gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef

שבוע: בראשית (2026-10-05)

השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון מספר ‪565‬‬ ‫‪19:29‬‬ ‫‪18:48‬‬ ‫‪17:58‬‬ ‫‪19:26‬‬ ‫‪18:46‬‬ ‫‪17:56‬‬ ‫מרן הראשון לציון פוסק הדור שליט"א‬ ‫‪19:27‬‬ ‫‪18:47‬‬ ‫‪17:57‬‬ ‫כותב ועורך השיעור‪:‬‬ ‫‪19:28‬‬ ‫‪18:48‬‬ ‫‪17:58‬‬ ‫הרב דביר פרץ שליט"א‬ ‫תחילת זמן הזכרת הגשמים‪ .‬סמיכות גאולה לתפלה בחול‪ ,‬בשבת ויום טוב‪ .‬דין מי‬ ‫שטעה ולא אמר משיב הרוח ונזכר לפני שחתם הברכה‪ ,‬או כשאמר ברוך אתה ה'‪ ,‬או‬ ‫כשחתם מחיה המתים‪ .‬שכח יעלה ויבא בליל שני דר"ח‪ .‬שכח אתה חוננתנו‪ .‬שכח‬ ‫"ויכולו" בעמידה‪ .‬שלשה שאלו שלא כהוגן‬ ‫ההבדל בין יו"ט לשבת‬ ‫"משיב הרוח ומוריד הגשם"‬ ‫ד‪ .‬הרמ"א שם הרגיש בקושיא זו‪ ,‬ותירץ‪ ,‬שאני יום טוב שדנים בו‪ ,‬וימים‬ ‫א‪ .‬משמחת תורה התחלנו להזכיר בתפלה "משיב הרוח ומוריד הגשם"‪.‬‬ ‫טובים הם ימי הדין לאיזה ענין‪ ,‬כדתנן במשנה (פ"ק דר"ה) בפסח נידונין‬ ‫אבל בחג הסוכות לא מזכירים גשם‪ ,‬כי גשם בחג אינו סימן טוב (תענית‬ ‫על התבואה‪ ,‬בשמיני עצרת על פירות האילן‪ ,‬וכו'‪ .‬וכן מבואר בהגהת‬ ‫ב‪ ,).‬דהוי כמי שמוזג כוס לרבו ושופכו בפניו (סוכה כח‪ .):‬וכתב בחמדת‬ ‫אשיר"י (פ"ק דברכות)‪ ,‬ובכל בו (הלכות שבת)‪ ,‬ובמהרי"ל (הל' יום טוב)‪ .‬וסיים‬ ‫הימים (סוכות פ"ד אות מג)‪ ,‬שלא אמרו דהוי כמוזג כוס לרבו ושופכו אלא‬ ‫הרמ"א‪ ,‬וטוב להחמיר אם לא במקום שצריך לכך‪ .‬והיינו דאין הכי נמי‪,‬‬ ‫כשלא ירדו גשמים קודם החג‪ ,‬ובפתע פתאום נתקשרו השמים בעבים‬ ‫ביום טוב יש דין של סמיכות גאולה לתפלה‪ ,‬אבל לא בשבת‪.‬‬ ‫בחג וירדו גשמים‪ ,‬אבל אם כבר ירדו קודם החג ונמשכו עד החג‪ ,‬אין כל‬ ‫דעת מרן והאר"י‬ ‫מאומה בזה‪ ,‬וגשמי ברכה ונדבה הוו‪ .‬וכך הביאו בבכורי יעקב (סי' תרלט‬ ‫ה‪ .‬אמנם בבית יוסף אינו סובר כסברת הרמ"א‪ ,‬וכתב‪ ,‬שהלימוד של‬ ‫ס"ק לט) ובילקוט הגרשוני (ס"ס תרלט)‪.‬‬ ‫"יענך ה' ביום צרה" וכו'‪ ,‬זה רק אסמכתא‪ .‬ולכן גם בשבת צריך לסמוך‬ ‫מוסף של שמיני עצרת‬ ‫גאולה לתפלה‪ .‬גם בשאגת אריה (סימן טז) כתב דלא כהרמ"א‪ ,‬ולדעתו‬ ‫ב‪ .‬ומתחילים באמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם" רק בתפלת מוסף‬ ‫גם בשבת סומכין גאולה לתפלה‪ .‬וכן כתב הפרי חדש (ר"ס קיא)‪ .‬ובשער‬ ‫של שמיני עצרת‪ ,‬ולא בשחרית‪ ,‬כי אין להזכיר בתפלה משיב הרוח‪ ,‬עד‬ ‫הכוונות (דרוש הקדיש ובסוף דרושי ק"ש) נתן טעם לדבר לסמוך גאולה לתפלה‬ ‫שיאמר הש"ץ‪ .‬ולכן אין אומרים משיב הרוח בליל שמיני עצרת‪ ,‬שהרי‬ ‫גם בשבת על פי הסוד‪ .‬וכתב בכף החיים (שם סק"ט) שכן עמא דבר‪.‬‬ ‫לא כל העם נמצא בבית הכנסת‪ ,‬ואם חלק יאמרו משיב הרוח וחלק לא‬ ‫ואמרו עוד בירושלמי (ברכות פ"א ה"א)‪ ,‬מי שמפסיק בין גאולה לתפלה‬ ‫יאמרו‪ ,‬הוי כעין אגודות אגודות‪ ,‬ובבוקר הקהל נמצא בבית הכנסת‪,‬‬ ‫למה הוא דומה‪ ,‬לאוהבו של מלך שבא ודפק על דלתו של מלך‪ ,‬יצא‬ ‫אבל בשחרית אי אפשר להכריז לפני תפלת העמידה‪ ,‬משום שצריך‬ ‫המלך אליו לדעת מה הוא מבקש‪ ,‬ומצאו שהפליג ‪ -‬כלומר שהתרחק‬ ‫לסמוך גאולה לתפלה‪ ,‬ואם יכריז משיב הרוח יעשה הפסק‪ ,‬ולכן‬ ‫והלך לו ‪ -‬אף הוא הפליג‪ .‬ע"כ‪ .‬לכן אין להפסיק בין גאולה לתפלה אפילו‬ ‫אומרים משיב הרוח רק במוסף‪ ,‬אחר שהשליח צבור הזכיר קודם לכן‬ ‫בשתיקה‪ ,‬ולא עוד אלא שאסור להפסיק אפילו לקדיש ולקדושה‬ ‫על אמירת משיב הרוח ומוריד הגשם‪ .‬כך מבואר בירושלמי ריש‬ ‫ולברכו‪ ,‬וכדין הנמצא באמצע התפלה שאינו רשאי להפסיק לענות‬ ‫תענית‪.‬‬ ‫דברים שבקדושה‪ .‬ולפיכך אם ממתינים שיהיו עשרה שיתחילו תפלת‬ ‫הלחש ביחד‪ ,‬יש להמתין בשתיקה קודם החתימה‪ ,‬ולא אחר שחתמו‬ ‫לסמוך גאולה לתפלה‬ ‫גאל ישראל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ומכאן רצו להביא ראיה לכאורה נגד דעת הרמ"א (סימן קיא סעיף א)‬ ‫הפסק לעניית קדיש וקדושה‬ ‫שכתב‪ ,‬ויש אומרים הא דצריך לסמוך גאולה לתפלה‪ ,‬היינו דוקא בחול‬ ‫ו‪ .‬נפקא מינה בזה‪ ,‬אם מותר לענות קדיש וקדושה בשבת בין גאולה‬ ‫או ביום טוב‪ ,‬אבל בשבת אין צריך‪ ,‬שהרי טעמא דבעינן למסמך גאולה‬ ‫לתפלה‪ ,‬שאם אין דין סמיכות גאולה לתפלה בין גאל ישראל לתפלה‪,‬‬ ‫לתפלה‪ ,‬משום דכתיב (תהילים כ‪ ,‬ב) "יענך ה' ביום צרה" וסמיך ליה "יהיו‬ ‫מותר לענות לקדיש ולקדושה אחר גאל ישראל‪ ,‬אבל לדעת הבית יוסף‬ ‫לרצון אמרי פי וגו' וגואלי" (תהילים יט‪ ,‬טו)‪ ,‬ושבת לאו זמן צרה‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫אין לענות לקדיש ולקדושה בין גאולה לתפלה גם בשבת‪ .‬ובספר שלמי‬ ‫ולכאורה הרי בירושלמי מבואר שמחכים למוסף לומר משיב הרוח‪ ,‬ולא‬ ‫ציבור (דף פו ע"ב) עשה פשרה בזה‪ ,‬שיענה לקדיש וקדושה כמו שעונים‬ ‫בשחרית‪ ,‬כיון שצריך לסמוך גאולה לתפלה‪ .‬הרי שגם ביום טוב צריך‬ ‫בקריאת שמע וברכותיה ‪ -‬רק חמשה אמנים הראשונים‪ ,‬קדוש וברוך‪,‬‬ ‫להסמיך גאולה לתפלה‪ ,‬אף שאינו יום צרה‪ .‬ואם כן הוא הדין בשבת‪,‬‬ ‫וברכו‪ ,‬ולא יותר‪ .‬וכך הלכה‪.‬‬ ‫וממילא צריך לסמוך גאולה לתפלה גם בשבת ויום טוב‪.‬‬ ‫לתגובות וכן לקבלת הגיליון במייל‪d95872@gmail.com :‬‬ ‫לא להפסיק סתם‬ ‫המתאחר לבית הכנסת‬ ‫יג‪ .‬כל האמור הוא דוקא ביעלה ויבא‪ ,‬שאם לא יאמר שם בין ברכה‬ ‫ז‪ .‬מיהו מה שכתב השלמי צבור (דפ"ו ע"ג) שמי שנתאחר לבוא לבית‬ ‫לברכה ‪ -‬קודם מודים ‪ -‬יצטרך לחזור לרצה ולברך ברכה‪ ,‬אבל בליל‬ ‫הכנסת בשבת‪ ,‬ומצא את הצבור שסיימו קריאת שמע וברכותיה‬ ‫ראש חודש‪ ,‬וכן במוריד הטל‪ ,‬וכן בהזכרת "על הנסים" בחנוכה ופורים‪,‬‬ ‫ועומדים להתפלל‪ ,‬יתפלל עמהם‪ ,‬כדי שיתפלל עם הצבור‪ ,‬ואחר כך‬ ‫שאם טעה אינו חוזר‪ ,‬לא עושים סתם הפסק‪ ,‬ולכן אם לא אמר "משיב‬ ‫יקרא קריאת שמע בברכותיה‪ ,‬שתפלה בצבור עדיפא מסמיכות גאולה‬ ‫הרוח ומוריד הגשם"‪ ,‬ונזכר כשאמר ברוך אתה ה'‪ ,‬כדי לחתום מחיה‬ ‫לתפלה בשבת‪ .‬ע"ש‪ .‬וכן כתב האליה רבה (סימן קיא סק"ד) בשם הלחם‬ ‫המתים‪ ,‬לא יאמר למדני חוקיך‪ ,‬כי לא עושים הפסק סתם במקום שאין‬ ‫חמודות‪ .‬וכן כתב בספר תהלה לדוד (שם סק"ה)‪ .‬נראה שאין לסמוך על‬ ‫צריך לחזור‪ .‬וכן לא יאמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בין ברכת מחיה‬ ‫זה‪ ,‬כיון שדעת מרן הבית יוסף וסיעתו שצריך לסמוך גאולה לתפלה גם‬ ‫המתים לאתה קדוש‪ ,‬שגם זה הפסק‪ ,‬ואין עושים הפסק בתפלה‬ ‫בשבת‪ ,‬ובפרט לדעת המקובלים שהעושה כן מהפך צינורות הקדושה‪,‬‬ ‫ועוד שמקדים תפלה דרבנן לקריאת שמע דאורייתא‪ .‬לכן העיקר שגם‬ ‫במקום שבלאו הכי אין צריך לחזור‪.‬‬ ‫בשבת יתפלל על הסדר‪ ,‬אף שיפסיד על ידי כך תפלה בצבור‪ .‬וכן כתב‬ ‫דעת הבן איש חי‬ ‫בספר ביכורי ארץ (ברכות‪ ,‬סי' כא ד"ה והנה)‪.‬‬ ‫יד‪ .‬אמנם בבן איש חי (פר' בשלח אות טז) כתב‪ ,‬שאם נזכר קודם שהתחיל‬ ‫אמר מוריד הטל‬ ‫אתה קדוש‪ ,‬יאמר שם "משיב הרוח ומוריד הגשם"‪ ,‬שכיון שלא התחיל‬ ‫ח‪ .‬מי שטעה ולא אמר משיב הרוח‪ ,‬ואמר כהרגלו "מוריד הטל"‪ ,‬אינו‬ ‫בברכה שאחריה לא נקרא סיום הברכה לענין זה‪ .‬אך מרן זצ"ל ביביע‬ ‫חוזר‪ .‬אמנם אם המשיך ועדיין לא הזכיר שם ה'‪ ,‬כדי לחתום מחיה‬ ‫אומר ח"א (סי' כב אות יג) תמה עליו‪ ,‬שהרי בכל דבר שאין מחזירים אותו‪,‬‬ ‫המתים‪ ,‬טוב שיחזור לומר מוריד הגשם וימשיך משם‪ ,‬אבל אם הזכיר‬ ‫כיון שסיים הברכה אף על פי שעדיין לא התחיל בברכה שאחריה‪ ,‬אינו‬ ‫שם ה'‪ ,‬לא יאמר "למדני חוקיך" כדי לחזור לאתה גיבור‪ ,‬אלא יסיים‬ ‫חוזר משום הפסק‪ ,‬וראיה לזה מדברי הרא"ש והרשב"א (פרק תפלת השחר)‬ ‫מחיה המתים‪.‬‬ ‫גבי אמירת "אתה חוננתנו"‪ ,‬שאם שכח לומר‪ ,‬לא אומר קודם השיבנו‬ ‫בין ברכה לברכה‬ ‫אבינו לתורתך‪ ,‬וכ"פ מרן בשלחן ערוך (סימן רצד סעיף א‪ ,‬ד)‪ ,‬דכל שאינו‬ ‫ט‪ .‬מי שטעה ולא אמר משיב הרוח‪ ,‬ואמר כהרגלו "מוריד הטל"‪ ,‬וחתם‬ ‫חוזר אין עושים הפסק בחינם‪.‬‬ ‫מחיה המתים‪ ,‬לא יפסיק לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בין ברכה‬ ‫יישוב ודחיה‬ ‫לברכה‪ ,‬כי כל מקום שאין מחזירים אותו‪ ,‬אין עושים הפסק בין ברכה‬ ‫לברכה‪ .‬ואולם לגבי אמירת "יעלה ויבוא" בראש חודש ובחול המועד‪,‬‬ ‫טו‪ .‬היה מקום ליישב דעת הרב בן איש חי‪ ,‬שהרי הר"ן בתענית (דף א‬ ‫אם נזכר כשאמר ברוך אתה ה'‪ ,‬כדי לחתום המחזיר שכינתו לציון‪,‬‬ ‫מדפי הרי"ף) הביא מאן דסבר דאף שהזכיר טל‪ ,‬אם לא הזכיר גשם‪ ,‬חוזר‪.‬‬ ‫יאמר שם למדני חוקיך‪ ,‬ויחזור לרצה לומר יעלה ויבוא‪ ,‬אבל אם הזכיר‬ ‫ואף שאין הלכה כן‪ ,‬מכל מקום כדי לחוש למאן דאמר זה‪ ,‬לכן יאמר‬ ‫אחר שחתם המחזיר שכינתו לציון‪ ,‬יאמר יעלה ויבא קודם מודים‪,‬‬ ‫משיב הרוח ומוריד הגשם בין ברכה לברכה‪ .‬כך כתב ליישב בספר דברי‬ ‫וימשיך מודים אנחנו לך וכו'‪.‬‬ ‫שלום חלק ה' (עמוד תכא)‪ ,‬אלא שיש לדחות‪ ,‬שאם כן למה בעשרת ימי‬ ‫יעלה ויבא‬ ‫תשובה אם שכח לומר זכרנו לחיים ומי כמוך אינו אומר בין ברכת מגן‬ ‫אברהם לאתה גיבור‪ ,‬והרי גם שם יש מאן דאמר שאם לא אמר זכרנו‬ ‫י‪ .‬אמנם בחידושי הרד"ל (סוטה לח‪ ):‬כתב‪ ,‬שאם חתם המחזיר שכינתו‬ ‫לחיים ומי כמוך חוזר‪ ,‬וכך דעת הגאונים‪ ,‬כפי שהובא בתוס' (ברכות יב‪,):‬‬ ‫לציון‪ ,‬לא יאמר שם יעלה ויבא‪ ,‬אלא יחזור לרצה‪ ,‬יאמר יעלה ויבא‪,‬‬ ‫ושוב יאמר ואתה ברחמיך ויחתום המחזיר שכינתו לציון‪ .‬ובאמת שכך‬ ‫ובתרומת הדשן (סימן קמד) כתב שכן דעת כל הגאונים‪ .‬בכל זאת מרן‬ ‫סוברים רבינו יונה‪ ,‬ורבי ישעיה הראשון‪ ,‬הריטב"א‪ ,‬תוס' ר"י הזקן‪ ,‬ור"י‬ ‫בשלחן ערוך (סי' תקפב ס"ה) פסק שאין מחזירים אותו‪ ,‬וכן כתב הבן איש‬ ‫החסיד‪ .‬אבל בבית יוסף (סימן קיד) אחר שהביא את דבריהם‪ ,‬כתב בשם‬ ‫חי (פרשת נצבים אות כ) שאין תשלומין לתוספות אלו‪ ,‬כל שאמר ברוך אתה‬ ‫הרא"ש‪ ,‬הגמ"י‪ ,‬המרדכי‪ ,‬הראבי"ה‪ ,‬שאומר יעלה ויבא לפני מודים‪.‬‬ ‫ה'‪ .‬ומדוע שם לא חש הבן איש חי לדעת הגאונים‪ ,‬להצריך אותו לומר‬ ‫ואחר יעלה ויבא יאמר מודים וכו'‪ .‬וכן פסק הרדב"ז (סימן תקסא)‪ .‬וכך‬ ‫זכרנו לחיים בין ברכה לברכה‪ ,‬אלא ודאי מכיון שלהלכה נפסק שלא‬ ‫ההלכה‪.‬‬ ‫חוזר‪ ,‬אין לומר בין ברכה לברכה‪.‬‬ ‫לא להיכנס למחלוקת‬ ‫יעלה ויבוא בליל ר"ח‬ ‫יא‪ .‬הריטב"א (תענית ג‪ ):‬כתב בשם גדולי הצרפתים‪ ,‬שאם אמר "ברוך‬ ‫טז‪ .‬ועוד‪ ,‬דלפי זה אם שכח יעלה ויבוא בליל שני דראש חודש‪ ,‬ונזכר‬ ‫אתה ה'" כדי לחתום המחזיר שכינתו לציון‪ ,‬יאמר למדני חוקיך‪.‬‬ ‫קודם שהתחיל מודים‪ ,‬למה אין צריך לתקן שם ולומר יעלה ויבוא קודם‬ ‫הריטב"א סובר כרבינו יונה שאם חתם חוזר לרצה‪ ,‬ולכן עדיף שיעשה‬ ‫מודים‪ ,‬דאף שמרן פסק (בסימן תכב סעיף א) שאין צריך לחזור‪ ,‬אפילו הכי‬ ‫הפסק‪ .‬ולכאורה לדידן היה ראוי לחתום ולומר בין המחזיר שכינתו‬ ‫היה צריך לתקן לצאת ידי חובת היש מפרשים שהביאו התוס' (ברכות ל‪:‬‬ ‫לציון למודים‪ .‬אולם למה יכנס בידים למחלוקת‪ ,‬ולכן יסיים למדני‬ ‫ד"ה לפי)‪ ,‬וכן הארחות חיים (הל' תפילה אות קג) והכל בו (סימן מג) בשם רבי נתן‬ ‫חוקיך‪.‬‬ ‫והריב"א‪ ,‬שצריך לחזור‪ ,‬דאף שאין מקדשין את החודש בלילה‪ ,‬הא‬ ‫דעת המאמר מרדכי‬ ‫קיימא לן כרבי אלעזר בר צדוק שכבר קדשוהו שמים באינו נראה בזמנו‬ ‫יב‪ .‬הגאון רבי מרדכי כרמי בספרו מאמר מרדכי (סימן תכב סק"ד) חולק על‬ ‫(ר"ה פ"ב מ"ז)‪ .‬ולדברי הבן איש חי שיש לחוש לחולקים אף שאין הלכה‬ ‫זה וסובר שלא יעשה הפסק‪ ,‬ויאמר לפני מודים‪ ,‬וכתב שכן עשה מעשה‬ ‫כמותם‪ ,‬למה כתב (בפר' ויקרא אות יב) בסתם שאם שכח לומר יעלה ויבוא‬ ‫בעצמו‪ ,‬שאמר לפני מודים‪ .‬אולם בספר יד אבישלום (דכ"ט ע"ג) ‪ -‬שהיה‬ ‫בליל ראש חודש אינו חוזר‪ ,‬בין ראש חודש יום אחד בין ראש חודש‬ ‫בדורו של המאמר מרדכי ‪ -‬כתב שהמאמר מרדכי חזר בו וגם הוא סובר‬ ‫שני ימים‪ ,‬ולא כתב שיתקן לומר קודם מודים‪ .‬וצ"ע‪.‬‬ ‫שיאמר למדני חוקיך‪ ,‬כדי שיתקן דבר שהוא לכולי עלמא‪.‬‬ ‫אותו‪ .‬והתניא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר‬ ‫דברים שאינו חוזר עליהם‬ ‫מזכיר‪ ,‬לא דמי ההוא דמצלי ומיקל לההוא דלא מצלי ולא מיקל‪ .‬ופי'‬ ‫יז‪ .‬ומה שכתב הבן איש חי לומר "משיב הרוח" בין ברכה לברכה‪ ,‬דבריו‬ ‫הר"ן דאסיפא פריך‪ ,‬דקא סלקא דעתיה דהמקשה דמשום הכי קאמר‬ ‫תמוהים מאד‪ ,‬שהרי גם הוא (בפר' בשלח אות טז‪ ,‬ובפר' וזאת הברכה אות יד) מודה‬ ‫דהיה עומד בטל והזכיר של גשם מחזירים אותו‪ ,‬לפי שלא הזכיר של‬ ‫למה שכתב מרן בשלחן ערוך (סי' קיד ס"ה) שאם הזכיר טל אין מחזירים‬ ‫טל‪ ,‬ומשום הכי פריך עלה מדתניא בטל וברוחות לא חייבו חכמים‬ ‫אותו‪ ,‬ומה שכתב מרן (שם סעיף ו) שיאמר "משיב הרוח ומוריד הגשם"‬ ‫להזכיר וכו'‪ ,‬ומשני לא דמי ההוא דמצלי ומיקל‪ ,‬כלומר מקלל‪,‬‬ ‫קודם אתה קדוש‪ ,‬מדובר במקומות שאין מזכירים טל בימות החמה‪,‬‬ ‫שהגשמים בימות החמה סימן קללה הם‪ .‬ולפי זה קרוב הדבר שכל‬ ‫וכיון שלא הזכיר לא טל ולא מטר‪ ,‬מחזירים אותו‪ .‬וכך קיימא לן בכל‬ ‫שהזכיר גשם בקיץ‪ ,‬אף על פי שהזכיר טל‪ ,‬גם כן מחזירים אותו‪ ,‬לפי‬ ‫הדברים שמחזירים אותו‪ ,‬שאם לא פתח בברכה שלאחריה מזכיר שם‬ ‫שקלקל‪ .‬ע"ש‪ .‬וכן כתבו התוס' (תענית ג‪ ):‬בשם הירושלמי‪ ,‬ופירש רבינו‬ ‫הענין בלא חתימה‪ .‬אבל בדברים שאין מחזירים אותו‪ ,‬אין צריך לחזור‬ ‫נתנאל כדברי הר"ן‪ .‬ע"ש‪ .‬וכן הוא גם בתוס' ברכות (כט‪ .):‬וכן פסקו‬ ‫לאומרם כשסיים הברכה‪ ,‬אף על פי שלא פתח בברכה שאחריה‪ .‬וכמו‬ ‫הרמב"ם (פ"י מהל' תפלה ה"ח) ומרן השלחן ערוך (סי' קיד ס"ה)‪.‬‬ ‫שכתב בשלחן ערוך (סי' רצד ס"א)‪ ,‬טעה ולא הבדיל בתפלה במוצאי שבת‪,‬‬ ‫אהיה כטל לישראל‬ ‫אינו חוזר‪ ,‬מפני שהוא צריך להבדיל על הכוס‪ .‬ושם (בסעיף ד)‪ ,‬במקום‬ ‫כא‪ .‬הטעם שאם הזכיר טל אינו חוזר‪ ,‬כי הטל נצרך כל השנה‪ ,‬ומה שאין‬ ‫שאמרו שאינו חוזר להתפלל‪ ,‬מיד כשסיים הברכה אין לו לחזור אף על‬ ‫כן הגשם שזמנו בחורף בלבד‪ ,‬וכמו שאמרו בגמרא תענית (ד‪ :).‬כנסת‬ ‫פי שלא פתח בברכה שלאחריה‪ .‬ומבואר בטור שם דהוי הפסק אם‬ ‫ישראל שאלה שלא כהוגן‪ ,‬והקדוש ברוך השיבה כהוגן‪ ,‬שנאמר (הושע ו‪,‬‬ ‫חוזר‪ ,‬כיון שאין צריך לחזור‪.‬‬ ‫מֹוצאֹו וְ יָ בֹוא כַ גֶּ ֶּשם לָ נּו"‪ ,‬אמר‬ ‫ג) "וְ נֵ ְד ָעה נִ ְר ְד ָפה לָ ַד ַעת ֶאת ה' כְ ַש ַחר נָ כֹון ָ‬ ‫להקת אחרונים‬ ‫לה הקדוש ברוך הוא‪ ,‬בתי‪ ,‬את שואלת דבר שפעמים מתבקש ופעמים‬ ‫יח‪ .‬וכן כתב האליה רבה (סי' קיד סק"ז)‪ ,‬שבכל הדברים שאין מחזירים‬ ‫אינו מתבקש‪ ,‬אבל אני אהיה לך דבר המתבקש לעולם‪ ,‬שנאמר (הושע‬ ‫עליהם‪ ,‬כגון יעלה ויבא בליל ראש חודש‪ ,‬ועל הנסים ועננו‪ ,‬אע"פ שלא‬ ‫חֹותם ַעל‬ ‫"ש ֵימנִ י כַ ָ‬ ‫"א ְהיֶ ה כַ ַטל לְ יִ ְש ָר ֵאל"‪ .‬ועוד שאלה שלא כהוגן‪ִ ,‬‬ ‫יד‪ ,‬ו) ֶ‬ ‫התחיל בברכה שלאחריה‪ ,‬אינו מזכיר מטעם הפסק‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫רֹועָך" (שיר השירים ח‪ ,‬ו)‪ .‬אמר לה הקדוש ברוך הוא‪ ,‬בתי‪,‬‬ ‫חֹותם ַעל זְ ֶ‬ ‫לִ ֶבָך כַ ָ‬ ‫הרשב"א בפרק תפלת השחר (כט‪ ,).‬ושכן כתבו התוס'‪ .‬וכן משמע לי‬ ‫את שואלת דבר שפעמים נראה ופעמים אינו נראה – תפלין – אבל אני‬ ‫מדברי הרא"ש והמרדכי שם‪ ,‬מדכתבו הטעם משום הפסק‪ ,‬הילכך שב‬ ‫"הן ַעל כַ ַפיִ ם‬ ‫אעשה לך דבר שנראה לעולם‪ ,‬שנאמר (ישעיהו מט‪ ,‬טז) ֵ‬ ‫ואל תעשה עדיף‪ .‬ואף על פי שבתשובת הרדב"ז (סי' תקסא) חולק על זה‬ ‫ַחק ִֹּתיְך"‪.‬‬ ‫ונשען על דברי השבולי הלקט שאם אומר יעלה ויבא ועל הנסים בין‬ ‫אליעזר עבד אברהם‬ ‫ברכה לברכה‪ ,‬לא חשיב הפסק‪ .‬אולם כבר תמה עליו מרן החיד"א‬ ‫כב‪ .‬עוד שם בגמרא‪ ,‬אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן‪ ,‬שלשה‬ ‫בברכי יוסף (סי' קפח סק"ז)‪ ,‬שהרי מבואר להדיא בדברי הרשב"א שאינו‬ ‫שאלו שלא כהוגן‪ ,‬לשנים השיבוהו כהוגן‪ ,‬לאחד השיבוהו שלא כהוגן‪.‬‬ ‫חוזר להזכיר מעין המאורע אפילו בלא חתימה‪ ,‬וכן כתבו הרא"ש והטור‬ ‫הראשון‪ ,‬הוא אליעזר עבד אברהם‪ ,‬שאמר "והיה הנערה אשר אמר‬ ‫דהוי הפסק‪ .‬וכן דעת מרן הב"י (סי' קיד)‪ .‬וכן עיקר‪ .‬ע"ש‪ .‬וכ"כ עוד בברכי‬ ‫אליה הטי נא כדך ואשתה‪ ,‬ואמרה שתה וגם גמליך אשקה‪ ,‬אותה‬ ‫יוסף (סי' תכב סק"א)‪ .‬ע"ש‪ .‬וכן פסק בשו"ת זכור ליצחק הררי (סי' כט) שאם‬ ‫הוכחת לעבדך ליצחק" (בראשית כד‪ ,‬יד)‪ ,‬ומה היה עושה אם היתה אשה‬ ‫חוזר בין ברכה לברכה בדברים שאין מחזירים אותו‪ ,‬הוי הפסק‪ .‬וכן‬ ‫בעלת מום‪ ,‬ומן השמים ריחמו על יצחק אבינו‪ ,‬והשיבו לו כהוגן‪ ,‬וזימנו‬ ‫פסק בשלמי צבור (דף רכ ע"ד) ושכן כתב הרב מאמר מרדכי‪ .‬וכ"כ בספר‬ ‫לו את רבקה‪ .‬התוס' שם (ד"ה יכול) הקשו‪ ,‬הרי אליעזר לא יפנה לנערה‬ ‫פקודת אלעזר (סי' צה)‪ .‬גם הכף החיים (סי' רצד ס"ק טוב) הסכים דהוי‬ ‫שהיא חגרת או סומא‪ ,‬ורק אם יראה שהיא טובת מראה יפנה אליה‪,‬‬ ‫הפסק‪ .‬וכ"כ המשנה ברורה שם‪ .‬וקצת קשה על מה שסתם החיד"א‬ ‫ומדוע נחשב ששאל שלא כהוגן‪ .‬ותירצו‪ ,‬כי יתכן שהיא חגרת אבל יש‬ ‫בקשר גודל (סי' יד אות ח) כעין מה שכתב הבן איש חי‪.‬‬ ‫לה רגל תותבת‪ ,‬וכן יתכן שהיא סומא ויש לה עין יפה‪ ,‬והדבר אינו נרגש‪.‬‬ ‫שכח "ויכולו"‬ ‫שאול ויפתח‬ ‫כג‪ .‬השני‪ ,‬הוא שאול המלך‪ ,‬שאמר "והיה האיש אשר יכנו – את גלית –‬ ‫יט‪ .‬אגב‪ ,‬יש לתמוה בזה על דברי הכף החיים סופר (סי' רסח סק"ד)‪ ,‬שאם‬ ‫יעשרנו המלך עושר גדול ואת בתו יתן לו" (שמואל א‪ ,‬יז‪ ,‬כה)‪ ,‬ואולי יהיה‬ ‫בתפלת ערבית של ליל שבת שכח לומר "ויכולו"‪ ,‬וסיים ברכת מקדש‬ ‫עבד או ממזר פסול חיתון שיכה את גלית‪ ,‬אבל מן השמים ריחמו עליו‬ ‫השבת‪ ,‬פסק הרב חיי אדם (כלל כח אות א) שאין צריך לחזור‪ .‬וכן כתב הפרי‬ ‫וזימנו לו את דוד המלך‪ .‬השלישי‪ ,‬הוא יפתח הגלעדי‪ ,‬שלפני שהלך‬ ‫מגדים (מש"ז סק"א)‪ .‬וכתב על זה‪ ,‬ולי נראה שיאמרנו שם בין ברכה‬ ‫להלחם עם בני עמון נדר נדר לה'‪" ,‬והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי‬ ‫לברכה‪ ,‬שכיון שהוא ממטבע הברכה לא הוי הפסק‪ .‬ע"כ‪ .‬ולפי האמור‬ ‫לקראתי בשובי בשלום מבני עמון‪ ,‬והיה לה' והעליתיהו עולה" (שופטים‬ ‫כיון שאין מחזירים אותו אין צריך לאומרו בין ברכה לברכה משום‬ ‫יא‪ ,‬לא)‪ .‬והיה לו לחשוש שמא יצא דבר טמא כמו כלב או חזיר או גמל‪,‬‬ ‫הפסק‪ ,‬וכמו שכתב הכף החיים עצמו (סימן רצד ס"ק טוב)‪.‬‬ ‫ואיך יקריב אותו‪ .‬ולא השיבו לו כהוגן‪ ,‬ויצאה בתו לקראתו‪.‬‬ ‫אם אמר מוריד הטל לא עיכב‬ ‫בלי תורה לא שווה כלום‬ ‫כ‪ .‬על כל פנים‪ ,‬כל זה למנהגינו שאנו רגילים לומר מוריד הטל בכל ימות‬ ‫כד‪ .‬וכך מבואר במדרש תנחומא (בחוקתי סימן ה)‪ :‬וכל כך למה‪ ,‬כדי‬ ‫הקיץ‪ ,‬וממילא אם בחורף לא הזכיר גשם‪ ,‬בודאי שאמר מוריד הטל‬ ‫שילמדו כל הנודרים הלכות נדרים וקונמות שלא לנהוג טעות בנדרים‪.‬‬ ‫כהרגלו‪ ,‬ולכן אינו צריך לחזור‪ .‬אבל יש הנוהגים שבקיץ אין אומרים‬ ‫"והנה בתו יוצאת לקראתו‪ ,‬ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר‬ ‫מוריד הטל‪ ,‬ולפי זה אם לא אמר בחורף משיב הרוח ומוריד הגשם וגם‬ ‫אהה בתי וגו'‪ ,‬ואנכי פציתי פי אל ה' ולא אוכל לשוב" (שופטים יא‪ ,‬לד‪-‬לה)‪.‬‬ ‫לא אמר מוריד הטל‪ ,‬חוזר‪ .‬ובעיקר הדין שמועילה הזכרת "מוריד הטל"‬ ‫והלא פנחס בן אלעזר הכהן שהאריך ימים היה שם‪ ,‬ויכל להתיר את‬ ‫במקום "משיב הרוח ומוריד הגשם"‪ ,‬כך מבואר בירושלמי (פ"ק דתענית) ‪-‬‬ ‫נדרו‪ .‬אבל פנחס אמר‪ ,‬אני כהן גדול בן כהן גדול‪ ,‬ואיך אלך אצל עם‬ ‫הובא בהרי"ף (ריש תענית) – בזה"ל‪ :‬ר' זעירא בשם ר' חנינא‪ ,‬היה עומד‬ ‫הארץ‪ .‬ויפתח אמר‪ ,‬אני ראש שופטי ישראל‪ ,‬ראש הקצינים‪ ,‬איך‬ ‫בגשם והזכיר של טל אין מחזירים אותו‪ ,‬בטל והזכיר של גשם מחזירים‬ ‫נהנת? היה שותף בהוראת קבע או בתרומה חד פעמית להוצאת הגיליון!!!‬ ‫‪ .1‬הפקדה לחשבון בנק‪ :‬מזרחי טפחות סניף ‪ 523 :‬מ‪.‬ח‪ 225485 .‬ע"ש עמותת חזון עובדיה בנשר‪.‬‬ ‫בחסות‪:‬‬ ‫‪ .2‬העברה בביט ‪ 0546888382‬ולציין‪ :‬עבור "השיעור השבועי"‪ .3 .‬קישור דיגיטלי מאובטח להו"ק‪:‬‬ ‫‪ https://nedar.im/7004246‬ולציין‪ :‬עבור "השיעור השבועי"‪.‬‬ ‫בנה לפני הקדוש ברוך הוא?! כל הדברים האלה אמרה לו ולא שמע לה‪.‬‬ ‫אשפיל עצמי ואלך אצל הדיוט‪ .‬ומבין תרויהון אבדת ההיא עלובתא מן‬ ‫כיון שראתה שלא שמע לה‪ ,‬אמרה לו‪ :‬הניחני וארד אצל בית דין‪ ,‬שמא‬ ‫עלמא‪ ,‬ושניהם נתחייבו בדמיה‪ ,‬פנחס נסתלקה ממנו רוח הקדש‪,‬‬ ‫ימצאו פתח לנדרך וכו'‪ .‬הלכה אצלם ולא מצאו פתח ליפתח ולהתיר לו‬ ‫ויפתח נתפזרו עצמותיו‪ ,‬שנאמר (שופטים יב‪ ,‬ז) ויקבר בערי גלעד‪ .‬כיון‬ ‫את נדרו בעוון אותן ששחט משבט אפרים וכו'‪ ,‬שהעלים הקב"ה מהם‬ ‫שבקש להקריבה היתה בוכה לפניו‪ ,‬אמרה לו בתו‪ :‬אבי‪ ,‬יצאתי לקראתך‬ ‫את ההלכה שלא ימצאו פתחו להתיר לו את נדרו‪ .‬עלה ושחטה‪ ,‬ורוח‬ ‫בשמחה ואתה שוחט אותי?! שמא כתב הקב"ה בתורה שיהיו ישראל‬ ‫הקדש צווחת‪ ,‬נפשות הייתי רוצה שתקריב לפני‪" ,‬אשר לא צויתי ולא‬ ‫מקריבים לפניו נפשות אדם‪ ,‬והרי כתוב בתורה (ויקרא א‪ ,‬ב) "אדם כי‬ ‫דברתי ולא עלתה על לבי" (ירמיה יט‪ ,‬ה)‪" ,‬אשר לא צויתי" ‪ -‬לאברהם‬ ‫יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה" ‪ -‬מן הבהמה ולא מן בני אדם‪ .‬אמר‬ ‫שישחוט את בנו‪ ,‬אלא אמרתי לו "אל תשלח ידך" להודיע לכל האומות‬ ‫לה‪ :‬בתי‪ ,‬נדרתי "והיה היוצא אשר יצא וכו' והעליתיהו עולה"‪ ,‬שמא כל‬ ‫חיבתו של אברהם שלא חשך את יחידו ממני לעשות רצון בוראו‪" .‬ולא‬ ‫הנודר יכול הוא שלא לשלם נדרו‪ .‬אמרה לו‪ ,‬והרי יעקב אבינו שנדר "כל‬ ‫דברתי" ‪ -‬ליפתח להקריב את בתו וכו'‪ .‬ע"כ‪ .‬ואמר עליו המדרש שם‪,‬‬ ‫אשר תתן לי" וגו' (בראשית כח‪ ,‬כב) ונתן לו הקב"ה שנים עשר בנים‪ ,‬שמא‬ ‫שמפני שלא היה בן תורה איבד את בתו‪ ,‬כי אפילו אדם שהוא צדיק‪,‬‬ ‫הקריב להקב"ה אחד מהם?! ולא עוד אלא‪ ,‬חנה שאמרה "ותדר נדר‬ ‫אם אינו עוסק בתורה אין בידו כלום‪.‬‬ ‫ותאמר ה' צבאות אם ראה תראה" וגו' (שמואל א‪ ,‬א) שמא הקריבה את‬ ‫דברי מרן שליט"א בהישמע השמועה על פטירת הגאון המקובל הרב דוד בצרי זצ"ל בערב חג הסוכות‪:‬‬ ‫אבד חסיד מן הארץ‪ ,‬המנוח הגאון הצדיק רבי דוד בצרי‪ ,‬זכר צדיק לברכה‪ ,‬הכרנו אותו עשרות עשרות‬ ‫בשנים‪ ,‬היינו שכנים לפני שבעים שנה בשכונת בית ישראל‪ .‬היה מקורב מאוד למרן האבא זצ"ל‪ ,‬מרן היה‬ ‫מחבב אותו‪ ,‬וראו עליו בקטנותו‪ ,‬בוצין בוצין מקטפיה ידיע‪ ,‬את הצדקות‪ ,‬את היראת שמים שלו‬ ‫האמיתית‪ ,‬את הגדלות בתורה ובענוה‪ ,‬משהו מיוחד‪ .‬אבד חסיד מן הארץ‪ .‬חבל על דאבדין ולא משתכחין‪.‬‬ ‫אנחנו בצער גדול‪ ,‬מנחמים את המשפחה היקרה‪ ,‬שלא יוסיפו לדאבה עוד‪ .‬ב"ה השאיר אחריו ברכה את‬ ‫בנו ממשיך דרכו רבי יצחק בצרי‪ ,‬שיאריך ימים ושנים‪ ,‬יבדל לחיים טובים‪ .‬בילע המות לנצח ומחה ה'‬ ‫אלוקים דמעה מעל כל פנים‪ ,‬נזכה לשמוע בשורות טובות‪ ,‬נזכה לתחיית המתים‪ ,‬במהרה בימינו‪ .‬אמן‪.‬‬ ‫◄ מראות קודש מהקבלת פני רבו למרן הראשון לציון פוסק הדור שליט"א בבית כנסת ה'יזדים' ‪ -‬סוכות תשפ"ז ►‬ ‫צילום‪ :‬עובדיה כלימי‬ ‫חלק מהרבנים שהגיעו לקבלת פני רבו‪ :‬רב שכונת שמ ואל הנביא הרב יצחק כהן‪ ,‬הרב הראשי לת"א הרב זבדיה כהן‪ ,‬הרב הראשי לנשר הרב יצחק לוי‪ ,‬הרב הראשי לרמלה הרב יצחק אבוחצירא‪ ,‬הרב‬ ‫הראשי לראש העין הרב בסיס‪ ,‬הרב הראשי לקרית אונו הרב יצחק ורדי‪ ,‬הרב הראשי לאור יהודה הרב ציון כהן‪ ,‬הרב הראשי לגדרה הרב ירון אשכנזי‪ ,‬הרב הראשי לגבעתיים הרב משה אדרי‪ ,‬הרב‬ ‫הראשי ליהודי אתיופיה הרב יוסף הדנה‪ .‬הדיינים‪ ,‬הרב עידו שחר‪ ,‬הרב משה זאדה‪ ,‬הרב ירון נבון‪ ,‬חברי מועצת הרבנות הראשית‪ ,‬הרב שמחה ווייס‪ ,‬הרב יוסף שלוש‪ ,‬הרב ברוד‪ .‬ראש הישיבה הרב זמיר‬ ‫כהן‪ ,‬ראש הישיבה הרב דניאל ביטון‪ ,‬ראש הישיבה הרב עזריאל מנצור‪ ,‬הרב עובדיה יוסף ראש ישיבת אהל יוסף‪ .‬הרב האיזורי הרב ראובן אדרי‪ ,‬הרב שבתי לוי‪ ,‬הרב ניסים מלכה‪ ,‬הרב גד אטיאס‪ ,‬הרב‬ ‫אלמוג לוי רב איזורי במרכז‪ ,‬רבה של עמנואל הרב ישי הללי‪ ,‬רב הכותל המערבי הרב שמואל רבינוביץ'‪ ,‬רב שכונת רמת שלמה הרב סמג'ה‪ ,‬ראש הכולל הרב טנז'י‪ ,‬רה"כ הרב שלמה חדד‪ ,‬הרב יהודה‬ ‫מערבי‪ ,‬הרב אושרי אזולאי רב גבעת זאב‪ .‬ראב"ד ירושלים הרב מרדכי רלבג‪ ,‬ועוד‪ .‬חברי הכנסת ר' חיים ביטון‪ ,‬ר' מיכאל מלכיאלי‪ ,‬ר' ארז מלול‪ ,‬ר' יואב בן צור‪ ,‬ר' יוני משריקי‪ ,‬ר' אוריאל בוסו‪ ,‬ר' משה‬ ‫בוטבול‪ ,‬ר' יוסי טייב‪ ,‬ראש העיר ירושלים מר משה ליאון‪ ,‬סגן רה"ע ר' צביקה כהן‪ ,‬ר' חיים כהן‪ ,‬ר' צביקה אסולין‪ .‬כן ביקרו רבה של מודיעין הרב אלחרר‪ ,‬רבה של בת ים הרב אליהו בר שלום‪ ,‬רבה של‬ ‫נתיבות הרב פנחס כהן‪ ,‬הרב חגי שושן‪ ,‬הרב שלמה עמור‪.‬‬