בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim — בראשית (2026-10-05)

בעקבי הראשונים
"לצאת בעקבי הראשונים אריות שבחבורה גאוני הדורות בעלי גבורה" (לשון הרמב"ן בהקדמה לפירושו)
● גליון צ"ז עיון בפשוטו של מקרא בעקבות רבותינו ,רש"י ובעלי מחלוקתו בראשית תשפ"ז ●
האם כל המים שבעולם ב'מקום אחד' ,ולאן נקוו כל המים שהיו על היבשה.
ובמסכת מקוואות (פ"ה מ"ד): 'ים אחד הוא' ,מנין?
וַ יֹּאמֶ ר ֱאל ִֹּהים יִ ָּקוו הַ ַמיִ ם ִמ ַתחַ ת הַ ָּשמַ יִם אֶ ל
"כל הימים כמקוה ,שנאמר, קום אֶ חָּ ד וְ ֵת ָּראֶ ה הַ י ַָּב ָּשה וַ יְ ִהי כֵ ן :וַ ִי ְק ָּרא
מָּ ֹּ בחומש בראשית ,כשבוחר
ולמקוה המים קרא ימים ,דברי ֱאל ִֹּהים לַ י ַָּב ָּשה אֶ ֶרץ ולְ ִמ ְקוֵ ה הַ ַמיִם ָּק ָּרא י ִַמים רש"י להביא את דרשת חז"ל
רבי מאיר .רבי יהודה אומר ,הים טוב( :א ,ט -י) וַ י ְַרא ֱאל ִֹּהים ִכי ֹּ לכתוב ,מביא הוא בדרך כלל
הגדול כמקוה ,לא נאמר ימים את דברי המדרש רבה .גם כאן
יקוו המים :שטוחין היו על פני כל הארץ והקוום לקוחים דבריו מדברי המדרש
אלא שיש בו מיני ימים הרבה.
באוקינוס ,הוא הים הגדול שבכל הימים. (פר' ה סי' ח) ,זה לשונו:
רבי יוסי אומר ,כל הימים
קרא ימים :והלא ים אחד הוא .אלא אינו דומה
מטהרין בזוחלין ופסולין לזבים "ולמקוה המים קרא ימים .אמר
טעם דג העולה מן הים בעכו לטעם דג העולה רבי יוסי בן רבי חלפתא ,והלא
ולמצורעים ולקדש מהן מי
מן הים באספמיא.
חטאת". ים אחד הוא ,ומה תלמוד לומר,
ימים .אלא אינו דומה טעם דג העולה מעכו לעולה מצידון
לדעת רבי מאיר ורבי יוסי ,כל הימים שבעולם קרויים
בתורה 'מקווה' [ולרבי יוסי מה שהוא מטהר בזוחלין יש טעם
ולעולה מאספמיא".
בפני עצמו] ,ולכולם יחד קרא ה' 'ימים' ,כלומר ,כל אחד בין במדרש זה ובין ברש"י ,לא התפרש טעם הקושיא
מהם נקרא 'ים' .מה שאין כן לדעת רבי יהודה ,רק הים 'והלא ים אחד הוא' ,מהיכן ידענו שאין אלא ים אחד ,שמא
הגדול נקרא מקווה ורק הוא נקרא 'ימים' ,ונקרא בלשון לימים רבים קרא ה' 'ימים'.
רבים ,משום 'שיש בו מיני ימים רבים'.
אלא שכוונת המדרש פשוטה ,שהרי בפסוק הקודם (פסוק
נמצא פירוש רש"י ,שהים הגדול ים אחד הוא ולמרות זאת ט) מפורש' ,יקוו המים אל מקום אחד' ,ואם כן מפורש שכל
נקרא 'ימים' ,כדעת רבי יהודה במשנה .וצריך טעם ,מדוע המים שהיו על היבשה התאספו למקום אחד ,וזוהי
נקט רש"י כדעת רבי יהודה ולא כדעת רבי מאיר ורבי יוסי. הקושיא 'והלא ים אחד הוא' .וכן פירש במשיח אלמים[ .ועי'
ואפשר שרש"י נמשך כדרכו אחר המדרש רבה והספרי, מנחת יהודה ,הובא בשפ"ח ,וצ"ע ].וכבר מפורש כן בספרי
אך יש ממפרשי רש"י [עיין רא"ם ,באר בשדה ,נחלת יעקב]. בדברים (עקב פיס' לט):
שלא נחה דעתם בזה ,וטרחו ליישב דברי רש"י כדעת רבי
"מנין אתה אומר ,שכשם שנותן מטעמים בארץ כך נותן
מאיר או רבי יוסי[ .עוד טרחו המפרשים להשוות טעמו של
רבי יהודה במשנה' ,שיש בו מיני ימים הרבה' כפי שפירשו רש"י מטעמים בים ,תלמוד לומר ,ולמקוה המים קרא ימים,
(שבת קט ,א) ,עם טעם המדרש והספרי ורש"י כאן ,שאין טעם והלא ים אחד הוא ,שנאמר ,יקוו המים מתחת השמים אל
הדגים שווה .עיין גם גור אריה ולבוש]. מקום אחד וכו' ,מגיד שלא שוה טעם דג העולה מעכו
הימים שאינם מחוברים לאוקיינוס לטעם דג העולה מצידון ,ולא העולה מצידון לעולה
מפמייס".
והנה הרא"ם ועוד ממפרשי רש"י פירשו את המחלוקת של
רבי מאיר ורבי יוסי עם רבי יהודה ,כשאמר ה' יקוו המים והטעם שלא הוצרך רש"י לפרש את הקושיה בפירוש,
אל מקום אחד ,לאן נקוו המים ,האם לים הגדול או לכל משום שכבר הדגיש בפסוק ט'' :והקוום באוקינוס ,הוא
הימים שבעולם .שלדעת רבי מאיר ורבי יוסי נקוו המים הים הגדול שבכל הימים' .וממילא כשהקשה 'והלא ים
לכל הימים ,ולכן כשאומר הכתוב' ,למקוה המים קרא אחד הוא' ,הכוונה לאותו הים הגדול שהזכיר קודם לכן,
ימים' ,הכוונה לכל הימים שבעולם ,ולכולם יש דין מקווה. שעליו נאמר 'יקוו המים אל מקום אחד'.
אבל לרבי יהודה ,נקוו המים רק לים הגדול ,וכשאמר
מחלוקת התנאים במשנה
'ולמקוה המים קרא ימים' הכוונה לים הגדול ,ורק לו יש
דין מקווה. פירוש רש"י בשני הפסוקים ,נתון לכאורה במחלוקת
תנאים ,שכך שנינו במשנה שבמסכת פרה (פ"ח מ"ח)
ולפי זה נדחק הרא"ם במה שאמרה התורה 'אל מקום
להערות והארות ,ולהצטרפות לרשימת המנויים :שמעון גומבו ss025322898@gmail.com - 0527152244 -
לכל המימות שבעולם ,שהרי כל מים הנאספים במקום אחד' ,הרי הכתוב מדבר על כל הימים שבעולם ,ומדוע
אחד יכולים להיקרא 'מקווה מים'. אמר 'אל מקום אחד' .ופירש שגם לרבי מאיר ורבי יוסי 'כל
הימים דבקים זה בזה' ,ולכן נקראו מקום אחד[ .וראה
ולכאורה מוכח כן מלשונם של רש"י והראשונים .שכך כתב
בבאר בשדה ובעבד שלמה שפירשו באופנים דומים].
רש"י במסכת שבת (קט ,א) בביאור טעמו של רבי יהודה:
ולכאורה יש להכריח כן ,שהרי בהכרח ישנם כמה וכמה
"רבי יהודה אומר :לא קרא הכתוב מקוה אלא לים הגדול,
מקווי מים שאינם חלק מהאוקיינוס ,וכגון ים כינרת ועוד
דביה משתעי קרא במעשה בראשית ,ששם נקוו כל מי ימים מפורסמים .גם מפורש כן ברש"י עצמו ,שכתב 'הוא
בראשית". הים הגדול שבכל הימים' ,משמע שישנם ימים אחרים
ואם נפרש שכל התנאים מודים ש'ולמקוה המים' מתייחס שאינם מהאוקיינוס ,ואם נקוו כל המים אל מקום אחד,
למקום אליו נקוו מי בראשית ,ולא נחלקו אלא לאן נקוו מאין נמצאו מים בשאר הימים .ובהכרח שמה שאמרה
המים ובפירוש 'אל מקום אחד' ,אם כן לא היה לרש"י תורה 'אל מקום אחד' ,הכוונה לכל הימים שכולם חשובים
לפרש את טעמו של רבי יהודה בכך שהתורה עוסקת מקום אחד.
במקווה של מעשה בראשית ,שהרי לזה מודים גם רבי אבל באמת אין כאן הוכחה ,שאם כן יש להקשות ,לדעת
מאיר ורבי יוסי ,והיה לו לפרש שטעם רבי יהודה משום רבי יהודה שנקוו המים רק אל הים הגדול ,ולשאר הימים
שהוא סובר ש'אל מקום אחד' הכוונה לאוקיינוס ,ולא לכל אין דין מקווה ,והם אינם כלולים ב'מקום אחד' שאליו נקוו
הימים ,וממילא הוא שרק הוא נקרא בתורה 'מקווה' .אלא כל המים ,אם כן מנין הם המים אשר בשאר הימים.
ודאי שכוונת רש"י שרק לרבי יהודה 'למקוה המים' הכוונה
ובעל כרחך צריך לפרש ,שאין כוונת הכתוב שכל המימות
'למקווה' של מעשה בראשית ,אבל לשאר תנאים ,הכוונה
שבעולם נאספו אל מקום אחד ,אלא רק שכל המימות
היא לכל מקווה מים שהוא.
שכיסו את היבשה נאספו אל האוקיינוס ,אבל המים
וממש כלשונו של רש"י כתבו גם הר"ש והרא"ש והרע"ב שבשאר הימים הן מים שנשארו במקומם ,ולא עליהם
במסכת פרה שם ,ומוכח מדברי כולם כמו שהתבאר. אמר הכתוב 'יקוו המים'.
לפי זה יש לומר טעם חדש ,מדוע נקט רש"י כדעת רבי ואם תקשה ,אם ישנם עוד מקומות עם מים שאינם שייכים
יהודה והמדרש והספרי .שאפשר שרש"י סובר שפירוש לאוקיינוס ,מנין לרבי יהודה שכאשר קרא ה' למקווה המים
זה הוא יותר קרוב לפשוטו של מקרא ,שכן בפשטות 'ימים' ,הכוונה רק לאוקיינוס אליו נאספו המים שהיו על
הכתוב 'למקוה המים' מתייחס למקווה הנזכר לפניו ,שנקוו היבשה ,שמא נתן ה' שם 'ים' גם לשאר המימות שבעולם,
כל המים אל מקום אחד .מה שאין כן לדעת רבי מאיר ורבי ולכן קראם בלשון רבים ,ואין כאן 'אלא ים אחד' ,שמלבד
יוסי הכוונה לכל מקווה מים שהוא. האוקיינוס יש מקומות נוספים שיש בהם מים.
'למקוה המים' לשון יחיד אין זו קושיה ,כי הפסוק שאומר 'ולמקוה המים קרא ימים',
פירושו ,לאותו המקום אליו נאספו המים מהיבשה כנאמר
ובעיקר דברי הספרי שהבאנו לעיל יש להעיר ,הרי הכתוב בפסוק הקודם ,לו קרא ה' 'ימים' ,ולכן בהכרח שמדובר
עצמו אומר 'ולמקוה המים' בלשון יחיד ,ולא 'למקוי המים' במקום אליו נאספו המים אשר כיסו את היבשה שהוא
לשון רבים ,ואם כן מתוך הפסוק עצמו מוכח שלמקווה 'מקום אחד' ,ובכל זאת נקרא בלשון רבים.
אחד קרא ה' 'ימים' בלשון רבים ,ומדוע הוצרך הספרי
להוכיח ש'ים אחד הוא' ,מ'אל מקום אחד' שנאמר בפסוק 'מקווה' של מעשה בראשית או כל מקווה שהוא
הקודם.
ולפי זה יש לומר ,שלא נחלקו רבי מאיר ורבי יוסי עם רבי
וביותר קשה לשון הכתוב לדעת רבי מאיר ורבי יוסי, יהודה בפירוש הפסוק הראשון ,והכל מודים שהמים אשר
שאמנם לדבריהם אין את ההכרח של הספרי מ'אל מקום מתחת לארץ נאספו ב'מקום אחד' ממש ,דהיינו רק בים
אחד' ,שלדבריהם ה'מקווה' שבפסוק זה אינו מתייחס הגדול שהוא האוקיינוס .ולא נחלקו אלא בפירוש הפסוק
ל'יקוו המים' שבפסוק הקודם אלא לכל מקווה מים ,אך השני ,כשאמרה תורה 'ולמקוה המים קרא ימים' ,לאיזה
עדיין קשה ,אם הכתוב מדבר בכל הימים שבעולם ,מדוע 'מקווה מים' כוונת התורה ,האם הכוונה למקום עליו נאמר
אמר 'מקווה' לשון יחיד. בפסוק הקודם 'יקוו המים אל מקום אחד' ,או שהכוונה
העולה מן הדברים בקצרה:
א] ההכרח ש'ים אחד הוא' ,הינו מהפסוק 'אל מקום אחד' .ב] פירוש רש"י שלים אחד קרא ה' 'ימים' הוא כדעת רבי
יהודה במשנה .ג] יש מפרשים (רא"ם ,באר בשדה ועוד) שלדעת ר"מ ורבי יוסי נקוו המים לכל הימים שבעולם ,אלא שכולם
נקראים 'אל מקום אחד' .ד] יש להוכיח מלשון הראשונים ,שלדעת כולם נקוו המים רק לאוקיינוס ,והמחלוקת היא רק
בפירוש 'ולמקוה המים' ,אם הכוונה לכל מקווה או למקווה של מעשה בראשית .ה] לדעת רבי יהודה צריך לפרש ,שלא
נאמר 'יקוו המים' על המים שבימים אלא רק על המים שהיו על היבשה .ו] צריך להבין לדעת רבי מאיר ורבי יוסי ,מדוע
נאמר 'למקוה המים' בלשון יחיד.
להערות והארות ,ולהצטרפות לרשימת המנויים :שמעון גומבו ss025322898@gmail.com - 0527152244 -
