לחשב מחשבות לעשות · Lachshoiv Machshavois La'asois — בראשית (2026-10-05)

גליון ס
פרשת בראשית
תשפ"ז
עבודת השבת שבת
עי_לאה
שבת מברכים (ב)
ביאור נוסח ה'יהי רצון' בברכת החודש
נ ,).ולעולם חייב להתקיים דין על מעשי הקדמה
האדם ,אלא שאנו מבקשים שבדין עצמו נוסח תפילת ברכת החודש כפי שנדפס בסידורים לפנינו ,מתחלק לשלשה חלקים,
יכנס עימנו לפנים משורת הדין .זהו שאנו שנים לפני הברכה ואחד לאחריה .הראשון שלפניה ,יהי רצון מלפניך וכו' .והיא
מבקשים ,שה' שהוא מידת הרחמים תפילת רב לאחר תפילתו בכל יום כמבואר בגמ' ברכות (טז( .):ובערוך השולחן (תיז
ישמש בעת שהוא מתנהג עמנו כ'אלהינו', ט) העיר בעיקר הדברים איך מותר להתפלל בשבת תפלה חדשה שאינה בטופס
דהיינו במידת הדין. הברכות ,ומבקשים בה על פרנסה ושאר צרכים ,ואיך מותר לבקש בשבת ,ומי
אמנם צריך ביאור למה שהקב"ה יעשה התיר לנו לקבוע תפלה חדשה בשבת ,ואי איישר חילי אבטלינה ,אך קשה לשנות
עמנו לפנים משורת הדין ,כיון שהוא המנהג ,וצריך עיון גדול' (וטעם הדבר ביארנו במאמר הראשון).
שופט אמת ,ולכאורה אין הנהגת לפנים
ביאור הדברים ,שבין המידות המשמשות משורת הדין דין אמת. בספר הזכרונות (יח כו) כתב הגר"ח
לפניו יתברך ישנה מידה הנקראת בשם קנייבסקי זצוק"ל שהחזו"א אמר את
'רצון' (אך אין רצון ה' כרצון האדם ,ראה תוי"ט תשובה לכך מצינו בגמ' ברכות (כ ):שענה הברכה שלאחריה בנוסח המקוצר הנהוג
אבות ה ו) ,ועליה אנו מתפללים ומבקשים הקב"ה למלאכים על טענתם שהוא נושא בחו"ל ,כדי שלא להרבות בבקשות
מהקב"ה שתעמוד לפניו ותשפיע בעולם פנים לישראל ,שעל פי הדין ראוי שינהג בשבת .ובתשובה הוסיף הגרח"ק שבברכה
שפע ברכה ,ועל כן אומרים 'מלפניך' ולא כן עמהם ,כיון שאף הם נכנסים עימו הראשונה לא הקפיד לקצרה .ונראה לפרש
'ממך' .והערוני שאותה 'מידת רצון' היא לפנים משורת הדין ,ומקיימים מצוותיו החילוק ,שהברכה הראשונה כיון שהיא
הנזכרת במהרח"ו בעץ חיים (שער הכללים יותר ממה שנצטוו ,ולכן הדין עצמו דורש תפילת רב לא קיצרוה ,והשניה שהיא
פ"א) 'כשעלה ברצונו יתברך שמו לברוא שאף הוא יתנהג עמהם לפנים משורת מתקנת האחרונים ,ויש אומרים אותה
את העולם כדי להטיב לברואיו' ,וכלפי הדין .נמצא לפי זה ,שאנו מבקשים שעל בקצרה ,כך נהג גם החזו"א).
אותו רצון אנו מתפללים לקב"ה ,שיעורר פי הדין ינהג עימנו לפנים משורת הדין
אותו להמשיך ולפעול להטיב עם הבריות( ,וע"ע מש"כ הרמח"ל בדרך ה' ח"ב פ"ח). והנה נוסח הברכה הראשונה הוא בקשה
מאת ה' בלשון נוכח 'יהי רצון מלפניך'
כבשעה הראשונה של הבריאה ,והוא נכון .ובזה יבואר ג"כ מה שאומרים 'אלהינו', וכו' ,ואילו ברכה שלאחריה היא בלשון
ה' ֱאל ֵֹהינ ּו :ה' הוא שם הרחמים ,ואילו ולכאורה ,כשם שבתחילה נאמר שם נסתר 'יחדשהו הקב"ה' וכו' .טעם הדבר,
'אלהים' הוא שם המשפט ,וצריך ביאור העצם ה' בלא יחס אלינו ,כך היה צריך שכך הוא טופס הברכות תמיד ,שמתחיל
למה אנו מוסיפים את שם הדין והמשפט לומר 'אלהים' .אמנם הכוונה היא שרק בלשון נוכח 'ברוך אתה ה' ומסיים בלשון
לשם הרחמים כאשר אנו מבקשים ממנו מחמת שהוא אלהינו המיוחד לנו ,הוא נסתר 'שהכל נהיה בדברו' וכדומה .וביאור
יתברך בקשות ,ולכאורה היה ראוי רק נוהג עמנו כן ,כשם שאנו נוהגים עמו. הדברים ,שבתחילה האדם מדבר אל
מעתה ,בעת הבקשה אנו צריכים לזכור לעורר רחמים ,כי מי יצדק לפניו בדין. המלך פנים בפנים ,ומיד נרתע לאחוריו
שיסודה בכך שאנו נוהגים עם הקב"ה והנה בתפילת רבי ישמעאל בן אלישע מחמת גדולת המלך ,ומדבר בריחוק.
לפנים משורת הדין ,ומקיימים מצוותיו שהיא גם תפילת הקב"ה (ברכות ז ).נאמר: והיינו בחינת 'רצוא ושוב' הידועה לעובדי
לפנים משורת הדין ,ועל כן אנו מבקשים 'יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את עבודת המלך.
שגם הוא ינהג עמנו כך .ממילא צריך כעסך ,ויגולו רחמיך על מידותיך ,ותתנהג יְ ִהי ָרצוֹ ן ִמ ְּל ָפנֶ ָיך :נוסח זה פותח הרבה
האדם לחזק קבלת הנהגה זו בקרבו בשעת עם בניך במידת הרחמים ,ותכנס להם מהתפילות שתיקנו חכמים .וצ"ב מהי
הבקשה על מנת שיזכה ותתקבל תפילתו. לפנים משורת הדין' .מכך שנאמר 'לפנים הכוונה 'יהי רצון מלפניך' ,והיה לנו לומר
ֵואל ֵֹהי ֲאבוֹ ֵתינ ּו :בפשטות הביאור הוא, משורת הדין' מוכח שבתחילה צריך 'בבקשה ממך עשה כן' .ואמנם כן הוא גם
שכאשר אנו מזכירים כי ה' הוא אלקינו להיות 'דין' שבו נקבעת 'שורת הדין', נוסח התפילה של הקב"ה עצמו ,כדאיתא
אנו מסמיכים לכך ,שלא מאיתנו התחיל ורק אח"כ אפשר להיכנס לפנים ממנה. בגמ' ברכות (ז ).שתפילתו היא' :יהי רצון
הדבר אלא מאבותינו ,כמו שכתב רש"י וביאור הדברים כי הקב"ה אינו ותרן (ב"ק מלפני שיכבשו רחמי את כעסי' וכו'.
ולברכה .אך עדיין אין השפעה זו חייבת לכל תולדותם (וראה ב"י סי' תכד מארחות חיים), (שמות טו ב) על הנאמר שם ֱ'א ל ֵֹה י ָא ִב י
להגיע ולחול על האדם .ובבקשה הפרטית והוא כעין ראש השנה בשנה .וזהו שאנו ַו ֲארֹ ְמ ֶמנְ ה ּו'' ,אלהי אבי' ,לא אני תחילת
אנו מבקשים ש'הטובה והברכה' שמשפיע מבקשים שיתקיים בנו החידוש הזה ,לטובה הקדושה ,אלא מוחזקת ועומדת לי הקדושה
החודש יבואו עלינו .דרך משל לנכנס ולברכה וכו'. ואלהותו עלי מימי אבותי' .ואבותינו הכוונה
לבית ורוצה לאכול .בתחילה צריך לבקש היא לאברהם יצחק ויעקב ,כמבואר בגמ'
ואנו אומרים 'שתחדש עלינו' ,כי החודש
בקשה כללית מבעל הבית ,שיכין אוכל (ברכות טז ):שאין קורין 'אבות' אלא לשלשה.
בהשפעתו על העולם מתחדש מאליו ,ועל
מזין וטעים .ואחר כך צריך לבקש עוד
בעומק נוסף יש לומר ,שאנו מבקשים שאם כן אנו מבקשים שהחידוש הזה יהיה לו
שלש בקשות פרטיות .האחת ,שיתנו
לא בזכותנו תינתן לנו בקשתינו בזכות השפעה 'עלינו' ,ובדרכים הטובות כמו שאנו
לו רשות לאכול ממנו .השנייה ,שיכינו
אבותינו ,ולמבואר לעיל שעיקר הבקשה מפרטים בבקשתנו.
אוכל שיהיה ערב לחיכו ,כי יש מאכלים מתבססת על כך שאנו נוהגים לפנים משורת
הטעימים לאחד ולא לשני ,וגם יתאים לו ֶאת ַהחֹ ֶדׁש' :את' בא לרבות את האדם עצמו,
הדין עימו יתברך ,האבות ודאי נהגו כן,
מבחינת הבריאות ,כי לא כל מאכל בריא ואנו כוללים בבקשה זו ברמז ,שאף אותנו
וראויים הם שתישמע תפילתנו בעבורם.
לכל אדם ,אפילו שהוא נחמד למראה וטוב יחדש הקב"ה בחודש המתחדש ,וזאת על
למאכל .והשלישית ,שתהיה הברכה שרויה עוד יש לומר ,שמזכירים את אבותינו לפי מנת שנקבל את אורות החודש החדשים
במעיו לעכל את האוכל כראוי ,ואף יותר מה שכתב רש"י (במדבר כ טו) ש'האבות בכלים מחודשים ,ולא נהיה כמשל המכניס
מכך ,כמבואר ברש"י (ויקרא כו ה) .וכך אנו מצטערים בקבר כשפורענות באה על יין חדש ומחודש ,לכלים ישנים ומכוערים.
מבקשים כי החודש המתחדש בהשפעותיו ישראל' ,ועל כן אנו מזכירים אותם לבקש
ַהחֹ ֶד ׁש ַה ֶּזה :מציאות כל חודש אינה חוזרת מהקב"ה שעל מנת לבטל צערם יושיענו.
הטובות ,יהיה מתאים לנו בכל ענייניו.
על עצמה .כי הקב"ה טבע בבריאה שבכל
עוד יש להוסיף ,שהבקשה הכללית כוללת והנה כאשר אומר 'אלהי' מזכיר הדין ,חודש תתחדש ההנהגה עם ישראל באופן
שני דברים ,בקשה רוחנית ובקשה גשמית, כמבואר ,וצריך לזכור שהזכרת האבות המיוחד לחודש ההוא ,ואין חודש אחד
לפי שבכל דבר גשמי יש חלק רוחני יש לה שני צדדים .מחד היא מזכירה זכות דומה לחברו בחודשי השנה ,כמו שאפשר
המחייה אותו .על כן כאשר אנו מבקשים האבות להצליח בדין ,כמבואר .אמנם ללמוד מסידור הכוכבים שטבע הקב"ה
דבר גשמי כלולה בזה גם הבקשה לחלק מאידך יש בה גם מחייב גדול לאדם ,כי במזלות .ואף אותו החודש אינו דומה משנה
הרוחני המחייה אותו (וזהו אחד מהטעמים איזה פנים יש לאדם המבקש מהמלך בזכות לחברתה .לכן אנו מבקשים על החודש
שהותרה לנו הבקשה בתפילה זו ביום השבת ,אע"פ אבותיו שהתהלכו לפניו ,והוא עצמו פושע 'הזה' ,כלומר ,לפי מהותו הידועה לפני
שאין מבקשים בקשות בתפילה ,כמבואר במאמר בעבודתו ,והרי הוא בבחינת רשע בן צדיק .הקב"ה בוראו.
הקודם). במקרה כזה הזכרת אבותיו רק פוגעת בו,
לפי שאינו הולך בדרכיהם (ראה מלכים א' יז על כן ,נבון דבר ,קודם לשבת מברכים
וזהו שאנו מחלקים הבקשה הכללית לשנים, יח ,וברש"י) .לכן ,בכל עת שמזכיר זכות אבות ילמד בספרים מהי מהות החודש הבא עליו
בתחילה מבקשים ל'טובה' ,עליה דרשו בתפילתו ,יתבייש מהמרחק שבין מעשיהם ועל כל ישראל לטובה ,ועל ידי כך ידע
חכמים (שמו"ר א כ) ש'טוב היינו אור' ,ואמרו למעשיו ,ויערור בקרבו מה שאמרו חכמים לכוון בקשתו בפרטות לפי מהלך החודש
(תענית ז ).ש'אין אור אלא תורה' ,וכן (אבות פ"ו (תנדא"ר פכ"ה) 'חייב אדם לומר מתי יגיעו הזה.
מ"ג) ש'אין טוב אלא תורה' .וא"כ בקשתינו
היא שיהיה אור התורה הרוחני מאיר את כל מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב'ַ ,ה ֶּזה :מה שאנו אומרים את החודש 'הזה' ,אף
מעשינו בחודש הזה ,וכמו שכתב הקב"ה וישתדל להידבק במדרגתם עכ"פ במחשבה על פי שבשבת שמקדשים בו את החודש
עדיין אנו עומדים בחודש הקודם ,וא"כ היה המביאה לידי מעשה.
בתורה כאשר כלתה הבריאה שנבראה
כרצונו יתברך' ,והנה טוב מאד' ,כלומר ׁ ֶש ְּת ַח דֵּ ׁש ָע לֵ ינ ּו ' :עלינו' ולא על שאר לנו לומר 'את החודש הבא עלינו לטובה'.
שאורה מאיר באור התורה כראוי .ומתוך האומות ,כי כל ענין החודש התלוי בחידוש יבואר הדבר על פי מה שהבאנו במאמר
כך אנו מוסיפים גם שיהיה 'לברכה' ,היינו הלבנה אינו קיים אלא לישראל ,כדכתיב הראשון דברי הזוה"ק (ח"ב פח ).שהשבת
ההשפעה הגשמית הבאה לעולם מן הטובה 'החודש הזה לכם ראש חודשים' ,ודרשו היא מקור הברכה לימי השבוע שלאחריה,
הרוחנית .ועל כן מקדימים את 'הטובה' חכמים (שמו"ר טו כג) 'לא נתתי ראשי נמצא שאור החודש החדש שיחול באחד
שהיא השורש הרוחני ,ל'ברכה' שהיא חודשים אלא לכם' .ואומות העולם המונים מימי השבוע הבא ,מתעורר כבר בשבת
התוצאה הגשמית. שנותיהם לפי החמה ,אין להם מציאות של הקודמת לו .על כן בעומדנו ביום השבת אנו
'חודש' כלל .ומנין החודשים שלהם ומנין מבקשים על החודש 'הזה' אשר כבר מציץ
מכאן ואילך אנו מפרטים את הדברים
ימי החודש שבהם היא הסכמה ארצית אורו ,ובעלי מדרגה מרגישים בו ,ושאר העם
שאנו מבקשים .לכן אומרים 'ותתן לנו'
רצונית ,שאין בה מאומה בעולם ובהנהגה ,מאמינים בזה ,שיחולו בו כל הברכות.
בוא"ו שהיא תוספת בקשה פרטית חדשה, כמבואר עוד במדרש שם (כב) 'אמרו ישראל
כמבואר .אמנם כיון שכל הבקשות הללו לְ טוֹ ָב ה ְו לִ ְב ָר ָכ ה :בתחילה אנו מבקשים
עד שאנו במצרים ,נטלנו חודש של לבנה'.
נובעות מהברכה הכללית ,נכתב כאן וא"ו 'ברכה כללית' ,על שני דברים 'טובה'
וכלפיהם מתחדשת בכל חודש השפעת
החיבור 'ותתן לנו'. ו'ברכה' ,ואחר כך פורטים את בקשתינו
הלבנה על העולם ,ועימה גם הנהגת הקב"ה
לפרטים .והנה להלן בין הבקשות הפרטיות
ְו ִת ֶּתן לָ נ ּו' :נתינה' היא לשון מתנה .והיינו עמהם (וזהו אחד מהטעמים שרצו היוונים לבטל
אנו שבים ומבקשים הן על 'הטובה' והן על
שבתחילת הבקשות אנו מודים כי אין 'חודש' מישראל ,והיינו לא רק את ה'ראש חודש'
'הברכה' .וכפל הבקשות טעון הסבר.
אנו מבקשים דברים המגיעים לנו ,אלא אלא את 'עצם החודש' ,בקנאתם בם ,ואכ"מ) .ועל
מבקשים מתנת חינם מאת הקב"ה ,כי כן ערב ראש חודש הוא 'זמן תשובה' (של"ה ביאור הדברים ,שבבקשה הכללית אנו
מי יצדק לפניו בדין .ואף שכתבנו שאנו הק' חולין קלז) ,וראש חודש עצמו הוא 'זמן מבקשים 'על החודש' שיתחדש לטובה
מבקשים ממנו שמן הדין ייכנס עמנו לפנים כפרה' ,כמו שאומרים בתפילה 'זמן כפרה ולברכה ,והיינו שתהיה השפעתו לטובה
והוא הגדול והחשוב שבכולם ,שלום וכולו מלא טרדות ומכאובים וצרות ,ובלילה משורת הדין ,היינו לפי הנהגתו ,אבל בסופו
בין האדם לבין עצמו ,שיהיו כל אבריו כשעושה חשבון היום ,מגלה שיום קצר של דבר הכל בא ממידת הרחמים ,וכתפילת
וכל מחשבותיו משתתפים למטרה אחת, עבר עליו ,ולא פעל בו כמעט מאומה. הקב"ה עצמו ,ותפילת רבי ישמעאל בן
לעבודתו יתברך שמו ,וממנו נובעים כל מאידך יש שהכל מסתדר לו כראוי ,והקב"ה אלישע 'ויגולו רחמיך על מידותיך ,ותתנהג
שאר עניני השלום ,דוק ותשכח. מעביר ממנו באותו היום עול מלכות ועול עם בניך במידת הרחמים'.
דרך ארץ (אבות ג ה) ,ובסוף היום רואה
ַח ִ ּיים ׁ ֶשל טוֹ ָבה :כבר ביארנו שבתחילה ומה שמבקשים ותתן 'לנו' ,היינו שתהיה
שעבר עליו יום ארוך מלא ברכת ה' בעשיה
בקשנו על הטוב הכללי ,ועכשיו אנו המתנה מותאמת ליכולת הקבלה שלנו.
ובעבודה .דבר זה ניכר לעין כל מתבונן
מבקשים על הטוב הפרטי ,והיינו ש'ט ּוב כי לפעמים רוב הטובה אינו טוב לאדם
לטב ולמוטב ,בכל יום בכל עת ובכל שעה.
החודש' יבוא עלינו. (ראה תענית כג ,).וכדברי החובת הלבבות
וכך ספדו בירושלמי (ברכות פ"ב ה"ח) על
כמו שהזכרנו לעיל 'טוב' הוא האור ,ואור (אהבת ה' פ"ז) ש'רוב השמן בנר היא הסיבה
רבי בון שנפטר בצעירותו :ש'יגע בתורה
היינו התורה .בקשתינו היא שחיינו בחודש לכהות אורו' .וכתב רש"י (שמות לב לא) על
לעשרים ושמונה שנה ,מה שאין תלמיד
הזה יהיו מאירים באור התורה שעל ידה הנאמר שם ֱ'אל ֵֹהי זָ ָהב' :אתה הוא שגרמת
וותיק יכול ללמוד למאה שנה'.
ברא הקב"ה את העולם (ב"ר א ב) ,ואף להם ,שהשפעת להם זהב וכל חפצם ,מה
בגמ' יומא (עא ).אמרו' ,כי מיפטרי רבנן יעשו שלא יחטאו .משל למלך שהיה
כל אותן הטובות שאנו עומדים לבקש,
מהדדי בפומבדיתא אמרי הכי' :מחיה חיים מאכיל ומשקה את בנו ,ומקשטו ותולה לו
יבואו עלינו בבחינת 'אורה' ,להאיר דרכנו
ייתן לך חיים ארוכים וטובים ומתוקנין' .זהו כיס בצווארו ,ומעמידו בפתח בית זונות,
וממילא יהיו כל מעשינו לנחת רוח לפניו
פירוש 'מחיה חיים' ,כלומר ,שנותן 'חיים' מה יעשה הבן שלא יחטא' .על כן צריכה
יתברך .ולא יאירו ח"ו באור הסט"א ,אשר
ל'חיים' ,כמבואר. הנתינה להיות מתאימה 'לנו'.
אף לו ניתן אור מדומה (ראה קהלת יעקב ערך
אבוקה) ,כי זה לעומת זה עשה האלהים ,אבל ַח ִ ּיים ׁ ֶשל ׁ ָשלוֹ ם :אנו פותחים את הבקשות
ההולכים לאורו צועדים בחושך גמור אל הפרטיות בבקשת השלום ,כמו שכתב רש"י י"א ברכות
האבדון. (ויקרא כו ו) על הנאמר שם ְ'ונָ ַת ִּתי ׁ ָשלוֹ םַח ִ ּיים :...אחד עשר ברכות אנו מבקשים
ָּב ָא ֶר ץ'' ,שמא תאמרו ,הרי מאכל והרי בתפילה זו ,ובכולם אנו מבקשים שיהיו
ַח ִ ּיים ׁ ֶשל ְּב ָר ָכה :אף על הברכה כבר ביקשנו
משתה ,אם אין שלום 'אין כלום' .תלמוד בבחינת 'חיים' ,והיינו שתהיה 'חיות' בדברים.
בתחילת הדברים באופן כללי ,והיינו
לומר אחר כל זאת ְ'ונָ ַת ִּתי ׁ ָשלוֹ ם ָּב ָא ֶרץ',
כי יש אדם שאף שיש לו 'רוב טובה' אין
שהחודש יהיה מבורך ,ועתה אנו מוסיפים
'מכאן שהשלום שקול כנגד הכל' .וכן אנו לו בה 'חיים' ,וכמאמר רבקה (בראשית
לבקש בקשה פרטית שחיינו יהיו מבורכים
אומרים בתפילה' :עושה שלום ובורא את כז מו) 'לָ ָּמה ִּלי ַח ִ ּיים' ,אף שהיה לה רוב
בברכתו.
הכל' .וגם על האדם הפרטי אמר שלמה טובה וברכה .ורחל אמרה (בראשית ל א)
וביאור הדברים ,כי הטובה שביקשנו ,וכל המלך בחוכמתו (משלי יז א)' :טוֹ ב ּ ַפת ֲח ֵר ָבהָ'ה ָבה ִּלי ָבנִ ים ְו ִאם ַאיִ ן ֵמ ָתה ָאנֹ ִכי' .וכלל
פרטי הברכות שאנו עומדים לבקש ,יהיו ְו ׁ ַשלְ ָוה ָב ּהִ ,מ ַּביִ ת ָמלֵ א זִ ְב ֵחי ִריב' .ושנו
כתב הרמב"ן (תורת האדם ,שער הגמול קטו):
כולם לנו לברכה ,ולא ח"ו לקללה ,כמו חכמים במשנתם (עוקצין פ"ג מי"ב)' :לא מצא
'זה שאמרו חכמים 'לחיים ולמיתה' ,אינן
שאנו מבקשים בברכת הגשם ,שהגשמים הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא
בימים בלבד ,אלא כל העונשין שבעולם
שהם ברכה לעולם (תענית ב ).יבואו עלינו השלום ,שנאמר (תהלים כט יא) 'ה' עֹ ז לְ ַע ּמוֹ
הזה ,נגעים ועוני ומיתת בנים וכיוצא בהן,
'לברכה ולא לקללה' (ראה שם כב .):וכדברי יִ ֵּתן ה' יְ ָב ֵר ְך ֶאת ַע ּמוֹ ַב ּׁ ָשלוֹ ם'.
כולן כינו אותם חכמים בשם 'מיתה' ,וכינוי
הכתוב (קהלת ה יב) 'יֵ ׁש ָר ָעה חוֹ לָ ה ָר ִא ִיתי
והנה 'שלום' הוא בבחינת 'שלימות' (ראה השכר והגמול הטוב אמרוהו בלשון 'חיים'.
ַּת ַחת ַה ּׁ ָש ֶמׁש עֹ ׁ ֶשר ׁ ָשמוּר לִ ְב ָעלָ יו לְ ָר ָעתוֹ '.
ברכות לט ,):והיינו ׁ ְש ֵאל ּו הנראים כשונים זה
והנה בביאור מילת חיים מצינו ארבעה
והנה 'ברכה' כתב רבינו בחיי (דברים ח י) מזה ,במקום לריב ולנסות לכפות אחד את
פירושים .האחד לשון 'נביעה' (אונקלוס
שהיא ענין תוספת וריבוי ,והיא מלשון השני להיות ולנהוג כמוהו ,הריהם מתחברים
בראשית כו יט) .השני ש'אינם פוסקים' ,וכמו
'בריכה' הנובעת מהמקור .ובספר כד הקמח זה לזה כמות שהם ,ובחיבורם כל אחד
'מעיין מים חיים' שפירושו ,שנובעים תמיד,
(ברכה) הוסיף 'שאינה פוסקת לנצח נצחים'. משלים חסרון חבירו ,ושניהם כאחד יוצרים
כמו שהחי אינו פוסק מתנועתו (מלבי"ם ויקרא
וכן כתב בספר שערי אורה (ש"א) ששפע ה' שלימות חדשה ,הגדולה יותר משלימות כל
יד ה) .השלישי לשון 'בריא וטוב' (רש"י ע"ז נא.
יתברך הוא כדמיון 'בריכה' שהנחל נמשך אחד לעצמו.
ומשנה אחרונה פרה ח ט) ,והרביעי לשון 'גבורה'
לתוכה ,ומהבריכה מספיקים מים להשקות השלום כולל ששה פנים .האחד השלום (רש"י תהלים נח י).
את הגן ולשתות ולשאר הצרכים ,ו'ברכה' הכללי בין המדינות ,שלא תבוא מלחמה
לשון 'בריכה' .וזהו שאנו מבקשים להיות כאשר אנו מבקשים שימלא ה' בקשתינו
בארץ (ויקרא כו ו) .השני שלום בין כיתות
קשורים למקור הנובע ברכה ,וכך יתקיימו בצורת חיים ,כוונתנו היא לכל ארבעת
היהודים ,שלא יריבו זה עם זה ,אע"פ
בנו כל הברכות שביקשנו ושנבקש, הדברים .והיינו שיבואו אותן ברכות ממקור
שדעותיהם שונות ,וכשיחלקו ,תהיה
בתמידיות. הנביעה העליונה ,ולא יפסקו ,ויהיו בריאים
מחלוקתם כמחלוקת בית שמאי ובית הלל
וטובים לנו ,ומתוך כך ימלאו אותנו גבורה
ַח ִ ּיים ׁ ֶשל ּ ַפ ְרנָ ָסה :כתב רש"י (גיטין סה' ):כל לשם שמים (אבות פ"ה מי"ז) ,אשר בתחילה
בריבויים.
לשון 'פרנסה' לשון עשיית צרכיה הוא' (וראה הם כאויבים זה לזה ,וסופם נעשים אוהבים
חלה ג ט) .לפי"ז 'חיים של פרנסה' היינו חיים ַח ִ ּיים ֲאר ּו ִּכים :על פי פשוטו היינו שיזכה זה לזה (קידושין ל .):השלישי שלום בבית
של מילוי הצרכים .וכל אדם יש לו צרכים לאריכות ימים .ויש להוסיף עוד כוונה ,בין איש לאשתו ובין אב לילדיו (שבת
אחרים ,ועל זה מבקש שימלאו צרכיו ששנות החיים עצמם שהאדם חי ,כמנין קטז .).הרביעי שלום בין הרב לתלמידו ,כי
כראוי .ויש בזה גם משום הגבלת הבקשה שנגזר עליו ,יהיו בבחינת ארוכים ולא אין הקפדן מלמד (אבות פ"ב מ"ה) .החמישי
הקודמת ,כי כדברי החובת הלבבות (אהבת קצרים .כי יש שהאדם מתעורר בבוקר שלום בין התלמידים (ברכות לט .):והשישי
חזיר ,כי בשביל זה אין צריך ליראת שמים, חוץ מיראת שמים' .וא"כ אין לבקש על ה' פ"ז) 'רוב השמן בנר היא הסיבה
ומספיקה יראת החטא .ואנו מבקשים שנזכה עצם היראת שמים ,התלויה בעבודת האדם, לכהות אורו' .ועל כן אנו מגבילים שאף
ליראת שמים שלא בעת הניסיון ,ושתושרש ואין אנו מבקשים אלא על העזר מהקב"ה שביקשנו ברכה ממקור העליון ,ושם אין
בקרבנו יראת החטא אף בעת הסתלקות בעבודתנו ,וכמו שמצינו שביקש על כך דוד סוף לדברים ,מכל מקום אנו מבקשים
מדרגות האדם .וכן הוא לשון הרמב"ן המלך (תהלים פו יא) 'יַ ֵחד לְ ָב ִבי לְ יִ ְר ָאה ׁ ְש ֶמ ָך'. שיהיו הדברים בבחינת 'פרנסה' שהיא
באגרתו 'תתפחד ממנו ,ומן החטא'. מילוי הצרכים ,וכדוגמת אבינו יעקב שאמר
והנה יש חילוק בלשון בין שתי הבקשות על
(בראשית לג יא) 'יֶ ׁש לִ י כֹ ל' ,דהיינו כל צורכי,
עוד יש לפרש 'יראת חטא' שְׁ יִ רָא מן יראת שמים .בפעם הראשונה אנו מבקשים
ולא כדוגמת עשו שאמר (שם פסוק ט) 'יֶ ׁש לִ י
החטאים שעבר עליהם ,ומתוך היראה ישוב 'חיים שיש בהם יראת שמים' .ואילו בפעם
ָרב' ,יותר מכדי צורכי (רש"י ,שם) ,ולמה לו
עליהם בתשובה .ולפי זה בתחילה מבקש השנייה אנו מבקשים 'חיים שתהא בנו...
לאדם יותר ממה שצריך ,ומבואר בגמ' (חולין
'יראת שמים' קודם החטא ,כדי שלא יחטא, ויראת שמים' .למדנו כי בראשונה אנו
נח ):ש'כל יתר כנטול דמי'.
ולבסוף מבקש שאם חטא ,תישאר בו על מבקשים על ה'חיים' שיהיו ביראת שמים,
כל פנים מידת היראה מן החטא שחטא ,עד ַח ִ ּיים ׁ ֶשל ִח ּל ּוץ ֲע ָצמוֹ ת :הוא מלשון הכתוב ובשנייה אנו מבקשים על עצמנו ש'תהא בנו'
שיבטלנו בתשובתו. בישעיהו (נח יא) ְ'ו ִהשְׂ ִּב ַיע ְּב ַצ ְח ָצחוֹ ת נַ ְפ ׁ ֶש ָך ,יראת שמים.
יך יַ ֲחלִ יץ' .והנה במדרש (ויק"ר לד טו) ְו ַע ְצמֹ ֶת ָ
ַח ִ ּיים ׁ ֶש ֵאין ָּב ֶהם ּבוׁ ָּשה ו ְּכלִ ָּמה :יש לעיין על ביאור הדברים ,עפ"י מה שכתב המסילת
כתבו שיש במילת 'יחליץ' ארבעה פירושים,
בקשה זו ,והרי הבושה טובה מאד לאדם ישרים (פכ"ה) ש'יראת שמים אינה מושגת
'הסרה'' ,הצלה'' ,חיזוק' ,ו'מנוחה' ,והביאו
לכפרת העוון ,כמו שכתב בתומר דבורה בטבע ,כי אדרבא רחוקה היא ממנו מפני
פסוקים לכך ,ובתרגום אונקלוס (במדבר לב
(פ"ב) 'ויאמר ,מה הם היסורין היותר טובים גשמיות החושים' ,ועל כן כתב שישנם שתי
יז) הוסיף עוד ביאור מלשון 'זירוז' .והנה כבר
שבעולם ,שלא יטרידוני מעבודת ה' ,אין דרכים לקנותה ,האחת 'בלימוד בספר התורה
ביארנו שבלשון הקודש כאשר מילה אחת
חביב בכולם מאלו שיחרפוהו ויבזוהו בקריאה בלתי נפסקת ,וברוב ההתמדה
משמשת לכמה משמעויות כולן משמשים
ויגדפוהו ,שהרי לא ימנעו ממנו כוחו ואונו בתורה ,כמו שציווה ה' למלך' .והשנייה
יחד .נמצא שלשון 'חליצה' היינו ,הסרה
בחלאים ,ולא ימנעו אכילתו ומלבושו ,ולא 'ברוב ההתמדה בדרכי התורה בלי הפסק.
והצלה ממקום שאינו ראוי לו ,וחיזוק הדבר,
ימנעו חייו וחיי בניו במיתה .אם כן ,ממש והוא שיהיה האדם מתבונן ומעיין בדבר הזה
ומתוך כך יהיה שרוי במקום האחר במנוחה,
יחפוץ בהם ,ויאמר ,יותר טוב אסתגף תמיד בשבתו ,בלכתו ,בשוכבו ,ובקומו ,עד
וכל זה נעשה בזריזות.
בביזיון בני אדם וחרפתם לי ,ולא יסור כחי שיקבע בדעתו אמיתת הדבר ,דהיינו אמיתת
ולא ייחלש' ,ובזה ,כשיבואו העלבונות עליו זהו שאנו מבקשים 'חיים של חילוץ עצמות' ,המצא שכינתו יתברך בכל מקום ,והיותנו
ישמח בהם ואדרבה יחפוץ בהם' .ואיתא דהיינו שיסיר ה' מעצמותינו כל דבר מזיק ,עומדים לפניו ממש בכל עת ובכל שעה ,ואז
בספר חסידים (י) 'מה שמביישין אותו ויצילנו מכל מזיק ,ויחזקנו להיותנו שרויים יירא אותו באמת'.
ומלבינין פניו והוא כחרש לא ישמע וכאילם במקום הראוי לנו במנוחת הנפש ,וכל זה
יעשה לנו ה' בזריזות .והנה הכוונה כאן על שתי דרכים אלו הם כנגד שתי הבקשות
לא יפתח פיו ,ולא בייש פני אדם ,נקרא האדם בכללותו ,ומה שהזכיר בפרט את שלנו .בתחילה אנו מבקשים 'חיים שיש בהם
חסיד .ולעתיד לבוא פניו מבהיקין ויזכה 'העצמות' כתב הרד"ק בישעיהו שם ש'זָכַר יראת שמים' ,כלומר ,שתהיה היראת שמים
לשבת בשבע כתות המקבלות פני השכינה, נמצאת בחיים עצמם ,והיינו כדרך השנייה
ונהנות מזיו השכינה' .וא"כ למה מבקש חיים העצמות לפי שהם מוסדות הגוף'.
שכתב המסילת ישרים 'בשבתו ,בלכתו,
שאין בהם בושה. והנה בגמ' יבמות (קב ):אמרו על הנאמר בשוכבו ,ובקומו' .והבקשה היא ,שהקב"ה
ָ
אמנם לא נאמר 'חיים ללא בושה' ,אלא ְ'ו ַע ְצ מֹ ֶת יך יַ ֲח לִ יץ' ,שזו היא מעולה יזכהו שבכל עניני החיים שיתקל בהם ,יוכל
חיים שאין 'בהם' ,ומה הכוונה 'בהם' .ביאור שבברכות .ובטעם הדבר כתב המהר"ל להכיר בהמצאות הקב"ה בהם ,ומתוך כך
הדברים שאנו מבקשים שלא תהא לנו בושה בחידושי אגדות שם' ,שכאשר האדם חזק יגיע ליראה ממנו .והבקשה השנייה תתבאר
הנקבעת בימים עצמם ,באופן שבסיום ימיו וזריז ,דבר זה הוא היסוד והעיקר לכל בהמשך הדברים.
כשיעלה האדם עם ימיו לשמים (כמבואר הברכות .כי כאשר הוא חזק וזריז בעצמו,
הוא בריה שלימה ,ואז הוא מוכן לקבל הכל .יִ ְר ַא ת ׁ ָש ַמ יִ ם ְו יִ ְר ַא ת ֵח ְט א' :יראת שמים'
בזוה"ק ח"א רכד ).תהיה הבושה חקוקה בימיו, ולא כן אם האדם מציאות חלשה בעצמו ,היינו יראת הבורא השוכן בשמים ,וגידרה
ואזי היא תהיה בושה נצחית ,כמו שנאמר שאז אינו מוכן לקבל ברכה .ולפיכך דבר זה כמו שכתב הסמ"ק (מצוה ד) 'שיש לו לירא
בתהלים (פג יח) 'יֵ בֹ ׁש ּו ְויִ ָּב ֲהל ּו ֲע ֵדי ַעד' ,אבל מעולה שבברכות ,והוא יסוד הכל .והבן זה שלא יעבור על דעת קונו ומה שציווהו ,לא
הבושה הארצית טובה לאדם כדברי התומר בשביל דאגת פורענות בלבד ,אלא אפילו
דבורה. מאד מאד'.
אינו ירא כלל ,ובטוח שלא יקבל פורענות,
ובענין ההבדל בין 'בושה' ו'כלימה' ,כתב ַח ִ ּיים ׁ ֶשיֵ ׁש ָּב ֶהם יִ ְר ַאת ׁ ָש ַמיִ ם ְויִ ְר ַאת ֵח ְטא :יש לו לירא ולכוון ולדאוג שלא יכעיס מלך
המלבי"ם (ישעיהו נד ד) 'ש'בושה' היא בתפילת רב שהיא מקור הדברים (ברכות גדול ונורא עליו' .ואילו 'יראת חטא' היינו
שמתבייש מעצמו ,ואילו 'כלימה' היא טז ,):לא גורסים כאן 'יראת שמים' ,אלא היראה מעצם עשיית החטא .וביאור הדברים
שאחרים מכלימים אותו' .לפי זה ,אנו רק 'יראת חטא' ,ולהלן מבקשים על 'יראת כי כמבואר בסה"ק בעת שמנסים את האדם
מבקשים בתחילה שלא תהיה לנו בושה שמים' בסמיכות ל'אהבת תורה' .ולפי הגרסה מסלקים ממנו מדרגותיו הגבוהות ,כי אם
עצמית ממעשינו ,ומוסיפים שאף אם שלפנינו אנו מבקשים על 'יראת שמים' יישאר בהם לא יהיה בזה נסיון ,ועל ידי
תהיה ,שתישאר אצלנו ולא תגיע למצב כך היראת שמים שלו מתקטנת .אמנם אם פעמיים ,והדבר טעון ביאור.
שאף האחרים יכלימו פנינו ,כמו שיהיה והנה בכל הבקשות אנו מבקשים 'חיים קנה לעצמו 'יראת חטא' ,והיינו יראה מעצם
למי שיתבייש בעולם העליון .וזהו מה של ',,,ואילו ביראת שמים אין אנו מבקשים החטא שלא לעבור עליו ,יצליח בכך גם
דאיתא בגמ' בבא בתרא (עה' ).מלמד שכל בנוסח זה כלל .טעם הדבר לפי מה שאמרו בעת הניסיון .דוגמא לדבר ,אדם שומר תורה
אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו ,אוי חכמים (ברכות לג ):ש'הכל בידי שמים ומצוות גם כאשר יבוא לידי נסיון לא יאכל
והמהר"ל כתב בחידושי אגדות" 'אל' מוסיפים לבקש ש'תהא בנו יראת שמים', לה לאותה בושה ,אוי לה לאותה כלימה',
רצה לומר שהוא אל לכל העולם ,שיש בו והיינו מלבד מה שנמצא את היראה והיינו בתחילה בושה בעצמו ואח"כ כלימה
מידת הטוב והרחמים' .מלך' שהוא מנהיג במהלך חיינו כמבואר לעיל ,תהא מידה זו מאחרים.
עולמו כמו מלך ,והוא גוזר כמלך על עמו. שרויה בתוכנו ,וזה יתקיים בדרך הראשונה ַח ִ ּיים ׁ ֶשל ׁ ֶ
עשר ְו ָכבוֹ ד :יש לעיין למה מבקש
ו'נאמן' היינו שגזירתו נאמנת ,שמה שהוא שכתב המסילת ישרים שהזכרנו לעיל ,על האדם 'כבוד' לעצמו ,והרי היא מידה מגונה
מבטיח להטיב הוא עושה'. ידי 'הקריאה הבלתי נפסקת בתורה ,וברוב מאוד עד שאמרו חכמים (אבות פ"ד מכ"א)
עוד יש להוסיף בזה על פי המבואר במדרש ההתמדה בה ,בלי הפסק' .דבר זה בא אינו ש'הקנאה התאוה והכבוד מוציאין את האדם
(דב"ר ז א) ש'אמן' יש בה ג' דברים ,ואחד יכול להתקיים אלא על ידי אהבת תורה מן העולם' .אמנם באמת אין אנו מבקשים
מהם ה'אמונה' כדכתיב (מלכים א' א לו) ַ'ו ַ ּי ַען גדולה ,כדרך האוהבים העוסקים זה עם זה על הכבוד בפני עצמו ,אלא כטפל לעושר,
אמרָ ,א ֵמן ְּבנָ יָ ה ּו ֶבן יְ הוֹ יָ ָדע ֶאת ַה ֶּמלֶ ְך ַו ֹ ּי ֶ בתמידות .ועל כן אנו מקדימים לבקש על 'חיים של עושר וכבוד' ,והדבר טעון ביאור.
אמר ה' ֱאל ֵֹהי ֲאדֹ נִ י ַה ֶּמלֶ ְך' .וכתב שם ֵּכן יֹ ַ 'אהבת תורה' שבעקבותיה נזכה גם ל'יראת
שמים'. והנה ה'עושר והכבוד' מופיעים במקרא
הרלב"ג ש'היא תפלה שיהיה רצון השם פעמים רבות סמוכים זה לזה (ראה משלי
יתברך שיהיה הענין כן' .וכן כאן אנו ַח ִ ּיים ׁ ֶש ִ ּי ָמלְ א ּו ִמ ׁ ְש ֲאלוֹ ת לִ ֵּבנ ּו לְ טוֹ ָבה :למה ג טז; ח יח ,ועוד) ,וביאור הדברים שאין אנו
מאמינים ומתפללים שהקב"ה ימלא כל מסיימים 'לטובה' ,ולא נאמר רק שימלא כל מבקשים בזה 'כבוד' ,אלא מבקשים 'עושר
משאלות ליבו לטובה כבקשתנו. משאלות ליבנו ,והרי כל אדם אינו מבקש שמביא לידי כבוד' ,ולא עושר המבזה את
ֶסלָ ה :האבן עזרא (תהלים ג ג) כתב 'והנכון אלא טובתו. בעליו ,וכמו שמצינו (עירובין פו ).ש'רבי היה
כי טעם 'סלה' כמו 'כן הוא' ,או 'ככה ואמת ביאור הדברים על פי מה שאמרו במדרש מכבד עשירים' ,והיינו את אותם התורמים
הדבר ונכון הוא' (וראה מש"כ הרד"ק בשורשים). תהלים (כ ט) על הנאמר שם 'יִ ֶּתן לְ ָך ִכלְ ָב ֶב ָך': מהונם לצדקה ,כמבואר בגמ' וברש"י שם.
ולפי דבריו 'סלה' הוא כפל לשון 'אמן' ,ובא מעשה ברבן גמליאל שהלך אצל רבי חלבו נמצא שהבקשה על הכבוד היא השלמת
לחזק הדברים. בקרוייה ,אמר ליה התפלל עלי ,אמר ליה הבקשה על העושר ,שיהיה העושר שנזכה
'יתן לך כלבבך' .רב הונא בר רב יצחק בו באופן שייתן לנו כבוד .כי בקבלת
ובגמ' עירובין (נד ).אמרו 'כל מקום שנאמר
אמר לא כך אמר לו ,אלא 'ימלא ה' כל העושר ישנה סכנה שהאדם הופך להיות
'נצח'' ,סלה'' ,ועד' ,אין לו הפסק עולמית.
משאלותיך' ,אמר ליה זו תפלה מה שאין כילַ י ושומר הכל לעצמו ,ובכך ממיט בסופו
'סלה' דכתיב( ,תהלים מח ט) ַּ'כ ֲאׁ ֶשר ׁ ָש ַמ ְענ ּו ֵּכן
מתפללין לכל אדם ,למה ,שלפעמים יש של דבר בזיון על עצמו ,ועוד חסרון נאמר
ָר ִאינ ּו ְּב ִעיר ה' ְצ ָבאוֹ ת ְּב ִעיר ֱאל ֵֹהינ ּו ֱאל ִֹהים
בליבו של אדם לגנוב או לעבור עבירה או על העשיר (משלי יח כג) ְ'ו ָע ׁ ִשיר יַ ֲענֶ ה ַעזּוֹ ת'.
יְ כוֹ נְ נֶ ָה ַעד עוֹ לָ ם ֶסלָ ה' .וכן אומרים בתפילת
לכל דבר רע שאינו ראוי לו ,ואומר לו 'יתן ואלו מתקיימים בהם דברי שלמה המלך
שמונה עשרה 'האל ישועתינו ועזרתינו
לך כלבבך' .אלא על ידי שליבו של רבן (קהלת ה יב) 'יֵ ׁש ָר ָע ה חוֹ לָ ה ָר ִא ִ
ית י ַּת ַח ת
סלה' .לפי זה ,בתחילה אנו אומרים 'אמן'
גמליאל שלם לפני בוראו ,לפיכך נתפלל ַה ּׁ ָש ֶמׁש עֹ ׁ ֶשר ׁ ָשמוּר לִ ְב ָעלָ יו לְ ָר ָעתוֹ '.
שכן הדברים עתה ,ומוסיפים 'סלה' להעיד
שכך יהיו הדברים לעולם. עליו'. ַח ִ ּיים ׁ ֶש ְּת ֵהא ָבנ ּו ַא ֲה ַבת ּתוֹ ָרה ְויִ ְר ַאת ׁ ָש ַמיִ ם:
ועל כן ,אנו שאין ליבנו זך ,מוספים מבואר שיש ענין מיוחד ב'אהבת התורה',
ָא ֵמן ֶסלָ ה :כאן אין מסיימים 'ונאמר אמן'
לבקשתנו 'לטובה' ,והיינו שרק משאלות וכדכתיב (תהלים קיט צז) ָ'מה ָא ַה ְב ִּתי תוֹ ָר ֶת ָך,
כמו שמסיימים בתפילת 'מי שעשה ניסים'
לב שהם לטובה לנו ימלא אותן הקב"ה. ָּכל ַה ּיוֹ ם ִהיא שִׂ ָיח ִתי' .ורש"י (ברכות יא ):ביאר
להלן .נמצא שיש בברכות החודש שלשה
ואף שרב שתיקן תפילה זו ודאי היה ליבו נוסח ברכת התורה 'הערב נא ה' אלהינו',
חותמי תפילה .בברכה הראשונה אין הציבור
זך ,הנה אמרה בלשון רבים וכלל גם את ש'יערבו עלינו לעסוק בהם מאהבה'.
אומרים כלל אמן אחר קריאת הש"ץ ,אלא
הם עצמם חותמים אמן אחר דבריהם .בשני האחרים עימו ,והם אין ליבם זך כליבו, ובביאור המעלה שבזה כתב המהר"ל (נתיב
אומרים אמן אחד בסוף .ובשלישי אומרים ועל כן אמר בלשון זו 'לטובה' ,וכלל עצמו התורה פ"ז) ש'כאשר ילמד התורה בשביל
אמן על כל דבר ודבר. עמהם. אהבת התורה ,יש לו דבקות בו יתברך ,כי
ָא ֵמן :בביאור מילת 'אמן' כתב הטור (סימן האוהב דבר הוא דבק בדבר שהוא אוהב.
טעם הדבר בברכה הראשונה ,כי היא
קכד) ש'יכווין בליבו ,אמת היא הברכה וכאשר דבק בתורה על ידי זה יש לו דבקות
נתקנה כתפילה עצמית לכל אחד מהציבור
שבירך המברך ,ואני מאמין בזה ,כי 'אמן' גמור בו יתברך' .וכתב הגר"ח בנפש החיים
על עצמו ,והטעם שמבקש בלשון רבים
הוא לשון האמנת דברים' .לפי"ז צריך ביאור (ש"ד פ"ג) 'שהתורה הקדושה עצמה ,יש לאל
הוא כדי לשתף עצמו בכלל הציבור,
מהי הכוונה כאשר האדם אומר אמן על ידה להנחיל וליתן שכר טוב לכל ההוגה
כמבואר בגמ' ברכות (ל ,).אך לא תקנו כלל
בקשתו .ויש לומר שבסיום בקשותיו אומר ועוסק בה מחמת אהבתה עצמה ממש,
לש"ץ לחזור עליה בפני עצמו ,ועל כן אין
האדם שהוא מאמין שהקב"ה הוא הנותן והיינו להוסיף בה לקח ופלפול'.
עונים על דבריו אמן (ויש חזנים מקרוב באו
שאומרים אף אותה בקול רם ,ונראה שאין מנהגם הכל ,ורק בידו להשלים את בקשותיו. ַא ֲה ַב ת ּת וֹ ָר ה ְו יִ ְר ַא ת ׁ ָש ַמ יִ ם :כאן אנו
נכון) .ומה שמסיים הש"ץ הדברים בקול רם, וכדאיתא בגמ' בשבת (קיט' ):מאי אמן ,אמר משלימים את אשר ביקשנו קודם לכן
הוא כדי להראות מקום התפילה ,שיתחילו רבי חנינא א'ל מ'לך נ'אמן' .ופירש רש"י 'חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא'.
הציבור לומר 'מי שעשה'. 'כך מעיד על בוראו ,שהוא אל מלך נאמן'. ונתבאר ענין הבקשה לעיל .וכאן אנו
לעילוי נשמת אבי מורי הכ"מ
הר"ר יוסף יעקב בהר"ר אריה ליב גולדשטוף זצ"ל
נלב"ע כ"א טבת תשפ"ו להנצחות ולקבלת הגליון במייל
L0527114615@gmail.com
איש ישר דרך ,מתמיד בתורתו ,מתבטל בביטול גמור לרבותיו ,עבד את ה' בצניעות ,ועוולה לא נמצא בשפתיו
