השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — בראשית (2026-10-05)

גליון מספר 565
19:29 18:48 17:58
19:26 18:46 17:56 מרן הראשון לציון פוסק הדור שליט"א
19:27 18:47 17:57 כותב ועורך השיעור:
19:28 18:48 17:58 הרב דביר פרץ שליט"א
תחילת זמן הזכרת הגשמים .סמיכות גאולה לתפלה בחול ,בשבת ויום טוב .דין מי
שטעה ולא אמר משיב הרוח ונזכר לפני שחתם הברכה ,או כשאמר ברוך אתה ה' ,או
כשחתם מחיה המתים .שכח יעלה ויבא בליל שני דר"ח .שכח אתה חוננתנו .שכח
"ויכולו" בעמידה .שלשה שאלו שלא כהוגן
ההבדל בין יו"ט לשבת "משיב הרוח ומוריד הגשם"
ד .הרמ"א שם הרגיש בקושיא זו ,ותירץ ,שאני יום טוב שדנים בו ,וימים א .משמחת תורה התחלנו להזכיר בתפלה "משיב הרוח ומוריד הגשם".
טובים הם ימי הדין לאיזה ענין ,כדתנן במשנה (פ"ק דר"ה) בפסח נידונין אבל בחג הסוכות לא מזכירים גשם ,כי גשם בחג אינו סימן טוב (תענית
על התבואה ,בשמיני עצרת על פירות האילן ,וכו' .וכן מבואר בהגהת ב ,).דהוי כמי שמוזג כוס לרבו ושופכו בפניו (סוכה כח .):וכתב בחמדת
אשיר"י (פ"ק דברכות) ,ובכל בו (הלכות שבת) ,ובמהרי"ל (הל' יום טוב) .וסיים הימים (סוכות פ"ד אות מג) ,שלא אמרו דהוי כמוזג כוס לרבו ושופכו אלא
הרמ"א ,וטוב להחמיר אם לא במקום שצריך לכך .והיינו דאין הכי נמי, כשלא ירדו גשמים קודם החג ,ובפתע פתאום נתקשרו השמים בעבים
ביום טוב יש דין של סמיכות גאולה לתפלה ,אבל לא בשבת. בחג וירדו גשמים ,אבל אם כבר ירדו קודם החג ונמשכו עד החג ,אין כל
דעת מרן והאר"י מאומה בזה ,וגשמי ברכה ונדבה הוו .וכך הביאו בבכורי יעקב (סי' תרלט
ה .אמנם בבית יוסף אינו סובר כסברת הרמ"א ,וכתב ,שהלימוד של ס"ק לט) ובילקוט הגרשוני (ס"ס תרלט).
"יענך ה' ביום צרה" וכו' ,זה רק אסמכתא .ולכן גם בשבת צריך לסמוך מוסף של שמיני עצרת
גאולה לתפלה .גם בשאגת אריה (סימן טז) כתב דלא כהרמ"א ,ולדעתו ב .ומתחילים באמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם" רק בתפלת מוסף
גם בשבת סומכין גאולה לתפלה .וכן כתב הפרי חדש (ר"ס קיא) .ובשער של שמיני עצרת ,ולא בשחרית ,כי אין להזכיר בתפלה משיב הרוח ,עד
הכוונות (דרוש הקדיש ובסוף דרושי ק"ש) נתן טעם לדבר לסמוך גאולה לתפלה שיאמר הש"ץ .ולכן אין אומרים משיב הרוח בליל שמיני עצרת ,שהרי
גם בשבת על פי הסוד .וכתב בכף החיים (שם סק"ט) שכן עמא דבר. לא כל העם נמצא בבית הכנסת ,ואם חלק יאמרו משיב הרוח וחלק לא
ואמרו עוד בירושלמי (ברכות פ"א ה"א) ,מי שמפסיק בין גאולה לתפלה יאמרו ,הוי כעין אגודות אגודות ,ובבוקר הקהל נמצא בבית הכנסת,
למה הוא דומה ,לאוהבו של מלך שבא ודפק על דלתו של מלך ,יצא
אבל בשחרית אי אפשר להכריז לפני תפלת העמידה ,משום שצריך
המלך אליו לדעת מה הוא מבקש ,ומצאו שהפליג -כלומר שהתרחק
לסמוך גאולה לתפלה ,ואם יכריז משיב הרוח יעשה הפסק ,ולכן
והלך לו -אף הוא הפליג .ע"כ .לכן אין להפסיק בין גאולה לתפלה אפילו
אומרים משיב הרוח רק במוסף ,אחר שהשליח צבור הזכיר קודם לכן
בשתיקה ,ולא עוד אלא שאסור להפסיק אפילו לקדיש ולקדושה
על אמירת משיב הרוח ומוריד הגשם .כך מבואר בירושלמי ריש
ולברכו ,וכדין הנמצא באמצע התפלה שאינו רשאי להפסיק לענות
תענית.
דברים שבקדושה .ולפיכך אם ממתינים שיהיו עשרה שיתחילו תפלת
הלחש ביחד ,יש להמתין בשתיקה קודם החתימה ,ולא אחר שחתמו לסמוך גאולה לתפלה
גאל ישראל. ג .ומכאן רצו להביא ראיה לכאורה נגד דעת הרמ"א (סימן קיא סעיף א)
הפסק לעניית קדיש וקדושה שכתב ,ויש אומרים הא דצריך לסמוך גאולה לתפלה ,היינו דוקא בחול
ו .נפקא מינה בזה ,אם מותר לענות קדיש וקדושה בשבת בין גאולה או ביום טוב ,אבל בשבת אין צריך ,שהרי טעמא דבעינן למסמך גאולה
לתפלה ,שאם אין דין סמיכות גאולה לתפלה בין גאל ישראל לתפלה, לתפלה ,משום דכתיב (תהילים כ ,ב) "יענך ה' ביום צרה" וסמיך ליה "יהיו
מותר לענות לקדיש ולקדושה אחר גאל ישראל ,אבל לדעת הבית יוסף לרצון אמרי פי וגו' וגואלי" (תהילים יט ,טו) ,ושבת לאו זמן צרה .ע"ש.
אין לענות לקדיש ולקדושה בין גאולה לתפלה גם בשבת .ובספר שלמי ולכאורה הרי בירושלמי מבואר שמחכים למוסף לומר משיב הרוח ,ולא
ציבור (דף פו ע"ב) עשה פשרה בזה ,שיענה לקדיש וקדושה כמו שעונים בשחרית ,כיון שצריך לסמוך גאולה לתפלה .הרי שגם ביום טוב צריך
בקריאת שמע וברכותיה -רק חמשה אמנים הראשונים ,קדוש וברוך, להסמיך גאולה לתפלה ,אף שאינו יום צרה .ואם כן הוא הדין בשבת,
וברכו ,ולא יותר .וכך הלכה. וממילא צריך לסמוך גאולה לתפלה גם בשבת ויום טוב.
לתגובות וכן לקבלת הגיליון במיילd95872@gmail.com :
לא להפסיק סתם המתאחר לבית הכנסת
יג .כל האמור הוא דוקא ביעלה ויבא ,שאם לא יאמר שם בין ברכה ז .מיהו מה שכתב השלמי צבור (דפ"ו ע"ג) שמי שנתאחר לבוא לבית
לברכה -קודם מודים -יצטרך לחזור לרצה ולברך ברכה ,אבל בליל הכנסת בשבת ,ומצא את הצבור שסיימו קריאת שמע וברכותיה
ראש חודש ,וכן במוריד הטל ,וכן בהזכרת "על הנסים" בחנוכה ופורים, ועומדים להתפלל ,יתפלל עמהם ,כדי שיתפלל עם הצבור ,ואחר כך
שאם טעה אינו חוזר ,לא עושים סתם הפסק ,ולכן אם לא אמר "משיב יקרא קריאת שמע בברכותיה ,שתפלה בצבור עדיפא מסמיכות גאולה
הרוח ומוריד הגשם" ,ונזכר כשאמר ברוך אתה ה' ,כדי לחתום מחיה לתפלה בשבת .ע"ש .וכן כתב האליה רבה (סימן קיא סק"ד) בשם הלחם
המתים ,לא יאמר למדני חוקיך ,כי לא עושים הפסק סתם במקום שאין חמודות .וכן כתב בספר תהלה לדוד (שם סק"ה) .נראה שאין לסמוך על
צריך לחזור .וכן לא יאמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בין ברכת מחיה זה ,כיון שדעת מרן הבית יוסף וסיעתו שצריך לסמוך גאולה לתפלה גם
המתים לאתה קדוש ,שגם זה הפסק ,ואין עושים הפסק בתפלה בשבת ,ובפרט לדעת המקובלים שהעושה כן מהפך צינורות הקדושה,
ועוד שמקדים תפלה דרבנן לקריאת שמע דאורייתא .לכן העיקר שגם
במקום שבלאו הכי אין צריך לחזור.
בשבת יתפלל על הסדר ,אף שיפסיד על ידי כך תפלה בצבור .וכן כתב
דעת הבן איש חי בספר ביכורי ארץ (ברכות ,סי' כא ד"ה והנה).
יד .אמנם בבן איש חי (פר' בשלח אות טז) כתב ,שאם נזכר קודם שהתחיל אמר מוריד הטל
אתה קדוש ,יאמר שם "משיב הרוח ומוריד הגשם" ,שכיון שלא התחיל ח .מי שטעה ולא אמר משיב הרוח ,ואמר כהרגלו "מוריד הטל" ,אינו
בברכה שאחריה לא נקרא סיום הברכה לענין זה .אך מרן זצ"ל ביביע חוזר .אמנם אם המשיך ועדיין לא הזכיר שם ה' ,כדי לחתום מחיה
אומר ח"א (סי' כב אות יג) תמה עליו ,שהרי בכל דבר שאין מחזירים אותו, המתים ,טוב שיחזור לומר מוריד הגשם וימשיך משם ,אבל אם הזכיר
כיון שסיים הברכה אף על פי שעדיין לא התחיל בברכה שאחריה ,אינו שם ה' ,לא יאמר "למדני חוקיך" כדי לחזור לאתה גיבור ,אלא יסיים
חוזר משום הפסק ,וראיה לזה מדברי הרא"ש והרשב"א (פרק תפלת השחר) מחיה המתים.
גבי אמירת "אתה חוננתנו" ,שאם שכח לומר ,לא אומר קודם השיבנו בין ברכה לברכה
אבינו לתורתך ,וכ"פ מרן בשלחן ערוך (סימן רצד סעיף א ,ד) ,דכל שאינו ט .מי שטעה ולא אמר משיב הרוח ,ואמר כהרגלו "מוריד הטל" ,וחתם
חוזר אין עושים הפסק בחינם. מחיה המתים ,לא יפסיק לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בין ברכה
יישוב ודחיה לברכה ,כי כל מקום שאין מחזירים אותו ,אין עושים הפסק בין ברכה
לברכה .ואולם לגבי אמירת "יעלה ויבוא" בראש חודש ובחול המועד,
טו .היה מקום ליישב דעת הרב בן איש חי ,שהרי הר"ן בתענית (דף א
אם נזכר כשאמר ברוך אתה ה' ,כדי לחתום המחזיר שכינתו לציון,
מדפי הרי"ף) הביא מאן דסבר דאף שהזכיר טל ,אם לא הזכיר גשם ,חוזר.
יאמר שם למדני חוקיך ,ויחזור לרצה לומר יעלה ויבוא ,אבל אם הזכיר
ואף שאין הלכה כן ,מכל מקום כדי לחוש למאן דאמר זה ,לכן יאמר
אחר שחתם המחזיר שכינתו לציון ,יאמר יעלה ויבא קודם מודים,
משיב הרוח ומוריד הגשם בין ברכה לברכה .כך כתב ליישב בספר דברי
וימשיך מודים אנחנו לך וכו'.
שלום חלק ה' (עמוד תכא) ,אלא שיש לדחות ,שאם כן למה בעשרת ימי
יעלה ויבא
תשובה אם שכח לומר זכרנו לחיים ומי כמוך אינו אומר בין ברכת מגן
אברהם לאתה גיבור ,והרי גם שם יש מאן דאמר שאם לא אמר זכרנו י .אמנם בחידושי הרד"ל (סוטה לח ):כתב ,שאם חתם המחזיר שכינתו
לחיים ומי כמוך חוזר ,וכך דעת הגאונים ,כפי שהובא בתוס' (ברכות יב,): לציון ,לא יאמר שם יעלה ויבא ,אלא יחזור לרצה ,יאמר יעלה ויבא,
ושוב יאמר ואתה ברחמיך ויחתום המחזיר שכינתו לציון .ובאמת שכך
ובתרומת הדשן (סימן קמד) כתב שכן דעת כל הגאונים .בכל זאת מרן
סוברים רבינו יונה ,ורבי ישעיה הראשון ,הריטב"א ,תוס' ר"י הזקן ,ור"י
בשלחן ערוך (סי' תקפב ס"ה) פסק שאין מחזירים אותו ,וכן כתב הבן איש
החסיד .אבל בבית יוסף (סימן קיד) אחר שהביא את דבריהם ,כתב בשם
חי (פרשת נצבים אות כ) שאין תשלומין לתוספות אלו ,כל שאמר ברוך אתה
הרא"ש ,הגמ"י ,המרדכי ,הראבי"ה ,שאומר יעלה ויבא לפני מודים.
ה' .ומדוע שם לא חש הבן איש חי לדעת הגאונים ,להצריך אותו לומר
ואחר יעלה ויבא יאמר מודים וכו' .וכן פסק הרדב"ז (סימן תקסא) .וכך
זכרנו לחיים בין ברכה לברכה ,אלא ודאי מכיון שלהלכה נפסק שלא
ההלכה.
חוזר ,אין לומר בין ברכה לברכה.
לא להיכנס למחלוקת
יעלה ויבוא בליל ר"ח
יא .הריטב"א (תענית ג ):כתב בשם גדולי הצרפתים ,שאם אמר "ברוך
טז .ועוד ,דלפי זה אם שכח יעלה ויבוא בליל שני דראש חודש ,ונזכר אתה ה'" כדי לחתום המחזיר שכינתו לציון ,יאמר למדני חוקיך.
קודם שהתחיל מודים ,למה אין צריך לתקן שם ולומר יעלה ויבוא קודם הריטב"א סובר כרבינו יונה שאם חתם חוזר לרצה ,ולכן עדיף שיעשה
מודים ,דאף שמרן פסק (בסימן תכב סעיף א) שאין צריך לחזור ,אפילו הכי הפסק .ולכאורה לדידן היה ראוי לחתום ולומר בין המחזיר שכינתו
היה צריך לתקן לצאת ידי חובת היש מפרשים שהביאו התוס' (ברכות ל: לציון למודים .אולם למה יכנס בידים למחלוקת ,ולכן יסיים למדני
ד"ה לפי) ,וכן הארחות חיים (הל' תפילה אות קג) והכל בו (סימן מג) בשם רבי נתן חוקיך.
והריב"א ,שצריך לחזור ,דאף שאין מקדשין את החודש בלילה ,הא דעת המאמר מרדכי
קיימא לן כרבי אלעזר בר צדוק שכבר קדשוהו שמים באינו נראה בזמנו יב .הגאון רבי מרדכי כרמי בספרו מאמר מרדכי (סימן תכב סק"ד) חולק על
(ר"ה פ"ב מ"ז) .ולדברי הבן איש חי שיש לחוש לחולקים אף שאין הלכה זה וסובר שלא יעשה הפסק ,ויאמר לפני מודים ,וכתב שכן עשה מעשה
כמותם ,למה כתב (בפר' ויקרא אות יב) בסתם שאם שכח לומר יעלה ויבוא בעצמו ,שאמר לפני מודים .אולם בספר יד אבישלום (דכ"ט ע"ג) -שהיה
בליל ראש חודש אינו חוזר ,בין ראש חודש יום אחד בין ראש חודש בדורו של המאמר מרדכי -כתב שהמאמר מרדכי חזר בו וגם הוא סובר
שני ימים ,ולא כתב שיתקן לומר קודם מודים .וצ"ע. שיאמר למדני חוקיך ,כדי שיתקן דבר שהוא לכולי עלמא.
אותו .והתניא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר דברים שאינו חוזר עליהם
מזכיר ,לא דמי ההוא דמצלי ומיקל לההוא דלא מצלי ולא מיקל .ופי' יז .ומה שכתב הבן איש חי לומר "משיב הרוח" בין ברכה לברכה ,דבריו
הר"ן דאסיפא פריך ,דקא סלקא דעתיה דהמקשה דמשום הכי קאמר תמוהים מאד ,שהרי גם הוא (בפר' בשלח אות טז ,ובפר' וזאת הברכה אות יד) מודה
דהיה עומד בטל והזכיר של גשם מחזירים אותו ,לפי שלא הזכיר של למה שכתב מרן בשלחן ערוך (סי' קיד ס"ה) שאם הזכיר טל אין מחזירים
טל ,ומשום הכי פריך עלה מדתניא בטל וברוחות לא חייבו חכמים אותו ,ומה שכתב מרן (שם סעיף ו) שיאמר "משיב הרוח ומוריד הגשם"
להזכיר וכו' ,ומשני לא דמי ההוא דמצלי ומיקל ,כלומר מקלל, קודם אתה קדוש ,מדובר במקומות שאין מזכירים טל בימות החמה,
שהגשמים בימות החמה סימן קללה הם .ולפי זה קרוב הדבר שכל וכיון שלא הזכיר לא טל ולא מטר ,מחזירים אותו .וכך קיימא לן בכל
שהזכיר גשם בקיץ ,אף על פי שהזכיר טל ,גם כן מחזירים אותו ,לפי הדברים שמחזירים אותו ,שאם לא פתח בברכה שלאחריה מזכיר שם
שקלקל .ע"ש .וכן כתבו התוס' (תענית ג ):בשם הירושלמי ,ופירש רבינו הענין בלא חתימה .אבל בדברים שאין מחזירים אותו ,אין צריך לחזור
נתנאל כדברי הר"ן .ע"ש .וכן הוא גם בתוס' ברכות (כט .):וכן פסקו לאומרם כשסיים הברכה ,אף על פי שלא פתח בברכה שאחריה .וכמו
הרמב"ם (פ"י מהל' תפלה ה"ח) ומרן השלחן ערוך (סי' קיד ס"ה). שכתב בשלחן ערוך (סי' רצד ס"א) ,טעה ולא הבדיל בתפלה במוצאי שבת,
אהיה כטל לישראל אינו חוזר ,מפני שהוא צריך להבדיל על הכוס .ושם (בסעיף ד) ,במקום
כא .הטעם שאם הזכיר טל אינו חוזר ,כי הטל נצרך כל השנה ,ומה שאין שאמרו שאינו חוזר להתפלל ,מיד כשסיים הברכה אין לו לחזור אף על
כן הגשם שזמנו בחורף בלבד ,וכמו שאמרו בגמרא תענית (ד :).כנסת פי שלא פתח בברכה שלאחריה .ומבואר בטור שם דהוי הפסק אם
ישראל שאלה שלא כהוגן ,והקדוש ברוך השיבה כהוגן ,שנאמר (הושע ו, חוזר ,כיון שאין צריך לחזור.
מֹוצאֹו וְ יָ בֹוא כַ גֶּ ֶּשם לָ נּו" ,אמר
ג) "וְ נֵ ְד ָעה נִ ְר ְד ָפה לָ ַד ַעת ֶאת ה' כְ ַש ַחר נָ כֹון ָ להקת אחרונים
לה הקדוש ברוך הוא ,בתי ,את שואלת דבר שפעמים מתבקש ופעמים יח .וכן כתב האליה רבה (סי' קיד סק"ז) ,שבכל הדברים שאין מחזירים
אינו מתבקש ,אבל אני אהיה לך דבר המתבקש לעולם ,שנאמר (הושע
עליהם ,כגון יעלה ויבא בליל ראש חודש ,ועל הנסים ועננו ,אע"פ שלא
חֹותם ַעל "ש ֵימנִ י כַ ָ
"א ְהיֶ ה כַ ַטל לְ יִ ְש ָר ֵאל" .ועוד שאלה שלא כהוגןִ , יד ,ו) ֶ התחיל בברכה שלאחריה ,אינו מזכיר מטעם הפסק ,וכמו שכתב
רֹועָך" (שיר השירים ח ,ו) .אמר לה הקדוש ברוך הוא ,בתי, חֹותם ַעל זְ ֶ לִ ֶבָך כַ ָ
הרשב"א בפרק תפלת השחר (כט ,).ושכן כתבו התוס' .וכן משמע לי
את שואלת דבר שפעמים נראה ופעמים אינו נראה – תפלין – אבל אני
מדברי הרא"ש והמרדכי שם ,מדכתבו הטעם משום הפסק ,הילכך שב
"הן ַעל כַ ַפיִ ם
אעשה לך דבר שנראה לעולם ,שנאמר (ישעיהו מט ,טז) ֵ
ואל תעשה עדיף .ואף על פי שבתשובת הרדב"ז (סי' תקסא) חולק על זה
ַחק ִֹּתיְך".
ונשען על דברי השבולי הלקט שאם אומר יעלה ויבא ועל הנסים בין
אליעזר עבד אברהם
ברכה לברכה ,לא חשיב הפסק .אולם כבר תמה עליו מרן החיד"א
כב .עוד שם בגמרא ,אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן ,שלשה בברכי יוסף (סי' קפח סק"ז) ,שהרי מבואר להדיא בדברי הרשב"א שאינו
שאלו שלא כהוגן ,לשנים השיבוהו כהוגן ,לאחד השיבוהו שלא כהוגן. חוזר להזכיר מעין המאורע אפילו בלא חתימה ,וכן כתבו הרא"ש והטור
הראשון ,הוא אליעזר עבד אברהם ,שאמר "והיה הנערה אשר אמר דהוי הפסק .וכן דעת מרן הב"י (סי' קיד) .וכן עיקר .ע"ש .וכ"כ עוד בברכי
אליה הטי נא כדך ואשתה ,ואמרה שתה וגם גמליך אשקה ,אותה
יוסף (סי' תכב סק"א) .ע"ש .וכן פסק בשו"ת זכור ליצחק הררי (סי' כט) שאם
הוכחת לעבדך ליצחק" (בראשית כד ,יד) ,ומה היה עושה אם היתה אשה
חוזר בין ברכה לברכה בדברים שאין מחזירים אותו ,הוי הפסק .וכן
בעלת מום ,ומן השמים ריחמו על יצחק אבינו ,והשיבו לו כהוגן ,וזימנו
פסק בשלמי צבור (דף רכ ע"ד) ושכן כתב הרב מאמר מרדכי .וכ"כ בספר
לו את רבקה .התוס' שם (ד"ה יכול) הקשו ,הרי אליעזר לא יפנה לנערה
פקודת אלעזר (סי' צה) .גם הכף החיים (סי' רצד ס"ק טוב) הסכים דהוי
שהיא חגרת או סומא ,ורק אם יראה שהיא טובת מראה יפנה אליה,
הפסק .וכ"כ המשנה ברורה שם .וקצת קשה על מה שסתם החיד"א
ומדוע נחשב ששאל שלא כהוגן .ותירצו ,כי יתכן שהיא חגרת אבל יש
בקשר גודל (סי' יד אות ח) כעין מה שכתב הבן איש חי.
לה רגל תותבת ,וכן יתכן שהיא סומא ויש לה עין יפה ,והדבר אינו נרגש.
שכח "ויכולו"
שאול ויפתח
כג .השני ,הוא שאול המלך ,שאמר "והיה האיש אשר יכנו – את גלית – יט .אגב ,יש לתמוה בזה על דברי הכף החיים סופר (סי' רסח סק"ד) ,שאם
יעשרנו המלך עושר גדול ואת בתו יתן לו" (שמואל א ,יז ,כה) ,ואולי יהיה בתפלת ערבית של ליל שבת שכח לומר "ויכולו" ,וסיים ברכת מקדש
עבד או ממזר פסול חיתון שיכה את גלית ,אבל מן השמים ריחמו עליו השבת ,פסק הרב חיי אדם (כלל כח אות א) שאין צריך לחזור .וכן כתב הפרי
וזימנו לו את דוד המלך .השלישי ,הוא יפתח הגלעדי ,שלפני שהלך מגדים (מש"ז סק"א) .וכתב על זה ,ולי נראה שיאמרנו שם בין ברכה
להלחם עם בני עמון נדר נדר לה'" ,והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לברכה ,שכיון שהוא ממטבע הברכה לא הוי הפסק .ע"כ .ולפי האמור
לקראתי בשובי בשלום מבני עמון ,והיה לה' והעליתיהו עולה" (שופטים כיון שאין מחזירים אותו אין צריך לאומרו בין ברכה לברכה משום
יא ,לא) .והיה לו לחשוש שמא יצא דבר טמא כמו כלב או חזיר או גמל, הפסק ,וכמו שכתב הכף החיים עצמו (סימן רצד ס"ק טוב).
ואיך יקריב אותו .ולא השיבו לו כהוגן ,ויצאה בתו לקראתו. אם אמר מוריד הטל לא עיכב
בלי תורה לא שווה כלום כ .על כל פנים ,כל זה למנהגינו שאנו רגילים לומר מוריד הטל בכל ימות
כד .וכך מבואר במדרש תנחומא (בחוקתי סימן ה) :וכל כך למה ,כדי הקיץ ,וממילא אם בחורף לא הזכיר גשם ,בודאי שאמר מוריד הטל
שילמדו כל הנודרים הלכות נדרים וקונמות שלא לנהוג טעות בנדרים. כהרגלו ,ולכן אינו צריך לחזור .אבל יש הנוהגים שבקיץ אין אומרים
"והנה בתו יוצאת לקראתו ,ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר מוריד הטל ,ולפי זה אם לא אמר בחורף משיב הרוח ומוריד הגשם וגם
אהה בתי וגו' ,ואנכי פציתי פי אל ה' ולא אוכל לשוב" (שופטים יא ,לד-לה). לא אמר מוריד הטל ,חוזר .ובעיקר הדין שמועילה הזכרת "מוריד הטל"
והלא פנחס בן אלעזר הכהן שהאריך ימים היה שם ,ויכל להתיר את במקום "משיב הרוח ומוריד הגשם" ,כך מבואר בירושלמי (פ"ק דתענית) -
נדרו .אבל פנחס אמר ,אני כהן גדול בן כהן גדול ,ואיך אלך אצל עם הובא בהרי"ף (ריש תענית) – בזה"ל :ר' זעירא בשם ר' חנינא ,היה עומד
הארץ .ויפתח אמר ,אני ראש שופטי ישראל ,ראש הקצינים ,איך בגשם והזכיר של טל אין מחזירים אותו ,בטל והזכיר של גשם מחזירים
נהנת? היה שותף בהוראת קבע או בתרומה חד פעמית להוצאת הגיליון!!!
.1הפקדה לחשבון בנק :מזרחי טפחות סניף 523 :מ.ח 225485 .ע"ש עמותת חזון עובדיה בנשר.
בחסות: .2העברה בביט 0546888382ולציין :עבור "השיעור השבועי" .3 .קישור דיגיטלי מאובטח להו"ק:
https://nedar.im/7004246ולציין :עבור "השיעור השבועי".
בנה לפני הקדוש ברוך הוא?! כל הדברים האלה אמרה לו ולא שמע לה. אשפיל עצמי ואלך אצל הדיוט .ומבין תרויהון אבדת ההיא עלובתא מן
כיון שראתה שלא שמע לה ,אמרה לו :הניחני וארד אצל בית דין ,שמא עלמא ,ושניהם נתחייבו בדמיה ,פנחס נסתלקה ממנו רוח הקדש,
ימצאו פתח לנדרך וכו' .הלכה אצלם ולא מצאו פתח ליפתח ולהתיר לו ויפתח נתפזרו עצמותיו ,שנאמר (שופטים יב ,ז) ויקבר בערי גלעד .כיון
את נדרו בעוון אותן ששחט משבט אפרים וכו' ,שהעלים הקב"ה מהם שבקש להקריבה היתה בוכה לפניו ,אמרה לו בתו :אבי ,יצאתי לקראתך
את ההלכה שלא ימצאו פתחו להתיר לו את נדרו .עלה ושחטה ,ורוח בשמחה ואתה שוחט אותי?! שמא כתב הקב"ה בתורה שיהיו ישראל
הקדש צווחת ,נפשות הייתי רוצה שתקריב לפני" ,אשר לא צויתי ולא מקריבים לפניו נפשות אדם ,והרי כתוב בתורה (ויקרא א ,ב) "אדם כי
דברתי ולא עלתה על לבי" (ירמיה יט ,ה)" ,אשר לא צויתי" -לאברהם יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה" -מן הבהמה ולא מן בני אדם .אמר
שישחוט את בנו ,אלא אמרתי לו "אל תשלח ידך" להודיע לכל האומות לה :בתי ,נדרתי "והיה היוצא אשר יצא וכו' והעליתיהו עולה" ,שמא כל
חיבתו של אברהם שלא חשך את יחידו ממני לעשות רצון בוראו" .ולא הנודר יכול הוא שלא לשלם נדרו .אמרה לו ,והרי יעקב אבינו שנדר "כל
דברתי" -ליפתח להקריב את בתו וכו' .ע"כ .ואמר עליו המדרש שם, אשר תתן לי" וגו' (בראשית כח ,כב) ונתן לו הקב"ה שנים עשר בנים ,שמא
שמפני שלא היה בן תורה איבד את בתו ,כי אפילו אדם שהוא צדיק, הקריב להקב"ה אחד מהם?! ולא עוד אלא ,חנה שאמרה "ותדר נדר
אם אינו עוסק בתורה אין בידו כלום. ותאמר ה' צבאות אם ראה תראה" וגו' (שמואל א ,א) שמא הקריבה את
דברי מרן שליט"א בהישמע השמועה על פטירת הגאון המקובל הרב דוד בצרי זצ"ל בערב חג הסוכות:
אבד חסיד מן הארץ ,המנוח הגאון הצדיק רבי דוד בצרי ,זכר צדיק לברכה ,הכרנו אותו עשרות עשרות
בשנים ,היינו שכנים לפני שבעים שנה בשכונת בית ישראל .היה מקורב מאוד למרן האבא זצ"ל ,מרן היה
מחבב אותו ,וראו עליו בקטנותו ,בוצין בוצין מקטפיה ידיע ,את הצדקות ,את היראת שמים שלו
האמיתית ,את הגדלות בתורה ובענוה ,משהו מיוחד .אבד חסיד מן הארץ .חבל על דאבדין ולא משתכחין.
אנחנו בצער גדול ,מנחמים את המשפחה היקרה ,שלא יוסיפו לדאבה עוד .ב"ה השאיר אחריו ברכה את
בנו ממשיך דרכו רבי יצחק בצרי ,שיאריך ימים ושנים ,יבדל לחיים טובים .בילע המות לנצח ומחה ה'
אלוקים דמעה מעל כל פנים ,נזכה לשמוע בשורות טובות ,נזכה לתחיית המתים ,במהרה בימינו .אמן.
◄ מראות קודש מהקבלת פני רבו למרן הראשון לציון פוסק הדור שליט"א בבית כנסת ה'יזדים' -סוכות תשפ"ז ►
צילום :עובדיה כלימי
חלק מהרבנים שהגיעו לקבלת פני רבו :רב שכונת שמ ואל הנביא הרב יצחק כהן ,הרב הראשי לת"א הרב זבדיה כהן ,הרב הראשי לנשר הרב יצחק לוי ,הרב הראשי לרמלה הרב יצחק אבוחצירא ,הרב
הראשי לראש העין הרב בסיס ,הרב הראשי לקרית אונו הרב יצחק ורדי ,הרב הראשי לאור יהודה הרב ציון כהן ,הרב הראשי לגדרה הרב ירון אשכנזי ,הרב הראשי לגבעתיים הרב משה אדרי ,הרב
הראשי ליהודי אתיופיה הרב יוסף הדנה .הדיינים ,הרב עידו שחר ,הרב משה זאדה ,הרב ירון נבון ,חברי מועצת הרבנות הראשית ,הרב שמחה ווייס ,הרב יוסף שלוש ,הרב ברוד .ראש הישיבה הרב זמיר
כהן ,ראש הישיבה הרב דניאל ביטון ,ראש הישיבה הרב עזריאל מנצור ,הרב עובדיה יוסף ראש ישיבת אהל יוסף .הרב האיזורי הרב ראובן אדרי ,הרב שבתי לוי ,הרב ניסים מלכה ,הרב גד אטיאס ,הרב
אלמוג לוי רב איזורי במרכז ,רבה של עמנואל הרב ישי הללי ,רב הכותל המערבי הרב שמואל רבינוביץ' ,רב שכונת רמת שלמה הרב סמג'ה ,ראש הכולל הרב טנז'י ,רה"כ הרב שלמה חדד ,הרב יהודה
מערבי ,הרב אושרי אזולאי רב גבעת זאב .ראב"ד ירושלים הרב מרדכי רלבג ,ועוד .חברי הכנסת ר' חיים ביטון ,ר' מיכאל מלכיאלי ,ר' ארז מלול ,ר' יואב בן צור ,ר' יוני משריקי ,ר' אוריאל בוסו ,ר' משה
בוטבול ,ר' יוסי טייב ,ראש העיר ירושלים מר משה ליאון ,סגן רה"ע ר' צביקה כהן ,ר' חיים כהן ,ר' צביקה אסולין .כן ביקרו רבה של מודיעין הרב אלחרר ,רבה של בת ים הרב אליהו בר שלום ,רבה של
נתיבות הרב פנחס כהן ,הרב חגי שושן ,הרב שלמה עמור.
