gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim

שבוע: בראשית (2026-10-05)

בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעקבי הראשונים‬ ‫"לצאת בעקבי הראשונים אריות שבחבורה ‪ ‬גאוני הדורות בעלי גבורה" (לשון הרמב"ן בהקדמה לפירושו)‬ ‫● גליון צ"ז‬ ‫עיון בפשוטו של מקרא בעקבות רבותינו‪ ,‬רש"י ובעלי מחלוקתו‬ ‫בראשית תשפ"ז ●‬ ‫האם כל המים שבעולם ב'מקום אחד'‪ ,‬ולאן נקוו כל המים שהיו על היבשה‪.‬‬ ‫ובמסכת מקוואות (פ"ה מ"ד)‪:‬‬ ‫'ים אחד הוא'‪ ,‬מנין?‬ ‫וַ יֹּאמֶ ר ֱאל ִֹּהים יִ ָּקוו הַ ַמיִ ם ִמ ַתחַ ת הַ ָּשמַ יִם אֶ ל‬ ‫"כל הימים כמקוה‪ ,‬שנאמר‪,‬‬ ‫קום אֶ חָּ ד וְ ֵת ָּראֶ ה הַ י ַָּב ָּשה וַ יְ ִהי כֵ ן‪ :‬וַ ִי ְק ָּרא‬ ‫מָּ ֹּ‬ ‫בחומש בראשית‪ ,‬כשבוחר‬ ‫ולמקוה המים קרא ימים‪ ,‬דברי‬ ‫ֱאל ִֹּהים לַ י ַָּב ָּשה אֶ ֶרץ ולְ ִמ ְקוֵ ה הַ ַמיִם ָּק ָּרא י ִַמים‬ ‫רש"י להביא את דרשת חז"ל‬ ‫רבי מאיר‪ .‬רבי יהודה אומר‪ ,‬הים‬ ‫טוב‪( :‬א‪ ,‬ט ‪ -‬י)‬ ‫וַ י ְַרא ֱאל ִֹּהים ִכי ֹּ‬ ‫לכתוב‪ ,‬מביא הוא בדרך כלל‬ ‫הגדול כמקוה‪ ,‬לא נאמר ימים‬ ‫את דברי המדרש רבה‪ .‬גם כאן‬ ‫יקוו המים‪ :‬שטוחין היו על פני כל הארץ והקוום‬ ‫לקוחים דבריו מדברי המדרש‬ ‫אלא שיש בו מיני ימים הרבה‪.‬‬ ‫באוקינוס‪ ,‬הוא הים הגדול שבכל הימים‪.‬‬ ‫(פר' ה סי' ח)‪ ,‬זה לשונו‪:‬‬ ‫רבי יוסי אומר‪ ,‬כל הימים‬ ‫קרא ימים‪ :‬והלא ים אחד הוא‪ .‬אלא אינו דומה‬ ‫מטהרין בזוחלין ופסולין לזבים‬ ‫"ולמקוה המים קרא ימים‪ .‬אמר‬ ‫טעם דג העולה מן הים בעכו לטעם דג העולה‬ ‫רבי יוסי בן רבי חלפתא‪ ,‬והלא‬ ‫ולמצורעים ולקדש מהן מי‬ ‫מן הים באספמיא‪.‬‬ ‫חטאת‪".‬‬ ‫ים אחד הוא‪ ,‬ומה תלמוד לומר‪,‬‬ ‫ימים‪ .‬אלא אינו דומה טעם דג העולה מעכו לעולה מצידון‬ ‫לדעת רבי מאיר ורבי יוסי‪ ,‬כל הימים שבעולם קרויים‬ ‫בתורה 'מקווה' [ולרבי יוסי מה שהוא מטהר בזוחלין יש טעם‬ ‫ולעולה מאספמיא‪".‬‬ ‫בפני עצמו]‪ ,‬ולכולם יחד קרא ה' 'ימים'‪ ,‬כלומר‪ ,‬כל אחד‬ ‫בין במדרש זה ובין ברש"י‪ ,‬לא התפרש טעם הקושיא‬ ‫מהם נקרא 'ים'‪ .‬מה שאין כן לדעת רבי יהודה‪ ,‬רק הים‬ ‫'והלא ים אחד הוא'‪ ,‬מהיכן ידענו שאין אלא ים אחד‪ ,‬שמא‬ ‫הגדול נקרא מקווה ורק הוא נקרא 'ימים'‪ ,‬ונקרא בלשון‬ ‫לימים רבים קרא ה' 'ימים'‪.‬‬ ‫רבים‪ ,‬משום 'שיש בו מיני ימים רבים'‪.‬‬ ‫אלא שכוונת המדרש פשוטה‪ ,‬שהרי בפסוק הקודם (פסוק‬ ‫נמצא פירוש רש"י‪ ,‬שהים הגדול ים אחד הוא ולמרות זאת‬ ‫ט) מפורש‪' ,‬יקוו המים אל מקום אחד'‪ ,‬ואם כן מפורש שכל‬ ‫נקרא 'ימים'‪ ,‬כדעת רבי יהודה במשנה‪ .‬וצריך טעם‪ ,‬מדוע‬ ‫המים שהיו על היבשה התאספו למקום אחד‪ ,‬וזוהי‬ ‫נקט רש"י כדעת רבי יהודה ולא כדעת רבי מאיר ורבי יוסי‪.‬‬ ‫הקושיא 'והלא ים אחד הוא'‪ .‬וכן פירש במשיח אלמים‪[ .‬ועי'‬ ‫ואפשר שרש"י נמשך כדרכו אחר המדרש רבה והספרי‪,‬‬ ‫מנחת יהודה‪ ,‬הובא בשפ"ח‪ ,‬וצ"ע‪ ].‬וכבר מפורש כן בספרי‬ ‫אך יש ממפרשי רש"י [עיין רא"ם‪ ,‬באר בשדה‪ ,‬נחלת יעקב‪].‬‬ ‫בדברים (עקב פיס' לט)‪:‬‬ ‫שלא נחה דעתם בזה‪ ,‬וטרחו ליישב דברי רש"י כדעת רבי‬ ‫"מנין אתה אומר‪ ,‬שכשם שנותן מטעמים בארץ כך נותן‬ ‫מאיר או רבי יוסי‪[ .‬עוד טרחו המפרשים להשוות טעמו של‬ ‫רבי יהודה במשנה‪' ,‬שיש בו מיני ימים הרבה' כפי שפירשו רש"י‬ ‫מטעמים בים‪ ,‬תלמוד לומר‪ ,‬ולמקוה המים קרא ימים‪,‬‬ ‫(שבת קט‪ ,‬א)‪ ,‬עם טעם המדרש והספרי ורש"י כאן‪ ,‬שאין טעם‬ ‫והלא ים אחד הוא‪ ,‬שנאמר‪ ,‬יקוו המים מתחת השמים אל‬ ‫הדגים שווה‪ .‬עיין גם גור אריה ולבוש]‪.‬‬ ‫מקום אחד וכו'‪ ,‬מגיד שלא שוה טעם דג העולה מעכו‬ ‫הימים שאינם מחוברים לאוקיינוס‬ ‫לטעם דג העולה מצידון‪ ,‬ולא העולה מצידון לעולה‬ ‫מפמייס‪".‬‬ ‫והנה הרא"ם ועוד ממפרשי רש"י פירשו את המחלוקת של‬ ‫רבי מאיר ורבי יוסי עם רבי יהודה‪ ,‬כשאמר ה' יקוו המים‬ ‫והטעם שלא הוצרך רש"י לפרש את הקושיה בפירוש‪,‬‬ ‫אל מקום אחד‪ ,‬לאן נקוו המים‪ ,‬האם לים הגדול או לכל‬ ‫משום שכבר הדגיש בפסוק ט'‪' :‬והקוום באוקינוס‪ ,‬הוא‬ ‫הימים שבעולם‪ .‬שלדעת רבי מאיר ורבי יוסי נקוו המים‬ ‫הים הגדול שבכל הימים'‪ .‬וממילא כשהקשה 'והלא ים‬ ‫לכל הימים‪ ,‬ולכן כשאומר הכתוב‪' ,‬למקוה המים קרא‬ ‫אחד הוא'‪ ,‬הכוונה לאותו הים הגדול שהזכיר קודם לכן‪,‬‬ ‫ימים'‪ ,‬הכוונה לכל הימים שבעולם‪ ,‬ולכולם יש דין מקווה‪.‬‬ ‫שעליו נאמר 'יקוו המים אל מקום אחד'‪.‬‬ ‫אבל לרבי יהודה‪ ,‬נקוו המים רק לים הגדול‪ ,‬וכשאמר‬ ‫מחלוקת התנאים במשנה‬ ‫'ולמקוה המים קרא ימים' הכוונה לים הגדול‪ ,‬ורק לו יש‬ ‫דין מקווה‪.‬‬ ‫פירוש רש"י בשני הפסוקים‪ ,‬נתון לכאורה במחלוקת‬ ‫תנאים‪ ,‬שכך שנינו במשנה שבמסכת פרה (פ"ח מ"ח)‬ ‫ולפי זה נדחק הרא"ם במה שאמרה התורה 'אל מקום‬ ‫להערות והארות‪ ,‬ולהצטרפות לרשימת המנויים‪ :‬שמעון גומבו ‪ss025322898@gmail.com - 0527152244 -‬‬ ‫לכל המימות שבעולם‪ ,‬שהרי כל מים הנאספים במקום‬ ‫אחד'‪ ,‬הרי הכתוב מדבר על כל הימים שבעולם‪ ,‬ומדוע‬ ‫אחד יכולים להיקרא 'מקווה מים'‪.‬‬ ‫אמר 'אל מקום אחד'‪ .‬ופירש שגם לרבי מאיר ורבי יוסי 'כל‬ ‫הימים דבקים זה בזה'‪ ,‬ולכן נקראו מקום אחד‪[ .‬וראה‬ ‫ולכאורה מוכח כן מלשונם של רש"י והראשונים‪ .‬שכך כתב‬ ‫בבאר בשדה ובעבד שלמה שפירשו באופנים דומים‪].‬‬ ‫רש"י במסכת שבת (קט‪ ,‬א) בביאור טעמו של רבי יהודה‪:‬‬ ‫ולכאורה יש להכריח כן‪ ,‬שהרי בהכרח ישנם כמה וכמה‬ ‫"רבי יהודה אומר‪ :‬לא קרא הכתוב מקוה אלא לים הגדול‪,‬‬ ‫מקווי מים שאינם חלק מהאוקיינוס‪ ,‬וכגון ים כינרת ועוד‬ ‫דביה משתעי קרא במעשה בראשית‪ ,‬ששם נקוו כל מי‬ ‫ימים מפורסמים‪ .‬גם מפורש כן ברש"י עצמו‪ ,‬שכתב 'הוא‬ ‫בראשית‪".‬‬ ‫הים הגדול שבכל הימים'‪ ,‬משמע שישנם ימים אחרים‬ ‫ואם נפרש שכל התנאים מודים ש'ולמקוה המים' מתייחס‬ ‫שאינם מהאוקיינוס‪ ,‬ואם נקוו כל המים אל מקום אחד‪,‬‬ ‫למקום אליו נקוו מי בראשית‪ ,‬ולא נחלקו אלא לאן נקוו‬ ‫מאין נמצאו מים בשאר הימים‪ .‬ובהכרח שמה שאמרה‬ ‫המים ובפירוש 'אל מקום אחד'‪ ,‬אם כן לא היה לרש"י‬ ‫תורה 'אל מקום אחד'‪ ,‬הכוונה לכל הימים שכולם חשובים‬ ‫לפרש את טעמו של רבי יהודה בכך שהתורה עוסקת‬ ‫מקום אחד‪.‬‬ ‫במקווה של מעשה בראשית‪ ,‬שהרי לזה מודים גם רבי‬ ‫אבל באמת אין כאן הוכחה‪ ,‬שאם כן יש להקשות‪ ,‬לדעת‬ ‫מאיר ורבי יוסי‪ ,‬והיה לו לפרש שטעם רבי יהודה משום‬ ‫רבי יהודה שנקוו המים רק אל הים הגדול‪ ,‬ולשאר הימים‬ ‫שהוא סובר ש'אל מקום אחד' הכוונה לאוקיינוס‪ ,‬ולא לכל‬ ‫אין דין מקווה‪ ,‬והם אינם כלולים ב'מקום אחד' שאליו נקוו‬ ‫הימים‪ ,‬וממילא הוא שרק הוא נקרא בתורה 'מקווה'‪ .‬אלא‬ ‫כל המים‪ ,‬אם כן מנין הם המים אשר בשאר הימים‪.‬‬ ‫ודאי שכוונת רש"י שרק לרבי יהודה 'למקוה המים' הכוונה‬ ‫ובעל כרחך צריך לפרש‪ ,‬שאין כוונת הכתוב שכל המימות‬ ‫'למקווה' של מעשה בראשית‪ ,‬אבל לשאר תנאים‪ ,‬הכוונה‬ ‫שבעולם נאספו אל מקום אחד‪ ,‬אלא רק שכל המימות‬ ‫היא לכל מקווה מים שהוא‪.‬‬ ‫שכיסו את היבשה נאספו אל האוקיינוס‪ ,‬אבל המים‬ ‫וממש כלשונו של רש"י כתבו גם הר"ש והרא"ש והרע"ב‬ ‫שבשאר הימים הן מים שנשארו במקומם‪ ,‬ולא עליהם‬ ‫במסכת פרה שם‪ ,‬ומוכח מדברי כולם כמו שהתבאר‪.‬‬ ‫אמר הכתוב 'יקוו המים'‪.‬‬ ‫לפי זה יש לומר טעם חדש‪ ,‬מדוע נקט רש"י כדעת רבי‬ ‫ואם תקשה‪ ,‬אם ישנם עוד מקומות עם מים שאינם שייכים‬ ‫יהודה והמדרש והספרי‪ .‬שאפשר שרש"י סובר שפירוש‬ ‫לאוקיינוס‪ ,‬מנין לרבי יהודה שכאשר קרא ה' למקווה המים‬ ‫זה הוא יותר קרוב לפשוטו של מקרא‪ ,‬שכן בפשטות‬ ‫'ימים'‪ ,‬הכוונה רק לאוקיינוס אליו נאספו המים שהיו על‬ ‫הכתוב 'למקוה המים' מתייחס למקווה הנזכר לפניו‪ ,‬שנקוו‬ ‫היבשה‪ ,‬שמא נתן ה' שם 'ים' גם לשאר המימות שבעולם‪,‬‬ ‫כל המים אל מקום אחד‪ .‬מה שאין כן לדעת רבי מאיר ורבי‬ ‫ולכן קראם בלשון רבים‪ ,‬ואין כאן 'אלא ים אחד'‪ ,‬שמלבד‬ ‫יוסי הכוונה לכל מקווה מים שהוא‪.‬‬ ‫האוקיינוס יש מקומות נוספים שיש בהם מים‪.‬‬ ‫'למקוה המים' לשון יחיד‬ ‫אין זו קושיה‪ ,‬כי הפסוק שאומר 'ולמקוה המים קרא ימים'‪,‬‬ ‫פירושו‪ ,‬לאותו המקום אליו נאספו המים מהיבשה כנאמר‬ ‫ובעיקר דברי הספרי שהבאנו לעיל יש להעיר‪ ,‬הרי הכתוב‬ ‫בפסוק הקודם‪ ,‬לו קרא ה' 'ימים'‪ ,‬ולכן בהכרח שמדובר‬ ‫עצמו אומר 'ולמקוה המים' בלשון יחיד‪ ,‬ולא 'למקוי המים'‬ ‫במקום אליו נאספו המים אשר כיסו את היבשה שהוא‬ ‫לשון רבים‪ ,‬ואם כן מתוך הפסוק עצמו מוכח שלמקווה‬ ‫'מקום אחד'‪ ,‬ובכל זאת נקרא בלשון רבים‪.‬‬ ‫אחד קרא ה' 'ימים' בלשון רבים‪ ,‬ומדוע הוצרך הספרי‬ ‫להוכיח ש'ים אחד הוא'‪ ,‬מ'אל מקום אחד' שנאמר בפסוק‬ ‫'מקווה' של מעשה בראשית או כל מקווה שהוא‬ ‫הקודם‪.‬‬ ‫ולפי זה יש לומר‪ ,‬שלא נחלקו רבי מאיר ורבי יוסי עם רבי‬ ‫וביותר קשה לשון הכתוב לדעת רבי מאיר ורבי יוסי‪,‬‬ ‫יהודה בפירוש הפסוק הראשון‪ ,‬והכל מודים שהמים אשר‬ ‫שאמנם לדבריהם אין את ההכרח של הספרי מ'אל מקום‬ ‫מתחת לארץ נאספו ב'מקום אחד' ממש‪ ,‬דהיינו רק בים‬ ‫אחד'‪ ,‬שלדבריהם ה'מקווה' שבפסוק זה אינו מתייחס‬ ‫הגדול שהוא האוקיינוס‪ .‬ולא נחלקו אלא בפירוש הפסוק‬ ‫ל'יקוו המים' שבפסוק הקודם אלא לכל מקווה מים‪ ,‬אך‬ ‫השני‪ ,‬כשאמרה תורה 'ולמקוה המים קרא ימים'‪ ,‬לאיזה‬ ‫עדיין קשה‪ ,‬אם הכתוב מדבר בכל הימים שבעולם‪ ,‬מדוע‬ ‫'מקווה מים' כוונת התורה‪ ,‬האם הכוונה למקום עליו נאמר‬ ‫אמר 'מקווה' לשון יחיד‪.‬‬ ‫בפסוק הקודם 'יקוו המים אל מקום אחד'‪ ,‬או שהכוונה‬ ‫העולה מן הדברים בקצרה‪:‬‬ ‫א] ההכרח ש'ים אחד הוא'‪ ,‬הינו מהפסוק 'אל מקום אחד'‪ .‬ב] פירוש רש"י שלים אחד קרא ה' 'ימים' הוא כדעת רבי‬ ‫יהודה במשנה‪ .‬ג] יש מפרשים (רא"ם‪ ,‬באר בשדה ועוד) שלדעת ר"מ ורבי יוסי נקוו המים לכל הימים שבעולם‪ ,‬אלא שכולם‬ ‫נקראים 'אל מקום אחד'‪ .‬ד] יש להוכיח מלשון הראשונים‪ ,‬שלדעת כולם נקוו המים רק לאוקיינוס‪ ,‬והמחלוקת היא רק‬ ‫בפירוש 'ולמקוה המים'‪ ,‬אם הכוונה לכל מקווה או למקווה של מעשה בראשית‪ .‬ה] לדעת רבי יהודה צריך לפרש‪ ,‬שלא‬ ‫נאמר 'יקוו המים' על המים שבימים אלא רק על המים שהיו על היבשה‪ .‬ו] צריך להבין לדעת רבי מאיר ורבי יוסי‪ ,‬מדוע‬ ‫נאמר 'למקוה המים' בלשון יחיד‪.‬‬ ‫להערות והארות‪ ,‬ולהצטרפות לרשימת המנויים‪ :‬שמעון גומבו ‪ss025322898@gmail.com - 0527152244 -‬‬