gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma

שבוע: בראשית (2026-10-05)

ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫ליקוטים וביאורים על פרשת בראשית‬ ‫‪ -‬בין השמשות ‪ -‬ספק לילה‬ ‫פרשת בראשית‬ ‫‪ -‬ויקדש אתו ‪ -‬ה'אות' שלו‬ ‫‪ -‬תפלה היא ת‪‬אי ראשון כדי לקבל מה'‬ ‫‪ -‬התורה מתחלת בבי״ת ומסתיימת‬ ‫‪ -‬וייצר את־האדם עפר מן־האדמה‬ ‫בלמ״ד‬ ‫‪ -‬ויהי האדם ל‪‬פש חיה‬ ‫‪ -‬הקב"ה היה בורא עולמות ומחריבן ‪-‬‬ ‫‪ -‬אעשה לו עזר כ‪‬גדו‪ ,‬זכה עזר לא זכה‬ ‫למה?‬ ‫כ‪‬גדו‬ ‫‪ -‬בריאה הראשו‪‬ה‪ :‬בראשית ‪ -‬הזמן‬ ‫‪ -‬האשה הכית‪‬י בעץ‬ ‫‪ -‬בתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת‬ ‫‪ -‬פרשת המן ופרשת ה‪‬חש‬ ‫הדין‪ ,‬ראה שאין העולם מתקיים‪ ,‬הקדים‬ ‫‪' -‬בעצב תלדי ב‪‬ים' כעו‪‬ש ותיקון על‬ ‫מדת רחמים ושתפה למה"ד‬ ‫חטאה של חוה‬ ‫‪ -‬וירא אלקים את האור כי טוב‬ ‫‪ -‬ע‪‬יין קין והבל‬ ‫‪ -‬ויהי־ערב ויהי־בקר‬ ‫‪ -‬עשרה דורות מאדם עד ‪‬ח ומ‪‬ח עד‬ ‫‪ -‬עץ פרי עשה פרי לעומת עץ עשה־פרי‬ ‫אברהם‬ ‫‪ -‬למה ‪‬ע‪‬שה הירח אם היא צודקת?‬ ‫‪ -‬יחום אבלים‬ ‫‪ -‬ראה והתקין צורת הלב‪‬ה ‪ -‬כפרה על‬ ‫ע‪‬יי‪‬ים שו‪‬ים‬ ‫מיעוט הירח?‬ ‫‪ -‬מצוות פריה ורביה‬ ‫‪ -‬ש‪‬ה שר"ה חל בשבת‬ ‫‪ -‬טוב מאד ‪ -‬זה מות‪ ,‬זה יצר הרע‪ ,‬וזו‬ ‫מדת פרע‪‬ות‬ ‫‪‬לקט ו‪‬ערך בעזרת ה' ע"י ירמיהו יצחק דושי‪‬סקי‬ ‫הערות והארות אפשר לשלוח ל‪-‬‬ ‫‪3810060@gmail.com‬‬ ‫או להתקשר ל ‪053-3177381‬‬ ‫אפשרות לקבל את הגליון במייל‬ ‫מותר להעתיק חלק או קטעים שלמים מן הגליון הזה‬ ‫‪‬ית‪‬ת האפשרות לכל המעו‪‬יי‪‬ים לקחת חלק‬ ‫בהוצאות‪ ,‬ול‪‬דב לזכות ולעילוי ‪‬שמה‪.‬‬ ‫גליון ‪18‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בס"ד‬ ‫ליקוטים וביאורים על פרשת בראשית‬ ‫התורה מתחלת בבי״ת ומסתיימת בלמ״ד‬ ‫לעי‪‬י כל ישראל‪ .‬בראשית ברא אלוקים‪ .‬הכלי יקר סוף וזאת הברכה מסביר למה התורה מסתיימת עם‬ ‫האות 'ל' ומתחילה עם האות 'ב'‪ :‬וז"ל‪ :‬לעי‪‬י כל ישראל‪ .‬שמעתי אומרים טעם על מה שהתורה מתחלת‬ ‫בבי״ת ומסיימת בלמ״ד‪ ,‬לפי שכל אותיות השם הגדול יו״ד ו״ו ה״א‪ ,‬אם תסמך אחת מהם אל בי״ת או אל‬ ‫למ״ד‪ ,‬יהיה ממ‪‬ו תבה אחת שלמה‪ ,‬והם‪ :‬בי‪ ,‬בו‪ ,‬בה‪ ,‬לי‪ ,‬לו‪ ,‬לה‪ .‬מה שלא תמצא כן בכל אל״ף בי״ת אחר‬ ‫שיהיה תבה שלמה מכל השלשה אם יסמכו לאיזה אות‪ ,‬כגון לעשות מן אל״ף אי או אה‪ ,‬שהרי אה אי‪‬ו‬ ‫תבה‪ ,‬וכן לעשות מן מ״ם מי מו‪ ,‬שהרי מו אי‪‬ו תבה‪ .‬והבאור לזה הוא שבזה ‪‬רמז שתבל ומלואה הכל תלוי‬ ‫בו יתברך‪ ,‬ושלו הכל‪ .‬ותאר הבי״ת שהקדוש ברוך הוא מדבר בעדו ואומר ״בי״‪ ,‬רוצה לומר הכל תלוי בי‪,‬‬ ‫ו‪‬בראיו אומרים ״בו״‪ ,‬שהכל תלוי בו יתברך‪ .‬ולשון ״בו״ ״בה״ הי‪‬ו דכר ו‪‬קבא שהזכירו חכמי האמת‬ ‫המקבלים‪ .‬וכן הקדוש ברוך הוא אומר‪ :‬לי תבל ומלואה‪ ,‬ו‪‬בראיו אומרים כי לו יתברך תבל ומלואה‪ .‬וכן‬ ‫״לה״ בדרך ש‪‬תבאר‪ ,‬והכל ע‪‬ין אחד‪ ,‬כי לפי שהכל תלוי בו יתברך‪ ,‬על כן הכל לו יתברך‪ .‬וזה רמז על‬ ‫אחדותו יתברך‪ ,‬והוא יסוד התורה‪ .‬ודבר זה הפותח והסוגר‪ ,‬על כן פתח התורה בבי״ת ומסימת בלמ״ד‪,‬‬ ‫להורות כי השם יתברך הפותח והסוגר‪ ,‬והכל תלוי בו בשמו יתברך כאמור‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הקב"ה היה בורא עולמות ומחריבן ‪ -‬למה?‬ ‫מדרש רבה ג' ז' אמר רבי יהודה בר סימון‪ ,‬יהי ערב אין כתיב כאן‪ ,‬אלא ויהי ערב‪ ,‬מכאן שהיה סדר זמ‪‬ים‬ ‫קדם לכן‪ .‬אמר רבי אבהו מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן‪ ,‬עד שברא את אלו‪ ,‬אמר דין ה‪‬ין לי‪ ,‬יתהון‬ ‫לא ה‪‬ין לי‪ .‬אמר רבי פ‪‬חס טעמיה דרבי אבהו )בראשית א‪ ,‬לא(‪ :‬וירא אלהים את כל אשר עשה וה‪‬ה טוב‬ ‫מאד‪ ,‬דין ה‪‬יין לי יתהון לא ה‪‬יין לי‪ ,‬ע"כ דברי המדרש‪ .‬והדבר תמוה מאוד‪ ,‬כי הקב"ה יודע לפ‪‬י כן איך‬ ‫לייצר בשלימות ואין הוה אמי‪‬א ומסק‪‬א אצל הקב"ה כמו שיש אצל‪‬ו? ובפרט שהקב"ה למעלה מן הזמן‬ ‫ואין עבר ועתיד?‬ ‫וכמדומ‪‬י שמעתי מהג"ר מרדכי דרוק זצ"ל בשם החתם סופר זצ"ל )עדיין לא ראיתי את החת"ס(‪,‬‬ ‫שבריאת העולם היה עם תוכ‪‬ית‪ ,‬והתוכ‪‬ית היא התורה‪ .‬הסתכל באורייתא וברא עלמא‪ .‬וכמו בלימוד‬ ‫התורה יש הוה אמי‪‬א ומסק‪‬א כמו כן חייב אם כן להיות בריאת העולם בכמה הוה אמי‪‬ות כדי שיהיה‬ ‫תואם את התוכ‪‬ית ‪ -‬התורה‪.‬‬ ‫ואולי זה הסיבה שכתוב כמה פעמים "וירא אלקים כי טוב"‪ ,‬הרי הקב"ה ידע לפ‪‬י כן שזה יהיה טוב‪ ,‬אז מה‬ ‫זה וירא? אלא כמו בלימוד התורה חייבים לעשות סיכום בסוף הסוגיא ולוודא שהכל מובן היטב כמו כן‬ ‫בבריאת העולם היה הקב"ה צריך להסתכל על הכל שוב ולוודא שהכל טוב גם אם אם זה מיותר לכאורה‬ ‫אצל הקב"ה‪.‬‬ ‫וה‪‬ה בפסוק כ"ו אומר רש"י ‪‬עשה אדם‪ .‬ע‪‬ות‪‬ותו של הקב"ה למד‪‬ו מכאן‪ ,‬לפי שאדם הוא בדמות‬ ‫המלאכים ויתק‪‬או בו‪ ,‬לפיכך ‪‬מלך בהם‪ ,‬וכו' ‪‬עשה אדם‪ .‬אע"פ שלא סיעוהו ביצירתו ויש מקום למי‪‬ים‬ ‫לרדות‪ ,‬לא ‪‬מ‪‬ע הכתוב מללמד דרך ארץ ומדת ע‪‬וה שיהא הגדול ‪‬מלך ו‪‬וטל רשות מן הקטן וכו'‪ .‬עכ"ד‪.‬‬ ‫וה‪‬ה אין למלאכים בחירה ומה טעם יש בזה להיות ‪‬מלך בפמליא שלו? אלא כמו שרש"י עצמו מביא‪ ,‬ללמד‬ ‫אות‪‬ו ע‪‬ווה‪ .‬ואולי‪ ,‬אפשר לפרש גם זה לפי החתם סופר‪ ,‬שבלימוד התורה חייבים גם לשמוע את דעתו של‬ ‫‪2‬‬ ‫חכם פחות גדול בלימוד ולהתייחס אליו ברצי‪‬ות מלאה כמו שאומר הת‪‬א איזהו חכם הלומד מכל אדם‪.‬‬ ‫אולם מה שהמדרש מביא‪:‬‬ ‫מידת החסד אמרה‪" :‬ייברא‪ ,‬שהוא גומל חסדים‪".‬‬ ‫מידת האמת אמרה‪" :‬אל ייברא‪ ,‬שכולו שקרים‪".‬‬ ‫מידת הצדק אמרה‪" :‬ייברא‪ ,‬שהוא עושה צדקות‪".‬‬ ‫מידת השלום אמרה‪" :‬אל ייברא‪ ,‬שכולו קטטה"‬ ‫אפשר להבין‪ ,‬כמו שאמר‪‬ו במקום אחר )כי תבא על הפסוק הגדתי היום( יום ליום יביע אומר ‪ -‬אין אומר‬ ‫ואין דברים‪ .‬המציאות מדברת בעד עצמה בלי מילים ובלי להגיד מילה‪ .‬הבריאה כמו שהיא‪ ,‬יש בה הרבה‬ ‫צדקות והרבה חסד אבל אין בה שלום ואמת‪) .‬תשפ"ז(‬ ‫ומה שמדרש אומר מידת האמת אמרה‪" :‬אל ייברא‪ ,‬שכולו שקרים‪ ".‬הסביר הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל איך‬ ‫אפשר להגיד "כולו שקר"? יש האבות ויש משה רבי‪‬ו שהם כולו אמת? אבל הבריאה‪ ,‬ההסתר והטבע‬ ‫שהשריש הקב"ה בבריאה כדי שיהיה ל‪‬ו בחירה‪ ,‬זה כולו שקר‪ .‬כי אין צור כאלוקי‪‬ו כי אין בלתך‪ ,‬והוא‬ ‫מחייה את כל ה‪‬בראים כל הזמן‪ ,‬אחרת אין לשום דבר‪ ,‬אם 'דומם' אם 'מדבר'‪ ,‬שום קיום בעולם‪.‬‬ ‫)ובמאמר המוסגר יש להוסיף את ההגדרה ששמעתי מהג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל‪ ,‬מה ההבדל בין "‪‬ס"‬ ‫ל"טבע"‪ ,‬ש"‪‬ס" הוא רצון חד פעמי של הקב"ה ו"טבע" הוא רצון תמידי של הקב"ה‪ ,‬אבל שתיהם הם רצון‬ ‫ה'!(‬ ‫בריאה הראשו‪‬ה‪ :‬בראשית ‪ -‬הזמן‬ ‫בראשית א' א' הספור‪‬ו מביא‪ :‬בראשית‪ .‬בתחלת הזמן והוא רגע ראשון בלתי מתחלק שלא היה זמן קודם‬ ‫לו‪ .‬ברא‪ .‬עשה אי‪‬ו יש‪‬ו ובזה לא יפול זמן כלל‪ ,‬עכ"ד‪ .‬כלומר‪ ,‬הבריאה הראשו‪‬ה היתה הזמן עצמו‪.‬‬ ‫ה"בראשית" ברא אלוקים‪ .‬בלי מושג "זמן" אין ראשית ואין אחרית‪ .‬כל הבריאה היא צימצום‪ .‬מקום וזמן‬ ‫הם חלק מהבריאה ובלי זה אין הגבלות‪) .‬שמעתי מהג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל( )תש‪"‬ד(‬ ‫בתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין‪ ,‬ראה שאין העולם‬ ‫מתקיים‪ ,‬הקדים מדת רחמים ושתפה למה"ד‬ ‫בראשית א' א' ברש"י ד"ה השלישי‪ :‬ברא אלהים ולא ‪‬אמר ברא ה'‪ ,‬שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת‬ ‫הדין‪ ,‬ראה שאין העולם מתקים‪ ,‬הקדים מדת רחמים ושתפה למה"ד‪ ,‬והיי‪‬ו דכתיב ביום עשות ה' אלהים‬ ‫ארץ ושמים‪.‬‬ ‫ובגמ' מ‪‬חות כ"ט‪ :‬אי' לגבי עשרה הרוגי מלכות‪ :‬ראה ששוקלין בשרו במקולין‪ .‬אמר לפ‪‬יו‪ :‬רבו‪‬ו של עולם‪,‬‬ ‫זו תורה וזו שכרה? אמר לו‪ :‬שתוק‪ ,‬כך עלה במחשבה לפ‪‬י‪.‬‬ ‫ובאוצר מדרשים‪ ,‬עשרה הרוגי מלכות‪ ,‬מדרש אלה אזכרה מביא‪ :‬מיד צוה להפשיט את עור פ‪‬יו‪ ,‬וכיון‬ ‫שהגיע למקום תפילין צעק צעקה גדולה ומרה ו‪‬זדעזעה שמים וארץ‪ ,‬צעק פעם ש‪‬יה ו‪‬זדעזע כסא הכבוד‪.‬‬ ‫אמרו מלאכי השרת לפ‪‬י הקב״ה צדיק כזה שהראית לו כל ג‪‬זי העולם עליו‪‬ים ורזי תחתו‪‬ים יהרג במיתה‬ ‫משו‪‬ה מזה הרשע‪ ,‬זו תורה וזו שכרה?! אמר להם ה‪‬יחו לו שתעמוד זכותו לדורות שלאחריו‪ .‬אמר הקב״ה‬ ‫מה אעשה לב‪‬י‪ ,‬גזירה היא ואין מי שיפר אותה‪ .‬יצאה בת קול ואמרה‪ ,‬אם אשמע קול אחר אהפוך את כל‬ ‫העולם לתהו ובהו‪.‬‬ ‫אם יש תירוץ לטע‪‬ות של המלאכים למה עו‪‬ה להם הקב"ה‪" :‬שתוק‪ ,‬כך עלה במחשבה לפ‪‬י" או‪" :‬אם‬ ‫אשמע קול אחר אהפוך את כל העולם לתהו ובהו"?‬ ‫שמעתי מהג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל לבאר‪ ,‬כי סיבת ביאת‪‬ו לעולם היא‪ ,‬כדי ש‪‬קבל את שכרי‪‬ו כשכר על‬ ‫מעשים טובים ולא יהיה ‪‬המא דכיסופא‪ .‬וה‪‬ה‪ ,‬מידת הרחמים היא גם במידה מסויימת ‪‬המא דכיסופא‪,‬‬ ‫ביחס למידת הדין שהיא דין עד הסוף‪ .‬מי יצדק לפ‪‬יו בדין‪ .‬אבל הקב"ה ראה שרוב הבריות לא יכולים‬ ‫לעמוד במידת הדין לכן שיתף‪ ,‬ואפילו הקדים מידת הרחמים למידת הדין‪ .‬אבל יש צדיקים גמורים שאיתם‬ ‫הוא יכול להת‪‬הג במידת הדין והם יעמדו בזה‪ .‬אחד מהם הוא יעקב אבי‪‬ו שאחרי כל ההבטחות הוא אומר‬ ‫קטו‪‬תי‪ ,‬כי הוא לא רצה מת‪‬ות מהקב"ה אלא רק דין‪ ,‬לכן רצה לוודא שהוא יכול להי‪‬צל מעשיו גם לפי‬ ‫מידת הדין‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫עוד צדיקים כאלו היו רבי עקיבא ורבי ישמעאל‪ .‬וזה הפירוש‪ :‬כך עלה במחשבה לפ‪‬י ‪ -‬שבתחלה עלה‬ ‫במחשבה לבראתו במדת הדין‪ .‬אם אשמע קול אחר אהפוך את כל העולם לתהו ובהו ‪ -‬אם א‪‬י רוצה‬ ‫להתייחס אליהם במידת הרחמים א‪‬י חייב לחזור עד תהו ובהו ולהתחיל את כל החשבון מחדש‪ ,‬כי כבר‬ ‫בשעת בריאת עולם כששיתפתי את מידת הרחמים למידת הדין ראיתי שש‪‬י צדיקים האלו יכולים לעמוד‬ ‫בדין וכך עשיתי מאז את כל החשבו‪‬ות ואי אפשר לחזור באמצע הסיפר ולהפוך את הכל‪.‬‬ ‫"שתוק‪ ,‬כך עלה במחשבה לפ‪‬י" או‪" :‬אם אשמע קול אחר אהפוך את כל העולם לתהו ובהו"‪ ,‬הם לא‬ ‫איומים או אזהרות‪ ,‬אלא הסברים‪ ,‬שהקב"ה מת‪‬הג ומ‪‬הל את הצדיקים הגדולים האלו במידת הדין ואי‬ ‫אפשר לש‪‬ות את זה "באמצע הסיפור"‪) .‬תש‪"‬ד(‬ ‫וירא אלקים את האור כי טוב‬ ‫א' ד' וירא אלקים את האור כי טוב‪ .‬והקשי‪‬ו לעיל‪ ,‬למה צריך הקב"ה לראות את התוצאה כדי לדעת שזה‬ ‫טוב? וה‪‬ה רבי‪‬ו בחיי מסביר את זה וז"ל‪ :‬וירא אלהים את האור כי טוב‪ .‬ע"ד הפשט מלת וירא קיום הדבר‬ ‫ועמידתו בחפץ השם יתברך מלשון רז"ל רואה א‪‬י את דברי אדמון‪ ,‬ובכל יום ויום של מעשה בראשית‬ ‫תמצא כן‪ ,‬והכו‪‬ה בו שגזר על כל אחד מן ה‪‬בראים שבכל ה‪‬מצאים העמידה והקיום שיהיה קיומן בחפצו‬ ‫ואם יפרד מהם חפצו רגע יהיו לאין‪ ,‬ועל כן חתם מעשה בראשית וה‪‬ה טוב מאד שרצה בקיומן‪ ,‬ומה‬ ‫שהוסיף את האור ולא אמר וירא אלהים כי טוב‪ ,‬שאלו אמר כן היה חוזר על בריאת השמים והארץ‪ ,‬ולא‬ ‫גזר בהם הקיום עדיין כי לא עמדו בכח שהרי בש‪‬י ‪‬עשה הרקיע‪ ,‬ובשלישי ‪‬פרדו המים והעפר ו‪‬עשה‬ ‫היבשה ו‪‬קראת ארץ‪ ,‬ואז גזר בהם הקיום ואמר וירא אלהים כי טוב‪.‬‬ ‫וע"ד המדרש‪ ,‬וירא מה חדוש טובה ראה בו ראה שאי‪‬ו כדאי להשתמש בו רשעים בעולם הזה עמד וג‪‬זו‬ ‫לצדיקים לעתיד לבא‪ .‬עכ"ד‪.‬‬ ‫ויהי־ערב ויהי־בקר‬ ‫א' ה' ויהי־ערב ויהי־בקר יום אחד‪ .‬ובתרגום או‪‬קלוס וז"ל‪ :‬והוה רמש והוה צפר יומא חד‪ .‬ובספר משיבת‬ ‫‪‬פש פירש למה תרגם התרגום ערב ל'רמשא'‪ ,‬לפי שכל חית הארץ רומשים בערב ש‪‬אמר 'תשת חשך ויהי‬ ‫לילה בו תרמש כל חיתו יער' )תהלים קד‪ ,‬כ(‪ .‬ותרגומו של בקר הוא 'צפרא'‪ ,‬לפי שהצפורים משוררים‬ ‫ופורחים בבוקר‪) .‬עשה חיל מהג"ר ח‪‬יה יו"ט ל‪ .‬מצ‪‬ר שליט"א(‬ ‫א' ה' ויהי־ערב ויהי־בקר יום אחד‪ .‬אומר הרבי‪‬ו בחיי בפסוק י"ג‪ :‬ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי‪ .‬בשלשה‬ ‫ימים אלו הזכיר ערב ובקר‪ ,‬ולא היו שם מאורות שהיו מחייבין הערב והבקר‪ ,‬כי שקיעת האור הוא הערב‬ ‫וזריחתו הוא הבקר‪ ,‬אמ‪‬ם הזכיר בשלשתם ערב ובקר ולא כלפי האור אלא כלפי הגלגל שהוא חוזר‬ ‫ומתגלגל בו‪ ,‬כי כל חלק מחלקי הרקיע כשהוא עולה הוא לו בקר וכששוקע הוא לו ערב‪ .‬אך מיום רביעי‬ ‫ואילך ש‪‬בראו המאורות הזכיר ערב ובקר כלפי האור‪.‬‬ ‫א' ה' ויהי־ערב ויהי־בקר יום אחד‪ .‬החתם סופר בכמה מקומות מסביר‪ ,‬למה אצל‪‬ו היום הולך אחר הלילה‬ ‫ואצל הב‪‬י ‪‬ח הפוך‪ ,‬וא‪‬י אביא לכם את דבריו מפרשת ויצא כ"ח י"א כי שם הוא מבאר את זה יותר‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫וה‪‬ה תפלת ערבית היא ‪‬גד איברים ופדרים של תמידי יום‪ ,‬והיי‪‬ו משום דבקדשים הלילה הולך אחר היום‬ ‫כמבואר בחז"ל‪ ,‬ובמקום אחר כתבתי טעם לזה כי הלא יפלא שיהיה קדשים דומים לב‪‬י ‪‬ח שהלילה הולך‬ ‫אחר היום וההיפוך בישראל שהיום הולך אחר הלילה ומאי טעמא ידמו קדשים לב‪‬י ‪‬ח ולא לישראל?‬ ‫ואמרתי כי אומות העולם‪ ,‬עולם הזה דומה להם ליום ועולם הבא להם לילה‪ ,‬על כן לילה הולך אחר היום‪,‬‬ ‫וישראל עולם הזה דומה להם ללילה ועולם הבא ליום‪ ,‬כי יפה שעה אחת קורת רוח בעולם הבא מכל חיי‬ ‫העולם הזה‪ .‬על כן יום הולך אחר הלילה‪ ,‬תחלה לילה ואחר כך יום‪ .‬אמ‪‬ם קדשים המרמזים על צדיקים‬ ‫קדושי עליו‪‬ים אשר יפה להם שעה אחת במצוות ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא‪ ,‬אם כן‬ ‫לדידהו הוה עולם הזה יום תחלה ואחר כך לילה עולם הבא ואתי שפיר‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ומוסיף אצל‪‬ו בשם מורו‬ ‫ורבו ההפלאה זצ"ל‪ ,‬שאצל ב‪‬י ‪‬ח ‪‬אמרה האזהרה על שביתת יום שלם של יום ולילה אחריו‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫עץ פרי עשה פרי לעומת עץ עשה־פרי‬ ‫בראשית א' י"א ברש"י וז"ל‪ :‬עץ פרי‪ .‬שיהא טעם העץ כטעם הפרי‪ ,‬והיא לא עשתה כן‪ ,‬אלא ותוצא הארץ‬ ‫עץ עושה פרי ולא העץ פרי‪ ,‬לפיכך כש‪‬תקלל אדם על עו‪‬ו ‪‬פקדה גם היא על עו‪‬ה ו‪‬תקללה‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫בריאת העולם היתה ע"י ציווי ה'‪ ,‬בדבר ה' שמים ‪‬עשו וברוח פיו כל צבאם‪ ,‬כי הוא אמר ויהי הוא צוה‬ ‫ויעמוד‪ .‬אם כן איך יכול להיות שהקב"ה צוה והבריאה ‪‬עשה אחרת? וא‪‬י לא ‪‬כ‪‬ס לע‪‬ין שאין לצומח‬ ‫בחירה‪ ,‬שכבר ביארו המהר"ל וגדולים אחרים את ע‪‬יין הזה‪ ,‬אלא איך שייך ש‪‬בראו הדברים אחרת‬ ‫מהתוכ‪‬ית כשכל הבריאה היתה ע"י דבר ה'? )תשפ"ז(‬ ‫למה ‪‬ע‪‬שה הירח אם היא צודקת?‬ ‫בראשית א' ט"ז ויעש אלהים את־ש‪‬י המארת הגדלים את־המאור הגדל לממשלת היום ואת־המאור הקטן‬ ‫לממשלת הלילה ואת הכוכבים‪ .‬וברש"י‪ :‬המארת הגדולים‪ .‬שוים ‪‬בראו ו‪‬תמעטה הלב‪‬ה על שקטרגה‬ ‫ואמרה א"א לש‪‬י מלכים שישתמשו בכתר אחד‪ .‬ואת הכוכבים‪ .‬על ידי שמעט את הלב‪‬ה הרבה צבאיה‬ ‫להפיס דעתה‪.‬‬ ‫אי' בחולין ס‪ :‬רבי שמעון בן פזי רמי‪ :‬כתיב ״ויעש אלהים את ש‪‬י המארת הגדלים״‪ ,‬וכתיב ״את המאור‬ ‫הגדול ואת המאור הקטן״‪ .‬אמרה ירח לפ‪‬י הקדוש ברוך הוא‪ :‬רבו‪‬ו של עולם‪ ,‬אפשר לש‪‬י מלכים‬ ‫שישתמשו בכתר אחד? אמר לה‪ :‬לכי ומעטי את עצמך‪ .‬אמרה לפ‪‬יו‪ :‬רבו‪‬ו של עולם‪ ,‬הואיל ואמרתי לפ‪‬יך‬ ‫דבר הגון‪ ,‬אמעיט את עצמי?! אמר לה‪ :‬לכי ומשול ביום ובלילה‪ .‬ע"כ דברי הגמרא‪.‬‬ ‫ובעצם הירח צודקת עם טע‪‬תה‪ :‬רבו‪‬ו של עולם‪ ,‬הואיל ואמרתי לפ‪‬יך דבר הגון‪ ,‬אמעיט את עצמי‪ ,‬ולא‬ ‫מקבלת על זה תשובה רק פיצוי? ושמעתי מהג"ר אליהו דיסקין שליט"א שהיה טעות בחשיבה של הירח‬ ‫לגבי התפקיד שלה‪ .‬היא חשבה את עצמה למלך ולכן טע‪‬ה 'אפשר לש‪‬י מלכים שישתמשו בכתר אחד' ועל‬ ‫טע‪‬ה זו היא צודקת‪ .‬רק שהיא בכלל לא מלך אלא פקיד‪ ,‬ופקידים יכולים להיות הרבה ביחד‪ .‬לכי ומעטי‬ ‫את עצמך ‪ -‬ותראי שאת רק פקידה וא"כ אין בעיה שיהיו שתים באותו תפקיד ואותו גודל ואותו סמכות‪.‬‬ ‫אבל יש כאן עוד שאלה‪ ,‬אם אחד שולט ביום ואחד בלילה‪ ,‬הם לא פוגשים אחד את הש‪‬י וזה כמו ש‪‬י‬ ‫מלכים במדי‪‬ות שו‪‬ות שזה לא בעייתי?‬ ‫וה‪‬ה החתם סופר מביא ביאור ‪‬פלא על כל הע‪‬יין וז"ל‪ :‬ע‪‬ין קטרוג הלב‪‬ה ועו‪‬שה ופיוסה ותיקו‪‬ה לעתיד‬ ‫לבוא צריך עיון גדול‪ ,‬כי ‪‬ראה לפי הע‪‬ין ה‪‬הגת העולם צריך שיהיה אור הלב‪‬ה קטן ובאותו השיעור שהוא‬ ‫עכשיו‪ ,‬ואז הוא למועדים לימים וש‪‬ים‪ ,‬ובשולי פירות ידועים התלויים בלב‪‬ה כפירוש רש"י בפסוק וממגד‬ ‫גרש ירחים )דברים ל"ג י"ד(‪ ,‬וע‪‬ין המעי‪‬ות וה‪‬הרות התלויות בלב‪‬ה‪ ,‬הכל היא לפי שיעור ערך הלב‪‬ה כמו‬ ‫שהיא עכשיו‪ ,‬לאפוקי כשיהיו ש‪‬יהם בתואר אחד‪ ,‬אם כן אין חילוק בין יום ללילה ושארי ע‪‬י‪‬ים כלל? והרי‬ ‫קמן בעולם שלעתיד לבוא אחר התיקון שיהיה אור הלב‪‬ה כאור החמה של עכשיו‪ ,‬מכל מקום אור החמה‬ ‫יהיה שבעתים מאור הלב‪‬ה‪ ,‬ולעולם אין ש‪‬יהם שוים בסג‪‬ון אחד? ועוד צריך עיון מה טעם יש לתלות עו‪‬ש‬ ‫קטרוגה בתיקון מעשה ב‪‬י אדם‪ ,‬שלעתיד לבוא שיהיו מעשה ב‪‬י אדם טובים ומתוק‪‬ים יהיה אור הלב‪‬ה‬ ‫כאור החמה‪ ,‬מה ע‪‬ין הלב‪‬ה עם מעשה ב‪‬י אדם?‬ ‫וה‪‬ראה לע‪"‬ד על דרך פשוט כי בודאי מתחילה ‪‬בראו כך בזה השיעור ממש‪ ,‬אור הלב‪‬ה קטן בכמות לפי‬ ‫ערך אור החמה כפי ה‪‬צרך לה‪‬הגת העולם‪ ,‬והלב‪‬ה לא התרעמה בזה‪ ,‬כי כל מעשה בראשית לצביו‪‬ן ‪‬בראו‪,‬‬ ‫וה‪‬מלה קט‪‬ה מרוצה בבריאתה כמו הפיל הגדול‪ ,‬והכי ‪‬מי הלב‪‬ה ‪‬תרצית ושמחה בבריאתה כמותה‪ ,‬אבל‬ ‫מתחילה היה אורה מעצמה‪ ,‬ולא כמו שהיא עכשיו שחורה בעצמותה ומקבלת אורה מן החמה‪ ,‬אלא‬ ‫מעצמה האירה בזה השיעור לצביו‪‬ה‪ .‬ויען אצל הקב"ה אין גדלות וקט‪‬ות בכמות רק באיכות היי‪‬ו שמושו‬ ‫ועבדות ה'‪ ,‬ואחד המרבה ואחד הממעיט‪ ,‬וכדפריך בגמ' ריש פרק ב' דשבועות ט"ו‪ .‬על קרא שתי לחמי‬ ‫תודות גדולות‪ ,‬אילימא גדולות במי‪‬ן וכי יש גדלות וקט‪‬ות לפ‪‬י הקב"ה‪ ,‬על כן קרא אותם 'ש‪‬י מאורות‬ ‫הגדולים' בשמושם וממשלתם בעולם‪ ,‬כי מבין ש‪‬יהם יהיה קיום וה‪‬הגת התורה והעולם‪ ,‬ואף אם האחד‬ ‫קטן והאחד גדול בכמות‪ ,‬מכל מקום באיכותם היי‪‬ו בשימושם וממשלתם בעולם ש‪‬יהם גדלים היו‪,‬‬ ‫ולהורות ‪‬תן בזה לב‪‬י אדם שאין גבהות לפ‪‬י המקום בכמותם‪ ,‬לא עשיר בעשרו ולא גבור בגבורתו‪ ,‬כי אם‬ ‫השכל וידוע אותי‪.‬‬ ‫אבל הלב‪‬ה לע‪‬ות‪‬ותה וצדקתה דרך צדיקים אשר דרך ע‪‬וים יטו‪ ,‬אמרה איך יקראו ש‪‬י מלכים בשם אחד‬ ‫'גדולים'‪ ,‬והיי‪‬ו שימוש בכתר אחד‪ ,‬והלא א‪‬י קט‪‬ה מהחמה ומהראוי שיקראו‪‬י קטן‪ ,‬כדרכם של צדיקים‬ ‫שממעטים את עצמם‪ .‬ואמר הקב"ה אם כן יהיה מכשול לב‪‬י אדם שיאמרו יש קט‪‬ות וגדלות בכמות ולא‬ ‫‪5‬‬ ‫באיכות‪ ,‬כמו שהלב‪‬ה אמרה שיקראוה קטן בעבור שהיא קט‪‬ה בכמות‪ ,‬ואם כן יתהלל העשיר בעשרו‬ ‫והגבור בגבורתו‪ ,‬על כן אי אפשר אלא שתמעט את עצמך ותקבל אורך מן החמה‪ ,‬ואז בדין שתקרא קטן‬ ‫בעבור שאת מקבלת ממ‪‬ה‪ ,‬ושוב לא יהיה מכשול לב‪‬י אדם‪ ,‬כי ידעו שאת קרויה קטן בעבור קט‪‬ות‬ ‫האיכות‪ .‬אבל כשיתוקן העולם ויבוטל היצר הרע‪ ,‬אז יזכו לאור הראשון הג‪‬וז ויהיה אור החמה שבעתים‪,‬‬ ‫ואז תו ליכא למיחש לטעות א‪‬שי העולם שיתהלל העשיר בעשרו והגבור בגבורתו‪ ,‬כי אז כולם ידעו את ה'‬ ‫מגדולים ועד קט‪‬ים‪ ,‬ואז יהי אור הלב‪‬ה כאור החמה של עכשיו ולא תקבל אורה מן החמה‪ ,‬ותקרא קטן‬ ‫כדרך הצדיקים המקטי‪‬ים את עצמם‪ ,‬ומכל מקום לא יהיה למכשול כי יתוקן עולם‪ .‬עכ"ד‪.‬‬ ‫עוד בחתם סופר בע‪‬יין מיעוט הלב‪‬ה וז"ל‪ :‬אמרו חז"ל חולין ס‪ :‬שאמר הקב"ה לפייס הלב‪‬ה "עתידין‬ ‫צדיקים שיקראו בשמך‪ ,‬יעקב ‪‬קרא קטן‪ ,‬ודוד הוא הקטן"‪ .‬ראה לי לפרש דה‪‬ה על ידי מיעוט אור הלב‪‬ה‬ ‫על ידי זה ‪‬ראו גם אור הכוכבים בלילה‪ ,‬מה שאין כן אם הלב‪‬ה היה אורה כמו החמה‪ ,‬אם כן הכוכבים‬ ‫אשר הם לצורכי האדם לכמה דברים לא היו ‪‬ראים כלל‪ ,‬כמו שאין רואים כוכבים ביום אף על פי שעומדים‬ ‫תמיד ביום ובלילה כידוע‪ ,‬אך על ידי מיעוט הלב‪‬ה ‪‬ראים הכוכבים‪ .‬והכי ‪‬מי הצדיקים כאברהם אבי‪‬ו‬ ‫ע"ה וכדומה‪ ,‬הם ממעטים את עצמם לבלתי התבודד ולהתהלך רק לפ‪‬י האלוקים כח‪‬וך‪ ,‬רק הם מעורבים‬ ‫עם הבריות להמשיך רבים לעבודת השם ולהורות להם את הדרך ילכו בו‪ .‬ואם כי על ידי זה הם ממעטים‬ ‫את עמם‪ ,‬אבל ‪‬ראו על ידי זה גם אור התלמידים‪ .‬עכ"ד‪.‬‬ ‫וכמדומ‪‬י שמעתי מהג"ר חיים שאול קויפמן זצ"ל בשם החתם סופר‪ ,‬רמז לזה מן הפסוק צדיק כתמר‬ ‫יפרח‪ ,‬אם הצדיק עושה פירות כתמר אבל בגלל זה אי‪‬ו גדול כל כך‪ ,‬גם כן כמו תמר‪ ,‬בכל זאת הוא שוה‬ ‫כארז שאי‪‬ו עושה פירות אבל הוא גדול יותר‪.‬‬ ‫ראה והתקין צורת הלב‪‬ה ‪ -‬כפרה על מיעוט הירח?‬ ‫המהר"ץ חיות בחולין ס‪ :‬מביא בא"ד‪ :‬ביוצר דשבת יש שגורסין ראה והקטין צורת הלב‪‬ה‪ .‬ואלו הגורסין‬ ‫ראה והתקין צורת הלב‪‬ה‪ ,‬כך ראה השי"ת שעתידין לטעות אחר השמש לעשותה אלהי עמד ותקן צורת‬ ‫הלב‪‬ה להראותן שאין השמש אלקי שהרי יש שמש אחרת הגו‪‬ה ו‪‬אוה כמוה עכ"ל התוס' בפרשת בראשית‪.‬‬ ‫ולפי הגירסא והתקין צורת הלב‪‬ה אין הכוו‪‬ה על אחר קטרוג )של הירח(‪ ,‬רק על שעת הבריאה דהתקין‬ ‫הלב‪‬ה שתהיה מאירה כאור החמה למען לא יטעו האומות ולדמות שהשמש הוא אלקי אחרי שאין כמוה‬ ‫בעולם הגלגלים‪ .‬ועל פי זה מבואר מ"ש 'אמר הקב"ה הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הירח' ‪ .‬ועי' אלפס‬ ‫מ"ש בזה‪ .‬אבל לפי ה‪"‬ל ‪‬יחא דקודם ש‪‬תמעט הירח והיה אורו מבהיק כמו אור החמה לא היה מקום‬ ‫לטעות לעבוד לחמה אחרי אשר רואין כי יש דוגמתה בעולם הגלגלים‪ ,‬אבל אחר שהקב"ה מיעט את אור‬ ‫הירח ו‪‬שארה השמש יחידא בתקפה ובעוצם זהרה כביכול ‪‬תן השי"ת מקום להאומות לטעות שיחשבו את‬ ‫השמש לאלוה וזה שאמרו הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הירח שעבודה להחמה ‪‬סבב ממיעוט לאור‬ ‫הירח‪ .‬ו‪‬כון‪) .‬שאלתי את הג"ר רפאל חיים הערץ שליט"א את קושיא זו‪ ,‬ולא היה לו תשובה‪ .‬יום אחרי הוא מתקשר אלי‪,‬‬ ‫שפתח גמרא חולין ו‪‬פתח לו בדיוק במהר"ץ חיות הזה ומאז יש לי את זה במת‪‬ה מפי עליון(‬ ‫מצוות פריה ורביה‬ ‫בראשית א' כ"ח ויאמר להם אלהים פרו ורבו‪.‬‬ ‫המצווה הראשו‪‬ה בתורה היא מצות פריה ורביה‪ .‬בא וראה איך מסביר החי‪‬וך את המצווה‪ :‬בראשית יש‬ ‫בה מצות עשה אחת‪ ,‬והיא מצות פריה ורביה‪ ,‬ש‪‬אמר‪) :‬בראשית א כח( ויברך אתם אלהים ויאמר להם‬ ‫אלהים פרו ורבו‪.‬‬ ‫משרשי מצוה זו‪ ,‬כדי שיהיה העולם מיושב )גיטין מא‪ ,‬ב במש‪‬ה(‪ ,‬שהשם ברוך הוא חפץ בישובו‪ ,‬כדכתיב‪:‬‬ ‫)ישעיהו מה יח( לא תהו בראה לשבת יצרה‪ .‬והיא מצוה גדולה שבסבתה מתקימות כל המצות בעולם‪ ,‬כי‬ ‫לב‪‬י אדם ‪‬ת‪‬ו ולא למלאכי השרת )ברכות כה‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫די‪‬י המצוה‪ ,‬מתי חייב אדם לעסק בה‪ ,‬וכמה ב‪‬ים יהיה לו ויפטר‪ ,‬ומאיזו מצות הוא פטור בעסקו בזו‪ ,‬ויתר‬ ‫פרטיה מבארים ביבמות בפרק ו' )דף סא‪ ,‬ב וסב‪ ,‬ב( ובברכות )דף טז‪ ,‬א(‪) .‬שו"ע אבן העזר סימן א ואו"ח‬ ‫סימן ע סעיף ג(‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ו‪‬והגת בכל מקום ובכל זמן )קדושין לו‪ ,‬ב( וחיב אדם להשתדל בה משהוא ראוי לה‪ ,‬והוא הזמן ש‪‬ת‪‬ו‬ ‫חכמים ז"ל )אבות פ"ה מכ"א( לשא אשה‪ .‬ומצוה זו אי‪‬ה מטלת על ה‪‬שים‪ ,‬והמבטלה בטל עשה וע‪‬שו‬ ‫גדול מאד‪) ,‬קדושין כט‪ ,‬ב( שמראה בעצמו‪ ,‬שאי‪‬ו רוצה להשלים חפץ השם לישב עולמו‪.‬‬ ‫ועי' בתפלת השל"ה שאומרים בזה"ל‪ :‬ועל קיום העולם ועל קיום התורה בא ל‪‬ו ממך ה' אלקי‪‬ו ש‪‬י‬ ‫צוויים‪ ,‬כתבת בתורתך פרו ורבו‪ ,‬וכתבת בתורתך ולמדתם אותם את ב‪‬יכם‪ .‬והכוו‪‬ה בשתיהן אחת‪ ,‬כי לא‬ ‫לתוהו בראת כי אם לשבת‪ ,‬ולכבודך בראת יצרת אף עשית‪ ,‬כדי ש‪‬היה א‪‬ח‪‬ו וצאצאי‪‬ו וצאצאי כל עמך‬ ‫בית ישראל יודעי שמך ולומדי תורתך‪ .‬ובכן אבא אליך ה' מלך מלכי המלכים‪ ,‬ואפיל תח‪‬תי ועי‪‬י לך‬ ‫תלויות עד שתח‪‬י ותשמע תפלתי להזמין לי ב‪‬ים וב‪‬ות‪ ,‬וגם הם יפרו וירבו הם וב‪‬יהם וב‪‬י ב‪‬יהם עד סוף‬ ‫כל הדורות‪ ,‬לתכלית שהם וא‪‬י וא‪‬ח‪‬ו כול‪‬ו יעסקו בתורתך הקדושה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים‬ ‫את כל דברי תלמוד תורתך באהבה וכו'‪.‬‬ ‫וה‪‬ה מצווה זו כל כך חשובה‪ ,‬ובכל זאת הקב"ה הטביע בטבע שמצווה זו אי‪‬ו 'בידו' לקיימה‪ .‬ראשית כל‬ ‫הוא צריך למצוא זיווג‪ .‬וגם אם הוא יסכים להתחתן עם כל בת זוג‪ ,‬גם היא צריכה להסכים לו‪ .‬ואחרי זה‪,‬‬ ‫לא לכל אחד יש זרע של קיימא‪ .‬ואחרי הכל‪ ,‬יש ליוצאי חלציו בחירה והוא יכול רק להתפלל עליהם שילכו‬ ‫בדרך טובים‪ ,‬אבל אין לו הבטחה שאם החי‪‬וך שלו יהיה טוב אז גם הילדים יהיו טובים‪ .‬ואם המצווה כל‬ ‫כך חשובה‪ ,‬למה עשה הקב"ה שזה יהיה תלוי בכל כך הרבה דברים שאי‪‬ם בשליטתו?‬ ‫)תוס' בקידושין ‪"‬ט‪ .‬ד"ה ע‪‬י המהפך בחררה מביא‪ :‬ועוד אומר רבי‪‬ו מאיר אביו של ר"ת‪ .‬וחשבתי‪ ,‬למה‬ ‫אי‪‬ו מייחס את רבי‪‬ו מאיר לרש"י‪ ,‬בלי רש"י אי אפשר ללמוד לא תורה שבכתב ולא גמרא? ואולי אפשר‬ ‫לומר‪ ,‬שלהתחתן עם בת גדול הדור‪ ,‬לפעמים אפשר לזכות במי‪‬י דרכים אחרים‪ .‬אבל שיהיה לו שלושה‬ ‫ב‪‬ים גדולי הדור כמו רבי‪‬ו תם רשב"ם וריב"ם‪ ,‬סייעתא דשמיא כזו אפשר לקבל רק אם זוכים לזה‪ ,‬וזה‬ ‫מעיד עליו הרבה מעבר כל דברים אחרים‪(.‬‬ ‫וה‪‬ה במדרש בראשית רבה מביא בזה"ל‪ :‬ר' ת‪‬חומא בשם ר' ביבי אמר‪ :‬שלושה מפתחות ביד הקב"ה‪:‬‬ ‫מפתח של קבורה‪ ,‬ומפתח של גשמים‪ ,‬ומפתח של רחם‪ .‬וכו' מפתח של רחם‪ ,‬מ‪‬ין? ש‪‬אמר‪ :‬ויפתח את‬ ‫רחמה‪ .‬ויש אומרים‪ :‬אף מפתח של פר‪‬סה‪ ,‬ש‪‬אמר )תהלים קמה(‪ :‬פותח את ידך וגו'‪ .‬ע"כ המדרש‪.‬‬ ‫הקב"ה מצווה על פריה ורביה ומשאיר את הפתח לזה אצלו? איך אמורים להבין את זה?‬ ‫הראשון שקיים את המצווה‪ ,‬הרדימו הקב"ה וכשהתעורר היה לו כבר את זיווגו‪ .‬גם הילדים ‪‬ולדו לו באותו‬ ‫יום וכבר היו גדולים כש‪‬ולדו‪ .‬למה אצל אדם הראשון הקב"ה הכין לו את הכל ואצל‪‬ו הוא השאיר את‬ ‫המפתח אצלו?‬ ‫וברור הוא שהבחירה היא לרצות לקיים מצוות‪ ,‬ולא כל אחד יש לו אותם הזדמ‪‬יות לקיים את המצוות‪.‬‬ ‫)תשפ"ז(‬ ‫טוב מאד ‪ -‬זה מות‪ ,‬זה יצר הרע‪ ,‬וזו מדת פרע‪‬ות‬ ‫בראשית א' ל"א וה‪‬ה־טוב מאד‪ .‬ועי' ברמב"ן וה‪‬ה טוב מאד וה‪‬ה טוב זה מות‪ ,‬וכן הזכירו )שם יא( זה יצר‬ ‫הרע‪ ,‬וזו מדת פרע‪‬ות‪.‬‬ ‫ו‪‬ראה ההסבר בזה‪ ,‬כי תכלית כל הבריאה היא שלא ‪‬קבל את מה ש‪‬קבל בעולם הבא כ‪‬המא דכיסופא‪,‬‬ ‫אלא כל השכר הוא על העבודת ה' של‪‬ו‪ .‬ואם אין יצר הרע ועו‪‬שים‪ ,‬אין בחירה ושוב מקבלים ‪‬המא‬ ‫דכיסופא‪ .‬תכליתו של היצר הרע הוא‪ ,‬לא להכשיל אות‪‬ו אלא לאתגר אות‪‬ו כדי ש‪‬תגבר עליו ו‪‬קבל שכר‬ ‫בעבור זה‪ .‬לכן כשביטלו את יצר הרע דעבודה זרה יצא דמות ארי של אש מקודש הקדשים‪ .‬מה עושה היצר‬ ‫הרע במקום קדוש כזה? והסביר הג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל‪ ,‬שאחרי שביטלו את היצר הרע הזה‪ ,‬אי אפשר‬ ‫להשיג את המדריגה הזו של להתגבר עליו בע‪‬יין הזה‪ .‬כל יצר הרע הוא מדריגה שאפשר להשיג ואם ביטלו‬ ‫את היצר הרע בע‪‬יין הזה אי אפשר להשיג את המדריגה הרוח‪‬ית הזאת‪.‬‬ ‫ורבי‪‬ו בחיי פי'‪ :‬וע"ד המדרש וה‪‬ה טוב זה יצר טוב‪ ,‬מאד זה יצר הרע ומדת פורע‪‬יות‪ ,‬שאלמלא יצר הרע‬ ‫לא ב‪‬ה אדם בית ולא ‪‬שא אשה ולא הוליד ב‪‬ים ו‪‬מצא העולם חרב‪ ,‬ודרשו עוד וה‪‬ה טוב מאד זה מות לפי‬ ‫שהמות סבה שהדורות מתחדשין ובאים‪ ,‬ועל כן תק‪‬ו בבית האבל לומר הטוב והמטיב‪ ,‬ואין ספק כי המות‬ ‫טוב לכוו‪‬ת ה' יתברך כי הוא חיים ל‪‬פש הצדיק‪ ,‬וכתיב )תהלים קטז טו( יקר בעי‪‬י ה' המותה לחסידיו‪,‬‬ ‫ותוספת הה"א לבאר כי החסידים אין מיתתן על ידי המלאך המשחית כי אם ע"י שכי‪‬ה ה‪‬רמזת בה כע‪‬ין‬ ‫תוספת ההי"ן שבע‪‬ין ירידת יעקב אבי‪‬ו למצרים והוא )בראשית מ״ו‪:‬ד׳( א‪‬כי ארד עמך מצרימה וא‪‬כי‬ ‫אעלך גם עלה רמז לו שתהיה השכי‪‬ה עמו בירידתו למצרים גם בעליה‪.‬‬ ‫וע"ד השכל וה‪‬ה טוב מאד דע כי לשון עשיה ‪‬ופל על מעשה הטבע כגון בריאת הגלגלים וכל מה שתחתיהם‬ ‫שהם בכלל הטבע ועל כן בחתימת מעשה בראשית שהוא מעשה הטבע הזכיר לשון וירא שהוא לשון השגחה‬ ‫‪7‬‬ ‫והזכיר עמו לשון עשיה להורות כי הוא יתברך משגיח על הגלגלים וכי הם מעשה ידיו‪ ,‬והוסיף לך באור‬ ‫ברמז כי הגלגלים הם תשעה כדברי חכמי המחקר‪ ,‬והוא שתמצא במלת וה‪"‬ה שחשבו‪‬ה גלג"ל וזהו גלגל‬ ‫השכל‪ ,‬ובאר גם כן גלגל השכל מ‪‬יע את גלגל התשיעי הוא הגלגל המקיף הוא ה‪‬קרא ערבות‪ ,‬והגלגל המקיף‬ ‫מ‪‬יע הח' גלגלים שבתוכו וזהו שאמר טו"ב וע"כ חתם העולם הטבעי הזה במלות וה‪"‬ה טו"ב מאד‬ ‫שפירושם גלגל השכל מ‪‬יע את הגלגל הט' המקיף והגלגל הט' מ‪‬יע השמו‪‬ה שבתוכו‪ ,‬ובמלת מא"ד שהוסיף‬ ‫שחשבו‪‬ה מ"ה הע‪‬ין היה להודיעך שיעור קומת התשעה גלגלים שכל אחד מהן על דעת רבותי‪‬ו ז"ל עביו‬ ‫ת"ק ש‪‬ה והבן זה‪.‬‬ ‫בין השמשות ‪ -‬ספק לילה‬ ‫איתא באבות ה' ו' עשרה דברים ‪‬בראו בערב שבת בין השמשות‪ .‬וה‪‬ה אם בין השמשות הוא זמן מסויים‬ ‫שהקב"ה ברא‪ ,‬שהוא ספק יום‪ ,‬יחא‪ .‬אבל אם הספק הוא רק אצל‪‬ו‪ ,‬מתי ברא הקב"ה ת עשרה הדברים‬ ‫האלו?‬ ‫ויקדש אתו ‪ -‬ה'אות' שלו‬ ‫בראשית ב' ג' ויברך אלקים את־יום השביעי ויקדש אתו‪ .‬וברש"י שם‪ :‬ויברך‪ ,‬ויקדש‪ .‬ברכו במן‪ ,‬שכל ימות‬ ‫השבוע יורד להם עמר לגלגלת‪ ,‬ובששי לחם מש‪‬ה‪ ,‬וקדשו במן‪ ,‬שלא ירד כלל בשבת‪ ,‬והמקרא כתוב על‬ ‫העתיד‪.‬‬ ‫ואי' בת‪‬חומא ישן בשלח עה"פ ראו כי ה' ‪‬תן לכם )את( השבת‪) .‬שמות טז כט(‪ .‬מהו ראו‪ ,‬אמר ר' יצחק ראו‬ ‫היאך אתם משיבים לאומות העולם‪ ,‬שאם יאמרו לכם למה אתם משמרים את השבת‪ ,‬מה ‪‬סים ‪‬עשו לכם‪,‬‬ ‫ראו כי ה' ‪‬תן לכם )את( השבת‪ ,‬אמרו להם בכל ים היה יורד פרידה אחת‪ ,‬ובערב שבת שתי פרידות‪ ,‬ש‪‬אמר‬ ‫והיה ביום הששי והכי‪‬ו את אשר יביאו והיה מש‪‬ה וגו' )שם ה(‪ ,‬מהו מש‪‬ה‪ ,‬אם תאמר ש‪‬ים‪ ,‬והלא כבר‬ ‫‪‬אמר ש‪‬י העומר לאחד )שמות טז כב(‪ ,‬ומהו מש‪‬ה‪ ,‬חזקיה בר חייא אמר שהיה משו‪‬ה בטעמו ובריחו‬ ‫ובתוארו‪ ,‬וגו' ובשמות ל"א י"ג אך את־שבתתי תשמרו כי אות הוא בי‪‬י ובי‪‬יכם לדרתיכם‪ ,‬וברש"י שם‪ ,‬אות‬ ‫גדלה היא בי‪‬י‪‬ו‪ ,‬שבחרתי בכם בה‪‬חילי לכם את יום מ‪‬וחתי למ‪‬וחה‪.‬‬ ‫ויקדש אתו‪ ,‬המן ‪‬קרא 'אות'‪ ,‬לכן אומר רש"י ויקדש אתו‪ ,‬את ה'אות' שלו והוא המן‪) .‬הג"ר אליהו דיסקין‬ ‫שליט"א(‬ ‫תפלה היא ת‪‬אי ראשון כדי לקבל מה'‬ ‫בראשית ב' ה' ואדם אין לעבד את־האדמה וברש"י‪ :‬כי לא המטיר‪ .‬ומ"ט לא המטיר? לפי שאדם אין לעבד‬ ‫את האדמה‪ ,‬ואין מכיר בטובתם של גשמים‪ ,‬וכשבא אדם וידע שהם צרך לעולם‪ ,‬התפלל עליהם וירדו‬ ‫וצמחו האיל‪‬ות והדשאים‪.‬‬ ‫גם דברים שהם חייבים להיות והם בתוכ‪‬ית של הקב"ה לעשות‪ ,‬חייבים להתפלל כדי שיקבלו‪.‬‬ ‫וייצר את־האדם עפר מן־האדמה‬ ‫בראשית ב' ז' וייצר ה' אלקים את־האדם עפר מן־האדמה ויפח באפיו ‪‬שמת חיים ויהי האדם ל‪‬פש חיה‪.‬‬ ‫מפרש ה‪‬צי"ב‪ :‬עפר מן האדמה‪ .‬קיבץ מכל חלקי האדמה עפר מזה המקום מעט ומזה מעט‪ .‬ולא ככל בהמה‬ ‫וחיה‪ .‬וכדאי׳ בס‪‬הדרין דל״ח א׳ אדם הראשון מכל העולם כולו הוצבר עפרו‪ .‬וטעמו של דבר שמשו‪‬ה טבע‬ ‫האדם מכל בהמה וחיה שאי‪‬ם יכולים לחיות אלא באקלים של כל בריה לפי טבעו‪ .‬ובאותו אקלים הוא‬ ‫‪‬וצר )וע׳ מ״ש להלן ו׳ י״ב( משא״כ האדם ‪‬וצר באופן שיהא יכול לחיות בכל העולם בין במקום היותר קר‬ ‫בין במקום שיותר חם ו‪‬יזו‪‬ים בכל אופן שהמקום גורם‪ .‬ע״כ קיבץ הקב״ה עפר מכל חלקי האדמה‪ .‬וכן יש‬ ‫הפרש במדות ה‪‬פש‪ .‬דכל בריה יש לה כח ה‪‬פש מיוחד עז או חלש‪ .‬החזק או הרפה‪ .‬והאדמה ש‪‬וצר ממ‪‬ה‬ ‫‪8‬‬ ‫וגדל בה מגדלת אוחו הכח‪ .‬משא״כ האדם יש בו כל המדות כמ״ש להלן מקרא י״ח והלאה‪ .‬ע״כ כלל בו כל‬ ‫מי‪‬י אדמה‪.‬‬ ‫ועם כל זה‪ ,‬א‪‬ח‪‬ו קשורים יותר לאדמת ארץ ישראל כמו שהוא בעצמו כתב בפרשת מסעי‪ :‬ל"ו ז' כי איש‬ ‫ב‪‬חלת מטה אבתיו ידבקו ב‪‬י ישראל ואומר שם ה‪‬צי"ב בהעמק דבר וז"ל‪ :‬ידבקו ב‪‬י ישראל‪ .‬לא כ‪‬חלה‬ ‫שבחו״ל שאין האדם מדובק ל‪‬חלתו אלא קרוב לה‪ .‬אבל בא״י איש ב‪‬חלת אבותיו ידבקו ב‪‬י ישראל‪ .‬כי כך‬ ‫עלה במחשבה וימודד ארץ להיות ‪‬חלה זו לאותו האיש וזרעו‪.‬‬ ‫וכן מביא החיי אדם לפ‪‬י הלכות יו"ט בפירושו על תפילת 'עלי‪‬ו לשבח' שבארבע דברים א‪‬ח‪‬ו משו‪‬ים‬ ‫מאומות העולם‪:‬‬ ‫א' שלא עש‪‬ו כגיי הארצות ‪ -‬עשייה על ‪‬פש‪ ,‬יש ל‪‬ו ‪‬פש אחרת )את ה‪‬פש אשר עשו בחרן(‬ ‫ב' ולא שמ‪‬ו כמשפחות האדמה ‪ -‬תורה‪ ,‬יש לכל אומה )משפחות האדמה( חוקים אבל ל‪‬ו יש את התורה‪,‬‬ ‫שמ‪‬ו ‪ -‬שם שם לו חק ומשפט‬ ‫ג' שלא שם חלקי‪‬ו כהם ‪ -‬חלק ו‪‬חלה בארץ ישראל‪ ,‬והם יש להם ‪‬חלה בשאר העולם והם לא קשורים לזה‬ ‫כמו שא‪‬ח‪‬ו קשורים ל‪‬חלת‪‬ו ברוח‪‬יות‬ ‫ד' וגורלי‪‬ו ככל המו‪‬ם ‪ -‬אחר דור הפלגה עשה הקב"ה גורלות וכל אומה קבלה שר ואת עם ישראל הקב"ה‬ ‫לקח לעצמו‬ ‫ועי' ברבי‪‬ו בחיי פרשת האזי‪‬ו ל"ב מ"ג וכפר אדמתו עמו‪ .‬פירוש אדמתו ועמו‪ .‬ובמדרש וכפר אדמתו על‬ ‫עמו‪ .‬ובסוף כתובות דרשו רז"ל וכפר אדמתו עמו‪ ,‬כל הקבור בארץ ישראל כאלו קבור תחת המזבח‪ ,‬כתיב‬ ‫הכא וכפר אדמתו עמו‪ ,‬וכתיב התם )שמות כ׳‪:‬כ״א( מזבח אדמה תעשה לי‪ .‬וזה היה מסוד יצירת האדם‬ ‫שבראו יתברך ממקום כפרתו‪ ,‬שכן כתיב בו )בראשית ב׳‪:‬ז׳( עפר מן האדמה‪ ,‬וזהו מעלת הארץ שהיא פלטין‬ ‫של מלך ו‪‬קראת ארץ ה' ו‪‬חלת ה'‪ ,‬וכל שהוא חוצה לה ‪‬קראת בלשון הכתוב תוצאות ואהלי רשע‪ ,‬ובלשון‬ ‫רז"ל ארץ העמים‪ ,‬וה‪‬ה היא טמאה ומטמאת מצד עפרה ואוירה‪ ,‬וכן אמרו בפרק קמא דגטין‪ ,‬ארץ העמים‬ ‫גזרו בה טומאה על גושה ועל אוירה‪ ,‬אבל סוריא על גושה גזרו על אוירה לא גזרו‪ ,‬וכבר הזכרתי מזה בפסוק‬ ‫)דברים ל״א‪:‬ט״ז( אלהי ‪‬כר הארץ‪.‬‬ ‫ויהי האדם ל‪‬פש חיה‬ ‫בראשית ב' ז' ויהי האדם ל‪‬פש חיה‪ ,‬מפרש ה‪‬צי"ב אלא הפירוש כתרגום או‪‬קלוס והכי פירש״י דזו של‬ ‫אדם חיה שבכולן ש‪‬יתוסף בו דעה ודבור‪.‬‬ ‫וה‪‬ה ההבדל בין אדם לבעל חי הוא הבחירה שיש לו‪ .‬וברור הקשר בין בחירה לדעה‪ ,‬אל מה הקשר בין‬ ‫דיבור לדעה או בחירה? וגם בפיוט אומרים ביחד הדעה והדיבור לחיי העולמים?‬ ‫אעשה לו עזר כ‪‬גדו‪ ,‬זכה עזר לא זכה כ‪‬גדו‬ ‫בראשית ב' י"ח ברש"י עזר כ‪‬גדו‪ ,‬זכה עזר לא זכה כ‪‬גדו‪ .‬ועי' ב‪‬צי"ב בהרחב דבר וז"ל‪ :‬אמ‪‬ם גם לפי‬ ‫הדרש אי‪‬ו במשמעות שתהא ‪‬בראת כדי לצערו‪ ,‬ואיך משמע בלשון ה' 'עזר כ‪‬גדו' שיהא או עזר או כ‪‬גדו?‬ ‫אלא הכוו‪‬ה שה‪‬יגוד יהא לעזר‪ .‬שהרי מי שהוא כעס‪‬י ורגז‪‬י אם אשתו תהא עוד מסייעתו לכך‪ ,‬אע"ג‬ ‫שבשעת הרוגז הוא ‪‬ה‪‬ה מזה והיא לו לעזר‪ ,‬אבל אח"כ שסר הרוגז יש לו צער הרבה מזה שהוסיפה אשתו‬ ‫אש ועצים והרי היא כ‪‬גדו‪ ,‬משא"כ אם תהא מ‪‬גדתו מתחילה ותשכך חמתו ותפייס אותו האדם שהוא‬ ‫מרגיז עליו‪ ,‬אע"ג ש‪‬ראית באותה שעה שהיא מ‪‬גדתו‪ ,‬מכל מקום היא העזר האמיתי שאין למעלה הימ‪‬ו‪.‬‬ ‫וכן מי שטבעו ששמח ביותר‪ ,‬וכדומה בכל המדות‪ .‬ואם כן הפירוש 'עזר כ‪‬גדו' במה שתהיה מ‪‬גדתו תהיה‬ ‫לעזר‪ .‬וחז"ל הוסיפו שאם זכה ‪‬שאר העיקרו 'עזר'‪ ,‬היי‪‬ו במה שהיא מ‪‬גדתו מתחילה‪ ,‬ואם לא זכה ‪‬שאר‬ ‫העיקרי 'כ‪‬גדו' במה שהיא עזר מתחילה והיא בסייעתו לכל רוח רעה שעוברת עליו‪ ,‬ואין לך 'כ‪‬גדו' גדול‬ ‫מזה‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫האשה הכית‪‬י בעץ‬ ‫בראשית ג' י"ב ויאמר האדם האשה אשר ‪‬תתה עמדי הוא ‪‬ת‪‬ה־לי מן־העץ ואכל ואומר הבעל הטורים‬ ‫בזה"ל‪ :‬היא ‪‬ת‪‬ה לי מן העץ ואוכל לפי הפשט שהכית‪‬י בעץ עד ששמעתי לדבריה‪.‬‬ ‫פרשת המן ופרשת ה‪‬חש‬ ‫בראשית ג' י"ד ועפר תאכל כל־ימי חייך‪ .‬ואמרים חז"ל‪ ,‬כדי שלא יצטרך להקב"ה‪ ,‬וזה ממש ההיפוך ממה‬ ‫שאומרת הגמ' שכלל ישראל היה להם במדבר מן רק ליום אחד כדי לקרב אותם אל הקב"ה‪.‬‬ ‫פעם בא יהודי להתלו‪‬ן‪ ,‬שהוא אומר כל יום פרשת המן כדי לזכות בסכום גדול בלוטו ולא מצליח‪ ,‬ואמרו‬ ‫לו‪ ,‬שפרשת המן היא הפרשה הלא ‪‬כו‪‬ה בשביל זה‪ ,‬ששם מקבלים אוכל רק ליום אחד‪ .‬אם הוא רוצה‬ ‫לזכות בלוטו‪ ,‬שלא יצטרך עוד להקב"ה‪ ,‬אז שיגיד פרשת ה‪‬חש‪) ....‬מהג"ר אליהו דיסקין שליט"א(‬ ‫'בעצב תלדי ב‪‬ים' כעו‪‬ש ותיקון על חטאה של חוה‬ ‫בראשית ג' ט"ז בעצב תלדי ב‪‬ים‪ ,‬הג"ר שמעון שוואב זצ"ל בספרו מעין בית השואבה בתחילת פרשת‬ ‫תזריע מביא וז"ל‪ :‬ו‪‬ראה שה‪‬ה חוה ‪‬תקללה בפרשת בראשית ג' ט"ז הרבה ארבה עצבו‪‬ך והר‪‬ך בעצב‬ ‫תלדי ב‪‬ים וגו' ודרשו חז"ל בעירובין ק‪ :‬הרבה ארבה אלו ש‪‬י טפי דמים אחת דם ‪‬דה ואחת דם בתולים‪,‬‬ ‫‪‬מצא שטומאת ‪‬דות באה כעו‪‬ש ותיקון על חטאה של חוה‪ .‬וזהו 'כימי ‪‬דת דותה תטמא'‪ ,‬שגם טומאת‬ ‫לידה ‪‬כללה בע‪‬ין טומאת ‪‬דות‪ ,‬לכן בזמן ה‪‬דות ובזמן שבעת ימים של טומאת הלידה שרויים הבעל‬ ‫ואשתו בצער שהטביע הקב"ה בלבם שיצטערו‪ ,‬ובזה יתוקן חטא אדם הראשון וחוה‪ .‬וזהו מה שאמרה‬ ‫תורה 'וביום השמי‪‬י ימול' שלא יהו כולם שמחים ואביו ואמו עצבים‪ ,‬כי קודם יום השמי‪‬י יש עצב של‬ ‫'בעצב תלדי ב‪‬ים' ואיסור התשמיש הוא חלק מן העצב‪ .‬אמ‪‬ם לאחר ז' ימים ראשו‪‬ים סר העצב‪ ,‬והאב‬ ‫והאם שמחים עם שאר הקרובים‪ ,‬אע"פ שהם פרושים זה מזו‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫‪‬קיות הפירות והירקות מחרקים‬ ‫בראשית ג' י"ז ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכל‪‬ה כל ימי חייך וברש"י‪ :‬מעלה לך דברים ארורים‪ ,‬כגון‬ ‫זבובים‪ ,‬פרעושים ו‪‬מלים‪.‬‬ ‫ואולי יש היום יותר בעיות בכשרות הפירות והירקות‪ ,‬כי זה חלק של הקללה של חטא עץ הדעת ולפ‪‬י ביאת‬ ‫המשיח והתיקון השלם מרגישים את הקילקול בזה יותר?‬ ‫בראשית ד' א' והאדם ידע את־חוה אשתו אי' ברבי‪‬ו בחיי וז"ל‪ :‬והאדם ידע את חוה אשתו‪ .‬אחר שראה‬ ‫ש‪‬טרד מגן עדן בחטאו ו‪‬ק‪‬סה עליו מיתה ולא יחיה לעולם הוצרך להזדווג עם חוה לקיום המין להשאיר‬ ‫אדם אחריו‪ .‬ודע כי התשמיש בלשון התורה ‪‬קרא ידיעה והטעם לפי שהזרע בא מן המוח שהוא מקום‬ ‫החכמה והדעת‪ .‬ועוד תאות התשמיש היתה סבתה עץ הדעת ולכן ‪‬קרא בשם ידיעה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ע‪‬יין קין והבל‬ ‫בראשית ד' ב' ועי' ברבי‪‬ו בחיי קין היה‪ .‬ראוי שיאמר ויהי קין עובד אדמה כשם שאמר ויהי הבל‪ ,‬ומה‬ ‫שחלק בי‪‬יהם לפי שלא היה ע‪‬י‪‬ם שוה אבל היו ש‪‬י הפכים זה צדיק וזה רשע ‪.‬ומכאן יש ללמוד שהטוב‬ ‫והרע שרש אחד להם שכלו טוב‪ ,‬שכן אדה"ר היה כלו טוב ויצאו ממ‪‬ו אחד טוב ואחד רע‪ .‬ומטעם זה ‪‬וכל‬ ‫להשיג סימ‪‬י היחוד בבריאת אדם ותולדותיו‪ .‬ומזה אמר הכתוב )ישעיה מה( עושה שלום ובורא רע א‪‬י ה'‬ ‫עושה כל אלה‪ .‬הוצרך להוסיף כל אלה כדי שלא יסתפק אדם בשתי רשויות בראותו בעולם מדות משת‪‬ות‬ ‫‪10‬‬ ‫כי כלן משרש אחד ומפי עליון תצא הרעות והטוב‪ .‬וזהו שאמר )שם( א‪‬י ה' א‪‬י הוא האחד אשר הכל מאתי‪.‬‬ ‫ועוד הוצרך לומר וקין היה‪ ,‬לרמוז כבר היה והכו‪‬ה על כחו וסבתו שהיה כבר קודם ש‪‬ברא אדם והבן זה‪.‬‬ ‫רבי‪‬ו בחיי בראשית ד' ג' מפרי האדמה‪ .‬היה לו להביא בכורים מפרי האילן משבעת המי‪‬ים‪ ,‬אבל יגיד‬ ‫הכתוב פחיתותו וצרות עי‪‬ו כי היה איש רע עין‪ .‬וזה שלא אמר מראשית פרי האדמה אבל מפרי האדמה‬ ‫כלומר מן הפחות שבכל‪ ,‬וזרע פשתן היה כמו שדרשו רז"ל‪ .‬והכתובים יורו כן כי על כן קצר במ‪‬חתו שלא‬ ‫היתה רצויה והאריך במ‪‬חתו של הבל הרצויה‪ ,‬וזהו שאמר מבכורות צא‪‬ו ומחלבהן כי הבל הביא בכורים‬ ‫מדבר הראוי לקרבן‪ ,‬וקין הביא פירות שאי‪‬ם ראויים לקרבן ולא בכורי פירות אלא פחות שבפירות‪ .‬וכן‬ ‫דרשו במדרש משל לעבד שאוכל את הבכורות ומשגר למלך את הסייפות כלומר האחרו‪‬ות‪ .‬תרגום ירושלמי‬ ‫ובקטן כלה סייף‪.‬‬ ‫מ‪‬חה לה' המ‪‬חה הזאת היתה ביום חמשים לבריאת עולם‪ ,‬בין לדברי רבי אליעזר בין לדברי רבי יהושע‪.‬‬ ‫וכן דרשו רז"ל בבראשית רבה מפרי האדמה מ‪‬חה‪ ,‬רבי אליעזר ורבי יהושע‪ ,‬רבי אליעזר אומר בתשרי‬ ‫‪‬ברא העולם‪ ,‬רבי יהושע אומר ב‪‬יסן ‪‬ברא העולם‪ ,‬ואומר שם הכל מודים בין לדברי זה בין לדברי זה לא‬ ‫עשה הבל קיימא בעולם אלא חמשים יום‪.‬‬ ‫וממה שהקפידו ש‪‬י חכמים האלה על חמשים יום יצא ל‪‬ו טעם למה ש‪‬צטוי‪‬ו בתורה להקריב מ‪‬חה ביום‬ ‫העצרת כ‪‬גד קין והבל שהקריבו מ‪‬חה ביום חמשים‪ ,‬כי מתוך אותה המ‪‬חה תתברר אמתת ה‪‬בואה‪ ,‬והוא‬ ‫שכתוב ויאמר ה' אל קין‪ .‬ותתברר ההשגחה גם העו‪‬ש והשכר הכל ‪‬כלל שם‪.‬‬ ‫ויש לך להתבו‪‬ן מכאן על ‪‬פלאות הש"י איך הוא מדקדק ב‪‬תי‪‬ת העו‪‬ש והשכר כי לא ישא פ‪‬י איש שלא‬ ‫יע‪‬יש‪‬ו ולא יקפח את שכרו שלא יגמל‪‬ו‪ .‬שהרי הבל ש‪‬הרג ביום חמשים קבל שכרו‪ ,‬ו‪‬תעלה משה לקבל‬ ‫התורה ביום חמשים‪ .‬וקין שהרג ביום חמשים ‪‬תקלל בו ביום‪ ,‬וכחו שהוא יצה"ר עתיד ליע‪‬ש ולהתבטל מן‬ ‫העולם ביום חמשים דהקב"ה שכתוב בו )תהילים צ׳‪:‬ד׳( כי אלף ש‪‬ים בעי‪‬יך כיום אתמול וגו'‪ .‬והכל מדה‬ ‫כ‪‬גד מדה ממ‪‬ו יתברך שמו אשר בידו ‪‬פש כל חי ומע‪‬ישם וגומלם כרצו‪‬ו והכל משפט כי לו הפלס ומאז‪‬י‬ ‫משפט‪ .‬ומזה מ‪‬עה התורה חמץ בקרבן מ‪‬חה שיש בו רמז ליצה"ר ואמר הכתוב בכ"מ לא תאפה חמץ‪ ,‬אבל‬ ‫ביום חמשים צוה בפירוש )ויקרא טו( חמץ תאפי‪‬ה‪ .‬מפ‪‬י שיום חמשים של עצרת הוא כ‪‬גד היובל הגדול‬ ‫אשר לעולם שיעקר יצה"ר ויאבד זכרו‪ .‬והבן זה‪.‬‬ ‫ובפרשת שמות ב' י"ב מביא רבי‪‬ו בחיי‪ :‬ויך את המצרי‪ .‬ראוי היה משה מששת ימי בראשית לעשות‬ ‫המעשה הזה להרוג את המצרי כי כחו של מצרי הוא כחו של קין שהוא מצד הטומאה ומזה אמרו רז"ל‬ ‫שחיטת ‪‬כרי ‪‬בלה ומטמאה במשא כי הטומאה מצד כחו והבן זה‪.‬‬ ‫בראשית ד' ד' והבל הביא גם־הוא‪ .‬שמעתי מהג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל‪ ,‬שחיקוי ‪‬חשב לדבר מגו‪‬ה‪ ,‬משום‬ ‫שלעיתים קרובות מחקים רק את המעשה‪ ,‬מבלי להבין את המחשבה העומדת מאחוריו‪ .‬חיצו‪‬יות בלי‬ ‫פ‪‬ימיות‪ .‬אך יש מקום שבו החיקוי דווקא כן רצוי‪ :‬כאשר מחקים את אותו מעשה‪ ,‬אך עושים אותו טוב‬ ‫יותר מן המקור‪ .‬עצם היכולת לשפר את המקור מעידה שהמחשבה והרעיון שמאחוריו הוב‪‬ו כראוי ‪ -‬ולכן‬ ‫‪‬יתן היה לבצע אותם בצורה טובה יותר‪ .‬וזה מה שקרה אצל הבל‪ ,‬הוא עשה כמו קין‪ ,‬כי קין הוא שהמציא‬ ‫את רעיון הקרבן‪ ,‬אבל מכיוון שהבל עשה את זה יותר טוב ממ‪‬ו‪ ,‬רואים שהוא הבין את הפ‪‬ימיות ולכן הגיע‬ ‫למצב שהוא יכול לעשות את אותו מעשה אבל יותר טוב‪) .‬תש‪"‬ד(‬ ‫בראשית ד' ד'‪-‬ה' וישע ה' אל־הבל ואל־מ‪‬חתו ואל־קין ואל־מ‪‬חתו לא שעה‪ .‬והסביר הג"ר יצחק דוב קופלמן‬ ‫זצ"ל שבעצם היה אמור לכתוב וישע ה' אל מ‪‬חת הבל ואל מ‪‬חת קין לא שעה‪ .‬ולמה הוא מוסיף אל הבל‬ ‫ואל מ‪‬חתו ‪ -‬אל קין ואל מ‪‬חתו? כתב הרמב"ם בהל' איסורי המזבח פרק ז' הלכה י"א ומאחר שכלן כשרין‬ ‫למ‪‬חות למה ‪‬מ‪‬ו‪ .‬כדי לידע יפה שאין למעלה ממ‪‬ו והשוה והפחות שהרוצה לזכות עצמו יכף יצרו הרע‬ ‫וירחיב ידו ויביא קרב‪‬ו מן היפה המשבח ביותר שבאותו המין שיביא ממ‪‬ו‪ .‬הרי ‪‬אמר בתורה )בראשית ד‪-‬‬ ‫ד( "והבל הביא גם הוא מבכרות צא‪‬ו ומחלבהן וישע ה' אל הבל ואל מ‪‬חתו"‪ .‬והוא הדין בכל דבר שהוא‬ ‫לשם האל הטוב שיהיה מן ה‪‬אה והטוב‪ .‬אם ב‪‬ה בית תפלה יהיה ‪‬אה מבית ישיבתו‪ .‬האכיל רעב יאכיל מן‬ ‫הטוב והמתוק שבשלח‪‬ו‪ .‬כסה ערם יכסה מן היפה שבכסותו‪ .‬הקדיש דבר יקדיש מן היפה שב‪‬כסיו וכן הוא‬ ‫אומר )ויקרא ג‪-‬טז( "כל חלב לה'" וגו'‪.‬‬ ‫במה שקין הביא הפחותים והבל היפים יותר הראו את היחס שלהם אל הקב"ה‪ ,‬וזה חזר עליהם‪ ,‬הקב"ה‬ ‫קבל את הבל ואת מ‪‬חתו ואצל קין לא קבל את שתיהם‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫בראשית ד' י"ז ויהי ב‪‬ה עיר אומר רבי‪‬ו בחיי‪ :‬ומפ‪‬י ש‪‬תקלל מפי הקדוש ברוך הוא וכל אשר יעשה לא‬ ‫יצליח‪ ,‬הזכיר בו ״ויהי בו‪‬ה עיר״‪ ,‬להורות כי כל ימיו היה בו‪‬ה העיר‪ ,‬ועל כן לא אמר ״ויבן עיר״ אלא ״ויהי‬ ‫בו‪‬ה עיר״‪.‬‬ ‫משמע שזה חלק מהקללה‪ ,‬שרוצים לעשות כל הזמן יותר טוב ויפה‪ ,‬אבל בסוף לא מסיימים אף פעם‪.‬‬ ‫בראשית ד' כ"ה כי שת־לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין‪ .‬ועי' ברבי‪‬ו בחיי‪ :‬הסתכל אמרו ״זרע‬ ‫אחר תחת הבל״ כי היה זרע אחר תחת זרע ש‪‬זרע ממ‪‬ו הבל‪ ,‬אלו לא ‪‬הרג הבל לא ‪‬ולד שת‪ ,‬וזהו ״תחת‬ ‫הבל״ במקומו ממש‪ .‬ולא אמר הכתוב ״‪‬פש תחת ‪‬פש״‪ ,‬שאלו אמר כן לא היה תחת הבל ממש‪ .‬וכבר ידעת‬ ‫כי כל ע‪‬י‪‬י מעשה בראשית הם חכמות‪ ,‬ומזה הצרכו חכמי האמת להוציא מן הפרשה הזאת רמז על משה‬ ‫רב‪‬ו עליו השלום‪ ,‬הוא שדרשו ז״ל‪ :‬״בשגם״ זה משה‪ ,‬״והיו ימיו מאה ועשרים ש‪‬ה״‪ ,‬כי כן היו ש‪‬ותיו‪.‬‬ ‫מלת משה בעצמה כוללת שלשתן‪ :‬הבל‪ ,‬שת‪ ,‬משה‪ ,‬והבן זה‪ .‬ויחס הזרע הזה לשם יתברך לפי שהיה הבל גם‬ ‫שת בדמותו וצלמו של אדם ה‪‬עשה בצלם אלהים‪ ,‬ועל כן הזכיר בו שם אלהים‪ .‬ובאמרו ״כי הרגו קין״ באר‬ ‫כי לא ‪‬היה שת לולי שהרגו קין להבל‪.‬‬ ‫עשרה דורות מאדם עד ‪‬ח ומ‪‬ח עד אברהם‬ ‫פרק ה' מש‪‬ה ב' עשרה דורות מאדם ועד ‪‬ח‪ ,‬להודיע כמה ארך אפים לפ‪‬יו‪ ,‬שכל הדורות היו מכעיסין ובאין‬ ‫עד שהביא עליהם את מי המבול‪ .‬עשרה דורות מ‪‬ח ועד אברהם‪ ,‬להודיע כמה ארך אפים לפ‪‬יו‪ ,‬שכל‬ ‫הדורות היו מכעיסין ובאין‪ ,‬עד שבא אברהם וקבל עליו שכר כלם‪ :‬בפרשת בראשית כשמו‪‬ה את עשרה‬ ‫דורות מאדם עד ‪‬ח הוא מסיים אצל כולם חוץ מח‪‬וך עם תיבת 'וימת' ועשרה דורות מ‪‬ח עד אברהם הוא‬ ‫מסיים אצל כולם ויולד ב‪‬ים וב‪‬ות‪ ,‬כל העשרים דורות הולידו ב‪‬ים וב‪‬ות וכן כולם מתו מתישהו אז למה‬ ‫הוא מש‪‬ה את הלשון? ו‪‬ראה לי‪ ,‬כי העשרה דורות מאדם ועד ‪‬ח לא ‪‬שאר מהם כלום מאחר שבא המבול‪,‬‬ ‫ולכן ‪ -‬וימת‪ .‬חוץ מח‪‬וך שקבל שכר של המעשים טובים של עצמו‪ .‬אבל הוא הועיל רק לעצמו ולא השפיע על‬ ‫אחרים כמו שזה ‪‬ראה בפשטות הדברים‪ .‬מ‪‬גד העשרה דורות מ‪‬ח ועד אברהם הגיע אחריהם אברהם‬ ‫אבי‪‬ו שלקח שכר כולם‪ ,‬ולכן ‪ -‬ויולד ב‪‬ים וב‪‬ות‪ ,‬היו צאצאים שאחד מהם לקח בסוף שכר כולם‪ ,‬השאירו‬ ‫המשך בעולם‪ .‬שם ועבר בודאי היו טובים אבל הדור וההמשך לא הושפע מהם‪ .‬לא מצי‪‬ו שמייחסים אות‪‬ו‬ ‫אחריהם על אף שהאבות למדו תורה מהם‪) .‬תשפ"ה(‬ ‫בראשית ו' ב' ויראו ב‪‬י־האלהים את־ב‪‬ות האדם כי טבת ה‪‬ה ויקחו להם ‪‬שים מכל אשר בחרו‪ .‬ועי'‬ ‫ברא"ש שמביא בזה"ל‪ :‬ויראו ב‪‬י האלהים את ב‪‬ות האדם‪ .‬יש לפרש ב‪‬י שת לא רצו להתערב עם ב‪‬ות קין‬ ‫לפי שהיו כולם רוצחים ו‪‬ואפים והם ‪‬קראו ב‪‬י האלהים ואח"ך חמדו ולקחו בתחילה הכשרות והצ‪‬ועות‬ ‫ואח"כ מכל אשר בחרו אמר הקב"ה לא ידון רוחי באדם זהו רק בב‪‬י קין הוא בשר מאחר ש‪‬עשו כלם‬ ‫לבשר א' והיו ימיו ק"כ ש‪‬ה קודם המבול ‪‬אמר פסוק זה‪.‬‬ ‫כי טובות ה‪‬ה פי' יפות כמו שבע פרות הטובות ובמדרש טובת כתי' ‪‬ערה בתולה צדקת היתה וכשירדו ב‪‬י‬ ‫האלהים א"ל תשמעי ל‪‬ו וא"ל לא אשמע לכם אם לא תעשו הדבר הזה שתת‪‬ו לי כ‪‬פים שלכם כד"א שש‬ ‫כ‪‬פים לאחד ‪‬ת‪‬ו לה כ‪‬פיהם מיד פרחה לשמים ו‪‬מלטה מן העבירה ואחזה פ‪‬י כסא והקב"ה פרש עליה‬ ‫ע‪‬ו וקבלה וקבעה במזלות והיי‪‬ו מזל בתולה והמלאכים ‪‬שארו בארץ ולא יכלו לעלות עד שמצאו סולם‬ ‫שיעקב אבי‪‬ו חלם ועלו הה"ד וה‪‬ה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו‪.‬‬ ‫‪‬יחום אבלים‬ ‫בראשית ו'ו' וי‪‬חם ה' כי עשה‪ .‬וברש"י דבר אחר וי‪‬חם – ‪‬הפכה מחשבתו של מקום ממדת רחמים למדת‬ ‫הדין‪ ,‬עלה במחשבה לפ‪‬יו מה לעשות באדם שעשה בארץ‪ ,‬וכן כל לשון ‪‬חום שבמקרא לשון ‪‬מלך מה‬ ‫לעשות‪ ,‬ובן אדם וית‪‬חם )במדבר כ"ג( ועל עבדיו ית‪‬חם )דברים ל"ב( וי‪‬חם ה' על הרעה )שמות ל"ב( ‪‬חמתי‬ ‫כי המלכתי )שמואל א' ט"ו( כלם לשון מחשבה אחרת הם‪.‬‬ ‫והסביר הג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל שזה ע‪‬יין של ‪‬יחום אבלים‪ ,‬כי א‪‬ח‪‬ו לא יכולים להחזיר לאבל את מה‬ ‫שחסר לו עכשיו אבל א‪‬ח‪‬ו כן יכולים להסביר לו שהקב"ה עשה את זה ואם כן זה רק לטובה והכל מחושבן‬ ‫מלמעלה‪ ,‬והוא בעצמו מתוך כאב וצער קשה לו לראות את האמת‪ .‬וזה ‪‬קרא ‪‬יחום ‪ -‬מחשבה אחרת‬ ‫שא‪‬ח‪‬ו מביאים לו‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ע‪‬יי‪‬ים שו‪‬ים‬ ‫ש‪‬ה שר"ה חל בשבת‬ ‫הקביעות הש‪‬ה היה שר"ה היה בשבת‪ .‬א‪‬שים דברו על זה שש‪‬ה כזו יכולה להיות קשה מאוד‪ .‬אם קביעות‬ ‫כזו היה אמור להיות ממש סכ‪‬ה‪ ,‬חז"ל לא היו קובעים את הש‪‬ים באופן כזה‪ .‬וכמו שקבעו לא אד"ו ראש‬ ‫היו קובעים לא אדו"ז ראש‪ .‬וכן ש‪‬ה הבאה‪ ,‬אם משיח ח"ו לא יבוא עד אז‪ ,‬גם יהיה ר"ה בשבת‪ .‬במחזור‬ ‫גדול של ‪ 247‬ש‪‬ים יוצא ‪ 71‬פעמים ר"ה בשבת שזה כל ‪ 3.4‬ש‪‬ים! זה יותר מקביעות אחר‪ .‬מתוכם יש ‪6‬‬ ‫פעמים שזה קורה פעמיים זה אחר זה‪ ,‬כמו בש‪‬ה זו וש‪‬ה הבאה אי"ה‪ .‬חוץ מזה יש ‪ 3‬פעמים שמתוך ‪5‬‬ ‫ש‪‬ים יש ‪ 4‬פעמים שר"ה חל בשבת‪ .‬וזה היה בש‪‬ת תש"ס תשס"א תשס"ג ותשס"ד ולא זכור לי שהיה כל‬ ‫כך גרוע‪ ....‬ומצד ש‪‬י במלחמת עולם הש‪‬ייה רק תש"ג היה ר"ה בשבת‪ .‬וכל ש‪‬ות ממשלת היטלר ימ"ש היה‬ ‫רק תרצ"ו ותש"ג ר"ה בשבת‪ .‬ופעם הבא שיהיה ר"ה בשבת זה יהיה תשצ"א ותשצ"ד ופעם הבא שיהיו‬ ‫ש‪‬תיים ר"ה בשבת זה אחרי זה‪ ,‬יהיה ש‪‬ת תתט"ו‪ ,‬כמובן הכל אם אין עדיין ח"ו קידוש החודש עד אז‪ .‬לא‬ ‫מש‪‬ה הקביעות‪ ,‬העיקר ש‪‬תפלל ויתקבלו תפלת‪‬ו לפ‪‬י אבי‪‬ו שבשמים‪ ,‬לש‪‬ה טובה לכל כלל ישראל‪.‬‬ ‫)תשפ"ז(‬ ‫לעילוי ‪‬שמת אבי מורי ר' יוסף מאיר בן ר' יצחק זצ"ל ‪‬לב"ע כ"ז כסלו תשמ"ט‬ ‫לעילוי ‪‬שמת ר' צבי הירש בן ר' מאיר חיות המהר"ץ חיות ‪‬לב"ע ל' תשרי תרט"ז‬ ‫‪‬ית‪‬ת האפשרות לכל המעו‪‬יי‪‬ים לקחת חלק בהוצאות ול‪‬דב לזכות‬ ‫ולעילוי ‪‬שמה‪.‬‬ ‫‪13‬‬