gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus

שבוע: בראשית (2026-10-05)

עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪33‬‬ ‫פרשת בראשית‬ ‫שאלה‪ :‬ראובן כתב בצוואתו שנותן לבנו אוהד את הנכסים שיש לו במקום פלוני יותר משאר‬ ‫אקדים הקדמה קצרה בענייני מתווכים ושדכנים – ובעז"ה בשבוע הבא נדון בשאלה‬ ‫בניו‪ ,‬והוסיף לכתוב שמקנה לו גם פקדונות ומטלטלין שיש לו כעת או שיהיו לו בעתיד‪ ,‬ולבסוף‬ ‫שנשאלה למעשה בשדכנית‪.‬‬ ‫עשה קנין גוף מהיום ופירות לאח"מ‪.‬‬ ‫ענייני התיווכים והשידוכים נתחדשו בסוף תקופת הראשונים‪ ,‬ואינם דומים לדיני‬ ‫אולם לא עשה קנין כתקנת חכמי ספרד [כמבואר בשו"ע חו"מ סי' ר"ז]‪ ,‬ובכה"ג אין הקנין חל‬ ‫סרסור המפורשים בשולחן ערוך (חו"מ סי' קפ"ה)‪ ,‬שדיני סרסור הוי שלוחו של המוכר‬ ‫על מה שלא בא לעולם‪ .‬ויש לדון אם הקנין יחול על מה שבא לעולם‪ ,‬או שהכל בטל דכיון‬ ‫בלבד ‪ -‬מייצגו בשעת המכירה‪ ,‬מבצע את הקנין‪ ,‬ופעמים יכול לקבל החלטות לטובת‬ ‫דמקצת הקנין לא חל כלפי מה שלא בא לעולם בטל הקנין גם כלפי מה שכן בא לעולם‪ ,‬והדרי'‬ ‫המוכר‪ ,‬וכל שכרו אך ורק מאת המוכר ששלחו‪ ,‬לעומת זאת המתווך והשדכן מייצגים‬ ‫לירושה דאורייתא?‬ ‫את עצמם להצעת מו"מ או לשידוך‪ ,‬ועליהם לגשר בין הצדדים כדי להביא לגמר‬ ‫תשובה‪ :‬השו"ע (חו"מ סי' ר"י סעי' ג') כתב דקני את וחמור קנה מחצה‪ .‬והקצוה"ח שם כתב‬ ‫שדווקא כשהקנה לב' גופים‪ ,‬אבל אם הקנה דבר המועיל עם דבר שלא מועיל בקנין אחד לאדם‬ ‫העסקה או השידוך‪ ,‬ואח"כ נוטלים שכר משניהם כפי מה שנהוג באותו מקום‪.‬‬ ‫אחד הכל בטל‪ .‬והוכיח כן מהרמב"ם (פ"ט מהלכות אישות ה"ב) גבי קידש ה' נשים וב' אחיות‬ ‫בעבר לא היה מנהג ליטול שכר ולכן אם שידך או תיווך לא יכול לדרוש שכר‪ ,‬אלא א"כ‬ ‫ביניהם דהכל בטל‪ ,‬כיון שבמעשה אחד עשה קנין בדבר המועיל ובדבר שאינו מועיל‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫סוכם מראש‪ ,‬והיה נחשב התיווך או השדכנות כמי שמבקש מספר טלפון מחברו שלא‬ ‫לפי"ז ה"ה דהמקנה דבר שבא לעולם עם דבר שלא בא לעולם הכל בטל‪.‬‬ ‫יכול ליטול שכר על זה‪ ,‬אך לאחר שנתחדש עסק זה ונהפך למנהג‪ ,‬שוב אפילו ללא‬ ‫אולם הרמ"א (חו"מ סי' ר"ט סעי' ד') כתב וז"ל 'מי שמקנה לחבירו דבר שלא בא לעולם עם דבר‬ ‫קביעת סכום מראש חייבים לשלם למתווך או לשדכן‪ ,‬כדין יורד לשדה חבירו העשויה‬ ‫שבא לעולם‪ ,‬יש אומרים דדמי לקני את וחמור‪ ,‬כמו שיתבאר לקמן סוף סימן ר"י'‪ .‬ובסי' ר"ג‬ ‫לכך‪ ,‬כמבואר בגמ' (ב"מ ק"א‪.).‬‬ ‫כתב הרמ"א בזה ג' דעות אם הקנין חל על הכל‪ ,‬או רק על מה שמועיל בו קנין‪ ,‬או שבטל הכל‪.‬‬ ‫אמנם בסרסור כיוון שהוא שלוחו של המוכר ועומד במקומו אינו יכול לתבוע שכר‬ ‫מ"מ מבואר בדבריו דפליג על הקצוה"ח וס"ל שהדבר תלי במח' ראשונים ואיכא למ"ד דקנה‬ ‫מהלוקח‪ ,‬כיון שדינו כבעל המכר‪ ,‬וכמו המפרסם את דירתו שאינו יכול לקבל דמי‬ ‫הכל או דקנה מחצה גם בכה"ג דהוי קנין אחד‪.‬‬ ‫תיווך ה"ה הסרסור שאינו יכול לדרוש‪ ,‬וכן המשדך את בתו אינו יכול לדרוש דמי‬ ‫וגם לדעת השו"ע לכאו' יש להסתפק מה דעתו בזה‪ ,‬וממילא יש לדון היכי נעביד הכא‪ ,‬והאם‬ ‫שידוך‪ ,‬ועיין בהגהות הגר"א (חו"מ סי' קפ"ה ס"ק י"ג) שכתב ה"ה בסרסור שבא מעצמו‬ ‫יכול א' היורשים לומר קי"ל כהקצוה"ח שכל הירושה בטילה ונירש כד"ת‪ ,‬או ההיפך שיוכל‬ ‫לטעון אוהד קים לי כהרמ"א שקנה את הכל‪ .‬ותורף הספק מי נחשב מוחזק בירושה שיוכל‬ ‫דינו כדין יורד לשדה חבירו‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫לטעון ק"ל‪.‬‬ ‫אמנם כשאחד פונה למתווך או לשדכן שיתעסק עבורו‪ ,‬חייב בשכרו כדין פועל או‬ ‫הנה בפשטות נראה שכלל היורשים נחשבים למוחזקים בממון מדין חזקת מר"ק‪ ,‬ויכולים‬ ‫קבלן (תלוי איך קצצו)‪.‬‬ ‫לטעון קי"ל כהקצוה"ח שהכל בטל‪.‬‬ ‫באופן כזה התשלום למתווך או לשדכן אינו מדין יורד לשדה חברו אלא מדין כל‬ ‫אולם זה אינו‪ ,‬דכבר כתב הקצוה"ח גופיה (סו"ס ר"פ) שאפי' כשהוחזקה נחלה באותו שבט‪ ,‬מ"מ‬ ‫העושה על דעת המנהג הוא עושה וכפי מה שמקובל כך יקבל‪ ,‬לדוגמא בעבר היה‬ ‫מועיל רוב להוציא מחזקתם‪ ,‬כיון שבכ"מ רוב מועיל להוציא מחזקה דמעיקרא‪ .‬וה"ה הכא שיש‬ ‫השדכן מקבל אחוזים מהסך הגבוה שנתן אחד הצדדים או החתן או הכלה‪ ,‬כמבואר‬ ‫רוב פוסקים כנגד הקצוה"ח מהני זה להוציא מחזקת מר"ק‪.‬‬ ‫בפתחי תשובה (אהע"ז סימן נ' סוס"ק ט"ז)‪ ,‬וכיום נשתנה הדבר וכל מקום כמנהגו‪.‬‬ ‫אמנם בקונה"ס (כלל ו' סי"ד) חלק על הקצוה"ח וס"ל דמר"ק יש לו דין מוחזק‪ ,‬וא"כ א"א להוציא‬ ‫ובאם המשדך אין מנהגו ליטול שכר שדכנות כמו שהיה נהוג אצל הספרדים (וכיום גם‬ ‫ממנו בכח רוב‪.‬‬ ‫דבר זה נשתנה) לא יכול לדרוש שכר‪.‬‬ ‫ומצינו עוד מקום שנח' בו האחרונים לעניין חזקת מר"ק‪ .‬דהקצוה"ח (ס' פ"ב ס"ק י"ג) כתב‬ ‫לסיכום‪ :‬הסרסור אינו יכול לדרוש דמי תיווך‪ ,‬ואילו המתווך והשדכן יכולים לדרוש דמי‬ ‫שמיגו מועיל להוציא מחזקת מר"ק‪ ,‬וה"ה ברי ושמא‪ ,‬כיון שמר"ק אי"ז כמוחזק וודאי‪ .‬והתומים‬ ‫תיווך ושדכנות‪.‬‬ ‫ס"ל שמר"ק הוא כמוחזק‪ ,‬ולא מועיל מיגו וברי ושמא כנגדו‪.‬‬ ‫ונראה שנידון דנן הוי ממש מח' הרמב"ם והטור בסי' רכ"ג‪.‬‬ ‫עפ"י יסוד זה יש עוד נפק"מ מה שחידשו רבותינו האחרונים בדין מתחיל ומסיים את‬ ‫דבגמ' בב"מ (דף ק'‪ ).‬איתא דהמחליף פרה בחמור וילדה ואין ידוע אם ילדה קודם המקח או‬ ‫התיווך או השדכנות שהמנהג לתת לו שליש מדמי התיווך או השדכנות‪ ,‬כמבואר‬ ‫אח"כ‪ ,‬הדין דעל הלוקח להביא ראיה‪ ,‬דהמע"ה‪ .‬ואם שניהם טוענים שמא והפרה באגם‪,‬‬ ‫בנוב"י (תניינא סי' ל"ו)‪ ,‬ובשב יעקב (סי' י"ג)‪ ,‬אלא שיסוד דבריהם הוא רק במתווך‬ ‫הרמב"ם כתב דיחלוקו‪ ,‬והטור השיג עליו דלא קיי"ל כסומכוס ויש להעמיד בחזקת מר"ק‪,‬‬ ‫ושדכן ולא בסרסור‪ ,‬כיון שבסרסור אין מושג מתחיל ומסיים כפי שהוכחנו‪.‬‬ ‫והמע"ה‪.‬‬ ‫א"כ יש להעיר מה שהקשה השב יעקב (הובא בפת"ש חו"מ סי' קפ"ה ס"ק ג') על דברי‬ ‫וד' הטור הם כפשטות הגמ' בב"מ שלרבנן אפי' הפרה באגם אמרי' שזוכה המר"ק דהמע"ה‪,‬‬ ‫הרמ"א (שם ס"ו) במה שהביא בשם תשובת הרא"ש דאין למתחיל ליטול כלל‪ ,‬והקשה‬ ‫ואילו הרמב"ם ס"ל שהגמ' כתבה כן בהו"א דאיירי בטענת ברי‪ ,‬אבל בשמא ושמא גם לחכמים‬ ‫מהמדרש בתהילים שמשמע שיש חלק למתחיל‪ ,‬יש לתרץ שכל דברי הרמ"א מיירי‬ ‫יחלוקו ולא מעמידים בחזקת מר"ק‪.‬‬ ‫לגבי סרסור ובסרסור אין מתחיל ומסיים‪ ,‬אמנם דינם אמת לגבי מתווך ושדכן שיש‬ ‫א"כ יש כאן מח' יסודית בין הרמב"ם לטור ‪ -‬האם מר"ק נחשב כמוחזק‪ .‬דהטור ס"ל שנחשב‬ ‫בזה מתחיל ומסיים‪.‬‬ ‫למוחזק וכלשון הגמ' דשייך בזה המע"ה‪ ,‬למרות שהמר"ק טוען שמא וכשיטת הקונה"ס‪ .‬אבל‬ ‫אף בדבר זה במשך הדורות נתחדש דין אמצעי (ועיין בפת"ש שם בשם עטרות צבי‪,‬‬ ‫הרמב"ם ס"ל שהגמ' לא איירי בזה דלעולם כשטוען שמא יחלוקו‪ ,‬וע"כ שמר"ק הוא לא‬ ‫וכן בפת"ש אהע"ז סי' נ' ס"ק ט"ו)‪ ,‬כמבואר באבני נזר (חו"מ סי' ל"ו) עיי"ש‪.‬‬ ‫כמוחזק‪ ,‬והיינו כהקצוה"ח‪.‬‬ ‫העולה מן האמור‪ :‬הנה השו"ע הביא את דעת הטור בסתם‪ ,‬ודעת הרמב"ם בשם י"א‪ ,‬ומוכח‬ ‫עפ"י הקדמה זו יש נפק"מ בהרבה דוגמאות‪ ,‬ואחת הדוגמאות בתיווך שנעשה ע"י‬ ‫דס"ל עיקר כהטור שהמר"ק נחשב למוחזק וכקונה"ס‪ ,‬וחזר הדין שהיורשים (שהם המר"ק כיון‬ ‫פעולה של כמה מתווכים‪ ,‬ועיין בשו"ת הרא"ש (כלל ק"ה סי' א')‪ ,‬ויש עוד להאריך‬ ‫שבאים מכח אביהם שהיה מר"ק) יכולים לטעון קי"ל כהקצוה"ח (שקני את וחמור הכל בטל‬ ‫בהקדמה זו כדי להבין את מעמדם ההלכתי של מתווך ושדכן בכדי שידעו כיצד לנהוג‬ ‫בכה"ג שעשה הכל בקנין אחד לאדם אחד)‪ ,‬והדרי' לירושה דאורייתא‪.‬‬ ‫בענייני עבודתם‪ ,‬ועוד נאריך בעניינים אלו בעזה"י פעם אחרת‪.‬‬ ‫למעשה פטור ראובן מספק‪ ,‬אך ישלם לו מה שטרח להגיע אליו (נתה"מ של"ג ס"ק ה')‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬מי שרגיל ללכת לאשדוד וראה את הים בלי לשים לב‪ ,‬האם כשהולך לרחוץ בים בתוך ל'‬ ‫שאלה‪ :‬מי שעשה קילו בצק ושם אותו במקפיא ולמחרת אפה עוד קילו ושם גם אותו במקפיא‪,‬‬ ‫יום יכול לברך שעשה את הים הגדול?‬ ‫האם המקפיא מצרף לחיוב חלה?‬ ‫תשובה‪ :‬מדברי הגר"נ קרליץ זצ"ל בחוט השני (ברכות עמ' קפ"ה אות ו') נראה שאין לברך‪ .‬כמו‬ ‫תשובה‪ :‬אם הוא מין בצק שאין מקפיד עליו שאם היה אופהו כאחד היה מתחייב בחלה‪ ,‬אז‬ ‫שכתב לגבי הרואה את הים מגבעות בני ברק שלא יברך ע"ז‪ ,‬וכתב שאפ"ה אם נזדמן לים תוך‬ ‫מצטרף לחלה אף בארגזים וכדו'‪ ,‬אף שלא אפהו כאחד‪ .‬אבל בארון המחובר לקיר שאינו נחשב‬ ‫ל' יום מראייתו מעירו לא יברך‪ .‬ולכאו' ה"ה בנ"ד‪.‬‬ ‫כלי‪ ,‬אינו מצטרף‪ .‬ובמקפיא הסתפקו בזה פוסקי דורנו‪ ,‬ולכן יפריש בלא ברכה‪( .‬משנ"ב דרשו‬ ‫שאלה‪ :‬המתפלל מנחה בר"ח במנין ושכח לומר יעלה ויבוא‪ ,‬האם חייב לחזור להתפלל במנין?‬ ‫ח"ה ס' תנ"ז‪ ,‬ובמילואים שם דף ‪ ,23‬וקדושת הארץ עמ' ל"ה)‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬אינו חייב‪ ,‬כמ"ש בשלמי מועד (דף ד')‪ ,‬ובמועדי הגר"ח (ח"ב דף ט' ס' י"ב)‪ .‬ואף הגריש"א‬ ‫שאלה‪ :‬ראובן מסר חליפה לניקוי יבש והחזירו לי אותה עם חור‪ ,‬בעל המכבסה טוען שהחור‬ ‫(באשרי האיש עמ' קי"ח) מודה בר"ח שאין חייב לחזור להתפלל במנין‪.‬‬ ‫היה קודם שמסר את החליפה‪ ,‬וראובן מכחיש זאת בתוקף שהרי אם היה חור לא היה מוסר את‬ ‫מכ"מ אם יכול לחזור להתפלל במנין רצוי הדבר‪ ,‬ובלבד שלא ישכח לחזור להתפלל מחמת כן‪.‬‬ ‫החליפה לניקוי יבש‪ ,‬עם מי הדין?‬ ‫שאלה‪ :‬ראובן הזמין דרייבר לחיפה הלוך חזור בסך ‪ .₪ 1,400‬הדרייבר הגיע בשעה המיועדת‬ ‫תשובה‪ :‬אף דמבואר בשו"ע (חו"מ סי' רל"ב סעיף י"א) שהמוכר בהמה לשחיטה ומצאו בה‬ ‫וכשראובן רצה לצאת מביתו אמו נפלה והוצרכה לטיפול ונתבטלה הנסיעה‪ .‬האם מחוייב ראובן‬ ‫מחט דהוי ספק טריפה ועל הקונה להוכיח‪ ,‬מטעם דאמרינן כאן נמצא כאן היה‪.‬‬ ‫לשלם לדרייבר?‬ ‫מ"מ דוקא במכר שיש רשות חדשה כך הדין‪ ,‬אבל בשואל או בשוכר שעדיין רשות בעלים‬ ‫תשובה‪ :‬נחלקו הפוסקים אם דרייבר נחשב פועל קבלן או פועל שכיר (חו"מ סימן של"ג‪ ,‬סמ"ע‬ ‫ראשונים עליה‪ ,‬ל"א כ"נ כ"ה ועל המשאיל להוכיח‪ ,‬כ"כ התוס' בנידה (נ"ח‪ .‬ד"ה ולענין)‪ .‬וה"ה‬ ‫ס"ק ט"ז‪ ,‬רמ"א ס"ה)‪ .‬לסוברים שנחשב קבלן‪ ,‬מחוייב בעה"ב לשלם לו (כמבואר בסמ"ע סימן‬ ‫לנד"ד שעל בעל המכבסה להוכיח‪.‬‬ ‫של"ה סק"ז)‪ ,‬ולסוברים שנחשב שכיר פטור בעה"ב מכלום (שו"ע חו"מ סימן של"ג ס"א)‪.‬‬ ‫לשאלות ובירורים ניתן לפנות‬ ‫ללשכה לממונות – 'זכור לאברהם'‬ ‫המשך הנידון ביזם אשר מכר דירה לכמה רוכשים בטאבו משותף לפי גודל דירתו‪.‬‬ ‫גם כאן נחלק בין אם ההתנגדות הייתה ע"פ ההלכה או לא‪ ,‬אם‬ ‫מקרה ג'‬ ‫במקרה הקודם בו סופר על התנגדות השכנים נוצר ויכוח נוסף‪ ,‬ההתנגדות הייתה ע"פ ההלכה‪ ,‬הרי אדרבה יאמרו הרוכשים שלא‬ ‫השכנים למעשה לא התנגדו לכל הבנייה‪ ,‬אלא רק על חלק מהדירות הזיקו‪ ,‬הבנייה שלכם הזיקה את כל הפרויקט‪ ,‬ועליכם החובה‬ ‫אבל מאחר וכל הבנייה היא בלתי חוקית‪ ,‬כל הבנייה עמדה לפני לסלק את הנזק ולתקן את התקלות‪ ,‬ולכן אין הרוכשים שלא הזיקו‬ ‫צריכים לשלם מאומה‪.‬‬ ‫עצירה‪.‬‬ ‫מעתה הרוכשים כולם מתווכחים על הצד שאכן הוצאות התשלום אך אם ההתנגדות הייתה שלא ע"פ ההלכה אלא מחמת צרות עין‬ ‫לשכנים מוטלות על הרוכשים‪ ,‬האם מוטל רק על השכנים שעל וכד'‪ ,‬הרי שנבא ונדון דאין זה אלא גזרת שמים על כל הפרויקט‪,‬‬ ‫הבנייה שלהם התנגדו השכנים או מכיוון שכל הרוכשים נהנים ומה שנטפלו רק לחלק מהרוכשים אין זה סיבה להטיל רק עליהם‬ ‫את התשלומים לשכנים‪.‬‬ ‫מהתשלום לשכנים הריהו מוטל על כולם בשווה‪ ,‬או שמא כל אחד‬ ‫הרה"ג יוסף חיים נקי שליט"א‬ ‫שיסייעו לו בפריקה‪ ,‬ולכן פטור הזקן הואיל וגם לבהמתו היה מביא פועלים‪ ,‬אבל אם אין מי שיפרוק‬ ‫שאלה‪ :‬האם מותר לצער ב"ח לצורך כבודו של האדם?‬ ‫את הבהמה – חייב הזקן לפרוק‪ ,‬וכשם שהיה מחוייב לפרוק את בהמתו אם לא היה מוצא פועלים‪ .‬והב"י‬ ‫תשובה‪ :‬הנה הדבר ברור שמותר לאדם להשתמש בב"ח לצורכו‪ ,‬וכגון לרכוב על חמור ולחרוש בשור‬ ‫(שם) העתיק את תרוץ המרדכי‪ .‬ונראה דאיכא פלוגתא בין הב"י לדרכ"מ אם הותר לצער ב"ח לצורך‬ ‫אע"פ שהב"ח מצטער בכך‪ ,‬וכשנ"א בתורה 'ורדו בדגת הים וכו'‪ .‬וכן הותר לאדם לשחוט ב"ח בכדי‬ ‫כבוד האדם‪ ,‬דלהב"י הדבר אסור‪ ,‬ולדרכ"מ הדבר מותר [עכ"פ בשב וא"ת]‪.‬‬ ‫לאוכלו וכמו שכתוב בפרשת נח 'כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה'‪.‬‬ ‫העולה מן האמור‪ :‬להב"י הדבר אסור‪ .‬ולהדרכ"מ אולי הדבר מותר‪.‬‬ ‫אלא שיש לעיין אם הותר להמית ב"ח או לצערו שלא למטרת אכילה ושימוש או הנאת לבוש‪ ,‬אלא‬ ‫ובעוד דעסקינן בזה‪ ,‬יש בנותן טעם להוסיף מה ששמעתי בשם חכימא דיהודאי הג"ר משה שפירא‬ ‫לצורך כבוד אדם בלבד‪.‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬דהנה בשנים קדמוניות האדם היה מתייגע בחרישה עם שוורים‪ ,‬ובנסיעה איטית ומפרכת ע"ג‬ ‫ונראה שדבר זה תלוי במח' הב"י והדרכ"מ – דהנה בגמ' ב"מ (ל'‪ ):‬נתבאר שת"ח שאין דרכו לפרוק‬ ‫חמורים‪ .‬ועתה נתחדשו מכונות החורשות וקוצרות וכו' במהירות גדולה‪ ,‬וכן האדם נוסע ברכב מרחקים‬ ‫ולטעון את בהמתו‪ ,‬פטור מלפרוק ולטעון את של חברו‪.‬‬ ‫עצומים בזמן קצר‪ .‬ובמבט שטחי נראה ד"אכשר דרא" והעולם נתקן‪.‬‬ ‫והקשו הראשונים מדוע עכ"פ לא נחייב את אותו הת"ח לפרוק בכדי להציל את הבהמה מצער [וכמו‬ ‫ואמר הוא זצ"ל דאדרבא‪ ,‬בשנים קדמוניות שהאדם היה במדרגת 'אדם' – היה ראוי לו לרדות בב"ח‬ ‫כל הפטורים מפריקה (כגון אם הטעינה יתר על משאה או שדרך הבהמה לרבוץ) – שאעפ"כ חייב‬ ‫לצורכו‪ .‬אך עם ירידת הדורות גלגלה ההשגחה שיפתחו בני האדם כלים דוממים לצורך שימושם וימנעו‬ ‫הרואה לפרוק מדין צב"ח‪ ,‬אלא שנוטל שכר]‪.‬‬ ‫משימוש בבב"ח‪ .‬דוק ותשכח שככל שהאדם דבוק בבוראו ומדקדק במצוות הרי שדעתו נותנת לו‬ ‫ותרץ הנמוק"י‪ ,‬דאם הותר לצער ב"ח לצורך תשמיש האדם – כ"ש שהותר לכבודן בשב ואל תעשה‪.‬‬ ‫ליהנות מב"ח בלי שום חשש‪ ,‬וכל חכמי ישראל כבדו את שבתותיהם ומועדיהם בבשר עוף ובהמה‪( .‬אם‬ ‫דגדול כבוד הבריות ע"כ‪[ .‬ויל"ע אם מה שכתב הנמוק"י ב'שב ואל תעשה' אם כוונתו דוקא באופן זה‪,‬‬ ‫לא מחששות כשרות)‪.‬‬ ‫או שמא הותר לצער אף בידיים ב"ח לכבוד האדם אפי' בקום ועשה‪ ,‬ולא כתב כן אלא להגדיל את‬ ‫ומאידך ככל שהאדם מתרחק מצור מחצבתו‪ ,‬וק"ו כשכופר בעיקר‪ ,‬לבו נוקפו ומתעוררים בו רגשות‬ ‫הק"ו]‪ .‬ודברי הנמוק"י הובאו בדרכ"מ ובב"ח (חו"מ סימן רע"ב)‪.‬‬ ‫חמלה על בעה"ח ונמנע מאכילת בשר‪ ,‬וכל זה נובע מפני שירד מדרגת ה'אדם' שלו‪.‬‬ ‫אמנם המרדכי כתב לתרץ דכל הא דהזקן פטור מפריקה היינו כאשר יש פועלים אחרים‬ ‫להנצחת העלון‬ ‫לשכה לממונות 'זכור לאברהם'‬ ‫בית הוראה 'עושה שלום'‬ ‫רחוב אש קודש ‪ 6‬ביתר עילית‬ ‫או לקבלתו במייל‬ ‫‪055-6743601‬‬ ‫‪02-3750741‬‬ ‫‪BeitHoraaOsehShalom@gmail.com‬‬ ‫‪Zachor123456@gmail.com‬‬ ‫ניתן מענה לשאלות בהלכה בין השעות ‪8:00-00:00‬‬