קול סיני · Kol Sini — בראשית (2026-10-05)

בסיעתא דישמיא
גיליון
שפ
36
"ז
ת ,ת פר ש
ת בראשי
קול סיני
"חמש דקות למעשה" -הלכה והנהגה מזוית אקטואלית ,מאת הרה"ג יעקב סיני שליט"א • סיכום שבועי
יום א’ ,כ”ג תשרי תשפ”ז
עם סגולה :מה עושים עם ארבעת המינים אחרי החג?
שאלה:
אנחנו ביום אסרו חג ,אחרי חג הסוכות ושמחת תורה .ואנשים רבים מתחבטים מה לעשות עם ארבעת המינים שביר־
כנו עליהם ,או עם הערבות שחבטנו בהם בהושענא רבה .האם מותר לזרוק אותם לאשפה ,והאם יש ענין לשמור אותם
כסגולה?
תשובה:
המינים ,וגם לגבי הסכך והדפנות של הסוכה .אפשר להניח אותם במקום אמרנו בתפילות של החג" ,והשיאנו ה' אלוקינו את ברכת מועדיך" .אחד
צדדי בסמוך לפחי האשפה ,ואפילו שאחר כך באים פועלי ניקיון ולוקחים הפירושים של המילה "והשיאנו" – מלשון נשיאת משא .אנחנו מתפללים
אותם לאשפה ,כיוון שאנחנו לא עשינו את זה בידיים ,אין בזה איסור .כך לקב"ה שיטעין על שכמנו את השפע הרוחני והאורות הגדולים של החג,
פוסק מרן זצ"ל (חזו"ע סוכות עמ' צד סעיף כ .ועמ' תמט סעיף ח). שילוו אותנו לכל השנה כולה ,וזה בעצם יום "אסרו חג" שאנחנו נמצאים
בו" ,אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח".
יש נוהגים לשמור את הלולב וההדס והערבה ,וגם את הערבות של חבטת
ערבה ,לשמור אותם לאפיית מצות ,כיון שעשינו בהם מצווה ,אז עושים חסידים היו אומרים ,כמו חייט שתופר בגד ,הוא יודע שאם בסוף התפירה
בהם מצווה נוספת ,כך כותב הרמ"א (שם ס"ט) .כף החיים מביא את המנהג הוא לא יקשור את החוט ,כל התפירה עלולה להיפרם .בדיוק כך אנחנו
היותר מוכר ,להניח אותם בבית לשמירה עד לשריפת חמץ בערב פסח. צריכים 'לאסור' ,לקשור את הקדושה וההשפעות של החג ,שיהיה להם
קיום ולא יתפוגגו מאיתנו .במיוחד אחרי שזכינו בחג הזה לראות ניסים
יותר מזה ,מביא כף החיים ,שבערבות של חבטת ערבה יש סגולה גדולה ונפלאות בהצלה של המטוס ,ישועות ממש למעלה מדרך הטבע.
להינצל מפחדים .מי שהוא שרוי בפחד ,בחרדה ,או שחולם חלומות
רעים ,ייקח עלה אחד מהערבות של חבטת ערבה ,יעטוף אותו בניילון או כותב מרן החיד"א ,אחרי החג ובכל הימים הבאים עלינו לטובה ,צריכים
בלמינציה כדי שיישמר ,ויניח אותו אצלו .יש אומרים שהערבה הזו היא גם להתאמץ יותר בלימוד תורה ובקיום מצוות ,כי זו תחילת השנה וזה סימן
סגולה לשמירה בדרכים ,כך כותב בספר מנורת המאור ,ורבי חיים פלאג'י לכל השנה כולה .צריכים להראות לקב"ה שכל העבודה שלנו בחודש אלול
בספר מועד לכל חי .גם מרן זצ"ל היה מבקש במוצאי החג לסדר כל עלה ובעשרת ימי תשובה ,כל התפילות והקבלות ,לא היו לשווא חס ושלום ,לא
של ערבה בתוך שקית ,ולחלק לבני המשפחה לשמירה. היו מן השפה ולחוץ .זה בא לידי ביטוי בעיקר בקביעת עיתים לתורה ,בכל
יום חוק ולא יעבור .אחרי ששמחנו בשמחת התורה ,אנחנו צריכים שגם
סגולת האתרוג התורה תשמח בנו ,ולממש את אהבת התורה הלכה למעשה .יש לפנינו
האתרוג שבירכנו עליו בחג ,הוא גם כן מסוגל מאוד .יש מנהג שהזכירו חורף ארוך ושנה מעוברת ,צריכים לחזק את הקשר שלנו עם התורה.
האחרונים שאשה מעוברת נושכת את הפיטם של האתרוג בהושענא רבה, תשמישי מצוה נזרקין
ואז "בטרם תחיל ילדה" ,לחיים טובים ולשלום .יש גם מנהג של נשים
חשוכות בנים ללעוס את הפיטם של האתרוג בהושענא רבה .אולם כיון ארבעת המינים וגם הערבות שחבטנו בהם על הקרקע בהושענא רבה ,הם
תשמישי מצווה .מצד הדין מותר לזרוק אותם ,כמו שמבואר במשנה (מגילה
שהאתרוג הוקצה למצותו למשך כל שבעת ימי החג ,כמו שפוסק מרן
השולחן ערוך (סי' תרסה ס"א) ,לכן כותב מרן זצ"ל שיש להימנע מכך ,עד כו ):תשמישי קדושה – נגנזין ,תשמישי מצווה – נזרקין .רק צריכים להיזהר
מוצאי שמחת תורה( .חזו"ע סוכות עמ' תמט ד"ה כתב בספר).
לא לנהוג בהם מנהג בזיון ,לא לזרוק אותם במקום שעלולים לדרוך
עליהם .כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן תרסד ס"ח) .זה נכון לגבי ארבעת
1
פינת ההלכה "חמש דקות למעשה" ,משודרת בימים א-ד בשעה 9:45ברדיו ’קול ברמה‘.
לקבלת השיעורים ,פינות ההלכה ותיעודים נדירים מאוצרותיו ובית גנזיו של מרן זצ"ל,
הצטרפו לקבוצת "אוצרות מרן" )קבוצה שקטה(.
להצטרפות לקבוצה השאירו הודעה לר' אורן סרוסי050-6-304-305 :
בקישור https://chat.whatsapp.com/BCyQZyuwn9O4okf3kbEebL?mode=hqrt :או סרקו את הברקוד.
בסיעתא דישמיא
ומרן מסיים בענווה שלו" :זכות המצווה ראויה היא שתגן אלף המגן". כף החיים כותב שהמנהג אחרי החג לעשות ריבה מהאתרוג הזה שבירכנו
(חזו"ע סוכות עמ' תנ). עליו ,ולהעלות אותו על השולחן בליל ט"ו בשבט .ואשה מעוברת שתאכל
מהמרקחת הזו ,תלד ברווח ולא בצער .אבל באמת הסגולה של האתרוג
אז גם האתרוג של כל אחד מאיתנו ,ראויה היא המצווה להגן גם למעוברות
היא גדולה מאוד גם לנשים חשוכות בנים .האתרוג של מרן זצ"ל היה בו
וגם לנשים חשוכות בנים ,שהקב"ה יפקוד אותן בזרע של קיימא לחיים
ממש סגולה פלאית ,ומרן מתייחס לזה בעצמו בספר שלו ,וכותב" :אנא
טובים ולשלום .ומהשמחה של הימים הקדושים הללו יושפע על כולנו
עובדא ידענא שהאתרוג שבירכתי עליו בחג ויצאתי בו ידי חובת המצווה,
שפע של שמחות וישועות ,ומשאלות לבנו לטובה ולברכה ,אכי"ר.
חילקו אותו בני ביתי לנשים חשוכות בנים אחרי שמונה שנים ושתים
עשרה שנה ,ובאותה שנה נפקדו בבנים ובבנות לחיים טובים ולשלום".
יום ב’ ,כ”ד תשרי תשפ”ז
משיב הרוח :מה יעשה מי שטעה ואמר “ברך עלינו”?
שאלה:
התחלנו להזכיר גבורות גשמים במוסף של שמיני עצרת ,באמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם" ,וזה הזמן לברר -מה
יעשה מי ששכח או טעה ואמר "מוריד הטל" .וגם ,מה יעשה אדם שטעה וגם ביקש גשמים בימים הללו ,ואמר "ברך
עלינו"?
תשובה:
זה במה שנוגע למי שלא הזכיר לא "מוריד הטל" ולא "משיב הרוח ומוריד ביום שמיני עצרת התחלנו להזכיר גבורות גשמים ,במקום "מוריד הטל"
הגשם" .אבל מי שהזכיר "מוריד הטל" כמו בקיץ ,וכבר הזכיר את שם ה' אומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם" ,ויש לפנינו חורף ארוך ,השנה מעוברת,
של ברכת מחיה המתים או סיים את הברכה ,לא חוזר ,וגם לא אומר "משיב עד לתפילת מוסף של יום טוב ראשון של פסח ,שאז נחזור לומר "מוריד
הרוח ומוריד הגשם" בין ברכה לברכה לפני "אתה קדוש" ,אלא ממשיך את הטל" .כמובן ,ההזכרה הזו היא עדיין לא בקשה של גשמים ,אלא רק שבח
התפילה כרגיל. שאנחנו משבחים את גבורתו של הקב"ה ,שהוא משיב הרוח ומוריד הגשם.
בברכת השנים ,כשאנחנו נאמר "ברך עלינו" או "ותן טל ומטר לברכה" ,זו
תשעים פעם
שאלת גשמים ,ואותה אנחנו מבקשים רק מליל שבעה במר-חשוון.
המהר"ם מרוטנבורג היה רגיל בשמיני עצרת להזכיר תשעים פעם "מחיה
באמת היה ראוי להתחיל גם לבקש גשם מיד אחרי שמיני עצרת ,אבל חז"ל
מתים אתה רב להושיע ,משיב הרוח ומוריד הגשם" ,כנגד שלושים יום
דאגו לעולים לרגל ,שלא יספיקו להגיע לבית וירד עליהם גשם ,לכן עיכבו
שמזכירים "משיב הרוח" שלוש פעמים ביום ,ואז אדם סמוך ליבו בטוח
את הבקשה הזו עד שיעברו חמישה עשר ימים אחרי החג ,כמו שמבואר
שלא יטעה בזה .אפילו שהטועה ואומר "מוריד הטל" לא צריך לחזור ,עדיין
בתענית (י .).לפי תנאי התחבורה באותם ימים זה היה הזמן שנדרש כדי
טוב לעשות את זה ,כדי שהתפילה תהיה שגורה בפינו.
להגיע מירושלים לנהר פרת ,גבול מדינת בבל ,זה היה המקום המרוחק
טעה ואמר "ברך עלינו" ביותר מירושלים שהגיעו ממנו עולי רגלים.
אדם שטעה בימים הללו ואמר "ברך עלינו" ,הוא חשב שכבר מתחילים וגם אחרי החורבן ,כותב הר"ן ,עדיין היו כאלה שמתאספים מכל התפוצות
לבקש גשמים ,כמו שאומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם" ...האם הוא לעלות לרגל לירושלים ,לכן נשארה התקנה במקומה ,לא לשאול גשמים
צריך לתקן או לחזור ולהתפלל? הרי כמו שכולם יודעים ,מי שטעה ושאל עד ליל ז' בחשוון ,כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן קיז ס"א).
טל ומטר בקיץ ,אמר "ברך עלינו" במקום "ברכנו" ,חייב לתקן תוך כדי
התפילה ,ואם סיים את התפילה חייב לחזור ולהתפלל ,כי הגשמים בקיץ
שכח או טעה
הם סימן קללה ,כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן קיז ס"ג). מי ששכח בימים הללו להזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם" ,ובמקום זה
אמר "מוריד הטל" ,צריך לשים לב לכמה פרטים :בראש ובראשונה ,אם
אבל בימים הללו ,בין שמיני עצרת לז' בחשוון ,לא חוזר להתפלל .קודם כל,
נזכר לפני שהזכיר את שם ה' של ברכת מחיה המתים ,לפני "ברוך אתה
כי יש ראשונים שסוברים שבזמננו שאין עולי רגלים ,אז מבקשים גשם מיד
ה'" ,מיד חוזר לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" ,וממשיך הלאה על הסדר.
אחרי שמיני עצרת ,כך דעת הרמב"ן .אמנם אנחנו לא נוקטים ככה להלכה,
אבל אם כבר הזכיר שם ה' ,או סיים את ברכת מחיה המתים ,ורק אז הוא
אבל מעבר לזה ,אי אפשר לומר שגשמים בימים הללו הם סימן קללה .זו
נזכר ,כיון שעל כל פנים הוא אמר "מוריד הטל" ,לא צריך לחזור.
כבר עונת הגשמים ,לכן מזכירים "משיב הרוח ומוריד הגשם" ,רק חז"ל
דאגו לעולי רגלים אז עיכבו את הבקשה על הגשם. בזמננו רוב קהילות ישראל אומרים בקיץ "מוריד הטל" .יש חלק מקהילות
האשכנזים שלא אומרים בקיץ "מוריד הטל" ,כמו שכותב הרמ"א (סימן
לכן פוסק מרן זצ"ל ,מי שטעה בימים הללו ואמר "ברך עלינו" ונזכר
קיד ס"ג) ,אלא רק "רב להושיע מכלכל חיים בחסד" .אדם כזה ,שבימים
באמצע התפילה ,ימשיך בתפילה כרגיל .וגם אם כבר סיים את התפילה
הללו לא אמר "משיב הרוח" וגם לא אמר "מוריד הטל" ,וכבר סיים את
ורק אז נזכר ,לא צריך לחזור ולהתפלל .רק אם ירצה ,יכול להתפלל שוב
ברכת מחיה המתים ,צריך לומר מיד "משיב הרוח ומוריד הגשם" בין ברכה
בתנאי של נדבה( .יביע אומר ח"ה חאו"ח סי' טו .ח"י חאו"ח סי' י ,ועוד).
לברכה ,ואחר כך ימשיך "אתה קדוש" .ואם הוא כבר התחיל "אתה קדוש",
והקב"ה יזכה אותנו ל"משיב הרוח ומוריד הגשם" ,להשיב את הרוחניות כבר אין לו תקנה ,צריך לחזור לראש התפילה ,כך מבואר בשולחן ערוך
ולהוריד את הגשמיות ,וגם לגשמי רצון ,ברכה ונדבה ,בעתם ובזמנם ,אכי"ר. (שם ס"ו).
2
ניתן להאזין לכל פינות ההלכה ,תכניות הרדיו ושיעורי הרב שליט"א במערכת "קול הלשון" | 0733-71-81-74
להזמנת הרב לשיעורי הלכה בכל רחבי הארץ ,בתורתו והנהגותיו של מרן זצ"ל | 055-672-83-36
בסיעתא דישמיא
יום ג’ ,כ”ה תשרי תשפ”ז
מתחילים מבראשית :איך קוראים “שניים מקרא ואחד תרגום”?
שאלה:
בשמחת תורה התחלנו את התורה מחדש ,והנה אנחנו לקראת שבת בראשית ,מתחילים שוב גם את מצוות "שניים
מקרא ואחד תרגום" .איך מקיימים את המצוה הזו הלכה למעשה?
תשובה:
שניים מקרא ואחד תרגום .פעמיים כל פסוק ,ומיד בסמוך אליו את בשעה טובה ומוצלחת אנחנו מתחילים מבראשית ,ומתחילים שוב עם
התרגום .כך נהג רבנו האר"י .המגן אברהם כותב שזו הדרך הנכונה ביותר, מצווה גדולה ,שהיא גם סגולה גדולה .רבותינו אמרו (ברכות ח ):לעולם
וכך פוסק מרן החיד"א .יש היום חומשים שנדפסו במיוחד בצורה הזו ,שכל ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור ,שניים מקרא ואחד תרגום .פעמיים את
פסוק מופיע פעמיים עם התרגום. הפסוקים של התורה ,ועוד פעם את תרגום אונקלוס .בניגוד למה שאנשים
נוטים לחשוב ,זו לא מצווה שהיא רשות ,או מידת חסידות ,או הנהגה טובה,
לעומת זאת ,המהרש"ל היה נוהג לקרוא את כל הפרשה פעם אחת ,לחזור
אלא זו חובה גמורה מן הדין .אין בזה מחלוקת .כך פסקו הרי"ף ,הרא"ש,
עליה פעם נוספת ,ואחר כך לקרוא את כל התרגום .רבנו האר"י לא הסכים
והרמב"ם ,וכך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן רפה ס"א) ,בלשון של חיוב:
לזה ,כמו שמובא בשער הכוונות ,הוא קרא לאלה שנוהגים ככה שהם
אף על פי שאדם שומע את כל הפרשה בשבת מפי השליח ציבור" ,חייב"
"מתייהרים" ,אבל כך תפסו כמה אחרונים.
לקרות לעצמו שניים מקרא ואחד תרגום.
השיטה השלישית היא קריאה של חלקים מהפרשה :כל מקום שיש הפסק,
רק מעבר לחובה ההלכתית ,יש לנו גם סגולה והבטחה של רבותינו (שם)
פרשה פתוחה או סתומה ,או כל מקום שיש סיום עניין ,או לפי סדר העליות,
כל המשלים פרשיותיו עם הציבור ,מאריכין לו ימיו ושנותיו .מרן זצ"ל
קוראים אותו שניים מקרא ואחד תרגום .כך כותב השל"ה וכך נהג הגאון
היה אומר :אם היה איזה רב או פועל ישועות מבטיח לנו אריכות ימים
מווילנה ,כמו שמובא במשנה ברורה (סי' רפה סק"ב).
ושנים ,כולנו היינו מגיעים אליו בהמוננו ,בנערינו ובזקנינו נלך .מי לא רוצה
אלו השיטות המרכזיות .לכתחילה ראוי לנהוג כדעת רבנו האר"י ,לקרוא לזכות באריכות ימים? וכאן חז"ל הם אלו שמבטיחים לנו ,מאריכין לו ימיו
פעמיים כל פסוק ואחר כך את התרגום .אבל גם מי שנוהג כמו כל אחת ושנותיו.
מהשיטות האחרות ,כמובן יוצא ידי חובה .במיוחד מי שקשה לו האופן הזה
לקרוא פעמיים כל פסוק עם התרגום שלו .יש אנשים שמתקשים בהבנה
תקנת משה רבינו
של התרגום ובקריאה של התרגום ,ולא תמיד יודעים להצמיד את התרגום מי תיקן לנו את התקנה הזו לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום? במאירי
הנכון לפסוק הנכון ,וקוראים "אחד למעלה ושבע למטה" ...או אדם שלא מבואר שזאת תקנת נביאים .ובאמת כך כותב בספר ערוך השולחן (סי' רפה),
התרגל ומקבל עליו עכשיו את העניין הזה ,יכול גם לכתחילה לקרוא את שבאותה שעה שתיקנו משה רבנו והנביאים בדורו לקרוא בתורה בציבור,
כל הפרשה פעם אחת ופעם נוספת ,ואחר כך את כל התרגום. בשבת ובשני וחמישי ,תיקנו גם לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום ,שכל
אדם חייב לקרוא בעצמו כדי שיהיה בקי בתורה.
אמנם התרגום הוא תרגום אונקלוס הגר ,שהיה רק בדור התנאים ,אבל
תורת ה' תמימה
היסוד של התרגום ניתן לנו בהר סיני ,זה מבואר במסכת מגילה (ג ,).רק
רק צריכים לשים לב שלכתחילה הקריאה של התרגום תהיה תמיד בסוף, שהוא נשתכח עד שאונקלוס החזיר עטרה ליושנה .אם כן ,המעלה של
אחרי קריאת הפסוקים ,לא בהתחלה ולא באמצע .זה מבואר במשנה תרגום אונקלוס היא גדולה מאוד ,יותר מתרגום ירושלמי או תרגום יונתן
ברורה (שם סק"ו) ובשער הציון (שם סק"י) בשם הלבוש. בן עוזיאל ,כי תרגום אונקלוס ,יסודו ניתן לנו בסיני.
דבר נוסף -כותב רבינו האר"י ,להשלים את הפסוק האחרון בפרשה עם לכן לא יאמר אדם :אני בלאו הכי לא מבין את התרגום ,אז למה לי כביכול
מקרא ,כדי לסיים במקרא .כך כתבו המגן אברהם והשל"ה בשם רבי משה לאבד את הזמן ולקרוא דבר שאני לא מבין? זה נכון שלמעשה פירוש רש"י
קורדובירו ,שצריך להשלים במקרא ולא בתרגום .לכן גם מי שקורא חלקים מועיל במקום התרגום ,כך מבואר בשולחן ערוך (סימן רפה ס"ב) ,רק כותב
מהפרשה בכל יום ,צריך בכל פעם לסיים במקרא ,ולקרוא שוב את הפסוק השולחן ערוך ,ירא שמיים יצא ידי שניהם ,ויקרא גם תרגום וגם פירוש
האחרון. רש"י .אבל בלי ספק המעלה של התרגום היא גדולה יותר ,כי הוא ניתן
ובכלל ,צריכים להקפיד לקרוא את הפסוקים בפרשה כסדרם .אדם לא בסיני .מה גם שעל פי הסוד ,אמר רבנו האר"י שיש לתרגום חשיבות
יקרא קודם את סוף הפרשה ואחר כך יעבור לאמצע ושוב יחזור להתחלה. עליונה .ובכלל יש פסוקים שאין עליהם פירוש רש"י ,ואז צריכים לקרוא
כך כותב הכנסת הגדולה ,והמשנה ברורה (ס"ק ו) .ורבינו דוד עראמה כתב אותם שלוש פעמים .לכן גם מי שלא מבין את התרגום ,יקרא את התרגום
שבאופן הזה לא יוצאים ידי חובה .וכותב מרן זצ"ל שלכתחילה ראוי לחוש כתקנת חז"ל ,ולאט לאט יחכים ויבין" ,וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאוד".
לדבריו .לכן צריכים לקרוא את הפרשה כסידרה .וגם אדם שמשלים פרשה, (שו"ת יחוה דעת ח"ב סימן לז .חזו"ע שבת ח"א עמ' שיא אות ח).
הוא הפסיד שבת אחת ,וכבר הגיע הפרשה הבאה ,יקרא קודם את הפרשה שלוש אפשרויות
הראשונה ואחר כך את השניה ,כי תורת ה' תמימה( .חזון עובדיה שבת ח"א עמ'
אז איך מקיימים את המצווה הזו בפועל? יש בעניין הזה שלוש שיטות
שב ד"ה כתב .עמ' שיד ס"ט).
מרכזיות .כמה מרבותינו הראשונים – ספר העיתים ,וספר האשכול ,וגם
המהר"ם מרוטנבורג ,כתבו שהדרך הנכונה היא לקרוא כל פסוק ופסוק
3
לקבלת העלון בכל שבוע ,הערות ושליחת שאלות לתכנית:
alonkolsinai@gmail.com | 050-6-304-305
בסיעתא דישמיא
יום ד’ ,כ”ו תשרי תשפ”ז
שניים מקרא ואחד תרגום :ממתי ועד מתי אפשר לקרוא?
שאלה:
התחלנו לעסוק במצוה שמתחדשת עלינו בימים אלו ,קריאת הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום" .וזה הזמן ללמוד
ממתי ניתן להתחיל לקרוא ,ועד מתי בעצם אפשר לקרוא ,וזה עדיין נחשב "משלים פרשיותיו עם הציבור"?
תשובה:
שאם לאדם יש בבית אורחים שכבר תאבים לאכול ,אז לא יעכב אותם אנחנו לקראת שבת בראשית ,מתחילים את התורה מחדש ,וזו הזדמנות
בשביל המצווה מן המובחר הזו. להצטרף למצוות "שניים מקרא ואחד תרגום" גם מי שעד היום התרשל
או הפסיד מכל סיבה שהיא .רבותינו אמרו (ברכות ח ):לעולם ישלים אדם
יש ראשונים שכתבו שמי שלא השלים את הקריאה בשבת ,יכול להשלים
פרשיותיו עם הציבור ,שניים מקרא ואחד תרגום .פעמיים את הפסוקים
עד רביעי בשבת ,כלומר עד סוף יום שלישי ,כי שלושת הימים הראשונים
של התורה ,ועוד פעם את תרגום אונקלוס .זו לא מצווה שהיא רשות או
של השבוע שייכים קצת לשבת שעברה ,כמו שמבואר גם בסימן רצט
מידת חסידות או הנהגה טובה ,אלא חובה גמורה מן הדין .כך פסקו הרי"ף,
(ס"ו) לגבי הבדלה .יש דעה נוספת ,דעת רבנו שמחה ,שאפשר להשלים
הרא"ש ,והרמב"ם ,וכך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן רפה ס"א) .רק מעבר
עד שמיני עצרת -שמחת תורה ,שאז מסיימים לקרוא את התורה .הדעות
לחובה ההלכתית ,יש לנו גם סגולה גדולה ,הבטחה של רבותינו שכל
הללו מובאות בשולחן ערוך (סימן רפה ס"ד) בתור "יש אומרים" ,אבל להלכה
המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכין לו ימיו ושנותיו.
פוסק השולחן ערוך שצריכים להשלים במהלך השבת .מצוה מן המובחר
לפני הסעודה או עד מנחה .בשעת הדחק ,כשאדם נאנס ולא קרא בשבת, לכתחילה ראוי לקרוא כל פסוק פעמיים ,ותיכף ומיד את התרגום שלו,
הוא יכול להשלים אחרי שבת. כמו שנהג רבנו האר"י ,זו הדרך המועדפת .אבל יש אפשרות גם לקרוא את
כל הפרשה פעם אחת ,לחזור עליה פעם נוספת ,ואחר כך לקרוא את כל
נרפים הם נרפים
התרגום .ועוד אפשרות – לקרוא חלקים מהפרשה ,כל מקום שיש הפסק
בעוונות הרבים ,כמו שאתם יודעים ,יש בזמננו אפילו בני תורה שמצוות או סיום עניין ,או לפי סדר העליות ,לקרוא כל חלק כזה שניים מקרא ואחד
שניים מקרא ואחד תרגום קצת רפויה אצלם .לא לחינם ההלכות הללו תרגום.
מופיעות בשולחן ערוך בסימן רפ"ה ,שהוא רפה ...אדם אומר לעצמו
בתחילת השנה "אני לא אפסיד את המצווה היקרה הזו" ,אבל אחרי כמה
קריאה מיום ראשון
שבתות או אפילו כמה חודשים הוא מפספס שבת אחת ,וזה גורם לו ממתי אפשר להתחיל לקרוא? מבואר בשולחן ערוך (שם ס"ג) שאפשר
להפסיד את השבת שאחריה ,עד שהוא מפסיק לגמרי. להתחיל מיום ראשון .כיון שבמנחה של שבת התחלנו לקרוא את הפרשה
הבאה ,זה נחשב משלים פרשיותיו עם הציבור .אמנם המשנה ברורה (שם
אמר לי פעם מרן זצ"ל שלא לחינם שניים מקרא ואחד תרגום נרמז בתחילת
סק"ז) כותב שזה לאו דוקא יום ראשון ,אלא אפשר להתחיל כבר ממנחה של
ספר שמות" ,ואלה שמות" ראשי תיבות – וחייב אדם לקרוא הפרשה שניים
שבת ,כך דעת כמה ראשונים ,אבל דעת הכל-בו ,ורבנו פרץ ,והארחות חיים,
מקרא ואחד תרגום .כי את ספר בראשית כולם קוראים ,כולם מתעניינים.
והרשב"ץ ,והטור ,שמתחילים לקרוא רק מיום ראשון והלאה .ובפשטות זו
השאלה היא האם כשמגיעים לספר שמות עדיין מחזיקים במצווה הזו.
דעת מרן השולחן ערוך .לכן ודאי מי שקורא ממנחה של שבת יש לו על מה
עצה טובה שיסמוך ,אבל לכתחילה אנחנו מתחילים מיום ראשון.
לכן כל אדם צריך למצוא לעצמו את המסגרת ואת השיטה שטובה ביותר עד מתי קוראים
עבורו כדי לא להפסיד .הדרך הטובה ביותר למי שיודע שהוא עלול להפסיד
התוספות והרא"ש (ברכות ח ):מביאים מהמדרש ,שרבינו הקדוש ציווה את
– לקרוא כל יום את העלייה ששייכת לאותו יום .זו עצה שמבוארת כבר
בניו לא לסעוד סעודת שבת בבוקר עד שיסיימו שניים מקרא ואחד תרגום,
בריטב"א ובראשונים .הרי אפשר לקרוא כבר מיום ראשון כמו שלמדנו ,אז
וזו באמת מצוה מן המובחר ,כדי שאדם לא יימשך בסעודה ויפסיד את
ביום ראשון נקרא עליית ראשון ,ביום שני עליית שני ,עד שבשבת ישלים
הקריאה של הפרשה .אבל מי שלא הספיק לפני הסעודה ,יכול להשלים
את כל שאר הפרשה.
אחר כך ,עד תפילת מנחה ,שאז קוראים כבר את הפרשה הבאה .כך פוסק
נכון שרבנו האר"י היה קורא ביום שישי ,והיה אומר שזה הסוד של "והיה השולחן ערוך (סימן רפה ס"ד) :מצווה מן המובחר להשלים לפני הסעודה,
ביום הששי והכינו את אשר יביאו" .אבל זה רק להולכים במנהגיהם על ואם לא השלים – ישלים עד הזמן שהוא מתפלל מנחה .כותב מרן זצ"ל ,זה
פי הקבלה( .חזו"ע שבת ח"א עמ' שיג ד"ה וכתב) .לכן אדם שחושש שלא יחזיק לא בדיעבד ,אלא גם לכתחילה ,רק זו לא מצוה מן המובחר.
מעמד ,יקרא בכל יום את העלייה של אותו היום .זה לוקח עשר דקות ,אולי
גם מרן בעצמו ,אם הוא היה רואה שכולם מוכנים לסעודה ,לא היה רוצה
רבע שעה ביום ,ובזכות המצווה הזו הקב"ה יאריך ימינו בטוב ושנותינו
לעכב אותם ,אלא ניגש לסעודה וממשיך אחרי הסעודה ,כדי לא לעשות
בנעימים ,והתורה הזו תהיה מגן וצינה בעדנו .אכי"ר.
חומרא וחסידות על חשבון הזולת .כך מעיר גם בשער הציון (שם ס"ק יד)
4
שיעורי הרב שליט"א המשודרים ברדיו "קול ברמה":
פינת ההלכה | יום חמישי בשעה 13:45 חמש דקות למעשה | ימים א-ד בשעה 9:45
מסיני בא – השבוע בהלכה ובהשקפה | יום שישי בשעה 11:00עד 12:00 אליבא דהילכתא – בית המדרש המשודר | יום שני בשעה 21:00עד 22:00
