתן מתנות‬ ‫לאביו מפני שהאב חומד חפציו‪ ,‬ואפי' למ"ד משל בן אינו חייב בזה‪,‬‬ ‫כמו שאינו חייב בהעדפה ועוד שמצוה באשה שהוא חפץ וכמו שהאריך‬ ‫מהרי"ק"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ונראה שהדין של המהרי"ק רמוז בפרשת בראשית (ב‪,‬כד)‪ַ :‬‬ ‫"על‬ ‫יו ְל ָבשָׂ ר ֶא ָחד"‪ .‬וקשה‪,‬‬ ‫יש ֶאת ָא ִביו ְו ֶאת ִא ּמוֹ ְו ָד ַבק ְ ּב ִא ׁ ְש ּתוֹ ְו ָה ּ‬ ‫ֵּכן ַי ֲע ָזב ִא ׁ‬ ‫איך יעזוב אביו ואמו‪ ,‬הרי עדיין מחויב בכיבוד אב ואם‪ ,‬אלא בענין‬ ‫ליקח אשה אינו כפוף לאביו ולאמו כשלא מניחים לו לדבק באשתו‪,‬‬ ‫וצריך לעזוב אותם כדי ליקח אשה שיכול להיות דבוק בה‪.‬‬ ‫בריתי יצחק • םישנ תוכלה‬ ‫הגבלת הנצי"ב והחו"ב‬ ‫אולם הנצי"ב (משיב דבר‪ ,‬ח"ב‪ ,‬סי' נ) מתנה זה בתנאים מסוימים‪.‬‬ ‫וז"ל‪" :‬נראה דהא דאי' ביו"ד (סי' רמ סכ"ה) וכן אם האב מוחה בבן לישא‬ ‫איזה אשה שיחפוץ בה‪ ,‬א"צ הבן לשמוע אל האב ‪ -‬זה אינו אלא באופן‬ ‫שאין באשה שחפץ בה בזיון וצער לאב‪ ,‬אבל ביש בזיון אסור לישאנה‪.‬‬ ‫והנה נאמר ע"ז הדין שאר טעמים במהרי"ק (שורש קס"ו א') דכבוד אב‬ ‫אינו אלא במה שנוגע לו להאכילו וכדומה‪ ,‬אבל במה שאינו נוגע לו‬ ‫אין חיוב‪ ,‬וזה הטעם הביא בביאור הגר"א ז"ל בשם חי' רמב"ן ורשב"א‬ ‫יבמות פ"א שאין עיקר מצות כ"א [=כיבוד אב] אלא במה שיש לו הנאה כו'‪,‬‬ ‫ז‬ ‫ולפי זה הטעם אם היה נוגע נשיאת אשה זו להנאתו היה מחויב לישאנה‬ ‫ולא אחרת‪ ,‬וכש"כ שאסור לישא אשה שהיא בזיון אב דגרע טובא דקאי‬ ‫בארור מקלה אביו ואמו‪ ,‬ואפילו מחילת אב דקיי"ל דאב יכול למחול‬ ‫ע"כ [=על כבודו]‪ ,‬מכ"מ על בזיונו א"א למחול כמש"כ השאלתות דר"א‬ ‫(סי' ס') והכי פשיט בשו"ת הריב"ש והובא בבד"ה יו"ד (סי' של"ד)‪ ,‬עוד‬ ‫נאמר טעם ע"ז הדין במהרי"ק שם משום דמצוה לישא אשה שנושאת‬ ‫חן בעיניו‪ ,‬וא"כ יש בדבר נדנוד עבירה למחות על הבן שלא ישאנה‪,‬‬ ‫ובזה אין מצות כ"א‪ ,‬ובאמת כ"כ התוס' בכורות (דף כט ע"א ד"ה היכי) דהא‬ ‫דאי' דמותר לילך לבה"פ [=בית הפרס] לישא אשה אפילו באפשר לישא‬ ‫גם בל"ז‪ ,‬אלא מכ"מ רוצה באשה זו‪ ,‬ונחשב למצוה והיינו כמו ללמוד‬ ‫תורה אמרינן אף ע"ג שאפשר ללמוד במק"א משום שלא מכל אדם זוכה‬ ‫ללמוד‪ ,‬וה"ה לא מכל אשה אדם זוכה להבנות‪.‬‬ ‫איברא כ"ז דוחה מצות כ"א מהא דאי' ביבמות (ו') איש אמו ואביו‬ ‫תיראו ואת שבתותי תשמרו אני ה'‪ ,‬כלכם חייבים בכבודי‪ ,‬וכ"ז אינו אלא‬ ‫מ"ע דמורא וכבוד אבל בזיון דקאי בארור לא מצינו"‪ .‬עכ"ל הנצי"ב‪.‬‬ ‫וכ"כ הגאון רבי חיים גריינמן זצ"ל בחידושים וביאורים (קידושין‪,‬‬ ‫דף כט ע"ב)‪ ,‬וז"ל‪" :‬נראין הדברים דאם האב מוחה בבן שלא ישא אשה‬ ‫פלונית מחמת שאין הדבר לכבודו‪ ,‬דבזה חייב לשמוע לו מדין כבוד‬ ‫ומדין מורא דאסור לצערו‪ ,‬דכיון שהדבר נוגע אליו הר"ז בכלל מצות‬ ‫כבוד ומורא‪ ,‬ודוקא במוחה משום שלא מצאה חן בעיניו וכיו"ב‪ ,‬בזה‬ ‫הם דברי מהרי"ק שאין חייב לשמוע לו‪ ,‬כללא דמילתא כל דבר שהאב‬ ‫שייך בגווה והוא מצוה מחמת נגיעתו בדבר‪ ,‬חייב לשמוע לו‪ ,‬אבל‬ ‫דברים שאין האב שייך בהם ואינם ענין לכבודו‪ ,‬אין חיוב לשמוע לו‪,‬‬ ‫אפי' מצטער הרבה אם הבן לא ישמע לעצתו‪ ,‬ומ"מ נראה דאם שומע‬ ‫םיבוכיעהו ‪,‬ןתחתהל הווצמה‬ ‫בקולו בדברים אלו דמצוה קעביד"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫אולם נראה מדברי המהרי"ק [שהרמ"א פסק כוותיה] שלא‬ ‫כדברי הנצי"ב והחו"ב‪ ,‬אלא גם באופן כזה אינו צריך לשמוע לאביו‪.‬‬ ‫המעשה שם היה שהבן היה נטען על אשה זאת בעודה תחת‬ ‫בעלה‪ ,‬ושם דן שצריך לבדוק אם היא נאסרת על הנטען‪ ,‬והיינו שאף‬ ‫אם בסופו של דבר יתברר שלא נאסרת עליו‪ ,‬מ"מ היה בה איזה סוג‬ ‫של רגליים לדבר‪ ,‬והיינו שהיא אשה פרוצה‪ ,‬ויש בזה סיבה שזה נגד‬ ‫כבוד אביו שבנו ישא אשה זו‪.‬‬ ‫אולם למעשה הבן רוצה אשה זו והרי הוא כמוה ג"כ פרוץ‪,‬‬ ‫וממילא לפי הבן אין זה חסרון‪ ,‬רק אביו אינו רוצה‪ ,‬שזה בוודאי‬ ‫ח‬ ‫נגד כבוד אביו שבנו יקח אשה פרוצה אף שלא הגיע לדרגת פרוצה‬ ‫שנאסרת על הנטען‪ .‬ולומדים מזה שגם במקרה הזה אין האב‬ ‫יכול למחות בבנו לקחת אשה שהבן רוצה‪ ,‬ואילו היה איזה סברא‬ ‫שבמקרה של בזיון לאב מחויב לשמוע‪ ,‬היה המהרי"ק צריך להזכיר‬ ‫זה‪ ,‬שהרי בודאי במעשה שלו יש מקום גדול לטענה זו‪.‬‬ ‫אלא היינו כמו שביאר החזו"א שהאב מחויב לבטל רצונו מפני‬ ‫רצון הבן‪ ,‬משום שאין לו רשות ליקח את הזכות שיש לבן‪ ,‬וכן‬ ‫משום שיש מצוה לקחת אשה שהוא רוצה‪ ,‬וממילא מה שהאב‬ ‫מוחה בו‪ ,‬זה נקרא שהאב מחייב את הבן לבטל מצוה‪ ,‬ואין לו‬ ‫רשות לזה‪.‬‬ ‫מכל זה נראה דלא כהמשיב דבר והחו"ב‪.‬‬ ‫ומה שטען המשיב דבר‪ ,‬שבבזיון האב לא נאמר שאין חיוב‬ ‫לבן להתחשב בדעת אביו‪ ,‬אלא הוא כן צריך להתחשב עם זה‪ .‬יש‬ ‫להשיב‪ ,‬שענין של בזיון לאביו היינו שהוא מבזה אביו‪ ,‬ומזלזל בו‬ ‫שאומר לו דברי בזיון‪ ,‬אבל כאן הבן מתנהג מה שהוא צריך להתנהג‬ ‫משום שהוא צריך לקחת אשה שהוא רוצה‪ ,‬ואומנם אביו מתבייש‬ ‫מזה‪ ,‬אבל זה לא נקרא שהבן מבייש אביו‪.‬‬ ‫כשהאשה אינה כשרה כ"כ‬ ‫וגם לומדים מדברי המהרי"ק‪ ,‬שמה שמצווה לאדם להתחתן‬ ‫עם אשה שהוא רוצה‪ ,‬זה כולל גם אם היא לא כשרה לגמרי‪,‬‬ ‫כשהוא בעצמו גם אחד כזה‪ .‬ואין רשות לאב לחייב שבנו ישא אשה‬ ‫שמתאים לדרגת האב‪ ,‬ולא מתאים לדרגת הבן‪.‬‬ ‫בריתי יצחק • םישנ תוכלה‬ ‫וכ"כ בשו"ת שבט הלוי (חלק ב‪ ,‬סימן קיא‪ ,‬אות יז) מעיקר הדין‪ .‬וז"ל‪:‬‬ ‫"סכ"ה ברמ"א‪ ,‬וכן אם האב מוחה בבן לישא איזה אשה שיחפוץ בה‬ ‫הבן א"צ לשמוע אל האב‪ .‬במהרי"ק שם סוף שורש קס"ו מוכח דהאי אשה שדן‬ ‫עליה היתה נטענת ממנו בעודה אשת איש‪ ,‬ואעפי"כ היה דן המהרי"ק‬ ‫דהצדק עם הבן כיון דישרה בעיניו (לולא השבועה שנשבע הבן יע"ש)‬ ‫ואעפ"י דבסתמא גם זה הי' מטענת אביו מלמחות בבן שלא ישא אותה‬ ‫כיון דיש קול דנחשד עליה‪ ,‬וזילא ביה מילתא באב ומשפחתו‪ ,‬ואעפי"כ‬ ‫אם מן הדין אין איסור הצדק עם הבן‪ ,‬ויש ללמוד מזה לכל כיו"ב‪ ,‬והוא‬ ‫חידוש בעיני וצ"ע‪ ,‬וכל פעם שבא שאלה כזאת לפנינו אני מחמיץ הדין‬ ‫ט‬ ‫וממתין אולי יראה הבן צדקת האב אם הוא טוען כבוד משפחה ואעפ"י‬ ‫דהדין עם הבן‪ ,‬אם אין פסול מעיקר הדין‪ ,‬ודו"ק"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫בתשובת מהרשד"ם (חלק יורה דעה‪ ,‬סימן צה) משמע קצת כמו המשיב‬ ‫דבר‪ ,‬שההיתר לקחת אשה היא רק כשהיא כשרה כבנות ישראל‪,‬‬ ‫וז"ל‪" :‬הדבר פשוט מעצמו אפי' היה אמת ברור שצוה לו אביו לא תקח‬ ‫אשה פ' והיא כשרה כבנות ישראל הכשרות וטובה היא בעיניו יקחנה כי‬ ‫עמה יתן לו ה' בנים הגונים מה שלא יהיה כן אם ישא אשה אחרת אשר‬ ‫אין לו חפץ בה כי בני שנואה שנואים לפני המקום"‪.‬‬ ‫וע"ע להלן (אות ז) מדברי ספר חסידים שג"כ נראה כך‪ ,‬שאם‬ ‫האשה אינה כשרה צריך לשמוע לאביו‪.‬‬ ‫מכל זה נראה שעכ"פ אם המצב לא כך‪ ,‬שלא מדובר בנטענת‬ ‫וחשודה‪ ,‬אלא רק לא כפי כל החומרות שהאב והאם נוהגים‪ ,‬כאן‬ ‫גם החולקים על המהרי"ק מודים‪ ,‬שאין רשות להאב או האם לעכב‬ ‫נישואי בנו או בתו‪ ,‬והם צריכים לחפש שידוך לבנם ולבתם בעיקר‬ ‫מה שמתאים לבנם ולבתם ולא מה שמתאים להורים‪ ,‬כשזה נגד‬ ‫רצון הבן או הבת‪.‬‬ ‫לחייב את הבן לבישת בגד מסוים‬ ‫ונשמע מכל זה‪ ,‬שאם יש מצב שהאב לובש בגד‬ ‫שמתייחד לחוג מסוים‪ ,‬ולוחץ על הבן להתלבש‬ ‫כמוהו‪ ,‬והבן רוצה ללבוש בגד שמתייחד לחוג אחר‪,‬‬ ‫[ה]‬ ‫משום שאומר שבחוג של האבא קשה לו למצוא שידוך שמתאים לו‬ ‫םיבוכיעהו ‪,‬ןתחתהל הווצמה‬ ‫ורק בחוג השני יכול למצוא שידוך שמתאים לו ‪ -‬שאינו מחויב‬ ‫לשמוע לאביו ללבוש סוג הבגד שלובש אביו‪ .‬משום שהרי הבן‬ ‫מחויב להתחתן‪ ,‬וחיוב להתחתן הוא עם אשה שהוא רוצה‪ ,‬ואינו‬ ‫מחויב להתחתן באשה שהאב רוצה ולא הוא‪ ,‬וממילא מצד חיוב‬ ‫השתדלות לישא אשה יש לו רשות להתלבש באופן שמוצא שידוך‬ ‫שמתאים לו‪.‬‬ ‫ויותר מזה‪ ,‬הרי יש חיוב לאב לחתן את בנו‪ ,‬כמבואר בגמרא‬ ‫(קידושין דף כט ע"א)‪ ,‬וממילא אין לו רשות לגרום ע"י ציווי לבנו בבגד‬ ‫מסוים שיתעכב השידוך של בנו‪.‬‬ ‫אין הבדל בין בן לבת‬ ‫י‬ ‫וכל מה שכתבנו שייך גם לבתו‪ ,‬אם היא רוצה‬ ‫להתחתן עם בחור פלוני או עם בחור מחוג פלוני‪,‬‬ ‫שכל דברי הרמ"א שאין האב יכול לעכב נישואי בנו‬ ‫[ו]‬ ‫שייך גם בנישואי בתו‪ .‬ואף שאינה מחויבת ב"פרו ורבו"‪ ,‬מ"מ זה‬ ‫וכ"כ בחוט שני (הלכות כיבוד אב ואם‪ ,‬נמצא בסוף‬ ‫מצוה‪ ,‬וכן זה עצם חיותה‪.‬‬ ‫הלכות יו"ט‪ ,‬עמוד שב) שאין בזה נפקא מינה בין בנו לבתו‪ .‬וכ"כ בספר‬ ‫אבני צדק (הג"ר יקותיאל יהודה טייטלבוים‪ ,‬סי' צט)‪ ,‬ובספר גבעת פנחס (הג"ר פנחס‬ ‫הורוויץ‪ ,‬תשובה ג)‪.‬‬ ‫יעקב אבינו שמע להורים‬ ‫וכי תימא הרי מצאנו שיעקב אבינו שמע לאביו לקחת‬ ‫אשה מבנות לבן‪ ,‬ומשמע שזה היה דבר הרצוי‪ ,‬ועשיו‬ ‫מצידו עשה איזה צעד נכון רק שלא גירש את‬ ‫[ז]‬ ‫הראשונות‪ ,‬עי' סוף פרשת תולדות‪.‬‬ ‫הנה‪ ,‬שם מדובר שהבן מבין שהאב מבין צרכי הבן וסומך עליו‬ ‫שזה דבר הנכון‪ ,‬בזה יש מצווה לשמוע לאביו‪ ,‬אבל במקום שאין‬ ‫הדבר כן‪ ,‬והבן חושב שהאב מעכב אותו להתחתן עם מי שהוא‬ ‫רוצה‪ ,‬וכ"ש כשהאב גורם שכלל לא מאפשר לו להתחתן‪ ,‬אין לו‬ ‫לשמוע לאביו מה שיגרום לו שלא יתחתן או שיהא מוכרח להתחתן‬ ‫עם מי שהוא אינו מעונין‪.‬‬ ‫אולם עי' בספר חסידים (סי' תקסד) שאם האשה היא רעה צריך‬ ‫בריתי יצחק • םישנ תוכלה‬ ‫לשמוע להורים שלא יקחנה‪ .‬וז"ל‪" :‬אם רואה אביו או אמו שבנות‬ ‫הארץ רעות והבן רוצה לקחת משם אשה והאב מצוה לו שלא יקח חוטא‬ ‫הבן אם יקח שהרי יעקב שמע ליצחק ולרבקה‪ .‬אבל אם טובות ואחיה‬ ‫טובים‪ ,‬ויש רעות ואחיה רעים ורצו לתת לו לאב ולאם ממון שיקח אשה‬ ‫מהם‪ ,‬והטובים אינם רוצים לתת לו לאב ולאם שום דבר‪ ,‬והאב והאם‬ ‫מצוים לו לקחת בת מי שנותנים להם ממון‪ ,‬והבן אינו רוצה ליקח אשה‬ ‫אלא מטובים‪ ,‬אף על פי שכועסים עליו אביו ואמו לא ישמע אליהם כיון‬ ‫שעושין עמו שלא כהוגן"‪.‬‬ ‫מדיני הלכות לשון הרע בשידוכין‬ ‫והריני מעתיק דברי ה"נתיבות חיים" מהרב משה קאופמן‬ ‫שליט"א‪ ,‬בענין הלכות לשון הרע (קונטרס בעניני שידוך‪ ,‬עמוד תמו)‪,‬‬ ‫ונלמד מזה על עצם חיוב להורים בענין שידוכי בנם ובתם‪.‬‬ ‫[ח]‬ ‫וז"ל‪:‬‬ ‫עיכוב מצד כבוד האח הגדול שעדיין‬ ‫לא התחתן‬ ‫פסק השו"ע (יו"ד סימן רמ סעיף כב)‪" :‬חייב אדם בכבוד‬ ‫אחיו הגדול‪ ,‬בין שהוא אחיו מאביו בין שהוא אחיו‬ ‫מאמו"‪.‬‬ ‫[ט]‬ ‫הנה הדבר פשוט שכבוד האח הגדול הוא לא יותר חמור‬ ‫מכיבוד אב ואם‪ ,‬וממילא אם האח הגדול אומר לקטן לעבור על‬ ‫אחד ממצוות התורה אסור לשמוע לו‪.‬‬ ‫ומכיון שלמדנו שאם אביו אומר לבנו שלא ליקח אשה שהוא‬ ‫רוצה‪ ,‬אין לבן לשמוע לאביו‪ ,‬וכ"ש כשהאב אומר לבנו שלא‬ ‫להתחתן כעת אלא לאחר זמן‪ ,‬אין צריך לשמוע לו‪ ,‬וממילא כ"ש‬ ‫שהאח הגדול אין לו רשות לומר לאח הקטן שאין לך להתחתן כלל‬ ‫לפני שאני התחתנתי‪ .‬ואף שפוגע בכבוד האח הגדול‪ ,‬שהרי למדנו‬ ‫מדברי המהרי"ק שאין לבן למנוע ליקח אשה שהוא רוצה בזמן‬ ‫שהאב מתנגד אף שפוגע בכבוד האב וכ"ש לאח הגדול‪.‬‬ ‫ואם תמצא לומר ששייך לומר דבר כזה‪ ,‬בוודאי לא שייך אם‬ ‫האח הקטן כבר הגיע לגיל עשרים‪ ,‬שנאמר על זה תיפח עצמותיו‪.‬‬ ‫גי‬ ‫וזה כולל גם שההורים אין להם רשות לדחות השידוך לצעיר‬ ‫בגלל שהמבוגר עדיין לא התחתן‪.‬‬ ‫ואף שהוזכר בראשונים ואחרונים שיש ענין להקדים האח‬ ‫המבוגר קודם‪ ,‬והמקור הוא מבנות צלפחד‪ .‬וז"ל הרשב"ם (בבא בתרא‪ ,‬דף‬ ‫קכ ע"א ד"ה להלן)‪" :‬כשנישאו בנות צלפחד מנאן הכתוב דרך גדולתן‪ ,‬דכתיב‬ ‫(במדבר‪ ,‬לו‪,‬יא) ַ'ו ִּת ְה ֶיינָ ה ַמ ְח ָלה ִת ְר ָצה ְו ָח ְג ָלה ּו ִמ ְל ָּכה ְונ ָֹעה ְ ּבנוֹ ת ְצ ָל ְפ ָחד ִל ְבנֵ י‬ ‫שה ֵכן‬ ‫יהן ְלנָ ׁ ִשים'‪ ,‬ומסתבר דכך נולדו‪ ,‬כדכתיב (בראשית‪ ,‬כט‪,‬כו) 'לֹא ֵי ָע ֶ ׂ‬ ‫ד ֵֹד ֶ‬ ‫נו ָל ֵתת ַה ְ ּצ ִע ָירה ִל ְפנֵ י ַה ְ ּב ִכ ָירה'"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ִ ּב ְמקוֹ ֵמ ּ‬ ‫והובא יסוד זה בש"ך (יו"ד‪ ,‬סי' רמד‪ ,‬ס"ק יג)‪ ,‬בשם הב"ח (שם)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫"או של נשואים כו'‪ .‬כתב הב"ח נראה דהאי של נשואים הכי פירושו אם‬ ‫אחים או אחיות יעשו להם נשואים אף על גב שא' גדול מחבירו בחכמה‬ ‫לא יקדימו לעשות נשואים לקטן בשנים מפני שהוא גדול בחכמה אלא‬ ‫יקדימו לעשות נשואים לגדול בשנים כו'"‪ .‬עכ"ל הש"ך‪.‬‬ ‫אולם זה רק כלפי חיוב השתדלות של האב למצוא שידוך‬ ‫לבנו ולבתו‪ ,‬בזה צריך להשתדל קודם למבוגר ואח"כ לצעיר‪ ,‬אבל‬ ‫כשמזדמן שידוך לצעיר‪ ,‬אינו מחויב לעכב השידוך בעקבות שהגדול‬ ‫עדיין לא מצא שידוך‪.‬‬ ‫וכ"כ האגרות משה (אה"ע ח"ב סי' א)‪ .‬וכ"כ הגאון ר' יצחק זילברשטיין‬ ‫שליט"א (חשוקי חמד‪ ,‬מגילה‪ ,‬דף יג ע"ב)‪ ,‬וז"ל‪" :‬אין החיוב לדאוג למי שנתחייב‬ ‫קודם‪ ,‬אלא לאב הצריך להשיא בניו‪ ,‬אבל כשלאחד הבנים יש הצעת‬ ‫שידוכים אין לו חיוב להמתין עד שישא אחיו‪ ,‬דכיון שהוא מחויב בפריה‬ ‫ורביה‪ ,‬אין לו להמתין עד שישא אחיו‪ ,‬כיון שאחיו נתחייב קודם"‪.‬‬ ‫וכך מובא בשם החזון איש (מעשה איש‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמוד רטו)‪ :‬כשעיכבו‬ ‫הצעת שידוך לאח קטן לפני הגדול‪ ,‬שלח להודיע להאם "יש להסביר לה‬ ‫שאין זה נכון" (קובץ אגרות ח"א סי' קסו)‪.‬‬ ‫םיבוכיעהו ‪,‬ןתחתהל הווצמה‬ ‫ועוד מובא בשמו (מעשה איש‪ ,‬חלק ב‪ ,‬עמוד רז)‪" :‬מספר אחד מגדולי ת"ח‬ ‫שליט"א‪ :‬היה בחור שהגיע לגיל הנישואין‪ ,‬והיתה לו אחות מבוגרת‬ ‫ממנו בג' שנים שעדיין לא נישאה‪ .‬שאל את רבינו אם מותר לבחור‬ ‫להקדים את אחותו המבוגרת ממנו‪ ,‬והשיב שעל פי דין אפשר‪ .‬ומה‬ ‫שיגרום הדבר צער לאחותו‪ ,‬אמר‪ :‬מצאנו אצל פנינה שציערה את חנה‪,‬‬ ‫ואמרו חז"ל (בבא בתרא דף טז ע"א) פנינה לשם שמים נתכוונה כדי שתתפלל‬ ‫אל ה' [ומה שבכל זאת נענשה יתכן שהיה משום הצורה שפגעה בחנה‪ ,‬וזה לא שייך‬ ‫בעניינינו (מהגר"ח קניבסקי שליט"א)]‪ .‬נכון שזה מצער את אחותו‪ ,‬אבל הצער‬ ‫הזה הוא לתועלתה ולטובתה כדי שתתפלל אל ה'!"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫[ועי' עוד בזה בילקוט יוסף (שובע שמחות א' הערות פרק א)]‪.‬‬ ‫די‬ ‫וקורה הרבה פעמים שבעקבות העיכוב של הצעיר בגלל המבוגר‪,‬‬ ‫אחרי כמה שנים המבוגר מתחתן‪ ,‬אבל הצעיר הוא כבר לא צעיר‬ ‫ולא מוצא שידוך‪ ,‬מי אחראי לזה‪ ,‬זה המבוגר או ההורים שלא נתנו‬ ‫לצעיר להתחתן כשהיה צעיר‪ ,‬ומלבד העונש הנורא על זה‪ ,‬אוכלים‬ ‫את עצמם כל החיים‪ ,‬רחמנא ליצלן‪.‬‬ ‫עיכוב מצד ראשי הישיבות‬ ‫וכן לומדים מכאן‪ ,‬שאין רשות לראשי ישיבות לומר‬ ‫לבחורים שיתעכבו מלהתחתן‪ ,‬ויש מקומות שקובעים‬ ‫שעד עשרים ושתים לא נותנים להתחתן‪ ,‬וטענתם שזה‬ ‫[י]‬ ‫מזיק לישיבה‪ .‬והרי חז"ל אמרו "רב הונא לטעמיה‪ ,‬דאמר‪ ,‬בן עשרים‬ ‫שנה ולא נשא אשה ‪ -‬כל ימיו בעבירה‪ .‬בעבירה סלקא דעתך? אלא‬ ‫אימא‪ :‬כל ימיו בהרהור עבירה"‪ .‬ואף שיש מצבים שאין אדם מוצא‬ ‫שידוך‪ ,‬זה כבר ענין אחר‪ ,‬אבל לומר לבחור שלא יתחתן אף שהדבר‬ ‫קרוב שיצרו מתגבר עליו‪ ,‬זה פשע‪ ,‬וכאילו אומר לו שלא יניח‬ ‫תפילין‪ ,‬ויותר גרוע מזה‪ .‬וכ"ש היום שיש פריצות נוראה בכל‬ ‫הרחובות‪ .‬ועיקר מטרת הישיבה הוא לחנך לדרך התורה והיראה‪,‬‬ ‫ולא ח"ו לחנך נגד התורה‪.‬‬ ‫מרן החזו"א התנגד מאוד להנהגה זו (עי' בסעי' ב על זה)‪ ,‬ונביא כאן‬ ‫מה שהוא אמר‪" :‬מעשה ובא אחד מגדולי המשגיחים זצ"ל לרבינו‪,‬‬ ‫וביקש ממנו הסכמה על פתיחת ישיבה לבחורים מצוינים שיעסקו‬ ‫בתורה במנוחה‪ ,‬ושיחתמו לו שעד גיל כ"ד לא יתעסקו בשידוכים‪ ,‬ואז‬ ‫רבינו השיב לו‪ ,‬שמברך‬ ‫יוכלו להתעלות במעלות התורה והיראה‪.‬‬ ‫אותו שיצליח‪ ,‬והבחורים רשאים לחתום‪ ,‬אבל יכולים גם שלא לקיים את‬ ‫בריתי יצחק • םישנ תוכלה‬ ‫מה שחותמים‪ ,‬כי הוי מתנה על מה שכתוב בתורה‪( ."...‬מעשה איש‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמוד‬ ‫רצ‪ .‬בשם "מבקשי תורה"‪ ,‬ניסן תשנ"ח‪ ,‬עמ' מב‪ ,‬מפי ר"א צוקרברג)‪.‬‬ ‫וכן גדולי התורה בזמננו כבר צעקו נגד זה‪ ,‬כמו הגאון ר' אהרן‬ ‫ליב שטיינמן זצ"ל‪ ,‬ולהבחל"ח הגאון ר' גרשון אדלשטיין שליט"א‪,‬‬ ‫והגאון ר' חיים קניבסקי שליט"א‪.‬‬ ‫וז"ל מכתבם (ראה להלן)‪" :‬הנה אחז"ל [אבות‪ ,‬ה‪,‬כא] בן שמונה עשרה‬ ‫לחופה‪ ,‬וכך היו נוהגים מלפנים‪ ,‬אך מחמת סיבות שונות היו הרבה‬ ‫בני תורה שנהגו לדחות את זמן הנשואין‪ ,‬אך כבר זכינו בס"ד שאין‬ ‫וט‬ ‫סיבה הכרחית לזה‪ ,‬ויש הרבה בני תורה שנשאו נשים בגיל צעיר‪ ,‬וזכו‬ ‫על כן עצה שאינה הוגנת הוא לייעץ לדחות‬ ‫להצלחה בתורה כידוע‪.‬‬ ‫את זמן הנשואין‪ ,‬למי שרצונו לישא אשה בגיל צעיר‪ ,‬וכל שכן שאסור‬ ‫למנוע למי שרצונו בכך"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫םיבוכיעהו ‪,‬ןתחתהל הווצמה‬ ‫הנהגת ראשי ישיבות מביא שהרבה‬ ‫בנות תשארנה רווקות רח"ל‬ ‫אחד מן הדברים המדאיגים מאוד בנושא‬ ‫השידוכין‪ ,‬הוא התוצאה המרה ע"י עיכוב‬ ‫בחורי ישיבה בשידוכין‪ ,‬שגורמת שהרבה בנות‬ ‫[יא]‬ ‫תשארנה רווקות כל ימי חייהם רח"ל‪ ,‬וזה מוכרח ע"י חשבון פשוט‬ ‫בסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫כאן אנחנו מעמידים כמה נתונים‪ ,‬שהם פחות או יותר נכונים‪,‬‬ ‫זט‬ ‫ואם יהא שינויים בנתונים‪ ,‬לפי"ז יהא שינוי בתוצאה‪.‬‬ ‫ ]א [בציבור החרדי‪ ,‬הבינוני של מספר הילודה הוא בערך שש‬ ‫ילדים לזוג‪ ,‬זאת אומרת כל דור השני שלשה פעמים יותר מן‬ ‫דור ההורים‪.‬‬ ‫ ]ב[הילודה היא אצל אשה בממוצע בין גיל עשרים לארבעים‪,‬‬ ‫זאת אומרת שהגיל הבינוני הוא שלושים‪ ,‬זאת אומרת שדור‬ ‫חדש הוא בממוצע שלשים שנה‪.‬‬ ‫ ]ג[ע"פ הנהגות ראשי ישיבות‪ ,‬שלא נותנים להתחתן לפני גיל‬ ‫עשרים ושתים‪ ,‬ההבדל הבינוני בין גיל בנים שמתחתנים לגיל‬ ‫של הבנות שמתחתנות הוא בערך שנתיים‪( .‬אותו דבר גם אם‬ ‫הבנים מתחתנים בגיל עשרים והבנות בגיל שמונה עשרה‪,‬‬ ‫עיקר הנקודה שהממוצע שבנים מתאחרים להתחתן בשנתיים‬ ‫מן הבנות‪ .‬אם ההבדל יהא יותר גדול‪ ,‬המצב יותר גרוע‪ ,‬ואם‬ ‫ההבדל פחות מזה המצב פחות גרוע‪ ,‬עי' בהמשך)‪.‬‬ ‫ע"פ נתונים אלו‪ ,‬שכל דור ממוצע הוא שלושים שנה‪ ,‬יוצא שבתוך‬ ‫שלשים שנה יש בממוצע ‪ 300%‬מדור החדש‪ ,‬על פי דור הישן‪.‬‬ ‫אם נגיד שכל בחור מתחתן בגיל ‪ ,22‬וכל בת בגיל ‪ ,20‬זאת‬ ‫אומרת שהיום שאנו בשנת תשע"ח‪ ,‬ממילא כל בנים אלו נולדו‬ ‫בשנת תשנ"ו‪ ,‬וכל הבנות האלו נולדו בשנת תשנ"ח‪.‬‬ ‫משנת תשנ"ו עד שנת תשנ"ח עברו שנתיים‪ ,‬ובאותן שנתיים‬ ‫נתרבה היהדות החרדית‪ ,‬ויוצא שיש הרבה יותר בנות בגיל ‪ 20‬ממה‬ ‫שיש בנים בגיל ‪.22‬‬ ‫ע"פ חשבון זה יוצא שיש הרבה בנות שלא מוצאות שידוך‬ ‫ותשארנה רווקות כל ימי חייהם רח"ל‪ ,‬וזה הסיבה של מספר ענק‬ ‫בריתי יצחק • םישנ תוכלה‬ ‫של בנות שלא מוצאות שידוך‪.‬‬ ‫שמעתי‪ ,‬שבארה"ב עשו הרבנים חשבון זה‪ ,‬וצעקו מרה על‬ ‫ראשי הישיבות שמעכבים את הבנים להתחתן‪.‬‬ ‫ויש הבדל גדול בין ראשי ישיבות לבין רבנים‪ ,‬שהרבנים צריכים‬ ‫לדאוג בין בשביל הבנים ובין בשביל הבנות‪ ,‬ואילו ראשי הישיבות‬ ‫יש מהם שלא חושבים על הבנות אלא רק על הישיבות שלהם‪,‬‬ ‫שישארו בנים מבוגרים להצלחת הישיבה‪ ,‬ואילו הבנות זה לא ענין‬ ‫שלהם‪ ,‬וזה טענה גדולה על ראשי הישיבות‪.‬‬ ‫זי‬ ‫וזה מעבר לטענה שאסור לעכב בחורים להתחתן (עי' לעיל)‪.‬‬ ‫כל החשבון הזה בהנחה שכל הבחורים מתחתנים‪ ,‬ואם יש‬ ‫אחוזים מסוימים של בחורים שלא מתחתנים‪ ,‬זה מוסיף כמובן על‬ ‫הבעיה של הבנות‪.‬‬ ‫התיקון לזה שאסור לעכב את הבחורים להתחתן‪.‬‬ ‫וכעת עתה שעדיין המצב לא מתוקן‪ ,‬כל מי שיש לו בת ורוצה‬ ‫שלא תהא מאלו שלא מוצאות שידוך‪ ,‬אחד מן ההשתדלות שיש‬ ‫לעשות‪ ,‬מעבר של חינוך טוב ומידות טובות ולטפל אם יש בעיה‬ ‫גופנית או נפשית‪ ,‬שהבת לא תהא בררנית‪ ,‬שהבת לא תקפיד אם‬ ‫ההצעה שמציעים לא מתאים לכל הענינים שהיא חושבת‪ ,‬וזה‬ ‫כולל גם להאבא והאמא שלא יהיו יותר מדאי בררנים לשידוך של‬ ‫בנותיהם‪ ,‬וגם אם זה לא לגמרי מאותו חוג ומאותו מנהגים שנהגו‬ ‫בבית‪ .‬וזה בבחינת מה שאמרו חז"ל (פסחים‪ ,‬דף קיג ע"א) "בתך בגרה ‪-‬‬ ‫שחרר עבדך ותן לה"‪[ .‬כל זה שייך גם לבנים‪ ,‬אבל לבנות זה הרבה‬ ‫יותר חשוב לפי המצב העגום שאנו נמצאים]‪.‬‬ ‫ההשתדלות הזאת נכלל במה שאמרו חז"ל (קידושין דף ל ע"ב) בחיוב‬ ‫חו נָ ׁ ִשים‬ ‫'ק ּ‬ ‫לחתן בנו ובתו‪" :‬להשיאו אשה‪ .‬מנלן? דכתיב (ירמיהו‪ ,‬כט‪ ,‬ו) ְ‬ ‫נו ַל ֲאנָ ׁ ִשים'‪.‬‬ ‫יכם ְּת ּ‬‫יכם נָ ׁ ִשים ְו ֶאת ְ ּבנוֹ ֵת ֶ‬ ‫ידו ָ ּבנִ ים ּו ָבנוֹ ת ּו ְק ּ‬ ‫חו ִל ְבנֵ ֶ‬ ‫ְוהוֹ ִל ּ‬ ‫בשלמא בנו ‪ -‬בידו‪ ,‬אלא בתו ‪ -‬בידו היא? הכי קאמר להו‪ :‬ניתן לה מידי‬ ‫ולבשייה ונכסייה‪ ,‬כי היכי דקפצו עלה אינשי"‪.‬‬ ‫בוודאי שהכל תלוי בסיעתא דשמיא‪ ,‬וכאן אנו מדברים על חלק‬ ‫ההשתדלות שאדם צריך לעשות‪.‬‬ ‫םיבוכיעהו ‪,‬ןתחתהל הווצמה‬